בן-אריה, אשר; ציונית, יפה; קמחי, מיכל (עורכים):

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2004

המועצה הלאומית לשלום הילד, ירושלים 2004, 562 עמ', בסיוע אשלים והפורום הבין-משרדי לסטטיסטיקה של הילד.

שנתון זה יוצא לאור זו השנה ה-13 ברציפות, והוא מורכב מ-15 פרקים, כדלקמן: מאפיינים דמוגרפיים של הילדים בישראל; ילדים עולים וילדי מהגרים; משפחות, משקי-בית ותנאי גדילה של ילדים; ילדים החיים מחוץ למשפחתם; ילדים וחינוך (שיעורי למידה, הישגים לימודיים, אקלים בית-הספר ועוד); ילדים ועולם הפנאי (השתתפות בחוגים, גלישה באינטרנט, צפייה בטלוויזיה ועוד); ילדים עם צרכים מיוחדים; ילדים ובריאות (בדיקות וחיסונים, מחלות גופניות, בריאות הנפש ועוד); ילדים ותאונות; ילדים וכלכלה (ילדים החיים במשפחות במצוקה, עבודת ילדים ועוד); ילדים בעולם המשפט; ילדים עוברי חוק; ילדים נפגעי עבירה; ילדים במצבי מצוקה (ילדים המוכרים לשירותי הרווחה, ניסיונות התאבדות ועוד); ילדים בישראל ובעולם (השוואות בנושאים של חינוך, בריאות, אלימות ועוד). בתחתית כל לוח בשנתון מצוין מקור הנתונים. בין הנתונים החדשים השנה: מידע נרחב על ילדים שאין להם מעמד חוקי קבוע, האקלים בבית-הספר, עבודת ילדים בפרסומות ובהופעות, מידע עדכני על הרגלי צפייה בטלוויזיה, מידע נרחב על מעורבות ילדים בתאונות ועוד. בסוף השנתון מופיעים מפתח העניינים, רשימה מלאה של המקורות ששימשו להכנת השנתון ורשימה (כולל תקצירים) של חלק מפרסומי המועצה הלאומית לשלום הילד.

(ילדים; שנתונים [פרסומים]; תנאי מחייה; מוגבלויות; מחלות כרוניות; בדיקות רפואיות; חיסונים; תאונות; תאונות דרכים; פעילויות פנאי; חוגים; הישגים לימודיים; אקלים בית-הספר; נשירת תלמידים; עובדים צעירים; פנימיות; אלימות; שימוש בסמים; התאבדות; משפחות במצוקה; עוני; עבריינות נוער; התעללות בילדים; יתומים; אימוץ ילדים)

001

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2004, מס' 43

המרכז למחקר כלכלי וחברתי, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2004, 554 עמ' ו-15 מפות (עברית, לוחות גם באנגלית). הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור.

השנתון כולל מגוון רחב של נתונים והסברים מילוליים, שנועדו לתאר את המאפיינים הנוגעים לעיר, לתושבים ולשירותים שהם מקבלים. בחלק מהלוחות מוצגת תמונת-המצב לנקודת זמן, ובחלק אחר מוצגים נתונים רב-שנתיים, המאפשרים מעקב אחר ההתפתחויות לאורך זמן. כן כלולות בשנתון מפות המציגות את החלוקות הגיאוגרפיות של העיר ומפות המתארות את ההתפרסות המרחבית בנושאים שונים. השנתון מורכב מ-21 פרקים, כדלקמן: שטח, אקלים ואיכות הסביבה; מבנה דמוגרפי (תכונות האוכלוסייה, תנועה טבעית, ניידות האוכלוסייה, עולים חדשים ועוד); עבודה; מסחר ושירותים; תעשייה; תיירות; דיור; בנייה; תשתית; תחבורה; רמת חיים; ביטוח לאומי; שירותי בריאות (אשפוזים, ביטוח רפואי וסיבות מוות); חינוך; פעילויות פנאי; שירותים חברתיים; סדר ציבורי; תקציב העירייה; שירותים עירוניים; מועצת העירייה; עובדי העירייה. במבוא של כל פרק מוצגים מקורות הנתונים, הגדרות, תיאור של תוכן הלוחות וממצאים עיקריים. בחלק האחרון של השנתון מפורטים תפקידי המרכז למחקר כלכלי וחברתי וסיכומי העבודות והדו"חות של המרכז מהשנים האחרונות. לשנתון מצורפת חוברת, הכוללת תקצירים של הנתונים הבולטים המופיעים בשנתון.

(תל-אביב-יפו; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; מיצב חברתי-כלכלי; תעסוקה; דיור; בנייה; מסחר; שירותים; תשתיות; בנקים; שירותי רווחה; שירותי בריאות; אשפוז; תמותה; גמלאות; תיירות; עבריינות; חינוך; תלמידים; סטודנטים; תרבות; תעשייה; מים; חשמל; בחירות; תחבורה; תאונות דרכים; אקלים; איכות הסביבה)

002

טבריה, 1994-2003

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2004, 249 עמ'.

בפרסום זה מוצגים נתונים על העיר טבריה בעשור 1994-2003 בתחומי אוכלוסייה, חינוך, תעסוקה ורמת חיים, בינוי ותשתיות, תקציב העירייה ותיירות. חלק מהנתונים מושווים לנתונים כלל-ארציים וחלק לערי מחוז הצפון וכן לאילת ולחדרה. הנתונים מבוססים על פרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, משרד הפנים, משרד החינוך, המועצה הלאומית לשלום הילד ופרסומי עיריית טבריה  בין הממצאים: בשנים 1996-2003 נרשמה בעיר הגירה שלילית; אוכלוסיית העיר הכללית גדלה ב-1996-2003 ב-9.3%, בעוד שאוכלוסיית בני 65 ומעלה גדלה בכ-20%; משקל בני 0-17 מכלל האוכלוסייה ירד מ-38.4% ב-1994 ל-32.2% ב-2002; משקל הילדים העולים מסך הילדים עלה מ-7.4% ב-1995 ל-13.6% ב-2002; באחוז התלמידים הזכאים לתעודת בגרות חלה עלייה עד 2001 וירידה קלה מאז; השכר הממוצע של משפחות שכירים בטבריה הוא נמוך בכ-50% מהממוצע הארצי; לאורך השנים חלה עלייה במספר המשפחות המקבלות הבטחת הכנסה; התחלות הבנייה בעיר ירדו מ-58,900 מ"ר ב-1995 ל-11,300 מ"ר ב-2002; במלונות ניכרת יציבות במשקל לינות ישראלים וירידה במשקל לינות תיירים. בסוף הפרסום מופיע מפתח נושאים.

(טבריה; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; ילדים; תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; תקציבים; בנייה; כבישים; ביוב; פסולת; מים; תיירות; בתי-מלון; תעסוקה; שכר; קצבאות)

003

"הירחון הסטטיסטי לישראל", כרך 55: 12 וכרך 56: 1-2 – דצמבר 2004 וינואר-פברואר 2005 (פריטים מס' 162-164)

¨        

משקי-בית ומשפחות: תכונות דמוגרפיות, 1999-2000 – על-פי סקרי כוח-אדם

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1224, ירושלים 2004, 124 עמ' (עברית ואנגלית), כולל תקליטור. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה הוא הפרסום המקיף הראשון שבו נעשית אבחנה בין המונח "משפחה" למונח "משק-בית", והוא מהווה תחילתו של מעקב שוטף אחר סוגי המשפחות ומשקי-הבית בישראל; זאת, לאור שינויים שאירעו במבנה המשפחות ומשקי-הבית בעשורים האחרונים. לשם חקירת הנושא, נבנתה טיפולוגיה של המשפחות ושל משקי-הבית (ראה פרסום מיוחד בנושא זה בחוברת 129, פריט 007). המשפחות חולקו באופן בסיסי למשפחות של זוגות ללא ילדים, זוגות עם ילדים ומשפחות חד-הוריות. אליהן נוספו משפחות של סב ו/או סבתא עם נכדים, ללא הורי הנכדים, ומשפחות של אחים הגרים יחד ללא בני זוג וללא ילדים. משקי-הבית חולקו למשקי-בית משפחתיים ולמשקי-בית לא-משפחתיים. משקי-הבית המשפחתיים חולקו למשקי-בית שבהם משפחה אחת, משקי-בית שבהם משפחה אחת עם אחרים ומשקי-בית שבהם שתי משפחות ויותר. המקור לנתונים הוא סקרי כוח-אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שבהם נחקרים מדי שנה כ-22,000 משקי-בית שונים. הפרסום מורכב משלושה חלקים עיקריים: 1) מאפיינים של משקי-הבית – מספר משקי-הבית וגודלם, תוך בחינת מגמות לאורך השנים, פיזור גאוגרפי, הרכב משקי-הבית וכו'; 2) מבנה המשפחות במשקי-הבית – זוגות, זוגות לא-נשואים החיים יחד, משפחות חד-הוריות, מספר הילדים במשפחה לפי גילים וכו'; 3) עולי מדינות חבר העמים מ-1990 ואילך ובני 65 ומעלה.

(משקי-בית; משפחה; משפחות חד-הוריות; עולים; קשישים; תכונות דמוגרפיות)

004

The Elderly in Israel
Central Bureau of Statistics, Leaflet No. 46 in the “Statistilite” series, Jerusalem 2004, 7 pages, in cooperation with ESHEL – The Association for the Planning and Development of Services for the Aged in Israel, MASHAV – Planning for the Elderly – A National Data Base, and Myers – JDC – Brookdale Institute. The Leaflet appears also on the Bureau’s Internet site: www.cbs.gov.il.

בסדרת עלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים בנושאים שונים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מובאים נתונים על אוכלוסיית הקשישים (בני 65+) בישראל ב-2003. הנושאים הנסקרים הם: דמוגרפיה; פעילויות פנאי; בריאות; השכלה ותעסוקה; רמת חיים. בין הממצאים: שיעור הקשישים באוכלוסייה עמד על 107,000 (5% מהאוכלוסייה) ב-1960 והוא צפוי להגיע ל-1,176,000 (12.7%) ב-2025; נשים מהוות כ-57% מאוכלוסיית הקשישים ו-63% בקרב בני 90+; 79% מהגברים הקשישים הם נשואים, בעוד שרק 42% מהנשים הקשישות הן נשואות; כרבע ממשקי-הבית בישראל כוללים קשיש אחד לפחות; כרבע מהקשישים גרים בגפם; קשישים מבקרים אצל הרופא 15 פעמים בשנה בממוצע, לעומת 7 ביקורים בממוצע בקרב כלל האוכלוסייה; 13% מהקשישים הגרים במשקי-בית זקוקים לסיוע בפעולה יומית אחת לפחות; 14% מהקשישים השתמשו במחשב בחודש האחרון, ומתוכם 62% השתמשו באינטרנט; 28% יצאו לחופשה אחת לפחות בשנה האחרונה; ל-29% מהקשישים היתה ב-2003 השכלה של 13 שנות לימוד ומעלה; לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, ב-2003 היו מתחת לקו העוני 22% ממשקי-הבית שבראשם עמד קשיש.

(קשישים; תכונות דמוגרפיות; פעילויות פנאי; בריאות; רמת השכלה; תעסוקה; רמת חיים)

005

לוחות תמותה שלמים של ישראל, 1997-2001, 1998-2002

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 12, ירושלים 2004, 30 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים לוחות תמותה שלמים (לגילים בודדים, המופקים לתקופות של 5 שנים קלנדריות) לשנים 1997-2001 ו-1998-2002. בלוחות מוצגים הנתונים (נשארים בחיים, הסתברות למות ותוחלת חיים) בפירוט של גיל בשנים בודדות, בנפרד עבור נשים וגברים. הנתונים מוצגים עבור כל האוכלוסייה, עבור יהודים ואחרים, עבור יהודים ועבור ערבים. בין הממצאים: תוחלת החיים בלידה לכלל האוכלוסייה בשנים 1998-2002 הגיעה ל-80.8 שנים בקרב נשים ול-76.7 שנים בקרב גברים; בקרב יהודים ואחרים, תוחלת החיים היתה 81.2 שנים לנשים ו-77 שנים לגברים; בקרב יהודים, תוחלת החיים היתה 81.2 שנים לנשים ו-77.2 שנים לגברים; בקרב ערבים, תוחלת החיים היתה 77.8 שנים לנשים ו-74.3 שנים לגברים. בהשוואה בין-לאומית שכללה 24 מדינות מתועשות נמצא, כי תוחלת החיים של הגברים הישראלים היא גבוהה יחסית (מקום שישי), אולם תוחלת החיים של הנשים הישראליות היא נמוכה יחסית (מקום 16).

(תוחלת חיים; תמותה)

006

רוזנבאום-תמרי, יהודית; דמיאן, נטליה:

מחקר מעקב אחר הנקלטים במסלול הקליטה הישירה: עולי ברית-המועצות לשעבר, 2001 – שנתיים ראשונות בארץ

האגף לתכנון ולמחקר, המשרד לקליטת העלייה, ירושלים 2004, 100 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moia.gov.il.

באגף לתכנון ולמחקר של המשרד לקליטת העלייה מבוצעים באופן שוטף סקרי-מעקב לבחינת קליטתם של העולים החדשים. בדו"ח הנוכחי, ה-15 במספר, מובאים נתונים על קליטתם של עולי ברית-המועצות לשעבר, שעלו לישראל ביולי-ספטמבר 2001, כשנתיים לאחר עלייתם. עולים אלה רואיינו גם כחצי שנה לאחר עלייתם וירואיינו שוב כשלוש שנים וחצי לאחר העלייה וכחמש שנים לאחר העלייה.  הדו"ח כולל גם השוואה בין עולים אלה לבין עולי נובמבר 1989, עולי יולי 1990, עולי ספטמבר 1991 ועולי ינואר-מרס 1995 באותה תקופת ותק. המדגם כלל 890 מרואיינים. הנושאים שנבדקו היו: קליטה בדיור; רמת חיים; תעסוקה; ידיעה בעברית; קליטה חברתית ותרבותית; דתיות ושמירת המסורת היהודית; תחושת זהות יהודית וישראלית; הסתגלות כללית; תחומי מאמץ עיקריים ובעיות בתהליך הקליטה; קשר עם עובדי המשרד לקליטת העלייה ושביעות רצון מהשירות שניתן להם. כן נשאלו העולים על כוונתם להישאר בישראל והאם היו חוזרים על החלטתם לעלות לישראל. מן הממצאים עולה, כי תהליך הקליטה הוא מורכב ורב-ממדי: יש נושאים שבהם העולים מרוצים, ויש נושאים אחרים שהם אינם שבעי רצון מהם. כמו כן, נמצאו הבדלים בהשוואה לקבוצות העולים האחרות ובהשוואה לממצאים שהתקבלו בראיונות שבוצעו חצי שנה לאחר העלייה.

(עולים; קליטת עלייה; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; קליטה ישירה; דיור; תעסוקה; עברית; קליטה חברתית; רמת חיים; זהות יהודית; זהות לאומית; הסתגלות; מניעי עלייה)

007

רוזנבאום-תמרי, יהודית:

עולי ברית-המועצות לשעבר: מניעי עלייה ומחויבות לחיים בישראל

האגף לתכנון ולמחקר, המשרד לקליטת העלייה, פרסום מיוחד מס' 1, ירושלים 2004, 36 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moia.gov.il.

דו"ח זה הוא הראשון בסדרת דו"חות מיוחדים, המוקדשים לנושאים מסוימים בקליטת עולי ברית-המועצות לשעבר. הדו"ח מבוסס על נתוני סדרת סקרי-מעקב לבחינת קליטתם של עולים אלה, המבוצעים באופן שוטף באגף לתכנון ולמחקר של המשרד לקליטת העלייה (ראה הפריט לעיל). הדו"ח הנוכחי מתייחס לעולי 2001 בהשוואה לעולים שעלו בתקופות קודמות יותר. במסגרת הדו"ח נדונים שלושה נושאים: מניעי העלייה, כפי שדווחו על-ידי העולים בראיונות שהתקיימו עמם כחצי שנה לאחר עלייתם; מידת מחויבותם של העולים לחיות בישראל, תוך בחינת שלבים שונים של השהות בישראל ותקופות עלייה שונות; האם קיים קשר בין מניעי העלייה לבין מידת המחויבות לחיות בישראל, בתקופה הראשונה שלאחר העלייה. שבעה גורמים נמצאו כמסבירים את ההבדלים ברמת מחויבותם של העולים לחיות בישראל: עוצמת המוטיבציה לעלות לישראל בארץ המוצא; עוצמת הזהות היהודית; עוצמת הזהות הישראלית; הערכת הסיכויים להצליח בישראל מבחינה מקצועית וכלכלית, ובעיקר סיכויי הצלחת הדור הבא; תפיסת יחסם של הישראלים הוותיקים אל העולים; שביעות רצון מהחיים בישראל בתחומים שונים, כגון דיור, תעסוקה, רמת חיים, קליטה חברתית וכו'. יש לציין, כי בקרב עולי 2001 נמצאה מחויבות פחותה יותר לחיות בישראל בהשוואה לעולים שהגיעו בשנים קודמות.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; מניעי עלייה; קליטת עלייה; קליטה ישירה; דיור; תעסוקה; קליטה חברתית; רמת חיים; זהות יהודית; זהות לאומית; הסתגלות)

008

דגני, אבי; דגני, רינה:

עולי ארגנטינה (2004): עמדות ואמונות כלפי תהליך הקליטה בארץ

קבוצת "גיאוקרטוגרפיה", תל-אביב 2004, 86 עמ'. הוכן עבור הסוכנות היהודית לארץ-ישראל והמשרד לקליטת העלייה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד לקליטת העלייה: www.moia.gov.il.

בסקר זה נבדקו עמדות ותפיסות בקרב עולים מארגנטינה שעלו לישראל ב-2002: התמודדות עם קשיי הקליטה ומידת ההיעזרות בסיוע כספי נוסף הניתן על-ידי הסוכנות היהודית; תרומת מענקי הסוכנות להחלטה לעלות לישראל; ההשתלבות החברתית, המקצועית והכלכלית; החלטת העלייה ונכונות להישאר בישראל; מאפיינים דמוגרפים. מדגם הסקר כלל כ-500 בני 18 ומעלה, אשר רואיינו טלפונית בפברואר 2004. בין הממצאים: 82% מהעולים הביעו שביעות רצון מתהליך הקליטה – שביעות הרצון מושפעת מהמידה שבה קיבל העולה סיוע בתהליך הקליטה, מתחושת הביתיות שהוא חש בישראל, משכונת המגורים, מרמת החיים הכלכלית ומחיי החברה; התחומים הבולטים שבהם מתקשים העולים הם שפה (70%) ומציאת עבודה (62%); 92% קיבלו סיוע לפחות בתחום אחד, כאשר ברוב המקרים הסיוע היה משביע רצון; 70% הביעו שביעות רצון גבוהה מחינוך הילדים ומהקליטה החברתית שלהם; 72% בטוחים שיישארו בישראל. הפרסום כולל השוואות לסקר דומה שנערך ב-2002.

(עולים; ארגנטינה [ארץ מוצא]; קליטת עלייה; עמדות; שביעות רצון)

009

אלנבוגן-פרנקוביץ, שרית; קונסטנטינוב, וצ'סלב; לוי, דגנית:

קליטת בני נוער יוצאי אזור הקווקז: ממצאים ממחקר המשך

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, ירושלים 2004, 170 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך, המשרד לקליטת העלייה וג'וינט – ישראל. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

בגל העלייה של שנות ה-90' עלו לישראל כ-60,000 עולים מאזור הקווקז שבברית-המועצות לשעבר. לאור דיווחיהם של נותני השירותים על קשיי קליטה ייחודיים של עולים אלה, ערך מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל ב-1997 מחקר בקרב בני נוער יוצאי קווקז בישראל (ראה חוברת 114, פריט 229). ממצאי המחקר הצביעו על קשיים רבים בחיי בני הנוער (משפחה, קשרים חברתיים, חינוך ועוד). ממצאי המחקר היוו בסיס לשינוי מדיניות ופיתוח מענים חדשים עבור בני הנוער. ב-2002, נערך מחקר-מעקב שנועד להציג תמונת-מצב של בני הנוער, לבחון את השינויים שחלו מאז 1997, את דפוסי השימוש בסוגי העזרה השונים ואת השלכות מדיניות הסיוע. מדגם המחקר כלל 432 בני נוער בגילים 14-18. נמצא, כי למרות ההתקדמות המשמעותית במצבם של בני הנוער יוצאי קווקז, המתבטאת בירידה בשיעורי הנשירה ממערכת החינוך ובתחושת הניכור החברתי, עלייה בשיעורי הלומדים במסלולים המובילים לתעודת בגרות ועוד, הפערים לעומת הישראלים הוותיקים הם עדיין גבוהים.

(עולים; קווקז [ארצות מוצא]; מתבגרים; חינוך; נשירה מלימודים; אקלים בית-הספר; פעילויות פנאי; יחסי הורים - ילדים; יחסי ישראלים וותיקים - עולים; עובדים צעירים; קליטה חברתית; זהות לאומית)

010

טרואן, יהודה:

מדיניות והתערבות בקליטת נוער וצעירים עולי אתיופיה: מעקב אחר יישום דוחות והחלטות בנושא

מרכז מחקר ומידע, כנסת ישראל, ירושלים 2005, 7 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.knesset.gov.il/mmm.

במסמך זה מוצגים נתונים על בני נוער עולים מאתיופיה מהבחינות של פשיעה, מצבי סיכון (כגון נשירה מלימודים) וצריכת סמים ואלכוהול. לאחר מכן, נסקרות תכניות ממשלתיות ואחרות שנועדו לטפל בתופעות הללו, ובכללן תכניות לתגבור לימודים ולהעשרה. בנוסף, נבחן אופן יישומן של החלטות שקיבלה וועדת הקליטה, העלייה והתפוצות של הכנסת ב-2003 בנושאים אלה. בין הממצאים: מספר התיקים הפליליים שבהם מעורבים בני נוער עולים מאתיופיה עלה מ-139 ב-1996 ל-933 ב-2004 – גידול של פי 6.7; במחקר על שימוש בסמים ואלכוהול בקרב בני נוער עולים מאתיופיה נמצא, כי רבע מהנשאלים התנסו בסמים וכשני שלישים צרכו אלכוהול במהלך השנה שקדמה למחקר; ב-2002-2003 היה שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב עולי אתיופיה 41%, לעומת 61% בקרב כלל התלמידים היהודים; רק 19% מהעולים היו זכאים לתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות, לעומת 53% מכלל התלמידים היהודים; כרבע מבני הנוער עולי אתיופיה אינם מסיימים בית-ספר תיכון.

(מתבגרים; עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; עבריינות נוער; שימוש בסמים; שתיית אלכוהול; הישגים לימודיים; נשירה מלימודים; תכניות התערבות)

011

שוהמי, אילנה; דוניצה-שמידט, סמדר:

מדידת ידע לשוני מקצועי של עולים במקומות העבודה

"הד האולפן החדש", מס' 86 (קיץ 2003), עמ' 60-68. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך: www.education.gov.il/adult-education.

ידיעת שפת היעד היא חשובה מאוד לעולים המגיעים לארץ חדשה, מפני שהיא אחד המרכיבים המרכזיים בהשתלבותם החברתית. מעבר לכך, ידיעת שפת היעד היא תנאי חשוב להשתלבותם התעסוקתית והתקדמותם המקצועית של העולים במקומות העבודה. מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך את הידע הלשוני-מקצועי ולאתר חסרים לשוניים של עולים בשלושה מגזרים מקצועיים: רפואה, חינוך (הוראה) וטכנולוגיה (תעשייה). המדגם כלל 114 עולים ממדינות חבר העמים, מהם 28 רופאים, 45 מורים ו-41 עובדים טכניים. עולים אלה הגיעו לישראל בין 1990 ל-1996 ושפת אמם היא רוסית. המחקר כלל מבחני ביצוע (כתיבה, דיבור, הבנת הנשמע והבנת הנקרא), שאלונים לדיווח עצמי וראיונות מובנים למחצה בנוגע לרקע הכללי, הערכת הידע בעברית, עמדות בקשר ללימוד באולפן, תפיסת החשיבות של רכישת השפה העברית המקצועית וכו'. בין הממצאים: רמת הידע בשפה המקצועית לא נמצאה גבוהה באף אחת מהמיומנויות; המיומנות הטובה ביותר בכל המגזרים היתה בהבנת הנשמע והחלשה ביותר בכתיבה; הרופאים נמצאו בעלי הידע הלשוני הטוב ביותר מבין שלוש הקבוצות, והעובדים הטכניים נמצאו בעלי הידע הנמוך ביותר; רמת העברית של עולים שלמדו באולפן מקצועי או באולפן ב' היתה טובה יותר. לבסוף, מובאות המלצות.

(עולים; רכישת שפה זרה; עברית; אולפנים; מיומנויות לשוניות; ברית המועצות [ארץ מוצא])

012

טבריה: הגירה בשנים 1999-2003: נכנסים מרשויות אחרות ויוצאים לרשויות אחרות - התפלגות לפי קבוצות גיל נבחרות

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2004, 14 עמ'.

בפרסום מוצגים תרשימים וטבלאות בנושא ההגירה הפנימית אל טבריה וממנה לפי ארבע קבוצות גיל: 0-14, 15-29, 30-64 ו-65+. הנתונים מתבססים על הפרסום השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: "הרשויות המקומיות בישראל" משנים שונות (ראה חוברת 135, פריט 502) ועל עיבודים של היחידה למידע ולסטטיסטיקה בעיריית טבריה. בין הממצאים: קבוצת הגיל הדומיננטית, הן בהגירה חיובית והן בהגירה שלילית, היא 15-29; סך מאזן ההגירה אל טבריה וממנה בשנים 1996-2003 היה שלילי, כלומר מספר העוזבים את העיר היה גבוה ממספר המשתקעים בה; בקרב קבוצת בני 65+, נרשמה מגמת הגירה חיובית בשנים 1999-2003.

(הגירה פנימית; טבריה)

013

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2004 (פריט מס' 001)

¨        

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2004, מס' 43 (002)

¨       

טבריה, 1994-2003 (003)

¨       

משקי-בית: תכונות כלכליות וצפיפות דיור, 2002 – על-פי סקרי כוח-אדם (014)

¨       

מגמות בלידות מרובות עוברים בישראל (027)

¨        

יהודים וערבים בישראל במציאות משתנה (054)

¨        

זהותם של מתבגרים מאתיופיה ומארצות חבר העמים: עקרונות מארגנים של ייצוג תרבותי ייחודי של קליטת עלייה (056)

¨        

ניקול, דניאל ומה שביניהם: מגמות באוריינטציה התרבותית של עולי שנות התשעים כפי שהיא משתקפת בשמות שהם בוחרים לילדיהם (057)

¨        

Search and Prices: Evidence from the FSU Immigration to Israel (101)

¨        

הנעה עצמית או ניכור כתגובה לקיפוח: גיוס משאבים מקומיים לשיפור השירותים הציבוריים במגזר הערבי בישראל כמבחן (104)

¨        

The Dynamic Impact of Immigration on Natives Labor Market Outcomes: Evidence from Israel (129)

¨        

סקר הוצאות משק-הבית, 2000-2002: משקי-בית של עולי בריה"מ (לשעבר) (133)

¨        

משקי-בית: תכונות כלכליות וצפיפות דיור, 2002 – על-פי סקרי כוח-אדם

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1235, ירושלים 2005, 188 עמ' (עברית ואנגלית), כולל תקליטור. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום מוצגים נתונים מעודכנים לשנת 2002 על צפיפות הדיור ועל תכונותיהם הכלכליות (מצב התעסוקה) של משקי-הבית בישראל. הנתונים מובאים בשילוב עם מספר משתנים, כגון: מספר הנפשות במשק-הבית, מספר הילדים, מספר החדרים, קבוצת האוכלוסייה (דת), יבשת הלידה, תקופת העלייה, צורת יישוב המגורים ומספר שנות הלימוד של ראש משק-הבית. כמו כן, מובאים בנפרד נתונים על משקי-הבית עם ילדים עד גיל 17, על משקי-הבית לפי מספר המפרנסים ועל משקי-הבית של עולי 1990 ואילך. השנה נוספו נתונים על העסקת עוזרת בית ו/או מטפלת. הנתונים מתבססים על סקרי כוח-אדם הנערכים באורח שוטף על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. סקרים אלה הם המקור העיקרי לנתונים על צפיפות הדיור של משקי-הבית בישראל בתקופה שבין מפקד אוכלוסין ודיור אחד למשנהו.

(משקי-בית; דיור; תעסוקה; אוכלוסייה; צפיפות חברתית; עולים)

014

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה פרטית, יולי-ספטמבר 2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 28, ירושלים 2004, 30 עמ'. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור וגם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

"סקר דירות חדשות למכירה בבנייה פרטית" הוא סקר שוטף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנועד לספק תמונת-מצב עדכנית של שוק הדירות החדשות למכירה בבנייה פרטית (לא כולל בנייה עצמית, בנייה להשכרה, בנייה בשיטת "בנה ביתך" ובנייה באמצעות עמותות), ובכך לסייע בקבלת החלטות בנוגע לתכנון מדיניות הבינוי בישראל ולמעקב אחר ההתפתחויות בענף. עיקרו של הסקר הוא מעקב שוטף אחר מכירת הדירות ומלאי הדירות למכירה בסוף כל חודש ורבעון, תוך התייחסות למגמות ולשינויים שחלו בנתוני המכירות ובמלאי - הן בסיכום כללי והן לפי מאפיינים שונים: פריסה גאוגרפית, ותק הדירות בשוק, גודל הדירות ועוד. הפרסום כולל 16 לוחות, שבהם מובא מידע על דירות חדשות שנמכרו ועל דירות חדשות העומדות למכירה לפי מחוז ואזור וכן בשטחי 40 עיריות נבחרות, לפי מספר הדירות בבניין, מספר החדרים בדירה ו-ותק הדירה בשוק. יש לציין, כי החל ברבעון הבא, יופיע פרסום זה באתר האינטרנט של הלמ"ס בלבד: www.cbs.gov.il.

(בנייה; דיור; שוק הדירות)

015

בן-שלמה, ורד:

ערכם הכלכלי של שטחים ירוקים בעיר

"קרקע", מס' 58 (נובמבר 2004), עמ' 45-51.

מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק את התועלת הכלכלית של בניית פארקים סמוך למבני מגורים, תוך בחינת התועלת (במונחים כספיים) שבהקמת פארק לעומת וויתור על הקמת פארק (לשם בנייה למסחר או למגורים). כמו כן, נועדה העבודה לשמש כלי לתכנון גודל הקרקע שכדאי להקצות לפארקים, ובאופן כללי, להרחיב את הידע בנוגע לשטחי עיר פתוחים בישראל. לצורך המחקר נבחרו מספר שכונות בתל-אביב, אשר סמוך אליהן או בלבן שוכן פארק, אך מאפייניהן החברתיים-כלכליים שונים. כימות ערך הפארקים התבסס על הבדיקה, האם ובכמה דירה הפונה לפארק יקרה מדירה דומה שאינה פונה לנוף (הפער במחיר מבטא את המחיר שמשלם הפרט עבור התועלת מנוף הפארק מול ביתו). נמצא, כי לנוף הפארק יש השפעה גבוהה ומובהקת על מחיר הדירות, המתבטא בכ-7%-10% מערך הדירה. מסקנת המחקר היא, כי הפשרת קרקעות לפיתוח פארקים יכולה להיות בעלת ערך כלכלי גבוה לכל הצדדים: הפרט ייהנה מהפארק, יזם הפרוייקט ירוויח עקב הוספת הפארק, והרשות המקומית תוכל לגבות מס גבוה יותר.

(בנייה; תכנון עירוני; גנים ציבוריים; עלויות)

016

צור, יעקב; פינקלשטיין, ישראל; רופא, תניב:

הקצאת קרקעות באמצעות מכרזים בישראל: היבטים כלכליים ומוסדיים

"קרקע", מס' 58 (נובמבר 2004), עמ' 52-76.

מטרותיו של מחקר זה היו: 1) ניתוח מנגנון מכרזי מינהל מקרקעי ישראל ואפיון אסטרטגיות המציעים במכרזי המינהל ובמכרזים חלופיים, העשויים להתאים לצורכי המינהל; 2) איסוף נתוני המכרזים ופיתוח מתודולוגיות סטטיסטיות המבוססות על אומדן פונקציית ההתפלגות של הערכים הפרטיים; 3) יישום התיאוריה והממצאים לשם בניית מכרז אופטימלי למינהל. מכרזי המינהל נחלקים לשלושה סוגים עיקריים: מכרזים רגילים, מכרזי משב"ש (משרד הבינוי והשיכון) ומכרזי בנייה עצמית. בין הממצאים: קיים קשר הדוק בין הצלחת שיווק הקרקע לבין גורמים מקרו-כלכליים במשק. קשר זה משפיע על מספר המכרזים המתפרסמים, על כמות ההצעות המתקבלות ועל גובה הפדיון המתקבל. מכרזי הבנייה העצמית הם המניבים את התוצאות הטובות ביותר למינהל, הן מבחינת השיווק והן מבחינת גובה מחיר הזכייה לעומת האומדן. מכרזי משב"ש מניבים תוצאות דומות בנוגע למחיר הזכייה, אך הצלחת השיווק נמוכה יותר. המכרזים הרגילים מניבים את התוצאות הפחות טובות. ב-2000 ייעוד המגורים היה הייעוד השכיח במכרזים, והוא זכה למחיר זכייה ממוצע גבוה בכ-12% ממחיר האומדן. ייעוד המסחר זכה למחיר הזכייה הגבוה ביותר לעומת האומדן, והוא הגיע לכ-123% מהאומדן בממוצע. מכרזים ששווקו במרכז השיגו הצלחה גדולה יותר ממכרזים בפריפריה. במחוזות ירושלים, יו"ש ובאר-שבע מחיר הזכייה הממוצע היה הגבוה ביותר לעומת האומדן.

(מינהל מקרקעי ישראל; קרקעות)

017

בורוכוב, אליהו; ורצברגר, אליה:

האם הבעלות הציבורית על הקרקע עדיין רצויה?

"קרקע", מס' 58 (נובמבר 2004), עמ' 27-30.

מטרתה של עבודה זו היתה לבחון האם העיקרון של בעלות ציבורית על קרקע בישראל עדיין ממלא תפקידים חברתיים-לאומיים חיוניים, ובעקבות זאת, האם יש הצדקה שיוסיף להתקיים. העבודה עוסקת בעיקר בשיקולים הכלכליים ובסוגיה, האם הבעלות הציבורית פוגעת ביעילות השימוש בקרקע או גורמת להתייקרות הדירות, או שמא היא מסייעת להגיע להקצאה נכונה ויעילה יותר של קרקע לשימושים השונים. מסקנת החוקרים היא, כי הבעלות הציבורית על הקרקע היא עדיין כלי חשוב וחיוני להשגת מטרות חברתיות וכלכליות. במיוחד, מודגש, כי חשוב לשמור על הבעלות הציבורית על הקרקעות הפנויות לפיתוח, שהן הקרקעות החקלאיות, השטחים הפתוחים ויתר השטחים שיש להם פוטנציאל לפיתוח נוסף. אם לא תישמר הבעלות הציבורית על שטחים אלה ואם לא יהיו למדינה כלים נוספים שבהם תוכל להבטיח את שטחי הקרקע שיידרשו לביצוע תכניות הפיתוח בעתיד, כגון הקמת מבנים ציבוריים ובניית מבנים למגורים בהיקפים שיידרשו מדי פעם עקב גידול האוכלוסייה, לא יוכלו התכניות לצאת אל הפועל.

(בנייה; שימושי קרקע; תכניות פיתוח; הקצאת משאבים; מדיניות ממשלתית)

018

בן שטרית, גילת; צ'מנסקי, דניאל:

מדיניות המעודדת בעלות על דיור בישראל בשנות התשעים: קפיטליזם בחסותה של התערבות ממשלתית?

"סוציולוגיה ישראלית", ו': 1 (2004), עמ' 39-67 (עברית, סיכום באנגלית).

ישראל היא מדינת הגירה. לכן, ניתן היה לצפות ששיעור הבעלות על דיור יהיה נמוך. בפועל, שיעור הבעלות על דיור בישראל הוא גבוה יחסית למדינות אחרות, ושיעור הבעלות בקרב עולים חדשים מברית-המועצות לשעבר אף עולה על שיעורו בקרב האוכלוסייה הוותיקה. מדיניות הדיור בישראל בשנות ה-80' וה-90' עודדה את משקי-הבית לרכוש דירות באמצעות משכנתאות מסובסדות. כיוון שדירה היא בדרך כלל הנכס היקר ביותר בתיק ההשקעות של משקי-הבית, הרי שלמדיניות זו השפעה רבה על חלוקת העושר בחברה הישראלית. במאמר נבחנים הטיעונים בעד ונגד מדיניות המעודדת בעלות על דיור, ונבדקות כמה השלכות של מדיניות זו בשנות ה-90'. מסקנת המחברים היא, כי מתן סובסידיות לבעלות על דיור יוצרת עליית מחירים ועיוותים. הפתרון המוצע הוא בניית מנגנון של שכירות סוציאלית, אשר יספק את צרכיה של האוכלוסייה הנזקקת וישחרר את שוק הדיור ממעורבות-יתר של הממשלה.

(מדיניות שיכון; שוק הדירות; דיור בעלות נמוכה; התערבות ממשלתית; משכנתאות)

019

לוינטל, אורן:

המיתון בענף הבנייה שלא למגורים

"מבט לאומי" (בהוצאת בנק לאומי לישראל בע"מ), גיליון דצמבר 2004, עמ' 16-18.

ענף הבנייה שלא למגורים (מבני תעשייה ומסחר, משרדים, בתי-מלון, מבני ציבור, משק חקלאי ותשתיות) נמצא במשבר מאז 1997. משבר זה נובע מהשקעות רבות שנעשו במחצית הראשונה של שנות ה-90', אשר יצרו עודפי היצע גדולים מאוד. לכך נוספו המיתון בסוף 2000, על רקע פרוץ האירועים הביטחוניים בישראל והמשבר העולמי בענף טכנולוגיית העילית. עקב המיתון, צנחו התחלות הבנייה ב-2003 בכ-34%. על-פי ההערכות, בקצב הצמיחה הנוכחי, צפויה עלייה בהשקעות בבנייה לעסקים רק בעוד שנתיים. למרות ההצהרות והתכניות הממשלתיות, ירדה ההשקעה בתשתיות בשנתיים האחרונות בשיעור של 16%. הפער בין ההצהרות לביצוע מתגלה בסתירה של 140% בין נתוני משרד האוצר לבין נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ההשקעה בתשתיות. זאת, בשל העובדה שהלמ"ס מודדת רק עבודות שבוצעו בפועל, בעוד שמשרד האוצר סופר את תכניות ההשקעה ללא קשר לביצוען. עם זאת, פרוייקטים רבים שתוכננו לפני כמה שנים צפויים לקבל תפנית חיובית ב-2005, בין היתר הודות לתנאי מימון נוחים יותר, בשל הריבית הריאלית הנמוכה והרפורמות האחרונות שבוצעו בשוק ההון.

(בנייה [ענף]; מיתון כלכלי; השקעות; תשתיות)

020

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2004, מס' 43 (פריט מס' 002)

¨        

טבריה, 1994-2003 (003)

¨        

עולי ארגנטינה (2004): עמדות ואמונות כלפי תהליך הקליטה בארץ (009)

¨        

יהודים וערבים בישראל במציאות משתנה (054)

¨        

חשבונות לאומיים, 1995-2003 (085)

¨        

ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי, 1995-2003 (087)

¨        

תחזית מאקרו-כלכלית לשנת 2005 (090)

¨        

סקר החברות והעסקים: הרביע הרביעי של 2004 (091)

¨        

דין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2003 – דו"ח מס' 43 (102)

¨        

ההשלכות החברתיות של המדיניות התקציבית: מבט על הצעת התקציב לשנת 2005 - מצגת בכנסת, 16.11.04. (103)

¨        

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2001-2003 (121)

¨        

שימושי קרקע לא-חקלאיים בהתיישבות (128)

¨        

"מידע חודשי", משרד הבינוי והשיכון, גיליון ינואר 2005 (178)

¨        

בריאות האישה באמצע החיים, התנהגות בריאותית ושימוש בשירותי בריאות

021

המכון הלאומי למדיניות בריאות ומחקר שירותי בריאות.

המוסד המזמין

מכון גרטנר לאפידמיולוגיה וחקר מדיניות הבריאות.

המוסד המבצע

הערכת ההבדלים בהתנהגות בריאותית וביצוע בדיקות תקופתיות בקרב נשים מקבוצות סוציו-דמוגרפיות שונות בישראל ובדיקת הקשר שבין אמונות ועמדות אישיות לבין רמת ההיענות לביצוע בדיקות ואורח חיים בריא.

המטרה

בדיקות סקירה למניעת מחלות לב, סרטן ואוסטיאופורוזיס, דפוסי פנייה לנותני שירותים רפואיים, מצב הבריאות (הסובייקטיבי), התנהגויות בריאות (פעילות גופנית, הרגלי תזונה, שמירת משקל, עישון וצריכת אלכוהול), עמדות אישיות וידע לגבי בריאות.

הנושאים הנחקרים

מדגם של 1,000 נשים בגילים 45-64, המחולקות לשלוש קבוצות: יהודיות ילידות ישראל או שעלו עד 1989; עולות מברית-המועצות לשעבר מ-1989 ואילך; ערביות.

האוכלוסייה

מילוי שאלונים באמצעות פוקדים.

צורת המחקר

איסוף הנתונים. פרסום צפוי ב-2006.

השלב הנוכחי

ד"ר ליאת לרנר-גבע, מנהלת היחידה לחקר בריאות האישה והילד, מכון גרטנר לאפידמיולוגיה וחקר מדיניות הבריאות, המרכז הרפואי על שם "שיבא", תל-השומר   52621, טל': 3505-530 (03);
פקס': 4057-535 (03); דואר אלקטרוני: liatl@gertner.health.gov.il.

המרכזת

(נשים; בריאות; שירותי בריאות; בדיקות רפואיות; מחלות גופניות; מחלות לב וכלי הדם; סרטן; אוסטיאופורוזיס; פעילות גופנית; משקל; תזונה; עישון; שתיית אלכוהול)

תמיר, דב; ויינשטיין, רותי; גרין, מנפרד ואחרים:

ידע, עמדות והתנהגות בריאותית בישראל 2000-2002

המחלקה לחינוך וקידום בריאות והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, ירושלים 2005, 97 עמ'.

גורמי הסיכון לרוב המחלות ומקרי המוות בארצות המפותחות קשורות בהתנהגות בריאותית. לכן, יש חשיבות רבה לבדיקת הידע, העמדות וההתנהגות הבריאותית, כבסיס לפיתוח מדיניות וקביעת עדיפויות בתחום החינוך לבריאות וקידום הבריאות. בפרסום זה מוצגים ממצאי שני סקרים טלפוניים שנערכו ב-2000 וב-2002 בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל (ב-2000 הקיף הסקר רק את האוכלוסייה היהודית, וב-2002 נכללה גם האוכלוסייה הערבית), המהווים המשך לסקרים שבוצעו החל ב-1994. הנתונים המוצגים עוסקים בנושאים הבאים: משקל וגובה; הרגלי תזונה; תדירות צריכת סוגי מזון ומשקאות שונים; מודעות ליכולת הפרט להשפיע על מצב בריאותו; מצב הבריאות הסובייקטיבי (דיווח על מצב הבריאות האישי); מצב הבריאות בפועל; הקשר שבין מצב הבריאות להקפדה על הרגלי תזונה ייחודיים; ביצוע בדיקת ממוגרפיה; עיסוק בפעילות גופנית; שתיית משקאות אלכוהוליים; עישון; מידע על שמירת הבריאות; בריאות השן; הרגשת שלמות (well-being). לבסוף, מוצגים סיכום הממצאים, כולל השוואות לנתוני שנים קודמות, ושאלון הסקר.

(בריאות גופנית; מחלות כרוניות; מחלות לב וכלי הדם; מחלות תורשתיות; בריאות השן; בדיקות רפואיות; חיסונים; תזונה; עישון; שתיית אלכוהול; השמנה; לחץ; לחץ דם; כולסטרול; סרטן; ספורט; שינוי בהתנהגות; חינוך לבריאות)

022

מוסדות האשפוז והיחידות לאשפוז יום בישראל, 2003 – חלק א': מגמות באשפוז; חלק ב': נתונים סטטיסטיים על תנועת החולים לפי מוסדות ומחלקות

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2004, חלק א' – 277 עמ', חלק ב' – 515 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראה: יחידות ◄ שירותי מידע ומחשוב).

פרסום שנתי זה מורכב משני חלקים: חלק א' כולל נתונים על המגמות באשפוז מ-1950 עד 2003, לפי סוגיו: אשפוז כללי, אשפוז לבריאות הנפש, אשפוז למחלות ממושכות ואשפוז לשיקום. לגבי כל סוג אשפוז מוצגים נתונים על מספר ימי האשפוז, שיעור השחרורים, מספר המיטות ותפוסתן, שיעור המיטות לפי מחוזות, שהייה ממוצעת, אשפוזים לפי קבוצות-גיל וכו'. כן מוצגים נתונים על מספר המיטות ומשך הטיפול במסגרות לאשפוז-יום, נתונים על הטיפולים והמטופלים ביחידות לדיאליזה ונתונים על עמדות המיון, עמדות הניתוח, עמדות הטיפול לאחר הרדמה ועמדות הלידה. לבסוף, מוצגים לוחות ותרשימים שבהם מתוארות המגמות באשפוז לאורך השנים. בחלק ב' של הפרסום מדווח על תנועת החולים בכל מחלקה של כל מוסד: בתי-חולים כלליים, בתי יולדות, מוסדות לבריאות הנפש, מוסדות למחלות ממושכות (כגון מוסדות לשיקום ומוסדות ומחלקות לסיעוד) ויחידות לאשפוז-יום בקהילה (יחידות לבריאות הנפש, למחלות ממושכות ולדיאליזה). המוסדות ממוינים לפי סוג ובעלות. כן נעשתה התפלגות לפי אזורים גאוגרפיים. המשתנים שנחקרו: מיטות בתקן ותפוסתן, קבלות, שחרורים, העברות, פטירות, ימי אשפוז, מספר החולים בסוף השנה, שהייה ממוצעת של חולים, סבב מיטות וכן נתונים על מספר הלידות, מספר הנולדים חיים ומתים, הנולדים פגים ולידות של יותר מילוד אחד.

(אשפוז; בתי-חולים; בתי-אבות; מעונות [קשישים]; מרפאות; טיפול אמבולטורי; דיאליזה; בריאות הנפש; סיעוד; שיקום; פטירות; לידות; גריאטריה)

023

Selected HFA (Health For All) Indicators for Israel, 2004
Department of Health Information, Ministry of Health, Jerusalem 2005, 65 pages, in cooperation with the World Health Organization. The publication appears also on the Internet site: www.who.dk/hfadb.

המדינות החברות באזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי מדווחות אחת לשנה על מדדי הבריאות במדינה, בהתאם להגדרות קבועות של הארגון. דיווח שנתי זה מהווה בסיס לעדכון בסיס הנתונים HFA (Health For All) של ארגון הבריאות העולמי, הכולל מדדים שונים על מערכת הבריאות ועל רמת הבריאות של האוכלוסייה. הדיווח על הנתונים של ישראל נעשה על-ידי תחום מידע במשרד הבריאות. הנתונים נאספים מיחידות שונות במשרד הבריאות וממשרדים אחרים, כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמוסד לביטוח לאומי. הדיווח השנתי כולל נתונים קיימים לשנה האחרונה ועדכונים לשנים קודמות לפי הצורך. במסמך זה ערוכים מדדי הבריאות בישראל, שדווחו לארגון הבריאות העולמי בסוף 2004, בשני חלקים: 1) הגדרות, מקורות המידע ונתונים לשנים נבחרות; 2) נתונים לשנים 1990-2003. המדדים מוצגים לפי הפרקים הבאים: מדדים דמוגרפיים וחברתיים-כלכליים; תמותה; תחלואה, מוגבלויות ושחרורים מבתי-חולים; סגנון חיים; סביבה; משאבים במערכת הבריאות; שימוש בשירותי בריאות וההוצאה הלאומית לבריאות; בריאות האם והילד.

(בריאות; אוכלוסייה; לידה; פריון [ילודה]; תמותת תינוקות; הפלות; מחלות לב וכלי הדם; מחלות מערכת העיכול; מחלות מערכת הנשימה; מחלות כרוניות; מחלות זיהומיות; סרטן; איידס; סוכרת; הפרעות נפשיות; אשפוז; חיסונים; תאונות; נכות; עישון; שתיית אלכוהול; בתי-חולים; כוח-אדם רפואי; פציעות; תאונות עבודה; בריאות תעסוקתית; הוצאה לאומית)

024

גורדון, אולגה; כראל, רפאל; קורדיש, אלה:

חשיפות תעסוקתיות וחשיבותן באטיולוגיה של סרטן שלפוחית השתן

"הרפואה", 143: י"א (נובמבר 2004), עמ' 772-774 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

סרטן על רקע תעסוקתי מתייחס לתהליך ממאיר המופיע על רקע של חשיפה לגורמים מסרטנים (חומרים או תהליכים) במקום העבודה. סרטן שלפוחית השתן מהווה כ-6% מכלל המחלות הממאירות בגברים וכ-2% בנשים. על-פי ההערכה, כ-20%-25% מהחולים לקו במחלה על רקע תעסוקתי. מטרת העבודה היתה לאתר גורמי סיכון תעסוקתיים למחלה. במסגרת העבודה נבדק מדגם של 150 גברים, שנותחו בשל המחלה בבתי-החולים "סורוקה" ו"ברזילי" ב-1993-2000. קבוצת הבקרה כללה 150 גברים שטופלו בבתי-חולים אלה באותה תקופה. שאלון המחקר כלל פרטים דמוגרפיים, הרגלי חיים, היסטוריה תעסוקתית ועוד. בין הממצאים: 20.6% מהחולים היו עובדי מתכת, מסגרות וריתוך, לעומת 15.3% בקבוצת הבקרה; 67.3% מהחולים ציינו כי נחשפו בעבר לחומרים כימיים במקום העבודה העיקרי, לעומת 54.7% בקבוצת הבקרה; 82.7% מהחולים עישנו לעומת 66.7% בקבוצת הבקרה.

(סרטן; מחלות מקצוע; עישון; בריאות תעסוקתית)

025

קנטי, מנחם; פייגנברג, צבי; בכר, שלמה ואחרים:

החייאת לב-ריאות מחוץ לכותלי בתי-החולים בישראל, 2000

"הרפואה", 143: י"א (נובמבר 2004), עמ' 785-789 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

בישראל, בשני העשורים האחרונים, נצפתה ירידה של 50%-60% בשיעורי התמותה מאוטם חד בשריר הלב בזמן האשפוז ולאחריו. עם זאת, חסר מידע עדכני על היקף בעיית דום הלב מחוץ לבית-החולים ועל תוצאות ההחייאות. כידוע, כמחצית משיעור התמותה מהמחלה מתרחשת בשעה הראשונה להופעת התסמינים. במאמר מדווח על סקר שבו נכללו כל החולים עם אוטם חד בשריר הלב שאושפזו ביחידות לטיפול נמרץ ובמחלקות לרפואה פנימית בכל בתי-החולים בישראל בפברואר-מרס 2000. בנוסף, נאספו נתונים על כל אירועי דום לב מחוץ לכותלי בתי-החולים בקרב בני 18 ומעלה שלא כתוצאה מתאונה, חבלה או פציעה. בין הממצאים: צוותי הניידות לטיפול נמרץ של מגן-דוד-אדום ביצעו החייאה ב-485 מטופלים; הגיל הממוצע של המטופלים היה 70.5; ב-14% מהמקרים בוצעה החייאה בסיסית על-ידי עוברי אורח; זמן ההגעה של צוות טיפול נמרץ היה 10.3 דקות בממוצע; עם הגעת הניידות, התברר כי 400 מהחולים לקו בדום לב; מתוכם, 199 פונו לבתי-חולים, ומהם 53 שרדו (27%); כמחצית מהחולים שפונו לבתי-חולים לקו בלבם בעבר; החולים ששוחררו מבתי-החולים היו צעירים, יחסית, וזמן ההגעה של הניידת אליהם היה קצר יותר מהממוצע.

(מחלות לב וכלי הדם; תמותה; טיפול רפואי; זמן תגובה)

026

בליקשטיין, יצחק; באור, ליאורה:

מגמות בלידות מרובות עוברים בישראל

"הרפואה", 143: י"א (נובמבר 2004), עמ' 794-798 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

בעבודה זו נותחו נתוני משרד הבריאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על מגמות לידה מרובת עוברים בישראל ב-1965-2001, כולל השוואה בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית ב-1994-2001. בין הממצאים: ב-1965-1984 שיעור הלידות מרובות העוברים היה כ-1%, ורוב הלידות היו עצמוניות; ב-1985-2001 חלה עלייה ניכרת בלידות אלו, ומשקלן הגיע לכ-6.5% מדי שנה; אמהות ערביות מתחת לגיל 20 ילדו לידות מרובות עוברים פי 8 יותר מאמהות יהודיות באותו גיל ופי 2 בקבוצת הגיל 20-24, אך בקבוצת הגיל 40-44 היה מספר היולדות היהודיות גדול פי 2, ובקבוצת הגיל 45+ היחס כבר הגיע לפי 6; לידות תאומים ושלישיות נמצאו אמנם שכיחות יותר באוכלוסייה היהודית מאשר באוכלוסייה הערבית, אך בעשור האחרון שיעור לידת שלישיות באוכלוסייה היהודית נמצא בירידה, לעומת עלייה באוכלוסייה הערבית; העלייה בלידות מרובות עוברים בשני העשורים האחרונים מיוחסת, בין היתר, לניצול הגבוה של טכנולוגיות-עזר לטיפולי פוריות בישראל.

(לידה; תאומים ושלישיות; הפריה חוץ-גופית; פגים)

027

פלטי, חוה; גופין, רוזה; אדלר, בלה:

ביצוע בדיקות והיענות האימהות לבדיקות שיגרה בתחנות לבריאות המשפחה

"הרפואה", 143: י"ב (דצמבר 2004), עמ' 849-855 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

במסגרת השירותים לרפואה מונעת לתינוקות, נהוגות בדיקות סינון, הכוללות, בין היתר, בדיקה לחסר דם, בדיקת שמיעה ובדיקה של מפרק הירך. מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק את הביצוע של שלוש הבדיקות הנ"ל, מתן ברזל במינון מונע לפי המלצת משרד הבריאות, מתן ברזל במנה טיפולית לחסר דם מחסר ברזל, בדיקת שמיעה והפניה למומחה ובדיקת מפרק הירך והפניה לאורתופד. המדגם כלל 667 אימהות יהודיות ו-211 אימהות ערביות, שילדו במרס 2000 וטופלו בתחנות לבריאות המשפחה. הריאיון בוצע כאשר הילדים היו בני 15-18 חודשים. בין הממצאים: בדיקת המוגלובין בוצעה ב-61% מהתינוקות היהודים וב-86% מהתינוקות הערבים, ו-85% מהתינוקות היהודים ו-75% מהתינוקות הערבים קיבלו ברזל במינון מונע או טיפולי; 88% מהתינוקות היהודים ו-77% מהתינוקות הערבים עברו בדיקת שמיעה; כל התינוקות עברו בדיקת מפרק הירך – 41% מהתינוקות היהודים ו-11% מהתינוקות הערבים הופנו לאורתופד; נמצאו הבדלים בביצוע הבדיקות לפי סוג התחנה (משרד הבריאות / עירייה / קופת חולים / עמותה) וכן לפי רמת השכלתה של האם באוכלוסייה הערבית. לבסוף, מובאות המלצות לשיפור מערך בדיקות הסינון בתחנות.

(תינוקות; רפואה מונעת; תחנה לבריאות המשפחה; בדיקות רפואיות; ליקויי שמיעה)

028

Sikron, Fabienne; Giveon, Adi; Aharonson-Daniel, Limor; Peleg, Kobi:
My Home is my Castle! Or is it? Hospitalization following Home Injury in Israel, 1997-2001
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 6 (June 2004), pp. 332-335. The article appears also on the Israel Medical Association Internet site: www.ima.org.il/imaj.

ביתו של אדם הוא לא תמיד מקום מבטחים, ובפועל, מתרחשות בבית פציעות רבות. מטרתה של עבודה זו היתה לאפיין את הפציעות הביתיות בישראל, מבחינת הקורבנות, נסיבות הפציעה ותוצאותיה, ולזהות קבוצות סיכון לפציעה ואת האשפוז בעקבותיהן. במסגרת העבודה נותחו נתונים שנלקחו ממרכז הטראומה הלאומי, אשר כללו את נתוניהם של כל נפגעי הפציעות הביתיות ב-1997-2001, שהגיעו לשמונה מרכזי טראומה, אושפזו, הועברו למרכז רפואי אחר או נפטרו במחלקה לרפואה דחופה. בין הממצאים: בעלי הפציעות הביתיות היוו כ-34% מכלל מאושפזי הטראומה (הלא מכוונת); 37% מבעלי הפציעות הביתיות היו בני 65+ ו-27% היו בני 0-4; 79% מהפציעות אירעו עקב נפילה (97% בקרב הקשישים) ו-9% עקב כוויות (18% בקרב ילדים). מסקנת החוקרים היא, כי יש להפעיל תכניות מניעה בקרב שלוש קבוצות סיכון: קשישים - נפילות, ילדים יהודים - כוויות וילדים ערבים – כלל הפציעות.

(פצועים; תאונות; קשישים; נפילות; ילדים; אשפוז

029

זוהר, זמורה; וקסמן, איגור; סטולרו, ג'ק ואחרים:

פציעה מזיקוקים וחזיזים המופעלים בחגים ושמחות

"הרפואה", 143: י' (אוקטובר 2004), עמ' 698-701 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

בתקופות החגים של המגזר הערבי והדרוזי, מתקבלים בחדר המיון של בית-החולים לגליל המערבי, נהריה, עשרות נפגעי חזיזים, נפצים ושאר חומרי נפץ מאולתרים. ב-2001-2002 בוצעה תכנית התערבות בקהילה על-ידי צוות הטראומה של בית-החולים, בשיתוף ההנהגה המקומית. מטרתה של עבודה זו היתה לסקור את האוכלוסייה הנפגעת ולנתח את הבעיה, כדי להקטין את ממדי ההיפגעות. אוכלוסיית הסקר כללה את הנפגעים שהגיעו לבית-החולים בחגי הקורבן ובפורים ב-1999-2003 (להוציא את שנת 2000). בין הממצאים: חלה מגמת ירידה במספר הנפגעים, מ-36 ב-1999 ל-18 ב-2003; 53% מהנפגעים היו בני 1-15; 93% מהנפגעים היו זכרים מהמגזר הערבי או הדרוזי; 24% מהנפגעים נזקקו לניתוח, ו-7% עברו כריתת אצבעות; 67% נפגעו מחזיזים, 21% מזיקוקים, 3% מקפצונים ו-7% מחומרים אחרים.

(פצועים; תאונות; חגים; ערביי ישראל; תכניות התערבות)

030

כץ, מנואל; ורשבסקי, שילה; פרס, יוסי ואחרים:

הערכת ההתקבלות לאשפוז: הסתייעות בהנחיות אשפוז במחלקת מיון ילדים

"הרפואה", 143: י' (אוקטובר 2004), עמ' 702-705 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

במאמר מדווח על מחקר שנערך במחלקת מיון ילדים ובמחלקות הילדים של המרכז הרפואי "סורוקה" ב-1999-2001, במטרה לפתח וליישם הנחיות לקבלת ילדים לאשפוז, תוך התאמתן למאפייני האוכלוסייה ובית-החולים, להעריך את מידת ההצדקה של קבלת הילדים לאשפוז בהתאם להנחיות אלו ולבחון את מאפייני קבלת הילדים לאשפוז. לשם כך, נקבעו על-ידי רופאי ילדים בכירים הנחיות לקבלת ילדים לאשפוז. כן הוערכה מידת ההצדקה של הקבלה לאשפוז במחלקות הילדים במהלך 33 ימים שנבחרו באקראי ב-1999-2000, לפני יישום ההנחיות, ובמהלך 30 ימים שנבחרו באקראי ב-2001, לאחר יישומן. בסך הכל הוערכו 1,037 תיקים. לא נמצא הבדל בשיעור הקבלות הלא-מוצדקות לאחר הנהגת ההנחיות לקבלה לאשפוז (12.4% קבלות לא-מוצדקות בשתי התקופות). מכאן, שההנחיות החדשות שיקפו את החשיבה הרפואית שהיתה נהוגה במרכז הרפואי "סורוקה" עוד קודם. כמו כן, לא נמצא הבדל בשיעור הקבלות הלא-מוצדקות בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הבדואית.

(ילדים; אשפוז; איכות הטיפול; נגב)

031

Zimmerman, Ofer; Halpern, Pinchas:
Opinion Survey of Analgesia for Abdominal Pain in Israeli Emergency Departments
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 6: 11 (November 2004), pp. 681-685. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

כרבע מהחולים המתקבלים לחדרי מיון מתלוננים על כאבי בטן. קיימת מחלוקת רפואית לגבי הטיפול הראשוני בחולים אלה באמצעות משככי כאבים לפני ביצוע אבחון, ואין מדיניות ברורה לגבי הטיפול בחולים אלה במחלקות לרפואה דחופה. בסקר זה נבדקו עמדות בסוגיה זו בקרב 122 רופאים (מנתחים, פנימאים ורופאי חדר מיון) ב-21 מחלקות לרפואה דחופה בישראל. בין הממצאים: ל-65% מהרופאים לא היתה עמדה ברורה בנושא; 64% תמכו במתן משככים לפני ביצוע אבחון; התמיכה במתן משככים היתה חזקה יותר בקרב פנימאים (75%) מאשר בקרב מנתחים (52%); למרות זאת, 68% מהמשיבים ציינו כי בפועל לא ניתנו משככים לפני ביצוע האבחון או שניתנו לעתים נדירות; אם ניתן טיפול במשככי כאבים לפני האבחון, מנתחים קיבלו את ההחלטה יותר מאשר רופאים אחרים; 73% מהפנימאים וכל המנתחים דיווחו כי מטופלים קיבלו משככים רק לאחר שנבדקו על-ידי מנתחים; 57% מהמשיבים דיווחו כי לא נתקלו במקרה שמתן המשככים פגע באבחון; יותר מנתחים מאשר אחרים טענו כי מתן משככים עלול לפגוע באבחון.

(חדר מיון; רפואה דחופה; כאב; טיפול תרופתי; אבחון רפואי)

032

Kahan, Natan R.; Kahan, Ernesto; Waitman, Dan-Andrei; Chinitz, David P.:
Economic Evaluation of an Updated Guideline for the Empiric Treatment of Uncomplicated Urinary Tract Infection in Women
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 6: 10 (October 2004), pp. 588-591. The article appears also on the Israel Medical Association Internet site: www.ima.org.il/imaj.

בעבודה זו נדונות ההשלכות הכלכליות של החלפת תרופה לטיפול בזיהום בדרכי השתן בקרב נשים (Trimethoprim-LSulfamethoxazole) על-ידי קופת חולים לאומית, עקב עמידות פתוגנים לתרופה. התרופה שהומלצה במקומה היא Nitrofurantoin. מקור הנתונים ששימש לעבודה היה הרשומות הרפואיות הממוחשבות של חולות שטופלו בבעיה ב-2003. לאחר ניפוי, נותר מדגם של 5,489 מקרים. בין הממצאים: רק 12.6% מהמטופלות קיבלו את התרופה שהומלצה על-ידי הקופה, למרות שהיא נחשבת היעילה ביותר; התרופה השכיחה ביותר שנרשמה היתה Ofloxacin (30.2%). כתוצאה מכך, נגרמו לקופה הוצאות חריגות בשיעור של פי 2.3 מהמתוכנן. מומלץ להגביר את ההסברה בקרב הרופאים למתן תרופות על-פי ההנחיות.

(מחלות דרכי השתן; תרופות; עלויות)

033

לוין, ל'; רוזנברג, מ':

היגיינה אורלית, רמת פעילות עששתית וריח פה במבוגרים צעירים בישראל

"רפואת הפה והשיניים", כ"ב: 1 (ינואר 2005), עמ' 27-31 (עברית, סיכום באנגלית).

הטיפול העיקרי בבעיית ריח רע מהפה (שמקורו הוא בדרך-כלל מחידקים) הוא שמירה על היגיינה אורלית טובה: צחצוח נכון של השיניים, שימוש שגרתי בחוט דנטלי וניקוי של גב הלשון. במחקר זה, הוערכו הרגלי ההיגיינה האורלית, המודעות לריח פה והטיפול בו בקרב מתגייסים לצה"ל, ונבדק האם יש קשר בין ריח פה כפי שמדווח על-ידי המתרפאים לבין מצב העששת שלהם. נבדקו 426 מתגייסים בגילים 18-19, אשר התבקשו למלא שאלון בנוגע להרגלי היגיינה אורלית וריח פה, ולאחר מכן הם עברו בדיקה קלינית ורנטגנית, שבעקבותיה הם סווגו לפי חומרת העששת. בין הממצאים: 37.6% מהנבדקים היו ללא נגעי עששת, 38.5% סווגו כבעלי עששת קלה, ו-23.9% סווגו כבעלי עששת חמורה; נבדקים שדיווחו על ריח רע מהפה או שאמרו להם שיש להם ריח רע מהפה סבלו מנגעי עששת רבים ואף מדימום מהחניכיים; למעשנים היה ריח רע מהפה יותר מאשר ללא-מעשנים, ואלה גם לא הקפידו על היגיינה אורלית טובה (כגון שימוש בחוט דנטלי, שטיפות פה וכו'); גם בקרב לא-מעשנים נמצא חוסר מודעות לחשיבות שבשימוש באמצעי הניקוי השונים; רק 7.7% מהנבדקים השתמשו בחוט דנטלי, ו-14.3% השתמשו במי פה.

(בריאות הפה; עששת; עישון; צעירים; חינוך לבריאות)

034

בליצר, רן; הוארטה, מייקל; גרוטו, איתמר:

מדיניות החיסונים בצה"ל: עבר, הווה ועתיד

"הרפואה", 143: ח' (אוגוסט 2004), עמ' 609-613 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

בסקירה זו נדונה מדיניות החיסונים בצה"ל והשינויים שחלו בה לאורך השנים. תכנית החיסונים מיושמת במספר נקודות במהלך שירותו של החייל - ביום הגיוס, ביחידות, חיסון מונע לאחר חשיפה לתחלואה מדבקת, חיסון אוכלוסייה בסיכון תעסוקתי מוגבר, חיסון בעת תדרוך חיילים לקראת יציאה לחו"ל ועוד. מדיניות החיסון נועדה למנוע את התחלואה האופיינית לשירות הצבאי, והיא השתנתה בעקבות תמורות אפידמיולוגיות (לדוגמא, הפסקת מתן חיסון נגד אבעבועות שחורות), לוגיסטיות וכלכליות. מערך החיסונים הביא לעצירת התפרצויות של מחלות ולהפחתה בתחלואה. מתן החיסונים מבוסס על סקרים אפידמיולוגיים רחבים הנעשים באמצעות שאלונים ודגימות דם, הנלקחות ממדגם של 5% מהמתגייסים והמשתחררים. לסקרים אלה יש חשיבות רבה, בין היתר, בשל החשש מהתפרצותן של מחלות זיהומיות חדשות ומתחדשות.

(צבא; חיסונים; רפואה מונעת; מחלות מידבקות; מחלות זיהומיות)

035

אניס, אמיליה; פנר, חדוה; גולדמן, דניאל; לבנטל, אלכס:

מלריה בישראל: בעיה ישנה-חדשה

"הרפואה", 143: י"א (נובמבר 2004), עמ' 815-819 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

המלריה היא מחלה טפילית מסכנת-חיים, המועברת על-ידי יתושי האנופלס. מדי שנה לוקים במחלה 300-500 מיליון בני אדם, כמחציתם ילדים בני פחות מ-5, וכ-2-3 מיליון מהם נפטרים. התחממות כדור הארץ גורמת להתרבות מחודשת של יתושי האנופלס, לעמידות הטפיל לתרופות ולחששות כבדים להתגברות המחלה ולהתפרצותה המחודשת באזורים שבהם היא מוגרה. במאמר זה מדווח על מצב המלריה בישראל, הגורמים להתחדשות הבעיה והאמצעים שאפשר לנקוט לשם מניעת התפרצותה. עד סוף מלחמת העולם השנייה היוותה המלריה בעיה קשה בישראל. פעולות נמרצות לביעור המחלה הביאו לכך שמ-1963 ואילך לא נרשמו מקרים מקומיים של מלריה, אבל מדי פעם דווח על חולים "מיובאים" (נדבקו מחוץ למדינה). בסוף המאמר מובאות המלצות למניעה ולטיפול. מניעת המלריה מבוססת על טיפול בתרופות מונעות-מלריה (כמופרופילקסיס), נוסף על אמצעים למניעת עקיצת יתושים. כמו כן, יש חשיבות רבה לאבחון בשלב מוקדם, כדי לאפשר טיפול מיטבי.

(מלריה; מחלות זיהומיות; אפידמיולוגיה; בריאות הציבור; רפואה מונעת)

036

רותם-פיקר, אורלי; תורן, אורלי:

המחסור הצפוי באחיות בישראל

"הרפואה", 143: י"א (נובמבר 2004), עמ' 799-803 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

בשנים האחרונות, קיים בישראל מספר יציב למדי של אחיות מוסמכות המוכשרות מדי שנה, אך לא נקבע כל מדד למספר האחיות הנדרש. במקביל, חלה ירידה בשיעור האחיות המועסקות ל-1,000 נפש, למרות העלייה במספר האחיות המועסקות. לכך מתלווה ירידה במספר העולים המגיעים לישראל, אשר היוו מקור חשוב לגיוס כוח-אדם חדש למערכת. השיפור הצפוי במצב הכלכלי בעתיד והעלייה הצפויה בביקוש לאחיות מוסמכות עקב שינויים בתחלואה ובצורכי החולים באשפוז ובקהילה, צפויים להביא תוך שנתיים-שלוש למחסור באחיות מוסמכות. הפתרון המוצע הוא הפסקת המגמה של סגירת תכניות ההכשרה הקיימות לאחיות מוסמכות, קביעת שיעור האחיות הרצוי ל-1,000 נפש והפניית משאבים לגיוס מועמדים מתאימים למקצוע ולשימור כוח-האדם הקיים.

(אחיות [סיעוד]; הכשרה בסיעוד; שירותי בריאות)

037

שוורץ-אילן, דנה; שורץ, שפרה; פלד, רונית ואחרים:

מהמלצות ועדת נתניהו ועד איוש תפקידי ניהול במערכת הבריאות בישראל

"הרפואה", 143: י' (אוקטובר 2004), עמ' 718-721 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

ועדת נתניהו, שבחנה את יעילותה ותפקודה של מערכת הבריאות בישראל, והציעה רפורמות לשיפור איכות השירות, המליצה, בין היתר, על פתיחת תכנית ללימודי תואר בוגר במינהל רפואי. בעקבות זאת, פותחה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב תכנית ייחודית להכשרת כוח-אדם ניהולי-אקדמי לשם שיפור איכות השירות הרפואי בישראל. תכנית זו פועלת מאז 1994, ומדי שנה יש לה כ-50 בוגרים. במחקר זה נבדקו השתלבותם בפועל של הבוגרים במערכת הבריאות הציבורית והפרטית בישראל ועמדותיהם של הבוגרים בנוגע לתכנית. אוכלוסיית המחקר כללה 224 בוגרי התכנית שסיימו את לימודיהם ב-1997-2001, אך בפועל, ענו על שאלוני המחקר 110 בוגרים. בין הממצאים: 78% מבוגרי התכנית הם נשים; 57% מהבוגרים סברו שהתואר תרם במציאת עבודתם, ו-70% סברו שהנושאים שנלמדו תרמו לעבודתם; 56% סברו שהתואר היווה קרש קפיצה עבורם, ו-42% סברו שמערכת הבריאות בשלה לקלוט את בוגרי התכנית; בשנה הראשונה לסיום התואר עבדו 59% מהבוגרים במערכת הבריאות, אך ב-2002 רק 42% מהבוגרים עבדו במערכת. בסיכום המאמר נדונות סיבות אפשריות לעזיבת המערכת.

(שירותי בריאות; תכניות לימודים; איכות הטיפול; ניהול)

038

ניראל, נורית; שירום, אריה; איסמעיל, שורוק:

הקשר בין תחושת עומס-יתר, שחיקה ושביעות-רצון מן העבודה לבין מספר מסגרות העבודה של רופאים יועצים ברפואה השניונית בישראל

"הרפואה", 143: י"א (נובמבר 2004), עמ' 779-784 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

העברת שירותי אבחון וטיפול מבתי-החולים לקהילה והתחרות הגוברת בין קופות-החולים מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הביאו להאצת התפתחות הרפואה היועצת-שניונית. כתוצאה מכך, גדל מספר המשרות שבהם מחזיקים רופאים-יועצים וסך שעות עבודתם השבועיות. בעבודה זו, נבדק עומס העבודה של רופאים-יועצים והשלכותיו על איכות חיי העבודה שלהם. במסגרת העבודה, נבדק מדגם של 890 רופאים-יועצים בשישה תחומים: עיניים, עור, אף-אוזן-גרון, גינקולוגיה, כירורגיה כללית וקרדיולוגיה. ביו הממצאים: 80% מהרופאים היו גברים; 54% סיימו את לימודי הרפואה בישראל; 30% דיווחו על מידה רבה או רבה מאוד של עומס-יתר, כאשר מספר מסגרות העבודה נמצא קשור באופן הדוק עם תחושת עומס-היתר; 23% דיווחו על תחושת שחיקה בעבודה; 64% הביעו שביעות רצון כללית ממקום עבודתם העיקרי, כאשר שיעורי שביעות רצון גבוהים דווחו במיוחד על-ידי רופאים עצמאיים ומבוגרים. לבסוף, מובאות המלצות לצמצום מספר מסגרות העבודה ושעות העבודה כדי למנוע עומס-יתר ושחיקה. ראה גם חוברת 133, פריט 022.

(רופאים; שירותי ייעוץ; לחץ בעבודה; שחיקה; שביעות-רצון בעבודה)

039

כהן, רינת; הרדוף, דניאל; ריכמן, בריאן ואחרים:

פיתוח והערכה של יחידת לימוד מבוססת חולים מדומים לשיפור כישורים קליניים בקרב מתמחים ברפואת ילדים וברפואת משפחה בתחום רפואת המתבגרים

"הרפואה", 143: י"ב (דצמבר 2004), עמ' 863-868 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

במאמר זה מדווח על הדרכה מיוחדת למתמחים ברפואת ילדים וברפואת המשפחה, אשר התמקדה בתחום רפואת המתבגרים ונערכה בשיטת "החולים המדומים הסטנדרטיים" – שחקנים אומנו להציג בעיה רפואית במפגש קליני עם רופא. ההדרכה כללה מפגשים עם החולים המדומים, תוך תיעוד כל מפגש במערכת אודיו-ויזואלית ושימוש בשאלונים לרופאים המשתתפים ולשחקנים. בנוסף, הועבר חומר לימוד תיאורטי בנושאי תקשורת עם מתבגרים ותקופת ההתבגרות. בהדרכה השתתפו 48 רופאים מתמחים: 30 ברפואת ילדים ו-18 ברפואת המשפחה. השחקנים נבחרו מבין תלמידי מגמת תיאטרון בתיכון "בליך" ברמת-גן. תועדו 120 מפגשים, שבהם נדונו שישה מצבים קליניים שונים: הפרעות אכילה, אי-היענות לטיפול בחולה כרוני, סומטיזציה, הריון, צריכת סמים ודימום וסת מוגבר. בין הממצאים: בתחילת ההדרכה העריכו המתמחים את מיומנותם בנושאים הקשורים לרפואת מתבגרים כנמוכה. בהדרכה, ברוב המקרים לא אבחנו המתמחים את הבעיה העיקרית שהוצגה. חוסר הצלחה באבחון בלט במצבים הקליניים של הפרעות אכילה ואי-היענות לטיפול בחולה כרוני. במקרי סומטיזציה והריון אבחנו יותר ממחצית המתמחים את הבעיה. בסיום ההדרכה הביעו המתמחים שביעות רצון רבה מתרומת ההדרכה לידע ולמיומנויות שלהם.

(מתבגרים; רופאים ראשוניים; הכשרת כוח-אדם רפואי; הדמיה)

040

לרנאו, עמרי; חלמיש-שני, טליה; קנטור, אודי ואחרים:

סדנת הדמיה (סימולציה) למנתחים וגינקולוגים בנושא הסכמה מדעת

"הרפואה", 143: י"ב (דצמבר 2004), עמ' 869-872 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

חוק זכויות החולה [התשנ"ו – 1996] מחייב את הרופא לספק לחולה מידע בנוגע למחלה ולסיבוכיה, לטיפול המוצע ולחלופותיו ועוד. ריבוי התביעות המשפטיות על אי-עמידה בדרישות החוק וחשיבות הנושא גם מבחינת יחסי רופא-חולה, הביאו לפתיחת סדנת הדמיה חווייתית בנושא "הסכמה מדעת" עבור מתמחים ומומחים בתחומי הגינקולוגיה והכירורגיה הכללית. החלק התיאורטי של הסדנה עסק בהיבטים המשפטיים של קבלת הסכמה מדעת ובקשיי הרופאים. החלק המעשי-חווייתי כלל שיחות הסכמה עם חולים מדומים בזמן קצוב. במאמר זה מדווח על סדנת-קדם (Pilot). בין הממצאים: כ-66% העידו כי לא קיבלו כל הכשרה בנושא הסכמה מדעת או שקיבלו הכשרה מועטה בלבד; כ-70% דיווחו על ביצוע שגרתי של לפחות 30 שיחות הסכמה מדעת בחודש; מידה רבה של שיחות הסכמה מדעת קשות דווחה על-יד כ-60%; בסולם של 1-5, ציון ההערכה הכללית לסדנה היה 4.6, ציון תרומת ההדמיות לסדנה היה 4.7, ציון תרומת הסדנה לידע בנושאים משפטיים-אתיים היה 3.55, וציון תרומת הסדנה בנושאים של מיומנויות תקשורת היה 4.1.

(זכויות החולה; יחסי רופא-חולה; טיפול רפואי; אתיקה; סדנאות)

041

Lejbkowicz, Izabella; Denekamp, Yaron; Reis, Shmuel; Goldenberg, David:
Electronic Medical Record Systems in Israel’s Public Hospitals
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 6: 10 (October 2004), pp. 583-587. The article appears also on the Israel Medical Association Internet site: www.ima.org.il/imaj.

מחקר זה נועד לבדוק את השימוש במערכות ממוחשבות לאחסון רשומות רפואיות בבתי-חולים בישראל, להבין את תבניות השימוש בהן ולדון בחסמים לשימוש במערכת אלו. שאלוני המחקר נשלחו ל-25 בתי-חולים כלליים ולבית-חולים אחד לילדים. השאלות עסקו במאפיינים הטכניים של המערכת, בקישור למערכות מידע אחרות, באבטחת מידע ובמידת השימוש במערכת על-ידי צוות בית-החולים. תשובות התקבלו מ-23 בתי-חולים. בין הממצאים: 21 בתי-חולים השתמשו במערכות אלו (בכ-300 מחלקות בסך הכל); בכל בית-חולים השתמשו ביותר ממערכת אחת (2.4 מערכות בממוצע); בסך הכל נמצאו 27 סוגים שונים של מערכות בשימוש; השימושים השכיחים ביותר היו לשם אחזור בדיקות מעבדה או הדמיה ולשם רישום קבלות לאשפוז ושחרור חולים; המשתמשים העיקריים במערכות אלו הם הרופאים; רוב הנשאלים הביעו חשש לגבי טיב אבטחת המידע וסברו שייתכן שיש אנשים המשתמשים במערכות אלו ללא הסמכה לכך. בין המסקנות: השימוש במערכות עדיין מוגבל למשימות מסוימות, ולכן לא כל המידע הרפואי מאוחסן בהן; יש לבנות רשת שתקשר בין המערכות השונות; יש לבחון מחדש את נושא אבטחת המידע.

(בתי-חולים; מחשוב; מערכות מידע)

042

Mo, Frank; Bernard, C.K. Choi; Felix, C.K. Li; Merrick, Joav:
Using Health Utility Index (HUI) for Measuring the Impact of the Health-Related Quality of Life (HRQL) Among Individuals with Chronic Diseases
"The Scientific World Journal", No. 4 (2004), pp. 746-757.

ה-Health Utility Index - HUI נועד למדוד את מצב הבריאות הכללי ואת איכות החיים הבריאותית מרמת היחיד עד לרמת האוכלוסייה הכללית. במסגרת עבודה זו, שהתבססה על סקר הבריאות בקהילה הקנדי מ-2000-2001, נבדק המדד בקרב חולים כרוניים. במדד זה, ניתנים ציונים מ-0 (מצב קרוב למוות, כאשר ציון שלילי משמעו מצב גרוע ממוות) עד 1 (מצב בריאות מושלם). בין הממצאים: למחלות כרוניות כגון מחלות לב, דלקת מפרקים/שיגרון, לחץ דם גבוה, קטרקט וסוכרת יש השפעה גדולה מאוד (חמורה) על איכות החיים הבריאותית; השפעה בינונית על איכות החיים הבריאותית נמצאה לאי-שליטה על הסוגרים (אי-שליטה במתן שתן), אלצהיימר/שיטיון, שבץ מוחי, סרטן, בעיות בבלוטת התריס ובעיות גב; השפעה קלה על איכות החיים הבריאותית נמצאה לאלרגיות, קצרת (אסטמה), מיגרנה ומחלות כרוניות אחרות. במאמר נדונים הבדלים בהשפעות בין גברים לנשים ובין קבוצות-גיל שונות.

(מחלות כרוניות; איכות חיים; מדדים)

043

ברגר, איתי:

התפתחותם של פגים שנולדו במשקל נמוך במיוחד

"הרפואה", 143: י"א (נובמבר 2004), עמ' 811-814 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

בעשור האחרון, הודות לטכנולוגיות רפואיות מתקדמות, נולדו בישראל ובעולם הרבה יותר פגים מאשר בעשורים קודמים. בקרב פגים שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד נצפתה עלייה בשיעורי התחלואה ארוכת-הטווח, בעיקר תחלואה קלה, אך נצפתה גם יכולת קוגניטיבית ירודה בהשוואה לתינוקות שנולדו במשקל לידה תקין. במאמר הנוכחי נסקרים המאפיינים הייחודיים להתפתחותם של פגים שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד, תוך התמקדות בקשר שבין דפוס ההתפתחות לבין הבדלים מבניים במוחם של פגים לעומת ילדים שנולדו במועד במשקל תקין. הסביבה מתקשה לייחס את התפקוד הקוגניטיבי וההישגים הלימודיים בבית-הספר לעובדת היותו של הילד פג בהיוולדו, אולם הנתונים מעידים על כך שאכן ילדים שנולדו במשקל לידה נמוך במיוחד השיגו תוצאות נמוכות יותר במבחנים לעומת ילדים אחרים.

(פגים; התפתחות אישית; כושר קוגניטיבי)

044

Tauman, Riva; Sivan, Yakov; Amitai, Yona et al:
Sleep Position in Israeli Jewish Infants Following the "Back to Sleep" Campaign
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 9 (September 2004), pp. 540-545. The article appears also on the Internet site of the Israel Medical Association: www.ima.org.il/imaj.

במחקרים בנוגע לתסמונת "מוות בעריסה" נמצא, כי קיים קשר חזק בין התסמונת לבין תנוחת השינה של התינוק כאשר פניו כלפי מטה. ב-1993 יצא משרד הבריאות במסע הסברה בקרב הורים ואנשי מקצוע, שכלל ארבעה נושאים: תנוחת השינה הרצויה, הימנעות מעישון, הגברת ההנקה ושמירה על חום חדר של C21⁰-C23⁰ בחורף. בעבודה זו נבדק באמצעות סקר, מהי תנוחת השינה של תינוקות, השינויים שחלו מאז פרסום ההמלצות, מודעותם של ההורים לגורמי הסיכון ועוד. אוכלוסיית המחקר כללה תינוקות יהודיים שנולדו בין ספטמבר לדצמבר 2001. במדגם נכללו 608 תינוקות. הראיונות התקיימו בשלושה מועדים: כאשר התינוק היה בן חודשיים, בן ארבעה חודשים ובן חצי שנה. להורים לא נאמר שיתקשרו אתם שוב. בין הממצאים: נמצאה ירידה בשיעור התינוקות הישנים על הבטן; הקפדה להשכיב את התינוק לא עם הפנים כלפי מטה היתה שכיחה יותר כשהוא היה בגיל חודשיים מאשר במועדים האחרים; בקרב בעלי רמת דתיות גבוהה נמצאה שכיחות גבוהה של השכבת התינוק עם הפנים כלפי מטה; כ-20% מההורים טענו כי לא קיבלו הסבר בנושא תנוחת השינה הרצויה, על אף שקיימת הוראה לתת הסבר כזה בעת השחרור מבית-החולים ובתחנות לבריאות המשפחה.

(מוות בעריסה; חינוך לבריאות)

045

דפרין, רות; יוספסברג, זאב; קרפ, משה:

השפעת פעילות גופנית חדה על רמת הגלוקוזה בדם בילדים חולי סוכרת סוג 1

"הרפואה", 143: י"ב (דצמבר 2004), עמ' 856-860 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

הטיפול בסוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים תלויית-אינסולין) משלב מתן אינסולין, תזונה מתאימה, אורח חיים מסודר ופעילות גופנית. זאת, במטרה להוריד את רמת הגלוקוזה בדם קרוב ככל האפשר לרמות התקינות. ישנה מחלוקת לגבי השפעתה של הפעילות הגופנית על איזון מחלת הסוכרת ורמת הגלוקוזה בדם. מספר חוקרים מצאו השפעה חיובית של הפעילות הגופנית על רמת הגלוקוזה בדם, בעוד שאחרים מצאו השפעה שלילית. במחקר הנוכחי נבדקו השינויים בחילוף החומרים בקרב ילדים חולי סוכרת בעקבות פעילות גופנית חדה (רכיבה על אופניים ארגומטריים ותרגילי התעמלות במשך 20 דקות). בין הממצאים: רכיבה על אופניים ארגומטריים גרמה לירידה מובהקת ברמות הגלוקוזה בדם, מכ-209 מיליגרם לכ-145 מיליגרם, כאשר בקרב בעלי רמת גלוקוזה גבוהה לפני הפעילות ובקרב בעלי משך מחלה ארוך יותר, חלה ירידה חדה יותר; תרגילי התעמלות לא הביאו לירידה מובהקת ברמות הגלוקוזה, ובחלק מהמקרים אף גרמו לעלייתה.

(מתבגרים; סוכרת; פעילות גופנית)

046

כהן, מירי; פולק, שמעון:

השפעת מצבי דחק ארוכי טווח על המערכת החיסונית של בנות לחולות בסרטן השד

"מגמות", מ"ג: 3 (אוקטובר 2004), עמ' 546-565 (עברית, סיכום באנגלית).

מצבי דחק (stress) מאיימים על הרווחה הנפשית, והם עלולים אף להביא להתפתחות מחלות גופניות שונות. מטרת המחקר היתה לאפיין את מצבן הרגשי, ההורמונלי והחיסוני של נשים שאמהותיהן חלו בסרטן השד. במחקר השתתפו שלוש קבוצות: 39 נשים שאמהותיהן חלו בסרטן שד ראשוני ומוגבל; 41 נשים שלאמהותיהן יש מחלה חוזרת או סרטן שד גרורתי; קבוצת בקרה של 47 נשים המותאמות בהשכלתן ובמצבן החברתי-כלכלי לנשים בקבוצות הראשונות ואמהותיהן בריאות. בין הממצאים: הנשים בקבוצה השנייה ביטאו רמות גבוהות יותר של דיכאון, חרדה וסומטיזציה (תסמינים גופניים ללא ממצא גופני שיכול להסבירם), והן היו עם ציון גבוה יותר במדד הכללי של עוצמת סימפטומים רגשיים; שתי הקבוצות הראשונות דיווחו על רמות גבוהות יותר של חרדה ודיכאון בהשוואה לקבוצת הבקרה. ממצאי המחקר מצביעים על הצורך בתכנון תכניות התערבות להפחתת לחץ ולשיפור דרכי התמודדות בקרב נשים הנמצאות בסיכון ללקות בסרטן השד.

(סרטן השד; נשים; הפרעות רגשיות; חרדה; דיכאון; גורמי סיכון)

047

דנון, פנחס; ששון, מרינה; קוטלר, משה ואחרים:

מהמרים פתולוגיים בישראל: מאפיינים דמוגרפיים ותסמיני דיכאון וחרדה נילווים

"הרפואה", 143: ט' (ספטמבר 2004), עמ' 643-646 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

תופעת ההימורים משלבת משחק ותחרות המובילים לפעולה מרגשת. ההבחנה בין הימורים חברתיים לבין הימורים פתולוגיים מתבטאת במטרת ההימור, בזמן המושקע בהימורים ובהשלכותיהם. הימור פתולוגי מוגדר כהפרעה פרוגרסיבית, המתאפיינת ברצון בלתי-נשלט להמר. במחקר זה נבדק הקשר שבין הימורים פתולוגיים לבין תסמיני דיכאון וחרדה. במחקר נכללו 47 מהמרים, הנמצאים בטיפול במרכזים לטיפול בנפגעי אלכוהול והימורים ובמרפאות החוץ לפסיכיאטריה בתל-השומר. בין הממצאים: יותר מ-70% מהמטופלים לקו בהפרעה של הימורים פתולוגיים; 36% לקו בהתמכרות נוספת, בעיקר לאלכוהול; מהמרים הממשיכים להמר בתדירות גבוהה נוטים ללקות בחרדה יותר ממהמרים בתדירות נמוכה או מאלו שאינם מהמרים כלל; רק אישה אחת נכללה בקבוצה; הגיל הממוצע של המטופלים היה 42; 50% מהמטופלים היו נשואים ו-80% עבדו באופן מלא או חלקי.

(הימורים; התמכרות; אלכוהוליזם; חרדה; דיכאון)

048

טנה, דוד; שוומנטל, איבון; בורנשטיין, נתן:

ידע לגבי אירוע מוחי בקרב האוכלוסייה בישראל

"הרפואה", 143: ט' (ספטמבר 2004), עמ' 647-651 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

אירוע מוחי הוא גורם עיקרי לנכות נוירולוגית קשה וארוכת-טווח באוכלוסייה הבוגרת בישראל, והוא גורם המוות השלישי בשכיחותו לאחר מחלות לב וסרטן. האירוע ונזקיו ניתנים למניעה באמצעות איתור וטיפול בגורמי הסיכון העיקריים ופנייה לעזרה רפואית בסמיכות להופעת תסמיני האירוע. במחקר זה נבדקה רמת הידע לגבי אירוע מוחי, כולל גורמי הסיכון העיקריים והתסמונות, בקרב מדגם של 300 בני 40 ומעלה, נשים וגברים. בין הממצאים: 24% לא ידעו לציין גורם סיכון כלשהו לאירוע מוחי; גורם הסיכון המוכר ביותר היה יתר לחץ דם; 55% לא ידעו לציין תסמין של אירוע מוחי חד; רק 15% ידעו לציין נזק כלשהו כתוצאה מאירוע מוחי; בקרב משיבים שדיווחו על קיום של גורם סיכון אחד לפחות, רק 14% ראו עצמם שייכים לקבוצת סיכון. לסיכום, מתוצאות המחקר עולה, כי קיים חוסר ידע רב לגבי אירוע מוחי וגורמי הסיכון. לפיכך, מומלץ על בניית תכנית להגברת המודעות והידע בקרב הציבור בישראל.

(אירוע מוחי; עמדות; מניעה)

049

אופיר, אורנה; וקסמן, מוטי:

שביעות רצון של חולים וקרובי משפחותיהם מהטיפול במחלקות לגריאטריה

"הרפואה", 143: ח' (אוגוסט 2004), עמ' 578-579 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

שביעות רצונם של חולים, משפחותיהם ובאי-כוחם מהווה מדד חשוב לאיכות הטיפול הרפואי-סיעודי ולרמת השירות הניתן. חשוב לערוך סקרים בנוגע לשביעות רצון זו באופן קבוע ורציף, כדי להפיק לקחים ולשפר את הטעון שיפור. בתחילת המאמר מובאת הקדמה על חשיבותו של נושא זה, תוך הצגת דוגמאות מהנעשה בעולם ובישראל, בבית-החולים "שמואל הרופא" ובבית-החולים לגליל המערבי, נהריה. לאחר מכן, מדווח על תוצאותיהם של שני סקרי שביעות רצון שנערכו ב-2003 בבית-החולים "מגדל הזהב" בבת-ים. זהו בית-חולים גריאטרי-שיקומי, הכולל כ-200 מיטות אשפוז, מחציתן לחולים במצב סיעודי מורכב, והמחצית האחרת לחולים הזקוקים לשיקום. בסקרים נבדקו כל מגזרי בית-החולים: רופאים, אחיות, מטפלות, שירות פרא-רפואי, מנהלה ומזכירות, מזון ותנאים סביבתיים. הציון המשוקלל שקיבל בית-החולים בסקר שנערך באוקטובר 2003 היה 4.5 מתוך 5. הציון הממוצע של המגזר הסיעודי היה 4.66, של מגזר הפיזיותרפיה והריפוי בעיסוק היה 4.57 ושל מגזר הרופאים היה 4.42 – ציונים אלה הם גבוהים יותר מהציונים שהושגו בסקר שנערך שבעה חודשים קודם, במרס 2003. מכאן, שהופקו לקחים ובוצעו שיפורים בעקבות תוצאות הסקר הראשון.

(גריאטריה; שיקום; איכות הטיפול; שביעות רצון)

050

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2004 (פריט מס' 001)

¨        

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2004, מס' 43 (002)

¨        

The Elderly in Israel (005)

¨        

לוחות תמותה שלמים של ישראל, 1997-2001, 1998-2002 (006)

¨        

דוח מסכם לעשר שנות מחקר מעקב על ילדי מכורים לסמים: 1995-2004 (060)

¨        

סקר מסחר, שירותים, תחבורה ותקשורת, 2000 (086)

¨        

ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי, 1995-2003 (087)

¨        

ההשלכות החברתיות של המדיניות התקציבית: מבט על הצעת התקציב לשנת 2005 - מצגת בכנסת, 16.11.04 (103)

¨        

איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2003 (111)

¨        

סקר MTBE וחומרי דלק אחרים בקידוחי מי שתייה הצמודים לתחנות דלק (113)

¨        

סקר ריכוזי יודיד במקורות מי שתייה בישראל (114)

¨        

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2001-2003 (121)

¨        

מיפוי ארגונים בתחום אי-הביטחון התזונתי (132)

¨        

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, 2004 (135)

¨        

הרפורמות בבריאות הנפש בישראל (139)

¨        

תמונת מצב חברתית – 2004 (141)

¨        

אנשים עם מוגבלות בישראל – 2004: חלק 1 – עובדות ונתונים (142)

¨