פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל

רבעון 4/2004 חוברת מס' 136

העורך: מיכאל בר-יעקב

דברי הסבר

אל החוקרים

אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

כללי

בריאות

בינוי ודיור

חינוך והשכלה

חברה, תרבות ופנאי

כלכלה וחשבונות לאומיים

חקלאות ומשק המים

סביבה ואקלים

ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

עבודה ושכר

סדר ציבורי

תחבורה

רמת חיים, רווחה וסעד

תעשייה ואנרגיה

תיירות ושירותי הארחה

מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא

כתבי-עת

קישורים

חוברות קודמות

English Version

טופס "הודעה על פעולה סטטיסטית חדשה"

טופס "הודעה על קובץ נתונים ממוחשב חדש"

 


אל החוקרים

1)     מידת שלמותו ועדכונו של הרבעון שלפניכם תלויה בשיתוף הפעולה של המוסדות והחוקרים עם מערכת הרבעון. ככל שדיווחים על פעולות חדשות, דוחות מחקר ופרסומים יגיעו אל המערכת בשלב מוקדם יותר, יגדל הסיכוי שהם יפורסמו ברבעון הבא.

2)     בחוברת זו, מס' 136, כלולות תמציות של פרסומים וכן דיווחים על מחקרים חדשים אשר הגיעו אל מערכת הרבעון עד 5 בדצמבר 2004 – כ"ב בכסלו התשס"ה.

3)     עקב ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת הרבעון, אין ביכולתנו להזכיר את כולם בחוברת אחת. אנו מתנצלים מראש בפני חוקרים אשר שלחו אלינו פרסומים בחודשים האחרונים אך הם לא צוינו בחוברת זו. רוב הפרסומים הללו נמצאים בעדיפות ראשונה להיכלל ברבעון הבא. עם זאת, עלינו להדגיש כי איננו מתחייבים לכלול ברבעון כל פרסום המגיע אל המערכת. כמו כן, אין אנו כוללים פרסומים אשר אינם סטטיסטיים. בעמוד 81 בחוברת זו מופיעה רשימה של מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא.

4)     לעומת ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת הרבעון, אנו מקבלים מעט מאוד דיווחים על פעולות סטטיסטיות חדשות. בבקשה, דווחו לנו על מחקרים המתבצעים או המתוכננים על ידיכם, באמצעות הטפסים המופיעים בגרסת האינטרנט של החוברת. כמו כן, אתם יכולים לפנות אלינו בטלפון ונשמח לשלוח לכם טופס למילוי. בנוסף, אנא דווחו לנו על פתיחת אתרי אינטרנט חדשים או על בניית קבצים ממוחשבים חדשים, הכוללים נתונים סטטיסטיים.

5)     הפרק "מבחר אתרי אינטרנט ישראליים הכוללים נתונים סטטיסטיים" הושמט מהחוברת. במקום זאת, מופיעים קישורים רבים לאתרי אינטרנט סטטיסטיים בישראל ובעולם באתר הלמ"ס
(
www.cbs.gov.il.). כמו כן, מובאים קישורים בגוף החוברת עצמה.

6)     הרבעון מתעדכן באופן שוטף באתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכתובתו: www.cbs.gov.il/. כמו כן, הוא מתעדכן בארכיון הנתונים של אוניברסיטת חיפה, שכתובתו: uhda.haifa.ac.il. בארכיון זה מופיעים כל המחקרים והפרסומים שתומצתו ברבעון, החל בחוברת מס' 114 – יוני 1999.

7)     רוב הפרסומים אשר תומצתו ברבעון נמצאים בספריית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אתם מוזמנים לבקר בספריה ולעיין בהם. הספריה פתוחה בימים א'-ה', בשעות 09:00-14:00. רצוי לתאם את הביקור מראש בטלפון 2555-659 (02).

8)     אם ברצונכם לרכוש פרסומים אשר צוינו ברבעון, עליכם לפנות ישירות אל המוסד או הגוף אשר הוציא את הפרסום לאור.

9)     רבים מן החוקרים ונציגי מוסדות עדיין שולחים אלינו את פרסומיהם לכתובתה הישנה של הלמ"ס. בבקשה הקפידו לשלוח אל הכתובת: רחוב כנפי נשרים 66, פינת רחוב בקי, ת"ד 34525, ירושלים 91342.

10)   מספרי הטלפון של מערכת הרבעון הם: 2055/6-659 (02);  מספר הפקס' הוא: 2013-659 (02). אפשר לפנות אלינו גם לכתובות הדואר האלקטרוני הבאות: mickyb@cbs.gov.il  או avishaic@cbs.gov.il.


                                                                                                            בברכה,

                                                 מיכאל בר-יעקב

                                                    עורך הרבעון


דברי הסבר

א.         ייעוד

ברבעון מובא מידע עדכני על תכנון וביצוע של פעולות סטטיסטיות חדשות בישראל ועל פרסומים  סטטיסטיים שראו אור באחרונה. פעולות ופרסומים אלה כוללים, בין היתר, מפקדים, סקרים מדגמיים ומחקרים אמפיריים במגוון רחב של תחומים.

בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב - 1972 והתיקון לה בשנת 1978, אוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפרסמת מידע על הפעולות הנ"ל, הנערכות או הממומנות (באורח מלא או חלקי) על-ידי משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, מוסדות אקדמיים וכדומה. המטרה היא להביא לידיעת המוסדות והחוקרים וכן לידיעת הציבור הרחב בישראל ובעולם - מידע על פעולות סטטיסטיות חדשות המתבצעות בישראל ומידע על הופעת פרסומים חדשים; זאת, כדי לאפשר שימוש יעיל ומרבי במידע הסטטיסטי הקיים וכדי למנוע כפילויות בעריכת סקרים ומחקרים.

ב.         תדירות ההופעה

הרבעון יוצא לאור אחת לשלושה חודשים. תקופת הדיווח על פעולות ופרסומים חדשים היא שלושת החודשים שלפני צאת הרבעון. ישנם פריטים השייכים לתקופה קודמת, אך הידיעה עליהם הגיעה ללשכה רק בתקופת הדיווח או שהכללתם נדחתה בגלל ריבוי הפרסומים שהגיעו למערכת. המידע בחוברת זו (מס' 136) מבוסס על פרסומים ודיווחים שהגיעו אל המערכת עד 5 בדצמבר 2004 – כ"ב בכסלו התשס"ה.

ג.         היקף

המידע המופיע ברבעון כולל:

1. תמציות של פרסומים הכוללים נתונים סטטיסטיים, המבוססים על מחקרים אמפיריים, מפקדים, סקרים מדגמיים וכו', שיש בהם עניין לציבור.

2. מידע על מחקרים סטטיסטיים הנמצאים בתהליך או בתכנון.

3. מידע על קבצים ממוחשבים ומאגרי מידע שניתן להפיק מהם סטטיסטיקה שיש בה עניין לציבור, או אשר יכולים לשמש כמסגרת סטטיסטית לעריכת מחקרים.

4. מידע על פעולות ופרסומים בנושאים מתודולוגיים, מיפוי, גאוגרפיה וסיווגים העשויים לסייע לעריכת סטטיסטיקה או לשימוש בה.

ד.         מבנה הרבעון

1.         חלוקה לפרקים

החומר בפרסום מחולק ל-17 פרקים לפי סדר אלפביתי של הנושאים, פרט לפרק הראשון (כללי) ולפרק האחרון (רשימת כתבי-עת שהתקבלו במערכת בשלושת החודשים האחרונים).

2.         מספור הפריטים

המספור הוא שוטף לארבעה רבעונים רצופים. ברבעון הראשון של כל שנה (רבעון חודש מרס) מתחיל המספור שוב ב-001.

3.         מפתחות

ברבעון כלולים מפתח מוסדות ומפתח נושאים, המתייחסים לארבעת הרבעונים האחרונים. מפתח המוסדות כולל הן מוסדות מבצעים והן מוסדות מממנים. מפתח הנושאים כולל את כל הפריטים שנכללו בפרק מסוים וגם פריטים שנכללו בפרקים אחרים אך הם קשורים לאותו נושא.


4.        מחקר שוטף

לגבי פעולות חדשות (מחקרים הנמצאים בשלב של תכנון או ביצוע), מוצגים פרטים כדלקמן:

שם המחקר, המוסד המזמין/המבצע, מטרת המחקר, הנושאים הנחקרים, המשתנים העיקריים, האוכלוסייה/המדגם, צורת המחקר והפרסום, מועד משוער של הפרסום ופרטים על מבצעי המחקר, כולל כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני.

5.        פרסומים

לגבי פרסומים חדשים, מובאים רישום ביבליוגרפי מלא, תקציר התוכן ומלות מפתח (בהקשר זה ראה גם סעיף ז').

6.        החלק האנגלי

בחלק האנגלי של החוברת מוצג סיכום המידע כדלהלן:

לגבי פעולות חדשות, מובאים שם המחקר, השלב שבו נמצא המחקר, שמות החוקרים, המוסד שאליו הם שייכים, כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני; לגבי פרסומים חדשים, מובא רישום ביבליוגרפי מלא אך ללא תקציר התוכן. שמות הפרקים, סדר הפרקים ומספור הפריטים הם זהים לאלה שבחלק העברי. מפתח הנושאים מופיע בעברית ובאנגלית.

7.   נספחים

בחוברת מופיעים הנספחים הבאים: 1) מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא (עמ' 81);
2) מבחר כתבי-עת ותקופונים המתקבלים במערכת באופן קבוע (עמ'93-94).

ה.        שירותי מידע

רוב הפרסומים הנזכרים ברבעון עומדים לרשות הקהל לעיון בספריית הלמ"ס בימים א'-ה' בשעות 09:00 עד 14:00. לתיאום מוקדם, נא להתקשר לטל' 2555-659 (02). מפתחות וכלים נוספים נמצאים במערכת הרבעון. הקוראים מוזמנים להיעזר גם בהם. אפשר לפנות אל המערכת בכתב או בטלפון לכתובת הבאה:

מיכאל בר-יעקב, עורך "פעולות"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

רח' כנפי נשרים 66, פינת רח' בקי,

ת"ד 34525, ירושלים 91342

טלפון:  2055-659  (02);  פקס':  2013-659  (02)

כמו כן, אפשר לפנות לעורך-המשנה של הרבעון, אבישי כהן, בטלפון 2056-659  (02).

ו.          רשת המדווחים

המידע הכלול ברבעון מבוסס בעיקר על פרסומים הנשלחים אלינו ועל הודעות הנמסרות לנו על-ידי חוקרים במוסדות למיניהם. לפיכך, הצלחתו של הרבעון תלויה בדיווחם העדכני. הלשכה מודה למדווחים על שיתוף הפעולה בעבר ופונה לכל חוקר ומוסד העוסקים במחקר סטטיסטי לדווח גם בעתיד, בשלב מוקדם ככל האפשר, על תכנון מחקרים ופרוייקטים חדשים או על הקמת מאגר מידע חדש. כן מתבקשים החוקרים ונציגי המוסדות לשלוח למערכת עותק ותקציר של כל פרסום חדש הכולל נתונים סטטיסטיים.

ז.         שיתוף פעולה עם מכון הנרייטה סאלד

דיווחים על מחקרים המובאים ברבעון בתחומי חינוך, דמוגרפיה, עבודה, מינהל, סוציולוגיה, שירותי רווחה ופסיכולוגיה, מתעדכנים במאגרי המידע של המרכז למידע במדעי החברה שבמכון הנרייטה סאלד.

כמו כן, חלק מהפריטים המופיעים ברבעון לקוחים לעתים מתוך אותם מאגרי מידע.

רוב התארנים המובאים בסוף כל פריט לקוחים מתוך קובץ "אוצר המונחים במדעי החברה ובחינוך" של מכון סאלד.


חוברות קודמות

חוברת מס' 4

דצמבר

חוברת מס' 3

ספטמבר

חוברת מס' 2

יוני

חוברת מס' 1

מרס

שנה

 

135

134

133

2004

132

131

130

129

2003

128

127

126

125

2002

124

123

122

121

2001

120

119

118

117

2000

116

115

114

113

1999

112

111

110

109

1998

108

107

106

X

1997

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א. כללי

פרסומים

שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2004, 1038 עמ', שתי מפות ותקליטור (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il, כולל מפות ותרשימים.

השנתון הסטטיסטי לישראל כולל מידע עדכני בתחומים רבים הנוגעים לחברה ולכלכלה בישראל. רוב הנתונים מתייחסים לשנת 2003 ומוצגים בהשוואה לנתוני שנים קודמות. השנה מופיעים בשנתון כמה לוחות ותרשימים חדשים בנושאים של משקי-בית, בריאות, חברה ורווחה ועוד. השנתון מורכב מ-28 פרקים, לפי הפירוט הבא: מאפיינים גאופיזיים; אוכלוסייה; תנועה טבעית; עלייה והגירה; משקי בית; בריאות; חברה ורווחה; חינוך והשכלה; תרבות, בידור וספורט; ממשלה ורשויות מקומיות; סדר ציבורי; עבודה ושכר; מחירים; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; סחר חוץ; שוקי הכספים וההון; עסקים; חקלאות; תעשייה; אנרגיה ומים; בינוי; תיירות ושירותי הארחה; תחבורה ותקשורת; בנקים וביטוח; מחקר ופיתוח; איכות הסביבה; השוואות בין-לאומיות. בתחילתו של כל פרק מובאים הסברים והגדרות, מקורות הנתונים, דרכי החישוב וכן רשימת פרסומים נבחרים שיצאו בנושא שאליו מתייחס הפרק. בנוסף, מצורף לשנתון תקליטור, הכולל את התוכן המלא של השנתון ואת התרשימים מתוך חוברת התרשימים (ראה הפריט להלן).

(שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; עולים; משקי בית; בריאות; רווחה; חינוך; תרבות; פעילויות פנאי; עבריינות; תעסוקה; מחירים; בנקים; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; שוק ההון; ממשלה; שלטון מקומי; בחירות; חקלאות; תעשייה; חשמל; מים; בינוי; דיור; שירותים; תיירות; תחבורה; מו"פ; אקלים; איכות הסביבה)

593

תרשימים מבוססים על נתונים מתוך שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2004, 122 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

חוברת תרשימים זו יצאה לאור במקביל לשנתון הסטטיסטי לישראל, ומוצגים בה, בצורה גרפית, ממצאים סטטיסטיים שמרביתם התפרסמו בשנתון. החוברת ממוינת בהתאם לסדר הפרקים והנושאים שבשנתון (ראה לעיל). הגדרות של מונחים המשמשים בחוברת ותיאור השיטות שלפיהן נבנו האומדנים מופיעים במבואות של פרקי השנתון. השנה נוספו תרשימים בפרקים "אוכלוסייה", "משקי בית", "סדר ציבורי", "עבודה ושכר", "מחקר ופיתוח" ו"איכות הסביבה". החוברת כוללת גם מפה אחת, בנושא הגירה פנימית.

(אוכלוסייה; עולים; תנועה טבעית; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; שוק ההון; מו"פ; מחירים; תעסוקה; שכר; חקלאות; אקלים; איכות הסביבה; בינוי; חינוך; תיירות; תחבורה; תעשייה; אנרגיה; בריאות; רווחה; שירותים; בנקים; תרבות; עבריינות; ממשלה)

594

שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004

המרכז לחקר החברה הבדואית והתפתחותה ומרכז הנגב לפיתוח אזורי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2004, 190 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם קרן קונרד אדנאואר. הפרסום מופיע גם באתר המרכז: www.bgu.ac.il/bedouin/.

השנתון הסטטיסטי לבדואים בנגב מציג תמונה מקיפה על חיי הבדואים בנגב. השנתון כולל תשעה פרקים, כדלקמן: נתונים כלליים; אוכלוסייה ודמוגרפיה; תכנון, בנייה ותשתיות; כלכלה ותעסוקה; מוסדות ציבור ושירותים; חינוך; רווחה ובריאות; מנהל הרשויות המקומיות; בחירות לכנסת השש-עשרה. דגש הושם השנה על תחום החינוך, וזהו הפרק הרחב ביותר בשנתון. בין הממצאים: האוכלוסייה הבדואית בנפת באר-שבע מונה כ-129,000 נפש ומהווה כרבע מאוכלוסיית האזור; יותר מ-50% מהתושבים הם ילדים עד גיל 17; כשליש מהאוכלוסייה הבדואית מתגוררת ביישובים לא-מוכרים; כ-50% מהעובדים השכירים משתכרים פחות משכר מינימום; שיעורי הנשירה של תלמידים מהחטיבה העליונה הם גבוהים, במיוחד ביישובים הלא-מוכרים; מספר הסטודנטים הבדואים בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עלה מ-21 בשנת הלימודים תשנ"ח ל-64 בשנת תשס"ג. הגדרות, הסברים, מקורות הנתונים וכן ממצאים עיקריים מוצגים במבואות של כל פרק.

(בדואים; נגב; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; בריאות; תמותת תינוקות; תעסוקה; שכר; גמלאות; שירותים; תלמידים; סטודנטים; רשויות מקומיות; בחירות; בנייה; תשתיות)

595

קלינוב, רות; כהן, נטע (עורכות):

השנתון הסטטיסטי למחוז הצפון, 2003

המכללה האקדמית עמק יזרעאל, עמק יזרעאל 2004, 419 עמ', בשיתוף עם הרשות לפיתוח הגליל ועם הסוכנות היהודית לארץ ישראל ובסיוע המועצה האזורית עמק יזרעאל וחברת ישקר בע"מ.

השנתון הסטטיסטי למחוז הצפון יוצא לאור זו הפעם השלישית ברציפות. השנה מורכב השנתון מ-11 פרקים. בראש כל פרק מוצגים הממצאים העיקריים, הגדרות, סיווגים ומקורות הנתונים. להלן רשימת הפרקים: שטח, אקלים ואיכות הסביבה; אוכלוסייה; עבודה; חינוך; רמת חיים; חקלאות; תעשייה; בינוי; תחבורה; תיירות; רשויות מקומיות. חלק מהנתונים שבשנתון מוצגים בהשוואה לנתונים כלל-ארציים, לנתוני המחוזות האחרים ולנתוני הערים הגדולות בישראל. כן מוצגות השוואות על פני שנים. מקור הנתונים העיקרי ששימש לעריכת השנתון הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בנספחים של השנתון מובאים הגדרות של המחוז, הנפות, האזורים הטבעיים והיישובים ורשימה של יישובי המחוז.

(שנתון; גליל; גולן; עמק יזרעאל; כינרת; אקלים; מים; איכות הסביבה; שימושי קרקע; אוכלוסייה; תנועה טבעית; חינוך; תלמידים; סטודנטים; תעסוקה; אבטלה; קצבאות; עוני; חקלאות; תעשייה; בנייה; דיור; תחבורה; תאונות דרכים; תיירות; אירוח כפרי; רשויות מקומיות; תקציבים)

596

רוזנברג, יהודה (עורך):

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 10, 2004

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2004, 359 עמ'.

שנתון העיר טבריה כולל נתונים דמוגרפיים, פיסיים, כלכליים וחברתיים וכן נתונים על מערכת החינוך, התיירות, האקלים והגאוגרפיה של טבריה. השנתון כולל השוואות לישובים עירוניים במחוז הצפון אשר אוכלוסייתם דומה בהיקפה לזו של טבריה, השוואות לישובים שמחוץ למחוז הצפון (קריית-ים, חדרה, נתניה ואילת) והשוואות לנתונים כלל-ארציים. הפרק העוסק בתיירות כולל השוואות לערי תיירות אחרות בישראל (ירושלים, אילת, הרצליה, חיפה, נתניה, תל-אביב ואזור ים המלח) ולנתונים כלל ארציים. המידע הכלול בשנתון מבוסס על פרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל, משרד הפנים, משרד החינוך, המועצה הלאומית לשלום הילד, מרכז אדוה, השירות המטאורולוגי במשרד התחבורה ופרסומי עיריית טבריה. הפרסום כולל השוואות לנתוני שנים קודמות.

(טבריה; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; ילדים; גני ילדים; תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; עבריינות נוער; שירותים חברתיים; תקציבים; בנייה; כבישים; ביוב; פסולת; מים; אקלים; תיירות; בתי-מלון; תעסוקה; שכר; קצבאות)

597

 

ראה גם:

בינוי האומה מנקודת מבטה של דעת הקהל (פריט מס' 652)

¨        

אריאל וראש העין: השוואה על-פי מדדים של פיתוח עירוני (707)

¨        

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2003 (734)

¨        

"הירחון הסטטיסטי לישראל", כרך 55: 9-11 – ספטמבר-נובמבר 2004 (765-767)

¨        

 


ב.  אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

פרסומים

תחזיות אוכלוסיית ישראל עד שנת 2025

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1238 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2004, (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס בלבד: www.cbs.gov.il.

תחזיות אוכלוסייה הן חשובות לשם קביעת מדיניות עתידית, לתכנון שירותים כלכליים וחברתיים ברמה ארצית, למחקר ולניתוח של מגמות הצפויות בחברה ועוד. התחזית האחרונה עד כה (ראה חוברת 122, פריט 198) התבססה על נתוני מפקד האוכלוסין והדיור 1995. התחזיות הנוכחיות חושבו על בסיס אומדני האוכלוסייה לסוף שנת 2000, תוך התחשבות במגמות הדמוגרפיות שנרשמו בשנים האחרונות. התחזיות מוצגות לפי שלוש חלופות: גבוהה, בינונית ונמוכה, בהתאם לגידול האוכלוסייה הצפוי בכל אחת מהן. התחזיות מוצגות לפי קבוצות אוכלוסייה, קבוצות גיל, ריבוי טבעי, דת, פריון, תוחלת חיים, מאזן הגירה ועולים בשלוש החלופות. כן מוצגת השוואה של התחזיות מול תחזיות האו"ם לאזורים שונים בעולם, בנושאי גידול האוכלוסייה, אחוז הילדים (בני 0-14) באוכלוסייה, אחוז המבוגרים (בני 65+) באוכלוסייה והגיל החציוני. בין הממצאים הכלליים: עד סוף 2025 צפויה אוכלוסיית ישראל למנות בין 8.8 ל-9.8 מיליון נפש, בהתאם לחלופות השונות. זהו גידול של בין 38% ל-54% מ-2000 ל-2025. אחוז הילדים בני 0-14 יילך ויפחת, מ-28.5% ב-2000 ל-23%-25% ב-2025, ובני 65+ יהוו בין 12% ל-13% ב-2025, לעומת 10% ב-2000. הגיל החציוני של האוכלוסייה יעלה בשלוש שנים, כך שב-2025 הוא יגיע ל-31. האוכלוסייה היהודית תמנה בסוף 2025 בין 6.3 ל-6.8 מיליון נפש, וחלקה היחסי באוכלוסייה יירד ל-69%-71%, לעומת 78% ב-2000.

(אוכלוסייה; ניבוי; קבוצות גיל; פריון [ילודה]; תוחלת חיים; הגירה; עולים; יהודים; נוצרים; דרוזים; ערביי ישראל; ירידה מישראל)

598

הגירה פנימית בישראל, 1999-2000

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 4, ירושלים 2004, 38 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה בלבד: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים על ההגירה בין יישובים בישראל, על סמך דיווחי התושבים על שינויי כתובת למשרד הפנים בשנים 1999-2000. הפרסום כולל נתונים על היוצאים והנכנסים לפי משתנים שונים: גיל, מין, קבוצת אוכלוסייה, יישוב, נפה, מחוז, אזור, צורת יישוב, גודל יישוב ועוד. בין הממצאים: שיעור הניידות בין יישובים בשנת 2000 היה הנמוך ביותר מאז 1990; מספר האנשים שדיווחו על שינוי כתובת מישוב לישוב הסתכם ב-226 אלף איש ב-2000, לעומת 247 אלף איש ב-1999; הגיל החציוני של משני כתובת ב-2000 היה 26.4; יעד ההגירה העיקרי היה מחוז המרכז, בעיקר ליישובים מודיעין, שוהם ואלעד; מאזן ההגירה החיובי לאזור יהודה, שומרון וחבל עזה הוסיף לעלות, בעיקר ליישובים החרדיים בית"ר עילית ומודיעין עילית; בקרב הערים הגדולות, בלטה חיפה בצמצום מאזן ההגירה השלילי, ואילו בראשון לציון, שבה נרשם מאזן הגירה חיובי גבוה במשך כל שנות ה-90', חלה ירידה חדה במספר הנכנסים ב-2000; בחדרה, שהיה בה מאזן הגירה חיובי במשך כל שנות ה-90', הפך המאזן לשלילי ב-2000; ביישובים הכפריים נמשכה המגמה של ירידה במאזן ההגירה החיובי (חלה עלייה במושבים וביישובים קהילתיים אך ירידה משמעותית בקיבוצים).

(הגירה פנימית; אוכלוסייה)

599

בני 60 ומעלה בישראל: ממצאים מתוך סקר שנערך בשנים 1997-1998

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1223, ירושלים 2004, 119 עמ' ותקליטור (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום מובאים ממצאים עיקריים מתוך סקר בני 60+, אשר נערך בשנים 1997-1998 על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה וגופים נוספים. בסקר רואיינו 5,055 בני 60+ בראיונות פנים-אל-פנים בביתם. באמצעות הסקר התקבל מידע רב ומגוון על האוכלוסייה המבוגרת בישראל. מידע זה נועד לשמש את הגופים האחראים לעיצוב מדיניות, חקיקה, הקצאת משאבים והספקת שירותים לאוכלוסייה זו. כמו כן, נתוני הסקר משמשים ליצירת בסיס נתונים מאוחד לחקר-אורך של תהליכי הזקנה בישראל, הנבנה במשותף על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וחוקרים מהאוניברסיטה העברית. הסקר כלל 333 שאלות בנושאים הקשורים למצב הבריאות, תפקוד אישי, שימוש בשירותי בריאות, קשרים משפחתיים, היסטוריה תעסוקתית, מקורות הכנסה, תנאי דיור, רמת השכלה, פעילויות פנאי, היות הקשישים ניצולי שואה ועוד.

(קשישים; נתונים דמוגרפיים; הכנסה; תעסוקה; התנדבות; גמלאות; בריאות; מוגבלויות; פעילויות פנאי; דיור; תנאי מחייה; תזונה; עישון; פעילות גופנית; נפילות; מחלות כרוניות; ליקויי ראייה; אלימות; בדידות; שואה, ניצולים; מפגשים חברתיים; תמיכה משפחתית)

600

אוכלוסיית עולי בריה"מ (לשעבר): נתונים נבחרים, 2000-2001

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 11, ירושלים 2004, 50 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה בלבד: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים דמוגרפיים על העולים מברית-המועצות לשעבר שעלו לישראל בין 1990 ל-2001. הלוחות שבפרסום כוללים נתונים בנושאים פיזור גיאוגרפי, דת, הרכב גילים, מצב משפחתי, פריון, הגירה פנימית ועוד. בין הממצאים: בסוף 2001 חיו בישראל 805,000 עולים שהגיעו מברית-המועצות לשעבר מאז 1990 (מספר זה אינו כולל ילדים שנולדו בישראל לאמהות עולות ועולים שנפטרו או עזבו את ישראל עד סוף השנה הרלוונטית); עד אמצע שנות ה-90' היה שיעור הגידול השנתי של אוכלוסיית העולים מברית-המועצות לשעבר יותר מ-10%, אך מאז ירד שיעור הגידול השנתי והגיע ל-3% ב-2001; קרוב ל-50% מהעולים התגוררו במחוזות המרכז (בעיקר בנתניה ובראשון לציון) והדרום (בעיקר בבאר-שבע ובאשדוד); ירידה גדולה היתה באחוז העולים במחוז תל-אביב (מ-24% ב-1990 ל-16% ב-2001); בחיפה מהווים העולים כרבע מאוכלוסיית העיר ובאשדוד כשליש; בבת-ים ובחולון אירעה הגירה חיובית של עולים לעומת הגירה שלילית של כלל האוכלוסייה בהן; משקלם של הלא-יהודים מבין העולים הגיע ל-25% בסוף 2001; פריון הילודה של העולות הוא 1.6 בממוצע, לעומת 2.5 בקרב נשים יהודיות וותיקות.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; תכונות דמוגרפיות; הגירה פנימית; תנועה טבעית)

601

התפלגות עולים שעלו ארצה בין 1.1.1989 ל-30.9.2004 לפי ישוב מגורים

אגף בכיר למערכות מידע, המשרד לקליטת העלייה, ירושלים 2004, 5 עמ'.

בדו"ח הנוכחי מובאים נתונים על מספר העולים שהגיעו לישראל ועל מקום השתקעותם בתקופה 1 בינואר 1989 עד 30 בספטמבר 2004. הנתונים מוצגים לפי יישוב המגורים ביחס למספר התושבים ביישוב, אולם הדו"ח אינו כולל נפטרים או עולים שעזבו את היישוב. כמו כן, אין הדו"ח כולל נולדים בישראל או תושבים חוזרים. בין הממצאים: עשר הערים שבהן השתקעו המספר הרב ביותר של עולים הן, בסדר יורד: אשדוד, חיפה, ירושלים, באר-שבע, תל-אביב, נתניה, בת-ים, ראשון לציון, אשקלון ופתח-תקווה. יישובים שבהם בולט אחוז גבוה של עולים מכלל התושבים ביישוב (יותר מ-30%) הם: בת-ים, אשדוד, אשקלון, קריית גת, ערד, בני עיש, שדרות, רתמים, טללים, איבים, אבשלום, גיתה, מעלה עמוס, ניצנה, חצרות יוסף, נצרת עילית, אומן, אור עקיבא, קריית ים, מעלות תרשיחא, קצרין ואיילת השחר.

(עולים)

602

טבריה: עולים משנת 1990 ואילך בשנת 2003

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2004, 16 עמ'.

בפרסום זה מוצגים נתונים על אוכלוסיית עולי 1990 ואילך בטבריה לפי שנת עלייה, גיל, יבשת לידה ואזורים סטטיסטיים, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בעיר ובהשוואה לערי מחוז הצפון. הפרסום מבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בין הממצאים: אוכלוסיית עולי 1990 ואילך מנתה בסוף 2003 כ-7,200 איש, אשר רובם הגיעו ב-1990-1991; משקלם של בני 50+ באוכלוסיית העולים הוא 31.8%, בעוד שבקרב האוכלוסייה הכללית מגיע משקלה של קבוצה זו ל-22.9%; 11.1% מהעולים הם בני 0-14, לעומת 26.8% בקרב האוכלוסייה הכללית בעיר; בחמישה מתוך 12 האזורים הסטטיסטיים בעיר, חלקם של העולים בכלל האוכלוסייה הוא יותר מ-20%; משקלם של העולים בכלל אוכלוסיית העיר במחוז הצפון הוא הנמוך ביותר בטבריה (18%) והגבוה ביותר בנצרת-עילית (46.8%).

(עולים; טבריה)

603

מאנע, עדי; אור, אמדע; מאנע, יוסי:

זהותם של מתבגרים מאתיופיה ומארצות חבר העמים: עקרונות מארגנים של ייצוג תרבותי ייחודי של קליטת עלייה

"מגמות", מ"ג: 3 (אוקטובר 2004), עמ' 491-518 (עברית, סיכום באנגלית).

בשנות ה-50' היתה ציפייה שהעולים יקבלו את הזהות של החברה הוותיקה, בעוד שכיום מקובלת, לפחות חלקית, אידיאולוגיה רב-תרבותית. מטרתו של מחקר זה היתה לחשוף את עקרונות הבניית הזהות הקולקטיבית של תלמידי תיכון שעלו מאתיופיה וממדינות חבר העמים בשנות ה-90', בכל הנוגע להשתלבות קבוצתם בחברה הישראלית. ממצאי המחקר הושוו לממצאי מחקרים קודמים, בהתבסס על שלושה מודלים: תיאוריית הזהות החברתית, תיאוריית ההשוואה החברתית והמודל של אסטרטגיות מפגש בין-תרבותי. במחקר השתתפו 97 עולים מאתיופיה ו-113 עולים ממדינות חבר העמים. בין הממצאים: היטמעות בחברה הישראלית נתפסה על-ידי המשתתפים כחייבת להיות כרוכה בשמירה על הזהות המקורית; המתבגרים רואים ברב-תרבותיות וגם בהתבדלות-תחרות ערוצים לגיטימיים ויעילים לקליטת עלייה מוצלחת; ההעדפה לזהות מתבדלת נמצאה נמוכה יותר בקרב עולי אתיופיה. עם זאת, גם בקרב עולי חבר העמים, ככל שהשהות שלהם בישראל גברה, כך התחזקה הזהות המורחבת שלהם ונחלשו העדפות של תחרות והתבדלות.

(מתבגרים; קליטת עלייה; אתיופיה [ארץ מוצא]; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; פלורליזם תרבותי; זהות ישראלית)

604

קרנצלר, אביאל:

ניקול, דניאל ומה שביניהם: מגמות באוריינטציה התרבותית של עולי שנות התשעים כפי שהיא משתקפת בשמות שהם בוחרים לילדיהם

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 6 בסדרת "ניירות עבודה", 20 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בסדרת הפרסומים "ניירות עבודה", מעודדת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחקר המבוסס על נתוניה באמצעות חוקרים עצמאיים. בפרסום זה, מוצגים ממצאי מחקר המנתח את השמות הפרטיים שהעניקו עולים מברית-המועצות לשעבר לילדיהם. ההנחה היתה, כי בחירת השם תואמת בדרך כלל את תפיסת ההורים את קבוצת השייכות שלהם ומבטאת את עולמם התרבותי. מקור הנתונים ששימש למחקר היה קובצי לידות וקובצי מרשם התושבים. נבדקו הורים עולי ברית-המועצות לשעבר שהגיעו לישראל ב-1990-2002. להורים אלה יש כ-70,000 ילדים. בין הממצאים: כבר שנתיים לפני העלייה מסתמן בקרב העולים גידול בהענקת שמות ישראליים לילדיהם, ותוך שנה ממועד העלייה עולה אחוז השמות הישראליים ל-60%; עולים שעלו בתחילת שנות ה-90' נטו יותר להעניק שמות ישראליים לילדיהם בהשוואה לעולים שעלו בסוף שנות ה-90'; בקרב עולים שנתנו שמות זרים לילדיהם נמצאה נטייה רבה יותר לירידה מישראל יחסית לעולים שנתנו שמות ישראליים; השם הנפוץ ביותר שניתן לבנים היה דניאל, הן בקרב יהודים והן בקרב לא-יהודים, והשם הנפוץ ביותר שניתן לבנות היה ניקול, הן בקרב יהודים והן בקרב לא-יהודים.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; ילדים; שמות פרטיים; זהות ישראלית)

605

דוברין, נורית:

תיאור מגמות גירושין בישראל

בתוך: "הכנס השנתי ה-35 של האגודה הסוציולוגית בישראל – גלובליזציה, אנטי-גלובליזציה וישראל: ספר תקצירי ההרצאות", תל-אביב 2004, עמ' 70-71.

שיעור הגירושין בישראל עלה באופן ניכר בשנים האחרונות. בעבודה זו מובאת תמונת-מצב של הגירושין בישראל, על-פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפי גיל, מין, קבוצת אוכלוסייה, שנת הנישואין, אורך תקופת הנישואין ועוד. בין המגמות העיקריות: במשך השנים, היחס בין נישואין לגירושין הולך וקטן; קיימת ירידה באחוז הגרושים והגרושות אשר נישאים שנית; לאורך השנים, אחוז המתגרשים הולך ועולה בקוהורטות נישואין צעירות יותר; העלייה הגדולה ממדינות חבר העמים בשנות התשעים תרמה באופן משמעותי לגידול בשיעור הגירושין בישראל; האוכלוסייה הגרושה הולכת ומתבגרת עם השנים.

(גירושין)

606

ראה גם:

שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (פריט מס' 593)

¨        

תרשימים מבוססים על נתונים מתוך שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (594)

¨       

שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004 (595)

¨       

השנתון הסטטיסטי למחוז הצפון, 2003 (596)

¨       

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 10, 2004 (597)

¨        

נתונים לאומיים של תמותת תינוקות בישראל, 2003 (615)

¨        

Differences in Infant Mortality Rates between Jews and Arabs in Israel, 1975-2000 (616)

¨        

Awareness and Utilization of Social, Health/Mental Health Services among Bedouin-Arab Women, Differentiated by Type of Residence and Type of Marriage (621)

¨        

Healthy Aging Around the World: Israel Too? (622)

¨        

סקר דעת קהל בקיבוצים בשנת 2004 והצגת השינויים בעמדות לאורך 15 שנים (646)

¨        

בינוי האומה מנקודת מבטה של דעת הקהל (652)

¨        

מדידת ידע לשוני מקצועי של עולים במקומות העבודה (672)

¨        

אריאל וראש העין: השוואה על-פי מדדים של פיתוח עירוני (707)

¨        

Mass Migration to Israel and Natives' Transitions from Employment (733)

¨        

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2003 (734)

¨        

ממדי העוני ואי-השוויון בהתחלקות ההכנסות במשק - 2003: ממצאים עיקריים (735)

¨        

ריבוד חברתי וערי הפיתוח בישראל: דיון מחודש בשאלות ישנות (740)

¨        

קצבאות הילדים והשפעתן על פריון הילודה בישראל (744)

¨        


ג. בינוי ודיור

פרסומים

הבינוי בישראל, 2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1237 בסדרת פרסומי הלשכה, ירושלים 2004, 177 עמ'. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים על ענף הבינוי (בנייה ועבודות הנדסה אזרחית) לשנת 2003, בהשוואה לנתוני שנים קודמות. הפרסום מורכב מארבעה פרקים, כדלקמן: א) השקעות בבינוי – מוצגים נתונים כספיים על ערך ההשקעה הגולמית בעבודות בנייה והנדסה אזרחית, לפי מחוז, יוזם וייעוד; ב) בנייה (נתונים פיזיים) - מוצגים נתונים על התחלות וגמר בנייה בכל ישראל וב-109 יישובים גדולים (המונים 10,000 תושבים ויותר), לפי מחוז, אזור ומשתנים נוספים כגון גודל הדירה, מספר הקומות בבניין, יוזם, ייעוד, משך הבנייה, בנייה פרטית/ציבורית וכו'. כן מוצגים בפרק זה נתונים על הבנייה המתבצעת במטרופולינים תל-אביב, חיפה ובאר-שבע. בנוסף, מוצגים נתוני הבנייה בעיריות ובמועצות מקומיות נבחרות, ולגבי הערים ירושלים, תל-אביב, ראשון לציון, חיפה, פתח-תקווה, כפר-סבא ולראשונה גם בני-ברק, בת-ים, רמת-גן, באר-שבע, אשקלון ורחובות, מוצגים הנתונים בחתך של תת-רובע ושכונה; ג) דירות חדשות למכירה בבנייה הפרטית (נתונים פיזיים) מוצגים נתונים מפורטים לפי מחוז, אזור, גודל הבניין, גודל הדירה, ותק הדירה בשוק ויישוב; ד) עבודות הנדסה אזרחית (נתונים פיזיים) מוצגים נתונים על התחלות וגמר עבודות סלילת כבישים והנחת צינורות מים, ביוב ותיעול, לפי מחוז, אזור, יישובים נבחרים ועוד.

(בנייה; שוק הדירות; השקעות; הנדסה אזרחית; כבישים)

607

אחדות, לאה; גורדון, דליה:

הסיוע הממשלתי במימון שכר דירה: מי נהנה וכמה?

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 81 בסדרת "מחקרים וסקרים מיוחדים", ירושלים 2004, 56 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

מחקר זה נועד להרחיב את הידע בתחום התמיכות הנלוות לקבלת גמלאות קיום, והוא מתמקד בסיוע הממשלתי למימון שכר דירה בשוק החופשי ובדיור ציבורי. הנתונים המוצגים מעודכנים ל-2001. לשם ביצוע המחקר, נבנה מאגר נתונים ייחודי, הכולל נתונים של משרד הבינוי והשיכון, חברות האכלוס הציבוריות, המוסד לביטוח לאומי, הלמ"ס ומכון ברוקדייל. בין הממצאים: ב-2001 העניק משרד הבינוי והשיכון סיוע כספי בדיור בשוק החופשי לכ-188,000 משפחות. מתוכן, כ-138,000 קיבלו השתתפות במימון שכר דירה על-פי חוזה (כשליש ממשקי הבית ששכרו דירה בשוק החופשי), וכ-44,000 קשישים עולים שגרו עם בני משפחתם קיבלו מענק דיור שאינו מותנה בחוזה שכירות ומהווה קצבה לכל דבר; עולים חדשים היוו כ-81% ממקבלי הסיוע בשכר דירה (38% מכלל משקי הבית של עולים קיבלו סיוע); רק כ-20% ממקבלי הגמלה להבטחת הכנסה נהנו מסיוע בשכר דירה בשוק החופשי (מקבלי גמלה זו היוו 16% מכלל מקבלי הסיוע בשכר דירה); כ-12% מכלל מקבלי גמלאות קיום (זקנה ושאירים, הבטחת הכנסה, מזונות ונכות כללית) קיבלו סיוע בשכר דירה (אלה היוו 63% ממשקי הבית שזכו לסיוע). ההוצאה הממשלתית לסיוע בשכר דירה המתוקצבת בתקציב המדינה הסתכמה ב-2001 בכ-1.4 מיליארד ₪. הסובסידיה הגלומה בדיור הציבורי, לרבות מגורים בהוסטלים (שאינה כלולה בתקציב המדינה) מוערכת בכ-700 מיליוני ₪ לשנת 2001.

(מדיניות שיכון; שכר דירה; עולים; קשישים; גמלה להבטחת הכנסה)

608

בן שטרית, גילת; צ'מנסקי, דניאל:

מדיניות המעודדת בעלות על דיור בישראל בשנות התשעים: קפיטליזם בחסותה של התערבות ממשלתית?

"סוציולוגיה ישראלית", ו': 1 (2004), עמ' 39-67 (עברית, סיכום באנגלית).

ישראל היא מדינת הגירה. לכן, ניתן היה לצפות ששיעור הבעלות על דיור יהיה נמוך. בפועל, שיעור הבעלות על דיור בישראל הוא גבוה יחסית למדינות אחרות, ושיעור הבעלות בקרב עולים חדשים מברית-המועצות לשעבר אף עולה על שיעורו בקרב האוכלוסייה הוותיקה. מדיניות הדיור בישראל בשנות ה-80' וה-90' עודדה את משקי-הבית לרכוש דירות באמצעות משכנתאות מסובסדות. כיוון שדירה היא בדרך כלל הנכס היקר ביותר בתיק ההשקעות של משקי-הבית, הרי שלמדיניות זו השפעה רבה על חלוקת העושר בחברה הישראלית. במאמר נבחנים הטיעונים בעד ונגד מדיניות המעודדת בעלות על דיור, ונבדקות כמה השלכות של מדיניות זו בשנות ה-90'. מסקנת המחברים היא, כי מתן סובסידיות לבעלות על דיור יוצרת עליית מחירים ועיוותים. הפתרון המוצע הוא בניית מנגנון של שכירות סוציאלית, אשר יספק את צרכיה של האוכלוסייה הנזקקת וישחרר את שוק הדיור ממעורבות-יתר של הממשלה.

(מדיניות שיכון; שוק הדירות; דיור בעלות נמוכה; התערבות ממשלתית; משכנתאות)

609

מינהל מקרקעי ישראל: דין וחשבון על פעולות המינהל לשנת התקציב 2003

מינהל מקרקעי ישראל, ירושלים 2004, 229 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המינהל: www.mmi.gov.il.

מינהל מקרקעי ישראל אחראי על ניהול קרקעות המדינה. תחומי פעילותו העיקריים הם: ניהול מלאי המקרקעין שבאחריות המינהל; פיקוח על שימושי קרקע שונים; טיפול בחוכרים ובמשתכנים; יצירת עתודות קרקע בבעלות ציבורית למטרות לאומיות; שיווק קרקעות והקצאתן לייעודים שונים. הדו"ח מחולק לשבעה פרקים, כדלקמן: מדיניות המקרקעין; אגף תכנון ופיתוח; שיווק והקצאת קרקעות; ניהול המקרקעין; הטיפול בחוכרים; האגף לייעוץ משפטי; ארגון ומינהל. במסגרת הדו"ח מוצגים נתונים שונים על פעילות המינהל, ובהם: 509,000 יחידות דיור נמצאות בשלבי תכנון מפורט על קרקע המינהל; 13.9 מיליון מ"ר של מבנים לצורכי תעסוקה נמצאים בשלב תכנון ראשוני; שווקו קרקעות ל-15,205 יחידות דיור; אושרו עסקות ל-832,000 מ"ר לתעסוקה, מתוכם 10,000 מ"ר למלונאות ונופש, 663,000 מ"ר לתעשייה ו-159,000 מ"ר למסחר ושירותים; ב-2003 אושרו 729 עסקות להרחבת מושבים, רובן במחוזות הצפון והגולן.

(קרקעות; שימושי קרקע; תקציבים; הקצאת משאבים)

610

ראה גם:

שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (פריט מס' 593)

¨        

תרשימים מבוססים על נתונים מתוך שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (594)

¨        

שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004 (595)

¨        

השנתון הסטטיסטי למחוז הצפון, 2003 (596)

¨        

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 10, 2004 (597)

¨        

השפעת המצוקה הכלכלית של הזקנים על תנאי חייהם (649)

¨        

מערכת הבנקאות בישראל - סקירה שנתית, 2003 (697)

¨        

מימוש משכנתאות ממשלתיות לפי מחוז, יישוב וקבוצות נבחרות, 2000-2002 (706)

¨        

אריאל וראש העין: השוואה על-פי מדדים של פיתוח עירוני (707)

¨        

היבטים אקלימיים-אנרגטיים בעיצוב אורבני באקלים ארץ ישראל חם ולח (712)

¨        

פריון, תמורה לעבודה ותשואה להון, 2000-2003 (720)

¨        

סקר מעסיקים שעסקיהם נסגרו והעובדים בהם: רבעונים 2/02-1/04 (722)

¨        

הביקוש לעובדים במגזר העסקי: רבעון שלישי 2004 - משרות פנויות, איוש משרות ופליטת עובדים - נתוני סקר מעסיקים (723)

¨        

"מידע חודשי", משרד הבינוי והשיכון, גיליון ספטמבר 2004 (779)

¨        

 


ד.  בריאות

פרסומים

ההוצאה הלאומית לבריאות, 1962-2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1236 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2004, (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס בלבד: www.cbs.gov.il.

הפרסום כולל סיכום מפורט של ההוצאה הלאומית לבריאות בשנים 2000 ו-2001 ואומדנים מוקדמים לשנים 2002 ו-2003. כמו כן, מוצגות סדרות נתונים שונות משנת 1962 ואילך. מובאים נתונים על הרכב ההוצאות לבריאות לפי סוג ההוצאה, סוג השירות, המגזר המבצע והמגזר המממן (כולל מיון משולב של המגזר המספק את השירותים והמגזר המממן). כן מובאים נתונים על תשלומים ותקבולים בשירותי הבריאות של הממשלה, הרשויות המקומיות, קופות החולים ומוסדות אחרים ללא כוונת רווח. בנוסף, מובא פירוט של ההוצאות השוטפות של גופים אלה לפי הסיווג הבא: הוצאות עבודה, הוצאות לתרופות וחומרי רפואה, הוצאות לקניית סחורות ושירותים, הוצאות לבלאי, השקעות בבנייה והשקעות בציוד. בסוף החוברת מוצגת השוואה בין-לאומית של ההוצאה הלאומית לבריאות במדינות החברות בOECD- (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח) בשנים 1990, 2000 ו-2002.

(הוצאה לאומית; מימון; בריאות; שירותי בריאות; בתי חולים; מרפאות; בריאות הנפש; בריאות השן; תרופות; רופאים; ממשלה; רשויות מקומיות; קופות חולים; מלכ"ר; משקי-בית)

611

סקר בריאות לאומי בישראל, מודול א' – בריאות נשים

המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, תל-השומר 2004, 80 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראה: יחידות מרכז לאומי לבקרת מחלות).

סקר זה נערך במסגרת פרוייקט EUROHIS (European Health Interview Surveys) של ארגון הבריאות העולמי, האזור האירופי. מטרת הפרוייקט היתה לפתח כלי מחקר סטנדרטי שיאפשר השוואות בין-לאומיות במגוון מדדי בריאות על בסיס שיטות משותפות ב-33 המדינות החברות. הסקר מתמקד בארבעה נושאים מרכזיים: בריאות נשים; שימוש בשירותי בריאות; בריאות נפשית; התנהגות בריאותית מונעת. בפרסום זה מוצגים ממצאי הסקר בתחום בריאות נשים. המטרות הייחודיות של סקר זה בישראל היו ניטור מגוון מצבי בריאות בקרב נשים, הערכת השימוש בשירותי בריאות והערכת התנהגות בריאותית (הרגלי אכילה, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, עריכת בדיקות רפואיות ועוד). רואיינו כ-1,400 נשים בחודשים אפריל-אוגוסט 2003. הפרסום מחולק לשבעה פרקים: מאפיינים דמוגרפיים של המדגם; שימוש בשירותים גניקולוגיים; שימוש בהורמוני מין; פריון ורבייה; התנהגות בריאותית; מסת גוף; מצבי בריאות וחולי. בנספח מוצג שאלון הסקר.

(נשים; בריאות גופנית; בדיקות רפואיות; אמצעי מניעה; פריון [ילודה]; פעילות גופנית; תזונה; עישון; יתר לחץ דם; מחלות כרוניות; אוסטיאופורוזיס; סוכרת; השמנת-יתר)

612

רוזן, ברוך; שוורץ, רוברט; סיקרון, משה ואחרים:

השימוש בנתונים בתהליכי קבלת החלטות משמעותיות הקשורות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 436 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2004, 51 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). פרסום באנגלית בלבד, ראה חוברת 133, פריט 022. תמצית של הפרסום מופיעה באתר האינטרנט של המכון: http://pionet.brookdale.com.

דו"ח זה נכתב במסגרת פרוייקט רב-שנתי העוסק בשימוש בנתונים בקביעת מדיניות במערכת הבריאות. המחקר כולל שני רכיבים: רכיב הרוחב – סקירת מטרת הנתונים במערכת הבריאות, באופן כללי; רכיב העומק – בחינת ארבעה מקרי בוחן. בדו"ח זה מוצגים ממצאי רכיב הרוחב. לרכיב זה היו שלוש מטרות עיקריות: תיעוד תרומת הנתונים לתהליך קבלת ההחלטות במערכת ביטוח הבריאות הממלכתי בתקופה 1995-1999; הגורמים שהשפיעו על תרומת הנתונים לקבלת ההחלטות; כיצד לשפר ולהסתמך יותר על נתונים בקבלת ההחלטות. נבחנו עשר החלטות משמעותיות, שביניהן: קביעת רמת המימון הממשלתי של סל השירותים, קביעת נוסחת הקפיטציה, קביעת תעריפי יום ותקרת הכנסות בתי-החולים. בין הממצאים: מסתמנת מגמת עלייה בשימוש בנתונים במערכת הבריאות; בכל אחת מההחלטות שנבדקו, רק מקצת מהמידע הרלוונטי שימש את מקבלי ההחלטות; רק לעתים רחוקות נערכו ניתוחים מובנים על האופן שבו יכלו הנתונים לתרום לקבלת החלטות בעתיד.

(ביטוח בריאות ממלכתי; קבלת החלטות; מדיניות בריאות; מחקר; נתונים סטטיסטיים)

613

Shaare Zedek Medical Center, Jerusalem: Research Report

Department of Public Relations and Development, Shaare Zedek Medical Center, Jerusalem 2004, 345 pages.

ספר זה, היוצא לאור אחת לשלוש שנים, כולל מידע נרחב על המחקרים הרפואיים הנערכים במרכז הרפואי "שערי צדק". הספר הנוכחי מתייחס לשנים 1998-2003, והוא כולל מידע על כל המחקרים שבוצעו בתקופה זו לפי היחידות השונות של המרכז הרפואי. המידע כולל תקצירים של מחקרים עיקריים, רשימות של פרסומים של החוקרים בכל אחת מהיחידות, מידע על מאמרים וסקירות שנכתבו על-ידי אנשי המרכז הרפואי ואף מידע על מכתבים בנושאי מחקר, הרצאות, מסמכים שהוצגו בכנסים ומידע על מלגות למחקר.

(מחקר ברפואה)

614

אמיתי, יונה:

נתונים לאומיים של תמותת תינוקות בישראל, 2003

המחלקה לאם, לילד ולמתבגר, משרד הבריאות, ירושלים 2004, 10 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראה: יחידות המחלקה לאם, לילד ולמתבגר).

בדו"ח זה מובאים נתונים מפורטים על תמותת התינוקות בישראל בשנת 2003, לפי קבוצות אוכלוסייה, סיבות המוות, אזורים גאוגרפיים ומגמות בשנים 1999-2003. הנתונים מבוססים על רשומות לידות חי ורשומות פטירת תינוקות ב-2003. ברשומות נכללו כל התינוקות שהראו סימן חיים כלשהו בלידה. בין הממצאים: ב-2003 נולדו בישראל 144,625 תינוקות ונפטרו 718 תינוקות; שיעור פטירת התינוקות היה 4.96 לאלף לידות חי בכלל האוכלוסייה, 3.63 בקרב יהודים ואחרים ו-8.36 במגזר הערבי; בקרב מוסלמים שיעור הפטירה היה 8.77, בקרב דרוזים 7.09 ובקרב נוצרים 3.24; בשנה זו חלה ירידה של 10% בתמותת תינוקות במגזר היהודי ושל 8% במגזר הערבי; סיבת המוות השכיחה ביותר בכלל הפטירות היתה "פגות וסיבוכיה" (43%) ולאחריה "מומים מולדים" (31%), כאשר במגזר הערבי שיעור הפטירה מסיבה זו גבוה פי 2.87 מאשר במגזר יהודים ואחרים; אבחנה של "מוות בעריסה" נקבעה ב-6% מהמקרים של פטירת תינוקות; בהשוואה ל-2002, חלה ירידה ניכרת בפטירת תינוקות מהריונות מרובי עוברים (12% לעומת 23%).

(תמותת תינוקות; פגים; מומים מולדים; מוות בעריסה; ערביי ישראל)

615

Tarabeia, Jalal; Amitai, Yona; Green, Manfred et al:
Differences in Infant Mortality Rates between Jews and Arabs in Israel, 1975-2000
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 7 (July 2004), pp. 403-407. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

מטרותיה של עבודה זו היו לנתח את ההבדלים בתמותת תינוקות בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בישראל, לעמוד על המגמות בתמותת תינוקות בשתי האוכלוסיות הללו ולנתח את ההבדלים בקרב תת-הקבוצות באוכלוסייה הערבית - מוסלמים, נוצרים ודרוזים. מקורות הנתונים ששימשו לעבודה היו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמחלקה לבריאות האם, הילד והמתבגר במשרד הבריאות. בין הממצאים: הפער בשיעורי תמותת התינוקות המוחלטים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה ערבית ירד מ-20 לכל אלף לידות חי ב-1970 ל-4.8 ב-2000, אך הפער היחסי בתמותה בין שתי האוכלוסיות נותר כפול לכל אורך התקופה (ב-2000 היה שיעור תמותת התינוקות באוכלוסייה היהודית 4 ל-1,000 לידות חי, ובאוכלוסייה הערבית השיעור היה 8.6 ל-1,000); בחלוקת האוכלוסייה הערבית לתת-קבוצות, שיעורי תמותת התינוקות ב-2000 היו 9.3 לכל אלף לידות חי בקרב המוסלמים, 6.3 בקרב הדרוזים ו-3.6 בקרב הנוצרים. בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב נמצאו שיעורי תמותת תינוקות גבוהים מאוד. הגורם העיקרי לתמותת תינוקות באוכלוסייה הערבית הוא מומים מלידה, אשר לעתים קרובות נובעים מנישואי קרובים.

(תמותת תינוקות; מומים מלידה; ערביי ישראל; נישואי קרובים)

616

Tauman, Riva; Sivan, Yakov; Amitai, Yona et al:
Sleep Position in Israeli Jewish Infants Following the "Back to Sleep" Campaign
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 9 (September 2004), pp. 540-545. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

במחקרים על אודות תסמונת "מוות בעריסה" נמצא, כי קיים קשר חזק בין התסמונת לבין תנוחת השינה של התינוק כאשר פניו כלפי מטה. משרד הבריאות יצא ב-1993 במסע הסברה בקרב הורים ואנשי מקצוע, שכלל ארבעה נושאים: תנוחת השינה הרצויה, הימנעות מעישון, הגברת ההנקה ושמירה על חום חדר של C210-C230 בחורף. בעבודה זו נבדק באמצעות סקר, מהי תנוחת השינה של תינוקות, השינויים שחלו מאז פרסום ההמלצות, מודעותם של ההורים לגורמי הסיכון ועוד. אוכלוסיית המחקר כללה תינוקות יהודיים שנולדו בין ספטמבר לדצמבר 2001. במדגם נכללו 608 תינוקות. הראיונות התקיימו בשלושה מועדים: כאשר התינוק היה בן חודשיים, בן ארבעה חודשים ובן חצי שנה. להורים לא נאמר שיתקשרו אתם שוב. בין הממצאים: נמצאה ירידה בשיעור התינוקות הישנים על הבטן; הקפדה להשכיב את התינוק לא עם הפנים כלפי מטה היתה שכיחה יותר כשהוא היה בגיל חודשיים מאשר במועדים האחרים; בקרב בעלי רמת דתיות גבוהה נמצאה שכיחות גבוהה של השכבת התינוק עם הפנים כלפי מטה; כ-20% מההורים טענו כי לא קיבלו הסבר בנושא תנוחת השינה הרצויה, על אף שקיימת הוראה לתת הסבר כזה בעת השחרור מבית-החולים ובתחנות לבריאות המשפחה.

(מוות בעריסה; חינוך לבריאות)

617

גאל-דור, מרים; לוי, חיה; אלידן, יוסף; ארד, אילן:

מערך סינון שמיעה בילודים לאיתור מוקדם של לקויי שמיעה באמצעות רישום פלט אקוסטי

"הרפואה", 141: ז' (יולי 2002), עמ' 590-586 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

כ-1:1000 תינוקות סובלים מליקויי שמיעה. ככל שזיהוי הליקוי נעשה מוקדם יותר, סיכויי השיקום טובים יותר. בדיקת השמיעה המקובלת כיום אינה יעילה, מפני שממוצע איתור הליקויים הוא בגיל שנה, כאשר גיל חצי שנה נחשב קריטי להצלחת השיקום. מטרתה של עבודה זו היתה לסכם את התוצאות הראשוניות של מערך סינון שמיעה מכני לילודים באמצעות רישום הפלט האקוסטי הנהוג בבית-החולים הדסה עין-כרם ולהעריך את יעילותו. המערך כולל: בדיקת סינון ראשונה לכל הילודים (יום-יומיים לאחר הלידה), מעקב אחר הנכשלים במכון לאודיולוגיה כחודש לאחר הלידה והערכה אודיולוגית מקיפה כמה חודשים לאחר מכן. נמצא, כי מבין כ-9,000 ילודים שנבדקו, 6.4% נכשלו בסינון הראשוני; רק מחצית מהנכשלים שבו למעקב, אך רובם עברו בהמשך את הבדיקה. לסיכום, התוצאות הראשוניות של הסקר לאיתור מוקדם של ליקויי שמיעה מעודדות, מאחר שהן מצביעות על יעילותה של הבדיקה. עם זאת, עלותו של תהליך הסינון היא גבוהה, ולכן יש לשקול את כדאיותו מבחינה כלכלית.

(תינוקות; ליקויי שמיעה; אבחון רפואי)

618

צור, מיכל; בילנקו, נטשה; שיינר, אייל ואחרים:

דפוסי הנקה לפי עדה בשתי תחנות לבריאות המשפחה בבאר-שבע ובאופקים

"הרפואה", 143: ז' (יולי 2004), עמ' 475-478 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

להנקה יש תרומה מוכחת לבריאות הילד והאם. במחקר זה, היתה לבחון את דפוסי ההנקה בקרב אמהות לילדים בני שנתיים בשתי תחנות לבריאות המשפחה בבאר-שבע ובאופקים, ולבדוק את הקשר למוצא עדתי. כן נבחנה השפעתם של גורמים נוספים היכולים להשפיע על הקשר שבין הנקה למוצא, כגון גיל האם, רמת השכלה, תעסוקה, מצב משפחתי וזיקה לדת. בין הממצאים: מתוך 132 הנשים שרואיינו, 106 נשים הניקו הנקה מלאה או משולבת; הקבוצה שהניקה באופן מובהק זמן ארוך יותר היתה של יוצאות פרס, עיראק וטורקיה, בעוד שהקבוצה שהניקה במשך הזמן הקצר ביותר היתה של יוצאות צפון אפריקה; נשים שחזרו לעבודה מחוץ לבית הניקו זמן ממושך יותר הנקה משולבת מעקרות בית.

(הנקה; מוצא עדתי; נשים עובדות; גודל משפחה; רמת השכלה)

619

Gofin, Rosa; Adler, Bella; Palti, Hava:
Screening Tests in Prenatal Care: A National Study in Israel
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 9 (September 2004), pp. 535-539. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

בעבודה זו נבדקה מידת הביצוע של בדיקות שונות בקרב נשים הרות. מסגרת המדגם כללה את כל הנשים, תושבות ישראל, שילדו במרס 2000 תינוק חי, והתגוררו בישובים יהודיים ומעורבים שבהם 50,000 תושבים ומעלה ובישובים ערביים שבהם 20,000 תושבים ומעלה. הראיונות התבצעו שלושה חודשים לאחר הלידה. בין הממצאים: 98% מהנשים היהודיות ו-95% מהנשים הערביות עברו בדיקות אולטרה-סאונד במהלך ההריון, כאשר כ-30% מהנשים בשתי הקבוצות עברו שבע בדיקות ומעלה; לא נמצא קשר בין מספר שנות לימוד, רמת דתיות, גיל, מספר הילדים והפתולוגיה של ההריון לבין מספר הבדיקות; שיעור הביצוע של בדיקות מיוחדות נוספות (המומלצות במיוחד לנשים בגיל 35 ומעלה) היה נמוך, בעיקר בקרב הנשים הערביות; נשים ללא השכלה גבוהה ועם רמת דתיות גבוהה נטו לא לבצע בדיקות אלו. בסיכום המאמר נדונות סיבות נוספות לאי-ביצוע הבדיקות: העלויות, אי-הפנייה לביצוע הבדיקה ועוד. על מאמר נוסף של המחברות, ראה חוברת 135, פריט 422.

(הריון; שירותי בריאות; בדיקות רפואיות)

620

Al-Krenawi, Alean:
Awareness and Utilization of Social, Health/Mental Health Services among Bedouin-Arab Women, Differentiated by Type of Residence and Type of Marriage
Center for Bedouin Studies and Development, Ben-Gurion University of the Negev, Beer-Sheva 2004, 83 pages, in cooperation with the Negev Center for Regional Development and the Konrad Adenauer Foundation. The publication appears also on the Center’s Internet site: www.bgu.ac.il/bedouin.

במחקר זה, נבדקו המודעות והשימוש בשירותי בריאות ובשירותי בריאות הנפש בקרב נשים בדואיות בנגב הנבדלות במקום המגורים (יישוב מוכר או בלתי-מוכר) ובצורת הנישואין (נישואין מונוגמיים או נישואין פוליגמיים). במדגם נכללו 376 נשים: מתוכן, 237 חיו במסגרת נישואין מונוגמיים ו-139 במסגרת נישואין פוליגמיים, 60% מתוכן התגוררו ביישובים מוכרים ו-40% ביישובים בלתי-מוכרים. שאלון המחקר הורכב מ-12 חלקים בנושאי דמוגרפיה, חינוך, תעסוקה, נישואין, מצב כלכלי, שימוש בשירותי הבריאות ועוד. בין הממצאים: מודעות לשירותי בריאות נמצאה קשורה לנישואין מונוגמיים, השכלה, מגורים ביישוב מוכר ומצב כלכלי טוב; 55% מהנשים היו מודעות לשירותי בריאות הנפש (66% ביישובים המוכרים ו-39% ביישובים הבלתי מוכרים), ו-4% השתמשו בשירותים אלה.

(בדואים; נשים; נגב; שירותי בריאות; כפרים ערביים; נישואין)

621

Clarfield, Mark; Rosenberg, Elliot; Brodsky, Jenny; Bentur, Netta:
Healthy Aging Around the World: Israel Too?
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 9 (September 2004), pp. 516-520. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

בעבודה זו נבדקה תקפותה של התיאוריה הטוענת, שלפחות במדינות המתועשות, במקביל לעליית תוחלת החיים של הקשישים יורד בקרבם שיעור התחלואה. בין הממצאים: בין 1975-1979
ל-1996-2000, תוחלת החיים של בני 75 עלתה ב-20% לנשים וב-22.8% לגברים; שיעורי התמותה ממחלות לב ומשבץ יורדים בהתמדה; בקרב "הקשישים ביותר" (
old-old) שיעור בעלי המוגבלויות נמצא במגמת עלייה, אך בקרב "הקשישים הצעירים" (young-old) שיעור בעלי המוגבלויות נמצא במגמת ירידה; לצד הירידה הכללית בשיעורי המיסוד של קשישים, בקרב הקשישים ביותר נמצאה עלייה; קיים שיפור ברמות ההשכלה וההכנסה של הקשישים, גורם הידוע כקשור לשיפור הבריאות. מסקנת החוקרים היא, כי תמונת המצב בישראל אינה ברורה דיה, אך נראה, כי לפחות בקרב הקשישים הצעירים, חל שיפור במצב הבריאות לאורך השנים.

(קשישים; זיקנה; בריאות; מוגבלויות; תוחלת חיים; מוסדות לקשישים)

622

Feingold, G.; Setcos, J.:
Oral Health in Israel: A Review of Surveys Over Several Decades
"The Journal of the Israel Dental Association", 21: 3 (July 2004), pp. 15-21.

אוכלוסיית ישראל מורכבת מקבוצות מוצא שונות, ועקב כך קיימות בקרב האוכלוסייה בעיות שיניים מגוונות. במהלך השנים נערכו בישראל סקרים בתחום בריאות הפה. במאמר נסקרים ממצאי סקרים אלה. נמצא, כי המגמה הכללית ב-50 השנים האחרונות היא של עלייה בשיעורי הימצאות העששת, במיוחד במקומות שבהם הוסף פלואוריד למים או שהיה בהם פלואוריד טבעי. בקרב כמה קבוצות עולים גדולות נמצא צורך בטיפול דנטלי מקיף. כמו כן, נמצא כי בקרב קבוצות אלו ישנה רמה נמוכה של מודעות וחינוך לבריאות הפה. המסקנה היא, כי יש לקדם צעדים לחיזוק מערך בריאות הפה ובמיוחד בתחום המניעתי.

(בריאות הפה)

623

ברג-ורמן, איילת; חורב, טוביה; זוסמן, שלמה פ.:

מצב בריאות השיניים של זקנים בישראל ודפוסי השימוש שלהם בשירותי בריאות השן

"גרונטולוגיה", ל"א: 1 (2004), עמ' 43-53 (עברית, סיכום באנגלית).

במסגרת סקר זה, נבדקו תפיסת מצב בריאות השיניים בקרב קשישים, דפוסי השמירה על בריאות השן, דפוסי השימוש בשירותי בריאות השן והמודעות להתנהגות מונעת. שירותי בריאות השן הם פרטיים בעיקרם ויקרים, ולכן, נבחנו המשתנים על-פי רמת ההכנסה של הקשישים. אוכלוסיית המחקר כללה בני 22 ומעלה, אך במאמר הנוכחי מוצגים הנתונים לגבי הקשישים בלבד (בני 65+) שיוצגו על-ידי מדגם של 181 מרואיינים. בין הממצאים: ככל שרמת ההכנסה היא גבוהה יותר, מצב בריאות השיניים טוב יותר ותדירות הביקורים אצל רופאי השיניים גבוהה יותר; שיעור הקשישים שאיבדו את כל שיניהם היה 70% בקרב בעלי הכנסה נמוכה, 50% בקרב בעלי הכנסה בינונית ו-45% בקרב בעלי הכנסה גבוהה. תדירות צחצוח השיניים ותדירות השימוש בחוט דנטלי נמצאו נמוכות יותר בקרב בעלי הכנסה נמוכה בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות  בין ההמלצות: יש להגביר את מודעותם של בעלי ההכנסה הנמוכה לבריאות שיניהם ולהוזיל עבורם את עלויות הטיפול. ראה גם חוברת 134, פריט 230.

(קשישים; בריאות הפה; מיצב חברתי-כלכלי)

624

קלינגר, א':

עישון ומחלת חניכיים: האם הוכח הקשר?

"רפואת הפה והשיניים", כ"א: 3 (יולי 2004), עמ' 67-74 (עברית, סיכום באנגלית).

השפעת העישון על בריאות החניכיים היתה נושא שנוי במחלוקת. נטען, כי קשה להוכיח השפעה כזאת בגלל הקפדה לקויה של מעשנים על גיהות הפה (גורם מבלבל שקשה להפרידו מהשפעת העישון עצמו). במאמר נסקרות עבודות עדכניות הקושרות בין הרגלי עישון לבין תחלואה פריודונטלית, ונמנים המנגנונים השונים העשויים להסביר קשר זה. נמצא, כי הרגלי עישון תורמים להחמרת מחלת החניכיים. בתוצרי העישון נמצאים מרכיבים רעילים הפוגעים בתאים הג'ינג'יבליים, בתפקוד מערכת החיסון ההומורלית והתאית, בהגברת פתוגניות הרובד ובהפרעה לתהליכי ריפוי המתהווים לאחר מתן טיפול פריודונטלי. לכן, מומלץ למטופלים שאובחנה אצלם מחלת חניכיים או למטופלים העומדים לעבור השתלה או כירורגיה פריודונטלית פלסטית, להפסיק לעשן או להפחית באופן משמעותי את מספר הסיגריות ביום.

(בריאות הפה; עישון)

625

Zimlichman, Eyal; Mandel, Dror; Grotto, Itamar et al:
Oral Contraceptive Use and Smoking Habits in Young Israeli Women: A Cross-Sectional Study
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 9 (September 2004), pp. 546-549. The article appears also on the Journal’s Internet: www.ima.org.il/imaj.

השימוש בגלולות למניעת הריון ידוע כגורם המגביר את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי הדם, במיוחד בשילוב עם עישון. בעבודה זו נבדקו הקשר שבין שימוש בגלולות לבין עישון וגורמי סיכון אחרים בקרב חיילות בצה"ל. מקור הנתונים הוא מסד נתונים לשנים 1980-1999, הכולל נתוני שאלון בריאות שניתן למדגם של חיילים עם שחרורם מצה"ל. ניתוח הנתונים התבסס על כ-16,000 שאלונים. בין הממצאים: שיעור החיילות המשתמשות בגלולות עלה מכ-45% במחצית שנות ה-80' לכ-60% ב-1999; שיעור המעשנות ירד מ-42% במחצית שנות ה-80'
ל-22% ב-1991 ועלה לכ-35% ב-1999; שיעור המעשנות בקרב החיילות שנטלו גלולות היה גבוה מאשר בקרב חיילות שלא נטלו גלולות. החיילות שנטלו גלולות אופיינו לרוב במוצא מערבי של ההורים, השכלת הורים גבוהה ומשקל גוף נמוך יותר מאשר חיילות שלא נטלו גלולות. לסיכום, נשים צעירות הנוטלות גלולות למניעת הריון, מעשנות ויש להן היסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם נמצאות בסיכון גבוה ללקות במחלות אלו.

(חיילות; אמצעי מניעה; עישון; מחלות כלי הדם)

626

אליס, אבישי; לישנר, מיכאל:

הרכב גורמי-הסיכון לטרשת עורקים בחולי אוטם שריר הלב בישראל: ניתוח נתוני סקר אירועי אוטם שריר הלב בישראל בשנת 2000

"הרפואה", 143: ז' (יולי 2004), עמ' 479-481 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

טיפול בגורמי הסיכון לטרשת העורקים - יתר-לחץ-דם, סוכרת, יתר-שומנים בדם, היסטוריה משפחתית ועישון - מוריד את שיעורי התחלואה והתמותה ממחלות לב וכלי-דם. מטרת המחקר זה היתה לבדוק, על-פי תוצאות סקר אירועי אוטם שריר הלב בישראל שנערך ב-2000, את הקשר שבין גורמי הסיכון לבין גיל ומין בקרב החולים. בסקר נכללו 1,683 חולים באוטם חד בשריר הלב שאושפזו בישראל. בין הממצאים: מספר גורמי הסיכון נמצא רב יותר ככל שגיל החולים היה צעיר יותר; הנשים החולות היו מבוגרות יותר מהגברים באופן משמעותי ועם פחות גורמי סיכון; בקרב 128 חולים לא נמצאו גורמי סיכון; היסטוריה משפחתית ועישון היו שכיחים יותר בקרב גברים, בעוד שסוכרת ויתר-לחץ-דם היו שכיחים יותר בקרב נשים. לכן, לצד הטיפול המרבי בכל גורמי הסיכון, בקרב חולים צעירים יש להתמקד בהפסקת העישון ואיזון השומנים בדם, ובקרב נשים וחולים מבוגרים יש להתמקד בטיפול בסוכרת וביתר-לחץ-דם.

(מחלות לב וכלי-הדם; עישון; סוכרת)

627

בנטור, נטע; גרוס, רויטל; רזניצקי, שירלי; ברמלי-גרינברג, שולי:

השפעת תשלומי השתתפות עצמית על נגישות שירותי הרפואה הראשונית לחולי שבץ המוח

"ביטחון סוציאלי", מס' 66 (אוגוסט 2004), עמ' 63-75 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

במחקר זה נבחנה השפעת תשלומי ההשתתפות העצמית עבור שירותי בריאות על אנשים שלקו בשבץ מוח. היעדר מעקב קבוע, הימנעות מטיפול ומרכישת תרופות עלולים לגרום לשבץ חוזר ולפגוע בתפקוד החולה ובסיכוייו להיות עצמאי בקהילה. במחקר זה הושוו שני מחקרי-חתך שעסקו בנטל תשלומי המשפחה לבריאות ובוויתור על טיפול או על תרופות בגלל התשלום הנדרש עבור השתתפות עצמית. במחקר הראשון נדגמו 349 איש שלקו בשבץ מוח ושרדו שנה לאחר האירוע. במחקר השני נדגמו 681 בני 50+ מכלל האוכלוסייה. בין הממצאים: 44% מחולי השבץ מסרו שהתשלומים מכבידים עליהם מאוד מבחינה כלכלית (28% באוכלוסייה הכללית); כ-6% מחולי השבץ ויתרו על טיפול רפואי בגלל תשלום ההשתתפות העצמית (5% באוכלוסייה הכללית); כ-11% מחולי השבץ ויתרו על רכישת תרופות מרשם בגלל התשלום
(8% באוכלוסייה הכללית).

(אירוע מוחי; תשלום עבור שירות; ביטוח בריאות ממלכתי; שירותי בריאות)

628

ניראל, נורית; שירום, אריה; איסמעיל, שורוק:

מאפייני ההעסקה של רופאים יועצים ברפואה השניונית בישראל

"הרפואה", 143: ז' (יולי 2004), עמ' 482-488 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

הירידה בשיעור אשפוז חולים והעברת הטיפול בהם למרפאות בקהילה והתחרות בין קופות החולים, הביאו לפיתוח מואץ של תחום הרפואה השניונית-יועצת בישראל. מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את היקף העבודה של רופאים יועצים במספר מסגרות ארגוניות, את מאפייני העסקתם, עומס העבודה שלהם, אופני התגמול ועוד. השתתפו במחקר 890 רופאים-מומחים בתחומים הבאים: עיניים, עור, אף-אוזן-גרון, גניקולוגיה, קרדיולוגיה וכירורגיה כללית. בין הממצאים: 84% מכלל הרופאים עובדים ביותר ממסגרת אחת (יותר מ-40% ביותר משתי מסגרות); 98% מהרופאים מועסקים על-ידי מעסיק ציבורי (רובם בבית-חולים); 67% מהרופאים מבצעים את עבודתם הנוספת במרפאות בקהילה, ורבים עובדים גם במסגרת פרטית; כשליש מהרופאים חשים בעבודתם עומס רב. מסקנת המחקר היא, כי יש לשקול צמצום מספר מסגרות העבודה ולעבור לדגמים של תעסוקה המשלבת עבודה בבית-החולים ובקהילה בלי להגדיל בהכרח את מספר שעות העבודה. ראה גם חוברת 133, פריט 022.

(רופאים; עבודה נוספת; תנאי עבודה)

629

גילת, יצחק; שפרן, ישראל:

עמדות של אנשי מקצוע בבריאות הנפש כלפי ער"ן

ער"ן – אגודה ישראלית לעזרה ראשונית נפשית בטלפון, נתניה 2004, 14 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט: www.1201.org.il.

הפופולריות של שירותי העזרה הנפשית בטלפון מוסברת, בין היתר, בגורמים הבאים: אנונימיות הפונים, המסייעת להתגבר על מחסומים של בושה מפני קבלת עזרה; זמינות גבוהה בכל שעות היממה; עלות נמוכה לפונה ועוד. במחקר זה, נבחנו הידע והעמדות של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בנוגע לפעילותה של ער"ן והקשר שבין הידע והעמדות למאפייני המשיבים. המדגם כלל 84 אנשי מקצוע. בין הממצאים: 56% העריכו את הידע שלהם על ער"ן כרב או רב מאוד; עמיתים למקצוע ורדיו הם המקורות השכיחים ביותר לרכישת הידע על ער"ן; 91% סברו שער"ן הוא שירות חיוני במערך בריאות הנפש; 70% סברו שהמתנדבים יכולים להיות יעילים לא פחות מאנשי מקצוע; פסיכיאטרים ואחיות פסיכיאטריות היו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי ער"ן מאשר פסיכולוגים ועובדים סוציאליים; עובדים בעלי ותק רב בתחום הטיפולי היו בעלי ידע רב יותר על ער"ן והיו מנוסים יותר בטיפול במטופלים שפנו לער"ן. על מאפיינים של פניות לער"ן ב-2003, ראה חוברת 135, פריט 541.

(ער"ן; שירותי בריאות הנפש; ייעוץ באמצעות הטלפון; עמדות)

630

כהן, מירי; פולק, שמעון:

השפעת מצבי דחק ארוכי טווח על המערכת החיסונית של בנות לחולות בסרטן השד

"מגמות", מ"ג: 3 (אוקטובר 2004), עמ' 546-565 (עברית, סיכום באנגלית).

מצבי דחק (stress) מאיימים על הרווחה הנפשית, והם עלולים אף להביא להתפתחות מחלות גופניות שונות. מטרת המחקר היתה לאפיין את מצבן הרגשי, ההורמונלי והחיסוני של נשים שאמהותיהן חלו בסרטן השד. במחקר השתתפו שלוש קבוצות: 39 נשים שאמהותיהן חלו בסרטן שד ראשוני ומוגבל; 41 נשים שלאמהותיהן יש מחלה חוזרת או סרטן שד גרורתי; קבוצת בקרה של 47 נשים המותאמות בהשכלתן ובמצבן החברתי-כלכלי לנשים בקבוצות הראשונות ואמהותיהן בריאות. בין הממצאים: הנשים בקבוצה השנייה ביטאו רמות גבוהות יותר של דיכאון, חרדה וסומטיזציה (תסמינים גופניים ללא ממצא גופני שיכול להסבירם), והן היו עם ציון גבוה יותר במדד הכללי של עוצמת סימפטומים רגשיים; שתי הקבוצות הראשונות דיווחו על רמות גבוהות יותר של חרדה ודיכאון בהשוואה לקבוצת הבקרה. ממצאי המחקר מצביעים על הצורך בתכנון תכניות התערבות להפחתת לחץ ולשיפור דרכי התמודדות בקרב נשים הנמצאות בסיכון ללקות בסרטן השד.

(סרטן השד; נשים; הפרעות רגשיות; חרדה; דיכאון; גורמי סיכון)

631

קן-דרור, גיא; לרמן, יהודה; שגב, שלמה; דנקנר, רחלי:

פיתוח שאלון בשפה העברית להערכת הכושר הגופני למטרת יישומו במחקרים אפידמיולוגיים ותיקופו כנגד תבחין מאמץ תת-מרבי וצריכת חמצן מרבית (VO2max) חזויה

"הרפואה", 143: ח' (אוגוסט 2004), עמ' 566-572 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

רוב המחקרים האפידמיולוגיים לגבי אוכלוסיות גדולות מבוססים על איסוף נתונים באמצעות שאלונים. מטרותיו של מחקר זה היו: לפתח שאלון בשפה העברית לדיווח עצמי על הרגלי הפעילות הגופנית כמדד לכושר גופני; לאמוד את הקשר שבין שאלון סובייקטיבי למדידת הפעילות הגופנית והערכתה לבין צריכת חמצן מרבית (VO2max) חזויה כמדד אובייקטיבי לרמת הכושר הגופני ולהעריך את מהימנות השאלון בתבחין מאמץ נוסף כחודש לאחר התבחין הראשון. במחקר השתתפו 150 גברים ו-150 נשים בגילים 25-65. השאלון כלל: הערכת הפעילות הגופנית במקום העבודה; הערכת הפעילות הספורטיבית והערכת הפעילות הגופנית בשעות הפנאי שאינה ספורטיבית. נמצא מתאם גבוה ומובהק בין תוצאות מילוי השאלון הסובייקטיבי לבין VO2max החזוי. תוצאות דומות נמצאו גם בתבחין השני – מתאם גבוה ומובהק בכל מדדי הפעילות הגופנית. המסקנה היא, כי השאלון מתאים ליישום במחקרים אפידמיולוגיים.

(ספורט; כושר גופני; שאלונים; מהימנות)

632

תמיר, ערן; זיו-נר, יצחק; דיין, יצחק; תמיר, דב:

ידע ועמדות על אודות הטיפול בסטרואידים אנבוליים בקרב צעירים המתאמנים בחדרי כושר בישראל

"הרפואה", 143: ה' (מאי 2004), עמ' 348-352 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

סטרואידים אנבוליים משמשים ספורטאים לשם שיפור ביצועיהם הספורטיביים. יש ספורטאים הנוטים להשתמש בסטרואידים אלה במינונים גבוהים מהמותר. זאת, למרות השפעותיהם המזיקות על הכבד, כלי הדם והלב, מערכת המין והנפש. בעבודה זו, נבדקו ידע ועמדות של צעירים בישראל המתאמנים במכוני כושר בנוגע לנטילת סטרואידים אנבוליים. במסגרת העבודה, נערך סקר בקרב מדגם של בני נוער (407 בנים ו-115 בנות) בגילים 13-18 שהתאמנו ב-50 מכוני כושר ברחבי הארץ. בין הממצאים: 7% הביעו עניין באפשרות ליטול סטרואידים (ואף סברו שאין לנטילה השפעות-לוואי מזיקות), 14% ציינו שלא יטלו סטרואידים, ו-79% הצהירו שהם בטוחים שלא יטלו סטרואידים; בקרב המתנגדים לנטילת סטרואידים, רק 28% סברו שהם משפרים את הכושר הגופני, ובקרב התומכים 61% סברו כך; בנים נטו יותר מבנות לתמוך בנטילת סטרואידים וכך גם בני 17-18 בהשוואה לבני 14-16. מסקנת החוקרים היא, כי יש להעלות את מודעותם של המתאמנים לגבי ההשפעות המזיקות של נטילת סטרואידים.

(מתבגרים; ספורטאים; כושר גופני; שימוש בסמים)

633

Shmueli, Amir; Shuval, Judith:
Use of Complementary and Alternative Medicine in Israel: 2000 versus 1993
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 1 (January 2004), pp. 3-8. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

בשנים האחרונות גדל היקף השימוש בתרופות ובטיפולים משלימים וחלופיים. בעבודה זו, נבדק השימוש בתרופות אלו בקרב האוכלוסייה היהודית העירונית הבוגרת (גילים 45-75) בישראל בשנת 2000 לעומת 1993. הבדיקה התבססה על שני סקרים שנערכו על-ידי קבוצת "גיאוקרטוגרפיה": הסקר שנערך ב-1993, כלל 2,003 מרואיינים, והסקר שנערך ב-2000, כלל 2,505 מרואיינים. בין הממצאים: משקלם של המשתמשים בתרופות אלו גדל מ-6.1% ב-1993 ל-9.8% ב-2000; בין מאפייני המשתמשים ב-2000: רוב לנשים, בעלי השכלה תיכונית ומעלה, גיל צעיר, הכנסה גבוהה, מגורים בעיר גדולה וחברות בקופת חולים "מאוחדת". המסקנה המרכזית של העבודה היא, כי השימוש בתרופות אלו נעשה פופולרי יותר עם השנים. אחת הסיבות לכך היא הרצון להימנע משימוש בתרופות רבות או רצון להימנע מפעולה פולשנית. ממצא נוסף הוא, כי המשתמשים ברפואה חלופית משתמשים גם ברפואה קונבנציונלית יותר מאחרים.

(רפואה חלופית; תרופות; קופות חולים)

634

לבנטל, אלכס; קרסנטי, אריק; סדצקי, סיגל:

טלפונים סלולריים ובריאות הציבור

"הרפואה", 143: ח' (אוגוסט 2004), עמ' 614-618 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

במאמר נדון נושא הסיכונים לבריאות של התקשורת הסלולרית, לאור הידע הקיים. המאמר מחולק לראשי הפרקים הבאים: מאפייני הקרינה האלקטרומגנטית והטלפונים הסלולריים; מדדים לספיגת הקרינה; מחקרים אפידמיולוגיים בשאלת תחלואה בסרטן עקב דיבור בטלפונים סלולריים; ניסויי מעבדה בשאלת ההשפעה המסרטנת של קרינה בלתי-מייננת; מסקנות המחקרים בדבר הסיכון לבריאות האדם בעקבות התקשורת בטלפונים סלולריים; קביעת מדיניות בנוגע לחשיפה לשדות האלקטרומגנטיים; גישות לגיבוש מדיניות המתמודדת עם דאגת הציבור בנושאים הקשורים לחשיפה; מדיניות בריאות הציבור בישראל בתחום הקרינה האלקטרומגנטית. מסקנת המחברים היא, כי לא הוכחו נזקים לבריאות מחשיפה לקרינה של טלפונים סלולריים, אך מאחר שהמחקר נמצא עדיין בעיצומו, אומצה בישראל גישת "ההימנעות השקולה" בהערכת הסיכונים הבריאותיים. עוד יש לציין, כי המשרד לאיכות הסביבה בודק ומאשר הפעלת אתרי שידור מבחינת בטיחות הקרינה. בנוסף, תקנות מ-2002 מחייבות לציין על כל קופסת טלפון סלולרי את הנוסח: "טלפון זה פולט קרינה בלתי-מייננת" וכן לכתוב את שיעור הקרינה (SAR) של המכשיר בהשוואה לרמת הקרינה המרבית המותרת. ראה בנושא זה גם חוברת 131, פריט 422.

(מערכות טלפונים; בריאות הציבור; סרטן)

635

טמיר, אורלי; שמר, יהושע:

ניסויים קליניים – סוגיות נרחבות

"הרפואה", 143: ז' (יולי 2004), עמ' 536-541 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

ניסויים קליניים הם תחום מחקרי נרחב ומורכב, בין היתר, משום שעליו נשענים עקרונות הטיפול הרפואי ומאושרות תרופות שנבחנות. לפיכך, ההיבטים הנוגעים לביצוע ניסויים קליניים והשיקולים המעורבים הם רבים. במאמר הנוכחי נדונים הגורמים המשפיעים על בחירת הנושאים למחקר, סיבות להפסקת ניסויים קליניים לפני שהושלמו, נגישות חולים לטיפולים ניסיוניים מעבר למסגרת הרשמית של הניסוי, השלכות כלכליות של הניסויים הקליניים והטיה בפרסום תוצאות ניסויים מבחינת מועד הפרסום, אופי הפרסום וכמות הפרסומים. במאמר מושם דגש על השפעתן הרבה של חברות מסחריות על בחירת נושאי המחקר ופרסום התוצאות, מאחר שלחברות אלו יש יכולות מימון גבוהות. על מאמר קודם של המחברים: "ניסויים קליניים – התפתחות היסטורית, רגולציה ונתונים עדכניים", ראה חוברת 135, פריט 440.

(מחקר ברפואה; ניסויים רפואיים בבני אדם; חברות עסקיות; מימון)

636

צ'רנצקי, עליזה; סופר, אורית; רפאל, קרול; בן-ישראל, יהושע:

אנמיה באוכלוסייה גריאטרית-מוסדית: שכיחות ואטיולוגיה

"הרפואה", 141: ז' (יולי 2002), עמ' 594-591 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

בעבודה זו נבדקו שכיחות האנמיה וסיבותיה בקרב אוכלוסייה גריאטרית-מוסדית והקשר שבין האנמיה לבין המצב התזונתי, התפקודי והקוגניטיבי של החולים. במשך כחצי שנה נבדקו 481 דיירים במרכז הגריאטרי "שהם" בפרדס חנה. אלו מביניהם שנמצאו לוקים באנמיה עברו בדיקות גופניות ותפקודיות נוספות וכן נבדק מצבם התזונתי. בין הממצאים: אנמיה נמצאה בקרב כ37%- מהגברים וכ30%- מהנשים; אצל רובם נבעה האנמיה כתוצאה ממחלה כרונית; קיים מתאם מובהק וביחס הפוך בין שכיחות האנמיה והמצב התפקודי בעצמאיים היתה שכיחות אנמיה נמוכה ובסיעודיים גבוהה מאוד. מסקנת החוקרים היא, כי דרושים מחקרים נוספים כדי לקבוע האם מצב תפקודי ירוד כשלעצמו מהווה גורם סיכון לאנמיה.

(מחלות דם; מחלות כרוניות; קשישים מוגבלים; קשישים עצמאיים)

637

Aizen, Efraim; Feldman, Paul A.; Merlin, Steven et al:
Candida Albicans Colonization of Dental Plaque in Elderly Dysphagic Patients
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 6 (June 2004), pp. 342-345. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

דיספגיה (קשיים בבליעה) היא תופעה נפוצה באוכלוסיית הקשישים, אשר נובעת במקרים רבים כתוצאה משבץ. כמחצית מהקשישים הסיעודיים המטופלים בביתם סובלים מתופעה זו. חולים הסובלים מדיספגיה חריפה או ממושכת מצויים בסיכון גבוה ללקות בדלקת ריאות. בעבודה זו נבדק שיעור הלוקים ב-plaque – שכבה על פני השן המורכבת מחידקים בתוך חומר אורגני שמקורו בשאריות מזון ורוק - בקרב קשישים המאושפזים בשל דיספגיה הנובעת משבץ. קבוצה של 94 קשישים שאושפזו בבית-החולים הגריאטרי-שיקומי "פלימן" חולקה לשלוש קבוצות: 26 משתקמים משבץ שסבלו מדיספגיה; 39 משתקמים משבץ ללא דיספגיה ו-29 משתקמים ללא שבץ. נמצא, כי הסיכון ל-plaque בקרב הסובלים מדיספגיה הוא גבוה יותר מאשר בקרב חולים ללא דיספגיה; גם חולים שקיבלו טיפול אנטיביוטי נמצאו בסיכון גבוה יותר ללקות ב-plaque. לכן, יש למצוא שיטות לשמירת היגיינת הפה בקרב קשישים אלה, כדי למנוע את הסיכונים להיווצרות plaque.

(קשישים מוגבלים; בריאות הפה; עששת)

638

לוברט, אמיליה; ליבוביץ, ארתור; סגל, רפאל ואחרים:

שביעות-רצון של קרובי משפחה מהטיפול בקשישים במחלקות לטיפול מורכב

"הרפואה", 143: ח' (אוגוסט 2004), עמ' 573-575 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

המחלקות לסיעוד מורכב נועדו לטיפול בקשישים הנזקקים להשגחה רפואית מתמדת. שביעות הרצון של החולים מהטיפול היא מדד חשוב לאיכות הטיפול. מאחר שרבים מהחולים במחלקות אלו לוקים בפגיעה קוגניטיבית, נערך סקר בקרב קרובי משפחה של החולים. נבחרו קרובי משפחה המבקרים את יקיריהם באופן סדיר, מעורים בחיי המחלקה ומכירים היטב את הצוות המטפל. הסקר נערך בארבע המחלקות לסיעוד מורכב של המרכז לגריאטריה "שמואל הרופא", והשתתפו בו 147 קרובי חולים. בין הממצאים: ממוצעי דירוגי שביעות הרצון השונים נעו בין 84% ל-98%; שביעות הרצון הרבה ביותר היתה מהמרכיב הרפואי של הטיפול, לאחר מכן המרכיב הסיעודי ולבסוף המרכיב המבני; לא נמצאו הבדלים בין הדירוגים שנתנו קרובים המבקרים לעתים תכופות לבין אלה שנתנו קרובים המבקרים לעתים תכופות פחות.

(קשישים; סיעוד; מוסדות לקשישים; משפחה; שביעות רצון מטיפול)

639

סיגלר, אפרים; צרפתי, דורון; שכטר, אדוארדו ואחרים:

ניתוחי כריתת לולאה מצוואר-הרחם בישראל בשנת 2001

"הרפואה", 143: ה' (מאי 2004), עמ' 330-334 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

ניתוח כריתת לולאה (נכ"ל) של אזור ההִשְֹתנוּת מצוואר-הרחם מקובל כיום לטיפול במצבי ממאירות תוך-אפיתלית. לשיטה זו יש יתרונות רבים, שביניהם דימום מועט, אין צורך בהרדמה כללית, עלות הציוד נמוכה והשיטה קלה ללימוד. כתוצאה מכך, החלו רופאי נשים לבצע ניתוחים אלו גם במרפאות בקהילה, לא תמיד עם הכשרה מספקת. מטרת המחקר הנוכחי היתה ללמוד על ביצוע נכ"ל בישראל ולבדוק האם ההוריות לביצוע הפעולה הן אלו המקובלות בספרות הרפואית העדכנית והאם שיעור הסיבוכים דומה למדווח בארצות המערב. השאלונים שמולאו כללו מידע על 625 נכ"ל שבוצעו ב-8 מרפאות ציבוריות לקולפוסקופיה וב-3 מרפאות פרטיות. בין הממצאים: הנוהג הקיים בישראל הוא לבצע סריקה במשטחי פאפ בגילים 35-54 אחת לשלוש שנים. במחקר נמצא, כי מחצית מהנשים שעברו נכ"ל היו בנות פחות מ-35. לפיכך, מומלץ להתחיל את הסריקה כבר בגיל 18. בדומה לארצות מערביות רבות, ההוריה העיקרית בישראל לכריתת לולאה היא מת"א (ממאירות תוך-אפיתלית) בדרגה 2-3. במחקר נמצא, כי ביצוע נכ"ל בחלק מהמרפאות חרג מהוריה זו. לסיכום, יש לפעול למען החלת רישוי לביצוע הפעולה ולנסח הנחיות מחדש.

(נשים; סרטן; אבחון רפואי; ניתוחים; רופאים)

640

אברג'ל, אברהם; גיל, זיו; פליס, דן ואחרים:

הערכה משולבת של איכות החיים לאחר כריתת שאתות מבסיס הגולגולת הקדמי

"הרפואה", 143: ז' (יולי 2004), עמ' 489-493 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

הודות לחידושים רפואיים, התאפשרה בשנים האחרונות כריתת שאתות מבסיס הגולגולת, אולם ההיבטים הנפשיים והגופניים המושפעים מניתוח זה לא נחקרו דיים. בעבודה הנוכחית בוצעה הערכה של איכות החיים של 69 חולים שעברו כריתה של שאת מבסיס הגולגולת הקדמי בשנים 1994-2002. החולים וקרובי משפחה/מטפלים ענו על שאלון להערכת איכות החיים לפחות שלושה חודשים לאחר הניתוח. השאלון כלל שישה ממדים להערכת איכות החיים: תפקוד כללי, פעילות גופנית, חיות, כאב, היבטים נפשיים-רגשיים ונושאים ייחודיים. נמצא, כי החולים וקרובי המשפחה/מטפלים העריכו באופן דומה את איכות החיים. בקרב חולים עם שאתות ממאירות נמצאה רמה נמוכה של איכות חיים בכל הממדים שנבדקו. עוד נמצא, כי טיפול בקרינה גרם לירידה משמעותית בהיבטים נפשיים-רגשיים ובנושאים ייחודיים. גיל ותחלואה נלווית נמצאו קשורים לירידה בתפקוד הכללי ובפעילות הגופנית.

(ניתוחים; סרטן; טיפול רפואי; איכות חיים; כאב; רווחה רגשית)

641

Shamir, Raanan; Hernell, Olle; Leshno, Moshe:
Cost-Effectiveness Analysis of Screening for Celiac Disease in the Adult Population
Henry Crown Institute of Business Research in Israel, Faculty of Management, Tel-Aviv University, Tel-Aviv 2004, 24 pages. The publication appears also on the Institute’s Internet site: http://recanati.tau.ac.il/research/IIBR.

מחלת הצליאק היא נפוצה למדי במדינות המערב. הטיפול במחלה כולל הקפדה על אכילת מזון ללא גלוטן. אי-אבחון המחלה עלול להסתיים במוות, עקב הגברת הסיכון ללקות בסרטן. בעבודה זו נבדקו יחסי העלות-תועלת של ביצוע סקירות רחבות באוכלוסייה לשם גילוי המחלה. במסגרת העבודה, פותח מודל, שבו הושוו שש אסטרטגיות סקירה לאסטרטגיה של אי-ביצוע סקירה (כלומר, ההערכה תתבצע רק כאשר לחולה יש תסמינים המאפיינים את המחלה). תועלתן של אסטרטגיות אלו הוערכה לפי תוחלת החיים הצפויה בכל אסטרטגיה ולפי עלותה הכספית. בין הממצאים: כל האסטרטגיות שנבדקו תרמו להארכת תוחלת החיים ולהפחתת תמותה הקשורה למחלת הצליאק; האסטרטגיה היעילה ביותר מבחינת יחסי עלות-תועלת כללה סקירה בטכניקת IgA antiendomysial antibodies (IgA-EMA).

(מחלת הצליאק; אבחון רפואי; עלויות)

642

Harries, Netta; Kassirer, Michal; Amichai, Tali; Lahat, Eli:
Changes over Years in Gross Motor Function of 3-8 Year Old Children with Cerebral Palsy: Using the Gross Motor Function Measure (GMFM-88)
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 7 (July 2004), pp. 408-411. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

אחד הכלים למדידת יכולתם המוטורית של ילדים בעלי שיתוק מוחין הוא מבחן GMFM-88 (Gross Motor Function Measure). מטרתה של עבודה זו, אשר בוצעה במרכז הרפואי "אסף הרופא", היתה לזהות מאפיינים התפתחותיים בתפקודם המוטורי של 106 ילדים בעלי שיתוק מוחין שלמדו בבית-ספר מיוחד לילדים משותקים. מקורות הנתונים לעבודה היו תיקיהם הרפואיים של הילדים שלמדו בבית-הספר בשנים 1995-2001 ועברו את המבחן בסיום כל שנת לימודים. בין הממצאים: בוצעו 297 הערכות בתקופה זו - 45% מהילדים סווגו כבעלי מוגבלות קלה, 32% בינונית ו-23% קשה; ההערכות מצביעות על כך שלאורך זמן חל שיפור משמעותי בפעילות המוטורית הגסה בכל רמות המוגבלות; לאחר גיל 6-7 חלה האטה ביכולת הרכישה של מיומנויות מוטוריות. מסקנת המחקר היא, כי יש להתאים את הטיפול לרמת החומרה של המוגבלות.

(ילדים; שיתוק מוחין; כלי מדידה ואבחון; מחקר-אורך)

643

Carmeli, Eli; Kessel, Shlomo; Bar-Chad, Shmuel; Merrick, Joav:
A Comparison Between Older Persons with Down Syndrome and a Control Group: Clinical Characteristics, Functional Status and Sensori-Motor Function
"Down Syndrome Research and Practice", 9: 1 (2004), pp. 17-24.

מטרתה של עבודה זו היתה להעריך ולתאר את מאפייניהם הפיסיים והתפקודיים של קשישים בעלי תסמונת דאון ולהשוותם עם אלו של אנשים בעלי מוגבלות שכלית שאינה תסמונת דאון ועם קבוצת בקרה ללא מוגבלויות שכליות. מדגם המחקר כלל 23 בעלי תסמונת דאון (10 בגיל ממוצע 59 ו-13 בגיל ממוצע 44), 38 בעלי מוגבלויות שכליות אחרות (14 בגיל ממוצע 61 ו-24 בגיל ממוצע 45) ו-31 קשישים ללא מוגבלות שכליות (בגיל ממוצע 75). עבור כל נחקר נאסף מידע דמוגרפי ורפואי, ונערכו בדיקות גופניות ושני מבחני תפקוד תחושתיים-מוטוריים. נמצא, כי בעלי תסמונת דאון המבוגרים יותר היו בעלי בעיות רפואיות ותפקודיות רבות יותר וגם שמנים ונמוכים יותר מאשר המבוגרים בשתי הקבוצות האחרות. ייתכן, כי אחת הסיבות לבעיות אלו היא חוסר פעילות גופנית. עוד עולה מן המחקר, בדומה לממצאי מחקרים אחרים, כי בקרב בעלי מוגבלויות שכליות בכלל, מופיעים סימני הזדקנות בגיל צעיר יחסית.

(קשישים; תסמונת דאון; פיגור שכלי; מיומנויות מוטוריות; בריאות גופנית)

644

Morad, Mohammed; Morad, Tagrid; Kandel, Issack; Merrick, Joav:
Attitudes of Bedouin and Jewish Physicians Towards the Medical Care of Persons with Intellectual Disability in the Bedouin Negev Community: A Pilot Study
"The Scientific World Journal", No. 4 (2004), pp. 649-654.

במחקר גישוש זה נבדקו עמדותיהם ושביעות רצונם של רופאים בדואים בהשוואה לרופאים יהודים לגבי השירותים והטיפול הניתנים לבדואים בעלי מוגבלויות שכליות בנגב בהשוואה ליהודים בעלי מוגבלויות שכליות באותו אזור. השתתפו במחקר שבעה רופאים בדואים ו-10 רופאים יהודים, אשר עבדו בשירותי בריאות כללית. בין הממצאים: כל הרופאים הסכימו שאנשים בעלי מוגבלויות שכליות צריכים לקבל טיפול רפואי שווה לזה הניתן לאוכלוסייה הכללית בתוספת מענה לצורכיהם המיוחדים; 76% חשו שהטיפול הניתן ליהודים בעלי מוגבלויות שכליות הוא טוב יותר מהטיפול הניתן לבדואים; הרופאים הבדואים סברו, יותר מעמיתיהם היהודים, כי קיים מחסור במשאבים ובהכשרה לצורך טיפול באנשים בעלי מוגבלויות שכליות; רופאים מבוגרים, להבדיל מצעירים, סברו שיש להם די הכשרה לטיפול באנשים עם מוגבלויות שכליות, ואף היו מרוצים יותר מהמשאבים הקיימים (רוב הרופאים המבוגרים היו יהודים ורוב הרופאים הצעירים היו בדואים).

(בדואים; נגב; פיגור שכלי; רופאים; עמדות)

645

ראה גם:

שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (פריט מס' 593)

¨        

תרשימים מבוססים על נתונים מתוך שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (594)

¨        

שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004 (595)

¨        

בני 60 ומעלה בישראל: ממצאים מתוך סקר שנערך בשנים 1997-1998 (600)

¨        

סקר פעילות גופנית בחברה הישראלית (648)

¨        

השפעת המצוקה הכלכלית של הזקנים על תנאי חייהם (649)

¨        

Use of Caffeine-Based Products and Tobacco in Relation to the Consumption of Alcohol: An Examination of Putative Relationships in a Group of Alcoholics in Israel (657)

¨        

תפקוד וערנות במצבי חירום ממושכים (658)

¨        

בוגרי אוניברסיטאות עיוורים וכבדי ראייה: תרומת עמותת על"ה במשך הלימודים ומעקב אחר השתלבותם בתעסוקה (664)

¨        

Stress and Burnout Among Students Before and After The Passover Break: Vacation Activities and Personality Variables as Moderators (670)

¨        

אריאל וראש העין: השוואה על-פי מדדים של פיתוח עירוני (707)

¨        

ניטור איכות האוויר בישראל, 2003 (708)

¨        

נציב קבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי: דו"ח מס' 5, לשנים 2002-2003 (715)

¨        

בטיחות ילדים בגני שעשועים: נייר עמדה בשיתוף הפורום הלאומי לבטיחות ילדים (718)

¨        

ממדי העוני ואי-השוויון בהתחלקות ההכנסות במשק - 2003: ממצאים עיקריים (735)

¨        

הקשר בין רשת חברתית פורמלית לבין איכות החיים של זקנים המוגבלים בתפקוד (741)

¨        

מקבלי קצבת נכות כללית ומקבלי קצבת נכות מעבודה בישראל: מאפיינים וצרכים בתחומי הבריאות והתפקוד הפיזי והנפשי (745)

¨        

טיפול קצר-מועד במסגרת הקהילה הטיפולית כאמצעי טיפול במכורים לסמים (747)

¨        

"השירותים הווטרינריים", משרד החקלאות, גיליון 3-6 - מרס-יוני 2004 (798)

¨        


ה. חברה, תרבות ופנאי

פרסומים

פלגי, מיכל; אורחן, אליאט:

סקר דעת קהל בקיבוצים בשנת 2004 והצגת השינויים בעמדות לאורך 15 שנים

המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2004, 102 עמ'. תקציר של הפרסום מופיע באתר הקיבוצים: www.kibbutz.org.il.

הסקר השנתי ה-15 בסדרת סקרי דעת הקהל בקיבוצים נערך באפריל-מאי 2004. בסקר רואיינו 914 חברי קיבוץ ומועמדים, לפי קבוצות הגיל הבאות: צעירים – בני 21-35 (21%); גילאי הביניים – בני 36-55 (40%); מבוגרים – בני 56+ (39%). הנושאים המרכזיים של הסקר היו: הערכת המצב בקיבוץ ושביעות רצון בתחומים שונים; עמדות כלפי העבודה; עמדות כלפי שינויים בקיבוץ; אמון בקיבוץ ובהנהגתו וזיקה לקיבוץ; קליטת צעירים בקיבוץ; עמדות כלפי פעילויות התנועה; שאלות בנושאים מדיניים; הערות בלשון המשיבים; נתונים דמוגרפיים. שאלות חדשות שנכללו השנה עסקו בתחומים הבאים: הערבות ההדדית המוגבלת, צמיחה דמוגרפית, השתתפות המשיבים בבחירות למזכירי התנועה הקיבוצית ועוד. בין הממצאים: יותר משליש מהמשיבים סברו שמצב קיבוצם טוב מהבחינות של ביטחון פיזי של החברים, מוסר העבודה, תפקודם של רוב נושאי התפקידים במשק והדמוקרטיה הפנימית בקיבוץ. משיבים מקיבוצים חזקים כלכלית היו יותר שבעי רצון בתחומי חיים שונים מאשר משיבים מקיבוצים חלשים כלכלית. בעיני אחוז גבוה מהמרואיינים, מצבם החברתי האישי טוב יותר ממצבם הכלכלי. נמצאו הבדלים בעמדות בין משיבים בקבוצות הגיל השונות: ככל שהגיל גבוה יותר, יורדת שביעות הרצון מהמצב הכלכלי ועולה שביעות הרצון ממוסר העבודה של החברים. בגילים צעירים יש יותר תמיכה בשינויים המתרחשים בקיבוצים מאשר בגילים מבוגרים.

(קיבוצים; בני קיבוצים; עמדות חברתיות; שינוי ארגוני; שינוי חברתי; עמדות פוליטיות; התנהגות שיתופית; הפרטה; תעסוקה; שכר; דיור; שביעות רצון)

646

Rosner, Menachem:
Distributive Justice in Kibbutz Communities that have Changed
Institute for Study and Research of the Kibbutz and the Cooperative Idea, University of Haifa, Haifa 2004, 37 pages.

בעבודה זו נבדק האם בקיבוצים שהנהיגו תשלום דיפרנציאלי מלא עבור עבודה ותפקיד נשמרו עקרונות של צדק חלוקתי המווסתים את חלוקת המשאבים ליחידים ולקבוצות. הבדיקה התבססה על נתונים מסקר דעת קהל וממחקר עמדות בקרב חברי קיבוצים בנושא תמחור משרתם והכנסתם. בין המסקנות: הצדק החלוקתי בקיבוצים אלה עבר שלושה שינויים: 1) מעבר מעיקרון של "לכל אחד לפי צרכיו" לעיקרון של "לכל אחד לפי תרומתו" והבטחת רשת ביטחון; 2) ביטול "השוויון המבני", כלומר מעבר מעיקרון של ציר שוויוני לעיקרון של ציר לא-שוויוני; 3) איזון סטטוס והחלשת "השוויון המורכב". עוד נמצא, כי חלוקת המשאבים מבוססת על שני סוגי חלוקה מחדש, שהם מעבר מחלוקה שוויונית לחלוקה לא-שוויונית של ההכנסות מעבודה, לפי שווי המשרה המקובל מחוץ לקיבוץ, ומיסוי פנימי פרוגרסיבי של הכנסות אלו, כדי לממן רשת ביטחון לנזקקים ולהשלים את הפנסיה לגמלאים. הממצאים על חלוקת התגמולים הכספיים מצביעים על פערים ביחס של 1:3 בהכנסות נטו של משפחות, פערים שהם נמוכים לעומת המתרחש מחוץ לקיבוץ אך נתפסים בעיני רוב החברים כגדולים מדי. עוד עולה, כי רוב החברים מצדדים בצמצום פערי המשכורות ובהמשך המצב הקיים בנוגע לרשת הביטחון. רבים מהחברים מעונינים במעבר לצורת חיים לא-קיבוצית ורואים בצורה הנוכחית רק שלב מעבר.

(קיבוצים; ערכים חברתיים; הכנסה; חלוקת הכנסה מחדש)

647

סקר פעילות גופנית בחברה הישראלית

איגוד הספורט העממי בישראל, תל-אביב 2004, 40 עמ'. בוצע על-ידי מכון "מחשוב".

הסקר השנתי של איגוד הספורט העממי הקיף השנה חמישה נושאים מרכזיים: עיסוק בפעילות ספורטיבית (תדירות, סוג הפעילות ומסגרתה); מניעים לעיסוק בפעילות ספורטיבית; חסמים לעיסוק בפעילות ספורטיבית; הערכת חשיבותו של מסע הסברה לעידוד הפעילות הגופנית; עמדות בנוגע לספורט הישגי. הסקר כלל 508 איש מהאוכלוסייה הבוגרת (בני 18+). בין הממצאים: ב-2004, 51% מהאוכלוסייה הבוגרת עסקו בפעילות ספורטיבית לפחות פעמיים בשבוע; הפעילות השכיחה ביותר, בקרב שני המינים, היתה הליכה; קיימת מגמה של שיעור הולך וגדל של המתאמנים בחדר כושר, לצד ירידה בשיעור העוסקים במשחקי כדור ובהתעמלות; הסיבה העיקרית שצוינה לעיסוק בפעילות גופנית היתה בריאות, ולאחריה ירידה במשקל, הנאה וכושר; רוב המרואיינים הביעו תמיכה בעריכת מסע הסברה לעידוד העיסוק בספורט, ויותר ממחציתם סברו שעל המדינה להקצות משאבים לעידוד העיסוק בספורט; רק 10% סברו שעל המדינה להשקיע בעידוד ספורט הישגי שיכול לזכות במדליות.

(פעילות גופנית; ספורט; כושר גופני; פעילויות פנאי; עמדות; דעת קהל)

648

ברג-ורמן, איילת; ברודסקי, ג'ני ואחרים:

השפעת המצוקה הכלכלית של הזקנים על תנאי חייהם

ג'וינט - מכון ברוקדייל, פרסום מס' 442 בסדרת דו"חות המחקר, ירושלים 2004, 56 עמ'. בשיתוף עם אשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה.

בישראל חיים קשישים רבים במצוקה כלכלית. מצוקה זו מתבטאת בשיעור גבוה (כ-30%) של קשישים וקשישות המקבלים גמלת השלמת הכנסה. במחקר זה נבחנה השפעת המצוקה הכלכלית של הזקנים בארבעה תחומים: איכות תנאי הדיור; תחושות בדידות; טיפול בבעיות בריאות נבחרות וביטחון תזונתי. מטרת המחקר היתה לסייע בפיתוח תכניות לסיוע לקשישים החיים בעוני ובמיוחד לסייע בפיתוח התכנית "בשיבה טובה", שהוקמה ביוזמת נשיא המדינה. בין הממצאים: 7% ממשקי-הבית שבהם יש קשישים דיווחו על מצב חמור של אי-ביטחון תזונתי, ו-12% דיווחו על אי-ביטחון תזונתי מתון; ל-15% מהקשישים לפעמים קר בדירה בחורף, ל-9% לעתים קרובות קר ול-8% תמיד קר; 18% מהקשישים שיש להם קרובי משפחה דיווחו שוויתרו על התקשרות טלפונית עמם כדי לחסוך כסף, ו-17% דיווחו שוויתרו על ביקור אצל קרובים מפני שלא יכלו לשלם את עלות הנסיעה; 8% דיווחו שלא טיפלו בבעיית ראייה או שמיעה מסיבה כלכלית, ו-16% דיווחו שלא טיפלו בבעיות שיניים מסיבה זו.

(קשישים; רמת חיים; עוני; תנאי מחיה; דיור; בדידות; בריאות; תזונה)

649


וימן, גבי; שפר, תמיר:

סיקור תקשורתי של בחירות בישראל: חשבון נפש של מחקרי ארבע מערכות בחירות

מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל-אביב, חוברת מס' 2 בסדרת "אגרתא", תל-אביב 2004, 36 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.tau.ac.il/institutes/herzog/.

במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר שכלל את ניתוח תעמולת הבחירות והשיח התקשורתי, כדי לבדוק שאלות, כגון: הוגנות הסיקור התקשורתי; תחומי הסיקור ואיכותו; השפעת תעמולת הבחירות על סדר היום התקשורתי בארבע מערכות הבחירות האחרונות שנערכו, ב-1996, 1999, 2001 ו-2003. המחקר נערך במתכונת ניתוח תוכן שיטתי של כל מהדורות החדשות ויומני החדשות בערוצים הראשון והשני בתקופה של חודש-חודשיים שקדמו לבחירות. הממצא המרכזי הוא כי הסיקור התקשורתי של מערכת הבחירות נטה להיות שטחי וממוקד במסע הבחירות ולא בנושאים מהותיים, תוך מתן דגש בסיקור על היבטים שליליים של המועמדים. כמו כן, נעשה שימוש מוגזם מצד התקשורת בסקרי תחזיות, עד כדי עריכת "שעשועי סקרים", ומעט מדי תשומת לב הוקדשה למסירת מידע על מצעיהן של המפלגות, תכניותיהן ומועמדיהן. יש לציין, כי נמצא איזון במידת הסיקור של שתי המפלגות הגדולות בכל מערכות הבחירות. לסיכום, לאור חשיבותה של התקשורת בהעברת מידע והשפעתה על היחס למערכת הפוליטית בכלל, מובאות המלצות להנהגת שינויים חוקיים ושינויים בכללי ההתנהגות של התקשורת.

(בחירות; תקשורת המונים [השפעות]; טלוויזיה; דעת קהל)

650

פרי, יורם; צפתי, יריב; דור, דניאל:

עמדות הציבור כלפי סיקור הסכסוך הישראלי-פלסטיני

מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל-אביב, דו"ח מס' 3 בסדרת "מדד אמון הציבור בתקשורת", תל-אביב 2004, 15 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.tau.ac.il/institutes/herzog/.

"מדד אמון הציבור בתקשורת" נועד לבחון את השתנות ההערכות והציפיות של הציבור מן התקשורת באופן שוטף. בסקר האחרון, שנערך בפברואר 2004 וכלל 505 בני 18+ מהאוכלוסייה היהודית, נבדקה שביעות רצונו של הציבור מהסיקור התקשורתי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בין הממצאים: 55% לא היו כל-כך שבעי רצון או כלל לא היו שבעי רצון מסיקור העימות בתקשורת; כ-40% סברו שהתקשורת צריכה לפרסם יותר על המתרחש בפוליטיקה הפלסטינית; כ-56% אמרו שהם מעונינים שהסיקור התקשורתי יתבסס על מקורות משני הצדדים; הסקר כלל גם חמש שאלות ידע בנושא הסכסוך - ציון הידע הממוצע היה 1.07, כלומר המשיבים ענו בממוצע נכון רק על שאלה אחת; מדד אמון הציבור בתקשורת עמד על 2.92 (על סולם מ-1 עד 5); בהשוואת אמון הציבור בין חמישה מוסדות, ניצב צה"ל בראש, ולאחריו בית-המשפט העליון, התקשורת, הממשלה ולבסוף המפלגות.

(תקשורת המונים; סכסוך ערבי-ישראלי; דעת קהל; עמדות; אמון)

651

בלאנדר, דנה:

בינוי האומה מנקודת מבטה של דעת הקהל

"סוציולוגיה ישראלית", ו': 1 (2004), עמ' 9-37 (עברית, סיכום באנגלית).

בעבודה זו מנותחים 21 סקרי דעת קהל שנערכו על-ידי המכון למחקר חברתי שימושי (מכון גוטמן) בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל בשנים 1948-1951, שנות העיצוב הראשונות של החברה הישראלית. הניתוח נעשה משתי נקודות מבט: נקודת המבט הגלויה - התמקדות בתוכנם של הסקרים ובעמדות המשתקפות בהם (בעיקר בנושאי קליטת עלייה וכלכלה); נקודת המבט הסמויה - בחינה ביקורתית של הסקרים והדיווחים על תוצאותיהם כטקסט, כדי לחשוף את השיח הציבורי ואת העמדות הדומיננטיות בציבור באותה תקופה. אחת ממסקנות המחקר היא, כי בתקופה קריטית זו בחיי החברה הישראלית היתה התלכדות של הציבור סביב ערכי היסוד של החברה, אולם בשלב מאוחר יותר פרצו החוצה שסעים ומחלוקות. ההתלכדות האמורה כללה גם את עורכי הסקרים, כפי שבאה לידי ביטוי בהנחות היסוד הסמויות של מחקריהם.

(מכוני מחקר; סקר; דעת קהל; עמדות חברתיות; ישראל [תקופות היסטוריות]; היסטוריה חברתית)

652

ברזילאי, שרית:

דרך החול: תופעת "היציאה לשאלה" מהחברה החרדית מאז קום המדינה עד שלהי שנות ה-90'

"סוציולוגיה ישראלית", ו': 1 (2004), עמ' 91-117 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה, נבחנה תופעת "היציאה לשאלה", מאז קום המדינה עד שנות ה-90', בהתבסס על סיפורי חיים של 53 נשים וגברים שעזבו את החברה החרדית אל החברה החילונית בין 1948 ל-1998. בין הממצאים: ברמת המבנה התרבותי, היוצאים לשאלה בשנות ה-80' וה-90' חוו המרה חדה יותר מזו שחוו היוצאים לשאלה בשנות ה-50', כיוון שהם נטשו את המבנה התרבותי והאידאולוגי הברור-יחסית של החברה החרדית ויצאו אל חברה חילונית פוסט-ציונית בעלת מבנה תרבותי פתוח. לצד קריסת אידאולוגיות, התרחש בתקופה זו גם תהליך של כרסום ערך הקולקטיביזם שרווח בעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה. היוצאים לשאלה בשנות ה-80' וה-90' נטשו חברה חרדית שהיא קולקטיביסטית במהותה ויצאו לחברה חילונית שהיא אינדווידואליסטית יותר. ברמת התכנים, האווירה הפתוחה יותר של שנות ה-80' וה-90' אפשרה ליוצאים לשאלה לעזוב את החברה החרדית בלי להתחייב לאופן שבו תעוצב זהותם. בניגוד ליוצאים לשאלה בשנות ה-50', היוצאים לשאלה בשנות ה-80' וה-90' לא נדרשו להשיל מעצמם את כל מרכיבי זהותם החרדית. זהותם "החדשה" נרקמה בתהליך אקלקטי של שימור מרכיבים מהזהות החרדית "הישנה" ואימוץ מרכיבים חילוניים שונים.

(חרדים; חזרה בשאלה; ערכים חברתיים)

653

חקק, יוחאי:

בין קודש לתכל'ס: גברים חרדיים לומדים מקצוע

מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים 2004, 138 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.fips.org.il.

במחקר זה נבדקה התופעה של מעבר של גברים חרדיים צעירים אשר למדו בישיבות אל "המרכז החרדי להכשרה מקצועית", אשר ניתנת בו הכשרה מקצועית בתחומים טכנולוגיים. נבחנו מאפייניהם של הלומדים, מניעיהם ללמידה במרכז זה, התלבטויותיהם הראשונות והחלטתם הסופית. נמצא, כי הבחורים שהגיעו אל המרכז הם בעיקר מהזרם הליטאי אך לא משתייכים למרכז ההגמוני החרדי. רובם למדו בישיבות ליטאיות ולחלקם לא היתה הצלחה בלימודים אלה. אחד המניעים למעבר ל"מרכז החרדי להכשרה מקצועית" היה מתן אפשרות להתקרב יותר למרכז החברתי, הן החרדי והן הישראלי, אולם שני המניעים המרכזיים היו רצון ללמוד מקצוע כדי לצאת מחיי העוני וחוסר רצון להמשיך בלימודי גמרא. בקרב חלק מהמרואיינים הובעה אי-שביעות רצון ממבנה החברה החרדית ואף מרבנים, אשר לדעת המרואיינים, מעדיפים שבחורים חרדיים צעירים ילמדו בישיבות כדי לשמר את המודל התרבותי ההגמוני של "התלמיד החכם", תוך חוסר התחשבות במצבם הכלכלי הירוד.

(חרדים; הכשרה מקצועית)

654

בר-המבורגר, רחל; גוטמן, נורית; ישראלאשוילי, משה; גסר-אדלסבורג, ענת:

הצגות תיאטרון כאמצעי למניעת השימוש בסמים בקרב בני נוער

הרשות הלאומית למלחמה בסמים, ירושלים 2004, 157 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם בית-הספר לחינוך, החוג לתקשורת והחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב.

הפעילות למניעת שימוש בסמים בקרב בני נוער כוללת גם הצגות תיאטרון. במחקר זה נותחו ואופיינו תגובות התלמידים להצגות אלו שהתקיימו בבתי-ספר ולהעריך את תרומתן למניעת השימוש בסמים. במסגרת המחקר, אופיינו ההצגות ונותחו המודלים שעליהם מתבססים המסרים המניעתיים בהצגה והשפעות הצפייה בהצגות על עמדות וכוונות התנהגותיות של בני נוער לגבי השימוש בסמים. במחקר שולבו שיטות מחקר איכותניות וכמותיות. בין הממצאים: למרות התגובות החיוביות להצגות, רוב בני הנוער לא דיווחו על הזדהות עם הדמויות בהצגה ולא יכלו להצביע על תרומה ספציפית של ההצגה לגבי התמודדות עם דילמות וסוגיות בנושא השימוש בסמים; לאחר הצפייה, חלה עלייה בשיעור התלמידים שחשבו שקשה למנוע התמכרות לסמים; מיעוט של בני נוער (18%) דיווח שההצגה גרמה דווקא להגברת הסקרנות לגבי השימוש בסמים, אך ככלל, חלק ניכר מהתלמידים חש שההצגה תרמה לחיזוק הרתיעה מהתנסות בסמים.

(מתבגרים; מניעת השימוש בסמים; תיאטרון; עמדות חברתיות)

655

טייכמן, מאיר; רהב, גיורא; פלג-אורן, נטע:

הסתגלות רגשית וחברתית של ילדים ישראלים (יהודים ולא-יהודים) לאבות מכורים לחומרים פסיכואקטיביים

בית-הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2004, 39 עמ'. הוגש לרשות למלחמה בסמים. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות:www.antidrugs.gov.il.

מטרתו של מחקר זה היתה לעמוד על הסתגלותם הרגשית והחברתית של ילדים לאבות מכורים לסמים, תוך התייחסות למגדר ולמוצא הלאומי. ייחודו של מחקר זה הוא בכך שהוא מבוסס על דיווח עצמי של הילד בשאלון, בניגוד למחקרים קודמים, שבהם נשאלו הורים על ילדם או שאדם בוגר נדרש לשחזר כיצד תפס את משפחתו בגיל צעיר. במסגרת המחקר נדגמו ילדים בגילים 8-11, במגזר היהודי והלא-יהודי, אשר אביהם היה מוכר לרשויות לגמילה מסמים ומאלכוהול בישראל כמכור לסמים. כן נבדקו כקבוצת בקרה, ילדים ממעמד חברתי-כלכלי דומה, אשר אביהם אינו מכור לסמים. בין הממצאים: לא נמצאה תמיכה לגישה שילדים של מכורים, מעצם גדילתם בצל ההתמכרות, נפגעים נפשית והתפתחותם אינה תקינה. עם זאת, נמצא כי ילדים לאבות מכורים מאופיינים יותר מילדי קבוצת הבקרה בסגנון התקשורת חרד. הסתגלותם של ילדים לאבות מכורים לסמים במגזר הלא-יהודי נמצאה נמוכה מהסתגלותם של ילדים לאבות לא מכורים, והמצוקה הרגשית שלהם נמצאה גבוהה יותר.

(ילדים; אבות; התמכרות לסמים; הסתגלות חברתית; הסתגלות רגשית; לכידות משפחתית; סגנון הורות)

656

Amit, Zalman; Weiss, Shoshana; Smith, Brian R.; Markevitch, Shimon:
Use of Caffeine-Based Products and Tobacco in Relation to the Consumption of Alcohol: An Examination of Putative Relationships in a Group of Alcoholics in Israel
"European Addiction Research", No. 10 (2004), pp. 22-28.

בעבודה זו נבדק הקשר שבין צריכתם של שלושה חומרים פסיכואקטאיביים: אלכוהול, משקאות המכילים קפאין וסיגריות בקרב קבוצת מטופלים ישראלית של מכורים לאלכוהול. הקבוצה כללה 105 מטופלים (91% גברים ו-9% נשים), כאשר לחלקם היסטוריה משפחתית של אלכוהוליזם. תקופת הטיפול בקבוצה זו ארכה כשלושה חודשים, והמחקר בוצע באמצעיתה. בין הממצאים: נמצא מתאם חיובי בין צריכת אלכוהול לבין שתיית משקאות המכילים קפאין; מתאם דומה נמצא בין עישון סיגריות לבין צריכת אלכוהול. כמו כן, נמצא קשר בין עישון לבין שתיית משקאות המכילים קפאין. אחת ממסקנות המחקר היא, שגם בקרב בעלי היסטוריה משפחתית של אלכוהוליזם, התמכרויות אלו אינן תורשתיות אלא התנהגותיות.

(שתיית אלכוהול; עישון; חומרים פסיכואקטיביים)

657

גרוסמן, אפרים ש':

תפקוד וערנות במצבי חירום ממושכים

"מגמות", מ"ג: 3 (אוקטובר 2004), עמ' 577-588 (עברית, סיכום באנגלית).

בשנים האחרונות נצבר ידע רב בנוגע להשפעה של חוסר שינה על תפקודם של בני אדם. במחקרים רבים נצפו שינויים במצבי רוח וירידה באיכות הביצוע של מטלות קצרות וארוכות, הדורשות כושר קוגניטיבי וריכוז ממושך. הממצאים מלמדים על ירידה כללית ברמת העוררות בעקבות חוסר שינה, המשפיעה לרעה על ביצוע משימות מסוגים שונים. ירידה זו ניכרת הן במהירות הביצוע והן בדיוק הביצוע. מהבחינה התפקודית, השינה עצמה עשויה אף היא להיות גורם מפריע: ישנה תופעה של תחושת ישנוניות ותשישות סמוך להתעוררות משינה עמוקה, תופעה המכונה "אינרציה של השינה או "שיכרון שינה", ופירושה שהתעוררות מלאה אינה מושגת גם לאחר שגלי המוח מעידים שהשינה תמה. נראה, כי ההתעוררות אינה מיידית, כפי שאולי נדמה, אלא היא תהליך שבמהלכו תפקודים שונים מגיעים לרמתם הרגילה בקצב שונה זה מזה. במאמר נסקרים ממצאי מחקרים אשר עסקו בהשפעות של חסך בשינה ושל אינרציה של השינה, בעיקר בהשפעות של תופעות אלו במצבי חירום, המצריכים תפקוד מיטבי לאורך זמן. לבסוף, מוצגים שלושה כיוונים להתמודדות עם הבעיה: 1) ארגון הזמן; 2) שימוש בתנומות קצרות; 3) שימוש בחומרים מעוררים (קפאין).

(שינה; הפרעות בשינה; מצבי לחץ; כושר קוגניטיבי; יעילות; תפקוד צבאי)

658

שני, אייל; יהושע, נחום; בקר, ניר:

ניתוח עלות-תועלת של פרוייקט נחל אלכסנדר: ערכו החברתי של שיפור באיכות מי הנחל

"מים – הנדסת מים", מס' 59 (מאי 2004), עמ' 40-45.

שיקום נחל אלכסנדר הוא פרוייקט מקיף ורחב, המורכב מכמה עבודות הנוגעות להקשרים סביבתיים, הנדסיים, הידרולוגיים ועוד. העבודה הנוכחית כוללת שני חלקים עיקריים: החלק הראשון - בדיקה של התועלת מקיומם של שני אתרים בנחל, אשר כבר הושלמו ומשמשים מבקרים ונופשים. אתרים אלה הם קטע נחל לדוגמה וגשר הצבים. בחלק זה של המחקר נמדדו התועלת עבור האתרים עצמם והעלות של ההשקעות שנעשו באתרים ובנחל כולו. בחלק השני של העבודה נבדקה התועלת של אפשרות שיפור איכות המים לרמה שתאפשר שחייה בנחל. בנוסף, במסגרת המחקר תיבדק השפעתם של מספר משתנים מסבירים על המוכנות של הציבור לשלם. באמצעות בדיקה זו יהיה אפשר לאמוד את התועלת מן השיפור באיכות מי הנחל עבור כלל האוכלוסייה. בהמשך המחקר תיבדק תועלת השיפור של מקטעים נוספים של הנחל הנמצאים בתהליך שיקום או העומדים לקראת תהליך זה.

(נחלים; איכות הסביבה; טיולים; תכנון סביבתי)

659

ראה גם:

שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (פריט מס' 593)

¨        

תרשימים מבוססים על נתונים מתוך שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (594)

¨        

שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004 (595)

¨        

בני 60 ומעלה בישראל: ממצאים מתוך סקר שנערך בשנים 1997-1998 (600)

¨        

זהותם של מתבגרים מאתיופיה ומארצות חבר העמים: עקרונות מארגנים של ייצוג תרבותי ייחודי של קליטת עלייה (604)

¨        

ניקול, דניאל ומה שביניהם: מגמות באוריינטציה התרבותית של עולי שנות התשעים כפי שהיא משתקפת בשמות שהם בוחרים לילדיהם (605)

¨        

Awareness and Utilization of Social, Health/Mental Health Services among Bedouin-Arab Women, Differentiated by Type of Residence and Type of Marriage (621)

¨        

Oral Contraceptive Use and Smoking Habits in Young Israeli Women: A Cross-Sectional Study (626)

¨        

ידע ועמדות על אודות הטיפול בסטרואידים אנבוליים בקרב צעירים המתאמנים בחדרי כושר בישראל (633)

¨        

הנגב: עובדות ותפיסות בקרב הציבור בישראל - סקר חינוך-השכלה גבוהה(663)

¨        

חוסר הוגנות בקבלה לאוניברסיטאות: הגרסה המודרנית של משל "כבשת הרש" (666)

¨        

Stress and Burnout Among Students Before and After The Passover Break: Vacation Activities and Personality Variables as Moderators (670)

¨        

ידיעות סטודנטים בתרבות ישראל ובמורשתה (671)

¨        

ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט, 1984/85-2003 (675)

¨        

הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת ישראל, 2003 (695)

¨        

אריאל וראש העין: השוואה על-פי מדדים של פיתוח עירוני (707)

¨        

מיגדור הגישור: מגדר וכוח בגישור לגירושין בישראל (716)

¨        

בטיחות ילדים בגני שעשועים: נייר עמדה בשיתוף הפורום הלאומי לבטיחות ילדים (718)

¨        

היתרים לילדים עובדים בפרסומות ובהופעות ציבוריות (724)

¨        

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2003 (734)

¨        

ריבוד חברתי וערי הפיתוח בישראל: דיון מחודש בשאלות ישנות (740)

¨        

הקשר בין רשת חברתית פורמלית לבין איכות החיים של זקנים המוגבלים בתפקוד (741)

¨        

פעילות גופנית מכלילה (746)

¨        

חופשה מאוחרת (758)

¨        


ו. חינוך והשכלה

פרסומים

מקבלי תארים מן האוניברסיטאות ומהמוסדות האחרים להשכלה גבוהה: תשס"ג

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 18, ירושלים 2004, 71 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם הוועדה לתכנון ולתקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה.

בדו"ח זה מובאים נתונים על מקבלי תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל בתשס"ג. הנתונים מפורטים לפי מין, תואר, מוסד ותחום לימודים. כמו כן, כולל הפרסום השוואות בין נשים לגברים, נתונים על מקבלי תואר ראשון, תואר שני ותואר שלישי במקצועות לימוד נבחרים ונתונים על מקבלי תעודת הוראה לפי המקצוע שאותו הוכשרו להורות. בין הממצאים: בתשס"ג הוענקו בישראל 45,263 תארים אקדמיים. תואר ראשון הוענק ל-32,031 תלמידים. בין תשס"ב לתשס"ג גדל מספר מקבלי תואר ראשון ממוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות בכ-12%, לעומת גידול של כ-0.9% באוניברסיטאות. בתשס"ג העניקו האוניברסיטאות 65.1% מהתארים, האוניברסיטה הפתוחה העניקה 3.8% מהתארים, והמוסדות האחרים להשכלה גבוהה העניקו 31.1% מהתארים; חלקן של הנשים מבין מקבלי התארים עולה בהתמדה והגיע בתשס"ג ל-59.5% מבין מקבלי התואר הראשון, ל-56.9% מבין מקבלי התואר השני (ירידה של 0.6% לעומת תשס"ב) ול-49.5% מבין מקבלי התואר השלישי.

(סטודנטים; תארים אקדמיים; מקצועות לימוד; אוניברסיטאות; אוניברסיטה פתוחה; מכללות)

660

התמדה בלימודים ונשירה של תלמידים בכיתות ז'-י"ב: תשס"ב

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 2, ירושלים 2004, 81 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך, התרבות והספורט. הפרסום מופיע גם על-גבי תקליטור.

המטרות העיקריות של סדרת סקרים זו הן לספק נתונים על היקף אוכלוסיית התלמידים הנושרים בפועל (לא כולל נשירה סמויה) בכל שנה מבתי הספר העל-יסודיים ועל מאפייניה של אוכלוסייה זו. זאת, כדי ללמוד על גורמי הנשירה ולסייע בגיבוש כלים לצמצום התופעה. הנתונים על הנושרים מוצגים לפי דרגת כיתה, סוג הפיקוח, המגזר, נתיב הלימודים, מעבר לבית-ספר אחר, מין, גיל, מוצא, אזור מגורים ועוד. לראשונה, נכללים בסקר גם תלמידי כיתות ז' ו-ח'. בין הממצאים: בשנת תשס"ב נשרו מכיתות ז'-י"א כ-27,600 תלמידים (כ-6,000 מהם נשרו מכיתות ז'-ח'); בהשוואה לסקר הקודם, שנערך בתשנ"ט, נרשמה ירידה בנשירה בחינוך הערבי ויציבות בחינוך העברי, אך שיעור הנושרים בחינוך הערבי הוא עדיין גבוה הרבה יותר מאשר בחינוך העברי; שיעור הנשירה בקרב עולים חדשים הוא גבוה פי שלושה בהשוואה לעולים ולותיקים; משתנים המאפיינים את הנושרים הם: גיל שונה מהמקובל באותה דרגת כיתה, בנים, לימודים בחינוך טכנולוגי, השכלת אב נמוכה (במיוחד במחוז הדרום) ואם לא נשואה.

(נשירת תלמידים; בתי-ספר תיכוניים; חינוך עברי; חינוך ערבי)

661

פנימיות במוסדות חינוך על-יסודיים בחינוך העברי, תשס"ב

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 21, ירושלים 2004, 31 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך, התרבות והספורט. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור.

בפרסום מוצגים ממצאי סקר על הפנימיות במוסדות החינוך העל-יסודיים (חטיבות הביניים והחטיבות העליונות) בחינוך העברי. מטרת הסקר היתה לאתר ולספור את מוסדות החינוך שבפיקוח משרד החינוך, שבהם יש פנימיות, ולאמוד את היקף אוכלוסיית התלמידים המתגוררים בפנימיות שבמוסדות אלה, לפי מאפיינים שונים. הנתונים מוצגים לפי דרג חינוך, נתיב לימודים, מחוז, פיקוח, צורת יישוב, מין ומספר התלמידים בפנימייה. בין הממצאים: 283 פנימיות במוסדות חינוך על-יסודיים שבפיקוח משרד החינוך השיבו שיש בהם פנימיות, לעומת 241 מוסדות בתשנ"ז; 40,392 תלמידים למדו בפנימיות אלה, מתוכם 87% בחטיבה העליונה; מחוז ירושלים בולט בעלייה משמעותית במספר המוסדות עם פנימיות ובמספר התלמידים; במוסדות שבפיקוח החרדי חלה עלייה גדולה הן במספר המוסדות (כ-53% מכלל המוסדות) והן במספר התלמידים; 70% מתלמידי הפנימיות הם בנים; רק 57.6% מהתלמידים הלומדים במוסדות עם פנימיות גרים בהם.

(פנימיות; תלמידים; חטיבות ביניים; בתי-ספר תיכוניים)

662

דגני, אבי; דגני, רינה:

הנגב: עובדות ותפיסות בקרב הציבור בישראל - סקר חינוך-השכלה גבוהה

הרשות לפיתוח הנגב, באר-שבע 2003, 20 עמ'. בוצע על-ידי קבוצת "גיאוקרטוגרפיה".

מטרת הסקר היתה לאתר נקודות חוזק וחולשה במערכת החינוך במגזר היהודי והבדואי בנגב, כדי להביא לשיפורה. במגזר היהודי נערכו ארבעה סקרים בקרב מדגם של 2099 נשאלים, ממדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת. במגזר הבדואי, נערך סקר בקרב 300 נשאלים בוגרים ממדגם מייצג של תושבי היישובים הבדואיים בנגב. בין הממצאים: בקרב תושבי הדרום והנגב יש אי-שביעות רצון רבה יותר ממערכת החינוך מאשר ביתר האזורים; תושבי הנגב והדרום סברו יותר מאחרים כי מערכת החינוך במקום מגוריהם אינה מאפשרת סיכוי טוב להתקבל לאוניברסיטה; הנשאלים הבדואים העריכו את מערכת החינוך כטובה ואיכותית יותר מאשר הנשאלים היהודים; סטודנטים בדואים העדיפו יותר ללמוד בנגב מאשר סטודנטים יהודים תושבי הנגב; בדואים בגילים 20-30 שבחרו לא ללמוד באוניברסיטאות, נימקו זאת בסיבה כלכלית באופן בולט יותר מאשר יהודים בגילים אלה.

(נגב; חינוך; חינוך על-תיכוני; אוניברסיטאות; סטודנטים; מקצועות לימוד; שביעות רצון; דעת קהל)

663

ברמן, אליאב; דניז, נאון:

בוגרי אוניברסיטאות עיוורים וכבדי ראייה: תרומת עמותת על"ה במשך הלימודים ומעקב אחר השתלבותם בתעסוקה

ג'וינט - מכון ברוקדייל, פרסום מס' 432 בסדרת דוחות מחקר, ירושלים 2004, 57 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם ג'וינט - ישראל ועמותת על"ה. ,תקציר של הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://pionet.brookdale.com.

סטודנטים לקויי ראייה מתמודדים עם אתגרים קשים במהלך לימודיהם ובמציאת תעסוקה לאחר סיום הלימודים. אחד הגופים המסייעים להם הוא עמותת על"ה. במחקר זה נבדקו: קשייהם של סטודנטים אלה במהלך לימודיהם; השתלבותם בתעסוקה עם סיום לימודיהם; פעילויות הפנאי שלהם ונכונותם לתרום לקהילה. במסגרת המחקר רואיינו 168 בוגרי אוניברסיטאות ומכללות לעיוורים וכבדי ראייה שסיימו את לימודיהם בשנים 1992-2001 והופיעו ברשימות של עמותת על"ה. בין הממצאים: 58% מהבוגרים היו בעלי תארים מתקדמים או למדו לקראת תארים מתקדמים; 83% למדו מקצועות השייכים למדעי החברה; הקשיים העיקריים שצוינו על-ידי המרואיינים היו השגת חומר לימודי המתאים ללקות, איתור מידע ושימוש בספרייה; 78% מהמרואיינים ציינו שהם נעזרו בעמותת על"ה, ורובם דיווחו שהעמותה ענתה לצורכיהם במידה רבה או בינונית; 68% מהבוגרים השתלבו בתעסוקה, שיעור שהוא גבוה לעומת שיעור התעסוקה בקרב כלל אוכלוסיית לקויי הראייה בישראל (40%) אך נמוך משיעור האקדמאים המועסקים באוכלוסייה הכללית (83%); שיעור התעסוקה בקרב עיוורים היה 58%, לעומת 74% בקרב כבדי ראייה.

(סטודנטים; עיוורים; ליקויי ראייה; תעסוקה)

664

רפ, יואל; אללוף, אבי:

כיול נוסחי השפות של מכפ"ל: סיכום המחקר והשלכותיו

מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, ירושלים 2004, 52 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

המרכז הארצי לבחינות ולהערכה עוסק, בין היתר, בצורך להעביר את הבחינה הפסיכומטרית במספר שפות לנבחנים ששפת אמם אינה עברית, ולחשב את ציוני כלל הנבחנים על אותו סולם. חישוב ציונים על אותו סולם כרוך בהליך של "כיול בין-שפתי", שבו הציונים במבחני השפות מכוילים לסולם הציונים המשמש בבחינות בשפה העברית. הליך זה נערך בעיקר בתחום החשיבה המילולית של הבחינה הפסיכומטרית. משימה זו מסובכת, בגלל הקשיים הכרוכים בעריכת תרגום מהימן השומר על המשמעות המקורית. בדו"ח זה מסוכמים כל המחקרים שנעשו במרכז בנושא הכיול הבין-שפתי של נוסחי השפות לנוסחי העברית המקבילים. בדו"ח מתוארות הסוגיות המרכזיות בתחום הכיול הבין-שפתי וההשלכות שיש לממצאי המחקרים על הכיול. אחד הממצאים העיקריים של העבודה הוא, כי הליך הכיול הבין-שפתי בכללותו הוא יציב, מהימן ותורם להעלאת תוקף הניבוי של הבחינה הפסיכומטרית.

(מבחנים פסיכומטריים; שפות; תרגום)

665

גמליאל, אייל; קאהן, סורל:

חוסר הוגנות בקבלה לאוניברסיטאות: הגרסה המודרנית של משל "כבשת הרש"

"מגמות", מ"ג: 3 (אוקטובר 2004), עמ' 433-445 (עברית, סיכום באנגלית).

בספרות הפסיכומטרית העוסקת בהוגנות תהליכי הקבלה לאוניברסיטאות בישראל רווחת הדעה שתהליכי הקבלה הוגנים כלפי קבוצות חברתיות שונות. דעה זו מבוססת על ממצא אמפירי עקיב של היעדר הטיה בניבוי ההישגים בלימודים האוניברסיטאיים על-פי מנבאים המשמשים לצורך הברֵרה. היעדר ההטיה בניבוי התפרש כהוכחה אמפירית להוגנות תהליכי הקבלה. במאמר זה מוצגת הגדרה של בררה הכרחית, שבה הסיבה היחידה לדחיית מועמדים היא שמספרם גדול ממספר המקומות הפנויים. במקרה זה, התנאי להוגנות (התבססות על ממוצע בגרות ו/או פסיכומטרי) סותר את התנאי להוגנות בניבוי (כגון ממוצע ציוני ב"א). מסקנת המחברים היא, כי חוסר ההטיה בניבוי מחייב אפליה בבררה של הקבוצות ה"חלשות" באוכלוסייה – משקלם של המועמדים מהקבוצות ה"חלשות" המתקבלים לאוניברסיטה קטן מהמשקל שהיה מתקבל לו הקבלה היתה מתבססת על ההישגים הלימודיים במוסד.

(מיון סטודנטים; אוניברסיטאות; מיצב חברתי-כלכלי; שוויון חברתי; תוקף ניבוי)

666

חימוביץ, טליה; בן-שחר, גרשון:

בחינת הבגרות ומבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות (מכפ"ל) כמנבאי סיום תואר ונשירה

"מגמות", מ"ג: 3 (אוקטובר 2004), עמ' 446-470 (עברית, סיכום באנגלית).

הדיון בתוקף הניבוי של ממוצע ציוני הבגרות וציון מבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות (מכפ"ל) נשען על קריטריון ה"הצלחה" בלימודים – היחס שבין הממוצע המשוקלל של כלי המיון לבין ממוצע הציונים בלימודים. במחקר זה, מוצגים קריטריונים אחרים למדידת יעילות כלי המיון: "סיום תואר" בזמן סביר (תוך ארבע שנים וזכאי לקבלת תואר) ו"נשירה" מלימודים (שלוש שנים רצופות שהסטודנט לא למד בהן בתוך חמש שנים מתחילת לימודיו). אוכלוסיית המחקר כללה 7,736 סטודנטים שהחלו את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה העברית ב-1992-1996. בין הממצאים: רק 56.2% מהסטודנטים סיימו את לימודיהם תוך ארבע שנים, ו-21.8% מהסטודנטים נשרו מהלימודים (רובם בשנה הראשונה). הקשר בין ציון הבגרות לסיום התואר נמצא חזק יותר מהקשר בין ציון המכפ"ל לסיום התואר בכל החוגים למעט סטטיסטיקה, גיאוגרפיה וביולוגיה.

(מיון סטודנטים; אוניברסיטאות; מבחני אינטליגנציה; בחינות בגרות; תוקף ניבוי)

667

נבו, ברוך; נבו, עפרה; סלע, רוני ואחרים:

לשאלת תקפות המבנה של הציון הפסיכומטרי: שלושה מחקרים ודיון אחד

"מגמות", מ"ג: 3 (אוקטובר 2004), עמ' 471-490 (עברית, סיכום באנגלית).

במאמר זה מוצגים שלושה מחקרים שנערכו בישראל ודנים בקשרים שבין ציוני הבחינה הפסיכומטרית למשתנים אחרים בעלי עניין פסיכולוגי. נושאי המחקרים היו: הקשרים שבין ציונים פסיכומטריים לציונים במבחני הבגרות (ללא ציון המגן); הקשרים שבין ציונים פסיכומטריים לרכיבי IQ (מבחן וכסלר); הקשר שבין שכרם של בוגרי האוניברסיטה בשוק העבודה לבין ציוניהם הפסיכומטריים. בין המסקנות מתוך ממצאי המחקרים הללו כמכלול: הציונים בבחינה הפסיכומטרית נמצאו במתאמים חיוביים, מובהקים עם המשתנים שנבדקו בשלושת המחקרים – ציוני הבגרות, IQ והכנסה; ההצלחה בבחינה ("יכולת פסיכומטרית"), אינה מהות פסיכולוגית העומדת בפני עצמה, אלא נשענת על יכולות יסוד שמשפיעות על ההצלחה בתחומי חיים מגוונים ובכלל זה גם בבחינה הפסיכומטרית.

(מיון סטודנטים; אוניברסיטאות; מבחני אינטלגנציה; מבחן וכסלר; כושר קוגניטיבי; בחינות בגרות; שכר)

668

פייגין, נעמי; טלמור, רחל; ארליך, אילנה:

השילוב השוחק: גורמי שחיקה בעבודתם של מורים לחינוך גופני בכיתות המשלבות תלמידים בעלי צרכים מיוחדים

"מגמות", מ"ג: 3 (אוקטובר 2004), עמ' 519-545 (עברית, סיכום באנגלית).

שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות רגילות מציב בפני המורים קשיים, הנובעים מהצורך להתמודד עם תלמידים שיש להם מגבלות גופניות, שכליות והתנהגותיות. קשיים אלה גורמים לשחיקת המורה ולתחלופה גבוהה במערכת ההוראה. מטרת המחקר, היתה לאתר קשיים בעבודתם של מורים לחינוך גופני המלמדים בכיתות שבהן משולבים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. במחקר השתתפו 363 מורים לחינוך גופני בבתי-ספר יסודיים. בין הממצאים: החריגות השכיחות ביותר היו היפראקטיביות, בעיות התנהגות וליקויי למידה; באופן כללי נמצא כי השחיקה של המורים אינה גבוהה, בין היתר משום שהם חשים אתגר וסיפוק בעבודתם; המרכיב הדומיננטי בציון השחיקה היה תשישות. נמצא קשר חיובי בין מספר התלמידים בעלי המוגבלויות בכיתה לבין רמת השחיקה של המורה; נמצא קשר שלילי בין העזרה שמקבל המורה מגורמים שונים בבית-הספר לאחד מתת-הסולמות של שחיקה. לבסוף, מוצגות המלצות.

(מורים; חינוך גופני; שילוב חריגים [בחינוך]; שחיקה)

669

Etzion, Dalia; Zvi, Etti:
Stress and Burnout Among Students Before and After The Passover Break: Vacation Activities and Personality Variables as Moderators
Henry Crown Institute of Business Research in Israel, Faculty of Management, Tel-Aviv University, Tel-Aviv 2004, 32 pages. The publication appears also on the Institute’s Internet site: http://recanati.tau.ac.il/research/IIBR.

בעבודה זו נבדקה השפעת של חופשת הפסח על רמות הלחץ והשחיקה של סטודנטים. 228 סטודנטים (57% תלמידי מכללות ו-43% תלמידי אוניברסיטאות) התבקשו למלא שני שאלונים: אחד, במהלך השבוע שלפני החופשה, אשר כלל שאלות בנוגע ללחץ ולשחיקה, מאפיינים אישיים ותכניות לבילוי בחופשה; שני, במהלך השבוע שלאחר החופשה, שכלל שוב שאלות בנוגע ללחץ ולשחיקה, ובנוסף, שאלות בנוגע לפעילות שבוצעה בחג ולשביעות הרצון ממנה. בין הממצאים: נמצאה ירידה מובהקת ברמות הלחץ, השחיקה והתשישות לאחר החופשה; הפעילויות השכיחות בחופשה, בסדר יורד, היו - לימודים, עבודה ומנוחה; בקרב נשים לחופשה היתה השפעה ניכרת יותר על ירידת רמת השחיקה מאשר בקרב גברים; עיסוק בלימודים ובעבודה במהלך החופשה תרם לרמת שחיקה גבוהה לאחר החופשה ולאי-שביעות רצון מהחופשה, בעוד שביקור חברים וטיולים תרמו לירידת השחיקה ולשביעות רצון גבוהה יותר מהחופשה. לבסוף, מובאות המלצות לגבי ניצול ימי החופשה כדי להפחית את רמות הלחץ והשחיקה.

(סטודנטים; שחיקה; לחץ; חופשה; פעילויות פנאי)

670

דוידוביץ, ניצה:

ידיעות סטודנטים בתרבות ישראל ובמורשתה

"מורשת ישראל" (כתב-עת ליהדות ולציונות בהוצאת המכללה האקדמית יהודה ושומרון),
מס' 1 (נובמבר 2004), עמ' 100-134 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבדקה רמת הידע של סטודנטים במכללת יהודה ושומרון בנושאי מורשת ישראל. מטרת המחקר היתה לסייע בבניית מסד נתונים מסודר שיתרום לארגון תכניות הלימודים במחלקה למורשת ישראל שבמכללה, לבחון דרכים להעמקת הידע במורשת ישראל בקרב סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. במחקר השתתפו 850 סטודנטים, שהתבקשו לענות על שאלון שכלל שאלות בתחומי היהדות, הציונות  והאמנויות (ספרות עברית ואמנות יהודית). בין הממצאים: סטודנטים ילידי ישראל גילו את רמת הידע הגבוהה ביותר; רמת הידע של בנים היתה גבוהה יותר מרמת הידע של בנות; רמת הידע של דתיים היתה גבוהה יותר מזו של מסורתיים, ורמת הידע של מסורתיים היתה גבוהה יותר מזו של חילונים; תלמידי הפקולטה לארכיטקטורה קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר, ותלמידי הפקולטה למדעי הבריאות קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר; נמצא מתאם גבוה ומובהק בין רמת הידע לבין ציון הבחינה הפסיכומטרית וממוצע ציוני הבגרות.

(סטודנטים; מורשת ישראל)

671

שוהמי, אילנה; דוניצה-שמידט, סמדר:

מדידת ידע לשוני מקצועי של עולים במקומות העבודה

"הד האולפן החדש", מס' 86 (קיץ 2003), עמ' 60-68. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך: www.education.gov.il/adult-education.

ידיעת שפת היעד היא חשובה מאוד לעולים המגיעים לארץ חדשה, מפני שהיא אחד המרכיבים המרכזיים בהשתלבותם החברתית. מעבר לכך, ידיעת שפת היעד היא תנאי חשוב להשתלבותם התעסוקתית והתקדמותם המקצועית של העולים במקומות העבודה. מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך את הידע הלשוני-מקצועי ולאתר חסרים לשוניים של עולים בשלושה מגזרים מקצועיים: רפואה, חינוך (הוראה) וטכנולוגיה (תעשייה). המדגם כלל 114 עולים ממדינות חבר העמים, מהם 28 רופאים, 45 מורים ו-41 עובדים טכניים. עולים אלה הגיעו לישראל בין 1990 ל-1996 ושפת אמם היא רוסית. המחקר כלל מבחני ביצוע (כתיבה, דיבור, הבנת הנשמע והבנת הנקרא), שאלונים לדיווח עצמי וראיונות מובנים למחצה בנוגע לרקע הכללי, הערכת הידע בעברית, עמדות בקשר ללימוד באולפן, תפיסת החשיבות של רכישת השפה העברית המקצועית וכו'. בין הממצאים: רמת הידע בשפה המקצועית לא נמצאה גבוהה באף אחת מהמיומנויות; המיומנות הטובה ביותר בכל המגזרים היתה בהבנת הנשמע והחלשה ביותר בכתיבה; הרופאים נמצאו בעלי הידע הלשוני הטוב ביותר מבין שלוש הקבוצות, והעובדים הטכניים נמצאו בעלי הידע הנמוך ביותר; רמת העברית של עולים שלמדו באולפן מקצועי או באולפן ב' היתה טובה יותר. לבסוף, מובאות המלצות.

(עולים; רכישת שפה זרה; עברית; אולפנים; מיומנויות לשוניות; ברית המועצות [ארץ מוצא])

672

ראה גם:

שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (פריט מס' 593)

¨        

תרשימים מבוססים על נתונים מתוך שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (594)

¨        

שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004 (595)

¨        

השנתון הסטטיסטי למחוז הצפון, 2003 (596)

¨        

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 10, 2004 (597)

¨        

בני 60 ומעלה בישראל: ממצאים מתוך סקר שנערך בשנים 1997-1998 (600)

¨        

ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט, 1984/85-2003 (675)

¨        

אריאל וראש העין: השוואה על-פי מדדים של פיתוח עירוני (707)

¨        

הפערים בישראל: תפקידה של החדשנות הטכנולוגית (727)

¨       

הפערים בישראל: תפקידה של ההשכלה (728)

¨        

החינוך המקצועי: הסמכה וקוץ בה – השפעת מסלולי הלימוד על אופן ההשתלבות וההישגים בשוק העבודה בקרב נשים וגברים בישראל (729)

¨        

פעילות גופנית מכלילה (746)

¨        

 


ז. חקלאות ומשק המים

פרסומים

החקלאות בישראל, 2001-2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 15, ירושלים 2004, 132 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם על-גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל מידע נרחב על הפעילות החקלאית בשנים 2001-2003, והוא מורכב משלושה חלקים: בחלק הראשון מובאים נתונים על חשבון ענף החקלאות, תשומה, תפוקה ותוצר מקומי בשנים 2002-2003. בחלק השני מובאים נתונים על האוכלוסייה החקלאית ועל הפעילות החקלאית: שטחים מעובדים, מצבת בעלי-חיים ושיווק מאורגן של תוצרת בעלי חיים. מקור הנתונים הוא מפקד החקלאות לשנת 2002 והמפקדים השנתיים הקודמים. המפקד נערך על-ידי הרשות לתכנון של משרד החקלאות בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המפקד מתבצע כל שנה בכל היישובים החקלאיים בישראל, כולל בישובים לא יהודיים ובמשקים יהודיים אחרים. נושאי המפקד הם: 1) השטחים החקלאיים – א) השימושים העיקריים בשטחי היישוב ובשטחים החקלאיים; ב) מטעים לפי מין, תוך חלוקה לנושאי פרי ולשאינם נושאי פרי; ג) ירקות וגידולי שדה, לפי מין ועונה, תוך חלוקה לגידולים בהשקייה ולגידולי בעל; ד) פרחים וצמחי נוי לפי מין ולפי אופן הגידול: בכיסוי (חממות) או בשטח גלוי; ה) חלוקת הנתונים למאפיינים שונים (צורת היישוב, אזורים וכדומה); 2) בעלי חיים – מספר הראשים, לפי מינים וקבוצות עיקריות; 3) שיווק התוצרת בענפי העופות, הבקר והצאן; 4) מים לחקלאות, המכסות והשימוש, לפי סוג; 5) אוכלוסיית היישובים החקלאיים ומאפייני תעסוקה. בחלק האחרון של הפרסום מוצגים מדדי תפוקה ותשומה בחקלאות לשנת 2003.

(חקלאות; גידולי שדה; ירקות; פירות; פרחים; מטעים; בעלי-חיים; שימושי קרקע; מים; מחירים; תשומה-תפוקה; מושבים; קיבוצים)

673

דין וחשבון כלכלי על החקלאות והכפר, 2003

הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ירושלים 2004, 179 עמ'. תקציר של הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד החקלאות: www.moag.gov.il.

דו"ח זה מורכב מ-6 פרקים, כדלקמן: חשבונות המגזר החקלאי (כולל תנאי הסחר בחקלאות, הכנסות החקלאים, פריון העבודה, התפתחויות בחקלאות בהשוואה לתעשייה ולמשק הלאומי, השינויים בערך הייצור החקלאי ובייעודו וההתפתחויות בתחום המחירים); גורמי הייצור, תשומות ושירותי תמך נבחרים (מקורות המים והשימוש במים, שימושי קרקע, המועסקים בחקלאות ותשומת העבודה, מלאי ההון, האשראי לחקלאות, תמיכות ותקציבי פיתוח ועוד); סחר החוץ של החקלאות (מאזן הסחר, הייצוא החקלאי הטרי, ייצוא תשומות חקלאיות וסחר חקלאי עם שטחי האוטונומיה); התמורות במרחב הכפרי (האוכלוסייה והתעסוקה ביישובים הכפריים, תיירות כפרית, התעשייה הקיבוצית, הרחבה לא חקלאית של יישובים כפריים ועוד); התמורות הענפיות ב-2003 (ענפי הצומח, ענפי בעלי החיים והחקלאות האורגנית); החקלאות בעולם - נתונים השוואתיים וסוגיות נבחרות, כגון ייצור חקלאי לנפש, ייצור מזון לנפש, מחירים ועוד. כן כולל הדו"ח נספחים בנושאים הבאים: יעדי ערך הייצור החקלאי, שינויים במדד המחירים לצרכן בגין תוצרת חקלאית, מחירים נבחרים ליצרן, הייצוא החקלאי ויעדי ייצור.

(חקלאות; ייצור; תשומה-תפוקה; מחירים; השקעות; תקציבים; התערבות ממשלתית; מחקר ופיתוח; תעסוקה; תיירות; תעשייה; ייבוא; ייצוא; פירות; ירקות; בעלי חיים; מים)

674

ראה גם:

שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (פריט מס' 593)

¨        

תרשימים מבוססים על נתונים מתוך שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (594)

¨        

שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004 (595)

¨        

השנתון הסטטיסטי למחוז הצפון, 2003 (596)

¨        

מינהל מקרקעי ישראל: דין וחשבון על פעולות המינהל לשנת התקציב 2003 (610)

¨        

מסמך מדיניות לעתיד ים המלח: בחינת תרחיש של "ברירת מחדל" - דו"ח ביניים והמלצות ראשונות (711)

¨        

פריון, תמורה לעבודה ותשואה להון, 2000-2003 (720)

¨        

הביקוש לעובדים במגזר העסקי: רבעון שלישי 2004 - משרות פנויות, איוש משרות ופליטת עובדים - נתוני סקר מעסיקים (723)

¨        

Economic Well-Being in Rural Communities in Israel (739)

¨        

"רבעון לסטטיסטיקה חקלאית", כרך 35: 3 – יולי-ספטמבר 2004 (775)

¨        

"השירותים הווטרינריים", משרד החקלאות, גיליון 3-6 - מרס-יוני 2004 (798)

¨        

 

 

 

 


ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

פרסומים

ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט, 1984/85-2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1239 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2004, (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס בלבד: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל סיכום של ערך הסחורות והשירותים שנצרכו על-ידי משקי-הבית ועל-ידי המגזר הממשלתי. בין המוצרים שנכללו בהוצאות אלו: מקלטי טלוויזיה ו-ווידאו, מחשבים אישיים ומוצרי ספורט. הפעילויות והשירותים השונים כוללים תזמורות ותיאטרונים, מוזיאונים, ספורט ומשחקים, שירותי רדיו וטלוויזיה, בתי קולנוע, מתנ"סים, "מפעל הפיס", "ספורטוטו", ספרים, בילוי בטבע ושמירה על איכות הסביבה ועוד. כן חושבו ערכי ההשקעות של המוסדות בנכסים קבועים (כולל בניינים, ציוד וכלי-רכב) והוצאותיהם על עבודה ועל קניית סחורות ושירותים. הסיכום מתבסס על נתונים שנאספו במסגרת עריכת החשבונות הלאומיים לחישוב הצריכה הפרטית, הצריכה הציבורית וההשקעות.

(תרבות; בידור; אמנות; ספורט; פעילויות פנאי; הוצאה לאומית; ממשלה; רשויות מקומיות; מלכ"ר; משקי-בית; מוזיאונים; מוסיקה; אמנות; קולנוע; מתנ"סים; ספרים; רדיו; טלוויזיה; משחקים; הימורים; טבע; איכות הסביבה)

675

לויתן, ניסן; ברקאי, חיים (עורכים):

בנק ישראל: חמישים שנות חתירה לשליטה מוניטרית – כרך א': ההיסטוריה המוניטרית של ישראל, סקירה אנליטית; כרך ב': נושאים נבחרים במדיניות מוניטרית

בנק ישראל, ירושלים 2004, כרך א' – 191 עמ'; כרך ב' – 367 עמ'.

ספר זה יצא לאור לרגל ציון 50 שנה להקמת בנק ישראל. בכרך הראשון, מנותחת ההיסטוריה המוניטרית של ישראל, תוך חלוקתה לשלוש תקופות: מהקמת המדינה עד מלחמת יום הכיפורים (1948-1973); תקופת האינפלציה הגדולה (1973-1985); ההתפתחויות אחרי תכנית הייצוב (1986-2004). בסוף כל חלק מופיעים לוחות, תרשימים ורשימה ביבליוגרפית. החלק השני של הספר כולל שישה מאמרים: א) אלכס צוקרמן - עצמאות משפטית, עצמאות בפועל והעצמאות הרצויה - המקרה של בנק ישראל; ב) נתן זוסמן - המדיניות המוניטרית בישראל בשנים 1990-2000 – אמידת פונקציית התגובה של הבנק המרכזי; ג) מיכה מיכאלי - הליברליזציה בשוק מטבע החוץ בישראל, 1950-2002; ד) יעקב פרוש - הפיקוח על הבנקים של בנק ישראל; ה) עובד יושע (ז"ל), שרון בליי וישי יפה - מערכת הבנקאות הישראלית בראייה היסטורית - תחרות מול פיזור סיכונים; ו) נחום גרוס - המדיניות הכלכלית בישראל בעיני בכירי הכלכלנים בבנק ישראל, 1954-2000.

(מדיניות מוניטרית; היסטוריה כלכלית; אינפלציה; מטבע חוץ; שער חליפין; אשראי; ריבית; מדיניות פיסקלית; פיקוח; מאזן התשלומים; צמיחה כלכלית; גירעון [תקציב]; מחירים; שכר; שוק העבודה; שוק ההון)

676

אלברט, אלכסנדר:

תכנית החשיפה והשפעתה על הרכב היבוא, 1988-2000

"הרבעון הישראלי למסים", ל"א: 123 (ספטמבר 2004), עמ' 7-63.

בעבודה זו נבחנה השפעת מדיניות החשיפה לייבוא מארצות "שלישיות" (כל הארצות להוציא את ארצות האיחוד האירופי וארצות-הברית) שהופעלה ב-1991, על משקל הייבוא המתחרה (לעומת הייבוא המשלים) של סחורות בענפי החקלאות והתעשייה בשנים 1988-2000. נמצא, כי חלה השפעה הולכת וגוברת של מדיניות החשיפה על הרכב הייבוא, בעיקר בענפים המסורתיים. השפעה זו התקיימה בשילוב עם ירידת מחירים בעולם. משקל הייבוא המתחרה בענפים טקסטיל והלבשה, עץ ומוצריו, נייר וקרטון, עור ומוצריו ועוד עלה לאורך כמעט כל תקופת החשיפה. העליות התבטאו במשקל הייבוא המתחרה בסך כל הייבוא, הן ברמה של ענפי מקור והן ברמה של ייעודים. ברמה של ייעודים בלטה גם עלייה במשקל הצריכה לעומת משקלן של ההשקעה והתשומות. בענף עץ ומוצריו לא חל שינוי במשקלה של הצריכה בסך הייבוא המתחרה, כתוצאה מהגברת ייבוא הלבידים (ייבוא מתחרה) לתעשיות מוצרי העץ. עליית התפוקה בתעשיות מוצרי העץ, לעומת דעיכה בתעשיות לבידי העץ היא אחד ממאפייני תכנית החשיפה. התכנית הביאה להוזלה ניכרת של מוצרי הביניים ליצרנים מקומיים, אך פגעה ביצרני לבידי העץ. עוד על מחקר זה, ראה חוברת 133, פריט 163.

(ייבוא; מדיניות כלכלית; תעשייה; ייצור; מחירים; מכס; תחרות; ליברליזציה)

677

שראל, מיכאל:

הורדת נטל המס במהלך השנים הבאות - חיונית לשיפור רמת החיים

"הרבעון הישראלי למסים", ל"א: 123 (ספטמבר 2004), עמ' 77-82. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של משרד האוצר: www.mof.gov.il/museum.

באחרונה עולה הטענה, כי כיום אין להמשיך בתהליך הורדת נטל המס בישראל, בין היתר, בשל הסיבות הבאות: נטל המס בישראל כיום אינו גבוה בהשוואה בין-לאומית; גם לו נטל המס היה גבוה בהשוואה בין-לאומית, הורדת הנטל אינה רצויה בגלל הצורך להוריד את החוב הציבורי ובגלל המיקום הנוכחי במחזור העסקים. במאמר מופרכות טענות אלו, ומוצגים הטיעונים הנגדיים הבאים: נטל המס בישראל, כאחוז מהתוצר (38.5%) הוא גבוה מהממוצע הפשוט של נטל המס ב-30 מדינות ה-OECD (37.4%) ובמיוחד גבוה מהממוצע המשוקלל לפי גודל האוכלוסייה במדינות אלו (32.8%); מדינות עם שיעורי מס נמוכים נהנות משיעורי צמיחה גבוהים יותר מאשר מדינות עם שיעורי מס גבוהים; כדי להבטיח צמיחה לטווח ארוך, הורדת נטל המס חייבת להיות מלווה בהקטנת הוצאות הממשלה, דבר שיביא גם להקטנת החוב הציבורי; המיקום הנוכחי במחזור העסקים צריך דווקא להוות שיקול לטובת הקטנת נטל המס.

(מסים; צמיחה כלכלית; חוב לאומי; מחזורי עסקים)

678

דר, ורד:

הפחתת מסים או הפחתת חוב - בלהט הויכוח בין בנק ישראל למשרד האוצר, אבדה הנקודה המרכזית

"הרבעון הישראלי למסים", ל"א: 123 (ספטמבר 2004), עמ' 83-88. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של משרד האוצר: www.mof.gov.il/museum.

הגידול בהכנסות המדינה ממסים בתחילת 2004 הוביל לוויכוח בשאלה, האם יש לנצל את עודפי המסים לצורך הקטנת החוב או לצורך הפחתה נוספת של נטל המס. לאחר סקירת עמדת משרד האוצר להמשך הפחתת נטל המס (ראה הפריט לעיל), מעלה המחברת טיעונים נגד עמדה זו: הפחתת המס כאשר המשק שרוי בשיאו של מחזור עסקים, ללא מדיניות תומכת של קיצוץ תקציבי, תוביל להעלאה עתידית של שיעורי המס; נטל המס "המתוקנן" משתנה בפועל מדי שנה גם ללא כל שינוי בשיעורי המס; בתקופות גאות נטל המס בפועל עולה ובתקופות של שפל הוא יורד גם ללא התערבות. המסקנה היא, כי הפחתת מסים בתקופת גאות תוביל להעלאת מסים בתקופת שפל כדי לא לחרוג מהגירעון, פעולה שתחריף את השפל. לכן, בנקודת זמן זו, יש להפנות את עודפי המסים להפחתת החוב ולא להפחתה נוספת בנטל המס.

(מסים; צמיחה כלכלית; חוב לאומי; מחזורי עסקים)

679

ג'יברה, יוסי; סטרבצ'ינסקי, מישל:

להפחית מסים היום או מחר: מה ניתן ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות?

"הרבעון הישראלי למסים", ל"א: 123 (ספטמבר 2004), עמ' 89-96. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של משרד האוצר: www.mof.gov.il/museum.

בשנות ה-80' וה-90', נקטו מספר רב של מדינות מפותחות מדיניות של הקטנה מתמשכת של הגירעון בתקציב הממשלה. האפיונים הכלליים של מדיניות זו היו: הפחתת הוצאות הממשלה, ולאחר שצמצום ההוצאות הוביל לתהליך של ירידת החוב במונחי תוצר, החלה הפחתת מסים; צעדים אלו השתקפו בירידת הריביות לטווח קצר ולטווח ארוך ללא פגיעה ביציבות הפיננסית; בעת השפל הכלכלי האחרון ננקטה במדינות אלו מדיניות פיסקלית מרחיבה ללא התערערות היציבות המקרו-כלכלית. בין מסקנות המחברים לגבי הצעדים שיש לנקוט בישראל, לאור ניסיון זה: הפחתת מסים צריכה לבוא רק לאחר הפחתת הוצאות הממשלה (הפחתת מסים בשלב מוקדם עלולה להוביל לגידול החוב הציבורי); הקדמה של הפחתת הוצאות הממשלה מאפשרת להעריך בתנאי וודאות (לאחר היוודע היקף הקיצוץ בהוצאות) את היקף הפחתת המסים הרצוי; הפחתת מסים מאוחר יותר תאפשר להשיג גירעון נתון בתקציב הממשלה תוך ירידת תשלומי הריבית ופגיעה קטנה יחסית בשירותים הציבוריים; הפחתת גירעון מתמשכת לפני הפחתת מסים עשויה לשמש כביטוח בעת האטה כלכלית, מפני שירידה מהירה של החוב הציבורי במונחי תוצר תאפשר הרחבה פיסקלית ללא התערערות היציבות הפיננסית.

(מסים; מדיניות פיסקלית; צמיחה כלכלית; חוב לאומי)

680

דהן, מומי:

פנסיית חובה: אומדן תוספת אג"ח מיועדות

"רבעון לכלכלה", 50: 3 (ספטמבר 2003), עמ' 511-528 (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של מערכת הרבעון לכלכלה: www.calcala.tau.ac.il.

מטרתה של עבודה זו היתה להעריך את תוספת איגרות-החוב המיועדות שתידרש הממשלה להנפיק מדי שנה עבור עובדים חדשים שיצטרפו לקרנות הפנסיה בעקבות הנהגת פנסיה תעסוקתית חובה, בהנחה של חוסר תגובה מצד העובדים והמעבידים. במסגרת העבודה, נעשית אמידה של שיעור הכיסוי הפנסיוני לפי גיל, רמת שכר, מקום עבודה, סוג המשרה וענפי המשק. מקור הנתונים לעבודה הוא נתוני מודל המס לשנת 1998 של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר. בין הממצאים: על-פי התרחיש הבסיסי, שלפיו כל העובדים במשק יחוייבו להיות מבוטחים בהסדר פנסיוני כלשהו, תצטרך הממשלה להנפיק איגרות-חוב מיועדות בהיקף של 2.5-3.4 מיליארדי ₪ לשנה; על-פי "תרחיש הגבלת חופש הבחירה", שבמסגרתו יחוייבו העובדים להיות מבוטחים בקרן פנסיה, תעלה ההנפקה לשיעור של 7 מיליארדי ₪. הסובסידיה הגלומה בהנפקת איגרות-חוב מיועדות בעקבות הנהגת פנסיית חובה צפויה להיות כ-370 מיליוני ₪ לשנה על-פי התרחיש הבסיסי וכ-760 מיליוני ₪ לשנה על-פי התרחיש השני.

(ביטוח פנסיוני; קרנות פנסיה; איגרות-חוב; מדיניות ממשלתית)

681

זילכה, ירון; ריבלין, עדי:

הרפורמה בשוק איגרות החוב הממשלתיות היא נדבך מהותי ברפורמה הנדרשת בשוק ההון

"רבעון לבנקאות", ל"ט: 154 (אוקטובר 2004), עמ' 8-15.

בשנתיים האחרונות ביצע משרד האוצר רפורמות שמטרתן ייעול ההוצאה הציבורית והגברת התחרותיות במשק. ברקע למדיניות זו עומדת ההכרה כי קיים קשר שלילי בין ההוצאה הציבורית לבין צמיחה בישראל. בלי הקטנה ניכרת ועקיבה של נטל ההוצאה הציבורית בתוצר, לא יתאפשר להפחית את נטל המס ולשחרר מקורות לטובת צמיחת המגזר העסקי. יתר על כן, נראה, כי מרבית הפער בין התוצר לנפש בישראל לבין התוצר הממוצע לנפש בעולם נובע מהמשקל העודף בישראל של הוצאה ציבורית בתוצר ומחוסר שכלול של ענפים רבים במשק. הרפורמות שבוצעו עד כה התייחסו לכ-80% מתקציב המדינה. נתח גדול ומשמעותי של כ-35 מיליארדי ₪ הוצאות ריבית נותר ללא טיפול יסודי. לכן, יש חשיבות לביצוע רפורמת עושי השוק הראשיים. רפורמה כזו הונהגה במדינות מפותחות רבות, ומחקרים מלמדים כי היא הביאה להפחתה מהותית בעלויות גיוס ההון הממשלתי, לירידת הריביות ארוכות-הטווח, להגברת התחרותיות, השקיפות והיציבות הפיננסית ולכניסתם של משקיעים זרים לפעילות בשוק המקומי. לדעת המחברים, ביצוע רפורמת עושי השוק הראשיים בישראל, המשתלבת עם הרפורמות האחרונות, תיצור שוק הון משוכלל יותר, תחרותי יותר, שוויוני יותר ויציב יותר.

(שוק ההון; איגרות-חוב; מדיניות ממשלתית; רפורמה)

682

סוקולר, מאיר:

השפעתה של המדיניות המוניטרית על היציבות הפיננסית

"רבעון לבנקאות", ל"ט: 154 (אוקטובר 2004), עמ' 16-23.

עם קביעת משטר יעדי האינפלציה, יש למדיניות המוניטרית של בנק ישראל יעד כמותי ברור, המשולב בדרך כלל עם מדיניות של "החלקת הריבית" (שינוי שער ריבית הדרגתי ללא זעזועים). עקב כך, השווקים לא מופתעים בדרך כלל מצעדי המדיניות של הבנק. יסוד חשוב באסטרטגיה של בנק ישראל הוא מבט לעתיד, כלומר באינפלציה שתשרור בעוד שנה ושנתיים. על-פי גישה זו, האינפלציה בהווה מושפעת לא רק מהמדיניות הנוכחית אלא גם מהציפיות לגבי המדיניות שתינקט בעתיד, וזאת דרך השפעתן של הציפיות על מדיניות הריבית. ציפיות האינפלציה השוררות בשוק ההון נגזרות מפערי התשואות בין איגרות-חוב נומינליות לאיגרות-חוב צמודות למדד, ולכן פער זה הוא נתון חשוב המשפיע על החלטות הריבית. בנוסף, ככל שהמדיניות המוניטרית מתבססת יותר על כלי שוק, היא שקופה יותר. ניהול המדיניות המוניטרית באמצעות המק"ם, במקום באמצעות פיקדונות הבנקים בבנק ישראל, מאפשר לכל פרט וחברה לגזור מעקום המק"ם מידע מהימן על הכיוון הצפוי של הריבית ולפעול במהירות בהתאם למידע זה. התוצאה היא קשר מהיר בין השינויים במדיניות המוניטרית – הנוכחית והצפויה – לבין הציפיות לאינפלציה והאינפלציה בפועל. כשהמדיניות המוניטרית מתבססת על כלי שוק, ככל שצעדיה אמינים יותר, הם מחזקים יותר את היציבות הפיננסית.

(מדיניות מוניטרית; אינפלציה; שוק ההון; ריבית; ציפיות)

683

סעדון, יוסי; בן-ציון, אורי; שיפר, זלמן:

ריבית הבנק המרכזי והעדפות אסימטריות

"רבעון לכלכלה", 51: 2 (אוגוסט 2004), עמ' 228-263 (עברית, סיכום באנגלית).

בדיונים על מדיניות הריבית האופטימלית שקובעים בנקים מרכזיים, שכיחה ההנחה של העדפות סימטריות של הבנק המרכזי לסטייה מיעדי מדיניות, אולם ממצאי מחקרים רבים מראים, כי תגובתם של בנקים מרכזיים אינה סימטרית. סטייה שלילית מיעד האינפלציה תתקבל כחמורה פחות מאשר סטייה חיובית, ולהפך במקרה של סטייה מהתוצר הפוטנציאלי. כדי לבדוק את השלכותיהן של העדפות א-סימטריות, מוצג במאמר מודל דינמי, אשר באמצעותו נבחנת התנהגותו האופטימלית של הבנק המרכזי כאשר הבסיס להחלטותיו הוא העדפות א-סימטריות לסטייה מיעדי מדיניות. באמצעות מודל זה, אפשר להסביר את העובדה שבנקים מרכזיים מחזיקים בפועל ריבית גבוהה יותר מזו המומלצת על-פי מודלים שהתבססו על העדפות סימטריות. הממצאים העיקריים של העבודה הם: בנק מרכזי רגיש יותר למצבים של אי-וודאות באינפלציה, ועקב כך הוא יחזיק ריבית גבוהה יותר, המבטאת פרמיית סיכון בשל אי-הוודאות; משק שבו לבנק המרכזי יש העדפות א-סימטריות מתכנס מהר יותר ליעדים שנקבעו; הפסד התוצר בגין ריבית הבנק הוא גבוה יותר.

(מדיניות מוניטרית; ריבית; אינפלציה)

684

פישר, סטנלי:

גלובליזציה ואתגריה

"רבעון לכלכלה", 51: 2 (אוגוסט 2004), עמ' 264-306 (עברית, סיכום באנגלית)

בקרב אנשי מקצוע רבים - כלכלנים, פוליטיקאים, סוציולוגים ומומחים אחרים - שורר ויכוח בנוגע ליעילותו של תהליך הגלובליזציה הכלכלית ויעדיו. האתגר המקיף של הגלובליזציה הוא להביא לצמיחה כלכלית ביתר עקיבות וצדק, כדרך לצמצום העוני ואי-השוויון בעולם. האתגרים המיוחדים של הגלובליזציה שונים על-פי האזור והנושא. במאמר דן המחבר בחמש שאלות שנויות במחלוקת: 1) האם העוני ואי-השוויון גדלים או פוחתים; 2) האם השתלבות במשק העולמי היא טובה לצמיחה; 3) האם השיטה הפיננסית הבין-לאומית מועדת למשברים והאם יש להגביל את תנועות ההון או לפקח עליהן; 4) האם קיימת הגינות בשיטת הסחר העולמי והאם זרמי הסיוע לוקים בחסר; 5) מהו תפקידה של קרן המטבע הבין-לאומית בתהליך הגלובליזציה.

(גלובליזציה; ליברליזציה; מסחר בין-לאומי; צמיחה כלכלית; השקעות; הכנסה; עוני; הגירה; שינויים טכנולוגיים; שוק ההון; שער חליפין; אשראי; מיסוי; מדיניות כלכלית)

685

בפמן, גיל; פרנקוביץ, חנוך; לבל, אייל:

מחיר הנפט והשפעתו על המשק הישראלי

"מבט לאומי – התפתחויות כלכליות בארץ ובעולם" (בהוצאת בנק לאומי בע"מ), גיליון ספטמבר 2004, עמ' 10-12.

בשנה האחרונה, ובמיוחד מאז מאי 2004, האמירו מחירי הנפט באופן דרסטי (עלייה של 75% לעומת ספטמבר 2003). במאמר נדונה ההשפעה של עלייה זו על המשק הישראלי. המדינות המרוויחות מעליית המחירים הן יצואניות הנפט. רוב מדינות העולם, ובכללן ישראל, מייבאות חומרי גלם ליצירת אנרגיה, והן נדרשות לשלם יותר עבור האנרגיה שהן צורכות. אם יוסיפו המחירים לעלות ויישארו ברמה גבוהה לאורך זמן, עלולה להיות לכך השפעה שלילית על הכלכלה. זאת, מכמה סיבות: 1) מחירי אנרגיה גבוהים גורמים להאטה בצמיחה (בשל ייקור העלויות בייצור ובסחר) ולהקטנת התוצר; 2) מדד המחירים לצרכן מושפע ממחירי האנרגיה, כך שהבנק המרכזי ייאלץ להעלות את הריבית; 3) הביקושים של משקי-הבית לאנרגיה הם קשיחים ביחס למחיר (לא יסעו פחות קילומטרים ברכב הפרטי ולא יצרכו פחות חשמל על אף העלייה במחירים), ולכן תהיה להם פחות הכנסה פנויה לצריכת מוצרים אחרים; 4) מאחר שישראל מייבאת את רוב תשומות האנרגיה שלה, תיתכן השפעה בכיוון של פיחות השקל מול סל המטבעות, בעקבות הרעה במאזן התשלומים.

(נפט; אנרגיה; מחירים; צריכה; צמיחה כלכלית; מאזן התשלומים; ריבית)

686

Braude, Jacob; Menashe, Yigal:
Does the Capital Intensity of Structural Change Matter for Growth?
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2004.10, Jerusalem 2004,
37 pages. The publication appears also on the Bank’s Internet site: www.boi.gov.il.

"הנמרים מאסיה" - הונג-קונג, סינגפור, דרום-קוריאה וטאיוואן - השיגו שיעורי צמיחה כלכלית גבוהים, שלוו בהתקדמות משמעותית בשיעורי ההכנסה לנפש, בייצור לייצוא, בהשקעות ועוד. בעבודה זו נבדקת הגישה, שלפיה ה"נס האסיאני" נבע מצבירת הון בלבד, ללא שימוש בטכנולוגיה מתקדמת. לפי גישה זו, מאחר שלמדינות אלו יש כלכלה חופשית והן מוטות-ייצוא, הן יכלו לנצל את צבירת ההון כדי להעביר משאבים ממגזרים עתירי עבודה למגזרים עתירי הון, במקום להגדיל את מלאי ההון לעובד בכל מגזר ולסבול מתפוקה שולית הולכת ופוחתת. במסגרת העבודה, נבנה מדד שבדק את עתירות ההון של השינויים המבניים במגזר היצרני ב-33 מדינות (כולל ישראל) מ-1963 עד 1990. נמצא, כי "הנמרים" אכן היו יוצאי דופן במידה הרחבה של מעבר משיטות עתירות עבודה לשיטות עתירות הון, והן צברו הון רב. עם זאת, נמצא כי בשנות ה-80' לשינוי המבני היה רק חלק קטן בצבירת ההון במגזר היצרני. כן נמצא, כי לשינוי המבני לא היתה השפעה משמעותית על הצמיחה, אולי אף השפעה שלילית.

(אסיה; צמיחה כלכלית; תפוקה; תעשייה; ייצור; שינוי מבני)

687

Ribon, Sigal:
A New Philips Curve for Israel
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2004.11, Jerusalem 2004,
26 pages. The publication appears also on the Bank’s Internet site: www.boi.gov.il.

עקומת פיליפס מודדת את היחס שבין האינפלציה לבין הפעילות הכלכלית הריאלית. בעבודה זו נבדקים ניתוחים כלכליים חדשים בהתייחס לעקומת פיליפס, גישה המכונה "The New Keynesian Phillips Curve". במסגרת זו, מוצג מודל הבוחן את היחס שבין העלות השולית של הייצור לבין האינפלציה. המודל המוצע נבחן לאור נתוני 55 רבעונים בתקופה 1990-2003. בין הממצאים: לא נמצאו הבדלים מהותיים בין ההתפתחויות שנצפו בישראל לבין אלו שבמדינות באירופה, בארצות-הברית ובקנדה, למרות שההיסטוריה האינפלציונית של ישראל שונה מזו שבמדינות הנ"ל באופן מהותי; התדירות הממוצעת של עדכוני המחירים על-ידי חברות היתה אחת ל-2-3 רבעונים, לעומת אחת ל-1-3 חודשים בשנות ה-80'.

(אינפלציה; התפתחות כלכלית; מחירים; פריון עבודה; תיאוריות בכלכלה)

688

Barnea, Ami; Djivre, Joseph:
Changes in Monetary and Exchange Rate Policies and the Transmission Mechanism in Israel, 1989.IV – 2002.I
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2004.13, Jerusalem 2004,
72 pages. The publication appears also on the Bank’s Internet site: www.boi.gov.il.

בעבודה זו נבדקה השפעת השינויים במדיניות המוניטרית ובשער החליפין בישראל ב-1990-2002 על מנגנון התמסורת של המדיניות המוניטרית במסגרת מודל אקונומטרי רבעוני. תקופה זו אופיינה בליברליזציה של שוק ההון, שהתבטאה בליברליזציה של זרימת ההון ובמעבר ממדיניות של ניהול שער ריבית לאימוץ יעדי אינפלציה ושער מטבע חוץ חופשי. בין הממצאים: הידוק המדיניות המוניטרית האיץ את ירידת שיעורי האינפלציה במחיר של פער גדול יותר בתפוקה. יכולתו של בנק ישראל להשפיע על המחירים בטווח הקצר גדלה לאחר 1997 ולוותה בתנודתיות גבוהה יותר בשיעורי הריבית הנומינלית. עקב זעזועים שאירעו בשער החליפין הנומינלי ובפער התוצר, גברה התנודתיות באינפלציה, אך בטווח הארוך, שיעורי סטיית האינפלציה פחתו בשל התגובה המוניטרית האגרסיבית יותר ללחצים אינפלציוניים.

(מדיניות מוניטרית; שער חליפין; אינפלציה)

689

פרנקוביץ, חנוך:

מקדם התמסורת בין שער החליפין לבין מדד המחירים לצרכן

"בנק לאומי" (בהוצאת בנק לאומי לישראל בע"מ), גיליון יוני 2004, עמ' 19-20.

חישוב השפעת השינויים בשער החליפין על מדד המחירים לצרכן, נעשה בעבודה זו בשתי שיטות אמידה: 1) מודל בעל מבנה דינמי, שבו האמידה מבוססת על בחינת ההשפעות לאורך זמן; 2) מודל אינפלציה שבו מידת התמסורת משער החליפין למחירים מושפעת ממצב המשק. על-פי המודל הראשון נמצא, כי בממוצע, עלייה של 1% בשער החליפין הביאה לעלייה מצרפית של כ-0.3% במדד המחירים לצרכן, כאשר רוב ההשפעה מתרחשת בתקופה של עד חודשיים ממועד השינוי הראשוני בשער החליפין. על-פי המודל השני, שנבחן לגבי השנים 1998-2003, נמצא כי עלייה של 1% בשער החליפין הביאה לעלייה של 2.8% במדד המחירים לצרכן. עוד נמצא, כי עוצמת ההשפעה של שינויים בשער החליפין על מדד המחירים בשוק המקומי יורדת ככל שעולה שיעור האבטלה. לכן, עליית שיעור האבטלה מ-1995 ואילך הביאה לירידה מתמשכת במקדם התמסורת.

(מדד המחירים לצרכן; אינפלציה; אבטלה; שער החליפין)

690

בר, חדוה; קוסנקו, קונסטנטין:

האם אנליסטים של מניות משפיעים על שוק ההון והאם השוק מבין את הפוטנציאל לניגודי עניינים?

מחלקת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 12 בסדרת מאמרים לדיון, ירושלים 2004, 37 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.boi.gov.il.

המלצות אנליסטים לגבי מניות הנסחרות בבורסה לניירות-ערך מבוססות על מידע שנאסף ממנהלי חברות, מספקים של החברות, מצרכנים ומניתוחים כלכליים שהם מבצעים. בעבודה זו, נדון ניגוד העניינים שבין מחויבותם של האנליסטים לתת ייעוץ אובייקטיבי ואמין לבין תפקידם לשווק סחורה בשליחות המוסד הפיננסי שבו הם מועסקים. לצורך המחקר, רוכזו 1,000 המלצות שניתנו על-ידי 43 אנליסטים ב-1999-2001 לגבי מניות השייכות למדד תל-אביב 100. עבור כל המלצה נבדקו תאריך ההמלצה, אופייה (קנה, מכור, החזק) ומאפייני האנליסט. כן נבדק האם לאנליסט היו אחזקות של יותר מ-0.01% מההון של החברה המומלצת על-ידו. בין הממצאים: אנליסטים בעלי אחזקה, בניגוד לאנליסטים עצמאיים, נוטים להמליץ על מניות כאשר ביצועיהן יורדים; השוק אינו מזהה את הפוטנציאל לניגוד עניינים, ומגיב באופן דומה להמלצות של אנליסטים בעלי אחזקה ושל אנליסטים עצמאיים בשבוע סביב ההמלצה; בחינת התשואה במשך חצי שנה לאחר ההמלצה הראתה, כי פרטים או מנהלי תיקי השקעות אשר קנו מניות עקב המלצות אנליסטים בעלי אחזקה השיגו בדיעבד תשואה נמוכה מזו שיכלו להשיג אילו היו פועלים לפי המלצות של אנליסטים עצמאיים.

(שוק ההון; מניות)

691

בר, חדוה; ריבון, סיגל:

כוח השוק של הבנקים מול הפירמות הגדולות: מה השתנה בעקבות פתיחת המשק לחו"ל?

מחלקת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 14 בסדרת מאמרים לדיון, ירושלים 2004, 28 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.boi.gov.il.

מערכת הבנקאות בישראל היא ריכוזית ודומיננטית בפעילות התיווך הפיננסי בין מלווים ולווים. כתוצאה מכך, נוצרו קשרים הדוקים בין הבנקים לבין החברות, שהתבטאה גם במשקל הגבוה של מקורות המימון שגויסו על-ידי החברות מהבנקים. בעבודה זו נבדק, האם החלופות שניתנו לחברות עקב תהליכי הליברליזציה והגלובליזציה הביאו לחיזוק כוחן מול הבנקים. זאת, באמצעות בדיקת שיעורי הריבית שגבו הבנקים על אשראי שקלי לא-צמוד לחברות. המדגם כלל נתונים של חברות תעשייתיות שנסחרו בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב ב-1993-2000. לגבי כל חברה נבדקו מחירי גיוס האשראי בכל שנה לפי סוג האשראי, מספר הבנקים שמהן כל חברה לוותה, היקף האשראי שגייסה מהבנקים, סיווג הסיכון של החברה שניתן על-ידי הבנק המלווה ומאפיינים נוספים כגון רווחיות, גודל ועוד. נמצא, כי הצטמצם הפער בין עלות האשראי לבנקים לבין הריבית שגבו מכלל החברות. חברות שנהנו מצמצום זה במיוחד היו אלו שנהנו מקשרים הדוקים עם הבנקים ואלו שפעילותן מוטית לשוק המקומי.

(שוק ההון; בנקים; חברות עסקיות; אשראי; ריבית; ליברליזציה; גלובליזציה)

692

יובל לבורסה: הבורסה לניירות-ערך, 1953-2003

"הבורסה", גיליון מיוחד, נובמבר 2003, 26 עמ'.

לרגל ציון 50 שנה לקיומה של הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב, יצא גיליון מיוחד של כתב-העת "הבורסה". הגיליון כולל ראיונות עם ראשי הבורסה ובכירים אחרים בהווה ובעבר, כתבות מההיסטוריה של הבורסה, סקירה של שוק הנגזרים בעשור האחרון ומאמר מיוחד על יצרניות הערך הגדולות בעשור האחרון. במאמר זה נסקרות החברות הבורסאיות שהביאו ליצירת ערך רב, מעבר לעליית הערך שהתרחשה בענפים השונים ובשוק בכלל. בעשור האחרון חלו תהפוכות בשוק המניות: בדצמבר 1993 הגיע שוק המניות לשיא לאחר חמש שנות שגשוג, אך בתחילת 1994 פקד את שוק ההון משבר, שלאחריו השתרר מיתון ארוך, שהתבטא בירידת שערים, גיוס הון בהיקף קטן ומחזורי מסחר נמוכים. הגאות בשוק ההון התחדשה לקראת סוף 1998, כאשר מובילות את הפריחה החדשה חברות הטכנולוגיה. צמיחה זו נפסקה ב-2000, עקב המשבר בנאסד"ק ופרוץ האירועים הביטחוניים. בספטמבר 2003 נסחרו בבורסה 584 חברות בשווי כולל של כ-258 מיליארדי ₪. 10 החברות ששוויין הוא הרב ביותר הן: "טבע", "דלק רכב", הראל השקעות", "אסם", כלל ביטוח", "ליפמן", "נייס", ריבוע נכסים", "מנורה" ו"הפניקס".

(בורסה; ניירות-ערך; חברות עסקיות)

693

חברות התעשייה הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב: שנת 2003 – ניתוח מצרפי

המחלקה הכלכלית, איגוד התעשייה הקיבוצית, בשיתוף עם המחלקה למחקר כלכלי ואסטרטגיה, התאחדות התעשיינים בישראל, תל-אביב 2004, 19 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של איגוד התעשייה הקיבוצית: www.kibbutz.org.il/kia/hwelcome.htm.

במסמך זה מסוכמות התוצאות העסקיות לשנת 2003 של החברות התעשייתיות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, בהשוואה ל-2002. בסיכום נכללו 175 חברות, שהיקף המכירות שלהן ב-2003 היה כ-111 מיליארד ₪. לא נכללו בסיכום חברות תוכנה. הניתוח התבסס על הדו"חות הכספיים של החברות. בין הממצאים: סך המכירות של החברות התעשייתיות הנסחרות בבורסה גדל ב-18% לעומת 2002, הרווח הגולמי גדל ב-22%, והרווח התפעולי גדל ב-82%; שיעור הרווח הגולמי הגיע ב-2003 ל-30.3% מהמכירות, לעומת 29.3% ב-2002, ואילו שיעור הרווח התפעולי עלה ל-7.5%  מהמכירות, לעומת 4.8% ב-2002; עיקר הגידול במכירות (כשלושה רבעים ממנו) נבע מהגידול במכירות של ענף הכימיה, 7% מהגידול נבע מענף המזון, ו-3.5% בלבד נבע מענף האלקטרוניקה; החברות עתירות הייצוא הובילו את השיפור בסעיפים העיקריים של דו"חות הרווח וההפסד, כאשר כמעט 90% מהגידול במכירות, ברווח הגולמי, ברווח התפעולי וברווח הנקי נגזרו מהגידול בקבוצה זו.

(תעשייה; רווחים; בורסה)

694

ראה גם:

שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (פריט מס' 593)

¨        

תרשימים מבוססים על נתונים מתוך שנתון סטטיסטי לישראל, 2004, מס' 55 (594)

¨        

השנתון הסטטיסטי למחוז הצפון, 2003 (596)

¨        

מדיניות המעודדת בעלות על דיור בישראל בשנות התשעים: קפיטליזם בחסותה של התערבות ממשלתית? (609)

¨        

ההוצאה הלאומית לבריאות, 1962-2003 (611)

¨        

דין וחשבון כלכלי על החקלאות והכפר, 2003 (674)

¨        

מערכת הבנקאות בישראל - סקירה שנתית, 2003 (697)

¨        

עצמאות משפטית, עצמאות בפועל והעצמאות הרצויה: המקרה של בנק ישראל (698)

¨        

המדיניות המוניטרית בישראל בשנים 1990-2000: אמידת פונקציית התגובה של הבנק המרכזי (699)

¨        

הפיקוח על הבנקים של בנק ישראל (700)

¨        

מערכת הבנקאות הישראלית בראייה היסטורית: תחרות מול פיזור סיכונים (701)

¨        

Probability Matching and the Law: A Behavioral Challenge to Law and Economics (717)

¨        

פריון, תמורה לעבודה ותשואה להון, 2000-2003 (720)

¨        

הפערים בישראל: תפקידה של החדשנות הטכנולוגית (727)

¨        

הפערים בישראל: תפקידה של ההשכלה (728)

¨        

Mass Migration to Israel and Natives' Transitions from Employment (733)

¨        

ממדי העוני ואי-השוויון בהתחלקות ההכנסות במשק - 2003: ממצאים עיקריים (735)

¨        

Economic Well-Being in Rural Communities in Israel (739)

¨        

הספנות הישראלית ב-2003 ומבט ראשון על שנת 2004 - דו"ח שנתי (749)

¨        

סקר תיירות נכנסת: דו"ח שנתי, 2003 (757)

¨        

פרק ט"ז: "תעשייה ואנרגיה" (759-764)

¨        

פרק י"ז: "כתבי-עת הכוללים נתונים סטטיסטיים שיצאו לאור לאחרונה" (765-782, 785-797)

¨        

 


ט.  ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

פרסומים

סמית, רפי; שרביט, קרן:

הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת ישראל, 2003

לשכת המדען הראשי, המשרד לבטחון הפנים, רמת-גן 2004, 186 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). בוצע על-ידי "סמית - יעוץ ומחקר בע"מ". הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים: www.mops.gov.il.

מטרתו של סקר זה היא לבחון את עמדותיו של הציבור לגבי נושאים הקשורים למשטרה והגורמים המשפיעים על עמדות אלו: תפקידיה, אמינותה, יעילותה, שיטור קהילתי, תדמית השוטר, תדמית המשטרה ועוד. המדגם כלל 1,607 מרואיינים: 1117 יהודים מעל גיל 18, 272 ערבים מעל גיל 18 ו-218 בני נוער יהודים בגילים 14-18. הדו"ח כולל השוואות לממצאי סקרים קודמים. נמצא, כי בהשוואה ל-2002, חלו ירידות בהערכות הכלליות כלפי המשטרה וברוב ההערכות בנוגע להיבטים ספציפיים בתדמית המשטרה, יעילותה ותדמית השוטר. מרואיינים שבאו במגע עם המשטרה העריכו את רמת יעילותה כפחות טובה לעומת אלו שלא באו במגע עם המשטרה. בדירוג המטלות המצופות מן המשטרה, דורגה מניעת פיגועים בראש סדר העדיפויות. עם זאת, רוב הציבור היה בדעה שהמשטרה עוסקת יותר מדי בענייני ביטחון ופחות מדי בענייני פשיעה. לגבי השוטר הישראלי, התקבלה הערכה חיובית של השוטר כיעיל, הערכה נמוכה של השוטר כאדיב והערכה בינונית ביתר התחומים שנבדקו.

(דעת קהל; משטרה; יחסי משטרה-קהילה; ביטחון אישי; עבריינות; אלימות)

695

Berrebi, Claude; Klor, Esteban F.:
On Terrorism and Electoral Outcomes: Theory and Evidence from the Israeli-Palestinian Conflict
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Jerusalem 2004, 51 pages. The publication appears also on the Institute’s Internet site: http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msfalkin/home-1.htm.

בעבודה זו נבחן הקשר שבין תוצאות הבחירות בישראל לבין ביצוע פעולות טרור נגד ישראל על-ידי ארגונים פלסטיניים. המודל התיאורטי כלל שתי השערות: התמיכה ב"ליכוד" עולה לאחר תקופות המלוות ברמה גבוהה של פעולות טרור ויורדת לאחר תקופות של שקט יחסי; רמת הטרור גוברת כאשר "העבודה" בשלטון ופוחתת כאשר "הליכוד" בשלטון. מקורות הנתונים לעבודה היו סקרי דעת קהל על העדפותיו הפוליטיות של ציבור הבוחרים בישראל ומאגר נתונים על פעולות טרור שנערכו בישראל ובשטחים בשנים 1990-2003. בין הממצאים: "העבודה" ניצחה בכל מערכת בחירות אשר בחמשת החודשים שקדמו לה היו פחות מ-12 הרוגים בפעולות טרור, בעוד שה"ליכוד" ניצח בתקופות מקבילות אשר היו בהן יותר מ-48 הרוגים בפעולות טרור. אוששה גם השערת המחקר השנייה.

(פעולות טרור; בחירות; הצבעה; דעת קהל; מפלגות פוליטיות; סכסוך ישראלי-ערבי)

696

מערכת הבנקאות בישראל - סקירה שנתית, 2003

המפקח על הבנקים, בנק ישראל, ירושלים 2004, 205 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.boi.gov.il.

דו"ח זה מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: א) מערכת הבנקאות הישראלית: הפעילות, הסיכונים והביצועים ב-2003 ובבחינה ארוכת-טווח; ב) מבנה מערכת הבנקאות בישראל והתחרות בראייה ארוכת-טווח; ג) ההתפתחויות העיקריות בפעילות ובתוצאות העסקיות של מערכת הבנקאות; ד) הסיכונים והלימות ההון; ה) פעילות הפיקוח על הבנקים. בין הממצאים: בשנת 2003 חל שיפור בתוצאות העסקיות של התאגידים הבנקאיים, תוך שיפור מהותי גם בהלימות ההון של הבנקים, דבר המצביע על שיפור חוסנה של המערכת הבנקאית; התשואה להון של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות גדלה מ-2.8% ב-2002 ל- 8.4% ב-2003; ההפרשה לחובות מסופקים ירדה מ-7.2 מיליארדי ש"ח ב-2002 ל-6 מיליארד ב-2003; רמת סיכוני האשראי נותרה יציבה אך גבוהה. עם זאת, חל שיפור בתשואה המותאמת לסיכון; נמשכת ההרעה בהיבט התחרות, המתבטאת בהמשך העלייה במדדי הריכוזיות של הנכסים והפיקדונות; תיק נכסי הציבור הגיע לרמה הגבוהה ביותר בעשור האחרון – כ-1,400 מיליארדי ₪.

(בנקים; פיקוח; אשראי; ריבית; שוק ההון; השקעות; רווחים; מטבע חוץ; פיקדונות; ניירות-ערך; איגרות-חוב; משכנתאות)

697

צוקרמן, אלכס:

עצמאות משפטית, עצמאות בפועל והעצמאות הרצויה: המקרה של בנק ישראל

בתוך: "בנק ישראל – חמישים שנות חתירה לשליטה מוניטרית", בנק ישראל, ירושלים 2004, כרך ב', עמ' 13-54.

במאמר נסקרים השינויים בעצמאות המשפטית של בנק ישראל מאז היווסדו, תוך דגש על השינויים בפועל מאז תכנית הייצוב הכלכלית של 1985. הנתונים המובאים מאפשרים השוואה בין שני סוגי עצמאות: זו המשפטית וזו שבפועל. המאמר כולל גם התייחסות לעצמאות בפועל בממוצע השנים שקדמו ל-1985, תיאור של העצמאות המשפטית הגלומה בהמלצות וועדת לוין (מ-1998) והשוואה בין עצמאותו של בנק ישראל, בזמנים שונים, לבין עצמאותם של בנקים מרכזיים אחרים בעולם. נמצא, כי שינויים מוסדיים למיניהם גרמו לשינוי חשוב בעצמאותו בפועל של בנק ישראל מאז 1985, בלי שהשתנתה עצמאותו המשפטית. במאמר נדונים הגורמים להתפתחויות אלו, ומוערכת מידת העצמאות הרצויה שיש להקנות לבנק ישראל. כן נדונה השאלה, האם רצוי להציב בפני הבנק יעדי צמיחה ותעסוקה, נוסף על יעדי אינפלציה.

(בנק ישראל; מדיניות כלכלית; חוקים; אינפלציה; שער חליפין; ריבית; מטבע חוץ; אשראי)

698

זוסמן, נתן:

המדיניות המוניטרית בישראל בשנים 1990-2000: אמידת פונקציית התגובה של הבנק המרכזי

בתוך: "בנק ישראל – חמישים שנות חתירה לשליטה מוניטרית", בנק ישראל, ירושלים 2004, כרך ב', עמ' 55-78.

במאמר נדונה מדיניותו של בנק ישראל בשנות ה-90', תוך שימוש במבחני שבירת רצף (break tests) כדי לאתר שינויים במדיניות. נמצא, כי המעבר ממדיניות דיסאינפלציונית מתונה למדיניות קשוחה התבטא בעיקר בקביעת שיעור ריבית ריאלי גבוה לטווח הקצר. גישה זו מנוגדת למשקים אחרים, שבהם שינו הבנקים המרכזיים את פונקציית התגובה לאינפלציה מיד ובאופן ישיר באמצעות טיפול תקיף בכל חריגה מיעד האינפלציה. מדיניות בנק ישראל, לעומת זאת, היתה להגיב בתקיפות יחסית רק נוכח סטיות קיצוניות מהיעד. כן נדונה במאמר ההשערה, כי החל ב-1995/6 פעל בנק ישראל, בדומה לרוב עמיתיו באירופה, להגיע ליעד אינפלציה של 0%, תוך עקיפת "יעד האינפלציה המשתנה על פני זמן" שהציבה הממשלה.

(בנק ישראל; מדיניות מוניטרית; אינפלציה; ריבית)

699

פרוש יעקב:

הפיקוח על הבנקים של בנק ישראל

בתוך: "בנק ישראל – חמישים שנות חתירה לשליטה מוניטרית", בנק ישראל, ירושלים 2004, כרך ב', עמ' 111-147.

מאמר זה מחולק לחמישה פרקים, כדלקמן: ההיסטוריה של הפיקוח על הבנקים בישראל והתפתחותו; מאפייניה והתפתחותה של מערכת הבנקאות בישראל ותפקידו של הפיקוח בהקשר זה; חשיבות הפיקוח לציבור, חשיבות יציבותה של מערכת הבנקאות והקשר שבין הפיקוח על היציבות לבין המדיניות המוניטרית; חמישה אירועים הנחשבים לחוסר הצלחה של הפיקוח במילוי תפקידו, והלקחים שנלמדו מהם; תיאור כלי העבודה המשמשים את הפיקוח, האמצעים העומדים לרשותו ודרכי עבודתו.

(בנק ישראל; פיקוח; בנקים)

700

יושע, עובד (ז"ל); בליי, שרון; יפה, ישי:

מערכת הבנקאות הישראלית בראייה היסטורית: תחרות מול פיזור סיכונים

בתוך: "בנק ישראל – חמישים שנות חתירה לשליטה מוניטרית", בנק ישראל, ירושלים 2004, כרך ב', עמ' 149-164.

במאמר זה מוערך תהליך הקונסולידציה, אשר הביא לשינוי בענף הבנקאות בישראל. מערכת המורכבת ממספר גדול של מוסדות פיננסיים קטנים הפכה להיות ריכוזית ומאופיינת במספר קטן של בנקים גדולים. קיימות סיבות רבות ודעות שונות בנוגע לשינוי שהתחולל, אולם התבוננות במדיניותו של בנק ישראל מעוררת של השאלה, האם בנק ישראל היה מודע למגמה שהתרחשה והאם הוא אף עודד אותה. שאלה זו נבחנה במחקר באמצעות מודל, והוסקו כמה מסקנות: התמיכה בריכוזיותו של הענף הועילה לרווחה החברתית כאשר המשק היה קטן ובלתי-מפותח, יחסית, אך משנות החמישים ואילך, כאשר המשק היה מפותח יותר, השתנה האיזון בין תחרות ליציבות, והמשק הישראלי הרוויח מהגברת התחרות במגזר הבנקאי.

(בנקים; תחרותיות; רווחיות)

701

שלום, יחזקאל:

המשבר במערכת הפנסיה בישראל

"רבעון לבנקאות", ל"ט: 153 (יולי 2004), עמ' 76-100.

במאמר מתואר הרקע למשבר הפנסיה בישראל, ונטען כי מדיניות הפנסיה לא השתנתה באופן משמעותי משנות ה-50' עד סוף שנות ה-90', על אף הידיעות על עומק המשבר והמלצות שהוגשו. להבדיל מרוב המדינות המערביות, שבהן נוצרו משברים פנסיוניים ברובד הראשון של מערכת הפנסיה – תכניות הפנסיה הממלכתית, בישראל נוצר המשבר ברובד השני – קרנות הפנסיה והפנסיה התקציבית. בסוף 2001 נאמדו הגרעונות האקטואריים של קרנות הפנסיה הוותיקות ב-60 מיליארד ₪, ובאותה שנה עמדה המחויבות האקטוארית הממשלתית לקצבה על כ-220 מיליארד ₪, לא כולל רשויות מקומיות וגופים נתמכים מתקציב המדינה. הסיבה העיקרית להיווצרות המשבר במערכת הפנסיה, כבר משנות ה-50', היא חוסר הלימה בין הטבות לבין הפרשות. בהסדר הפנסיה ממרס 1995 נעשה ניסיון להתמודד עם תופעת הגרעונות האקטואריים של קרנות הפנסיה, אולם לא נעשה ניסיון להתמודד עם הבעיה המרכזית, חוסר ההלימה בין ההטבות להפרשות ברובד השני של מערכת הפנסיה. לסיכום, לדעת המחבר, כל עוד לא ייעשה ניסיון לפתור את בעיית חוסר ההלימה בין ההטבות להפרשות, לא ייפתר המשבר במערכת הפנסיה.

(פנסיה; קרנות פנסיה)

702

סבירסקי, ברברה:

כיצד צריך להיראות חוק פנסיה חובה?

מרכז אדוה לחקר החברה בישראל, תל-אביב 2004, 15 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.adva.org.

הרפורמות האחרונות במערכת הפנסיה בישראל, שאירעו ב-1995 וב-2003, הפכו את הפנסיות החדשות משיטה של DB - שבה גובה הפנסיה האישית ידוע מראש ותלוי בשכר העובד/ת ובמספר השנים שהוא/היא מפריש/ה לקרן הפנסיה - ל-DC - שבה גובה הפנסיה האישית אינו ידוע מראש והוא תלוי גם בתשואה שקרן הפנסיה מצליחה להשיג בשוק ההון. כעת נערך שינוי נוסף, שהוא מעבר מניהול ציבורי של קרנות הפנסיה החדשות לניהול פרטי. במסמך זה מוצגים עשרה עקרונות, שלדעת מרכז אדוה, צריכים להתבטא בחוק פנסיה חובה: התערבות ממשלתית להבטחת רמת קיום סבירה לפנסיונרים; הגבלות על השקעות; הגבלות על בעלי קרנות הפנסיה ועל מנהליהן; אפשרות למעבר חופשי בין הקרנות; ביטוח במקרה של התמוטטות קרן הפנסיה; שוויון בין המינים; פנסיה לכל העובדים/ות במשק; שהשכר המבוטח לפנסיה יכלול את כל מרכיבי השכר; שההפרשות לקרן הפנסיה יהיו מספיקות כדי להניב קצבת פנסיה נאותה.

(פנסיה; רפורמה; חוקים)

703

גל, ג'וני:

מדיניות מבוססת על ממצאים בישראל: עבר, הווה ועתיד

"ביטחון סוציאלי", מס' 66 (אוגוסט 2004), עמ' 5-8. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בישראל, כמו במדינות רווחה רבות, קיימת מסורת של ביצוע מחקרים חברתיים יישומיים, אשר קובעי המדיניות החברתית עושים שימוש בממצאיהם. עם זאת, טוען המחבר, יש ספקות גדולים לגבי מידת השימוש. בישראל אין בסיס אמפירי המאפשר להסיק מסקנה ברורה לגבי עצם השפעת המחקר על עיצוב המדיניות. במאמר נסקרים הגופים העיקריים אשר עסקו ועוסקים כיום במחקר אמפירי בתחום החברתי, אך העובדה כי לעתים תכופות חלים שינויים במדיניות החברתית בישראל מצביעה, לדעת המחבר, על כך שהשינויים נובעים יותר ממניעים אידיאולוגיים, פוליטיים ותקציביים ופחות על הסקת מסקנות המבוססת על ממצאי מחקרים. לדעת המחבר, אימוץ תהליך של קביעת מדיניות על סמך ממצאים אמפיריים יכול לקדם את המדיניות החברתית בישראל ולסייע בהתמודדות עם הבעיות החברתיות באופן יעיל יותר.

(מדיניות חברתית; מחקר; יישום מחקרים; קביעת מדיניות)

704

מור, אהרון; יפה, אליעזר דוד:

סוגיית ההנחות במס לתורמים בפקודת מס הכנסה (סעיף 46) וההשלכות על גיוס כספים במגזר השלישי

"ביטחון סוציאלי", מס' 66 (אוגוסט 2004), עמ' 76-110 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

סעיף 46 לפקודת מס הכנסה (זיכוי מס ליחיד או לחברה בעירבון מוגבל עבור תרומה לעמותה) מהווה אמצעי להקטנת התקציב הממלכתי המיועד לעמותות ציבוריות והחלפתו בתרומות של יחידים וחברות. לאחר סקירת המגזר השלישי בישראל ומקורות המימון שלו, נדונים במאמר היקפן של התרומות וההתנדבות והשפעת מדיניות המיסוי על התורמים לעמותות בישראל. המחקר התמקד בעמותות בתחום "אמנות, תרבות ונופשה". מקורות הנתונים ששימשו למחקר היו מסד הנתונים של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן-גוריון, נתוני רשם העמותות במשרד הפנים, נתוני המחלקה למוסדות ציבור באגף מס הכנסה וראיונות עם מנהלי עמותות. בין הממצאים: מספר הארגונים/עמותות שזכו להיות מוגדרים "מוסד ציבורי" וקיבלו אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה הוא קטן (אך גבוה בתחום "אמנות, תרבות ונופשה" – כ-45%); 32% מהארגונים הפעילים בתחום זה נהנים מתמיכה ממשלתית, כאשר מוסדות עם אישור קיבלו יותר תמיכה מאשר מוסדות ללא אישור; האישור אינו מעודד ארגונים לעשות מאמצים לגיוס תרומות. בסוף המאמר מובאות המלצות.

(מלכ"ר; מסים; תרומות; תקציבים)

705

קונור-אטיאס, אתי; פיסחוב, פאני:

מימוש משכנתאות ממשלתיות לפי מחוז, יישוב וקבוצות נבחרות, 2000-2002

מרכז אדוה לחקר החברה בישראל, תל-אביב 2004, 11 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.adva.org.

בעבודה זו נבדק, על בסיס נתוני משרד הבינוי והשיכון לשנים 2000-2002, שיעור המימוש לנפש של הזכאות למשכנתא ממשלתית, לפי מחוזות ולפי קבוצות אוכלוסייה שונות. הקצאת המשכנתאות משמשת כלי מרכזי בידי הממשלה למימוש מדיניות אכלוס לפי סדרי עדיפויות הנקבעים מעת לעת. מיקומה של הדירה משמש כאחד הקריטריונים לקביעת היקף הסיוע הממשלתי שניתן לקבל לצורך רכישתה. רוכשים באזורים בעלי עדיפות נהנים מתנאים מועדפים, כגון הלוואות נוספות ומענקים. לכן, בדיקת שיעור המימוש לנפש לפי מחוז ולפי קבוצת אוכלוסייה משקפת את ההעדפות הממשלתית, מצד אחד, ואת מידת ההצלחה של מדיניות העדפות זו, מצד שני. בין הממצאים: שיעור המימוש הגבוה ביותר בשנת 2002 נרשם ביהודה ושומרון, חבל עזה והגולן - 3.5% למשק-בית, כמעט פי שלושה מהממוצע הכלל-ארצי; שיעור המימוש הנמוך ביותר נרשם במחוז תל-אביב (0.7%) ובמחוז חיפה (0.8%); שיעור המימוש בעיירות הפיתוח היה 2%; בהשוואה על פני שנים נמצא, כי חלה ירידה בשיעור המימוש לנפש בכל המחוזות.

(משכנתאות; מדיניות שיכון; עיירות פיתוח; רמת הגולן; יהודה ושומרון; ערביי ישראל)

706

סולומוניקה, דוד; אשל, יעקב; צבן, חיים; אמדור, לירון:

אריאל וראש העין: השוואה על-פי מדדים של פיתוח עירוני

מו"פ אזורי - השומרון ובקעת הירדן, אריאל 2004, 61 עמ', בשיתוף עם חברת "צנובר – יועצים בע"מ".

מטרתו של מחקר זה היתה לבחון מדדים בהתפתחות העירונית של שתי ערים הקרובות זו לזו גאוגרפית: אריאל לעומת ראש העין. נבחנו היבטים פיסיים, חינוכיים, תחבורתיים, סביבתיים ועוד. נמצא, כי בהיבטים מסוימים יש לעיר אחת יתרונות על פני האחרת, ובהיבטים אחרים המצב דומה. כך לדוגמא, בנושאי חינוך יש לאריאל יתרון מובהק, המתבטא, בין היתר, בתקציב גבוה של הרשות המוקצה לחינוך ובקיומה של המכללה האקדמית יהודה ושומרון במקום. לעומת זאת, לראש העין יש יתרון בהיבטים תחבורתיים, מפני שיש לה נגישות טובה יותר לכבישים ראשיים ולרכבת. כמו כן, לראש העין יש יתרון בנושאי תעסוקה, המתבטא, בין היתר, בהצלחתו של פארק סיבל לעומת פעילות מעטה יחסית באזור התעשייה של אריאל. דמיון בין הערים נמצא בהיבטים של איכות הסביבה ושירותי בריאות ורווחה, שהם מפותחים ומגוונים.

(אריאל; ראש העין; פיתוח עירוני; איכות הסביבה; חינוך; תעסוקה; תחבורה; שירותים; מסחר; בינוי; שימושי קרקע; תקציבים)

707

ראה גם:

פרק א: "כללי" (פריטים מס' 593-597)

¨        

הסיוע הממשלתי במימון שכר דירה: מי נהנה וכמה? (608)

¨        

מדיניות המעודדת בעלות על דיור בישראל בשנות התשעים: קפיטליזם בחסותה של התערבות ממשלתית? (609)

¨        

מינהל מקרקעי ישראל: דין וחשבון על פעולות המינהל לשנת התקציב 2003 (610)

¨        

ההוצאה הלאומית לבריאות, 1962-2003 (611)

¨        

השימוש בנתונים בתהליכי קבלת החלטות משמעותיות הקשורות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי (613)

¨        

סיקור תקשורתי של בחירות בישראל: חשבון נפש של מחקרי ארבע מערכות בחירות (650)

¨        

עמדות הציבור כלפי סיקור הסכסוך הישראלי-פלסטיני (651)

¨        

דין וחשבון כלכלי על החקלאות והכפר, 2003 (674)

¨        

ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט, 1984/85-2003 (675)

¨        

בנק ישראל: חמישים שנות חתירה לשליטה מוניטרית – כרך א': ההיסטוריה המוניטרית של ישראל; כרך ב': נושאים נבחרים במדיניות מוניטרית (676)

¨        

תכנית החשיפה והשפעתה על הרכב הייבוא, 1988-2000 (677)

¨        

הורדת נטל המס במהלך השנים הבאות - חיונית לשיפור רמת החיים (678)

¨        

הפחתת מסים או הפחתת חוב - בלהט הויכוח בין בנק ישראל למשרד האוצר, אבדה הנקודה המרכזית (679)

¨        

להפחית מסים היום או מחר: מה ניתן ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות? (680)