שנתון סטטיסטי לישראל, 2005, מס' 56

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2005, 1034 עמ', שתי מפות ותקליטור (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il, כולל מפות ותרשימים.

השנתון הסטטיסטי לישראל כולל מידע עדכני בתחומים רבים הנוגעים לחברה ולכלכלה בישראל. רוב הנתונים מתייחסים לשנת 2004 ומוצגים בהשוואה לנתוני שנים קודמות. השנה מופיעים בשנתון כמה לוחות ותרשימים חדשים בנושאים של שימושי קרקע, לידות מרובות עוברים, עובדי הוראה, השקעות בתשתיות, ממצאים מהסקר החברתי של הלמ"ס ועוד. השנתון מורכב מ-28 פרקים, לפי הפירוט הבא: מאפיינים גאופיזיים; אוכלוסייה; תנועה טבעית; עלייה והגירה; משקי-בית ומשפחות; בריאות; חברה ורווחה; חינוך והשכלה; תרבות, בידור וספורט; ממשלה ורשויות מקומיות; סדר ציבורי; עבודה ושכר; מחירים; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; סחר חוץ; שוקי הכספים וההון; עסקים; חקלאות; תעשייה; אנרגיה ומים; בינוי; תיירות ושירותי הארחה; תחבורה ותקשורת; בנקים וביטוח; מחקר ופיתוח; איכות הסביבה; השוואות בין-לאומיות. בתחילתו של כל פרק מובאים הסברים והגדרות, מקורות הנתונים, דרכי החישוב וכן רשימת פרסומים נבחרים שיצאו בנושא שאליו מתייחס הפרק. בנוסף, מצורף לשנתון תקליטור, הכולל את התוכן המלא של השנתון וכן תרשימים צבעוניים המבוססים על נתוני השנתון.

(שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; עולים; משקי בית; בריאות; רווחה; חינוך; תרבות; פעילויות פנאי; עבריינות; תעסוקה; מחירים; בנקים; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; שוק ההון; ממשלה; שלטון מקומי; בחירות; חקלאות; תעשייה; חשמל; מים; בינוי; דיור; שירותים; תיירות; תחבורה; מו"פ; אקלים; איכות הסביבה)

591

חושן, מאיה; קורח, מיכל; דיסקין, אברהם:

על נתוניך ירושלים, 2004: מצב קיים ומגמות שינוי

מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 2005, 64 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של מכון ירושלים לחקר ישראל: www.jiis.org.il.

בפרסום זה מוצגת תמונת-מצב תמציתית על ירושלים במגוון רחב של נושאים: שטח, אוכלוסייה (מקורות גידול האוכלוסייה, תחזית אוכלוסייה, פריסה גאוגרפית, תנועה טבעית, הגירה פנימית וכו'), דיור, עוני, תעסוקה, חינוך, מוזיאונים, בינוי, תיירות, תחבורה, בריאות, שסעים ובחירות בירושלים. הפרסום כולל השוואות לנתונים כלל-ארציים ולנתוני הערים תל-אביב וחיפה. בנושא תיירות מובאת גם השוואה לאילת. כמו כן, בנושאים רבים מובאת השוואה בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית בעיר. המקור העיקרי של הנתונים הוא השנתון הסטטיסטי לירושלים היוצא לאור על-ידי עיריית ירושלים ומכון ירושלים לחקר ישראל. הפרק האחרון בפרסום, על שסעים ובחירות בירושלים, נכתב על-ידי פרופ' אברהם דיסקין. בין הממצאים: בסוף 2004 נאמדה אוכלוסיית ירושלים ב-706.4 אלף נפש (469.3 אלף יהודים ו-237.1 אלף ערבים); בשנים 2000-2003 עזבו את ירושלים 62,000 איש, ונכנסו להתיישב בה 36,900 איש; 33% מהמשפחות בירושלים חיו ב-2003 מתחת לקו העוני, בהשוואה ל-11% בתל-אביב, 18% בחיפה ו-19% בממוצע ארצי; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עמד ב-2003 על 45%, לעומת 61% בתל-אביב, 53% בחיפה ו-55% בממוצע ארצי.

(ירושלים; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; תעסוקה; שכר; עוני; דיור; בינוי; חינוך; מוזיאונים; תיירות; תחבורה; תאונות דרכים; שירותי בריאות; בחירות)

592

רוזנברג, יהודה (עורך):

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 11, 2005

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2005, 372 עמ'.

שנתון העיר טבריה כולל נתונים דמוגרפיים, פיסיים, כלכליים וחברתיים וכן נתונים על מערכת החינוך, התיירות, האקלים והגאוגרפיה של טבריה. השנתון כולל השוואות לישובים עירוניים במחוז הצפון אשר אוכלוסייתם דומה בהיקפה לזו של טבריה, השוואות לישובים שמחוץ למחוז הצפון (קריית-ים, חדרה, נתניה ואילת) והשוואות לנתונים כלל-ארציים. הפרק העוסק בתיירות כולל השוואות לערי תיירות אחרות בישראל (ירושלים, אילת, הרצליה, חיפה, נהריה, נתניה, תל-אביב ואזור ים המלח) ולנתונים כלל ארציים. המידע הכלול בשנתון מבוסס על פרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל, משרד הפנים, משרד החינוך, המועצה הלאומית לשלום הילד, מרכז אדוה, השירות המטאורולוגי במשרד התחבורה ופרסומי עיריית טבריה. הפרסום כולל השוואות לנתוני שנים קודמות.

(טבריה; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; ילדים; גני ילדים; תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; עבריינות נוער; שירותים חברתיים; תקציבים; בנייה; כבישים; ביוב; פסולת; מים; אקלים; תיירות; בתי-מלון; תעסוקה; שכר; קצבאות)

593

שנער, שרון; אורן, ענת; לוין-אפשטיין, נח:

היענות לסקרים בישראל

"ידיעות מכון כהן" (בהוצאת מכון ב' י' ולוסיל כהן לחקר דעת קהל, אוניברסיטת תל-אביב), מס' 3 (יוני 2005), עמ' 3-5. הגיליון מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: bicohen.tau.ac.il.

בישראל, כמו במדינות אחרות, יש ירידה בשיעורי ההיענות לסקרים (פרט לסקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הנעשים על-פי חוק). שיעור היענות נמוך משפיע על ייצוגיות המדגם וגורם לטעויות. בפרסום זה מוצג מחקר שבו נבחנו מאפייני ההיענות לסקר החברתי האירופי (אוקטובר-דצמבר 2002), שבמסגרתו נדגמו בישראל 3,600 משקי-בית ותועד תהליך איסוף הנתונים באופן מקיף. נבדקו שני היבטים של היענות: שיעור ההיענות לסקר בסביבות חברתיות-תרבותיות מובחנות (יהודים לעומת ערבים ושכבות סוציו-דמוגרפיות שונות); האם ביקורים חוזרים משפרים את שיעור ההיענות ואת ייצוגיות המדגם. בין הממצאים: ריאיון מלא בוצע עם 67% ממשקי-הבית במגזר היהודי (סרבנות 25%) ו-91.2% במגזר הערבי (סרבנות 5.2%); 54% מהמשיבים התראיינו בביקור הראשון, 26% נוספים התראיינו בביקור השני, ו-12% נוספים התראיינו בביקור השלישי; שיעורי ההיענות הגבוהים ביותר נמצאו בקרב ערבים, בעלי השכלה נמוכה ועולים חדשים; הביקורים החוזרים תרמו להגברת ההיענות וייצוגיות המדגם.

(סקר; שיטות מחקר; ראיונות; שאלונים)

594

Czapski, Gideon; Ilan, Yael:
International Status of Israeli Research: A Comparative Analysis Using Scientometric Indices
Samuel Neaman Institute for Advanced Studies in Science and Technology, Technion – Israel Institute of Technology, Haifa 2004, 16 pages. The publication appears also on the Institute’s Website: www.neaman.org.il.

בדו"ח זה נבחן דירוגה הבין-לאומי של ישראל מבחינת מספר הפרסומים המדעיים שיצאו לאור ואזכורם בספרות המדעית. מקור הנתונים הוא מכון ISI (Institute of Science Information) הנמצא בארצות-הברית. מאגר הנתונים של המכון כולל מידע על פרסומים וציטוטים מכל כתבי-העת המדעיים בשנים 1981-2003. בדו"ח זה נבדקו שלושה מדדים: מדדי תפוקה – מספר הפרסומים לנפש; מדדי איכות – מספר הציטוטים של מאמרים בספרות המקצועית; מדדי קדימות של תחומי מחקר – משקל הפרסומים בתחום מסוים בכל מדינה מתוך כלל הפרסומים המדעיים באותה מדינה ובהשוואה לממוצע העולמי. בין הממצאים: ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם מבחינת מספר פרסומים לנפש; תחומים שבהם בולטים ציטוטים של פרסומים ישראליים הם: ביולוגיה מולקולרית וגנטיקה, מדעי החלל, כימיה, פיסיקה, מדעים חומריים, הגנום האנושי, כלכלה ועסקים; תחומי המחקר המובילים בישראל, ביחס למוצע העולמי הם: מתימטיקה, פסיכולוגיה ופסיכיאטרייה ומדעי המחשב; מבין מוסדות המחקר בישראל, מכון ויצמן למדע הוא המוביל מבחינת מספר האזכורים בספרות המדעית.

(מחקר; פרסומים; מדעים; תפוקה מדעית)

595

מדידת פעילות גופנית והערכתה במחקרים אפידמיולוגיים (פריט מס' 630)

¨        

"הירחון הסטטיסטי לישראל", כרך 56: 9-11 – ספטמבר-נובמבר 2005 (744-746)

¨        

פווין, אברהם (עורך):

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים - 2005

יד טבנקין, רמת אפעל 2005, 87 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

פרסום שנתי זה כולל שפע של נתונים סטטיסטיים על הקיבוצים. השנה מורכב הפרסום מ-11 פרקים, כדלקמן: אוכלוסייה ויישובים; השכלה; עבודה ומשלחי-יד; התעשייה; החקלאות; הכנסות; "התנועה הקיבוצית"; הקיבוץ הדתי; הקיבוץ במרחב הכפרי (יישובים שבהם פחות מ-2,000 תושבים); התפתחות השינויים בקיבוץ (המבנה הארגוני, שיטות השכר, שותפויות, הפרטות, נכסים והמבנה הניהולי); פסקי-דין בניתנו ב-2003/04. בין הממצאים: נמשכת מגמת הירידה במספר התושבים בקיבוצים (בסוף 2003 מנתה אוכלוסיית הקיבוצים כ-116,200 נפש, כ-2.1% מהאוכלוסייה היהודית בישראל); בשנים האחרונות גדלה אוכלוסיית הלא-חברים, עקב השכרת דירות והרחבות קהילתיות; רמת ההשכלה של בני הקיבוצים היא גבוהה יותר מזו של כלל האוכלוסייה היהודית; בשנים האחרונות חל גידול ניכר בשיעור החברים העובדים מחוץ לקיבוץ; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא גבוה יותר מאשר בכלל האוכלוסייה היהודית, בעיקר בקרב צעירים ונשים; נמשכת המגמה של הרחבת התעשייה על חשבון החקלאות וירידה בעבודה בענפי השירותים; לעומת התעשייה בישראל ובעולם, הנעשית עתירת-הון (בעיקר הון אנושי), התעשייה הקיבוצית היא עתירת עבודה, עקב התרכזותה בענפי הפלסטיקה, המזון והמתכת (בענפים אלה היו כ-70% מהמכירות, לעומת כ-40% בכלל התעשייה הישראלית); רק כשליש מהמועסקים בתעשייה הקיבוצית הם בני קיבוצים.

(קיבוצים; יישובים כפריים; בני קיבוצים; תנועה טבעית; רמת השכלה; תעסוקה; משלחי-יד; תעשייה; חקלאות; השקעות; הכנסה; שינוי חברתי; שינוי ארגוני; שימושי קרקע; פסיקה)

596

פלגי, מיכל; אורחן, אליאט:

סקר דעת קהל בקיבוצים בשנת 2005 והצגת השינויים בעמדות לאורך 16 שנים

המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2005, 99 עמ'. תקציר של הפרסום מופיע באתר הקיבוצים: www.kibbutz.org.il.

הסקר השנתי ה-16 בסדרת סקרי דעת הקהל בקיבוצים נערך במאי-יוני 2005. בסקר רואיינו 818 חברי קיבוצים ומועמדים, לפי קבוצות הגיל הבאות: צעירים – בני 21-35 (17%); גילי הביניים – בני 36-55 (38%); מבוגרים – בני 56+ (45%). הנושאים המרכזיים של הסקר היו: הערכת המצב בקיבוץ ושביעות רצון בתחומים שונים; עמדות כלפי העבודה; עמדות כלפי שינויים בקיבוץ; אמון בקיבוץ ובהנהגתו וזיקה לקיבוץ; קליטה בקיבוץ – בני קיבוץ ותושבים; עמדות כלפי פעילויות התנועה; שאלות בנושאים מדיניים; נתונים דמוגרפיים. שאלות חדשות שנכללו השנה עסקו בתחומים הבאים: גבולות הערבות ההדדית, צמיחה דמוגרפית, תחזית לגבי רמת הערבות ההדדית בקיבוץ והפערים הכלכליים בין החברים. בין הממצאים: שתי הקבוצות הצעירות תומכות יותר בתהליכי השינוי בקיבוץ; מרואיינים שמצב קיבוצם הוא לא טוב הם יותר פסימיים בכל התחומים שנחקרו; התחום שבו המצב מוערך כטוב ביותר הוא התחום החברתי; בקיבוצים מהמודל המשולב ומהמודל הדיפרנציאלי, בהשוואה למודלים שיתופיים, היו יותר משיבים שהעריכו כי המצב הכלכלי בקיבוצם השתפר בשנתיים האחרונות; כמחצית מהמשיבים סברו שמצב קיבוצם לא טוב מבחינת קליטת צעירים והשוויון בין החברים; בשלוש השנים האחרונות ירד מספר התומכים בהפיכת קיבוצם ליישוב קהילתי (מ-47% ל-34%).

(קיבוצים; בני קיבוצים; עמדות חברתיות; שינוי ארגוני; שינוי חברתי; איכות חיים; ביטחון סוציאלי; עמדות פוליטיות; התנהגות שיתופית; הפרטה; תעסוקה; שכר; דיור; שביעות רצון)

597

שרלין, שלמה; מוין, ויקטור:

החיים בשומרון בתנאי אי-ודאות פוליטית וחוסר ביטחון

המחלקה לסוציולוגיה, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, בשיתוף עם המרכז לחקר וללימוד המשפחה, אוניברסיטת חיפה, אריאל 2005, 153 עמ'.

במחקר זה נבדקו היבטים של קליטת עולי ברית-המועצות לשעבר בשומרון ותגובת תושבי השומרון (עולים ו-ותיקים) לאי-הוודאות הפוליטית ולחוסר הביטחון באזור. אוכלוסיית המחקר כללה שלוש קבוצות: עולים חדשים מברית-המועצות לשעבר החיים בשומרון; תושבים שאינם עולים חדשים החיים בשומרון; "מומחים" – בעלי תפקידים הקשורים לתהליך הקליטה בשומרון או שפוגשים במהלך עבודתם עולים חדשים. המדגם כלל 411 נבדקים: 183 עולים חדשים; 187 תושבים וותיקים ו-41 "מומחים". בין הממצאים: לרוב העולים היה ותק של יותר מתשע שנים בישראל ורמת הסתגלותם לישראל נמצאה גבוהה יותר מזו של עולים המתגוררים באזורים אחרים; גורמי המשיכה של העולים לשומרון היו אפשרות לקניית דירה ואיכות הסביבה; 72% מהעולים ו-76% מהוותיקים הביעו שביעות רצון גבוהה ממגוריהם בשומרון; רק 9% מהעולים ו-17% מהוותיקים דיווחו כי מצבם רע יותר מהציפיות שהיו להם; עם זאת, קצת יותר ממחצית העולים והתושבים הוותיקים דיווחו כי הם חושבים על עזיבת השומרון; אי-שביעות רצון הובעה בקרב שלוש הקבוצות מהמצב וביטחוני ומהמצב התעסוקתי; ה"מומחים" תפסו את הבעיות (מצב פוליטי, ביטחוני, כלכלי ומשפחתי) כיותר מדאיגות מאשר שתי הקבוצות האחרות.

(עולים; יהודה ושומרון; שביעות רצון; הסתגלות; איכות חיים; רווחה רגשית; ביטחון אישי; חרדה; אידיאולוגיה פוליטית; דיור; יחסי ישראלים וותיקים - עולים)

598

אל קרינאוי, עליאן; סלונים-נבו, ורד:

נישואים פוליגמיים ומונוגמיים: השפעתם על מצבן הנפשי והחברתי של נשים בדואיות ערביות

בתוך: "שמרי נפשך – בריאות נפשית בקרב נשים בישראל", אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, באר-שבע 2005, עמ' 149-167 (עברית, סיכום באנגלית). הספר מופיע גם באתר האינטרנט של המכון (למאמר, ראה חלק 3): http://brookdale.pionet.com.

הפוליגמיה היא שכיחה מאוד בחברה הבדואית. אמנם השינויים שחלו בשנים האחרונים בחברה זו, ובעיקר מעבר מנוודות למגורי קבע ועלייה ברמת ההשכלה, הביאו לירידה בשיעורי הפוליגמיה, אך ההערכה היא שכיום כ-20% מהנישואים בקרב בדואים בנגב הם נישואים פוליגמיים. מטרתו של המחקר זה היתה לבחון את מצבן הנפשי והחברתי של נשים בדואיות שנישאו בנישואים פוליגמיים, בהשוואה לנשים שנישאו בנישואים מונוגמיים. המדגם כלל 156 נשים ממשפחות פוליגמיות ו-159 נשים ממשפחות מונוגמיות. נבדקו משתנים דמוגרפיים, משתנים פסיכולוגיים, משתנים של תפקוד משפחתי ושביעות רצון מהנישואים. נמצא, כי הנשים שנישאו בנישואים פוליגמיים סובלות יותר ממצוקה נפשית, יש להן יותר בעיות בתפקוד המשפחתי, והן פחות מרוצות מחיי הנישואים לעומת הנשים שנישאו בנישואים מונוגמיים. עוד נמצא, כי מבחינת פרופיל סוציו-דמוגרפי, המשפחה הפוליגמית היא ענייה יותר ורמת ההשכלה של בני הזוג היא נמוכה יותר מאשר במשפחה המונוגמית.

(בדואים; נגב; נשים; נישואין; נישואין תוך-עדתיים; משפחה; רווחה רגשית; שביעות רצון מנישואין)

599

טבריה וערי מחוז הצפון: ילדים עולים, 2004

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2005, 17 עמ'.

בפרסום זה מוצגים תרשימים וטבלאות הנוגעים לילדים עולים במחוז הצפון. מקור הנתונים הוא הפרסום "ילדים עולים בישראל, שנתון סטטיסטי, 2004" של המועצה הלאומית לשלום הילד (ראה חוברת 139, פריט 399).  הנתונים המוצגים בפרסום מתייחסים לערים טבריה, כרמיאל, מגדל העמק, מעלות, נהריה, נצרת עילית, עפולה, עכו, צפת וקריית שמונה, תוך השוואה לנתונים כלל-ארציים ולנתוני הערים אילת וקריית ים. הנתונים כוללים את שיעור הילדים העולים מתוך כלל הילדים ביישוב, שיעור הילדים העולים הגרים במשפחות חד-הוריות, שיעור הילדים העולים המקבלים גמלת ילד נכה, שיעורי התלמידים העולים בחינוך היסודי והעל-יסודי, התפלגות הילדים העולים לפי המיצב החברתי-כלכלי ביישובם, ילדים עולים במשפחות המקבלות דמי אבטלה, ילדים עולים המוכרים לשירותים החברתיים וילדים עולים הנמצאים בטיפול של פקידי סעד.

(עולים; ילדים; משפחות חד-הוריות; שירותי רווחה; מיצב חברתי-כלכלי; חינוך; טבריה; צפת; נצרת עילית; קריית שמונה; נהריה; עכו; כרמיאל; מגדל העמק; מעלות; עפולה; אילת)

600

שנתון סטטיסטי לישראל, 2005, מס' 56 (פריט מס' 591)

¨        

על נתוניך ירושלים, 2004: מצב קיים ומגמות שינוי (592)

¨       

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 11, 2005 (593)

¨       

Birth Weight Standards in the Live-Born Population in Israel (612)

¨       

Perinatal Outcome among Non-Residents in Israel (613)

¨        

Pregnancies and Outcome in Women with Cystic Fibrosis (615)

¨        

בריאות נפשית של נשים בנגב מנקודת מבט רב-תרבותית (627)

¨        

זהות לאומית בישראל, 2004 (638)

¨        

דין וחשבון כלכלי על החקלאות והכפר, 2004: עיקרי הממצאים (658)

¨        

הרשויות המקומיות בישראל,2003 (681)

¨        

אזרחים שקופים: מדיניות הממשלה כלפי הבדואים בנגב (682)

¨        

חיפה: מאפיינים לפי אזורים - "פרופיל שכונתי" (683)

¨        

סקרי כוח-אדם, 2004 (699)

¨        

ממדי העוני ואי-השוויון בהתחלקות ההכנסות במשק - 2004: ממצאים עיקריים (713)

¨        

איכות החיים של אמהות חד-הוריות מבחירה (728)

¨        

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה פרטית, יולי-ספטמבר 2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 27, ירושלים 2005, 30 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס בלבד: www.cbs.gov.il.

"סקר דירות חדשות למכירה בבנייה פרטית" הוא סקר שוטף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנועד לספק תמונת-מצב עדכנית של שוק הדירות החדשות למכירה בבנייה פרטית (לא כולל בנייה עצמית, בנייה להשכרה, בנייה בשיטת "בנה ביתך" ובנייה באמצעות עמותות), ובכך לסייע בקבלת החלטות בנוגע לתכנון מדיניות הבינוי בישראל ולמעקב אחר ההתפתחויות בענף. עיקרו של הסקר הוא מעקב שוטף אחר מכירת הדירות ומלאי הדירות למכירה בסוף כל חודש ורבעון, תוך התייחסות למגמות ולשינויים שחלו בנתוני המכירות ובמלאי - הן בסיכום כללי והן לפי מאפיינים שונים: פריסה גאוגרפית, ותק הדירות בשוק, גודל הדירות ועוד. הפרסום כולל 16 לוחות, שבהם מובא מידע על דירות חדשות שנמכרו ועל דירות חדשות העומדות למכירה לפי מחוז ואזור וכן בשטחי 40 עיריות נבחרות, לפי מספר הדירות בבניין, מספר החדרים בדירה ו-ותק הדירה בשוק.

(בנייה; דיור; שוק הדירות)

601

מינהל מקרקעי ישראל: דין וחשבון על פעולות המינהל לשנת התקציב 2004, מס' 44

מינהל מקרקעי ישראל, ירושלים 2005, 132 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המינהל: www.mmi.gov.il.

מינהל מקרקעי ישראל אחראי על ניהול קרקעות המדינה. תחומי פעילותו העיקריים הם: ניהול מלאי המקרקעין שבאחריות המינהל; פיקוח על שימושי קרקע שונים; טיפול בחוכרים ובמשתכנים; יצירת עתודות קרקע בבעלות ציבורית למטרות לאומיות; שיווק קרקעות והקצאתן לייעודים שונים. הדו"ח מחולק לשבעה פרקים, כדלקמן: מדיניות המקרקעין; פעילויות אגף תכנון ופיתוח; שיווק והקצאת קרקעות; טיפול בחוכרים (קרקע עירונית, קרקע חקלאית ופעילויות המנהלה לקידום הבדואים בנגב); ניהול המקרקעין (אגף פיקוח, אגף רכישות, בעלות ורישום ואגף שמאות מקרקעין); האגף לייעוץ משפטי; ארגון ומינהל (אגף מידע, מינהל ומשאבי אנוש, ביקורת פנים וחשבות המינהל). בדו"ח משולבים תרשימים ולוחות סטטיסטיים בנושאים השונים.

(קרקעות; שימושי קרקע; תקציבים; הקצאת משאבים; כוח-אדם; פיקוח; אכיפת חוק)

602

שנתון סטטיסטי לישראל, 2005, מס' 56 (פריט מס' 591)

¨        

על נתוניך ירושלים, 2004: מצב קיים ומגמות שינוי (592)

¨        

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 11, 2005 (593)

¨        

החיים בשומרון בתנאי אי-ודאות פוליטית וחוסר ביטחון (598)

¨        

תחזית מאקרו-כלכלית לשנת 2006 (665)

¨        

סקר החברות והעסקים: הרביע השלישי של 2005 (666)

¨        

הרשויות המקומיות בישראל,2003 (681)

¨        

חיפה: מאפיינים לפי אזורים - "פרופיל שכונתי" (683)

¨        

סקרי כוח-אדם, 2004 (699)

¨        

"משכנתה הפוכה": סיוע לקשישים בעזרת שוק ההון (716)

¨        

"מידע חודשי", משרד הבינוי והשיכון - אוקטובר 2005 (761)

¨        

ההוצאה הלאומית לבריאות, 1962-2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1258 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2005, (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס בלבד: www.cbs.gov.il.

הפרסום כולל סיכום מפורט של ההוצאה הלאומית לבריאות בשנים 2001 ו-2002 ואומדנים מוקדמים לשנים 2003 ו-2004. כמו כן, מוצגות סדרות נתונים שונות משנת 1962 ואילך. מובאים נתונים על הרכב ההוצאות לבריאות לפי סוג ההוצאה, סוג השירות, המגזר המבצע והמגזר המממן (כולל מיון משולב של המגזר המספק את השירותים והמגזר המממן). כן מובאים נתונים על תשלומים ותקבולים בשירותי הבריאות של הממשלה, הרשויות המקומיות, קופות החולים ומוסדות אחרים ללא כוונת רווח. בנוסף, מובא פירוט של ההוצאות השוטפות של גופים אלה לפי הסיווג הבא: הוצאות עבודה, הוצאות לתרופות וחומרי רפואה, הוצאות לקניית סחורות ושירותים, הוצאות לבלאי, השקעות בבנייה והשקעות בציוד. בסוף הפרסום מוצגת השוואה בין-לאומית של ההוצאה הלאומית לבריאות במדינות החברות בOECD- (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח) בשנים 1990, 2000 ו-2003.

(הוצאה לאומית; מימון; בריאות; שירותי בריאות; בתי חולים; מרפאות; בריאות הנפש; בריאות השן; תרופות; רופאים; ממשלה; רשויות מקומיות; קופות חולים; מלכ"ר; משקי-בית)

603

Sax, Philip:
Spending on Medicines in Israel in an International Context
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 5 (May 2005), pp. 286-291. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org/imaj.

במחקר זה נבדקה ההוצאה על תרופות בישראל ב-1992-2002 בהשוואה להוצאה במדינות החברות ב-OECD (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח) ולאור חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מקורות המידע למחקר היו: דו"ח הוצאות והכנסות קופות החולים של משרד הבריאות, סקרי הוצאות משקי-הבית של הלמ"ס ונתונים על ההוצאות של המדינות החברות ב-OECD. בין הממצאים: מאז 1997 נרשמה בישראל ירידה ניכרת בשיעור גידול ההוצאה על תרופות לנפש; שיעור ההוצאה על תרופות לנפש בישראל הוא נמוך יחסית – ב-2002 היתה ההוצאה הממוצעת בישראל 197 דולר לעומת 362 דולר בממוצע במדינות החברות ב-OECD; ההוצאה הנמוכה התבטאה גם במשקל נמוך של ההוצאה על תרופות מתוך ההוצאה הלאומית לבריאות – 10.8% בישראל לעומת 16.2% בממוצע במדינות ה-OECD, וגם מתוך התוצר המקומי הגולמי – 0.95% בישראל לעומת 1.4% בממוצע במדינות ה-OECD. יש לציין, כי ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל כאחוז מהתמ"ג (8.7% ב-2002) היא דומה להוצאה במדינות ה-OECD. בסיכום המאמר נדונות סיבות להוצאה הנמוכה על תרופות בישראל.

(תרופות; הוצאה לאומית; הוצאות משפחה; עלויות; ביטוח בריאות ממלכתי)

604

ברג-ורמן, איילת; רוזו, ברוך; סיקרון, משה:

שימוש בנתוני דוח ויטקובסקי על הפעילות הפיננסית של קופות החולים בתהליכי קבלת החלטות במערכת הבריאות

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, ירושלים 2005, 42 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

"דו"ח ויטקובסקי" – בסיס נתונים כספיים על פעילותן של קופות החולים, שהוכן על-ידי רואה החשבון יעקב ויטקובסקי ומשרד הבריאות, כולל נתונים על ההוצאות, ההכנסות והגירעון של ארבע קופות החולים, לפי סעיפים, ושל כל קופה בנפרד. מטרותיו של מחקר זה היו: לבחון את מאפייני השימוש בנתוני הדו"ח והסיבות לשימוש הנרחב; להצביע על מגבלות בדו"ח ולהציע שיפורים. המחקר כלל ניתוח של הדו"ח ושל מסמכים רלוונטיים, בחינת פוטנציאל המידע הקיים בדו"ח וקיום ראיונות עם אישים במשרד הבריאות, בקופות החולים, במשרד האוצר, במכוני מחקר ובאקדמיה. בין הממצאים: הדו"ח מספק את רוב המידע הכספי הדרוש למערכת למעקב שוטף, לבקרה ולפיקוח על הקופות; נעשה שימוש בנתוני הדו"ח לשם קבלת החלטות ממשלתיות בנוגע להקצבות לקופות; קופות החולים מסתייעות בנתוני הדו"ח כדי לאתר נקודות תורפה ולהתייעל; מאחר שהדו"ח הוא כספי, הוא אינו מספק מידע על טיב השירותים; קיימים קשיים בהשוואות בין הקופות בסעיפים שונים.

(קופות חולים; ביטוח בריאות ממלכתי; עלויות; הקצאת משאבים; דוחות פעילות)

605

ילינק, שמואל:

להישיר מבט לעיני הממתינים

"זמן הרפואה", 2: 18 (אוגוסט-ספטמבר 2005), עמ' 54-57. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של כתב-העת: www.ima.org.il/zman.

בישראל מספר המועמדים מדי שנה להשתלת איברים הוא גבוה יותר ממספר ההשתלות המבוצעות, אך רשימת הממתינים דווקא הולכת ומתקצרת. הסיבה לכך היא שישראלים רבים מבצעים השתלות בחו"ל. זאת, בעיקר בשל מחסור באיברים להשתלה וזמן ההמתנה הארוך עד ביצוע ההשתלה. אחת הבעיות היא שאזרחי ישראל אינם ששים לתרום איברים. לדעת המחבר, כדי לעודד תרומת איברים, יש להבטיח תמורה הולמת לתורמים. במאמר מוצגים נתונים סטטיסטיים בנוגע למספר הממתינים להשתלות איברים בישראל בשנים האחרונות, מספר ההשתלות שבוצעו, מספר הנפטרים תוך כדי המתנה להשתלה, מספר הטסים לחו"ל לצורך השתלה ועוד. כמו כן, מתייחס המחבר ל"הצעת חוק השתלת איברים התשס"ד – 2003" המונחת על שולחן הכנסת לקראת קריאה שנייה..

(תרומת איברים; השתלות; ניתוחים; חוקים)

606

Ben-Haim, Menahem; Carmiel, Michal; Keidar, Rivka et al:
Donor Recruitment and Selection for Adult-to-Adult Living Donor Liver Transplantation in Urgent and Elective Circumstances
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), Vol. 7: 3 (March 2005), pp. 169-173. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

השימוש בכבד מתורמים חיים לצורכי השתלה הולך ונעשה שכיח. בחירתו של תורם מתאים היא גורם מפתח בתהליך ההשתלה. זאת, בשל ההשלכות על שלומם של התורם ושל המקבל, מורכבות ההשתלה ועוד. תהליך הערכת התורם הוא מורכב ורב-תחומי. מטרת המחקר היא להציג הליך לבחירת תורם כבד חי עבור מקרי השתלה רגילים ודחופים. ההליך כולל שבעה שלבים: הצגת הבעיה בפני החולה ומשפחתו, סריקה ראשונית של תורמים פוטנציאליים, הערכה מפורטת של התורמים, בדיקות משלימות, קבלת ההחלטה לגבי התורם המתאים ביותר, בדיקת נתוני המועמד על-ידי ועדה עצמאית וקבלת הסכמה מדעת מהתורם. ההליך נוסה לגבי 43 מועמדים לתרומה ו-12 מקבלים פוטנציאליים; 33 מהמועמדים נפסלו מלתרום בשל בעיות חוסר התאמה שונות, כגון סוג דם לא מתאים, נפח כבד לא מתאים, בעיות לב וכלי דם, בעיות פסיכו-סוציאליות וכו'.

(השתלת איברים; תרומת איברים)

607

Chemtob, D.; Grossman, Z.:
Epidemiology of Adult and Adolescent HIV infection in Israel: A Country of Immigration
”International Journal of STD & AIDS”, 15:10 (October 2004), pp. 691-696.

במאמר זה נסקרת האפידמיולוגיה של מחלת האיידס בישראל בקרב מבוגרים ומתבגרים ב-1980-2000. בין הממצאים: עד סוף 2000, נרשמו בישראל 682 חולי איידס ו-2,204 נשאים, שכ-65% מהם היו גברים. ההערכה היא שמספר הנשאים גבוה יותר בשל תת-אבחון. לאורך זמן, ניכר גידול בחלקם של החולים שנדבקו במחלה עקב קיום יחסי מין הטרוסקסואליים, מ-11.6% ב-1981-1990 ל-68% ב-1991-2000; מספר הנשים החולות בממוצע בשנה עלה פי 12, משבע בעשור הראשון ל-84 בעשור השני, בעוד שמספר הגברים החולים עלה כמעט פי שלושה, מ-53 ל-135; שיעור ההידבקות עקב הזרקת סמים ירד מ-25.7% בעשור הראשון ל-8.7% בעשור השני; 40.5% ממקרי ההידבקות היו כתוצאה מיחסי מין הומוסקסואליים ו-41.1% ממקרי ההידבקות כתוצאה משימוש בסמים אירעו בחו"ל; כשליש מהחולים בתקופה הנסקרת הגיעו ממדינות נגועות; שיעור ההידבקות בקרב עובדות מין נמוך מאוד בהשוואה למדינות אחרות.

(איידס; אפידמיולוגיה; התנהגות מינית; הומוסקסואליות; שימוש בסמים)

608

Geva, Hana; Bar-Sela, Gil; Robinson, Eliezer et al:
The Use of Complementary and Alternative Therapies by Cancer Patients in Northern Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 4 (April 2005), pp. 243-247. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

מטרותיו של מחקר זה היו: הערכת מידת הפנייה לטיפולים משלימים (לצד הרפואה הקונבנציונלית) ולטיפולים חלופיים (במקום הרפואה הקונבנציונלית) בקרב חולי סרטן; תיאור הדפוסים והגורמים לפנייה לטיפולים אלה לפי מאפיינים קליניים ודמוגרפיים; בדיקת המטרות והאמונות של החולים הפונים לטיפולים אלה; הערכת מספר החולים המדווחים לרופא על הפנייה; הערכת התועלת שהפיקו החולים מהטיפולים. במחקר השתתפו 2,176 חולי סרטן שטופלו במרכז הרפואי "רמב"ם" ב-1997-1999. בין הממצאים: 17% מהחולים פנו לטיפולים אלה; מתוכם, 51% לא דיווחו על כך לאף רופא; שני שלישים מהפונים לטיפולים אלה עשו זאת כדי "לחזק את המערכת החיסונית ולהפחית רמות של חרדה וכאב", 27.4% כדי "לרפא את המחלה" ו-5% כדי "למנוע את התחדשותה"; נשים השתמשו בטיפולים אלה יותר מגברים, בעלי השכלה אקדמית יותר מבעלי השכלה נמוכה, יהודים ילידי ישראל ואמריקה יותר מאחרים וחולים שעברו טיפולי כימותרפיה יותר מאחרים. כמחצית מהפונים לטיפולים משלימים וחלופיים דיווחו על תועלת כלשהי מהפנייה לטיפולים אלה.

(סרטן; רפואה משלימה; רפואה חלופית; שיטות טיפול; כאב; איכות חיים)

609

Evron, Ella; Barzily, Liat; Ben-Baruch, Noa et al:
Postoperative Loco-Regional Radiation Therapy for Breast Cancer Patients with Four or More Involved Lymph Nodes or Extracapsular Extension
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 7 (July 2005), pp. 439-442. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

שימוש בהקרנות נחשב בדרך כלל יעיל במסגרת הטיפול בסוגים שונים של סרטן השד. קיימת מחלוקת לגבי יעילות ההקרנות בטיפול לאחר כריתת שד בקרב חולות שעברו כריתת שד ונתגלו אצלן ארבעה או יותר גידולים בבלוטות הלימפה. בעבודה זו נבדקה יעילות ההקרנות בקרב חולות אלו מבחינת היארעות חוזרת של המחלה. נבדקו 258 נשים שלקו בסרטן השד עם ארבע בלוטות נגועות. קבוצת המחקר כללה 169 נשים שטופלו באמצעות הקרנות בשילוב עם כימותרפיה, וקבוצה של 89 נשים, ששימשו כקבוצת בקרה, טופלו באמצעות כימותרפיה בלבד. נמצא, כי במשך כחמש שנות מעקב בממוצע, הטיפול באמצעות הקרנות הפחית באופן משמעותי את היארעות המחלה.

(סרטן השד; טיפול רפואי; כימותרפיה)

610

בנטור, נטע; רזניצקי, שירלי; שנור, יצחק:

שירותים פליאטיביים ושירותי הוספיס בישראל

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, ירושלים 2005, 108 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

מטרותיו של מחקר זה היו: לתת תמונה מקיפה ועדכנית של שירותי ההוספיס והשירותים לטיפול פליאטיבי בישראל; לבדוק את מאפייני השירותים, דפוסי העבודה ואיכות הטיפול; לאתר צרכים לא-מסופקים; לאמוד את עלות הטיפול בחולים בהוספיס-בית בהשוואה לעלות הטיפול בחולים עם מאפיינים דומים במרפאות של קופות החולים. במסגרת המחקר רואיינו קובעי מדיניות, מנהלי יחידות הוספיס ושירותים פליאטיביים ו-261 מטופלים. בין הממצאים: בשירותים לטיפול פליאטיבי וביחידות ההוספיס מטופלים פחות מ-10% מהחולים הזקוקים להם; בישראל יש שלוש יחידות להוספיס אשפוזי ושבע יחידות להוספיס-בית, שפעילותן ממומנת ממקורות שונים – שירותי בריאות כללית, מכירת שירותים לקופות אחרות, תרומות מארגונים וולונטריים ועוד; שביעות הרצון מהצוות היא בדרך כלל גבוהה בנוגע לטיפול הפיזי ופחות גבוהה בנוגע לתמיכה נפשית; העלות הממוצעת לחולה בגין שירותים רפואיים בחודשיים האחרונים לחיים היתה כ-19,000 ₪ בהוספיס-בית וכ-52,000 ₪ בקרב חולים דומים שלא טופלו במסגרת זו.

(חולים סופניים; הוספיס; מחלות כרוניות; סרטן)

611

Dollberg, Shaul; Haklai, Ziona et al:
Birth Weight Standards in the Live-Born Population in Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 5 (May 2005), pp. 311-314. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org/imaj.

מטרתו של מחקר זה היתה לקבוע סטנדרטים של משקל ועקומות גדילה של עוברים בהריונות חד-עובריים ורב-עובריים בישראל, בהתבסס על נתונים מקומיים. עד כה התבססו סטנדרטים אלה על נתונים מארצות-הברית ומקנדה. לשם כך, נאספו נתונים לגבי השנים 1993-2001 מתעודות הלידה המונפקות לכל ילוד חי בבתי-החולים, בשילוב עם נתונים של משרד הפנים: נתונים דמוגרפיים, מוצא, מקום מגורים, רמת השכלה ופרטים על הילוד הכוללים מין, תאריך לידה, משקל בלידה, מספר הילודים בלידה ועוד. בין הממצאים: ההריון בלידות חד-עובריות נמשך בממוצע 39.5 שבועות, לעומת 36 שבועות בלידות רב-עובריות; משקל הלידה הממוצע בלידות חד-עובריות היה 3,270 גרם לעומת 2,310 גרם בלידות רב-עובריות; השוני בגדילה מתחיל בשבוע ה-31 להריון – החל משבוע זה ואילך קצב הגדילה של העובר בהריון רב-עוברי הוא הרבה יותר איטי מאשר קצב הגדילה של העובר בהריון חד-עוברי; עקומת הגדילה של עוברים בישראל אכן נמצאה שונה מאשר בארה"ב ובקנדה.

(עוברים; הריון; לידה)

612

Maslovitz, Sharon; Kupferminc, Michael; Lessing, Joseph. et al:
Perinatal Outcome among Non-Residents in Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 5 (May 2005), pp. 315-319. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org/imaj.

העובדים הזרים בישראל אינם נהנים מביטוח בריאות מקיף, כמו כל תושבי ישראל, אלא רק מביטוח לאומי וכיסוי על פציעות. אין להם ביטוח הכולל בדיקות מעקב בהריון. במחקר זה נבדקו מהלך ההריון והלידה של נשים ישראליות ולא-ישראליות, שילדו בבית-החולים ליס ב-2001-2002. בתקופה זו היו 16,733 לידות: 16,012 לידות היו של נשים ישראליות ו-721 לידות היו של לא ישראליות. בין הממצאים: שיעור הלידות לפני השבוע ה-28 להריון ושיעור הסוכרת ההריונית היה גבוה יותר בקרב הנשים הזרות; שיעור הלידות הקיסריות היה 18% בקרב הנשים הישראליות ו-35% בקרב הנשים הזרות; זמן ההתאוששות מניתוח קיסרי היה ארוך יותר בקרב הנשים הזרות; משקל הילודים בשתי הקבוצות היה דומה; שיעור הילודים שטופלו ביחידות לטיפול נמרץ ילודים היה גבוה יותר בקרב הנשים הזרות. לדעת החוקרים, יש צורך במימון ממשלתי לביצוע בדיקות רפואיות אשר יקטינו את הפערים בין שתי הקבוצות.

(הריון; לידה; עובדים זרים; ביטוח בריאות)

613

Berger-Achituv, Sivan; Shohat, Tamar; Garty, Ben-Zion:
Breast-feeding Patterns in Central Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 8 (August 2005), pp. 515-519. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

חלב אם הוא מקור התזונה האידיאלי לתינוקות, ויש לו יתרונות בריאותיים רבים לתינוק ולאם. בשני העשורים האחרונים הושקעו מאמצים רבים בעידוד ההנקה. במחקר זה נבדקו דפוסי ההנקה בקרב אמהות יהודיות במחוז תל-אביב והקשר למאפיינים סוציו-דמוגרפיים שונים. במסגרת המחקר רואיינו טלפונית 1,665 אמהות לתינוקות בגילים 2, 4, 6 ו-12 חודשים, שביקרו ב-59 תחנות לבריאות המשפחה במחוז תל-אביב. בין הממצאים: 1,307 אמהות (78.5%) החלו בהנקה; שיעור ההנקה בגיל חודשיים היה 55.8%, בגיל ארבעה חודשים 36.8%, בגיל חצי שנה 29.9% ובגיל שנה 11.8%; בגיל חודשיים רק 35.8% מהתינוקות ניזונו מהנקה בלבד, ובגיל חצי שנה 11.2% מהתינוקות ניזונו מהנקה בלבד; שיעור ההנקה של נשים שהיו להן חמישה ילדים או יותר היה גבוה במובהק מנשים שהיו להן ארבעה ילדים או פחות; שיעורי הנקה גבוהים נמצאו בקרב נשים הנשואות לתלמידי ישיבה, נשים בעלות השכלה גבוהה ונשים בחופשת לידה.

(הנקה; תינוקות; אמהות)

614

Barak, Asher; Dulitzki, Mordechai; Yahav, Yaacov et al:
Pregnancies and Outcome in Women with Cystic Fibrosis
“IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 2 (February 2005), pp. 95-98. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

ציסטיק פיברוזיס היא מחלה תורשתית, המתבטאת ביצירת ריר סמיך החוסם את בלוטות המעי, הלבלב והסימפונות. כתוצאה מכך, נגרמים זיהומים בדרכי הנשימה וחוסר יכולת לספוג שומנים וחומרי מזון אחרים. למחלה נודעת גם השפעה על פוריות האישה ועל מהלך ההריון. בעבודה הנוכחית נסקר הניסיון של המרכז הלאומי לציסטיק פיברוזיס, הנמצא בבית-החולים לילדים על-שם ספרא, בטיפול ובמעקב אחר חולות בציסטיק פיברוזיס שהרו בין 1977 ל-2004. בשנים אלו הרו שמונה נשים עם ציסטיק פיברוזיס (11 הריונות בסך הכל) ונולדו 12 ילדים. היתה שונות רבה במצבן הבריאותי של המטופלות במהלך ההריון. כמחצית מהמטופלות סבלו מסוכרת ומקשיי נשימה. רק אצל חולה אחת חלה התדרדרות במצב הציסטיק פיברוזיס, שהצריכה ניתוח קיסרי. אצל חולה אחת היתה ריאה מושתלת. מבין 12 היילודים, שלושה נולדו בטרם עת. לא אירעו הפלות או הפסקות הריון.

(ציסטיק פיברוזיס; מחלות מערכת הנשימה; מחלות מערכת העיכול; הריון; לידה)

615

חיימוב-קוכמן, רונית:

"תיכנות תוך-רחמי" – המקור העוברי לתחלואה בגיל מבוגר

"הרפואה", 144: ב' (פברואר 2005), עמ' 97-101 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

בעידן פענוח הגנום האנושי, קיימת נטייה לראות במבנה הגנטי את המפתח המרכזי לבריאותו של הפרט. עם זאת, התפיסה הרווחת היא שבמהלך החיים יש לגורמים סביבתיים, כגון תזונה והרגלים, השפעה ניכרת על הבריאות. בשנים האחרונות התברר, כי לסביבה שבתוך הרחם יש השפעה מכרעת על התפתחותו של העובר ועל התאמת המנגנונים של חילוף החומרים לסביבה שמחוץ לרחם לאחר הלידה. במאמר זה נסקרים מחקרים מהעת האחרונה שנעשו בחיות ובבני אדם, שתוצאותיהם הצביעו על כך שקיימים מנגנונים אפיגנטיים המאפשרים את הסתגלותו של העובר לתנאי החיים ברחם, ונדונה ההשערה כי ביסוד התחלואה בגיל מבוגר נמצאת אי-התאמה בין אותם מנגנונים לבין סביבת החיים שלאחר הלידה. בעבודות רבות נמצא קשר בין משקל לידה נמוך לבין התפתחות מאוחרת של יתר-לחץ-גם, תנגודת לאינסולין, סוכרת מבוגרים ומחלות לב וכלי דם. עוד נמצא, כי עלייה מואצת במשקל בשנים הראשונות שלאחר הלידה קשורה לסיכון מוגבר ללקות במחלות קרדיו-ווסקולאריות. נשאלת השאלה, האם הליקוי שנרכש בתוך הרחם עלול לעבור בתורשה לדורות הבאים.

(עוברים; פגים; הריון; לידה; תזונה; מחלות לב וכלי הדם; יתר-לחץ-דם; סוכרת)

616

רייכל, ליאור; שיינר, אייל:

השמנת-יתר של האם כגורם סיכון לסיבוכי הריון ולידה

"הרפואה", 144: ב' (פברואר 2005), עמ' 107-111 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah

השמנת-יתר היא תופעה כלל-עולמית ההולכת ומתפתחת לממדים של מגיפה. להשמנת-יתר נודעת השפעה שלילית על התהוות סוכרת, מחלות לב כליליות, קשיי נשימה, תסחיפי דם ורידיים ואף סוגי סרטן. בנוסף, ידוע כי השמנת-יתר היא גורם המשפיע לרעה על פוריות האישה ועל מהלך הלידה. כמו כן, להשמנת-היתר של האישה ההרה עלולה להיות השפעה לרעה על בריאותו של היילוד. במחקרים נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין השמנת-יתר לבין יתר-לחץ-דם בהריון, רעלת הריון, סוכרת הריון ואף סיבוכים בניתוחים לחיתוך הדופן (ניתוחים קיסריים) ובהליכי הרדמה. במאמר הנוכחי מובאת סקירה עדכנית של מחקרים שנעשו בעולם ובישראל בנוגע לסיכונים לאם ולעובר הקשורים להשמנת-יתר. לבסוף, נסקרים גם טיפולים מקובלים (באמצעות תרופות ובאמצעות ניתוח), ומובאות המלצות לשינוי הרגלי חיים (כגון עיסוק בפעילות ספורטיבית).

(השמנת-יתר; סוכרת; יתר-לחץ-דם; הריון; לידה; פריון [ילודה])

617

כהן, עדי; לוי, בתיה; לשנו, משה; כץ, יצחק:

אלרגיה למזון: השפעת עמדתו הסובייקטיבית של הרופא על האבחנה והערכת שיעור ההיארעות

"הרפואה", 144: י' (אוקטובר 2005), עמ' 685-688 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

אלרגיה לחלבון חלב פרה נחשבת לאלרגיה השכיחה ביותר בכלל ובגיל הינקות בפרט. למרות זאת, קיימת אי-בהירות בנוגע לאמצעי האבחון, הערכת החומרה, מהלך המחלה ושכיחות אלרגיה צולבת עם סויה. מטרתו של מחקר זה היתה להעריך את עמדותיהם של רופאים מתחומי התמחות שונים לגבי שכיחות האלרגיה לחלב פרה והצלבתה עם אלרגיה לסויה. רופאים בתחומי אלרגיה, גסטרואנטרולוגיה ילדים ורפואת ילדים ענו לשאלון המחקר. השאלון התייחס גם להיכרותו של הרופא עם אלרגיה לשומשום. בין הממצאים: 54% מהאלרגולוגים העריכו את שכיחות האלרגיה הצולבת בין חלב פרה לסויה בפחות מ-5%, לעומת 23% מהגסטרואנטרולוגים ילדים, 18% מרופאי הילדים בקהילה ו-24% מרופאי הילדים הבכירים שסברו כך; לעומת זאת, רק 15% מהגסטרואנטרולוגים ילדים דיווחו כי הכירו חולים עם אלרגיה לשומשום, לעומת 62% מהאלרגולוגים וקרוב למחצית מרופאי הילדים הבכירים; רק 51% מהאלרגולוגים טיפלו באלרגיה הצולבת בפועל, לעומת 88% מהגסטרואנטרולוגים ילדים, 80% מרופאי הילדים בקהילה ו-65% מרופאי הילדים הבכירים.

(ילדים; אלרגיה; מזון; חלב; גסטרואנטרולוגיה; רפואת ילדים)

618

שוהם, יואב; פלד, רונית; עטר, דן ואחרים:

ניהול יעיל של הטיפול בקשישים עם שבר בצוואר-הירך בבתי-חולים בישראל

"הרפואה", 144: י' (אוקטובר 2005), עמ' 700-702 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

לשברי צוואר-הירך יש השפעה ניכרת על התחלואה והתמותה בקרב קשישים. בישראל פורסמו הנחיות רפואיות, שמודגשת בהן חשיבות הניתוח המוקדם בקרב חולים עם שברי צוואר-הירך כגורם מכריע להצלחת הטיפול והשיקום. בעבודה זו נבדק האם ההנחיה לניתוח מוקדם מיושמת בשני בתי-החולים ומהם הגורמים המרכזיים לעיכוב בניתוח. במסגרת המחקר, נסקרו הגיליונות הרפואיים של חולים אלה (שגילם הממוצע היה 78) בשני בתי-חולים בשנת 2000 – 115 חולים מבית-חולים א' ו-80 חולים מבית-חולים ב'. בין הממצאים: זמן ההמתנה הממוצע טרם ניתוח ליועץ פנימאי ולקרדיולוג היה גבוה פי 2.5 או יותר בבית-חולים א' לעומת בית-חולים ב'; בבית-חולים א' משך ההמתנה הממוצע לניתוח היה כ-100 שעות, לעומת כ-35 שעות בבית חולים ב'; משך האשפוז בבית-חולים א' היה כ-13 ימים בממוצע, לעומת כ-7.5 ימים בממוצע בבית-חולים ב'.

(קשישים; ניתוחים; אשפוז; בתי-חולים; נהלים בארגונים; רפואה דחופה)

619

Nadu, Andrei; Mor, Yoram; Ramon, Jacob et al:

Laparoscopic Nephrectomy: Initial Experience in Israel with 110 Cases

“IMAJ” (Israel medical Association Journal),7: 7 (July 2005), pp. 431-434. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

על-פי עדויות מן העשור האחרון, ניתוח להסרת הכלייה באמצעות לפרוסקופיה נעשה שכיח ובא במקום הניתוח הפולשני שהיה מקובל קודם לכן. במאמר הנוכחי נסקרים הממצאים של 110 ניתוחים להסרת הכלייה שנעשו בשיטת הלפרוסקופיה במרכז הרפואי על שם שיבא בשלוש השנים האחרונות. ממצאי הניתוחים קובצו למאגר מידע מיוחד, והם כוללים נתונים דמוגרפיים של החולים, נתונים על מהלך הניתוח, משך הניתוח, איבוד דם, סיבוכים ומידע על מעבר משיטת הלפרוסקופיה לשיטת הניתוח הפולשנית. באופן כללי נמצא, כי שיטת הלפרוסקופיה היא יעילה ובטוחה. שיעורי הסיבוכים והמעבר לשיטה הפולשנית היו נמוכים יחסית (בתשעה מקרים היה צורך לעבור לניתוח פתוח), וזמן התאוששותם של החולים היה מהיר יחסית. לאור ניסיון זה, הפכה השיטה הלפרוסקופית למקובלת במרכז הרפואי על שם שיבא.

(ניתוחים; מחלות אורולוגיות)

620

Codish, Shlomi; Abu-Shakra, Mahmoud; Sukenik, Shaul et al:
Spa Therapy for Ankylosing Spondylitis at the Dead Sea
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 7 (July 2005), pp. 443-446. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

בעבודה זו נבדקה יעילות הטיפול בדלקת חוליות מקשחת (Ankylosing Spondylitis) - מחלת פרקים הפוגעת בעיקר בעמוד השדרה התחתון, באמצעות מים מינרליים בים המלח. קבוצה של 28 חולים במחלה זו חולקה לשתי קבוצות-משנה: הראשונה טופלה באמבטיות בוץ, בבריכות גופרית ובחשיפה לתנאים האקלימיים הייחודיים לאזור. השנייה טופלה בבריכות מים מתוקים ובחשיפה לתנאים האקלימיים. הטיפול בשתי הקבוצות ארך שבועיים, וכעבור שלושה חודשים נעשה טיפול חוזר. החולים נבדקו ארבע פעמים על-ידי אותו רופא: לפני הגעתם לים המלח, ביום השהות האחרון בים המלח, חודש לאחר הטיפול ושלושה חודשים לאחר הטיפול. בקרב החולים בשתי הקבוצות נמצא שיפור משמעותי בעקבות הטיפול. מסקנת החוקרים היא, כי טיפול במחלה זו באקלים ובמרחצאות של ים המלח הוא יעיל, במיוחד בהפחתת כאב.

(ים המלח; טיפול רפואי; כאב)

621

ידידותיים לפגים

"שער פתוח" (בהוצאת המרכז הרפואי "שערי צדק"), מס' 31 (אוקטובר 2005), עמ' 7.

אנטרוקוליטיס נקרוטי (NEC) היא מחלת מעיים קשה, השכיחה בקרב תינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד. שיעור התחלואה בעולם ב-NEC בקרב פגים שנולדו במשקל של פחות מ-1,500 גרם הוא כ-9%. שיעור התמותה בקרב פגים אלו הוא יותר מ-20%. מיד לאחר הלידה, חשופה מערכת העיכול לחידקים סביבתיים המתיישבים במעיים. אצל תינוקות בריאים שנולדו בזמן ושיונקים מתפתחים חידקים "ידידותיים". לעומת זאת, אצל פגים מתיישבים חידקים פתולוגיים, העלולים לגרום למחלת המעיים NEC. במחקר שנערך במרכז הרפואי "שערי צדק", העריכו החוקרים שטיפול בפרוביוטיקה יתרום להגנת המעיים. במחקר נכללו 145 תינוקות שנולדו במשקל של פחות מ-1,500 גרם, שחולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה בתוך המזון היומי תוספת של תערובת פרוביוטיקה בשם Dophilus ABC  והקבוצה השנייה קיבלה הזנה רגילה. נמצא, כי בקרב אלו שקיבלו פרוביוטיקה חלה ירידה בשיעור של כ-75% בהופעת המחלה, לעומת אלו שלא קיבלו פרוביוטיקה. בקבוצת הפרוביוטיקה לקו 4% מהתינוקות במחלה, לעומת 16.6% מהתינוקות בקבוצה השנייה. במקרים שבהם התפתחה המחלה בקבוצת הפרוביוטיקה, תסמיניה היו חמורים פחות.

(פגים; מחלות מערכת העיכול; תזונה)

622

Benyamini, Yael; Solomon, Zahava:
Combat Stress Reactions, Posttraumatic Stress Disorder, Cumulative Life Stress, and Physical Health among Israeli Veterans Twenty Years after Exposure to Combat
”Social Science and Medicine”, 61: 6 (September 2005), pp. 1267-1277.

במחקר זה נבדק הקשר שבין הלם קרב ראשוני, תסמונת פוסט-טראומטית כרונית ולחץ חיים מצטבר לבין הבריאות הגופנית בקרב לוחמי מלחמת לבנון 20 שנים לאחר המלחמה. מדגם של 504 לוחמים חולק לשתי קבוצות: 286 נפגעי הלם קרב ראשוני וקבוצת בקרה של 218 לוחמים מאותן יחידות צבאיות שלא לקו בהלם קרב ראשוני. ממצאי הלם קרב ראשוני נאספו מרשומות צבאיות, ונתוני בריאות פיסית ולחצי חיים נאספו באמצעות שאלון למילוי עצמי. בין הממצאים: לכרבע מהנבדקים היו הפרעות פוסט-טראומטיות – 36.7% מקבוצת נפגעי הלם הקרב ו-13.8% מקבוצת הבקרה; נפגעי הלם קרב בעבר ובעלי תסמונת פוסט-טראומטית בהווה דיווחו יותר על בריאות פיסית ירודה; נפגעי הלם קרב ונפגעי תסמונת פוסט-טראומטית דיווחו יותר על עלייה בשיעורי העישון והשתייה לאחר המלחמה; בקרב נפגעי הלם ראשוני ותסמונת פוסט-טראומטית נמצאו גם יותר לחצים ואירועי חיים שליליים במהלך 20 השנים מאז המלחמה. עם זאת, אירועי החיים לכשעצמם לא נתגלו כמשפיעים על הבריאות הגופנית. הבריאות נפגעה בעיקר עקב ההלם הראשוני והתגובות הפוסט-טראומטיות.

(מלחמת שלום הגליל; חיילים; יחידות קרביות; תגובות קרב; הפרעות פוסט-טראומטיות; בריאות הנפש; מצבי לחץ; בריאות גופנית; מחלות כרוניות; עישון; שתיית אלכוהול)

623

Solomon, Zahava; Dekel, Rachel:
Posttraumatic Stress Disorder among Israeli Ex-Prisoners of War 18 and 30 years after Release
”Journal of Clinical Psychiatry”, No. 66: 8 (August 2005), pp. 1031-1037.

מטרתו של מחקר זה היתה לבדוק את התגובות הפסיכולוגיות בקרב שבויי מלחמת יום הכיפורים 18 שנים ו-30 שנים לאחר שחרורם מהשבי. המדגם כלל 209 לוחמים שהשתתפו במלחמת יום הכיפורים: 103 לוחמים שנלקחו בשבי היו בקבוצת המחקר, ו-106 לוחמים שלא נלקחו בשבי היו בקבוצת בקרה. כל הנבדקים השתתפו במחקר שנעשה ב-1991 ובמחקר נוסף שנעשה ב-2003. בקרב המשתתפים נבדקו הפרעות פוסט-טראומטיות, שינויים בעוצמת ההפרעות במשך השנים והשפעת חומרת תנאי השבי (חומרה אובייקטיבית וסובייקטיבית), משתנים סוציו-דמוגרפיים והערכה עצמית של חוסן נפשי ויכולת התמודדות על המצוקה הנפשית. הפרעות פוסט-טראומטית נמצאו בקרב 23% משבויי המלחמה, והסיכוי שלהם להחמרה במצבם בין שני מועדי המחקרים נמצא גבוה פי 10 לעומת אלה שלא נשבו; קרוב לחמישית משבויי המלחמה שלא נתגלו אצלם הפרעות פוסט-טראומטיות ב-1991, נתגלו אצלם הפרעות אלו ב-2003. הפרעות פוסט-טראומטיות 30 שנים לאחר השבי נמצאו קשורות לגיל צעיר יותר בעת השבי, איבוד שליטה ברגשות והערכה סובייקטיבית גבוהה של סבל במהלך השבי.

(הפרעות פוסט-טראומטיות; שבויים; מלחמות [השפעות]; מלחמת יום הכיפורים)

624

זילבר, נילי; פיינסון, מרג'ורי; צוויקל, ג'ולי:

בעיות נפשיות ושימוש גבוה בשירותי רפואה ראשונית: הבדלים בין המינים

בתוך: "שמרי נפשך – בריאות נפשית בקרב נשים בישראל", אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, באר-שבע 2005, עמ' 257-271 (עברית, סיכום באנגלית). הספר מופיע גם באתר האינטרנט של המכון (למאמר, ראה חלק 4): http://brookdale.pionet.com.

מחקר זה כלל מטופלים שביקרו בשמונה מרפאות ראשוניות של "שירותי בריאות כללית" באזורים שונים: ירושלים, באר-שבע, בית-שמש, רחובות ויפו. מטרת המחקר היתה לבדוק את הקשר שבין שימוש רב בשירותי הרפואה הראשונית לבין בעיות נפשיות, תוך שימת דגש על הבדלים בין המינים. שימוש רב הוגדר כיותר מ-6 ביקורים בשנה לבני 25-44, יותר מ-12 ביקורים בשנה לבני 45-65 ויותר מ-15 ביקורים בשנה לבני 65+. זאת, תוך פיקוח על ביקורים עקב מחלות כרוניות, מחלות אקוטיות וכו'. בין הממצאים: אצל 31% מהמטופלים נמצאה אבחנה פסיכיאטרית (בקרב 36% מהמטופלים שעשו שימוש רב בשירותי המרפאה ובקרב 27% מהמטופלים שעשו שימוש רגיל), והשכיחות היתה גבוהה יותר בקרב הנשים ברוב האבחנות, במיוחד דיכאון, התקפי פניקה והפרעות אכילה; לא נמצא הבדל בין המינים בהימצאות חרדה כללית; קבוצת הגיל שבה נמצא שיעור האבחנות הפסיכיאטריות הגבוה ביותר היתה 45-65; נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין אבחנות פסיכיאטריות לבין המצב המשפחתי, כאשר שיעור אבחנות אלו גבוה יותר בקרב פרודים וגרושים.

(בריאות הנפש; דיכאון; חרדה; הפרעות אכילה; הבדלים בין המינים; מרפאות)

625

דפנה-תקוע, שיר; לב-ויזל, רחל; צוויקל, ג'ולי:

בריאות נפשית ופיזית בקרב נשים מוכות בנגב: בדואיות לעומת יהודיות

בתוך: "שמרי נפשך – בריאות נפשית בקרב נשים בישראל", אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, באר-שבע 2005, עמ' 291-307 (עברית, סיכום באנגלית). הספר מופיע גם באתר האינטרנט של המכון (למאמר, ראה חלק 5): http://brookdale.pionet.com.

מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את הקשר שבין אלימות בעלים כלפי נשותיהן לבין תסמינים של מצוקה נפשית ופיזית של בנות הזוג, תוך עמידה על הבדלים בין נשים יהודיות לנשים בדואיות בנגב. במחקר השתתפו 432 נשים יהודיות ו-180 נשים בדואיות, אשר חיו עם בן זוגן בשנה האחרונה. בין הממצאים: 50.6% מהנשים הבדואיות דיווחו כי הוכו על-ידי בן זוגן בשנה האחרונה, לעומת 8.8% מהנשים היהודיות; נשים בדואיות מוכות סבלו יותר מנשים יהודיות מוכות מבעיות של לחץ דם גבוה, אנמיה ודלקות בדרכי השתן (לא בהכרח בהקשר לאלימות); בקרב נשים יהודיות מוכות נמצאו יותר תסמינים של הפרעות בשינה, דיכאון וחרדה לעומת נשים מוכות בדואיות; מבחינת הבדלים בין נשים מוכות לנשים לא-מוכות, נמצא כי נשים מוכות סבלו יותר מדיכאון ומתסמינים פיזיולוגיים וכי יש להן פחות משאבים אישיים (אופטימיות, מיקוד שליטה ותמיכה חברתית) מאשר לנשים לא-מוכות; בהקשר להשתייכות האתנית-תרבותית, נמצא כי לבדואיות היו יותר תסמיני דיכאון, יותר בעיות פיזיולוגיות ופחות משאבים אישיים מאשר ליהודיות.

(אלימות במשפחה; נשים מוכות; רווחה רגשית; דיכאון; חרדה; הפרעות בשינה; בדואים)

626

צוויקל, ג'ולי; סגל-אנגלצ'ין, דורית:

בריאות נפשית של נשים בנגב מנקודת מבט רב-תרבותית

בתוך: "שמרי נפשך – בריאות נפשית בקרב נשים בישראל", אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, באר-שבע 2005, עמ' 391-412 (עברית, סיכום באנגלית). הספר מופיע גם באתר האינטרנט של המכון (למאמר, ראה חלק 6): http://brookdale.pionet.com.

מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את הקשרים שבין בריאותן הנפשית של נשים בנגב לבין המשתנים הבאים: מוצא אתני, מצב בריאותי, תמיכה חברתית, רמת השכלה ומצב כלכלי. במחקר השתתפו 522 נשים המתגוררות בנגב, שנבחרו באופן אקראי. הנשים נחלקו לארבע קבוצות: ילידות ישראל, ילידות אירופה/אמריקה, ילידות אסיה/אפריקה וילידות ברית-המועצות. נמצאו קשרים מובהקים סטטיסטית בין מוצא אתני (עולות מברית-המועצות לשעבר), רמת הכנסה נמוכה והיעדר תמיכה חברתית לבין מצוקה נפשית. עוד נמצא, כי לאחר פיקוח על המשתנים תמיכה חברתית ורמת הכנסה, לעולות מברית-המועצות לשעבר היו רמות גבוהות יותר של מצוקה נפשית בהשוואה לאחרות, למרות שלרובן היה ותק של יותר מעשר שנים בישראל ורמת השכלה גבוהה יותר מאשר לאחרות. ממצא זה מנוגד לממצאי מחקרים אחרים שהראו כי לאחר תקופת הקליטה הראשונית, המלווה בלחצים ובמתחים, אין רמות גבוהות יותר של מצוקה נפשית בקרב מהגרים לעומת האוכלוסייה הוותיקה.

(בריאות הנפש; נשים; ברית המועצות [ארץ מוצא]; דיכאון; דימוי עצמי; תמיכה חברתית; הכנסה; רמת השכלה; בריאות גופנית; מוגבלויות)

627

שמש, ענת; בלומשטיין, צביה; נוביקוב, איליה ואחרים:

דמורליזציה בקרב נשים בגיל 60 ומעלה

בתוך: "שמרי נפשך – בריאות נפשית בקרב נשים בישראל", אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, באר-שבע 2005, עמ' 413-430 (עברית, סיכום באנגלית). הספר מופיע גם באתר האינטרנט של המכון (למאמר, ראה חלק 6): http://brookdale.pionet.com.

בשנים 1997-1998 ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם משרד הבריאות, סקר בקרב בני 60 ומעלה המתגוררים בקהילה. בסקר נחקרו תחומי חיים רבים, וחלק מהשאלות נגעו למצב רוח ולדמורליזציה. במאמר הנוכחי מובאים ממצאים מסקר זה העוסקים בדמורליזציה של נשים בנות 60 ומעלה בהשוואה לגברים. בין הממצאים: אצל הנשים נמצאה שכיחות גבוהה יותר של מצוקה נפשית בכל אחת מהשאלות בנושא זה; לשאלה "האם דאגות מפריעות לך לישון?", ענו 54% תשובה חיובית, לעומת 40% מהגברים; לשאלה "האם אתה מרגיש לחוץ כל הזמן?" ענו 50.7% תשובה חיובית, לעומת 39.7% מהגברים; לשאלה "האם אתה מרגיש מלא מרץ?" ענו תשובה שלילית 47.7% מהנשים, לעומת 36% מהגברים; לשאלה "האם אתה מסוגל להחליט לגבי ענייניך?" ענו 15.8% מהנשים תשובה שלילית, לעומת 9.9% מהגברים; רמת הדמורליזציה של נשים לא-נשואות נמצאה גבוהה יותר מאשר של אחרות (בעיקר בקרב אלמנות); רמת הדמורליזציה של בעלות השכלה נמוכה נמצאה גבוהה יותר מאשר של בעלות השכלה גבוהה; הן בקרב נשים והן בקרב גברים, רמת הדמורליזציה נמצאה גבוהה יותר בקרב ילידי אסיה/אפריקה מאשר בקרב ילידי אירופה/אמריקה.

(קשישים; נשים; רווחה רגשית; סגנונות חיים; בריאות גופנית; מוגבלויות; בדידות; עישון; הפרעות בשינה; ליקויי שמיעה; פעילויות פנאי; התנדבות; פעילות גופנית; צריכה תרבותית)

628

רובינשטיין, ארדון; יצחקוב, אלנה:

גורמי סיכון למחלות לב בנשים

"הרפואה", 144: ג' (מרס 2005), עמ' 191-196 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

מטרתו של מאמר זה היא להעלות את המודעות לגורמי הסיכון למחלות לב בקרב נשים, לנוכח מחקרים שנעשו בשנים האחרונות. כיום, מחלות לב הן סיבת התמותה העיקרית בעולם המערבי, בקרב שני המינים. בעבר, רווחה ההשערה שהמצב ההורמונלי של נשים בגיל הפריון מגן עליהן מפני מחלות לב אך לא לאחר חידלון הווסת, ולכן נשים לאחר חידלון הווסת טופלו באמצעות אסטרוגן, כטיפול הורמונלי. במחקר שערך באחרונה ה-Women Health Initiative נמצא, כי מתן הורמונים חלופיים לאחר חידלון הווסת הביא לעלייה של 22% בשכיחותן של מחלות לב בקרב המטופלות בהורמונים אלו. במחקר אחר נמצא, כי אצל נשים בגיל הפריון רמות ה-LDL-C  (הכלוסטרול הרע) הן נמוכות מאשר אצל גברים, אך הן משתוות לאחר חידלון הווסת, וכי ירידה ברמות ה-HDL-C (הכולסטרול הטוב) אצל נשים מהווה גורם סיכון למחלות לב יותר מאשר אצל גברים. רמות נמוכות יותר מ-35 מ"ג/ד"ל אצל נשים מהווה גורם סיכון הגבוה פי שניים מאשר רמות של יותר מ-60 מ"ג/ד"ל. עוד נמצא, כי תלת-גליצרידים וסוכרת מהווים גורמי סיכון משמעותיים יותר למחלות לב בקרב נשים לעומת גברים. גם ליתר-לחץ-דם יש השפעה רבה על היארעות מחלות לב בשני המינים. גורמי מניעה חשובים הם אכילה בריאה, עיסוק בפעילות גופנית והימנעות מעישון, בעיקר בקרב נשים הלוקות בסוכרת.

(מחלות לב וכלי הדם; נשים; השמנת-יתר; סוכרת; יתר-לחץ-דם; ספורט; הורמונים; גורמי סיכון)

629

קן-דרור, גיא; לרמן, יהודה; שגב, שלמה; דנקנר, רחל:

מדידת פעילות גופנית והערכתה במחקרים אפידמיולוגיים

"הרפואה", 144": ג' (מרס 2005), עמ' 200-205 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

פעילות גופנית מוגדרת כתנועה גופנית הנוצרת על-ידי שרירי השלד וצורכת אנרגיה. ממחקרים אפידמיולוגיים ומניסויי מעבדה עולה, כי פעילות גופנית סדירה היא טובה לבריאות ומגנה מפני התפתחות או התקדמות מחלות כרוניות. עם זאת, העקרונות הפיזיולוגיים והביו-מכניים של מדידת פעילות גופנית הם מעורפלים, חישוב כמות האנרגיה הנצרכת הוא מסובך, וקיים קושי בפיתוח שיטות מהימנות למדידה ולהערכה של הפעילות הגופנית. מקובל לתאר פעילות גופנית באמצעות ארבעה מדדים: משך הזמן המושקע (דקות/שעות), תדירות (מספר הפעמים בשבוע/בחודש), עצימות (שיעור השקעת האנרגיה) והנסיבות/המטרות של הפעילות הגופנית. כלי המחקר השכיחים והזולים ביותר (בעיקר כשמדובר באוכלוסיות גדולות) הם שאלונים. מגבלות השאלונים כאמצעי לאיסוף נתונים קשורות להגדרת המושג "פעילות גופנית", מפני שייתכנו פירושים שונים למושג זה מצד המרואיינים. כמו כן, למרואיינים רבים קשה להעריך את עצימות הפעילות הגופנית. במאמר מתוארות השיטות הנפוצות להערכת פעילות גופנית וכושר גופני (יש כ-50 שיטות המסווגות בדרך כלל ל-6 קבוצות, ששיטת השאלונים היא אחת מהן), ונדונים יתרונות וחסרונות של השיטות.

(פעילות גופנית; ספורט; שיטות מחקר; כלי מדידה ואבחון)

630

פריצקי, מאיה; רז, ראול; זכאי-רונס, זיכריה; פלטאו, עדית:

שכיחות מחלת השפעת בקרב חולים המאושפזים בחורף במחלקה לרפואה פנימית

"הרפואה", 144: י' (אוקטובר 2005), עמ' 689-691 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

מחלת השפעת מתאפיינת בהתפרצויות, בעיקר בחודשי החורף, ויש לה השפעה חזקה על בריאותם של מבוגרים וחולים במחלות כרוניות. חיסון מסייע במניעת הידבקות במחלה. במחקר זה נבדקו: היענות לקבלת חיסון נגד שפעת; יעילות החיסון בקרב המחוסנים; שכיחות תחלואה בשפעת בחורף בקרב מאושפזים במחלקה לרפואה פנימית במרכז הרפואי "העמק", עם דגש על סיבת האשפוז. נבדקו 124 חולים שאושפזו במחלקה זו בפברואר 1998. בין הממצאים: 44 מהחולים (35.5%) דיווחו כי חוסנו בשנה האחרונה - 12 מהם פיתחו נוגדנים מחסנים לשלושה זני המחלה, 13 לשני זנים, 9 לזן אחד ו-10 לא פיתחו נוגדנים ברמה מגנה; תחלואה קשה בשפעת נתגלתה אצל 11 חולים (תשעה מהם לא חוסנו ואצל השניים האחרים החיסון לא היה יעיל); בקרב חולי השפעת היה שיעור החולים עם מחלת ריאות כרונית גבוה יותר מאשר בקרב חולים ללא עדות לשפעת (18.2% לעומת 3.5% בהתאמה).

(שפעת; חיסונים; אוכלוסייה בסיכון; אשפוז; קשישים; מחלות כרוניות)

631

בריקנר, דב; כראל, רפאל:

הערכת קצב התפתחות נזקי שמיעה מושרי רעש באוכלוסיות עובדים

"הרפואה", 144: י' (אוקטובר 2005), עמ' 692-695 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

נזקי שמיעה מושרי רעש (נשמ"ר) הם מחלת המקצוע השכיחה ביותר מבין כל מחלות המקצוע המוכרות על-ידי המוסד לביטוח לאומי. מטרתה של עבודה זו היתה לנסות לקבוע את קצב הירידה השנתי הממוצע בכושר השמיעה של עובדים החשופים לרעש מזיק בעבודתם בהשוואה לעובדים שאינם חשופים לרעש זה. אוכלוסיית המחקר היתה של המבקרים במרפאה לרפואה תעסוקתית של "שירותי בריאות כללית" במחוז הדרום. מתוכם, נכללו במחקר מטופלים שבתיקיהם היו ממצאים של לפחות שלוש בדיקות שמיעה אודיומטריות שמרווח הזמן בין כל שתיים מהן היה שנה או יותר. בסך הכל נדגמו 156 עובדים שנחשפו לנשמ"ר (יותר מ-85 דציבלים) ו-40 עובדים שלא נחשפו לנשמ"ר. נמצא, כי בקרב הנפגעים, רמת השמיעה הלכה והתדרדרה עם השנים. קצב הירידה השנתי בכושר השמיעה נמצא קשור לגיל ולעוצמת הרעש במקום העבודה. אחת ממסקנות העבודה היא, כי אמצעי הניטור, הפיקוח, ההדרכה והאכיפה המופעלים כיום במקומות העבודה אינם יעילים דיים למניעת התפתחות נשמ"ר.

(רעש; בריאות תעסוקתית; מחלות מקצוע)

632

וואהל, יונית; נוימן, איריס; בר-דיין, יוספה ואחרים:

המיון הרפואי בלשכות הגיוס: בקרת איכות

"הרפואה הצבאית", 2: 1 (מרס 2005), עמ' 4-7. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il (ראה: עיתוני הר"י)

ייעודו של המיון הרפואי בצה"ל הוא לקבוע את כושרו הבריאותי של החייל, כדי שיוכל לבצע את משימותיו בלי שבריאותו תיפגע. בלשכות הגיוס האזוריות נקבע כושרו הבריאותי הראשוני של המיועד לשירות ביטחון. ב-2003 הוחל ביישום מערכת לבקרת איכות רפואית בלשכות האזוריות, המתמקדת במעקב אחר הליך קביעת הפרופיל הבריאותי על-ידי יושב ראש הוועדה הרפואית בכל אחת מהלשכות. המערכת הוקמה על-פי מדדי איכות אחידים המקובלים ברפואה. במאמר הנוכחי מתואר המבנה ושיטת ההפעלה של מערכת הבקרה ותוצאות הבקרה הראשוניות בשנת ההטמעה הראשונה של המערכת. השיטה כוללת הערכת רשומות רפואיות ותצפית על עבודת יושב ראש הוועדה הרפואית. נמצא, כי הציון הממוצע הארצי של הלשכות עלה מ-82.1% ב-2003 ל-87.1% ב-2004. השיפור בלט במיוחד בלשכות הגיוס הקטנות יותר. מערכת הבקרה הביאה להגברת האחידות בקביעת הפרופיל ובסעיפי הליקוי.

(גיוס לצבא; רופאים צבאיים; בקרת איכות)

633

דגני, אבי; דגני, רינה:

השפעת התקשורת על תפיסות עמדות והתנהגות הציבור בנושאי בריאות ורפואה

קבוצת "גיאוקרטוגרפיה", תל-אביב 2005, 27 עמ'. הוגש להסתדרות הרפואית בישראל. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il (ראה: הר"י – סקרי דעת קהל)

בסקר זה, שהשתתפו בו 503 בני 18+ מהאוכלוסייה היהודית, נבדקו ההתעניינות ועמדות בנושאי בריאות ורפואה המדווחים בכלי התקשורת: האם מחפשים מידע רפואי ובאלו כלי תקשורת; מהם סוגי המידע שנוהגים לחפש/לקרוא ובאיזו תדירות; כיצד תופס הציבור את התרומה והאמינות של המידע הרפואי המופיע בכלי התקשורת; מהן העמדות כלפי דיווחים על רשלנות רפואית והשפעת פרסומים אלה על תפיסת הרופאים. בין הממצאים: 88% נוהגים להתעדכן בלפחות אחד מכלי התקשורת בנושאי בריאות ורפואה; מבין המתעדכנים, 59% מתעדכנים מהטלוויזיה, 44% מהעיתונות הכללית וממוספי הבריאות המצורפים אליה, 41% מהרדיו ו-38% מהאינטרנט; כשליש מהציבור צורך מידע מלפחות ארבעה כלי תקשורת שונים; מוספי הבריאות נתפסים כאמינים ביותר ולאחריהם הטלוויזיה; כרבע מהמתעדכנים החליטו לשנות את הטיפול הרפואי שניתן להם על-ידי הרופא על-סמך מידע שקראו או שמעו; הנושאים השכיחים לחיפוש באינטרנט הם: מחלות (53%), תזונה (31%) ותרופות (22%); 39% ציינו שהאופן שבו כלי התקשורת מדווחים על רשלנות רפואית פוגע במעמד הרופאים.

(תקשורת המונים; טלוויזיה; רדיו; עיתונות; אינטרנט; בריאות; תזונה; ספורט; תרופות; דעת קהל)

634

ורנר, פרלה:

האמונות הרווחות בקרב הציבור הרחב על מחלת אלצהיימר

"גרונטולוגיה", ל"ב: 2 (2005), עמ' 77-85 (עברית, סיכום באנגלית).

מחלת אלצהיימר היא מחלה ניוונית בלתי-הפיכה, ההורסת מבנים עצביים ומשפיעה על כושרו הקוגניטיבי של האדם. בעשור האחרון חלה התקדמות באבחון המוקדם של מחלה זו, אך עדיין יש פער גדול בין הופעת הסימנים הראשונים של המחלה לבין האבחון. פער זה עשוי לנבוע מידע חלקי או לקוי על אודות המחלה. במאמר הנוכחי נסקרים מחקרים שנעשו בקרב הציבור הרחב, שבהם נבדקו הידע והאמונות של התושבים בנוגע למחלת אלצהיימר. הסקרים התמקדו בחמשת התחומים הבאים: תיוג המחלה; מידת הדאגה של התושבים מהתפרצות מחלת אלצהיימר; ידע ואמונות לגבי הסיבות למחלה; העדפות לגבי טיפולים; תגובות רגשיות כלפי אדם החולה במחלה. בסוף המאמר מובאות המלצות.

(אלצהיימר; כושר קוגניטיבי; קשישים; דעת קהל)

635

שנתון סטטיסטי לישראל, 2005, מס' 56 (פריט מס' 591)

¨        

על נתוניך ירושלים, 2004: מצב קיים ומגמות שינוי (592)

¨        

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 11, 2005 (593)

¨        

נישואים פוליגמיים ומונוגמיים: השפעתם על מצבן הנפשי והחברתי של נשים בדואיות ערביות (599)

¨        

מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל (636)

¨        

אובדנות בישראל (639)

¨        

בצל ההתמכרות: פגיעות ותקווה של מתבגרים שגדלו עם הורה מכור (640)

¨        

הגדרה עצמית ויחסים בין-אישיים: מודל לפגיעות ולהפרעות מצב רוח במעבר לאימהות (642)

¨        

Profile of Graduates of Israeli Medical Schools in 1981–2000: Educational Background, Demography and Evaluation of Medical Education Programs (656)

¨        

מי הם הסטודנטים לפיזיותרפיה? חקר מקרה: פרופיל הסטודנטים במחלקה לפיזיותרפיה במכללה האקדמית יהודה ושומרון ובאוניברסיטת בן-גוריון (657)

¨        

איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2004 (689)

¨        

ניטור איכות האוויר בישראל, 2004 (690)

¨        

מדורות ל"ג בעומר – האם המסורת קשורה לעלייה בתחלואה חדה של דרכי-הנשימה בקרב חולי גנחת (Asthma) ומחלה כרונית חסימתית של דרכי-הנשימה COPD)) (691)

¨        

המוטיבציה ובריאות הנפש של עובדות מין (707)

¨        

מוסדות גריאטריים – מגמות אסטרטגיות שונות (710)

¨        

הסקר החברתי, 2003: סקר רווחת האוכלוסייה בישראל, 2003 (712)

¨        

יעילות ואיכות בבתי-אבות סיעודיים: מלכ"רים לעומת מוסדות עסקיים (722)

¨        

השפעת מערכת התמיכה הבלתי-פורמלית על הזדקנות מוצלחת של אנשים עם פיגור שכלי (724)

¨        

Factors effecting Placement of a Child with Intellectual Disability (725)

¨        

הערכת תכנית "הקלה": שירות נופשון ביתי בקהילה לילדים עם נכויות בעיר בני ברק (726)

¨        

איכות החיים של אמהות חד-הוריות מבחירה (728)

¨        

Risk for Motorcyclists in a Busy Metropolitan City: The Example of Tel Aviv (732)

¨        

סקר חברות ביוטכנולוגיה בישראל, 2002 (741)

¨        

מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל

636

בית-הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית, בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה.

המוסד

תשתית למחקר מורחב בתחום ההזדקנות והגרונטולוגיה בישראל.

המטרה

במרכז פותח מאגר מידע הכולל מחקרים רבים בתחום הנ"ל, כולל נושאים נלווים הקשורים לבעיות חברתיות, בריאותיות וכלכליות של קשישים. המאגר מאפשר קישור של נתונים מסקרים ומקבצים מנהליים. כמו כן, הוא מאפשר חיפוש ממוחשב לשם בחינה יעילה של נתונים סטטיסטיים ומידע הנוגעים לחקר הזיקנה. המאגר הביבליוגרפי מאפשר חיפוש פשוט וחיפוש מתקדם בעברית ובאנגלית, והוא כולל מפתחות של מחברים, כתבי-עת ומילות-מפתח.

פעולה נוספת של מרכז הידע היא ריכוז הנתונים של ישראל במסגרת פרוייקט SHARE האירופי. בפרוייקט זה נאספים נתונים על בני 50+ בנושאי בריאות, מצב כלכלי, רשתות חברתיות, רווחה רגשית וכו'.

מאפיינים

המרכז נפתח בנובמבר 2005. אתר האינטרנט של המרכז: http://igdc.huji.ac.il.

השלב הנוכחי

פרופ' הווארד ליטווין, בית-הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית, הר הצופים, ירושלים 91905.

ראש המרכז

(מאגרי מידע; קבצים ממוחשבים; מחקר; קשישים; הזדקנות; גרונטולוגיה)

אלרן, מאיר:

חוסן לאומי בישראל: השפעות האינתיפאדה השנייה על החברה הישראלית

מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל-אביב, פרסום מס' 81 בסדרת "מזכרים", תל-אביב 2005, 80 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.tau.ac.il/jcss.

במהלך האינתיפאדה השנייה (ספטמבר 2000 עד ספטמבר 2004) אירעו פיגועי טרור קשים בישראל. במחקר זה נבדקה השפעת הפיגועים, ובמיוחד פיגועי ההתאבדות, על ה"חוסן הלאומי" של החברה הישראלית: האם ובאיזו מידה נפגעה יכולת ההתמודדות של החברה הישראלית והאם השתנו התנהלותו ותחושותיו של הציבור הישראלי; האם הטרור הביא לשינוי בעמדות הפוליטיות בסוגיות הקשורות לסכסוך הישראלי–פלסטיני ופתרונו. מקורות המידע כללו סקרי דעת קהל שנערכו במהלך האינתיפאדה, סקרים במסגרת פרוייקט "דעת קהל וביטחון לאומי" של מרכז יפה וסקרים נוספים, בין היתר של הלמ"ס, על אודות התנהלותו של הציבור הישראלי בהיבטים הקשורים לנושא זה. מסקנת המחקר היא, כי הטרור לא שבר דפוסים מקובלים בהתנהגותו ובהתייחסותו של הציבור הישראלי. לא השתנו העמדות של רוב הציבור לגבי אופן פתרון הסכסוך, ולא נוצרו דפוסי חשיבה חדשים לגבי הנושאים העומדים ביסוד הסכסוך. רוב הציבור הביע אופטימיות שהעתיד יהיה טוב יותר.

(פעולות טרור; סכסוך ערבי - ישראלי; חוסן; התמודדות; חרדה; עמדות פוליטיות)

637

גליקמן, אניה; אורן, ענת; לוין-אפשטיין, נח:

זהות לאומית בישראל, 2004

"דעות בעם" (בהוצאת מכון ב' י' ולוסיל כהן לחקר דעת קהל, אוניברסיטת תל-אביב), מס' 10 (אוגוסט 2005), 6 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://bicohen.tau.ac.il.

ישראל מאופיינת כחברה של ריבוי זהויות. בדו"ח זה נבחנות עמדות הציבור לגבי שתי שאלות: "מיהו הישראלי האמיתי" ו-"אופן הגדרת הזהות של אזרחי ישראל". זאת, במסגרת פרוייקט ISSP (International Social Survey Program). הנתונים נאספו ב-2003 בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת (1,066 יהודים ו-152 ערבים בני 18+). בין הממצאים: כ-90% מהמרואיינים סברו כי כדי להיות ישראלי "אמיתי" חשוב להיות אזרח ישראלי, להרגיש ישראלי, לדעת לדבר עברית ולכבד את מוסדות המדינה ואת חוקיה; 93% מהערבים סברו כי חשוב להיוולד בישראל, לעומת 58% מהיהודים; 25% מהערבים, לעומת 80% מהיהודים, סברו כי על-מנת להיות ישראלי חשוב להיות יהודי; במענה לשאלה לגבי הגדרת הזהות לפי סדר עדיפויות, נטו היהודים הוותיקים בראש ובראשונה להגדיר את עצמם כישראלים, לעומת העולים החדשים שנטו בראש ובראשונה להגדיר את עצמם כיהודים, ולעומת ערביי ישראל שנטו בראש ובראשונה להגדיר את עצמם כערבים. בדו"ח מוצגת השוואה לנתוני סקר דומה שנערך ב-1996.

(זהות לאומית; יהודים; ערביי ישראל; מוצא עדתי; עולים)

638

שטיין, נחמה; חקלאי, ציונה; אבורבה, מרים:

אובדנות בישראל

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2005, 63 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראה: יחידות ◄ אגף מידע ומחשוב, תחום מידע ◄ פרסומים).

פרסום זה מחולק לשני פרקים: הפרק הראשון כולל מידע על התאבדויות בישראל בשנים 1981-2000 לפי היקף התופעה ומאפיינים של המתאבדים: גיל, מין, מצב משפחתי, יבשת לידה, קבוצת אוכלוסייה, עולים, אזור מגורים, אופן הביצוע, תקופת ההתאבדות והשוואות בין-לאומיות. הפרק השני כולל מידע על ניסיונות ההתאבדות בשנים 1996-2002 לפי היקף התופעה, גיל, מין, עונתיות ואשפוזים עקב ניסיונות התאבדות. המידע על ההתאבדויות מבוסס על קובץ סיבות מוות של הלמ"ס. המידע על ניסיונות ההתאבדות מבוסס על דיווחי המחלקות לרפואה דחופה בבתי-החולים לאשפוז כללי. בין הממצאים: ב-2000 נרשמו 394 התאבדויות – 307 של גברים ו-87 של נשים; אופן הביצוע הנפוץ ביותר היה תלייה וחנק; מדי שנה נרשמים כ-3,600 ניסיונות התאבדות - כ-1,500 של גברים וכ-2,100 של נשים; כשליש מניסיונות ההתאבדות היו של בני 15-24; שיעורי ההתאבדויות וניסיונות ההתאבדות הגבוהים ביותר נרשמו בחודשי הקיץ. יש לציין, כי סימול סיבת המוות בקובץ הפטירות נעשה על-פי כללים של ארגון הבריאות העולמי, ולכן, במקרה של מחלה שבעקבותיה התאבד החולה, הסימול הוא של המחלה כסיבה שהובילה למוות ולא התאבדות. בנוסף, לעתים, כאשר לא מתקבל מידע מהמכון לרפואה משפטית, לא נרשמת סיבת המוות כהתאבדות.

(התאבדות)

639

רונאל, נתי; חיימוב-אילי, רונית:

בצל ההתמכרות: פגיעות ותקווה של מתבגרים שגדלו עם הורה מכור

הרשות הלאומית למלחמה בסמים, ירושלים 2005, 166 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

מתבגרים שגדלו בבית עם הורה מכור לסמים/אלכוהול נחשבים כבעלי סיכון גבוה לשימוש לרעה/התמכרות בסמים/אלכוהול. במחקר זה נבחנו גורמים בחוויה הסובייקטיבית של מתבגרים אלה המשפיעים על סיכון או חוסן בפני שימוש בסמים/אלכוהול. נבדקה הדינמיקה בין המתבגרים לבין הוריהם, המכורים והלא-מכורים, בני משפחתם האחרים, סביבתם וגם הדינמיקה בינם לבין עצמם. במסגרת המחקר רואיינו 19 מתבגרים (12 בנים ו-7 בנות), שלכולם אב, ביולוגי או חורג, או אב ואם שהם מכורים פעילים לסמים/אלכוהול או בהחלמה. מתוכם, תשעה חיו חיים נורמטיביים ו–10 התדרדרו לשימוש בסמים ולפשיעה. המשתתפים רואיינו באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים. המשתתפים תיארו גדילה בבית לא-יציב ולא-צפוי, ללא תשומת לב חיונית, שהיתה בו גם אלימות והזנחה. תנאים אלה השפיעו על בחירתם בדרך של חיים נורמטיביים או חיי עבריינות ושימוש בסמים. אם שנתפסה כחזקה יותר מהאב קיבלה משמעות מגוננת ומפצה, שאפשרה התפתחות נורמטיבית יחסית. אב מכור שנתפס כחזק יותר מהאם ומהעצמי גרם לסיכון להתדרדרות הילד בעקבותיו. כן נמצאה השפעה של האחים ושל המשפחה המורחבת. לעתים, חיי הרחוב היוו חוויה מתקנת בשל הצורך בשייכות, הזדהות רגשית, מקום חברתי וביטחון. בסוף העבודה נדונות דרכי התערבות רצויות.

(שימוש בסמים; מתבגרים; אלימות; עבריינות; יחסי משפחה; יחסי הורים – ילדים)

640

כמה ולמה הם רבים?

"הד החינוך" (בהוצאת הסתדרות המורים בישראל), פ': 4 (דצמבר 2005), עמ' 15.

במאמר זה מדווח על ממצאי מחקר שנערך במכון סאלד, שמטרתו היתה ללמוד על הסיבות ועל התדירות של סכסוכים בין תלמידים בבתי-ספר תיכוניים. כ-50% מתלמידי כיתות י' ו-י"א שהשתתפו במחקר דיווחו כי היו להם מריבות עם חברים ללימודים. 38% מהמרואיינים ציינו כי היו מעורבים ב"סכסוכים בעלי עוצמה גבוהה". כרבע מהסכסוכים שנבדקו במחקר הסתיימו כעבור שעות אחדות, אך יותר ממחצית הסכסוכים נמשכו יותר מחודש. מריבות בין בנות נמצאו ממושכות יותר מאשר מריבות בין בנים. נמצאו הבדלים בין המינים גם ברקע למריבות: הנימוקים השכיחים למריבות אצל הבנים היו "התגרות", "איומים" ו"רקע כספי". הנימוקים השכיחים אצל הבנות היו "אובדן אמון", "פגיעה בקשרים עם חברות" ו"פגיעה בפרטיות". 29% מהסכסוכים שנבדקו הגיעו לאלימות פיזית. פגיעה גופנית נמצאה שכיחה יותר בקרב תלמידי כיתות י' מאשר בקרב תלמידי כיתות י"א.

(תלמידים; בתי-ספר תיכוניים; סכסוכים חברתיים; עוינות; אלימות; יחסים בין תלמידים)

641

בסר, אבי:

הגדרה עצמית ויחסים בין-אישיים: מודל לפגיעות ולהפרעות מצב רוח במעבר לאימהות