פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל

רבעון 2/2006 חוברת מס' 142

העורך: מיכאל בר-יעקב

דברי הסבר

אל החוקרים

ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

כללי

סביבה ואקלים

אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

סדר ציבורי

בינוי ודיור

עבודה ושכר

בריאות

רמת חיים, רווחה וסעד

חברה, תרבות ופנאי

תחבורה ותקשורת

חינוך והשכלה

תיירות ושירותי הארחה

חקלאות ומשק המים

תעשייה ואנרגיה

כלכלה וחשבונות לאומיים

כתבי-עת

מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא

חוברות קודמות

קישורים

English Version

טופס "הודעה על פעולה סטטיסטית חדשה"

טופס "הודעה על קובץ נתונים ממוחשב חדש"

 

אל החוקרים

1)    מידת שלמותו ועדכונו של הרבעון שלפניכם תלויה בשיתוף הפעולה של המוסדות והחוקרים עם מערכת הרבעון. ככל שדיווחים על פעולות חדשות, דוחות מחקר ופרסומים יגיעו אל המערכת בשלב מוקדם יותר, יגדל הסיכוי שהם יפורסמו ברבעון הבא.

2)    בחוברת זו, מס' 142, כלולות תמציות של פרסומים וכן דיווחים על מחקרים חדשים אשר הגיעו אל מערכת הרבעון עד 8 ביוני 2006 – י"ב בסיוון התשס"ו.

3)    עקב ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת הרבעון, אין ביכולתנו להזכיר את כולם בחוברת אחת. אנו מתנצלים מראש בפני חוקרים אשר שלחו אלינו פרסומים בחודשים האחרונים אך הם לא צוינו בחוברת זו. רוב הפרסומים הללו נמצאים בעדיפות ראשונה להיכלל ברבעון הבא. עם זאת, עלינו להדגיש כי איננו מתחייבים לכלול ברבעון כל פרסום המגיע אל המערכת. כמו כן, אין אנו כוללים פרסומים אשר אינם סטטיסטיים. בעמוד 75 בחוברת זו מופיעה רשימה של מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא.

4)    לעומת ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת הרבעון, אנו מקבלים מעט מאוד דיווחים על פעולות סטטיסטיות חדשות. בבקשה, דווחו לנו על מחקרים המתבצעים או המתוכננים על ידיכם, באמצעות הטפסים המופיעים בגרסת האינטרנט של החוברת. כמו כן, אתם יכולים לפנות אלינו בטלפון ונשמח לשלוח לכם טופס למילוי. בנוסף, אנא דווחו לנו על פתיחת אתרי אינטרנט חדשים או על בניית קבצים ממוחשבים חדשים, הכוללים נתונים סטטיסטיים.

5)    הפרק "מבחר אתרי אינטרנט ישראליים הכוללים נתונים סטטיסטיים" הושמט מהחוברת. במקום זאת, מופיעים קישורים רבים לאתרי אינטרנט סטטיסטיים בישראל ובעולם בתחתית דף הבית של אתר הלמ"ס (www.cbs.gov.il.). כמו כן, מובאים קישורים בגוף החוברת עצמה.

6)    הרבעון מתעדכן באופן שוטף באתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכתובתו: www.cbs.gov.il. כמו כן, הוא מתעדכן בארכיון הנתונים של אוניברסיטת חיפה, שכתובתו: uhda.haifa.ac.il. בארכיון זה כלולות כל תמציות המחקרים והפרסומים שהופיעו ברבעון, החל בחוברת מס' 114 – יוני 1999.

7)    רוב הפרסומים אשר תומצתו ברבעון נמצאים בספריית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אתם מוזמנים לבקר בספריה ולעיין בהם. הספריה פתוחה בימים א'-ה', בשעות 09:00-14:00. רצוי לתאם את הביקור מראש בטלפון 6592555 (02).

8)    אם ברצונכם לרכוש פרסומים אשר צוינו ברבעון, עליכם לפנות ישירות אל המוסד או הגוף אשר הוציא את הפרסום לאור.

9)    רבים מן החוקרים ונציגי מוסדות עדיין שולחים אלינו את פרסומיהם לכתובתה הישנה של הלמ"ס. בבקשה הקפידו לשלוח אל הכתובת: רחוב כנפי נשרים 66, פינת רחוב בקי, ת"ד 34525, ירושלים 91342.

10)  מספרי הטלפון של מערכת הרבעון הם: 6592055/6 (02);  מספר הפקס' הוא: 6592013 (02). אפשר לפנות אלינו גם לכתובות הדואר האלקטרוני הבאות: mickyb@cbs.gov.il  או avishaic@cbs.gov.il.

                                                                                                            בברכה,


                                                 מיכאל בר-יעקב

                                                    עורך הרבעון

דברי הסבר

א.         ייעוד

ברבעון מובא מידע עדכני על תכנון וביצוע של פעולות סטטיסטיות חדשות בישראל ועל פרסומים  סטטיסטיים שראו אור באחרונה. פעולות ופרסומים אלה כוללים, בין היתר, מפקדים, סקרים מדגמיים ומחקרים אמפיריים במגוון רחב של תחומים.

בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב - 1972 והתיקון לה בשנת 1978, אוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפרסמת מידע על הפעולות הנ"ל, הנערכות או הממומנות (באורח מלא או חלקי) על-ידי משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, מוסדות אקדמיים וכדומה. המטרה היא להביא לידיעת המוסדות והחוקרים וכן לידיעת הציבור הרחב בישראל ובעולם - מידע על פעולות סטטיסטיות חדשות הנעשות בישראל ומידע על הופעת פרסומים חדשים; זאת, כדי לאפשר שימוש יעיל ומרבי במידע הסטטיסטי הקיים וכדי למנוע כפילויות בעריכת סקרים ומחקרים.

ב.         תדירות ההופעה

הרבעון יוצא לאור אחת לשלושה חודשים. תקופת הדיווח על פעולות ופרסומים חדשים היא שלושת החודשים שלפני צאת הרבעון. ישנם פריטים השייכים לתקופה קודמת, אך הידיעה עליהם הגיעה ללשכה רק בתקופת הדיווח או שהכללתם נדחתה בגלל ריבוי הפרסומים שהגיעו למערכת. המידע בחוברת זו (מס' 142) מבוסס על פרסומים ודיווחים שהגיעו אל המערכת עד 8 ביוני 2006 – י"ב בסיוון התשס"ו.

ג.          היקף

המידע המופיע ברבעון כולל:

1.         תמציות של פרסומים הכוללים נתונים סטטיסטיים, המבוססים על מחקרים אמפיריים, מפקדים, סקרים מדגמיים וכו', שיש בהם עניין לציבור.

2.         מידע על מחקרים סטטיסטיים הנמצאים בתהליך או בתכנון.

3.         מידע על קבצים ממוחשבים ומאגרי מידע שניתן להפיק מהם סטטיסטיקה שיש בה עניין לציבור, או אשר יכולים לשמש כמסגרת סטטיסטית לעריכת מחקרים.

4.         מידע על פעולות ופרסומים בנושאים מתודולוגיים, מיפוי, גאוגרפיה וסיווגים העשויים לסייע לעריכת סטטיסטיקה או לשימוש בה.

ד.         מבנה הרבעון

1.         חלוקה לפרקים

הפרסום מחולק ל-17 פרקים לפי סדר אלפביתי של הנושאים, פרט לפרק הראשון (כללי) ולפרק האחרון (רשימת כתבי-עת שהתקבלו במערכת בשלושת החודשים האחרונים).

2.         מספור הפריטים

המספור הוא שוטף לארבעה רבעונים רצופים. ברבעון הראשון של כל שנה (רבעון חודש מרס) מתחיל המספור שוב
ב-001.

3.         מפתחות

ברבעון כלולים מפתח מוסדות ומפתח נושאים, המתייחסים לארבעת הרבעונים האחרונים. מפתח המוסדות כולל הן מוסדות מבצעים והן מוסדות מממנים. מפתח הנושאים כולל את כל הפריטים שנכללו בפרק מסוים וגם פריטים שנכללו בפרקים אחרים אך הם קשורים לאותו נושא.

4.         מחקר שוטף

לגבי פעולות חדשות (מחקרים הנמצאים בשלב של תכנון או ביצוע), מוצגים פרטים כדלקמן:

שם המחקר, המוסד המזמין/המבצע, מטרת המחקר, הנושאים הנחקרים, המשתנים העיקריים, האוכלוסייה/המדגם, צורת המחקר והפרסום, מועד משוער של הפרסום ופרטים על מבצעי המחקר, כולל כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני.

5.         פרסומים

לגבי פרסומים חדשים, מובאים רישום ביבליוגרפי מלא, תקציר התוכן ומלות מפתח (בהקשר זה ראה גם סעיף ז').

6.         החלק שבאנגלית

בחלק המופיע באנגלית מוצג סיכום המידע כדלהלן:

לגבי פעולות חדשות, מובאים שם המחקר, השלב שבו נמצא המחקר, שמות החוקרים, המוסד שאליו הם שייכים, כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני; לגבי פרסומים חדשים, מובא רישום ביבליוגרפי מלא אך ללא תקציר התוכן. שמות הפרקים, סדר הפרקים ומספור הפריטים הם זהים לאלה המופיעים בחלק שבעברית. מפתח הנושאים הוא בעברית ובאנגלית.

7.         נספחים

בחוברת מופיעים הנספחים הבאים: 1) מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא (עמ' 75-76);
2) מבחר כתבי-עת ותקופונים המתקבלים במערכת באופן קבוע (עמ' 87-88).

ה.         שירותי מידע

רוב הפרסומים הנזכרים ברבעון עומדים לרשות הקהל לעיון בספריית הלמ"ס בימים א'-ה' בשעות 09:00 עד 14:00. לתיאום מוקדם, נא להתקשר לטל' 6592555 (02). מפתחות וכלים נוספים נמצאים במערכת הרבעון. הקוראים מוזמנים להיעזר גם בהם. אפשר לפנות אל המערכת בכתב או בטלפון לכתובת הבאה:

מיכאל בר-יעקב, עורך "פעולות"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

רח' כנפי נשרים 66, פינת רח' בקי,

ת"ד 34525, ירושלים 91342

טלפון:   6592055  (02);  פקס':  6592013 (02)

כמו כן, אפשר לפנות לעורך-המשנה של הרבעון, אבישי כהן, בטלפון 6592056  (02).

ו.          רשת המדווחים

המידע הכלול ברבעון מבוסס בעיקר על פרסומים הנשלחים אלינו ועל הודעות הנמסרות לנו על-ידי חוקרים במוסדות למיניהם. לפיכך, הצלחתו של הרבעון תלויה בדיווחם העדכני. הלשכה מודה למדווחים על שיתוף הפעולה בעבר ופונה לכל חוקר ומוסד העוסקים במחקר סטטיסטי לדווח גם בעתיד, בשלב מוקדם ככל האפשר, על תכנון מחקרים ופרוייקטים חדשים או על הקמת מאגר מידע חדש הכולל נתונים סטטיסטיים. כן מתבקשים החוקרים ונציגי המוסדות לשלוח למערכת עותק ותקציר של כל פרסום חדש.

ז.          שיתוף פעולה עם מכון הנרייטה סאלד

דיווחים על מחקרים המובאים ברבעון בתחומי חינוך, דמוגרפיה, עבודה, מינהל, סוציולוגיה, שירותי רווחה ופסיכולוגיה, מתעדכנים במאגרי המידע של המרכז למידע במדעי החברה שבמכון הנרייטה סאלד.

כמו כן, חלק מהפריטים המופיעים ברבעון לקוחים לעתים מתוך אותם מאגרי מידע.

רוב התארנים המובאים בסוף כל פריט לקוחים מתוך קובץ "אוצר המונחים במדעי החברה ובחינוך" של מכון סאלד.


חוברות קודמות

חוברת מס' 4

דצמבר

חוברת מס' 3

ספטמבר

חוברת מס' 2

יוני

חוברת מס' 1

מרס

שנה

 

 

 

141

2006

140

139

138

137

2005

136

135

134

133

2004

132

131

130

129

2003

128

127

126

125

2002

124

123

122

121

2001

120

119

118

117

2000

116

115

114

113

1999

112

111

110

109

1998

108

107

106

X

1997

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א. כללי

פרסומים

רשימת היישובים, אוכלוסייתם וסמליהם, 31.12.2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום טכני מס' 77, ירושלים 2006, 268 עמ' ושלוש מפות (עברית, חלק מהלוחות גם באנגלית).

חלקו הראשון של הפרסום כולל לוחות סיכום על האוכלוסייה ביישובים ובחלוקות גאוגרפיות שונות. לוחות אלה כוללים נתונים על מספר התושבים, מקורות גידול האוכלוסייה, קבוצות האוכלוסייה, מאזן ההגירה, צורת היישוב וכו'. בחלקו העיקרי של הפרסום מוצגות שש רשימות של היישובים, לפי הפירוט הבא: 1)  לפי סדר אלף-ביתי של שמות היישובים, הכוללת את סמלי כל המפרטים הגאוגרפיים שבפרסום: סמל היישוב, הנפה, האזור הטבעי, צורת היישוב, ההשתייכות הארגונית, המעמד המוניציפלי, שנת ההתיישבות היהודית, נקודת הציון, מספר התושבים בסוף 2004 ועוד; 2) לפי סמל היישוב; 3) לפי סמל הנפה, האזור והאזור הטבעי; 4) לפי סמל צורת היישוב וההשתייכות הארגונית של המושבים והקיבוצים; 5) לפי סמל המעמד המוניציפלי; 6) לפי סמל המטרופולין. בחלקו האחרון של הפרסום מובאים שני נספחים: הראשון שבהם כולל סמלים של נקודות הנמצאות מחוץ ליישובים (סמלים של מוקדי תעסוקה וחינוך וסמלים קיבוציים של נקודות שמחוץ לתחום היישוב); הנספח השני כולל את רשימת היישובים הלא-יהודיים הנמצאים ביהודה, שומרון וחבל עזה.

(יישובים; סמלים; ערים; אוכלוסייה; גאוגרפיה; מושבים; קיבוצים; יהודה ושומרון; עזה)

194

חלוקה גאוסטטיסטית של חיפה, מס' 2: על-פי מפקד 1995 ושינוי בגבולות העיר ב-2005

המחלקה למחקר ולמידע סטטיסטי, עיריית חיפה, חיפה 2006, 15 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של עיריית חיפה: www.haifa.muni.il.

לקראת מפקד האוכלוסין והדיור האחרון, שנעשה בשלהי 1995, הוגדרו בחיפה 102 אזורים סטטיסטיים. זאת, לעומת 85 אזורים סטטיסטיים שהוגדרו בחיפה מאז המפקד שנעשה לפניו, ב-1983. כמו כן, הוגדרו 9 רבעים ו-28 תת-רבעים. בנובמבר 2005 נוספו לתחומי העיר מתחם מכון הטיהור ואדמות יגור, הכלולים באזור סטטיסטי מס' 221. בדצמבר 2005 נוספו גם מתחם בתי הזיקוק, "קשת קישון" והמפעלים הפטרוכימיים, ואלה נכללו באזור סטטיסטי חדש שמספרו 214. לפיכך, עלה מספר האזורים הסטטיסטיים בחיפה ל-103, ואילו מספר הרבעים והתת-רבעים לא השתנה. הפרסום הנוכחי כולל בתוכו רשימה עדכנית מפורטת של האזורים הסטטיסטיים בחיפה. נוסף על כך, מוצגות מפות של מטרופולין חיפה ושל הרבעים ותת-הרבעים בעיר. לבסוף, מובא מפתח מעבר בין שכונות לאזורים סטטיסטיים. על פרסום קודם של המחלקה, "פרופיל שכונתי" של חיפה, ראה חוברת 140, פריט 683.

(חיפה; אזורים סטטיסטיים; מפקד האוכלוסין והדיור)

195

פווין, אברהם (עורך):

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים - 2006

יד טבנקין, רמת אפעל 2006, 96 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

פרסום שנתי זה כולל שפע של נתונים סטטיסטיים על הקיבוצים. השנה מורכב הפרסום מ-12 פרקים, כדלקמן: אוכלוסייה ויישובים; השכלה; עבודה ומשלחי-יד; התעשייה; אירוח כפרי; הכנסות המגזר הקיבוצי; "התנועה הקיבוצית"; הקיבוץ הדתי; הקיבוץ במרחב הכפרי; המועצות האזוריות; המשפט הקיבוצי בשנת 2005; התפתחות השינויים בקיבוץ. בין הממצאים: מסתמנת עלייה איטית במספר תושבי הקיבוצים (בסוף 2004 מנתה אוכלוסיית הקיבוצים כ-116,300 נפש, כ-2.1% מהאוכלוסייה היהודית בישראל); בשנים האחרונות חל גידול ניכר בשיעור החברים העובדים מחוץ לקיבוץ, מ-10% ב-1986 ל-29.9% ב-2003; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא גבוה יותר מאשר בכלל האוכלוסייה היהודית, בעיקר בקרב צעירים ונשים; רמת ההשכלה של האוכלוסייה הקיבוצית היא גבוהה יחסית לאוכלוסייה היהודית בישראל; התעשייה הקיבוצית המשיכה לשגשג, והיקף המכירות ב-2004 הגיע לכ-27 מיליארדי ₪; 42.3% ממכירות התעשייה הקיבוצית היו בענפי הפלסטיקה והגומי, לעומת 5.5% בכלל התעשייה הישראלית. מקורות המידע העיקריים ששימשו לעריכת הפרסום הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, איגוד התעשייה הקיבוצית ומוסדות של התנועה הקיבוצית.

(קיבוצים; יישובים כפריים; בני קיבוצים; תנועה טבעית; רמת השכלה; תעסוקה; משלחי-יד; תעשייה; חקלאות; אירוח כפרי; השקעות; הכנסה; שינוי חברתי; שינוי ארגוני; שימושי קרקע; פסיקה)

196

ראו גם:

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2005 (פריט מס' 200)

¨        

"הירחון הסטטיסטי לישראל", כרך 57: 3-5 – מרס-מאי 2006 (344-346)

¨        

 

ב. אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

פרסומים

משקי-בית ומשפחות: תכונות דמוגרפיות, 2001-2002 על-פי סקרי כוח-אדם

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1263, ירושלים 2006, 130 עמ' (עברית ואנגלית), כולל תקליטור. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה מהווה המשך למעקב השוטף אחר סוגי המשפחות ומשקי-הבית בישראל והרכבם, והוא הפרסום המקיף השני שבו נעשית הבחנה בין המונח "משפחה" למונח "משק-בית" (על הפרסום הראשון, ראו חוברת 137, פריט 004) לאור שינויים שאירעו במבנה המשפחות ומשקי-הבית בעשורים האחרונים. לשם חקירת הנושא, נבנתה טיפולוגיה של המשפחות ושל משקי-הבית. המשפחות חולקו באופן בסיסי למשפחות של זוגות ללא ילדים, זוגות עם ילדים ומשפחות חד-הוריות. משקי-הבית חולקו למשקי-בית משפחתיים ולמשקי-בית לא-משפחתיים. משקי-הבית המשפחתיים חולקו למשקי-בית שבהם משפחה אחת, משקי-בית שבהם משפחה אחת עם אחרים ומשקי-בית שבהם שתי משפחות או יותר. מקור הנתונים הוא סקרי כוח-אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שבהם נחקרים מדי שנה כ-22,000 משקי-בית שונים. הפרסום מורכב משלושה חלקים עיקריים, כדלקמן: 1) מאפיינים של משקי-הבית – מספר משקי-הבית וגודלם, פיזור גאוגרפי, הרכב משקי-הבית, צורת היישוב, קבוצת האוכלוסייה וכו'; 2) מבנה המשפחות במשקי-הבית – זוגות, זוגות לא-נשואים החיים יחד, משפחות חד-הוריות, מספר הילדים במשפחה לפי גילים, מוצאו של כל אחד מבני הזוג וכו'; 3) עולי מדינות חבר העמים מ-1990 ואילך ובני 65+ לפי סוג וגודל משק-הבית/המשפחה.

(משקי-בית; משפחה; משפחות חד-הוריות; עולים; קשישים; נתונים דמוגרפיים)

197

גבעתיים: ממצאים ממפקד משולב שנערך בגבעתיים בשנת 2004 כהכנה לקראת המפקד המשולב הארצי

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2006, 109 עמ' ומפה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

המפקד המשולב, שמתוכנן להיערך ב-2008, מבוסס על פקידה של מדגם ממשקי-הבית ועל שימוש בנתונים הקיימים במאגרי מידע מנהליים, ובראשם מרשם האוכלוסין. הכוונה היא להפחית את היקף איסוף הנתונים בשדה מבלי לגרוע מאיכות המידע המתקבל. בשיטה הקודמת, שעל-פיה נערכו המפקדים ב-1948, 1961, 1972, 1983 ו-1995, נאסף המידע מכלל משקי-הבית באופן ישיר. כהכנה לקראת המפקד המשולב, בוצעה ב-2004 סדרת ניסויים, שנועדה לבדוק שיטות, תהליכים וכלים טכנולוגיים וסטטיסטיים שישמשו במפקד. אחד הניסויים היה בעיר גבעתיים. בפרסום הנוכחי מוצגים הנתונים על אוכלוסיית גבעתיים בכללה ובחלוקה ל-14 אזורים סטטיסטיים. הפרסום כולל מאפיינים דמוגרפיים (כגון גיל, מוצא, מצב משפחתי, גודל משק-הבית וכו') ומאפיינים חברתיים-כלכליים (כגון רמת השכלה, תעסוקה, רמת חיים, צפיפות דיור וכו'). כן כולל הפרסום הסברים והגדרות למפקד האוכלוסין והדיור ולהתנסות ב-2004.

(מפקד אוכלוסין ודיור; גבעתיים; שיטות מחקר; אוכלוסייה; משקי-בית; נתונים דמוגרפיים; מיצב חברתי-כלכלי)

198

וקסלר, אלברט; פלאקס-מנוב, נטלי; פלטיאל, ארי:

שיטה להחלקת פונקצית התמותה באמצעות מודל רגרסיה בקטעים: יישום על נתונים ישראלים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 15 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2005, 30 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

שיעורי התמותה חשופים לסטיות אקראיות (טעויות סטטיסטיות) ולטעויות שאינן סטטיסטיות (דיווח שגוי על שנת לידה/פטירה וכו'). טעויות אלו גורמות לכך ששיעורי התמותה המחושבים שונים משיעורי התמותה ה"אמיתיים" שהיו מחושבים לו ניתן היה להתגבר על הטעויות. הטעויות הסטטיסטיות משמעותיות יותר ככל שמדובר בקבוצת אוכלוסייה קטנה יותר, בקבוצת גיל בודדת או בתקופה קצרה יותר. כדי להתגבר על הבעיה, נהוג להשתמש בשיטות "החלקה" שונות. בעבודה זו מדווח על שיטת "החלקה" חדשה שפותחה בלמ"ס לחישוב לוח תמותה שלם (נתונים לגיל בודד). שיטה זו מבוססת על חלוקת פונקצית תמותה לשני חלקים על-ידי רגרסיה דו-שלבית ואמידת נקודת השבר של המודל. זאת, בניגוד לפונקציות החלקה אחרות, שבהן החלוקה היא לשלושה שלבים. ביישום המודל על נתונים ישראליים נמצא, כי ההבדלים בין תוחלת החיים כפי שחושבה על-פי הממצאים האמפיריים לבין תוחלת החיים שחושבה על-פי המודל אינם מובהקים סטטיסטית. נראה, כי היתרון העיקרי של השיטה הוא בהחלקה טובה יותר של ההסתברות למות, במיוחד לגבי זכרים יהודים בגילים 20-30.

(תמותה; תוחלת חיים; שיטות מחקר; מודלים)

199

ברודסקי, ג'ני; שנור, יצחק; באר, שמואל (עורכים):

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2005

משאב מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזיקנה (משותף למאיירס - ג'וינט מכון ברוקדייל ולאשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל), ירושלים 2006, 360 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של מכון ברוקדייל: http://brookdale.pionet.com (דרך הממשק באנגלית).

שנתון זה, היוצא לאור בפעם השמינית, מקיף מגוון רחב של נושאים בנוגע לקשישים בישראל, תוך הדגשת מגמות לאורך זמן והבדלים בין קבוצות אוכלוסייה ובין אזורים גאוגרפיים שונים. הפרסום מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: 1) מאפיינים דמוגרפיים של הקשישים; 2) מאפיינים בריאותיים של הקשישים ודפוסי שימוש בשירותי בריאות נבחרים; 3) מאפיינים חברתיים וכלכליים של הקשישים (כגון רמת ההשכלה, רמת ההכנסה, מצב התעסוקה, מאפייני הדיור וכו'); 4) מערכת השירותים לקשישים: היצע ודפוסי שימוש; 5) הקשישים במבט בין-לאומי (מספר הקשישים, יחסי תלות, השתתפות בכוח העבודה, יהודים בישראל ובעולם ועוד). בסוף הפרסום מוצגים מקורות הנתונים, מפתח נושאי הלוחות, רשימת לוחות חדשים בשנתון זה ונושאים ולוחות שפורסמו בשנתונים קודמים. יש לציין, כי השנה נוספו לשנתון נתונים מסקר הבריאות הלאומי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הכולל מידע על בריאות גופנית ונפשית, שימוש בתרופות, בעיות שינה ועוד. כמו כן, נוספו לוחות חדשים בנושאי רווחה, בריאות והשוואות בין-לאומיות. שנתונים קודמים, לשנים 2000-2003, מופיעים גם באתר האינטרנט: www.jdc.org.il/mashav.

(קשישים; תוחלת חיים; פטירות; מחלות גופניות; מוגבלויות; בריאות הנפש; בריאות הפה; בדיקות רפואיות; פעילות גופנית; פעילויות פנאי; הכנסה; עוני; רמת השכלה; דיור; שירותי רווחה; שירותי בריאות; אשפוז; סיעוד; דיאליזה; ליקויי ראייה; ליקויי שמיעה; ניצולי שואה; תרופות; ביטוח בריאות; טיפול ממושך; מוסדות לקשישים; דיור מוגן; הרגלי קריאה; התנדבות; מועדונים; תרבות; חופשה; בדידות; תעסוקה; גמלאות; יהודים; נהגים; תאונות)

200

רוזוליו, דני (ז"ל); פלגי, מיכל; אדר, גילה; יעקובוביץ, ליאור:

המערכת הארגונית הפנימית של הכפר בישראל וקשריה עם המועצה האזורית

המכון לחקר הקיבוץ ולימוד הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2006, 124 עמ'.

מאז שנות ה-90' השתנו המבנה הפנימי וצורת ההתארגנות של הכפר הישראלי, והפרטה נעשתה שכיחה. כתוצאה מכך, נוצר דמיון רב בין הכפר לקיבוץ המשתנה, והשתנו גם תפקידי המועצות האזוריות, תנועות ההתיישבות והממשלה. מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את התפתחותו של המבנה הארגוני של הכפר והמרחב הכפרי ולהציע צורות התארגנות שיתאימו למצב החדש. המחקר נעשה במועצות האזוריות עמק יזרעאל, מטה אשר ומעלה יוסף. מקורות המידע למחקר כללו ראיונות, סקר טלפוני, סקירת חומר כתוב על שינויים שחלו ביישובים ועל שינויים צפויים ואיסוף נתונים מאתרי האינטרנט של המועצות והיישובים. בין הממצאים וההמלצות: הטלת החובה על המושבים להקים ועד מקומי הסדירה במידה רבה את המבנה הארגוני שלהם, מהלך חשוב במיוחד במושבים שבנו הרחבות, ומהלך דומה יצטרך להיעשות בקיבוצים שבונים הרחבות; יש להמשיך לקיים ולפתח אגודות שיתופיות שונות כחלק מהותי של הארגון הפנימי של היישובים; בין תפקידי המועצה האזורית יהיה לדאוג לזכויותיהם של שוכרי הדירות שעדיין אינם יכולים להשתתף בניהול היישוב; על המועצות האזוריות יהיה לשמש בתפקידי גישור וקבלת החלטות במקרים של קונפליקטים בין תושבים; כדי לחזק את הקשר בין המועצות ליישובים, מומלץ למנות נציג של הוועד המקומי במליאת המועצה.

(יישובים כפריים; מושבים; קיבוצים; מועצות אזוריות; שינוי ארגוני; שינוי חברתי; מסים; שירותים; יחסים בין קבוצות)

201

קינג, יהודית; שרון, אסף:

מעקב אחרי עולי אתיופיה באשדוד: השוואה בין שנת 2004 לשנת 2002

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, ירושלים 2006, 39 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הוזמן על-ידי המשרד לקליטת העלייה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

לקראת סוף 2002 נערך באשדוד מִפְקָד של כל עולי אתיופיה המתגוררים ברבעים ג', ו' ו-ח'. זאת, במסגרת פרוייקט מוקדי סיוע של המשרד לקליטת העלייה בשיתוף הרשויות המקומיות (ראו חוברת מס' 131, פריט מס' 399). בפרסום הנוכחי מוצגים ממצאי מחקר מעקב אחר מדגם מתוך אוכלוסיית העולים שהשתתפו במפקד 2002. במסגרת המעקב, שנערך ב-2004, נבדקו שינויים בתחומי חיים מרכזיים בשנתיים שחלפו מאז המפקד. בין הממצאים: שיפור נמצא בקרב הנשים והגברים במיומנויות שפה; חל גידול בשיעור המועסקים בקרב הבעלים הצעירים (עד גיל 44), בעוד שבקרב המבוגרים יותר חלה ירידה בשיעור המועסקים אך עלה שיעור מחפשי העבודה מביניהם; חל גידול חד בשיעור המועסקות בקרב נשים צעירות נשואות וחד-הוריות; עלה באופן משמעותי שיעור משקי-הבית עם ילדים שיש ברשותם כל הציוד הנדרש לבית-הספר; שיפור קל נמצא בשיעור משקי-הבית עם ילדים בגיל הרך שיש ברשותם צעצועים, משחקים וספרי קריאה; עלה מעט שיעור הילדים ובני הנוער המשתתפים במסגרות חינוך לא-פורמליות (צהרונים, מועדוניות ומתנ"סים); שיעור גדול מהעולים פנו למוקד הסיוע, בעיקר בנושאי תעסוקה, ורובם הביעו שביעות רצון גבוהה מפעילותו.

(עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; אשדוד; עברית; תעסוקה; הכשרה מקצועית; חיפוש עבודה; למידה; חינוך בלתי-פורמלי; שירותים; קליטת עלייה; שביעות רצון)

202

אפשטיין, גיל; הייזלר (כהן), אודליה:

עולי שנות ה-90 מברית-המועצות לשעבר: זרם והשפעות חיצוניות

"הרבעון לכלכלה", 53: 1 (מרס 2006), עמ' 166-201 (עברית, סיכום באנגלית).

יש שלושה הסברים עיקריים לתופעת היווצרות ריכוזי מהגרים: עלות מחייה נמוכה ורמת חיים התואמת את צרכי המהגר; רשת השפעות חיצוניות – הסתייעות בבני ארץ המוצא במציאת עבודה, דירה וחיי חברה; הליכה עם הזרם (תופעת ה"עדר") – פרט הולך בעקבות אחרים, בהנחה שהתנהגותם מבוססת על מידע שאינו ידוע לו. במאמר זה נדונות שתי שאלות: כיצד עולה בוחר לגור במקום מסוים; האם אופן קבלת ההחלטה משפיע על הצלחת הקליטה. המחקר התבסס על נתוני הלמ"ס, המשרד לקליטת העלייה וסקר שערכו המחברים. בין הממצאים: כ-39% מהעולים ציינו כי הגורם החשוב ביותר בבחירת מקום המגורים היה הסיכוי למצוא עבודה, כ-26% ציינו את עובדת היותו של ריכוז עולים חדשים במקום, וכ-17% ציינו את מחירי הדירות; בקרב עולי שנות ה-90' נרשמו ב-1997 כ-92 שינויי כתובת לכל 1,000 תושבים, לעומת כ-45 ל-1,000 בקרב האוכלוסייה הוותיקה, כאשר עיקר ההגירה הפנימית התרחשה בשנתיים הראשונות לעלייה; ככלל, עולים שהחליטו ללכת בעקבות "העדר", נקלטו בישוב המגורים בצורה טובה יותר מאחרים; בנוגע להשפעת ריכוז העולים במקום, בהתחלה עובדה זו מקלה על הקליטה, אך לאחר מכן היא משפיעה לרעה על ההסתגלות.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; קליטת עלייה; הגירה פנימית; דיור; תעסוקה; הסתגלות)

203

DellaPergola, Sergio; Gilboa, Amos (Eds.):

Annual Assessment, 2004-2005: The Situation and Dynamics of the Jewish People

The Jewish People Policy Planning Institute, Jerusalem 2005, 672 pages. Published by “Gefen Publishing House”. A summary of the report appears on the Institutes Website: www.jpppi.org.il.

בדו"ח זה נסקר בהרחבה מצבם של היהודים בעולם מבחינות דמוגרפיות: ריבוי טבעי, הגירה, התבוללות וכו'. כמו כן, נבחנות דרכי התמודדות עם האתגרים לעצירת מגמת הירידה התלולה במספרם של היהודים בעולם. בין הממצאים: כיום חיים בעולם כ-13 מיליוני יהודים, לעומת כ-18 מיליונים בשנות ה-70' של המאה הקודמת; מספר היהודים בישראל ב-2005 הגיע לכ-5.3 מיליון – כ-41% מיהודי העולם; בכך הפכה ישראל לקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם ועברה לראשונה את ארצות-הברית, שבה נמנו כ-5.2 מיליוני יהודים (יש לציין, כי מספר "זכאי חוק השבות" הוא גבוה הרבה יותר בארצות-הברית מאשר בישראל); ההערכה היא, כי ב-2030 יחיו בישראל יותר ממחצית יהודי העולם; ב-2005 עלו לישראל כ-21,000 עולים חדשים, בדומה ל-2004, אך גם בדומה למספר היורדים מישראל; למרות זאת, ב-2005 נוספו לאוכלוסייה היהודית בישראל כ-70,000 נפש, הודות לפריון הילודה הגבוה יחסית (2.7 ילדים לאישה); האוכלוסייה היהודית בישראל היא צעירה יחסית (כ-25% מהנפשות הם בני פחות מ-15), ואילו האוכלוסייה היהודית בארצות-הברית היא מבוגרת יחסית (כ-20% הם בני יותר מ-65); הקהילה היהודית השלישית בגודלה היא בצרפת, אך גם היא במגמת ירידה, ונמנו בה רק כחצי מיליון נפש ב-2005; הקהילה הרביעית בגודלה היא בקנדה, ובה נמנו כ-373,000 נפש.

(יהודים; יהודים [תפוצות]; נתונים דמוגרפיים; הגירה; תנועה טבעית; פריון [ילודה]; ילדים; קשישים; התבוללות; ירידה [ישראלים])

204

ראו גם:

רשימת היישובים, אוכלוסייתם וסמליהם, 31.12.2004 (פריט מס' 194)

¨        

חלוקה גאוסטטיסטית של חיפה, מס' 2: על-פי מפקד 1995 ושינוי בגבולות העיר ב-2005 (195)

¨       

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2006 (196)

¨       

כלים לעידוד ההתיישבות באזורי עדיפות לאומית: בחינת כלים קיימים והצעת כלים חדשים (205)

¨       

פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל, 1998-2002 (208)

¨        

הזדקנות האוכלוסייה וההוצאה הלאומית לבריאות: סוגיות מושגיות וסוגיות של מדיניות (215)

¨        

מאפייני סרטן אפיתל המעבר של שלפוחית-השתן בקרב ערבים בישראל (222)

¨        

תלמידים עולים במוסדות חינוך, תשס"ד (252)

¨        

המחלקה לקידום נוער, עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי מס' 2, תשס"ה – 2004-2005 (257)

¨        

Israel: Environment Data Compendium, 2006 (No. 2) (287)

¨        

סקרי כוח-אדם, 2004 (298)

¨        

דפוסי התנהגות של נשים חד-הוריות בשוק העבודה בישראל (300)

¨        

השתתפות הקשישים בכוח העבודה – מגמות עיקריות (309)

¨        

התמורות בענף הפנסיה והשלכותיהן על פנסיית חובה בישראל (311)

¨        

משקי-בית: תכונות כלכליות וצפיפות דיור, על-פי סקרי כוח-אדם -  2003-2004 (314)

¨        

 

ג. בינוי ודיור

פעולה חדשה

כלים לעידוד ההתיישבות באזורי עדיפות לאומית: בחינת כלים קיימים והצעת כלים חדשים

205

משרד הבינוי והשיכון.

המוסד המזמין

צנובר – יועצים בע"מ.

המוסד המבצע

בחינה והצעה של הכלים המתאימים ביותר לעידוד ההתיישבות באזורי עדיפות לאומית.

המטרה

הגדרת אזורי עדיפות לאומית; התפתחות האוכלוסייה ומדדים חברתיים-כלכליים באזורי העדיפות; בחינת הכלים הקיימים לעידוד התיישבות באזורי עדיפות (תעסוקה, דיור, פיתוח כלכלי, הטבות מס, תשתיות, חינוך וכו'); בחינת מניעי מעבר מגורים לאזורי עדיפות לאומית; בדיקת יעילותם של הכלים המוכרים לעידוד התיישבות בישראל ובעולם; ניתוח כלים לעידוד ההתיישבות מבחינת עלות-תועלת.

הנושאים הנחקרים

המחקר נמצא בתהליך, לאחר סיום שלב א' – סקירת המצב הקיים.

השלב הנוכחי

רחל הולנדר, מנהלת האגף למידע ולניתוח כלכלי, משרד הבינוי והשיכון, ת"ד 18110, ירושלים 91180, טל': 5847595/6 (02); פקס': 5847859 (02); דואר אלקטרוני: rachelho@moch.gov.il.

המרכזת

 

(פריפריה; מעבר מגורים; דיור; משכנתאות; תמריצים; מיסוי; תעסוקה; חינוך; השקעות; התערבות ממשלתית)

 

פרסומים

הבינוי בישראל, 2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1257, ירושלים 2005. הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים עדכניים על ענף הבינוי (בנייה ועבודות הנדסה אזרחית) ל-2004 ונתונים מתוקנים ל-2002-2003. הפרסום מורכב מארבעה פרקים, כדלקמן: א) השקעות בבינוי –נתונים כספיים על ערך ההשקעה הגולמית בעבודות בנייה והנדסה אזרחית, לפי מחוז, יוזם וייעוד; ב) בנייה (נתונים פיזיים) - נתונים על התחלות וגמר בנייה בכל ישראל וב-109 יישובים גדולים (שיש בהם 10,000 תושבים ויותר), לפי מחוז, אזור ומשתנים נוספים כגון גודל הדירה, מספר הקומות בבניין, יוזם, ייעוד, משך הבנייה, בנייה פרטית/ציבורית וכו'. כן מוצגים נתונים על הבנייה המתבצעת במטרופולינים תל-אביב, חיפה ובאר-שבע. בנוסף, מוצגים נתוני הבנייה בעיריות ובמועצות מקומיות נבחרות, ולגבי הערים ירושלים, תל-אביב, ראשון לציון, חיפה, פתח-תקווה, כפר-סבא, בני-ברק, בת-ים, רמת-גן, באר-שבע, אשקלון ורחובות, מוצגים הנתונים בחתכים של תת-רובע/אזור/שכונה; ג) דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית (נתונים פיזיים) נתונים מפורטים לפי מחוז, אזור, גודל הבניין, גודל הדירה, ותק הדירה בשוק ויישוב; ד) עבודות הנדסה אזרחית (נתונים פיזיים) נתונים על התחלות וגמר עבודות סלילת כבישים והנחת צינורות מים, ביוב ותיעול, לפי מחוז ויישובים נבחרים ונתונים טכניים כגון סוג הציפוי, חומר הצינור וכו'.

(בנייה; שוק הדירות; השקעות; הנדסה אזרחית; כבישים)

206

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביוזמה פרטית, ינואר-מרס 2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 17, ירושלים 2006, 45 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

"סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית" הוא סקר שוטף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנועד לספק תמונת-מצב עדכנית של שוק הדירות החדשות למכירה בבנייה פרטית (לא כולל בנייה עצמית, בנייה להשכרה, בנייה בשיטת "בנה ביתך" ובנייה באמצעות עמותות), ובכך לסייע בקבלת החלטות בנוגע לתכנון מדיניות הבינוי בישראל ולמעקב אחר ההתפתחויות בענף. עיקרו של הסקר הוא מעקב שוטף אחר מכירת הדירות ומלאי הדירות למכירה בסוף כל חודש ורבעון, תוך התייחסות למגמות ולשינויים שחלו בנתוני המכירות ובמלאי - הן בסיכום כללי והן לפי מאפיינים שונים: פריסה גאוגרפית, ותק הדירות בשוק, גודל הדירות ועוד. הפרסום כולל 16 לוחות, שבהם מובא מידע על דירות חדשות שנמכרו ועל דירות חדשות העומדות למכירה לפי מחוז ואזור וכן בשטחי 40 עיריות נבחרות, לפי מספר הדירות בבניין, מספר החדרים בדירה ו-ותק הדירה בשוק.

(בנייה; דיור; שוק הדירות)

207

ראו גם:

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2006  (פריט מס' 196)

¨        

גבעתיים: ממצאים ממפקד משולב שנערך בגבעתיים בשנת 2004 כהכנה לקראת המפקד המשולב הארצי (198)

¨        

עולי שנות ה-90 מברית-המועצות לשעבר: זרם והשפעות חיצוניות (203)

¨        

סקר החברות והעסקים: הרביע הראשון של 2006 (265)

¨        

פירוק חברות מסיבות מקרו-כלכליות (273)

¨        

השפעת השטח הבנוי על הנגר העלי במרחב עירוני: בהדגמה במישור החוף (292)

¨        

סקרי כוח-אדם, 2004 (298)

¨        

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2003-2004 (299)

¨        

משקי-בית: תכונות כלכליות וצפיפות דיור, על-פי סקרי כוח-אדם -  2003-2004 (314)

¨        

"מידע חודשי", משרד הבינוי והשיכון – גיליון מאי 2006 (361)

¨        

 

 

ד. בריאות

פרסומים

פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל, 1998-2002

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1270 בסדרת פרסומי הלשכה, ירושלים 2006, 586 עמ', בשיתוף עם משרד הבריאות. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה, השלישי בסדרה, מובאים נתונים על אפיונים בריאותיים, דמוגרפיים וחברתיים של האוכלוסייה, לפי חלוקות גאוגרפיות: נתונים כלל-ארציים, נתונים לפי מחוזות ונפות, נתונים לפי מועצות אזוריות ונתונים לפי יישובים עירוניים. היישובים סווגו לפי גודל אוכלוסייתם בסוף שנת 2002: יישובים המונים 10,000 תושבים ומעלה ויישובים עירוניים המונים בין 2,000 ל-9,999 תושבים. פירוט המדדים אינו אחיד בחלוקות הגאוגרפיות השונות. הפירוט המרבי ניתן בפרקים ב' (יישובים המונים 10,000 תושבים ומעלה) ו-ד' (מועצות אזוריות), כדלקמן: אשכול חברתי-כלכלי 2001; מדד חברתי-כלכלי 2001; נתונים דמוגרפיים לשנת 2003 (לידות, פטירות, הגירה פנימית ועוד); תחלואה ואשפוז (אשפוז כללי, אשפוז פסיכיאטרי, סרטן ועוד); תאונות דרכים; שכר ורווחה (מקבלי דמי אבטלה, מקבלי הבטחת הכנסה ומדדי שכר של שכירים ועצמאים); מקבלי גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי ב-2002; חינוך (שיעורי למידה וזכאות לתעודת בגרות); התפלגות מבוטחים לפי קופות החולים ב-2002. בנספח לפרסום מופיעים מפתח של יישובים שבהם יותר מ-2,000 תושבים ומפתח של מועצות אזוריות (כולל שמות היישובים במועצה), שניהם לפי סדר א"ב.

(אוכלוסייה; בריאות; יישובים; מיצב חברתי-כלכלי; קצבאות; ביטוח בריאות; לידה; פטירות; תמותת תינוקות; מומים מלידה; פריון [ילודה]; סיבות מוות; סרטן; תוחלת חיים; אשפוז; נכות; תאונות דרכים; שכר; למידה; בחינות בגרות)

208

סקר בריאות לאומי, 2003/2004: ממצאים נבחרים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 10, ירושלים 2006, 80 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד הבריאות. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www,cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים נבחרים מסקר בריאות לאומי שנעשה ב-2003/04, במשך שנה, המהווה חלק מסקר בריאות הנפש הבין-לאומי (The World Mental Health Survey) של ארגון הבריאות העולמי (WHO). סקר זה נעשה במקביל ב-27 מדינות בעולם. בסקר נכללו שאלות בתחום הבריאות הכללית ובתחום בריאות הנפש. מטרת הסקר היא לספק נתונים שיסייעו בקביעת מדיניות בריאות לאומית, ניטור של מצב הבריאות, תיאור התנהגויות הקשורות לבריאות ושימוש בשירותי הבריאות. בין נושאי החקירה שנבדקו: תפיסה עצמית של הבריאות האישית, תחלואה גופנית, הפרעות נפשיות או רגשיות, שימוש בתרופות, שימוש בשירותי בריאות, דפוסי פנייה לעזרה נפשית, מוגבלות הנובעת מתחלואה, ביטוחי בריאות ועוד. אוכלוסיית הסקר כללה את כל בני 21 ומעלה באוכלוסייה הקבועה במדינת ישראל, למעט אוכלוסייה הגרה מחוץ ליישובים, דיירי מוסדות, עולים חדשים השוהים בארץ פחות משישה חודשים ותושבי מזרח ירושלים. בסקר רואיינו קרוב ל-4,900 איש בראיונות פנים אל פנים.

(בריאות גופנית; בריאות הנפש; מדיניות בריאות; שירותי בריאות; תרופות; כאב; עישון)

209

Selected HFA (Health For All) Indicators for Israel, 2005
Department of Health Information, Ministry of Health, Jerusalem 2006, 65 pages, in cooperation with the World Health Organization.

המדינות החברות באזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי מדווחות אחת לשנה על מדדי הבריאות במדינה, בהתאם להגדרות קבועות של הארגון. דיווח שנתי זה מהווה בסיס לעדכון בסיס הנתונים HFA (Health For All) של ארגון הבריאות העולמי, הכולל מדדים שונים על מערכת הבריאות ועל רמת הבריאות של האוכלוסייה. הדיווח על הנתונים של ישראל נעשה על-ידי תחום מידע במשרד הבריאות. הנתונים נאספים מיחידות שונות במשרד הבריאות וממשרדים אחרים, כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמוסד לביטוח לאומי. הדיווח השנתי כולל נתונים קיימים לשנה האחרונה ועדכונים לשנים קודמות לפי הצורך. במסמך זה ערוכים מדדי הבריאות בישראל, שדווחו לארגון הבריאות העולמי בסוף 2005, בשני חלקים: 1) הגדרות, מקורות המידע ונתונים לשנים נבחרות; 2) נתונים לשנים 1990-2004. המדדים מוצגים לפי הפרקים הבאים: נתונים דמוגרפיים וחברתיים-כלכליים; תמותה; תחלואה, מוגבלויות ושחרורים מבתי-חולים; סגנונות חיים; סביבה; משאבים במערכת הבריאות; שימוש בשירותי בריאות וההוצאה לבריאות; בריאות האם והילד.

(בריאות; אוכלוסייה; לידה; פריון [ילודה]; תמותת תינוקות; הפלות; מחלות לב וכלי הדם; מחלות מערכת העיכול; מחלות מערכת הנשימה; מחלות כרוניות; מחלות זיהומיות; נכות; סרטן; סוכרת; הפרעות נפשיות; אשפוז; חיסונים; תאונות; נכות; עישון; שתיית אלכוהול; בתי-חולים; כוח-אדם רפואי; פציעות; תאונות עבודה; בריאות תעסוקתית; הוצאה לאומית)

210

רוזן, ברוך; עופר, גור; גרינשטיין, מרים:

שר"פ בבתי חולים בירושלים - סוגיות נבחרות

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, ירושלים 2006, 80 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם המכון למחקר כלכלי בישראל ע"ש מוריס פאלק, האוניברסיטה העברית. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

בארבעת בתי-החולים הציבוריים שבירושלים (הדסה עין-כרם, הדסה הר הצופים, שערי צדק וביקור חולים) יש לחולים אפשרות לבחור את הרופא המטפל בתשלום, באמצעות הסדר השר"פ (שירות רפואי פרטי). מטרת-העל של המחקר היתה לתרום לגיבוש המדיניות הלאומית בעניין הפעלת השר"פ ואופן הסדרתו באמצעות לימוד היבטים הקשורים לשר"פ בבתי-החולים שבירושלים. באופן מיוחד נבדק באיזו מידה מתרכזת פעילות השר"פ בניתוחים המורכבים ביותר, באיזו מידה חולי שר"פ מנותחים על-ידי מנתחים בכירים יותר מהמנותחים במסלול הציבורי, באיזו מידה מנתחים בכירים משתתפים בניתוחים מורכבים ובאיזו מידה השר"פ זמין מבחינה כלכלית לקבוצות אוכלוסייה שונות. במסגרת המחקר, נבדקו נתונים מנהליים לגבי כ-37,000 ניתוחים שבוצעו בבתי-חולים אלה (להוציא את ביקור חולים) ב-2001 (כ-16% מתוכם היו ניתוחי שר"פ). בין הממצאים: השר"פ נגיש כלכלית לאוכלוסיות המעמד הגבוה והמעמד הבינוני; דרגת מורכבותם של כמחצית מניתוחי השר"פ היא נמוכה; כמעט בכל הניתוחים המורכבים משתתפים הרופאים הבכירים ביותר (רופאים קבועים).

(בתי-חולים; שירותי בריאות פרטיים; ניתוחים; שוויון חברתי)

211

פלטי, חווה:

רפואה מונעת לנשים הרות ולילדים, על פרשת דרכים

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2006, 55 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.taubcenter.org.il.

שירותי המניעה בישראל הם אוניברסליים ונפרדים מהשירותים הטיפוליים. בשנים האחרונות נשחק התקציב המיועד לבריאות הציבור ולרפואה המונעת. חוק ביטוח בריאות ממלכתי אמנם כלל את שירותי הרפואה המונעת במסגרת שירותי הבריאות הטיפוליים וקבע כי האחריות להספקת שירותי המניעה תועבר לקופות החולים, אך שינוי זה לא בוצע, וכבר ב-1996, שנה לאחר הפעלתו, שונה החוק ושירותי המניעה נותרו נפרדים. מאז, עולה השאלה הארגונית של שירותי המניעה לדיון בוועדות שונות ובמסגרות שונות, ממשלתיות, מקצועיות ואקדמיות, אולם טרם גובשה המדיניות הרצויה. בעבודה הנוכחית נסקרים סוגי שירותי המניעה בישראל והישגיהם, ונסקרת עבודת הוועדות למיניהן והמלצותיהן. לבסוף, מובאות המלצותיה של המחברת, שביניהן: הפניית יותר משאבים לאוכלוסיות בסיכון; ההדגשים של הרפואה המונעת צריכים להיות בקידום הבריאות ושיפור איכות החיים ולא רק במניעת תחלואה ותמותה; יש לבטל את האגרה עבור שירותי המניעה, מפני שהיא מגבילה את הנגישות לשירות. בנספח לעבודה מפורטות מטרות שירותי המניעה לפי קבוצות יעד.

(רפואה מונעת; קידום הבריאות; הריון; תינוקות; ילדים; תחנה לבריאות המשפחה; בדיקות רפואיות; הקצאת משאבים; שינוי ארגוני)

212

אדר, גילה; גולדמברג, חנה; לויתן, אוריאל:

מערכת הבריאות בקיבוצים: דו"ח מחקר

המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2005, 72 עמ'.

ההסדרים החברתיים שהיו בקיבוצים תרמו רבות למצבם הבריאותי של תושבי הקיבוצים. הסדרים אלה כללו, בין היתר, מימון מלא של כל שירותי הבריאות והתרופות. המשבר הכלכלי, השינויים המבניים וחוק ביטוח בריאות ממלכתי הביאו לשינויים רבים במערכת הבריאות בקיבוצים. בדו"ח זה מוצגים ממצאי סקר בנוגע לשירותי הבריאות בקיבוצים, המתבסס על שאלונים שנמסרו לרכזי הבריאות/הרווחה בקיבוצים. בין הממצאים: הבדלים משמעותיים בכוח-האדם הרפואי בין הקיבוצים נמצאו לפי גודל הקיבוץ, שיעור בני 70+ בקיבוץ וצורת הניהול של הקיבוץ (רופא הגר בקיבוץ ושתי אחיות או יותר במרפאת הקיבוץ נמצאו יותר בקיבוצים גדולים, בקיבוצים שבהם שיעור בני 70+ הוא גבוה ובאלו שפועלים לפי מודל הניהול השיתופי); בכמחצית מהקיבוצים ניתנים שירותי רפואת חירום על-ידי חברה חיצונית; בקיבוצים ממודל הניהול הדיפרנציאלי יש פחות כלי-רכב לשעת חירום לעומת קיבוצים מהמודל השיתופי ומהמודל המשולב; שירותים לקשישים ברמה הגבוהה ביותר ניתנים בקיבוצים בעלי המודל השיתופי; בקיבוצים שפועלים לפי המודל השיתופי התקציב המיועד לבריאות הנפש הוא גדול בשליש לעומת המודל המשולב ובשני שלישים לעומת המודל הדיפרנציאלי; בקיבוצים שבהם המצב הכלכלי הוא רע, מספר הקשישים הוא רב ושיטת הניהול היא לפי המודל הדיפרנציאלי, מצבה של מערכת הבריאות הוא הקשה ביותר.

(קיבוצים; שירותי בריאות; כוח-אדם רפואי; רפואה מונעת; רפואה דחופה; בריאות הנפש; בריאות השן; מרכזי יום; דיור מוגן; סיעוד; תרופות; תקציבים)

213

דגני, אבי; דגני, רינה:

עמדות הציבור כלפי מערכת הבריאות הציבורית בישראל

קבוצת "גיאוקרטוגרפיה", תל-אביב 2006, 20 עמ'. הוגש להסתדרות הרפואית בישראל. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il.

בסקר זה נבחנו עמדות הציבור ב-2005 כלפי שירותי הרפואה הציבוריים בישראל והתנהגות הציבור מול מערכת הבריאות במצב של הזדקקות לטיפול, תוך שימת דגש על עלותם הכספית של השירותים. במחקר השתתפו 503 מרואיינים, המהווים חתך ארצי מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל שהשתמשה בשירותי רפואה ציבורית. חלק מהממצאים הושוו לסקר דומה שנעשה ב-2004. בין הממצאים: 28% מהמרואיינים דיווחו כי נאלצו לוותר על טיפול רפואי כלשהו (עבור עצמם, ילדיהם או הוריהם) בגלל העלות; מתוכם, 39% דיווחו כי חלה התדרדרות במצבם הרפואי; 19% מהמרואיינים דיווחו כי נאלצו לוותר על רכישת תרופות בגלל עלותן; ל-85% מהמרואיינים יש ביטוח רפואי נוסף של קופת החולים או של חברת ביטוח; בקרב המשתמשים בשירותי רפואה פרטית, 56% ביקרו אצל רופא פרטי; 25% מהמרואיינים דיווחו כי קנו תרופות ללא מרשם רופא; 16% דיווחו כי ערכו בדיקות פרטיות, ו-15% דיווחו כי ערכו ניתוחים פרטיים.

(שירותי בריאות; עלויות; תשלום עבור שירות; שירותי בריאות פרטיים; בדיקות רפואיות; ניתוחים; ביטוח רפואי משלים; תרופות)

214

צ'רניחובסקי, דב; מרקוביץ, שרה:

הזדקנות האוכלוסייה וההוצאה הלאומית לבריאות: סוגיות מושגיות וסוגיות של מדיניות

"גרונטולוגיה", ל"ג: 1 (2006), עמ' 93-120 (עברית, סיכום באנגלית).

במאמר זה נסתרת הטענה הרווחת שלפיה תהליך הזדקנות האוכלוסייה מתואם באופן חיובי עם גידול בהוצאה הלאומית לבריאות. זאת, מפני שישנם משתנים נוספים המשפיעים על עלויות טיפול תלויות-גיל, העשויים לקזז את ההוצאה: שינויים בדפוסי התחלואה והתמותה, שיפורים טכנולוגיים, גידול בהכנסה ובכיסוי הביטוחי, עלייה ברמת החיים ועלייה ברמת ההשכלה, המביאה למודעות טובה יותר בנושאי בריאות. לכן, אין ודאות שחלקה של ההוצאה לטיפול רפואי בתוצר הלאומי יגדל עם הזמן, למרות הזדקנות האוכלוסייה. בבדיקת הטענה לגבי המצב בישראל נמצא, כי בניתוח תחזיות האוכלוסייה עד 2050, תקציב שירותי הבריאות לטובת קשישים צפוי אמנם לגדול, אך זאת רק משום שחלקם של הקשישים באוכלוסייה צפוי לגדול. המסקנה היא, כי אין אפשרות לציין באופן חד-משמעי מהי השפעת תהליך הזדקנות האוכלוסייה על ההוצאה לשירותי רפואה.

(קשישים; הזדקנות; תוחלת חיים; שירותי בריאות; עלויות; הוצאה לאומית)

215

Koton, Silvia; Schwammenthal, Yvonne; Tanne, David et al:
Effectiveness of Establishing a Dedicated Acute Stroke Unit in Routine Clinical Practice in Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 11 (November 2005), pp. 688-693. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

שבץ הוא גורם מוביל למוגבלות חמורה וארוכת-טווח ולמוות וכן לעלויות כלכליות גבוהות עקב הטיפול ואובדן פריון עבודה. במחקרים שונים נמצא, כי הקמת יחידות מיוחדות לטיפול בחולי שבץ מפחיתה את התחלואה והתמותה והיא משתלמת יותר כלכלית. בעבודה זו מוצגת הערכה של יחידת השבץ (היחידה בישראל) שהוקמה במחלקה לנוירולוגיה של המרכז הרפואי "שיבא". במסגרת ההערכה, נבדקו חולי השבץ שאושפזו במחלקות הכלליות או ביחידה לשבץ/המחלקה לנוירולוגיה ב"שיבא" בין מרס 2001 ליוני 2002 – בסך הכל 616 חולי שבץ או התקף איסכמי חולף (TIA). בין הממצאים: 57% מהחולים אושפזו במחלקות הכלליות ו-43% ביחידת השבץ; הטיפול ביחידת השבץ נמצא יעיל יותר מבחינת הליכי אבחון, שיעורי זיהומים, מצבם של החולים ביום השחרור וכחודש לאחריו ובפרמטרים נוספים.

(אירוע מוחי; אשפוז; טיפול רפואי)

216

Raz, Raul; Edelstein, Hana; Girigoryan, Larissa; Haaijer-Ruskamp, Flora M.:
Self-Medication with Antibiotics by a Population in Northern Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 11 (November 2005), pp. 722-725. The article appears also on the Journal’s website: www.ima.org.il/imaj.

במחקר זה (חלק מפרוייקט SAR - Self-Medication with Antibiotics and Resistance levels in Europe) נעשה ניסיון להעריך את רמת הריפוי העצמי באמצעות אנטיביוטיקה (המותרת לשימוש בישראל רק לפי מרשם רופא). המחקר נערך בשנים 2002-2003 בקרב מבוטחי "שירותי בריאות כללית" במחוז הצפון. שאלונים נשלחו ל-2,615 איש, תוך חלוקה שווה בין יהודים לערבים. בפועל ענו 467 איש בלבד, ש-90% מהם היו יהודים. בין הממצאים: כ-37% השתמשו באנטיביוטיקה בשנה החולפת; כ-90% מהתרופות ניתנו לפי מרשם רופא, כ-4.25% על-ידי אחות והיתר ממקורות אחרים; 24.4% מהמשיבים לסקר ציינו כי שמרו בבית עודפי תרופות; 18.7% שקלו ריפוי עצמי באמצעות אנטיביוטיקה ללא ייעוץ רפואי. המסקנה היא, כי השגת אנטיביוטיקה ללא מרשם רופא אינה שכיחה בישראל, אך אחסון עודפי תרופות ושימוש עצמאי בהן עלול לסכן הן את המשתמשים והן את הציבור הרחב, מאחר ששימוש לא-מבוקר באנטיביוטיקה תורם להעלאת עמידות החיידקים לתרופות.

(אנטיביוטיקה; תרופות; טיפול תרופתי עצמי)

217

Baruch, Yehuda; Kotler, Moshe; Lerner, Yaakov et al:
Psychiatric Admissions and Hospitalization in Israel: An Epidemiologic Study of Where We Stand Today and Where We Are Going
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 12 (December 2005), pp. 803-807. The Article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org/imaj.

בישראל מיושם כיום שינוי במגמות האשפוז הפסיכיאטרי – העברת הטיפול הפסיכיאטרי מבתי-החולים למסגרות קהילתיות. במחקר זה מנותחים מאפייני החולים שהתקבלו בחדרי מיון פסיכיאטריים בישראל ומשך האשפוז והשוואת מאפיינים אלה לגבי חולים חדשים, חולים כרוניים, ילדים, בני נוער ומבוגרים שהתקבלו לשמונה מחלקות פסיכיאטריות של בתי-חולים כלליים ול-14 מרכזי בריאות הנפש. במסגרת המחקר נבדקו כל האשפוזים והשחרורים בשנים 2000-2004. בין הממצאים: משך האשפוז הממוצע של חולים מבוגרים ירד מ-37.6 ימים ב-2000 ל-36.4 ב-2004; בשנים שבהן מספר האשפוזים היה גבוה, משך האשפוז היה קצר יותר; משך האשפוז במחלקות פסיכיאטריות של בתי-חולים כלליים היה קצר יותר מאשר במרכזי בריאות הנפש; בניגוד למגמה בקרב מבוגרים וילדים, משך האשפוז של מתבגרים התארך; נרשמה ירידה של 24.3% במספר האשפוזים הכרוניים בתקופה הנחקרת; האשפוזים הכפויים היוו כרבע מכלל האשפוזים; כ-17% מהמשוחררים אושפזו מחדש בחלוף פחות מחודש מהשחרור.

(בתי-חולים פסיכיאטריים; מחלקות פסיכיאטריות; מרפאות; אשפוז; אשפוז כפוי)

218

Levinson, Daphna; Lachman, Max; Lerner, Yaakov:
The SES setting of psychiatric hospitalization in Israel
”Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology”, 41: 5 (May 2006), pp. 364-368.

במחקר זה נבחן הקשר שבין המיצב החברתי-כלכלי של עיר לבין שיעור האשפוזים הפסיכיאטריים של תושביה, משך האשפוז ומשך השהות בקהילה בין האשפוזים. זאת, לשם סיוע בתכנון שירותי בריאות הנפש בערים. נבדקו כל הערים שבהן 20,000 תושבים ומעלה – 61 ערים, שמתוכן 54 יהודיות ושבע ערביות (אליהן נוספו כל 31 היישובים הערביים שבהם 7,000 תושבים ומעלה). המידע לצורך העבודה התקבל מנתוני הלמ"ס, המוסד לביטוח לאומי והמרשם הלאומי של אשפוזים פסיכיאטריים לגבי התקופה 1/7/2000-30/6/2001. בין הממצאים: בערים בעלות מיצב חברתי-כלכלי נמוך יותר שיעור האשפוזים (הראשונים והחוזרים) היה גבוה יותר; עם זאת, ביישובים הערביים המצב היה הפוך – במיוחד אשפוזים עקב סכיזופרניה היו שכיחים יותר בערים שהמיצב החברתי-כלכלי שלהם גבוה יותר; לא נמצא קשר בין משך האשפוז הפסיכיאטרי לבין המיצב החברתי-כלכלי של היישוב; ביישובים היהודיים, ככל שהמיצב החברתי-כלכלי של היישוב היה גבוה יותר, היו פחות תושבים עם אחוזי נכות עקב בעיה פסיכיאטרית. מסקנת המחקר היא, כי יש לתגבר את שירותי בריאות הנפש בקהילה ביישובים העניים כדי להפחית את שיעורי האשפוז של תושביהם.

(בריאות הנפש; אשפוז פסיכיאטרי; מיצב חברתי-כלכלי; יישובים עירוניים; טיפול בקהילה)

219

זילבר, נילי; פיינסון, מרג'ורי; צוויקל, ג'ולי:

בעיות נפשיות ושימוש גבוה בשירותי רפואה ראשונית: הבדלים בין המינים

בתוך: "שמרי נפשך – בריאות נפשית בקרב נשים בישראל", אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, באר-שבע 2005, עמ' 257-271 (עברית, סיכום באנגלית). הספר מופיע גם באתר האינטרנט של המכון (למאמר, ראה חלק 4): http://brookdale.pionet.com.

מחקר זה כלל מטופלים שביקרו בשמונה מרפאות ראשוניות של "שירותי בריאות כללית" באזורים שונים: ירושלים, באר-שבע, בית-שמש, רחובות ויפו. מטרת המחקר היתה לבדוק את הקשר שבין שימוש רב בשירותי הרפואה הראשונית לבין בעיות נפשיות, תוך שימת דגש על הבדלים בין המינים. שימוש רב הוגדר כיותר מ-6 ביקורים בשנה לבני 25-44, יותר מ-12 ביקורים בשנה לבני 45-65 ויותר מ-15 ביקורים בשנה לבני 65+. זאת, תוך פיקוח על ביקורים עקב מחלות כרוניות, מחלות אקוטיות וכו'. בין הממצאים: אצל 31% מהמטופלים נמצאה אבחנה פסיכיאטרית (בקרב 36% מהמטופלים שעשו שימוש רב בשירותי המרפאה ובקרב 27% מהמטופלים שעשו שימוש רגיל), והשכיחות היתה גבוהה יותר בקרב הנשים ברוב האבחנות, במיוחד דיכאון, התקפי פניקה והפרעות אכילה; לא נמצא הבדל בין המינים בהימצאות חרדה כללית; קבוצת הגיל שבה נמצא שיעור האבחנות הפסיכיאטריות הגבוה ביותר היתה 45-65; נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין אבחנות פסיכיאטריות לבין המצב המשפחתי, כאשר שיעור אבחנות אלו גבוה יותר בקרב פרודים וגרושים.

(בריאות הנפש; דיכאון; חרדה; הפרעות אכילה; הבדלים בין המינים; מרפאות)

220

מנור, ברוריה; זוהר, חנה:

תיפקוד מיני וצורכי מידע בקרב נשים עם חדילת-אורח מוקדמת בעקבות טיפולים בסרטן השד

"הרפואה", 145: ב' (פברואר 2006), עמ' 90-94 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

חלק מהנשים ששרדו את מחלת סרטן השד סובלות, בעקבות טיפולי הכימותרפיה, מחדילת אורח מוקדמת. בקרב נשים אלו קיים קושי בתפקוד המיני. מטרותיו של מחקר זה היו לבדוק את דיווחיהן של נשים שחלו בסרטן השד על עוצמת תסמיני חדילת-האורח המוקדמת ועל תפקודן מיני ולבחון את ההקשר למתן מידע על שינויים אלה מהצוות המטפל. זאת, על רקע הקשיים והעכבות הקיימים בשיחות על נושאים אלה. המחקר התבסס על נתוני 82 שאלונים שנשלחו לנשים שחלו בסרטן השד. בין הממצאים: לכ-68% מהנשים היה מחזור בעת אבחון המחלה, ומתוכן לכ-64% פסק המחזור כתוצאה מהטיפולים; הנשים הביעו את רצונן במידע "במידה רבה" בשישה נושאים – השפעות לוואי של תרופות (כ-96%), שינויים בתפקוד המיני (כ-60%), השפעה על הפוריות (כ-73%), התמודדות עם קשיים ביחסי מין (כ-73%), פתרון בעיות (כ-81%) ודימוי עצמי (כ-84%); רק ארבע נשים דיווחו כי קיבלו מידע על התמודדות עם קשיים ביחסי-מין; כ-68% העדיפו לקבל מידע בנושא מיניות מאחות/מתאמת/יועצת מיניות.

(נשים; סרטן השד; כימותרפיה; מחזור הווסת; התנהגות מינית; צורכי מידע)

221

ויינריב, מיכאל; זליקובסקי, אדוארד; קנטי, יעקב ואחרים:

מאפייני סרטן אפיתל המעבר של שלפוחית-השתן בקרב ערבים בישראל

"הרפואה", 145: א' (ינואר 2006), עמ' 18-21 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

במאמר זה מדווח על האפידמיולוגיה ומהלך הטיפול בחולים ערביי ישראל שלקו בסרטן אפיתל המעבר של שלפוחית-השתן. לשם כך, נערך מחקר רטרוספקטיבי שכלל איסוף מידע על כל החולים במחלה זו ממוצא ערבי שטופלו במרכזים הרפואיים "מאיר", "הלל יפה" ו"סורוקה" ב-1993-2003. אותרו 100 חולים – 93 גברים ו-7 נשים. הנתונים שנבחנו היו גיל, מין, גורמי סיכון למחלה (כגון עישון), גיל בעת ההופעה הראשונה של המחלה, פתולוגיה בעת האבחון, החמרת המחלה, מספר הישנויות השאת, אופן הטיפול במחלה ומצב החולה. בין הממצאים: הגיל הממוצע בעת גילוי המחלה היה 63.1 בקרב הגברים (לעומת 67.5 שנים בקרב גברים יהודים בישראל ו-69 שנים בקרב גברים בארצות-הברית), ו-75.7 בקרב הנשים (לעומת 71 שנים בקרב נשים בארצות-הברית); 83% מהחולים אובחנו בשלב שטחי, ו- 17% אובחנו בשלב מתקדם; נראה, כי לעישון יש השפעה משמעותית על השיעור הגבוה של הגברים שלקו במחלה ועל השיעור הנמוך יחסית של הנשים שלקו במחלה.

(סרטן; מחלות אורולוגיות; ערביי ישראל; עישון; גורמי סיכון)

222

נוצר, נטע; טור-כספא, רן:

תגובות סטודנטים לרפואה להתנסותם באונקולוגיה

"הרפואה", 145: א' (ינואר 2006), עמ' 32-35 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

ב-2003 הוחלט בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב על הוספת התנסות באונקולוגיה לתכנית הלימודים, בשנה השישית לקראת סוף הלימודים. זאת, כדי להמחיש לסטודנט את מגוון מחלות הסרטן, התאמת הטיפולים בגישה כוללנית לחולה על-ידי צוות רב-מקצועי, הבלטת הצד הנפשי בטיפול ויצירת אמון בין הרופא לחולה ולמשפחתו. בעבודה זו נבדקו עמדות הסטודנטים כלפי ההתנסות ועל תרומתה להם. לשם כך, חובר שאלון מיוחד שהועבר לסטודנטים בתום ההתנסות. בין הממצאים: 55% ציינו כי ההתנסות תרמה לשינוי התייחסותם לחולי סרטן; 75% ציינו כי ההתנסות תרמה להם רבות מבחינת הידע לגבי הטיפולים השונים; רק 17% ציינו כי ההתנסות תרמה לידע שלהם לגבי הפתוגנוזה של מחלות ממאירות; 70% ציינו כי התרשמו שהאונקולוג שונה מרופאים אחרים בהתייחסו לחולים; 75% סברו כי יש להגביר את חשיפת הסטודנטים לרפואה פליאטיבית ולטיפול בכאב; 25% דיווחו כי בעקבות ההתנסות הם שוקלים לעסוק באונקולוגיה בעתיד; לא נמצא קשר בין עמדות הסטודנטים לבין שכיחות מחלת סרטן במשפחתם.

(סרטן; סטודנטים; הכשרת רופאים; יחסי רופא – חולה; עמדות)

223

אסיה, אהוד; בלומנטל, מיכאל:

ניתוחי ירוד (Cataract) ושכיחות אנדופתלמיטיס בישראל

"הרפואה", 144: י"א (נובמבר 2005), עמ' 768-771 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

הטיפול בבעיית הירוד (התעכרות העדשה הטבעית) הוא באמצעות ניתוח לכריתת הירוד והשתלת עדשה תוך-עינית המפצה על האובדן. בישראל לא קיים רישום מדוקדק של מספר ניתוחי הירוד המבוצעים. למידע זה יש חשיבות רבה בהערכת עומס הניתוחים, שכיחות הסיבוכים, מגמות לעתיד ועוד. החל ב-1990, עורכים המחברים מדי שנה הערכה סטטיסטית, המבוצעת באמצעות שאלונים המופנים אל כל המרכזים הניתוחיים שידוע כי מתבצע בהם הניתוח. מ-2000 ואילך נוסף שאלון בנוגע לשכיחות הזיהום התוך-עיני (אנדופתלמיטיס) לאחר הניתוח, זיהום העלול לגרום לאובדן הראייה ואף לאובדן העין. מבתי-החולים הציבוריים התקבל מידע מלא, ומהמרכזים האמבולטוריים התקבל מידע חלקי בלבד, בעיקר מאלו שבמגזר הפרטי. בין הממצאים: מספר ניתוחי הירוד בישראל נמצא במגמת עליה והוא הסתכם ב-2004 בכ-39,000 ניתוחים; ניכרת מגמה של עלייה בשיעור הניתוחים המתבצעים במרכזים אמבולטוריים וירידה בשיעור הניתוחים המתבצעים בבתי-חולים אשפוזיים; שכיחות אנדופתלמיטיס לאחר הניתוח הוערכה בשלוש השנים האחרונות בכ-0.25%.

(מחלות עיניים; ניתוחים)

224

שאל, שלומית; בירן, יצחק; רובינשטיין, עירית ואחרים:

השפעת חמצן על עדשת העין

"הרפואה", 144: י"א (נובמבר 2005), עמ' 777-780 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah

בני אדם תלויים בחמצן ולא יכולים לחיות בלעדיו. עם זאת, למרות חיוניותו, יש בחמצן גם צד אפל: בסביבה שיש בה חמצן נוצרים רדיקלים חופשיים של חמצן ותוצריו, הפוגעים בחילוף החומרים התקין של האדם. בגוף אמנם קיימים מנגנוני התגוננות בפני רדיקלים אלה, אך הם אינם מושלמים. יש המייחסים את ליבתו של תהליך ההזדקנות לנזקי חמצון מצטברים בגוף במשך השנים. לנוכח הקשר המובהק שבין הופעת ירוד לבין הזדקנות, מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את היחס שבין חשיפה לחמצן לבין התפתחותה של עכירות בעדשת העין. בעבודות קודמות כבר הוכח כי לחמצן יש חלק אפשרי ביצירת ירוד, בחיות מעבדה ובבני אדם. בעבודה הנוכחית נעשה ניסיון להדגים את הנזק הנגרם לעדשת בקר שלמה בתרבית כתוצאה מחשיפתה לחמצן ולאפיין את הנזק. הבדיקה התבססה על השוואת כושר ריכוז הקרניים בין עדשות שנחשפו לחמצן ועדשות בקרה וכן על בדיקה מורפולוגית השוואתית בין שתי קבוצות העדשות. הבדיקה התבצעה במשך 14 ימים ברציפות. נמצא, כי העדשות שנחשפו לחמצן ניזוקו באופן הרבה יותר חמור מאשר עדשות הבקרה.

(מחלות עיניים; חמצן)

225

חבוט-וילנר, זהר; בלקין, מיכאל:

השמנה כגורם סיכון למחלות עיניים

"הרפואה", 144: י"א (נובמבר 2005), עמ' 805-809 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah

השמנה היא הפרעת חילוף החומרים השכיחה ביותר במדינות המפותחות, ושכיחותה הוכפלה במהלך שני העשורים האחרונים. תופעה זו חמורה במיוחד בארצות-הברית. השמנת-יתר ידועה כגורם סיכון למחלות לב, ליתר-לחץ-דם, לסוכרת, לסוגי סרטן שונים ולמחלות נוספות. על אף שכיחותה הרבה של התופעה והמודעות לתחלואה הקשה הנובעת ממנה, מעט מאוד מחקרים נעשו כדי לבדוק את השפעת ההשמנה על מחלות עיניים. במאמר הנוכחי מובאת סקירה של המחקרים העיקריים שנעשו בתחום זה במדינות שונות בעולם, אשר ממצאיהם מעידים על הקשר שבין השמנת-יתר לבין ארבע מחלות עיניים הגורמות למרבית מקרי ליקויי הראייה והעיוורון: ניוון מקולרי הקשור לגיל; רטינופתיה שמסוכרת; ירוד (קטרקט); ברקית (גלאוקומה).

(מחלות עיניים; השמנת-יתר; סוכרת; מחלות לב וכלי הדם; יתר-לחץ-דם)

226

יאנקו, יוליאן; שטראוס, ישראל:

הרעלת קפאין: היסטוריה, מאפיינים קליניים, אבחון וטיפול

"הרפואה", 145: ב' (פברואר 2006), עמ' 147-151 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

קפאין הוא החומר הפסיכואקטיבי הנצרך ביותר בעולם. לצריכת קפאין יש כמה יתרונות מוכחים, כגון הקטנת העייפות וזמן התגובה ושיפור החשיבה ויכולות שכליות אחרות. כמו כן, מיוחסת לקפאין השפעה מאגית, ויש הטוענים כי הוא מגן מפני מחלות שונות, שבהן סרטן, פרקינסון והיווצרות אבנים במרירה. לקפאין נודעות גם השפעות שליליות, אם עקב צריכה מוגזמת ואם עקב הפסקת צריכה פתאומית. במאמר זה מובאת סקירה של הידע הקיים בנוגע לתסמונת הרעלת קפאין ועל דרכי הטיפול בה. לא קיימים נתונים ברורים לגבי שכיחותה של הרעלת קפאין. תסמונת זו מאופיינת בתת-אבחון, כנראה עקב היעדר התייחסות מספקת מצד מטפלים וייתכן שגם מצד מטופלים. ההרעלה מתחילה עם תסמינים של נדודי שינה, קוצר נשימה, התרגשות ואי-שקט, ואלה עלולים להוביל לבלבול. בהמשך ייתכנו גם שינויים במצב ההכרה, התכווצויות שרירים, צלצולים באוזניים והזיות. לצריכת קפאין מוגברת נודעת השפעה שלילית במיוחד על אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות.

(קפאין; חרדה; דיכאון; הפרעות שינה; הפרעות אכילה; בריאות הנפש)

227

מלצר, יצחק; בנג'ויה, נסים; קפלנסקי, יעקב:

השפעת אימון גופני על בקרת שיווי משקל אצל קשישים

"הרפואה", 144: י"ב (דצמבר 2005), עמ' 839-844 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

שיווי משקל בגיל הזיקנה חשוב לשמירת העצמאות התפקודית.. מטרתו של המחקר הנוכחי היתה לבדוק צורות תרגול שונות ולראות כיצד הן משפיעות של שיווי המשקל של קשישים. במחקר השתתפו 42 קשישים עצמאיים, שחולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות: קבוצה שעסקה באימון שיווי משקל (BT); קבוצה שעסקה באימון איזומטרי (IT); קבוצת בקרה שלא עסקה באימון. בוצעו בדיקות שיווי משקל סטטיות במצבים שונים בעמידה (עיניים פקוחות או עצומות, בסיס עמידה רחב או צר ועמידה על משטח קשה או רך) ובדיקות שיווי משקל דינמיות (גבולות שיווי המשקל במישור הקדמי-אחורי ובמישור הצדי). הבדיקות בוצעו לפני תחילת האימונים ולאחר שלושה חודשי אימון. נמצא, כי קבוצת ה-BT שיפרה באופן מובהק את גבולות שיווי המשקל בעמידה הן במישור הקדמי-אחורי והן במישור הצדי, בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. לעומת זאת, לא חל שיפור אצלה בכוח השרירים בגפיים התחתונים. כ-64% מהמתאמנים בקבוצת ה-BT דיווחו כי הביטחון העצמי שלהם עלה, בהשוואה לכ-36% בלבד בקבוצת ה-IT.

(שווי משקל; קשישים)

228

חפר, אליעוז:

"חכמים היזהרו בדבריכם": על הפער שבין בסיס המידע המחקרי והאפידמיולוגי למדיניות קבלת ההחלטות במערכות בריאות

"הרפואה", 144: י"ב (דצמבר 2005), עמ' 848-851 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

כאשר בוחנים מחקרים מדעיים שנתפרסמו זה עתה, ישנם גורמים שונים המשפיעים על תוצאותיהם. גורמים אלה נחלקים להסברים לא-סיבתיים ולהסברים סיבתיים. הציבור והתקשורת נוטים לפרש קשר מובהק סטטיסטית כהוכחת סיבתיות, אולם קיימים מדדים היכולים להצביע על כך שגורם החשיפה הוא הסיבה לתוצאה. כמו כן, קיים פער בין מחקר על גורם סיבתי לבין מדיניות הבריאות. כהמחשה לפער זה מובאות שלוש דוגמאות של מחקרים שתוצאותיהם התבססו: על נזקים בריאותיים של התרופה Vioxx; על נזקי הטיפול ההורמונלי החלופי לנשים בגיל חדילת אורח ועל נזקי הקרינה מטלפונים סלולריים. לעומת הממצאים המובהקים סטטיסטית, מדיניות הבריאות שננקטה לא התבססה רק על המספרים והתוצאות אלא גם על שיקולים נרחבים ומורכבים יותר.

(מחקר ברפואה; מובהקות סטטיסטית; מדיניות בריאות; קבלת החלטות)

229

Berger-Achituv, Sivan; Shohat, Tamar; Garty, Ben-Zion:
Breast-feeding Patterns in Central Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 8 (August 2005), pp. 515-519. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

חלב אם הוא מקור התזונה האידיאלי לתינוקות, ויש לו יתרונות בריאותיים רבים לתינוק ולאם. במחקר זה נבדקו דפוסי ההנקה בקרב אמהות יהודיות במחוז תל-אביב והקשר למאפיינים סוציו-דמוגרפיים שונים. במסגרת המחקר רואיינו טלפונית 1,665 אמהות לתינוקות בגילים 2, 4, 6 ו-12 חודשים, שביקרו ב-59 תחנות לבריאות המשפחה במחוז. בין הממצאים: 1,307 אמהות (78.5%) החלו בהנקה; שיעור ההנקה בגיל חודשיים היה 55.8%, בגיל ארבעה חודשים 36.8%, בגיל חצי שנה 29.9% ובגיל שנה 11.8%; בגיל חודשיים רק 35.8% מהתינוקות ניזונו מהנקה בלבד, ובגיל חצי שנה 11.2% מהתינוקות ניזונו מהנקה בלבד; שיעור ההנקה של נשים שהיו להן חמישה ילדים או יותר היה גבוה במובהק מנשים שהיו להן ארבעה ילדים או פחות; שיעורי הנקה גבוהים נמצאו בקרב נשים הנשואות לתלמידי ישיבה, נשים בעלות השכלה גבוהה ונשים בחופשת לידה.

(הנקה; תינוקות; אמהות)

230

הלמן, אורי; בנטוב, יעקב:

הסיכון למומים מלידה בילדים שנולדו לאחר טיפולי הפריה חוץ-גופית

"הרפואה", 144: י"ב (דצמבר 2005), עמ' 852-858 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

לנוכח העלייה בשכיחות ההריונות מהפריה חוץ-גופית בכל העולם ובמיוחד בישראל, גבר העיסוק בסיכונים הטמונים בחובה. במחקרים רבים נמצאה עדות לעלייה בשכיחות מומים מבניים קשים כתוצאה מהריונות אלו, אך עדיין קשה להצביע על הגורמים למומים. מנתוני המחקרים האחרונים, הנסקרים במאמר, עולה כי יש כמה גורמים העשויים להסביר את העלייה בשכיחות המומים: 1) מאפייני האוכלוסייה –הגיל הממוצע של זוגות המטופלים בהפריה חוץ-גופית גבוה משל זוגות עם הריונות עצמוניים. כמו כן, הם נוטים להיות יותר עם מחלות כרוניות והפרעות כרומוזומיות. בקרב זוגות אלו נמצאה גם נטייה גדולה יותר לצריכת מוצרי אלכוהול וטבק; 2) הטיפול – לדרכי טיפול שונות ולמינוני התרופות יש השפעות וסיכונים שונים; 3) מאפייני ההריונות – שיעור ההריונות מרובי העוברים עקב הפריה חוץ-גופית נמצא בירידה בשנים האחרונות בגלל הקפדה על מספר העוברים המוחזרים לרחם. למרות זאת, יותר משליש ההריונות הם מרובי עוברים. הריונות אלה הם מורכבים יותר ויש בהם שיעור גדול של סיבוכים מיילדותיים, כגון לידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך.

(הריון; הפריה חוץ-גופית; עוברים; מומים מלידה; גורמי סיכון)

231

מחול, עימאד; סמולקין, טטיאנה; תמיר, עדה ואחרים:

מנבאים וטיפול אנטיביוטי אמפירי באלח-דם מאוחר ביחידה לטיפול נמרץ ילודים

"הרפואה", 145: ב' (פברואר 2006), עמ' 98-102 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

כאשר עולה חשד לאלח-דם (אד"מ) ביילוד, נהוג לערוך עיבוד אד"מ ולהתחיל במתן טיפול אנטיביוטי אמפירי, אולם עלול להתברר בדיעבד כי הטיפול שניתן לא מתאים למיגור המחולל הזיהומי. במחקר זה הוערכו המנבאים הקליניים, ההתערבותיים והמעבדתיים של אד"מ מאוחר ולאמוד את התאמת הטיפול האנטיביוטי שניתן. לשם כך, נסקרו תיקיהם הרפואיים של כל הילודים שהתקבלו ב-2002 ליחידה לטיפול נמרץ פגים וילודים במרכז הרפואי "רמב"ם". בקרב 84 מ-352 ילודים שהתקבלו נמצאו 96 אירועים החשודים כאד"מ לאחר גיל שלושה ימים, ואלה היוו את אוכלוסיית המחקר. עבור כל ילוד נאספו נתונים דמוגרפיים וסב-לידתיים, אבחנות, התערבויות שבוצעו, סימנים קליניים, תוצאות בדיקות מעבדה חריגות, הטיפול האנטיביוטי שננקט ונתונים מיקרוביולוגיים. בין הממצאים: המחולל שגרם לאד"מ היה רגיש לטיפול האנטיביוטי בכ-92% מאבחוני אד"מ המוכחים; מנבאים משמעותיים להתהוות אד"מ כוללים משקל לידה נמוך, דום-נשימה-ברדיקרדיה ותרומבוציטופניה.

(פגים; מחלות זיהומיות; טיפול תרופתי; אנטיביוטיקה)

232

Rottem, Menachem; Zitansky, Ana; Horovitz, Yoseph:
Hospital Admission Trends for Pediatric Asthma: Results of a 10 Year Survey in Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 12 (December 2005), pp. 785-789. The Article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org/imaj.

אסתמה ילדית היא מחלה נפוצה. טיפול שגוי וסיבוכים מביאים לאשפוזים. במקביל, עלייה בתפוצת המחלה ובחומרתה מביאים אף הם לגידול באשפוזים. במחקר זה נבדקו שינויים בשיעורי האשפוז והאשפוז החוזר בצפון-מזרח ישראל בשנים 1990-1999. במסגרת המחקר, נבדקו האשפוזים עקב אסתמה ילדית במרכז הרפואי "העמק". בין הממצאים: בתקופה זו אושפזו 1,208 ילדים אשפוז ראשון, ו-376 ילדים אושפזו אשפוז חוזר; במהלך התקופה עלה משקל האשפוזים בשל אסתמה ילדית מתוך כלל מקרי אשפוז הילדים במרכז; מספר האשפוזים הראשונים עקב אסתמה ילדית עלה בעוד שמספר האשפוזים החוזרים ירד באופן משמעותי (מ-39.1% ל-16.4%); משך האשפוז הצטמצם מ-3.3 ימים ל-2.7 ימים. מסקנת החוקרים היא, כי הירידה באשפוזים החוזרים ובמשך האשפוז היא הודות לטיפול התרופתי הניתן במרכז. העלייה בשיעור האשפוזים (בעיקר בקרב הילדים הצעירים יותר) מתרחשת בעיקר בחודשי החורף והסתיו.

(קצרת; ילדים; טיפול רפואי; אשפוז; עונות השנה [השפעות])

233

Fireman, Zvi; Zachlka, Rifath; Abu Mouch, Saif; Kopelman, Yael:
The Role of Endoscopy in the Evaluation of Iron Deficiency Anemia in Premenopausal Women
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 2 (February 2006), pp. 88-90. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

גברים ונשים בגיל הבלות עם אנמיה של חוסר ברזל עוברים בדיקת אנדוסקופיה באופן שגרתי כדי לשלול אפשרות של דימום פנימי. נשים לפני גיל המעבר, הסובלות מבעיה דומה, מטופלות בדרך כלל באמצעות מתן תחליפי ברזל, בהנחה שהבעיה נובעת מאובדן מוגבר של דם במחזור החודשי. מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק את התועלת שבביצוע בדיקת אנדוסקופיה בקרב נשים אלו. קבוצת המחקר כללה 45 נשים לפני גיל הבלות אשר סבלו מאנמיה של חוסר ברזל, שלא נבעה מבעיות גניקולוגיות או תזונתיות. נשים אלו עברו בדיקות אנדוסקופיות לאיתור הבעיה. בקרב 28 מהנבדקות נמצאו בעיות פנימיות שונות הגורמות לדימום הפנימי. לאור ממצאים אלה, מסקנת החוקרים היא כי יש הצדקה לביצוע בדיקות אנדוסקופיות לנשים הסובלות מאנמיה של חוסר ברזל גם לפני גיל המעבר.

(נשים; מחלות דם; מחזור הווסת; בדיקות רפואיות)

234

Soffer, Dror; Halpern, Pinhas; Peleg, Kobi et al:
Alcohol Use among Trauma Victims Admitted to a Level 1 Trauma Center in Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 2 (February 2006), pp. 98-102. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

כיום, אין בישראל מערכת דיווח על ביקורים בחדרי מיון עקב שימוש בסמים ואלכוהול, ולכן חלקם של גורמים אלה לפגיעות טראומה אינו ידוע. מטרתו של מחקר זה היתה לזהות פגיעות טראומה כתוצאה מצריכת אלכוהול ולבדוק משתנים הקשורים לפגיעה, כגון זמן התרחשותה, הגורם לפגיעה, מאפייני הפגיעה, מאפייני הנפגעים ושיעורי תחלואה ותמותה בהשוואה לנפגעי טראומה שאינם צרכני אלכוהול. הבדיקה נעשתה לגבי נפגעי טראומה שאושפזו במרכז הרפואי "סוראסקי" (איכילוב) בתל-אביב ב-2001-2003. בין הממצאים: מתוך 5,529 נפגעי טראומה שאושפזו במרכז הרפואי בתקופה זו, אצל 170 זוהתה רמה גבוהה של אלכוהול בדם; צרכני אלכוהול נפגעו מתאונות דרכים ומדקירות יותר מאשר אלה שלא צרכו אלכוהול; חומרת הפגיעה של צרכני אלכוהול היתה גבוהה יותר; אפיונים בולטים של צרכני האלכוהול היו שיעור גבוה של לא-יהודים, צעירים וזכרים; רוב הפגיעות של צרכני האלכוהול היו בשעות הלילה המאוחרות ובסופי שבוע.

(שתיית אלכוהול; אשפוז; פצועים)

235

סתיו, קובי; רחימי-לוין, נעמי; קורנברג, אברהם ואחרים:

אובדן דם בכריתה נרחבת של בלוטת הערמונית בגישה אחור-חיקית: חשיבות גודל הערמונית, סקירת קשריות-לימפה של האגן ושיעור השאת

"הרפואה", 145: ב' (פברואר 2006), עמ' 103-106 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

כריתה נרחבת של בלוטת הערמונית (כנב"ע) נקשרה בעבר לאובדן דם משמעותי. שיפור בשיטות הניתוח וניסיון מצטבר של המנתחים תרמו לירידה בתחלואה ובתמותה. למרות זאת, עדיין מכינים מנות דם לחולים לקראת כנב"ע. בפועל, יותר ממחצית ממנות אלו אינן מנוצלות. מטרתו של מחקר זה היתה להגדיר את הגורמים המנבאים אובדן דם ודרישות למתן עירוי דם, ולזהות את המשתנים הקליניים שעל-פיהם ניתן להימנע מהכנת מנות דם מראש. במסגרת המחקר, נסקרו גיליונותיהם של 293 חולים, אשר אושפזו לצורך כנב"ע ב-1992-2002. בין הממצאים: איבוד הדם הממוצע היה 766 מ"ל; 122 חולים קיבלו 330 מנות דם, 91% מהן במהלך הניתוח; איבוד דם והצורך במתן עירוי דם קשור לביצוע סקר קשריות-הלימפה באגן, לגודל הערמונית ולשיעור השאת בדגימה מהניתוח. מסקנת המחקר היא, כי אפשר להימנע מהכנת מנות דם עבור חולים שאינם מועמדים לסקר קשריות-הלימפה באגן כאשר משקל הערמונית קטן מ-57 גרם ושיעור השאת בביופסיה קטן מ-77%.

(ניתוחים; מחלות אורולוגיות)

236

שילה, יניב; קליינמן, יהודית; זיסמן, אמנון ואחרים:

השוואת התחלואה בגישות שונות של ריסוק אבנים מילעורי

"הרפואה", 145: ב' (פברואר 2006), עמ' 107-110 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

ריסוק אבני כליה בגישה מילעורית (רא"מ) התפתח בשנים האחרונות כחלופה לניתוחי כליה פתוחים בטיפול באבני כליה מורכבות. מטרתו של מחקר זה היתה להעריך את התחלואה הנגרמת כתוצאה מגישות החדירה השונות למערכת המאספת במהלך רא"מ ולהשוות את שיעור הסיבוכים הנגרמים בגישות השונות – דרך קוטב עליון, קוטב תחתון ובגישה דרך מספר קטבים. לשם כך, נסקרו תיקיהם הרפואיים של 174 חולים שעברו רא"מ. החולים סווגו לשלוש קבוצות לפי מיקום החדירה לכליה: קוטב עליון (107 חולים), קוטב תחתון (51 חולים), ומספר קטבים (20 חולים). הנתונים על אודות הסיבוכים הושוו בין הקבוצות. בין הממצאים: חום לאחר הפעולה נמצא שכיח יותר בקבוצת הקוטב העליון (34%); שיעור גבוה יותר של סיבוכים בריאות נמצא בקבוצת הקוטב העליון ובגישה דרך מספר קטבים (21% ו-20% בהתאמה); שיעור הדימומים והצורך במתן עירויי דם היה גבוה באופן משמעותי בקבוצת מספר הקטבים בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות ( 20% לעומת 5% ו-6% בהתאמה).

(ניתוחים; מחלות אורולוגיות)

237

סוקניק, שאול; אבו-שקרה, מחמוד; קודיש, שלומי; פלוסר, דן:

ים המלח וטבריה כאתרי מרפא לחולים הלוקים בדלקות מפרקים

"הרפואה", 145: ב' (פברואר 2006), עמ' 117-122 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

בישראל, אתרי המרפא העיקריים לטיפול במחלות שיגרון שוכנים לאורך חופו המערבי של ים המלח ובטבריה. למרות שאפשר להתייחס לטיפולים אלה כאל טיפולי פיזיותרפיה ייחודיים, אפשר להחשיבם גם כענף של הרפואה החלופית. יעילותם וכדאיותם הכלכלית של הטיפולים השונים שנויים עדיין במחלוקת משלוש סיבות עיקריות: מיעוט מחקרים קליניים מבוקרים בנושא; היעדר ידע מספק על מנגנוני פעולתם; עלותם הגבוהה. במאמר זה מדווח על יתרונותיהם הייחודיים של הטיפולים הבלניאולוגיים הניתנים באתרי המרפא שבים המלח ובטבריה על סמך המחקרים שבוצעו בשנים האחרונות. הצלחת הטיפולים הוכחה בנוגע למגוון רחב של מחלות מפרקים דלקתיות ולא-דלקתיות. במאמר מפורטים סוגי הטיפולים וכן השפעות הלוואי (הקלות) שלהם והוריות-הנגד. מודגש, כי על אף הצלחתם של הטיפולים הבלניאולוגיים, הם אינם אמורים לבוא במקום הטיפולים המסורתיים אלא כתוספת להם.

(שיגרון; דרכי טיפול; ים המלח; טבריה; רפואה חלופית)

238

ראו גם:

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2005 (פריט מס' 200)

¨        

פניות לעזרה ראשונה נפשית בטלפון בתקופת האינתיפאדה (247)

¨        

הגדרה עצמית ויחסים בין-אישיים: מודל לפגיעות ולהפרעות מצב רוח במעבר לאימהות (248)

¨        

תופעת ההימנעות מבית-הספר – פוביה או סרבנות? (258)

¨        

חשבונות המגזר הממשלתי, 1995-2003 (277)

¨        

מסגרת לדיון במדיניות ההפרטה בשירותים חברתיים (283)

¨        

אובדנות בישראל (293)

¨        

Suicide Attempts in Israel: Age by Gender Analysis of a National Emergency Departments Database (294)

¨        

בריאות נפשית ופיזית בקרב נשים מוכות בנגב: בדואיות לעומת יהודיות (296)

¨        

סקרי כוח-אדם, 2004 (298)

¨        

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2003-2004 (299)

¨        

עובדים עם מוגבלות שפנו להתאמת שכר - מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ותעסוקתיים (312)

¨        

הסקר החברתי – 2005 (316)

¨        

התכנית "מסיכון לסיכוי": שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים מלידה עד גיל 3 במעונות יום בקהילה – מחקר הערכה (322)

¨        

רווחה נפשית בקרב דיירות בבתי-אבות בישראל (327)

¨        

Emotional Distress and Marital Adjustment of Caregivers: Contribution of Level of Impairment and Appraised Burden (330)

¨        

Israeli Youth in the Second Intifada: PTSD and Future Orientation (331)

¨        

Palestinian Youths of the Intifada: PTSD and Future Orientation (332)

¨        

"השירותים הווטרינריים", השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות – גיליון 2005 / 12-6 (381)

¨        

 

ה. חברה, תרבות ופנאי

פעולה חדשה

סקר / שאלון העדפות רוכבי אופניים

239

עמותת מועדון האופניים "רוכבי שמשון" - פורום אופניים ותיירות, בית שמש ושפלת הרי יהודה (בחסות "שותפות 2000 בית שמש, שפלת יהודה, וושינגטון ודרום אפריקה" של הסוכנות היהודית לארץ ישראל).

המוסד

כתיבת תכנית-אב לתשתית תיירות אופניים בהרי יהודה ושפלת יהודה.

המטרה

אפיוני הרוכבים: גיל, מין, מקום מגורים, סוג הרכיבה, סוג האופניים שבשימוש, מסלולים מועדפים, מטרת הרכיבה, תדירות הרכיבה ומשך הרכיבה; העדפות הרוכבים לגבי תשתית רכיבה על אופניים באזור שפלת יהודה והרי יהודה.

הנושאים הנחקרים

כ-100,000 איש, ומתוכם נדגמו כ-1,200 רוכבים.

האוכלוסייה

מילוי שאלונים באתר האינטרנט של העמותה ובאתרי הקרן הקיימת לישראל.

צורת המחקר

עיבוד הנתונים. פרסום צפוי לקראת סוף 2006.

השלב הנוכחי

אפשר לעיין בשאלון באתר האינטרנט של העמותה: www.s-riders.org.il. תוצאות הסקר יפורסמו אף הם באתר.

הערות

אדריכל אוטו פרידמן, יו"ר הפורום וראש צוות התכנון, רח' ראובן 81, בית-שמש   99544, טל': 9998269 (02); פקס': 9998268 (02); דואר אלקטרוני: ofriedma@trendline.co.il.

המרכז

 

(אופניים; פעילויות פנאי; דעת קהל)

פרסומים

כרמלי, אברהם:

מוזיאונים בישראל: סיכום הפעילות השנתית, 2004

מינהל התרבות, משרד החינוך, התרבות והספורט, תל-אביב 2006, 102 עמ'. בוצע על-ידי המרכז למידע ולמחקרי תרבות, פילת בע"מ.

בדו"ח זה נסקרת פעילותם של 51 מוזיאונים מוכרים שנתמכו על-ידי מינהל התרבות ב-2004. הדו"ח מבוסס על דיווחי המוזיאונים בנוגע לפעילותם השוטפת. הנתונים הכספיים נערכו על-פי "סרגל אחיד", המאפשר להשוות בין המוזיאונים בסעיפים של ההכנסות וההוצאות. בין הנתונים המוצגים: נתונים על פריטי האוספים, סוגי התערוכות, מאפיינים של האומנים, מאפיינים של המוזיאונים, אמצעי תיעוד ומידע, "ציון איכות" של המוזיאון, מספר המבקרים, הכנסות והוצאות, הקצבות של מינהל התרבות, כוח-אדם במוזיאונים ועוד. בין הממצאים: ב-2004 הוצגו 302 תערוכות חדשות; במוזיאונים נערכו כ-2.6 מיליון ביקורים (נבלמה מגמת הירידה בביקורים שהחלה ב-2000); הוצאותיהם של המוזיאונים הסתכמו בכ-296.66 מיליון ש"ח והכנסותיהם הגיעו לכ-291.44 מיליון ש"ח; 25% מהכנסות המוזיאונים, מקורם היה בהכנסות עצמיות, 37% מההכנסות הגיעו מתמיכה ציבורית, ו-38% מומנו מתרומות של המגזר הפרטי (לעומת 22% ב-2002); לאוספי המוזיאונים נוספו ב-2004 כ-24,500 פריטים, שרובם נתרמו; מוזיאון ישראל הוא המוזיאון שזכה למספר המבקרים הגדול ביותר, כ-429,000 מבקרים; מוזיאון ישראל קיבל את ציון האיכות הגבוה ביותר; שלושה מוזיאונים שקיבלו ציון נמוך מאוד הוזהרו בדבר הסרת ההכרה מהם אם לא יעשו שינוי יסודי תוך פרק זמן קצוב.

(מוזיאונים; תערוכות; אמנויות; צריכה תרבותית)

240

סואן, דן:

ממדינת רווחה לדרוויניזם חברתי: השסע הריבודי בישראל

הוצאת צ'ריקובר, אזור 2005, 327 עמ'.

כמעט מאה שנים לאחר פרסום ספרו של חוזה המדינה, תיאודור הרצל, "מדינת היהודים", עוסק ספר זה בסוגיית הפערים בחברה הישראלית, מדוע חזונו של הרצל בנוגע לצדק חברתי נמוג וכיצד, לדעת המחבר, הפכה ישראל ממדינת רווחה למדינה שמערכות השלטון בה פועלות לפי עקרונות הדרוויניזם. הספר מתמקד בארבע בעיות מרכזיות: 1) היחס ההפוך שבין המדד הגבוה לפיתוח אנושי, מצד אחד, לבין תחולת העוני הגבוהה, מצד שני; 2) הקשר שבין אופי תפקודן של ממשלות ישראל לבין קריסת מדינת הרווחה; 3) מאפייני השסע הריבודי הקשור ליחס לקשישים, למשפחות חד-הוריות ולקיבוצים; 4) הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה של ערביי ישראל. הספר כולל דיון תיאורטי רחב, והוא מלווה בשפע של תרשימים ולוחות סטטיסטיים.

(פער חברתי; מיצב חברתי-כלכלי; עוני; התערבות ממשלתית; קיבוצים; קשישים; ערביי ישראל; משפחות חד-הוריות; מדינת רווחה)

241

פדהצור, עמי; קנטי-נסים, דפנה:

כהנא מת וה"כהניזם" חי: מודל להסבר התמיכה בימין הקיצוני בישראל

"מגמות", מ"ד: 2 (פברואר 2006), עמ' 215-246 (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו של מחקר זה היתה להציע מודל להסבר התמיכה בהשקפות פוליטיות ימניות קיצוניות בישראל, בין היתר, בהתבסס על תיאוריות המשמשות להסבר התמיכה בימין הקיצוני באירופה. נבחנו שתי השערות בדבר הקשר שבין מאפיינים סוציו-דמוגרפיים לבין התמיכה בימין הקיצוני. לבחינת השערות אלו נבנו שני מודלים של משוואות מבניות, שאחד מהם הוא ישיר והשני הוא עקיף. המודל הראשון שימש לבדיקת הקשרים הישירים שבין משתנים חברתיים-דמוגרפיים לבין התמיכה בימין הקיצוני, והמודל השני כלל, בנוסף, משתנים מתווכים המתבססים על תיאוריות בפסיכולוגיה פוליטית בנוגע ליחסים בין קבוצות. לצורך המחקר רואיינו 706 אזרחי ישראל יהודים מעל גיל 18. נמצא, כי אמנם יש תפקיד מרכזי למאפיינים חברתיים-דמוגרפיים בהסבר התמיכה בימין הקיצוני (במיוחד רמת הכנסה נמוכה, רמת דתיות גבוהה ודירוג חברתי-כלכלי נמוך של יישוב המגורים), אולם אלו אינם מספקים. הממצאים תמכו גם בכך שעמדות פסיכולוגיות-פוליטיות כגון עוינות כלפי זרים ואמונה חזקה במסורת מתווכים בקשר שבין המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים לבין התמיכה בימין הקיצוני.

(עמדות פוליטיות; מיצב חברתי-כלכלי; שיטות מחקר; תיאוריות בפסיכולוגיה; זהות יהודית; שמרנות; מסורת; ערכים; סמכותנות; ביטחון אישי; יחסים בין קבוצות; עמדות חברתיות)

242

פריינטה, בלהה; אור, אמדע:

החברה הציונית-דתית בישראל: זהויות בקונפליקט? באיזה מובן?

"מגמות", מ"ד: 2 (פברואר 2006), עמ' 247-276 (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו של מחקר זה היתה לבדוק את מאפייני זהותם החברתית של אנשי הציונות הדתית. במחקר השתתפו 1,328 איש אנשי הציונות הדתית (439 מהתנחלויות בשטחים ו-689 מישובים בתחומי "הקו הירוק"). מתוכם, היו 412 משפחות אשר כללו זוג הורים ובנם/בתם בגיל 16-18. שאלון המחקר כלל 21 היגדים לבדיקת שלוש תת-זהויות – הישראלית, הדתית והמתנחלת -  ו-15 היגדים לבדיקת קונפליקטים. בין הממצאים: מבנה הזהות החברתית שנמצא כלל שלוש תת-זהויות – דתית, מתנחלת וישראלית (הישראלית היתה הפחות חזקה מהשלוש), ושני קונפליקטים – קונפליקט דתיות (חשש מהשפעת הרוב החילוני) וקונפליקט התנחלות (סתירה בין תת-הזהות הישראלית לתת הזהות המתנחלת); תת-הזהות הדתית של המתבגרים נמצאה חלשה משל הוריהם אך תת-הזהות המתנחלת נמצאה חזקה משל הוריהם; הקונפליקט שביטא סתירה בין תת-הזהות המתנחלת לתת-הזהות הישראלית נמצא חזק יותר דווקא בקרב תושבי היישובים שבתחומי הקו הירוק; ערכים בממד של שימור הקיים נמצאו קשורים לתת-הזהויות הדתית והמתנחלת, וערך האוניברסליזם נמצא קשור לתת-הזהות הישראלית.

(דתיים; יהודה ושומרון; זהות יהודית; זהות לאומית; דתיות; ערכים; עמדות חברתיות; התיישבות)

243

אמית, קארין; פופר, מיכה; גל, ראובן ואחרים:

הפוטנציאל להנהיג: ההבדלים בין "מנהיגים" ל"לא-מנהיגים"

"מגמות", מ"ד: 2 (פברואר 2006), עמ' 277-296 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה, שנעשה על-ידי המרכז למנהיגות איכותית בזכרון יעקב, נבחנה סוגיית היכולת להנהיג בקרב 402 חיילים קרביים שהיו לקראת סוף הטירונות. החיילים ומפקדיהם קיבלו שאלון סוציומטרי למילוי, שכלל פריטים הקשורים למנהיגות. השערת המחקר היתה שיימצאו הבדלים בין חיילים הנתפסים כ"מנהיגים" לאלה הנתפסים כ"לא-מנהיגים", כאשר בקרב הנתפסים כ"מנהיגים" יימצאו רמות גבוהות יותר של מוקד שליטה פנימי (ביטחון עצמי), רמות נמוכות יותר של חרדה תכונתית, מידה רבה יותר של אמונה במסוגלות עצמית כללית, רמת אופטימיות גבוהה וכן דפוס התקשרות בטוח. בין הממצאים: בין המשתנים דפוס התקשרות בטוח, מסוגלות עצמית ואופטימיות לבין המשתנים דפוס התקשרות נמנע, דפוס התקשרות חרד, מוקד שליטה חיצוני וחרדה תכונתית נמצאו קשרים שליליים; חיילים שנתפסו כ"מנהיגים" היו מובחנים באופן מובהק סטטיסטית מאלה שנתפסו כ"לא-מנהיגים" בכל חמשת משתני הפוטנציאל להנהיג; המשתנה המבחין ביותר בין "מנהיגים" ל"לא-מנהיגים" היה חרדה תכונתית.

(חיילים; מנהיגות; תכונות אישיות; דימוי עצמי; חרדה; אופטימיות; מוקד שליטה)

244

שחורי, מלי:

סטריאוטיפים אתניים ומרחק חברתי בחברה הישראלית

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 1 (ינואר 2006), עמ' 64-88 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבחנה התפיסה הסטריאוטיפית בחברה הישראלית בקרב שלוש קבוצות מוצא – ילידי ישראל, עולי חבר העמים ועולי אתיופיה. כמו כן, נבחנו תהליכי השוואה חברתית באמצעות אותה תפיסה סטריאוטיפית בין שלושת הקבוצות. במחקר השתתפו 167 תלמידי שנה א' במכללה האקדמית יהודה ושומרון, המכללה האקדמית אשקלון ואוניברסיטת בר-אילן: 63 היו ילידי ישראל, 54 ילידי חבר העמים ו-50 ילידי אתיופיה. המשתתפים מילאו שאלון הערכה של סטריאוטיפים ושאלון למדידת מרחק חברתי. בין הממצאים: הסטריאוטיפים המשותפים לכולם כלפי ילידי חבר העמים היו בנושאי השכלה, חוכמה ושאפתנות; אצל כל המשתתפים היתה נכונות רבה יותר להיות בקשר עם קבוצת המוצא (נישואין, עבודה ביחד וכו'); בקרב שתי קבוצות העולים התגלתה נכונות רבה יותר להינשא עם ילידי ישראל מאשר ביניהן; עולי אתיופיה דורגו במקום הנמוך ביותר (גם בעיני עצמם) – פחות חכמים, פחות שאפתנים ויותר פרימיטיביים; בלטה התאמה בין הסטריאוטיפים השליליים של עולי חבר העמים כלפי עולי אתיופיה לבין הימנעותם מקשר חברתי עם עולים אלה.

(סטראוטיפים עדתיים; עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; ילידי הארץ; יחסים בין-עדתיים; מפגשים חברתיים)

245

אברהמי, ארזה:

קבוצה חברתית, ערכי עבודה ותחום לימוד אצל סטודנטים לתואר ראשון בישראל

"סוציולוגיה ישראלית", ז': 1 (2005), עמ' 71-93 (עברית, סיכום באנגלית).

בעבודה זו נדונו שלוש שאלות: האם בקרב תלמידי תואר ראשון בחברה רב-תרבותית כמו ישראל יימצא בסיס משותף של ערכי עבודה, המאשש את ההנחה בדבר מבנה ערכים אוניברסלי; באיזו מידה ההערכה היחסית של ערכי עבודה שונים תימצא מבודלת לפי מגדר ולפי קבוצות חברתיות-תרבותיות עיקריות – אשכנזים, מזרחים, עולים חדשים וערבים; באיזו מידה יימצא קשר בין ערכי עבודה לבין הבחירה בתחומי לימוד שונים, המהווה לרוב החלטה גם על הכיוון המקצועי. מדגם המחקר כלל 1,810 סטודנטים ללימודי תואר ראשון או לימודי תעודה במוסדות לחינוך גבוה בישראל. הנחקרים התבקשו להעריך את חשיבותם של 19 ערכי עבודה בהחלטה על מקום עבודתם בעתיד ולציין את שני השיקולים החשובים ביותר לגביהם. בין הממצאים: ערכי העבודה המובילים הם "אתגר ועניין" ו-"התפתחות מקצועית"; הערכים בתחתית הם "תרומה לקהילה" ו-"עבודה בלי מתח"; בקרב סטודנטים לחינוך (מרביתם נשים) הודגשו ערכי זולתיות ונוחות, בעוד שבקרב סטודנטים לכלכלה, ניהול, תקשורת ומשפטים הודגשו ערכי הישגיות ומימוש יכולות אישיות.

(סטודנטים; ערכים חברתיים; עבודה; מקצועות לימוד; מוצא עדתי; הבדלים בין המינים)

246

גילת, יצחק; לצר, יעל:

פניות לעזרה ראשונה נפשית בטלפון בתקופת האינתיפאדה

"מגמות", מ"ד: 2 (פברואר 2006), עמ' 316-332 (עברית, סיכום באנגלית).

באינתיפאדת אל-אקצה, שפרצה בספטמבר 2000, נחשפה אוכלוסיית ישראל לאיום על הקיום הפיסי, שהתבטא בפעולות טרור. לכך נלוו ניפוץ התקוות להסדר והיעדר מנגנון להפסקת מצב הלוחמה. מטרותיה של עבודה זו היו: בדיקת שינויים בהיקף ובשכיחות הפניות למוקד עזרה ראשונה נפשית בטלפון (ער"ן) בעקבות האינתיפאדה לעומת התקופה שקדמה לה; בניית פרופיל דמוגרפי ומצבי של הפונים לער"ן עקב המצב הביטחוני בעת האינתיפאדה לעומת הפונים עקב נושאים אחרים; בחינת מאפייני התוכן של הפניות הקשורות לאינתיפאדה. במסגרת המחקר נדגמו פניות שנתקבלו בסניפי ער"ן בין תחילת 1999 עד אמצע 2002, ונערכה בדיקה איכותנית של טופסי רישום הפניות הטלפוניות. בין הממצאים: חל גידול בולט במספר הממוצע של הפניות לער"ן עקב המצב הביטחוני לאחר מועד תחילת האינתיפאדה (אם כי נמוך ממספר הפניות בעת מלחמת המפרץ); בקרב הפונים עקב המצב הביטחוני מתחילת האינתיפאדה, משקלם של הנשים ושל בני 25 ומעלה היה גבוה יחסית לתקופה הקודמת; משקלם של פונים המצפים להקשבה היה גבוה יותר אף הוא; התלונות העיקריות של הפונים התמקדו בתחושות של חרדה וחוסר אונים.

(אינתיפאדה; פעולות טרור; ער"ן; חרדה; בריאות הנפש; מצבי לחץ; ביטחון אישי)

247

בסר, אבי:

הגדרה עצמית ויחסים בין-אישיים: מודל לפגיעות ולהפרעות מצב רוח במעבר לאימהות

בתוך: "שמרי נפשך – בריאות נפשית בקרב נשים בישראל", אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, באר-שבע 2005, עמ' 109-140 (עברית, סיכום באנגלית). הספר מופיע גם באתר האינטרנט של המכון (למאמר, ראה חלק 3): http://brookdale.pionet.com.

במאמר זה מתואר מודל פסיכולוגי כוללני, המתבסס על מחקרים שנעשו בנושא הפרעות רגשיות לאחר הלידה. כן נדונים מספר מיתוסים הרווחים בחברה המערבית. על-פי המיתוס של אינסטינקט אימהי ואהבת אם, האימהות והאהבה הן התנהגויות אוטומטיות שאינן תלויות בדבר, אולם לפי הממצאים, ישנם תהליכים הרבה יותר מורכבים ורב-ממדיים ופחות ביולוגיים והורמונליים. נראה, כי תחילתו של התהליך הוא בהריון, ואולי עוד לפני כן, וכי הוא תלוי הקשר ומצב. לגבי מיתוס "ההריון כהגשמה עצמית", נמצא כי דווקא אמהות העסוקות בהגשמה עצמית (שיש להן ביקורת עצמית גבוהה), האימהות מהווה עבורן גורם לפגיעות. מיתוס נוסף שממצאי המחקרים מערערים הוא מיתוס האוטונומיה וההתקשרות במבנה הנשי. אחד האידיאלים הוא היכולת לפתח אוטונומיה ולהימנע מתלות, דבר הנכון גם בהקשר לגישות פסיכולוגיות טיפוליות מסוימות. על-פי המחקרים, לפחות במעבר לאימהות, התלות מהווה מגן פעיל המאפשר מעבר תקין, בעוד שביקורת עצמית - אוטונומיה - יוצרת פגיעות.

(אמהות; לידה; הריון; דיכאון לאחר לידה; הפרעות רגשיות; תיאוריות בפסיכולוגיה)

248

ראו גם:

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2006  (פריט מס' 196)

¨        

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2005 (200)

¨        

המערכת הארגונית הפנימית של הכפר בישראל וקשריה עם המועצה האזורית (201)

¨        

המחלקה לקידום נוער, עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי מס' 2, תשס"ה – 2004-2005 (257)

¨        

השכלה גבוהה כמפגש עם דעת, חברה ותרבות: תמורות בזהותן של נשים דרוזיות חלוצות ברכישת השכלה גבוהה (259)

¨        

המכון לחקר הטיפוח בחינוך – ידיעון מס' 25 (260)

¨        

חשבונות המגזר הממשלתי, 1995-2003 (277)

¨        

אובדנות בישראל (293)

¨        

Suicide Attempts in Israel: Age by Gender Analysis of a National Emergency Departments Database (294)

¨        

אלימות כלפי נשים: גורמים המנבאים את קרבנוּתן (295)

¨        

בריאות נפשית ופיזית בקרב נשים מוכות בנגב: בדואיות לעומת יהודיות (296)

¨        

קשרי הגומלין בין עבודה בשכר לעבודה במשפחה (307)

¨        

עוני בין דיסציפלינות: תרומתה של הסוציולוגיה לחקר העוני (317)

¨        

Emotional Distress and Marital Adjustment of Caregivers: Contribution of Level of Impairment and Appraised Burden (330)

¨        

Israeli Youth in the Second Intifada: PTSD and Future Orientation (331)

¨        

Palestinian Youths of the Intifada: PTSD and Future Orientation (332)

¨        

קריאה להרחבת המחקר הסוציולוגי של תאונות הדרכים (336)

¨        

 

ו. חינוך והשכלה

פרסומים

ההוצאה הלאומית לחינוך, 1962-2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1268 בסדרת פרסומי הלשכה, ירושלים 2006 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום מובאים סיכומים על ההוצאה הלאומית לחינוך, לפי מגזר מבצע, מגזר מממן, סוג ההוצאה וסוג השירות. הפרסום כולל לוחות המציגים סדרות רב-שנתיות רציפות לכל התקופה הנסקרת ולוחות מפורטים ומעודכנים לשנים 1990 עד 2001. מהנתונים שרוכזו אפשר לבחון את הגידול בהוצאות לחינוך במשך השנים ולקבוע איזה חלק מהגידול נובע משינוי כמותי ואיזה חלק יש לייחס לייקור השירותים. כמו כן, מוצגים היחסים שבין ההוצאה לחינוך ומרכיביה לבין ההכנסה הלאומית הגולמית, הצריכה וההשקעות. בפרסום מובאים גם נתונים על היקף המקורות שהופנו לשירותי החינוך, לפי סוג הפעילות - מי מימן את ההוצאות ואלו מגזרים סיפקו את השירותים. בנוסף, נכללים נתונים על ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל בהשוואה לארצות החברות ב-OECD - הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח.

(חינוך; שירותי חינוך; מוסדות חינוך; הוצאה לאומית; מימון; ממשלה; רשויות מקומיות; מלכ"רים; משקי-בית)

249

סטודנטים באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה, תשס"ה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 5, ירושלים 2006, 105 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם הוועדה לתכנון ולתקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים על מספר התלמידים (לפי מין, התואר, תחום הלימודים ומקצועות הלימוד) באוניברסיטאות, באוניברסיטה הפתוחה ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה בשנת הלימודים תשס"ה. הנתונים מוצגים בשלושה חלקים: א) נתונים תמציתיים על כלל הלומדים באוניברסיטאות, כולל השוואות לשנים קודמות; ב) נתונים מפורטים על הסטודנטים שלמדו בתשס"ה; ג) נתונים על הסטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה. בין הממצאים: בין תש"ן לתשס"ה כמעט הוכפל מספר הסטודנטים שלמדו באוניברסיטאות (מ-67,201 ל-124,044); באותן שנים, גדל מספר הסטודנטים שלמדו במכללות כמעט פי 10 (מ-8,286 ל-81,428); מספר הסטודנטים שלמדו במסלול האקדמי של האוניברסיטה הפתוחה באותן שנים גדל פי שלושה (מ-13,007 ל-39,014); שיעור הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות ירד מכ-76% בתש"ן לכ-51% בתשס"ה; חלקן של הנשים הלומדות באוניברסיטאות עלה מ-50.8% בתש"ן ל-55.9% בתשס"ה, ובמכללות האקדמיות שיעורן עלה מ-40.2 בתש"ן ל-45.7% בתשס"ה.

(סטודנטים; תארים אקדמיים; מקצועות לימוד; אוניברסיטאות; אוניברסיטה פתוחה; מכללות)

250

נבחנים בבחינות הבגרות בנתיב הטכנולוגי, 2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 2, ירושלים 2006, 111 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך, התרבות והספורט. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על תלמידי כיתות י"ב בנתיב הטכנולוגי בשנת הלימודים תשס"ג (2002/2003) ועל אלה מהם שניגשו לבחינות הבגרות ונמצאו זכאים לתעודות. הנתונים מוצגים לפי מגמות לימוד, מגזר, ארץ לידה, מוצא, פיקוח ועוד. לגבי הזכאים לתעודות, נעשתה הבחנה בין אלה שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות לבין זכאים אחרים. הצגת הנתונים כוללת שתי השוואות מרכזיות: כלל תלמידי הנתיב הטכנולוגי בהשוואה לכלל תלמידי הנתיב העיוני, לפי הישגים בבחינות הבגרות ולפי תכונות חברתיות-כלכליות; השוואה בין תלמידי המגמות בנתיב הטכנולוגי לפי הישגיהם בבחינות הבגרות. בין הממצאים: בתשס"ג למדו בכיתות י"ב בנתיב הטכנולוגי כ-32,000 תלמידים, שהיוו 35% מתלמידי המחזור (64% למדו בנתיב העיוני ו-1% בנתיב החקלאי); 81% מתלמידי הנתיב הטכנולוגי ניגשו לבחינות בגרות לעומת 89% מתלמידי הנתיב העיוני; 60% מהנבחנים בנתיב הטכנולוגי היו זכאים לתעודת בגרות לעומת 73% מתלמידי הנתיב העיוני; 75% מבין הזכאים לתעודת בגרות בנתיב הטכנולוגי עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות לעומת 83% מהזכאים בנתיב העיוני; שיעורי עמידה גבוהים בדרישות הסף של האוניברסיטאות מבין הזכאים לתעודה בנתיב הטכנולוגי היו בקרב תלמידי המגמות ביוטכנולוגיה, טכנולוגיות מידע והמגמה המדעית-טכנולוגית.

(חינוך טכנולוגי; בחינות בגרות)

251

תלמידים עולים במוסדות חינוך, תשס"ד

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 4, ירושלים 2006, 45 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך, התרבות והספורט. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים על תלמידים עולים במערכת החינוך, תכונותיהם והצלחתם בלימודים, עם דגש על שלוש קבוצות עיקריות - ילידי בריה"מ לשעבר, ילידי ארה"ב וילידי אתיופיה - בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל. בחלקו הראשון של הפרסום מוצגים נתונים על כלל התלמידים העולים והתפלגותם לפי משתנים אישיים ומוסדיים נבחרים. בחלק השני מוצגים נתונים על שיעורי הנשירה של תלמידי כיתות ז'-י"ב. בחלק השלישי מוצגים הישגי התלמידים העולים בכיתות י"ב בבחינות הבגרות. בין הממצאים: בתשס"ד למדו במערכת החינוך שבפיקוח משרד החינוך כ-150,000 תלמידים עולים, ומתוכם 62.6% היו ילידי בריה"מ לשעבר, 10.2% ילידי ארה"ב ו-10.1% ילידי אתיופיה; שיעורי הנשירה מלימודים בתשס"ד היו 5.1% בקרב ילידי בריה"מ לשעבר, 3% בקרב ילידי ארה"ב ו-3.4% בקרב ילידי אתיופיה, לעומת 2.6% בקרב ילידי ישראל; שיעורי הנבחנים והזכאים לתעודת בגרות בקרב העולים נמצאו גבוהים במעט מאלו של ילידי ישראל; שיעורי הזכאים לתעודת בגרות שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות בתשס"ד היו 48.6% בקרב ילידי ישראל, 48.7% בקרב כלל העולים, 14.4% בקרב ילידי אתיופיה, 52.4% בקרב ילידי בריה"מ לשעבר ו-61.2% בקרב ילידי ארה"ב.

(תלמידים; עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; אתיופיה [ארץ מוצא]; ארצות-הברית [ארץ מוצא]; נשירת תלמידים; בחינות בגרות)

252

חיפה: חינוך, מס' 5

המחלקה למחקר ולמידע סטטיסטי, עיריית חיפה, חיפה 2006, 56 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של העירייה: www.haifa.muni.il.

בפרסום זה, המהווה חלק משנתון העיר חיפה, מוצגים נתונים עדכניים על מערכת החינוך בחיפה, מגני הילדים העירוניים עד האוניברסיטאות. הנתונים מתייחסים בעיקר לשנת הלימודים תשס"ו (2005/2006), והם מוצגים בהשוואה לנתוני שנים קודמות. כמו כן, משולבות בפרסום השוואות בין שלוש הערים הגדולות בישראל והשוואות בין החינוך העברי לחינוך הערבי. הנתונים כוללים מידע על מוסדות החינוך והתלמידים הלומדים בהם לפי משתנים שונים, כגון הפיקוח, רובע המגורים, מספר הכיתות במוסד, ממוצע התלמידים בכיתה, נתיב הלימודים ותכונות דמוגרפיות. פרקים נבחרים בפרסום מוקדשים לנבחנים ולזכאים לתעודת בגרות, לנשירת תלמידים בכיתות ט'-י"ב, לתלמידים במוסדות חינוך על-תיכוניים ובאוניברסיטאות ולרמת ההשכלה של האוכלוסייה, לפי מספר שנות הלימוד והשגת התעודה הגבוהה ביותר. המידע מתבסס בעיקר על פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל נתוני משרד החינוך והאגף לחינוך בעיריית חיפה.

(חיפה; תלמידים; בתי-ספר; חטיבות ביניים; אוניברסיטאות; גני ילדים; נשירת תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; מסלול לימודים; תארים אקדמיים; חינוך עברי; חינוך ערבי)

253

סייקס, ישראל י'; רוזנפלד, יונה מ'; וייס, צילה:

למידה מהצלחות כמנוף ללמידה בית-ספרית: תכנית פיילוט, 2002-2005 – המתודה הראשונה: למידה מהצלחות העבר (המתודה הרטרוספקטיבית)

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, ירושלים 2006, 68 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם האגף לחינוך על-יסודי במשרד החינוך, התרבות והספורט. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

מטרתה של התכנית "למידה מהצלחות כמנוף ללמידה בית-ספרית" היא שתהיה לבית-הספר למידה משותפת מתמשכת, המותאמת למאפייניו הייחודיים של בית-הספר, כדי לאפשר לצוות בית-הספר לקדם את התלמידים באמצעות חיזוק משאביהם הפנימיים, זיהוי ושיפור דרכי למידה והתמודדות עם שאלות הקשורות ללמידה ולאקלים בית-הספר. פרסום זה כולל תיאור של התכנית ויעדיה. בבסיס התכנית יש שלוש מתודות, והפרסום מתמקד במתודה הראשונה – "למידה מהצלחות העבר". מתודה זו מאפשרת למשתמשים בה להמיר ידע סמוי (ידע שנעשה בו שימוש בעבר) לידע גלוי, מעובד ומכוון לפעולה. זאת, כמנוף ראשון להנחלת למידה מתמשכת. בפרסום מובאים ארבעה נספחים: "מסע הלמידה מהצלחות" כפי שנעשה בבית-הספר "אורט אלון" שבנצרת עילית; מצגות המתארות את העשייה בבתי-ספר שונים בנושאים של הפחתת רמת האלימות, הצלחה לימודית של ליקויי למידה, יזמות עסקית במסגרת בית-הספר ופיתוח צוות מורים; תהליך הלמידה בחטיבת ביניים בכפר כנא; רשימת בתי-הספר והצוותים שהשתתפו בתכנית בשנת הלימודים תשס"ה (2004/5).

(בתי-ספר תיכוניים; חטיבות ביניים; תכניות התערבות; למידה; הכשרת מורים; הישגים לימודיים; אקלים בית-ספרי)

254

פרידמן, יצחק; אלמוג-ברקת, גרניט:

ערכים ארגוניים בבית-הספר

מכון הנרייטה סאלד, ירושלים 2006, 71 עמ'.

ערכים הם היסוד שעליו מבססים אנשים את פעולותיהם ואת מעשיהם, וכך הדבר גם בנוגע לארגונים ולבתי-ספר. הערכים הם מושגים או אמונות בדבר דפוסי התנהגות, מטרות או יעדים, ובארגון הם אלה שיוצרים את האקלים הארגוני ומגבשים את תרבות העבודה שלו. בעבודה קודמת, שבה נבחנו הערכים הארגוניים בבתי-ספר על-פי תיאוריות שונות, זוהו שבעה ערכים מרכזיים: אוטונומיה, הישגיות, חדשנות, רווחה, קונפורמיות, מסגרתיות ושמרנות. בתי-ספר מסוגים שונים ואף בתי-ספר מאותו סוג מייחסים מידה שונה של חשיבות לערכים אלה. בעבודה זו מוצג כלי למדידת הערכים בבתי-הספר, שהוא שאלון שנועד למילוי על-ידי מורים ומנהלים. השאלון נבנה על סמך שלושה מחקרים על מבנה הערכים הארגוניים בבתי-הספר, והוא מכוון למדוד את שכיחות הפעולות, ההתנהגויות או המצבים בבית-הספר, המהווים ביטוי מעשי של הערכים הארגוניים בבית-הספר כפי שהם נתפסים על-ידי המורים והמנהלים.

(בתי-ספר; ערכים; כלי מדידה)

255

רש, נורה; קרמרסקי, ברכה:

צדק בבית-הספר: תפיסות של תלמידים ומורים בדבר חלוקה צודקת של ציונים

המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית-הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2005, 72 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

בפרסום זה מוצגים ממצאי מחקר שעסק בשלושה נושאים עיקריים: תפיסות של תלמידים בנוגע למשקלם היחסי של עקרונות החלוקה הצודקת של ציונים במקצועות השונים; רמת תחושות הקיפוח לגבי ציונים בקרב תלמידי בתי-ספר על-יסודיים, התפלגותן הקבוצתית במקצועות ובמגזרי החינוך השונים והקשר שלהן למאפייני רקע אישי ומשפחתי ולמאפיינים לימודיים של התלמידים; תפיסות המורים במקצועות השונים בנוגע לחלוקה צודקת של ציונים. המחקר נעשה בשילוב עם מחקר PISA להשוואה בין-לאומית של אוריינות תלמידים בני 15 בשלושה תחומי דעת עיקריים – שפת אם, מתימטיקה ומדעים (לגבי מחקר PISA, ראו חוברת מס' 140, פריט מס' 648). במחקר השתתפו כ-4,500 תלמידים מ-165 בתי-ספר מכל מגזרי החינוך הציבורי – ממלכתי, ממלכתי-דתי, חרדי וערבי. במקביל, כ-380 מורים המלמדים מקצועות אלה בבתי-הספר שנדגמו ענו על שאלון שהתייחס לנורמות המנחות אותם בעת חלוקת הציונים.

(בתי-ספר תיכוניים; ציונים; צדק)

256

המחלקה לקידום נוער, עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי מס' 2, תשס"ה – 2004-2005

המחלקה לקידום נוער, מינהל החינוך, התרבות והספורט, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2006, 63 עמ'.

בשנתון סטטיסטי זה, השני בסדרה, מוצגים נתונים שנאספו במרכז המידע של המחלקה לקידום נוער בעיריית תל-אביב-יפו. מחלקה זו מטפלת בילדים ובמתבגרים מנותקים והנמצאים במצבי סיכון. המטרה היא לנסות לשלב אוכלוסייה זו במסגרות נורמטיביות ולהציע לה שירותים שונים. בין ממצאי הדו"ח: בשנת הלימודים תשס"ה טופלו על-ידי המחלקה 2,977 בני-נוער, 60% מהם בגילים 14-18; 30% מבני הנוער התגוררו ביפו, רובם מהמגזר הערבי; כ- 40% מהמטופלים לא למדו במסגרת נורמטיבית, וכ-41% מהם נשרו ממערכת החינוך גם בשנים קודמות; 503 בני נוער טופלו בתכניות למניעת התמכרויות והתנהגויות סיכון, 56% מהם בכיתות ט'-י'; 106 בני נוער קיבלו תגבור לימודי כדי למנוע את נשירתם מבתי-הספר, מתוכם כ-40% בכיתה י"א; קציני הביקור הסדיר טיפלו ב-1,480 תלמידים ובני נוער, ובעקבות הטיפול הוחזקו/שולבו בבתי-ספר 79% מהמטופלים; מדריכי הנוער טיפלו ב-1,249 בני 12-21, ומתוכם 486 שולבו מחדש בבתי-ספר, 238 שולבו בתעסוקה ו-39 התגייסו לצה"ל; בתכנית היל"ה (תכנית המבוססת על הוראה פרטנית) למדו בתשס"ה 191 בני נוער; במע"ן (המרכז העירוני לנוער נושר) שולבו 75 בני נוער בשלוש מגמות מקצועיות.

(נוער במצוקה; תל-אביב-יפו; נשירת תלמידים; שירותים חברתיים; שיקום נוער; מועדונים; הזדמנויות בחינוך; מניעת השימוש בסמים)

257

טנא, צילה:

תופעת ההימנעות מבית-הספר – פוביה או סרבנות?

"מגמות", מ"ד: 2 (פברואר 2006), עמ' 333-353 (עברית, סיכום באנגלית).

מטרותיה של עבודה זו היו לבחון את מקורותיה של תופעת ההימנעות מבית-הספר, לעמוד על אפיוני התופעה ולהציע דרכים לטיפול. בבסיס העבודה יש שתי נקודות מוצא תיאורטיות – דינמית והתנהגותית. הראשונה מדגישה את הפרט ואת הדינמיקה של יחסיו עם בני משפחתו, במיוחד עם הוריו, והשנייה מתמקדת בהשפעת הסביבה ובית-הספר. בגילים הצעירים יותר נעשית הבחנה בין "חרדת נטישה", "פוביית בית-הספר" וסירוב תגובתי ללכת לבית-הספר, ובגיל ההתבגרות נעשית הבחנה בין "דיכאון" כגורם להימנעות מבית-הספר לבין "השתמטות" מבית-הספר, שהרקע שלה הוא שונה. דרכי הטיפול המוצעות בעבודה נבחנות על-פי התיאוריות ועל-פי האפיון הדיפרנציאלי של ההתנהגות הנמנעת. כמו כן, מציגה המחברת מודל סכמטי אינטגרטיבי של ההסברים לתופעת ההימנעות מבית-הספר ומראה את נקודות החפיפה והשוני שביניהם. מודגש הצורך לשלב טיפולים שונים, קצרי-טווח וארוכי-טווח, הן עם הילדים והן עם הוריהם והמערכות הקולטות אותם, תוך התייחסות רב-מקצועית לתופעת ההימנעות ושילוב מטפלים מתחומי החינוך והרווחה.

(למידה; נשירה מלימודים; חרדה; דיכאון; יחסי הורים – ילדים; אקלים בית-הספר; יחסי מורים – תלמידים; אלימות בבית-הספר; דימוי עצמי; חוסן נפשי; שיטות טיפול)

258

וינר-לוי, נעמי:

השכלה גבוהה כמפגש עם דעת, חברה ותרבות: תמורות בזהותן של נשים דרוזיות חלוצות ברכישת השכלה גבוהה

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 1 (ינואר 2006), עמ' 5-30 (עברית, סיכום באנגלית).

לקראת סוף המאה ה-20 החלו נשים דרוזיות ללמוד באוניברסיטאות בישראל. עד אז נמנעו נשים מהאוכלוסייה הדרוזית לרכוש השכלה גבוהה, בעיקר עקב הגבלות הקשורות למסורת. הלימודים האקדמיים וזירת האוניברסיטה מנחילים ערכים של ידע ותרבות ומאפשרים מפגש עם דעת, חברה ופרקטיקות המכוננים, יחד עם הידע הנלמד, את הפרט ואת זהותו. במאמר זה נבחנים השינויים שחלו בזהותן של הסטודנטיות הדרוזיות, כפי שנמצאו בסקר שנעשה בקרב 34 נשים דרוזיות, שהיו הראשונות מהחברה הדרוזית שפנו לחינוך גבוה. סטודנטיות אלו התגוררו בגליל, ורובן היו נשואות או מאורסות כאשר החליטו לפנות ללימודים אקדמיים. במאמר מתוארים היבטים של מקורות השינוי, תהליכים שונים של תמורות בזהות ורובדי זהות שונים שעוצבו בעת תקופת לימודיהן.

(דרוזים; נשים; השכלה גבוהה; חברה מסורתית; שינוי חברתי; שינוי תרבותי; דימוי עצמי)

259

המכון לחקר הטיפוח בחינוך ידיעון מס' 25

המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית-הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2006, 30 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית).

בידיעון זה, שיצא לאור באפריל 2006, מוצג מידע על מחקרי המכון הנמצאים בתהליך (כולל שמות החוקרים והגופים הממנים), מחקרים שהסתיימו ומאמרים וספרים שפורסמו באחרונה. כמו כן, מובא מידע על כנסים וימי עיון שהתקיימו במכון, מידע על חוקרי המכון, מידע על אורחים שהגיעו מחו"ל ומידע על תכניות מיוחדות שנערכו בקהילה. המחקרים הנמצאים בתהליך מקיפים את הנושאים הבאים: חינוך במשפחה ובקהילה, החינוך בגיל הרך, התפתחות ולמידה, בית-הספר ותכניות לימודים, מדיניות חינוכית, חינוך גבוה, קליטת עלייה, הכשרת מורים, חינוך מקצועי, מיעוטים ומחקרי השוואה בין-תרבותית. במדור "זרקור על מחקר" מובאת סקירה רחבה של המחקר "כישורים – פיתוח החשיבה הטיעונית ותרבות השיח בבית-הספר ומחוץ לו". במדור "זרקור על תכניות חינוכיות" מובאת סקירה על "פרוייקט הנערה – הכנת נערות לגיוס לצה"ל".

(מחקר בחינוך; תכניות לימודים; תכניות התערבות)

260

ראו גם:

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2006  (פריט מס' 196)

¨        

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2005 (200)

¨        

מעקב אחרי עולי אתיופיה באשדוד: השוואה בין שנת 2004 לשנת 2002 (202)

¨        

פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל, 1998-2002 (208)

¨        

תגובות סטודנטים לרפואה להתנסותם באונקולוגיה (223)

¨        

קבוצה חברתית, ערכי עבודה ותחום לימוד אצל סטודנטים לתואר ראשון בישראל (246)

¨       

חשבונות המגזר הממשלתי, 1995-2003 (277)

¨        

מסגרת לדיון במדיניות ההפרטה בשירותים חברתיים (283)

¨        

סקרי כוח-אדם, 2004 (298)

¨        

הסקר החברתי – 2005 (316)

¨        

התכנית "מסיכון לסיכוי": שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים מלידה עד גיל 3 במעונות יום בקהילה – מחקר הערכה (322)

¨        

 

 

ז. חקלאות ומשק המים

פרסומים

שטרנליכט, רפאל:

תקציר ההתפתחויות בחקלאות בשנת 2005: סיכום ביניים

הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות והכפר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ראשון-לציון 2006, 54 עמ', בשיתוף עם החטיבה להתיישבות, הסוכנות היהודית לארץ ישראל. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד החקלאות: www.moag.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מעודכנים על מצב החקלאות בישראל ב-2005 בהשוואה לשנים קודמות. בין הממצאים: ערך הייצור החקלאי הסתכם בכ-19.6 מיליארד ₪ (עלייה ריאלית של 4.2% בהשוואה ל-2004); ערך הייצוא החקלאי הטרי (במונחי תמורה ליצרן) גדל ריאלית ב-6.8%, ומשקלו בכלל הייצור החקלאי הגיע ל-25.1% (בהשוואה לכ-28% בתחילת שנות ה-80'. משקלו בכלל הייצוא של המשק הישראלי הגיע ל-2.8%); נרשם גידול כמותי של 4.7% בצמיחת החקלאות (תמ"ג), לעומת גידול של 17.9% ב-2004 (צמיחת המשק הישראלי ב-2005 היתה בשיעור של 5.2%); בכלל ענפי גידולי השדה נרשמה ירידה ריאלית של כ-3.8% בערך התפוקה; בענף ההדרים נרשמה עליית ערך ריאלית של 25.1%, לעומת עלייה של 9% ב-2004; בענף המטעים גדל ערך הייצור ב-3.7%; בענף הפרחים נרשמה ירידה ריאלית של 1.7%; בענף הלול נרשמה עלייה ריאלית של 1.9%; בענף הבקר נרשמה עלייה ריאלית ש 7.9%; בענף הצאן נרשמה עלייה ריאלית של 15.8%; בענף הדיג נרשמה עלייה ריאלית של 8.8%; בהכנסה הנובעת מחקלאות נרשמה עלייה ריאלית של 6.6%; במספר המועסקים היתה עלייה של 2.8%, שהושפעה בעיקר מגידול של 7.2% במספר המועסקים הלא-ישראלים, אשר חלקם בחקלאות עלה ל-40%, לעומת 38.2% ב-2004.

(חקלאות; תפוקה; ייצוא; גידולי שדה; פירות; ירקות; בעלי חיים; מחירים; מים; תעסוקה; הכנסה; עובדים זרים)

261

Kimhi, Ayal:
Has Debt Restructuring Facilitated Structural Transformation on Israeli Family Farms?
Pinhas Sapir Center for Development, Tel-Aviv University, Tel-Aviv 2006, 30 pages. The publication appears also on the Center’s Website: http://sapir.tau.ac.il.

מגזר המשקים החקלאיים בישראל עבר בעשורים האחרונים שינויים מבניים ניכרים. שינויים אלה כללו את השבתתם של משקים חקלאיים עצמאיים רבים, מחד גיסא, והגדלת שטחם של המשקים הנותרים, מאידך גיסא. נוסף על כך, עלה שיעור החקלאים העוסקים בעבודה שאינה חקלאית. שינויים אלה הואצו עקב משבר החובות ב-1985 וההיתרים להעסקת עובדים זרים בתחילת שנות התשעים. בעבודה זו נדונה השפעת משבר החובות והחקיקה להסדרתו ב-1992 על השינויים המבניים. מקורות המידע לעבודה היו סדרת סקרים שנתיים של משרד החקלאות והלמ"ס על הפעילות החקלאית ב-1992-2001 והדו"ח השנתי ל-2004 של מנהלת הסדר החוב. בין הממצאים: הגעה להסדר חוב תרמה לגידול שטחו של המשק החקלאי; לא נמצאה השפעה משמעותית של הסדר החוב על יציאה מהמשק החקלאי ופנייה לעבודה מחוץ למשק. בעבודה נדונה באופן מיוחד השפעתם של גודל החוב ומשך החוב.

(חקלאות; מושבים; חקלאים; התערבות ממשלתית)

262

ראו גם:

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2006  (פריט מס' 196)

¨        

מאגר נתוני כינרת: דו"ח שנתי – 2005 (289)

¨        

תחזית מועדי-ים לחופי הים התיכון של ישראל לשנת 2006 (290)

¨        

תחזית מועדי-ים לחופי מפרץ עקבה / אילת (ים סוף) לשנת ‏2006 (291)

¨        

השפעת השטח הבנוי על הנגר העלי במרחב עירוני: בהדגמה במישור החוף (292)

¨        

סקרי כוח-אדם, 2004 (298)

¨        

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2003-2004 (299)

¨        

"רבעון לסטטיסטיקה חקלאית", כרך 37: 1 – ינואר-מרס 2006 (357)

¨        

"השירותים הווטרינריים", השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות – גיליון 2005 / 12-6 (381)

¨        

 

 

ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

פרסומים

מאזן התשלומים של ישראל, 2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 11, ירושלים 2006 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על-גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על מאזן התשלומים של ישראל ועל מצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל ב-2005. החשבון השוטף וחשבון ההון כוללים נתונים מנוכי עונתיות, נוסף על הנתונים המקוריים. הלוחות שבפרסום: מאזן התשלומים - סיכום; החשבון השוטף; סחר סחורות; סחר שירותים; הכנסות; העברות שוטפות והעברות הון; התאמות נתוני סחר חוץ להגדרות מאזן התשלומים; התפלגות יצוא ויבוא שירותים אחרים, לפי ענפי כלכלה; יצוא שירותי תיירות, לפי ארץ אזרחות; החשבון הפיננסי; הנכסים וההתחייבויות של המשק בחו"ל; שינויים בחובות לחו"ל, לפי מגזר. בין הממצאים: העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ב-2.4 מיליארדי דולר (1.8 מיליארדים ב-2004); הגירעון בחשבון הסחורות והשירותים הסתכם ב-0.8 מיליארדי דולר (0.7 מיליארדים ב-2004); העודף בחשבון השירותים הסתכם ב-3.3 מיליארדי דולר (2.2 מיליארדים ב-2004); ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל הסתכמו ב-6.1 מיליארדי דולר (1.7 מיליארדים ב-2004); ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל הסתכמו ב-2.3 מיליארדי דולר (3.4 מיליארדים ב-2004). הנתונים העיקריים של מאזן התשלומים ומצבת החובות והנכסים עם חו"ל מתפרסמים באופן שוטף ב"ירחון הסטטיסטי לישראל".

(מאזן התשלומים; ייצוא; ייבוא; השקעות; הכנסה)

263

ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי, 1995-2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1266, ירושלים 2005 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים אומדנים מפורטים של הרכב ההוצאה לצריכה פרטית, לפי ענף ולפי סוג, במחירים שוטפים ובמחירי 2000, לשנים 1995 עד 2004. הוצאה זו מוינה לפי מקור האספקה (ייצור מקומי או ייבוא), ענף כלכלי (הענף האופייני שבו הסחורות והשירותים למיניהם מיוצרים בדרך כלל) וסוג (מיון לפי קבוצות סחורות ושירותים - מזון, משקאות, טבק, הלבשה, הנעלה, ציוד למשק-הבית, שירותי בריאות, חינוך, תחבורה וכדומה, שמשקי-הבית רכשו). נוסף על כך, פורטו השירותים שסיפקו למשקי-הבית מוסדות ללא כוונת רווח, שהוצאותיהם העיקריות אינן ממומנות על-ידי הממשלה. בין הממצאים: ההוצאה לצריכה פרטית הגיעה ב-2004 ל-309.9 מיליארדי ₪ (59.1% מהתוצר המקומי הגולמי ו-38.7% מסך השימושים במקורות); ההוצאה הפרטית הממוצעת לנפש ב-2004 היתה כ-45.5 אלף ₪; התפלגות ההוצאה לצריכה של משקי-הבית בשוק המקומי, במחירים שוטפים ב-2004, היתה 32.4% לשירותים, 21.9% לדיור, 19.9% למזון, משקאות וטבק, 10.6% להלבשה, הנעלה, ספרים ומוצרים אישיים אחרים, 9.3% למוצרים בני-קיימא ו-5.9% לדלק ולחשמל.

(צריכה; משקי-בית; הוצאות משפחה)

264

סקר החברות והעסקים: הרביע הראשון של 2006

מחלקת המחקר, בנק ישראל, ירושלים 2006, 20 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

סקר רבע-שנתי זה מבוסס על שאלון לחברות ולעסקים בענפי המסחר, התעשייה, הבנייה, השירותים העסקיים, המלונאות, התחבורה והתקשורת. בסקר, מתבקשות החברות לדווח על כיווני השינויים בפרמטרים השונים ולציין את עוצמת השינוי (עלה, ירד או נשאר יציב). הסקר מתייחס להתפתחויות בפועל ברבע הנחקר, תוך השוואה לרבעים קודמים וציפיות לרבע הבא. בין הממצאים: ברבע הראשון של 2006 נמשכה העלייה בסך הפעילות במשק: תעשייה – עליות במכירות ליצוא ובמכירות לשוק המקומי וצפי להמשך המגמה ברבע הבא; מסחר – עליות במכירות וצפי לעלייה נוספת ברבע הבא; שירותים עסקיים – עלייה בפדיון, מפעילות בישראל ובחו"ל, וצפי להמשך המגמה ברבע הבא; בתי מלון – עלייה ניכרת בלינות תיירים מחו"ל, עלייה מתונה בלינות ישראלים וצפי לעלייה נוספת ברבע הבא; בנייה – עלייה קלה בפעילות, לאחר יציבות בשלושת הרבעים הקודמים, וצפי להמשך העלייה ברבע הבא, במיוחד של החברות הגדולות; תחבורה ותקשורת – עלייה בפעילות, בעיקר במכירת שירותים, וצפי להמשך העלייה ברבע הבא. ההערכה הממוצעת של החברות לגבי האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים היא 2.8% (2.6% ברבע הקודם). שער החליפין הצפוי הוא 4.83 ₪ לדולר (4.76 ₪ ברבע הקודם).

(חברות עסקיות; תפוקה; פידיון; ייצוא; מסחר; תעשייה; בנייה; שירותים; תיירות; תחבורה; תקשורת; תעסוקה; מחירים; אינפלציה; שער חליפין)

265

זליכה, ירון:

העשור האבוד השני והלקחים ממנו

"הרבעון הישראלי למסים", ל"ב: 125 (ינואר 2006), עמ' 7-10. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוזיאון למסים: www.mof.gov.il/museum.

לאחר מלחמת יום הכיפורים עד תכנית הייצוב הכלכלית של 1985 חלה ירידה משמעותית בצמיחת המשק הישראלי. אותה תקופה מכונה "העשור האבוד". לדעת המחבר, זהו העשור האבוד הראשון וכי עשור אבוד נוסף היה בתקופה 1995 עד 2003. האינתיפאדה היתה אחד הגורמים להרעה במצב הכלכלי, אך המחבר מונה שלושה גורמים עיקריים אחרים שלדעתו הביאו למצב זה: 1 ) מדיניות פיסקלית מרחיבה – המשק סבל מגידול מתמשך של ההוצאה הציבורית ושל נטל המס, וב-2002 הגיע שיעור ההוצאה הממשלתית בתוצר לשיא עולמי שלילי של 55 אחוזי תוצר; 2) היווצרותה של תרבות אי-עבודה – הורחבו תקציבי הרווחה, ומאות אלפי עובדים זרים הגיעו לישראל, כך שהתעצם הרצון לא לעבוד (שיעור האבטלה הגיע לשיא של 11% באופן רשמי ושל כ-15% באופן לא רשמי); 3) עידוד הייצוא על חשבון הצריכה הפרטית. תפנית חיובית חלה במרס 2003, כאשר הממשלה החליטה לטפל טיפול שורש בשלוש הבעיות: הקטנת ההוצאה הציבורית כדי לפנות מקורות לטובת הפחתת מסים והפחתת נטל החוב הציבורי בתוצר, מה שאיפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית; טיפול בתרבות אי-העבודה באמצעות הקטנת קצבאות וקביעת קריטריונים נוקשים לזכאות לדמי אבטלה, נוסף על גירוש עובדים זרים והפעלת תכנית ויסקונסין; עידוד הצריכה הפרטית, כאשר עיקר הפחתות המסים מיועד למטרה זו. בסוף המאמר מובאות המלצות להמשך הצמיחה במשק.

(צמיחה כלכלית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית; התערבות ממשלתית; תעסוקה; אבטלה; צריכה; מיסוי; קצבאות)

266

זוסמן, נועם:

רוח קדים באחד העם: התנהגות הבורסה של ת"א ערב מלחמת המפרץ השנייה

"הרבעון הישראלי למסים", ל"ב: 125 (ינואר 2006), עמ' 48-64. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוזיאון למסים: www.mof.gov.il/museum.

בעבודה זו נבחנה תגובת הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב לשינויים בהסתברות למלחמה בין ארצות-הברית לעירק, בחצי השנה שקדמה לפרוץ מלחמת המפרץ השנייה במרס 2003. הסתברות זו נבדקה באמצעות שלושה מדדים: קצב רענון ערכות המגן בישראל; מחירי מניות בשוק הימורים על מועד מיגור שלטונו של סדאם חוסיין והערכת הסתברות יומית של פרשן פוליטי אמריקאי בכיר. בין הממצאים: האצה בקצב רענון ערכות המגן הביאה לירידה קלה במדד המניות הכללי, והכפלה בקצב הרענון הובילה לירידה בשיעור של כ-1% במדד המניות; בחלוקה ענפית נמצא, כי מניות של חברות בענפי הנדל"ן, המסחר והשירותים נפגעו יותר, בעוד שמניותיהן של חברות בתחומי הכימיה (כולל תרופות), הגומי והפלסטיק עלו, כנראה עקב גידול בביקוש לתוצרתן של חברות אלו; השינויים בקצב הרענון תאמו באיחור את השינויים בשערי מניות ההימורים לגבי מועד מיגור המשטר בבגדאד; ברוב התקופה (חוץ מאשר בפברואר 2003) קצב רענון ערכות המגן והערכות הפרשן הפוליטי היו דומים.

(מלחמת המפרץ; בורסה; מניות; חברות עסקיות; אמצעי מיגון)

267

בר, חדוה; קוסנקו, קונסטנטין:

אנליסטים הממליצים על מניות של חברות קשורות: האם השוק מבין את הפוטנציאל לניגוד עניינים?

"סקר בנק ישראל" (בהוצאת מחלקת המחקר, בנק ישראל), מס' 78 (נובמבר 2005), עמ' 61-93. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

אנליסטים ממליצים לעתים לרכוש מניות של חברות שבהן מחזיק המתווך הפיננסי המעסיק אותם. מצב זה טומן בחובו פוטנציאל לניגוד עניינים. בעבודה זו נבדק האם הפוטנציאל מתממש, האם השוק מזהה פוטנציאל זה וכיצד הוא מגיב. במחקר נעשה שימוש במאגר מידע שכלל 1,000 המלצות של 43 אנליסטים שניתנו ב-1999-2001. 15% מההמלצות היו לגבי מניות שהוחזקו על-ידי המתווך הפיננסי המעסיק את האנליסט. בין הממצאים: אנליסטים בעלי חזקה, בניגוד לאנליסטים עצמאיים, המליצו לרכוש את המניה בעיתוי הטוב ביותר לשם הגנה על האינטרס של המתווך הפיננסי המעסיק אותם, כשביצועי המניה היו בירידה; השוק לא זיהה את הפוטנציאל לניגוד עניינים וכי הוא התייחס באופן דומה להמלצות של אנליסטים בעלי חזקה ולאלו של אנליסטים עצמאיים בשבוע שסביב ההמלצה; בחינת התשואה במשך חצי שנה לאחר ההמלצה העלתה, כי משקיעים שקנו מניות לפי המלצות של אנליסטים בעלי חזקה השיגו בדיעבד תשואה נמוכה יותר מזו שיכלו להשיג אילו פעלו לפי המלצות של אנליסטים עצמאיים.

(בורסה; שוק ההון; מניות)

268

גרוסברג, אשר; שרייבר, בנצי:

הפעילות הספקולטיבית של תושבי ישראל במטבע חוץ – באשראי ובפיקדונות

"סקר בנק ישראל" (בהוצאת מחלקת המחקר, בנק ישראל), מס' 78 (נובמבר 2005), עמ' 95-130. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו נבחנה הפעילות באשראי ובפיקדונות במט"ח ובשקלים של תושבי ישראל בין מרס 1995-דצמבר 2003. בעבודה מוצג מדד לבדיקת היקף הפעילות הספקולטיבית במט"ח בסך כל הפעילות באשראי ובפיקדונות במגזרי ההצמדה השונים, לשם הבחנה בין פעילות ספקולטיבית (נטילת הלוואות מט"ח והפקדתן בפיקדונות שקליים תוך ניצול פערי התשואות) לבין פעילות שאינה ספקולטיבית. נמצאה עדות לפעילות ספקולטיבית בין מרס 1995-יולי 1997 – תקופה שבה בנק ישראל התערב במסחר, כאשר ברוב התקופה נע שער הסל בצמידות לרצועת הניוד התחתונה. הגורם שהשפיע ביותר על פעילות זו היה פער התשואות המותאם לסיכון שער החליפין. עוד נמצא, כי השינויים במשקל האשראי במט"ח בתקופה הנחקרת נבעו מגידול בפעילות במגזר השקלי הלא-צמוד. בתקופה זו ירדו הציפיות האינפלציה אך עלה סיכון שער החליפין. ההשפעה המובהקת ביותר על ההתפתחויות היתה של השינויים בציפיות לאינפלציה: ככל שירדו הציפיות לאינפלציה וסביבת האינפלציה התמתנה, כך גדלה הפעילות במגזר השקלי הלא-צמוד.

(אשראי; פיקדונות; מטבע חוץ; שער חליפין; אינפלציה; מדיניות מוניטרית)

269

שטיין, רועי:

ההתפלגות הצפויה של שער החליפין שקל-דולר: התפלגות א-פרמטרית הגלומה באופציות מטבע חוץ

"סוגיות בבנקאות" (בהוצאת יחידת המחקר של המפקח על הבנקים, בנק ישראל), מס' 17 (נובמבר 2005), עמ' 37-60. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

אומדני ציפיות הציבור, המשתקפים במחירי הנכסים הפיננסיים, מהווים בסיס לניתוח ההתפתחויות המוניטריות ותנועות ההון של המגזר הפרטי. בעבודה זו נבחנה מידת אי-הוודאות של אומדנים אלה בשיטת הגזירה הא-פרמטרית. שיטה זו מבוססת על רגישות מחירי האופציות ביחס לשערי המימוש שלהן בתאריכי מימוש זהים. במסגרת העבודה, נאמדה ההתפלגות הצפויה של שער החליפין שקל-דולר באמצעות אופציות לטווח של שלושים יום (השונות בשערי המימוש) שנסחרו בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב בתאריכים נבחרים. נמצא, כי התפלגות שער החליפין משתקפת היטב במחירי האופציות בשערי מימוש שונים, בגלל הרגישות הרבה של מחיריהן להתפתחויות הצפויות בשווקים הפיננסיים. בניתוח ההתפלגויות אפשר לאמוד את ציפיות הציבור לגבי שער החליפין ולחשב את ההסתברויות לפיחות/ייסוף בשערים קבועים.

(שער חליפין; מניות; שוק ההון; ציפיות)

270

אלקיים, דוד; ארגוב, איל:

ניסוח ואמידה של מודל ניאו-קיינסיאני למשק קטן ופתוח – יישום למשק הישראלי

המחלקה המוניטרית, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2006.02, ירושלים 2006, 46 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו מנוסח ונאמד מודל ניאו-קיינסיאני למשק קטן ופתוח, המורכב משלוש משוואות מבניות: לאינפלציה, לפער התוצר ולשער החליפין. המטרה היתה לבנות מודל שבאמצעותו אפשר לחזות באופן כמותי את ההתפתחויות העתידיות במשתנים הרלוונטיים, לרבות תוואי הריבית הנדרש להשגת יעד אינפלציה. כמו כן, נועד המודל לשמש לבחינת ההשלכות של חלופות מדיניות ושל זעזועים שונים על המשתנים הרלוונטיים. לצורך העבודה נלקחו נתונים רבעוניים של המשק הישראלי לשנים 1992-2004. מן העבודה עולה, כי לשער הריבית יש תפקיד משמעותי במנגנון התמסורת של המדיניות המוניטרית במשק קטן ופתוח. עוד נמצא, כי התמסורת משער החליפין ומהמחירים בעולם אל המחירים המקומיים היא בסופו של דבר מלאה, אך היא נעשית באופן הדרגתי. כמו במשקים אחרים, גם במקרה הנוכחי נמצאה מידה רבה של אינרציה הן באינפלציה והן בפער התוצר. בעקבות זעזועים למיניהם, האינפלציה חוזרת לשיווי משקל תוך שלושה עד חמישה רבעים, ופער התוצר תוך שמונה רבעים.

(מודלים כלכליים; מדיניות מוניטרית; אינפלציה; ריבית; שער חליפין; מחירים)

271

פרשטמן, חיים; גנדל, ניל:

מדיניות תכנת הקוד הפתוח

"הרבעון לכלכלה", 53: 1 (מרס 2006), עמ' 5-23 (עברית, סיכום באנגלית).

מודל הקוד הפתוח הוא צורה של פיתוח תכנה בעלת קוד מקור זמין, פטור מתשלום, לכל המעוניינים. המשתמשים בתכנה רשאים לשנות אותה או להרחיבה. למודל הקוד הפתוח יש שני אפיונים בולטים: חלק ניכר מפיתוח תכנות הקוד הפתוח נעשה על-ידי מתנדבים; לתכנות קוד פתוח רבות יש רשיונות מגבילים. בעבודה זו נעשה ניסיון לבדוק מהם התמריצים שבגללם התכניתנים משקיעים זמן ומאמץ בפיתוח תכנות קוד פתוח. ההנחה היתה שהמתנדבים עושים זאת בעיקר כדי לזכות בהכרה מקצועית או במעמד מקצועי כלשהו. כן נבחנו הגורמים המשפיעים על הצלחה והשתתפות בפרוייקטים של תכנות קוד פתוח. המסקנה העיקרית מן העבודה היא, כי התפוקה למתכנת בתכנת קוד פתוח היא גבוהה בהרבה כאשר הרשיונות מגבילים פחות. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם ההנחה שחיפוש ההערכה העצמית והמעמד הם המקור העיקרי להניעה להשתתף בפרוייקטים אלה. עצם ההיכללות ברשימת התורמים לפרוייקט היא שמשיגה את המעמד ולא בהכרח גודל התרומה ומשמעותה. לכך יש השלכות פוטנציאליות על מדיניות הממשלה כלפי תכנות קוד פתוח.

(תוכנה; מתכנתים; התערבות ממשלתית)

272

שהרבני, רן:

פירוק חברות מסיבות מקרו-כלכליות

"סקר בנק ישראל" (בהוצאת מחלקת המחקר, בנק ישראל), מס' 78 (נובמבר 2005), עמ' 131-168. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו נבדקו מאפייניהן של חברות תעשייה ישראליות שפורקו במהלך העשור של שנות ה-90' עד הרבע הראשון של 2002, על-פי נתונים של משרד המשפטים. ברוב המקרים פורקו החברות בעקבות צו פירוק של בית-המשפט. נמצא, כי המאפיינים העיקריים של חברות אלו הן היותן חדשות יחסית, הועסקו בהן מספר קטן יחסית של עובדים והן פעלו בעיקר בשוק המקומי. העיסוקים המרכזיים של חברות אלו היו בייצור, בעיקר בענפי התעשייה המסורתית ובבנייה. ההשפעות של משתנים מקרו-כלכליים על שיעור החברות שהתפרקו בשל חדלות פירעון נבחנו על-פי נתונים רבעוניים מהרבע הראשון של 1990 עד הרבע הראשון של 2002, ונמצא כי שיעור החברות שהתפרקו היה גבוה יותר כשהאינפלציה בפועל, לאורך זמן, היתה נמוכה מהאינפלציה הצפויה וכשהריבית הנומינלית או הריאלית היתה במגמת עלייה. שינויים בשער החליפין הריאלי לא השפיעו על שיעור החברות שהתפרקו. עוד נמצא, כי ככל שהתוצר היה נמוך יותר מהפוטנציאל שלו, גדל מספר החברות שהתפרקו.

(חברות עסקיות; התפתחות כלכלית; פשיטת רגל; אינפלציה; ריבית; שער חליפין)

273

בר, חדוה; ריבון, סיגל:

כוח השוק של הבנקים מול הפירמות הגדולות: מה השתנה בעקבות פתיחת המשק לחו"ל?

"הרבעון לכלכלה", 53: 1 (מרס 2006), עמ' 78-110 (עברית, סיכום באנגלית).

מערכת הבנקאות בישראל היא ריכוזית ודומיננטית בפעילות התיווך הפיננסי בין מלווים ולווים. כתוצאה מכך, נוצרו קשרים הדוקים בין הבנקים לבין החברות, שהתבטאו גם במשקל הגבוה של מקורות המימון שגייסו החברות מהבנקים. בעבודה זו נבדק, האם החלופות שניתנו לחברות עקב תהליכי הליברליזציה והגלובליזציה הביאו לחיזוק כוחן מול הבנקים. זאת, באמצעות בדיקת שיעורי הריבית שגבו הבנקים על אשראי שקלי לא-צמוד לחברות. המדגם כלל נתונים של חברות תעשייתיות שנסחרו בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב ב-1993-2000. לגבי כל חברה נבדקו מחירי גיוס האשראי בכל שנה לפי סוג האשראי, מספר הבנקים שמהן כל חברה לוותה, היקף האשראי שגייסה החברה מהבנקים, סיווג הסיכון של החברה שניתן על-ידי הבנק המלווה ומאפיינים נוספים כגון רווחיות, גודל ועוד. נמצא, כי הצטמצם הפער בין עלות האשראי לבנקים לבין הריבית שנגבתה מכלל החברות. חברות שנהנו מצמצום זה במיוחד היו אלו שנהנו מקשרים הדוקים עם הבנקים ואלו שפעילותן מוטית לשוק המקומי.

(בנקים; חברות עסקיות; אשראי; ריבית; שוק ההון; ליברליזציה; גלובליזציה)

274

רבינוביץ, יובל:

התחרותיות במערכת הבנקאית בישראל

"מבט לאומי" (בהוצאת בנק לאומי לישראל בע"מ), גיליון מרס 2006, עמ' 9-12.

הדעה הרווחת בקרב הציבור הישראלי היא שמערכת הבנקאות בישראל היא ריכוזית מאוד וכי לא מתקיימת בה תחרות ראויה. מאמר זה עוסק בשאלת מדידת רמת התחרותיות במערכת הבנקאות. במסגרת המאמר, נסקרות גישות מחקריות שונות למדידת תחרותיות וריכוזיות במערכת הבנקאות. מסקנת המחבר היא, כי קשה למדוד תחרותיות ועל-פי כל גישת מדידה מתקבלות תוצאות אחרות. בישראל, על-פי גישות אלו ובהשוואה למדינות הדומות לה בגודל, קיימת רמת תחרותיות נמוכה מהממוצע. לדעת המחבר, הדרכים להגדלת התחרות בין הבנקים בישראל צריכות להיות באמצעות עידוד המשקיעים המוסדיים, הגדלת תחליפי האשראי והפיקדונות והסרת חסמי כניסה למשק הישראלי בפני בנקים זרים.

(בנקים; תחרות)

275

רבינוביץ, יובל:

מערכת הבנקאות בישראל בשנת 2005

"רבעון לבנקאות", מ': 158 (מאי 2006), עמ' 8-14.

שיעורי הגידול בפעילותה של המערכת הבנקאית ב-2005 היו נמוכים מאשר ב-2004. זאת, על רקע גידול חלקם של גורמים חוץ-בנקאיים בשוק ההון. במאמר נסקרים הרווחיות, היעילות התפעולית והסיכונים בחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות, המחזיקות ביותר מ-90% מהנכסים הבנקאיים. בין הממצאים: הרווח של הבנקים לפני מס עלה בכ-18% (38% ב-2004) והרווח הנקי עלה ב-25.4% (64% ב-2004). ה"תשואה לנכסים" – היחס בין הרווח הנקי לבין סך הנכסים - מראה על מגמת שיפור רציפה מ-2002, אך השיפוע של המגמה מתמתן. כ-41% מרווחי הבנקים נבעו מהלוואות ופיקדונות (מגמת עלייה), כ-33% מעמלות תפעוליות (מגמת ירידה) וכ-25% מפעילות בחו"ל. "יחס היעילות" (כמה אגורות עולה "לייצר" שקל אחד של הכנסות) השתפר (מ-70.8 ב-2004 ל-69.7 ב-2005). יחס "הלימות ההון" (יכולתו של הבנק לספוג הפסדים) עמדה על 10.7% (בדומה ל-2004) - שיעור גבוה מהמינימום שדורש בנק ישראל (9%), אך עדיין נמוך בהשוואה בין-לאומית; סך האשראי לציבור גדל ב-3.4% לעומת 2004, סך הפיקדונות גדל ב5.5%, ומספר הלווים גדל ב-4.8%.

(בנקים; רווחיות; יעילות; אשראי; פריון עבודה)

276

ראו גם:

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2006  (פריט מס' 196)

¨        

עולי שנות ה-90 מברית-המועצות לשעבר: זרם והשפעות חיצוניות (203)

¨        

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביוזמה פרטית, ינואר-מרס 2006 (207)

¨        

ההוצאה הלאומית לחינוך, 1962-2003 (249)

¨        

תקציר ההתפתחויות בחקלאות בשנת 2005: סיכום ביניים (261)

¨        

חשבונות המגזר הממשלתי, 1995-2003 (277)

¨       

ערך השוק לעומת הערך בספרים (market to book value) של מניות הבנקים בישראל (281)

¨       

ניהול החוב הציבורי (282)

¨       

הפיקוח על ענף הטלפוניה בישראל: סיכום ביניים (285)

¨       

שינויים מבניים בתחום הדואר בישראל (286)

¨       

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2003-2004 (299)

¨       

עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית: דו"ח 2005 (302)

¨       

נשים בשירותים הפיננסיים והעסקיים בישראל (306)

¨       

פרישה לפנסיה במגזר הציבורי בישראל מאז שנות השמונים ועד היום (310)

¨       

הפוטנציאל הגלום במגזר השלישי לטיפול בעוני בישראל (318)

¨       

מחקר ופיתוח עסקי, 2003 (340)

¨       

Israel’s Main Economic and Industrial Indicators (341)

¨       

סקר ציפיות בתעשייה לחודשים אפריל-יוני 2006 (342)

¨       

מכפילי הרווח של חברות התעשייה (343)

¨       

פרק י"ז: "כתבי-עת הכוללים נתונים סטטיסטיים שיצאו לאור לאחרונה" (347-357 ו-366-380)

¨       

 

 

 

ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

פרסומים

חשבונות המגזר הממשלתי, 1995-2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1267, ירושלים 2006 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מפורטים על הכנסות והוצאות המגזר הממשלתי, הכולל את הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים ומוסדות ללא כוונת רווח שעיקר מימונם מגיע מהממשלה. הנתונים מחושבים ומוצגים על-פי ההגדרות וההנחיות הבין-לאומיות העדכניות (SNA93). באמצעות נתונים אלה אפשר ללמוד, בין היתר, על חלקו של המגזר הממשלתי בתוצר המקומי, על חלוקת משאבי הממשלה, על סוגי ההכנסות וההוצאות ועל חלקם היחסי בסך הכל, על הגירעון הממשלתי ועל שינויים כמותיים בסך הצריכה הציבורית ובמרכיביה. בין הממצאים: הוצאות המגזר הממשלתי הגיעו ב-2003 ל-268.3 מיליארדי ₪ (כ-53.4% מהתוצר המקומי הגולמי) – 24.8% לביטוח סוציאלי וסעד, 17.6% לביטחון, 14.8% לחינוך והיתר למטרות אחרות; הכנסות המגזר הממשלתי ב-2003 הסתכמו ב-234.7 מיליארדי ₪ (ירידה נומינלית של יותר מ-5% בהשוואה ל-2002); ההכנסות ממסים ב-2003 היוו כ-82% מסך הכנסות המגזר הממשלתי (38.4% מהתוצר).

(חשבונאות לאומית; ממשלה; הוצאות; הכנסה; מסים; צריכה; השקעות; שכר)

277

תורן, ירון:

צפרדעים ונסיכות בביצה הפולירוקרטית: גורלן של תכניות מדיניות אטרקטיביות שאינן מעוררות מחלוקת ציבורית

מכון פהר, בית-הספר למדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית, הסדרה הכתומה, ירושלים 2006, 80 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://public-policy.huji.ac.il.

בעבודה זו נחקרת השאלה, מדוע לא מיושמות תכניות מדיניות שלכאורה יש לגביהן קונצנזוס והן אינן מעוררות התנגדות. הסיבות לאי-היישום קושרו לרוב להתנגדות פוליטית או בירוקרטית או שתיהן. העבודה הנוכחית מתמקדת בשלוש תכניות: 1) א'-3 – תכנית לאכיפה מוגברת של חוקי התנועה, שלא יושמה עד היום; 2) להב"ה – תכנית להגברת השוויון בנגישות למחשבים ולאינטרנט, שהחלה להתממש אך נבלמה; 3) ממשל זמין – תכנית למתן שירותי ממשל מקיפים באינטרנט, שמיושמת בהצלחה חלקית. המשותף לתכניות הללו הוא שהיתה להן הסכמה ציבורית רחבה. התכניות נבחנו באמצעות מודל המתאר את זירת המדיניות כמטריצה של שני שחקנים – פוליטיקאים ובירוקרטים, ואלה פועלים על-פי שני מניעים – קידום אידיאולוגיה וקידום מעמד. לפי המודל, כאשר תכנית עוסקת בנושא בעל עניין ציבורי שיש לגביו מחלוקת, יישום המדיניות תלוי בעיקר במניעיו של הפוליטיקאי, וכאשר התכנית אינה מעוררת מחלוקת או שאינה מעניינת את הציבור, יישום המדיניות תלוי בעיקר במניעיו של הבירוקרט. כמו כן, לזירת המדיניות עצמה יש השפעה רבה. העבודה כוללת התייחסות גם לסוגיות של חוסר תכנון לטווח ארוך, חוסר איזון בחלוקת הכוח הבירוקרטי, צורך בהישגים פוליטיים מיידיים, שחיתות ועוד.

(מדיניות ממשלתית; תכניות התערבות; קבלת החלטות; בירוקרטיה; פוליטיקאים; שחיתות; תאונות דרכים; בטיחות בדרכים; שירותים; ממשל; פער דיגיטלי; אינטרנט; מחשבים)

278

דו"ח הוועדה הציבורית לבדיקת ענייני הנכים ולקידום שילובם בקהילה

נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים, ירושלים 2005, 155 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הנציבות: www.mugbaluyot.justice.gov.il.

ב-2002 הוקמה ועדה ציבורית לבדיקת ענייני הנכים ("ועדת לרון"). בהחלטת הממשלה על הקמת הוועדה נאמר, בין היתר, כי המטרה המרכזית בטיפול בעניינם של אנשים עם מוגבלויות הוא עידוד הצטרפותם לשוק העבודה. כדי לגבש את המלצותיה, התבססה הוועדה על ממצאי מחקרים שעשה עבורה ג'וינט – מכון ברוקדייל. כמו כן, נפגשו חברי הוועדה עם מומחים רבים בתחום. הדו"ח כולל פירוט של ההמלצות בנושא שילובם של בעלי המוגבלויות בתעסוקה. בנוסף, מובאות המלצות בנושאים הקשורים לנגישות, עידוד רכישת השכלה, מעבר מלימודים לעבודה, פעילויות בשעות הפנאי, הקמתו של המינהל לשירותי שיקום, ריכוז עבודת הוועדות הרפואיות וריכוז המידע על אוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות בישראל. לבקשת נציגי הנכים, התייחסה הוועדה גם לנושא המעבר מקצבת נכות לקצבת זיקנה (המשך תשלום קצבת נכות לנכים המגיעים לגיל קצבת זיקנה). בפרק הנספחים מוצגים, בין היתר, נתונים על מצבם של אנשים עם מוגבלויות בישראל ובארצות אחרות.

(מוגבלויות; נכות; קצבאות נכות; תעסוקה; שיבוץ בעבודה; שיקום; למידה; פעילויות פנאי)

279

אבוטבול, אוראל:

פניות הציבור אל המוסד לביטוח לאומי, 2005

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 81 בסדרת "סקרים מנהליים", ירושלים 2006, 71 עמ'.

בפרסום זה מוצגים נתונים על הפניות לאגף לפניות הציבור של המוסד לביטוח לאומי ב-2005. מטרת הפרסום היא, בין היתר, לבחון את נושא השירות מכל היבטיו, לערוך השוואות והערכות וללמוד על אופן הטיפול בפנייה משלב הקליטה עד משלוח התשובה הסופית לפונה. נבדקו תאריך הפנייה, הסניף המטפל, נושא הפנייה, סוג הפונה, תוצאות הטיפול ומועד מתן התשובה הסופית. יש לציין, כי הפרסום לא כולל פניות של הציבור ישירות אל סניפי המוסד ויחידותיו וגם לא פניות ישירות לנציבות שירות המדינה. בין הממצאים: ב-2005 טיפלה היחידה ב-6,357 פניות חדשות (חוץ מאשר פניות שהוגשו באמצעות האינטרנט – כ-15,270); 29.7% מהפניות היו תלונות – גידול של 17.2% לעומת 2004, 33.9% היו בקשות, 34.1% היו עררים על החלטות של פקידי התביעות ו/או של הוועדות שליד המוסד – ירידה של 14.8% לעומת 2004, ו2.3% מהפניות היו בנושאים אחרים. 61.6% מהפניות טופלו תוך שבוע, 16.6% תוך שבועיים, 13% עד חודש ו8.8% לאחר יותר מחודש; 43.1% מהתלונות ו-22.2% מהעררים שניתנו לגביהם תשובות סופיות נמצאו מוצדקים. 51.6% מהבקשות שהתקבלו אושרו. בסוף הפרסום מוצגים נתונים על הפניות שהתקבלו באמצעות אתר האינטרנט של המוסד.

(מוסד לביטוח לאומי; פניות הציבור; תלונות)

280

רוטנברג, דוד; פרל, שאול:

ערך השוק לעומת הערך בספרים (market to book value) של מניות הבנקים בישראל

"סוגיות בבנקאות" (בהוצאת יחידת המחקר של המפקח על הבנקים, בנק ישראל), מס' 17 (נובמבר 2005), עמ' 5-36. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il

בעבודה זו פותחה משוואה לבחינת היחס שבין ערך השוק לערך בספרים (mv/bv) של חברה בנקאית. לשם כך, נלקחו נבדקו נתונים עבור כל אחד מחמשת הבנקים הגדולים בישראל בשנים 1993-2003. נמצא, כי יש שני גורמים המשפיעים באופן מובהק סטטיסטית על יחס זה בכל הבנקים: התשואה להון, המשפיעה באופן חיובי, ורמת הסיכון, המשפיעה באופן שלילי. רמת הסיכון נאמדה הן באופן ישיר, על-פי כמה משתני סיכון (במיוחד סיכוני אשראי) שנלקחו מהדו"חות הכספיים של הבנקים, והן באופן עקיף, באמצעות מודל CAMP, המאפשר לחלץ את מחיר גיוס ההון. הממצאים העידו על כך שהיחס בין ערך השוק לערך בספרים מושפע חיובית מהתשואה המותאמת לסיכון בכל אחד מחמשת הבנקים הגדולים בישראל. מסקנת המחקר היא, כי אפשר להעריך את ביצועי הבנקים לאורך זמן באמצעות מעקב אחר יחס ה-mv/bv שלהם.

(בנקים; אשראי; מניות; רווחים)

281

שידלובסקי, אלדד; שראל, מיכאל:

ניהול החוב הציבורי

"הרבעון הישראלי למסים", ל"ב: 125 (ינואר 2006), עמ' 11-47.

החוב הציבורי הוא סך ההתחייבויות של הממשלה הרחבה כלפי משקי-הבית וגופים שונים בארץ ובעולם, המחייבות תשלומי ריבית והחזרי קרן בעתיד. החוב נוצר בעיקר עקב גירעונות הממשלה בעבר, בתקופות שבהן סך הוצאות הממשלה היו גבוהות יותר מסך הכנסותיה (כולל הכנסות מהפרטות וממכירה של נכסים ציבורים). עודפים תקציביים יכולים לשמש להקטנת החוב. השינויים בגודל החוב מושפעים גם משינויים בערכו כתוצאה משינויים בשערי המטבע, הצמדות למדד המחירים של חלק מהחוב ועוד. במאמר זה מנותחים היבטים שונים של סיכון-עלות הקשורים בניהול החוב הציבורי. כמו כן, מפורטות ההנחיות של קרן המטבע והבנק העולמי לניהול החוב הציבורי, ומוצגים מסקנות, עקרונות ושיקולים מרכזיים בניהול החוב.

(חוב לאומי; גירעון [תקציב]; הוצאות ממשלה; מדיניות ממשלתית; השקעות; מסים; ריבית; שוק ההון)

282

זוסמן, צבי:

מסגרת לדיון במדיניות ההפרטה בשירותים חברתיים

בתוך: "הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, 2005", מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2005, עמ' 255-278.

ב-20 השנים האחרונות מתרחש בישראל תהליך הפרטה של חברות עסקיות בבעלות הממשלה. במאמר זה נסקרת ההפרטה בתחומים השונים. אחת המסקנות היא, כי על-פי מחקרים שנעשו בנוגע להפרטה, השיוך המגזרי של הבעלות – ציבורית, של מלכ"ר או של המגזר העסקי – יש לה השפעות מעטות בלבד על היעילות של הייצור ושל החלוקה של כלל השירותים החברתיים. עיקר התרומה לייעול השירותים צריך להיות ביצירת תחרות אמיתית בין ספקי השירותים (בין הספקים הציבוריים בינם לבין עצמם ולאחר מכן בינם לבין ספקים עסקיים לשם רווח). קיום תחרות כזו תלוי במדיניות ממשלתית שתיצור את תנאי היסוד הדרושים, שביניהם: הסדרת מערכת השירותים החברתיים כך שכל שירות יסופק על-ידי מספר רב יחסית של ספקים עצמאיים הפועלים באותו שוק; הבטחת בחירה חופשית של הצרכן בספק השירות המתאים לו, בחירה שתיעשה על סמך מידע מהימן על איכות השירות, שיופק על-ידי גופים עצמאיים; הבטחת מידה רבה של עצמאות ניהולית לכל ספק; פיקוח של המדינה על השימוש בתקציבים ציבוריים, כדי שהשירותים יהיו באיכות הדרושה.

(הפרטה; שירותים חברתיים; הספקת שירותים; תחרות; חברות עסקיות; התערבות ממשלתית; מדיניות ממשלתית)

283

יאנג, דניס ר':

מתח בין הייעוד לשוק בניהול מלכ"רים

"ביטחון סוציאלי", מס' 70 (דצמבר 2005), עמ' 32-55 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

תכונותיהם של ארגונים פרטיים ללא כוונת רווח, שמטרתם להגשים ייעוד חברתי תוך שמירה על איזון כספי, הן בדרך כלל תכונות של ארגונים הפועלים במגזר הציבורי המשולבות עם תכונות של חברות הנמצאות בבעלות פרטית. בגלל המורכבות של תכונות אלו, יש לארגונים ללא כוונת רווח קושי בעת קבלת החלטות חשובות התלויות במשאבים. הבעיה העיקרית היא שהחלטות העשויות להניב תוצאות אופטימליות מבחינת הייעוד של הארגון עלולות להיות לא-מועילות לארגון במונחים כספיים. מנהלי מלכ"רים צריכים איפוא לקבל החלטות הכרוכות בשקלול תמורות בין פעולות הנובעות מייעודו של הארגון לבין פעולות המניבות גמול כספי. במאמר זה נסקרים אחדים משקלולי התמורות הללו. לשם כך, נבדק אופן הביטוי של מתחים בין הייעוד לשוק במגוון של מצבים של קבלת החלטות. לבסוף, מציע המחבר לפתח מדדים שיאפשרו למצוא את דרך הפעולה הטובה ביותר, הלוקחת בחשבון את מטרות הייעוד ואת תמריצי השוק, ולבצע מחקרים על נוהגי קבלת החלטות במלכ"רים בתחומים שונים, כגון תמחור, תגמול עובדים, מיקור חוץ, שיתופי פעולה, השקעות, גיוס כספים וכו'.

(מלכ"רים; ארגונים וולונטריים; קבלת החלטות; ניהול; יזמות; השקעות; רווחים)

284

גרונאו, ראובן:

הפיקוח על ענף הטלפוניה בישראל: סיכום ביניים

"הרבעון לכלכלה", 53: 1 (מרס 2006), עמ' 24-77 (עברית, סיכום באנגלית).

הרפורמות בתחום הטלפוניה – פתיחת שוק הטלפונים הניידים ושוק השיחות הבין-לאומיות לתחרות – הביאו להורדה חדה בתעריפים. לעומת זאת, הרפורמה בתחום שיחות הפנים מתעכבת, אך ניצני התחרות בתחום זה מתחילים להיראות. שוק שיחות הפנים היה נתון לפיקוח שיטתי שהביא לירידת מחירים ולשינוי במבנה התעריפים: שינוי במחירי שיחות יחסית לתעריפי הנגישות ושינוי בתעריפי השיחות הבין-עירוניות לעומת השיחות המקומיות. משטר פיקוח התעריפים אינו מכוון על-ידי רשות אחת, ולמעשה שותפים לפיקוח גופים רבים: גופים השייכים לרשות המחוקקת, גופים השייכים לרשות המבצעת וגופים ציבוריים. במאמר זה נבדק, כיצד הצליח הפיקוח בישראל בגישור בין שלוש מטרות, לעתים מנוגדות – יעילות הקצאתית, יעילות בייצור ושיקולים חלוקתיים. לאלה נוספים שיקולים תחרותיים, ובכל זאת הצליח המפקח להביא הן לירידת המחירים והן לשמירה על רווחיותו של המפוקח.

(מערכות טלפונים; פיקוח מחירים; תחרות; רווחים)

285

איינהורן, טליה; שפיגל, יוסי:

שינויים מבניים בתחום הדואר בישראל

"הרבעון לכלכלה", 53: 1 (מרס 2006), עמ' 111-165 (עברית, סיכום באנגלית).

במאמר זה נדונים תהליכי הרפורמה בתחום הדואר בישראל. חוסר היעילות הכלכלית של שירותי הדואר והצורך לסבסד אותם הוביל להקמת רשות הדואר ב-1987. בניגוד לתחומי תקשורת אחרים (טלפון קווי, טלפון סלולרי ואינטרנט), השינויים בתחום הדואר הם פחות דרמטיים, בין היתר, משום שזהו ענף עתיר עבודה שבחלקה הגדול איננה מיומנת, ולכן לא חלו בו שינויים טכנולוגיים מרחיקי לכת. עם זאת, חלו שיפורים משמעותיים באיכות ובמגוון השירותים המוצעים ובהיקף הפעילות. ב-2004 התקבל תיקון לחוק רשות הדואר, ולפיו תהפוך הרשות לחברה ממשלתית, תוך פתיחה הדרגתית של התחום לתחרות עד 2010. במאמר מוצגים הרקע לשינוים המבניים בתחום הדואר, מבנה ענף הדואר בישראל (כולל תעריפים ואיכות השירות), ההתפתחויות בתחום הדואר במדינות אחרות, ניתוח כלכלי של ענף הדואר ודיון בפתיחת שוק הדואר לתחרות מבחינת המדיניות הרצויה.

(תקשורת; דואר; הפרטה; תחרות; עלויות; פיקוח)

286

ראו גם:

חלוקה גאוסטטיסטית של חיפה, מס' 2: על-פי מפקד 1995 ושינוי בגבולות העיר ב-2005  (פריט מס' 195)

¨        

המערכת הארגונית הפנימית של הכפר בישראל וקשריה עם המועצה האזורית (201)

¨        

הבינוי בישראל, 2004 (206)

¨        

רפואה מונעת לנשים הרות ולילדים, על פרשת דרכים (212)

¨        

ממדינת רווחה לדרוויניזם חברתי: השסע הריבודי בישראל (241)

¨        

ההוצאה הלאומית לחינוך, 1962-2003 (249)

¨        

המחלקה לקידום נוער, עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי מס' 2, תשס"ה – 2004-2005 (257)

¨        

Has Debt Restructuring Facilitated Structural Transformation on Israeli Family Farms? (262)

¨        

מאזן התשלומים של ישראל, 2005 (263)

¨        

סקר החברות והעסקים: הרביע הראשון של 2006 (265)

¨        

העשור האבוד השני והלקחים ממנו (266)

¨        

מדיניות תכנת הקוד הפתוח (272)

¨        

כוח השוק של הבנקים מול הפירמות הגדולות: מה השתנה בעקבות פתיחת המשק לחו"ל? (274)

¨        

התחרותיות במערכת הבנקאית בישראל (275)

¨        

מערכת הבנקאות בישראל בשנת 2005 (276)

¨        

סקרי כוח-אדם, 2004 (298)

¨        

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2003-2004 (299)

¨        

נשים בשירותים הפיננסיים והעסקיים בישראל (306)

¨        

פרישה לפנסיה במגזר הציבורי בישראל מאז שנות השמונים ועד היום (310)

¨        

התמורות בענף הפנסיה והשלכותיהן על פנסיית חובה בישראל (311)

¨        

הסקר החברתי – 2005 (316)

¨        

הפוטנציאל הגלום במגזר השלישי לטיפול בעוני בישראל (318)

¨        

מערכת הביטוח הלאומי בישראל – ינואר 2006 (319)

¨        

טיפול שיקומי במסגרת אגף השיקום, 2002-2004 (320)

¨        

הלקוח במרכז (321)

¨       

התמודדות עם צורכיהן של נערות בשירותים לנוער בישראל (323)

¨       

ההפרטה החלקית של שירותי אומנה: סוגיות ולקחים בתום ארבע שנות הפעלה (325)

¨       

מאפיינים ייחודיים של ארגונים וולונטריים: האם הם קיימים בעמותות למען הזקן? (326)

¨       

מחקר ופיתוח עסקי, 2003 (340)

¨       

 

 

י. סביבה ואקלים

פרסומים

Israel: Environment Data Compendium, 2006 (No. 2)
Central Bureau of Statistics, Jerusalem 2006, 156 pages. Financed by the European Union through the MEDSTAT Program. The publication appears also on the Bureau’s Website: www.cbs.gov.il.

מטרתו של פרסום זה היא לספק מידע סטטיסטי תמציתי המשקף את מצב הסביבה בישראל, תוך הבלטת מגמות לאורך זמן. הפרסום כולל שפע של תרשימים ולוחות סטטיסטיים, והוא מורכב משישה פרקים, כדלקמן: כללי (מאפיינים גאופיסיים, מאפייני האוכלוסייה, תהליכי עיור וההוצאה הציבורית על הסביבה); קרקע, החי והצומח (שימושי קרקע, החי והצומח); איכות אוויר; מים; פסולת; מדדים של פיתוח בר-קיימא (תכסית קרקע, צפיפות אוכלוסין, עיור, יעור, צריכת אנרגיה, אוויר, מים, פעילות כלכלית ומדד הפיתוח האנושי, הכולל נתונים על תוחלת החיים של האוכלוסייה, תמ"ג לנפש, רמת ההשכלה וכו'). המידע נאסף ממקורות שונים, שבהם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המשרד לאיכות הסביבה, איגודי ערים לאיכות הסביבה, חברת החשמל לישראל, השירות המטאורולוגי, נציבות המים ועוד. הוצאת הפרסום נעשתה בסיוע האיחוד האירופי, במסגרת MEDSTAT. זאת, כחלק ממאמצי האיחוד האירופי לשפר את הסטטיסטיקה בתחום איכות הסביבה בקרב מדינות הים התיכון.

(איכות הסביבה; אקלים; זיהום אוויר; פסולת; מים; משאבי טבע; שימושי קרקע; עיור; צריכה; אנרגיה; כלי-רכב; אוכלוסייה)

287

גרטמן, איסק; מורשקובסקי, אלכסיי; לונין, אירנה; קצנלסון, בוריס:

מרכז המידע הימי הלאומי: דו"ח פעילות, 2004-2005

המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה, חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2005, 21 עמ'.

מרכז המידע הימי הלאומי הוקם ב-2001 במכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה של חקר ימים ואגמים לישראל. מטרת המרכז היא לרכז, לתעד, לשמור ולהפיץ נתונים על הסביבה הימית של ישראל ולהפיק מהנתונים מידע שימושי. המרכז נועד לשרת את המשתמשים והחוקרים של הסביבה הימית. כמו כן, הוא מייצג את ישראל במערכת הבין-לאומית לחילופי מידע אוקיאנוגרפי (IODE), המנוהלת על-ידי הארגון הבין-ממשלתי לאוקיאנוגרפיה (IOE). בדו"ח זה מוצגת פעילות המרכז בשנים 2004-2005. הנושאים הנסקרים בדו"ח הם: תפקידי המרכז; סוגי הנתונים ומוצרי המידע; התשתית הארגונית והטכנית; בסיסי הנתונים (נתונים אוקיאנוגרפיים שנאספו מספינות מחקר, נתונים של מתכות כבדות במימי החופין של ישראל, נתוני ים המלח ועוד); פיתוחים עיקריים של מערכות ניהול נתונים וממשקי שימוש בנתונים; מודלים לחיזוי ימי (חיזוי גל גבוה במיוחד, זמן מחזור, זרמים, מפלסים, טמפרטורות, מליחות וכיוון הגלים ב-72 השעות הקרובות); פעילות בין-לאומית וסקירה של אתר האינטרנט של מרכז המידע. בנספח לדו"ח מוצג מסמך המדיניות הבין-לאומית לחילופי מידע אוקיאנוגרפי.

(אוקיאנוגרפיה; הים התיכון; ים המלח; ים סוף; מאגרי מידע; בסיסי נתונים)

288

שליכטר, מיקי:

מאגר נתוני כינרת: דו"ח שנתי - 2005

המעבדה לחקר הכינרת על שם יגאל אלון, חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2005, 21 עמ'.

במעבדה לחקר הכינרת קיים מאגר נתונים המבוסס בעיקרו על נתונים הנאספים במסגרת תכנית ניטור הכינרת המבוצעת על-ידי המעבדה החל ב-1969. המאגר כולל נתונים בתחומי המטאורולוגיה, הפיסיקה, הכימיה והביולוגיה של האגם. מאגר הנתונים מהווה בסיס לניתוח ממצאי הניטור ומאפשר זיהוי ובדיקת מגמות רב-שנתיות המתרחשות באגם. הפרסום מורכב משמונה פרקים, כדלהלן: תיאור כללי של מאגר הנתונים; מבנה, ארגון ותפעול; מערכת מידע גאוגרפית; פרוייקט המודלים (פיתוח מודלים לימנולוגיים/אקולוגיים לכינרת במטרה ליצור כלי לחיזוי תהליכים בכינרת ותרחישי תפעול שונים); אבטחת מידע וגיבויים; קצב גידול מאגר הנתונים; מרכז המידע באתר האינטרנט של חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל); סיכום הפעילות בשנת 2005.

(כינרת; מאגרי מידע)

289

רוזן, דב; רסקין, לזר:

תחזית מועדי-ים לחופי הים התיכון של ישראל לשנת 2006

מרכז המידע הימי הלאומי, חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2006, 23 עמ' (עברית ואנגלית).

בחוברת מוצגת תחזית מועדי-ים (גאות ושפל) לחופי ישראל בים התיכון לשנת 2006 על-פי חלוקה חודשית (כל שעה בכל אחד מימי החודש), הן בצורה ספרתית והן בצורה גרפית. המידע המוצג מבוסס על תחזית מועדי-ים אסטרונומיים, תוך שימוש בערכי משרעות ופאזות של המרכיבים ההרמוניים של מועדי-ים שחושבו מנתוני מדידות מפלס הים בתחנת המעקב בחדרה, המופעלת על-ידי חקר ימים ואגמים לישראל. תחנה זו משולבת ברשת המעקב העולמית אחר מפלס הים (GLOSS), המנוהלת על-ידי הוועדה הבין-ממשלתית לאוקיאנוגרפיה (IOC). הגבהים המצוינים בתחזית מתייחסים לכל חופי ישראל בים התיכון, אך ייתכנו סטיות של כמה סנטימטרים לאורך החוף. יש לציין, כי ערכי המפלסים המופיעים בחוברת הם הערכים החזויים של החלק האסטרונומי של מפלס הים (בהשפעת הירח והשמש), ואין להסיק מכך כי זה יהיה גם רום מפלס פני הים בפועל במקום כלשהו. רק במצבי מזג אוויר וים שקטים מפלס הים בפועל קרוב מאוד לתחזית מועד-הים האסטרונומי.

(מים; הים התיכון; אוקיאנוגרפיה)

290

רוזן, דב; רסקין, לזר:

תחזית מועדי-ים לחופי מפרץ עקבה / אילת (ים סוף) לשנת ‏2006

מרכז המידע הימי הלאומי, חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2006, 22 עמ' (עברית ואנגלית).

בהמשך לתחזית מועדי-הים לחופי ישראל בים התיכון (ראה הפריט לעיל), בפרסום זה מוצגת התחזית לגבי חופי אילת. הנתונים חושבו על-פי נתוני מדידות מפלס הים בתחנת המעקב שבמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, המופעלת על-ידי חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ והמכון הבין-אוניברסיטאי. התחזית מיוחסת לרום אפס האיזון הארצי (ILSD) ברשת ישראל החדשה (בשונה מתחזית מועדי-הים לחופי הים התיכון, המיוחסת לרום אפס האיזון הארצי ברשת ישראל הישנה), על בסיס רום נקודת הבקרה שנקבע על-ידי מפ"י (המרכז למיפוי ישראל).

(מים; ים סוף; אוקיאנוגרפיה)

291

גולדשלגר, נ'; מקסים, ש'; שמואל, א' ואחרים:

השפעת השטח הבנוי על הנגר העלי במרחב עירוני: בהדגמה במישור החוף

"הנדסת מים", מס' 43 (ינואר-פברואר 2006), עמ' 30-32.

הגידול המואץ בשטחים המבונים בישראל מביא לכך שגדל שיעור הנגר העלי הגורם לאובדני מים. מטרת המחקר היתה לנתח את הקשרים שבין השינויים בנגר הסופתי העירוני באזור החוף המישורי של ישראל ב-20 השנים האחרונות. החישה מרחוק (תצלומי אוויר והדמיות לוויין) ושילוב נתונים הידרולוגיים במערכות מידע גאוגרפיות מאפשרים לימוד והבנה טובים של השינויים. המחקר התמקד בערים רעננה, הרצליה ואשדוד, תוך התייחסות למקדם הנגר הסופתי, שהוא היחס שבין עובי הנגר הסופתי לבין עובי הגשם הסופתי. נמצאו מגמות ברורות של קשר ביניהם בתקופות שונות. עוד נמצא, כי קיימת עלייה מתמדת במקדם הנגר לאורך זמן, הנובעת מגידול השטח האטים למים. עיקר התרומה לנגר העירוני נובעת מגודל ומפריסת השטח המבונה (האטים למים) המחובר למערכת הניקוז העירונית. ערכי מקדמי הנגר הסופתיים והשינויים בגדלי השטחים האטימים למים באשדוד מתאימים לאלו שברעננה ובהרצליה, למרות הבדלים בתשתיות הקרקע שעליהן בנויות הערים. לדעת החוקרים, תרומת השטחים הפתוחים לנגר העירוני היא קטנה. מתוצאות המחקר עולה, כי אפשר לחזות את התפתחות הנגר העירוני על-פי השינויים הצפויים בגידול השטחים האטימים למים.

(משקעים; מים; בנייה)

292

ראו גם:

Selected HFA (Health For All) Indicators for Israel, 2005 (Item No. 210)

¨        

חשבונות המגזר הממשלתי, 1995-2003 (277)

¨        

 

י"א. סדר ציבורי

            פרסומים

שטיין, נחמה; חקלאי, ציונה; אבורבה, מרים:

אובדנות בישראל

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2005, 63 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראה: יחידות אגף מידע ומחשוב, תחום מידע פרסומים).

פרסום זה מחולק לשני פרקים: הפרק הראשון כולל מידע על התאבדויות בישראל בשנים 1981-2000 לפי היקף התופעה ומאפיינים של המתאבדים: גיל, מין, מצב משפחתי, יבשת לידה, קבוצת אוכלוסייה, עולים, אזור מגורים, אופן הביצוע, תקופת ההתאבדות והשוואות בין-לאומיות. הפרק השני כולל מידע על ניסיונות ההתאבדות בשנים 1996-2002 לפי היקף התופעה, גיל, מין, עונתיות ואשפוזים עקב ניסיונות התאבדות. המידע על ההתאבדויות מבוסס על קובץ סיבות מוות של הלמ"ס. המידע על ניסיונות ההתאבדות מבוסס על דיווחי המחלקות לרפואה דחופה בבתי-החולים לאשפוז כללי. בין הממצאים: ב-2000 נרשמו 394 התאבדויות – 307 של גברים ו-87 של נשים; אופן הביצוע הנפוץ ביותר היה תלייה וחנק; מדי שנה נרשמים כ-3,600 ניסיונות התאבדות - כ-1,500 של גברים וכ-2,100 של נשים; כשליש מניסיונות ההתאבדות היו של בני 15-24; שיעורי ההתאבדויות וניסיונות ההתאבדות הגבוהים ביותר נרשמו בחודשי הקיץ. יש לציין, כי סימול סיבת המוות בקובץ הפטירות נעשה על-פי כללים של ארגון הבריאות העולמי, ולכן, במקרה של מחלה שבעקבותיה התאבד החולה, הסימול הוא של המחלה כסיבה שהובילה למוות ולא התאבדות. בנוסף, לעתים, כאשר לא מתקבל מידע מהמכון לרפואה משפטית, לא נרשמת סיבת המוות כהתאבדות.

(התאבדות)

293

Levinson, Daphna; Haklai, Ziona; Stein, Nechama; Gordon, Ethel-Sherry:
Suicide Attempts in Israel: Age by Gender Analysis of a National Emergency Departments Database
”Suicide and Life Threatening Behavior”, 36: 1 (February 2006), pp. 97-102. The article appears also on the Journal’s publisher Website: www.guilford.com.

בעבודה זו נבדקו הקשרים שבין גיל, מגדר ושיעור ניסיונות ההתאבדות בישראל. כמו כן, נבדק המתאם בין ניסיונות ההתאבדות להתאבדויות בפועל. במסגרת העבודה, נותחו כל האשפוזים במחלקות לרפואה דחופה ב-1996-2002 אשר נבעו מניסיונות התאבדות. מקור הנתונים היה מאגר נתוני האשפוז במחלקות לרפואה דחופה, המנוהל על-ידי משרד הבריאות. בין הממצאים: 25,446 אשפוזים במחלקות לרפואה דחופה סווגו בתקופה זו כאשפוזים עקב ניסיונות התאבדות; שיעור הניסיונות הגבוה ביותר היה בקרב מתבגרות בנות 16-17 (207 ניסיונות ל-100,000) ובקרב מתבגרים בני 19 (155 ניסיונות ל-100,000); שיעור ניסיונות ההתאבדות הנמוך ביותר בקרב שני המינים היה בגילים 45-65; שיעור ניסיונות ההתאבדות ביחס להתאבדויות בפועל ב-1996-2000 היה כדלקמן: בקרב נשים היו 87 ניסיונות לכל התאבדות בגילים 15-24, 32 ניסיונות לכל התאבדות בגילים 25-44 ו-5 ניסיונות לכל התאבדות בפועל בגילים 75 ומעלה; בקרב גברים השיעורים היו 8 ניסיונות לכל התאבדות בפועל בגילים 15-24 ושני ניסיונות לכל התאבדות בפועל בגילים 75 ומעלה. במאמר מוצגים נתונים גם על ניסיונות התאבדות חוזרים.

(התאבדות; הבדלים בין המינים; אשפוזים)

294

פישמן, גדעון; מש, גוסטבו:

אלימות כלפי נשים: גורמים המנבאים את קרבנוּתן

"מגמות", מ"ד: 2 (פברואר 2006), עמ' 297-315 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבדק האם אלימות כלפי נשים במסגרת הזוגית שונה במהותה מאלימות כלפי נשים מחוץ למסגרת זו. המדגם כלל 2,296 נשים יהודיות בגילים 20-73. נבחנו ארבעה סוגים של קורבנוּת לפי אופייה של התקיפה ומסגרתה: קורבנוּת של תקיפה פיסית ומינית במסגרת הזוגית וקורבנוּת של אלימות פיסית ומינית מחוצה לה. בין הממצאים: במסגרת הזוגית, 11.3% מהנשים ציינו כי בן-זוגן פגע בהן בתקיפה פיסית ו-7.3% ציינו כי בן-זוגן פגע בהן בתקיפה מינית; במסגרת החוץ-זוגית, 7.5% מהנשים דיווחו כי נפגעו מאלימות פיסית ו-6.8% נשים דיווחו כי נפגעו בתקיפה מינית; קורבנות לתקיפה מינית חוץ-זוגית נטו להיות משכילות, לא נשואות, חילוניות וצעירות יחסית; סיכוייה של אישה להיות קורבן לאלימות פיסית תוך-זוגית הוא פי 6.8 בקרב אלו שסבלו מאלימות פיסית חוץ-זוגית בהשוואה לאלו שלא סבלו מאלימות חוץ-זוגית; במסגרת החוץ-זוגית, נמצא סיכוי גבוה להיפגע לנשים השוהות במקומות בילוי שצריכת האלכוהול בהם היא גבוהה, במיוחד אם הגיעו למקום ללא מלווה.

(אלימות; אלימות במשפחה; נשים מוכות; התעללות מינית; יחסים בין בני-זוג; מיצב חברתי-כלכלי)

295

דפנה-תקוע, שיר; לב-ויזל, רחל; צוויקל, ג'ולי:

בריאות נפשית ופיזית בקרב נשים מוכות בנגב: בדואיות לעומת יהודיות

בתוך: "שמרי נפשך – בריאות נפשית בקרב נשים בישראל", אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, באר-שבע 2005, עמ' 291-307 (עברית, סיכום באנגלית). הספר מופיע גם באתר האינטרנט של המכון (למאמר, ראה חלק 5): http://brookdale.pionet.com.

במחקר זה נבחן הקשר שבין אלימות בעלים כלפי נשותיהן לבין תסמינים של מצוקה נפשית ופיזית של בנות הזוג, תוך עמידה על הבדלים בין נשים יהודיות לנשים בדואיות בנגב. במחקר השתתפו 432 נשים יהודיות ו-180 נשים בדואיות, אשר חיו עם בן זוגן בשנה האחרונה. בין הממצאים: 50.6% מהנשים הבדואיות דיווחו כי הוכו על-ידי בן זוגן בשנה האחרונה, לעומת 8.8% מהנשים היהודיות; נשים בדואיות מוכות סבלו יותר מנשים יהודיות מוכות מבעיות של לחץ דם גבוה, אנמיה ודלקות בדרכי השתן (לא בהכרח בהקשר לאלימות); בקרב נשים יהודיות מוכות נמצאו יותר תסמינים של הפרעות בשינה, דיכאון וחרדה לעומת נשים מוכות בדואיות; מבחינת הבדלים בין נשים מוכות לנשים לא-מוכות, נמצא כי נשים מוכות סבלו יותר מדיכאון ומתסמינים פיזיולוגיים וכי יש להן פחות משאבים אישיים (אופטימיות, מיקוד שליטה ותמיכה חברתית) מאשר לנשים לא-מוכות; לבדואיות, בהשוואה ליהודיות, היו יותר תסמיני דיכאון, יותר בעיות פיזיולוגיות ופחות משאבים אישיים.

(אלימות במשפחה; נשים מוכות; בדואים; רווחה רגשית; בריאות הנפש; תמיכה חברתית)

296

אסרף, טלי; אביטל, הדר:

אפיון שינוי במהירות רכבים בקרבת אמצעי אכיפה הממוקמים בכביש בין-עירוני

המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2005, 84 עמ', בשיתוף עם אגף התנועה, משטרת ישראל.

בעבודה זו נבחנה השפעת הצבתם של כמה סוגי אמצעי אכיפה בצדי דרך בין-עירונית: מכמונת עם מצלמה מדגם f-6A, "דחליל", מכמונת המותרעת על-ידי שלט אזהרה בשול וניידת משטרה המצוידת בממל"ז. נבדקה ההשפעה של אמצעי אכיפה אלה על שינויי המהירות של כלי-הרכב שנסעו בקרבתם, בכביש מספר 40 - כביש באר-שבע – קריית גת. נמצא, כי כל ארבעת האמצעים הביאו להפחתת מהירות הנסיעה. לניידת המשטרה היתה ההשפעה הגדולה ביותר מהבחינה של האטת המהירות לאורך מרחק רב יותר. לא נמצאו שני אמצעי אכיפה דומים מהבחינה של תוחלת מהירות כפונקציה של מרחק מאמצעי האכיפה. המלצות המחקר מתייחסות לשימוש בניידת משטרה בקטעי דרכים שידוע שיש בהם שונות רבה במהירויות. כמו כן, מומלץ להשתמש במצלמות מהירות בקטעי דרכים ישרים, תוך פריסת המצלמות באופן שלא יאפשר לנהגים לצבור מהירות.

(נהגים; כלי-רכב; עבירות תנועה; משטרה; אכיפת חוק)

297

ראו גם:

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2006  (פריט מס' 196)

¨        

Alcohol Use among Trauma Victims Admitted to a Level 1 Trauma Center in Israel (235)

¨        

פניות לעזרה ראשונה נפשית בטלפון בתקופת האינתיפאדה (247)

¨        

המחלקה לקידום נוער, עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי מס' 2, תשס"ה – 2004-2005 (257)

¨        

פירוק חברות מסיבות מקרו-כלכליות (273)

¨        

חשבונות המגזר הממשלתי, 1995-2003 (277)

¨        

צפרדעים ונסיכות בביצה הפולירוקרטית: גורלן של תכניות מדיניות אטרקטיביות שאינן מעוררות מחלוקת ציבורית (278)

¨        

הסקר החברתי – 2005 (316)

¨        

Israeli Youth in the Second Intifada: PTSD and Future Orientation (331)

¨        

Palestinian Youths of the Intifada: PTSD and Future Orientation (332)

¨        

תאונות דרכים בישראל – 2005 (335)

¨        

 

י"ב. עבודה ושכר

פרסומים

סקרי כוח-אדם, 2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1265 בסדרת פרסומי הלשכה, ירושלים 2006, (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל נתונים על המועסקים והבלתי-מועסקים בישראל, המתבססים על סקר כוח-אדם לשנת 2004, אשר כלל כ-10,000 משקי-בית שבהם כ-26,000 בני 15 ומעלה. אומדני האוכלוסייה מתבססים על נתוני מפקד האוכלוסין והדיור 1995. הנתונים מוצגים לפי תכונות דמוגרפיות (מין, גיל, דת, יבשת לידה, תקופת עלייה, מצב משפחתי ומספר הילדים בבית), תכונות השכלתיות (מספר שנות לימוד, סוג בית-הספר האחרון שבו למדו והתעודה הגבוהה ביותר שקיבלו), תכונות גאוגרפיות (צורת יישוב, מחוז ונפת מגורים) ותכונות תעסוקתיות (ענף כלכלי, משלח-יד, מספר שעות עבודה בשבוע, מעמד בעבודה, מקום העבודה, סיבות לעבודה חלקית, משך ואופן חיפוש עבודה וכו'). פרקים מיוחדים בפרסום עוסקים בעבודת נשים שאינן רווקות, עולים מ-1990 ואילך, האוכלוסייה הערבית, בני 15 ומעלה לפי תכונות כוח עבודה שנתיות ושבועיות והשוואות בין-לאומיות. הפרסום כולל גם נתונים על "מתייאשים" מחיפוש עבודה ועל שכירים המועסקים באמצעות חברות כוח-אדם או קבלני כוח-אדם. כמו כן, מוצגים נתונים המתייחסים למטרופולינים תל-אביב, חיפה ובאר-שבע ולמשלחי-יד נבחרים.

(כוח-אדם; תעסוקה; אבטלה; עבודה חלקית; חיפוש עבודה; משלחי-יד; תכונות דמוגרפיות; עולים; ערביי ישראל; נשים עובדות; מתודולוגיה סטטיסטית)

298

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2003-2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 7, ירושלים 2006, 128 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

הפרסום "עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף" מתפרסם על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי שנה, החל ב-1992. הפרסום מורכב משני חלקים עיקריים. בחלק א' לוחות שנתיים מוצגים נתונים על הפדיון, מספר העוסקים, שינויי מחירים, שינויים ריאליים בפדיון, התשומה כאחוז מסך כל הפדיון ואחוז הפדיון שאינו חייב במע"מ מתוך סך כל הפדיון לכלל המשק, לפי ענפי כלכלה. כמו כן, מוצגים מספר לוחות המתייחסים לענפי המסחר והשירותים, ובהם נתונים על העוסקים והפדיון לפי סוג עוסק וסוג תיק במע"מ, נתונים על פתיחה וסגירה של עסקים, נתונים על העוסקים והפדיון לפי מחוזות וערים נבחרות ועוד. יש לשים לב, כי ב-2004 הוצא מדגם חדש, ובחלק מהלוחות מוצגים נתונים על-פי המדגם החדש בהשוואה למדגם הקודם. בחלק ב' של הפרסום מדדים חודשיים לשנים 2003-2004 מוצגים מדדי הפדיון החודשיים בענפים השונים, במחירים שוטפים ובמחירים קבועים (של 2004), וכן מדדים מנוכי עונתיות ומגמה.

(פדיון; תעסוקה; מסחר; שירותים; בנקים; ביטוח; נדל"ן; חינוך; בריאות; שירותי רווחה; חקלאות; בינוי; תחבורה; תעשייה; חשמל; מים; מס ערך מוסף)

299

שמש, אלונה:

דפוסי התנהגות של נשים חד-הוריות בשוק העבודה בישראל

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 16 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים ‏2005, 56 עמ' (עברית,סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

ב-2004 חיו בישראל כ-100,000 משפחות חד-הוריות, אשר בראש 90% מהן עמדה אישה. שיעורי העוני בקרב משפחות אלו הם גבוהים יחסית, ורבות מהן מקבלות תמיכה מהמדינה. שיעור השתתפותן של נשים חד-הוריות בשוק העבודה הוא גבוה במקצת משל נשים נשואות, אך הפער הולך ומצטמצם. מ-2002-2003, במקביל לקיצוץ בגמלה להבטחת הכנסה ולהחמרה בתנאי קבלתה, הופעלה תכנית לעידוד כניסתן של נשים אלו לשוק העבודה. מטרתה של עבודה זו היתה לאתר את הגורמים המשפיעים על כניסתן של נשים חד-הוריות לשוק העבודה ולבדוק את סיכוייה של אם חד-הורית לצאת לעבודה ולהיות מועסקת בהשוואה לאם נשואה, בין היתר על רקע השינוי במדיניות הממשלתית מ-2002-2003. מקור הנתונים ששימש לעבודה היה קבצי סקרי כוח-אדם מהשנים 2001-2004. בין הממצאים: ההסתברות של אם חד-הורית לצאת לעבודה עולה ככל שיש לה פחות ילדים ויותר שנות לימוד; השינוי במדיניות הממשלתית אכן הביא לעלייה בשיעורי השתתפותן של נשים אלו בשוק העבודה.

(נשים; משפחות חד-הוריות; אמהות; תעסוקה; גמלה להבטחת הכנסה; מדיניות רווחה; התערבות ממשלתית)

300

טולידנו, אסתר:

מקבלי דמי אבטלה בשנת 2005

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 201 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2006, 55 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בחוברת מוצגים נתונים מקיפים על מקבלי דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי ב-2005, תוך השוואה לשנים קודמות ופירוט תכונותיהם הדמוגרפיות והתעסוקתיות, כדלקמן: סוג מובטל (כגון אקדמאי), מין, גיל, סוג משפחה, שנת עלייה, מספר שנות לימוד וסוג בית-הספר האחרון שבו למדו, מספר שנות עבודה, השתתפות בהכשרה מקצועית, שם היישוב, צורת היישוב, סוג לשכת התעסוקה והסניף, גובה דמי האבטלה ועומק האבטלה (מספר ימי האבטלה שעבורם קיבל המובטל דמי אבטלה במשך שנת זכאותו). מקור הנתונים לעבודה הוא "קובץ תביעות לדמי אבטלה שאושרו" של המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: ב-2005 ירד שיעור האבטלה ל-9%, לאחר שבשלוש השנים הקודמות עמד שיעור האבטלה על כ-10.5% בממוצע; שיעור הזכאים לדמי אבטלה מתוך כלל הבלתי-מועסקים עלה מ-21% ב-2004 ל-24% ב-2005; שיעור החיילים המשוחררים שקיבלו דמי אבטלה ב-2005 עלה ב-18% לעומת 2004, ושיעור מקבלי דמי אבטלה שהיו מועסקים בכוח העבודה ירד ב-1%; כמחצית מהמובטלים ב-2005 היו נשים, הגיל הממוצע של המובטלים היה 41.5, וכרבע מהמובטלים היו אקדמאים.

(אבטלה; דמי אבטלה; הבטחת הכנסה; הכשרה מקצועית; חיילים משוחררים; עולים)

301

סבירסקי, שלמה; קונור-אטיאס, אתי:

עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית: דו"ח 2005

מרכז אדוה לחקר החברה בישראל, תל-אביב 2006, 35 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.adva.org.

בדו"ח חדש זה של מרכז אדוה (המתוכנן להיות שנתי), מוצגים נתונים רבים על השכר במשק ועל מקומות עבודה חדשים שנוצרו. רוב הנתונים מתייחסים ל-2000-2005, ובנושאים נבחרים מוצגים נתונים עבור תקופה ארוכה יותר. בין הממצאים: חלקם של העובדים בהכנסה הלאומית ירד מ-75% ב-2000 ל-70% ב-2005; בעשור 1994-2003 נרשמה מגמת ירידה בשכר העובדים ועלייה בשכר המנהלים; בשנים 1988-2004 שכרם של בעלי השכר הנמוך (עד 2/3 מהשכר החציוני) עלה ב-7.3% (מ-3,200 ₪ לחודש ל-3,435 ₪ לחודש), בעוד ששכרם של השכירים במאיון העליון עלה ב-39.3% (מ-21,324 ₪ לחודש ל-29,711 ₪ לחודש); משקלן של הנשים בקבוצת בעלי השכר הנמוך כמעט לא השתנה בשנים 1988-2004 – מ-66% ל-67%, בעוד שבקרב קבוצת השכירים במאיון העליון משקלן של הנשים הוכפל – מ-6% ל-12%; רוב המשרות שנוספו ב-2000-2005 היו חלקיות; 28.5% מהמועסקים במשרה חלקית ב-2005 ציינו כי היו מעדיפים משרה בהיקף גדול יותר, לעומת 19% ב-2000; כ-49% מהמשרות שנוצרו עבור נשים היו בשירותי בריאות, רווחה, סעד, חינוך ושירותים קהילתיים; כמחצית ממשרות הגברים שנוספו ב-2000-2004 היו בענף השירותים העסקיים; כחמישית מכלל העובדים החדשים מצאו את פרנסתם בתת-הענף "שמירה, אבטחה וניקיון".

(שכר; שוק העבודה; תעסוקה; אבטלה; פריון עבודה; חיפוש עבודה; התחלקות ההכנסות)

302

סקר מעסיקים: הביקוש לעובדים במגזר העסקי ברבעון הראשון של שנת 2006

מינהל תכנון, מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2006, 10 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

דו"ח זה מבוסס על ממצאי סקר המעסיקים במגזר העסקי, הנערך על-ידי מינהל תכנון, מחקר וכלכלה, שבמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. הנתונים בדו"ח הם מנוכי עונתיות ומוצגים עבור הרבע הראשון של 2006, הרבע הקודם לו והרבע המקביל אשתקד. בין הממצאים: ברבע הראשון של 2006 הואץ הביקוש לעובדים – עלייה של כ-11%, שהחזירה את רמת המשרות הפנויות לסדרי הגודל של 1998-2000; 51% מהמועסקים שהתקבלו לעבודה ברבע זה גויסו למשרות קבועות; המשך הצמיחה במשק יוצר קושי בגיוס עובדים, ומכאן הגידול הרב במספר המשרות הפנויות ברבע זה - ממוצע יומי של כ-39,200 משרות (ללא ענפי הבנייה והחקלאות) - גידול של 10.8% בהשוואה לרבע הקודם ושל 44.2% בהשוואה לרבע המקביל אשתקד; במהלך הרבע אוישו כ-130,485 משרות – עלייה של 2.7% לעומת הרבע הקודם וירידה של 9.6% לעומת הרבע המקביל אשתקד; מספר פליטות העובדים היה כ-124,200 - עלייה של 5.4% בהשוואה לרבע הקודם ושל כ-6% בהשוואה לרבע המקביל אשתקד.

(שוק העבודה; תעסוקה; חברות עסקיות)

303

הנדלס, שוקי:

באילו דרכים מוצאים מעסיקים את עובדיהם?

מינהל תכנון, מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2006, 11 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על דרכי גיוס עובדים שהיו מובטלים או שהיו מועסקים ולא יצאו משוק העבודה. לשאלון סקר המעסיקים הרבעוני של מינהל תכנון, מחקר וכלכלה, נוספה סדרת שאלות בנושא זה בסקר של הרבע האחרון של 2005. בין הממצאים: דרכי גיוס העובדים העיקריות היו מודעות "דרושים" (40%) ובעקבות פנייה של המועמדים למקום העבודה (40%); שיעור גיוס העובדים באמצעות שירות התעסוקה היה 6% בלבד; חלקו של שירות התעסוקה בולט בגיוס עובדים לא-מקצועיים – 15% מכלל המשרות שאוישו ו-52% מכלל משרות שירות התעסוקה; מעסיקים כמעט שלא פונים לשירות התעסוקה במטרה לגייס עובדים אקדמאים; 83% מההשמות שנעשו באמצעות חברות השמה היו בעסקים המעסיקים 50+ עובדים; השכר ההתחלתי הממוצע הנמוך ביותר היה של עובדים שגויסו באמצעות שירות התעסוקה, והשכר ההתחלתי הממוצע הגבוה ביותר היה של עובדים שגויסו באמצעות מודעות "דרושים"; משך זמן החיפוש הקצר ביותר (1.9 שבועות) היה של עובדים שגויסו באמצעות קשר ישיר, והארוך ביותר (4 שבועות) היה של עובדים שגויסו באמצעות מודעות "דרושים".

(תעסוקה; מעסיקים; גיוס כוח-אדם; מיון כוח-אדם; חיפוש עבודה)

304