דברי הסבר

אל החוקרים

אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

כללי

בריאות

בינוי ודיור

חינוך והשכלה

חברה, תרבות ופנאי

כלכלה וחשבונות לאומיים

חקלאות ומשק המים

סביבה ואקלים

ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

עבודה ושכר

סדר ציבורי

תחבורה

רמת חיים, רווחה וסעד

תעשייה ואנרגיה

תיירות ושירותי הארחה

מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא

כתבי-עת

קישורים

חוברות קודמות

English Version

טופס "הודעה על פעולה סטטיסטית חדשה"

טופס "הודעה על קובץ נתונים ממוחשב חדש"

חוברת מס' 4

דצמבר

חוברת מס' 3

ספטמבר

חוברת מס' 2

יוני

חוברת מס' 1

מרס

שנה

135

134

133

2004

132

131

130

129

2003

128

127

126

125

2002

124

123

122

121

2001

120

119

118

117

2000

116

115

114

113

1999

112

111

110

109

1998

108

107

106

X

1997

שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2004, 1038 עמ', שתי מפות ותקליטור (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il, כולל מפות ותרשימים.

השנתון הסטטיסטי לישראל כולל מידע עדכני בתחומים רבים הנוגעים לחברה ולכלכלה בישראל. רוב הנתונים מתייחסים לשנת 2003 ומוצגים בהשוואה לנתוני שנים קודמות. השנה מופיעים בשנתון כמה לוחות ותרשימים חדשים בנושאים של משקי-בית, בריאות, חברה ורווחה ועוד. השנתון מורכב מ-28 פרקים, לפי הפירוט הבא: מאפיינים גאופיזיים; אוכלוסייה; תנועה טבעית; עלייה והגירה; משקי בית; בריאות; חברה ורווחה; חינוך והשכלה; תרבות, בידור וספורט; ממשלה ורשויות מקומיות; סדר ציבורי; עבודה ושכר; מחירים; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; סחר חוץ; שוקי הכספים וההון; עסקים; חקלאות; תעשייה; אנרגיה ומים; בינוי; תיירות ושירותי הארחה; תחבורה ותקשורת; בנקים וביטוח; מחקר ופיתוח; איכות הסביבה; השוואות בין-לאומיות. בתחילתו של כל פרק מובאים הסברים והגדרות, מקורות הנתונים, דרכי החישוב וכן רשימת פרסומים נבחרים שיצאו בנושא שאליו מתייחס הפרק. בנוסף, מצורף לשנתון תקליטור, הכולל את התוכן המלא של השנתון ואת התרשימים מתוך חוברת התרשימים (ראה הפריט להלן).

(שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; עולים; משקי בית; בריאות; רווחה; חינוך; תרבות; פעילויות פנאי; עבריינות; תעסוקה; מחירים; בנקים; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; שוק ההון; ממשלה; שלטון מקומי; בחירות; חקלאות; תעשייה; חשמל; מים; בינוי; דיור; שירותים; תיירות; תחבורה; מו"פ; אקלים; איכות הסביבה)

593

תרשימים מבוססים על נתונים מתוך שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2004, 122 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

חוברת תרשימים זו יצאה לאור במקביל לשנתון הסטטיסטי לישראל, ומוצגים בה, בצורה גרפית, ממצאים סטטיסטיים שמרביתם התפרסמו בשנתון. החוברת ממוינת בהתאם לסדר הפרקים והנושאים שבשנתון (ראה לעיל). הגדרות של מונחים המשמשים בחוברת ותיאור השיטות שלפיהן נבנו האומדנים מופיעים במבואות של פרקי השנתון. השנה נוספו תרשימים בפרקים "אוכלוסייה", "משקי בית", "סדר ציבורי", "עבודה ושכר", "מחקר ופיתוח" ו"איכות הסביבה". החוברת כוללת גם מפה אחת, בנושא הגירה פנימית.

(אוכלוסייה; עולים; תנועה טבעית; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; שוק ההון; מו"פ; מחירים; תעסוקה; שכר; חקלאות; אקלים; איכות הסביבה; בינוי; חינוך; תיירות; תחבורה; תעשייה; אנרגיה; בריאות; רווחה; שירותים; בנקים; תרבות; עבריינות; ממשלה)

594

שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004

המרכז לחקר החברה הבדואית והתפתחותה ומרכז הנגב לפיתוח אזורי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2004, 190 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם קרן קונרד אדנאואר. הפרסום מופיע גם באתר המרכז: www.bgu.ac.il/bedouin/.

השנתון הסטטיסטי לבדואים בנגב מציג תמונה מקיפה על חיי הבדואים בנגב. השנתון כולל תשעה פרקים, כדלקמן: נתונים כלליים; אוכלוסייה ודמוגרפיה; תכנון, בנייה ותשתיות; כלכלה ותעסוקה; מוסדות ציבור ושירותים; חינוך; רווחה ובריאות; מנהל הרשויות המקומיות; בחירות לכנסת השש-עשרה. דגש הושם השנה על תחום החינוך, וזהו הפרק הרחב ביותר בשנתון. בין הממצאים: האוכלוסייה הבדואית בנפת באר-שבע מונה כ-129,000 נפש ומהווה כרבע מאוכלוסיית האזור; יותר מ-50% מהתושבים הם ילדים עד גיל 17; כשליש מהאוכלוסייה הבדואית מתגוררת ביישובים לא-מוכרים; כ-50% מהעובדים השכירים משתכרים פחות משכר מינימום; שיעורי הנשירה של תלמידים מהחטיבה העליונה הם גבוהים, במיוחד ביישובים הלא-מוכרים; מספר הסטודנטים הבדואים בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עלה מ-21 בשנת הלימודים תשנ"ח ל-64 בשנת תשס"ג. הגדרות, הסברים, מקורות הנתונים וכן ממצאים עיקריים מוצגים במבואות של כל פרק.

(בדואים; נגב; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; בריאות; תמותת תינוקות; תעסוקה; שכר; גמלאות; שירותים; תלמידים; סטודנטים; רשויות מקומיות; בחירות; בנייה; תשתיות)

595

קלינוב, רות; כהן, נטע (עורכות):

השנתון הסטטיסטי למחוז הצפון, 2003

המכללה האקדמית עמק יזרעאל, עמק יזרעאל 2004, 419 עמ', בשיתוף עם הרשות לפיתוח הגליל ועם הסוכנות היהודית לארץ ישראל ובסיוע המועצה האזורית עמק יזרעאל וחברת ישקר בע"מ.

השנתון הסטטיסטי למחוז הצפון יוצא לאור זו הפעם השלישית ברציפות. השנה מורכב השנתון מ-11 פרקים. בראש כל פרק מוצגים הממצאים העיקריים, הגדרות, סיווגים ומקורות הנתונים. להלן רשימת הפרקים: שטח, אקלים ואיכות הסביבה; אוכלוסייה; עבודה; חינוך; רמת חיים; חקלאות; תעשייה; בינוי; תחבורה; תיירות; רשויות מקומיות. חלק מהנתונים שבשנתון מוצגים בהשוואה לנתונים כלל-ארציים, לנתוני המחוזות האחרים ולנתוני הערים הגדולות בישראל. כן מוצגות השוואות על פני שנים. מקור הנתונים העיקרי ששימש לעריכת השנתון הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בנספחים של השנתון מובאים הגדרות של המחוז, הנפות, האזורים הטבעיים והיישובים ורשימה של יישובי המחוז.

(שנתון; גליל; גולן; עמק יזרעאל; כינרת; אקלים; מים; איכות הסביבה; שימושי קרקע; אוכלוסייה; תנועה טבעית; חינוך; תלמידים; סטודנטים; תעסוקה; אבטלה; קצבאות; עוני; חקלאות; תעשייה; בנייה; דיור; תחבורה; תאונות דרכים; תיירות; אירוח כפרי; רשויות מקומיות; תקציבים)

596

רוזנברג, יהודה (עורך):

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 10, 2004

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2004, 359 עמ'.

שנתון העיר טבריה כולל נתונים דמוגרפיים, פיסיים, כלכליים וחברתיים וכן נתונים על מערכת החינוך, התיירות, האקלים והגאוגרפיה של טבריה. השנתון כולל השוואות לישובים עירוניים במחוז הצפון אשר אוכלוסייתם דומה בהיקפה לזו של טבריה, השוואות לישובים שמחוץ למחוז הצפון (קריית-ים, חדרה, נתניה ואילת) והשוואות לנתונים כלל-ארציים. הפרק העוסק בתיירות כולל השוואות לערי תיירות אחרות בישראל (ירושלים, אילת, הרצליה, חיפה, נתניה, תל-אביב ואזור ים המלח) ולנתונים כלל ארציים. המידע הכלול בשנתון מבוסס על פרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל, משרד הפנים, משרד החינוך, המועצה הלאומית לשלום הילד, מרכז אדוה, השירות המטאורולוגי במשרד התחבורה ופרסומי עיריית טבריה. הפרסום כולל השוואות לנתוני שנים קודמות.

(טבריה; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; ילדים; גני ילדים; תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; עבריינות נוער; שירותים חברתיים; תקציבים; בנייה; כבישים; ביוב; פסולת; מים; אקלים; תיירות; בתי-מלון; תעסוקה; שכר; קצבאות)

597

בינוי האומה מנקודת מבטה של דעת הקהל (פריט מס' 652)

¨        

אריאל וראש העין: השוואה על-פי מדדים של פיתוח עירוני (707)

¨        

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2003 (734)

¨        

"הירחון הסטטיסטי לישראל", כרך 55: 9-11 – ספטמבר-נובמבר 2004 (765-767)

¨        

תחזיות אוכלוסיית ישראל עד שנת 2025

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1238 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2004, (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס בלבד: www.cbs.gov.il.

תחזיות אוכלוסייה הן חשובות לשם קביעת מדיניות עתידית, לתכנון שירותים כלכליים וחברתיים ברמה ארצית, למחקר ולניתוח של מגמות הצפויות בחברה ועוד. התחזית האחרונה עד כה (ראה חוברת 122, פריט 198) התבססה על נתוני מפקד האוכלוסין והדיור 1995. התחזיות הנוכחיות חושבו על בסיס אומדני האוכלוסייה לסוף שנת 2000, תוך התחשבות במגמות הדמוגרפיות שנרשמו בשנים האחרונות. התחזיות מוצגות לפי שלוש חלופות: גבוהה, בינונית ונמוכה, בהתאם לגידול האוכלוסייה הצפוי בכל אחת מהן. התחזיות מוצגות לפי קבוצות אוכלוסייה, קבוצות גיל, ריבוי טבעי, דת, פריון, תוחלת חיים, מאזן הגירה ועולים בשלוש החלופות. כן מוצגת השוואה של התחזיות מול תחזיות האו"ם לאזורים שונים בעולם, בנושאי גידול האוכלוסייה, אחוז הילדים (בני 0-14) באוכלוסייה, אחוז המבוגרים (בני 65+) באוכלוסייה והגיל החציוני. בין הממצאים הכלליים: עד סוף 2025 צפויה אוכלוסיית ישראל למנות בין 8.8 ל-9.8 מיליון נפש, בהתאם לחלופות השונות. זהו גידול של בין 38% ל-54% מ-2000 ל-2025. אחוז הילדים בני 0-14 יילך ויפחת, מ-28.5% ב-2000 ל-23%-25% ב-2025, ובני 65+ יהוו בין 12% ל-13% ב-2025, לעומת 10% ב-2000. הגיל החציוני של האוכלוסייה יעלה בשלוש שנים, כך שב-2025 הוא יגיע ל-31. האוכלוסייה היהודית תמנה בסוף 2025 בין 6.3 ל-6.8 מיליון נפש, וחלקה היחסי באוכלוסייה יירד ל-69%-71%, לעומת 78% ב-2000.

(אוכלוסייה; ניבוי; קבוצות גיל; פריון [ילודה]; תוחלת חיים; הגירה; עולים; יהודים; נוצרים; דרוזים; ערביי ישראל; ירידה מישראל)

598

הגירה פנימית בישראל, 1999-2000

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 4, ירושלים 2004, 38 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה בלבד: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים על ההגירה בין יישובים בישראל, על סמך דיווחי התושבים על שינויי כתובת למשרד הפנים בשנים 1999-2000. הפרסום כולל נתונים על היוצאים והנכנסים לפי משתנים שונים: גיל, מין, קבוצת אוכלוסייה, יישוב, נפה, מחוז, אזור, צורת יישוב, גודל יישוב ועוד. בין הממצאים: שיעור הניידות בין יישובים בשנת 2000 היה הנמוך ביותר מאז 1990; מספר האנשים שדיווחו על שינוי כתובת מישוב לישוב הסתכם ב-226 אלף איש ב-2000, לעומת 247 אלף איש ב-1999; הגיל החציוני של משני כתובת ב-2000 היה 26.4; יעד ההגירה העיקרי היה מחוז המרכז, בעיקר ליישובים מודיעין, שוהם ואלעד; מאזן ההגירה החיובי לאזור יהודה, שומרון וחבל עזה הוסיף לעלות, בעיקר ליישובים החרדיים בית"ר עילית ומודיעין עילית; בקרב הערים הגדולות, בלטה חיפה בצמצום מאזן ההגירה השלילי, ואילו בראשון לציון, שבה נרשם מאזן הגירה חיובי גבוה במשך כל שנות ה-90', חלה ירידה חדה במספר הנכנסים ב-2000; בחדרה, שהיה בה מאזן הגירה חיובי במשך כל שנות ה-90', הפך המאזן לשלילי ב-2000; ביישובים הכפריים נמשכה המגמה של ירידה במאזן ההגירה החיובי (חלה עלייה במושבים וביישובים קהילתיים אך ירידה משמעותית בקיבוצים).

(הגירה פנימית; אוכלוסייה)

599

בני 60 ומעלה בישראל: ממצאים מתוך סקר שנערך בשנים 1997-1998

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1223, ירושלים 2004, 119 עמ' ותקליטור (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום מובאים ממצאים עיקריים מתוך סקר בני 60+, אשר נערך בשנים 1997-1998 על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה וגופים נוספים. בסקר רואיינו 5,055 בני 60+ בראיונות פנים-אל-פנים בביתם. באמצעות הסקר התקבל מידע רב ומגוון על האוכלוסייה המבוגרת בישראל. מידע זה נועד לשמש את הגופים האחראים לעיצוב מדיניות, חקיקה, הקצאת משאבים והספקת שירותים לאוכלוסייה זו. כמו כן, נתוני הסקר משמשים ליצירת בסיס נתונים מאוחד לחקר-אורך של תהליכי הזקנה בישראל, הנבנה במשותף על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וחוקרים מהאוניברסיטה העברית. הסקר כלל 333 שאלות בנושאים הקשורים למצב הבריאות, תפקוד אישי, שימוש בשירותי בריאות, קשרים משפחתיים, היסטוריה תעסוקתית, מקורות הכנסה, תנאי דיור, רמת השכלה, פעילויות פנאי, היות הקשישים ניצולי שואה ועוד.

(קשישים; נתונים דמוגרפיים; הכנסה; תעסוקה; התנדבות; גמלאות; בריאות; מוגבלויות; פעילויות פנאי; דיור; תנאי מחייה; תזונה; עישון; פעילות גופנית; נפילות; מחלות כרוניות; ליקויי ראייה; אלימות; בדידות; שואה, ניצולים; מפגשים חברתיים; תמיכה משפחתית)

600

אוכלוסיית עולי בריה"מ (לשעבר): נתונים נבחרים, 2000-2001

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 11, ירושלים 2004, 50 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה בלבד: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים דמוגרפיים על העולים מברית-המועצות לשעבר שעלו לישראל בין 1990 ל-2001. הלוחות שבפרסום כוללים נתונים בנושאים פיזור גיאוגרפי, דת, הרכב גילים, מצב משפחתי, פריון, הגירה פנימית ועוד. בין הממצאים: בסוף 2001 חיו בישראל 805,000 עולים שהגיעו מברית-המועצות לשעבר מאז 1990 (מספר זה אינו כולל ילדים שנולדו בישראל לאמהות עולות ועולים שנפטרו או עזבו את ישראל עד סוף השנה הרלוונטית); עד אמצע שנות ה-90' היה שיעור הגידול השנתי של אוכלוסיית העולים מברית-המועצות לשעבר יותר מ-10%, אך מאז ירד שיעור הגידול השנתי והגיע ל-3% ב-2001; קרוב ל-50% מהעולים התגוררו במחוזות המרכז (בעיקר בנתניה ובראשון לציון) והדרום (בעיקר בבאר-שבע ובאשדוד); ירידה גדולה היתה באחוז העולים במחוז תל-אביב (מ-24% ב-1990 ל-16% ב-2001); בחיפה מהווים העולים כרבע מאוכלוסיית העיר ובאשדוד כשליש; בבת-ים ובחולון אירעה הגירה חיובית של עולים לעומת הגירה שלילית של כלל האוכלוסייה בהן; משקלם של הלא-יהודים מבין העולים הגיע ל-25% בסוף 2001; פריון הילודה של העולות הוא 1.6 בממוצע, לעומת 2.5 בקרב נשים יהודיות וותיקות.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; תכונות דמוגרפיות; הגירה פנימית; תנועה טבעית)

601

התפלגות עולים שעלו ארצה בין 1.1.1989 ל-30.9.2004 לפי ישוב מגורים

אגף בכיר למערכות מידע, המשרד לקליטת העלייה, ירושלים 2004, 5 עמ'.

בדו"ח הנוכחי מובאים נתונים על מספר העולים שהגיעו לישראל ועל מקום השתקעותם בתקופה 1 בינואר 1989 עד 30 בספטמבר 2004. הנתונים מוצגים לפי יישוב המגורים ביחס למספר התושבים ביישוב, אולם הדו"ח אינו כולל נפטרים או עולים שעזבו את היישוב. כמו כן, אין הדו"ח כולל נולדים בישראל או תושבים חוזרים. בין הממצאים: עשר הערים שבהן השתקעו המספר הרב ביותר של עולים הן, בסדר יורד: אשדוד, חיפה, ירושלים, באר-שבע, תל-אביב, נתניה, בת-ים, ראשון לציון, אשקלון ופתח-תקווה. יישובים שבהם בולט אחוז גבוה של עולים מכלל התושבים ביישוב (יותר מ-30%) הם: בת-ים, אשדוד, אשקלון, קריית גת, ערד, בני עיש, שדרות, רתמים, טללים, איבים, אבשלום, גיתה, מעלה עמוס, ניצנה, חצרות יוסף, נצרת עילית, אומן, אור עקיבא, קריית ים, מעלות תרשיחא, קצרין ואיילת השחר.

(עולים)

602

טבריה: עולים משנת 1990 ואילך בשנת 2003

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2004, 16 עמ'.

בפרסום זה מוצגים נתונים על אוכלוסיית עולי 1990 ואילך בטבריה לפי שנת עלייה, גיל, יבשת לידה ואזורים סטטיסטיים, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בעיר ובהשוואה לערי מחוז הצפון. הפרסום מבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בין הממצאים: אוכלוסיית עולי 1990 ואילך מנתה בסוף 2003 כ-7,200 איש, אשר רובם הגיעו ב-1990-1991; משקלם של בני 50+ באוכלוסיית העולים הוא 31.8%, בעוד שבקרב האוכלוסייה הכללית מגיע משקלה של קבוצה זו ל-22.9%; 11.1% מהעולים הם בני 0-14, לעומת 26.8% בקרב האוכלוסייה הכללית בעיר; בחמישה מתוך 12 האזורים הסטטיסטיים בעיר, חלקם של העולים בכלל האוכלוסייה הוא יותר מ-20%; משקלם של העולים בכלל אוכלוסיית העיר במחוז הצפון הוא הנמוך ביותר בטבריה (18%) והגבוה ביותר בנצרת-עילית (46.8%).

(עולים; טבריה)

603

מאנע, עדי; אור, אמדע; מאנע, יוסי:

זהותם של מתבגרים מאתיופיה ומארצות חבר העמים: עקרונות מארגנים של ייצוג תרבותי ייחודי של קליטת עלייה

"מגמות", מ"ג: 3 (אוקטובר 2004), עמ' 491-518 (עברית, סיכום באנגלית).

בשנות ה-50' היתה ציפייה שהעולים יקבלו את הזהות של החברה הוותיקה, בעוד שכיום מקובלת, לפחות חלקית, אידיאולוגיה רב-תרבותית. מטרתו של מחקר זה היתה לחשוף את עקרונות הבניית הזהות הקולקטיבית של תלמידי תיכון שעלו מאתיופיה וממדינות חבר העמים בשנות ה-90', בכל הנוגע להשתלבות קבוצתם בחברה הישראלית. ממצאי המחקר הושוו לממצאי מחקרים קודמים, בהתבסס על שלושה מודלים: תיאוריית הזהות החברתית, תיאוריית ההשוואה החברתית והמודל של אסטרטגיות מפגש בין-תרבותי. במחקר השתתפו 97 עולים מאתיופיה ו-113 עולים ממדינות חבר העמים. בין הממצאים: היטמעות בחברה הישראלית נתפסה על-ידי המשתתפים כחייבת להיות כרוכה בשמירה על הזהות המקורית; המתבגרים רואים ברב-תרבותיות וגם בהתבדלות-תחרות ערוצים לגיטימיים ויעילים לקליטת עלייה מוצלחת; ההעדפה לזהות מתבדלת נמצאה נמוכה יותר בקרב עולי אתיופיה. עם זאת, גם בקרב עולי חבר העמים, ככל שהשהות שלהם בישראל גברה, כך התחזקה הזהות המורחבת שלהם ונחלשו העדפות של תחרות והתבדלות.

(מתבגרים; קליטת עלייה; אתיופיה [ארץ מוצא]; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; פלורליזם תרבותי; זהות ישראלית)

604

קרנצלר, אביאל:

ניקול, דניאל ומה שביניהם: מגמות באוריינטציה התרבותית של עולי שנות התשעים כפי שהיא משתקפת בשמות שהם בוחרים לילדיהם

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 6 בסדרת "ניירות עבודה", 20 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בסדרת הפרסומים "ניירות עבודה", מעודדת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחקר המבוסס על נתוניה באמצעות חוקרים עצמאיים. בפרסום זה, מוצגים ממצאי מחקר המנתח את השמות הפרטיים שהעניקו עולים מברית-המועצות לשעבר לילדיהם. ההנחה היתה, כי בחירת השם תואמת בדרך כלל את תפיסת ההורים את קבוצת השייכות שלהם ומבטאת את עולמם התרבותי. מקור הנתונים ששימש למחקר היה קובצי לידות וקובצי מרשם התושבים. נבדקו הורים עולי ברית-המועצות לשעבר שהגיעו לישראל ב-1990-2002. להורים אלה יש כ-70,000 ילדים. בין הממצאים: כבר שנתיים לפני העלייה מסתמן בקרב העולים גידול בהענקת שמות ישראליים לילדיהם, ותוך שנה ממועד העלייה עולה אחוז השמות הישראליים ל-60%; עולים שעלו בתחילת שנות ה-90' נטו יותר להעניק שמות ישראליים לילדיהם בהשוואה לעולים שעלו בסוף שנות ה-90'; בקרב עולים שנתנו שמות זרים לילדיהם נמצאה נטייה רבה יותר לירידה מישראל יחסית לעולים שנתנו שמות ישראליים; השם הנפוץ ביותר שניתן לבנים היה דניאל, הן בקרב יהודים והן בקרב לא-יהודים, והשם הנפוץ ביותר שניתן לבנות היה ניקול, הן בקרב יהודים והן בקרב לא-יהודים.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; ילדים; שמות פרטיים; זהות ישראלית)

605

דוברין, נורית:

תיאור מגמות גירושין בישראל

בתוך: "הכנס השנתי ה-35 של האגודה הסוציולוגית בישראל – גלובליזציה, אנטי-גלובליזציה וישראל: ספר תקצירי ההרצאות", תל-אביב 2004, עמ' 70-71.

שיעור הגירושין בישראל עלה באופן ניכר בשנים האחרונות. בעבודה זו מובאת תמונת-מצב של הגירושין בישראל, על-פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפי גיל, מין, קבוצת אוכלוסייה, שנת הנישואין, אורך תקופת הנישואין ועוד. בין המגמות העיקריות: במשך השנים, היחס בין נישואין לגירושין הולך וקטן; קיימת ירידה באחוז הגרושים והגרושות אשר נישאים שנית; לאורך השנים, אחוז המתגרשים הולך ועולה בקוהורטות נישואין צעירות יותר; העלייה הגדולה ממדינות חבר העמים בשנות התשעים תרמה באופן משמעותי לגידול בשיעור הגירושין בישראל; האוכלוסייה הגרושה הולכת ומתבגרת עם השנים.

(גירושין)

606

שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (פריט מס' 593)

¨        

תרשימים מבוססים על נתונים מתוך שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (594)

¨       

שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004 (595)

¨       

השנתון הסטטיסטי למחוז הצפון, 2003 (596)

¨       

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 10, 2004 (597)

¨        

נתונים לאומיים של תמותת תינוקות בישראל, 2003 (615)

¨        

Differences in Infant Mortality Rates between Jews and Arabs in Israel, 1975-2000 (616)

¨        

Awareness and Utilization of Social, Health/Mental Health Services among Bedouin-Arab Women, Differentiated by Type of Residence and Type of Marriage (621)

¨        

Healthy Aging Around the World: Israel Too? (622)

¨        

סקר דעת קהל בקיבוצים בשנת 2004 והצגת השינויים בעמדות לאורך 15 שנים (646)

¨        

בינוי האומה מנקודת מבטה של דעת הקהל (652)

¨        

מדידת ידע לשוני מקצועי של עולים במקומות העבודה (672)

¨        

אריאל וראש העין: השוואה על-פי מדדים של פיתוח עירוני (707)

¨        

Mass Migration to Israel and Natives' Transitions from Employment (733)

¨        

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2003 (734)

¨        

ממדי העוני ואי-השוויון בהתחלקות ההכנסות במשק - 2003: ממצאים עיקריים (735)

¨        

ריבוד חברתי וערי הפיתוח בישראל: דיון מחודש בשאלות ישנות (740)

¨        

קצבאות הילדים והשפעתן על פריון הילודה בישראל (744)

¨        

הבינוי בישראל, 2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1237 בסדרת פרסומי הלשכה, ירושלים 2004, 177 עמ'. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים על ענף הבינוי (בנייה ועבודות הנדסה אזרחית) לשנת 2003, בהשוואה לנתוני שנים קודמות. הפרסום מורכב מארבעה פרקים, כדלקמן: א) השקעות בבינוי – מוצגים נתונים כספיים על ערך ההשקעה הגולמית בעבודות בנייה והנדסה אזרחית, לפי מחוז, יוזם וייעוד; ב) בנייה (נתונים פיזיים) - מוצגים נתונים על התחלות וגמר בנייה בכל ישראל וב-109 יישובים גדולים (המונים 10,000 תושבים ויותר), לפי מחוז, אזור ומשתנים נוספים כגון גודל הדירה, מספר הקומות בבניין, יוזם, ייעוד, משך הבנייה, בנייה פרטית/ציבורית וכו'. כן מוצגים בפרק זה נתונים על הבנייה המתבצעת במטרופולינים תל-אביב, חיפה ובאר-שבע. בנוסף, מוצגים נתוני הבנייה בעיריות ובמועצות מקומיות נבחרות, ולגבי הערים ירושלים, תל-אביב, ראשון לציון, חיפה, פתח-תקווה, כפר-סבא ולראשונה גם בני-ברק, בת-ים, רמת-גן, באר-שבע, אשקלון ורחובות, מוצגים הנתונים בחתך של תת-רובע ושכונה; ג) דירות חדשות למכירה בבנייה הפרטית (נתונים פיזיים) – מוצגים נתונים מפורטים לפי מחוז, אזור, גודל הבניין, גודל הדירה, ותק הדירה בשוק ויישוב; ד) עבודות הנדסה אזרחית (נתונים פיזיים) – מוצגים נתונים על התחלות וגמר עבודות סלילת כבישים והנחת צינורות מים, ביוב ותיעול, לפי מחוז, אזור, יישובים נבחרים ועוד.

(בנייה; שוק הדירות; השקעות; הנדסה אזרחית; כבישים)

607

אחדות, לאה; גורדון, דליה:

הסיוע הממשלתי במימון שכר דירה: מי נהנה וכמה?

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 81 בסדרת "מחקרים וסקרים מיוחדים", ירושלים 2004, 56 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

מחקר זה נועד להרחיב את הידע בתחום התמיכות הנלוות לקבלת גמלאות קיום, והוא מתמקד בסיוע הממשלתי למימון שכר דירה בשוק החופשי ובדיור ציבורי. הנתונים המוצגים מעודכנים ל-2001. לשם ביצוע המחקר, נבנה מאגר נתונים ייחודי, הכולל נתונים של משרד הבינוי והשיכון, חברות האכלוס הציבוריות, המוסד לביטוח לאומי, הלמ"ס ומכון ברוקדייל. בין הממצאים: ב-2001 העניק משרד הבינוי והשיכון סיוע כספי בדיור בשוק החופשי לכ-188,000 משפחות. מתוכן, כ-138,000 קיבלו השתתפות במימון שכר דירה על-פי חוזה (כשליש ממשקי הבית ששכרו דירה בשוק החופשי), וכ-44,000 קשישים עולים שגרו עם בני משפחתם קיבלו מענק דיור שאינו מותנה בחוזה שכירות ומהווה קצבה לכל דבר; עולים חדשים היוו כ-81% ממקבלי הסיוע בשכר דירה (38% מכלל משקי הבית של עולים קיבלו סיוע); רק כ-20% ממקבלי הגמלה להבטחת הכנסה נהנו מסיוע בשכר דירה בשוק החופשי (מקבלי גמלה זו היוו 16% מכלל מקבלי הסיוע בשכר דירה); כ-12% מכלל מקבלי גמלאות קיום (זקנה ושאירים, הבטחת הכנסה, מזונות ונכות כללית) קיבלו סיוע בשכר דירה (אלה היוו 63% ממשקי הבית שזכו לסיוע). ההוצאה הממשלתית לסיוע בשכר דירה המתוקצבת בתקציב המדינה הסתכמה ב-2001 בכ-1.4 מיליארד ₪. הסובסידיה הגלומה בדיור הציבורי, לרבות מגורים בהוסטלים (שאינה כלולה בתקציב המדינה) מוערכת בכ-700 מיליוני ₪ לשנת 2001.

(מדיניות שיכון; שכר דירה; עולים; קשישים; גמלה להבטחת הכנסה)

608

בן שטרית, גילת; צ'מנסקי, דניאל:

מדיניות המעודדת בעלות על דיור בישראל בשנות התשעים: קפיטליזם בחסותה של התערבות ממשלתית?

"סוציולוגיה ישראלית", ו': 1 (2004), עמ' 39-67 (עברית, סיכום באנגלית).

ישראל היא מדינת הגירה. לכן, ניתן היה לצפות ששיעור הבעלות על דיור יהיה נמוך. בפועל, שיעור הבעלות על דיור בישראל הוא גבוה יחסית למדינות אחרות, ושיעור הבעלות בקרב עולים חדשים מברית-המועצות לשעבר אף עולה על שיעורו בקרב האוכלוסייה הוותיקה. מדיניות הדיור בישראל בשנות ה-80' וה-90' עודדה את משקי-הבית לרכוש דירות באמצעות משכנתאות מסובסדות. כיוון שדירה היא בדרך כלל הנכס היקר ביותר בתיק ההשקעות של משקי-הבית, הרי שלמדיניות זו השפעה רבה על חלוקת העושר בחברה הישראלית. במאמר נבחנים הטיעונים בעד ונגד מדיניות המעודדת בעלות על דיור, ונבדקות כמה השלכות של מדיניות זו בשנות ה-90'. מסקנת המחברים היא, כי מתן סובסידיות לבעלות על דיור יוצרת עליית מחירים ועיוותים. הפתרון המוצע הוא בניית מנגנון של שכירות סוציאלית, אשר יספק את צרכיה של האוכלוסייה הנזקקת וישחרר את שוק הדיור ממעורבות-יתר של הממשלה.

(מדיניות שיכון; שוק הדירות; דיור בעלות נמוכה; התערבות ממשלתית; משכנתאות)

609

מינהל מקרקעי ישראל: דין וחשבון על פעולות המינהל לשנת התקציב 2003

מינהל מקרקעי ישראל, ירושלים 2004, 229 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המינהל: www.mmi.gov.il.

מינהל מקרקעי ישראל אחראי על ניהול קרקעות המדינה. תחומי פעילותו העיקריים הם: ניהול מלאי המקרקעין שבאחריות המינהל; פיקוח על שימושי קרקע שונים; טיפול בחוכרים ובמשתכנים; יצירת עתודות קרקע בבעלות ציבורית למטרות לאומיות; שיווק קרקעות והקצאתן לייעודים שונים. הדו"ח מחולק לשבעה פרקים, כדלקמן: מדיניות המקרקעין; אגף תכנון ופיתוח; שיווק והקצאת קרקעות; ניהול המקרקעין; הטיפול בחוכרים; האגף לייעוץ משפטי; ארגון ומינהל. במסגרת הדו"ח מוצגים נתונים שונים על פעילות המינהל, ובהם: 509,000 יחידות דיור נמצאות בשלבי תכנון מפורט על קרקע המינהל; 13.9 מיליון מ"ר של מבנים לצורכי תעסוקה נמצאים בשלב תכנון ראשוני; שווקו קרקעות ל-15,205 יחידות דיור; אושרו עסקות ל-832,000 מ"ר לתעסוקה, מתוכם 10,000 מ"ר למלונאות ונופש, 663,000 מ"ר לתעשייה ו-159,000 מ"ר למסחר ושירותים; ב-2003 אושרו 729 עסקות להרחבת מושבים, רובן במחוזות הצפון והגולן.

(קרקעות; שימושי קרקע; תקציבים; הקצאת משאבים)

610

שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (פריט מס' 593)

¨        

תרשימים מבוססים על נתונים מתוך שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (594)

¨        

שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004 (595)

¨        

השנתון הסטטיסטי למחוז הצפון, 2003 (596)

¨        

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 10, 2004 (597)

¨        

השפעת המצוקה הכלכלית של הזקנים על תנאי חייהם (649)

¨        

מערכת הבנקאות בישראל - סקירה שנתית, 2003 (697)

¨        

מימוש משכנתאות ממשלתיות לפי מחוז, יישוב וקבוצות נבחרות, 2000-2002 (706)

¨        

אריאל וראש העין: השוואה על-פי מדדים של פיתוח עירוני (707)

¨        

היבטים אקלימיים-אנרגטיים בעיצוב אורבני באקלים ארץ ישראל חם ולח (712)

¨        

פריון, תמורה לעבודה ותשואה להון, 2000-2003 (720)

¨        

סקר מעסיקים שעסקיהם נסגרו והעובדים בהם: רבעונים 2/02-1/04 (722)

¨        

הביקוש לעובדים במגזר העסקי: רבעון שלישי 2004 - משרות פנויות, איוש משרות ופליטת עובדים - נתוני סקר מעסיקים (723)

¨        

"מידע חודשי", משרד הבינוי והשיכון, גיליון ספטמבר 2004 (779)

¨        

ההוצאה הלאומית לבריאות, 1962-2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1236 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2004, (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס בלבד: www.cbs.gov.il.

הפרסום כולל סיכום מפורט של ההוצאה הלאומית לבריאות בשנים 2000 ו-2001 ואומדנים מוקדמים לשנים 2002 ו-2003. כמו כן, מוצגות סדרות נתונים שונות משנת 1962 ואילך. מובאים נתונים על הרכב ההוצאות לבריאות לפי סוג ההוצאה, סוג השירות, המגזר המבצע והמגזר המממן (כולל מיון משולב של המגזר המספק את השירותים והמגזר המממן). כן מובאים נתונים על תשלומים ותקבולים בשירותי הבריאות של הממשלה, הרשויות המקומיות, קופות החולים ומוסדות אחרים ללא כוונת רווח. בנוסף, מובא פירוט של ההוצאות השוטפות של גופים אלה לפי הסיווג הבא: הוצאות עבודה, הוצאות לתרופות וחומרי רפואה, הוצאות לקניית סחורות ושירותים, הוצאות לבלאי, השקעות בבנייה והשקעות בציוד. בסוף החוברת מוצגת השוואה בין-לאומית של ההוצאה הלאומית לבריאות במדינות החברות בOECD- (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח) בשנים 1990, 2000 ו-2002.

(הוצאה לאומית; מימון; בריאות; שירותי בריאות; בתי חולים; מרפאות; בריאות הנפש; בריאות השן; תרופות; רופאים; ממשלה; רשויות מקומיות; קופות חולים; מלכ"ר; משקי-בית)

611

סקר בריאות לאומי בישראל, מודול א' – בריאות נשים

המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, תל-השומר 2004, 80 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראה: יחידות ◄ מרכז לאומי לבקרת מחלות).

סקר זה נערך במסגרת פרוייקט EUROHIS (European Health Interview Surveys) של ארגון הבריאות העולמי, האזור האירופי. מטרת הפרוייקט היתה לפתח כלי מחקר סטנדרטי שיאפשר השוואות בין-לאומיות במגוון מדדי בריאות על בסיס שיטות משותפות ב-33 המדינות החברות. הסקר מתמקד בארבעה נושאים מרכזיים: בריאות נשים; שימוש בשירותי בריאות; בריאות נפשית; התנהגות בריאותית מונעת. בפרסום זה מוצגים ממצאי הסקר בתחום בריאות נשים. המטרות הייחודיות של סקר זה בישראל היו ניטור מגוון מצבי בריאות בקרב נשים, הערכת השימוש בשירותי בריאות והערכת התנהגות בריאותית (הרגלי אכילה, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, עריכת בדיקות רפואיות ועוד). רואיינו כ-1,400 נשים בחודשים אפריל-אוגוסט 2003. הפרסום מחולק לשבעה פרקים: מאפיינים דמוגרפיים של המדגם; שימוש בשירותים גניקולוגיים; שימוש בהורמוני מין; פריון ורבייה; התנהגות בריאותית; מסת גוף; מצבי בריאות וחולי. בנספח מוצג שאלון הסקר.

(נשים; בריאות גופנית; בדיקות רפואיות; אמצעי מניעה; פריון [ילודה]; פעילות גופנית; תזונה; עישון; יתר לחץ דם; מחלות כרוניות; אוסטיאופורוזיס; סוכרת; השמנת-יתר)

612

רוזן, ברוך; שוורץ, רוברט; סיקרון, משה ואחרים:

השימוש בנתונים בתהליכי קבלת החלטות משמעותיות הקשורות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 436 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2004, 51 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). פרסום באנגלית בלבד, ראה חוברת 133, פריט 022. תמצית של הפרסום מופיעה באתר האינטרנט של המכון: http://pionet.brookdale.com.

דו"ח זה נכתב במסגרת פרוייקט רב-שנתי העוסק בשימוש בנתונים בקביעת מדיניות במערכת הבריאות. המחקר כולל שני רכיבים: רכיב הרוחב – סקירת מטרת הנתונים במערכת הבריאות, באופן כללי; רכיב העומק – בחינת ארבעה מקרי בוחן. בדו"ח זה מוצגים ממצאי רכיב הרוחב. לרכיב זה היו שלוש מטרות עיקריות: תיעוד תרומת הנתונים לתהליך קבלת ההחלטות במערכת ביטוח הבריאות הממלכתי בתקופה 1995-1999; הגורמים שהשפיעו על תרומת הנתונים לקבלת ההחלטות; כיצד לשפר ולהסתמך יותר על נתונים בקבלת ההחלטות. נבחנו עשר החלטות משמעותיות, שביניהן: קביעת רמת המימון הממשלתי של סל השירותים, קביעת נוסחת הקפיטציה, קביעת תעריפי יום ותקרת הכנסות בתי-החולים. בין הממצאים: מסתמנת מגמת עלייה בשימוש בנתונים במערכת הבריאות; בכל אחת מההחלטות שנבדקו, רק מקצת מהמידע הרלוונטי שימש את מקבלי ההחלטות; רק לעתים רחוקות נערכו ניתוחים מובנים על האופן שבו יכלו הנתונים לתרום לקבלת החלטות בעתיד.

(ביטוח בריאות ממלכתי; קבלת החלטות; מדיניות בריאות; מחקר; נתונים סטטיסטיים)

613

Shaare Zedek Medical Center, Jerusalem: Research Report

Department of Public Relations and Development, Shaare Zedek Medical Center, Jerusalem 2004, 345 pages.

ספר זה, היוצא לאור אחת לשלוש שנים, כולל מידע נרחב על המחקרים הרפואיים הנערכים במרכז הרפואי "שערי צדק". הספר הנוכחי מתייחס לשנים 1998-2003, והוא כולל מידע על כל המחקרים שבוצעו בתקופה זו לפי היחידות השונות של המרכז הרפואי. המידע כולל תקצירים של מחקרים עיקריים, רשימות של פרסומים של החוקרים בכל אחת מהיחידות, מידע על מאמרים וסקירות שנכתבו על-ידי אנשי המרכז הרפואי ואף מידע על מכתבים בנושאי מחקר, הרצאות, מסמכים שהוצגו בכנסים ומידע על מלגות למחקר.

(מחקר ברפואה)

614

אמיתי, יונה:

נתונים לאומיים של תמותת תינוקות בישראל, 2003

המחלקה לאם, לילד ולמתבגר, משרד הבריאות, ירושלים 2004, 10 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראה: יחידות ◄ המחלקה לאם, לילד ולמתבגר).

בדו"ח זה מובאים נתונים מפורטים על תמותת התינוקות בישראל בשנת 2003, לפי קבוצות אוכלוסייה, סיבות המוות, אזורים גאוגרפיים ומגמות בשנים 1999-2003. הנתונים מבוססים על רשומות לידות חי ורשומות פטירת תינוקות ב-2003. ברשומות נכללו כל התינוקות שהראו סימן חיים כלשהו בלידה. בין הממצאים: ב-2003 נולדו בישראל 144,625 תינוקות ונפטרו 718 תינוקות; שיעור פטירת התינוקות היה 4.96 לאלף לידות חי בכלל האוכלוסייה, 3.63 בקרב יהודים ואחרים ו-8.36 במגזר הערבי; בקרב מוסלמים שיעור הפטירה היה 8.77, בקרב דרוזים 7.09 ובקרב נוצרים 3.24; בשנה זו חלה ירידה של 10% בתמותת תינוקות במגזר היהודי ושל 8% במגזר הערבי; סיבת המוות השכיחה ביותר בכלל הפטירות היתה "פגות וסיבוכיה" (43%) ולאחריה "מומים מולדים" (31%), כאשר במגזר הערבי שיעור הפטירה מסיבה זו גבוה פי 2.87 מאשר במגזר יהודים ואחרים; אבחנה של "מוות בעריסה" נקבעה ב-6% מהמקרים של פטירת תינוקות; בהשוואה ל-2002, חלה ירידה ניכרת בפטירת תינוקות מהריונות מרובי עוברים (12% לעומת 23%).

(תמותת תינוקות; פגים; מומים מולדים; מוות בעריסה; ערביי ישראל)

615

Tarabeia, Jalal; Amitai, Yona; Green, Manfred et al:
Differences in Infant Mortality Rates between Jews and Arabs in Israel, 1975-2000
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 7 (July 2004), pp. 403-407. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

מטרותיה של עבודה זו היו לנתח את ההבדלים בתמותת תינוקות בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בישראל, לעמוד על המגמות בתמותת תינוקות בשתי האוכלוסיות הללו ולנתח את ההבדלים בקרב תת-הקבוצות באוכלוסייה הערבית - מוסלמים, נוצרים ודרוזים. מקורות הנתונים ששימשו לעבודה היו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמחלקה לבריאות האם, הילד והמתבגר במשרד הבריאות. בין הממצאים: הפער בשיעורי תמותת התינוקות המוחלטים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה ערבית ירד מ-20 לכל אלף לידות חי ב-1970 ל-4.8 ב-2000, אך הפער היחסי בתמותה בין שתי האוכלוסיות נותר כפול לכל אורך התקופה (ב-2000 היה שיעור תמותת התינוקות באוכלוסייה היהודית 4 ל-1,000 לידות חי, ובאוכלוסייה הערבית השיעור היה 8.6 ל-1,000); בחלוקת האוכלוסייה הערבית לתת-קבוצות, שיעורי תמותת התינוקות ב-2000 היו 9.3 לכל אלף לידות חי בקרב המוסלמים, 6.3 בקרב הדרוזים ו-3.6 בקרב הנוצרים. בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב נמצאו שיעורי תמותת תינוקות גבוהים מאוד. הגורם העיקרי לתמותת תינוקות באוכלוסייה הערבית הוא מומים מלידה, אשר לעתים קרובות נובעים מנישואי קרובים.

(תמותת תינוקות; מומים מלידה; ערביי ישראל; נישואי קרובים)

616

Tauman, Riva; Sivan, Yakov; Amitai, Yona et al:
Sleep Position in Israeli Jewish Infants Following the "Back to Sleep" Campaign
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 9 (September 2004), pp. 540-545. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

במחקרים על אודות תסמונת "מוות בעריסה" נמצא, כי קיים קשר חזק בין התסמונת לבין תנוחת השינה של התינוק כאשר פניו כלפי מטה. משרד הבריאות יצא ב-1993 במסע הסברה בקרב הורים ואנשי מקצוע, שכלל ארבעה נושאים: תנוחת השינה הרצויה, הימנעות מעישון, הגברת ההנקה ושמירה על חום חדר של C21⁰-C23⁰ בחורף. בעבודה זו נבדק באמצעות סקר, מהי תנוחת השינה של תינוקות, השינויים שחלו מאז פרסום ההמלצות, מודעותם של ההורים לגורמי הסיכון ועוד. אוכלוסיית המחקר כללה תינוקות יהודיים שנולדו בין ספטמבר לדצמבר 2001. במדגם נכללו 608 תינוקות. הראיונות התקיימו בשלושה מועדים: כאשר התינוק היה בן חודשיים, בן ארבעה חודשים ובן חצי שנה. להורים לא נאמר שיתקשרו אתם שוב. בין הממצאים: נמצאה ירידה בשיעור התינוקות הישנים על הבטן; הקפדה להשכיב את התינוק לא עם הפנים כלפי מטה היתה שכיחה יותר כשהוא היה בגיל חודשיים מאשר במועדים האחרים; בקרב בעלי רמת דתיות גבוהה נמצאה שכיחות גבוהה של השכבת התינוק עם הפנים כלפי מטה; כ-20% מההורים טענו כי לא קיבלו הסבר בנושא תנוחת השינה הרצויה, על אף שקיימת הוראה לתת הסבר כזה בעת השחרור מבית-החולים ובתחנות לבריאות המשפחה.

(מוות בעריסה; חינוך לבריאות)

617

גאל-דור, מרים; לוי, חיה; אלידן, יוסף; ארד, אילן:

מערך סינון שמיעה בילודים לאיתור מוקדם של לקויי שמיעה באמצעות רישום פלט אקוסטי

"הרפואה", 141: ז' (יולי 2002), עמ' 590-586 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

כ-1:1000 תינוקות סובלים מליקויי שמיעה. ככל שזיהוי הליקוי נעשה מוקדם יותר, סיכויי השיקום טובים יותר. בדיקת השמיעה המקובלת כיום אינה יעילה, מפני שממוצע איתור הליקויים הוא בגיל שנה, כאשר גיל חצי שנה נחשב קריטי להצלחת השיקום. מטרתה של עבודה זו היתה לסכם את התוצאות הראשוניות של מערך סינון שמיעה מכני לילודים באמצעות רישום הפלט האקוסטי הנהוג בבית-החולים הדסה עין-כרם ולהעריך את יעילותו. המערך כולל: בדיקת סינון ראשונה לכל הילודים (יום-יומיים לאחר הלידה), מעקב אחר הנכשלים במכון לאודיולוגיה כחודש לאחר הלידה והערכה אודיולוגית מקיפה כמה חודשים לאחר מכן. נמצא, כי מבין כ-9,000 ילודים שנבדקו, 6.4% נכשלו בסינון הראשוני; רק מחצית מהנכשלים שבו למעקב, אך רובם עברו בהמשך את הבדיקה. לסיכום, התוצאות הראשוניות של הסקר לאיתור מוקדם של ליקויי שמיעה מעודדות, מאחר שהן מצביעות על יעילותה של הבדיקה. עם זאת, עלותו של תהליך הסינון היא גבוהה, ולכן יש לשקול את כדאיותו מבחינה כלכלית.

(תינוקות; ליקויי שמיעה; אבחון רפואי)

618

צור, מיכל; בילנקו, נטשה; שיינר, אייל ואחרים:

דפוסי הנקה לפי עדה בשתי תחנות לבריאות המשפחה בבאר-שבע ובאופקים

"הרפואה", 143: ז' (יולי 2004), עמ' 475-478 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

להנקה יש תרומה מוכחת לבריאות הילד והאם. במחקר זה, היתה לבחון את דפוסי ההנקה בקרב אמהות לילדים בני שנתיים בשתי תחנות לבריאות המשפחה בבאר-שבע ובאופקים, ולבדוק את הקשר למוצא עדתי. כן נבחנה השפעתם של גורמים נוספים היכולים להשפיע על הקשר שבין הנקה למוצא, כגון גיל האם, רמת השכלה, תעסוקה, מצב משפחתי וזיקה לדת. בין הממצאים: מתוך 132 הנשים שרואיינו, 106 נשים הניקו הנקה מלאה או משולבת; הקבוצה שהניקה באופן מובהק זמן ארוך יותר היתה של יוצאות פרס, עיראק וטורקיה, בעוד שהקבוצה שהניקה במשך הזמן הקצר ביותר היתה של יוצאות צפון אפריקה; נשים שחזרו לעבודה מחוץ לבית הניקו זמן ממושך יותר הנקה משולבת מעקרות בית.

(הנקה; מוצא עדתי; נשים עובדות; גודל משפחה; רמת השכלה)

619

Gofin, Rosa; Adler, Bella; Palti, Hava:
Screening Tests in Prenatal Care: A National Study in Israel
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 9 (September 2004), pp. 535-539. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

בעבודה זו נבדקה מידת הביצוע של בדיקות שונות בקרב נשים הרות. מסגרת המדגם כללה את כל הנשים, תושבות ישראל, שילדו במרס 2000 תינוק חי, והתגוררו בישובים יהודיים ומעורבים שבהם 50,000 תושבים ומעלה ובישובים ערביים שבהם 20,000 תושבים ומעלה. הראיונות התבצעו שלושה חודשים לאחר הלידה. בין הממצאים: 98% מהנשים היהודיות ו-95% מהנשים הערביות עברו בדיקות אולטרה-סאונד במהלך ההריון, כאשר כ-30% מהנשים בשתי הקבוצות עברו שבע בדיקות ומעלה; לא נמצא קשר בין מספר שנות לימוד, רמת דתיות, גיל, מספר הילדים והפתולוגיה של ההריון לבין מספר הבדיקות; שיעור הביצוע של בדיקות מיוחדות נוספות (המומלצות במיוחד לנשים בגיל 35 ומעלה) היה נמוך, בעיקר בקרב הנשים הערביות; נשים ללא השכלה גבוהה ועם רמת דתיות גבוהה נטו לא לבצע בדיקות אלו. בסיכום המאמר נדונות סיבות נוספות לאי-ביצוע הבדיקות: העלויות, אי-הפנייה לביצוע הבדיקה ועוד. על מאמר נוסף של המחברות, ראה חוברת 135, פריט 422.

(הריון; שירותי בריאות; בדיקות רפואיות)

620

Al-Krenawi, Alean:
Awareness and Utilization of Social, Health/Mental Health Services among Bedouin-Arab Women, Differentiated by Type of Residence and Type of Marriage
Center for Bedouin Studies and Development, Ben-Gurion University of the Negev, Beer-Sheva 2004, 83 pages, in cooperation with the Negev Center for Regional Development and the Konrad Adenauer Foundation. The publication appears also on the Center’s Internet site: www.bgu.ac.il/bedouin.

במחקר זה, נבדקו המודעות והשימוש בשירותי בריאות ובשירותי בריאות הנפש בקרב נשים בדואיות בנגב הנבדלות במקום המגורים (יישוב מוכר או בלתי-מוכר) ובצורת הנישואין (נישואין מונוגמיים או נישואין פוליגמיים). במדגם נכללו 376 נשים: מתוכן, 237 חיו במסגרת נישואין מונוגמיים ו-139 במסגרת נישואין פוליגמיים, 60% מתוכן התגוררו ביישובים מוכרים ו-40% ביישובים בלתי-מוכרים. שאלון המחקר הורכב מ-12 חלקים בנושאי דמוגרפיה, חינוך, תעסוקה, נישואין, מצב כלכלי, שימוש בשירותי הבריאות ועוד. בין הממצאים: מודעות לשירותי בריאות נמצאה קשורה לנישואין מונוגמיים, השכלה, מגורים ביישוב מוכר ומצב כלכלי טוב; 55% מהנשים היו מודעות לשירותי בריאות הנפש (66% ביישובים המוכרים ו-39% ביישובים הבלתי מוכרים), ו-4% השתמשו בשירותים אלה.

(בדואים; נשים; נגב; שירותי בריאות; כפרים ערביים; נישואין)

621

Clarfield, Mark; Rosenberg, Elliot; Brodsky, Jenny; Bentur, Netta:
Healthy Aging Around the World: Israel Too?
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 9 (September 2004), pp. 516-520. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

בעבודה זו נבדקה תקפותה של התיאוריה הטוענת, שלפחות במדינות המתועשות, במקביל לעליית תוחלת החיים של הקשישים יורד בקרבם שיעור התחלואה. בין הממצאים: בין 1975-1979
ל-1996-2000, תוחלת החיים של בני 75 עלתה ב-20% לנשים וב-22.8% לגברים; שיעורי התמותה ממחלות לב ומשבץ יורדים בהתמדה; בקרב "הקשישים ביותר" (old-old) שיעור בעלי המוגבלויות נמצא במגמת עלייה, אך בקרב "הקשישים הצעירים" (young-old) שיעור בעלי המוגבלויות נמצא במגמת ירידה; לצד הירידה הכללית בשיעורי המיסוד של קשישים, בקרב הקשישים ביותר נמצאה עלייה; קיים שיפור ברמות ההשכלה וההכנסה של הקשישים, גורם הידוע כקשור לשיפור הבריאות. מסקנת החוקרים היא, כי תמונת המצב בישראל אינה ברורה דיה, אך נראה, כי לפחות בקרב הקשישים הצעירים, חל שיפור במצב הבריאות לאורך השנים.

(קשישים; זיקנה; בריאות; מוגבלויות; תוחלת חיים; מוסדות לקשישים)

622

Feingold, G.; Setcos, J.:
Oral Health in Israel: A Review of Surveys Over Several Decades
"The Journal of the Israel Dental Association", 21: 3 (July 2004), pp. 15-21.

אוכלוסיית ישראל מורכבת מקבוצות מוצא שונות, ועקב כך קיימות בקרב האוכלוסייה בעיות שיניים מגוונות. במהלך השנים נערכו בישראל סקרים בתחום בריאות הפה. במאמר נסקרים ממצאי סקרים אלה. נמצא, כי המגמה הכללית ב-50 השנים האחרונות היא של עלייה בשיעורי הימצאות העששת, במיוחד במקומות שבהם הוסף פלואוריד למים או שהיה בהם פלואוריד טבעי. בקרב כמה קבוצות עולים גדולות נמצא צורך בטיפול דנטלי מקיף. כמו כן, נמצא כי בקרב קבוצות אלו ישנה רמה נמוכה של מודעות וחינוך לבריאות הפה. המסקנה היא, כי יש לקדם צעדים לחיזוק מערך בריאות הפה ובמיוחד בתחום המניעתי.

(בריאות הפה)

623

ברג-ורמן, איילת; חורב, טוביה; זוסמן, שלמה פ.:

מצב בריאות השיניים של זקנים בישראל ודפוסי השימוש שלהם בשירותי בריאות השן

"גרונטולוגיה", ל"א: 1 (2004), עמ' 43-53 (עברית, סיכום באנגלית).

במסגרת סקר זה, נבדקו תפיסת מצב בריאות השיניים בקרב קשישים, דפוסי השמירה על בריאות השן, דפוסי השימוש בשירותי בריאות השן והמודעות להתנהגות מונעת. שירותי בריאות השן הם פרטיים בעיקרם ויקרים, ולכן, נבחנו המשתנים על-פי רמת ההכנסה של הקשישים. אוכלוסיית המחקר כללה בני 22 ומעלה, אך במאמר הנוכחי מוצגים הנתונים לגבי הקשישים בלבד (בני 65+) שיוצגו על-ידי מדגם של 181 מרואיינים. בין הממצאים: ככל שרמת ההכנסה היא גבוהה יותר, מצב בריאות השיניים טוב יותר ותדירות הביקורים אצל רופאי השיניים גבוהה יותר; שיעור הקשישים שאיבדו את כל שיניהם היה 70% בקרב בעלי הכנסה נמוכה, 50% בקרב בעלי הכנסה בינונית ו-45% בקרב בעלי הכנסה גבוהה. תדירות צחצוח השיניים ותדירות השימוש בחוט דנטלי נמצאו נמוכות יותר בקרב בעלי הכנסה נמוכה בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות  בין ההמלצות: יש להגביר את מודעותם של בעלי ההכנסה הנמוכה לבריאות שיניהם ולהוזיל עבורם את עלויות הטיפול. ראה גם חוברת 134, פריט 230.

(קשישים; בריאות הפה; מיצב חברתי-כלכלי)

624

קלינגר, א':

עישון ומחלת חניכיים: האם הוכח הקשר?

"רפואת הפה והשיניים", כ"א: 3 (יולי 2004), עמ' 67-74 (עברית, סיכום באנגלית).

השפעת העישון על בריאות החניכיים היתה נושא שנוי במחלוקת. נטען, כי קשה להוכיח השפעה כזאת בגלל הקפדה לקויה של מעשנים על גיהות הפה (גורם מבלבל שקשה להפרידו מהשפעת העישון עצמו). במאמר נסקרות עבודות עדכניות הקושרות בין הרגלי עישון לבין תחלואה פריודונטלית, ונמנים המנגנונים השונים העשויים להסביר קשר זה. נמצא, כי הרגלי עישון תורמים להחמרת מחלת החניכיים. בתוצרי העישון נמצאים מרכיבים רעילים הפוגעים בתאים הג'ינג'יבליים, בתפקוד מערכת החיסון ההומורלית והתאית, בהגברת פתוגניות הרובד ובהפרעה לתהליכי ריפוי המתהווים לאחר מתן טיפול פריודונטלי. לכן, מומלץ למטופלים שאובחנה אצלם מחלת חניכיים או למטופלים העומדים לעבור השתלה או כירורגיה פריודונטלית פלסטית, להפסיק לעשן או להפחית באופן משמעותי את מספר הסיגריות ביום.

(בריאות הפה; עישון)

625

Zimlichman, Eyal; Mandel, Dror; Grotto, Itamar et al:
Oral Contraceptive Use and Smoking Habits in Young Israeli Women: A Cross-Sectional Study
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 9 (September 2004), pp. 546-549. The article appears also on the Journal’s Internet: www.ima.org.il/imaj.

השימוש בגלולות למניעת הריון ידוע כגורם המגביר את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי הדם, במיוחד בשילוב עם עישון. בעבודה זו נבדקו הקשר שבין שימוש בגלולות לבין עישון וגורמי סיכון אחרים בקרב חיילות בצה"ל. מקור הנתונים הוא מסד נתונים לשנים 1980-1999, הכולל נתוני שאלון בריאות שניתן למדגם של חיילים עם שחרורם מצה"ל. ניתוח הנתונים התבסס על כ-16,000 שאלונים. בין הממצאים: שיעור החיילות המשתמשות בגלולות עלה מכ-45% במחצית שנות ה-80' לכ-60% ב-1999; שיעור המעשנות ירד מ-42% במחצית שנות ה-80'
ל-22% ב-1991 ועלה לכ-35% ב-1999; שיעור המעשנות בקרב החיילות שנטלו גלולות היה גבוה מאשר בקרב חיילות שלא נטלו גלולות. החיילות שנטלו גלולות אופיינו לרוב במוצא מערבי של ההורים, השכלת הורים גבוהה ומשקל גוף נמוך יותר מאשר חיילות שלא נטלו גלולות. לסיכום, נשים צעירות הנוטלות גלולות למניעת הריון, מעשנות ויש להן היסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם נמצאות בסיכון גבוה ללקות במחלות אלו.

(חיילות; אמצעי מניעה; עישון; מחלות כלי הדם)

626

אליס, אבישי; לישנר, מיכאל:

הרכב גורמי-הסיכון לטרשת עורקים בחולי אוטם שריר הלב בישראל: ניתוח נתוני סקר אירועי אוטם שריר הלב בישראל בשנת 2000

"הרפואה", 143: ז' (יולי 2004), עמ' 479-481 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

טיפול בגורמי הסיכון לטרשת העורקים - יתר-לחץ-דם, סוכרת, יתר-שומנים בדם, היסטוריה משפחתית ועישון - מוריד את שיעורי התחלואה והתמותה ממחלות לב וכלי-דם. מטרת המחקר זה היתה לבדוק, על-פי תוצאות סקר אירועי אוטם שריר הלב בישראל שנערך ב-2000, את הקשר שבין גורמי הסיכון לבין גיל ומין בקרב החולים. בסקר נכללו 1,683 חולים באוטם חד בשריר הלב שאושפזו בישראל. בין הממצאים: מספר גורמי הסיכון נמצא רב יותר ככל שגיל החולים היה צעיר יותר; הנשים החולות היו מבוגרות יותר מהגברים באופן משמעותי ועם פחות גורמי סיכון; בקרב 128 חולים לא נמצאו גורמי סיכון; היסטוריה משפחתית ועישון היו שכיחים יותר בקרב גברים, בעוד שסוכרת ויתר-לחץ-דם היו שכיחים יותר בקרב נשים. לכן, לצד הטיפול המרבי בכל גורמי הסיכון, בקרב חולים צעירים יש להתמקד בהפסקת העישון ואיזון השומנים בדם, ובקרב נשים וחולים מבוגרים יש להתמקד בטיפול בסוכרת וביתר-לחץ-דם.

(מחלות לב וכלי-הדם; עישון; סוכרת)

627

בנטור, נטע; גרוס, רויטל; רזניצקי, שירלי; ברמלי-גרינברג, שולי:

השפעת תשלומי השתתפות עצמית על נגישות שירותי הרפואה הראשונית לחולי שבץ המוח

"ביטחון סוציאלי", מס' 66 (אוגוסט 2004), עמ' 63-75 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

במחקר זה נבחנה השפעת תשלומי ההשתתפות העצמית עבור שירותי בריאות על אנשים שלקו בשבץ מוח. היעדר מעקב קבוע, הימנעות מטיפול ומרכישת תרופות עלולים לגרום לשבץ חוזר ולפגוע בתפקוד החולה ובסיכוייו להיות עצמאי בקהילה. במחקר זה הושוו שני מחקרי-חתך שעסקו בנטל תשלומי המשפחה לבריאות ובוויתור על טיפול או על תרופות בגלל התשלום הנדרש עבור השתתפות עצמית. במחקר הראשון נדגמו 349 איש שלקו בשבץ מוח ושרדו שנה לאחר האירוע. במחקר השני נדגמו 681 בני 50+ מכלל האוכלוסייה. בין הממצאים: 44% מחולי השבץ מסרו שהתשלומים מכבידים עליהם מאוד מבחינה כלכלית (28% באוכלוסייה הכללית); כ-6% מחולי השבץ ויתרו על טיפול רפואי בגלל תשלום ההשתתפות העצמית (5% באוכלוסייה הכללית); כ-11% מחולי השבץ ויתרו על רכישת תרופות מרשם בגלל התשלום
(8% באוכלוסייה הכללית).

(אירוע מוחי; תשלום עבור שירות; ביטוח בריאות ממלכתי; שירותי בריאות)

628

ניראל, נורית; שירום, אריה; איסמעיל, שורוק:

מאפייני ההעסקה של רופאים יועצים ברפואה השניונית בישראל

"הרפואה", 143: ז' (יולי 2004), עמ' 482-488 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

הירידה בשיעור אשפוז חולים והעברת הטיפול בהם למרפאות בקהילה והתחרות בין קופות החולים, הביאו לפיתוח מואץ של תחום הרפואה השניונית-יועצת בישראל. מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את היקף העבודה של רופאים יועצים במספר מסגרות ארגוניות, את מאפייני העסקתם, עומס העבודה שלהם, אופני התגמול ועוד. השתתפו במחקר 890 רופאים-מומחים בתחומים הבאים: עיניים, עור, אף-אוזן-גרון, גניקולוגיה, קרדיולוגיה וכירורגיה כללית. בין הממצאים: 84% מכלל הרופאים עובדים ביותר ממסגרת אחת (יותר מ-40% ביותר משתי מסגרות); 98% מהרופאים מועסקים על-ידי מעסיק ציבורי (רובם בבית-חולים); 67% מהרופאים מבצעים את עבודתם הנוספת במרפאות בקהילה, ורבים עובדים גם במסגרת פרטית; כשליש מהרופאים חשים בעבודתם עומס רב. מסקנת המחקר היא, כי יש לשקול צמצום מספר מסגרות העבודה ולעבור לדגמים של תעסוקה המשלבת עבודה בבית-החולים ובקהילה בלי להגדיל בהכרח את מספר שעות העבודה. ראה גם חוברת 133, פריט 022.

(רופאים; עבודה נוספת; תנאי עבודה)

629

גילת, יצחק; שפרן, ישראל:

עמדות של אנשי מקצוע בבריאות הנפש כלפי ער"ן

ער"ן – אגודה ישראלית לעזרה ראשונית נפשית בטלפון, נתניה 2004, 14 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט: www.1201.org.il.

הפופולריות של שירותי העזרה הנפשית בטלפון מוסברת, בין היתר, בגורמים הבאים: אנונימיות הפונים, המסייעת להתגבר על מחסומים של בושה מפני קבלת עזרה; זמינות גבוהה בכל שעות היממה; עלות נמוכה לפונה ועוד. במחקר זה, נבחנו הידע והעמדות של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בנוגע לפעילותה של ער"ן והקשר שבין הידע והעמדות למאפייני המשיבים. המדגם כלל 84 אנשי מקצוע. בין הממצאים: 56% העריכו את הידע שלהם על ער"ן כרב או רב מאוד; עמיתים למקצוע ורדיו הם המקורות השכיחים ביותר לרכישת הידע על ער"ן; 91% סברו שער"ן הוא שירות חיוני במערך בריאות הנפש; 70% סברו שהמתנדבים יכולים להיות יעילים לא פחות מאנשי מקצוע; פסיכיאטרים ואחיות פסיכיאטריות היו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי ער"ן מאשר פסיכולוגים ועובדים סוציאליים; עובדים בעלי ותק רב בתחום הטיפולי היו בעלי ידע רב יותר על ער"ן והיו מנוסים יותר בטיפול במטופלים שפנו לער"ן. על מאפיינים של פניות לער"ן ב-2003, ראה חוברת 135, פריט 541.

(ער"ן; שירותי בריאות הנפש; ייעוץ באמצעות הטלפון; עמדות)

630

כהן, מירי; פולק, שמעון:

השפעת מצבי דחק ארוכי טווח על המערכת החיסונית של בנות לחולות בסרטן השד

"מגמות", מ"ג: 3 (אוקטובר 2004), עמ' 546-565 (עברית, סיכום באנגלית).

מצבי דחק (stress) מאיימים על הרווחה הנפשית, והם עלולים אף להביא להתפתחות מחלות גופניות שונות. מטרת המחקר היתה לאפיין את מצבן הרגשי, ההורמונלי והחיסוני של נשים שאמהותיהן חלו בסרטן השד. במחקר השתתפו שלוש קבוצות: 39 נשים שאמהותיהן חלו בסרטן שד ראשוני ומוגבל; 41 נשים שלאמהותיהן יש מחלה חוזרת או סרטן שד גרורתי; קבוצת בקרה של 47 נשים המותאמות בהשכלתן ובמצבן החברתי-כלכלי לנשים בקבוצות הראשונות ואמהותיהן בריאות. בין הממצאים: הנשים בקבוצה השנייה ביטאו רמות גבוהות יותר של דיכאון, חרדה וסומטיזציה (תסמינים גופניים ללא ממצא גופני שיכול להסבירם), והן היו עם ציון גבוה יותר במדד הכללי של עוצמת סימפטומים רגשיים; שתי הקבוצות הראשונות דיווחו על רמות גבוהות יותר של חרדה ודיכאון בהשוואה לקבוצת הבקרה. ממצאי המחקר מצביעים על הצורך בתכנון תכניות התערבות להפחתת לחץ ולשיפור דרכי התמודדות בקרב נשים הנמצאות בסיכון ללקות בסרטן השד.

(סרטן השד; נשים; הפרעות רגשיות; חרדה; דיכאון; גורמי סיכון)

631

קן-דרור, גיא; לרמן, יהודה; שגב, שלמה; דנקנר, רחלי:

פיתוח שאלון בשפה העברית להערכת הכושר הגופני למטרת יישומו במחקרים אפידמיולוגיים ותיקופו כנגד תבחין מאמץ תת-מרבי וצריכת חמצן מרבית (VO₂max) חזויה

"הרפואה", 143: ח' (אוגוסט 2004), עמ' 566-572 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

רוב המחקרים האפידמיולוגיים לגבי אוכלוסיות גדולות מבוססים על איסוף נתונים באמצעות שאלונים. מטרותיו של מחקר זה היו: לפתח שאלון בשפה העברית לדיווח עצמי על הרגלי הפעילות הגופנית כמדד לכושר גופני; לאמוד את הקשר שבין שאלון סובייקטיבי למדידת הפעילות הגופנית והערכתה לבין צריכת חמצן מרבית (VO₂max) חזויה כמדד אובייקטיבי לרמת הכושר הגופני ולהעריך את מהימנות השאלון בתבחין מאמץ נוסף כחודש לאחר התבחין הראשון. במחקר השתתפו 150 גברים ו-150 נשים בגילים 25-65. השאלון כלל: הערכת הפעילות הגופנית במקום העבודה; הערכת הפעילות הספורטיבית והערכת הפעילות הגופנית בשעות הפנאי שאינה ספורטיבית. נמצא מתאם גבוה ומובהק בין תוצאות מילוי השאלון הסובייקטיבי לבין VO₂max החזוי. תוצאות דומות נמצאו גם בתבחין השני – מתאם גבוה ומובהק בכל מדדי הפעילות הגופנית. המסקנה היא, כי השאלון מתאים ליישום במחקרים אפידמיולוגיים.

(ספורט; כושר גופני; שאלונים; מהימנות)

632

תמיר, ערן; זיו-נר, יצחק; דיין, יצחק; תמיר, דב:

ידע ועמדות על אודות הטיפול בסטרואידים אנבוליים בקרב צעירים המתאמנים בחדרי כושר בישראל

"הרפואה", 143: ה' (מאי 2004), עמ' 348-352 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

סטרואידים אנבוליים משמשים ספורטאים לשם שיפור ביצועיהם הספורטיביים. יש ספורטאים הנוטים להשתמש בסטרואידים אלה במינונים גבוהים מהמותר. זאת, למרות השפעותיהם המזיקות על הכבד, כלי הדם והלב, מערכת המין והנפש. בעבודה זו, נבדקו ידע ועמדות של צעירים בישראל המתאמנים במכוני כושר בנוגע לנטילת סטרואידים אנבוליים. במסגרת העבודה, נערך סקר בקרב מדגם של בני נוער (407 בנים ו-115 בנות) בגילים 13-18 שהתאמנו ב-50 מכוני כושר ברחבי הארץ. בין הממצאים: 7% הביעו עניין באפשרות ליטול סטרואידים (ואף סברו שאין לנטילה השפעות-לוואי מזיקות), 14% ציינו שלא יטלו סטרואידים, ו-79% הצהירו שהם בטוחים שלא יטלו סטרואידים; בקרב המתנגדים לנטילת סטרואידים, רק 28% סברו שהם משפרים את הכושר הגופני, ובקרב התומכים 61% סברו כך; בנים נטו יותר מבנות לתמוך בנטילת סטרואידים וכך גם בני 17-18 בהשוואה לבני 14-16. מסקנת החוקרים היא, כי יש להעלות את מודעותם של המתאמנים לגבי ההשפעות המזיקות של נטילת סטרואידים.

(מתבגרים; ספורטאים; כושר גופני; שימוש בסמים)

633

Shmueli, Amir; Shuval, Judith:
Use of Complementary and Alternative Medicine in Israel: 2000 versus 1993
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 1 (January 2004), pp. 3-8. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

בשנים האחרונות גדל היקף השימוש בתרופות ובטיפולים משלימים וחלופיים. בעבודה זו, נבדק השימוש בתרופות אלו בקרב האוכלוסייה היהודית העירונית הבוגרת (גילים 45-75) בישראל בשנת 2000 לעומת 1993. הבדיקה התבססה על שני סקרים שנערכו על-ידי קבוצת "גיאוקרטוגרפיה": הסקר שנערך ב-1993, כלל 2,003 מרואיינים, והסקר שנערך ב-2000, כלל 2,505 מרואיינים. בין הממצאים: משקלם של המשתמשים בתרופות אלו גדל מ-6.1% ב-1993 ל-9.8% ב-2000; בין מאפייני המשתמשים ב-2000: רוב לנשים, בעלי השכלה תיכונית ומעלה, גיל צעיר, הכנסה גבוהה, מגורים בעיר גדולה וחברות בקופת חולים "מאוחדת". המסקנה המרכזית של העבודה היא, כי השימוש בתרופות אלו נעשה פופולרי יותר עם השנים. אחת הסיבות לכך היא הרצון להימנע משימוש בתרופות רבות או רצון להימנע מפעולה פולשנית. ממצא נוסף הוא, כי המשתמשים ברפואה חלופית משתמשים גם ברפואה קונבנציונלית יותר מאחרים.

(רפואה חלופית; תרופות; קופות חולים)

634

לבנטל, אלכס; קרסנטי, אריק; סדצקי, סיגל:

טלפונים סלולריים ובריאות הציבור

"הרפואה", 143: ח' (אוגוסט 2004), עמ' 614-618 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

במאמר נדון נושא הסיכונים לבריאות של התקשורת הסלולרית, לאור הידע הקיים. המאמר מחולק לראשי הפרקים הבאים: מאפייני הקרינה האלקטרומגנטית והטלפונים הסלולריים; מדדים לספיגת הקרינה; מחקרים אפידמיולוגיים בשאלת תחלואה בסרטן עקב דיבור בטלפונים סלולריים; ניסויי מעבדה בשאלת ההשפעה המסרטנת של קרינה בלתי-מייננת; מסקנות המחקרים בדבר הסיכון לבריאות האדם בעקבות התקשורת בטלפונים סלולריים; קביעת מדיניות בנוגע לחשיפה לשדות האלקטרומגנטיים; גישות לגיבוש מדיניות המתמודדת עם דאגת הציבור בנושאים הקשורים לחשיפה; מדיניות בריאות הציבור בישראל בתחום הקרינה האלקטרומגנטית. מסקנת המחברים היא, כי לא הוכחו נזקים לבריאות מחשיפה לקרינה של טלפונים סלולריים, אך מאחר שהמחקר נמצא עדיין בעיצומו, אומצה בישראל גישת "ההימנעות השקולה" בהערכת הסיכונים הבריאותיים. עוד יש לציין, כי המשרד לאיכות הסביבה בודק ומאשר הפעלת אתרי שידור מבחינת בטיחות הקרינה. בנוסף, תקנות מ-2002 מחייבות לציין על כל קופסת טלפון סלולרי את הנוסח: "טלפון זה פולט קרינה בלתי-מייננת" וכן לכתוב את שיעור הקרינה (SAR) של המכשיר בהשוואה לרמת הקרינה המרבית המותרת. ראה בנושא זה גם חוברת 131, פריט 422.

(מערכות טלפונים; בריאות הציבור; סרטן)

635

טמיר, אורלי; שמר, יהושע:

ניסויים קליניים – סוגיות נרחבות

"הרפואה", 143: ז' (יולי 2004), עמ' 536-541 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

ניסויים קליניים הם תחום מחקרי נרחב ומורכב, בין היתר, משום שעליו נשענים עקרונות הטיפול הרפואי ומאושרות תרופות שנבחנות. לפיכך, ההיבטים הנוגעים לביצוע ניסויים קליניים והשיקולים המעורבים הם רבים. במאמר הנוכחי נדונים הגורמים המשפיעים על בחירת הנושאים למחקר, סיבות להפסקת ניסויים קליניים לפני שהושלמו, נגישות חולים לטיפולים ניסיוניים מעבר למסגרת הרשמית של הניסוי, השלכות כלכליות של הניסויים הקליניים והטיה בפרסום תוצאות ניסויים מבחינת מועד הפרסום, אופי הפרסום וכמות הפרסומים. במאמר מושם דגש על השפעתן הרבה של חברות מסחריות על בחירת נושאי המחקר ופרסום התוצאות, מאחר שלחברות אלו יש יכולות מימון גבוהות. על מאמר קודם של המחברים: "ניסויים קליניים – התפתחות היסטורית, רגולציה ונתונים עדכניים", ראה חוברת 135, פריט 440.

(מחקר ברפואה; ניסויים רפואיים בבני אדם; חברות עסקיות; מימון)

636

צ'רנצקי, עליזה; סופר, אורית; רפאל, קרול; בן-ישראל, יהושע:

אנמיה באוכלוסייה גריאטרית-מוסדית: שכיחות ואטיולוגיה

"הרפואה", 141: ז' (יולי 2002), עמ' 594-591 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

בעבודה זו נבדקו שכיחות האנמיה וסיבותיה בקרב אוכלוסייה גריאטרית-מוסדית והקשר שבין האנמיה לבין המצב התזונתי, התפקודי והקוגניטיבי של החולים. במשך כחצי שנה נבדקו 481 דיירים במרכז הגריאטרי "שהם" בפרדס חנה. אלו מביניהם שנמצאו לוקים באנמיה עברו בדיקות גופניות ותפקודיות נוספות וכן נבדק מצבם התזונתי. בין הממצאים: אנמיה נמצאה בקרב כ37%- מהגברים וכ30%- מהנשים; אצל רובם נבעה האנמיה כתוצאה ממחלה כרונית; קיים מתאם מובהק וביחס הפוך בין שכיחות האנמיה והמצב התפקודי – בעצמאיים היתה שכיחות אנמיה נמוכה ובסיעודיים גבוהה מאוד. מסקנת החוקרים היא, כי דרושים מחקרים נוספים כדי לקבוע האם מצב תפקודי ירוד כשלעצמו מהווה גורם סיכון לאנמיה.

(מחלות דם; מחלות כרוניות; קשישים מוגבלים; קשישים עצמאיים)

637

Aizen, Efraim; Feldman, Paul A.; Merlin, Steven et al:
Candida Albicans Colonization of Dental Plaque in Elderly Dysphagic Patients
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 6 (June 2004), pp. 342-345. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

דיספגיה (קשיים בבליעה) היא תופעה נפוצה באוכלוסיית הקשישים, אשר נובעת במקרים רבים כתוצאה משבץ. כמחצית מהקשישים הסיעודיים המטופלים בביתם סובלים מתופעה זו. חולים הסובלים מדיספגיה חריפה או ממושכת מצויים בסיכון גבוה ללקות בדלקת ריאות. בעבודה זו נבדק שיעור הלוקים ב-plaque – שכבה על פני השן המורכבת מחידקים בתוך חומר אורגני שמקורו בשאריות מזון ורוק - בקרב קשישים המאושפזים בשל דיספגיה הנובעת משבץ. קבוצה של 94 קשישים שאושפזו בבית-החולים הגריאטרי-שיקומי "פלימן" חולקה לשלוש קבוצות: 26 משתקמים משבץ שסבלו מדיספגיה; 39 משתקמים משבץ ללא דיספגיה ו-29 משתקמים ללא שבץ. נמצא, כי הסיכון ל-plaque בקרב הסובלים מדיספגיה הוא גבוה יותר מאשר בקרב חולים ללא דיספגיה; גם חולים שקיבלו טיפול אנטיביוטי נמצאו בסיכון גבוה יותר ללקות ב-plaque. לכן, יש למצוא שיטות לשמירת היגיינת הפה בקרב קשישים אלה, כדי למנוע את הסיכונים להיווצרות plaque.

(קשישים מוגבלים; בריאות הפה; עששת)

638

לוברט, אמיליה; ליבוביץ, ארתור; סגל, רפאל ואחרים:

שביעות-רצון של קרובי משפחה מהטיפול בקשישים במחלקות לטיפול מורכב

"הרפואה", 143: ח' (אוגוסט 2004), עמ' 573-575 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

המחלקות לסיעוד מורכב נועדו לטיפול בקשישים הנזקקים להשגחה רפואית מתמדת. שביעות הרצון של החולים מהטיפול היא מדד חשוב לאיכות הטיפול. מאחר שרבים מהחולים במחלקות אלו לוקים בפגיעה קוגניטיבית, נערך סקר בקרב קרובי משפחה של החולים. נבחרו קרובי משפחה המבקרים את יקיריהם באופן סדיר, מעורים בחיי המחלקה ומכירים היטב את הצוות המטפל. הסקר נערך בארבע המחלקות לסיעוד מורכב של המרכז לגריאטריה "שמואל הרופא", והשתתפו בו 147 קרובי חולים. בין הממצאים: ממוצעי דירוגי שביעות הרצון השונים נעו בין 84% ל-98%; שביעות הרצון הרבה ביותר היתה מהמרכיב הרפואי של הטיפול, לאחר מכן המרכיב הסיעודי ולבסוף המרכיב המבני; לא נמצאו הבדלים בין הדירוגים שנתנו קרובים המבקרים לעתים תכופות לבין אלה שנתנו קרובים המבקרים לעתים תכופות פחות.

(קשישים; סיעוד; מוסדות לקשישים; משפחה; שביעות רצון מטיפול)

639

סיגלר, אפרים; צרפתי, דורון; שכטר, אדוארדו ואחרים:

ניתוחי כריתת לולאה מצוואר-הרחם בישראל בשנת 2001

"הרפואה", 143: ה' (מאי 2004), עמ' 330-334 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

ניתוח כריתת לולאה (נכ"ל) של אזור ההִשְֹתנוּת מצוואר-הרחם מקובל כיום לטיפול במצבי ממאירות תוך-אפיתלית. לשיטה זו יש יתרונות רבים, שביניהם דימום מועט, אין צורך בהרדמה כללית, עלות הציוד נמוכה והשיטה קלה ללימוד. כתוצאה מכך, החלו רופאי נשים לבצע ניתוחים אלו גם במרפאות בקהילה, לא תמיד עם הכשרה מספקת. מטרת המחקר הנוכחי היתה ללמוד על ביצוע נכ"ל בישראל ולבדוק האם ההוריות לביצוע הפעולה הן אלו המקובלות בספרות הרפואית העדכנית והאם שיעור הסיבוכים דומה למדווח בארצות המערב. השאלונים שמולאו כללו מידע על 625 נכ"ל שבוצעו ב-8 מרפאות ציבוריות לקולפוסקופיה וב-3 מרפאות פרטיות. בין הממצאים: הנוהג הקיים בישראל הוא לבצע סריקה במשטחי פאפ בגילים 35-54 אחת לשלוש שנים. במחקר נמצא, כי מחצית מהנשים שעברו נכ"ל היו בנות פחות מ-35. לפיכך, מומלץ להתחיל את הסריקה כבר בגיל 18. בדומה לארצות מערביות רבות, ההוריה העיקרית בישראל לכריתת לולאה היא מת"א (ממאירות תוך-אפיתלית) בדרגה 2-3. במחקר נמצא, כי ביצוע נכ"ל בחלק מהמרפאות חרג מהוריה זו. לסיכום, יש לפעול למען החלת רישוי לביצוע הפעולה ולנסח הנחיות מחדש.

(נשים; סרטן; אבחון רפואי; ניתוחים; רופאים)

640

אברג'ל, אברהם; גיל, זיו; פליס, דן ואחרים:

הערכה משולבת של איכות החיים לאחר כריתת שאתות מבסיס הגולגולת הקדמי

"הרפואה", 143: ז' (יולי 2004), עמ' 489-493 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

הודות לחידושים רפואיים, התאפשרה בשנים האחרונות כריתת שאתות מבסיס הגולגולת, אולם ההיבטים הנפשיים והגופניים המושפעים מניתוח זה לא נחקרו דיים. בעבודה הנוכחית בוצעה הערכה של איכות החיים של 69 חולים שעברו כריתה של שאת מבסיס הגולגולת הקדמי בשנים 1994-2002. החולים וקרובי משפחה/מטפלים ענו על שאלון להערכת איכות החיים לפחות שלושה חודשים לאחר הניתוח. השאלון כלל שישה ממדים להערכת איכות החיים: תפקוד כללי, פעילות גופנית, חיות, כאב, היבטים נפשיים-רגשיים ונושאים ייחודיים. נמצא, כי החולים וקרובי המשפחה/מטפלים העריכו באופן דומה את איכות החיים. בקרב חולים עם שאתות ממאירות נמצאה רמה נמוכה של איכות חיים בכל הממדים שנבדקו. עוד נמצא, כי טיפול בקרינה גרם לירידה משמעותית בהיבטים נפשיים-רגשיים ובנושאים ייחודיים. גיל ותחלואה נלווית נמצאו קשורים לירידה בתפקוד הכללי ובפעילות הגופנית.

(ניתוחים; סרטן; טיפול רפואי; איכות חיים; כאב; רווחה רגשית)

641

Shamir, Raanan; Hernell, Olle; Leshno, Moshe:
Cost-Effectiveness Analysis of Screening for Celiac Disease in the Adult Population
Henry Crown Institute of Business Research in Israel, Faculty of Management, Tel-Aviv University, Tel-Aviv 2004, 24 pages. The publication appears also on the Institute’s Internet site: http://recanati.tau.ac.il/research/IIBR.

מחלת הצליאק היא נפוצה למדי במדינות המערב. הטיפול במחלה כולל הקפדה על אכילת מזון ללא גלוטן. אי-אבחון המחלה עלול להסתיים במוות, עקב הגברת הסיכון ללקות בסרטן. בעבודה זו נבדקו יחסי העלות-תועלת של ביצוע סקירות רחבות באוכלוסייה לשם גילוי המחלה. במסגרת העבודה, פותח מודל, שבו הושוו שש אסטרטגיות סקירה לאסטרטגיה של אי-ביצוע סקירה (כלומר, ההערכה תתבצע רק כאשר לחולה יש תסמינים המאפיינים את המחלה). תועלתן של אסטרטגיות אלו הוערכה לפי תוחלת החיים הצפויה בכל אסטרטגיה ולפי עלותה הכספית. בין הממצאים: כל האסטרטגיות שנבדקו תרמו להארכת תוחלת החיים ולהפחתת תמותה הקשורה למחלת הצליאק; האסטרטגיה היעילה ביותר מבחינת יחסי עלות-תועלת כללה סקירה בטכניקת IgA antiendomysial antibodies (IgA-EMA).

(מחלת הצליאק; אבחון רפואי; עלויות)

642

Harries, Netta; Kassirer, Michal; Amichai, Tali; Lahat, Eli:
Changes over Years in Gross Motor Function of 3-8 Year Old Children with Cerebral Palsy: Using the Gross Motor Function Measure (GMFM-88)
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 7 (July 2004), pp. 408-411. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

אחד הכלים למדידת יכולתם המוטורית של ילדים בעלי שיתוק מוחין הוא מבחן GMFM-88 (Gross Motor Function Measure). מטרתה של עבודה זו, אשר בוצעה במרכז הרפואי "אסף הרופא", היתה לזהות מאפיינים התפתחותיים בתפקודם המוטורי של 106 ילדים בעלי שיתוק מוחין שלמדו בבית-ספר מיוחד לילדים משותקים. מקורות הנתונים לעבודה היו תיקיהם הרפואיים של הילדים שלמדו בבית-הספר בשנים 1995-2001 ועברו את המבחן בסיום כל שנת לימודים. בין הממצאים: בוצעו 297 הערכות בתקופה זו - 45% מהילדים סווגו כבעלי מוגבלות קלה, 32% בינונית ו-23% קשה; ההערכות מצביעות על כך שלאורך זמן חל שיפור משמעותי בפעילות המוטורית הגסה בכל רמות המוגבלות; לאחר גיל 6-7 חלה האטה ביכולת הרכישה של מיומנויות מוטוריות. מסקנת המחקר היא, כי יש להתאים את הטיפול לרמת החומרה של המוגבלות.

(ילדים; שיתוק מוחין; כלי מדידה ואבחון; מחקר-אורך)

643

Carmeli, Eli; Kessel, Shlomo; Bar-Chad, Shmuel; Merrick, Joav:
A Comparison Between Older Persons with Down Syndrome and a Control Group: Clinical Characteristics, Functional Status and Sensori-Motor Function
"Down Syndrome Research and Practice", 9: 1 (2004), pp. 17-24.

מטרתה של עבודה זו היתה להעריך ולתאר את מאפייניהם הפיסיים והתפקודיים של קשישים בעלי תסמונת דאון ולהשוותם עם אלו של אנשים בעלי מוגבלות שכלית שאינה תסמונת דאון ועם קבוצת בקרה ללא מוגבלויות שכליות. מדגם המחקר כלל 23 בעלי תסמונת דאון (10 בגיל ממוצע 59 ו-13 בגיל ממוצע 44), 38 בעלי מוגבלויות שכליות אחרות (14 בגיל ממוצע 61 ו-24 בגיל ממוצע 45) ו-31 קשישים ללא מוגבלות שכליות (בגיל ממוצע 75). עבור כל נחקר נאסף מידע דמוגרפי ורפואי, ונערכו בדיקות גופניות ושני מבחני תפקוד תחושתיים-מוטוריים. נמצא, כי בעלי תסמונת דאון המבוגרים יותר היו בעלי בעיות רפואיות ותפקודיות רבות יותר וגם שמנים ונמוכים יותר מאשר המבוגרים בשתי הקבוצות האחרות. ייתכן, כי אחת הסיבות לבעיות אלו היא חוסר פעילות גופנית. עוד עולה מן המחקר, בדומה לממצאי מחקרים אחרים, כי בקרב בעלי מוגבלויות שכליות בכלל, מופיעים סימני הזדקנות בגיל צעיר יחסית.

(קשישים; תסמונת דאון; פיגור שכלי; מיומנויות מוטוריות; בריאות גופנית)

644

Morad, Mohammed; Morad, Tagrid; Kandel, Issack; Merrick, Joav:
Attitudes of Bedouin and Jewish Physicians Towards the Medical Care of Persons with Intellectual Disability in the Bedouin Negev Community: A Pilot Study
"The Scientific World Journal", No. 4 (2004), pp. 649-654.

במחקר גישוש זה נבדקו עמדותיהם ושביעות רצונם של רופאים בדואים בהשוואה לרופאים יהודים לגבי השירותים והטיפול הניתנים לבדואים בעלי מוגבלויות שכליות בנגב בהשוואה ליהודים בעלי מוגבלויות שכליות באותו אזור. השתתפו במחקר שבעה רופאים בדואים ו-10 רופאים יהודים, אשר עבדו בשירותי בריאות כללית. בין הממצאים: כל הרופאים הסכימו שאנשים בעלי מוגבלויות שכליות צריכים לקבל טיפול רפואי שווה לזה הניתן לאוכלוסייה הכללית בתוספת מענה לצורכיהם המיוחדים; 76% חשו שהטיפול הניתן ליהודים בעלי מוגבלויות שכליות הוא טוב יותר מהטיפול הניתן לבדואים; הרופאים הבדואים סברו, יותר מעמיתיהם היהודים, כי קיים מחסור במשאבים ובהכשרה לצורך טיפול באנשים בעלי מוגבלויות שכליות; רופאים מבוגרים, להבדיל מצעירים, סברו שיש להם די הכשרה לטיפול באנשים עם מוגבלויות שכליות, ואף היו מרוצים יותר מהמשאבים הקיימים (רוב הרופאים המבוגרים היו יהודים ורוב הרופאים הצעירים היו בדואים).

(בדואים; נגב; פיגור שכלי; רופאים; עמדות)

645

שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (פריט מס' 593)

¨        

תרשימים מבוססים על נתונים מתוך שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (594)

¨        

שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004 (595)

¨        

בני 60 ומעלה בישראל: ממצאים מתוך סקר שנערך בשנים 1997-1998 (600)

¨        

סקר פעילות גופנית בחברה הישראלית (648)

¨        

השפעת המצוקה הכלכלית של הזקנים על תנאי חייהם (649)

¨        

Use of Caffeine-Based Products and Tobacco in Relation to the Consumption of Alcohol: An Examination of Putative Relationships in a Group of Alcoholics in Israel (657)

¨        

תפקוד וערנות במצבי חירום ממושכים (658)

¨        

בוגרי אוניברסיטאות עיוורים וכבדי ראייה: תרומת עמותת על"ה במשך הלימודים ומעקב אחר השתלבותם בתעסוקה (664)

¨        

Stress and Burnout Among Students Before and After The Passover Break: Vacation Activities and Personality Variables as Moderators (670)