פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל

רבעון 2/2005 חוברת מס' 138

העורך: מיכאל בר-יעקב

דברי הסבר

אל החוקרים

ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

כללי

סביבה ואקלים

אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

סדר ציבורי

בינוי ודיור

עבודה ושכר

בריאות

רמת חיים, רווחה וסעד

חברה, תרבות ופנאי

תחבורה

חינוך והשכלה

תיירות ושירותי הארחה

חקלאות ומשק המים

תעשייה ואנרגיה

כלכלה וחשבונות לאומיים

כתבי-עת

מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא

חוברות קודמות

קישורים

English Version

טופס "הודעה על פעולה סטטיסטית חדשה"

טופס "הודעה על קובץ נתונים ממוחשב חדש"

 

 

אל החוקרים

1)    מידת שלמותו ועדכונו של הרבעון שלפניכם תלויה בשיתוף הפעולה של המוסדות והחוקרים עם מערכת הרבעון. ככל שדיווחים על פעולות חדשות, דוחות מחקר ופרסומים יגיעו אל המערכת בשלב מוקדם יותר, יגדל הסיכוי שהם יפורסמו ברבעון הבא.

2)    בחוברת זו, מס' 138, כלולות תמציות של פרסומים וכן דיווחים על מחקרים חדשים אשר הגיעו אל מערכת הרבעון עד 5 ביוני 2005 – כ"ז באייר התשס"ה.

3)    עקב ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת הרבעון, אין ביכולתנו להזכיר את כולם בחוברת אחת. אנו מתנצלים מראש בפני חוקרים אשר שלחו אלינו פרסומים בחודשים האחרונים אך הם לא צוינו בחוברת זו. רוב הפרסומים הללו נמצאים בעדיפות ראשונה להיכלל ברבעון הבא. עם זאת, עלינו להדגיש כי איננו מתחייבים לכלול ברבעון כל פרסום המגיע אל המערכת. כמו כן, אין אנו כוללים פרסומים אשר אינם סטטיסטיים. בעמוד 77 בחוברת זו מופיעה רשימה של מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא.

4)    לעומת ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת הרבעון, אנו מקבלים מעט מאוד דיווחים על פעולות סטטיסטיות חדשות. בבקשה, דווחו לנו על מחקרים המתבצעים או המתוכננים על ידיכם, באמצעות הטפסים המופיעים בגרסת האינטרנט של החוברת. כמו כן, אתם יכולים לפנות אלינו בטלפון ונשמח לשלוח לכם טופס למילוי. בנוסף, אנא דווחו לנו על פתיחת אתרי אינטרנט חדשים או על בניית קבצים ממוחשבים חדשים, הכוללים נתונים סטטיסטיים.

5)    הפרק "מבחר אתרי אינטרנט ישראליים הכוללים נתונים סטטיסטיים" הושמט מהחוברת. במקום זאת, מופיעים קישורים רבים לאתרי אינטרנט סטטיסטיים בישראל ובעולם באתר הלמ"ס
(
www.cbs.gov.il.). כמו כן, מובאים קישורים בגוף החוברת עצמה.

6)    הרבעון מתעדכן באופן שוטף באתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכתובתו: www.cbs.gov.il/. כמו כן, הוא מתעדכן בארכיון הנתונים של אוניברסיטת חיפה, שכתובתו: uhda.haifa.ac.il. בארכיון זה מופיעים כל המחקרים והפרסומים שתומצתו ברבעון, החל בחוברת מס' 114 – יוני 1999.

7)    רוב הפרסומים אשר תומצתו ברבעון נמצאים בספריית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אתם מוזמנים לבקר בספריה ולעיין בהם. הספריה פתוחה בימים א'-ה', בשעות 09:00-14:00. רצוי לתאם את הביקור מראש בטלפון 6592555 (02).

8)    אם ברצונכם לרכוש פרסומים אשר צוינו ברבעון, עליכם לפנות ישירות אל המוסד או הגוף אשר הוציא את הפרסום לאור.

9)    רבים מן החוקרים ונציגי מוסדות עדיין שולחים אלינו את פרסומיהם לכתובתה הישנה של הלמ"ס. בבקשה הקפידו לשלוח אל הכתובת: רחוב כנפי נשרים 66, פינת רחוב בקי, ת"ד 34525, ירושלים 91342.

10)  מספרי הטלפון של מערכת הרבעון הם: 6592055/6 (02);  מספר הפקס' הוא: 6592013 (02). אפשר לפנות אלינו גם לכתובות הדואר האלקטרוני הבאות: mickyb@cbs.gov.il  או avishaic@cbs.gov.il.


                                                                                                            בברכה,

                                                 מיכאל בר-יעקב

                                                    עורך הרבעון

 

דברי הסבר

א.         ייעוד

ברבעון מובא מידע עדכני על תכנון וביצוע של פעולות סטטיסטיות חדשות בישראל ועל פרסומים  סטטיסטיים שראו אור באחרונה. פעולות ופרסומים אלה כוללים, בין היתר, מפקדים, סקרים מדגמיים ומחקרים אמפיריים במגוון רחב של תחומים.

בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב - 1972 והתיקון לה בשנת 1978, אוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפרסמת מידע על הפעולות הנ"ל, הנערכות או הממומנות (באורח מלא או חלקי) על-ידי משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, מוסדות אקדמיים וכדומה. המטרה היא להביא לידיעת המוסדות והחוקרים וכן לידיעת הציבור הרחב בישראל ובעולם - מידע על פעולות סטטיסטיות חדשות המתבצעות בישראל ומידע על הופעת פרסומים חדשים; זאת, כדי לאפשר שימוש יעיל ומרבי במידע הסטטיסטי הקיים וכדי למנוע כפילויות בעריכת סקרים ומחקרים.

ב.         תדירות ההופעה

הרבעון יוצא לאור אחת לשלושה חודשים. תקופת הדיווח על פעולות ופרסומים חדשים היא שלושת החודשים שלפני צאת הרבעון. ישנם פריטים השייכים לתקופה קודמת, אך הידיעה עליהם הגיעה ללשכה רק בתקופת הדיווח או שהכללתם נדחתה בגלל ריבוי הפרסומים שהגיעו למערכת. המידע בחוברת זו (מס' 138) מבוסס על פרסומים ודיווחים שהגיעו אל המערכת עד 5 ביוני 2005 – כ"ז באייר התשס"ה.

ג.         היקף

המידע המופיע ברבעון כולל:

1.  תמציות של פרסומים הכוללים נתונים סטטיסטיים, המבוססים על מחקרים אמפיריים, מפקדים, סקרים מדגמיים וכו', שיש בהם עניין לציבור.

2.         מידע על מחקרים סטטיסטיים הנמצאים בתהליך או בתכנון.

3.  מידע על קבצים ממוחשבים ומאגרי מידע שניתן להפיק מהם סטטיסטיקה שיש בה עניין לציבור, או אשר יכולים לשמש כמסגרת סטטיסטית לעריכת מחקרים.

4.  מידע על פעולות ופרסומים בנושאים מתודולוגיים, מיפוי, גאוגרפיה וסיווגים העשויים לסייע לעריכת סטטיסטיקה או לשימוש בה.

ד.         מבנה הרבעון

1.         חלוקה לפרקים

הפרסום מחולק ל-17 פרקים לפי סדר אלפביתי של הנושאים, פרט לפרק הראשון (כללי) ולפרק האחרון (רשימת כתבי-עת שהתקבלו במערכת בשלושת החודשים האחרונים).

2.         מספור הפריטים

המספור הוא שוטף לארבעה רבעונים רצופים. ברבעון הראשון של כל שנה (רבעון חודש מרס) מתחיל המספור שוב ב-001.

3.         מפתחות

ברבעון כלולים מפתח מוסדות ומפתח נושאים, המתייחסים לארבעת הרבעונים האחרונים. מפתח המוסדות כולל הן מוסדות מבצעים והן מוסדות מממנים. מפתח הנושאים כולל את כל הפריטים שנכללו בפרק מסוים וגם פריטים שנכללו בפרקים אחרים אך הם קשורים לאותו נושא.

4.        מחקר שוטף

לגבי פעולות חדשות (מחקרים הנמצאים בשלב של תכנון או ביצוע), מוצגים פרטים כדלקמן:

שם המחקר, המוסד המזמין/המבצע, מטרת המחקר, הנושאים הנחקרים, המשתנים העיקריים, האוכלוסייה/המדגם, צורת המחקר והפרסום, מועד משוער של הפרסום ופרטים על מבצעי המחקר, כולל כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני.

5.        פרסומים

לגבי פרסומים חדשים, מובאים רישום ביבליוגרפי מלא, תקציר התוכן ומלות מפתח (בהקשר זה ראה גם סעיף ז').

6.        החלק באנגלית

בחלק המופיע באנגלית מוצג סיכום המידע כדלהלן:

לגבי פעולות חדשות, מובאים שם המחקר, השלב שבו נמצא המחקר, שמות החוקרים, המוסד שאליו הם שייכים, כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני; לגבי פרסומים חדשים, מובא רישום ביבליוגרפי מלא אך ללא תקציר התוכן. שמות הפרקים, סדר הפרקים ומספור הפריטים הם זהים לאלה שבחלק העברי. מפתח הנושאים מופיע בעברית ובאנגלית.

7.   נספחים

בחוברת מופיעים הנספחים הבאים: 1) מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא (עמ' 79-80);
2) מבחר כתבי-עת ותקופונים המתקבלים במערכת באופן קבוע (עמ' 91-92).

ה.        שירותי מידע

רוב הפרסומים הנזכרים ברבעון עומדים לרשות הקהל לעיון בספריית הלמ"ס בימים א'-ה' בשעות 09:00 עד 14:00. לתיאום מוקדם, נא להתקשר לטל' 2555-659 (02). מפתחות וכלים נוספים נמצאים במערכת הרבעון. הקוראים מוזמנים להיעזר גם בהם. אפשר לפנות אל המערכת בכתב או בטלפון לכתובת הבאה:

מיכאל בר-יעקב, עורך "פעולות"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

רח' כנפי נשרים 66, פינת רח' בקי,

ת"ד 34525, ירושלים 91342

טלפון:   6592055  (02);  פקס':  6592013 (02)

כמו כן, אפשר לפנות לעורך-המשנה של הרבעון, אבישי כהן, בטלפון 6592056  (02).

ו.          רשת המדווחים

המידע הכלול ברבעון מבוסס בעיקר על פרסומים הנשלחים אלינו ועל הודעות הנמסרות לנו על-ידי חוקרים במוסדות למיניהם. לפיכך, הצלחתו של הרבעון תלויה בדיווחם העדכני. הלשכה מודה למדווחים על שיתוף הפעולה בעבר ופונה לכל חוקר ומוסד העוסקים במחקר סטטיסטי לדווח גם בעתיד, בשלב מוקדם ככל האפשר, על תכנון מחקרים ופרוייקטים חדשים או על הקמת מאגר מידע חדש הכולל נתונים סטטיסטיים. כן מתבקשים החוקרים ונציגי המוסדות לשלוח למערכת עותק ותקציר של כל פרסום חדש.

ז.         שיתוף פעולה עם מכון הנרייטה סאלד

דיווחים על מחקרים המובאים ברבעון בתחומי חינוך, דמוגרפיה, עבודה, מינהל, סוציולוגיה, שירותי רווחה ופסיכולוגיה, מתעדכנים במאגרי המידע של המרכז למידע במדעי החברה שבמכון הנרייטה סאלד.

כמו כן, חלק מהפריטים המופיעים ברבעון לקוחים לעתים מתוך אותם מאגרי מידע.

רוב התארנים המובאים בסוף כל פריט לקוחים מתוך קובץ "אוצר המונחים במדעי החברה ובחינוך" של מכון סאלד.

 

חוברות קודמות

חוברת מס' 4

דצמבר

חוברת מס' 3

ספטמבר

חוברת מס' 2

יוני

חוברת מס' 1

מרס

שנה

 

 

 

137

2005

136

135

134

133

2004

132

131

130

129

2003

128

127

126

125

2002

124

123

122

121

2001

120

119

118

117

2000

116

115

114

113

1999

112

111

110

109

1998

108

107

106

X

1997

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א. כללי

פרסומים

רשימת היישובים, אוכלוסייתם וסמליהם, 31.12.2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום טכני מס' 76, ירושלים 2005, 233 עמ' ושלוש מפות (עברית, חלק מהלוחות גם באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

חלקו הראשון של הפרסום כולל לוחות סיכום על האוכלוסייה ביישובים ובחלוקות גאוגרפיות שונות. לוחות אלה כוללים נתונים על מספר התושבים, מקורות גידול האוכלוסייה, קבוצות האוכלוסייה, מאזן ההגירה, צורת היישוב וכו'. בחלקו העיקרי של הפרסום מוצגות שש רשימות של היישובים, לפי הפירוט הבא: 1)  לפי סדר אלף-ביתי של שמות היישובים, הכוללת את סמלי כל המפרטים הגאוגרפיים שבפרסום: סמל היישוב, הנפה, האזור הטבעי, צורת היישוב, ההשתייכות הארגונית, המעמד המוניציפלי, שנת ההתיישבות היהודית, נקודת הציון, מספר התושבים בסוף 2003 ועוד; 2) לפי סמל היישוב; 3) לפי סמל הנפה, האזור והאזור הטבעי; 4) לפי סמל צורת היישוב וההשתייכות הארגונית של המושבים והקיבוצים; 5) לפי סמל המעמד המוניציפלי; 6) לפי סמל המטרופולין. בחלקו האחרון של הפרסום מובאים שני נספחים: הראשון שבהם כולל סמלים של נקודות הנמצאות מחוץ ליישובים (סמלים של מוקדי תעסוקה וחינוך וסמלים קיבוציים של נקודות שמחוץ לתחום היישוב); הנספח השני כולל את רשימת היישובים הלא-יהודיים הנמצאים ביהודה, שומרון וחבל עזה.

(יישובים; סמלים; ערים; אוכלוסייה; גאוגרפיה; מושבים; קיבוצים; יהודה ושומרון; עזה)

201

ישראל במספרים, 2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2005, 26 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל שפע של נתונים בנושאים שונים הקשורים לאוכלוסייה, למשק ולחברה בישראל, והוא מבוסס על נתוני השנתון הסטטיסטי לישראל מס' 55, לשנת 2004 (ראה חוברת 136, פריט 593). בפרסום מובאים לוחות, תרשימים והסברים מילוליים, לפי הנושאים הבאים: מדינת ישראל – נתונים כלליים על דגל המדינה, סמל המדינה, השפות הרשמיות, הרשויות השונות, נתונים גאוגרפיים ועוד; נתוני מפתח – מבחר נתונים ב-20 נושאים שונים; אקלים; איכות הסביבה; אוכלוסייה; תנועה טבעית; משקי-בית ומשפחות; רווחה; חינוך והשכלה; בריאות; עבודה; שכר; המשק הלאומי (חשבונות לאומיים); המגזר הממשלתי; מאזן התשלומים וסחר-חוץ; בינוי, חשמל ומים; תעשייה, מסחר ושירותים; מדע וטכנולוגיה; תחבורה ותקשורת; תיירות; חקלאות.

(ישראל; אוכלוסייה; משקי-בית; תנועה טבעית; אקלים; איכות הסביבה; תלמידים; סטודנטים; בחינות בגרות; בריאות; צריכה; מוצרים בני-קיימא; דיור; בינוי; תעסוקה; מאזן התשלומים; מחירים; חקלאות; תעשייה; מו"פ; תיירות; תחבורה; תקשורת; חשמל; מים)

202

פווין, אברהם (עורך):

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים - 2005

יד טבנקין, רמת אפעל 2005, 87 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

פרסום שנתי זה כולל שפע של נתונים סטטיסטיים על הקיבוצים. השנה מורכב הפרסום מ-11 פרקים, כדלקמן: אוכלוסייה ויישובים; השכלה; עבודה ומשלחי-יד; התעשייה; החקלאות; הכנסות; "התנועה הקיבוצית"; הקיבוץ הדתי; הקיבוץ במרחב הכפרי (יישובים שבהם פחות מ-2,000 תושבים); התפתחות השינויים בקיבוץ (המבנה הארגוני, שיטות השכר, שותפויות, הפרטות, נכסים והמבנה הניהולי); פסקי-דין בניתנו ב-2003/04. בין הממצאים: נמשכת מגמת הירידה במספר התושבים בקיבוצים (בסוף 2003 מנתה אוכלוסיית הקיבוצים כ-116,200 נפש, כ-2.1% מהאוכלוסייה היהודית בישראל); בשנים האחרונות גדלה אוכלוסיית הלא-חברים, עקב השכרת דירות והרחבות קהילתיות; רמת ההשכלה של בני הקיבוצים היא גבוהה יותר מזו של כלל האוכלוסייה היהודית; בשנים האחרונות חל גידול ניכר בשיעור החברים העובדים מחוץ לקיבוץ; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא גבוה יותר מאשר בכלל האוכלוסייה היהודית, בעיקר בקרב צעירים ונשים; נמשכת המגמה של הרחבת התעשייה על חשבון החקלאות וירידה בעבודה בענפי השירותים; לעומת התעשייה בישראל ובעולם, הנעשית עתירת-הון (בעיקר הון אנושי), התעשייה הקיבוצית היא עתירת עבודה, עקב התרכזותה בענפי הפלסטיקה, המזון והמתכת (בענפים אלה היו כ-70% מהמכירות, לעומת כ-40% בכלל התעשייה הישראלית); רק כשליש מהמועסקים בתעשייה הקיבוצית הם בני קיבוצים.

(קיבוצים; יישובים כפריים; בני קיבוצים; תנועה טבעית; רמת השכלה; תעסוקה; משלחי-יד; תעשייה; חקלאות; השקעות; הכנסה; שינוי חברתי; שינוי ארגוני; שימושי קרקע; פסיקה)

203

יפה, דניאל (עורך):

שנתון התנועה הקיבוצית: 2004

התנועה הקיבוצית, תל-אביב 2005, 51 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של התנועה: www.kibbutz.org.il (ראה: אגף כלכלה).

שנתון זה, השני בסדרה, כולל נתונים רבים על התנועה הקיבוצית, והוא מורכב מארבעה פרקים, כדלקמן: אומדני אוכלוסייה (מספר הנפשות בקיבוצים, הרכב האוכלוסייה, הגיל הממוצע, ריבוד גילי וכו'); אומדני פעילות (הכנסה מחקלאות, הכנסה מתעשייה, נכסים והתחייבויות, תזרים המזומנים ועוד); שימוש בקרקעות; התנועה הקיבוצית בתהליך של שינוי (שיטות של חלוקת התקציבים בין החברים, הפרדת ניהול העסקים מן הקהילה בקיבוץ ועוד). בין הממצאים: סך האוכלוסייה הקבועה בתנועה הקיבוצית ירדה מ-99,064 נפשות ב-1998 ל-90,687 נפשות ב-2003; חלקם של בני 60 ומעלה עלה מ-16.1% ב-1998 ל-19% ב-2003, בעוד שחלקם של בני 0-18 ירד מ-29.4% ל-25.4%; הגידול בהכנסות המגזר הקיבוצי נובע כמעט כולו מהתעשייה; ערך התפוקה החקלאית במגזר הקיבוצי מהווה כשליש מערך התפוקה החקלאית בישראל; התמ"ג התעשייתי הקיבוצי מהווה כ-7.8% מהתמ"ג התעשייתי הלאומי, בערך פי 5 מן החלק היחסי של המגזר הקיבוצי באוכלוסיית ישראל; חלוקת התקציבים ב-146 קיבוצים היא בשיטת "רשת הביטחון" (שכר דיפרנציאלי לחברים והבטחת זכויות הוותיקים), 82 קיבוצים נותרו שיתופיים, וב-33 קיבוצים מופעל מודל משולב (שכר דיפרנציאלי למחצה).

(שנתונים [פרסומים]; קיבוצים; בני קיבוצים; תנועה טבעית; רמת השכלה; תעסוקה; משלחי-יד; תעשייה; חקלאות; השקעות; הכנסה; שינוי חברתי; שינוי ארגוני; שימושי קרקע)

204

סיני-קרמונה, גלית; אורן, ענת; לוין-אפשטיין, נח:

סקרי אינטרנט: האמנם פתחו של עידן חדש בתחום מחקרי הסקר?

"ידיעות מכון כהן" (בהוצאת מכון ב' י' ולוסיל כהן לחקר דעת קהל, אוניברסיטת תל-אביב), מס' 2 (ספטמבר 2004), עמ' 5-8. הגיליון מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.bicohen.tau.ac.il.

לשימוש בסקרי אינטרנט יש כמה בעיות מתודולוגיות, כגון: כיסוי (רוב משקי-הבית אינם מחוברים לאינטרנט), היענות נמוכה, טעויות מדידה ועוד. לכן, אפשר לערוך סקרי אינטרנט רק בקרב אוכלוסיות ממוקדות, שיש להן נגישות לאינטרנט. במאמר זה מוצג מחקר שנערך לשם בחינת איכותו המתודולוגית של סקר אינטרנט לעומת איסוף נתונים באמצעות סקר טלפוני ובאמצעות שאלון שנשלח בדואר למילוי עצמי. נבדקו שלושה היבטים: אחוז ההיענות, אחוז התגובה לשאלה רגישה והשוואת התשובות לשאלות השונות. נושא הסקר היה שביעות הרצון מאוניברסיטת תל-אביב, והוא כלל 750 סטודנטים, שחולקו לשלוש קבוצות שוות, כאשר כל קבוצה נתבקשה לענות על סוג שאלון אחד. בין הממצאים: 66% נענו לסקר הטלפוני, 46% לסקר האינטרנט ו-33% לסקר הדואר. נראה, כי אחוז ההיענות הגבוה יחסית לסקר הטלפוני הוא בזכות המראיין, המניע את המרואיינים להשיב לסקר ומכוון אותם; לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שלוש הקבוצות בהיענות לשאלה הרגישה (הכנסת ההורים) וגם לא ברמת שביעות הרצון מהאוניברסיטה.

(סקר; שיטות מחקר; אינטרנט)

205

ראה גם:

האוכלוסייה הערבית בישראל, 2003 (פריט מס' 207)

¨        

שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004 (208)

¨        

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2004 (209)

¨        

"הירחון הסטטיסטי לישראל", כרך 56: 3-5 - מרס-מאי 2005 (355-357)

¨        

 

ב. אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

פרסומים

תנועה טבעית: נישואין וגירושין, 2000-2001

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1242 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2005 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס בלבד: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים מפורטים על נישואין וגירושין בישראל בשנים 2000-2001, והוא בא בהמשך לסדרת הפרסומים המיוחדים על תנועה טבעית בישראל. הפרסום כולל סדרות רב-שנתיות של הנתונים הדמוגרפיים העיקריים מאז קום המדינה. הנתונים מבוססים על תעודות נישואין וגירושין של משרד הדתות. הלוחות כוללים נתונים על הנישאים והמתגרשים לפי דת, מין, גיל, יבשת לידה, מחוז, נפה, צורת יישוב, מצב משפחתי לפני הנישואין ועוד. בין הממצאים: מאז שנות ה-70' ניכרת ירידה בשיעור הנישואין, בעיקר בקרב האוכלוסייה היהודית, בעוד שבקרב האוכלוסייה המוסלמית נרשמה עלייה; גיל הנישואין הממוצע של חתנים וכלות עלה בעשרים השנים האחרונות בכשנתיים, אם כי הוא עדיין נמוך בהשוואה למדינות מערביות; בקרב חתנים יהודים וכלות יהודיות יש נטייה להינשא לבן זוג מאותו מוצא עדתי, ונטייה זו חזקה במיוחד בקרב חתנים וכלות ממוצא אסיה-אפריקה; מאז שנות ה-70', שיעור הגירושין עלה ביותר מפי שניים, הן בקרב יהודים והן בקרב מוסלמים; בשנות ה-90' חלה ירידה חדה בשיעורי הנישואין השניים של גרושים יהודים, ועד 2001 ירד שיעור זה בכשליש לעומת 1990.

(תנועה טבעית; נישואין; גירושין; תכונות דמוגרפיות)

206

האוכלוסייה הערבית בישראל, 2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 48 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2005, 7 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). העלון מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בסדרת עלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מובאים נתונים על האוכלוסייה הערבית בישראל ב-2003. הנושאים הנסקרים הם: אוכלוסייה, משפחה, בריאות, השכלה, עבודה, רמת חיים ותפרוסת מרחבית. בין הממצאים: בסוף 2003 מנתה האוכלוסייה הערבית בישראל 1,302 מיליון נפש, כ-19% מכלל אוכלוסיית ישראל; 82% מבני אוכלוסייה זו הם מוסלמים, 9% נוצרים ו-9% דרוזים; משפחה ערבית ממוצעת מונה 4.9 נפשות (3.5 במגזר היהודי); 36% מהמשפחות הערביות מונות שש נפשות ומעלה (10% במגזר היהודי); הגיל החציוני של האוכלוסייה הערבית הוא 19.7 (לעומת 30.3 באוכלוסייה היהודית); תוחלת החיים של גברים ערבים היא 74.6 שנים (77.9 בקרב גברים יהודים) ושל נשים ערביות היא 78 שנים (81.8 בקרב נשים יהודיות); 16% מבני 25-34 במגזר הערבי למדו/לומדים במוסד אקדמי (41% במגזר היהודי); שיעור תלמידי כיתות י"ב הזכאים לתעודת בגרות הוא 51% (57% בקרב התלמידים היהודיים); שיעור ההשתתפות של גברים ערבים בכוח העבודה הוא 60% (כמו במגזר היהודי); שיעור הנשים הערביות העובדות הוא 17% (נמוך פי 3 מזה של הנשים היהודיות).

(ערביי ישראל; תכונות דמוגרפיות; נישואין; תוחלת חיים; תמותת תינוקות; בדיקות רפואיות; עישון; הישגים לימודיים; תעסוקה; הכנסה; הוצאות משפחה; דיור)

207

שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004

המרכז לחקר החברה הבדואית והתפתחותה ומרכז הנגב לפיתוח אזורי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2004, 190 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם קרן קונרד אדנאואר. הפרסום מופיע גם באתר המרכז: www.bgu.ac.il/bedouin/.

השנתון הסטטיסטי לבדואים בנגב, היוצא לאור בפעם השנייה, מציג תמונה מקיפה על חיי הבדואים בנגב. השנתון כולל תשעה פרקים, כדלקמן: נתונים כלליים; אוכלוסייה ודמוגרפיה; תכנון, בנייה ותשתיות; כלכלה ותעסוקה; מוסדות ציבור ושירותים; חינוך; רווחה ובריאות; מנהל הרשויות המקומיות; הצבעה בבחירות לכנסת השש-עשרה. דגש הושם השנה על תחום החינוך. בין הממצאים: האוכלוסייה הבדואית בנפת באר-שבע מונה כ-129,000 נפש ומהווה כרבע מאוכלוסיית האזור; יותר מ-50% מהתושבים הם ילדים עד גיל 17; כשליש מהאוכלוסייה הבדואית מתגוררת ביישובים לא-מוכרים; כ-50% מהעובדים השכירים משתכרים פחות משכר מינימום; מספר הנשים ההרות המטופלות בתחנות לבריאות המשפחה עולה בהתמדה; שיעורי הנשירה של תלמידים מהחטיבה העליונה הם גבוהים, במיוחד ביישובים הלא-מוכרים; מספר הסטודנטים הבדואים בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עלה מ-21 בשנת הלימודים תשנ"ח ל-64 בשנת תשס"ג. הגדרות, הסברים, מקורות הנתונים וממצאים עיקריים מוצגים במבואות של כל פרק.

(בדואים; נגב; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; בריאות; תמותת תינוקות; תעסוקה; שכר; גמלאות; שירותים; תלמידים; סטודנטים; רשויות מקומיות; בחירות; בנייה; תשתיות)

208

ברודסקי, ג'ני; שנור, יצחק; באר, שמואל (עורכים):

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2004

משאב מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזיקנה (משותף למאיירס - ג'וינט מכון ברוקדייל ולאשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל), ירושלים 2005, 342 עמ'.

שנתון זה, היוצא לאור בפעם השביעית, מקיף מגוון רחב של נושאים בנוגע לקשישים בישראל, תוך הדגשת מגמות לאורך זמן והבדלים בין קבוצות אוכלוסייה ובין אזורים גאוגרפיים שונים. הפרסום מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: 1) מאפיינים דמוגרפיים של הקשישים; 2) מאפיינים בריאותיים של הקשישים (מחלות, מוגבלויות, תוחלת חיים, הרגלי בריאות ודפוסי שימוש בשירותי בריאות נבחרים); 3) מאפיינים חברתיים וכלכליים של הקשישים (כגון רמת ההשכלה, רמת ההכנסה, מצב התעסוקה, מאפייני הדיור וכו'); 4) מערכת השירותים לקשישים (שירותים קהילתיים ושירותים מוסדיים): היצע ודפוסי שימוש; 5) הקשישים במבט בין-לאומי (מספר הקשישים, יחסי תלות, השתתפות בכוח העבודה, יהודים בישראל ובעולם ועוד). בסוף הפרסום מוצגים מקורות הנתונים, מפתח נושאי הלוחות, רשימת לוחות חדשים בשנתון זה ונושאים ולוחות שפורסמו בשנתונים קודמים. יש לציין, כי השנה נוספו לשנתון לוחות מהסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הכוללים מידע בנושאים שלא נכללו בעבר, כגון קשרים עם בני משפחה וחברים, זיקה לדת ועוד. כמו כן, נוספו השנה לוחות בנושאי דמוגרפיה, בריאות, עבודה, רמת חיים, דיור ופעילויות פנאי. שנתונים קודמים מופיעים גם באתר האינטרנט: www.jdc.org.il/mashav.

(קשישים; תוחלת חיים; פטירות; מחלות גופניות; מוגבלויות; בריאות הנפש; פעילות גופנית; פעילויות פנאי; הכנסה; עוני; רמת השכלה; דיור; שירותי רווחה; שירותי בריאות; אשפוז; סיעוד; ביטוח בריאות; טיפול ממושך; מוסדות לקשישים; דיור מוגן; הרגלי קריאה; התנדבות; מועדונים; תרבות; חופשה; תעסוקה; גמלאות; ניצולי שואה; יהודים; נהגים; תאונות)

209

ברודט, דוד:

העלאת בני הפלשמורה לישראל: משמעויות כלכליות לשינוי קצב העלייה

הוכן עבור הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ירושלים 2005, 27 עמ'. הוגש לוועדת השרים לעניין הפלשמורה.

באתיופיה נמצא ריכוז של צאצאי יהודים, המכונים פלשמורה, המונים כ-17 אלף נפשות. כ-24 אלף בני פלשמורה כבר עלו לישראל מ-1993 ואילך. בני הפלשמורה שנותרו באתיופיה נטשו את כפריהם ואת רכושם, והם נמצאים במחנות המתנה לקראת עלייה לישראל, בתנאי חיים קשים. קצב עליית בני הפלשמורה בשנים האחרונות היה כ-200-300 נפש בחודש. בעבודה הנוכחית נבחנו שתי חלופות להעלאת בני הפלשמורה וקליטתם בישראל ומשמעותן הכספית, בהנחה שמספר זכאי העלייה הוא קבוע: 1) המשך המצב הנוכחי – העלאת כ-3,600 איש בשנה וקצב מענקים לדיור קבע בהיקף של כ-250 מיליון ₪ בשנה; 2) הכפלת קצב העלייה, כך שיועלו כ-7,200 איש בשנה, תוך התאמת קצב המענקים לדיור קבע וקצב הגיור (כך תתאפשר יציאה ממרכזי הקליטה לאחר 12 חודשים, לפי תכנית הקליטה הראשונית האופטימלית. ב-2004 השהות הממוצעת היתה 18 חודשים). מניתוח הנתונים נמצא, כי החלופה השנייה, האצת קצב העלייה, תביא לחיסכון של כ-460 מיליון ₪ נומינלית, שהם כ-160 מיליון ₪ לאחר היוון. נוסף על כך, קיימות תועלות הומניות וחברתיות רבות להאצת קצב העלייה.

(עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; קליטת עלייה)

210

טבריה: אזורים סטטיסטיים

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2005, 127 עמ'.

בפרסום זה, המתבסס על פרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל עיבודים של היחידה למידע ולסטטיסטיקה בעיריית טבריה, מוצגים נתונים על אוכלוסיית העיר לפי אזורים סטטיסטיים. הפרסום נחלק לשניים: בחלק הראשון מוצגים נתוני מפקד האוכלוסין והדיור 1995 על אוכלוסיית העיר בנושאים הבאים: התפלגות האוכלוסייה לפי דת, משקי-בית, קבוצות גיל, יחסי תלות ועולים חדשים; התפלגות האוכלוסייה לפי קבוצות גיל נבחרות, ארצות לידה ויבשות לידה; השכלה – בני 15 ומעלה לפי מספר שנות לימוד ולפי קבלת תעודות (תעודת בגרות, תעודה על-תיכונית ותואר אקדמי); משקי-בית שברשותם מוצרים בני-קיימא וצפיפות דיור; מועסקים בכוח העבודה האזרחי לפי רמות שכר ותכונות נבחרות; דירוג חברתי-כלכלי (1999). בחלקו השני של הפרסום מוצגים נתונים דמוגרפיים על אוכלוסיית העיר לפי אזורים סטטיסטיים ב-1996-2003: התפלגות האוכלוסייה לפי גיל, הגירה, עולים, לידות, פטירות, יחסי תלות ומשקי-בית.

(טבריה; אוכלוסייה; תכונות דמוגרפיות; מיצב חברתי-כלכלי; מוצרים בני קיימא; תעסוקה; שכר; גמלאות)

211

ראה גם:

רשימת היישובים, אוכלוסייתם וסמליהם, 31.12.2003 (פריט מס' 201)

¨        

ישראל במספרים, 2004 (202)

¨       

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2005 (203)

¨       

שנתון התנועה הקיבוצית: 2004 (204)

¨       

"שמרי נפשך": בריאות נפשית בקרב נשים בישראל (215)

¨        

הפסקות הריון על-פי חוק: 1990-2003 (217)

¨        

High Frequency of Pre-Diabetes, Undiagnosed Diabetes and Metabolic Syndrome among Overweight Arabs in Israel (235)

¨        

התארגנות קהילתית לאספקת שירותים ומשמעויותיה לתכנון העירוני: חקר אירוע – קהילת מהגרים בחיפה (248)

¨        

המחלקה לקידום נוער, עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי, תשס"ד - 2003-2004 (288)

¨        

המוסד לביטוח לאומי - סקירה שנתית, 2004 (317)

¨        

מי מפחד מהגיל השלישי? (334)

¨        

Search and Prices: Evidence from the FSU Immigration to Israel (336)

¨        

 

ג. בינוי ודיור

פרסומים

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה פרטית, אוקטובר-דצמבר 2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 6, ירושלים 2005, 30 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס בלבד: www.cbs.gov.il.

"סקר דירות חדשות למכירה בבנייה פרטית" הוא סקר שוטף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנועד לספק תמונת-מצב עדכנית של שוק הדירות החדשות למכירה בבנייה פרטית (לא כולל בנייה עצמית, בנייה להשכרה, בנייה בשיטת "בנה ביתך" ובנייה באמצעות עמותות), ובכך לסייע בקבלת החלטות בנוגע לתכנון מדיניות הבינוי בישראל ולמעקב אחר ההתפתחויות בענף. עיקרו של הסקר הוא מעקב שוטף אחר מכירת הדירות ומלאי הדירות למכירה בסוף כל חודש ורבעון, תוך התייחסות למגמות ולשינויים שחלו בנתוני המכירות ובמלאי - הן בסיכום כללי והן לפי מאפיינים שונים: פריסה גאוגרפית, ותק הדירות בשוק, גודל הדירות ועוד. הפרסום כולל 16 לוחות, שבהם מובא מידע על דירות חדשות שנמכרו ועל דירות חדשות העומדות למכירה לפי מחוז ואזור וכן בשטחי 40 עיריות נבחרות, לפי מספר הדירות בבניין, מספר החדרים בדירה ו-ותק הדירה בשוק.

(בנייה; דיור; שוק הדירות)

212

בנייה, מס' 1

תכנון אסטרטגי ומחקר (תאו"מ), עיריית חיפה, חיפה 2005, 40 עמ' (עברית ואנגלית).

בפרסום מובאים נתונים רבים על התחלות וגמר בנייה בחיפה, המתייחסים רובם לשנת 2003 וחלקם ל-2004, בהשוואה לנתוני שנים קודמות ובהשוואה לנתוני הערים הגדולות האחרות בישראל: ירושלים, תל-אביב וראשון-לציון. הנתונים כוללים את שטח התחלות וגמר הבנייה לפי ייעוד (מגורים, מבני ציבור, תעשייה ומלאכה והארחה, עסקים ומשרדים), שטח התחלות וגמר הבנייה לפי יוזם (בנייה ציבורית או בנייה פרטית), פירוט של התחלות וגמר הבנייה בכל רובע בחיפה ובמטרופולין חיפה ועוד. כמו כן, מובאים נתונים על התחלות וגמר בניית דירות לפי השטח הממוצע לדירה, מספר החדרים בדירה, מספר הדירות בבניין ומספר הקומות בבניין. לבסוף, מוצגים נתונים על משך הזמן הממוצע לבניית דירה ובניין, נתונים על דירות חדשות שנמכרו ודירות חדשות שנותרו למכירה בבנייה הפרטית ומחירים ממוצעים של דירות בערים נבחרות לפי מספר החדרים בדירה. הנתונים שבפרסום מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונתוני האגף לארנונה ולגבייה בעיריית חיפה.

(בנייה; שוק הדירות; חיפה)

213

ראה גם:

ישראל במספרים, 2004 (פריט מס' 202)

¨        

שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004 (208)

¨        

סקר החברות והעסקים: הרביע הראשון של 2005 (270)

¨        

התוצר לענפיו, שוק העבודה, תקציב המדינה והממשלה הרחבה, מדיניות הרווחה –2004 (275)

¨        

סקר הוצאות משק-הבית, 2003: סיכומים כלליים (316)

¨        

איכות החיים של מקבלי הגמלה להבטחת הכנסה (325)

¨        

מחקר ופיתוח באנרגיה: דו"ח 2004 (352)

¨        

 

 

 

ד. בריאות

פרסומים

מב"ת: סקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון, 1999-2001, חלק ב' – מה אוכלים ישראלים?

המרכז הלאומי לבקרת מחלות ושירותי המזון והתזונה, משרד הבריאות, תל-השומר 2004, 228 עמ' (עברית, נתונים נבחרים גם באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראה: יחידות מרכז לאומי לבקרת מחלות).

בפרסום זה מוצגים ממצאי חלק ב' של סקר מצב בריאות ותזונה  (על חלק א' של הסקר, ראה חוברת 133, פריט 017). הפרסום הנוכחי עוסק בהרגלי התזונה של הישראלים ומספק לראשונה נתוני בסיס על הרגלי התזונה של האוכלוסייה בישראל לפי כמה מדדים: רכיבי תזונה (תוך השוואה להמלצות האמריקאיות ולהמלצות משרד הבריאות לתזונה נכונה), צריכת נוזלים, צריכת אלכוהול, צריכה קלורית בארוחות השונות, זמן אכילת הארוחות והמקום שבו הן נאכלות, מספר המנות הנצרכות מקבוצות המזון השונות ועוד. בין הסוגיות הנדונות בחלק זה של הסקר: האם קבוצות אוכלוסייה בישראל נבדלות זו מזו בתזונתן; האם יש הבדלים בצריכת המזון בין גברים לנשים ובין קבוצות גיל שונות באוכלוסייה; מהם הקשרים בין מצבי בריאות שונים לבין הרגלי אכילה; אילו סוגי תפריט רווחים בישראל; האם יש "תפריט ישראלי". במקביל לאיסוף הנתונים בשטח, הוקם בסיס נתונים חדש להרכב המזון הישראלי (בינ"ת), הכולל 4,500 פריטי מזון ומידע על ערכים תזונתיים של 49 רכיבי תזונה לכל פריטי המזון שבו. כן כולל הקובץ כ-1,200 מתכונים.

(תזונה; מזון; ויטמינים; מינרלים; קלוריות; שתיית אלכוהול; כולסטרול)

214

לב-ויזל, רחל; צוויקל, ג'ולי; ברק, נורית (עורכות):

"שמרי נפשך": בריאות נפשית בקרב נשים בישראל

המרכז לחקר וקידום מעמד האישה והמחלקה לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2005, 494 עמ' (עברית, סיכומים באנגלית), בשיתוף עם מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל.

באוקטובר 2002 התקיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב כינוס לאומי ראשון מסוגו בנושא קידום הבריאות הנפשית של נשים בישראל. בפרסום הנוכחי מוצגים 25 מאמרים מאותו כנס, שבהם נדונים ממצאי מחקרים, בעיות, אתגרים ונושאים מגוונים הקשורים לבריאות הנפשית של נשים בישראל. הפרסום מחולק לחמישה שערים, כדלקמן: נשים ומגדר – פעילות הגומלין שבין מגדר לבין בעיות של בריאות נפשית בקרב נשים; בריאות נפשית, תפקידים ואמהות – נקודות מבט שונות על ההשפעות שיש להריון, לאמהות ולסוגים חדשים של יחסי אם-ילד (פונדקאות, נישואים פוליגמיים ועוד) על הבריאות הנפשית של נשים; גישות הוליסטיות לבריאות – יחסי הכוחות שבין הבריאות הגופנית לבין הבריאות הנפשית של נשים (סרטן, אנורקסיה נרבוזה ועוד) ודרכי טיפול במסגרות פסיכיאטריות ובמסגרות הרפואה הראשונית; אלימות כלפי נשים – אלימות גופנית ומינית (פחד מאונס, העברה בין-דורית של אלימות במשפחה ועוד); איכות חיים במעגל החיים – נשים חד-הוריות מבחירה, בריאותן הנפשית של נשים בנגב מהפן התרבותי, נשים בבתי אבות ועוד.

(נשים; בריאות הנפש; רווחה רגשית; אמהות; הריון; דיכאון; חרדה; סרטן; מחלות גופניות; הפרעות אכילה; נשים מוכות; אונס; אלימות במשפחה; בתי-אבות; משפחות חד-הוריות)

215

חולים בטיפול בדיאליזה בישראל: מדדי מעקב, 1989-2001

המרכז הישראלי לדיאליזה ולהשתלות כליה ותחום מידע, שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2004, 86 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראה: יחידות אגף מידע ומחשוב, תחום מידע).

פרסום זה כולל מידע על חולים באי-ספיקת כליות סופנית המטופלים בדיאליזה בישראל, ב-1989-2001. הפרסום מבוסס על מאגר המידע של החולים באי-ספיקת כליות סופנית המנוהל במרכז הישראלי לדיאליזה ולהשתלות כליה. מטרת הפרסום היא להצביע על מגמות ושינויים שחלו בטיפול ולהציג את שיעור החולים ואת מדדי המעקב עבור קובעי המדיניות, אנשי המקצוע והציבור הרחב. בין הממצאים: בין 1989 ל-2001 עלה מספר החולים בטיפול בדיאליזה פי 2.7; כ-27% מהחולים המטופלים בכל שנה הם חולים חדשים; כ-61% מכלל החולים הם זכרים; הגיל הממוצע של החולים בסוף שנה עלה מ-55.2 ב-1989 ל-63.2 ב-2001; שיעור המטופלים המתוקנן לגיל עלה בתקופת המחקר ב-122% בקרב ערבים ואחרים וב-63% בקרב יהודים; שיעור החולים החדשים מתוקנן לגיל עלה מ-10.1 ל-100,000 נפש ב-1989 ל-16.8 ב-2001; ב-1989 היו 19% מהמטופלים החדשים חולי סוכרת, לעומת 41% מהמטופלים החדשים ב-2001; אחוז חולי הסוכרת מבין המטופלים נמצא גבוה יותר בקרב ערבים ואחרים מאשר בקרב יהודים, בשני המינים. הפרסום כולל גם השוואות בין-לאומיות ונספח הכולל נתונים מעודכנים עד 2004.

(מחלות אורולוגיות; דיאליזה; השתלות)

216

הפסקות הריון על-פי חוק: 1990-2003

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2005, 35 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

פרסום זה בא בהמשך לסדרת פרסומים של משרד הבריאות בנושא הפסקות הריון המתבצעות לאחר אישורי הוועדות להפסקת הריון, הפועלות בהרשאת המשרד. הפרסום כולל את הנושאים הבאים: מגמות בפעילות הוועדות להפסקת הריון, 1990-2003 - בהתאם לדיווח החודשי למשרד הבריאות על מספר הפניות לוועדות, מספר אישורי הוועדות ומספר הפסקות ההריון בפועל לפי סעיפי החוק (סעיפי החוק: 1- האישה היא מתחת לגיל 17 או למעלה מגיל 40; 2 – ההריון נובע מיחסים אסורים, מגילוי עריות או שהוא מחוץ לנישואין; 3 – העובר עלול להיות בעל מום; 4 – המשך ההריון עלול להזיק לאישה ואף לסכן את חייה); הפסקות הריון לפי שבוע ההריון; הפסקות הריון מאוחרות (מעל שבוע 23 להריון); הפסקות הריון באמצעות מיפג'ין (עד השבוע ה-7 להריון, כולל); פעילות הוועדות לפי בעלות המוסד, 2003; אישורי הוועדות להפסקת הריון לפי גיל האישה, 1994-2002; השוואות בין-לאומיות. בנספח לפרסום, מוצגת רשימת הוועדות להפסקת הריון ב-2003. על פרסום הלמ"ס בנושא זה: "תכונות דמוגרפיות וחברתיות של הפונות לוועדות להפסקת היריון בישראל, 1997", ראה חוברת 125, פריט 006.

(הריון; הפלות)

217

גרוס, רויטל; ברמלי-גרינברג, שולי; מצליח, רונית:

דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות בשנת 2003, והשוואה לשנים קודמות

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, ירושלים 2005, 91 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995, מבצע מכון ברוקדייל מחקר הערכה מתמשך, במטרה לעקוב אחר השפעות החוק על קופות החולים, רמת השירות למבוטחים, שוויוניות השירותים ונטל התשלומים. בדו"ח הנוכחי מוצגים ממצאים מהסקר הארצי שנערך ב-2003, בהשוואה לסקרים שנערכו בשנים 1995, 1997, 1999 ו-2001. הממצאים מתייחסים לשינויים בשביעות הרצון מקופות החולים ומרמת השירות, תשלומי השתתפות עצמית, קבלת שירות או מידע, שוויוניות בנגישות לשירותים, הערכה כללית של מערכת הבריאות ועוד. אוכלוסיית הסקר כללה את כל תושבי ישראל בני 22 ומעלה, ומתוכם רואיינו 1,908 איש. בין הממצאים: נשמרה רמה גבוהה של שביעות רצון מקופות החולים, אך שביעות הרצון מתפקוד מערכת הבריאות בכללותה היתה נמוכה יותר; פערי שביעות הרצון בין הקופות צומצמו; בין 2001 ל-2003 לא חל שינוי ברמת שביעות הרצון מהנגישות לשירותים, משך ההמתנה במרפאה ומשך ההמתנה לרופא מומחה. לעומת זאת, גדל במקצת שיעור המדווחים על הרעה בשירותי הקופה, שיעור המדווחים על קושי בקבלת טיפול רפואי מסוים ושיעור המוותרים על תרופה בשל מחירה. חולים כרוניים ובעלי הכנסה נמוכה דיווחו על יותר קשיים במערכת הבריאות מאשר אחרים. שיעור בעלי ביטוח משלים בקרב האוכלוסייה עלה מ-64% ב-2001 ל-72% ב-2003, ושיעור בעלי ביטוח מסחרי עלה מ-26% ל-34%.

(ביטוח בריאות ממלכתי; קופות חולים; שירותי בריאות; שביעות רצון; תשלום עבור שירות; בדיקות רפואיות; טיפול רפואי; תרופות; זכויות החולה; קידום בריאות; ביטוח בריאות)

218

ניראל, נורית; רוזן, ברוך:

מידע וקבלת החלטות - הוועדה לבחינת הרפואה הציבורית ומעמד הרופא בה (ועדת אמוראי): ניתוח חקר מקרה

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, ירושלים 2005, 59 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

בעקבות שביתת הרופאים ב-2000, הוקמה "הוועדה לבחינת הרפואה הציבורית ומעמד הרופא בה" (ועדת אמוראי). בין תחומי הבדיקה שנקבעו לוועדה: הגדרה מחדש של המושגים "רפואה ציבורית", "רפואה פרטית" ומה שביניהם; שכר הרופאים; הקשרים שבין הרפואה הפרטית לרפואה הציבורית (שר"פ); היחס שבין השירותים האמבולטוריים לבין אלו של בתי-החולים. בעבודה זו, מנותחים השימוש שנעשה בנתונים במהלך עבודת הוועדה וקביעת המלצותיה. במסגרת העבודה, בוצעו ראיונות עם יו"ר הוועדה, חבריה ואישים נוספים, נעשה ניתוח תוכן של פרקים בניירות העמדה של הצדדים ובדיקת תוכן של דו"ח הוועדה. בין הממצאים: צוות המטה של הוועדה היה קטן מאוד וכמעט שלא עסק באיסוף מידע – עיקר איסוף המידע והכנת ניירות העמדה בוצע על-ידי הגופים בעלי העניין, והוועדה עשתה שימוש נרחב בנתונים שהוצגו לה; הוועדה העלתה המלצות כלליות ולא התעמקה בפרטים; ניכר, כי לוועדה היו חסרים נתונים מהותיים בסוגיות רבות, כגון הכנסות הרופאים, מידע על תשלומים לשר"פ, מידע על ביטוחים משלימים, מידע על ציוד רפואי, מידע על יעילותה של מערכת הבריאות ועוד.

(בריאות; דוחות ועדה; קבלת החלטות; צורכי מידע; שירותי בריאות; קופות חולים; בתי-חולים; אשפוז; רופאים; שכר; הסכמי עבודה; מימון; ביטוח בריאות; שר"פ; מחקר רפואי)

219

שמואלי, עמיר; חקלאי, ציונה; גורדון, עטל שולמית:

הכללת מצב בריאות בחישובי הקצאת המשאבים לקופות החולים (נוסחת הקפיטציה), בעזרת גישת אבחנות רפואיות – סיכום ביניים

"הרפואה", 144: ג' (מרס 2005), עמ' 173-177 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

הקצאת המשאבים לקופות החולים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי נעשית על-פי מנגנון הקפיטציה, המקצה את המשאבים לפי גיל המבוטחים (ככל שגיל מבוטח גבוה יותר, ההקצאה עבורו גבוהה יותר). זאת, כדי למנוע מהקופות תמריץ ל"הגליית" מבוטחים קשישים לקופות אחרות בשל עלות הטיפול הגבוהה בהם. במחקר זה, מוצע דגם הכולל גם את מצב בריאותם של המבוטחים בנוסחה, כדי לשקף טוב יותר את סיכון ההוצאה הצפויה מצד הקופה על מבוטח. דגם זה, בדומה לניסיון שנצבר בארצות-הברית, בהולנד ובשוויץ, מבוסס על שימוש באבחנות שנרשמו בתיקי חולים על-ידי הרופאים בבתי-החולים ועל פיתוח מערכת של קבוצות אבחון שוות עלויות. המחקר התבסס על תוכנה להקצאת משאבים, כאשר כבסיס נתונים שימש מאגר האשפוזים של משרד הבריאות ל-1994-1997. יישום דגם האבחנות בנתוני מאגר האשפוזים נמצא אפשרי, אם כי יש צורך במחקר נוסף ובשיתוף פעולה רחב יותר של קופות החולים בנוגע לעלויות, כדי להגיע לדגם המתאים ביותר.

(ביטוח בריאות ממלכתי; קופות חולים; הקצאת משאבים; אבחון רפואי; טיפול רפואי; אשפוז; עלויות)

220

דוידוביץ, נדב; שוחט, תמי; דן, מיכאל:

מחלות המועברות ביחסי מין: עדכון

"הרפואה", 144: ד' (אפריל 2005), עמ' 272-278 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

הטיפול במחלות המועברות ביחסי מין מהווה אתגר בכל העולם. על-פי הערכת ארגון הבריאות העולמי (WHO), מדי שנה נדבקים בעולם כ-333 מיליון בני אדם במחלות מין, הניתנות לטיפול, לא כולל תסמונת הכשל החיסוני (AIDS). שיעור התחלואה נמצא במגמת עלייה, בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון, גם במדינות מפותחות ובכללן ישראל. במאמר הנוכחי מובא מידע מעודכן על האפידמיולוגיה, האבחון, הטיפול והמניעה בישראל של מחלות המועברות ביחסי מין. עקב העלייה המשמעותית בתחלואה בישראל בשנים האחרונות, הוחלט במשרד הבריאות לפתוח לראשונה מרפאות המתמחות במחלות מין, כמקובל בארצות אחרות. בתל-אביב ובחיפה, שבהן נמצאו שיעורי תחלואה גבוהים, כבר נפתחו מרפאות אלו, המאוישות בצוותים רב-מקצועיים: רופאי עור, גינקולוגים, אחיות, עובדים סוציאליים, עובדים העוסקים בחינוך לבריאות ואפידמיולוגים. השירות במרפאות אלו ניתן ללא הזדהות הפונה, ללא תשלום וללא התניה בקיומו של ביטוח רפואי. השירות ניתן הן לתושבים ישראליים והן למהגרי עבודה.

(מחלות מין; מחלות זיהומיות; אפידמיולוגיה; אבחון רפואי; טיפול רפואי)

221

קידן, אילן; בילורי, בלה; פעמוני, שושי ואחרים:

מניעת כאב במרכז להמטואונקולוגיה, ילדים

"הרפואה", 144: ב' (פברואר 2005), עמ' 92-94 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

ילדים חולי סרטן עוברים במהלך הטיפול והאבחון פעולות רבות הגורמות כאב, אי-נוחות וחרדה. במכון להמטואונקולוגיה שבבית-החולים "ספרא" לילדים, שבמרכז הרפואי "שיבא", פועל החל ב-1999, מערך משולב של רופאים, אחיות, רופא מרדים המתמחה בהרדמת ילדים, צוות טכני ובעלי מקצוע אחרים. מטרותיו של מערך זה, כפי שהוגדרו, הן מתן הרגעה נגד כאבים, הורדת רמת החרדה בקרב הילדים, הבטחת מערכת בטוחה ויעילה והטמעת שיטות ללא תרופות להקלת הכאב ולצמצום החרדה. במחקר הנוכחי נבדקה יעילותו של מערך זה. במסגרת המחקר, נאספו נתונים דמוגרפיים על הילדים שטופלו, ומולאו שאלונים על-ידי 50 ילדים והוריהם. מממצאי המחקר עולה, כי הושגו המטרות שהוצבו. שיעור הפעולות שבוצעו ללא הרדמה ירד בצורה דרסטית. כמו כן, רמת החרדה של הילדים לפני ביצוע הפעולות נמצאה נמוכה יחסית (רמת החרדה בקרב ההורים היתה גבוהה יותר), ורמת הבטיחות לא נפגעה. עוד נמצא, כי לאורך זמן, כאשר התברר שהליכי ההרדמה אינם כרוכים בסיבוכים, הלך ופחת באופן משמעותי מספר המסרבים להרדמה.

(ילדים; סרטן; טיפול רפואי; כאב; חרדה)

222

גולן, נתלי; פילר, גיורא:

יחסי הגומלין בין הפרעת קשב וריכוז (ADHD) להפרעות שינה ועירות

"הרפואה", 143: ט' (ספטמבר 2004), עמ' 676-680 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

הפרעת קשב וריכוז היא למעשה הפרעה עצבית-התנהגותית, המופיעה בדרך-כלל בגיל הילדות, והיא גורמת לקושי בוויסות פעילות-יתר, לקושי בקשב ולתוקפנות. במחקרים רבים נמצא קשר בין הפרעת קשב וריכוז לבין הפרעות שינה. הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז דיווחו על כך שהשינה של ילדיהם היא מקוטעת ולא איכותית, בהשוואה להורי ילדים ללא הפרעה זו, אשר היו בקבוצות בקרה. לעומת זאת, בבדיקות אובייקטיביות נמצא, כי ברוב המקרים ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ישנו במשך פרק זמן ארוך יותר בהשוואה לילדים אחרים, והועלתה השערה כי ישנוניות יומית היא הגורמת להפרעות קשב וריכוז. בעבודות מבוקרות שנעשו בקרב ילדים עם חסך שינה נמצא, כי התנהגותם של ילדים אלה היא דמויית הפרעת קשב וריכוז. בעבודה שערכו מחברי המאמר נמצא, כי ילדים עם הפרעת קשב וריכוז לקו בהפרעות שינה ובישנוניות יומית. ממצא זה עשוי להסביר מדוע התרופה המעוררת ריטלין מסייעת לילדים אלה.

(הפרעות של חסך קשב; ריכוז; הפרעות התנהגות; הפרעות בשינה)

223

גרוסמן, אפרים ש':

תפקוד וערנות במצבי חירום ממושכים

"מגמות", מ"ג: 3 (אוקטובר 2004), עמ' 577-588 (עברית, סיכום באנגלית).

בשנים האחרונות נצבר ידע רב בנוגע להשפעה של חוסר שינה על תפקודם של בני אדם. במחקרים רבים נצפו שינויים במצבי רוח וירידה באיכות הביצוע של מטלות קצרות וארוכות, הדורשות כושר קוגניטיבי וריכוז ממושך. הממצאים מלמדים על ירידה כללית ברמת העוררות בעקבות חוסר שינה, המשפיעה לרעה על ביצוע משימות מסוגים שונים. ירידה זו ניכרת הן במהירות הביצוע והן בדיוק הביצוע. מהבחינה התפקודית, השינה עצמה עשויה אף היא להיות גורם מפריע: ישנה תופעה של תחושת ישנוניות ותשישות סמוך להתעוררות משינה עמוקה, תופעה המכונה "אינרציה של השינה או "שיכרון שינה", ופירושה שהתעוררות מלאה אינה מושגת גם לאחר שגלי המוח מעידים שהשינה תמה. נראה, כי ההתעוררות אינה מיידית, כפי שאולי נדמה, אלא היא תהליך שבמהלכו תפקודים שונים מגיעים לרמתם הרגילה בקצב שונה זה מזה. במאמר נסקרים ממצאי מחקרים אשר עסקו בהשפעות של חסך בשינה ושל אינרציה של השינה, בעיקר בהשפעות של תופעות אלו במצבי חירום, המצריכים תפקוד מיטבי לאורך זמן. לבסוף, מוצגים שלושה כיוונים להתמודדות עם הבעיה: 1) ארגון הזמן; 2) שימוש בתנומות קצרות; 3) שימוש בחומרים מעוררים (קפאין).

(שינה; הפרעות בשינה; מצבי לחץ; כושר קוגניטיבי; יעילות; תפקוד צבאי)

224

גורדון, אולגה; כראל, רפאל; קורדיש, אלה:

חשיפות תעסוקתיות וחשיבותן באטיולוגיה של סרטן שלפוחית השתן

"הרפואה", 143: י"א (נובמבר 2004), עמ' 772-774 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

סרטן על רקע תעסוקתי מתייחס לתהליך ממאיר המופיע על רקע של חשיפה לגורמים מסרטנים (חומרים או תהליכים) במקום העבודה. סרטן שלפוחית השתן מהווה כ-6% מכלל המחלות הממאירות בגברים וכ-2% בנשים. על-פי ההערכה, כ-20%-25% מהחולים לקו במחלה על רקע תעסוקתי. מטרת העבודה היתה לאתר גורמי סיכון תעסוקתיים למחלה. במסגרת העבודה נבדק מדגם של 150 גברים, שנותחו בשל המחלה בבתי-החולים "סורוקה" ו"ברזילי" ב-1993-2000. קבוצת הבקרה כללה 150 גברים שטופלו בבתי-חולים אלה באותה תקופה. שאלון המחקר כלל פרטים דמוגרפיים, הרגלי חיים, היסטוריה תעסוקתית ועוד. בין הממצאים: 20.6% מהחולים היו עובדי מתכת, מסגרות וריתוך, לעומת 15.3% בקבוצת הבקרה; 67.3% מהחולים ציינו כי נחשפו בעבר לחומרים כימיים במקום העבודה העיקרי, לעומת 54.7% בקבוצת הבקרה; 82.7% מהחולים עישנו לעומת 66.7% בקבוצת הבקרה.

(סרטן; מחלות מקצוע; עישון; בריאות תעסוקתית)

225

וימן, גבי; חיים, ניסים; קוטן, אברהם; לב, אימי:

מחלת הסרטן בישראל: מציאות מול "מציאות תקשורתית"

"הרפואה", 144: ב' (פברואר 2005), עמ' 85-88 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

תקשורת המונים היא המקור החשוב ביותר להספקת מידע לציבור בתחומים רבים, כולל תחום הבריאות. במחקר זה נבדק האם קיימים פערים בין דיווחי התקשורת לבין הנתונים הרפואיים לגבי שכיחויות של סוגי סרטן מסוימים, מוות מסרטן, סוגי טיפולים והצלחתם היחסית. במסגרת המחקר נבדקו כל הכתבות (650) בנושא סרטן שפורסמו בעיתונים היומיים "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"הארץ" בשנת 2000, אשר הושוו לנתוני מינהל רישום הסרטן במשרד הבריאות ולנתוני המחלקה לאונקולוגיה במרכז הרפואי "רמב"ם". מממצאי המחקר עולה, כי לעתים קרובות הסיקור התקשורתי אינו משקף את המציאות בנוגע להיבטים השונים שנבחנו. כך, לדוגמא, נמצא דיווח-יתר לגבי סוגי סרטן מסוימים ודיווח-חסר לגבי סוגי סרטן אחרים, הבלטת סוגי טיפול מסוימים לעומת אי-דיווח על סוגי טיפול אחרים, אי-דיוקים בנוגע למאפייני החולים ועוד. כמו כן, נמצאה שונות רבה בדיווח בין שלושת העיתונים.

(תקשורת המונים [השפעות]; עיתונות; סרטן; שיטות טיפול; תמותה)

226

ורנר, פרלה; ורד, איריס:

בחינת הידע בנוגע לאוסטיאופורוזיס בקרב אוכלוסיות שונות

"דורות", מס' 73 (מרס 2004), עמ' 32-33.

אוסטיאופורוזיס היא מחלה המאופיינת בירידה בצפיפות העצם ובאיכותה. ירידה זו עלולה להוביל לשבריריות העצם. שכיחות המחלה בקרב נשים בישראל בגילים 45-74 היא 14%, שכיחות העולה עם הגיל. למרות חומרתה, אוסטיאופורוזיס היא מחלה הניתנת לאבחון מוקדם, ניתנת לטיפול ואף ניתנת למניעה. במקרים רבים אין למחלת האוסטיאופורוזיס סימפטומים עד השבר הראשון, ולכן יש חשיבות רבה לאבחון מוקדם ולביצוע פעולות מניעה. להגברת הידע והמודעות של האוכלוסייה ושל אנשי המקצוע יש תפקיד מרכזי במאמצים למנוע את המחלה ולטפל בה. במאמר מובאים ממצאיהם של מחקרים שבוצעו בחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם המכון האנדוקריני במרכז הרפואי על שם שיבא, שנועדו לבדוק את רמת הידע בנוגע לאוסטיאופורוזיס בקרב קבוצות שונות: הציבור הרחב, חולים, רופאים ודיאטניות. מן הממצאים עולה, כי הידע בקרב כל הקבוצות שנחקרו לוקה בחסר. בסוף המאמר מובאות המלצות.

(אוסטיאופורוזיס)

227

טנה, דוד; שוומנטל, איבון; בורנשטיין, נתן:

ידע לגבי אירוע מוחי בקרב האוכלוסייה בישראל

"הרפואה", 143: ט' (ספטמבר 2004), עמ' 647-651 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

אירוע מוחי הוא גורם עיקרי לנכות נוירולוגית קשה וארוכת-טווח באוכלוסייה הבוגרת בישראל, והוא גורם המוות השלישי בשכיחותו לאחר מחלות לב וסרטן. האירוע ונזקיו ניתנים למניעה באמצעות איתור וטיפול בגורמי הסיכון העיקריים ופנייה לעזרה רפואית בסמיכות להופעת תסמיני האירוע. במחקר זה נבדקה רמת הידע לגבי אירוע מוחי, כולל גורמי הסיכון העיקריים והתסמונות, בקרב מדגם של 300 בני 40 ומעלה, נשים וגברים. בין הממצאים: 24% לא ידעו לציין גורם סיכון כלשהו לאירוע מוחי; גורם הסיכון המוכר ביותר היה יתר לחץ דם; 55% לא ידעו לציין תסמין של אירוע מוחי חד; רק 15% ידעו לציין נזק כלשהו כתוצאה מאירוע מוחי; בקרב משיבים שדיווחו על קיום של גורם סיכון אחד לפחות, רק 14% ראו עצמם שייכים לקבוצת סיכון. לסיכום, מתוצאות המחקר עולה, כי קיים חוסר ידע רב לגבי אירוע מוחי וגורמי הסיכון. לפיכך, מומלץ להקים תכנית להגברת המודעות והידע בקרב הציבור בישראל.

(אירוע מוחי; עמדות; מניעה)

228

צור, עצמון:

אפידמיולוגיית נפילות של נפגעי אירוע וסקולארי במוח במהלך אשפוז במחלקת שיקום

"הרפואה", 144: ב' (פברואר 2005), עמ' 89-91 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

נפילות של חולים שלקו באירוע וסקולארי במוח והמאושפזים לשם קבלת טיפול שיקומי הן תופעה שכיחה. כדי להפחית את שיעור הנפילות, יש לזהות את הגורמים להתרחשותן כבר בשלב מוקדם של האשפוז. במחקר הנוכחי נסקרו הנפילות שאירעו בקרב חולים שאושפזו במחלקת השיקום של בית-החולים לגליל המערבי בנהריה, לאחר שלקו באירוע וסקולארי במוח, ב-2000-2002. לגבי כל מקרה, מולא טופס שבו מידע כללי ורפואי על החולה ופרטי הנפילה. בין הממצאים: 89% מהחולים שנפלו נטלו ביום הנפילה תרופות העלולות להשפיע על רמת העירנות; בקרב 72% מהחולים שנפלו טונוס השרירים היה מופחת; 67% מהחולים שנפלו היו גברים; יותר ממחצית הנפילות היו של קשישים (בני 65+); הפרעות בתקשורת המילולית (28%), בעיות בתפיסת המרחב (25%) ופלג עיוורון - hemianopia (24%) נמצאו אף הם כגורמי סיכון לנפילה.

(פגיעה מוחית; נפילות; קשישים)

229

Greenberg, Elina; Treger, Iuly; Ring, Haim:

Post-Stroke Follow-up in a Rehabilitation Center Outpatient Clinic

“IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 6: 10 (October 2004), pp. 603-606. The article appears also on the Internet site: www.ima.org.il/imaj.

בדיקות מעקב לאחר שחרור ממרכז שיקומי לאחר אירוע מוחי הן חשובות מאוד למטופל. בבית-החולים לוינשטיין ברעננה נהוג לבצע בדיקות מעקב אלו כשלושה חודשים לאחר השחרור ולאחר מכן מדי שישה חודשים. במחקר הנוכחי נבדקו המצב התפקודי ותלונותיהם של המטופלים בעת הקבלה ובעת השחרור, כמו גם ההמלצות שניתנו להם בעת השחרור ובבדיקות המעקב. אוכלוסיית המחקר כללה 120 מטופלים, אשר שוחררו ממחלקת השיקום של בית-החולים ב-2001-2002 (כרבע מכלל המטופלים באותה תקופה). ל-74% מהם היה זה אירוע מוחי ראשון, וליתר היה זה אירוע מוחי חוזר. התלונות השכיחות של המטופלים היו, לפי הסדר: ירידה ביכולת התפקוד בידיים, ירידה כללית בתפקוד, קשיים בהליכה והפרעות בדיבור. לגיל החולה ולסוג האירוע לא נמצא קשר למספר התלונות (בניגוד לממצאי מחקרים אחרים). ההמלצות העיקריות שניתנו בעת בדיקת המעקב היו, לפי הסדר: פיזיותרפיה, שיקום מקצועי, ריפוי בדיבור, טיפול בכאב, טיפול פסיכולוגי והחלפת תרופות. בהמשך, נבדק כיצד טופלו החולים במרפאות הקהילה בהתאם להמלצות. נמצאה שונות רבה במידת הביצוע ובסוגי הטיפולים שבוצעו במרפאות השונות.

(פגיעה מוחית; שיקום; בדיקות רפואיות)

230

Ben-Haim, Menahem; Carmiel, Michal; Keidar, Rivka et al:
Donor Recruitment and Selection for Adult-to-Adult Living Donor Liver Transplantation in Urgent and Elective Circumstances
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), Vol. 7: 3 (March 2005), pp. 169-173. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

השימוש בכבד מתורמים חיים לצורכי השתלה הולך ונעשה שכיח. בחירתו של תורם מתאים היא גורם מפתח בתהליך ההשתלה. זאת, בשל ההשלכות על שלומם של התורם ושל המקבל, מורכבות ההשתלה ועוד. תהליך ההערכה של התורם הוא מורכב ורב-תחומי. מטרתו של המחקר היא להציג הליך לבחירת תורם כבד חי עבור מקרי השתלה רגילים ודחופים. הליך זה כולל שבעה שלבים – הצגת הבעיה בפני החולה ומשפחתו, סריקה ראשונית של תורמים פוטנציאליים, הערכה מפורטת של התורמים, בדיקות משלימות, קבלת ההחלטה לגבי התורם המתאים ביותר, בדיקת נתוני המועמד על-ידי ועדה עצמאית (שחבריה לא היו מעורבים בבחירתו) וקבלת הסכמה מדעת מהתורם. ההליך נוסה לגבי 43 מועמדים לתרומה ו-12 מקבלים פוטנציאליים; 33 מהמועמדים נפסלו מלתרום בשל בעיות חוסר התאמה שונות, כגון סוג דם לא מתאים, נפח כבד לא מתאים, בעיות לב וכלי דם, בעיות פסיכו-סוציאליות וכו'.

(השתלת איברים; תרומת איברים)

231

חמו-לוטם, מיכל; אנדי-פינדלינג, לירי:

סיכום ממצאי מחקר: תוצאות מחקר בנושא הרעלות ילדים

"בטרם" – המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים, פתח-תקוה 2004, 8 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.beterem.org.

במסגרת מחקר זה, שנערך לקראת מסע הסברה של ארגון "בטרם" בנושא מניעת הרעלות ילדים, רואיינו 661 הורים לילדים עד גיל 15. הנושאים שנבדקו היו: מודעות לסכנה שבמגע ובבליעה של מסירי שומנים קרים; אחסון חומרי ניקוי בבית. בין הממצאים: 44% מהמרואיינים היו מודעים לכך שמסירי שומנים קרים מסוכנים יותר מאקונומיקה במקרה של מגע עם הגוף, כאשר למשתמשים במסירים היתה מודעות גבוהה יותר (48% לעומת 33% בקרב הלא-משתמשים); המודעות לסכנה שבבליעת מסירי שומנים קרים היתה נמוכה יותר; 45% מהמרואיינים ציינו כי הם מאחסנים חומרי ניקוי בארון גבוה, 21% בארון נמוך נעול, ו-34% הנותרים מאחסנים את חומרי הניקוי במקומות לא-בטיחותיים, כגון ארון נמוך לא נעול או מרפסת שירות. בסוף הפרסום מוצגת התפלגות התשובות לפי מאפייני הרקע של המרואיינים: גיל, מוצא, רמת השכלה, רמת הכנסה, נטייה דתית וגילי הילדים.

(ילדים; הרעלות; ניקיון)

232

חמו-לוטם, מיכל; קליין, מיכל; עובדיה, איריס ואחרים:

כוויות ילדים בישראל: נייר עמדה ומחקר בנושא היפגעות ילדים מכוויות

"בטרם" – המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים, פתח-תקווה 2005, 8 עמ'.

כוויה היא אחת הפגיעות החמורות בבני-אדם, ביחוד בקרב ילדים, בגלל עורם הרך. חומרת הכוויה נקבעת על-פי שטח הכוויה, מיקומה בגוף, דרגתה וגיל הנפגע. בפרסום זה מרוכזים מידע ונתונים על היפגעות ילדים מכוויות בישראל, שנלקחו ממקורות שונים. בין הממצאים: בשנים 1998-2000 נפטרו בישראל שבעה ילדים בכל שנה עקב כוויות, כאשר שני שלישים מהנפטרים היו מהמגזר הערבי; ב-2001 אושפזו 1,440 ילדים עקב כוויות, רובם בני ארבע ומטה; 66.8% מכוויות הילדים היו עקב פגיעה מנוזלים חמים; 78% מהכוויות בקרב ילדים אירעו בבית; ב-2003 אירעו כ-39,000 מקרי שריפה בישראל – מבין מקרים אלה שסיבתם ידועה, שליש היו כתוצאה של משחקי ילדים; פעוטות בגילים 1-2 נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להיפגעות מכוויה; משך האשפוז הממוצע עקב כוויה הוא 10 ימים. בפרסום משולבים ממצאים מסקר מודעות, ידע והתנהגות הורים בנושא כוויות ילדים. הסקר נערך בקרב 700 הורים בינואר 2005, ונמצא כי להורים חסר ידע רב בנוגע לסיכונים לכוויה, בעיקר בנושאים של טמפרטורת מים המהווה סכנה, קפה חם וכו'.

(כוויות; פציעות; ילדים)

233

ג'אבר, לוטפי; רומנו-זליכה, אורלי; ריגלר, שמואל:

דפוסי מתן אנטיביוטיקה כנגד מחלות בדרכי הנשימה העליונות בקרב רופאי ילדים ורופאי משפחה

"הרפואה", 144: ג' (מרס 2005), עמ' 181-186 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

בשנים האחרונות נצפתה עלייה בעמידותם של חידקים בפני אנטיביוטיקה. קיים קשר מוכח בין היקף הטיפולים באמצעות אנטיביוטיקה לבין התפשטות תופעת העמידות לאנטיביוטיקה. ילדים הם הגורם המשמעותי ביותר לעלייה בשיעור חידקי Streptococcus pneumonia, העמידים לאנטיביוטיקה, בשל התחלואה הגבוהה ממחולל זה בקרבם ובשל שיעורי הטיפול הגבוהים באנטיביוטיקה. בעבודה זו, נסקרים דפוסי מתן אנטיביוטיקה בקרב מדגם של רופאי ילדים ורופאי משפחה המועסקים במרפאות ראשוניות של שירותי בריאות כללית במחוז השרון, תוך השוואה בין ממצאי הסקר לבין העקרונות המומלצים למתן אנטיביוטיקה של המרכז לבקרת מחלות בארצות-הברית. נמצא, כי דפוסי מתן אנטיביוטיקה לילדים החולים בדרכי הנשימה העליונות אינם תואמים את ההנחיות. מסקנת החוקרים היא, כי יש לשקול תכנית התערבות לצמצום השימוש באנטיביוטיקה.

(חידקים; ילדים; אנטיביוטיקה; רופאי משפחה)

234

Abdul-Ghani, Muhammad A.; Vardi, Pnina; Raz, Itamar et al:
High Frequency of Pre-Diabetes, Undiagnosed Diabetes and Metabolic Syndrome among Overweight Arabs in Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), Vol. 7: 3 (March 2005), pp. 143-147. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

העמידות הגוברת לאינסולין, שיש לה קשר להשמנת-יתר, עלולה לגרום לתסמונת המטבולית ולסוכרת מסוג 2. במחקר זה נבדקה שכיחות התסמונת המטבולית, סוכרת לא מאובחנת ומצב טרום-סוכרתי בקרב ערבים בריאים בעלי משקל עודף בישראל. במחקר השתתפו 52 נשים ו-43 גברים מעל גיל 40, עם מדד מסת גוף של 27 ומעלה, שביקרו במרפאה ראשונית של שירותי בריאות כללית בכפר בצפון הארץ. במסגרת המחקר, נבדקו היסטוריה רפואית ומשפחתית, מצב גופני, משקל, משקל מסת גוף, לחץ דם ועוד. בין הממצאים: 27% מהנבדקים סבלו מסוכרת בלתי מאובחנת מסוג 2; רק ל-31% היתה רמת גלוקוז תקינה; תסמונת מטבולית נמצאה ב-48% מהנבדקים. מסקנת החוקרים היא, כי לאור האחוז הגבוה של הסובלים מבעיות מטבוליות ומסיכונים לפיתוח סוכרת מסוג 2 ולתחלואה מבעיות לב, יש להפעיל עבורם תכנית התערבות מיוחדת, הכוללת בדיקות רפואיות פשוטות יחסית במרפאות הראשוניות.

(ערביי ישראל; סוכרת; השמנת-יתר; יתר לחץ דם)

235

לוין, שמעון יוסף; וולבובסקי, מירה; נקר, ששון; וינקר, שלמה:

איזון לחץ-הדם בחולי סוכרת: תכנית טיפול במרפאה לרפואת משפחה

"הרפואה", 144: ב' (פברואר 2005), עמ' 76-78 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

יתר-לחץ-דם (יל"ד) המתלווה למחלת הסוכרת עלול לגרום לאוטם בשריר הלב, לאירוע מוחי, לפגיעה בעורקי הגפיים התחתונים ועוד. במחקרים נמצא, כי איזון לחץ הדם תורם לירידה משמעותית בתחלואה ובתמותה הקשורה למחלת הסוכרת. בעבודה הנוכחית נבדקה יעילותה של תכנית התערבות להפחתת יל"ד במרפאה לרפואת המשפחה של שירותי בריאות כללית. במחקר נכללו כל חולי הסוכרת המטופלים במרפאה וסובלים מיל"ד או מטופלים נגד יל"ד. החולים זומנו למעקב על-ידי האחיות והופנו לרופא המטפל לשם איזון לחץ הדם באמצעות תרופות. המעקב בוצע במשך שישה חודשים. בין הממצאים: מבין 115 החולים עם סוכרת מסוג 2, ל-91 היה יתר לחץ דם; חולים ללא יל"ד היו צעירים יותר בממוצע מחולים עם יל"ד; 23% מהלוקים ביל"ד לא קיבלו טיפול תרופתי לפני התחלת התכנית; במהלך תכנית הטיפול, 61% נזקקו ליותר מתרופה אחת ו-35% נזקקו לשלוש תרופות או יותר כדי לאזן את לחץ הדם; הטיפול הנפוץ ביותר היה באמצעות מעכבי האנזים המהפך אנגיוטנסין (ACEI); הטיפול הוביל לירידה מובהקת של לחץ הדם.

(סוכרת; מחלות כלי הדם; תכניות התערבות; טיפול תרופתי)

236

ניב, ירון; ניב, גליה; לוי, זהר; ניב, יונה:

זכות האדם על גופו: סקר עמדות של קשישים כלפי הזנה וטיפולים מאריכי חיים במצבי שיטיון

"הרפואה", 143: ט' (ספטמבר 2004), עמ' 652-655 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il/harefuah.

מחלת השיטיון יכולה להופיע בכל גיל, אך היא שכיחה בקרב קשישים - כ-15% מבני 65 ומעלה וכ-40% מבני 80 ומעלה לוקים במחלה זו. המחלה מופיעה בארבע דרגות חומרה: שינויי אישיות, ההופכים את החולה לבלתי-נעים לסביבתו; חוסר יכולת לזכור כיצד לבצע מטלות פשוטות; החולה אינו מזהה אנשים אהובים וקרובים; החולה אינו מסוגל לדאוג לעצמו ולתקשר עם הסביבה. חלק מהחולים מגלים התנגדות לאכול. מטפלים רבים סבורים כי יש להאכיל את החולה בניגוד לרצונו. במחקר הנוכחי נבדקו עמדותיהם של קשישים בני 70 ומעלה המתגוררים בדיור מוגן לגבי אפשרויות הזנה ופעולות רפואיות מתקדמות אם יחלו בשיטיון. בין הממצאים: 70% ציינו כי הם מתנגדים שייעשו בהם פעולות אלו בדרגות שיטיון נמוכות ו-80% מתנגדים לכך בדרגות שיטיון גבוהות; 95% מתכוונים לכתוב צוואה המפרטת הסכמה או אי-הסכמה לפעולות רפואיות במצבי שיטיון שונים.

(תשישות נפש; קשישים; עמדות; זכויות החולה; טיפול כפוי)

237

בכנר, יעקב; כרמל, שרה; זינגר, יהורם:

למות בבית מזווית ראייה של המשפחה המטפלת בישראל

"גרונטולוגיה", ל"ב: 1 (2005), עמ' 107-121 (עברית, סיכום באנגלית).

בעשורים האחרונים התחזקה ההכרה שטיפול באמצעות אשפוז אינו רצוי לטיפול בחולים סופניים, בין היתר עקב רצונם של חולים למות בביתם, אולם הטיפול בבית גורם נטל כבד לבני המשפחה. מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך את ההשפעה של שתי מסגרות שירותי בריאות על ההתנסות של המטפלים העיקריים עם חוויית המוות של החולה בביתו, ולבחון את עמדותיהם של מטפלים אלה ביחס להתנהגות של הצוות הרפואי. לשם כך, נערכה השוואה בין שתי קבוצות של מטפלים: אחת טיפלה בבן המשפחה במסגרת של הוספיס-בית, והשנייה טיפלה בבן הבית במסגרת של מרפאה קהילתית בשילוב עם בית-חולים. המדגם כלל 159 מטפלים של חולי סרטן – 76 מהם השתייכו למסגרת הוספיס-בית ו-83 למסגרת בית-החולים. נמצא, כי מטפלי ההוספיס-בית תפסו את חוויית המוות באופן חיובי יותר מאשר מטפלי בית-החולים; כמו כן, שיעור גבוה מהמטפלים של חולים בהוספיס-בית ציין שהיה חוזר על הטיפול כפי שהוא התבצע על-ידי הצוות הרפואי, לעומת שיעור נמוך בהרבה מהמטפלים במסגרת בית-החולים. הערכות חיוביות יותר כלפי אנשי הצוות הרפואי ניתנו על-ידי מטפלי ההוספיס-בית.

(חולים סופניים; סרטן; הוספיס; טיפול ביתי [ע"י המשפחה])

238

סולימאן, ח'אלד; עזאיזה, אסעד ואחרים:

עמדותיהן של משפחות ערביות כלפי בית האבות לפני ואחרי שהייתו של קרובן במוסד ומעורבותן באשפוזו

"גרונטולוגיה", ל"ב: 1 (2005), עמ' 123-132 (עברית, סיכום באנגלית).

בחברה הערבית המסורתית, שבה הזקן החולה והמוגבל מוחזק בביתו ונתמך על-ידי משפחתו, קיימת עדיין סטיגמה שלילית כלפי בתי האבות. בעקבות התמורות שחלו בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל, גבר השימוש בשירותים מוסדיים והוקמו מספר בתי אבות. מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את מעורבותן ועמדותיהן של משפחות ערביות שקרוביהן חיים בבית אבות כלפי בית האבות לפני ואחרי אשפוזם במוסד. במחקר רואיינו קרובי משפחה של 60 קשישים אשר התגוררו בבית האבות "דבוריה" לפחות שישה חודשים. בין הממצאים: ל-88% מקרובי המשפחה היו עמדות שליליות כלפי בית האבות לפני אשפוזו של בן משפחתם במוסד; לאחר האשפוז, 83% מקרובי המשפחה הביעו שביעות רצון מבית האבות, הן מבחינת הטיפול הרפואי והן מבחינות חברתיות. 90% מקרובי המשפחה ציינו כי הם מבקרים את בן משפחתם לפחות פעם בשבוע, ו-75% ציינו כי הם רוצים ודורשים להיות מעורבים בכל שינוי הקשור לקרוב משפחתם. יש לציין, כי המחקר לא כלל דיירים ערירים (כשליש מהדיירים בבית האבות). כמו כן, לא נכללו דיירים שעזבו את בית האבות כעבור כמה חודשים, בין היתר בגלל השפעת נורמות חברתיות. יש לציין גם, כי קרוביהם של 22% מהדיירים סירבו לענות לשאלון.

(בתי אבות; ערביי ישראל; עמדות; נורמות חברתיות)

239

Morad, Mohammed; Merrick, Joav; Hemmo-Lotem, Michal et al:

Burn Injuries and Adolescents in Israel

“International Journal of Adolescent Medical Health”, 16: 3 (2004), pp. 201-205.

בעבודה זו נבחן המידע הקיים על כוויות ילדים בישראל מתוך מאגר המידע Medline/PubMed. נמצאו 22 מחקרים בנושא כוויות, אך רק 12 מהם נגעו לכוויות בהקשר לילדים ולמתבגרים. העבודה מתמקדת בממצאים של שלושה מהמחקרים. נמצא, כי אחוד הכוויות בקרב בני 5-14 יהודים הוא 0.46 ל-1,000 ילדים. האחוז בקרב בני 5-14 בדואים הוא כפול. עם זאת, יש לציין כי אחוז הכוויות בקרב שתי קבוצות אלו נמצא במגמת ירידה בעשורים האחרונים. זאת, בין היתר, הודות לתכניות הסברה בבתי-הספר. הכוויות השכיחות ביותר בקרב ילדים ומתבגרים הן כתוצאה משפיכת נוזלים חמים (בעיקר מים), ולאחר מכן כתוצאה מחשיפה לאש ולחומרים כימיים, הן בקרב יהודים והן בקרב בדואים. אצל הבדואים נמצאו שכיחות גם כוויות חשמל. אחוזי התמותה עקב כוויות נמצאו נמוכים מאוד בשתי הקבוצות. היארעות הכוויות נמצאה שכיחה בסופי שבוע. רוב הכוויות אירעו בבית.

(כוויות; ילדים; מתבגרים; בדואים)

240

Yagev, Ronit; Tsumi, Erez; Lifshitz, Tova et al:
The Effect Of The Dead-Sea Environment On Uveitis
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 2 (February 2005), pp. 86-90. The Article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

דלקת ענביה (אובאיטיס) עלולה לגרום לכאב, לפגוע בראייה ואף לגרום לעיוורון. הטיפול המקובל בדלקת הוא תרופתי. במחקר זה נבחנו היתרונות הסביבתיים של ים המלח לטיפול בדלקת ולוויתור על תרופות. לאזור ים המלח יש תכונות אקלימיות ייחודיות, כגון רמה נמוכה של קרינה אולטרה-סגולית, לחץ חמצן גבוה ותכולה גבוהה של מינרלים באוויר, במים ובבוץ המופק מהים. במסגרת המחקר, נבדקו 55 חולים מחו"ל הסובלים מאובאיטיס כרוני שהגיעו לביקורי מרפא בים המלח למשך 3-4 שבועות ב-1993-2000 (חלקם נוהגים להגיע לים המלח בתדירות גבוהה). החולים נבדקו עם הגעתם ובסיום הביקור. בין הממצאים: במהלך הטיפול חל שיפור מובהק במצבם של החולים, אך לאחר זמן מצבם התדרדר שוב. עם זאת, 64% מהחולים דיווחו על צריכה נמוכה יותר של תרופות ושתכיפות הדלקת וחומרתה פחתו.

(מחלות עיניים; ים המלח; תיירות מרפא)

241

בר-און, גדי; אלתר, רחל; הלוי-הייטנר, הדס ואחרים:

שאלון להערכת מוגבלות מכאבי גב תחתון: בדיקת מהימנות השאלון ותוקפו בעברית

"גרונטולוגיה", ל"ב: 1 (2005), עמ' 147-163 (עברית, סיכום באנגלית).

שאלון Modified Oswestry Low Back Pain Disability משמש כלי הערכה של חולים הסובלים מכאבי גב תחתון. השאלון מיועד לדיווח עצמי. מטרתו של המחקר הנוכחי היתה לבדוק את מהימנותו ותוקפו של השאלון בתרגומו לעברית. 30 קשישים החיים בקהילה (20 מתוכם התלוננו בחודש האחרון על כאב גב תחתון והופנו לטיפול בפיזיותרפיה, ו-10 לא התלוננו על כאבי גב תחתון) מילאו שלושה שאלונים: שאלון סוציו-דמוגרפי, שאלון תקף לבדיקת כאבי גב תחתון (Rolland Morris Scale) והשאלון החדש. נמצא, כי השאלון בגרסתו העברית מהימן ותקף. בבדיקת תוקף קבוצות ידועות לשאלון (התלוננו ולא התלוננו על כאבי גב תחתון) נמצאו הבדלים מובהקים בממוצעי שתי הקבוצות. גם בבדיקה מול שאלון תקף אחר בעברית נמצא קשר חיובי גבוה בתשובות. מסקנת החוקרים היא, כי על אף תקפותו ומהימנותו של השאלון, יש לשקול את יעילות השימוש בו לאור מורכבותו: קשישים רבים אינם שולטים היטב בעברית ו/או שרמת השכלתם נמוכה, ולכן הם זקוקים לעזרה במילוי השאלון.

(כאב; קשישים; שאלונים; תוקף)

242

ראה גם:

ישראל במספרים, 2004 (פריט מס' 202)

¨        

האוכלוסייה הערבית בישראל, 2003 (207)

¨        

שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004 (208)

¨        

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2004 (209)

¨        

Women’s Empowerment: Measuring the Global Gender Gap (243)

¨        

תפקיד התמיכה החברתית, ההערכה העצמית וההסתגלות בהסבר הנטייה למחשבות אבדניות בקרב צעירים (246)

¨        

התארגנות קהילתית לאספקת שירותים ומשמעויותיה לתכנון העירוני: חקר אירוע – קהילת מהגרים בחיפה (248)

¨        

Stress and Burnout Among Students Before and After The Passover Break: Vacation Activities and Personality Variables as Moderators (251)

¨        

השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר: דו"ח לשנת 2003 (264)

¨        

ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, 1989-2004 (267)

¨        

הפחתת פליטת חלקיקים ממנועי דיזל של אוטובוסים על-ידי שימוש במלכודת חלקיקים (300)

¨        

השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, 2003 (305)

¨        

שימוש לרעה בסמים ובאלכוהול במקום העבודה בישראל – דו"ח סיכום: חלק א' – סקר חברות: שכיחותן של בעיות סמים ואלכוהול במקום העבודה הישראלי וחלופות ניהוליות להתמודדות עמן (306)

¨        

שימוש לרעה בסמים ובאלכוהול במקום העבודה בישראל – דו"ח סיכום: חלק ב' – סקר עובדים: גורמי סיכון בעבודה ושימוש לרעה בסמים ובאלכוהול במקומות עבודה בישראל (307)

¨        

עיסוי רפואי: מקצוע מתאים לעיוורים וכבדי ראייה בישראל (313)

¨        

המחסור הצפוי באחיות בישראל (314)

¨        

המוסד לביטוח לאומי - סקירה שנתית, 2004 (317)

¨        

שינויים במבנה מדינת הרווחה – מביטוח סוציאלי לשירות ממשלתי (320)

¨        

איכות החיים של מקבלי הגמלה להבטחת הכנסה (325)

¨        

מטפלים ומדריכים במסגרות דיור, תעסוקה מוגנת ויום שהות ארוך לאנשים עם פיגור שכלי: מאפיינים, תפיסות תפקיד ושביעות רצון מעבודה (326)

¨        

מוסדות גריאטריים – מגמות אסטרטגיות שונות (328)

¨        

זיהוי קשישים הנמצאים בסיכון להתעמרות בידי בני משפחה מטפלים: פיתוח כלי אבחנתי (329)

¨        

אנשים עם מוגבלות במגזר הערבי (330)

¨        

אביזרי עזר ממוחשבים בשימוש אנשים עיוורים ולקויי ראייה (333)

¨        

"השירותים הוטרינריים", משרד החקלאות, גיליון 1-2 – ינואר-פברואר 2005 (390)

¨        

 

ה. חברה, תרבות ופנאי

פרסומים

Lopez-Claros, Augusto; Zahidi, Saadia (eds.):
Women’s Empowerment: Measuring the Global Gender Gap
World Economic Forum, Geneva 2005, 23 pages. The publication appears on the Internet site: www.weforum.org.

מחקר זה, אשר נערך על-ידי הפורום הכלכלי העולמי, הוא הראשון שבו נעשה ניסיון לכמת את גודלו של הפער בין המינים ב-58 מדינות: 30 המדינות החברות ב-OECD (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח) ו-28 מדינות נוספות, המוגדרות כמתפתחות. המחקר התבסס על נתונים שנאספו על-ידי ארגונים בין-לאומיים שונים ועל מידע איכותני של יחידת סקרי דעת הקהל של הפורום. במחקר נבדק אי-השוויון בין גברים לנשים בנושאים הבאים: השתתפות בשוק העבודה; נגישות לשוק העבודה, שאינה מוגבלת לתחומים מסוימים ולמשרות בשכר נמוך; ייצוג בגופים המקבלים החלטות ("העצמה פוליטית"); נגישות להשכלה; נגישות לשירותי בריאות ורווחה. בין הממצאים: ישראל דורגה במקום ה-28 מבחינת שוויון בהשתתפות בשוק העבודה, במקום ה-40 מבחינת שוויון הזדמנויות ושוויון בשכר, במקום ה-32 מבחינת ייצוג נשים בפוליטיקה, במקום ה-28 מבחינת נגישות נשים להשכלה ובמקום ה-39 מבחינת נגישות נשים לשירותי בריאות ורווחה. במקומות הראשונים בקטגוריות השונות דורגו מדינות סקנדינביה: שוודיה, נורבגיה, פינלנד, איסלנד ודנמרק.

(הבדלים בין המינים; שוויון חברתי; הזדמנויות בחינוך; הזדמנויות בתעסוקה; פוליטיקאים; שירותי בריאות; שירותי רווחה)

243

Lewin-Epstein, Noah; Stier, Haya; Braun, Michael:
Division of Household Labor in Germany and Israel: Time Constraints, Resource Dependence and Gender Ideology
Pinhas Sapir Center for Developments, Tel-Aviv University, Tel-Aviv 2005, 33 pages. The publication appears also on the Center’s Internet site: http://sapir.tau.ac.il.

בעבודה זו מוצג ניתוח משווה הדן בקשרים שבין דפוסים משפחתיים לבין הסדרים מגדריים נורמטיביים (המתוחמים מבחינה תרבותית), בהקשר לחלוקת העבודה בבית בין בני-זוג. במחקר מושווים דפוסי חלוקת העבודה בבית בגרמניה ובישראל - שתי מדינות הדומות מבחינת מאפיינים של משטר רווחה קונסרבטיבי, אך שונות מבחינת הסדרים מגדריים. נבדקו מספר השערות, באמצעות נתונים שנאספו בפרויקט ISSP (International Social Survey Programme) ב-2002. במיוחד נבחנו משך הזמן המושקע על-ידי בני-הזוג בביצוע המטלות הביתיות והמידה שבה בני הזוג מתחלקים בביצוע משימות ביתיות ספציפיות. בין הממצאים: זוגות ישראלים משקיעים פחות זמן בביצוע מטלות ביתיות בהשוואה לזוגות גרמנים; בישראל, יותר מאשר בגרמניה, חלוקת העבודה בבית בין בני הזוג מושפעת מהשתתפות הנשים בכוח העבודה ומהימצאות ילדים בבית; בגרמניה, ההסדר המגדרי של עבודות הבית נוקשה יותר בהשוואה לישראל, ונוכחותם של ילדים מקטבת בדרך כלל את חלוקת עבודות הבית בין בני-הזוג; בשתי המדינות יש קשרים חזקים בין עמדות ביחס לתפקידי מגדר לבין חלוקת המשימות הביתיות.

(תפקידים במשפחה; הבדלים בין המינים; הבדלי תרבות; יחסים בין בני זוג; ישראל; גרמניה)

244

קוליק, ליאת; ריאן, פייסל:

יחסים זוגיים, אסטרטגיות התמודדות עם קונפליקט בית-עבודה ורווחה נפשית: ניתוח משווה בין נשים יהודיות לנשים ערביות

"מגמות", מ"ג: 4 (מרס 2005), עמ' 633-658 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבדקו הבדלים בין נשים יהודיות לנשים ערביות בהיבטים שונים של הזוגיות: חלוקת העבודה בבית בין בני הזוג, עמדות בקשר לתפקידי המינים, תמיכה זוגית ואסטרטגיות ההתמודדות עם מתח הנוצר עקב דרישות הבית ודרישות העבודה. בנוסף, נבדקה התרומה המשולבת של מאפייני החיים הזוגיים ואסטרטגיות ההתמודדות להסבר רווחתן הנפשית של הנשים – תחושת לחץ, שביעות רצון מהנישואין ושביעות רצון מהחיים. במחקר נכללו 57 נשים יהודיות ו-89 נשים ערביות, כולן בעלות השכלה תיכונית ומעלה, נשואות, אימהות לילדים, שבן זוגן עובד, והן מועסקות מחוץ לבית בשכר. בין הממצאים: עמדותיהן של הנשים הערביות כלפי תפקידי המינים נמצאו מסורתיות יותר מעמדותיהן של הנשים היהודיות; שתי הקבוצות העריכו שביצוע המטלות מחוץ לבית הוא השוויוני ביותר ושביצוע מטלות משק-הבית והמטלות הטכניות הוא הפחות שוויוני; לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות בעניין התמיכה הזוגית, אך בשתי הקבוצות דיווחו הנשים שהתמיכה שהן נותנות היא גדולה יותר מהתמיכה שהן מקבלות; אסטרטגיית ההתמודדות עם מתח בשתי הקבוצות היא התמודדות פעילה, אך בקרב הנשים הערביות נעשה יותר שימוש בהגדרה מחודשת של המצב, ואילו בקרב הנשים היהודיות נעשה יותר שימוש בבקשת עזרה מהסביבה; עמדות ליברליות בנוגע לתפקידי המינים נמצאו כמשתנה המסביר רווחה רגשית בשתי הקבוצות.

(יחסים בין בני זוג; הבדלים בין המינים; רווחה רגשית; עמדות; נשים עובדות; ערביי ישראל)

245

ליברמן, צפנת; סולומון, זהבה; גינזבורג, קרני:

תפקיד התמיכה החברתית, ההערכה העצמית וההסתגלות בהסבר הנטייה למחשבות אבדניות בקרב צעירים

"מגמות", מ"ג: 4 (מרס 2005), עמ' 615-632 (עברית, סיכום באנגלית).

מחשבות אבדניות הן תופעה מוכרת בקרב מתבגרים ובוגרים צעירים. מטרתו של המחקר הנוכחי, שנערך בקרב צעירים המשרתים בצבא, היתה לבדוק את הקשר שבין רמת ההסתגלות, כפי שהיא מתבטאת במצוקה נפשית, בהערכת התפקוד ובהערכת הבריאות, לבין קיומן של מחשבות אבדניות. כמו כן, נבחנה תרומתם של משאבים אישיים לקשר שבין ההסתגלות לבין מחשבות אבדניות. אוכלוסיית המחקר כללה 230 חיילים גברים בשירות סדיר שהופנו לטיפול רפואי שלא על רקע נפשי. הנבדקים התבקשו למלא שאלון בנושא תמיכה חברתית נתפסת, הערכה עצמית ובריאות כללית. בין הממצאים: למידת ההערכה העצמית ולמידת התמיכה החברתית הנתפסת יש השפעה ישירה על נטייה למחשבות אבדניות; כמו כן, לשני משאבים אלו יש השפעות עקיפות על הקשר שבין רמת המצוקה הנפשית לבין הנטייה למחשבות אבדניות. הערכה עצמית ממתנת קשר זה בקרב נבדקים עם הערכה עצמית גבוהה שאצלם חלש הקשר שבין רמת המצוקה לבין הנטייה למחשבות אבדניות. תמיכה חברתית מתווכת קשר זה, כך שחוסר בתמיכה חברתית גורם למצוקה נפשית הקשורה למחשבות אבדניות וכן ממתנת קשר זה בקרב נבדקים עם רמה בינונית של תמיכה חברתית שאצלם חלש הקשר שבין רמת המצוקה לבין הנטייה למחשבות אבדניות.

(צעירים; שירות צבאי; מצבי לחץ; הערכה עצמית; קבלה חברתית; רווחה רגשית; התאבדות)

246

בר-טור, ליאורה; מלקינסון, רות:

תהליכי אבל לאורך החיים ובזיקנה אצל הורים שכולים בישראל – "שכול מזדקן"

"גרונטולוגיה", ל"ב: 1 (2005), עמ' 11-38 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבחנה ההשפעה המתמשכת של השכול על הורים שכולים זקנים, אשר איבדו את ילדם הבוגר במלחמה או במהלך השירות הצבאי. שאלות המחקר התמקדו בבחינת התהליכים שעברו ההורים במישורים הבאים: האישי, הזוגי, המשפחתי והחברתי, מרגע ההודעה על מות ילדם עד יום הראיון. כמו כן, נבדק האם יש שינויים בדפוס השכול לאורך החיים, איך תהליך השכול משפיע או מושפע מאובדנים אחרים במהלך הזיקנה ועוד. במחקר רואיינו 47 הורים שכולים בגילים 61-92. בין הממצאים: תהליך האבל מאופיין בשלושה שלבים - הפאזה המיידית-אקוטית ("אבל צעיר"), האבל לאורך השנים ("אבל בוגר") והאבל בזיקנה ("אבל מזדקן"); בשלב השלישי, שבו מתמקד המחקר, עולים וצפים רגשות הקשורים לתחושת האובדן וההחמצה, משמעות החיים, קשרים עם בני משפחה ורגשות בקשר למוות האישי. כל אלה, על רקע שינויים ואובדנים (53.2% מההורים חוו אובדנים נוספים מאז נפילת הבן); תהליך האבל האישי משלב ביטויים רגשיים, קוגניטיביים, סומטיים והתנהגותיים, אך קיימת שונות גדולה בין ההורים השכולים בצורת ביטויי האבל, כגון בכי לעומת איפוק, פעילות-יתר לעומת הסתגרות וכו'. המסקנה היא, כי יש דפוסי אבל רבים ושיש לקבל ולכבד את השוני בהתנהגות האבלים.

(שכול; מנהגי אבלות; קשישים; זיקנה)

247

בליימן, מרב:

התארגנות קהילתית לאספקת שירותים ומשמעויותיה לתכנון העירוני: חקר אירוע – קהילת מהגרים בחיפה

המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2005, 60 עמ'.

בשנים האחרונות גדלה הפעילות ההתנדבותית להספקת שירותים בקהילה, במיוחד בקרב מהגרים, והצטמצם מעמדה של מדינת הרווחה. מטרותיו של מחקר זה היו: חקירת תופעת הארגונים הקהילתיים להספקת שירותים, באמצעות סקירת ספרות ובדיקה אמפירית בעיר חיפה בקרב עולים חדשים; השלכות חקירה זו על התכנון העירוני. נבדקו מאפייני הארגונים, התנאים שעשויים לקדם את צמיחתם, תפקידיהם העיקריים ותפקידי המתכנן העירוני לאור העלייה בהתארגנות הקהילתית. הבדיקה האמפירית התמקדה בעולי ברית-המועצות לשעבר מרובע הדר בחיפה (ברובע זה 40% מהתושבים הם עולים). למחקר נבחרו 25 ארגונים, שנציגיהם רואיינו באמצעות שאלונים. בין הממצאים: הארגונים עוסקים במגוון רחב של תחומים, בעיקר בנושאי רווחה ותרבות, אך גם בנושאי בריאות, חינוך, סביבה וזכויות אדם; ההתארגנות ממוסדת וקשורה עם גורמים מחוץ לקהילה, בעיקר בנושאים מקצועיים ותפקודיים; המפגש החברתי תופס מקום חשוב בפעילות הארגונים; האוכלוסייה שאותה משרתים הארגונים היא ברובה מבוגרת ומשכילה אך בעלת הכנסה נמוכה; העירייה מעורבת בפעילות הארגונים ומסייעת למרביתם בתקצוב; רוב התקציב של הארגונים מתבסס על כספי לקוחות, וחלק קטן נשען על מימון ממשלתי, בעיקר של ארגונים גדולים בתחומי רווחה.

(מלכ"רים; שירותים חברתיים; עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; חיפה)

248

זיידאן, אליאס ואחרים:

התנדבות, תרומות ועמדות כלפי ארגונים בחברה הערבית-פלסטינית בישראל: בחינה מחודשת

המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2005, 127 עמ'.

בפרסום זה מובאים ממצאי מחקר, השני בסדרה, בנושא התנדבות, תרומות ועמדות כלפי ארגונים בחברה הערבית-פלסטינית בישראל. המחקר התבסס על סקר שנערך ב-2002 בקרב מדגם של בני 18 ומעלה בחברה הערבית-פלסטינית בישראל. הפרסום מורכב מחמישה חלקים: מבוא; התנדבות בציבור הערבי-פלסטיני בישראל; תרומות הציבור הערבי-פלסטיני בישראל; התנדבות ותרומות ב-2001-2002 לעומת 1997; מסקנות. בפרק הנספחים מוצגים שאלון המחקר (מתורגם לעברית), רשימת היישובים שנדגמו ועוד. בין הממצאים: השוואת ממצאי המחקר השני עם המחקר הראשון (לגבי 1997) מצביעה על עלייה משמעותית בשיעורי ההתנדבות והתרומות. זאת, גם עקב שינוי הגדרת ההתנדבות והכללת התנדבות עבור בני משפחה וחברים (לא חל שינוי משמעותי בהתנדבות ובתרומות עבור לא-מכרים); לאירועי אינתיפאדת אל-אקצא היתה השפעה ניכרת על עליית שיעורי ההתנדבות והתרומות לארגונים פורמליים; כמחצית מהתרומות של משקי-הבית היו לארגוני דת; בניגוד ל-1997, ב-2001-2002 תושבי הנגב התנדבו ותרמו יותר מאשר תושבי אזורים אחרים; כשלושה רבעים מהמתנדבים בארגוני דת וכמחצית המתנדבים בוועדים להצלת הפלסטינים הביעו רצון להמשיך ולהתנדב בארגונים אלה, ורק שליש מהמתנדבים בעמותות ובבתי-ספר הביעו רצון דומה.

(מלכ"רים; ערביי ישראל; התנדבות; תרומות)

249

אדר, גילה; גולדמברג, חנה:

הון תרבותי והון חברתי ותרומתם לעוצמת הקהילה ובינויה

המרכז לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2004, 82 עמ', בשיתוף עם המחלקה לישראל, הסוכנות היהודית לארץ-ישראל. ממצאים מהסקר מופיעים באתר הקיבוצים: www.kibbutz.org.il.

בתנועה הקיבוצית פותחה פעילות תרבותית ענפה, בעיקר בחגים, באמצעות חידוש מסורות קדומות תוך חדשנות בפיתוח ביטויים ייחודיים של ערכיה. במשך השנים הוקמו מקהלות, להקות ריקודים, תזמורות, תיאטראות ועוד. חדירת תרבות ההמונים לקיבוץ, המשבר הכלכלי ועזיבת הקיבוץ הביאו לפגיעה בפעילות זו. במחקר זה נבדק הקשר שבין הון חברתי להון תרבותי, ונבחנה השאלה האם יש בהם פוטנציאל להעצמת הקהילה ולהחייאתה. המחקר כלל סקר קיבוצים שעסק בהיבטים השונים של העשייה התרבותית בקיבוץ, ובעקבות הסקר נבנה מדד רמת פעילות תרבותית, שעל-פיו נדגמו 16 קיבוצים, אשר מדגם מאוכלוסייתם השיב על שאלון בתחום ההון התרבותי הפרטי – צריכה תרבותית, הערכת מצב התרבות בקיבוץ ועוד. בין הממצאים: בסולם פעילות תרבותית 1-5, קיבלו 49% מהקיבוצים ציון עד 3; הפעילות התרבותית הסדירה ביותר היא ספורט תחרותי; נמצאו מתאמים בין מדדי ההון החברתי והתרבותי של הקהילה לבין עוצמת הקהילה וסיכויי התחדשותה; לבעלי השכלה גבוהה של 17 שנות לימוד ומעלה יש נכונות גבוהה יותר לעסוק בפעילות תרבותית וכך גם לבעלי רשת חברתית עשירה; רוב המשיבים עסוקים בתחביבים למיניהם בשעות הפנאי.

(קיבוצים; בני קיבוצים; תרבות; צריכה תרבותית; פעילויות פנאי; העצמה)

250

Etzion, Dalia; Zvi, Etti:
Stress and Burnout Among Students Before and After The Passover Break: Vacation Activities and Personality Variables as Moderators
Henry Crown Institute of Business Research in Israel, Faculty of Management, Tel-Aviv University, Tel-Aviv 2004, 32 pages. The publication appears also on the Institute’s Internet site: http://recanati.tau.ac.il/research/IIBR.

מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק את השפעתה של חופשת הפסח על רמות הלחץ והשחיקה של סטודנטים. 228 סטודנטים (57% תלמידי מכללות ו-43% תלמידי אוניברסיטאות) התבקשו למלא שני שאלונים: אחד, במהלך השבוע שלפני החופשה, אשר כלל שאלות בנוגע ללחץ ולשחיקה, מאפיינים אישיים ותכניות לבילוי בחופשה; שני, במהלך השבוע שלאחר החופשה, שכלל שוב שאלות בנוגע ללחץ ולשחיקה, ובנוסף, שאלות בנוגע לפעילות שבוצעה בחג ולשביעות הרצון ממנה. בין הממצאים: נמצאה ירידה מובהקת ברמות הלחץ, השחיקה והתשישות לאחר החופשה; הפעילויות השכיחות בחופשה, בסדר יורד, היו - לימודים, עבודה ומנוחה; בקרב נשים לחופשה היתה השפעה ניכרת יותר על ירידת רמת השחיקה מאשר בקרב גברים; עיסוק בלימודים ובעבודה במהלך החופשה תרם לרמת שחיקה גבוהה לאחר החופשה ולאי-שביעות רצון מהחופשה, בעוד שביקור חברים וטיולים תרמו לירידת השחיקה ולשביעות רצון גבוהה יותר מהחופשה. לבסוף, מובאות המלצות לגבי ניצול ימי החופשה כדי להפחית את רמות הלחץ והשחיקה.

(סטודנטים; שחיקה; לחץ; חופשה; פעילויות פנאי)

251

ראה גם:

ישראל במספרים, 2004 (פריט מס' 202)

¨        

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2005 (203)

¨        

סקרי אינטרנט: האמנם פתחו של עידן חדש בתחום מחקרי הסקר? (205)

¨        

שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004 (208)

¨        

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2004 (209)

¨        

מחלת הסרטן בישראל: מציאות מול "מציאות תקשורתית" (226)

¨        

סיכום ממצאי מחקר: תוצאות מחקר בנושא הרעלות ילדים (232)

¨        

כוויות ילדים בישראל: נייר עמדה ומחקר בנושא היפגעות ילדים מכוויות (233)

¨        

למות בבית מזווית ראייה של המשפחה המטפלת בישראל (238)

¨        

עמדותיהן של משפחות ערביות כלפי בית האבות לפני ואחרי שהייתו של קרובן במוסד ומעורבותן באשפוזו (239)

¨        

בין המשפחה הפרטית למשפחה המקצועית: הבניית תחושת המסוגלות העצמית של מורות (257)

¨        

ידיעות סטודנטים בתרבות ישראל ובמורשתה (262)

¨        

הקשר שבין הרשויות המקומיות לבין העמותות לשיפור הביטחון התזונתי (286)

¨        

מבט מהיר על המגזר השלישי בישראל: גודל, מקורות מימון ופריסה של ארגוני המגזר השלישי בישראל (287)

¨        

המחלקה לקידום נוער, עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי, תשס"ד - 2003-2004 (288)

¨        

הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת ישראל, 2004 (301)

¨        

הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת התנועה, דצמבר 2004 (302)

¨        

דפוסים של סטייה בארגוני מלכ"ר (303)

¨        

אלימות נגד נשים: נורמה או סטייה? (304)

¨        

השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, 2003 (305)

¨        

שינויים חברתיים וביטחון סוציאלי בישראל (319)

¨        

איכות החיים של מקבלי הגמלה להבטחת הכנסה (325)

¨        

מי מפחד מהגיל השלישי? (334)

¨        

התחרות על כיסו של הצרכן הישראלי באמצעות מקדמי מכירות – קופונים, מוצרים במבצע וחברות במועדון לקוחות של רשתות השיווק (337)

¨        

עבריינות תנועה: מבוא לקרימינולוגיה תחבורתית (342)

¨        

"אם שותים לא נוהגים": דו"ח מסכם (343)

¨        

 

ו. חינוך והשכלה

פרסומים

תלמידי כיתות י"ב נבחנים בבחינות בגרות וזכאים לתעודה לפי יישוב מגורים, 2002-2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1233 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2005, 193 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור.

בפרסום זה, החמישי בסדרה, מובאים נתונים על תלמידי כיתות י"ב במחזורי הלימודים התשס"ב (2001/2002) והתשס"ג (2002/2003) ואלה מביניהם שניגשו לבחינות בגרות ונמצאו זכאים לתעודה. הנתונים מוצגים הן ברמה ארצית והן ברמת היישוב הבודד, לפי מאפיינים חברתיים-כלכליים של התלמיד (מוצא, השכלת ההורים, רמה חברתית-כלכלית של היישוב ועוד) ומאפיינים מערכתיים (נתיב הלימודים, סוג הפיקוח ועוד). במסגרת הפרסום, מוצגת הבחנה בין זכאים שעברו את הבחינות ברמה העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות לבין זכאים אחרים. כמו כן, מוצגים נתונים על השפעתם של מועדי ב' במתימטיקה ובאנגלית על העלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות, נתונים על נבחנים שלא זכו לתעודה, לפי הישגם היחסי בבחינות ומידת הקרבה להשלמת תעודת הבגרות, ונתונים על נבחנים ממחזור התשנ"ה (1994/1995) שלא היו זכאים לתעודה בעת סיום לימודיהם והשלימו את הבחינות החסרות בין 1996 ל-2003. יש לציין, כי בפרסום הנוכחי, מוצגים לראשונה שיעורים כוללים ללמידה בכיתות י"ב ולזכאות לתעודת בגרות, מפות המציגות את שיעורי הזכאות לתעודת בגרות בערים הגדולות לפי אזורים סטטיסטיים ונתונים על הנבחנים בבחינות אקסטרניות ב-2001.

(תלמידים; בחינות בגרות; חינוך עברי; חינוך ערבי)

252

סטודנטים באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה, תשס"ד

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 4, ירושלים 2005, 101 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם הוועדה לתכנון ולתקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים על מספר התלמידים באוניברסיטאות לפי מין, המוסד, התואר, תחום הלימודים, מקצועות הלימוד ושנת הלימוד. כן מוצגים נתונים כלליים על תלמידי תואר ראשון במוסדות אחרים להשכלה גבוהה ועל הנרשמים למסלול האקדמי של האוניברסיטה הפתוחה. הנתונים מתייחסים לשנת תשס"ד (2003/2004). בחלק מהלוחות ובתרשימים ישנה השוואה לנתוני שנים קודמות. בין הממצאים: בין תש"ן לתשס"ג כמעט הוכפל מספר הסטודנטים שלמדו באוניברסיטאות (67,201 בתש"ן לעומת 124,416 בתשס"ד). באותן שנים, חל גידול מרשים עוד יותר במספר הסטודנטים שלמדו במכללות (8,286 בתש"ן לעומת 75,995 בתשס"ד). במסלול האקדמי של האוניברסיטה הפתוחה למדו 13,007 סטודנטים בתש"ן לעומת 38,412 סטודנטים בתשס"ד. עם השנים, ירד משקלם של הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות, מכ-76% בתש"ן לכ-52% בתשס"ד. חלקן של הנשים בקרב כלל הסטודנטים עלה מ-50.8% בתש"ן ל-56.4% בתשס"ד (במכללות לחינוך שיעור הנשים הוא 81.5%).

(סטודנטים; תארים אקדמיים; מקצועות לימוד; אוניברסיטאות; אוניברסיטה פתוחה; מכללות)

253

איתן, מרים; בן-סימון,ענת; מושינסקי, אביטל:

סקר שיטתי של דו"חות לקויי למידה

מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, ירושלים 2004, 64 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

כדי לטפל בהתאמת הבחינות הפסיכומטריות לאוניברסיטאות עבור בעלי מגבלה פיסית או לקות למידה, הוקמה במרכז הארצי לבחינות ולהערכה היחידה לבחינות מותאמות (במו"ת). לשם התאמת תנאי הבחינה, סוקר הצוות של במו"ת מסמכים שנשלחו על-ידי הפונים בבקשה להתאמת בחינה. הגידול העצום במספר הפונים בשל לקות למידה בשנות ה-90' הביא לגידול במספר המאבחנים, אשר היו להם גישות שונות לאבחון הליקוי, ועקב כך היתה שונות רבה בדו"חות האבחון. כתוצאה מכך, הוכן "שאלון למאבחן", שנועד להבטיח קבלת נתונים מהימנים ולתרום להאחדת אופן הדיווח על ביצועי הפונים במבחנים שנערכו במסגרת האבחון. למרות זאת, נתגלו הבדלים גדולים בין האבחונים בתחומי היקף איסוף הנתונים, הדיווח על הממצאים, הסיכום והמסקנות. בפרסום זה, מדווח על ממצאי סקר שנועד לבחון את הבעיות שנזכרו, היקפן וחומרתן. נבדקו 299 דו"חות אבחון שהתקבלו ב-1997. בין הממצאים: איסוף הנתונים לא היה שלם; התחום היחיד שנבדק כמעט תמיד הוא התפקוד במיומנות שדווחה על-ידי הפונה כפגועה; הדיווח על ההישגים לא היה מלא; המסקנות לא נבעו בהכרח באופן לוגי מן הנתונים שדווחו באבחון; ההמלצות הניתנות לא תמיד היו הולמות את צרכי הנבחן בהתאם לסוג הליקוי ולחומרתו.

(מיון סטודנטים; מבחני כושר; מוגבלויות; ליקויי למידה; דיסלקציה; ריכוז; הבנת הנקרא)

254

זוסמן, נעם; כץ, יעקב; רומנוב, דמיטרי; רימון, עופר:

יעילות הקצאת משאבים לתלמידי תיכון בנתיב הטכנולוגי לעומת העיוני, במונחי הישגים לימודיים

המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, התרבות והספורט, ירושלים 2005, 95 עמ', בשיתוף עם בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בנתיב הטכנולוגי לומדים כ-39% מתלמידי בתי-הספר התיכוניים, ו-54% מההוצאה של משרד החינוך לחטיבה העליונה מופנים אליו. בעבודה זו נבדק האם ההשקעה הגבוהה יחסית של משרד החינוך בתלמיד בנתיב הטכנולוגי, בהשוואה לעיוני, באה לביטוי בהישגים בבחינות הבגרות, תוך בחינת מאפייניהם החברתיים-כלכליים של התלמידים וכישוריהם האישיים. במונחים כלכליים, נבחנה התשואה היחסית להשקעה הציבורית בנתיב הטכנולוגי ויחסי העלות-תועלת. מקורות הנתונים לעבודה היו: מבחני הכוון של מכון "הדסה" לייעוץ בבחירת מקצוע לתלמידי כיתות ח'-ט'; רקע חברתי-כלכלי של התלמידים; זכאות לתעודת בגרות ועוד. בין הממצאים: שיעור הניגשים לבחינת בגרות בנתיב הטכנולוגי הוא נמוך בהרבה מהשיעור בנתיב העיוני, ומבין אלה הניגשים לבחינות, הישגיהם בדרך כלל נמוכים יותר מהישגי תלמידי החינוך העיוני (כאשר בודקים תלמידים בעלי כישורים ונתוני רקע דומים בשני הנתיבים); בהתחשב בכך שההוצאה הממוצעת לתלמיד בנתיב הטכנולוגי היא גבוהה בכמחצית מאשר בנתיב העיוני, בלי קשר למאפייני התלמיד, יעילות השימוש במשאבים בנתיב הטכנולוגי (במונחים של הישגים בבחינות בגרות) היא נמוכה מאוד בהשוואה לנתיב העיוני. בסוף הפרסום מובאות המלצות.

(תלמידים; חינוך טכנולוגי; בחינות בגרות; הקצאת משאבים; ניתוח עלות-תועלת)

255

כרמלי, אברהם; שנפ-רודוי, חיה; שליט-יאיר, קרן:

תכנית ההזנה במסגרות פורמליות

מינהל המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 94 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2005, 140 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם חברת "פילת בע"מ". הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

בסוף 2003 יזם שר הרווחה מפעל ניסיוני להזנת תלמידים בגנים ובבתי-ספר בישראל. זאת, על רקע הגידול בהיקף האוכלוסייה הענייה בישראל והקיצוצים בקצבאות הבטחת הכנסה ובקצבאות הילדים. הפרוייקט נועד להוות צעד מקדים לקראת הפעלת תכנית ארצית להזנה בבתי-ספר בישראל, במיוחד במוסדות המקיימים יום לימודים ארוך. הפרוייקט בוצע באפריל-יוני 2004 בשמונה יישובים (אופקים, אעבלין, באר-שבע, בית שאן, בית"ר עילית, טירת הכרמל, ערוער ורמת-גן), והוא כלל כ-25,000 ילדים. בפרסום הנוכחי מוצגים ארבעה דו"חות העוסקים בפרוייקט: המלצות הוועדה המקצועית לביצוע הפרוייקט, שהוגשו לשר הרווחה; דו"ח מעקב אחר הפרוייקט של חברת "פילת בע"מ"; דו"ח העמותה לתפנית בחינוך, שהיתה אחראית להפעלת התכנית; דו"ח חברת תמ"מ (תעשיית מזון מטוסים), אשר הפעילה מערכת בקרה ופיקוח על המזון המחולק בפרוייקט. בין הממצאים הכלליים: התכנית תרמה לאקלים בית-הספר, לגיבוש בקרב התלמידים ולהנעה ללמוד, אך נמצאו הבדלים בשביעות הרצון בין מוסדות החינוך השונים ובין הכיתות השונות; כמחצית מהתלמידים אכלו פחות ממחצית המנה שהוגשה; נמצאה שונות בין ספקי המזון בנוגע לעמידה בסטנדרטים שנקבעו.

(מזון; מפעלי הזנה; בתי-ספר; גני ילדים; הספקת שירותים)

256

קס, אפרת; פרידמן, יצחק:

בין המשפחה הפרטית למשפחה המקצועית: הבניית תחושת המסוגלות העצמית של מורות

"מגמות", מ"ג: 4 (מרס 2005), עמ' 699-728 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבדקו המקורות המעצבים את תחושת המסוגלות העצמית של מורות מנקודת מבטן ובראייה הוליסטית: הגורמים התורמים לגיבוש תחושת מסוגלות גבוהה או נמוכה בקרב מורות; איך מפרשות המורות את תרומתו של כל גורם לגיבוש תחושת המסוגלות שלהן; האם קיימת דינמיקה פנימית בין הגורמים המשפיעים על תחושת המסוגלות ומהי. כלי המחקר היו שאלון למדידת תחושת המסוגלות העצמית של המורה וראיונות עומק פתוחים. בין הממצאים: לעבר של המורה ולחייה המשפחתיים יש קשר הדוק לתחושת מסוגלותה המקצועית; הטְבּעות פסיכולוגיות שהמורה נושאת עמה מילדותה משפיעות על תפיסתה את הגורמים הנמצאים בזיקה עם תחושת מסוגלותה מבחינה מקצועית; מנהל בית-הספר נמצא כגורם הבולט ביותר בגיבוש תחושת המסוגלות של המורה; מורות עם תחושת מסוגלות גבוהה זוכות לתמיכת הבעל בבחירתן המקצועית, בעוד שמורות עם תחושת מסוגלות נמוכה אינן זוכות לתמיכה זו.

(מורים; יעילות עצמית; יחסי מורים-מנהלים; יחסי מורים-תלמידים; אקלים בית-הספר; יחסים בין בני זוג; תמיכה משפחתית)

257

מני-איקן, עידית:

ההפעלה והתפוקות של תכנית האתג"ר: הדרכת אמהות ואבות – תכניות לגיל הרך, מזרח ירושלים, תשס"ב-תשס"ג

המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית-הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2004, 60 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

תכנית האתג"ר (הדרכת אמהות ואבות – תכניות לגיל הרך) היא תכנית התערבות חינוכית המופעלת בישראל מ-1968 ואילך. התכנית מוצעת למשפחות מאוכלוסיות חלשות במטרה להגדיל את סיכויי ילדיהן להצליח במערכת החינוך הפורמלית. הנחת התכנית היא, כי לסביבה הביתית של הילד יש השפעה מרבית על הצלחתו העתידית של הילד בבית-הספר. בפרסום זה, מוצגים ממצאי מחקר הערכה על הפעלת התכנית במזרח ירושלים (העיר העתיקה והכפר אום טובה) במהלך שנות הלימודים תשס"ב ותשס"ג. הנושאים שנבדקו היו: האם התכנית מיושמת בפועל לפי התכנון; האם ההשתתפות בתכנית תורמת לילדים ומקדמת אותם; האם ההשתתפות בתכנית תורמת לאמהות ומקדמת אותן. נמצא, כי התכנית הופעלה לפי המתכונת המתוכננת ובהתאם לעקרונותיה. עוד נמצא, כי התכנית יעילה ומקדמת את הילדים (מוטורית, קוגניטיבית, רגשית ועוד) ואת האמהות (רכישת כלים לעבודה עם הילדים, שיפור הקשר עם הילד ועם בן הזוג ועוד). תרומת התכנית נמצאה רבה יותר בעיר העתיקה מאשר באום טובה.

(אתג"ר [תכניות התערבות]; מחקר הערכה; אוכלוסייה טעונת טיפוח; מזרח ירושלים)

258

כפיר, דרורה; אלרועי, אירית:

תפיסות תפקיד של בעלי תפקידים בתכניות הט"ף והאתג"ר

בתוך: "התערבות חינוכית בגיל הרך: תכניות הט"ף והאתג"ר", המכון לחקר הטיפוח בחינוך, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2004, עמ' 47-124.

דמויות המפתח בהפעלת תכניות הט"ף והאתג"ר הן: הרכזת המקומית – אחראית לשילוב משפחות בתכנית ולהנחייה קבועה של המדריכות העובדות עמן; המדריכה הסמך-מקצועית – אחראית להדרכת האם; האם – העובדת העיקרית עם הילד באמצעות חומרי התכנית ומטלותיה. כחלק ממחקר ההערכה של התכניות, נבדקו תפיסות התפקיד של דמויות אלו. שאלוני המחקר מולאו על-ידי 62 רכזות, 207 מדריכות ו-317 אמהות. בין הממצאים: תפיסות התפקיד של שלוש הקבוצות היו דומות, וגם כאשר נמצאו הבדלים בתפיסות, הם היו ברמה נמוכה; האמהות היו מודעות למרכיבים השונים של תפקידן כמחנכות של ילדיהן והסכימו כי עליהן לממשם; מחלוקת התגלתה לגבי טיפוח האישיות של האם והטיפול באם – המדריכות ובמיוחד הרכזות ראו במרכיבים אלה חלק מתפקידן, בעוד שהאמהות סברו שצוות ההדרכה צריך להתרכז בחינוך הילדים בלבד. ככלל, האמהות סברו שהמדריכות לא צריכות לעסוק במרכיבים טיפוליים של התפקיד, אך בכל מקרה, הן העדיפו את הרכזות על פני המדריכות בהקשר זה.

(אתג"ר [תכניות התערבות]; תפיסת תפקיד; אמהות)

259

כפיר, דרורה; אלרועי, אירית:

משוב מגננות על ההפעלה של תכניות הט"ף והאתג"ר

בתוך: "התערבות חינוכית בגיל הרך: תכניות הט"ף והאתג"ר", המכון לחקר הטיפוח בחינוך, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2004, עמ' 137-148.

במאמר זה מוצגים ממצאי סקר שביעות רצון שנערך בשנת הלימודים תש"ס בקרב 34 גננות מגנים שבהם למדו ילדים שהשתתפו/משתתפים בתכניות הט"ף או האתג"ר. הסקר נערך באמצעות ראיונות פנים-אל-פנים. בין הממצאים: ל-44% מהגננות היה ותק של 21 שנים ומעלה; מספר הילדים שהשתתפו בתכניות נע בין 10% ל-60% מילדי הגן; רוב הגנים נמצאים בשכונות שהמיצב החברתי-כלכלי שלהן אינו גבוה; נמצאה הסכמה גבוהה למדי על אודות חשיבותה ותרומתה של התכנית; הגננות הבקיאות יותר בפרטי התכנית העירו כי חומרי הלמידה הם אחידים ומיושנים מדי, אך ביקורת זו לא הפחיתה מתמיכתן בתכנית; רוב הגננות סברו שאמהות המעורות בתכנית מבינות טוב יותר את משימות הגן; רוב הגננות סברו שילדים המשתתפים בתכנית יגיעו מוכנים יותר לבית-הספר; גננות רבות גילו עניין בשיתוף פעולה נרחב בין מפעילי התכנית לבין צוות גן הילדים.

(אתג"ר [תכניות התערבות]; מחקר הערכה; גננות)

260

כפיר, דרורה:

משוב מהורים על ההפעלה של תכניות הט"ף והאתג"ר

בתוך: "התערבות חינוכית בגיל הרך: תכניות הט"ף והאתג"ר", המכון לחקר הטיפוח בחינוך, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2004, עמ' 149-161.

במאמר זה מדווח על ממצאי שאלון משוב להורים על תכניות הט"ף והאתג"ר, שנערך בשנת הלימודים תשס"ב בקרב 545 הורים. בין הממצאים: רוב הילדים (כ-85%) השתתפו בתכנית האתג"ר; 97.4% מנותני המשוב היו האמהות; 81.7% מהמשיבים השתתפו ברוב/כל המפגשים; לפחות שני שלישים מההורים הסכימו במידה רבה להיגדים המתארים את יתרונותיהן של התכניות – ההיגדים שזכו בהסכמה הרבה ביותר נוגעים לאווירה, עניין והנאה, בעוד שאלה המתייחסים ללמידה של ממש זכו בהסכמה פחותה יותר; נמצא פער גדול בתוצאות המשוב בין יחידות ההפעלה השונות; ככלל, הורי הט"ף היו מרוצים יותר מהורי האתג"ר, והורים לילדים בשנתיים הראשונות של התכנית היו מרוצים יותר מהורים לילדים בשנה השלישית; משוב חיובי מאוד נמצא בקרב ההורים שהשתתפותם במפגשי התכנית היתה הגבוהה ביותר או הנמוכה ביותר.

(אתג"ר [תכניות התערבות]; מחקר הערכה; הורים)

261

דוידוביץ, ניצה:

ידיעות סטודנטים בתרבות ישראל ובמורשתה

"מורשת ישראל" (כתב-עת ליהדות ולציונות בהוצאת המכללה האקדמית יהודה ושומרון), מס' 1 (נובמבר 2004), עמ' 100-134 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבדקה רמת הידע של סטודנטים במכללת יהודה ושומרון בנושאי מורשת ישראל. מטרת המחקר היתה לסייע בבניית מסד נתונים מסודר שיתרום לארגון תכניות הלימודים במחלקה למורשת ישראל שבמכללה, לבחון דרכים להעמקת הידע במורשת ישראל בקרב סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ועוד. במחקר השתתפו 850 סטודנטים, שהתבקשו לענות על שאלון שכלל שאלות בתחומי היהדות (תלמוד, תנ"ך ופילוסופיה יהודית), הציונות (לימודי ארץ ישראל ותולדות עם ישראל) והאמנויות (ספרות עברית ואמנות יהודית). בין הממצאים: סטודנטים ילידי ישראל גילו את רמת הידע הגבוהה ביותר; רמת הידע של בנים היתה גבוהה יותר מרמת הידע של בנות; רמת הידע של דתיים היתה גבוהה יותר מזו של מסורתיים, ורמת הידע של מסורתיים היתה גבוהה יותר מזו של חילונים; תלמידי הפקולטה לארכיטקטורה קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר, ותלמידי הפקולטה למדעי הבריאות קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר; נמצא מתאם גבוה ומובהק בין רמת הידע לבין ציון הבחינה הפסיכומטרית וממוצע ציוני הבגרות.

(סטודנטים; מורשת ישראל)

262

ראה גם:

ישראל במספרים, 2004 (פריט מס' 202)

¨        

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2005 (203)

¨        

האוכלוסייה הערבית בישראל, 2003 (207)

¨        

שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004 (208)

¨        

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2004 (209)

¨        

טבריה: אזורים סטטיסטיים (211)

¨        

Women’s Empowerment: Measuring the Global Gender Gap (243)

¨       

Stress and Burnout Among Students Before and After The Passover Break: Vacation Activities and Personality Variables as Moderators (251)

¨        

ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, 1989-2004 (267)

¨        

המחלקה לקידום נוער, עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי, תשס"ד - 2003-2004 (288)

¨        

אביזרי עזר ממוחשבים בשימוש אנשים עיוורים ולקויי ראייה (333)

¨        

 

ז. חקלאות ומשק המים

פרסומים

החקלאות בישראל, 2002-2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 9, ירושלים 2005, 67 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם על-גבי תקליטור.

פרסום זה כולל מידע על הפעילות החקלאית ב-2004 בהשוואה לשנים קודמות, והוא מורכב משני חלקים: בחלק הראשון מובאים נתונים על חשבון ענף החקלאות, תשומה, תפוקה ותוצר מקומי. בחלק השני מובאים נתונים על מדד מחירי תשומה ותפוקה בחקלאות ב-2002-2004. בין הממצאים: כמות התפוקה החקלאית עלתה ב-2004 ב-9.3%, לאחר ירידה של 3.1% ב-2003; כמות התשומה (ללא שכר עבודה) עלתה ב-2.7%, וכתוצאה מכך עלתה כמות התוצר המקומי הנקי בחקלאות ב-22.3%, לאחר ירידה של 11.7% ב-2003; הייצוא החקלאי הטרי עלה ב-31% בהשוואה ל-2003; ב-2004 חלה הרעה בתנאי הסחר של ענף החקלאות – מחירי התפוקות עלו ב-3.3% בעוד שמחירי התשומות עלו ב-7.3% (מחירי התשומות לגידולים צמחיים עלו ב-4.2%, ומחירי התשומות לבעלי חיים עלו ב-11.4%), בניגוד ל-2003, שבה מחירי התפוקות עלו יותר ממחירי התשומות.

(חקלאות; מחירים; תשומה-תפוקה; ייצוא; השקעות; תעסוקה; גידולי שדה; ירקות; פירות; פרחים; בעלי חיים; מים; דלק)

263

השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר: דו"ח לשנת 2003

השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית דגן 2005, 256 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moag.gov.il.

בדו"ח זה נסקרת הפעילות של השירותים הווטרינריים בתחום בריאות בעלי החיים. פעילות השירותים כוללת מעקב למניעת התפרצות מחלות (שחלקן עלולות להזיק גם לאדם), מערך חיסונים, ביקורת אחר ייבוא בעלי-חיים ועוד. במסגרת הדו"ח, מוצגים נתונים על פעילות הלשכות הווטרינריות ברחבי הארץ, המעבדות, מחלות, פיקוח וטרינרי, תרופות ועוד. בין הממצאים: ב-2003 לא אובחנו מקרי מחלת הפה והטלפיים; בעקבות גילוי מקרה בודד של מחלת ספגת המוח בבקר (מחלת "הפרה המשוגעת") ב-2002, נבדקו ב-2003 יותר מ-22,000 מוחות מפרות שמתו/נשחטו – כל התוצאות היו שליליות; ב-2002-2003 נצפתה עלייה תלולה במקרי הכלבת (מ-6 מקרים ב-2001 ל-64 ב-2002 ול-69 ב-2003); ב-2003 נתגלו 320 מקרים של סלמונלוזיס בעופות, בדומה לשנתיים הקודמות; ב-2003 היו 9 התפרצויות של מחלת ניוקסל (כ-157,000 עופות מתו/הושמדו עקב אבחון המחלה) – ירידה חדה לעומת שנים קודמות; ב-2003 לא נתגלו מקרים של קדחת קיקיונית, לאחר שבשנים האחרונות היתה מגמה של ירידה משמעותית בהיארעות מחלה זו; ב-2003 חוסנו על-ידי הלשכות הווטרינריות ברחבי הארץ כ-164,000 ראשי צאן וכ-59,000 ראשי בקר.

(בעלי חיים; מחלות גופניות; חיסונים; אבחון רפואי; טיפול רפואי)

264

בוכנר-יצחקי, סמדר; נוה, נדב:

מערכת תומכת החלטה עבור מערך התפלת המים בישראל

"הנדסת מים, נוזלים והשקייה", מס' 35 (פברואר 2005), עמ' 10-16.

החלטת ממשלת ישראל על הקמת מתקנים להתפלת מי ים בהיקף של 400 מלמ"ק לשנה עתידה לשנות את פני משק המים. מערכת המים, במבנה הנוכחי שלה, מבוססת על קו הובלה מרכזי אחד, "המוביל הארצי", מצפון לדרום. בעתיד, מערכת זו תשולב עם מתקני התפלה גדולים, אשר יוקמו לאורך קו החוף, ומשם יופצו המים בצורה רוחבית. היצע המים במערכת יאופיין על-ידי שילוב של מקורות טבעיים, שאיכותם מתדרדרת וכמותם אינה ודאית, ומערכות מלאכותיות אמינות (אקוויפר ההר ואקוויפר החוף). ניהול מערכת מורכבת כזו מצריך תכנון קפדני, הן מבחינת הקצאות המים, הקצאות המשאבים והתפעול, והן מבחינה כלכלית. לשם כך, נדרשת מתודולוגיה הכוללת כלים ממוחשבים תומכי החלטה, שיאפשרו לבחון באופן כמותי את המשמעויות הנובעות מהחלטותיהם של קובעי המדיניות. במאמר מתואר מודל שפותח במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שיוכל להוות בסיס למערכת מסוג זה. באמצעות המודל, ניתנים פתרונות בנוגע לתכנון, עלויות התפעול ואפשרויות לייצור מים באיכויות שונות. כל זאת, בהתייחס לתרחישים שונים.

(מים; התפלה; הקצאת משאבים)

265

לוי, גיא:

השקיה בקולחים ויציבות מבנה הקרקע: סיכום ממצאים מעשר שנות מחקר

"הנדסת מים, נוזלים והשקייה", מס' 35 (פברואר 2005), עמ' 38-40.

במאמר זה מוצג סיכום של ממצאי מחקרים שנערכו בעשור האחרון, שנבחנו בהם ההשפעות של השקיה במי קולחים על יציבות מבנה הקרקע, באמצעות שלושה מדדים: 1) יציבות תלכידי הקרקע – השפעה של תהליכי התמוגגות (slaking); 2) מוליכות הידראולית – השפעה משולבת של התמוגגות יחד עם תהליכי תפיחה ודיספרסיה של חרסית; 3) כושר חידור בקרקע שהתפתח בה קרום – השפעה משולבת של התמוגגות, תפיחה ודיספרסיה של חרסית ומכת טיפות גשם. נמצא, כי השפעות ההשקיה במי קולחים אינן עקיבות. חוסר העקיבות נובע מפעילותם של מנגנונים שונים, מסוג עיבוד הקרקע ומתכונות הקרקע, כגון מרקם או נוכחות גיר. למרות חוסר העקיבות, במקרים שבהם נמצאה פגיעה ביציבות מבנה הקרקע, היא לא היתה חמורה. זאת, בין היתר, הודות לשיפור באיכות מי הקולחים בשנים האחרונות.

(מים; קרקע; השקיה)

266

ראה גם:

ישראל במספרים, 2004 (פריט מס' 202)

¨        

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2005 (203)

¨        

שנתון התנועה הקיבוצית: 2004 (204)

¨        

שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004 (208)

¨        

ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, 1989-2004 (267)

¨        

התוצר לענפיו, שוק העבודה, תקציב המדינה והממשלה הרחבה, מדיניות הרווחה –2004 (275)

¨        

ניטור ומחקרי כינרת: דו"ח פעילות המעבדה לשנת 2004 (294)

¨        

הערכת השפעת הזרמת ניטראט ברכז טיוב בארות על מימי החופין הים תיכוני של ישראל (295)

¨        

תחזית מועדי-ים לחופי הים התיכון של ישראל לשנת 2005 (296)

¨        

תחזית מועדי-ים לחופי מפרץ עקבה / אילת (ים סוף) לשנת ‏2005 (297)

¨        

עומסי מזהמים בנחלים: השנים 1994, 2000, 2001 ו-2003 (299)

¨        

מחקר ופיתוח באנרגיה: דו"ח 2004 (352)

¨        

"רבעון לסטטיסטיקה חקלאית", כרך 36: 1 – ינואר-מרס 2005 (366)

¨        

"השירותים הוטרינריים", משרד החקלאות, גיליון 1-2 – ינואר-פברואר 2005 (390)

¨        

 

ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

פרסומים

ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, 1989-2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1247, ירושלים 2005, 120 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם תל"מ – פורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים סיכום ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי לשנים 1989-2001 ואומדנים מוקדמים לשנים 2002 ו-2004. סיכום ההוצאה הלאומית למו"פ מהווה חלק מחשבונות לוויין, שנועדו להשלים את החשבונות הלאומיים הבסיסיים. חשבונות הלוויין מרכזים במסגרת אחת את ערך הסחורות והשירותים שיוצרו על-ידי ענפים שונים למטרה מסוימת, ומציגים את השימושים בסחורות ובשירותים ואת מימונם לפי מגזרים. בלוחות מובאים נתונים על ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי, לפי מגזר מבצע ומגזר מממן המגזר העסקי (כולל מפעלים פרטיים וממשלתיים ויחידות שיש להן אופי עסקי), הממשלה (כולל משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, המוסד לביטוח לאומי, מלכ"רים ציבוריים ורשויות מקומיות), מלכ"רים פרטיים ומוסדות להשכלה גבוהה במחירים שוטפים ובמחירים קבועים והשינויים באחוזים. כן מובאים סיכומים על הוצאות משרדי הממשלה לפי סוג ההוצאה ויעדיה ועל הוצאות מלכ"רים לפי התחום המדעי. בסוף הפרסום מוצגים מספר לוחות שבהם השוואות של ההוצאות למו"פ אזרחי בישראל ובמדינות החברות ב- OECD הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח. כן מובאת השוואה של ההוצאות למו"פ בענפי התעשייה בישראל.

(הוצאה לאומית; מחקר ופיתוח; טכנולוגיה; תעשייה; אנרגיה; חקלאות; תשתיות; מדע; שירותי רווחה; אוניברסיטאות; משרדי ממשלה; מלכ"רים)

267

מאזן התשלומים של ישראל, 2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 8, ירושלים 2005 (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע על-גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על מאזן התשלומים של ישראל ועל מצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל ב-2004. החשבון השוטף וחשבון ההון כוללים נתונים מנוכי עונתיות, נוסף על הנתונים המקוריים. הלוחות שבפרסום: מאזן התשלומים - סיכום; החשבון השוטף; סחר סחורות; סחר שירותים; הכנסות; העברות שוטפות והעברות הון; התאמות נתוני סחר חוץ להגדרות מאזן התשלומים; התפלגות יצוא ויבוא שירותים אחרים, לפי ענפי כלכלה; החשבון הפיננסי; שינויים בחובות לחו"ל, לפי מגזר; הנכסים וההתחייבויות של המשק בחו"ל. בין הממצאים: העודף בחשבון השוטף הסתכם ב-0.5 מיליארד דולר, בדומה ל-2003 ולעומת גירעון של 1.5 מיליארד דולר ב-2002; ב-2004 גדל הגירעון בחשבון הסחורות ב-0.2 מיליארד דולר לעומת 2003, והגירעון בחשבון ההכנסות ב-0.1 מיליארד דולר; ההעברות השוטפות נטו פחתו ב-0.2 מיליארד דולר והסתכמו ב-6.2 מיליארד דולר; העודף בחשבון השירותים גדל ב-0.4 מיליארד דולר; ההשקעות של תושבי חוץ בישראל עלו ב-6.8 מיליארד דולר, לעומת 6 מיליארד דולר ב-2003; השקעות ישראלים בחו"ל עלו ב-10 מיליארד דולר, בהמשך לעלייה של 6.5 מיליארד דולר ב-2003; בסוף 2004 הסתכמו סך ההתחייבויות נטו של המשק לחו"ל ב-35 מיליארד דולר. הנתונים העיקריים של מאזן התשלומים ומצבת החובות והנכסים עם חו"ל מתפרסמים באופן שוטף ב"ירחון הסטטיסטי לישראל".

(מאזן התשלומים)

268

סטטיסטיקה של סחר חוץ, מס' 36: יבוא לפי סחורות וארצות, 2002-2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2005. הפרסום מופיע על-גבי תקליטור בלבד (עברית ואנגלית).

התקליטור מכיל את נתוני הייבוא של הסחורות לישראל לשנים 2002-2004 (לגבי כל שנה בנפרד), לפי קוד סחורה ולפי ארץ (כ-8,000 סחורות וכ-150 ארצות). הנתונים מתייחסים לכל הסחורות שעברו את גבולות המכס ואינם כוללים את הסחר בין ישראל ליו"ש ועזה ואת הסחר של תושבי יו"ש ועזה עם יתר ארצות העולם. מקורות הנתונים הם המסמכים המוגשים לשלטונות המכס על-ידי היבואנים או על-ידי סוכניהם. ניתן לקבל את סיכום הייבוא השנתי בכל קוד סחורה, מפורט לפי ארץ, וכן את סיכום הייבוא מכל אחת מהארצות, מפורט לפי קוד הסחורה. הנתונים מוצגים באלפי דולרים, ולגבי חלקם יש פירוט של יחידת מידה וכמות. התקליטור כולל גם סיכומים לפי יבשת והתארגנות בתוך היבשת, כגון האיחוד האירופי, אפט"א ויתר ארצות אירופה. המשתמש יכול ליצור התפלגויות נוספות.

(סחר חוץ; מסחר-בין-לאומי; יבוא)

269

סקר החברות והעסקים: הרביע הראשון של 2005

מחלקת המחקר, בנק ישראל, ירושלים 2005, 16 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

סקר רבע-שנתי זה מבוסס על שאלון לחברות ולעסקים בענפי המסחר, התעשייה, הבנייה, השירותים העסקיים, המלונאות, התחבורה והתקשורת. בסקר, מתבקשות החברות לדווח על כיווני השינויים במשתנים השונים ולציין את עוצמת השינוי. הסקר מתייחס להתפתחויות בפועל ברבע הנחקר, תוך השוואה לנתוני רבעים קודמים וציפיות לרבע הבא. בין הממצאים: ברבע הראשון של 2005 נמשכה העלייה בסך הפעילות במשק, זה הרבע החמישי ברציפות: תעשייה - עלייה מתונה בתפוקה, יציבות במכירות לשוק המקומי, עלייה מתונה בייצוא ויציבות במספר המועסקים ובמלאי חומרי הגלם; מסחר – המשך העלייה במכירות וצפי לעלייה נוספת ברבע הבא; שירותים עסקיים – עלייה בפידיון, שהשתקפה בעיקר במכירת שירותים בחו"ל; בתי מלון - עלייה בלינות תיירים מחו"ל וישראלים וצפי לגידול נוסף ברבע הבא; בנייה – מותנו הירידות, ולראשונה יש צפי לעליות ברבע הבא; תחבורה – עליות מתונות בפעילות האווירית, היבשתית והימית; תקשורת – יציבות בפעילות וצפי להאצה ברבע הבא. ההערכה הממוצעת של החברות לגבי האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים היא 2.1%. שער החליפין הצפוי הוא 4.55 ש"ח לדולר.

(חברות עסקיות; תפוקה; פידיון; ייצוא; מסחר; תעשייה; בנייה; שירותים; תיירות; תחבורה; תקשורת; תעסוקה; מחירים; אינפלציה; שער חליפין)

270

המשק והמדיניות הכלכלית דין וחשבון 2004

מחלקת המחקר, בנק ישראל, ירושלים 2005 53 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

הדו"ח השנתי של בנק ישראל מחולק השנה לשישה חלקים. חלק זה, הראשון בדו"ח, שנכתב על-ידי אנשי מחלקת המחקר של הבנק, מוקדש לנושא המשק והמדיניות הכלכלית, והוא עוסק בשבעה נושאים: ההתפתחויות העיקריות; התחום הריאלי; המדיניות הפיסקלית; שוק העבודה והתפתחות העוני; מאזן התשלומים; המדיניות המוניטרית, המחירים ושוק ההון; יעדים ומדיניות לשנים הבאות. בין הממצאים: במהלך 2004 צמח התוצר לנפש ב-2.5%, לאחר ירידה רצופה של שלוש שנים; האבטלה ירדה לכ-10% מכוח העבודה, אם כי שיעור זה עדיין גבוה מהשיעור הרווח במדינות המפותחות; הגירעון ירד ל-3.9% מהתוצר המקומי הגולמי, מעט מתחת ליעד הגירעון; האינפלציה הסתכמה ב-1.2%, במסגרת יעד יציבות המחירים; מדד המניות הכללי עלה ב-2004 ב-18%. גורמי הצמיחה היו התאוששות הסחר העולמי, צמיחת ענפי הטכנולוגיה העילית, רגיעה יחסית במצב הביטחוני והתאוששות הצריכה הפרטית.

(התפתחות כלכלית; מדיניות כלכלית; מדיניות פיסקלית; אינפלציה; מחירים; מסים; מאזן התשלומים; גירעון [תקציב]; שוק ההון; שוק העבודה; אבטלה; צריכה; ייבוא; ייצוא)

271

האינפלציה, המדיניות המוניטרית וההתפתחויות בשוקי ההון והכספים דין וחשבון 2004

המחלקה המוניטרית, בנק ישראל, ירושלים 2005, 111 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il

דו"ח זה של המחלקה המוניטרית מורכב משישה פרקים, כדלקמן: 1) קווי ההתפתחות העיקריים; 2) המדיניות המוניטרית, האינפלציה והמחירים (כולל ציפיות ותחזיות); 3) תיק הנכסים של הציבור - ההתפתחויות העיקריות, הרכב ההצמדה של תיק הנכסים, הרכב תיק הנכסים לפי הטווח לפדיון ולפי סחירות; 4) שוק ניירות הערך – ההתפתחויות העיקריות, שוק המק"ם ואיגרות החוב הממשלתיות, שוק איגרות החוב הקונצרניות, שוק המניות ושוק הנגזרים; 5) המשקיעים המוסדיים - קרנות הנאמנות, קופות התגמולים והפיצויים (קופות גמל), קרנות ההשתלמות, קרנות הפנסיה, התכניות לביטוח חיים, רפורמה ושינויים בתחום המשקיעים המוסדיים; 6) לוח אירועים מרכזיים בשוקי ההון והכספים ב-2004 ותחילת 2005.

(אינפלציה; מדיניות מוניטרית; מחירים; ריבית; שער חליפין; מטבע חוץ; פיקדונות; בורסה; שוק ההון; ניירות ערך; איגרות חוב; מניות; קופות גמל; קרנות פנסיה; ביטוח)

272

השקעת יתרות מטבע החוץ וההתפתחויות במסחר במטבע חוץ דין וחשבון 2004

מחלקת מטבע חוץ, בנק ישראל, ירושלים 2005, 78 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il

דו"ח זה של מחלקת מטבע חוץ מורכב משני חלקים: בחלק הראשון נסקרת ההשקעה ביתרות מטבע החוץ, והוא כולל את הפרקים הבאים: רמת היתרות ומסגרת ניהולן; חשיפת היתרות לגורמי תשואה וסיכון, הניהול השוטף של היתרות ותרומתו לתשואת התיק; סוגיות שונות (ההשפעה של ניהול תיקי יתרות על-ידי בנקים מרכזיים על השווקים הפיננסיים; שקיפות בניהול יתרות מטבע החוץ; טכנולוגיית המידע בניהול היתרות). החלק השני של הדו"ח עוסק בהתפתחויות בשוק מטבע החוץ המקומי, והוא כולל את הפרקים הבאים: שער החליפין של השקל; אינדיקטורים של שוק מטבע החוץ; נפח המסחר בשוק שקל - מטבע חוץ; נפח המסחר בשוק מטבע חוץ – מטבע חוץ. הפרסום כולל גם נספחים בנושאים הבאים: מונחים והבהרות בתחום השקעת יתרות מטבע החוץ, השערים היציגים, סל המטבעות ורצועת הניוד של שער החליפין.

(מטבע חוץ; שער חליפין; מסחר; בנקים; אשראי; השקעות; שוק ההון; התפתחות כלכלית)

273

מאזן התשלומים; שוק שקל מטבע חוץ, היציבות הפיננסית מול חוץ לארץ ובמטבע חוץ דין וחשבון 2004

המחלקה לפעילות המשק במטבע חוץ, בנק ישראל, ירושלים 2005, 170 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il

דו"ח זה מורכב משלושה חלקים, כדלקמן: החלק הראשון מאזן התשלומים כולל ארבעה פרקים, שבראשון שבהם נדונות ההתפתחויות העיקריות במאזן התשלומים, ובפרק השני נסקרים בהרחבה החשבון השוטף וחשבון ההון (חשבון הסחורות, חשבון השירותים, חשבון גורמי הייצור, ההעברות השוטפות והעברות ההון, החשבון השוטף של המגזר הציבורי, הגירעון בחשבון הסחורות, השירותים וגורמי הייצור והשוואה בין-לאומית בנושא החשבון השוטף). הפרק השלישי בחלק זה עוסק בחשבון הפיננסי, ונדונות בו ההשקעות של תושבי חוץ בישראל וההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל. בפרק האחרון נסקרים הנכסים וההתחייבויות מול חוץ לארץ והחוב החיצוני, כאשר נדונים מאזן הנכסים וההתחייבויות של המשק מול חוץ לארץ והחוב החיצוני של המשק. בחלק השני של הדו"ח שוק השקל-מט"ח מתוארות ההתפתחויות והפעילות בשוק זה, ומנותחת הפעילות של תושבי ישראל במטבע חוץ ושל תושבי חוץ בשקלים. כמו כן, נדונות ההתפתחויות בשוקי הנגזרים שקל-מט"ח. החלק השלישי - היציבות הפיננסית מול חוץ לארץ ובמטבע חוץ – עוסק בהתפתחויות בסביבה הפיננסית ב-2004.

(מאזן התשלומים; מטבע חוץ; שער חליפין; ריבית; שוק ההון; ניירות ערך; מניות; השקעות; חברות עסקיות; בנקים; פיקדונות; אשראי)

274

התוצר לענפיו, שוק העבודה, תקציב המדינה והממשלה הרחבה, מדיניות הרווחה דין וחשבון 2004

מחלקת המחקר, בנק ישראל, ירושלים 2005, 238 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il

דו"ח זה מורכב מארבעה חלקים, כדלקמן: בחלק הראשון נדונות ההתפתחויות העיקריות בתוצר בענפים השונים. בנוסף, מנותחים הביקוש וההיצע של התוצר, ומובאים נתונים על שער החליפין הריאלי, החיסכון וההשקעה. בחלק השני נסקרות ההתפתחויות בתעסוקה ובשכר, ומובאים נתונים על כוח העבודה האזרחי, האוכלוסייה בגיל העבודה, השכר, האבטלה ויחסי העבודה. החלק השלישי עוסק בתקציב המדינה ובממשלה הרחבה ("הממשלה הרחבה" - הממשלה עצמה, המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, מוסדות ללא כוונת רווח [אוניברסיטאות, קופות-חולים, ישיבות וכו'] והמוסדות הלאומיים [הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת לישראל וההסתדרות הציונית]. פעילותה של הממשלה הרחבה נמדדת לפי הגדרות החשבונאות הלאומית, השונות מאלו המשמשות בתקציב הממשלה). בין היתר, נדונים בחלק זה הנושאים הבאים: הוצאות הממשלה הרחבה והרכבן, תקציב הממשלה בראייה רב-שנתית ועוד. בחלק הרביעי נדונה מדיניות הרווחה, תוך התמקדות בתשלומי ההעברה ובסוגיות בחינוך.

(תוצר מקומי גולמי; תעסוקה; אבטלה; שכר; תשלומי העברה; הבטחת הכנסה; דמי אבטלה; עובדים זרים; ממשלה; תקציבים; גירעון [תקציב]; מסים; השקעות; פריון עבודה; מסחר; שירותים; בנייה; תחבורה; תקשורת; תעשייה; חקלאות; תיירות; שלטון מקומי; חינוך)

275

בנק ישראל: מערכות התשלומים והסליקה - דין וחשבון כספי לשנת 2004

חשב בנק ישראל, בנק ישראל, ירושלים 2005, 70 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il

בפרסום זה מוצגים דו"ח מאזן בנק ישראל ודו"ח רווח והפסד של הבנק ליום 31 בדצמבר 2004. כן מובאים ביאורים לדו"חות הכספיים והסברים על עיקרי המדיניות החשבונאית, על קווי ההתפתחות העיקריים ועל מערכות התשלומים והסליקה. בנספחים של הדו"ח מובאים נתונים נבחרים ממאזני בנק ישראל בתקופה 1985 עד 2004, נתונים על ההכנסות וההוצאות של הבנק באותה תקופה, דו"ח רווח והפסד של בנק ישראל במתכונת החדשה לשנים 2000-2004, ההכנסות וההוצאות של הבנק, נתונים על פיקדונות הממשלה, שינויים בבסיס הכסף וביתרות מטבע החוץ (כולל המקורות לשינויים) ונתונים על הכלים המוניטריים העיקריים בשנים 1985-2004.

(בנק ישראל; רווחים; פיקדונות; ניירות ערך; הלוואות; כסף; מטבע חוץ)

276

בפמן, גיל; רז, איל:

המימון הבנקאי והחוץ-בנקאי: מספר הערות

"מבט לאומי" (בהוצאת בנק לאומי לישראל בע"מ), גיליון יוני 2005, עמ' 9-11.

במאמר זה נדונים היחסים בין המגזר העסקי למערכת הבנקאית לאור הגידול הצפוי בדרישה לאשראי עקב התאוששות המשק הישראלי מצד אחד והתחזקותם של גופים פיננסיים חוץ-בנקאיים (משקיעים מוסדיים, חברות ביטוח) מצד שני. ההתפתחות המשמעותית ביותר בנוף הפיננסי מראשית 2004 היתה העלייה בהיקף המימון החוץ-בנקאי למגזר העסקי באמצעות הנפקה נרחבת של איגרות-חוב קונצרניות סחירות ולא-סחירות. על-פי אומדנים, הנפקות איגרות-החוב, העשויות להוות תחליף לאשראי בנקאי, הגיעו ב-2004 לכ-16 מיליארד ₪ וברבעון הראשון של 2005 לכ-12 מיליארד ₪, בעוד שהאשראי הבנקאי ברבעון זה הצטמצם בכ-6.9 מיליארד ₪. במסגרת המאמר, נדונים היתרונות והחסרונות של שני אפיקי גיוס האשראי. מסקנת המחברים היא, כי על החברות לעבוד במקביל בשני האפיקים, תוך מציאת השילוב האופטימלי.

(חברות עסקיות; אשראי; בנקים; שוק ההון; חברות ביטוח; קרנות פנסיה; קופות גמל)

277

Hecht, Yoel; Pompushko, Helena:
Normality, Modal Risk Level, and Exchange-Rate Jumps
Monetary Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 1, Jerusalem 2005, 34 pages. The publication appears also on the Bank’s Internet site: www.bankisrael.gov.il.

המסחר באופציות שער החליפין משקף את ציפיות השוק לגבי מחיר נכס הבסיס בזמן פקיעת האופציות, שכן ההכנסה בזמן הפקיעה תלויה במחיר נכס הבסיס באותו הזמן. בעבודה זו מוצגים שלושה מדדים לבחינת שער החליפין הצפוי, על-פי המסחר באופציות – התפלגות נורמלית (מדד N), רמת סיכון שכיחה בשוק המט"ח (מדד R) וציפייה לשינוי חריג בשער (מדד J). במסגרת העבודה, נבדק המסחר היומי באופציות על שער החליפין שקל-דולר בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב בתקופה 10/2002-6/2004. בין הממצאים: מניתוח מדד N נמצא, כי רק בכ-10%-20% מהימים התנהל המסחר באופציות על-פי התפלגות נורמלית, אך מראשית 2004 עלה שיעור זה ל-90%-100%; על אף הייסוף הניכר בשער החליפין של השקל מול הדולר וכאשר מדד N שיקף מצב של סביבה א-נורמלית בשוק, שיקפו מדד R ומדד J רמת סיכון גבוהה וציפיות לשינוי חריג בשער רק בכיוון של פיחות. מכאן, שלפחות בהיבט הסטטיסטי, שוק ההון לא הפנים שכיוון שער החליפין יכול להיות גם לייסוף נומינלי משמעותי, כפי שאירע בראשית 2003.

(שוק ההון; שער חליפין; ציפיות)

278

אלאשווילי, יעקב; רגב, מימי:

גזירת הציפיות לאינפלציה משוק ההון

המחלקה המוניטרית, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2005.02, ירושלים 2005, 26 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

האינפלציה הצפויה על-ידי הציבור מהווה אינדיקטור מרכזי בקביעת המדיניות המוניטרית. בישראל, הודות לקיומו של שוק סחיר של איגרות-חוב צמודות למדד וכאלו שאינן צמודות, אפשר לגזור את האינפלציה הצפויה לפי מחירי האגרות הנקבעים בשוק ההון. היתרון העיקרי של הציפיות הנגזרות משוק ההון הוא היותן מבוססות על מחירי הנכסים, ובכך הן משקפות את החלטות ההשקעה של הציבור. החל ב-1988, המחלקה המוניטרית של בנק ישראל גוזרת את הציפיות לאינפלציה באמצעות ניתוח פערי הסחירות בין איגרות-החוב הצמודות לבין איגרות-החוב שאינן צמודות בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב. בעבודה זו, מוצגת שיטת חישוב חדשה לגזירת הציפיות, שהחליפה את השיטה הקודמת ב-2004 עקב קשיים שונים, שגרמו, לפערים גדולים בין הציפיות בפועל לבין הציפיות הנגזרות, אשר עלולים היו להוביל לצעדי מדיניות חסרי הצדקה כלכלית. לשיטה המוצעת יש כמה יתרונות בולטים, שבהם: התחשבות בגורמי עונתיות רלוונטיים, התחשבות במלוא עליית המחירים שהתרחשה, וקיצור התקופה שלגביה איגרת-החוב הצמודה מקנה פיצוי מלא על עליית המחירים.

(מדיניות מוניטרית; אינפלציה; שוק ההון; איגרות-חוב; ציפיות)

279

Zussman Asaf; Zussman, Noam:
Targeted Killings: Evaluating the Effectiveness of a Counterterrorism Policy
Research Department, Bank of Israel, Publication No. 2 in the “Discussion Papers” series, Jerusalem 2005, 38 pages. The publication appears also on the Bank’s Internet site: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו נבדקה יעילות "הסיכול הממוקד" במסגרת מדיניות המלחמה בטרור, באמצעות בחינת תגובת שוק המניות הישראלי לניסיונות סיכול של מחבלים במהלך האינתיפאדה האחרונה. זאת, בהקשר להשפעתו המאקרו-כלכלית השלילית של הטרור על המשק הישראלי. התקופה שנבדקה היתה ספטמבר 2000 עד אפריל 2004, אשר במהלכה בוצעו 159 ניסיונות סיכול. נמצא, כי תגובת הבורסה לסיכולים תלויה בשני מאפיינים: מעמדו של המחבל והפלג שאליו הוא משתייך. השוק לא הגיב לאחר פגיעה במחבלים זוטרים, אך הגיב בירידות שערים לאחר פגיעה במנהיגים פוליטיים בכירים של אותם ארגונים ובעליות שערים לאחר פגיעה במנהיגים צבאיים בכירים. מכאן, שהשוק רואה בפגיעה במנהיגים פוליטיים בכירים אמצעי בלתי-יעיל למאבק בטרור, אך פגיעה במנהיגים צבאיים מתפרשת כיעילה.

(פעולות טרור; סכסוך ערבי-ישראלי; שוק ההון; מניות)

280

זליכה, ירון:

העוגן הנון-קיינסיאני של המדיניות הכלכלית בישראל

"הרבעון הישראלי למסים", ל"א: 124 (פברואר 2005), עמ' 7-18. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוזיאון למסים: www.mof.gov.il/museum.

מאז פרוץ האירועים הביטחוניים בספטמבר 2000 עד לכינונה של הממשלה הנוכחית במרס 2003 התדרדר המשק הישראלי למיתון עמוק. מיתון זה נבע מגורמים אקסוגניים למדיניות הכלכלית אך גם מגורמים אנדוגניים. הגורמים האקסוגניים כוללים את האינתיפאדה, המשבר בשוקי העולם, המשבר במגזר ההיי-טק ועוד. הגורמים האנדוגניים הם בעיקרם עוגנים לא נכונים של המדיניות הפיסקלית ושל המדיניות המוניטרית, אשר יצרו מעגל קסמים שלילי של התדרדרות. במאמר הנוכחי מתוארים אותם עוגנים והשפעתם, ולאחר מכן מנותחים העוגנים החדשים של המדיניות הכלכלית שהופעלה החל במרס 2003, אשר הביאו לצמיחה מחודשת. תרומה חשובה לצמיחה היתה גם לגורמים אקסוגניים חיוביים באותה עת, כגון השיפור במצב הביטחוני, ההתאוששות בשוקי העולם ואישור הערבויות האמריקאיות. המשק הישראלי עבר בתוך שנה אחת בלבד, מנסיגה של 0.8% בתוצר ב-2002 לקצב צמיחה של 4.3% ב-2003. נחישותה של הממשלה לבסס את מדיניותה על העוגן הנון-קיינסיאני של בלימת ההוצאה התקציבית לצד האצת תהליך ההפחתה במסים עשויה להביא את המשק הישראלי לשמירת קצב צמיחה של 4% ומעלה.

(צמיחה כלכלית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית; הוצאה לאומית; צריכה; מסים)

281

פרנקוביץ, חנוך:

היחלשותו החשאית של השקל

"מבט לאומי" (בהוצאת בנק לאומי לישראל בע"מ), גיליון יוני 2005, עמ' 15-16.

ההסבר לסתירה לכאורה בין ייסוף משמעותי בשער השקל ביחס לדולר לעובדה שהייצוא לא נפגע, נעוץ בעובדה שהשקל נחלש למעשה. היחלשות זו אינה באה לביטוי גלוי בשל שתי מוסכמות שגויות בשיח הכלכלי בישראל: חשיבות מופרזת הניתנת לדולר ביחס למשקלו האמיתי בסחר החוץ של ישראל – הדולר נחלש יותר מהשקל והוא מקבל משקל-יתר בחישוב סל המטבעות על-ידי בנק ישראל, ולכן הסל אינו משקף את היחלשות השקל; מבט על שערי החליפין הנומינליים במקום הריאליים – קצב האינפלציה בישראל בשנתיים וחצי האחרונות הוא נמוך משמעותית מהממוצע העולמי, ולכן, בחישוב ריאלי, הכולל את פערי האינפלציה, השקל נחלש יותר ממה שנדמה כשבוחנים את הערכים הנומינליים של שערי החליפין. זאת, מפני שהמחיר היחסי של המוצרים בעולם עולה ביחס למחיר המוצרים בישראל, כך שהשווי הריאלי של המוצרים המקומיים (לצורכי חליפין עם מוצרים מחו"ל) יורד כל עוד לא נרשם ייסוף בשער החליפין הנומינלי.

(שער חליפין)

282

מלניק, אריה:

השפעת שינויי הריבית על תשואות המניות של חברות פיננסיות

"רבעון לבנקאות", ל"ט: 155 (מרס 2005), עמ' 53-63.

במחקר זה נעשה שימוש במודלים קיימים כדי לבחון את השפעת שינויי הריבית (שינויים צפויים) ותנודתיות הריבית (שינויים לא-צפויים) על תשואות המניות של חברות פיננסיות, באמצעות נתונים עדכניים מבריטניה. השפעת שינויי הריבית על תשואות המניות צפויה להיות ביחס הפוך בין השניים, ואילו תנודתיות הריבית צפויה להשפיע הן ביחס ישר והן ביחס הפוך. במסגרת המחקר, נבדק מדגם של 75 חברות פיננסיות בריטיות, ולשם השוואה נבחנו 75 חברות תעשייתיות ומסחריות בשנים 1992-1998, על בסיס תצפיות שבועיות. הממצאים העיקריים: הן שינויים שוטפים והן שינויים לא-צפויים בשיעורי הריבית השפיעו ביחס הפוך ובאופן מובהק על תשואות המניות; ההשפעה על תשואות המניות של חברות פיננסיות היתה חזקה יותר מההשפעה על תשואות המניות של חברות תעשייתיות ומסחריות; תנודתיות הריבית, שנמדדה על-פי השונות (variance) בשיעורי הריבית, השפיעה ביחס ישר ובאופן מובהק על תשואות המניות, במיוחד על תשואות המניות של חברות פיננסיות.

(מניות; ריבית; חברות עסקיות; שוק ההון; תיאוריות בכלכלה)

283

אייכל, רון; פלד, דן:

ליברליזציה בשוקי הון בין-לאומיים ופיזור סיכונים: מבט מהתיאוריה הכלכלית

"רבעון לבנקאות", ל"ט: 155 (מרס 2005), עמ' 74-118.

מאז שנות ה-70', בוצעו מהלכי ליברליזציה במדינות רבות – הסרת מגבלות על תנועות הון ועל מסחר בניירות-ערך זרים, שיפור התנאים להשקעת הון זר ועוד. בנוסף, התרחב מאוד המסחר בנכסים פיננסיים נגזרים חדשים וחלה עלייה משמעותית בהיקף תנועות ההון הבין-לאומיות. בעבודה זו נבחנו השלכותיהם של שינויים בשוק ההון על הרווחה הכלכלית, פריסת ההשקעות במשק ומדדי סיכון שונים. הבחינה נעשתה באמצעות מודל תיאורטי של שיווי משקל כללי בעולם של שתי מדינות ושני מוצרים ותשומה אחת של הון. החלטות הפרטים כמה להשקיע בייצור כל אחד מהמוצרים ואיזה חלק מההשקעה להפנות לטכנולוגיית ייצור "מסוכנת" אך בעלת יתרון סטוכסטי, מושפעות מאפיקי המסחר המותרים במוצרים ובהון וכן מהתפלגות המחירים היחסיים. התוצאות העידו על שיפור ניכר ברווחה, המתאפשר בעיקר הודות להרחבת הניצול של יתרונות יחסיים בייצור, על אף העובדה כי מדדי סיכון שונים, במחירי המוצרים ובכמויותיהם, היו דווקא עשויים לעלות ככל ששוקי ההון הבין-לאומיים מפותחים יותר. מתוצאות העבודה אפשר ללמוד על צעדי ליברליזציה רצויים בשוק ההון, כמו גם על דרכים למדידת השפעתם ועל ההיערכות הדרושה במשק ובמערכת הפיננסית לנטרול העלייה הצפויה בסיכונים.

(שוק ההון; השקעות; ייצור; טכנולוגיה; תפוקה; ליברליזציה; מסחר; מודלים כלכליים)

284

Moav, Omer; Neeman, Zvika:
Inspection in Markets for Experience Goods
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Jerusalem 2004, 24 pages. The publication appears also on the Institute’s Internet site: http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msfalkin/home-1.htm.

בעבודה זו מתואר מודל של "מוניטין קולקטיבי" של שוק מוצרים, כאשר לגבי כל מוצר נערכות ביקורות איכות בתקופות זמן שונות. בכל תקופת זמן פועלים שני שווקים: שוק ראשי עבור מוכרים מנוסים, שיש להם מוניטין טוב, ושוק רגיל עבור כל המוכרים האחרים. בכל תקופת זמן, נערכת ביקורת איכות למוצרים המוצגים למכירה, ומוכרים שנמצא אצלם מוצר באיכות ירודה מנועים מלמכור בשוק הראשי בתקופה הבאה. באמצעות מודל זה נמצא, כי האיכות הממוצעת של מוצר בשני השווקים עלולה לרדת ככל שטכנולוגיית הביקורת משתפרת. בסוף המאמר נדונות השלכות אפשריות של הממצאים.

(מודלים כלכליים)

285

ראה גם:

ישראל במספרים, 2004 (פריט מס' 202)

¨        

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2005 (203)

¨        

שנתון התנועה הקיבוצית: 2004 (204)

¨        

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה פרטית, אוקטובר-דצמבר 2004 (212)

¨        

הכללת מצב בריאות בחישובי הקצאת המשאבים לקופות החולים (נוסחת הקפיטציה), בעזרת גישת אבחנות רפואיות – סיכום ביניים (220)

¨        

Women’s Empowerment: Measuring the Global Gender Gap (243)

¨       

החקלאות בישראל, 2002-2004 (263)

¨       

הפיקוח על ענף הטלפוניה בישראל: סיכום ביניים (289)

¨       

להפחית מסים היום או מחר: מה ניתן ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות? (290)

¨       

מערכת הבנקאות בישראל בשנת 2004 (291)

¨       

מדד "חוסן" לבחינת איתנותם הפיננסית של הבנקים בישראל (292)

¨       

האשראי הבנקאי: התפתחויות בשנת 2004 (293)

¨       

סקר הכנסות, 2003 (308)

¨       

סקר הוצאות משק-הבית, 2003: סיכומים כלליים (316)

¨       

ממדי העוני מצד ההוצאות (323)

¨       

Search and Prices: Evidence from the FSU Immigration to Israel (336)

¨       

חשבון הלוויין של התיירות בישראל: על-פי לוחות תשומה-תפוקה 1995 וסקר הוצאות משק-הבית 2001 (348)

¨       

מלונות בישראל, 2004 (349)

¨       

ענף המלונאות (350)

¨       

מחקר ופיתוח עסקי, 2002 (351)

¨       

סקר ציפיות בתעשייה לחודשים אפריל-יוני 2005 (353)

¨       

פרק י"ז: "כתבי-עת הכוללים נתונים סטטיסטיים שיצאו לאור לאחרונה" (355-369, 373-389)

¨       

 

ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

פעולה חדשה

הקשר שבין הרשויות המקומיות לבין העמותות לשיפור הביטחון התזונתי

286

הפורום לשיפור הביטחון התזונתי בישראל.

המוסד המזמין

המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

המוסד המבצע

מיפוי ותיעוד פעולותיהן ויכולותיהן של עמותות המזון בישראל.

המטרה

פריסה גאוגרפית של העמותות, דפוסי פעילות, משאבים כלכליים, היקף הפעילויות, חסמים בביצוע הפעילויות וקשרים עם הרשויות המקומיות.

הנושאים הנחקרים

עמותות שאספקת מזון היא הערוץ המרכזי בפעילות שלהן (אספקת המזון היא מטרה בפני עצמה, שאינה מתלווה לפעילות מרכזית אחרת).

האוכלוסייה

ביצוע.

השלב הנוכחי

אסתר לוינסון, המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת
בן-גוריון בנגב, ת"ד 653, באר-שבע 84105, טל': 6472323 (08);
פקס': 6477607 (08); דואר אלקטרוני:
ictr@bgumail.bgu.ac.il.

המרכזת

 

(ארגונים וולונטריים; עמותות; רשויות מקומיות; מזון; אספקת שירותים; מימון)

פרסומים

מבט מהיר על המגזר השלישי בישראל: גודל, מקורות מימון ופריסה של ארגוני המגזר השלישי בישראל

המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2005, 7 עמ' (עברית, פרסום בנפרד באנגלית).

עלון זה נפתח בהגדרת המושג "מגזר שלישי" ובהצגת תפקידי ארגוני המגזר השלישי בישראל. לאחר מכן, מוצגים נתונים שונים על ארגונים אלה: התפלגות לפי תחומי פעילות, נתונים כספיים, מקורות מימון, פריסה מחוזית, עובדים בשכר ומתנדבים. בין הממצאים: עד סוף 2004 נרשמו כ-40,000 ארגונים כארגוני המגזר השלישי – עמותות, הקדשות וחברות לתועלת הציבור; בחלוקת ארגוני המגזר לפי תחומי פעילות, בולטים הארגונים בתחומי הדת (25%), החינוך (16%) ותרבות הפנאי (14%); 56% מהמימון הממשלתי לארגונים אלה ניתן לצורכי חינוך ומחקר ו-21% לרווחה; כרבע מארגוני המגזר מרוכזים במחוז ירושלים (שיעור גבוה מהם בתחום הדת), ובו גם נרשם שיעור הגידול השנתי הגבוה ביותר במספר הארגונים; רק 29.6% מארגונים אלה מעסיקים עובדים בשכר, והיתר פועלים באמצעות מתנדבים; בשנים1998-2002 חל גידול ריאלי של 21.8% בהיקף השכר ששילמו הארגונים, וחלקו של השכר המשולם על-ידי המגזר עלה מ-7.6% ל-8.5% מכלל השכר המשולם במשק; רוב הארגונים המשלמים שכר הם בתחומי החינוך, הדת, התרבות והפנאי והרווחה.

(מלכ"רים; התנדבות; תקציבים; שכר)

287

המחלקה לקידום נוער, עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי, תשס"ד - 2003-2004

המחלקה לקידום נוער, מינהל החינוך, התרבות והספורט, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2005, 52 עמ'.

בשנתון סטטיסטי זה, הראשון בסדרה, מוצגים נתונים שנאספו במרכז המידע של המחלקה לקידום נוער בעיריית תל-אביב-יפו. מחלקה זו מטפלת בילדים ובמתבגרים מנותקים והנמצאים במצבי סיכון. המטרה היא לנסות לשלב אוכלוסייה זו במסגרות נורמטיביות ולהציע לה שירותים שונים. בין ממצאי הדו"ח: בשנת הלימודים תשס"ד טופלו על-ידי המחלקה 2,943 בני-נוער, כמחציתם בגילים 14-18; 31% מבני הנוער התגוררו ביפו, רובם מהמגזר הערבי; קרוב לשליש מהמטופלים לא למדו במסגרת נורמטיבית; 547 בני נוער טופלו בתכניות למניעת התמכרויות והתנהגויות סיכון, כמחציתם בכיתות ט'-י'; 153 בני נוער קיבלו תגבור לימודי כדי למנוע את נשירתם מבתי-הספר, מתוכם 44% בכיתה י'; קציני הביקור הסדיר טיפלו ב-1,276 תלמידים ובני נוער, ובעקבות הטיפול הוחזקו/שולבו בבתי-ספר 77% מהמטופלים; מדריכי הנוער טיפלו ב-1,238 בני 12-21, ומתוכם 597 שולבו מחדש בבתי-ספר, 225 שולבו בתעסוקה ו-46 התגייסו לצה"ל; בתכנית היל"ה למדו בשנת תשנ"ד 149 בני נוער; במע"ן (המרכז העירוני לנוער נושר) שולבו 85 בני נוער בשלוש מגמות מקצועיות.

(נוער במצוקה; תל-אביב-יפו; נשירת תלמידים; שירותים חברתיים; שיקום נוער; מועדונים; הזדמנויות בחינוך; מניעת השימוש בסמים)

288

גרונאו, ראובן:

הפיקוח על ענף הטלפוניה בישראל: סיכום ביניים

המכון למחקר כלכלי בישראל ע"ש מוריס פאלק, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2004, 54 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://pluto.huji.ac.il/~msfalkin/.

שוק הטלפוניה עבר בשנות ה-90' רפורמות שכללו את פתיחת שוק הטלפונים הניידים ושוק השיחות הבין-לאומיות לתחרות, אשר הובילה לירידה חדה בתעריפים. שוק השיחות הפנים-ארציות בטלפוניה קווית נותר כמונופול בידי חברת "בזק". בפרסום זה, נסקר הפיקוח על החברה, ונבדק באיזו מידה שימש הפיקוח תחליף לתחרות וכיצד התייעלה החברה. בין הממצאים: מאז הקמת מנגנון הפיקוח ב-1990, ירדו התעריפים הריאליים של שירותי הטלפוניה הקווית בשיעור של כ-4% לשנה; התעריף הריאלי של שירותי הטלפוניה הגיע ב-2003 ל-28.5% מערכו ב-1973, בעוד שבשירותים ציבוריים אחרים שבפיקוח חלה עלייה – חשמל (129.6%), מים (235.6%) ואוטובוסים (251.8%); תעריפי שיחות הטלפון והתשלום החודשי בישראל הם זולים יותר מאשר בכמה מדינות מערב אירופיות; רווחיותה של "בזק" אפשרה לה להשיק תכניות פרישה נדיבות לעובדים וותיקים, וכן עלה שכרם של עובדי החברה ובעליה.

(מערכות טלפונים; פיקוח מחירים; מדיניות ממשלתית; תחרות)

289

ג'יברה, יוסי; סטרבצ'ינסקי, מישל:

להפחית מסים היום או מחר: מה ניתן ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות?

"הרבעון הישראלי למסים", ל"א: 123 (ספטמבר 2004), עמ' 89-96. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של משרד האוצר: www.mof.gov.il/museum.

בשנות ה-80' וה-90', נקטו מספר רב של מדינות מפותחות מדיניות של הקטנה מתמשכת של הגירעון בתקציב הממשלה. האפיונים הכלליים של מדיניות זו היו: הפחתת הוצאות הממשלה, ולאחר שצמצום ההוצאות הוביל לתהליך של ירידת החוב במונחי תוצר, החלה הפחתת מסים; צעדים אלו השתקפו בירידת הריביות לטווח קצר ולטווח ארוך ללא פגיעה ביציבות הפיננסית; בעת השפל הכלכלי האחרון ננקטה במדינות אלו מדיניות פיסקלית מרחיבה ללא התערערות היציבות המקרו-כלכלית. בין מסקנות המחברים לגבי הצעדים שיש לנקוט בישראל, לאור ניסיון זה: הפחתת מסים צריכה לבוא רק לאחר הפחתת הוצאות הממשלה; הקדמה של הפחתת הוצאות הממשלה מאפשרת להעריך בתנאי וודאות (לאחר היוודע היקף הקיצוץ בהוצאות) את היקף הפחתת המסים הרצוי; הפחתת מסים מאוחר יותר תאפשר להשיג גירעון נתון בתקציב הממשלה תוך ירידת תשלומי הריבית ופגיעה קטנה יחסית בשירותים הציבוריים; הפחתת גירעון מתמשכת לפני הפחתת מסים עשויה לשמש כביטוח בעת האטה כלכלית, מפני שירידה מהירה של החוב הציבורי במונחי תוצר תאפשר הרחבה פיסקלית ללא התערערות היציבות הפיננסית.

(מסים; מדיניות פיסקלית; צמיחה כלכלית; חוב לאומי)

290

רבינוביץ', יובל:

מערכת הבנקאות בישראל בשנת 2004

"מבט לאומי" (בהוצאת בנק לאומי לישראל בע"מ), גיליון יוני 2005, עמ' 12-14.

שנת 2004 היתה שנה שנייה של התאוששות במערכת הבנקאית, לאחר שלוש שנות מיתון. במאמר נסקרים הרווחיות, היעילות התפעולית והסיכונים בחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות, המחזיקות ביותר מ-90% מהנכסים הבנקאיים. בין הממצאים: הפעילות הכלכלית של הבנקים התרחבה בשיעור של כ-14% בהשוואה ל-2003. הסיבות העיקריות לגידול הן צמצום ניכר בהפרשות השוטפות לחובות מסופקים, גידול ברווח מהפעילות בחו"ל והגידול בפריון העבודה. היעילות התפעולית השתפרה ברוב המדדים, אך נראה כי המערכת הבנקאית מיצתה את היתרונות לגודל, כך שהתרחבות נוספת בפעילות תגרום להגדלת ההוצאות התפעוליות. לגבי הסיכונים במערכת הבנקאות ב-2004, בחלק מהמדדים היה שיפור לעומת 2003, ובחלק אחר היתה הרעה. יחס הלימות ההון המשיך במגמת העלייה והגיע לשיא של 10.8%, אך רמה זו עדיין נמוכה מזו הנהוגה בבנקים מקבילים באירופה ובארצות-הברית. סך האשראי הבעייתי מסך האשראי לציבור ב-2004 כמעט הוכפל לעומת 2000, תוך מגמה נמשכת של הרעה. עם זאת, יש לציין כי ההפרשה השוטפת בשל חובות בעייתיים היתה נמוכה ב-2004 ב-17.3% לעומת 2003, ואם התפתחות זו תימשך, יש להניח כי בשנים הבאות יחול שיפור באיכות תיק האשראי. על סקירת מערכת הבנקאות ב-2003, ראה חוברת 135, פריט 503.

(בנקים; רווחיות; יעילות; אשראי)

291

רבינוביץ, יובל:

מדד "חוסן" לבחינת איתנותם הפיננסית של הבנקים בישראל

"מבט לאומי" (בהוצאת בנק לאומי לישראל בע"מ), גיליון מרס 2005, עמ' 9-12.

במאמר זה מוצג, מדד "חוסן" לבחינת יציבותה של המערכת הבנקאית בישראל, אשר פיתח בנק ישראל. מדד זה, כמו מדדים דומים בעולם, מאפשר להעריך ולהשוות את ביצועי הבנקים לפי שש קטגוריות ראשיות: הלימות ההון; איכות הנכסים וסיכון האשראי; איכות הניהול; רווחים ותשואה להון; חשיפה לסיכון הנזילות; רגישות לסיכוני שוק. לכל קטגוריה ניתן ציון בין 1 ל-5. המדד חושב לגבי כל אחד מ-22 הבנקים המסחריים שפעלו בישראל ב-2000-2003. הממצאים מוצגים לפי שלוש קבוצות: חמשת הבנקים הגדולים; חברות הבנות הבנקאיות (בנקים מסחריים) השייכות לחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות; הבנקים המסחריים העצמאיים. בין הממצאים: שנת 2001 היתה הגרועה ביותר לכל המערכת הבנקאית, שנה שבה הצמיחה הכלכלית במשק היתה הנמוכה ביותר; דווקא ב-2002, שהיתה השנה הגרועה ביותר מבחינת הפעילות הבנקאית (תשואה להון נמוכה והפרשה גדולה לחובות מסופקים), חל שיפור ניכר ביחס הלימות ההון; הקבוצה השנייה (חברות הבנות) נמצאה כבעלת החוסן הפיננסי הגבוה ביותר בכל השנים הנסקרות. על הפרסום של יחידת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל בנושא זה, ראה חוברת 137, פריט 106.

(בנקים; רווחיות; ניהול; סיכונים; אשראי; שוק ההון; מדדים)

292

רז, איל:

האשראי הבנקאי: התפתחויות בשנת 2004

"מבט לאומי" (בהוצאת בנק לאומי לישראל בע"מ), גיליון מרס 2005, עמ' 13-17.

בסקירה זו מנותחות ההתפתחויות בתחום האשראי הבנקאי למגזר העסקי ולמגזר משקי-הבית בשנת 2004. בין הממצאים: בתחום האשראי למגזר העסקי, גברה התחרותיות כתוצאה מירידת כוח השוק של הבנקים מול הלקוחות הגדולים עקב הגברת פתיחותו של המשק וכניסת גורמים חוץ-בנקאיים למגזר זה; לאור השיפור במצב המשק והירידה בסיכוני האשראי, הציפייה היא לעלייה ריאלית של האשראי הבנקאי לאחר מגמת הירידה בשנים האחרונות; מגבלות על גידול האשראי הבנקאי למגזר העסקי הן מעבר כספי קופות הפנסיה לשוק ההון, המשמש למימון אשראי לחברות, והעלייה הצפויה בריבית במשק; בתחום האשראי הבנקאי למשקי-הבית נרשם גידול חד יותר, כך שגדלה חשיבותו של מגזר זה (אשר כושר גיוס האשראי שלו ממקורות חוץ-בנקאיים נמוך יותר מזה של המגזר העסקי), למרות משקלו הנמוך כיום מסך האשראי (כ-20%).

(בנקים; אשראי; שוק ההון; חברות עסקיות; משקי-הבית; צמיחה כלכלית)

293

ראה גם:

ישראל במספרים, 2004 (פריט מס' 202)

¨        

שנתון התנועה הקיבוצית: 2004 (204)

¨        

שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004 (208)

¨        

העלאת בני הפלשמורה לישראל: משמעויות כלכליות לשינוי קצב העלייה (210)

¨        

הכללת מצב בריאות בחישובי הקצאת המשאבים לקופות החולים (נוסחת הקפיטציה), בעזרת גישת אבחנות רפואיות – סיכום ביניים (220)

¨        

Women’s Empowerment: Measuring the Global Gender Gap (243)

¨        

התארגנות קהילתית לאספקת שירותים ומשמעויותיה לתכנון העירוני: חקר אירוע – קהילת מהגרים בחיפה (248)

¨        

התנדבות, תרומות ועמדות כלפי ארגונים בחברה הערבית-פלסטינית בישראל (249)

¨        

ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, 1989-2004 (267)

¨        

סקר החברות והעסקים: הרביע הראשון של 2005 (270)

¨        

בנק ישראל: דין וחשבון 2004 (271-276)

¨        

המימון הבנקאי והחוץ-בנקאי: מספר הערות (277)

¨        

Targeted Killings: Evaluating the Effectiveness of a Counter terrorism Policy (280)

¨        

העוגן הנון-קיינסיאני של המדיניות הכלכלית בישראל (281)

¨        

המוסד לביטוח לאומי - סקירה שנתית, 2004 (317)

¨        

שינויים במבנה מדינת הרווחה – מביטוח סוציאלי לשירות ממשלתי (320)

¨        

על מטולטלת ביטוח האבטלה בישראל, 1972-2003 (321)

¨        

נשים המקבלות דמי מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי בשנת 2004 (324)

¨        

מוסדות גריאטריים – מגמות אסטרטגיות שונות (328)

¨        

שירותים לעיוור בישראל: 2003-תשס"ג - סקירת פעילות (331)

¨        

Aging and the Welfare State: The Politico-Economic Conflict between Young and Old, and between Rich and Poor (335)

¨        

מצב התחבורה בתל-אביב-יפו: סדרת דו"חות "מדיניות התחבורה הציבורית" של החברה להגנת הטבע (345)

¨        

מחקר ופיתוח עסקי, 2002 (351)

¨        

 

י. סביבה ואקלים

פרסומים

ניטור ומחקרי כינרת: דו"ח פעילות המעבדה לשנת 2004

המעבדה לחקר הכינרת על שם יגאל אלון, חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2005, 164 עמ'.

המעבדה לחקר הכינרת עוסקת בפיתוח וביישום של כלים מדעיים, לתמיכה בקבלת החלטות על תפעול הכינרת כמרכיב חשוב של מערכת אספקת המים הארצית וניצולה לצרכים נוספים (דיג, קיט וכו'), תוך שמירה על איכות מי האגם לטווח הארוך. במסגרת זו, נערכים ניטורים בנקודות שונות באגם, ומבוצע "פרוייקט המודלים", שמטרתו לפתח כלי להדמיה של מכלול התהליכים הפועלים בכינרת ולבחינה של תרחישי תפעול של האגם. בדו"ח זה מוצגים הממצאים והמסקנות של הניטור השוטף של הכינרת ושל המחקרים שנערכו ב-2004, שבמרכזם התהליכים העיקריים המתקיימים באגם המשפיעים על איכות המים. הדו"ח מחולק לשישה פרקים, כדלקמן: ניטור (מדידות מטאורולוגיות ופיסיקליות, ממצאי הניטור הכימי, אוכלוסיית הדגים בכינרת, אוכלוסיית הפיטופלנקטון, רעלני כחוליות, ניטור חומרי הדברה, ניטור חידקים, ניטור ציליאטים ועוד); מחקרי ניטור (מערכת נגררת לניטור מרחבי הכינרת, ריכוזי מתכות קורט בכינרת, שטפי זרחן וברזל באבק באזור הכינרת, קיבוע חנקן בכינרת ועוד); מחקרים (נושאי מחקר מרכזיים, כולל "פרוייקט המודלים" ומחקרים בנושאים פיסיקליים, לימנולוגיים, גאוכימיים, ביוכימיים ועוד); מחקרי אגן-ההיקוות של הכינרת וגופי מים אחרים; נספחים (רשימת דו"חות ומחקרים של המעבדה ועוד).

(כינרת; מים; איכות הסביבה; זיהום הסביבה)

294

קרס, נורית; חרות, ברק; סוקניק, אסף:

הערכת ההשפעות של הזרמת ניטראט ברכז טיוב בארות על מימי החופין הים תיכוני של ישראל

חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2004, 57 עמ' (עברית, סיכום באנגלית. הוגש לאגף ים וחופים, המשרד לאיכות הסביבה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.environment.gov.il.

בעבודה זו נדונו השלכות הכוונה להזרים לחופי הים התיכון רכזי טיוב עשירים בניטראט מבארות שיעברו תהליך התפלה. זאת, בשל ההשפעה השלילית של הניטראט על הסביבה הימית והאיזון האקולוגי בה. לצורך העבודה, נבדקו נתונים על איכות המים בשפכי הנחלים ולאורך החופים - מליחות, עכירות, טמפרטורה וכו' – נתונים שנאספו בעיקר במסגרת תכנית הניטור הלאומית של ישראל ובמסגרת מחקרים ממוקדים. כמו כן, נעשתה סקירה של הספרות הקיימת, כולל תכנית האב לתמלחות שנכתבה עבור נציבות המים ונתונים של אגף ים וחופים במשרד לאיכות הסביבה בנושא הזרמות קיימות. בסיכום העבודה, הוצגו חלופות לסילוק רכזי טיוב הבארות, אשר דורגו על-פי הנתונים הסביבתיים הקיימים עבור אזורי החוף השונים, כולל צפי לעתיד לגבי ספיקה, עומסים, ריכוזים, פוטנציאל היווצרות מיקרואצות וכו'. על סמך הדירוג גובשו ההמלצות. בין ההמלצות הבולטות: לא להזרים ניטראטים כלל למפרץ חיפה; ניתן להזרים ניטראטים בתחנת הכוח "אורות רבין" בשני מקומות שונים. מודגש בעבודה, כי דרוש מידע נוסף ומעקב קפדני אחר זרמי הים, מליחות, ריכוזי כלורופיל ועוד.

(הים התיכון; מים; התפלה; זיהום הסביבה)

295

רוזן, דב; רסקין, לזר:

תחזית מועדי-ים לחופי הים התיכון של ישראל לשנת 2005

מרכז המידע הימי הלאומי, חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2005, 23 עמ' (עברית ואנגלית).

בחוברת מוצגת תחזית מועדי-ים (גאות ושפל) לחופי ישראל בים התיכון לשנת 2005 על-פי חלוקה חודשית (כל שעה בכל אחד מימי החודש), הן בצורה ספרתית והן בצורה גרפית. המידע המוצג מבוסס על תחזית מועדי-ים אסטרונומיים, תוך שימוש בערכי משרעות ופאזות של המרכיבים ההרמוניים של מועדי-ים שחושבו מנתוני מדידות מפלס הים בתחנת המעקב בחדרה, המופעלת על-ידי חקר ימים ואגמים לישראל. תחנה זו משולבת ברשת המעקב העולמית אחר מפלס הים (GLOSS), המנוהלת על-ידי הוועדה הבין-ממשלתית לאוקיאנוגרפיה (IOC). הגבהים המצוינים בתחזית מתייחסים לכל חופי ישראל בים התיכון, אך ייתכנו סטיות של כמה סנטימטרים לאורך החוף. יש לציין, כי ערכי המפלסים המופיעים בחוברת הם הערכים החזויים של החלק האסטרונומי של מפלס הים (בהשפעת הירח והשמש), ואין להסיק מכך כי זה יהיה גם רום מפלס פני הים בפועל במקום כלשהו. רק במצבי מזג אוויר וים שקטים מפלס הים בפועל קרוב מאוד לתחזית מועד-הים האסטרונומי.

(מים; הים התיכון; אוקיאנוגרפיה)

296

רוזן, דב; רסקין, לזר:

תחזית מועדי-ים לחופי מפרץ עקבה / אילת (ים סוף) לשנת ‏2005

מרכז המידע הימי הלאומי, חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2005, 22 עמ' (עברית ואנגלית).

בהמשך לתחזית מועדי-הים לחופי ישראל בים התיכון (ראה הפריט לעיל), בפרסום זה מוצגת התחזית לגבי חופי אילת. הנתונים חושבו על-פי נתוני מדידות מפלס הים בתחנת המעקב שבמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, המופעלת על-ידי חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ והמכון הבין-אוניברסיטאי. התחזית מיוחסת לרום אפס האיזון הארצי (ILSD) ברשת ישראל החדשה (בשונה מתחזית מועדי-הים לחופי הים התיכון, המיוחסת לרום אפס האיזון הארצי ברשת ישראל הישנה), על בסיס רום נקודת הבקרה שנקבע על-ידי מפ"י (המרכז למיפוי ישראל).

(מים; ים סוף; אוקיאנוגרפיה)

297

גנין, אמציה; סילברמן, יעקב:

תכנית הניטור הלאומית בצפון מפרץ אילת: דו"ח מדעי לשנת 2004

המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, אילת 2005, 133 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה: www.environment.gov.il.

בדו"ח זה נסקרות תוצאות הניטור בצפון מפרץ אילת ב-2004, על-פי תכנית הניטור הלאומית. הדו"ח מחולק לארבעה פרקי עבודה: תוצאות ניטור שונית האלמוגים; תוצאות ניטור הסביבה החופית; תוצאות ניטור המים הפתוחים; מדידות רציפות. בנספחים מוצגים מפות של אתרי הניטור, פיסיולוגיה של האלמוגים ופעילויותיו של צוות הניטור. ב-2004 בוצע הניטור במקביל לפרוייקט IET (International Expert Team), אשר נועד לבחון את השפעת כלובי הדגים על המערכת האקולוגית של צפון מפרץ אילת. בין הממצאים: נרשמה עלייה ניכרת בכמות החנקן הנכנסת לים, בעיקר מכלובי הדגים; הנוטריינטים במים העמוקים המשיכו לעלות וריכוזי החמצן המשיכו לרדת, והגיעו לערכים הקיצוניים ביותר מאז החלו המדידות לפני כ-30 שנה; לדגים יש חשיבות רבה במניעת כיסוי שוניות האלמוגים במאקרו-אצות, במיוחד לאור המגמה המתמשכת של ירידה באוכלוסיית קיפודי הים; ניכרת התדרדרות מתמשכת בכיסוי אלמוגים חיים בשוניות שנסקרו, בין היתר כתוצאה מגורמים הקשורים לפעילות האדם; לא חל שינוי בחום פני המים בצפון מפרץ אילת, בניגוד למגמת חימום הקיימת במקומות רבים.

(ים סוף; אילת; אקולוגיה; זיהום הסביבה; איכות הסביבה)

298

אמיר-שפירא, דקל; מזור, גדעון (עורכים):

עומסי מזהמים בנחלים: השנים 1994, 2000, 2001 ו-2003

אגף מים ונחלים, המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים 2004, 79 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.environment.gov.il.

במסגרת פעילותו של המשרד לאיכות הסביבה בנושא שיקום נחלים, נבנה בסיס נתונים המאפשר מעקב אחר שינויים במצב זיהום הנחלים. בדו"ח זה מרוכזים הנתונים שנאספו על עומסי זיהום של פחמן אורגני, חנקן וזרחן ב-16 נחלים הנמצאים בתהליכי שיקום. מקורות הנתונים על ספיקות ואיכויות השפכים/קולחים מכל גורם זיהום נתקבלו מדגימות, מידע של ראשי הענפים למים ושפכים במחוזות המשרד, אנשי אגף מים ונחלים, פקחי רשות הטבע והגנים, רשות נחל הקישון, רשות נחל הירקון ומ"סקר איסוף, טיפול וניצול שפכים – 1994" של נציבות המים. בין הממצאים: בראייה כלל-ארצית, ניכרת מגמת שיפור – בין 1994 ל-2003 ירדו עומסי המזהמים פחמן אורגני כללי ב-77%, חנקן כללי ב-52% וזרחן כללי ב-83%; בבחינה פרטנית של הנחלים, נמצא שיפור רב בשישה נחלים (פולג, שורק, תנינים, קישון, חדרה וחרוד), שיפור קל בשני נחלים (ירקון ואלכסנדר) ועלייה מתונה בעומסים בארבעה נחלים (איילון, בשור, לכיש ונעמן). לגבי ארבעת הנחלים האחרים (שקמה, ירדן דרומי, דליה וציפורי), החל כימות העומסים רק ב-2003. הדו"ח כולל סקירה של מקורות הזיהום שהוסרו ומקורות הזיהום שנוספו. כן מוצגים השינויים הצפויים בעומסי המזהמים בשנים הקרובות.

(נחלים; משאבי טבע; זיהום הסביבה)

299

טרטקובסקי, ל'; ויינבלט, מ'; זבירין, י' ואחרים:

הפחתת פליטת חלקיקים ממנועי דיזל של אוטובוסים על-ידי שימוש במלכודת חלקיקים

המרכז למחקר בהנדסת אנרגיה ושימור הסביבה, הפקולטה להנדסת מכונות, הטכניון, חיפה 2004, 57 עמ' (עברית, סיכום באנגלית. הוגש ללשכת המדען הראשי, המשרד לאיכות הסביבה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.environment.gov.il.

התחבורה הציבורית בישראל מתבססת בעיקר על כלי-רכב עם מנועי דיזל. למנועים אלה יש יתרונות סביבתיים בהשוואה למנועי בנזין – פליטות נמוכות יותר של פחמן דו-חמצני (CO2) ושל מוצרי שריפה לא-מושלמת (CO+HC). לצד זאת, יש למנועים אלו גם חסרונות סביבתיים – רמת רעש גבוהה יותר ופליטות גבוהות יותר של תחמוצות חנקן (NOx) וחלקיקים (PM), העלולים לגרום למחלות קשות. מטרתו של מחקר זה היתה להעריך את ההיתכנות של הפחתה דרסטית של כ-80%-90% בפליטת החלקיקים ממנועי הדיזל של אוטובוסים עירוניים בישראל באמצעות שימוש במלכודות חלקיקים. במחקר נבחנו סוגי מלכודות שונים ונבחר סוג המלכודת המתאים ביותר - מלכודת ממחזרת תמידית CRT. נבדקה יעילות המלכודת והוערכה אמינותה במשך תקופת שימוש של שנה לפחות והשפעותיה על ביצועי המנוע. בין הממצאים: בבדיקות מעבדה, תרמה המלכודת להפחתה של 64%-92% בפליטת החלקיקים; בבדיקות בשטח, שבהן הותקנו מלכודות חלקיקים בשני אוטובוסים – לא נרשמו תלונות של הנהגים או של צוות התחזוקה בנוגע לביצועי האוטובוס או לדרישות תחזוקה מיוחדות הקשורות ל-CRT.

(זיהום אוויר; בריאות הציבור; אוטובוסים; תחבורה ציבורית)

300

ראה גם:

ישראל במספרים, 2004 (פריט מס' 202)

¨        

The Effect of the Dead-Sea Environment on Uveitis (241)

¨        

התארגנות קהילתית לאספקת שירותים ומשמעויותיה לתכנון העירוני: חקר אירוע – קהילת מהגרים בחיפה (248)

¨        

מערכת תומכת החלטה עבור מערך התפלת המים בישראל (265)

¨        

השקיה בקולחים ויציבות מבנה הקרקע: סיכום ממצאים מעשר שנות מחקר (266)

¨        

ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, 1989-2004 (267)

¨        

מצב התחבורה בתל-אביב-יפו: סדרת דו"חות "מדיניות התחבורה הציבורית" של החברה להגנת הטבע (345)

¨        

ענף התחבורה, אקולוגיה והציבור: על ניידות בת-קיימא, דיווח ושקיפות (347)

¨        

מחקר ופיתוח באנרגיה: דו"ח 2004 (352)

¨        

 

 

י"א. סדר ציבורי

פרסומים

סמית, רפי; שרביט, קרן; רפאלי-הירש, רונה:

הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת ישראל, 2004

לשכת המדען הראשי, המשרד לבטחון הפנים, רמת-גן 2005, 246 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). בוצע על-ידי "סמית - יעוץ ומחקר בע"מ". הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים: www.mops.gov.il.

מטרתו של סקר שנתי זה היא לבחון את עמדותיו של הציבור לגבי נושאים שונים הקשורים למשטרה והגורמים המשפיעים על עמדות אלו: תפקידיה, אמינותה, יעילותה, שיטור קהילתי, תדמית השוטר והמשטרה ועוד. המדגם כלל 2,042 מרואיינים: 1,416 יהודים מעל גיל 18, 361 ערבים מעל גיל 18 ו-265 בני נוער יהודים בגילים 14-18. הדו"ח כולל השוואות לממצאי סקרים שנערכו בשנים קודמות. בין הממצאים: בבחינת ההערכות כלפי היבטים בתדמית המשטרה נמצא, כי הערכת המשטרה כמקצועית היא החיובית ביותר, ובהיבטים אחרים כגון הוגנות, נתינת יחס שווה לאנשים, תגובה מהירה לפניות והפרזה בשימוש בכוח, ההערכות היו בינוניות; בבחינת תדמית השוטר, ההערכות היו בינוניות כמעט בכל ההיבטים, ובולטת הערכה נמוכה של השוטר כאדיב; הערכת יעילות המשטרה במניעת פיגועים ובשמירת הסדר בהפגנות היתה גבוהה, והערכת הטיפול בהעסקת עובדים זרים ללא רשיון ובטיפול בעברות תנועה היתה די גבוהה; זאת לעומת הערכה בינונית/נמוכה לגבי הטיפול באלימות, בעברות מרמה, בעברות רכוש ובפשיעה מאורגנת; בהשוואה ל-2003, חלה ירידה באחוז המרואיינים שציינו שהנוכחות המשטרתית תורמת לתחושת הביטחון שלהם ועלייה באחוז המרואיינים שסברו שאין די שוטרים ברחובות ובמקומות ציבוריים; העמדות כלפי המשטרה בקרב מרואיינים שבאו במגע עם המשטרה היו פחות חיוביות מעמדותיהם של מרואיינים שלא באו במגע עם המשטרה.

(משטרה; ביטחון אישי; עבריינות; אלימות; יחסי משטרה-קהילה; עמדות; דעת קהל)

301

סמית, רפי; שרביט, קרן:

הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת התנועה, דצמבר 2004

לשכת המדען הראשי, המשרד לביטחון הפנים, רמת-גן 2005, 41 עמ'. בוצע על-ידי "סמית - ייעוץ ומחקר בע"מ". הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.mops,gov.il.

בסקר זה, שנערך בדצמבר 2004, נבדקו עמדות והערכות הציבור כלפי משטרת התנועה. במסגרת הסקר, רואיינו טלפונית 500 איש מעל גיל 18: 429 יהודים ו-71 ערבים. הנושאים שנבדקו בסקר היו: עמדות בנושא הגורמים לתאונות הדרכים, יעילותה של משטרת התנועה, נוכחותה של משטרת התנועה בכבישים, עבירות תנועה ואכיפה, ענישה, חשיפה ומודעות למבצעי אכיפה של המשטרה. בין הממצאים: 68% סברו כי הגורם המרכזי לתאונות הדרכים הוא תרבות הנהיגה של הנהגים בישראל; 44% סברו כי פעילות משטרת התנועה יכולה להביא לצמצום מספר תאונות הדרכים במידה רבה ו-31% סברו כי במידה מסוימת; 36% סברו כי משטרת התנועה ממלאת את תפקידה בצורה מוצלחת או מוצלחת מאוד, ו-56% סברו כי היא ממלאת את תפקידה בצורה כלל לא מוצלחת או לא כל כך מוצלחת; לדעת המרואיינים, העבירות שמשטרת התנועה צריכה להתמקד בהן הן: נסיעה במהירות מופרזת (57%), עקיפה לא נכונה או במקום אסור (48%) ומעבר ברמזור אדום (24%); שיטת האכיפה היעילה ביותר, לדעת שיעור גבוה של המרואיינים, היא באמצעות ניידות ושוטרי תנועה גלויים ולא באמצעות מכשור אלקטרוני או שוטרים סמויים.

(משטרה; עבירות תנועה; אכיפת חוק; נהגים; דעת קהל)

302

בראונר, אלי:

דפוסים של סטייה בארגוני מלכ"ר

המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2004, 26 עמ'.

עבירות המתבצעות בארגוני המגזר השלישי מתחלקות לשני סוגים עיקריים: עבירות למען השגת מטרותיו של הארגון - הספקת מוצרים ושירותים מאיכות ירודה ללקוחות הארגון וכו'; עבירות למען הפרט בארגון - מעילות, טובות הנאה וכו', תוך ניצול לרעה של המעמד המועדף של הארגון (הטבות מס ומעמד ציבורי). עבירות אלו פוגעות לא רק בארגון שאליו משתייכים העבריינים, אלא גם בכלל ארגוני המגזר, בשל הרתיעה שהן גורמות לציבור מלתרום לארגונים אלה. במסגרת העבודה, נאספו נתונים על 385 ארגונים שנחשדו בניצול לרעה של מעמדם. נתונים אלה שימשו בסיס למחקר כמותי לזיהוי משתנים לעבירות ולמאפייני הארגונים. מקרב הארגונים שאכן ביצעו עבירות, נבנה מדגם של 23 ארגונים, שלגביהם נערך גם מחקר איכותני. עבודה זו איפשרה זיהוי כשלים שאיפשרו את ביצוע העבירות, מאפייני הארגונים שכשלו ועוד. ממצאי המחקר מאפשרים לנבא אלו ארגונים עלולים לאמץ דפוסי ניצול לרעה של מעמדם.

(מלכ"רים; ארגונים וולונטריים; פשעים)

303

גל, נעמי:

אלימות נגד נשים: נורמה או סטייה?

הוצאת "הקיבוץ המאוחד", סדרת "קו אדום", תל-אביב 2003, 384 עמ'.

ספר זה, שנסקרים בו היבטים רבים של תופעת האלימות כלפי נשים, מורכב משלושה חלקים עיקריים, כדלקמן: החלק הראשון כולל מבוא ותיאוריות שונות בנוגע לתופעת האלימות כלפי נשים ומעמד האישה, ויש בו אף פרק המתייחס לאלימות כלפי נשים במקורות היהודיים. בחלק השני נסקרים מאפייניה של התופעה בישראל ושכיחותה בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות, תוך הצגת נתונים סטטיסטיים ותיאורי מקרים, המעידים על קיומה של התופעה בכל שכבות האוכלוסייה. בפרק השלישי נדונה התייחסותן של רשויות המדינה לטיפול בבעיה, כאשר בארבעה פרקים נפרדים נסקרות דרכי טיפולם של גופי הרווחה, מוסדות החקיקה, מוסדות השיפוט והאכיפה ומערכת הבריאות. זאת, תוך הסתמכות על מחקרים מדעיים, פרסומי ועדות הכנסת, נהלים של משרדים שונים וכו'. כמו כן, נדונה השפעתם של כלי התקשורת בכיוון של העלאת המודעות למקרי אלימות נגד נשים.

(אלימות במשפחה; נשים מוכות; יחסים בין בני זוג; מעמד האישה; שירותים חברתיים; שירותי רווחה; חוקים; אכיפת חוק; תקשורת המונים [השפעות])

304

דיימונד, גארי; פרחאת, אניס; אל עמור, מחמוד; בר-המבורגר, רחל:

השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, 2003

הרשות הלאומית למלחמה בסמים, ירושלים 2005, 43 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם המחלקה למדעי ההתנהגות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

מחקר זה הוא המחקר המקיף הראשון שמתייחס לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב בני נוער ומבוגרים בדואים בנגב. במחקר השתתפו מתבגרים בגילים 14-18 - 298 תלמידים ו-156 שנשרו ממערכת החינוך. מדגם הבוגרים כלל 821 בני 18 ומעלה - 417 הגרים בישובים לא-מוכרים ו-404 הגרים בישובי קבע. בין הממצאים: בקרב התלמידים, 21.8% דיווחו על שתיית אלכוהול בשנה האחרונה ו-27.8% דיווחו על שימוש בסמים ובתרופות (רובם דיווחו על שימוש בסמים המוגדרים "קשים", ורוב אלה שדיווחו על שימוש בשנה האחרונה דיווחו גם על שימוש בחודש האחרון); בקרב הנושרים, 21.2% שתו אלכוהול ו-13.6% השתמשו בסמים ובתרופות (הכוונה בתרופות היא לסמי מרץ ולתרופות הרגעה/שינה); כ-19% מהבוגרים בישובי הקבע דיווחו על שתיית משקאות אלכוהוליים בשנה האחרונה, ו-15% דיווחו על שימוש בסמים ובתרופות; כ-12% מהבוגרים תושבי היישובים הלא-מוכרים דיווחו על שתיית אלכוהול בשנה האחרונה, וכ-10% דיווחו על שימוש בסמים ובתרופות. בקרב כל הקבוצות שנחקרו, שיעורי השימוש נמצאו הרבה יותר גבוהים בקרב בנים, בקרב אלה שהגדירו עצמם כחילונים ובקרב משפחות שרמת הלכידות בהן היא נמוכה.

(בדואים; נגב; שימוש בסמים; שתיית אלכוהול; חומרים פסיכואקטיביים)

305

במברגר, פיטר; בירון, מיכל; בר-המבורגר, רחל:

שימוש לרעה בסמים ובאלכוהול במקום העבודה בישראל – דו"ח סיכום: חלק א' – סקר חברות: שכיחותן של בעיות סמים ואלכוהול במקום העבודה הישראלי וחלופות ניהוליות להתמודדות עמן

הרשות הלאומית למלחמה בסמים, ירושלים 2004, 21 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, הטכניון.

מטרותיו של מחקר זה היו: אמידת שיעורי השימוש בסמים ובאלכוהול במקומות העבודה; זיהוי הבדלים בין-תעשייתיים בשיעורי השימוש; זיהוי הדרכים שבאמצעותן מתמודדים הארגונים עם בעיות סמים ואלכוהול. אוכלוסיית המחקר כללה את כל אתרי העבודה שאינם ממשלתיים ומעסיקים 100 עובדים ומעלה במשרה מלאה, ומתוכם נכללו במחקר 100 חברות. במסגרת המחקר, בוצעו ראיונות טלפוניים עם מנהלים בכירים בארגונים. בין הממצאים: 29 חברות דיווחו על אירוע אחד לפחות של שימוש בחומר ממכר על-ידי עובד ב-2002; 15 אירועים הקשורים לסמים דווחו על-ידי 10 חברות; 38 אירועים הקשורים לאלכוהול דווחו על-ידי 25 חברות; שכיחות גבוהה של בעיות סמים ואלכוהול נמצאה במפעלי ייצור מסורתיים; למרות שרוב החברות הציעו עזרה כלשהי לעובדים, רק לחברות מעטות היו תכניות ייעודיות לנושא. רוב המעסיקים העדיפו לנקוט גישה משמעתית כלפי עובדים עם בעיות אלו. בסיכום המאמר מודגש הצורך בגישת השיקום לבעיות הללו, ומומלץ לאמץ את ניסיונן של מדינות מערביות בתחום זה.

(שימוש בסמים; שתיית אלכוהול; חברות עסקיות; משאבי אנוש)

306

במברגר, פיטר; בירון, מיכל; נוימן, תמיר; בר-המבורגר, רחל:

שימוש לרעה בסמים ובאלכוהול במקום העבודה בישראל – דו"ח סיכום: חלק ב' – סקר עובדים: גורמי סיכון בעבודה ושימוש לרעה בסמים ובאלכוהול במקומות עבודה בישראל

הרשות הלאומית למלחמה בסמים, ירושלים 2004, 25 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, הטכניון.

מטרותיו של מחקר זה היו לבחון מהם גורמי הסיכון במקום העבודה העשויים לתרום/למנוע שימוש בסמים ובאלכוהול בקונצרן ייצור תעשייתי ישראלי גדול. זאת, לאור ארבע גישות תיאורטיות לבדיקת גורמי סיכון בעבודה הקשורים לבעיית צריכת סמים ואלכוהול: 1) גישת תרבות מקום העבודה – תרבות שתייה מתירנית לעומת מחמירה; 2) גישת הניכור – עובדים שותים כדי להתמודד עם מצב שבו עבודתם אינה מספקת וגורמת להם חוסר אונים; 3) גישת הלחץ – עובדים שותים מתוך מטרה להתגבר על תנאי לחץ בעבודה; 4) גישת אכיפת מדיניות החברה – מדיניות ארגונית ברורה כלפי שימוש בסמים/אלכוהול תשפיע על מידת השימוש. במסגרת המחקר, 574 עובדי צווארון כחול (רובם עובדי ייצור ואריזה) בתשעה אתרי עבודה שונים של הקונצרן מילאו שאלון דיווח עצמי. נמצא, כי תרבות שתייה מתירנית ורמה גבוהה של ניכור מגבירות את הסיכוי לבעיית סמים/אלכוהול. תנאים מעוררי לחץ לא נמצאו משפיעים על הסיכוי לבעיית סמים/אלכוהול, אך חשיפה נתפסת לסכנות בריאותיות נמצאה קשורה לסיכוי זה. לגבי אכיפת מדיניות, נמצא כי יכולתו של המנהל לטפל בבעיות הקשורות לסמים/אלכוהול היא בעלת השפעה קטנה בלבד על הסיכוי שבעיות אלו יתרחשו. 74 עובדים מבין המרואיינים זוהו כסובלים מבעיית סמים/אלכוהול או שניהם.

(שימוש בסמים; שתיית אלכוהול; חברות עסקיות; עובדי תעשייה)

307

ראה גם:

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2005 (203)

¨        

"שמרי נפשך": בריאות נפשית בקרב נשים בישראל (215)

¨        

סיכום ממצאי מחקר: תוצאות מחקר בנושא הרעלות ילדים (232)

¨        

כוויות ילדים בישראל: נייר עמדה ומחקר בנושא היפגעות ילדים מכוויות (233)

¨        

Targeted Killings: Evaluating the Effectiveness of a Counter terrorism Policy (280)

¨        

המחלקה לקידום נוער, עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי, תשס"ד - 2003-2004 (288)

¨        

היתרים לילדים עובדים בפרסומות ובהופעות ציבוריות (315)

¨        

נשים המקבלות דמי מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי בשנת 2004 (324)

¨        

איכות החיים של מקבלי הגמלה להבטחת הכנסה (325)

¨        

זיהוי קשישים הנמצאים בסיכון להתעמרות בידי בני משפחה מטפלים: פיתוח כלי אבחנתי (329)

¨        

ילדים בדרכים - קבוצת הגיל 0-17: מבט רב-שנתי (340)

¨        

עבריינות תנועה: מבוא לקרימינולוגיה תחבורתית (342)

¨        

"אם שותים לא נוהגים": דו"ח מסכם (343)

¨        

 

י"ב. עבודה ושכר

פרסומים

סקר הכנסות, 2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1245 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2005, 104 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור.

סקרי הכנסות מתבצעים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאז 1965. הנתונים בפרסום הנוכחי, עבור שנת 2003, מבוססים על מדגם נטו של 14,418 משקי-בית, כאשר 8,200 משקי-בית הם ממדגם סקר הכנסות, ו-6,218 משקי-בית הם ממדגם סקר הוצאות משק-הבית. בפרסום מוצגים נתונים על הכנסות משקי-הבית, בחלוקה לפי משקי-בית שבהם ראש משק-הבית עבד כשכיר, כעצמאי או שלא עבד. מובא פירוט לפי עשירוני הכנסה, גודל משק-הבית, מספר המפרנסים במשק-הבית ונתונים דמוגרפיים של ראש משק-הבית כגון גיל, יבשת לידה, תקופת עלייה, דת ומספר שנות לימוד. נתוני ההכנסה מוצגים הן לפי שכר ברוטו והן לפי שכר נטו. בחלקו האחרון של הדו"ח מובאים ממצאים לגבי הכנסות משכר עבודה של שכירים ב-2003. בחלק זה מפורטים גם המין, משלח-היד והענף הכלכלי הראשי. כן נעשה חישוב של ההכנסה לשעת עבודה לפי מין, גיל, דת, מספר שנות לימוד, צורת יישוב מגורים, תקופת עלייה, ענף כלכלי ומשלח-יד.

(הכנסה; שכר; שכירים; עובדים עצמאיים; משלחי-יד; קצבאות; קופות גמל)

308

טולידנו, אסתר: