פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל

רבעון 1/2005 חוברת מס' 137

העורך: מיכאל בר-יעקב

דברי הסבר

אל החוקרים

ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

כללי

סביבה ואקלים

אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

סדר ציבורי

בינוי ודיור

עבודה ושכר

בריאות

רמת חיים, רווחה וסעד

חברה, תרבות ופנאי

תחבורה

חינוך והשכלה

תיירות ושירותי הארחה

חקלאות ומשק המים

תעשייה ואנרגיה

כלכלה וחשבונות לאומיים

כתבי-עת

מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא

חוברות קודמות

קישורים

English Version

טופס "הודעה על פעולה סטטיסטית חדשה"

טופס "הודעה על קובץ נתונים ממוחשב חדש"

 

 

אל החוקרים

1)    מידת שלמותו ועדכונו של הרבעון שלפניכם תלויה בשיתוף הפעולה של המוסדות והחוקרים עם מערכת הרבעון. ככל שדיווחים על פעולות חדשות, דוחות מחקר ופרסומים יגיעו אל המערכת בשלב מוקדם יותר, יגדל הסיכוי שהם יפורסמו ברבעון הבא.

2)    בחוברת זו, מס' 137, כלולות תמציות של פרסומים וכן דיווחים על מחקרים חדשים אשר הגיעו אל מערכת הרבעון עד 3 במרס 2005 – כ"ב באדר א' התשס"ה.

3)    עקב ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת הרבעון, אין ביכולתנו להזכיר את כולם בחוברת אחת. אנו מתנצלים מראש בפני חוקרים אשר שלחו אלינו פרסומים בחודשים האחרונים אך הם לא צוינו בחוברת זו. רוב הפרסומים הללו נמצאים בעדיפות ראשונה להיכלל ברבעון הבא. עם זאת, עלינו להדגיש כי איננו מתחייבים לכלול ברבעון כל פרסום המגיע אל המערכת. כמו כן, אין אנו כוללים פרסומים אשר אינם סטטיסטיים. בחוברת מופיעה גם רשימה של מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא.

4)    לעומת ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת הרבעון, אנו מקבלים מעט מאוד דיווחים על פעולות סטטיסטיות חדשות. בבקשה, דווחו לנו על מחקרים המתבצעים או המתוכננים על ידיכם, באמצעות הטפסים המופיעים בגרסת האינטרנט של החוברת. כמו כן, אתם יכולים לפנות אלינו בטלפון ונשמח לשלוח לכם טופס למילוי. בנוסף, אנא דווחו לנו על פתיחת אתרי אינטרנט חדשים או על בניית קבצים ממוחשבים חדשים, הכוללים נתונים סטטיסטיים.

5)    הפרק "מבחר אתרי אינטרנט ישראליים הכוללים נתונים סטטיסטיים" הושמט מהחוברת. במקום זאת, מופיעים קישורים רבים לאתרי אינטרנט סטטיסטיים בישראל ובעולם באתר הלמ"ס (www.cbs.gov.il.). כמו כן, מובאים קישורים בגוף החוברת עצמה.

6)    הרבעון מתעדכן באופן שוטף באתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכתובתו: www.cbs.gov.il/. כמו כן, הוא מתעדכן בארכיון הנתונים של אוניברסיטת חיפה, שכתובתו: uhda.haifa.ac.il. בארכיון זה מופיעים כל המחקרים והפרסומים שתומצתו ברבעון, החל בחוברת מס' 114 – יוני 1999.

7)    רוב הפרסומים אשר תומצתו ברבעון נמצאים בספריית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אתם מוזמנים לבקר בספריה ולעיין בהם. הספריה פתוחה בימים א'-ה', בשעות 09:00-14:00. רצוי לתאם את הביקור מראש בטלפון 2555-659 (02).

8)    אם ברצונכם לרכוש פרסומים אשר צוינו ברבעון, עליכם לפנות ישירות אל המוסד או הגוף אשר הוציא את הפרסום לאור.

9)    רבים מן החוקרים ונציגי מוסדות עדיין שולחים אלינו את פרסומיהם לכתובתה הישנה של הלמ"ס. בבקשה הקפידו לשלוח אל הכתובת: רחוב כנפי נשרים 66, פינת רחוב בקי, ת"ד 34525, ירושלים 91342.

10)  מספרי הטלפון של מערכת הרבעון הם: 2055/6-659 (02);  מספר הפקס' הוא: 2013-659 (02). אפשר לפנות אלינו גם לכתובות הדואר האלקטרוני הבאות: mickyb@cbs.gov.il  או avishaic@cbs.gov.il.


                                                                                                            בברכה,

                                                 מיכאל בר-יעקב

                                                    עורך הרבעון

 

דברי הסבר

א.         ייעוד

ברבעון מובא מידע עדכני על תכנון וביצוע של פעולות סטטיסטיות חדשות בישראל ועל פרסומים  סטטיסטיים שראו אור באחרונה. פעולות ופרסומים אלה כוללים, בין היתר, מפקדים, סקרים מדגמיים ומחקרים אמפיריים במגוון רחב של תחומים.

בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב - 1972 והתיקון לה בשנת 1978, אוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפרסמת מידע על הפעולות הנ"ל, הנערכות או הממומנות (באורח מלא או חלקי) על-ידי משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, מוסדות אקדמיים וכדומה. המטרה היא להביא לידיעת המוסדות והחוקרים וכן לידיעת הציבור הרחב בישראל ובעולם - מידע על פעולות סטטיסטיות חדשות המתבצעות בישראל ומידע על הופעת פרסומים חדשים; זאת, כדי לאפשר שימוש יעיל ומרבי במידע הסטטיסטי הקיים וכדי למנוע כפילויות בעריכת סקרים ומחקרים.

ב.         תדירות ההופעה

הרבעון יוצא לאור אחת לשלושה חודשים. תקופת הדיווח על פעולות ופרסומים חדשים היא שלושת החודשים שלפני צאת הרבעון. ישנם פריטים השייכים לתקופה קודמת, אך הידיעה עליהם הגיעה ללשכה רק בתקופת הדיווח או שהכללתם נדחתה בגלל ריבוי הפרסומים שהגיעו למערכת. המידע בחוברת זו (מס' 137) מבוסס על פרסומים ודיווחים שהגיעו אל המערכת עד 3 במרס 2005 – כ"ב באדר א' התשס"ה.

ג.          היקף

המידע המופיע ברבעון כולל:

1.  תמציות של פרסומים הכוללים נתונים סטטיסטיים, המבוססים על מחקרים אמפיריים, מפקדים, סקרים מדגמיים וכו', שיש בהם עניין לציבור.

2.         מידע על מחקרים סטטיסטיים הנמצאים בתהליך או בתכנון.

3.  מידע על קבצים ממוחשבים ומאגרי מידע שניתן להפיק מהם סטטיסטיקה שיש בה עניין לציבור, או אשר יכולים לשמש כמסגרת סטטיסטית לעריכת מחקרים.

4.  מידע על פעולות ופרסומים בנושאים מתודולוגיים, מיפוי, גאוגרפיה וסיווגים העשויים לסייע לעריכת סטטיסטיקה או לשימוש בה.

ד.         מבנה הרבעון

1.         חלוקה לפרקים

הפרסום מחולק ל-17 פרקים לפי סדר אלפביתי של הנושאים, פרט לפרק הראשון (כללי) ולפרק האחרון (רשימת כתבי-עת שהתקבלו במערכת בשלושת החודשים האחרונים).

2.         מספור הפריטים

המספור הוא שוטף לארבעה רבעונים רצופים. ברבעון הראשון של כל שנה (רבעון חודש מרס) מתחיל המספור שוב ב-001.

3.         מפתחות

ברבעון כלולים מפתח מוסדות ומפתח נושאים, המתייחסים לארבעת הרבעונים האחרונים. מפתח המוסדות כולל הן מוסדות מבצעים והן מוסדות מממנים. מפתח הנושאים כולל את כל הפריטים שנכללו בפרק מסוים וגם פריטים שנכללו בפרקים אחרים אך הם קשורים לאותו נושא.

4.        מחקר שוטף

לגבי פעולות חדשות (מחקרים הנמצאים בשלב של תכנון או ביצוע), מוצגים פרטים כדלקמן:

שם המחקר, המוסד המזמין/המבצע, מטרת המחקר, הנושאים הנחקרים, המשתנים העיקריים, האוכלוסייה/המדגם, צורת המחקר והפרסום, מועד משוער של הפרסום ופרטים על מבצעי המחקר, כולל כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני.

5.        פרסומים

לגבי פרסומים חדשים, מובאים רישום ביבליוגרפי מלא, תקציר התוכן ומלות מפתח (בהקשר זה ראה גם סעיף ז').

6.        החלק באנגלית

בחלק המופיע באנגלית מוצג סיכום המידע כדלהלן:

לגבי פעולות חדשות, מובאים שם המחקר, השלב שבו נמצא המחקר, שמות החוקרים, המוסד שאליו הם שייכים, כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני; לגבי פרסומים חדשים, מובא רישום ביבליוגרפי מלא אך ללא תקציר התוכן. שמות הפרקים, סדר הפרקים ומספור הפריטים הם זהים לאלה שבחלק העברי. מפתח הנושאים מופיע בעברית ובאנגלית.

7.   נספחים

בחוברת מופיעים הנספחים הבאים: 1) מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא (עמ' 79-80);
2) מבחר כתבי-עת ותקופונים המתקבלים במערכת באופן קבוע (עמ' 91-92).

ה.         שירותי מידע

רוב הפרסומים הנזכרים ברבעון עומדים לרשות הקהל לעיון בספריית הלמ"ס בימים א'-ה' בשעות 09:00 עד 14:00. לתיאום מוקדם, נא להתקשר לטל' 2555-659 (02). מפתחות וכלים נוספים נמצאים במערכת הרבעון. הקוראים מוזמנים להיעזר גם בהם. אפשר לפנות אל המערכת בכתב או בטלפון לכתובת הבאה:

מיכאל בר-יעקב, עורך "פעולות"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

רח' כנפי נשרים 66, פינת רח' בקי,

ת"ד 34525, ירושלים 91342

טלפון:  2055-659  (02);  פקס':  2013-659  (02)

כמו כן, אפשר לפנות לעורך-המשנה של הרבעון, אבישי כהן, בטלפון 2056-659  (02).

ו.          רשת המדווחים

המידע הכלול ברבעון מבוסס בעיקר על פרסומים הנשלחים אלינו ועל הודעות הנמסרות לנו על-ידי חוקרים במוסדות למיניהם. לפיכך, הצלחתו של הרבעון תלויה בדיווחם העדכני. הלשכה מודה למדווחים על שיתוף הפעולה בעבר ופונה לכל חוקר ומוסד העוסקים במחקר סטטיסטי לדווח גם בעתיד, בשלב מוקדם ככל האפשר, על תכנון מחקרים ופרוייקטים חדשים או על הקמת מאגר מידע חדש הכולל נתונים סטטיסטיים. כן מתבקשים החוקרים ונציגי המוסדות לשלוח למערכת עותק ותקציר של כל פרסום חדש.

ז.          שיתוף פעולה עם מכון הנרייטה סאלד

דיווחים על מחקרים המובאים ברבעון בתחומי חינוך, דמוגרפיה, עבודה, מינהל, סוציולוגיה, שירותי רווחה ופסיכולוגיה, מתעדכנים במאגרי המידע של המרכז למידע במדעי החברה שבמכון הנרייטה סאלד.

כמו כן, חלק מהפריטים המופיעים ברבעון לקוחים לעתים מתוך אותם מאגרי מידע.

רוב התארנים המובאים בסוף כל פריט לקוחים מתוך קובץ "אוצר המונחים במדעי החברה ובחינוך" של מכון סאלד.

 

חוברות קודמות

חוברת מס' 4

דצמבר

חוברת מס' 3

ספטמבר

חוברת מס' 2

יוני

חוברת מס' 1

מרס

שנה

136

135

134

133

2004

132

131

130

129

2003

128

127

126

125

2002

124

123

122

121

2001

120

119

118

117

2000

116

115

114

113

1999

112

111

110

109

1998

108

107

106

X

1997

 

 

 

 

א. כללי

פרסומים

בן-אריה, אשר; ציונית, יפה; קמחי, מיכל (עורכים):

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2004

המועצה הלאומית לשלום הילד, ירושלים 2004, 562 עמ', בסיוע אשלים והפורום הבין-משרדי לסטטיסטיקה של הילד.

שנתון זה יוצא לאור זו השנה ה-13 ברציפות, והוא מורכב מ-15 פרקים, כדלקמן: מאפיינים דמוגרפיים של הילדים בישראל; ילדים עולים וילדי מהגרים; משפחות, משקי-בית ותנאי גדילה של ילדים; ילדים החיים מחוץ למשפחתם; ילדים וחינוך (שיעורי למידה, הישגים לימודיים, אקלים בית-הספר ועוד); ילדים ועולם הפנאי (השתתפות בחוגים, גלישה באינטרנט, צפייה בטלוויזיה ועוד); ילדים עם צרכים מיוחדים; ילדים ובריאות (בדיקות וחיסונים, מחלות גופניות, בריאות הנפש ועוד); ילדים ותאונות; ילדים וכלכלה (ילדים החיים במשפחות במצוקה, עבודת ילדים ועוד); ילדים בעולם המשפט; ילדים עוברי חוק; ילדים נפגעי עבירה; ילדים במצבי מצוקה (ילדים המוכרים לשירותי הרווחה, ניסיונות התאבדות ועוד); ילדים בישראל ובעולם (השוואות בנושאים של חינוך, בריאות, אלימות ועוד). בתחתית כל לוח בשנתון מצוין מקור הנתונים. בין הנתונים החדשים השנה: מידע נרחב על ילדים שאין להם מעמד חוקי קבוע, האקלים בבית-הספר, עבודת ילדים בפרסומות ובהופעות, מידע עדכני על הרגלי צפייה בטלוויזיה, מידע נרחב על מעורבות ילדים בתאונות ועוד. בסוף השנתון מופיעים מפתח העניינים, רשימה מלאה של המקורות ששימשו להכנת השנתון ורשימה (כולל תקצירים) של חלק מפרסומי המועצה הלאומית לשלום הילד.

(ילדים; שנתונים [פרסומים]; תנאי מחייה; מוגבלויות; מחלות כרוניות; בדיקות רפואיות; חיסונים; תאונות; תאונות דרכים; פעילויות פנאי; חוגים; הישגים לימודיים; אקלים בית-הספר; נשירת תלמידים; עובדים צעירים; פנימיות; אלימות; שימוש בסמים; התאבדות; משפחות במצוקה; עוני; עבריינות נוער; התעללות בילדים; יתומים; אימוץ ילדים)

001

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2004, מס' 43

המרכז למחקר כלכלי וחברתי, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2004, 554 עמ' ו-15 מפות (עברית, לוחות גם באנגלית). הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור.

השנתון כולל מגוון רחב של נתונים והסברים מילוליים, שנועדו לתאר את המאפיינים הנוגעים לעיר, לתושבים ולשירותים שהם מקבלים. בחלק מהלוחות מוצגת תמונת-המצב לנקודת זמן, ובחלק אחר מוצגים נתונים רב-שנתיים, המאפשרים מעקב אחר ההתפתחויות לאורך זמן. כן כלולות בשנתון מפות המציגות את החלוקות הגיאוגרפיות של העיר ומפות המתארות את ההתפרסות המרחבית בנושאים שונים. השנתון מורכב מ-21 פרקים, כדלקמן: שטח, אקלים ואיכות הסביבה; מבנה דמוגרפי (תכונות האוכלוסייה, תנועה טבעית, ניידות האוכלוסייה, עולים חדשים ועוד); עבודה; מסחר ושירותים; תעשייה; תיירות; דיור; בנייה; תשתית; תחבורה; רמת חיים; ביטוח לאומי; שירותי בריאות (אשפוזים, ביטוח רפואי וסיבות מוות); חינוך; פעילויות פנאי; שירותים חברתיים; סדר ציבורי; תקציב העירייה; שירותים עירוניים; מועצת העירייה; עובדי העירייה. במבוא של כל פרק מוצגים מקורות הנתונים, הגדרות, תיאור של תוכן הלוחות וממצאים עיקריים. בחלק האחרון של השנתון מפורטים תפקידי המרכז למחקר כלכלי וחברתי וסיכומי העבודות והדו"חות של המרכז מהשנים האחרונות. לשנתון מצורפת חוברת, הכוללת תקצירים של הנתונים הבולטים המופיעים בשנתון.

(תל-אביב-יפו; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; מיצב חברתי-כלכלי; תעסוקה; דיור; בנייה; מסחר; שירותים; תשתיות; בנקים; שירותי רווחה; שירותי בריאות; אשפוז; תמותה; גמלאות; תיירות; עבריינות; חינוך; תלמידים; סטודנטים; תרבות; תעשייה; מים; חשמל; בחירות; תחבורה; תאונות דרכים; אקלים; איכות הסביבה)

002

טבריה, 1994-2003

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2004, 249 עמ'.

בפרסום זה מוצגים נתונים על העיר טבריה בעשור 1994-2003 בתחומי אוכלוסייה, חינוך, תעסוקה ורמת חיים, בינוי ותשתיות, תקציב העירייה ותיירות. חלק מהנתונים מושווים לנתונים כלל-ארציים וחלק לערי מחוז הצפון וכן לאילת ולחדרה. הנתונים מבוססים על פרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, משרד הפנים, משרד החינוך, המועצה הלאומית לשלום הילד ופרסומי עיריית טבריה  בין הממצאים: בשנים 1996-2003 נרשמה בעיר הגירה שלילית; אוכלוסיית העיר הכללית גדלה ב-1996-2003 ב-9.3%, בעוד שאוכלוסיית בני 65 ומעלה גדלה בכ-20%; משקל בני 0-17 מכלל האוכלוסייה ירד מ-38.4% ב-1994 ל-32.2% ב-2002; משקל הילדים העולים מסך הילדים עלה מ-7.4% ב-1995 ל-13.6% ב-2002; באחוז התלמידים הזכאים לתעודת בגרות חלה עלייה עד 2001 וירידה קלה מאז; השכר הממוצע של משפחות שכירים בטבריה הוא נמוך בכ-50% מהממוצע הארצי; לאורך השנים חלה עלייה במספר המשפחות המקבלות הבטחת הכנסה; התחלות הבנייה בעיר ירדו מ-58,900 מ"ר ב-1995 ל-11,300 מ"ר ב-2002; במלונות ניכרת יציבות במשקל לינות ישראלים וירידה במשקל לינות תיירים. בסוף הפרסום מופיע מפתח נושאים.

(טבריה; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; ילדים; תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; תקציבים; בנייה; כבישים; ביוב; פסולת; מים; תיירות; בתי-מלון; תעסוקה; שכר; קצבאות)

003

 

ראה גם:

"הירחון הסטטיסטי לישראל", כרך 55: 12 וכרך 56: 1-2 – דצמבר 2004 וינואר-פברואר 2005 (פריטים מס' 162-164)

¨        

 

 

ב. אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

פרסומים

משקי-בית ומשפחות: תכונות דמוגרפיות, 1999-2000 על-פי סקרי כוח-אדם

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1224, ירושלים 2004, 124 עמ' (עברית ואנגלית), כולל תקליטור. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה הוא הפרסום המקיף הראשון שבו נעשית אבחנה בין המונח "משפחה" למונח "משק-בית", והוא מהווה תחילתו של מעקב שוטף אחר סוגי המשפחות ומשקי-הבית בישראל; זאת, לאור שינויים שאירעו במבנה המשפחות ומשקי-הבית בעשורים האחרונים. לשם חקירת הנושא, נבנתה טיפולוגיה של המשפחות ושל משקי-הבית (ראה פרסום מיוחד בנושא זה בחוברת 129, פריט 007). המשפחות חולקו באופן בסיסי למשפחות של זוגות ללא ילדים, זוגות עם ילדים ומשפחות חד-הוריות. אליהן נוספו משפחות של סב ו/או סבתא עם נכדים, ללא הורי הנכדים, ומשפחות של אחים הגרים יחד ללא בני זוג וללא ילדים. משקי-הבית חולקו למשקי-בית משפחתיים ולמשקי-בית לא-משפחתיים. משקי-הבית המשפחתיים חולקו למשקי-בית שבהם משפחה אחת, משקי-בית שבהם משפחה אחת עם אחרים ומשקי-בית שבהם שתי משפחות ויותר. המקור לנתונים הוא סקרי כוח-אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שבהם נחקרים מדי שנה כ-22,000 משקי-בית שונים. הפרסום מורכב משלושה חלקים עיקריים: 1) מאפיינים של משקי-הבית – מספר משקי-הבית וגודלם, תוך בחינת מגמות לאורך השנים, פיזור גאוגרפי, הרכב משקי-הבית וכו'; 2) מבנה המשפחות במשקי-הבית – זוגות, זוגות לא-נשואים החיים יחד, משפחות חד-הוריות, מספר הילדים במשפחה לפי גילים וכו'; 3) עולי מדינות חבר העמים מ-1990 ואילך ובני 65 ומעלה.

(משקי-בית; משפחה; משפחות חד-הוריות; עולים; קשישים; תכונות דמוגרפיות)

004

The Elderly in Israel
Central Bureau of Statistics, Leaflet No. 46 in the “Statistilite” series, Jerusalem 2004, 7 pages, in cooperation with ESHEL – The Association for the Planning and Development of Services for the Aged in Israel, MASHAV – Planning for the Elderly – A National Data Base, and Myers – JDC – Brookdale Institute. The Leaflet appears also on the Bureau’s Internet site: www.cbs.gov.il.

בסדרת עלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים בנושאים שונים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מובאים נתונים על אוכלוסיית הקשישים (בני 65+) בישראל ב-2003. הנושאים הנסקרים הם: דמוגרפיה; פעילויות פנאי; בריאות; השכלה ותעסוקה; רמת חיים. בין הממצאים: שיעור הקשישים באוכלוסייה עמד על 107,000 (5% מהאוכלוסייה) ב-1960 והוא צפוי להגיע ל-1,176,000 (12.7%) ב-2025; נשים מהוות כ-57% מאוכלוסיית הקשישים ו-63% בקרב בני 90+; 79% מהגברים הקשישים הם נשואים, בעוד שרק 42% מהנשים הקשישות הן נשואות; כרבע ממשקי-הבית בישראל כוללים קשיש אחד לפחות; כרבע מהקשישים גרים בגפם; קשישים מבקרים אצל הרופא 15 פעמים בשנה בממוצע, לעומת 7 ביקורים בממוצע בקרב כלל האוכלוסייה; 13% מהקשישים הגרים במשקי-בית זקוקים לסיוע בפעולה יומית אחת לפחות; 14% מהקשישים השתמשו במחשב בחודש האחרון, ומתוכם 62% השתמשו באינטרנט; 28% יצאו לחופשה אחת לפחות בשנה האחרונה; ל-29% מהקשישים היתה ב-2003 השכלה של 13 שנות לימוד ומעלה; לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, ב-2003 היו מתחת לקו העוני 22% ממשקי-הבית שבראשם עמד קשיש.

(קשישים; תכונות דמוגרפיות; פעילויות פנאי; בריאות; רמת השכלה; תעסוקה; רמת חיים)

005

לוחות תמותה שלמים של ישראל, 1997-2001, 1998-2002

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 12, ירושלים 2004, 30 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים לוחות תמותה שלמים (לגילים בודדים, המופקים לתקופות של 5 שנים קלנדריות) לשנים 1997-2001 ו-1998-2002. בלוחות מוצגים הנתונים (נשארים בחיים, הסתברות למות ותוחלת חיים) בפירוט של גיל בשנים בודדות, בנפרד עבור נשים וגברים. הנתונים מוצגים עבור כל האוכלוסייה, עבור יהודים ואחרים, עבור יהודים ועבור ערבים. בין הממצאים: תוחלת החיים בלידה לכלל האוכלוסייה בשנים 1998-2002 הגיעה ל-80.8 שנים בקרב נשים ול-76.7 שנים בקרב גברים; בקרב יהודים ואחרים, תוחלת החיים היתה 81.2 שנים לנשים ו-77 שנים לגברים; בקרב יהודים, תוחלת החיים היתה 81.2 שנים לנשים ו-77.2 שנים לגברים; בקרב ערבים, תוחלת החיים היתה 77.8 שנים לנשים ו-74.3 שנים לגברים. בהשוואה בין-לאומית שכללה 24 מדינות מתועשות נמצא, כי תוחלת החיים של הגברים הישראלים היא גבוהה יחסית (מקום שישי), אולם תוחלת החיים של הנשים הישראליות היא נמוכה יחסית (מקום 16).

(תוחלת חיים; תמותה)

006

רוזנבאום-תמרי, יהודית; דמיאן, נטליה:

מחקר מעקב אחר הנקלטים במסלול הקליטה הישירה: עולי ברית-המועצות לשעבר, 2001 – שנתיים ראשונות בארץ

האגף לתכנון ולמחקר, המשרד לקליטת העלייה, ירושלים 2004, 100 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moia.gov.il.

באגף לתכנון ולמחקר של המשרד לקליטת העלייה מבוצעים באופן שוטף סקרי-מעקב לבחינת קליטתם של העולים החדשים. בדו"ח הנוכחי, ה-15 במספר, מובאים נתונים על קליטתם של עולי ברית-המועצות לשעבר, שעלו לישראל ביולי-ספטמבר 2001, כשנתיים לאחר עלייתם. עולים אלה רואיינו גם כחצי שנה לאחר עלייתם וירואיינו שוב כשלוש שנים וחצי לאחר העלייה וכחמש שנים לאחר העלייה.  הדו"ח כולל גם השוואה בין עולים אלה לבין עולי נובמבר 1989, עולי יולי 1990, עולי ספטמבר 1991 ועולי ינואר-מרס 1995 באותה תקופת ותק. המדגם כלל 890 מרואיינים. הנושאים שנבדקו היו: קליטה בדיור; רמת חיים; תעסוקה; ידיעה בעברית; קליטה חברתית ותרבותית; דתיות ושמירת המסורת היהודית; תחושת זהות יהודית וישראלית; הסתגלות כללית; תחומי מאמץ עיקריים ובעיות בתהליך הקליטה; קשר עם עובדי המשרד לקליטת העלייה ושביעות רצון מהשירות שניתן להם. כן נשאלו העולים על כוונתם להישאר בישראל והאם היו חוזרים על החלטתם לעלות לישראל. מן הממצאים עולה, כי תהליך הקליטה הוא מורכב ורב-ממדי: יש נושאים שבהם העולים מרוצים, ויש נושאים אחרים שהם אינם שבעי רצון מהם. כמו כן, נמצאו הבדלים בהשוואה לקבוצות העולים האחרות ובהשוואה לממצאים שהתקבלו בראיונות שבוצעו חצי שנה לאחר העלייה.

(עולים; קליטת עלייה; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; קליטה ישירה; דיור; תעסוקה; עברית; קליטה חברתית; רמת חיים; זהות יהודית; זהות לאומית; הסתגלות; מניעי עלייה)

007

רוזנבאום-תמרי, יהודית:

עולי ברית-המועצות לשעבר: מניעי עלייה ומחויבות לחיים בישראל

האגף לתכנון ולמחקר, המשרד לקליטת העלייה, פרסום מיוחד מס' 1, ירושלים 2004, 36 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moia.gov.il.

דו"ח זה הוא הראשון בסדרת דו"חות מיוחדים, המוקדשים לנושאים מסוימים בקליטת עולי ברית-המועצות לשעבר. הדו"ח מבוסס על נתוני סדרת סקרי-מעקב לבחינת קליטתם של עולים אלה, המבוצעים באופן שוטף באגף לתכנון ולמחקר של המשרד לקליטת העלייה (ראה הפריט לעיל). הדו"ח הנוכחי מתייחס לעולי 2001 בהשוואה לעולים שעלו בתקופות קודמות יותר. במסגרת הדו"ח נדונים שלושה נושאים: מניעי העלייה, כפי שדווחו על-ידי העולים בראיונות שהתקיימו עמם כחצי שנה לאחר עלייתם; מידת מחויבותם של העולים לחיות בישראל, תוך בחינת שלבים שונים של השהות בישראל ותקופות עלייה שונות; האם קיים קשר בין מניעי העלייה לבין מידת המחויבות לחיות בישראל, בתקופה הראשונה שלאחר העלייה. שבעה גורמים נמצאו כמסבירים את ההבדלים ברמת מחויבותם של העולים לחיות בישראל: עוצמת המוטיבציה לעלות לישראל בארץ המוצא; עוצמת הזהות היהודית; עוצמת הזהות הישראלית; הערכת הסיכויים להצליח בישראל מבחינה מקצועית וכלכלית, ובעיקר סיכויי הצלחת הדור הבא; תפיסת יחסם של הישראלים הוותיקים אל העולים; שביעות רצון מהחיים בישראל בתחומים שונים, כגון דיור, תעסוקה, רמת חיים, קליטה חברתית וכו'. יש לציין, כי בקרב עולי 2001 נמצאה מחויבות פחותה יותר לחיות בישראל בהשוואה לעולים שהגיעו בשנים קודמות.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; מניעי עלייה; קליטת עלייה; קליטה ישירה; דיור; תעסוקה; קליטה חברתית; רמת חיים; זהות יהודית; זהות לאומית; הסתגלות)

008

דגני, אבי; דגני, רינה:

עולי ארגנטינה (2004): עמדות ואמונות כלפי תהליך הקליטה בארץ

קבוצת "גיאוקרטוגרפיה", תל-אביב 2004, 86 עמ'. הוכן עבור הסוכנות היהודית לארץ-ישראל והמשרד לקליטת העלייה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד לקליטת העלייה: www.moia.gov.il.

בסקר זה נבדקו עמדות ותפיסות בקרב עולים מארגנטינה שעלו לישראל ב-2002: התמודדות עם קשיי הקליטה ומידת ההיעזרות בסיוע כספי נוסף הניתן על-ידי הסוכנות היהודית; תרומת מענקי הסוכנות להחלטה לעלות לישראל; ההשתלבות החברתית, המקצועית והכלכלית; החלטת העלייה ונכונות להישאר בישראל; מאפיינים דמוגרפים. מדגם הסקר כלל כ-500 בני 18 ומעלה, אשר רואיינו טלפונית בפברואר 2004. בין הממצאים: 82% מהעולים הביעו שביעות רצון מתהליך הקליטה – שביעות הרצון מושפעת מהמידה שבה קיבל העולה סיוע בתהליך הקליטה, מתחושת הביתיות שהוא חש בישראל, משכונת המגורים, מרמת החיים הכלכלית ומחיי החברה; התחומים הבולטים שבהם מתקשים העולים הם שפה (70%) ומציאת עבודה (62%); 92% קיבלו סיוע לפחות בתחום אחד, כאשר ברוב המקרים הסיוע היה משביע רצון; 70% הביעו שביעות רצון גבוהה מחינוך הילדים ומהקליטה החברתית שלהם; 72% בטוחים שיישארו בישראל. הפרסום כולל השוואות לסקר דומה שנערך ב-2002.

(עולים; ארגנטינה [ארץ מוצא]; קליטת עלייה; עמדות; שביעות רצון)

009

אלנבוגן-פרנקוביץ, שרית; קונסטנטינוב, וצ'סלב; לוי, דגנית:

קליטת בני נוער יוצאי אזור הקווקז: ממצאים ממחקר המשך

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, ירושלים 2004, 170 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך, המשרד לקליטת העלייה וג'וינט – ישראל. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

בגל העלייה של שנות ה-90' עלו לישראל כ-60,000 עולים מאזור הקווקז שבברית-המועצות לשעבר. לאור דיווחיהם של נותני השירותים על קשיי קליטה ייחודיים של עולים אלה, ערך מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל ב-1997 מחקר בקרב בני נוער יוצאי קווקז בישראל (ראה חוברת 114, פריט 229). ממצאי המחקר הצביעו על קשיים רבים בחיי בני הנוער (משפחה, קשרים חברתיים, חינוך ועוד). ממצאי המחקר היוו בסיס לשינוי מדיניות ופיתוח מענים חדשים עבור בני הנוער. ב-2002, נערך מחקר-מעקב שנועד להציג תמונת-מצב של בני הנוער, לבחון את השינויים שחלו מאז 1997, את דפוסי השימוש בסוגי העזרה השונים ואת השלכות מדיניות הסיוע. מדגם המחקר כלל 432 בני נוער בגילים 14-18. נמצא, כי למרות ההתקדמות המשמעותית במצבם של בני הנוער יוצאי קווקז, המתבטאת בירידה בשיעורי הנשירה ממערכת החינוך ובתחושת הניכור החברתי, עלייה בשיעורי הלומדים במסלולים המובילים לתעודת בגרות ועוד, הפערים לעומת הישראלים הוותיקים הם עדיין גבוהים.

(עולים; קווקז [ארצות מוצא]; מתבגרים; חינוך; נשירה מלימודים; אקלים בית-הספר; פעילויות פנאי; יחסי הורים - ילדים; יחסי ישראלים וותיקים - עולים; עובדים צעירים; קליטה חברתית; זהות לאומית)

010

טרואן, יהודה:

מדיניות והתערבות בקליטת נוער וצעירים עולי אתיופיה: מעקב אחר יישום דוחות והחלטות בנושא

מרכז מחקר ומידע, כנסת ישראל, ירושלים 2005, 7 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.knesset.gov.il/mmm.

במסמך זה מוצגים נתונים על בני נוער עולים מאתיופיה מהבחינות של פשיעה, מצבי סיכון (כגון נשירה מלימודים) וצריכת סמים ואלכוהול. לאחר מכן, נסקרות תכניות ממשלתיות ואחרות שנועדו לטפל בתופעות הללו, ובכללן תכניות לתגבור לימודים ולהעשרה. בנוסף, נבחן אופן יישומן של החלטות שקיבלה וועדת הקליטה, העלייה והתפוצות של הכנסת ב-2003 בנושאים אלה. בין הממצאים: מספר התיקים הפליליים שבהם מעורבים בני נוער עולים מאתיופיה עלה מ-139 ב-1996 ל-933 ב-2004 – גידול של פי 6.7; במחקר על שימוש בסמים ואלכוהול בקרב בני נוער עולים מאתיופיה נמצא, כי רבע מהנשאלים התנסו בסמים וכשני שלישים צרכו אלכוהול במהלך השנה שקדמה למחקר; ב-2002-2003 היה שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב עולי אתיופיה 41%, לעומת 61% בקרב כלל התלמידים היהודים; רק 19% מהעולים היו זכאים לתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות, לעומת 53% מכלל התלמידים היהודים; כרבע מבני הנוער עולי אתיופיה אינם מסיימים בית-ספר תיכון.

(מתבגרים; עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; עבריינות נוער; שימוש בסמים; שתיית אלכוהול; הישגים לימודיים; נשירה מלימודים; תכניות התערבות)

011

שוהמי, אילנה; דוניצה-שמידט, סמדר:

מדידת ידע לשוני מקצועי של עולים במקומות העבודה

"הד האולפן החדש", מס' 86 (קיץ 2003), עמ' 60-68. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך: www.education.gov.il/adult-education.

ידיעת שפת היעד היא חשובה מאוד לעולים המגיעים לארץ חדשה, מפני שהיא אחד המרכיבים המרכזיים בהשתלבותם החברתית. מעבר לכך, ידיעת שפת היעד היא תנאי חשוב להשתלבותם התעסוקתית והתקדמותם המקצועית של העולים במקומות העבודה. מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך את הידע הלשוני-מקצועי ולאתר חסרים לשוניים של עולים בשלושה מגזרים מקצועיים: רפואה, חינוך (הוראה) וטכנולוגיה (תעשייה). המדגם כלל 114 עולים ממדינות חבר העמים, מהם 28 רופאים, 45 מורים ו-41 עובדים טכניים. עולים אלה הגיעו לישראל בין 1990 ל-1996 ושפת אמם היא רוסית. המחקר כלל מבחני ביצוע (כתיבה, דיבור, הבנת הנשמע והבנת הנקרא), שאלונים לדיווח עצמי וראיונות מובנים למחצה בנוגע לרקע הכללי, הערכת הידע בעברית, עמדות בקשר ללימוד באולפן, תפיסת החשיבות של רכישת השפה העברית המקצועית וכו'. בין הממצאים: רמת הידע בשפה המקצועית לא נמצאה גבוהה באף אחת מהמיומנויות; המיומנות הטובה ביותר בכל המגזרים היתה בהבנת הנשמע והחלשה ביותר בכתיבה; הרופאים נמצאו בעלי הידע הלשוני הטוב ביותר מבין שלוש הקבוצות, והעובדים הטכניים נמצאו בעלי הידע הנמוך ביותר; רמת העברית של עולים שלמדו באולפן מקצועי או באולפן ב' היתה טובה יותר. לבסוף, מובאות המלצות.

(עולים; רכישת שפה זרה; עברית; אולפנים; מיומנויות לשוניות; ברית המועצות [ארץ מוצא])

012

טבריה: הגירה בשנים 1999-2003: נכנסים מרשויות אחרות ויוצאים לרשויות אחרות - התפלגות לפי קבוצות גיל נבחרות

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2004, 14 עמ'.

בפרסום מוצגים תרשימים וטבלאות בנושא ההגירה הפנימית אל טבריה וממנה לפי ארבע קבוצות גיל: 0-14, 15-29, 30-64 ו-65+. הנתונים מתבססים על הפרסום השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: "הרשויות המקומיות בישראל" משנים שונות (ראה חוברת 135, פריט 502) ועל עיבודים של היחידה למידע ולסטטיסטיקה בעיריית טבריה. בין הממצאים: קבוצת הגיל הדומיננטית, הן בהגירה חיובית והן בהגירה שלילית, היא 15-29; סך מאזן ההגירה אל טבריה וממנה בשנים 1996-2003 היה שלילי, כלומר מספר העוזבים את העיר היה גבוה ממספר המשתקעים בה; בקרב קבוצת בני 65+, נרשמה מגמת הגירה חיובית בשנים 1999-2003.

(הגירה פנימית; טבריה)

013

ראה גם:

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2004 (פריט מס' 001)

¨        

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2004, מס' 43 (002)

¨       

טבריה, 1994-2003 (003)

¨       

משקי-בית: תכונות כלכליות וצפיפות דיור, 2002 – על-פי סקרי כוח-אדם (014)

¨       

מגמות בלידות מרובות עוברים בישראל (027)

¨        

יהודים וערבים בישראל במציאות משתנה (054)

¨        

זהותם של מתבגרים מאתיופיה ומארצות חבר העמים: עקרונות מארגנים של ייצוג תרבותי ייחודי של קליטת עלייה (056)

¨        

ניקול, דניאל ומה שביניהם: מגמות באוריינטציה התרבותית של עולי שנות התשעים כפי שהיא משתקפת בשמות שהם בוחרים לילדיהם (057)

¨        

Search and Prices: Evidence from the FSU Immigration to Israel (101)

¨        

הנעה עצמית או ניכור כתגובה לקיפוח: גיוס משאבים מקומיים לשיפור השירותים הציבוריים במגזר הערבי בישראל כמבחן (104)

¨        

The Dynamic Impact of Immigration on Natives Labor Market Outcomes: Evidence from Israel (129)

¨        

סקר הוצאות משק-הבית, 2000-2002: משקי-בית של עולי בריה"מ (לשעבר) (133)

¨        

 

ג. בינוי ודיור

פרסומים

משקי-בית: תכונות כלכליות וצפיפות דיור, 2002 על-פי סקרי כוח-אדם

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1235, ירושלים 2005, 188 עמ' (עברית ואנגלית), כולל תקליטור. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום מוצגים נתונים מעודכנים לשנת 2002 על צפיפות הדיור ועל תכונותיהם הכלכליות (מצב התעסוקה) של משקי-הבית בישראל. הנתונים מובאים בשילוב עם מספר משתנים, כגון: מספר הנפשות במשק-הבית, מספר הילדים, מספר החדרים, קבוצת האוכלוסייה (דת), יבשת הלידה, תקופת העלייה, צורת יישוב המגורים ומספר שנות הלימוד של ראש משק-הבית. כמו כן, מובאים בנפרד נתונים על משקי-הבית עם ילדים עד גיל 17, על משקי-הבית לפי מספר המפרנסים ועל משקי-הבית של עולי 1990 ואילך. השנה נוספו נתונים על העסקת עוזרת בית ו/או מטפלת. הנתונים מתבססים על סקרי כוח-אדם הנערכים באורח שוטף על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. סקרים אלה הם המקור העיקרי לנתונים על צפיפות הדיור של משקי-הבית בישראל בתקופה שבין מפקד אוכלוסין ודיור אחד למשנהו.

(משקי-בית; דיור; תעסוקה; אוכלוסייה; צפיפות חברתית; עולים)

014

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה פרטית, יולי-ספטמבר 2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 28, ירושלים 2004, 30 עמ'. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור וגם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

"סקר דירות חדשות למכירה בבנייה פרטית" הוא סקר שוטף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנועד לספק תמונת-מצב עדכנית של שוק הדירות החדשות למכירה בבנייה פרטית (לא כולל בנייה עצמית, בנייה להשכרה, בנייה בשיטת "בנה ביתך" ובנייה באמצעות עמותות), ובכך לסייע בקבלת החלטות בנוגע לתכנון מדיניות הבינוי בישראל ולמעקב אחר ההתפתחויות בענף. עיקרו של הסקר הוא מעקב שוטף אחר מכירת הדירות ומלאי הדירות למכירה בסוף כל חודש ורבעון, תוך התייחסות למגמות ולשינויים שחלו בנתוני המכירות ובמלאי - הן בסיכום כללי והן לפי מאפיינים שונים: פריסה גאוגרפית, ותק הדירות בשוק, גודל הדירות ועוד. הפרסום כולל 16 לוחות, שבהם מובא מידע על דירות חדשות שנמכרו ועל דירות חדשות העומדות למכירה לפי מחוז ואזור וכן בשטחי 40 עיריות נבחרות, לפי מספר הדירות בבניין, מספר החדרים בדירה ו-ותק הדירה בשוק. יש לציין, כי החל ברבעון הבא, יופיע פרסום זה באתר האינטרנט של הלמ"ס בלבד: www.cbs.gov.il.

(בנייה; דיור; שוק הדירות)

015

בן-שלמה, ורד:

ערכם הכלכלי של שטחים ירוקים בעיר

"קרקע", מס' 58 (נובמבר 2004), עמ' 45-51.

מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק את התועלת הכלכלית של בניית פארקים סמוך למבני מגורים, תוך בחינת התועלת (במונחים כספיים) שבהקמת פארק לעומת וויתור על הקמת פארק (לשם בנייה למסחר או למגורים). כמו כן, נועדה העבודה לשמש כלי לתכנון גודל הקרקע שכדאי להקצות לפארקים, ובאופן כללי, להרחיב את הידע בנוגע לשטחי עיר פתוחים בישראל. לצורך המחקר נבחרו מספר שכונות בתל-אביב, אשר סמוך אליהן או בלבן שוכן פארק, אך מאפייניהן החברתיים-כלכליים שונים. כימות ערך הפארקים התבסס על הבדיקה, האם ובכמה דירה הפונה לפארק יקרה מדירה דומה שאינה פונה לנוף (הפער במחיר מבטא את המחיר שמשלם הפרט עבור התועלת מנוף הפארק מול ביתו). נמצא, כי לנוף הפארק יש השפעה גבוהה ומובהקת על מחיר הדירות, המתבטא בכ-7%-10% מערך הדירה. מסקנת המחקר היא, כי הפשרת קרקעות לפיתוח פארקים יכולה להיות בעלת ערך כלכלי גבוה לכל הצדדים: הפרט ייהנה מהפארק, יזם הפרוייקט ירוויח עקב הוספת הפארק, והרשות המקומית תוכל לגבות מס גבוה יותר.

(בנייה; תכנון עירוני; גנים ציבוריים; עלויות)

016

צור, יעקב; פינקלשטיין, ישראל; רופא, תניב:

הקצאת קרקעות באמצעות מכרזים בישראל: היבטים כלכליים ומוסדיים

"קרקע", מס' 58 (נובמבר 2004), עמ' 52-76.

מטרותיו של מחקר זה היו: 1) ניתוח מנגנון מכרזי מינהל מקרקעי ישראל ואפיון אסטרטגיות המציעים במכרזי המינהל ובמכרזים חלופיים, העשויים להתאים לצורכי המינהל; 2) איסוף נתוני המכרזים ופיתוח מתודולוגיות סטטיסטיות המבוססות על אומדן פונקציית ההתפלגות של הערכים הפרטיים; 3) יישום התיאוריה והממצאים לשם בניית מכרז אופטימלי למינהל. מכרזי המינהל נחלקים לשלושה סוגים עיקריים: מכרזים רגילים, מכרזי משב"ש (משרד הבינוי והשיכון) ומכרזי בנייה עצמית. בין הממצאים: קיים קשר הדוק בין הצלחת שיווק הקרקע לבין גורמים מקרו-כלכליים במשק. קשר זה משפיע על מספר המכרזים המתפרסמים, על כמות ההצעות המתקבלות ועל גובה הפדיון המתקבל. מכרזי הבנייה העצמית הם המניבים את התוצאות הטובות ביותר למינהל, הן מבחינת השיווק והן מבחינת גובה מחיר הזכייה לעומת האומדן. מכרזי משב"ש מניבים תוצאות דומות בנוגע למחיר הזכייה, אך הצלחת השיווק נמוכה יותר. המכרזים הרגילים מניבים את התוצאות הפחות טובות. ב-2000 ייעוד המגורים היה הייעוד השכיח במכרזים, והוא זכה למחיר זכייה ממוצע גבוה בכ-12% ממחיר האומדן. ייעוד המסחר זכה למחיר הזכייה הגבוה ביותר לעומת האומדן, והוא הגיע לכ-123% מהאומדן בממוצע. מכרזים ששווקו במרכז השיגו הצלחה גדולה יותר ממכרזים בפריפריה. במחוזות ירושלים, יו"ש ובאר-שבע מחיר הזכייה הממוצע היה הגבוה ביותר לעומת האומדן.

(מינהל מקרקעי ישראל; קרקעות)

017

בורוכוב, אליהו; ורצברגר, אליה:

האם הבעלות הציבורית על הקרקע עדיין רצויה?

"קרקע", מס' 58 (נובמבר 2004), עמ' 27-30.

מטרתה של עבודה זו היתה לבחון האם העיקרון של בעלות ציבורית על קרקע בישראל עדיין ממלא תפקידים חברתיים-לאומיים חיוניים, ובעקבות זאת, האם יש הצדקה שיוסיף להתקיים. העבודה עוסקת בעיקר בשיקולים הכלכליים ובסוגיה, האם הבעלות הציבורית פוגעת ביעילות השימוש בקרקע או גורמת להתייקרות הדירות, או שמא היא מסייעת להגיע להקצאה נכונה ויעילה יותר של קרקע לשימושים השונים. מסקנת החוקרים היא, כי הבעלות הציבורית על הקרקע היא עדיין כלי חשוב וחיוני להשגת מטרות חברתיות וכלכליות. במיוחד, מודגש, כי חשוב לשמור על הבעלות הציבורית על הקרקעות הפנויות לפיתוח, שהן הקרקעות החקלאיות, השטחים הפתוחים ויתר השטחים שיש להם פוטנציאל לפיתוח נוסף. אם לא תישמר הבעלות הציבורית על שטחים אלה ואם לא יהיו למדינה כלים נוספים שבהם תוכל להבטיח את שטחי הקרקע שיידרשו לביצוע תכניות הפיתוח בעתיד, כגון הקמת מבנים ציבוריים ובניית מבנים למגורים בהיקפים שיידרשו מדי פעם עקב גידול האוכלוסייה, לא יוכלו התכניות לצאת אל הפועל.

(בנייה; שימושי קרקע; תכניות פיתוח; הקצאת משאבים; מדיניות ממשלתית)

018

בן שטרית, גילת; צ'מנסקי, דניאל:

מדיניות המעודדת בעלות על דיור בישראל בשנות התשעים: קפיטליזם בחסותה של התערבות ממשלתית?

"סוציולוגיה ישראלית", ו': 1 (2004), עמ' 39-67 (עברית, סיכום באנגלית).

ישראל היא מדינת הגירה. לכן, ניתן היה לצפות ששיעור הבעלות על דיור יהיה נמוך. בפועל, שיעור הבעלות על דיור בישראל הוא גבוה יחסית למדינות אחרות, ושיעור הבעלות בקרב עולים חדשים מברית-המועצות לשעבר אף עולה על שיעורו בקרב האוכלוסייה הוותיקה. מדיניות הדיור בישראל בשנות ה-80' וה-90' עודדה את משקי-הבית לרכוש דירות באמצעות משכנתאות מסובסדות. כיוון שדירה היא בדרך כלל הנכס היקר ביותר בתיק ההשקעות של משקי-הבית, הרי שלמדיניות זו השפעה רבה על חלוקת העושר בחברה הישראלית. במאמר נבחנים הטיעונים בעד ונגד מדיניות המעודדת בעלות על דיור, ונבדקות כמה השלכות של מדיניות זו בשנות ה-90'. מסקנת המחברים היא, כי מתן סובסידיות לבעלות על דיור יוצרת עליית מחירים ועיוותים. הפתרון המוצע הוא בניית מנגנון של שכירות סוציאלית, אשר יספק את צרכיה של האוכלוסייה הנזקקת וישחרר את שוק הדיור ממעורבות-יתר של הממשלה.

(מדיניות שיכון; שוק הדירות; דיור בעלות נמוכה; התערבות ממשלתית; משכנתאות)

019

לוינטל, אורן:

המיתון בענף הבנייה שלא למגורים

"מבט לאומי" (בהוצאת בנק לאומי לישראל בע"מ), גיליון דצמבר 2004, עמ' 16-18.

ענף הבנייה שלא למגורים (מבני תעשייה ומסחר, משרדים, בתי-מלון, מבני ציבור, משק חקלאי ותשתיות) נמצא במשבר מאז 1997. משבר זה נובע מהשקעות רבות שנעשו במחצית הראשונה של שנות ה-90', אשר יצרו עודפי היצע גדולים מאוד. לכך נוספו המיתון בסוף 2000, על רקע פרוץ האירועים הביטחוניים בישראל והמשבר העולמי בענף טכנולוגיית העילית. עקב המיתון, צנחו התחלות הבנייה ב-2003 בכ-34%. על-פי ההערכות, בקצב הצמיחה הנוכחי, צפויה עלייה בהשקעות בבנייה לעסקים רק בעוד שנתיים. למרות ההצהרות והתכניות הממשלתיות, ירדה ההשקעה בתשתיות בשנתיים האחרונות בשיעור של 16%. הפער בין ההצהרות לביצוע מתגלה בסתירה של 140% בין נתוני משרד האוצר לבין נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ההשקעה בתשתיות. זאת, בשל העובדה שהלמ"ס מודדת רק עבודות שבוצעו בפועל, בעוד שמשרד האוצר סופר את תכניות ההשקעה ללא קשר לביצוען. עם זאת, פרוייקטים רבים שתוכננו לפני כמה שנים צפויים לקבל תפנית חיובית ב-2005, בין היתר הודות לתנאי מימון נוחים יותר, בשל הריבית הריאלית הנמוכה והרפורמות האחרונות שבוצעו בשוק ההון.

(בנייה [ענף]; מיתון כלכלי; השקעות; תשתיות)

020

ראה גם:

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2004, מס' 43 (פריט מס' 002)

¨        

טבריה, 1994-2003 (003)

¨        

עולי ארגנטינה (2004): עמדות ואמונות כלפי תהליך הקליטה בארץ (009)

¨        

יהודים וערבים בישראל במציאות משתנה (054)

¨        

חשבונות לאומיים, 1995-2003 (085)

¨        

ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי, 1995-2003 (087)

¨        

תחזית מאקרו-כלכלית לשנת 2005 (090)

¨        

סקר החברות והעסקים: הרביע הרביעי של 2004 (091)

¨        

דין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2003 – דו"ח מס' 43 (102)

¨        

ההשלכות החברתיות של המדיניות התקציבית: מבט על הצעת התקציב לשנת 2005 - מצגת בכנסת, 16.11.04. (103)

¨        

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2001-2003 (121)

¨        

שימושי קרקע לא-חקלאיים בהתיישבות (128)

¨        

"מידע חודשי", משרד הבינוי והשיכון, גיליון ינואר 2005 (178)

¨        

 

 

ד. בריאות

פעולה חדשה


בריאות האישה באמצע החיים, התנהגות בריאותית ושימוש בשירותי בריאות

021

המכון הלאומי למדיניות בריאות ומחקר שירותי בריאות.

המוסד המזמין

מכון גרטנר לאפידמיולוגיה וחקר מדיניות הבריאות.

המוסד המבצע

הערכת ההבדלים בהתנהגות בריאותית וביצוע בדיקות תקופתיות בקרב נשים מקבוצות סוציו-דמוגרפיות שונות בישראל ובדיקת הקשר שבין אמונות ועמדות אישיות לבין רמת ההיענות לביצוע בדיקות ואורח חיים בריא.

המטרה

בדיקות סקירה למניעת מחלות לב, סרטן ואוסטיאופורוזיס, דפוסי פנייה לנותני שירותים רפואיים, מצב הבריאות (הסובייקטיבי), התנהגויות בריאות (פעילות גופנית, הרגלי תזונה, שמירת משקל, עישון וצריכת אלכוהול), עמדות אישיות וידע לגבי בריאות.

הנושאים הנחקרים

מדגם של 1,000 נשים בגילים 45-64, המחולקות לשלוש קבוצות: יהודיות ילידות ישראל או שעלו עד 1989; עולות מברית-המועצות לשעבר מ-1989 ואילך; ערביות.

האוכלוסייה

מילוי שאלונים באמצעות פוקדים.

צורת המחקר

איסוף הנתונים. פרסום צפוי ב-2006.

השלב הנוכחי

ד"ר ליאת לרנר-גבע, מנהלת היחידה לחקר בריאות האישה והילד, מכון גרטנר לאפידמיולוגיה וחקר מדיניות הבריאות, המרכז הרפואי על שם "שיבא", תל-השומר   52621, טל': 3505-530 (03);
פקס': 4057-535 (03); דואר אלקטרוני:
liatl@gertner.health.gov.il.

המרכזת

 

(נשים; בריאות; שירותי בריאות; בדיקות רפואיות; מחלות גופניות; מחלות לב וכלי הדם; סרטן; אוסטיאופורוזיס; פעילות גופנית; משקל; תזונה; עישון; שתיית אלכוהול)

פרסומים

תמיר, דב; ויינשטיין, רותי; גרין, מנפרד ואחרים:

ידע, עמדות והתנהגות בריאותית בישראל 2000-2002

המחלקה לחינוך וקידום בריאות והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, ירושלים 2005, 97 עמ'.

גורמי הסיכון לרוב המחלות ומקרי המוות בארצות המפותחות קשורות בהתנהגות בריאותית. לכן, יש חשיבות רבה לבדיקת הידע, העמדות וההתנהגות הבריאותית, כבסיס לפיתוח מדיניות וקביעת עדיפויות בתחום החינוך לבריאות וקידום הבריאות. בפרסום זה מוצגים ממצאי שני סקרים טלפוניים שנערכו ב-2000 וב-2002 בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל (ב-2000 הקיף הסקר רק את האוכלוסייה היהודית, וב-2002 נכללה גם האוכלוסייה הערבית), המהווים המשך לסקרים שבוצעו החל ב-1994. הנתונים המוצגים עוסקים בנושאים הבאים: משקל וגובה; הרגלי תזונה; תדירות צריכת סוגי מזון ומשקאות שונים; מודעות ליכולת הפרט להשפיע על מצב בריאותו; מצב הבריאות הסובייקטיבי (דיווח על מצב הבריאות האישי); מצב הבריאות בפועל; הקשר שבין מצב הבריאות להקפדה על הרגלי תזונה ייחודיים; ביצוע בדיקת ממוגרפיה; עיסוק בפעילות גופנית; שתיית משקאות אלכוהוליים; עישון; מידע על שמירת הבריאות; בריאות השן; הרגשת שלמות (well-being). לבסוף, מוצגים סיכום הממצאים, כולל השוואות לנתוני שנים קודמות, ושאלון הסקר.

(בריאות גופנית; מחלות כרוניות; מחלות לב וכלי הדם; מחלות תורשתיות; בריאות השן; בדיקות רפואיות; חיסונים; תזונה; עישון; שתיית אלכוהול; השמנה; לחץ; לחץ דם; כולסטרול; סרטן; ספורט; שינוי בהתנהגות; חינוך לבריאות)

022

מוסדות האשפוז והיחידות לאשפוז יום בישראל, 2003 חלק א': מגמות באשפוז; חלק ב': נתונים סטטיסטיים על תנועת החולים לפי מוסדות ומחלקות

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2004, חלק א' 277 עמ', חלק ב' 515 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראה: יחידות שירותי מידע ומחשוב).

פרסום שנתי זה מורכב משני חלקים: חלק א' כולל נתונים על המגמות באשפוז מ-1950 עד 2003, לפי סוגיו: אשפוז כללי, אשפוז לבריאות הנפש, אשפוז למחלות ממושכות ואשפוז לשיקום. לגבי כל סוג אשפוז מוצגים נתונים על מספר ימי האשפוז, שיעור השחרורים, מספר המיטות ותפוסתן, שיעור המיטות לפי מחוזות, שהייה ממוצעת, אשפוזים לפי קבוצות-גיל וכו'. כן מוצגים נתונים על מספר המיטות ומשך הטיפול במסגרות לאשפוז-יום, נתונים על הטיפולים והמטופלים ביחידות לדיאליזה ונתונים על עמדות המיון, עמדות הניתוח, עמדות הטיפול לאחר הרדמה ועמדות הלידה. לבסוף, מוצגים לוחות ותרשימים שבהם מתוארות המגמות באשפוז לאורך השנים. בחלק ב' של הפרסום מדווח על תנועת החולים בכל מחלקה של כל מוסד: בתי-חולים כלליים, בתי יולדות, מוסדות לבריאות הנפש, מוסדות למחלות ממושכות (כגון מוסדות לשיקום ומוסדות ומחלקות לסיעוד) ויחידות לאשפוז-יום בקהילה (יחידות לבריאות הנפש, למחלות ממושכות ולדיאליזה). המוסדות ממוינים לפי סוג ובעלות. כן נעשתה התפלגות לפי אזורים גאוגרפיים. המשתנים שנחקרו: מיטות בתקן ותפוסתן, קבלות, שחרורים, העברות, פטירות, ימי אשפוז, מספר החולים בסוף השנה, שהייה ממוצעת של חולים, סבב מיטות וכן נתונים על מספר הלידות, מספר הנולדים חיים ומתים, הנולדים פגים ולידות של יותר מילוד אחד.

(אשפוז; בתי-חולים; בתי-אבות; מעונות [קשישים]; מרפאות; טיפול אמבולטורי; דיאליזה; בריאות הנפש; סיעוד; שיקום; פטירות; לידות; גריאטריה)

023

Selected HFA (Health For All) Indicators for Israel, 2004
Department of Health Information, Ministry of Health, Jerusalem 2005, 65 pages, in cooperation with the World Health Organization. The publication appears also on the Internet site: www.who.dk/hfadb.

המדינות החברות באזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי מדווחות אחת לשנה על מדדי הבריאות במדינה, בהתאם להגדרות קבועות של הארגון. דיווח שנתי זה מהווה בסיס לעדכון בסיס הנתונים HFA (Health For All) של ארגון הבריאות העולמי, הכולל מדדים שונים על מערכת הבריאות ועל רמת הבריאות של האוכלוסייה. הדיווח על הנתונים של ישראל נעשה על-ידי תחום מידע במשרד הבריאות. הנתונים נאספים מיחידות שונות במשרד הבריאות וממשרדים אחרים, כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמוסד לביטוח לאומי. הדיווח השנתי כולל נתונים קיימים לשנה האחרונה ועדכונים לשנים קודמות לפי הצורך. במסמך זה ערוכים מדדי הבריאות בישראל, שדווחו לארגון הבריאות העולמי בסוף 2004, בשני חלקים: 1) הגדרות, מקורות המידע ונתונים לשנים נבחרות; 2) נתונים לשנים 1990-2003. המדדים מוצגים לפי הפרקים הבאים: מדדים דמוגרפיים וחברתיים-כלכליים; תמותה; תחלואה, מוגבלויות ושחרורים מבתי-חולים; סגנון חיים; סביבה; משאבים במערכת הבריאות; שימוש בשירותי בריאות וההוצאה הלאומית לבריאות; בריאות האם והילד.

(בריאות; אוכלוסייה; לידה; פריון [ילודה]; תמותת תינוקות; הפלות; מחלות לב וכלי הדם; מחלות מערכת העיכול; מחלות מערכת הנשימה; מחלות כרוניות; מחלות זיהומיות; סרטן; איידס; סוכרת; הפרעות נפשיות; אשפוז; חיסונים; תאונות; נכות; עישון; שתיית אלכוהול; בתי-חולים; כוח-אדם רפואי; פציעות; תאונות עבודה; בריאות תעסוקתית; הוצאה לאומית)

024

גורדון, אולגה; כראל, רפאל; קורדיש, אלה:

חשיפות תעסוקתיות וחשיבותן באטיולוגיה של סרטן שלפוחית השתן

"הרפואה", 143: י"א (נובמבר 2004), עמ' 772-774 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

סרטן על רקע תעסוקתי מתייחס לתהליך ממאיר המופיע על רקע של חשיפה לגורמים מסרטנים (חומרים או תהליכים) במקום העבודה. סרטן שלפוחית השתן מהווה כ-6% מכלל המחלות הממאירות בגברים וכ-2% בנשים. על-פי ההערכה, כ-20%-25% מהחולים לקו במחלה על רקע תעסוקתי. מטרת העבודה היתה לאתר גורמי סיכון תעסוקתיים למחלה. במסגרת העבודה נבדק מדגם של 150 גברים, שנותחו בשל המחלה בבתי-החולים "סורוקה" ו"ברזילי" ב-1993-2000. קבוצת הבקרה כללה 150 גברים שטופלו בבתי-חולים אלה באותה תקופה. שאלון המחקר כלל פרטים דמוגרפיים, הרגלי חיים, היסטוריה תעסוקתית ועוד. בין הממצאים: 20.6% מהחולים היו עובדי מתכת, מסגרות וריתוך, לעומת 15.3% בקבוצת הבקרה; 67.3% מהחולים ציינו כי נחשפו בעבר לחומרים כימיים במקום העבודה העיקרי, לעומת 54.7% בקבוצת הבקרה; 82.7% מהחולים עישנו לעומת 66.7% בקבוצת הבקרה.

(סרטן; מחלות מקצוע; עישון; בריאות תעסוקתית)

025

קנטי, מנחם; פייגנברג, צבי; בכר, שלמה ואחרים:

החייאת לב-ריאות מחוץ לכותלי בתי-החולים בישראל, 2000

"הרפואה", 143: י"א (נובמבר 2004), עמ' 785-789 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

בישראל, בשני העשורים האחרונים, נצפתה ירידה של 50%-60% בשיעורי התמותה מאוטם חד בשריר הלב בזמן האשפוז ולאחריו. עם זאת, חסר מידע עדכני על היקף בעיית דום הלב מחוץ לבית-החולים ועל תוצאות ההחייאות. כידוע, כמחצית משיעור התמותה מהמחלה מתרחשת בשעה הראשונה להופעת התסמינים. במאמר מדווח על סקר שבו נכללו כל החולים עם אוטם חד בשריר הלב שאושפזו ביחידות לטיפול נמרץ ובמחלקות לרפואה פנימית בכל בתי-החולים בישראל בפברואר-מרס 2000. בנוסף, נאספו נתונים על כל אירועי דום לב מחוץ לכותלי בתי-החולים בקרב בני 18 ומעלה שלא כתוצאה מתאונה, חבלה או פציעה. בין הממצאים: צוותי הניידות לטיפול נמרץ של מגן-דוד-אדום ביצעו החייאה ב-485 מטופלים; הגיל הממוצע של המטופלים היה 70.5; ב-14% מהמקרים בוצעה החייאה בסיסית על-ידי עוברי אורח; זמן ההגעה של צוות טיפול נמרץ היה 10.3 דקות בממוצע; עם הגעת הניידות, התברר כי 400 מהחולים לקו בדום לב; מתוכם, 199 פונו לבתי-חולים, ומהם 53 שרדו (27%); כמחצית מהחולים שפונו לבתי-חולים לקו בלבם בעבר; החולים ששוחררו מבתי-החולים היו צעירים, יחסית, וזמן ההגעה של הניידת אליהם היה קצר יותר מהממוצע.

(מחלות לב וכלי הדם; תמותה; טיפול רפואי; זמן תגובה)

026

בליקשטיין, יצחק; באור, ליאורה:

מגמות בלידות מרובות עוברים בישראל

"הרפואה", 143: י"א (נובמבר 2004), עמ' 794-798 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

בעבודה זו נותחו נתוני משרד הבריאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על מגמות לידה מרובת עוברים בישראל ב-1965-2001, כולל השוואה בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית ב-1994-2001. בין הממצאים: ב-1965-1984 שיעור הלידות מרובות העוברים היה כ-1%, ורוב הלידות היו עצמוניות; ב-1985-2001 חלה עלייה ניכרת בלידות אלו, ומשקלן הגיע לכ-6.5% מדי שנה; אמהות ערביות מתחת לגיל 20 ילדו לידות מרובות עוברים פי 8 יותר מאמהות יהודיות באותו גיל ופי 2 בקבוצת הגיל 20-24, אך בקבוצת הגיל 40-44 היה מספר היולדות היהודיות גדול פי 2, ובקבוצת הגיל 45+ היחס כבר הגיע לפי 6; לידות תאומים ושלישיות נמצאו אמנם שכיחות יותר באוכלוסייה היהודית מאשר באוכלוסייה הערבית, אך בעשור האחרון שיעור לידת שלישיות באוכלוסייה היהודית נמצא בירידה, לעומת עלייה באוכלוסייה הערבית; העלייה בלידות מרובות עוברים בשני העשורים האחרונים מיוחסת, בין היתר, לניצול הגבוה של טכנולוגיות-עזר לטיפולי פוריות בישראל.

(לידה; תאומים ושלישיות; הפריה חוץ-גופית; פגים)

027

פלטי, חוה; גופין, רוזה; אדלר, בלה:

ביצוע בדיקות והיענות האימהות לבדיקות שיגרה בתחנות לבריאות המשפחה

"הרפואה", 143: י"ב (דצמבר 2004), עמ' 849-855 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

במסגרת השירותים לרפואה מונעת לתינוקות, נהוגות בדיקות סינון, הכוללות, בין היתר, בדיקה לחסר דם, בדיקת שמיעה ובדיקה של מפרק הירך. מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק את הביצוע של שלוש הבדיקות הנ"ל, מתן ברזל במינון מונע לפי המלצת משרד הבריאות, מתן ברזל במנה טיפולית לחסר דם מחסר ברזל, בדיקת שמיעה והפניה למומחה ובדיקת מפרק הירך והפניה לאורתופד. המדגם כלל 667 אימהות יהודיות ו-211 אימהות ערביות, שילדו במרס 2000 וטופלו בתחנות לבריאות המשפחה. הריאיון בוצע כאשר הילדים היו בני 15-18 חודשים. בין הממצאים: בדיקת המוגלובין בוצעה ב-61% מהתינוקות היהודים וב-86% מהתינוקות הערבים, ו-85% מהתינוקות היהודים ו-75% מהתינוקות הערבים קיבלו ברזל במינון מונע או טיפולי; 88% מהתינוקות היהודים ו-77% מהתינוקות הערבים עברו בדיקת שמיעה; כל התינוקות עברו בדיקת מפרק הירך – 41% מהתינוקות היהודים ו-11% מהתינוקות הערבים הופנו לאורתופד; נמצאו הבדלים בביצוע הבדיקות לפי סוג התחנה (משרד הבריאות / עירייה / קופת חולים / עמותה) וכן לפי רמת השכלתה של האם באוכלוסייה הערבית. לבסוף, מובאות המלצות לשיפור מערך בדיקות הסינון בתחנות.

(תינוקות; רפואה מונעת; תחנה לבריאות המשפחה; בדיקות רפואיות; ליקויי שמיעה)

028

Sikron, Fabienne; Giveon, Adi; Aharonson-Daniel, Limor; Peleg, Kobi:
My Home is my Castle! Or is it? Hospitalization following Home Injury in Israel, 1997-2001
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 6 (June 2004), pp. 332-335. The article appears also on the Israel Medical Association Internet site: www.ima.org.il/imaj.

ביתו של אדם הוא לא תמיד מקום מבטחים, ובפועל, מתרחשות בבית פציעות רבות. מטרתה של עבודה זו היתה לאפיין את הפציעות הביתיות בישראל, מבחינת הקורבנות, נסיבות הפציעה ותוצאותיה, ולזהות קבוצות סיכון לפציעה ואת האשפוז בעקבותיהן. במסגרת העבודה נותחו נתונים שנלקחו ממרכז הטראומה הלאומי, אשר כללו את נתוניהם של כל נפגעי הפציעות הביתיות ב-1997-2001, שהגיעו לשמונה מרכזי טראומה, אושפזו, הועברו למרכז רפואי אחר או נפטרו במחלקה לרפואה דחופה. בין הממצאים: בעלי הפציעות הביתיות היוו כ-34% מכלל מאושפזי הטראומה (הלא מכוונת); 37% מבעלי הפציעות הביתיות היו בני 65+ ו-27% היו בני 0-4; 79% מהפציעות אירעו עקב נפילה (97% בקרב הקשישים) ו-9% עקב כוויות (18% בקרב ילדים). מסקנת החוקרים היא, כי יש להפעיל תכניות מניעה בקרב שלוש קבוצות סיכון: קשישים - נפילות, ילדים יהודים - כוויות וילדים ערבים – כלל הפציעות.

(פצועים; תאונות; קשישים; נפילות; ילדים; אשפוז

029

זוהר, זמורה; וקסמן, איגור; סטולרו, ג'ק ואחרים:

פציעה מזיקוקים וחזיזים המופעלים בחגים ושמחות

"הרפואה", 143: י' (אוקטובר 2004), עמ' 698-701 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

בתקופות החגים של המגזר הערבי והדרוזי, מתקבלים בחדר המיון של בית-החולים לגליל המערבי, נהריה, עשרות נפגעי חזיזים, נפצים ושאר חומרי נפץ מאולתרים. ב-2001-2002 בוצעה תכנית התערבות בקהילה על-ידי צוות הטראומה של בית-החולים, בשיתוף ההנהגה המקומית. מטרתה של עבודה זו היתה לסקור את האוכלוסייה הנפגעת ולנתח את הבעיה, כדי להקטין את ממדי ההיפגעות. אוכלוסיית הסקר כללה את הנפגעים שהגיעו לבית-החולים בחגי הקורבן ובפורים ב-1999-2003 (להוציא את שנת 2000). בין הממצאים: חלה מגמת ירידה במספר הנפגעים, מ-36 ב-1999 ל-18 ב-2003; 53% מהנפגעים היו בני 1-15; 93% מהנפגעים היו זכרים מהמגזר הערבי או הדרוזי; 24% מהנפגעים נזקקו לניתוח, ו-7% עברו כריתת אצבעות; 67% נפגעו מחזיזים, 21% מזיקוקים, 3% מקפצונים ו-7% מחומרים אחרים.

(פצועים; תאונות; חגים; ערביי ישראל; תכניות התערבות)

030

כץ, מנואל; ורשבסקי, שילה; פרס, יוסי ואחרים:

הערכת ההתקבלות לאשפוז: הסתייעות בהנחיות אשפוז במחלקת מיון ילדים

"הרפואה", 143: י' (אוקטובר 2004), עמ' 702-705 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

במאמר מדווח על מחקר שנערך במחלקת מיון ילדים ובמחלקות הילדים של המרכז הרפואי "סורוקה" ב-1999-2001, במטרה לפתח וליישם הנחיות לקבלת ילדים לאשפוז, תוך התאמתן למאפייני האוכלוסייה ובית-החולים, להעריך את מידת ההצדקה של קבלת הילדים לאשפוז בהתאם להנחיות אלו ולבחון את מאפייני קבלת הילדים לאשפוז. לשם כך, נקבעו על-ידי רופאי ילדים בכירים הנחיות לקבלת ילדים לאשפוז. כן הוערכה מידת ההצדקה של הקבלה לאשפוז במחלקות הילדים במהלך 33 ימים שנבחרו באקראי ב-1999-2000, לפני יישום ההנחיות, ובמהלך 30 ימים שנבחרו באקראי ב-2001, לאחר יישומן. בסך הכל הוערכו 1,037 תיקים. לא נמצא הבדל בשיעור הקבלות הלא-מוצדקות לאחר הנהגת ההנחיות לקבלה לאשפוז (12.4% קבלות לא-מוצדקות בשתי התקופות). מכאן, שההנחיות החדשות שיקפו את החשיבה הרפואית שהיתה נהוגה במרכז הרפואי "סורוקה" עוד קודם. כמו כן, לא נמצא הבדל בשיעור הקבלות הלא-מוצדקות בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הבדואית.

(ילדים; אשפוז; איכות הטיפול; נגב)

031

Zimmerman, Ofer; Halpern, Pinchas:
Opinion Survey of Analgesia for Abdominal Pain in Israeli Emergency Departments
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 6: 11 (November 2004), pp. 681-685. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

כרבע מהחולים המתקבלים לחדרי מיון מתלוננים על כאבי בטן. קיימת מחלוקת רפואית לגבי הטיפול הראשוני בחולים אלה באמצעות משככי כאבים לפני ביצוע אבחון, ואין מדיניות ברורה לגבי הטיפול בחולים אלה במחלקות לרפואה דחופה. בסקר זה נבדקו עמדות בסוגיה זו בקרב 122 רופאים (מנתחים, פנימאים ורופאי חדר מיון) ב-21 מחלקות לרפואה דחופה בישראל. בין הממצאים: ל-65% מהרופאים לא היתה עמדה ברורה בנושא; 64% תמכו במתן משככים לפני ביצוע אבחון; התמיכה במתן משככים היתה חזקה יותר בקרב פנימאים (75%) מאשר בקרב מנתחים (52%); למרות זאת, 68% מהמשיבים ציינו כי בפועל לא ניתנו משככים לפני ביצוע האבחון או שניתנו לעתים נדירות; אם ניתן טיפול במשככי כאבים לפני האבחון, מנתחים קיבלו את ההחלטה יותר מאשר רופאים אחרים; 73% מהפנימאים וכל המנתחים דיווחו כי מטופלים קיבלו משככים רק לאחר שנבדקו על-ידי מנתחים; 57% מהמשיבים דיווחו כי לא נתקלו במקרה שמתן המשככים פגע באבחון; יותר מנתחים מאשר אחרים טענו כי מתן משככים עלול לפגוע באבחון.

(חדר מיון; רפואה דחופה; כאב; טיפול תרופתי; אבחון רפואי)

032

Kahan, Natan R.; Kahan, Ernesto; Waitman, Dan-Andrei; Chinitz, David P.:
Economic Evaluation of an Updated Guideline for the Empiric Treatment of Uncomplicated Urinary Tract Infection in Women
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 6: 10 (October 2004), pp. 588-591. The article appears also on the Israel Medical Association Internet site: www.ima.org.il/imaj.

בעבודה זו נדונות ההשלכות הכלכליות של החלפת תרופה לטיפול בזיהום בדרכי השתן בקרב נשים (Trimethoprim-LSulfamethoxazole) על-ידי קופת חולים לאומית, עקב עמידות פתוגנים לתרופה. התרופה שהומלצה במקומה היא Nitrofurantoin. מקור הנתונים ששימש לעבודה היה הרשומות הרפואיות הממוחשבות של חולות שטופלו בבעיה ב-2003. לאחר ניפוי, נותר מדגם של 5,489 מקרים. בין הממצאים: רק 12.6% מהמטופלות קיבלו את התרופה שהומלצה על-ידי הקופה, למרות שהיא נחשבת היעילה ביותר; התרופה השכיחה ביותר שנרשמה היתה Ofloxacin (30.2%). כתוצאה מכך, נגרמו לקופה הוצאות חריגות בשיעור של פי 2.3 מהמתוכנן. מומלץ להגביר את ההסברה בקרב הרופאים למתן תרופות על-פי ההנחיות.

(מחלות דרכי השתן; תרופות; עלויות)

033

לוין, ל'; רוזנברג, מ':

היגיינה אורלית, רמת פעילות עששתית וריח פה במבוגרים צעירים בישראל

"רפואת הפה והשיניים", כ"ב: 1 (ינואר 2005), עמ' 27-31 (עברית, סיכום באנגלית).

הטיפול העיקרי בבעיית ריח רע מהפה (שמקורו הוא בדרך-כלל מחידקים) הוא שמירה על היגיינה אורלית טובה: צחצוח נכון של השיניים, שימוש שגרתי בחוט דנטלי וניקוי של גב הלשון. במחקר זה, הוערכו הרגלי ההיגיינה האורלית, המודעות לריח פה והטיפול בו בקרב מתגייסים לצה"ל, ונבדק האם יש קשר בין ריח פה כפי שמדווח על-ידי המתרפאים לבין מצב העששת שלהם. נבדקו 426 מתגייסים בגילים 18-19, אשר התבקשו למלא שאלון בנוגע להרגלי היגיינה אורלית וריח פה, ולאחר מכן הם עברו בדיקה קלינית ורנטגנית, שבעקבותיה הם סווגו לפי חומרת העששת. בין הממצאים: 37.6% מהנבדקים היו ללא נגעי עששת, 38.5% סווגו כבעלי עששת קלה, ו-23.9% סווגו כבעלי עששת חמורה; נבדקים שדיווחו על ריח רע מהפה או שאמרו להם שיש להם ריח רע מהפה סבלו מנגעי עששת רבים ואף מדימום מהחניכיים; למעשנים היה ריח רע מהפה יותר מאשר ללא-מעשנים, ואלה גם לא הקפידו על היגיינה אורלית טובה (כגון שימוש בחוט דנטלי, שטיפות פה וכו'); גם בקרב לא-מעשנים נמצא חוסר מודעות לחשיבות שבשימוש באמצעי הניקוי השונים; רק 7.7% מהנבדקים השתמשו בחוט דנטלי, ו-14.3% השתמשו במי פה.

(בריאות הפה; עששת; עישון; צעירים; חינוך לבריאות)

034

בליצר, רן; הוארטה, מייקל; גרוטו, איתמר:

מדיניות החיסונים בצה"ל: עבר, הווה ועתיד

"הרפואה", 143: ח' (אוגוסט 2004), עמ' 609-613 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

בסקירה זו נדונה מדיניות החיסונים בצה"ל והשינויים שחלו בה לאורך השנים. תכנית החיסונים מיושמת במספר נקודות במהלך שירותו של החייל - ביום הגיוס, ביחידות, חיסון מונע לאחר חשיפה לתחלואה מדבקת, חיסון אוכלוסייה בסיכון תעסוקתי מוגבר, חיסון בעת תדרוך חיילים לקראת יציאה לחו"ל ועוד. מדיניות החיסון נועדה למנוע את התחלואה האופיינית לשירות הצבאי, והיא השתנתה בעקבות תמורות אפידמיולוגיות (לדוגמא, הפסקת מתן חיסון נגד אבעבועות שחורות), לוגיסטיות וכלכליות. מערך החיסונים הביא לעצירת התפרצויות של מחלות ולהפחתה בתחלואה. מתן החיסונים מבוסס על סקרים אפידמיולוגיים רחבים הנעשים באמצעות שאלונים ודגימות דם, הנלקחות ממדגם של 5% מהמתגייסים והמשתחררים. לסקרים אלה יש חשיבות רבה, בין היתר, בשל החשש מהתפרצותן של מחלות זיהומיות חדשות ומתחדשות.

(צבא; חיסונים; רפואה מונעת; מחלות מידבקות; מחלות זיהומיות)

035

אניס, אמיליה; פנר, חדוה; גולדמן, דניאל; לבנטל, אלכס:

מלריה בישראל: בעיה ישנה-חדשה

"הרפואה", 143: י"א (נובמבר 2004), עמ' 815-819 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

המלריה היא מחלה טפילית מסכנת-חיים, המועברת על-ידי יתושי האנופלס. מדי שנה לוקים במחלה 300-500 מיליון בני אדם, כמחציתם ילדים בני פחות מ-5, וכ-2-3 מיליון מהם נפטרים. התחממות כדור הארץ גורמת להתרבות מחודשת של יתושי האנופלס, לעמידות הטפיל לתרופות ולחששות כבדים להתגברות המחלה ולהתפרצותה המחודשת באזורים שבהם היא מוגרה. במאמר זה מדווח על מצב המלריה בישראל, הגורמים להתחדשות הבעיה והאמצעים שאפשר לנקוט לשם מניעת התפרצותה. עד סוף מלחמת העולם השנייה היוותה המלריה בעיה קשה בישראל. פעולות נמרצות לביעור המחלה הביאו לכך שמ-1963 ואילך לא נרשמו מקרים מקומיים של מלריה, אבל מדי פעם דווח על חולים "מיובאים" (נדבקו מחוץ למדינה). בסוף המאמר מובאות המלצות למניעה ולטיפול. מניעת המלריה מבוססת על טיפול בתרופות מונעות-מלריה (כמופרופילקסיס), נוסף על אמצעים למניעת עקיצת יתושים. כמו כן, יש חשיבות רבה לאבחון בשלב מוקדם, כדי לאפשר טיפול מיטבי.

(מלריה; מחלות זיהומיות; אפידמיולוגיה; בריאות הציבור; רפואה מונעת)

036

רותם-פיקר, אורלי; תורן, אורלי:

המחסור הצפוי באחיות בישראל

"הרפואה", 143: י"א (נובמבר 2004), עמ' 799-803 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

בשנים האחרונות, קיים בישראל מספר יציב למדי של אחיות מוסמכות המוכשרות מדי שנה, אך לא נקבע כל מדד למספר האחיות הנדרש. במקביל, חלה ירידה בשיעור האחיות המועסקות ל-1,000 נפש, למרות העלייה במספר האחיות המועסקות. לכך מתלווה ירידה במספר העולים המגיעים לישראל, אשר היוו מקור חשוב לגיוס כוח-אדם חדש למערכת. השיפור הצפוי במצב הכלכלי בעתיד והעלייה הצפויה בביקוש לאחיות מוסמכות עקב שינויים בתחלואה ובצורכי החולים באשפוז ובקהילה, צפויים להביא תוך שנתיים-שלוש למחסור באחיות מוסמכות. הפתרון המוצע הוא הפסקת המגמה של סגירת תכניות ההכשרה הקיימות לאחיות מוסמכות, קביעת שיעור האחיות הרצוי ל-1,000 נפש והפניית משאבים לגיוס מועמדים מתאימים למקצוע ולשימור כוח-האדם הקיים.

(אחיות [סיעוד]; הכשרה בסיעוד; שירותי בריאות)

037

שוורץ-אילן, דנה; שורץ, שפרה; פלד, רונית ואחרים:

מהמלצות ועדת נתניהו ועד איוש תפקידי ניהול במערכת הבריאות בישראל

"הרפואה", 143: י' (אוקטובר 2004), עמ' 718-721 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

ועדת נתניהו, שבחנה את יעילותה ותפקודה של מערכת הבריאות בישראל, והציעה רפורמות לשיפור איכות השירות, המליצה, בין היתר, על פתיחת תכנית ללימודי תואר בוגר במינהל רפואי. בעקבות זאת, פותחה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב תכנית ייחודית להכשרת כוח-אדם ניהולי-אקדמי לשם שיפור איכות השירות הרפואי בישראל. תכנית זו פועלת מאז 1994, ומדי שנה יש לה כ-50 בוגרים. במחקר זה נבדקו השתלבותם בפועל של הבוגרים במערכת הבריאות הציבורית והפרטית בישראל ועמדותיהם של הבוגרים בנוגע לתכנית. אוכלוסיית המחקר כללה 224 בוגרי התכנית שסיימו את לימודיהם ב-1997-2001, אך בפועל, ענו על שאלוני המחקר 110 בוגרים. בין הממצאים: 78% מבוגרי התכנית הם נשים; 57% מהבוגרים סברו שהתואר תרם במציאת עבודתם, ו-70% סברו שהנושאים שנלמדו תרמו לעבודתם; 56% סברו שהתואר היווה קרש קפיצה עבורם, ו-42% סברו שמערכת הבריאות בשלה לקלוט את בוגרי התכנית; בשנה הראשונה לסיום התואר עבדו 59% מהבוגרים במערכת הבריאות, אך ב-2002 רק 42% מהבוגרים עבדו במערכת. בסיכום המאמר נדונות סיבות אפשריות לעזיבת המערכת.

(שירותי בריאות; תכניות לימודים; איכות הטיפול; ניהול)

038

ניראל, נורית; שירום, אריה; איסמעיל, שורוק:

הקשר בין תחושת עומס-יתר, שחיקה ושביעות-רצון מן העבודה לבין מספר מסגרות העבודה של רופאים יועצים ברפואה השניונית בישראל

"הרפואה", 143: י"א (נובמבר 2004), עמ' 779-784 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

העברת שירותי אבחון וטיפול מבתי-החולים לקהילה והתחרות הגוברת בין קופות-החולים מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הביאו להאצת התפתחות הרפואה היועצת-שניונית. כתוצאה מכך, גדל מספר המשרות שבהם מחזיקים רופאים-יועצים וסך שעות עבודתם השבועיות. בעבודה זו, נבדק עומס העבודה של רופאים-יועצים והשלכותיו על איכות חיי העבודה שלהם. במסגרת העבודה, נבדק מדגם של 890 רופאים-יועצים בשישה תחומים: עיניים, עור, אף-אוזן-גרון, גינקולוגיה, כירורגיה כללית וקרדיולוגיה. ביו הממצאים: 80% מהרופאים היו גברים; 54% סיימו את לימודי הרפואה בישראל; 30% דיווחו על מידה רבה או רבה מאוד של עומס-יתר, כאשר מספר מסגרות העבודה נמצא קשור באופן הדוק עם תחושת עומס-היתר; 23% דיווחו על תחושת שחיקה בעבודה; 64% הביעו שביעות רצון כללית ממקום עבודתם העיקרי, כאשר שיעורי שביעות רצון גבוהים דווחו במיוחד על-ידי רופאים עצמאיים ומבוגרים. לבסוף, מובאות המלצות לצמצום מספר מסגרות העבודה ושעות העבודה כדי למנוע עומס-יתר ושחיקה. ראה גם חוברת 133, פריט 022.

(רופאים; שירותי ייעוץ; לחץ בעבודה; שחיקה; שביעות-רצון בעבודה)

039

כהן, רינת; הרדוף, דניאל; ריכמן, בריאן ואחרים:

פיתוח והערכה של יחידת לימוד מבוססת חולים מדומים לשיפור כישורים קליניים בקרב מתמחים ברפואת ילדים וברפואת משפחה בתחום רפואת המתבגרים

"הרפואה", 143: י"ב (דצמבר 2004), עמ' 863-868 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

במאמר זה מדווח על הדרכה מיוחדת למתמחים ברפואת ילדים וברפואת המשפחה, אשר התמקדה בתחום רפואת המתבגרים ונערכה בשיטת "החולים המדומים הסטנדרטיים" – שחקנים אומנו להציג בעיה רפואית במפגש קליני עם רופא. ההדרכה כללה מפגשים עם החולים המדומים, תוך תיעוד כל מפגש במערכת אודיו-ויזואלית ושימוש בשאלונים לרופאים המשתתפים ולשחקנים. בנוסף, הועבר חומר לימוד תיאורטי בנושאי תקשורת עם מתבגרים ותקופת ההתבגרות. בהדרכה השתתפו 48 רופאים מתמחים: 30 ברפואת ילדים ו-18 ברפואת המשפחה. השחקנים נבחרו מבין תלמידי מגמת תיאטרון בתיכון "בליך" ברמת-גן. תועדו 120 מפגשים, שבהם נדונו שישה מצבים קליניים שונים: הפרעות אכילה, אי-היענות לטיפול בחולה כרוני, סומטיזציה, הריון, צריכת סמים ודימום וסת מוגבר. בין הממצאים: בתחילת ההדרכה העריכו המתמחים את מיומנותם בנושאים הקשורים לרפואת מתבגרים כנמוכה. בהדרכה, ברוב המקרים לא אבחנו המתמחים את הבעיה העיקרית שהוצגה. חוסר הצלחה באבחון בלט במצבים הקליניים של הפרעות אכילה ואי-היענות לטיפול בחולה כרוני. במקרי סומטיזציה והריון אבחנו יותר ממחצית המתמחים את הבעיה. בסיום ההדרכה הביעו המתמחים שביעות רצון רבה מתרומת ההדרכה לידע ולמיומנויות שלהם.

(מתבגרים; רופאים ראשוניים; הכשרת כוח-אדם רפואי; הדמיה)

040

לרנאו, עמרי; חלמיש-שני, טליה; קנטור, אודי ואחרים:

סדנת הדמיה (סימולציה) למנתחים וגינקולוגים בנושא הסכמה מדעת

"הרפואה", 143: י"ב (דצמבר 2004), עמ' 869-872 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

חוק זכויות החולה [התשנ"ו – 1996] מחייב את הרופא לספק לחולה מידע בנוגע למחלה ולסיבוכיה, לטיפול המוצע ולחלופותיו ועוד. ריבוי התביעות המשפטיות על אי-עמידה בדרישות החוק וחשיבות הנושא גם מבחינת יחסי רופא-חולה, הביאו לפתיחת סדנת הדמיה חווייתית בנושא "הסכמה מדעת" עבור מתמחים ומומחים בתחומי הגינקולוגיה והכירורגיה הכללית. החלק התיאורטי של הסדנה עסק בהיבטים המשפטיים של קבלת הסכמה מדעת ובקשיי הרופאים. החלק המעשי-חווייתי כלל שיחות הסכמה עם חולים מדומים בזמן קצוב. במאמר זה מדווח על סדנת-קדם (Pilot). בין הממצאים: כ-66% העידו כי לא קיבלו כל הכשרה בנושא הסכמה מדעת או שקיבלו הכשרה מועטה בלבד; כ-70% דיווחו על ביצוע שגרתי של לפחות 30 שיחות הסכמה מדעת בחודש; מידה רבה של שיחות הסכמה מדעת קשות דווחה על-יד כ-60%; בסולם של 1-5, ציון ההערכה הכללית לסדנה היה 4.6, ציון תרומת ההדמיות לסדנה היה 4.7, ציון תרומת הסדנה לידע בנושאים משפטיים-אתיים היה 3.55, וציון תרומת הסדנה בנושאים של מיומנויות תקשורת היה 4.1.

(זכויות החולה; יחסי רופא-חולה; טיפול רפואי; אתיקה; סדנאות)

041

Lejbkowicz, Izabella; Denekamp, Yaron; Reis, Shmuel; Goldenberg, David:
Electronic Medical Record Systems in Israel’s Public Hospitals
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 6: 10 (October 2004), pp. 583-587. The article appears also on the Israel Medical Association Internet site: www.ima.org.il/imaj.

מחקר זה נועד לבדוק את השימוש במערכות ממוחשבות לאחסון רשומות רפואיות בבתי-חולים בישראל, להבין את תבניות השימוש בהן ולדון בחסמים לשימוש במערכת אלו. שאלוני המחקר נשלחו ל-25 בתי-חולים כלליים ולבית-חולים אחד לילדים. השאלות עסקו במאפיינים הטכניים של המערכת, בקישור למערכות מידע אחרות, באבטחת מידע ובמידת השימוש במערכת על-ידי צוות בית-החולים. תשובות התקבלו מ-23 בתי-חולים. בין הממצאים: 21 בתי-חולים השתמשו במערכות אלו (בכ-300 מחלקות בסך הכל); בכל בית-חולים השתמשו ביותר ממערכת אחת (2.4 מערכות בממוצע); בסך הכל נמצאו 27 סוגים שונים של מערכות בשימוש; השימושים השכיחים ביותר היו לשם אחזור בדיקות מעבדה או הדמיה ולשם רישום קבלות לאשפוז ושחרור חולים; המשתמשים העיקריים במערכות אלו הם הרופאים; רוב הנשאלים הביעו חשש לגבי טיב אבטחת המידע וסברו שייתכן שיש אנשים המשתמשים במערכות אלו ללא הסמכה לכך. בין המסקנות: השימוש במערכות עדיין מוגבל למשימות מסוימות, ולכן לא כל המידע הרפואי מאוחסן בהן; יש לבנות רשת שתקשר בין המערכות השונות; יש לבחון מחדש את נושא אבטחת המידע.

(בתי-חולים; מחשוב; מערכות מידע)

042

Mo, Frank; Bernard, C.K. Choi; Felix, C.K. Li; Merrick, Joav:
Using Health Utility Index (HUI) for Measuring the Impact of the Health-Related Quality of Life (HRQL) Among Individuals with Chronic Diseases
"The Scientific World Journal", No. 4 (2004), pp. 746-757.

ה-Health Utility Index - HUI נועד למדוד את מצב הבריאות הכללי ואת איכות החיים הבריאותית מרמת היחיד עד לרמת האוכלוסייה הכללית. במסגרת עבודה זו, שהתבססה על סקר הבריאות בקהילה הקנדי מ-2000-2001, נבדק המדד בקרב חולים כרוניים. במדד זה, ניתנים ציונים מ-0 (מצב קרוב למוות, כאשר ציון שלילי משמעו מצב גרוע ממוות) עד 1 (מצב בריאות מושלם). בין הממצאים: למחלות כרוניות כגון מחלות לב, דלקת מפרקים/שיגרון, לחץ דם גבוה, קטרקט וסוכרת יש השפעה גדולה מאוד (חמורה) על איכות החיים הבריאותית; השפעה בינונית על איכות החיים הבריאותית נמצאה לאי-שליטה על הסוגרים (אי-שליטה במתן שתן), אלצהיימר/שיטיון, שבץ מוחי, סרטן, בעיות בבלוטת התריס ובעיות גב; השפעה קלה על איכות החיים הבריאותית נמצאה לאלרגיות, קצרת (אסטמה), מיגרנה ומחלות כרוניות אחרות. במאמר נדונים הבדלים בהשפעות בין גברים לנשים ובין קבוצות-גיל שונות.

(מחלות כרוניות; איכות חיים; מדדים)

043

ברגר, איתי:

התפתחותם של פגים שנולדו במשקל נמוך במיוחד

"הרפואה", 143: י"א (נובמבר 2004), עמ' 811-814 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

בעשור האחרון, הודות לטכנולוגיות רפואיות מתקדמות, נולדו בישראל ובעולם הרבה יותר פגים מאשר בעשורים קודמים. בקרב פגים שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד נצפתה עלייה בשיעורי התחלואה ארוכת-הטווח, בעיקר תחלואה קלה, אך נצפתה גם יכולת קוגניטיבית ירודה בהשוואה לתינוקות שנולדו במשקל לידה תקין. במאמר הנוכחי נסקרים המאפיינים הייחודיים להתפתחותם של פגים שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד, תוך התמקדות בקשר שבין דפוס ההתפתחות לבין הבדלים מבניים במוחם של פגים לעומת ילדים שנולדו במועד במשקל תקין. הסביבה מתקשה לייחס את התפקוד הקוגניטיבי וההישגים הלימודיים בבית-הספר לעובדת היותו של הילד פג בהיוולדו, אולם הנתונים מעידים על כך שאכן ילדים שנולדו במשקל לידה נמוך במיוחד השיגו תוצאות נמוכות יותר במבחנים לעומת ילדים אחרים.

(פגים; התפתחות אישית; כושר קוגניטיבי)

044

Tauman, Riva; Sivan, Yakov; Amitai, Yona et al:
Sleep Position in Israeli Jewish Infants Following the "Back to Sleep" Campaign
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 6: 9 (September 2004), pp. 540-545. The article appears also on the Internet site of the Israel Medical Association: www.ima.org.il/imaj.

במחקרים בנוגע לתסמונת "מוות בעריסה" נמצא, כי קיים קשר חזק בין התסמונת לבין תנוחת השינה של התינוק כאשר פניו כלפי מטה. ב-1993 יצא משרד הבריאות במסע הסברה בקרב הורים ואנשי מקצוע, שכלל ארבעה נושאים: תנוחת השינה הרצויה, הימנעות מעישון, הגברת ההנקה ושמירה על חום חדר של C210-C230 בחורף. בעבודה זו נבדק באמצעות סקר, מהי תנוחת השינה של תינוקות, השינויים שחלו מאז פרסום ההמלצות, מודעותם של ההורים לגורמי הסיכון ועוד. אוכלוסיית המחקר כללה תינוקות יהודיים שנולדו בין ספטמבר לדצמבר 2001. במדגם נכללו 608 תינוקות. הראיונות התקיימו בשלושה מועדים: כאשר התינוק היה בן חודשיים, בן ארבעה חודשים ובן חצי שנה. להורים לא נאמר שיתקשרו אתם שוב. בין הממצאים: נמצאה ירידה בשיעור התינוקות הישנים על הבטן; הקפדה להשכיב את התינוק לא עם הפנים כלפי מטה היתה שכיחה יותר כשהוא היה בגיל חודשיים מאשר במועדים האחרים; בקרב בעלי רמת דתיות גבוהה נמצאה שכיחות גבוהה של השכבת התינוק עם הפנים כלפי מטה; כ-20% מההורים טענו כי לא קיבלו הסבר בנושא תנוחת השינה הרצויה, על אף שקיימת הוראה לתת הסבר כזה בעת השחרור מבית-החולים ובתחנות לבריאות המשפחה.

(מוות בעריסה; חינוך לבריאות)

045

דפרין, רות; יוספסברג, זאב; קרפ, משה:

השפעת פעילות גופנית חדה על רמת הגלוקוזה בדם בילדים חולי סוכרת סוג 1

"הרפואה", 143: י"ב (דצמבר 2004), עמ' 856-860 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

הטיפול בסוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים תלויית-אינסולין) משלב מתן אינסולין, תזונה מתאימה, אורח חיים מסודר ופעילות גופנית. זאת, במטרה להוריד את רמת הגלוקוזה בדם קרוב ככל האפשר לרמות התקינות. ישנה מחלוקת לגבי השפעתה של הפעילות הגופנית על איזון מחלת הסוכרת ורמת הגלוקוזה בדם. מספר חוקרים מצאו השפעה חיובית של הפעילות הגופנית על רמת הגלוקוזה בדם, בעוד שאחרים מצאו השפעה שלילית. במחקר הנוכחי נבדקו השינויים בחילוף החומרים בקרב ילדים חולי סוכרת בעקבות פעילות גופנית חדה (רכיבה על אופניים ארגומטריים ותרגילי התעמלות במשך 20 דקות). בין הממצאים: רכיבה על אופניים ארגומטריים גרמה לירידה מובהקת ברמות הגלוקוזה בדם, מכ-209 מיליגרם לכ-145 מיליגרם, כאשר בקרב בעלי רמת גלוקוזה גבוהה לפני הפעילות ובקרב בעלי משך מחלה ארוך יותר, חלה ירידה חדה יותר; תרגילי התעמלות לא הביאו לירידה מובהקת ברמות הגלוקוזה, ובחלק מהמקרים אף גרמו לעלייתה.

(מתבגרים; סוכרת; פעילות גופנית)

046

כהן, מירי; פולק, שמעון:

השפעת מצבי דחק ארוכי טווח על המערכת החיסונית של בנות לחולות בסרטן השד

"מגמות", מ"ג: 3 (אוקטובר 2004), עמ' 546-565 (עברית, סיכום באנגלית).

מצבי דחק (stress) מאיימים על הרווחה הנפשית, והם עלולים אף להביא להתפתחות מחלות גופניות שונות. מטרת המחקר היתה לאפיין את מצבן הרגשי, ההורמונלי והחיסוני של נשים שאמהותיהן חלו בסרטן השד. במחקר השתתפו שלוש קבוצות: 39 נשים שאמהותיהן חלו בסרטן שד ראשוני ומוגבל; 41 נשים שלאמהותיהן יש מחלה חוזרת או סרטן שד גרורתי; קבוצת בקרה של 47 נשים המותאמות בהשכלתן ובמצבן החברתי-כלכלי לנשים בקבוצות הראשונות ואמהותיהן בריאות. בין הממצאים: הנשים בקבוצה השנייה ביטאו רמות גבוהות יותר של דיכאון, חרדה וסומטיזציה (תסמינים גופניים ללא ממצא גופני שיכול להסבירם), והן היו עם ציון גבוה יותר במדד הכללי של עוצמת סימפטומים רגשיים; שתי הקבוצות הראשונות דיווחו על רמות גבוהות יותר של חרדה ודיכאון בהשוואה לקבוצת הבקרה. ממצאי המחקר מצביעים על הצורך בתכנון תכניות התערבות להפחתת לחץ ולשיפור דרכי התמודדות בקרב נשים הנמצאות בסיכון ללקות בסרטן השד.

(סרטן השד; נשים; הפרעות רגשיות; חרדה; דיכאון; גורמי סיכון)

047

דנון, פנחס; ששון, מרינה; קוטלר, משה ואחרים:

מהמרים פתולוגיים בישראל: מאפיינים דמוגרפיים ותסמיני דיכאון וחרדה נילווים

"הרפואה", 143: ט' (ספטמבר 2004), עמ' 643-646 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

תופעת ההימורים משלבת משחק ותחרות המובילים לפעולה מרגשת. ההבחנה בין הימורים חברתיים לבין הימורים פתולוגיים מתבטאת במטרת ההימור, בזמן המושקע בהימורים ובהשלכותיהם. הימור פתולוגי מוגדר כהפרעה פרוגרסיבית, המתאפיינת ברצון בלתי-נשלט להמר. במחקר זה נבדק הקשר שבין הימורים פתולוגיים לבין תסמיני דיכאון וחרדה. במחקר נכללו 47 מהמרים, הנמצאים בטיפול במרכזים לטיפול בנפגעי אלכוהול והימורים ובמרפאות החוץ לפסיכיאטריה בתל-השומר. בין הממצאים: יותר מ-70% מהמטופלים לקו בהפרעה של הימורים פתולוגיים; 36% לקו בהתמכרות נוספת, בעיקר לאלכוהול; מהמרים הממשיכים להמר בתדירות גבוהה נוטים ללקות בחרדה יותר ממהמרים בתדירות נמוכה או מאלו שאינם מהמרים כלל; רק אישה אחת נכללה בקבוצה; הגיל הממוצע של המטופלים היה 42; 50% מהמטופלים היו נשואים ו-80% עבדו באופן מלא או חלקי.

(הימורים; התמכרות; אלכוהוליזם; חרדה; דיכאון)

048

טנה, דוד; שוומנטל, איבון; בורנשטיין, נתן:

ידע לגבי אירוע מוחי בקרב האוכלוסייה בישראל

"הרפואה", 143: ט' (ספטמבר 2004), עמ' 647-651 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

אירוע מוחי הוא גורם עיקרי לנכות נוירולוגית קשה וארוכת-טווח באוכלוסייה הבוגרת בישראל, והוא גורם המוות השלישי בשכיחותו לאחר מחלות לב וסרטן. האירוע ונזקיו ניתנים למניעה באמצעות איתור וטיפול בגורמי הסיכון העיקריים ופנייה לעזרה רפואית בסמיכות להופעת תסמיני האירוע. במחקר זה נבדקה רמת הידע לגבי אירוע מוחי, כולל גורמי הסיכון העיקריים והתסמונות, בקרב מדגם של 300 בני 40 ומעלה, נשים וגברים. בין הממצאים: 24% לא ידעו לציין גורם סיכון כלשהו לאירוע מוחי; גורם הסיכון המוכר ביותר היה יתר לחץ דם; 55% לא ידעו לציין תסמין של אירוע מוחי חד; רק 15% ידעו לציין נזק כלשהו כתוצאה מאירוע מוחי; בקרב משיבים שדיווחו על קיום של גורם סיכון אחד לפחות, רק 14% ראו עצמם שייכים לקבוצת סיכון. לסיכום, מתוצאות המחקר עולה, כי קיים חוסר ידע רב לגבי אירוע מוחי וגורמי הסיכון. לפיכך, מומלץ על בניית תכנית להגברת המודעות והידע בקרב הציבור בישראל.

(אירוע מוחי; עמדות; מניעה)

049

אופיר, אורנה; וקסמן, מוטי:

שביעות רצון של חולים וקרובי משפחותיהם מהטיפול במחלקות לגריאטריה

"הרפואה", 143: ח' (אוגוסט 2004), עמ' 578-579 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

שביעות רצונם של חולים, משפחותיהם ובאי-כוחם מהווה מדד חשוב לאיכות הטיפול הרפואי-סיעודי ולרמת השירות הניתן. חשוב לערוך סקרים בנוגע לשביעות רצון זו באופן קבוע ורציף, כדי להפיק לקחים ולשפר את הטעון שיפור. בתחילת המאמר מובאת הקדמה על חשיבותו של נושא זה, תוך הצגת דוגמאות מהנעשה בעולם ובישראל, בבית-החולים "שמואל הרופא" ובבית-החולים לגליל המערבי, נהריה. לאחר מכן, מדווח על תוצאותיהם של שני סקרי שביעות רצון שנערכו ב-2003 בבית-החולים "מגדל הזהב" בבת-ים. זהו בית-חולים גריאטרי-שיקומי, הכולל כ-200 מיטות אשפוז, מחציתן לחולים במצב סיעודי מורכב, והמחצית האחרת לחולים הזקוקים לשיקום. בסקרים נבדקו כל מגזרי בית-החולים: רופאים, אחיות, מטפלות, שירות פרא-רפואי, מנהלה ומזכירות, מזון ותנאים סביבתיים. הציון המשוקלל שקיבל בית-החולים בסקר שנערך באוקטובר 2003 היה 4.5 מתוך 5. הציון הממוצע של המגזר הסיעודי היה 4.66, של מגזר הפיזיותרפיה והריפוי בעיסוק היה 4.57 ושל מגזר הרופאים היה 4.42 – ציונים אלה הם גבוהים יותר מהציונים שהושגו בסקר שנערך שבעה חודשים קודם, במרס 2003. מכאן, שהופקו לקחים ובוצעו שיפורים בעקבות תוצאות הסקר הראשון.

(גריאטריה; שיקום; איכות הטיפול; שביעות רצון)

050

ראה גם:

 

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2004 (פריט מס' 001)

¨        

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2004, מס' 43 (002)

¨        

The Elderly in Israel (005)

¨        

לוחות תמותה שלמים של ישראל, 1997-2001, 1998-2002 (006)

¨        

דוח מסכם לעשר שנות מחקר מעקב על ילדי מכורים לסמים: 1995-2004 (060)

¨        

סקר מסחר, שירותים, תחבורה ותקשורת, 2000 (086)

¨        

ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי, 1995-2003 (087)

¨        

ההשלכות החברתיות של המדיניות התקציבית: מבט על הצעת התקציב לשנת 2005 - מצגת בכנסת, 16.11.04 (103)

¨        

איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2003 (111)

¨        

סקר MTBE וחומרי דלק אחרים בקידוחי מי שתייה הצמודים לתחנות דלק (113)

¨        

סקר ריכוזי יודיד במקורות מי שתייה בישראל (114)

¨        

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2001-2003 (121)

¨        

מיפוי ארגונים בתחום אי-הביטחון התזונתי (132)

¨        

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, 2004 (135)

¨        

הרפורמות בבריאות הנפש בישראל (139)

¨        

תמונת מצב חברתית – 2004 (141)

¨        

אנשים עם מוגבלות בישראל – 2004: חלק 1 – עובדות ונתונים (142)

¨        

אנשים עם מוגבלות בישראל – 2004: חלק 2 – פעילות משרדי הממשלה (143)

¨        

זכאות לתעודת עיוור / לקוי ראייה: דו"ח מסכם, 2003 (144)

¨        

"השירותים הווטרינריים", משרד החקלאות, גיליון 11-12 – נובמבר-דצמבר 2004 וגיליון 1-2 – ינואר-פברואר 2005 (197 ו-198)

¨        

 

ה. חברה, תרבות ופנאי

פרסומים

בן-דוד, בעז; חסקי-לוונטל, דבי; יורק, אהרן; רונאל, נתי:

התנדבות עובדת: מתנדבים והתנדבות במרכזי מידע וייעוץ לנוער "הפוך על הפוך"

מינהל המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 91 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2004, 129 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם בית-הספר לעבודה סוציאלית והמרכז הבין-תחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ובנוער, אוניברסיטת תל-אביב. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את ההתנדבות ברשת "הפוך על הפוך" הפועלת בעמותת "עלם" למען נוער בסיכון. במשך יותר משנתיים נבדקו היבטים שונים הקשורים להתנדבות במרכזים אלה. ניתוח הממצאים הראה, כי הארגון קושר יחד מתנדבים, צוות מקצועי ונוער מוטב-התנדבות וכי קיימים קשרי גומלין הדוקים בין הרשת לבין "עלם" והקהילה הסובבת את הרשת. לאור זאת, נחקרו מאפייני המתנדבים ומאפייני הפעילות ההתנדבותית: מניעי ההתנדבות, תפיסת התפקיד, תחושת הנחיצות של מתנדבים, שביעות הרצון של המתנדבים, קשיים בפעילות ההתנדבותית, גורמים להתמדה או לנשירה מההתנדבות ועוד. בנוסף, נחקרו סוגיות בניהול כוח-האדם והיחסים שבין עובדים בשכר לבין המתנדבים. כאמור, השתתפו במחקר גם מוטבי-התנדבות. אלה נחקרו לגבי יחסיהם עם המתנדבים הבוגרים ומתנדבים המתבגרים, והם נשאלו כיצד הם מושפעים מההתנדבות למענם. לסיום, נחקרה השפעת ההתנדבות על הארגון עצמו ועל הקהילה והסביבה שבה פועלת רשת "הפוך על הפוך". נמצא, כי להתנדבות יש השפעות חיוביות רבות וכי אפשר לראות שההתנדבות "עובדת".עם זאת, ניכר כי עדיין לא פותחה תרבות התנדבות מגובשת ומסודרת. לבסוף, מובאות המלצות. למידע נוסף על מרכזי "הפוך על הפוך", ראה חוברת 127, פריט 480.

(התנדבות; נוער במצוקה; מתבגרים; שיקום נוער; מתנדבים; ארגונים וולונטריים)

051

אברמי, שירלי; הלר, אלה:

מעורבות בני-נוער בזירה הציבורית-פוליטית

מרכז מחקר ומידע, כנסת ישראל, ירושלים 2005, 15 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.knesset.gov.il/mmm.

במסגרת כנס באר-שבע לשלום הילד, שנערך בפברואר 2005, הוצגו ממצאי סקר שנבדקו בו מעורבותם ועמדותיהם של בני-נוער בנושאים חברתיים-פוליטיים. בסקר רואיינו טלפונית 603 בני נוער בגילים 15-18, המהווים מדגם מייצג של קבוצת-גיל זו בישראל. בין הממצאים: כ-37% מבני הנוער דיווחו כי הם מתעניינים ועוקבים באופן שוטף אחר נושאים שבאקטואליה (יהודים מתעניינים יותר מאשר ערבים); הנושא המפריע ביותר לבני הנוער במדינה הוא המצב הכלכלי-חברתי (56%) ולאחריו המצב הביטחוני (35%); דרוג האמון במוסדות בקרב בני-הנוער הוא צה"ל (77.2%), מערכת המשפט (66.3%), התקשורת (41.7%) והכנסת (32.5%); גיל הבחירה המועדף לכנסת הוא 18; רק 36.8% ציינו כי הם יודעים במי יבחרו לכנסת; רק 50% ציינו כי בטוח שיילכו להצביע; סוכני ההשפעה על הנוער הם התקשורת (54%), ההורים (45%), החברים (38%), בית-הספר (32%), ספרים (22%) ותנועת הנוער (20%); פחות מ-10% דיווחו כי להורים יש השפעה רבה מאוד עליהם, ויותר מ-30% ציינו כי להורים אין השפעה עליהם כלל; באופן כללי, בני הנוער הביעו עניין רב יותר בנושאים חברתיים מאשר בנושאים ביטחוניים.

(מתבגרים; עמדות חברתיות; עמדות פוליטיות; ביטחון; אמון; מוסדות ציבור; בחירות; פעילויות פנאי; יחסי הורים - ילדים)

052

Schuman, Howard; Vinitzky-Seroussi, Vered; Vinokur, Amiram D.:
Keeping the Past Alive: Memories of Israeli Jews at the Turn of the Millennium
"Sociological Forum", 18: 1 (March 2003), pp. 103-13
6.

בעבודה זו נבדק מהו "הזיכרון הקולקטיבי" החזק ביותר של האוכלוסייה היהודית בישראל. במסגרת העבודה, רואיינו 2,043 יהודים-ישראלים ב-1999-2000, אשר נתבקשו לציין לפחות שני אירועים או שינויים חשובים שהתרחשו ב-60 השנים האחרונות בישראל וברחבי העולם. בין הממצאים: עשרת האירועים החשובים ביותר שצוינו הם (בסדר יורד): הקמת מדינת ישראל, רצח רבין, השואה, מלחמת העולם השנייה, הסכם השלום עם מצרים, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, הסכם השלום עם ירדן, נחיתת האדם על הירח ומלחמת המפרץ הראשונה. הגורם המסביר החשוב ביותר לדירוג הוא שהאירוע התרחש בשנות ההתבגרות עד הבחרות, להוציא את השואה. גורמים מסבירים אחרים הם רמת השכלה, מגדר, מוצא עדתי ורמת דתיות. השואה היא מרכיב מרכזי בזיכרון ובזהות הישראלית, וזיכרון השואה אינו קשור לגורמים המסבירים הללו. מודגשת יעילותה של הפעילות הממסדית להנצחת זיכרון השואה.

(זיכרון; זהות לאומית; שואה)

053

חסון, שלמה; אבו-עסבה, ח'אלד (עורכים):

יהודים וערבים בישראל במציאות משתנה

מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים 2004, 282 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.fips.org.il.

מטרתה של עבודה זו היתה לזהות ולהעלות את הסוגיות העיקריות המעיבות על היחסים בין יהודים לערבים בישראל, לתאר דרכי התפתחות אפשריות ולנסח המלצות לשיפור היחסים. העבודה מבוססת על ניירות-עמדה שכתבו מומחים בתחומים שונים הנוגעים ליחסי יהודים-ערבים: חברה, כלכלה, שלטון מקומי, משטר מדיני, תכנון וקרקעות. ניירות-עמדה אלו הוצגו ונדונו בכנס שארגן מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות ביולי 2002. המומחים כללו אנשי אקדמיה, ראשי רשויות מקומיות, פעילים בארגונים שונים ועוד. הכנס נועד להעלות את הבעיות הקיימות ביחסים שבין יהודים לערבים, לברר מהם החסמים המקשים על פתרון הבעיות הללו ולגבש המלצות וכיווני פעולה. בפרסום משולבים לוחות סטטיסטיים בנושאים שונים.

(ערביי ישראל; בדואים; יחסי יהודים-ערבים; שלטון מקומי; תכנון; פיתוח אזורי; דיור; מיצב חברתי-כלכלי; שוויון חברתי; חינוך; שימושי קרקע; תשתיות; הקצאת משאבים)

054

רוזנר מנחם; אורחן, אליאט; אשוש, יובל ואחרים:

תהליך השינוי בקיבוצים: חקרי אירועים בארבעה קיבוצים

המרכז לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2004, 94 עמ'.

עבודה זו היא הפרסום השלישי של ממצאי מחקר השינויים המבניים בקיבוצים אשר הנהיגו שכר דיפרנציאלי (ראה חוברת 132, פריט 752 וחוברת 129, פריט 124). העבודה הנוכחית התמקדה בארבעה קיבוצים בצפון הארץ, שניים במזרח ושניים במערב. קיבוצים אלה היו בין הקיבוצים הרב-דוריים הראשונים שהנהיגו שכר דיפרנציאלי מלא ("רשת ביטחון"). בקיבוצים אלה נערכה בדיקה מקיפה של ההחלטות הקשורות בשינויים, יישום ההחלטות ותוצאות השינויים. המעקב והניתוח התבססו על ניתוח מסמכים ופרסומים שונים, על ראיונות עם ממלאי תפקידים ועל ממצאי סקר של עמדות החברים. לגבי כל קיבוץ מוצג חיבור נפרד, שנכתב על-ידי החוקרים שאספו את החומר וניתחו אותו, ובסוף מוצג סיכום כללי. בין הממצאים: קיימים הבדלים גדולים באפשרויות התעסוקה, בהכנסות ובשינויים שהונהגו בין הקיבוצים שבצפון-מזרח לבין הקיבוצים שבצפון-מערב; בכל הקיבוצים גדלה הנכונות להשקיע בעבודה; בכל הקיבוצים גדל מספר עובדי החוץ; שלושה קיבוצים התאפיינו בפערי הכנסות גדולים בין המשפחות; בכולם חלה הרעה בפעילות התרבותית; בשני קיבוצים רוב החברים אינם מעונינים להמשיך לשמור על צורת החיים הקיבוצית, ובשני הקיבוצים האחרים מיעוט גדול נמצא באותה דעה; רק בקיבוץ אחד נרשם שיפור ברצון הבנים להישאר.

(קיבוצים; שכר; הפרטה; מסים; פנסיה; ביטחון סוציאלי; שינוי חברתי; עמדות)

055

מאנע, עדי; אור, אמדע; מאנע, יוסי:

זהותם של מתבגרים מאתיופיה ומארצות חבר העמים: עקרונות מארגנים של ייצוג תרבותי ייחודי של קליטת עלייה

"מגמות", מ"ג: 3 (אוקטובר 2004), עמ' 491-518 (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו של מחקר זה היתה לחשוף את עקרונות הבניית הזהות הקולקטיבית של תלמידי תיכון שעלו מאתיופיה וממדינות חבר העמים בשנות ה-90', בכל הנוגע להשתלבות קבוצתם בחברה הישראלית. ממצאי המחקר הושוו לממצאי מחקרים קודמים, בהתבסס על שלושה מודלים: תיאוריית הזהות החברתית, תיאוריית ההשוואה החברתית והמודל של אסטרטגיות מפגש בין-תרבותי. במחקר השתתפו 97 עולים מאתיופיה ו-113 עולים ממדינות חבר העמים. בין הממצאים: היטמעות בחברה הישראלית נתפסה על-ידי המשתתפים כחייבת להיות כרוכה בשמירה על הזהות המקורית; המתבגרים רואים ברב-תרבותיות וגם בהתבדלות-תחרות ערוצים לגיטימיים ויעילים לקליטת עלייה מוצלחת; ההעדפה לזהות מתבדלת נמצאה נמוכה יותר בקרב עולי אתיופיה. עם זאת, גם בקרב עולי חבר העמים, ככל שהשהות שלהם בישראל גברה, כך התחזקה הזהות המורחבת שלהם ונחלשו העדפות של תחרות והתבדלות.

(מתבגרים; קליטת עלייה; אתיופיה [ארץ מוצא]; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; פלורליזם תרבותי; זהות ישראלית)

056

קרנצלר, אביאל:

ניקול, דניאל ומה שביניהם: מגמות באוריינטציה התרבותית של עולי שנות התשעים כפי שהיא משתקפת בשמות שהם בוחרים לילדיהם

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 6 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2004, 20 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים ממצאי מחקר בנוגע לשמות הפרטיים שהעניקו עולים מברית-המועצות לשעבר לילדיהם. ההנחה היתה, כי בחירת השם תואמת בדרך כלל את תפיסת ההורים את קבוצת השייכות שלהם ומבטאת את עולמם התרבותי. מקור הנתונים ששימש למחקר היה קובצי לידות וקובצי מרשם התושבים. נבדקו הורים עולי ברית-המועצות לשעבר שהגיעו לישראל ב-1990-2002. בין הממצאים: שנתיים לפני העלייה מסתמן בקרב העולים גידול בהענקת שמות ישראליים לילדיהם, ותוך שנה ממועד העלייה עולה אחוז השמות הישראליים ל-60%; עולים שעלו בתחילת שנות ה-90' נטו יותר להעניק שמות ישראליים לילדיהם בהשוואה לעולים שעלו בסוף שנות ה-90'; בקרב עולים שנתנו שמות זרים לילדיהם נמצאה נטייה רבה יותר לירידה מישראל יחסית לעולים שנתנו שמות ישראליים; השם הנפוץ ביותר שניתן לבנים היה דניאל והשם הנפוץ ביותר שניתן לבנות היה ניקול, הן בקרב יהודים והן בקרב לא-יהודים.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; ילדים; שמות פרטיים; זהות ישראלית)

057

רייטר, שונית; טלמור, רחל; הוצלר, ישעיהו:

פעילות גופנית מכלילה

מינהל המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 90 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2004, 60 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצג מחקר הערכה של תכנית "פעילות גופנית מכלילה". מטרתה העיקרית של התכנית היתה הקניית מיומנויות חברתיות וכישורי חיים דרך פעילות גופנית מכלילה, המשלבת בין ילדים עם נכויות לבין ילדים ללא נכויות, כדי להוביל להעצמת הילדים בעלי הנכויות ולקדם את שילובם בקהילה. בין הממצאים: בקרב הילדים הנכים חל שיפור בתחושת איכות החיים, בביטחון האישי, ביוזמה החברתית, במודעות העצמית ועוד; הורי הילדים ציינו, כי עיקר תרומת התכנית היה בשיפור ההרגשה הכללית של הילד; הודות לתכנית, עמדות הילדים הבריאים נעשו חיוביות יותר באופן מובהק כלפי הילדים הנכים; התכנית לא הביאה ליצירת מערכות יחסים בין-אישיים בין ילדי הקבוצות מעבר לפעילות המשותפת במסגרת המרכז. לבסוף, מוצגות המלצות.

(ילדים; נכות; תכניות התערבות; פעילות גופנית; העצמה; עמדות כלפי נכים; מחקר הערכה)

058

כרמלי, אברהם; רביד-ימין, איריס; אורון, גלי:

אמהות למען אמהות: תקופה שנייה

מינהל המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח, פרסום מס' 93 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2005, 68 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). בוצע על-ידי "פילת (ישראל) בע"מ". הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

עיריית בני ברק יזמה את הפרוייקט "אמהות למען אמהות" כדי להביא לשיפור במצבן של אמהות "תשושות" ברוכות ילדים, המתקשות בתפקוד בחיי היומיום. מטרות הפרוייקט התייחסו לשינויים תפקודיים, רגשיים וקוגניטיביים בקרב האמהות ובקרב בני זוגן. כן נועד הפרוייקט לגרום לאמהות לעשות שימוש יעיל יותר בשירותים המקומיים ולהביא לשיפור בתחום הטיפול בילדים ובתחום הזוגיות (כולל שיתוף פעולה בין בני הזוג בעבודות הבית). הפרוייקט כלל גיוס מדריכות, המתאפיינות ברמה חברתית-כלכלית דומה לזו של האמהות, אשר העבירו הדרכה אישית לאמהות, יציאת האמהות לנופש משותף, שילוב האמהות בקבוצות הדרכה, הנחיה קבוצתית לבני הזוג ועוד. מחקר הערכה ראשון של פרוייקט זה פורסם ב-2001. על כך, ראה חוברת 125, פריט 166. במחקר ההערכה השני, שממצאיו מובאים בפרסום הנוכחי, נבחנו לעומק רכיבי הפרוייקט והשינויים שאירעו בקרב האמהות. כך, אופיינו גורמים המסייעים להצלחת הפרוייקט וגורמים המעכבים את השגת היעדים. לבסוף, מובאות המלצות לבניית תכנית התערבות חדשה.

(אמהות; חרדים; משפחות ברוכות ילדים; רווחה רגשית; דימוי עצמי; כושר קוגניטיבי; תפקידים במשפחה; יחסים בין בני זוג; תכניות התערבות; בני ברק)

059

אור-נוי, אשר:

דוח מסכם לעשר שנות מחקר מעקב על ילדי מכורים לסמים: 1995-2004

המעבדה לטרטולוגיה, בית-הספר לרפואה, האוניברסיטה העברית והמכון הירושלמי להתפתחות הילד, משרד הבריאות, ירושלים 2004, 41 עמ'. הוגש לרשות הלאומית למלחמה בסמים. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

מחקר זה מהווה המשך למחקרים קודמים, שבוצעו בשנים 1993-1996 בקרב ילדים בגילים חצי שנה עד שש ובשנים 1996-1999 בקרב ילדים בגילים 6-12. מטרות המחקר היו: בדיקת שכיחות ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder), ליקויי למידה והפרעות התנהגות בקרב מתבגרים בגילים 12-17 (עם רמה קוגניטיבית [I.Q) של יותר מ-70 שלמדו במסגרת החינוך הרגיל), שנולדו לאמהות ואבות מכורים לסמים; השפעת הסביבה שבה גדלו הילדים על ליקויים אלו. נערכה השוואה בין מתבגרים שנולדו לאמהות או לאבות מכורים וגדלו בביתם הביולוגי למתבגרים שהוצאו לאימוץ בהיותם ילדים קטנים, למתבגרים עם חסך סביבתי, למתבגרים נורמליים בקבוצת בקרה ולמתבגרים מאומצים שנולדו לאמהות לא-מכורות. נוסף על בדיקת הכושר הקוגניטיבי, הפרעות הקשב/ריכוז וההתנהגות, נבדקה גם הנטייה לשימוש בסמים. בין הממצאים: לעובדת האימוץ בגיל צעיר היתה השפעה מטיבה על המתבגרים; למתבגרים שנולדו לאמהות מכורות וגדלו בביתם הביולוגי היו ההפרעות הקשות ביותר; הפערים בכושר הקוגניטיבי ובבעיות הריכוז והקשב בין קבוצות המחקר לבקרה לא רק שלא קטנו בעת ההתבגרות, יחסית לגילים צעירים יותר, אלא שהתרחבו - ממצא המעיד על השפעה מזיקה של החשיפה לסמים ברחם; ככלל, למתבגרים יש פוטנציאל שיקומי רב, ולכן יש צורך במעקב הדוק אחר התפתחותם ובמעורבות רבה של שירותי החינוך, הרווחה והבריאות.

(ילדי מכורים לסמים; הפרעות רגשיות; קשב; ריכוז; ליקויי למידה; כושר קוגניטיבי; שימוש בסמים; התמכרות לסמים)

060

שנער, דוד:

שתייה ונהיגה בקרב מבלים בפאבים ב-2003

המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2004, 45 עמ'. הוגש לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: http://pasimlev.mot.gov.il.

סקר זה הוא השישי בסדרה של סקרים דו-שנתיים שנערכו מאז 1993, אשר נבדקו בהם הרגלי השתייה והנהיגה של המבלים בפאבים במרכז הארץ. כל הסקרים נערכו בסופי שבוע בחודשים מרס-מאי, בעת יציאת המבלים מן הפאבים. הסקרים כללו שאלות על הרגלי השתייה, על עמדות כלפי שתייה ונהיגה ועל כוונות המבלים לנהוג לאחר השתייה. בסוף הראיון נבדקה כמות האלכוהול בדמם של המרואיינים באמצעות מכשיר נשיפה. בסקר האחרון רואיינו 659 איש (שגילם הממוצע הוא 26), אשר יצאו מ-30 פאבים באזור תל-אביב בין השעות 24:00 ל-05:00. בסקר האחרון נמצא, כי המודעות לסכנה שבנהיגה תחת השפעת אלכוהול ירדה. כן נמצא, כי כמות האלכוהול שנצרכה, רמת האלכוהול בדם ותחושת השכרות בקרב אנשים שהתכוונו לנהוג היו דומות לאלו של אנשים שלא התכוונו לנהוג. לאורך השנים נמצאה עלייה בכמות המשקאות האלכוהוליים הנצרכת בפאבים וכן בממוצע ריכוז האלכוהול בדם אצל השותים. בסקר האחרון נמצא, כי ל-44% מהאנשים שהתכוונו לנהוג היה ריכוז האלכוהול בדם גבוה יותר מהריכוז המתיר נהיגה על-פי הגדרות החוק. עוד ראוי לציין, כי כשני שלישים מהמרואיינים סברו כי הסיכוי להיתפס על-ידי המשטרה הוא נמוך.

(שתיית אלכוהול; נהיגה תחת השפעת אלכוהול; עמדות כלפי שתיית אלכוהול; פאבים)

061

פרי, יורם; צפתי, יריב; טוקצ'ינסקי, ריבה:

צריכת חדשות באתרי האינטרנט

מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל-אביב, דו"ח מס' 4 בסדרת "מדד אמון הציבור בתקשורת", תל-אביב 2005, 12 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.tau.ac.il/institutes/herzog/.

"מדד אמון הציבור בתקשורת" נועד לבחון את השתנות ההערכות והציפיות של הציבור מן התקשורת באופן שוטף. בסקר זה, שנערך באוקטובר 2004 וכלל מדגם מייצג של 532 איש מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת, נבדק מקומו של האינטרנט בכלל צריכת התקשורת של הציבור הישראלי. זאת, לאור גידול שיעורי ההתחברות לרשת והנגישות של הציבור לאינטרנט גם דרך מוסדות (מקומות עבודה, בתי-ספר וכו'). בין הממצאים: 76.4% מכלל בעלי הנגישות לאינטרנט והמשתמשים באינטרנט לשם גלישה נוהגים לבלות כשעה ביום באתרי חדשות; העיתונות המקוונת אינה מהווה תחליף לצריכת תקשורת מסורתית - נמצא קשר חיובי (בינוני) בין הזמן המוקדש לגלישה באתרי חדשות לבין הזמן המוקדש לקריאת עיתונים, צפייה בחדשות בטלוויזיה והאזנה לחדשות ברדיו; קהל המשתמשים באינטרנט נוטה להיות חילוני, צעיר ובעל הכנסה גבוהה יותר מהממוצע; אתרי החדשות באינטרנט נתפסו על-ידי הגולשים כיותר הוגנים, מאוזנים ומדויקים (מספרים את כל הסיפור) מאשר התקשורת באופן כללי; 74.3% מהגולשים מסכימים כי תנועתם באינטרנט חשופה למעקב של גורמים מסחריים, ממשלתיים ופרטיים, אך רק כמחצית מהגולשים מוטרדים מכך.

(חדשות [תקשורת המונים]; אינטרנט; דעת קהל; עמדות; אמון)

062

ראה גם:

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2004 (פריט מס' 001)

¨        

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2004, מס' 43 (002)

¨        

The Elderly in Israel (005)

¨        

מחקר מעקב אחר הנקלטים במסלול הקליטה הישירה: עולי ברית-המועצות לשעבר, 2001 – שנתיים ראשונות בארץ (007)

¨        

עולי ברית-המועצות לשעבר: מניעי עלייה ומחויבות לחיים בישראל (008)

¨        

עולי ארגנטינה (2004): עמדות ואמונות כלפי תהליך הקליטה בארץ (009)

¨        

קליטת בני נוער יוצאי אזור הקווקז: ממצאים ממחקר המשך (010)

¨        

מדיניות והתערבות בקליטת נוער וצעירים עולי אתיופיה: מעקב אחר יישום דוחות והחלטות בנושא (011)

¨        

בריאות האישה באמצע החיים, התנהגות בריאותית ושימוש בשירותי בריאות (021)

¨        

פציעה מזיקוקים וחזיזים המופעלים בחגים ושמחות (030)

¨        

מהמרים פתולוגיים בישראל: מאפיינים דמוגרפיים ותסמיני דיכאון וחרדה נילווים (048)

¨        

מחקר הערכה על אודות התכנית למניעת שימוש לרעה בסמים "למוח אין חלקי חילוף": שלב ראשון – מיפוי והערכה מעצבת (063)

¨        

מחקר הערכה על אודות התכנית למניעת שימוש לרעה בסמים "למוח אין חלקי חילוף": שלב שני – הערכת האפקטיביות (064)

¨        

פיתוח מדדים לבחינת תהליכים חינוכיים מעצבי זהות בחינוך הממלכתי-דתי (065)

¨        

"כמה אנחנו שונים, כמה אנחנו דומים": סדנאות בנושא הילד המיוחד (080)

¨        

ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי, 1995-2003 (087)

¨        

דין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2003 – דו"ח מס' 43 (102)

¨        

ההשלכות החברתיות של המדיניות התקציבית: מבט על הצעת התקציב לשנת 2005 - מצגת בכנסת, 16.11.04 (103)

¨        

הערכות ועמדות הציבור כלפי שירות בתי הסוהר, 2004 (116)

¨        

מרכזי שיטור קהילתי במשטרת ישראל: מחקר הערכה (117)

¨        

Leave and Leisure Worldwide: A Cross-Cultural Comparison among the USA, the EU, Japan and Israel (130)

¨        

קורס הכנה לפרישה מטעם ההסתדרות הרפואית לישראל (131)

¨        

מיפוי ארגונים בתחום אי-הביטחון התזונתי (132)

¨        

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, 2004 (135)

¨        

תמונת מצב חברתית – 2004 (141)

¨        

השפעת פיגועים על תאונות דרכים (154)

¨        

 

ו. חינוך והשכלה

פעולות חדשות

מחקר הערכה על אודות התכנית למניעת שימוש לרעה בסמים "למוח אין חלקי חילוף": שלב ראשון – מיפוי והערכה מעצבת

063

משרד החינוך, התרבות והספורט והרשות למלחמה בסמים.

המוסדות המזמינים

חברת "מרטנס-הופמן - יועצים לניהול בע"מ".

המוסד המבצע

מיפוי תכניות המניעה המיושמות בבתי-הספר; הערכת התכנית "למוח אין חלקי חילוף" לשם שיפורה והתאמתה לצורכי בתי-הספר.

המטרה

מרכיבי התכנית; רציונל התכנית; יישום התכנית הלכה למעשה.

הנושאים הנחקרים

כיתות ח' ו-ט' בחינוך הרגיל, בבתי-ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים, במגזר היהודי ובמגזר הערבי – בסך הכל 445 בתי-ספר.

האוכלוסייה

שנות הלימודים התשס"ג והתשס"ד.

תקופת ההתייחסות

סקר טלפוני.

צורת המחקר

גמר עיבוד הנתונים. פרסום צפוי בקרוב (2005).

השלב הנוכחי

ד"ר יעקב אזרחי, חברת "מרטנס-הופמן - יועצים לניהול בע"מ", רחוב המסגר 55 תל-אביב 61571, טל': 5618799(03); פקס': 5652300(03).

המרכז

 

(מניעת השימוש בסמים; תלמידים; חטיבות ביניים; תכניות התערבות; מחקר הערכה)

מחקר הערכה על אודות התכנית למניעת שימוש לרעה בסמים "למוח אין חלקי חילוף": שלב שני – הערכת האפקטיביות

064

משרד החינוך, התרבות והספורט והרשות למלחמה בסמים.

המוסדות המזמינים

חברת "מרטנס-הופמן - יועצים לניהול בע"מ".

המוסד המבצע

הערכת השפעתה של התכנית לעומת תכניות מניעה אקלקטיות ולעומת היעדר תכנית מניעה.

המטרה

האם התכנית המוערכת עדיפה על פני התכניות האקלקטיות בכל הקריטריונים או בחלקים מהם; האם השוני קיים בכל סוגי בתי-הספר.

הנושאים הנחקרים

כיתות ח' ו-ט' בחינוך הרגיל, בבתי-ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים, במגזר היהודי ובמגזר הערבי, אשר הועברו בהן תכניות מניעה – בסך הכל 120 בתי-ספר.

האוכלוסייה

שנות הלימודים התשס"ד והתשס"ה.

תקופת ההתייחסות

מילוי שאלונים באמצעות סוקרים.

צורת המחקר

איסוף הנתונים. פרסום צפוי בסוף 2005.

השלב הנוכחי

ד"ר יעקב אזרחי, חברת "מרטנס-הופמן - יועצים לניהול בע"מ", רחוב המסגר 55 תל-אביב 61571, טל': 5618799 (03); פקס': 5652300 (03).

המרכז

(מניעת השימוש בסמים; תלמידים; חטיבות ביניים; תכניות התערבות; מחקר הערכה)

 


פיתוח מדדים לבחינת תהליכים חינוכיים מעצבי זהות בחינוך הממלכתי-דתי

065

 

משרד החינוך, התרבות והספורט.

המוסד המזמין

 

בית-הספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן.

המוסד המבצע

 

בניית כלי הערכה בנושא התחום הערכי-דתי לשימוש בית-הספר.

המטרה

 

מאפיינים ותהליכים בית-ספריים שיש בהם כדי להשפיע על תהליך עיצוב הזהות בכלל והזהות הדתית בפרט.

הנושאים הנחקרים

 

כ-13,000 תלמידי כיתות י"א בבתי-הספר הממלכתיים-דתיים, מנהלים ומחנכים.

האוכלוסייה

 

שנת הלימודים התשס"ה.

תקופת ההתייחסות

 

שימוש בנתונים מנהליים וחקר קבוצות מיקוד של מחנכים ומנהלים.

צורת המחקר

 

איסוף הנתונים. פרסום צפוי ב-2006.

השלב הנוכחי

 

פרופ' ישראל ריץ' וד"ר אלי שכטר, בית-הספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן 52900, טל': 8710-531 (03); דואר אלקטרוני: richyi@mail.biu.ac.il.

המרכזים

 

(תלמידים; בתי-ספר תיכוניים; חינוך ממלכתי-דתי; חינוך יהודי; חינוך לערכים; זהות יהודית; נושאי לימוד)

 


מחקר הערכה על אודות תקופת ההתמחות בהוראה (סטאז')

066

 

משרד החינוך, התרבות והספורט.

המוסד המזמין

 

מכללת בית ברל.

המוסד המבצע

 

הערכת הרציונל של תכנית ההתמחות, היישום והאפקטיביות של התכנית; הצעת תובנות להשבחת מערך ההתמחות תוך חיזוק דפוסים שנמצאו מועילים.

המטרה

 

מידת ביסוסו של רציונל התכנית על הידע הקיים לגבי שיטות התמחות והכשרת מורים; מעקב אחר אופן יישום התכנית באוניברסיטאות ובמכללות להכשרת עובדי הוראה; הערכת האפקטיביות של התכנית מנקודת מבטם של המתמחים, המנחים והממונים עליהם.

הנושאים הנחקרים

 

מורים-חונכים, מתמחים, מנהלי בתי-ספר שבהם מתקיימת התמחות, מפקחים, רכזי התמחות, מנחי סדנאות התמחות ובוגרי התמחות העובדים במוסדות אקדמיים להכשרת מורים.

האוכלוסייה

 

שנת הלימודים התשס"ה.

תקופת ההתייחסות

 

מחקר-עומק בחמישה מוסדות להכשרת מורים ומחקר-רוחב ב-25 מוסדות להכשרת מורים. כמו כן, נעשה ניתוח של מידע ממקורות מנהליים.

צורת המחקר

 

איסוף הנתונים. פרסום צפוי בתחילת 2006.

השלב הנוכחי

 

פרופ' ברברה פרסקו וד"ר רבקה רייכנברג, היחידה למחקר ולהערכה בהכשרה להוראה ובחינוך, מכללת בית ברל, דואר בית ברל 44905, טל': 3157-747 (09); פקס': 6464-747 (09); דואר אלקטרוני: barbara@beitberl.ac.il.

המרכזות

 

(הכשרת מורים; עבודה מעשית [הוראה]; עובדי הוראה; מורים מאמנים; מכללות למורים; מחקר הערכה)

 

פרסומים

ההוצאה הלאומית לחינוך,1962-2002

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1241 בסדרת פרסומי הלשכה, ירושלים 2005, 170 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום מובאים סיכומים על ההוצאה הלאומית לחינוך, לפי מגזר מבצע, מגזר מממן, סוג ההוצאה וסוג השירות. הפרסום כולל לוחות המציגים סדרות רב-שנתיות רציפות לכל התקופה הנסקרת ולוחות מפורטים ומעודכנים לשנים 1990 עד 2000. מהנתונים שרוכזו אפשר לבחון את הגידול בהוצאות לחינוך במשך השנים ולקבוע איזה חלק מהגידול נובע משינוי כמותי ואיזה חלק יש לייחס לייקור השירותים. כמו כן, מוצגים היחסים שבין ההוצאה לחינוך ומרכיביה לבין ההכנסה הלאומית הגולמית, הצריכה וההשקעות. בפרסום מובאים גם נתונים על היקף המקורות שהופנו לשירותי החינוך, לפי סוג הפעילות - מי מימן את ההוצאות ואלו מגזרים סיפקו את השירותים. בנוסף, נכללים נתונים על ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל בהשוואה לארצות החברות ב-OECD - הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח.

(חינוך; שירותי חינוך; מוסדות חינוך; הוצאה לאומית; מימון; ממשלה; רשויות מקומיות; מלכ"רים; משקי-בית)

067

מועמדים ללימודי תואר ראשון וללימודי תואר שני באוניברסיטאות, תשס"ד

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 2, ירושלים 2005, 76 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם הוועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

הסטטיסטיקה על מועמדים ללימודי תואר ראשון ולראשונה גם על מועמדים ללימודי תואר שני באוניברסיטאות נועדה לתאר את היקף הביקוש ללימודים גבוהים ואת השינויים שחלים בביקוש למקצועות השונים ולאוניברסיטאות השונות. מקור הנתונים הוא הקבצים הממוחשבים של האוניברסיטאות, על המועמדים לפי מספר ההרשמות והתוצאות הסופיות של ההרשמה (התקבלו ולומדים, התקבלו ואינם לומדים, נדחו וכו'), הרשמות ותוצאותיהן לפי מוסד, מועמדים ותלמידי שנה א' לפי תחום הלימודים, למידת המקצוע שבחרו המועמדים בעדיפות ראשונה ועוד. הפרסום כולל השוואות לנתוני שנים קודמות (לגבי תלמידי תואר ראשון בלבד). יש לציין, כי אין הפרסום כולל נתונים על סטודנטים שביקשו להחליף מקצוע לימוד. כמו כן, הנתונים שבפרסום אינם מתייחסים למועמדים למוסדות אקדמיים אחרים. לפיכך, תיאור היקף הביקוש ללימודים גבוהים הוא חלקי ואינו משקף את התרחבות החינוך האקדמי שחלה בשנים האחרונות, המאפשרת למספר הולך וגדל של מועמדים ללמוד לתואר ראשון.

(סטודנטים; אוניברסיטאות; מקצועות לימוד; תארים אקדמיים)

068

תלמידים ומקבלי תואר במוסדות להכשרת עובדי הוראה, תשס"ג

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 1, ירושלים 2005, 58 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך, התרבות והספורט. הפרסום מופיע גם על-גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

פרסום זה עוסק במוסדות להכשרת עובדי הוראה שבתקצוב ובפיקוח משרד החינוך, התרבות והספורט. הנתונים מתבססים על הסקר השנתי שעורכת הלמ"ס על תלמידי מוסדות אלה ועל מקבלי תואר ראשון מטעם אותם מוסדות המוסמכים להעניק תואר זה. הנתונים מתייחסים לשנת הלימודים תשס"ג תוך השוואה לנתוני שנים קודמות. בעקבות תהליך האקדמיזציה העובר על המוסדות להכשרת עובדי הוראה, אפשר למיינם לשני סוגים: מכללות לחינוך - מוסדות אקדמיים המעניקים לבוגריהם תואר ראשון ("בוגר בחינוך"); מוסדות על-תיכוניים לא-אקדמיים – מוסדות המעניקים לבוגריהם תעודת "מורה מוסמך" או "מורה מוסמך בכיר". במסגרת הפרסום, מוצגים נתונים על התלמידים במוסדות להכשרת עובדי הוראה הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי, לפי סוג הפיקוח, שנת הלימודים, מסלול הלימודים, תחום ההתמחות, לימודים לקראת תואר/תעודה, גיל, מין, דת, שנת עלייה, אחוז בעלי תעודת בגרות, השכלת ההורים ועוד.

(פרחי הוראה; מכללות למורים)

069

נגישות להשכלה על-תיכונית וגבוהה בקרב מסיימי תיכון בישראל: מחזורי תשמ"ד-תשנ"ד, מעקב עד תשס"ב

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1243 בסדרת פרסומי הלשכה, ירושלים 2005, 128 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך, התרבות והספורט ועם הוועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

פרסום זה מורכב משני חלקים: החלק הראשון מתייחס לכל בוגרי בתי-הספר התיכוניים בשנים תשנ"א-תשנ"ד, ומוצגים בו תוצאות מעקב אחר המשך לימודיהם של התלמידים במסגרות על-תיכוניות וגבוהות, במהלך 8-11 השנים שלאחר סיום לימודי התיכון. בחלק זה מפורטים נתונים של התלמידים שיש בהם כדי להשפיע על סיכוייהם להשיג תעודת בגרות והשכלה על-תיכונית או גבוהה (משתני רקע אישיים, נתיב הלימודים, סוג הפיקוח, מאפייני יישוב הלימודים, השכלת האב וכו'). החלק השני של הפרסום מתייחס לתלמידים הזכאים לתעודת בגרות בלבד (בגרות אינטרנית), בשנים תשמ"ד-תשנ"ד, ונבדקת בו השתלבותם של תלמידים אלה בלימודי תואר ראשון באוניברסיטאות בשנים תשמ"ה-תשס"ב, לפי תכונות שונות: דת, מוצא, מין, מחוז, סוג הפיקוח, נתיב הלימודים, מספר יחידות הלימוד שנבחנו בהן במקצועות נבחרים וציונים באותם תחומים, שם האוניברסיטה שבה למדו ותחומי הלימוד באוניברסיטה.

(בחינות בגרות; בתי-ספר תיכוניים; חינוך על-תיכוני; סטודנטים; אוניברסיטאות; מקצועות לימוד)

070

Allalouf, Avi:
Improving Second Language Proficiency Assessment: A Differential Item Functioning Study
National Institute for Testing and Evaluation, Jerusalem 2004, 15 pages. The publication appears also on the Institute’s Internet site: www.nite.org.il.

מטרתו של מחקר זה היתה להציע שיפורים במבנה של מבחני מיון של סטודנטים בשפה שנייה, על בסיס הבנה טובה יותר של הקשר שבין ידע בשפה הראשונה (שפת האם) לידע בשפה השנייה. התוצאה המצופה היא שהציונים יהיו דומים יותר בשפות השונות (בקרב קבוצות תרבותיות שונות). במסגרת העבודה, נבדקה העברית כשפה שנייה והערבית והרוסית כשפות ראשונות. נבדקו מבחנים שניתנו לשתי קבוצות ששפתם השנייה היא עברית: ערביי ישראל שנולדו בישראל ועולים חדשים מברית-המועצות לשעבר שעלו בין גיל 12 לגיל 20, שנבחנו 1-6 שנים לאחר העלייה. ההנחה היא (וגם המסקנה), כי נבחנים בעלי יכולת דומה אך עם שפת אם שונה ישיגו תוצאות שונות. נבדקו מבחניהם של 2,200 דוברי ערבית ו-1,500 דוברי רוסית. נמצא, כי ציוניהם של דוברי הערבית היו טובים יותר; דוברי רוסית השיגו תוצאות טובות יותר בהבנת הנקרא, בעוד שדוברי ערבית השיגו תוצאות טובות יותר בהשלמת משפטים, דקדוק, תחביר ואוצר מלים. המלצות המחקר עוסקות בשינויים רצויים בתוכן המבחן ובמאזן טוב יותר בין הפריטים השונים.

(מבחנים; מיון סטודנטים; עברית; ערבית; רוסית; ערביי ישראל; עולים; רכישת שפה זרה; מיומנויות לשוניות)

071

Moshinsky, Avital; Kazin, Cathrael:

Constructing a Computerized Psychometric Adaptive Test for University Applicants with Disabilities

National Institute for Testing and Evaluation, Jerusalem 2004, 36 pages. The publication appears also on the Institute’s Internet site: www.nite.org.il.

לאור העלייה במספרם של אנשים מוגבלים המבקשים להתקבל לאוניברסיטאות בישראל, פיתח המרכז הארצי לבחינות ולהערכה בחינה פסיכומטרית ממוחשבת, המקבילה לבחינה הפסיכומטרית על-גבי נייר שנבחנים בה מועמדים אחרים. הצורך בפיתוח בחינה זו עלה, בין היתר, בשל סוגיות הקשורות להוגנות הבחינה. במאמר הנוכחי מתואר תהליך בנייתה של הבחינה הממוחשבת, המיועדת הן לבעלי ליקויי למידה והן לבעלי מוגבלויות פיזיות.

(מיון סטודנטים; מבחנים ממוחשבים; בניית מבחנים; תוקף מבחנים; מוגבלויות; ליקויי למידה)

072

חימוביץ, טליה; בן-שחר, גרשון:

בחינת הבגרות ומבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות (מכפ"ל) כמנבאי סיום תואר ונשירה

"מגמות", מ"ג: 3 (אוקטובר 2004), עמ' 446-470 (עברית, סיכום באנגלית).

הדיון בתוקף הניבוי של ממוצע ציוני תעודת הבגרות וציון מבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות (מכפ"ל) מתבסס על קריטריון ה"הצלחה" בלימודים – היחס שבין הממוצע המשוקלל של כלי המיון לבין ממוצע הציונים בלימודים. במחקר הנוכחי מוצגים קריטריונים אחרים למדידת יעילות כלי המיון: "סיום תואר" בזמן סביר (תוך ארבע שנים וזכאי לקבלת תואר) ו"נשירה" מלימודים (שלוש שנים רצופות שהסטודנט לא למד בהן בתוך חמש שנים מתחילת לימודיו). אוכלוסיית המחקר כללה 7,736 סטודנטים שהחלו את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה העברית ב-1992-1996. בין הממצאים: רק 56.2% מהסטודנטים סיימו את לימודיהם תוך ארבע שנים, ו-21.8% מהסטודנטים נשרו מהלימודים (רובם בשנה הראשונה). הקשר בין ציון הבגרות לסיום התואר נמצא חזק יותר מהקשר בין ציון המכפ"ל לסיום התואר בכל החוגים למעט סטטיסטיקה, גאוגרפיה וביולוגיה. כמו כן, הקשר בין הציון המשוקלל לסיום התואר נמצא חזק יותר מהקשר בין הציון המשוקלל לנשירה.

(מיון סטודנטים; אוניברסיטאות; מבחני אינטליגנציה; בחינות בגרות; תוקף ניבוי)

073

כץ, יעקב; רימון, עופר:

התכנית המשלימה תרמה לשיפור ההישגים

"הד החינוך" (בהוצאת הסתדרות המורים בישראל), ע"ט: 6 (פברואר 2005), עמ' 16-19.

במבחן הבין-לאומי למתימטיקה ולמדעים (TIMMS) שנערך ב-1999, הגיעו תלמידי כיתות ח' בישראל למקום ה-28 מתוך 38 מדינות. מכל תחומי המבחן – תובנה מספרית, אלגברה, מדידות, גאומטריה, ייצוג מספרים והסתברות – רק באלגברה היה הציון הממוצע של התלמידים מישראל גבוה יותר מהממוצע הבין-לאומי. כדי לבחון את הסיבות לכישלון זה, ערך משרד החינוך בדיקה מקיפה. מתוצאותיה עולה, כי האיזון בהוראת המתימטיקה בכיתות ז'-ח' הופר, מפני שהושם דגש רב מדי על מתימטיקה טהורה על חשבון הנושאים הכמותיים. השימוש המופרז במחשבונים, כבר מכיתה ז', תרם אף הוא לשכחה של החומר שנלמד בבית-הספר היסודי. לאור הממצאים, החליט משרד החינוך שיש לחזק את התובנה המספרית ואת השליטה של התלמידים בנושאים הכמותיים. לשם כך, פותחה תכנית לימודים משלימה לכיתות ז'-ח'. במאמר מתוארת תכנית זו, אשר הביאה להצלחה גדולה יותר במבחן הבין-לאומי שנערך ב-2003: במבחן זה דורגו תלמידי ישראל במקום ה-19 מתוך 45 מדינות. בסוף המאמר מתואר ניסוי שנערך לשם בדיקה מדוקדקת יותר של התכנית המשלימה והשפעותיה.

(מתימטיקה; בתי-ספר יסודיים; חטיבות ביניים; הישגים לימודיים; הערכת תכניות לימודים)

074

דרוק, קרי (עורכת):

התערבות חינוכית בגיל הרך: תכניות הט"ף והאתג"ר

המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית-הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2004, 161 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

בקובץ מאמרים זה נדונות שתי תכניות התערבות לגיל הרך שנועדו לקדם אוכלוסיות חלשות: הט"ף – הדרכה בטיפוח פעוטות והאתג"ר - הדרכת אמהות ואבות, תכניות לגיל הרך. ההנחה שעמדה ביסודן של תכניות אלה היא שלהתנסויותיהם של ילדים וילדות בגיל הרך יש השפעה מכרעת על מהלך התפתחותם העתידית בכל תחומי החיים: התפתחות רגשית, קוגניטיבית, אינטלקטואלית וחברתית. התכניות הללו נועדו לחזק ולטפח את ההורים ואת הסביבה הביתית, כדי שיוכלו לקדם את התפתחותם של הילדים ולהכינם לקראת הכניסה למערכת החינוך הפורמלית ולהתמודדות מוצלחת עם דרישותיה, ולאפשר בסופו של דבר ביטולם של פערים חינוכיים ולימודיים בבית-הספר ופערים חברתיים-כלכליים בבגרות בין ילדים מרקעים שונים. בין המאמרים בקובץ:

075

מוכנים או לא? תגובה לדילמת המוכנות לבית-הספר בסביבה הביתית (ד"ר מרים וסטהיימר - המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית-הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית), עמ' 31-46.

076

תפיסות תפקיד של בעלות תפקידים בתכניות הט"ף והאתג"ר (פרופ' דרורה כפיר - המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית-הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית והחוג לחינוך, מכללת בית ברל ואירית אלרועי - המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית-הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית), עמ' 47-124.

077

משוב מגננות על ההפעלה של תכניות הט"ף והאתג"ר (פרופ' דרורה כפיר - המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית-הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית והחוג לחינוך, מכללת בית ברל ואירית אלרועי - המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית-הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית), עמ' 137-148.

078

משוב מהורים על ההפעלה של תכניות הט"ף והאתג"ר (פרופ' דרורה כפיר - המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית-הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית והחוג לחינוך, מכללת בית ברל), עמ' 149-161.

(אתג"ר [תכניות התערבות]; אוכלוסייה טעונת טיפוח; פער חברתי)

079

הכהן-וולף, חגית; אמזלג-באהר, חיה:

"כמה אנחנו שונים, כמה אנחנו דומים": סדנאות בנושא הילד המיוחד

מינהל המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 92 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2004, 65 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם מכון "מתווה". הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

ארגון "סולם" מפעיל תכנית לשינוי עמדות ודעות של תלמידים כלפי ילדים עם צרכים מיוחדים, כדי לסייע בשילוב הילד המיוחד בחברה. התכנית כללה סדנאות חד-יומיות לתלמידי כיתות ט' ו-י' בבתי-ספר ממלכתיים. בפרסום זה, מוצגים ממצאי מחקר-הערכה ומעקב על תקופת ההפעלה הניסיונית של התכנית בשנות הלימודים תשס"ב ותשס"ג. המחקר כלל שאלונים לתלמידים לפני תחילת הסדנא ומיד לאחריה, ראיונות עם צוות הסדנאות ועם נציגי בתי-הספר המשתתפים, תצפיות והשתתפות בדיוני וועדת ההיגוי. בין הממצאים: התלמידים גילו שביעות רצון גבוהה מהחשיפה לבעלי מוגבלויות וכן שביעות רצון גבוהה מהמדריכים, אך לא נמצא עניין רב ללמוד יותר על נושאי הסדנא במסגרת בית-הספר; כמחצית מהמשיבים הגיעו לסדנאות עם עמדות מוצהרות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלויות; למרות זאת, חלו שינויים מובהקים בעמדותיהם של רוב התלמידים בכיוון המצופה מהסדנא.

(מוגבלויות; ילדים; תלמידים; סדנאות; בתי-ספר תיכוניים; עמדות כלפי מוגבלים)

080

אופק, אברהם:

מחקר הערכה: תכניות טיפוח תרבות התנהגות בדרכים במערכת החינוך

מכון אופק לניהול ומחקר בע"מ, רמת-השרון 2004, 154 עמ'. הוגש לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט: http://pasimlev.mot.gov.il.

במחקר זה נבדקו ארבע תכניות לימודים לחינוך לבטיחות בדרכים הנלמדות במוסדות החינוך: "לנוע בעולם מתנועע" בגני הילדים; "ללמוד תנועה" בכיתות א'; הכשרת משמרות הזה"ב (זהירות בדרכים) בכיתות ה'; חינוך תעבורתי בכיתות י"א. ההערכה נעשתה באמצעות: ראיונות עם אנשי-מפתח המכירים את התכניות; שאלוני עמדות למורים, להורים, לשוטרות ולתלמידים; תצפיות על דרכי העברת השיעורים בהתאמה לתכניות הלימוד; תצפיות על התנהגות התלמידים בעת הגעתם למוסדות החינוך ובעת סיום הלימודים; תצפיות על התנהגות משמרות הזה"ב. שלושה גורמים הוגדרו כמשקפים את יעילות התכניות: ההבנה שרוכש התלמיד לגבי התנהגות בדרך בעקבות לימוד התכנית; דפוסי ההתנהגות של התלמיד בדרך; עמדות התלמיד בנוגע לדרכי התנהגות בדרך. בין הממצאים: ככלל, התכניות תורמות מאוד לתפיסת התלמידים את חשיבות נושא הזהירות בדרכים; התכניות לא מועברות כיום בכל מוסדות החינוך, ויש מקום לשלבן בכל המוסדות; כדי שהתכניות יהיו יעילות יותר, יש להפעיל אותן כבר בראשית שנת הלימודים ולא באמצעיתה, כפי שקורה בחלק מהמוסדות, ושיהיה רצף בתכנים הנלמדים.

(בטיחות בדרכים; הערכת תכניות לימודים)

081

ראה גם:

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2004 (פריט מס' 001)

¨        

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2004, מס' 43 (002)

¨        

טבריה, 1994-2003 (003)

¨        

The Elderly in Israel (005)

¨        

קליטת בני נוער יוצאי אזור הקווקז: ממצאים ממחקר המשך (010)

¨        

מדיניות והתערבות בקליטת נוער וצעירים עולי אתיופיה: מעקב אחר יישום דוחות והחלטות בנושא (011)

¨        

מדידת ידע לשוני מקצועי של עולים במקומות העבודה (012)

¨       

מהמלצות ועדת נתניהו ועד איוש תפקידי ניהול במערכת הבריאות בישראל (038)

¨        

פיתוח והערכה של יחידת לימוד מבוססת חולים מדומים לשיפור כישורים קליניים בקרב מתמחים ברפואת ילדים וברפואת משפחה בתחום רפואת המתבגרים (040)

¨        

סדנת הדמיה (סימולציה) למנתחים וגינקולוגים בנושא הסכמה מדעת (041)

¨        

התפתחותם של פגים שנולדו במשקל נמוך במיוחד (044)

¨        

יהודים וערבים בישראל במציאות משתנה (054)

¨        

פעילות גופנית מכלילה (058)

¨        

דוח מסכם לעשר שנות מחקר מעקב על ילדי מכורים לסמים: 1995-2004 (060)

¨        

סקר מסחר, שירותים, תחבורה ותקשורת, 2000 (086)

¨        

ההשלכות החברתיות של המדיניות התקציבית: מבט על הצעת התקציב לשנת 2005 - מצגת בכנסת, 16.11.04. (103)

¨        

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, 2004 (135)

¨        

מישלבים חינוכיים: כיתות וקבוצות: הצעה לשינוי דרכי ההוראה בחינוך העל-יסודי (138)

¨        

תמונת מצב חברתית – 2004 (141)

¨        

אנשים עם מוגבלות בישראל – 2004: חלק 1 – עובדות ונתונים (142)

¨        

אנשים עם מוגבלות בישראל – 2004: חלק 2 – פעילות משרדי הממשלה (143)

¨        

 

ז. חקלאות ומשק המים

פרסומים

שורץ, דליה; נוסבוים, שרון (עורכות):

המים בישראל: צריכה והפקה, 2003

נציבות המים, משרד התשתיות הלאומיות, תל-אביב 2004, 40 עמ'.

בחוברת מוצגים נתונים על צריכת המים לפי מטרות ולפי איכויות, על מקורות הפקת המים ועל ההקצאה והצריכה במגזרים השונים ובאזורי הארץ השונים. הנתונים מעודכנים לשנת 2003 ומושווים לנתוני שנים קודמות. הפרסום נחלק לחמישה פרקים: צריכת מים והקצאתם; הפקה כללית; מים במגזר החקלאי; מים במגזר התעשייתי; מים במגזר הביתי והציבורי. בין הממצאים: צרכני המים העיקריים במדינה הם שלושה - ענף החקלאות, המגזר התעשייתי ומשקי-הבית; התפלגות צריכת המים ב-2003 היתה: חקלאות - 56%, תעשייה - 6% וצריכה ביתית - 38%; בסה"כ נצרכו ב-2003  1,859.6 מלמ"ק מים, מתוכם כ-71.3% שפירים (באיכות מי שתייה) והיתר שוליים (קולחין, מליחים, שפד"ן, מותפלים ושטפונות); ב-2003 הופקו 1,984 מלמ"ק מים, כמחציתם באמצעות קידוחים; מים עיליים הופקו 59% מהכינרת, 27% מנחלים ו-14% ממעיינות – בסך הכל 853 מלמ"ק מים.

(מים; חקלאות; תעשייה; משקי-בית; רשויות מקומיות; צריכה)

082

פיזנטי, אהוד; פרידלר, ערן:

עלויות הקמה כחלק מעלויות הטיפול במט"שים עירוניים

"הנדסת מים, נוזלים והשקייה", מס' 33 (ספטמבר-אוקטובר 2004), עמ' 28-34.

עלויות הקמה של מכוני טיהור שפכים (מט"שים) עירוניים לא גדלות באופן משמעותי ככל שעולה האיכות במי הקולחים, בהתייחס לטכנולוגיות הטיפול הרווחות בישראל. מנגד, עלויות ההפעלה עולות באופן משמעותי, במיוחד במט"שים הפועלים באמצעות טכנולוגיות טיפול בקולחים שלישוניים או גבוהים יותר. בעבודה זו נעשתה בחינה כלכלית והנדסית של מט"שים עירוניים בישראל. מוצגות משוואות שפותחו במטרה לאמוד את עלויות ההקמה של מט"שים עירוניים בהשוואה לשיעור הספיקה התכנונית בהם, תוך התייחסות לאיכות הקולחים כפי שהוגדרו. כמו כן, מנותחת בעבודה העלות היחסית של מרכיבי ההקמה: הנדסה אזרחית, חשמל, בקרה, ציוד אלקטרו-מכני, כפונקציה של הספיקה התכנונית, והחלק היחסי של עלויות ההקמה מסך עלויות הטיפול בשפכים. המשוואות שפותחו יכולות לשמש כלי להערכת היקף המימון ברמות איכות קולחים שונות. מן העבודה עולה, כי הקמת מט"שים לטיפול באיכות הקולחים המאפשרת שימוש חוזר, דורשת שינוי של אופן התמיכה הכלכלית: כיום הסיוע של המדינה הוא בדרך של מתן הלוואה בריבית נמוכה מהריבית המסחרית – סיוע שהולך וקטן ככל שהמט"ש מיועד לייצר איכות קולחים גבוהה יותר. מומלץ לנקוט גישה של תגמול על כמות הקולחים ועל איכות הקולחים באיכות השבה.

(מים; פסולת; ביוב; שלטון מקומי; התערבות ממשלתית; עלויות)

083

בשנת 2005 תפחת אספקת המים הממוצעת לאדם בשליש

"הנדסת מים, נוזלים והשקייה", מס' 34 (נובמבר-דצמבר 2004), עמ' 16-18.

במאמר זה נסקרים נתונים סטטיסטיים לגבי זמינות המים והשימושים במים בעולם, אשר נלקחו מארגונים בין-לאומיים שונים: "המועצה העולמית למים", "אונסקו" ועוד. בין הממצאים: ב-100 השנים האחרונות שילשה אוכלוסיית העולם את עצמה, אך צריכת המים על-ידי בני אדם עלתה פי 6; צריכת המים לתושב היא כ-600 ליטרים באזורים בצפון אמריקה וביפן, בין 250 ל-350 ליטרים בארצות אירופה, ומדרום לסהרה באפריקה הצריכה היומית של מים היא בין 10 ל-20 ליטרים בלבד; ישראל נמנית עם 10 הארצות "היבשות" ביותר בעולם מבחינת כמות המים הטבעיים השנתית הזמינה לתושב (למעט מים מותפלים ומי תהום פוסיליים); מ-2005 עד 2025 תגדל אוכלוסיית העולם מכ-6 מיליארדי בני אדם לכ-7.2 מיליארדי איש, ואילו אספקת המים הממוצעת לאדם צפויה לרדת בשליש; מדי שנה יורדים על כדור הארץ כ-110,000 מיליארדי מטרים מעוקבים של מי גשמים, אשר מתוכם כ-70,000 מתאדים לפני שאפשר לעשות בהם שימוש; לכ-1.4 מיליארדי איש בעולם אין גישה למים שפירים; כ-7 מיליוני בני אדם מתים מדי שנה ממחלות שמקורן במים מזוהמים.

(מים)

084

ראה גם:

חשבונות לאומיים,1995-2003 (פריט מס' 085)

¨        

ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי, 1995-2003 (087)

¨        

דין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2003 – דו"ח מס' 43 (102)

¨        

מינהל המחקר למדעי האדמה, משרד התשתיות הלאומיות: סיכום מחקרים שנתי, 2003 (110)

¨        

עומסי מזהמים בנחלים: השנים 1994, 2000, 2001 ו-2003 (112)

¨        

סקר ריכוזי יודיד במקורות מי שתייה בישראל (114)

¨        

ייצוא טכנולוגיות סביבה – עלות מול תועלת (115)

¨        

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2001-2003 (121)

¨        

שימושי קרקע לא-חקלאיים בהתיישבות (128)

¨        

"רבעון לסטטיסטיקה חקלאית", כרך 35: 4 – אוקטובר-דצמבר 2004 (172)

¨        

"השירותים הווטרינריים", משרד החקלאות, גיליון 11-12 – נובמבר-דצמבר 2004 וגיליון 1-2 – ינואר-פברואר 2005 (197 ו-198)

¨        

 

 

 

 

ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

פרסומים

חשבונות לאומיים,1995-2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 24, ירושלים 2004, 122 עמ' (עברית ואנגלית) ותקליטור. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום מובא סיכום מתוקן של החשבונות הלאומיים לשנת 2003. כמו כן, הוכנסו תיקונים לאומדני שנים קודמות בעקבות קבלת נתונים עדכניים וכתוצאה מהמשך התאמת החשבונות למערכת החשבונות הלאומיים החדשה - SNA 93 (ראה חוברת 119, פריט 487). נוסף על הנתונים השנתיים, מוצגים בפרסום גם נתונים רבע-שנתיים על התפתחות התוצר ומרכיביו. כמו כן, מוצגות בתרשימים התפתחויות בסעיפים העיקריים של החשבונות. הפרסום כולל 44 לוחות, כדלקמן: בלוחות 1-32 מובאים נתונים שנתיים על התוצר, ההכנסה הריאלית, פריון העבודה, הצריכה הציבורית והפרטית, ההשקעות, הייצוא והייבוא של סחורות ושירותים, מלאי ההון, המועסקים, חשבונות המגזר הממשלתי, ההכנסה הפנויה של משקי-הבית ועוד. רוב הנתונים מוצגים במחירים שוטפים וקבועים. כמו כן, חושבו השינויים הכמותיים, השינויים הנומינליים והשינויים הנגזרים במחירים. בלוחות 33-38 מובאים נתונים רבע-שנתיים משורשרים על התוצר ומרכיביו, מנוכי השפעת העונתיות, במחירי 2000 ולאחר חישוב המגמה עד לרבע האחרון של 2003. לוחות 39-44 מוקדשים אף הם לנושא התוצר ומרכיביו, ומוצגים בהם נתונים רבע-שנתיים, במחירים שוטפים, ונתונים משורשרים במחירי 2000.

(חשבונאות לאומית; צריכה; השקעות; ייבוא; ייצוא; הכנסה; מסים; פריון עבודה; שירותים; מוצרים בני-קיימא; מזון; חשמל; מים; דלק; חקלאות; תעשייה; בנייה; דיור; תחבורה; מסחר; תיירות)

085

סקר מסחר, שירותים, תחבורה ותקשורת, 2000

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 26, ירושלים 2004, 69 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם על-גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

מטרתו של הסקר הנוכחי היתה לאמוד את התפוקות ואת התפלגות התשומות בענפי המסחר, השירותים, התחבורה והתקשורת. הסקר התבסס על תת-מדגם מתוך המדגם ששימש לנתונים על עוסקים ופדיון על-פי מס ערך מוסף (ראה חוברת 129, פריט 111). אוכלוסיית העוסקים הפעילים שהתקבלה מקבצי מס ערך מוסף כללה עוסקים המעסיקים שכירים ועוסקים עצמאיים מהמגזר העסקי (אין אוכלוסייה זו כוללת מלכ"רים, מוסדות ממשלתיים ורשויות מקומיות). הענפים שנחקרו במסגרת הסקר הם: כל ענפי המסחר, מסעדות ושירותי אוכל, שירותי תחבורה ואחסנה, שירותי תקשורת, תיווך פיננסי וסוכני ביטוח, נדל"ן, שירותים עסקיים, שירותי חינוך עסקיים, שירותי בריאות וסעד עסקיים ושירותים חברתיים, אישיים ואחרים. בפרסום מוצגים נתונים על הפדיון, התפוקה, התמורה לעבודה והתוצר לפי ענף ראשי. כמו כן, מובאים לוחות הכוללים נתונים על המועסקים, הפדיון ו/או התפוקה, התוצר והתמורה לעבודה לפי קבוצות גודל של פדיון לעוסק וקבוצות גודל של מספר מועסקים לעוסק. מן הנתונים עולה, כי בענפים שנכללו בסקר הועסקו כ-49.4% מכלל המועסקים במשק וכי התוצר של אותם ענפים היווה כ-41.6% מסך התמ"ג של המשק במחירי 2000. הפרסום כולל השוואות לנתוני שנים קודמות.

(מסחר; שירותים; עסקים; תעסוקה; תחבורה; תקשורת; דואר; מסעדות; נדל"ן; ביטוח; שירותי חינוך; שירותי בריאות; שירותים חברתיים; פדיון; תשומה-תפוקה)

086

ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי, 1995-2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1240 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2004, (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס בלבד: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים אומדנים על הרכב ההוצאה לצריכה פרטית, לפי ענף ולפי סוג (קבוצות סחורות ושירותים), במחירים שוטפים ובמחירי 2000, לשנים 1995 עד 2003. ההוצאה לצריכה פרטית בפרסום חולקה לשלושה חלקים: ההוצאה לצריכה פרטית - סך-הכל (לוחות 1-3); ההוצאה לצריכה פרטית על מוצרי מזון, משקאות וטבק ומוצרי תעשייה אחרים (לוחות 4-10); ההוצאה לצריכה פרטית על שירותים אחרים, דלק ודיור (לוחות 11-13). בכל חלק, מוינה ההוצאה לצריכה פרטית לפי מקור האספקה (ייצור מקומי או ייבוא), ענף כלכלי וסוג, כלומר מיון לפי קבוצות סחורות ושירותים שמשקי-הבית רכשו. בנוסף, מפורטים השירותים שסיפקו מוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים), שהוצאותיהם העיקריות אינן ממומנות על-ידי הממשלה, למשקי-הבית.

(משקי-בית; צריכה; שירותים; מוצרים בני-קיימא; דיור; מזון; דלק; חשמל; מים; חקלאות; תעשייה; תחבורה; תקשורת; תרבות; שירותי בריאות; שירותי הארחה; מלכ"רים)

087

מאזן התשלומים של ישראל: ינואר-יוני 2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 27, ירושלים 2004 (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע על-גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על מאזן התשלומים של ישראל ועל מצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל במחצית הראשונה של 2004. החשבון השוטף וחשבון ההון כוללים נתונים מנוכי עונתיות, נוסף על הנתונים המקוריים. להלן רשימת הלוחות שבפרסום: מאזן התשלומים – סיכום; החשבון השוטף; סחר סחורות; סחר שירותים; הכנסות; העברות שוטפות והעברות הון; התאמות נתוני סחר חוץ להגדרות מאזן התשלומים; הובלה ותחבורה; החשבון הפיננסי; שינויים בחובות לחו"ל, לפי מגזר; התחייבויות לחו"ל; נכסי המשק בחו"ל. בין הממצאים: במחצית הראשונה של 2004 נרשם עודף של 216 מיליון דולר בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, לאחר ניכוי עונתיות, לעומת גירעון של 176 מיליון דולר במחצית השנייה של 2003; סך כל ההשקעות של תושבי חוץ במשק עלה בכ-4.1 מיליארד דולר, לעומת עלייה של 3.9 מיליארד דולר במחצית השנייה של 2003 ו-1.6 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2003. סך התחייבויות המשק לחו"ל בסוף יוני 2004 עמד על כ-35.3 מיליארד דולר. הנתונים העיקריים של מאזן התשלומים ומצבת החובות והנכסים עם חו"ל מתפרסמים באופן שוטף ב"ירחון הסטטיסטי לישראל".

(מאזן התשלומים)

088

דו"ח האינפלציה, 2004: המחצית השנייה

בנק ישראל, ירושלים 2004, 51 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

דו"ח האינפלציה מתפרסם אחת לחצי שנה במסגרת מעקב אחר התפתחות האינפלציה. הדו"ח כולל סקירה של הרקע והגורמים להתפתחות המחירים, ההתפתחויות הצפויות והמדיניות הנדרשת לעמידה ביעדי האינפלציה. בין הממצאים: במחצית השנייה של 2004 ירדה האינפלציה ב-0.2%, ובסיכום שנתי היא עלתה ב-1.2%. הגורם העיקרי לעליית המחירים היה ההתאוששות בפעילות הריאלית, כאשר שער השקל מול הדולר בסוף השנה דמה לזה של סוף 2003. שנת 2004 צפויה להסתיים בגירעון ממשלתי של כ-4% תוצר, בהתאם ליעד שנקבע בחוק התקציב. שיעור הריבית של בנק ישראל עמד בסוף השנה על 3.9%, לעומת 4.6% בתחילתה; האינפלציה הצפויה בשנת 2005, על-פי סקר החברות של בנק ישראל ועל-פי הערכות החזאים, היא 1%-2.5%. בנספחים לדו"ח מובאות ההודעות החודשיות לעיתונות של בנק ישראל בנוגע למדיניות המוניטרית בתקופה יולי 2004 - ינואר 2005, רשימת שיעורי הריבית בישראל ובארצות-הברית והפערים ביניהם ועוד.

(אינפלציה; מחירים; שער חליפין; ריבית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

089

תחזית מאקרו-כלכלית לשנת 2005

אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל, תל-אביב 2005, 4 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של ההתאחדות: www.industry.org.il.

התחזית נפתחת בסקירת הנחות-יסוד ותנאי רקע העשויים להשפיע על תהליך הצמיחה במשק הישראלי. לאחר מכן, מוצגת תחזית עיקרית ותחזית מפורטת. בין הממצאים: התוצר המקומי הגולמי צפוי לעלות ב-2005 ב-3.8% (4.2% ב-2004); התוצר לנפש צפוי לעלות ב-2.1% (2.4% ב-2004); קצב צמיחת ייצוא הסחורות והשירותים יואט ויסתכם ב-8.1% (לעומת 14% ב-2004); ייצוא השירותים צפוי לגדול ב-9% (15.5% ב-2004), וייצוא הסחורות (ללא יהלומים) צפוי לגדול ב-9.6% (16.1% ב-2004); שיעור ההשקעות בנכסים קבועים צפוי לגדול ב-2.6%, לאחר ארבע שנים של נסיגה מצטברת בשיעור של 16%; גידול קטן של 0.5% צפוי בהשקעות בבנייה למגורים, לאחר שבע שנים רצופות של נסיגה; שיעור גידול הצריכה הפרטית צפוי להסתכם ב-3.8% (5.3% ב-2004); הייבוא האזרחי צפוי לגדול ב-5.9% (13.5% ב-2004); גידול של 2.6% צפוי במצבת העובדים במשק, ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה צפוי לגדול מ-55% ב-2004 ל-55.3% ב-2005; שיעור האבטלה צפוי לרדת ל-10% (10.4% ב-2004).

(צמיחה כלכלית; תחזית; ייצוא; ייבוא; השקעות; צריכה; שוק העבודה; אבטלה)

090

סקר החברות והעסקים: הרביע הרביעי של 2004

מחלקת המחקר, בנק ישראל, ירושלים 2005, 16 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

סקר רבע-שנתי זה מבוסס על שאלון לחברות ולעסקים בענפי המסחר, התעשייה, הבנייה, השירותים העסקיים, המלונאות, התחבורה והתקשורת. בסקר, מתבקשות החברות לדווח על כיווני השינויים במשתנים השונים ולציין את עוצמת השינוי. הסקר מתייחס להתפתחויות בפועל ברבע הנחקר, תוך השוואה לנתוני רבעים קודמים וציפיות לרבע הבא. בין הממצאים: ברבע האחרון של 2004 נמשכה העלייה של סך הפעילות במשק, זה הרבעון השישי ברציפות: תעשייה - עלייה בתפוקה, במכירות ובהזמנות לשוק המקומי ולייצוא, במועסקים ובמלאי חומרי הגלם; שירותים עסקיים – עלייה בפידיון ובמכירת שירותים בחו"ל; מסחר – עלייה במכירות וציפייה להאצה במכירות ברבע הבא; בתי מלון - עלייה בלינות תיירים מחו"ל וישראלים; בנייה – נמשך ואף הוחרף השפל בפעילות, תוך ציפייה להמשך ירידות גם ברבע הבא; תחבורה – עליות מתונות בפעילות האווירית והימית וירידה משמעותית בפעילות היבשתית; תקשורת – עלייה מתונה בפעילות. ההערכה הממוצעת של החברות לגבי האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים היא 2.1%. שער החליפין הצפוי הוא 4.59 ש"ח לדולר.

(חברות עסקיות; תפוקה; פידיון; ייצוא; מסחר; תעשייה; בנייה; שירותים; תיירות; תחבורה; תקשורת; תעסוקה; מחירים; אינפלציה; שער חליפין)

091

שוק ניירות הערך בשנת 2004

"הבורסה", מס' 27 (דצמבר 2004), עמ' 5-13, 21-23. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הבורסה לניירות ערך בתל-אביב: www.tase.co.il.

בסקירה זו מוצגות ההתפתחויות שאירעו ב-2004 בשוק ניירות-הערך בהשוואה לשנים קודמות. שוק המניות התאפיין בעליות שערים שהסתכמו בכ-14%. מדד תל-אביב 100 עלה בכ-18%, ומדד התל-טק עלה בכ-11%. בין הגורמים לעליות השערים: פרסום נתונים חיוביים על המשק; שיפור בתוצאות העסקיות של החברות הנסחרות בבורסה ועוד. מחזור המסחר היומי הגיע לשיא של כ-650 מיליון ₪, עלייה של כ-75% לעומת 2003. שערי איגרות-החוב עלו ב-3.8%, במונחים ריאליים, ומחזור המסחר היומי הממוצע באיגרות-חוב הגיע לשיא של כ-945 מיליון ₪, עלייה של כ-30% לעומת 2003. הנפקות בחו"ל הביאו לצמצום משמעותי בגיוס ההון הממשלתי. סך גיוסי ההון על-ידי חברות באמצעות איגרות-חוב עלה לכ-5.9 מיליארד ₪. הנפקת מניות לציבור עלתה באופן חד והסתכמה בכ-4.9 מיליארד ₪. בשוק הנגזרים נרשמה עלייה במסחר באופציות על מדד תל-אביב 25 וירידה במסחר באופציות הדולריות. בשוק המק"מ היתה פעילות ערה, ומחזור המסחר היומי הסתכם בכ-625 מיליון ₪ - שיא כל הזמנים. יתרות המק"מ שבידי הציבור הסתכמו בכ-73 מיליארד ₪, לעומת כ-55 מיליארד ב-2003.

(בורסה; ניירות-ערך; מניות; איגרות-חוב)

092

בר, חדוה; קוסנקו, קונסטנטין:

האם אנליסטים של מניות משפיעים על שוק ההון והאם השוק מבין את הפוטנציאל לניגודי עניינים?

מחלקת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 12 בסדרת מאמרים לדיון, ירושלים 2004, 37 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

המלצות אנליסטים לגבי מניות הנסחרות בבורסה לניירות-ערך מבוססות על מידע שנאסף ממנהלי חברות, מספקים של החברות, מצרכנים ומניתוחים כלכליים שהם מבצעים. בעבודה זו, נדון ניגוד העניינים שבין מחויבותם של האנליסטים לתת ייעוץ אובייקטיבי ואמין לבין תפקידם לשווק סחורה בשליחות המוסד הפיננסי שבו הם מועסקים. לצורך המחקר, רוכזו 1,000 המלצות שניתנו על-ידי 43 אנליסטים ב-1999-2001 לגבי מניות השייכות למדד תל-אביב 100. עבור כל המלצה נבדקו תאריך ההמלצה, אופייה (קנה, מכור, החזק) ומאפייני האנליסט. כן נבדק האם לאנליסט היו אחזקות של יותר מ-0.01% מההון של החברה המומלצת על-ידו. בין הממצאים: אנליסטים בעלי אחזקה, בניגוד לאנליסטים עצמאיים, נוטים להמליץ על מניות כאשר ביצועיהן יורדים; השוק אינו מזהה את הפוטנציאל לניגוד עניינים, ומגיב באופן דומה להמלצות של אנליסטים בעלי אחזקה ושל אנליסטים עצמאיים בשבוע סביב ההמלצה; בחינת התשואה במשך חצי שנה לאחר ההמלצה הראתה, כי פרטים או מנהלי תיקי השקעות אשר קנו מניות עקב המלצות אנליסטים בעלי אחזקה השיגו בדיעבד תשואה נמוכה מזו שיכלו להשיג אילו היו פועלים לפי המלצות של אנליסטים עצמאיים.

(שוק ההון; מניות)

093

הכט, יואל; פומפושקו, הלנה:

נורמליות, רמת סיכון שכיחה ושינוי חריג בשער החליפין

המחלקה המוניטרית, בנק ישראל, פרסום מס' 2 בסדרת "מאמרים לדיון", ירושלים 2004, 23 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

המסחר באופציות שער החליפין משקף את ציפיות השוק לגבי מחיר נכס הבסיס בזמן פקיעת האופציות, שכן ההכנסה בזמן הפקיעה תלויה במחיר נכס הבסיס באותו הזמן. כלומר, מחירי האופציות תלויים בציפיות השוק לגבי תוחלת נכס הבסיס, בסטיית התקן של התוחלת ועוד. בעבודה זו מוצגים שלושה מדדים לבחינת שער החליפין הצפוי, על-פי המסחר באופציות – התפלגות נורמלית (מדד N), רמת סיכון שכיחה בשוק המט"ח (מדד R) וציפייה לשינוי חריג בשער (מדד J). במסגרת העבודה, נבדק המסחר היומי באופציות על שער החליפין שקל-דולר בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב בתקופה 10/2002-6/2004. בין הממצאים: מניתוח מדד N נמצא, כי רק בכ-10%-20% מהימים התנהל המסחר באופציות על-פי התפלגות נורמלית, אך מראשית 2004 עלה שיעור זה ל-90%-100%; על אף הייסוף הניכר בשער החליפין של השקל מול הדולר וכאשר מדד N שיקף מצב של סביבה א-נורמלית בשוק, שיקפו מדד R ומדד J רמת סיכון גבוהה וציפיות לשינוי חריג בשער רק בכיוון של פיחות. מכאן, שלפחות בהיבט הסטטיסטי, שוק ההון לא הפנים שכיוון שער החליפין יכול להיות גם לייסוף נומינלי משמעותי, כפי שאירע בראשית 2003.

(שוק ההון; שער חליפין; ציפיות)

094

Elkayam, David; Ilek Alex:
The Information Content of Inflationary Expectations Derived from Bond Prices in Israel
Monetary Department, Bank of Israel, Publication No. 3 in the “Discussion Papers” series, Jerusalem 2004, 29 pages. The publication appears also on the Bank’s Internet site: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו נבחנה הגישה, שלפיה הציפיות לאינפלציה עתידית הן גורם-מפתח בקביעת האינפלציה הנוכחית. לפי גישה זו, עליות מחירים בהווה מושפעות מעליות מחירים צפויות בעתיד. הבעייתיות שבגישה זו היא הקושי לבחור בכלי מדידה לבחינת הציפיות וכן ההנחה שהציפיות הן רציונליות. בישראל, ישנו מידע ייחודי על הציפיות לאינפלציה, הנובע משוק איגרות-החוב ובוחן את הציפיות לפי פער התשואות בין איגרות-חוב צמודות למדד המחירים לבין איגרות-חוב שאינן צמודות. במסגרת העבודה, נבחנו פערי התשואה באמצעות נתונים רבעוניים מהרבעון הראשון של 1990 עד הרבעון השני של 2004. נמצא, כי לא ניתן לדחות את ההנחה שלפיה הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק איגרות-החוב הן רציונליות. מסקנת המחברים היא, כי נתונים אלו מהווים כלי חשוב ויעיל להערכת הסביבה האינפלציונית.

(אינפלציה; ציפיות; איגרות-חוב; תיאוריות בכלכלה)

095

שטיין, רועי:

ההתפלגות הצפויה של שער החליפין שקל-דולר: התפלגות א-פרמטרית הגלומה באופציות מט"ח

המחלקה המוניטרית, בנק ישראל, פרסום מס' 4 בסדרת "מאמרים לדיון", ירושלים 2004, 22 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

אומדני ציפיות הציבור, המשתקפים במחירי הנכסים הפיננסיים, מהווים בסיס לניתוח ההתפתחויות המוניטריות ותנועות ההון של המגזר הפרטי. בעבודה הנוכחית נבדקה מידת אי-הוודאות של אומדנים אלו (טווח ציפיות צר = רמת ודאות גבוהה), בשיטת הגזירה הא-פרמטרית. על-פי שיטה זו, נגזרת ההתפלגות ללא הנחות מוקדמות לגבי פונקציית ההתפלגות או לגבי התהליך הסטוכסטי של נכס הבסיס. השיטה מבוססת על רגישות מחירי האופציות ביחס לשערי המימוש שלהן בתאריכי מימוש זהים. במסגרת העבודה, נאמדה ההתפלגות הצפויה של שער החליפין שקל-דולר, באמצעות אופציות לטווח של 30 יום (השונות בשערי המימוש) שנסחרו בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב בתאריכים נבחרים. נמצא, כי התפלגות שער החליפין משתקפת היטב במחירי האופציות בשערי מימוש שונים, בשל הרגישות הגבוהה של מחיריהן להתפתחויות הצפויות בשווקים הפיננסיים. בניתוח ההתפלגות אפשר ללמוד על ציפיות הציבור לגבי שער החליפין ולחשב את ההסתברויות לפיחות/ייסוף בשיעורים קבועים. ראה בנושא זה גם חוברת 131, פריט 476 וחוברת 132, פריט 689.

(שער חליפין; שוק ההון; בורסה; מדיניות מוניטרית)

096

זוסמן, נתן:

המדיניות המוניטרית בישראל בשנים 1990-2000: אמידת פונקציית התגובה של הבנק המרכזי

בתוך: "בנק ישראל – חמישים שנות חתירה לשליטה מוניטרית", בנק ישראל, ירושלים 2004, כרך ב', עמ' 55-78.

במאמר זה נדונה המדיניות שבה נקט בנק ישראל בעשור של שנות ה-90'. במחקר נעשה שימוש במבחני שבירת רצף (break tests) כדי לאתר שינויים במדיניות. מהניתוח עולה, כי המעבר ממדיניות דיסאינפלציונית מתונה למדיניות קשוחה התבטא בעיקר בהתמדה עיקשת לקבוע שיעור ריבית ריאלי גבוה לטווח הקצר. גישה זו מנוגדת למדווח במחקרים על משקים אחרים, שבהם שינו הבנקים המרכזיים את פונקציית התגובה לאינפלציה מיד ובאופן ישיר באמצעות טיפול תקיף בכל חריגה מהיעד שנקבע לשיעור האינפלציה. מדיניות בנק ישראל, לעומת זאת, היתה להגיב בתקיפות יחסית רק נוכח סטיות קיצוניות מהיעד. כן נדונה במאמר ההשערה, כי החל ב-1995/6 פעל בנק ישראל, בדומה לרוב עמיתיו באירופה, להגיע ליעד אינפלציה של 0%, תוך עקיפת "יעד האינפלציה המשתנה על פני זמן" שהציבה הממשלה.

(בנק ישראל; מדיניות מוניטרית; אינפלציה; ריבית)

097

מלניק, רפי:

הצצה ללשכת הנגיד: המקרה של ישראל

"סקר בנק ישראל", מס' 77 (ינואר 2005), עמ' 77-104.

בעבודה זו מנותחים הכללים שנקט בנק ישראל בקביעת שיעורי הריבית מאמצע 1993 (אז החל בנק ישראל לפרסם את שיעור הריבית) עד סוף 2001 (אז הושגה יציבות מחירים יחסית). נערכה השוואה בין שלושה סוגים של כללי מדיניות: 1) הסוג הקלאסי (על-פי טיילור), שלפיו שיעור הריבית הוא פונקציה של ההפרש בין שיעור האינפלציה ליעד שנתי של 2% ושל פער התוצר; 2) הסוג של שוויון שיעורי הריבית (ביסוס כלל המדיניות על שיעורי הריבית ושיעורי האינפלציה בחו"ל. כששוויון שיעורי הריבית מתקיים, שיעור הריבית הריאלית המקומי שווה לשיעורה בחו"ל בתוספת אפשרית של פרמיית סיכון. מכאן, ששיעור הריבית המקומית מתכנס לסכום של שיעור הריבית הריאלית בחו"ל, שיעור האינפלציה המקומית והפרשי פרמיות הסיכון); 3) הסוג של שיעורי הריבית הריאלית המקומית, המביא בחשבון ששיעור הריבית הריאלית לטווח ארוך עשוי להשתנות. לפי גישה זו, ההנחה היא ששיעור הריבית המקומית מתכנס לשיעור הריבית הריאלית לטווח ארוך, שעשוי להשתנות, וזאת בתוספת שיעור האינפלציה המקומית. הניתוח הראה, כי בנק ישראל התבסס על שיקולים של שוויון שיעורי הריבית, וכי הוא נקט תגובה חזקה לזעזועים בשער החליפין. מדיניות מוניטרית קשוחה זו הצליחה להביא להפחתת האינפלציה באופן ניכר, אולם בתום התקופה הנחקרת תהליך הדיסאינפלציה טרם הושלם.

(אינפלציה; ריבית; מדיניות מוניטרית)

098

בלס, אשר; ריבון, סיגל:

מה קובע את הרכב החוב של חברה? – בדיקה אמפירית: ישראל, 1993-2000

"סקר בנק ישראל", מס' 77 (ינואר 2005), עמ' 139-169.

בשנות ה-90' התרחש תהליך רחב של ליברליזציה בשווקים הפיננסיים בישראל. בשנים אלו הוסרו בהדרגה המגבלות מעל התיווך הפיננסי ושוקי המט"ח, מה שהגביר את התחרותיות. תהליך זה הביא לצמצום המגבלות המשפיעות על ההחלטות הפיננסיות של החברות, כך ששיקולים כלכליים תפסו מקום מרכזי יותר בהחלטות, במיוחד בהחלטות הנוגעות להרכב הנכסים וההתחייבויות של החברה. אחת ההתפתחויות המשמעותיות בתקופה זו היתה שינוי הרכב האשראי הבנקאי החופשי למגזר העסקי, ובפרט גידול חלקו של האשראי במט"ח. תהליך זה איפשר לחברות לעבור ממבנה חוב תת-אופטימלי להרכב חוב משופר. במחקר הנוכחי נבחן הרכב החוב של חברות תעשייתיות בשנים 1993-2000, על-פי המאזנים השנתיים שלהן. נמצא, כי חלקו של החוב הנקוב במט"ח מתוך כלל החוב תלוי במחירו היחסי ובהרכב המטבעות של ההכנסות וההוצאות של החברה. אחד הממצאים הבולטים הוא, ששיעורו של החוב במט"ח גדל ככל שגדלה ההכנסה מייצוא. עדות זו על תחלופה בין חוב במטבע המקומי לחוב במט"ח מראה, כי התמסורת של המדיניות המוניטרית היתה חלקית בלבד. נמצא, כי הרכב המטבעות של חוב החברות במט"ח נהיה מגוון יותר בשנות ה-90', וירד חלקו של הדולר. עוד נמצא, כי לפעילות הריאלית ולשיקולים פיננסיים אחרים היתה השפעה משמעותית על הרכב החוב במט"ח.

(חברות עסקיות; תעשייה; רווחיות; מטבע חוץ; אשראי; מדיניות מוניטרית)

099

פרנקוביץ, חנוך:

האם הדולר ישוב לאיתנו?

"מבט לאומי" (בהוצאת בנק לאומי לישראל בע"מ), גיליון דצמבר 2004, עמ' 13-15.

מאמר זה מתמקד בשאלה, מה יהיו ההשלכות הכלכליות מבחינת ישראל של היחלשות נוספת של הדולר בעולם, אם תתרחש. בין המסקנות: היחלשות הדולר תביא להרעה בתנאי הסחר, משום שמשקלו של הדולר בייצוא הוא גדול במידה ניכרת ממשקלו בייבוא. לכך עלולה להיות השפעה מצמצמת על קצב התרחבות הייצוא הישראלי והצמיחה. בנוסף, צפוי תהליך של קיטון בחלקה היחסי של ארצות-הברית מתוך סך הייצוא מישראל. החברות שירוויחו מהיחלשות הדרגתית (לא משברית) של הדולר הן החברות המתרכזות ביצוא לארצות האיחוד האירופי ולמזרח הרחוק והיבואנים, אשר ישלמו פחות שקלים עבור אותה כמות דולרים. כמו כן, היחלשות של הדולר בעולם תתרום למיתון חלקי של לחצי אינפלציה בישראל, מאחר שלדולר יש משקל רב במדד המחירים לצרכן, מפני שסל המוצרים כולל מוצרי ייבוא, ומחירי מוצרים אחרים שאינם סחירים במסחר הבין-לאומי הם צמודי-דולר. חלק מהנכסים הפיננסיים שבידי הציבור הוא צמוד-דולר, כך שייסוף, הגורם לירידת ערכם היחסי, עלול להביא לפגיעה בעושרם של משקיעים בעלי תיק דולרי, אך עשויה להיות השפעה מקזזת בצד האשראי, הכולל רכיב משמעותי של אשראי דולרי או צמוד-דולר. אם הדולר ייחלש באופן ממושך, תיווצר נטייה לצמצום הצמדות דולריות הנהוגות בישראל, כגון שכר דירה, תשומות לתעשייה מיצור מקומי, כרטיסי טיסה ותשלומים עבור שירותים שונים (כגון ייעוץ משפטי וכו').

(שער חליפין; מטבע חוץ; תנאים כלכליים [במשק]; סחר חוץ)

100

Lach, Saul:
Search and Prices: Evidence from the FSU Immigration to Israel
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Publication No. 9 in the “Discussion Papers” series, Jerusalem 2004, 49 pages. The publication appears also on the Institute’s Internet site: http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msfalkin/home-1.htm.

בעבודה זו נבדקה נכונות מודלים, המראים כי חיפוש מואץ אחר מחירי מוצרים זולים משפיע באופן מובהק על ירידת המחירים או על האטת קצב עליית המחירים. אחת ההנחות הבסיסיות היא, כי מהגרים מחפשים מחירים זולים יותר מאשר האוכלוסייה המקומית. במסגרת העבודה, נבדקה השפעת העלייה של כ-200,000 עולים מברית-המועצות לשעבר ב-1990 על רמות המחירים בישראל. מקור הנתונים לעבודה היה מדגם החנויות הקמעוניות החודשי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ב-1990 היו במדגם 1,300 חנויות ב-52 ערים), המשמש לצורך חישוב מדד המחירים לצרכן. מתוך 1,100 מוצרים שבמדד, נבדקו 478 מוצרים. נמצא, לאחר נטרול המשתנים של פיזור האוכלוסייה וגודל האוכלוסייה בערים, כי לעולים היתה השפעה מתונה לכיוון של ירידת מחירים: גידול של 1% באוכלוסיית העולים בעיר מסוימת הביא לירידת מחירים בשיעור של כ-1.6%. עוד נמצא, כי השפעת העולים היתה חזקה במיוחד לגבי מוצרים טיפוסיים הנצרכים על-ידי אוכלוסייה זו לעתים קרובות: משקאות אלכוהוליים, בשר חזיר וכו'.

(מחירים; צריכה; עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא])

101

ראה גם:

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה פרטית, יולי-ספטמבר 2004  (פריט מס' 015)

¨        

הקצאת קרקעות באמצעות מכרזים בישראל: היבטים כלכליים ומוסדיים (017)

¨        

מדיניות המעודדת בעלות על דיור בישראל בשנות התשעים: קפיטליזם בחסותה של התערבות ממשלתית? (019)

¨        

המיתון בענף הבנייה שלא למגורים (020)

¨        

ההוצאה הלאומית לחינוך, 1962-2002 (067)

¨        

דין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2003 – דו"ח מס' 43 (102)

¨       

ההשלכות החברתיות של המדיניות התקציבית: מבט על הצעת התקציב לשנת 2005 - מצגת בכנסת, 16.11.04. (103)

¨       

הנעה עצמית או ניכור כתגובה לקיפוח: גיוס משאבים מקומיים לשיפור השירותים הציבוריים במגזר הערבי בישראל כמבחן (104)

¨       

יציבות פיננסית ובנקים מרכזיים: סקירה בין-לאומית (105)

¨       

"חוסן": מדד לבחינת איתנותם וחוסנם של בנקים בישראל (106)

¨       

כוח השוק של הבנקים מול הפירמות הגדולות: מה השתנה בעקבות פתיחת המשק לחו"ל? (107)

¨       

סיכוני הנזילות של הבנקים (108)

¨       

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2001-2003 (121)

¨       

היקבעות השכר הריאלי בטווח הארוך ושינויי השכר בטווח הקצר: ישראל, 1968 עד 1998 (124)

¨       

The Corporation as a Tax Shelter: Evidence from Recent Israeli Tax Changes (125)

¨       

Business Failures and Macroeconomic Risk Factors (126)

¨       

סקר הוצאות משק-הבית, 2000-2002: משקי-בית של עולי בריה"מ (לשעבר) (133)

¨       

Inequality Measurement and the Time Structure of Household Income in Israel (134)

¨       

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, 2004 (135)

¨       

שחיקת השכר הנמוך ועוני גובר במשפחות עובדות: 1989-2002 (136)

¨       

תעסוקה, אבטלה ומדיניות רווחה (137)

¨       

תמונת מצב חברתית – 2004 (141)

¨       

הפיקוח על ענף הטלפוניה בישראל: סיכום ביניים (155)

¨       

פרק ט"ו: "תיירות" (156-157)

¨       

פרק ט"ז: "תעשייה ואנרגיה" (158-161)

¨       

פרק י"ז: "כתבי-עת הכוללים נתונים סטטיסטיים שיצאו לאור לאחרונה" (162-175, 179-181, 184-196)

¨       

 

ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

פרסומים

דין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2003 דו"ח מס' 43

רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר, ירושלים 2005, 413 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.gca.gov.