חושן, מאיה (עורכת):

שנתון סטטיסטי לירושלים, מס' 20 - 2002-2003

מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 2002, 494 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם עיריית ירושלים. לוחות השנתון מופיעים גם באתר האינטרנט של המכון: www.jiis.org.il.

שנתון זה כולל שפע של נתונים סטטיסטיים המקיפים נושאים רבים ומגוונים הנוגעים לעיר ירושלים. השנתון מורכב מ-17 פרקים, כדלקמן: שטח; אקלים ואיכות הסביבה; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה ועלייה; רמת חיים ורווחה; עבודה; תעשייה ומסחר; שירותים ותשתיות; בינוי; תחבורה; תיירות; חינוך; תרבות; בריאות; סדר ציבורי; הכנסות והוצאות העירייה, בחירות. בחלק מלוחות השנתון מוצגים לצד נתוני ירושלים גם נתוני תל-אביב וחיפה ונתונים כלל-ארציים. כמו כן, רבים מן הלוחות כוללים השוואות לנתוני שנים קודמות. מקורות המידע העיקריים ששימשו לעריכת השנתון הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומחלקות שונות בעיריית ירושלים. רשימה מפורטת של המקורות מופיעה במבוא של כל פרק. כן מובאים הסברים להגדרות ולשיטות החישוב.

(ירושלים; שנתון; אוכלוסייה; אקלים; איכות הסביבה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; תעסוקה; רמת חיים; עוני; תעשייה; בינוי; תחבורה; תרבות; ספורט; עבריינות; חינוך; תיירות; בריאות; שירותים; מים; חשמל; תקשורת; תשתיות; בחירות; תקציבים)

398

סגל, מרצ'לו (עורך):

עיריית ראשון-לציון – שנתון סטטיסטי 2003, מס' 18

המרכז לתכנון אסטרטגי ומידע (מתא"ם), עיריית ראשון-לציון, ראשון לציון 2004, 664 עמ' (עברית, לוחות גם באנגלית).

השנתון כולל כ-320 לוחות, 31 תרשימים וכן מפות, צילומים ואיורים. בחלק מהלוחות מובאת השוואה בין נתוני ראשון-לציון לנתוני הערים הגדולות האחרות בישראל. רבים מן הלוחות כוללים גם השוואה לנתוני שנים קודמות. השנתון מורכב מ-12 פרקים, לפי הפירוט הבא: כללי (מבוא, שטח שיפוט ואקלים); דמוגרפיה; שירותים קהילתיים; חינוך והשכלה; תרבות, נופש וספורט; תחבורה ותקשורת; שירותים וסדר ציבורי; בינוי ותשתית; כלכלה ורמת חיים; העירייה: תקציב וכוח-אדם; מערכות הבחירות בעיר; שכונות העיר. המבואות לפרקים כוללים ניתוח של הנתונים העיקריים, הסברים על ההגדרות והמונחים ופירוט של מקורות הנתונים. המקורות העיקריים הם: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרדי הממשלה, משטרת ישראל, המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, חברת החשמל, בזק ועוד. כן מסתמך השנתון על נתוני אגפים שונים בעירייה.

(שנתונים [פרסומים]; ראשון-לציון; אוכלוסייה; הגירה פנימית; עולים; רמת חיים; דיור; תעסוקה; גמלאות; חינוך; תרבות; תנועות נוער; שירותים; תשתיות; בינוי; חשמל; מים; אקלים; תעשייה; תחבורה; תאונות דרכים; עבריינות; תקשורת; תקציבים; בחירות)

399

קול מידע: חיפה - נתונים ומידע

תכנון אסטרטגי ומחקר (תאו"מ), עיריית חיפה, חיפה 2004 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על-גבי תקליטור.

תקליטור זה, המוגש כ"ספר אלקטרוני" בפורמט PDF, מאפשר שילוב של מידע מסוגי מקורות שונים וגישה מבוקרת באמצעות סימניה (Bookmark) ומערכות קשרים פנימיות. לרשות המשתמש עומדת מערכת תפריטים רב-שכבתיים, המאפשרת גישה לחומר הנדרש, הן לפי נושא והן לפי מועד הפרסום ומיקומו ברצף הפרסומים. התקליטור כולל מידע על העיר חיפה ותושביה, והוא מקיף את הנושאים הבאים: 1) החלוקה הגיאו-סטטיסטית של העיר; 2) שנתון סטטיסטי 2004 - בשנתון מתפרסמים לראשונה פרקים בנושאים: רווחה, שירותי הארחה ותיירות, שירותי בריאות, פעילות פנאי ובחירות. בנוסף, מובאים נתונים עדכניים בנושאים: דמוגרפיה, חינוך, רמת חיים ותחבורה. עם העלאת השנתון הסטטיסטי לאתר האינטרנט העירוני, תתאפשר גישה ישירה למסדי הנתונים; 3) "פרופיל שכונתי 2002" (מהווה השלמה ועדכון של הפרסום הקודם, כאשר עודכנו נתונים פיסיים ודמוגרפיים לסוף 2002). בידי המשתמש קיימת אפשרות לקשר בין התקליטור לבין אתר האינטרנט של עיריית חיפה
(www.haifa.muni.il), כדי להתעדכן לגבי נתונים חדשים שיתפרסמו.

(חיפה; שנתון [פרסומים]; אוכלוסייה; שכונות מגורים; מיצב חברתי-כלכלי; דיור; חינוך; תעסוקה; פעילויות פנאי; תחבורה; תיירות; שירותי רווחה; שירותי בריאות; בחירות; תכנון עירוני)

400

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2003 (פריט מס' 404)

¨        

"הירחון הסטטיסטי לישראל", כרך 55: 6-8 - יוני-אוגוסט 2004 (556-558)

¨        

לוחות תמותה שלמים של ישראל, 1997-2001, 1998-2002

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 12, ירושלים 2004, 30 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים לוחות תמותה שלמים (לגילים בודדים, המופקים לתקופות של 5 שנים קלנדריות) לשנים 1997-2001 ו-1998-2002. בלוחות מוצגים הנתונים (נשארים בחיים, הסתברות למות ותוחלת חיים) בפירוט של גיל בשנים בודדות, בנפרד עבור נשים וגברים. הנתונים מוצגים עבור כל האוכלוסייה, עבור יהודים ואחרים, עבור יהודים ועבור ערבים. בין הממצאים: תוחלת החיים בלידה לכלל האוכלוסייה בשנים 1998-2002 הגיעה ל-80.8 שנים בקרב נשים ול-76.7 שנים בקרב גברים; בקרב יהודים ואחרים, תוחלת החיים היתה 81.2 שנים לנשים ו-77 שנים לגברים; בקרב יהודים, תוחלת החיים היתה 81.2 שנים לנשים ו-77.2 שנים לגברים; בקרב ערבים, תוחלת החיים היתה 77.8 שנים לנשים ו-74.3 שנים לגברים. בהשוואה בין-לאומית שכללה 24 מדינות מתועשות נמצא, כי תוחלת החיים של הגברים הישראלים היא גבוהה יחסית (מקום שישי), אולם תוחלת החיים של הנשים הישראליות היא נמוכה יחסית (מקום 16).

(תוחלת חיים; תמותה)

401

גורוביץ, נורמה; כהן-קסטרו, אילת:

החרדים: תפרוסת גיאוגרפית ומאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של האוכלוסייה החרדית בישראל, 1996-2001

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 5 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2004, 92 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצג תיחום גיאוגרפי כלל-ארצי של היישובים והשכונות בישראל שבהם מתגוררת האוכלוסייה החרדית, ומוצגים אפיונים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים שונים של אוכלוסייה זו. איתור האזורים הגאוגרפיים החרדיים נעשה באמצעות ניתוח של דפוסי ההצבעה לכנסת עבור מפלגות חרדיות בשנת 1996. המידע על התכונות הסוציו-דמוגרפיות של אוכלוסייה זו נלקח מנתוני הלמ"ס והמוסד לביטוח לאומי. בפרסום, מחולקת האוכלוסייה החרדית לשלוש קבוצות לפי רמת הדתיות. להלן מוצג מבחר של תכונות המאפיינות את הקבוצה הראשונה (הגרעין החרדי) של אוכלוסייה זו בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית: שיעור גידול שנתי של 6%, לעומת 1.4%; שיעור הילדים עד גיל 14 הוא כ-50%, לעומת 26%; הגיל החציוני הוא 15, לעומת 30.1; מספר הילדים הממוצע לאישה הוא 7.7, לעומת 2.6; הגיל הממוצע של החתנים החרדים הוא 21, לעומת 27; אחוז הגברים העובדים הוא 40%, לעומת 65%. בסוף הפרסום מובאים שלושה נספחים: רשימת היישובים והאזורים הסטטיסטיים שבהם מתגוררת אוכלוסייה חרדית, 1996; ניסיונות לחישוב גודלה של אוכלוסיית החרדים בישראל; תיאור קצר של התהוות החברה החרדית ורשימת פרסומים נבחרים בנושא החרדים בישראל.

(חרדים; אוכלוסייה; תכונות דמוגרפיות; אזורים גיאוגרפיים; פריון [ילודה]; תנועה טבעית; צפיפות חברתית; מיצב חברתי-כלכלי)

402

אוכלוסייה ביישובים ובחלוקות גיאוגרפיות רחבות: נתונים ארעיים, סוף 2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2004, 68 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה בלבד: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים אומדני אוכלוסייה ארעיים לסוף שנת 2003. אומדנים אלה מבוססים על תנועות האוכלוסייה שהתקבלו עד סוף דצמבר 2003 בלבד. לכן, ייתכנו שינויים בין לוחות אלה לבין הלוחות של אומדני האוכלוסייה הסופיים לאחר עדכון תנועות האוכלוסייה שהוזנו מאוחר יותר. הפרסום כולל שישה לוחות, כדלקמן: 1) אוכלוסייה, לפי מחוז, נפה ואזור; 2) אוכלוסייה לפי צורת יישוב; 3) אוכלוסייה ביישובים עירוניים; 4) אוכלוסייה לפי מעמד מוניציפלי, מחוז ואזור; 5) רשימת יישובים, סמליהם ואוכלוסייתם (סוף 2002); 6) רשימת איחוד רשויות ושינויים במעמד מוניציפלי לשנת 2003. בין הממצאים: בהשוואה ל-2002, שיעור גידול האוכלוסייה ברמה הלאומית המשיך לרדת (מ-1.9% ל-1.8%); המחוז היחיד שבו נרשמה עלייה בשיעור גידול האוכלוסייה הוא מחוז תל-אביב (מ-0% ל-0.5%); בלטו בירידות מחוז הדרום (מ-2.6% ל-2.1%) ואזורי יהודה, שומרון וחבל עזה (מ-5.7% ל-4.9%).

(אוכלוסייה; יישובים עירוניים; אזורים גיאוגרפיים)

403

ברודסקי, ג'ני; שנור, יצחק; באר, שמואל (עורכים):

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2003

משאב – מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזיקנה (משותף לג'וינט – מכון ברוקדייל ולאשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל), ירושלים 2004, 340 עמ'. השנתון מופיע גם באתר האינטרנט: www.jdc.org.il/mashav.

שנתון זה, מקיף מגוון רחב של נושאים בנוגע לקשישים בישראל, תוך הדגשת מגמות לאורך זמן והבדלים בין קבוצות אוכלוסייה ובין אזורים גיאוגרפיים שונים. הפרסום מורכב מחמישה פרקים: 1) מאפיינים דמוגרפיים; 2) מאפיינים בריאותיים ודפוסי שימוש בשירותי בריאות נבחרים; 3) מאפיינים חברתיים וכלכליים; 4) מערכת השירותים לקשישים: היצע ודפוסי שימוש; 5) הקשישים במבט בין-לאומי (מספר הקשישים, תוחלת חיים, יחסי תלות, השתתפות בכוח העבודה ועוד). בסוף הפרסום מוצגים מקורות הנתונים ומפתח נושאי הלוחות. יש לציין, כי השנה הוספו לשנתון נתונים בתחום הבריאות והורחבו הנתונים העוסקים במערכת השירותים. כמו כן, הוספו נתונים מתוך סקר של מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל בנושא השפעת קשיים כלכליים על חיי הקשישים, ומובאים לוחות מתוך הסקר החברתי של הלמ"ס.

(קשישים; תוחלת חיים; פטירות; מחלות גופניות; מוגבלויות; בריאות הנפש; פעילות גופנית; פעילויות פנאי; הכנסה; עוני; רמת השכלה; דיור; שירותי רווחה; שירותי בריאות; אשפוז; סיעוד; ביטוח בריאות; טיפול ממושך; מוסדות לקשישים; דיור מוגן; הרגלי קריאה; התנדבות; מועדונים; צריכה תרבותית; תעסוקה; גמלאות; ניצולי שואה; נהגים; תאונות)

404

לשם, אלעזר:

עולי ברית-המועצות לשעבר בישראל, 1999-2003: דו"ח מצב

"הד האולפן החדש", מס' 87 (חורף 2004), עמ' 81-86. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך: www.education.gov.il/adult-education/.

במאמר זה נדונים מאפייניהם של עולי ברית-המועצות לשעבר שעלו ב-1989-2002, בתחומי הדמוגרפיה, התעסוקה, הרווחה ועוד. בין הממצאים: עולים אלה מהווים כ-13.6% מהאוכלוסייה; אוכלוסיית העולים מבוגרת יחסית לכלל האוכלוסייה, יש בה שיעור לא מבוטל של לא-יהודים, יותר נשים מגברים, שיעור הגירושין גבוה ושיעור פריון נמוך; התופעה של משקי בית מורחבים מעבר למשפחה הגרעינית שכיחה יחסית; בעיית ההשתלבות בכוח העבודה בולטת בקרב עולים שהגיעו בחמש השנים האחרונות ובקרב עולי קווקז; ההון האנושי של העולים מנוצל רק חלקית; מדד תחולת העוני (לאחר תשלומי העברה ומסים) אינו מצביע על פערים משמעותיים בין העולים לבין כלל האוכלוסייה; פשיעת הנוער העולה נמצאת בגידול מתמיד; גיבושם הקהילתי של העולים אינו מונע את שילובם בחברה; על אף שקיימות עמדות שליליות בקרב חלק מהאוכלוסייה הוותיקה כלפי העולים, גוברת המגמה לקירוב העולים ולשיתוף פעולה עמם.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; אוכלוסייה; תעסוקה; עבריינות; רמת חיים; שירותי רווחה; זהות יהודית; עמדות כלפי עולים; התבדלות; מיזוג חברתי; פלורליזם תרבותי)

405

ליסיצה, סבינה:

יהודים? רוסים? ישראלים? – זהותם של עולי חבר המדינות

"הד האולפן החדש", מס' 86 (קיץ תשס"ג – 2003), עמ' 29-41. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך: www.education.gov.il/adult-education/.

במצבי מעבר מתרבות לתרבות (למשל, בגלל הגירה), מתעצם המתח בין הזהויות שמביא עמו המהגר מארץ המוצא, ולעתים מתוספות אליהן זהויות חדשות. במחקרים שנערכו לבדיקת זהותם של עולים מחבר המדינות נמצא, כי בתקופה הראשונה לאחר העלייה מדגישים העולים את המרכיב היהודי בזהותם, ובשכיחות נמוכה יותר הם מציינים את המרכיב הישראלי. לעומת זאת, ההזדהות עם ארץ המקור היא נמוכה בשלב זה, אך בשלב מאוחר יותר היא עולה, בין היתר בגלל קשיי הקליטה. במאמר הנוכחי מתוארות תוצאות עבודה שהתבססה על מחקר כמותי ועל מחקר איכותי. המחקר הכמותי הוא חלק ממחקר רחב על שסעים ורב-תרבותיות בחברה הישראלית, שנערך ב-1999-2000 על-ידי מרכז רבין לחקר ישראל, והמחקר האיכותי נערך באמצעות ראיונות עומק עם 20 עולים ב-2002. בין הממצאים: בשנים הראשונות שלהם בישראל, שיעור כמעט שווה של העולים החדשים רואים עצמם כ"יהודים" או "רוסים", אך כאשר הוותק שלהם בישראל גדל, גדלה אצלם תחושת הזהות הישראלית וקטנה תחושת הזהות הרוסית. התעצמות הזהות הישראלית באה לידי ביטוי יותר במחקר האיכותי.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; זהות יהודית; זהות לאומית)

406

שנתון סטטיסטי לירושלים, מס' 20 - 2002-2003 (פריט מס' 398)

¨        

עיריית ראשון-לציון – שנתון סטטיסטי 2003, מס' 18 (399)

¨       

קול מידע: חיפה - נתונים ומידע (400)

¨       

Planning in the Face of Crisis: Land use, Housing, and Mass Immigration in Israel (410)

¨       

חברות בקופת חולים, 2002-2003 (412)

¨        

התכנית הלאומית למניעת איידס בקרב האוכלוסייה האתיופית: הערכת ההסברה בקבוצות (416)

¨        

הזקנים ביותר: איתור אוכלוסיות זקנות בסיכון (426)

¨        

Second Generation Jewish Immigrants in Israel: Have the Ethnic Gaps In Schooling and Earning Declined?  (444)

¨        

Migration Regimes, Intra-State Conflicts, and the Politics of Exclusion and Inclusion: Migrant Workers in the Israeli Welfare State (455)

¨        

Citizenship and Stratification in an Ethnic Democracy  (460)

¨        

Migration, Ethnicity, and Inequality: Homeownership in Israel (462)

¨        

משתני רקע וידע העברית בקרב עולים וותיקים דוברי רוסית בישראל (477)

¨        

בוגרי מוסדות עליית הנוער יוצאי אתיופיה בשנים תשס"א ותשס"ב (478)

¨        

Ethnicity and Mixed Ethnicity: Educational Gaps among Israeli-born Jews (479)

¨        

הרשויות המקומיות בישראל,2002 (502)

¨        

סקרי כוח-אדם, 2003 (518)

¨        

Mass Migration to Israel and Natives' Transitions from Employment (521)

¨        

השתתפות נשים ערביות בכוח העבודה בעשור האחרון (528)

¨        

טבריה וערי מחוז הצפון: אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה, 2001 (540)

¨        

סקר טכנולוגיות בנייה למגורים בישראל: מבנים בבנייה בסוף 2002

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1221 בסדרת פרסומי הלשכה, ירושלים 2004, 53 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית), בשיתוף עם משרד הבינוי והשיכון. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה בלבד: www.cbs.gov.il.

ענף הבינוי בישראל ידוע בשמרנותו בנושא קליטת טכנולוגיות מתקדמות. לשמרנות זו נוספה זמינות גבוהה של עבודה זולה, אשר יצרה תלות יתר של הענף בעובדים פלסטינים בתחילה ובעובדים זרים לאחר מכן. כמו כן, קיים קושי לגייס פועלי בניין ישראלים בכמות מספקת, מלאי ההון לעובד הוא נמוך, והפריון הכולל הוא נמוך מאוד וירד בין 1995 ל-2002 ב-47%. מטרת הסקר, שנערך ביוזמתו ובמימונו של משרד הבינוי והשיכון, היתה לאסוף, לעבד ולנתח את המידע הקיים לגבי טכנולוגיות הבנייה למגורים הנמצאות בשימוש בישראל בנקודת זמן נתונה. במסגרת הסקר, נבחנה הסברה שבבנייה למגורים, שהיא המגזר העיקרי של ענף הבינוי בישראל, נעשה שימוש רחב בטכנולוגיות בנייה קונבנציונליות, עתירות עבודה, לעומת שימוש מועט בלבד בבנייה מתועשת עתירת הון, ידע וחומרים. כן נבדק, האם קיים קשר סטטיסטי בין טכנולוגיות הבנייה למגורים לבין המאפיינים השונים של המבנה, הפרוייקט שאליו הוא משתייך והבונים. באופן כללי נמצא, כי בפרוייקטים גדולים נפוץ השימוש בטכנולוגיות מתועשות מתקדמות, בעוד שבפרוייקטים קטנים נפוץ השימוש בטכנולוגיות מסורתיות.

(בנייה [ענף]; ערביי השטחים; עובדים זרים; פריון עבודה; תיעוש; טכנולוגיה)

407

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה פרטית, ינואר-מרס 2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 13, ירושלים 2004, 30 עמ'. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור.

"סקר דירות חדשות למכירה בבנייה פרטית" הוא סקר שוטף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנועד לספק תמונת-מצב עדכנית של שוק הדירות החדשות למכירה בבנייה פרטית (לא כולל בנייה עצמית, בנייה להשכרה, בנייה בשיטת "בנה ביתך" ובנייה באמצעות עמותות), ובכך לסייע בקבלת החלטות בנוגע לתכנון מדיניות הבינוי בישראל ולמעקב אחר ההתפתחויות בענף. עיקרו של הסקר הוא מעקב שוטף אחר מכירת הדירות ומלאי הדירות למכירה בסוף כל חודש ורבעון, תוך התייחסות למגמות ולשינויים שחלו בנתוני המכירות ובמלאי - הן בסיכום כללי והן לפי מאפיינים שונים: פריסה גיאוגרפית, ותק הדירות בשוק, גודל הדירות ועוד. הפרסום כולל 16 לוחות, שבהם מובא מידע על דירות חדשות שנמכרו ועל דירות חדשות העומדות למכירה לפי מחוז ואזור וכן בשטחי 40 עיריות נבחרות, לפי מספר הדירות בבניין, מספר החדרים בדירה ו-ותק הדירה בשוק.

(בנייה; דיור; שוק הדירות)

408

מחקר בנושא קריטריונים להקצאת משאבים לפיקוח על הבנייה

האגף למינהל מוניציפלי והיחידה הארצית לפיקוח על הבנייה, משרד הפנים, ירושלים 2003, 140 עמ'. בוצע על-ידי אמ"ן- ארגון ומדעי ניהול יועצים בע"מ.

מחקר זה, אשר הוגש למשרד הפנים, נעשה בשיתוף פעולה עם המחלקה למחקר באגף למינהל מוניציפלי ועם היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים. הפיקוח על הבנייה בתחומי התכנון של הוועדות לתכנון ולבנייה נמצא באחריות היחידות לפיקוח על הבנייה הפועלות במסגרת וועדות אלו. היקף הבנייה הבלתי-חוקית בתחומי התכנון של הוועדות השונות הוא רחב. הבנייה הבלתי-חוקית מתבצעת באזורים שאינם מיועדים לבנייה, בתחומי תכניות מתאר של יישובים, מחוץ לתחומי תכניות מתאר וכן באזורים המיועדים לבנייה. ההיקף הרחב של הבנייה הבלתי-חוקית נובע מסיבות רבות, בין היתר, עקב חוסר אכיפה מתמשך. אחד הגורמים לחוסר האכיפה הוא היעדר נהלים ברורים לעובדי הפיקוח, כמו גם היעדר קריטריונים לקביעת כוח-אדם בנושא הפיקוח והיעדר הגדרה של העזרים שיש לצייד בהם את מפקחי הבנייה. מחקר זה נועד לקבוע את הכללים לקביעת היקף כוח-האדם הדרוש לפיקוח על הבנייה, על-פי שלושה סוגי וועדות התכנון והבנייה: מקומית, מחוזית ומרחבית. במסגרת המחקר, נקבע לראשונה מדד לביצוע פיקוח יזום. מטרות נוספות של המחקר היו קביעת רמת ההשכלה, הניסיון והכישורים הנדרשים ממפקחי הבנייה והגדרת אמצעי העזר הנחוצים למפקחים לשם ביצוע עבודתם.

(בנייה; פיקוח; כוח-אדם; הקצאת משאבים; אכיפת חוק)

409

Alterman, Rachelle:

Planning in the Face of Crisis: Land use, Housing, and Mass Immigration in Israel

Routledge Publishers, London 2002, 224 pages.

בספר זה מתואר כיצד התמודדו קובעי המדיניות והמתכננים בישראל, הן ברמה הלאומית והן ברמה המקומית, עם הדרישה העצומה לדיור ולצמיחה עירונית בעקבות גל העלייה המסיבי של שנות ה-90'. בין היתר, עוסק הספר בשאלה, האם יכולים מתכנני ערים ואזורים לסייע בטיפול במצב משברי הנובע משינויים בקנה-מידה רחב בגודל האוכלוסייה, המצריכים פתרונות דיור מיידיים. לדעת המחברת, התשובה לשאלה זו היא חיובית. בספר מוצגת התפיסה, כי היה זה אחד "המשברים החיוביים" הגדולים שקרו במדינה מפותחת כלשהי מאז מלחמת העולם השנייה. ישראל היא המדינה היחידה כיום מבין מדינות המערב, המוכנה לקלוט מהגרים ממדינות מצוקה בכמות גדולה. בניגוד לדעה הרווחת לגבי ההחלטות שהתקבלו בנושא קליטת העלייה בשנות ה-90', שלפיה נכשלו מדיניות השיכון, הקרקעות והפיתוח העירוני, מסקנת המחברת כי מדיניות זו נחלה הצלחה. הספר מחולק לחמישה חלקים, כדלקמן: תיאוריות בנוגע לתכנון בעתות משבר; מדיניות שיכון, שימושי קרקע ותכנון ערב המשבר; מענים ושלבים בתכנון ובפעולה נוכח המשבר; תגובת השלטון המקומי; תכנון בעת משבר.

(קליטת עלייה; עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; מדיניות שיכון; מרכזי קליטה; דיור; תכנון עירוני)

410

שנתון סטטיסטי לירושלים, מס' 20 - 2002-2003 (פריט מס' 398)

¨        

עיריית ראשון-לציון – שנתון סטטיסטי 2003, מס' 18 (399)

¨        

קול מידע: חיפה - נתונים ומידע (400)

¨        

החרדים: תפרוסת גאוגרפית ומאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של האוכלוסייה החרדית בישראל, 1996-2001 (402)

¨        

הסקר החברתי 2002: שאלון גרעין (442)

¨        

Migration, Ethnicity, and Inequality: Home ownership in Israel (462)

¨        

הרשויות המקומיות בישראל,2002 (502)

¨        

סקרי כוח-אדם, 2003 (518)

¨        

השפעת המצוקה הכלכלית של הזקנים על תנאי חייהם (531)

¨        

Social Rights in the Constitution and in Practice (535)

¨        

" מידע חודשי", משרד הבינוי והשיכון, גיליון מאי 2004 (570)

¨        

נציב קבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי: דו"ח מס' 5, לשנים 2002-2003

משרד הבריאות, ירושלים 2004, 301 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראה: יחידות ◄ נציבת קבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי).

בדו"ח זה מסוכמת פעילות נציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנים 2002-2003. הדו"ח מחולק לפי נושאי הקבילות: רישום וחברות בקופות חולים; סל השירותים; הסדרי גבייה; טיפול מינהלי; קבילות נגד נותני שירותים של קופות החולים; שירותי בריאות נוספים. לבסוף, מוצגים לוחות סטטיסטיים ונספחים. בין הממצאים: ב-2002 התקבלו 3,257 קבילות בנושא הפעלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (אי-מתן שירותים רפואיים ותרופות, הסדרי גבייה, הסדרי בחירה וכו'), ונמשך הטיפול ב-839 קבילות מהשנה הקודמת; ב-2002 הסתיים הטיפול ב-82% מהקבילות, ו-26% מהן נמצאו מוצדקות (25% נמצאו לא מוצדקות, 20% נמצאו "קבילות אשר לא ניתן להיערך להן", ב-17% מהקבילות לא היתה תוצאה, ו-12% לא היו בסמכות טיפול הנציבות); ב-2003 התקבלו 3,486 קבילות בנושא הפעלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ונמשך הטיפול ב-729 קבילות מהשנה שעברה. גם בשנה זו הסתיים הטיפול ב-82% מהקבילות, ורק 23% מהן נמצאו מוצדקות.

(ביטוח בריאות ממלכתי; תלונות; שירותי בריאות; תשלום עבור שירות; תרופות; טיפול רפואי; זכויות החולה; בתי חולים; קופות חולים; המוסד לביטוח לאומי)

411

בנדלק, ז'ק:

חברות בקופת חולים, 2002-2003

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, סקר מס'  192, ירושלים 2004, 104 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בפרסום מוצגים נתונים מפורטים על חברי קופות החולים. הנתונים כוללים את התפלגות המבוטחים לפי משתנים דמוגרפיים וכלכליים וכן לפי יישובים, מועצות אזוריות, מחוזות ונפות. הנתונים מתבססים על קובץ הבריאות, המנוהל על-ידי המוסד לביטוח לאומי והמשמש מקור הרישום הבלעדי על סך תושבי מדינת ישראל החברים בקופות החולים. בין היתר, אפשר ללמוד מן הדו"ח על שינויים שחלו בנושאים של מעבר בין הקופות, עולים חדשים שהצטרפו לקופות, מספר המבוטחים בקבוצות הגיל השונות, ביטוח בני זוג בקופות חולים שונות, מקבלי גמלאות לפי קופות, חברות בקופות לפי גובה ההכנסה, חלקן של קופות החולים בכספי ביטוח הבריאות ועוד. בסוף שנת 2003 התפלגות המבוטחים בין הקופות היתה כדלקמן: 54.8% ב"שירותי בריאות כללית", 23.9% בקופת חולים "מכבי", 11.4% בקופת חולים "מאוחדת" ו-9.9% בקופת חולים "לאומית". יש לציין, כי ב-2003 כ-63,000 מבוטחים החליפו קופה.

(קופות-חולים; ביטוח בריאות ממלכתי)

412

חקלאי, ציונה; שנון, אמיר; ריבא, שושנה ואחרים:

כוח-אדם במקצועות הבריאות, 2003

שירותי מידע ומחשוב, בשיתוף האגף למקצועות רפואיים ומינהל הסיעוד, משרד הבריאות, ירושלים 2004, 137 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראה: יחידות ◄ אגף מידע ומחשוב, תחום מידע).

בפרסום זה מובא מידע מעודכן לסוף 2003 על כוח-האדם במקצועות הבריאות השונים המוכרים בישראל, לפי החלוקה הבאה: רופאים, רופאי שיניים, רוקחים, אחיות מוסמכות, אחיות מעשיות, בעלי מקצועות עזר רפואיים (עובדי מעבדות, טכנאי שיניים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק וכו') ופסיכולוגים. מוצגים הן מספרים מוחלטים והן התפלגויות של בעלי המקצועות לפי גיל, מין, יבשת לידה, שנת עלייה, מקום לימוד, עולים, מומחים, סוגי מומחיות, שיעורים ל-1,000 תושבים ובעלי רשיונות חדשים. הנתונים מבוססים על קובץ בעלי מקצועות רפואיים ועזר רפואיים, המנוהל באגף למקצועות רפואיים, ועל קובץ מקצועות סיעוד, המנוהל במינהל הסיעוד, תוך הקבלתם לנתוני מרשם האוכלוסין (לשם עדכון נתוני פטירה, הגירה ונתונים דמוגרפיים אחרים). בנוסף, מוצגים נתונים מסקר כוח-אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי המועסקים במקצועות הבריאות: מספר ושיעור המועסקים לפי משלח-יד, רופאים מועסקים לפי משתנים דמוגרפיים וכו'.

(כוח-אדם רפואי; רופאים; רוקחים; אחים; פסיכולוגים; רפואת שיניים; סיעוד; ריפוי בעיסוק)

413

חקלאי, ציונה; הלל, סתוית; גורדון, שולמית; אבורבה, מרים (עורכות):

ביקורים בחדרי מיון, 2002

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2004, 65 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראה: יחידות ◄ אגף מידע ומחשוב, תחום מידע).

בפרסום מוצגת פעילות חדרי המיון בישראל: מספר ושיעור עמדות המיון בתקן, מספר ושיעור הביקורים לפי תכונות דמוגרפיות של הפונים ומאפייני פעילות. הנתונים על עמדות המיון והביקורים מתייחסים לכל חדרי המיון במוסדות לאשפוז כללי, והנתונים על מאפייני הפעילות מתייחסים ל-19 בתי-חולים, שבהם היו כ-85% מכלל הביקורים במיון. מספר ושיעור העמדות בתקן מוצגים לפי סוג מיון ומחוז בשנים 1997-2002. מספר ושיעור הביקורים חושבו ל-1,000 נפש באוכלוסייה הממוצעת לפי 11 קבוצות גיל בשנים 2001-2002. מדדי הפעילויות המוצגים הם: ממוצע ביקורים למבקר, גיל ומין המבקרים, סיבת כניסה, אבחנות, בדיקות ועוד. בין הממצאים: בסוף 2002 היו 965 עמדות מיון בתקן; בשנה זו נרשמו ב-19 בתי-החולים כ-2.1 מיליון ביקורים במיון; שכיחות גבוהה של ביקורים היתה בקרב תינוקות, בני 18-20 וקשישים; כשליש מהביקורים במיון היו עקב פציעות והרעלות וכחמישית היו עקב תאונות דרכים; 65% מהפניות למיון בשל סיבות חיצוניות היו של גברים, ו-53% מהפניות עקב מחלה היו של נשים; ביום א' נרשם מספר הביקורים הרב ביותר; כשליש מהמבקרים במיון חזרו למיון תוך חצי שנה.

(חדר מיון; מחלות גופניות; פציעות; אבחון רפואי; בדיקות רפואיות; בתי-חולים; אשפוז)

414

לוינסון, דפנה; חקלאי, ציונה; שמש, ענת ואחרים:

סקר בריאות לאומי 2003-2004: בריאות גופנית ונפשית

"הרפואה", 143: ו' (יוני 2004), עמ' 450-452 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

במאמר זה מתוארים החידושים העיקריים בסקר הבריאות הלאומי, שנערך ביוזמת משרד הבריאות (על-ידי הלמ"ס) כחלק מסקר בין-לאומי של ארגון הבריאות העולמי, שנערך ב-27 מדינות. החידושים העיקריים בסקר הם: התייחסות לכל הבוגרים בישראל (בני 21 ומעלה); בדיקת מגוון רחב של נושאים במקביל; שיטת המחקר באמצעות ראיונות פנים אל פנים תמוכי מחשב. בסקר נאספים לראשונה נתונים בנושאים הבאים: שכיחות ההפרעות הנפשיות העיקריות באוכלוסייה; שכיחות לקויות ומוגבלויות כלליות ומוגדרות; קשרים בין מחלות גופניות ממושכות והפרעות נפשיות; קשרים בין נתונים דמוגרפיים, תחלואה נפשית וגופנית, מוגבלויות, הסתייעות בשירותים ובתרופות והוצאות על בריאות. לסקר הנוכחי יש חשיבות מיוחדת גם בסיוע לרפורמה בתחום בריאות הנפש, באמצעות הספקת מידע ברור ומקיף לגבי הצורך בשירותים והנכונות לפנות לטיפול ולגבי היקף ההפרעות הנפשיות הנפוצות בקהילה ושכיחותן לפי מאפיינים סוציו-דמוגרפיים שונים.

(סקר; בריאות הנפש; מוגבלויות; מחלות גופניות; התמכרויות; שירותי בריאות; תרופות; הוצאות משפחה)

415

רוזן, ברוך; מצליח, רונית; דובני, אביגיל; שטרקשל, רוני:

התכנית הלאומית למניעת איידס בקרב האוכלוסייה האתיופית: הערכת ההסברה בקבוצות

מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, פרסום מס' 424 בסדרת דו"חות המחקר, ירושלים 2004, 39 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

עולי אתיופיה שהגיעו לישראל בסוף שנות ה-90' התאפיינו בשיעורי תחלואה גבוהים יחסית באיידס. במסגרת התכנית הלאומית למניעת איידס בקרב קהילת יוצאי אתיופיה, הופעלו קבוצות הסברה בקהילה בקרב שתי אוכלוסיות: עולים שהתגוררו בדיור קבע ועולים שהתגוררו במרכזי קליטה. בעבודה זו נבדקה יעילותן של קבוצות ההסברה לגבי הידע וכוונות ההתנהגות של המשתתפים לפני הפעלת התכנית ומיד אחריה. הדו"ח מתמקד בממצאים שהתקבלו מהערכת ההסברה במרכזי הקליטה, אם כי בדיור קבע התקבלו ממצאים דומים. בין הממצאים: שיעור התשובות הנכונות לפני ההשתתפות בתכנית היה 55%, כאשר הנושאים הבעייתיים היו היכולת לזהות נשא איידס על סמך מראה חיצוני והשימוש בקונדום; שיעור התשובות הנכונות לאחר ההשתתפות בתכנית היה 65%, כאשר השיפור היה בעיקר בתשובות לשאלות הידע; בין הנושאים שצוינו כזקוקים לשיפור היו הגברת השימוש בעזרי המחשה, שיפור רמת ההוראה של המדריכים והגדלת מספר המפגשים (היו רק חמישה).

(עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; איידס; תכניות התערבות; מניעה)

416

בורנשטיין, יעקב; מרדלר-לנדמן, לילי; תמיר, עדה ואחרים:

הרפורמה בשירותי הבריאות האמבולטוריים: בדיקת עמדות חולים ואנשי צוות והשוואה ביניהן

"הרפואה", 143: ג' (מרס 2004), עמ' 192-196 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

בישראל ובמדינות אחרות  מתבצעת רפורמה של העברת טיפולים אמבולטוריים מבית החולים לקהילה. המניע העיקרי לרפורמה זו הוא כלכלי. גורמים נוספים הם חוסר במיטות אשפוז, תורים ארוכים, התקדמות רפואית ותחרות בין קופות החולים בעקבות החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. במחקר זה נבדקו עמדותיהם של חולים ואנשי צוות כלפי הרפורמה. המחקר בוצע באמצעות שאלון עמדות לחולים ושאלון עמדות לאנשי צוות, שחולקו ב-8 מרפאות בקהילה ב-3 הערים הגדולות, שמבוצעים בהן ניתוחים. כן נסקרו 8 מרפאות חוץ של 3 בתי חולים, הממוקמות באותן ערים ומבוצעים בהן ניתוחים דומים. בין הממצאים: 49% מהמטופלים במרפאות החוץ ו-60% מהמטופלים במרפאות הקהילה היו מעונינים לקבל את הטיפול באותו מקום; 82% מהחולים היו מרוצים/ מרוצים מאוד מהטיפול שקיבלו; נמצאו הבדלים בין אנשי הצוות לחולים בדירוג הגורמים המשפיעים על העדפת מיקום הטיפול. ככלל, קיימת אצל החולים תפיסה שבית החולים הוא המוסד שבו אפשר לקבל את הטיפול הטוב ביותר כשיש סיבוכים. כמו כן, לדעת רוב החולים, הרופאים בבתי החולים הם מיומנים יותר.

(טיפול אמבולטורי; בתי-חולים; מרפאות; עמדות; יחסי רופא-חולה)

417

Shavit, Itai; Hershman, Eli:

Management of Children undergoing Painful Procedures in the Emergency Department by Non-Anesthesiologists

“IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 6: 6 (June 2004), pp. 350-355. The article appears also on the Israel Medical Association Internet site: www.ima.org.il/imaj.

הטיפול בכאב ובחרדה בקרב ילדים המגיעים לחדר המיון השתפר מאוד בשנים האחרונות, בין היתר, בשל הימצאותם של מכשירים אשר לא מחייבים טיפול פולשני. כמו כן, שימוש נרחב בתרופות משככות כאבים ובסמי הרגעה מקל מאוד על הילדים. כיום, הטיפול בשיכוך כאבים ובקהיון הוא שכיח במחלקות לרפואה דחופה. ב-2003 פירסם משרד הבריאות הנחיות בנושא זה עבור אנשי מקצוע אשר אינם מומחים בהרדמה. זוהי הפעם הראשונה שניתנה התייחסות במסמך רשמי לחשיבות של הרדמה מחוץ לחדר הניתוח. במאמר הנוכחי מתוארים העקרונות להרגעה, שיכוך כאבים וקהיון בקרב ילדים, תוך קריאה לרופאים להרחיב את הידע שלהם בתחום וליישם את אותם עקרונות.

(כאב; ילדים; רפואה דחופה; שיטות טיפול)

418

Raanani, Ehud; Keren, Anat; Kogan, Alex et al:
Trends in Cardiac Surgery in Israel, 1985-2002
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 3 (March 2004), pp. 131-133. The article appears also on the Internet site of the Israel Medical Association: www.ima.org.il/imaj.

במאמר זה נסקרות המגמות האחרונות בניתוחי לב בישראל ביחס להתפתחויות בקרדיולוגיה הפולשנית. מקורות המידע לסקירה היו נתוני משרד הבריאות לגבי פעילות מרכזי הלב בישראל בשנים 1985-2002 ומאגר הנתונים של המרכז הרפואי "רבין". נתונים אלה הושוו לנתוני אגודת מנתחי הלב בארצות-הברית ולנתוני בית-החולים הכללי של טורונטו. בין הממצאים: בישראל חלה עלייה חדה בביצוע ניתוחי לב פתוח בשנים 1991-1994, ולאחר מכן חלה ירידה מסוימת; מספר המחלקות לניתוחי לב עלה מ-6 ב-1985 ל-16 ב-2002; חלקם של ניתוחי המסתמים מתוך ניתוחי הלב הפתוח עלה מ-15% ב-1991 ל-21% ב-2002; שיעור ניתוחי המעקפים החוזרים מתוך סך ניתוחי המעקפים במרכז הרפואי "רבין" ירד מ-6.7% ב-1994 ל-1.3% ב-2002.

(ניתוחים; מחלות לב)

419

Amit, Guy; Goldman, Sylvie; Ore, Liora et al:

The Association Between Hospital Department, Medical Treatment and Outcome in Acute Myocardial Infarction

“IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 5:4 (April 2003), pp. 255-259. The article appears also on the Internet site of the Israel Medical Association: www.ima.org.il/imaj.

הדרך המועדפת לטיפול בחולים הלוקים באוטם חד בשריר הלב היא ביחידה לטיפולי לב. למרות זאת, רבים מהחולים בישראל מטופלים מחוץ ליחידות אלו. מטרתה של עבודה זו היתה להשוות את המאפיינים הדמוגרפיים והקליניים ואת שיעורי התמותה בקרב חולים שטופלו בתוך ומחוץ ליחידות אלו. נבדקו כל הלוקים באוטם חד בשריר הלב עד גיל 75 אשר אושפזו בשלושה בתי חולים כלליים בחיפה בחודשים ינואר, מרס, מאי, יולי, ספטמבר ונובמבר 1996. בין הממצאים: 78% מהחולים הופנו ליחידה לטיפולי לב, והיתר טופלו במחלקות לרפואה פנימית; מטופלי היחידות לטיפולי לב נטו להיות צעירים יותר וגברים; המטופלים במחלקות לרפואה פנימית נטו להיות מבוגרים יותר וכאלה שסבלו מאוטם בעבר. במחלקות הפנימיות ניתנו פחות תרופות והיו פחות הפניות לשיקום; שיעורי התמותה בקרב החולים שאושפזו ביחידות לטיפולי לב היו נמוכים יותר. מסקנת המחקר היא, שאחת הסיבות לשיעור הגבוה יחסית של אשפוזים במחלקות הפנימיות היא שעלות האשפוז ביחידות אלו היא קטנה יותר לעומת האשפוז ביחידות לטיפולי לב. עם זאת, ממליצים המחברים שרק במקרים יוצאים מהכלל יטופלו חולים אלה מחוץ ליחידות לטיפול לב.

(מחלות לב; אשפוז; טיפול רפואי; תרופות)

420

Zeidman, Aliza; Fradin, Zinaida; Blecher, Anetta et al:
Anemia as a Risk Factor for Ischemic Heart Disease
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 1 (January 2004), pp. 16-18. The article appears also on the Internet site of the Israel Medical Association: www.ima.org.il/imaj.

למרות הידע הקיים על האנמיה כגורם סיכון למחלת לב איסכמית, לא נחקרה השפעתה על שכיחות המחלה, חומרתה וסיבוכיה. מטרתו של מחקר זה היתה לאפיין בצורה טובה יותר את הקשר שבין אנמיה לבין מחלת לב איסכמית. מבין החולים שהתקבלו למחלקה לרפואה ב' במרכז הרפואי "רבין" בין ינואר 1993 לדצמבר 1997 נבדקו 317 חולים שלקו הן באנמיה והן במחלת לב איסכמית. בנוסף, נבדקו שתי קבוצות בקרה: אחת של 50 חולים עם אנמיה וללא מחלת לב איסכמית ושנייה של 50 חולים שלקו במחלת לב איסכמית ללא אנמיה. בין הממצאים: החולים הן באנמיה והן במחלת לב איסכמית לקו בדרגה גבוהה יותר של המחלה בהשוואה לחולים ללא אנמיה; שיעור התמותה בקרב החולים במחלת לב איסכמית שלקו גם באנמיה היה גבוה יותר מאשר בקרב חולים ללא אנמיה.

(מחלות לב; מחלות דם)

421

Palti, Hava; Gofin, Rosa; Adler, Bella:
Utilization of Prenatal Care Services in Larger Townships in Israel: Should the Service be Reorganized?
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 3 (March 2004), pp. 138-142. The article appears also on the Internet site of the Israel Medical Association: www.ima.org.il/imaj.

מערך הטיפול המניעתי לנשים הרות ותינוקות עבר בשנים האחרונות שינויים. לצד התחנות לבריאות המשפחה, ניתנו שירותים במסגרת הרפואה הראשונית ובמרכזים לבריאות האישה. מטרת המחקר היתה לבדוק את דפוסי השימוש בשירותים המניעתיים בעת ההריון ובשנה וחצי הראשונים לחיי התינוק: היענות האוכלוסייה, ביצוע הבדיקות והחיסונים, קבלת הדרכה ושביעות רצון מהטיפול. מסגרת המדגם כללה את כל הנשים, תושבות ישראל, שילדו במרס 2000 תינוק חי, שלא נפטר עד סיום המחקר, והתגוררו בישובים יהודיים ומעורבים שבהם 50,000 תושבים ומעלה ובישובים ערביים שבהם 20,000 תושבים ומעלה. הראיון נערך בשני שלבים: לאחר הלידה וכעבור כ-15 חודשים. בין הממצאים: רוב הנשים השתמשו בעיקר בשירותי קופות החולים לצורך מעקב הריון (מפני שנמצא במקום גניקולוג וקיימות אפשרויות לבדיקות שונות), לכן אין כדאיות להפעלת שירות זה בתחנות; לעומת זאת, כמעט כל האמהות השתמשו בשירותי התחנות למעקב בריאותי אחר התינוק, ולכן יש להמשיך לפתח שירות זה. במיוחד נדון תפקידן של האחיות.

(הריון; תינוקות; תחנה לבריאות המשפחה; שירותי בריאות; שביעות רצון)

422

Merrick, Joav; Kandel, Isack; Morad, Mohammed:
Trends in Autism
"International Journal of Adolescents Medical Health", 16:1 (2004), pp. 75-78.

במחקרים שיצאו לאור לפני שנת 1985, נמצאה היארעות אוטיזם ברחבי העולם בהגדרתו הרחבה בשיעור של 4-5 לכל 10,000 ילדים ובהגדרתו הקלאסית בשיעור של שניים לכל 10,000 ילדים. במחקרים חדשים, נמצאו שיעורי היארעות גבוהים בהרבה - עד 71 לכל 10,000 ילדים בהגדרה הרחבה ועד 40 לכל 10,000 ילדים בהגדרה הקלאסית. במאמר זה מדווח על מחקר שנערך בישראל לבדיקת שיעורי היארעות האוטיזם בקרב ילדים שנולדו באזור חיפה בשנים 1989-1993. בין הממצאים: שיעור היארעות האוטיזם שנתגלה היה 10 לכל 10,000 ילדים; שיעור הבנים האוטיסטים היה גדול פי 4.2 משיעור הבנות. מידע נוסף - שיעור המטופלים (ילדים ומתבגרים) באגודת אלו"ט לטיפול באוטיסטים עלה מ-361 ב-1993 ל-641 ב-1999. מסקנת החוקרים היא, כי העלייה בשיעור האוטיסטים נובעת בחלקה משינוי בקריטריונים האבחנתיים ובהגדרות.

(ילדים; אוטיזם; אבחון רפואי)

423

Morad, Mohammed; Kandel, Isack; Birnbaum, Liora; Merrick, Joav:
Trends in Adolescent Asthma in Israel
"International Journal of Adolescent Medicine Health", 16: 2 (2004), pp. 187-189.

בעוד שבמחלות ילדות רבות ניכרת ברחבי העולם ירידה, הרי שבשיעורי התחלואה בקצרת (אסטמה) ישנה דווקא עליה. בסקירה זו, נדונות המגמות בתחום הקצרת בישראל. ממחקרים שונים שנערכו בישראל, עלו בין היתר, הממצאים הבאים: שיעורי התחלואה בקצרת הם גבוהים יותר בקרב יהודים מאשר בקרב ערבים (אך בקרב הבדואים התחלואה היא גבוהה יחסית). שיעורי התחלואה בקרב בנים הם גבוהים יותר מאשר בקרב בנות, אם כי לבנות יש יותר תסמיני קצרת. שיעורי התמותה מקצרת בישראל נמצאים בירידה, עקב שיפור דרכי הטיפול. לא נמצאו הבדלים מובהקים בשיעורי התמותה בין יהודים לערבים.

(קצרת; מחלות מערכת הנשימה)

424

אדוט, ר'; יעקובוביץ, י'; סגן-כהן, ה':

תכנית "בריאות השן" בפנימיות לילדים של המועצה לילד החוסה

"רפואת הפה והשיניים", כ"א: 2 (אפריל 2004), עמ' 42-47 (עברית, סיכום באנגלית).

בישראל ישנם כ-9,000 ילדים החוסים בפנימיות, לאחר שהוצאו מביתם בעיקר בשל הזנחה או התעללות. בשנת 1989 החליטה המועצה לילד החוסה להפנות משאבים לנושא בריאות הפה של הילדים. נמצא, כי מצב שיניהם של הילדים גרוע. בעשר השנים האחרונות, מופעלת בפנימיות תכנית המניעה "בריאות השן". מטרת התכנית היתה להקנות לילדים ולמדריכים ידע על מחלות השיניים ומניעתן ולהוריד את רמת העששת ואת רמת התחלואה הפריודנטלית בקרב הילדים. כן נעשתה לילדים תכנית ביטוח לטיפולים משמרים. בבדיקות מדגמיות שנערכו במהלך השנים בפנימיות, נמצאו שיעורים גבוהים של עששת - רק כ-7% מהילדים היו נקיים מעששת. המסקנה היא, כי יש להרחיב את מערך התכנית בתחום המניעתי והטיפולי.

(בריאות הפה; מוסדות פנימייתיים; שיבוץ ילדים מחוץ לבית)

425

חזן, חיים; שמוטקין, דב; אייל, ניצה:

הזקנים ביותר: איתור אוכלוסיות זקנות בסיכון

המרכז לפיתוח על שם פנחס ספיר, אוניברסיטת תל-אביב, נייר דיון מס' 9, תל-אביב, 2004, 41 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: http://sapir.tau.ac.il.

מטרת המחקר היתה בדיקת הסיכון לתמותה בזיקנה המופלגת (מעל גיל 75): קבוצות פרופיל סיכון (מבחינת תפקוד קוגניטיבי, רגשי וגופני); השפעת משתני רקע - מין, מצב משפחתי, השכלה, הכנסה והיות הנבדק ניצול שואה; השפעת מערכות התמיכה המשפחתיות והחוץ-משפחתיות והתנהגות בריאותית בזיקנה המוקדמת. בסיס הנתונים למחקר היה מדגם של 1,369 נבדקים (ב-1989-1991), אשר סווגו לשמונה קבוצות סיכון בהתאם לרמת התפקוד הקוגניטיבית, הרגשית והגופנית. השפעת פרופיל הסיכון מול נתוני התמותה של הנבדקים בפועל נאספו ב-2000. בין הממצאים: הקבוצה בעלת הסיכון הגבוה ביותר לתמותה היתה של בעלי תפקוד קוגניטיבי ירוד, תפקוד רגשי תקין ותפקוד גופני ירוד; לתפקוד גופני בפני עצמו נמצאה תוספת סיכון של 72%; למין, מצב משפחתי וגיל נמצאה השפעה משמעותית על הסיכון לתמותה: לגברים, תוספת של 43% בסיכון לתמותה לעומת נשים; לנשואים בהשוואה ללא נשואים הסיכון לתמותה נמוך ב-17%; לכל שנת גיל יש תוספת של 7% בסיכון לתמותה; לאלה הפעילים גופנית הסיכון לתמותה נמוך ב-18% לעומת אחרים; לעזרה אינסטרומנטלית בזיקנה המוקדמת נמצאה השפעה חיובית על ההישרדות, אך לא לעזרה רגשית.

(קשישים; תמותה; כושר קוגניטיבי; מחלות גופניות; רווחה רגשית; תמיכה משפחתית; תמיכה חברתית; פעילות גופנית; מוגבלויות; ניצולי שואה; דיכאון; תוחלת חיים)

426

מינר, זאב:

אלצהיימר עדיין מבלבלת את המוח

"הגיל החדש" (בהוצאת פז – הרשות לפרישה ולזיקנה, בשיתוף אם אשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל), גיליון מס' 93 (יולי 2004), עמ' 2-3.

מחלת אלצהיימר היא הגורם העיקרי לירידה קוגניטיבית ולדמנציה בגיל מתקדם. מחלה זו היא הגורם הרביעי לתמותה, לאחר מחלות לב, סרטן ואירוע מוחי. במאמר מפורטים גורמי הסיכון לאלצהיימר ולדמנציה בכלל, ומובאות כמה המלצות לסיום. זאת, על סמך מחקרים אמפיריים שנעשו בנושא. נמצא, כי רמת השכלה נמוכה קשורה לשכיחות אלצהיימר. ההסבר המקובל לכך הוא שבתהליך הלמידה נוצרים קשרים מרובים בין תאי העצב במוח, וקשרים אלה, המכונים סינפסות, מהווים מגינים מפני הופעת דמנציה. צפיפות הקשרים הללו נמצאת בקורלציה עם ירידה קוגניטיבית. כאשר אדם בעל השכלה גבוהה כבר לקה באלצהיימר, מהלך המחלה אצלו מהיר יותר מפני שיש לו כבר פחות קשרים מוחיים בין תאי העצב. עוד נמצא, כי יש קשר בין מחלות כלי דם במוח לבין הופעת אלצהיימר. גם חבלות ראש מהוות גורם סיכון. בעבודות שונות התברר, כי הפעלת המוח בדרכים שונות (כגון במשחקי מחשבה, פתירת תשבצים וכו') תורמת לדחיית אלצהיימר או למניעת התדרדרות בזיכרון. בנוסף, לפעילות גופנית ולתזונה נכונה יש השפעה חיובית. בסוף המאמר נסקרות תרופות שכיחות שבשימוש.

(אלצהיימר; דמנציה; זיכרון)

427

Moshkowitz, Menachem; Ben-Baruch, Efrat; Kline, Zeev et al:
Clinical Manifestation and Outcome of Pseudomembranous Colitis in an Elderly Population in Israel
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 4 (April 2004), pp. 201-204. The article appears also on the Internet site of the Israel Medical Association: www.ima.org.il/imaj.

לדלקת זו (Pseudomembranous Colitis), במעי הגס, הנובעת מסיבוך בטיפול אנטיביוטי, ישנן השלכות משמעותיות של תחלואה, תמותה ועלויות. הסיכון לתחלואה גבוה במיוחד בקרב חולים סיעודיים הן במוסדות והן בבית. בעבודה זו, נבדקו המאפיינים הדמוגרפיים, הקליניים והמעבדתיים של חולים קשישים בישראל, לאור העלייה המשמעותית בשיעור התחלואה בדלקת. בין הממצאים: 91.4% מהחולים קיבלו טיפול אנטיביוטי לפני אשפוזם, כאשר 64% טופלו ביותר מתרופה אנטיביוטית אחת; לויקוציטוזיס (ריבוי תאי-דם לבנים בדם) נמצא בקרב 79% מהחולים בעת קבלתם לאשפוז; 31% מהחולים החלימו ללא סיבוכים, 29% נפטרו תוך 30 יום מקבלתם לאשפוז ו-24% אושפזו מחדש בשל היארעות חוזרת של הדלקת.

(מחלות מערכת העיכול; קשישים; תרופות; אשפוז)

428

Gidron, Yori; Kaplan, Yosi; Velt, Avital; Shalem, Rozi:
Prevalence and Moderators of Terror-Related Post-Traumatic Stress Disorder Symptoms in Israeli Citizens
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 7 (July 2004), pp. 387-391. The article appears also on the Internet site of the Israel Medical Association: www.ima.org.il/imaj.

אחת התוצאות הנפשיות השכיחות של התקפות טרור היא הפרעה פוסט-טראומטית. מטרתה של עבודה זו היתה לבחון את שכיחותם של תסמינים פוסט-טראומטיים בעקבות אירועי טרור. זמן קצר לאחר גל התקפות הטרור בישראל ב-2002 נבדק מדגם אקראי של 149 איש מחמש ערים – תל-אביב, רמת-גן, נתניה, אשקלון ובאר-שבע – אשר נשאלו שאלות לגבי חשיפה לאירועי טרור, שליטה עצמית נתפסת, שליטה המיוחסת לממשלה/צבא, חיזוי משך גל הטרור ותדירות ההאזנה לחדשות. הערכת התסמינים הפוסט-טראומטיים נעשתה באמצעות סולם דיווח עצמי קצר. בין הממצאים: כ-15% מהמשתתפים נחשפו ישירות להתקפת טרור וכ-36% דיווחו על קרוב משפחה או חבר שנחשף לאירוע טרור; לכ-10% מאוכלוסיית המדגם היו הפרעות פוסט-טראומטיות.

(הפרעות פוסט-טראומטיות; פעולות טרור)

429

זלוף, דב; אבן-זהר, שמואל; פוסמן, רנטו:

השפעת פיגועי טרור על ניצולי שואה יוצאי אירופה מול יוצאי יוון

"הרפואה", 143: ד' (אפריל 2004), עמ' 250-253 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

בעבודה זו נבדקה התגובה לאירועי הטרור של השנים האחרונות בישראל בקרב ניצולי שואה יוצאי יוון, אשר תוארו במהלך השואה כבעלי חוסן נפשי ולכידות חברתית גבוהים, בהשוואה לניצולי שואה מארצות אירופה אחרות. בבסיס העבודה עמדה גם השאלה, האם חשיפה מוקדמת לאירוע טראומטי מחלישה או מחשלת לקראת התמודדות עם אירועים טראומטיים חדשים. במחקר השתתפו קבוצה של 38 קשישים ניצולי שואה יוצאי יוון ושתי קבוצות בקרה: אחת, של 33 קשישים ניצולי שואה יוצאי ארצות אחרות באירופה, והשנייה, של 33 קשישים שלא חוו את השואה. הנבדקים מילאו שלושה סוגי שאלונים: שאלון "חרדת מצב", שאלון "מצוקה פסיכולוגית בעתות מלחמה" ושאלון "תחושת ביטחון". נמצא, כי ניצולי שואה יוצאי יוון חשו לאור הפיגועים בישראל חרדה פחותה וביטחון גבוה יותר מאשר ניצולי שואה אחרים, ותחושותיהם היו דומות יותר לקשישים ששהו בישראל בתקופת השואה. כמו כן, נתגלו פערים גדולים בין יוצאי יוון לאחרים כאשר נבדקו תת-קבוצות של אסירי מחנות ריכוז.

(שואה, ניצולים; יוון; אירופה [ארצות מוצא]; פעולות טרור; חוסן אישי; חרדה; קשישים)

430

מלמד, יובל; אלטמרק, דוד; בלייך, אבי ואחרים:

טיפול כפוי בנזעי חשמל: היש לכך מקום בעידן זכויות החולה?

"הרפואה", 143: ד' (אפריל 2004), עמ' 254-257 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

הטיפול בנזע חשמלי (טנ"ח) נמצא יעיל נגד דיכאון קצר-טווח (אף יותר מטיפול תרופתי), נגד דיכאון פסיכוטי ובחולי סכיזופרניה העמידים לטיפול תרופתי. לטיפול זה יש תופעות לוואי ובייחוד פגיעה קוגניטיבית בזיכרון. למרות יעילותו של הטנ"ח, הוא מעורר התנגדות רבה בקרב מטופלים ובציבור הרחב. החוק לטיפול בחולי נפש מחייב אישור של שלושה רופאים, ביניהם מנהל בית-החולים לפני מתן הטיפול. עמדת משרד הבריאות היא שאפשר לתת לחולה המאושפז בכפייה טיפול בטנ"ח, גם בניגוד לרצונו. בעבודה זו, נבדקו עמדותיהם של המטפלים לגבי טנ"ח בכפייה. שאלון המחקר נשלח ליחידות בבתי-חולים בישראל שבהן מתבצע טנ"ח. ממצאי העבודה לא מצביעים על עמדה ברורה בנושא. דעת המחברים היא, כי יש לפעול לפי חוק זכויות החולה, שלפיו טיפול בכפייה יבוצע רק עבור חולה המצוי בסכנת חיים, ולאחר קבלת הסכמתם של שלושה רופאים. כמו כן, רצוי לקבל את הסכמת המשפחה, אם כי אין חובה לכך. בכל מקרה, כאשר מצבו של החולה משתפר וכבר אין סכנה לחייו, אין לכפות עליו המשך טיפול בטנ"ח.

(טיפול בנזע חשמלי; טיפול כפוי; זכויות החולה; בריאות הנפש)

431

שרייבמן, נועה; מרצ'בסקי, סרג'יו; רייס, מוטי:

על מה מתלוננים חולי-נפש מאושפזים

"הרפואה", 143: ו' (יוני 2004), עמ' 446-449 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

בחוק זכויות החולה התשנ"ו נקבע, כי בכל מוסד רפואי ימונה נציב קבילות חולים. במאמר זה מדווח על דגם ההפעלה של נציב קבילות החולים בבית החולים "באר יעקב". מפעילותו של נציב הקבילות עולה, כי היתה לו תרומה רבה הן לחולים, הן לצוותים הרפואיים והן להנהלה. בתקופה 1998-2001 התקבלו בבית החולים 251 פניות. שליש מהתלונות היו קשורות לאשפוז כפוי, ושליש נוסף היה קשור לצוות הרפואי או הסיעודי במחלקות. מסיווג הפניות נמצא, כי כמחציתן נגעו לפגיעה בחופש של החולה או לרצונו לעבור מחלקה/להשתחרר. כמו כן, בולטת העובדה, כי 95% מהתלונות, מקורן היה במחלקות הסגורות, שבהן מצויות רק כחמישית מהמיטות בבית החולים. יתר על כן, כאשר נבדק שיעור התלונות הקשורות לאשפוז כפוי, נמצא כי פנו לנציב 12.7% מהמאושפזים בכפייה במחלקות הסגורות לעומת 5.5% בלבד מהמאושפזים במחלקות הסגורות שלא בכפייה, בעוד שבמחלקות הפתוחות התלוננו 6.8% מהחולים המאושפזים בכפייה לעומת 0.7% מהחולים המאושפזים שלא בכפייה. מכאן, שלהגבלה בחופש של המאושפזים בכפייה יש השפעה גדולה על הצורך להתלונן. יש לציין, כי בסך הכל פנו לנציב בתקופת הסקר 5% מהמאושפזים בבית-החולים. ביותר מ-60% מהתלונות הסתיים הטיפול בגישור בין הצוות למטופל.

(זכויות החולה; בתי-חולים פסיכיאטריים; נציבי תלונות; אשפוז כפוי)

432

Sikron, Fabienne; Giveon, Adi; Aharonson-Daniel, Limor; Peleg, Kobi:
My Home is my Castle! Or is it? Hospitalization following Home Injury in Israel, 1997-2001
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 6 (June 2004), pp. 332-335. The article appears also on the Israel Medical Association Internet site: www.ima.org.il/imaj.

ביתו של אדם הוא לא תמיד מקום מבטחים, ובפועל, מתרחשות בבית פציעות רבות. מטרתה של עבודה זו היתה לאפיין את הפציעות הביתיות בישראל, מבחינת הקורבנות, נסיבות הפציעה ותוצאותיה, ולזהות קבוצות סיכון לפציעה, כדי לנסות למנוע פציעות כאלו בעתיד ואת האשפוז בעקבותיהן. במסגרת העבודה נותחו נתונים שנלקחו ממרכז הטראומה הלאומי, אשר כללו את נתוניהם של כל נפגעי הפציעות הביתיות ב-1997-2001, שהגיעו לשמונה מרכזי טראומה, אושפזו, הועברו למרכז רפואי אחר או נפטרו במחלקה לרפואה דחופה. בין הממצאים: בעלי הפציעות הביתיות (כ-27,000 רשומות) היוו כ-34% מכלל מאושפזי הטראומה (הלא מכוונת); 37% מבעלי הפציעות הביתיות היו בני 65+ ו-27% היו בני 0-4 (בקרב ערבים שכיחות הפציעות של ילדים נמצאה גבוהה בהרבה מאשר בקרב יהודים); 79% מהפציעות אירעו עקב נפילה (97% בקרב הקשישים) ו-9% עקב כוויות (18% בקרב ילדים). מסקנת החוקרים היא, כי יש להפעיל תכניות מניעה בקרב שלוש קבוצות סיכון: קשישים - נפילות, ילדים יהודים - כוויות וילדים ערבים – כלל הפציעות.

(פצועים; תאונות; קשישים; נפילות; ילדים; אשפוז)

433

פושנוי, לובה; כראל, רפאל:

נזקי שמיעה מושרי רעש: הערכת הגורמים המשפיעים על עובדים לפנות אל המוסד לביטוח לאומי על מנת שפגיעתם תוכר כמחלת מקצוע

"הרפואה", 143: ב' (פברואר 2004), עמ' 106-109 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

נזק שמיעה מושרה רעש (נשמ"ר) הוא מחלת המקצוע השכיחה ביותר בקרב העובדים בישראל. מטרתה העבודה היתה להבחין בין עובדים נפגעי נשמ"ר אשר הגישו תביעה למוסד לביטוח לאומי לבין אלו שלא עשו זאת. נבדקו תיקיהם הרפואיים של 253 נפגעי רעש שטופלו במחלקה לרפואה תעסוקתית של שירותי בריאות כללית במחוז הדרום במחצית השנייה של שנת 1998, אשר לגביהם נמצאה פגיעה של 15% או יותר בשמיעה. מתוכם, 102 הגישו תביעה ו-151 (60%) לא הגישו תביעה. בין הממצאים: לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית במאפיינים החברתיים-כלכליים והתעסוקתיים של שתי הקבוצות ובאמצעי המיגון שנקטו; הגורמים העיקריים שהביאו להגשת תביעה הם: תלונות על טינטון, קשיי תקשורת מילולית, תלונות על סחרחורת, חומרת הפגיעה בשמיעה ותלונות על פגיעות במערכת שריר ושלד. כן נמצא, כי הפנייה אל המוסד לביטוח לאומי נעשתה בדרך כלל בשלב מאוחר יחסית. לבסוף מובאות המלצות.

(ליקויי שמיעה; בטיחות בעבודה; מחלות מקצוע; המוסד לביטוח לאומי

434

צור, עוז; כרמלי, אלי; ברנר, יצהל; הימלפרב, מרדכי:

הקשר בין תפקוד המערכת הווסטיבולרית לבין שברים בצוואר עצם-הירך בעקבות נפילה בקרב קשישים

"הרפואה", 143: ג' (מרס 2004), עמ' 197-202 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

בעבודה זו נבדק האם קיים מתאם בין תפקוד המערכת הווסטיבולרית (מערכת שיווי המשקל שבאוזן הפנימית) לבין שבר בצוואר עצם-הירך בקרב קשישים. כן נבדקו משתני הרקע הדמוגרפיים והבריאותיים העשויים לסייע בניבוי התהוות שבר מעבר לתבחין הקליני. במדגם נכללו 84 נשים וגברים קשישים שאושפזו עקב שבר ראשון בצוואר עצם-הירך שנבע מנפילה. קבוצת הבקרה כללה 85 קשישים עצמאיים ללא שבר זה. הבדיקה בוצעה באמצעות ארבעה תבחינים קליניים ובאמצעות מידע מתיקיהם הרפואיים. בין הממצאים: מבין ארבעת התבחינים, רק תבחין S/D (Static / Dynamic visual acuity test) נמצא כמנבא מובהק להיארעות שבר; מדדי הבריאות בשתי הקבוצות היו דומים; הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות נמצאו במדדי גיל, מחלות אנדוקריניות ובנטילת תרופות לטיפול בסוכרת; התהוות שבר נמצאה שכיחה באופן משמעותי בקרב גברים, קשישים מעל גיל 80, לוקים במחלות אנדוקריניות ובעלי תבחין S/D חיובי.

(קשישים; נפילות)

435

ורנר, פרלה; ורד, איריס:

בחינת הידע בנוגע לאוסטיאופורוזיס בקרב אוכלוסיות שונות

"דורות", מס' 73 (מרס 2004), עמ' 32-33.

אוסטיאופורוזיס היא מחלה המאופיינת בירידה בצפיפות העצם ובאיכותה, העלולה להוביל לשבריריות העצם. שכיחות המחלה בקרב נשים בישראל בגילים 45-74 היא 14%, שכיחות העולה עם הגיל. למרות חומרתה, המחלה ניתנת לאבחון מוקדם, לטיפול ואף למניעה. במקרים רבים אין למחלה סימפטומים עד השבר הראשון, ולכן יש חשיבות רבה לאבחון מוקדם ולביצוע פעולות מניעה. להגברת הידע והמודעות של האוכלוסייה ושל אנשי המקצוע יש תפקיד מרכזי במאמצים למנוע את המחלה ולטפל בה. במאמר מובאים ממצאיהם של מחקרים שבוצעו בחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם המכון האנדוקריני במרכז הרפואי על שם שיבא, שנועדו לבדוק את רמת הידע בנוגע לאוסטיאופורוזיס בקרב קבוצות שונות: הציבור הרחב, חולים, רופאים ודיאטניות. מן הממצאים עולה, כי הידע בקרב כל הקבוצות שנחקרו לוקה בחסר. בסוף המאמר מובאות המלצות.

(אוסטיאופורוזיס)

436

ליאל, יאיר; קסטל, חנה:

שיעור ההיארעות של שברי אוסטיאופורוזיס בנגב

"הרפואה", 143: א' (ינואר 2004), עמ' 18-21 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

הסיכון להיארעות שברי אוסטיאופורוזיס מושפע ממוצא אתני, גורמים תורשתיים, מצב הבריאות הכללי, מסת הגוף ושבר בעבר. מדיניות הטיפול במחלה בישראל מבוססת במידה רבה על הערכות ונתונים מצפון אמריקה ועל סקרים שבוצעו באזור ירושלים לפני 25 שנה ומעלה. מטרת המחקר היתה לאפיין את סוגי השברים כתוצאה מחבלה קלה עד בינונית הנלווים למחלה בקרב כל הנשים והגברים מגיל 50 ומעלה שטופלו עקב שבר חדש במרכז הרפואי "סורוקה" בחודשים ינואר ופברואר בשנים 1998-2001. בין הממצאים: שיעור ההיארעות של השברים בקרב נשים היה גבוה פי שלושה מאשר בקרב גברים; השברים השכיחים ביותר, בסדר יורד, בקרב הנשים היו: האמה הרחיקנית, צוואר הירך, זרוע וקרסול; השברים השכיחים ביותר, בסדר יורד, בקרב הגברים היו: צוואר הירך, זרוע, אמה רחיקנית וקרסול. בקרב 2.5% מהמטופלים אותרו מספר שברים.

(אוסטיאופורוזיס; נגב)

437

Ya’ari, Arnon; Jaffe, Charles L.; Garty, Ben-Zion:
Visceral Leishmaniasis in Israel, 1960-2000
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 4 (April 2004), pp. 205-208. The article appears also on the Internet site of the Israel Medical Association: www.ima.org.il/imaj.

ליישמניאזיס היא מחלת עור הנפוצה בעיקר באזורים טרופיים וסוב-טרופיים. היא נגרמת על-ידי הטפיל ליישמניה, המועבר באמצעות זבובון החול. קיימות שתי צורות עיקריות של המחלה: בראשונה נפגעים איברים פנימיים, ובשנייה נפגעות רקמות של העור. הפגיעה באיברים פנימיים דווחה לראשונה בישראל ב-1929, ובשנות ה-60' וה-70' המחלה היתה אנדמית בצפון הארץ. במאמר זה מובאת תמונת מצב לארבעת העשורים האחרונים. זאת, בהתבסס על מידע שנלקח מבתי-חולים, פרסומים מדעיים, דיווחי משרד הבריאות וממצאי מרכז קוין לחקר מחלות טרופיות מדבקות. נמצא, כי במהלך 40 השנים האחרונות, נתגלו 87 מקרים בישראל, כאשר 87% מהם היו בקרב ילדים. בשנות ה-60', כל 54 החולים שאובחנו היו מצפון הארץ, כולם ילדים. בשנות ה-70' ירד משמעותית שיעור ההיארעות של המחלה (5 מקרים בלבד), אך הוא עלה שוב בשנות ה-80' (11 מקרים) ובשנות ה-90' (17 מקרים). יותר ממחצית המקרים בשנות ה-90' היו במרכז הארץ, וכמעט מחצית מאותם מקרים היו בקרב מבוגרים.

(ליישמניאזיס; מחלות עור; אפידמיולוגיה)

438

פרז, שירה; השקס, פיליפ; עוזיאל, יוסף:

הערכת הכנסים המדעיים השנתיים של האיגוד הישראלי לרימטולוגיה על-פי מדד שיעור הפרסום של תקצירי הכנסים בכתבי-עת מדעיים

"הרפואה", 143: ד' (אפריל 2004), עמ' 266-269 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

האיגוד הישראלי לרימטולוגיה (מחלות פרקים) עורך מדי שנה כנס לשם הצגת מחקרים בתחום זה המבוצעים בישראל. בעבודה זו, נבחן אחד ממרכיבי האיכות של הכנסים - שיעור פרסומם של תקצירי המחקרים שהוצגו בכנסים, כמאמרים בכתבי-עת העוברים סקירת עמיתים (Peer-reviewed) והגורמים המשפיעים על הפרסום. נבדקו כל 79 התקצירים שהוצגו בכנסים שנערכו בשנים 1998-2000. עבור כל תקציר, נערך חיפוש במאגר Medline לפי שמות המחברים, נושא ומילות מפתח. נבדקו שיעור הפרסומים בכתבי-העת, סוגי כתבי-העת ואיכותם המדעית. הגורמים המשפיעים על הפרסום שנבדקו היו: בית-החולים שבו בוצע המחקר, סוגי המחלות שנחקרו, תחום המחקר, סוג המחקר, תוצאותיו ומידת חדשנותו. בין הממצאים: עד ספטמבר 2002 פורסמו 63 מאמרים; 61% מכתבי-העת שבהם פורסמו המאמרים היו בתחום הרימטולוגיה; 41% מהמחקרים שפורסמו נערכו במרכז הרפואי שיבא.

(מחלות גופניות; מחקר ברפואה; כתבי-עת; פרסומים)

439

טמיר, אורלי; שמר, יהושע:

ניסויים קליניים: התפתחות היסטורית, רגולציה ונתונים עדכניים

"הרפואה", 143: ג' (מרס 2004), עמ' 232-235 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

ניסוי קליני מוגדר כמחקר פרוספקטיבי, המיועד לבדוק יעילות או מינון מרבי של תרופה, מכשור או שיטה מונעת, אבחונית או טיפולית, בבני אדם, אשר נבחרו לפי מדדים מוגדרים ונמצאו במעקב לזיהוי תופעות רצויות או בלתי רצויות הקשורות לטיפול. במאמר זה נדונה ההתפתחות ההיסטורית של ביצוע ניסויים קליניים, התהליך הרגולטורי שנועד לבקר על מהלך הניסויים, ומוצגים נתונים על היקף ביצוע הניסויים, עלותם והמגמות בניסויים אלה בישראל ובעולם. בין הממצאים: בממוצע בעולם, משך פיתוחה של תרופה חדשה, משלב המחקר הבסיסי עד האישור לשיווק, עלה מ-8.1 שנים בשנות ה-60' ל-14.9 שנים בשנות ה-90'; עלות פיתוחה של תרופה חדשה עלה מ-138 מיליוני דולרים ב-1975 ל-802 מיליוני דולרים ב-2000 ; מספר הבקשות לביצוע ניסויים קליניים אשר אושרו בישראל עלה מכ-1,600 ב-1997 ל-2,850 ב-2001, וירד ל-2,450 ב-2003; על-פי נתוני התאחדות התעשיינים בישראל, ההשקעה בניסויים קליניים היתה 70 מיליוני ₪ ב-2000, 85 מיליוני ₪ ב-2001 ו-83 מיליוני ₪ ב-2002.

(מחקר ברפואה; ניסויים רפואיים בבני-אדם)

440

שנתון סטטיסטי לירושלים, מס' 20 - 2002-2003 (פריט מס' 398)

¨        

עיריית ראשון-לציון – שנתון סטטיסטי 2003, מס' 18 (399)

¨        

קול מידע: חיפה - נתונים ומידע (400)

¨        

לוחות תמותה שלמים של ישראל, 1997-2001, 1998-2002 (401)

¨        

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2003 (404)

¨        

הסקר החברתי 2002: שאלון גרעין (442)

¨        

ילדים בגיל הרך שהוריהם עובדים זרים בתל-אביב-יפו: אורח חיים, צרכים וכיווני פעולה (467)

¨        

Prevention of Alcohol Abuse among Jewish-Israeli Adolescents: Theory and Practice (469)

¨        

השתקפותה של מדיניות בריאות בראי החקיקה (505)

¨        

סקר האסבסט במוסדות החינוך בעיר בת-ים (512)

¨        

Dioxin Emission in the Haifa Region (513)

¨        

השפעת המצוקה הכלכלית של הזקנים על תנאי חייהם (531)

¨        

קשישים מוגבלים מקבלי גמלה בכסף (גמלת שירותים מיוחדים לנכים) ומקבלי גמלה בעין (גמלת סיעוד) (532)

¨        

Social Rights in the Constitution and in Practice (535)

¨        

מקבלי גמלת סיעוד, 2003 (537)

¨        

מקבלי גמלת סיעוד: מאפיינים, דפוסי קבלת עזרה פורמלית ובלתי פורמלית וצרכים בלתי מסופקים (538)

¨        

מאפיינים של פניות לער"ן בשנת 2003 (541)

¨        

המעבר להורות תאומים לאחר טיפול בטכנולוגיית-עזר לרבייה (542)

¨        

"השירותים הווטרינריים", משרד החקלאות, גיליון 3-6 - מרס-יוני 2004 (590)

¨        

אפיונים של דמוגרפיה, משפחה ומין בשידורי ערוץ 2

441

החוג לתקשורת, מכללת עמק יזרעאל.

המוסד

ניתוח תוכן של מאפייני הדמויות (דמוגרפיה ומשפחה) והפעילות המינית הנראית בשידורי ערוץ 2 בשעות צפיית השיא (19:30-23:30).

המטרה

מאפייני הדמויות וההתנהגות המינית מנותחים לפי ז'אנר התכנית (דרמה, קומדיה, אקטואליה וכו'), הפקה ישראלית או זרה, אתניות הדמויות, נתונים נוספים של הדמויות כגון גיל ומצב משפחתי, יחסי הדמויות (זוג נשוי, חברים, בגידה וכו') וההתנהגות המינית: נשיקה, נשיקה צרפתית, מגע גופני, מין חלקי או מלא, מיהו יוזם הפעילות המינית, האם הפעילות נעשתה בכפייה, האם יש תקשורת בין בני הזוג לאחר הפעילות, האם יש הבעת שביעות רצון מהפעילות ועוד.

הנושאים הנחקרים

הקלטת התכניות וניתוח תוכן.

צורת המחקר

איסוף הנתונים.

השלב הנוכחי

ד"ר אמיר חצרוני, החוג לתקשורת, מכללת עמק יזרעאל, ד"נ עמק יזרעאל   19300, טל': 6602-928 (08); פקס': 6325-928 (08).

המרכז

(תכניות טלוויזיה; התנהגות מינית; תקשורת המונים)

הסקר החברתי 2002: שאלון גרעין

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 8 בסדרת אינדיקטורים חברתיים, ירושלים 2004, 50 עמ'. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור.

בפרסום זה מוצגים ממצאים מהסקר החברתי השוטף הראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנערך ב-2002. מטרתו העיקרית של הסקר היא לספק מידע עדכני על רווחת האוכלוסייה הקבועה בישראל ועל תנאי חייה במגוון של תחומים: דיור, מצב כלכלי, תעסוקה, השתתפות בקורסים והשתלמויות, מצב הבריאות, פעולות התנדבות, חשיפה לעבריינות, שימוש בטכנולוגיה, פעילויות פנאי, יציאה לחופשה, קשרים עם בני משפחה וחברים ורמת דתיות. הסקר השוטף כולל כ-100 שאלות בנושאים הללו, כאשר השאלות מתייחסות לשלושה ממדים: מצב, התנהגות ותחושות/תפיסות. שאלות אלו נקראות "שאלות גרעין", והן חוזרות על עצמן מדי שנה, כדי לאפשר מעקב אחר שינויים ברווחת האוכלוסייה. נוסף לשאלות הגרעין, קיים בסקר חלק מיוחד המוקדש בכל שנה לנושא אחר, במטרה להעמיק את המידע לגביו. ב-2002 הנושא היה פנסיה והסדרי פרישה. בפרסום הנוכחי מוצג שאלון הגרעין, ולאחר מכן מוצגים לוחות הכוללים ממצאים מהסקר שנערך ב-2002. יש לציין, כי באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ישנו מחולל לוחות של הסקר החברתי, המאפשר ביצוע עיבודים על שאלון הגרעין. הכתובת היא: www.cbs.gov.il/Survey/surveyAlt.htm.

(רמת חיים; שביעות רצון; תנאי מחייה; רווחה רגשית; פעילויות פנאי; מפגשים חברתיים; חופשה; התנדבות; דתיות; דיור; תעסוקה; הכשרה מקצועית; קורסים; בריאות; מוגבלויות; עבריינות; אינטרנט; מחשבים)

442

Semyonov, Moshe; Lewin-Epstein, Noah (eds.):
Studies of Israeli Society, Volume 10: Stratification in Israel - Class, Ethnicity, and Gender
Transaction Publishers, New Brunswick and London 2004, 458 pages.

קובץ מאמרים זה, העשירי במספר בסדרת המחקרים היוצאת לאור על-ידי האגודה הסוציולוגית הישראלית, מוקדש הפעם לנושא הריבוד בחברה הישראלית. הקובץ מחולק לארבעה חלקים: תפקיד החינוך בתהליך הריבוד; מעמד וניעות בין-דורית; הארגון האתני של שוק העבודה; מגדר בתהליך הריבוד. הקובץ כולל 19 מאמרים, כדלהלן:

443

Second Generation Jewish Immigrants in Israel: Have the Ethnic Gaps In Schooling and Earning Declined? (Yinon Cohen - Department of Sociology and Anthropology and Department of Labor Studies, and Yitchak Haberfeld - Department of Labor Studies,
Tel-Aviv University), pp. 17-36.

444

Segregation, Tracking and Educational Attainment of Minorities: Arabs and Oriental Jews in Israel (Yossi Shavit - Department of Sociology and Anthropology,
Tel-Aviv University), pp. 37-54.

445

Exploring the Persistence of Academic Achievement Gaps: Social Differentials in Family Resource Returns in Israel (Yechezkel Dar and Nura Resh - School of Education, Hebrew University of Jerusalem), pp. 55-82.

446

Concentrated Disadvantage and Access to Educational Credentials in Arab and Jewish Localities in Israel (André Elias Mazawi - School of Education,
Tel-Aviv University), pp. 83-101.

447

Class Structure in Israel: From Statehood to the 1980s (Amir Ben-Porat - Academic Studies Division, College of Management), pp. 105-117.

448

Class Mobility in Israeli Society: A Comparative Perspective (John H. Goldthorpe - Nuffield College, Oxford; Meir Yaish and Vered Kraus - Department of Sociology and Anthropology, University of Haifa), pp. 119-142.

449

The Transformation of the Kibbutz: From a Classless to a Class Society (Dani Rosolio - Institute of Research of the Kibbutz and the Cooperative Idea, University of Haifa), pp. 143-153.