סקרי כוח-אדם: השינויים במתודולוגיה, בהגדרות ובשאלון, 1954-2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום טכני מס' 78, ירושלים 2006, 133 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

סקר כוח-אדם (סכ"א) הוא סקר משקי-הבית הגדול ביותר שעורכת הלמ"ס מאז 1954. מטרתו העיקרית של הסקר היא לספק מידע על שוק העבודה בישראל. נוסף על כך, יש בו שפע של מידע על המאפיינים הדמוגרפיים והכלכליים של הפרטים, והוא נמצא בשימוש רחב של חוקרים מתחומים שונים וממגזרים שונים. בפרסום זה מתוארים השינויים שחלו בסקר במשך השנים – בשיטות הדגימה, בשיטות האמידה, בהגדרות ובשאלון – כדי לאפשר לחוקרים המשתמשים בנתוני הסקר לאורך זמן להכיר את השינויים על-מנת שיוכלו לעשות בהם שימוש נכון ומדויק. שקיפות התהליכים, שהיא פועל יוצא של התיעוד, משמשת כלי ללימוד השיטות בעבר ולהעלאת שאלות לדיון בעתיד. המקורות הכתובים ששימשו לשם הכנת העבודה הם: פרסומים שנתיים של סקרי כוח-אדם בשנים 1954-2003; שנתונים סטטיסטיים; ספרי יישובים; ספרי הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה; ספרי הסיווג האחיד של משלחי-היד; שאלוני סכ"א לפי רבעי שנה בשנים 1955-2003 ושאלונים נלווים לסכ"א.

(סקר; כוח-אדם; מתודולוגיה סטטיסטית; שיטות מחקר)

385

ברודסקי, ג'ני; שנור, יצחק; באר, שמואל (עורכים):

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2005

משאב – מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזיקנה (משותף למאיירס - ג'וינט – מכון ברוקדייל ולאשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל), ירושלים 2006, 360 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של מכון ברוקדייל: http://brookdale.pionet.com (דרך הממשק באנגלית).

שנתון זה, היוצא לאור בפעם השמינית, מקיף מגוון רחב של נושאים בנוגע לקשישים בישראל, תוך הדגשת מגמות לאורך זמן והבדלים בין קבוצות אוכלוסייה ובין אזורים גאוגרפיים שונים. הפרסום מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: 1) מאפיינים דמוגרפיים של הקשישים; 2) מאפיינים בריאותיים של הקשישים ודפוסי שימוש בשירותי בריאות נבחרים; 3) מאפיינים חברתיים וכלכליים של הקשישים (כגון רמת ההשכלה, רמת ההכנסה, מצב התעסוקה, מאפייני הדיור וכו'); 4) מערכת השירותים לקשישים: היצע ודפוסי שימוש; 5) הקשישים במבט בין-לאומי (מספר הקשישים, יחסי תלות, השתתפות בכוח העבודה, יהודים בישראל ובעולם ועוד). בסוף הפרסום מוצגים מקורות הנתונים, מפתח נושאי הלוחות, רשימת לוחות חדשים בשנתון זה ונושאים ולוחות שפורסמו בשנתונים קודמים. יש לציין, כי השנה נוספו לשנתון נתונים מסקר הבריאות הלאומי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הכולל מידע על בריאות גופנית ונפשית, שימוש בתרופות, בעיות שינה ועוד. כמו כן, נוספו לוחות חדשים בנושאי רווחה, בריאות והשוואות בין-לאומיות. שנתונים קודמים, לשנים 2000-2003, מופיעים גם באתר האינטרנט: www.jdc.org.il/mashav.

(קשישים; תוחלת חיים; פטירות; מחלות גופניות; מוגבלויות; בריאות הנפש; בריאות הפה; בדיקות רפואיות; פעילות גופנית; פעילויות פנאי; הכנסה; עוני; רמת השכלה; דיור; שירותי רווחה; שירותי בריאות; אשפוז; סיעוד; דיאליזה; ליקויי ראייה; ליקויי שמיעה; ניצולי שואה; תרופות; ביטוח בריאות; טיפול ממושך; מוסדות לקשישים; דיור מוגן; הרגלי קריאה; התנדבות; מועדונים; תרבות; חופשה; בדידות; תעסוקה; גמלאות; יהודים; נהגים; תאונות)

386

ארבל, שלומית (עורכת):

שנתון התנועה הקיבוצית 3: נתוני שנת 2004

התנועה הקיבוצית, תל-אביב 2006, 51 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של התנועה: www.kibbutz.org.il (ראה: אגף כלכלה).

שנתון זה, השלישי בסדרה, כולל נתונים רבים על התנועה הקיבוצית, והוא מורכב מארבעה פרקים, כדלקמן: אוכלוסייה (מספר הנפשות בקיבוצים, הרכב האוכלוסייה, הגיל הממוצע, ריבוד גילי וכו'); אומדני פעילות (הכנסה מחקלאות, הכנסה מתעשייה, נכסים והתחייבויות, תזרים המזומנים ועוד); שימוש בקרקעות; התנועה הקיבוצית בתהליך של שינוי (שיטות של חלוקת התקציבים בין החברים, הפרדת ניהול העסקים מן הקהילה בקיבוץ ועוד). בין הממצאים: האוכלוסייה הקבועה בתנועה הקיבוצית ירדה מ-102,972 נפשות ב-1999 ל-96,780 נפשות ב-2004; חלקם של בני 61+ עלה מ-15.6% ב-1997 ל-20.2% ב-2004, בעוד שחלקם של בני 0-18 ירד מ-30.1% ל-24%; הגידול בהכנסות המגזר הקיבוצי נובע כמעט כולו מהתעשייה; ערך התפוקה החקלאית במגזר הקיבוצי מהווה כשליש מערך התפוקה החקלאית בישראל; התמ"ג התעשייתי הקיבוצי ב-2004 היה כ-8.7% מהתמ"ג התעשייתי הלאומי, לעומת 6.6% ב-1999; התמ"ג לנפש בקיבוצים הגיע ל-88,600 ₪, ולראשונה עלה על התמ"ג הלאומי לנפש - 77,600 ₪; חלוקת התקציבים ב-154 קיבוצים היא בשיטת "רשת הביטחון" (שכר דיפרנציאלי לחברים והבטחת זכויות הוותיקים), 75 קיבוצים נותרו שיתופיים, וב-29 קיבוצים מופעל מודל משולב (שכר דיפרנציאלי למחצה).

(שנתונים [פרסומים]; קיבוצים; בני קיבוצים; תנועה טבעית; רמת השכלה; תעסוקה; משלחי-יד; תעשייה; חקלאות; השקעות; הכנסה; שינוי חברתי; שינוי ארגוני; שימושי קרקע)

387

רשימת היישובים, אוכלוסייתם וסמליהם, 31.12.2004 (פריט מס' 388)

¨        

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2006 (392)

¨        

הסקר החברתי, 2002-2005 (512)

¨        

"הירחון הסטטיסטי לישראל", כרך 57: 6-8 – יוני-אוגוסט 2006 (536-538)

¨        

רשימת היישובים, אוכלוסייתם וסמליהם, 31.12.2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום טכני מס' 77, ירושלים 2006, 268 עמ' ושלוש מפות (עברית, חלק מהלוחות גם באנגלית).

חלקו הראשון של הפרסום כולל לוחות סיכום על האוכלוסייה ביישובים ובחלוקות גאוגרפיות שונות. לוחות אלה כוללים נתונים על מספר התושבים, מקורות גידול האוכלוסייה, קבוצות האוכלוסייה, מאזן ההגירה, צורת היישוב וכו'. בחלקו העיקרי של הפרסום מוצגות שש רשימות של היישובים, לפי הפירוט הבא: 1)  לפי סדר אלף-ביתי של שמות היישובים, הכוללת את סמלי כל המפרטים הגאוגרפיים שבפרסום: סמל היישוב, הנפה, האזור הטבעי, צורת היישוב, ההשתייכות הארגונית, המעמד המוניציפלי, שנת ההתיישבות היהודית, נקודת הציון, מספר התושבים בסוף 2004 ועוד; 2) לפי סמל היישוב; 3) לפי סמל הנפה, האזור והאזור הטבעי; 4) לפי סמל צורת היישוב וההשתייכות הארגונית של המושבים והקיבוצים; 5) לפי סמל המעמד המוניציפלי; 6) לפי סמל המטרופולין. בחלקו האחרון של הפרסום מובאים שני נספחים: הראשון שבהם כולל סמלים של נקודות הנמצאות מחוץ ליישובים (סמלים של מוקדי תעסוקה וחינוך וסמלים קיבוציים של נקודות שמחוץ לתחום היישוב); הנספח השני כולל את רשימת היישובים הלא-יהודיים הנמצאים ביהודה, שומרון וחבל עזה.

(יישובים; סמלים; ערים; אוכלוסייה; גאוגרפיה; מושבים; קיבוצים; יהודה ושומרון; עזה)

388

Al-Haj, Majid:

Immigration and Ethnic Formation in a Deeply Divided Society: The Case of the 1990s Immigration from the Former Soviet Union in Israel

Brill publishing house, Leiden 2004, 246 pages.

ספר זה כולל תשעה פרקים, שבהם נבחנת לעומק השתלבותם בישראל של עולי ברית-המועצות לשעבר שהגיעו מ-1990 ואילך. הספר מתבסס על מקורות מידע רבים, שבהם סקרי אוכלוסייה וחקר קבוצות מיקוד. בין הממצאים: בניגוד לעליות קודמות, גל העולים האחרון כלל בתוכו אנשים שזהותם היא רוסית יותר מאשר יהודית; לקהילה החדשה שנוצרה יש ארגונים משלה, היא נשענת על אמצעי תקשורת ברוסית, ויש בה לא-יהודים רבים; שיעור גדול של העולים חש דחייה מהחברה מהישראלית; עמדותיהם הפוליטיות של רוב העולים הן ימניות; בבחירות לראשות הממשלה הם נטו להצביע נגד המועמד המכהן בשל אי-שביעות רצון מיחסו כלפיהם; בבחירות המקומיות נטו העולים להצביע תחילה בעד מפלגות "רוסיות" ומעורבות, שנראו כמי שעשויות לקדם את ענייניהם, אך בבחירות שנערכו ב-2003, הצביעו יותר עולים עבור מפלגות אחרות, בין היתר עקב אכזבה מהמפלגות הללו; העולים מרוכזים בעיקר באזורים הומוגניים והרשתות החברתיות שלהם הן סגורות יחסית; העולים חשים רחוקים מהישראלים הוותיקים ומקבוצות אחרות, בעיקר חרדים, ערבים ועולי אתיופיה; העולים גאים בתרבותם הרוסית ורואים את עצמם כמי שמעניקים תרבותיות ורוחניות לחברה הישראלית יותר משהם מקבלים ממנה. מסקנת המחבר היא, כי לנוכח ממצאים אלה, יישארו עולים אלה קבוצה עדתית נפרדת בחברה הישראלית, וקטן הסיכוי שישתלבו בתוך קבוצת האשכנזים הוותיקה.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; קליטה חברתית; עמדות חברתיות; עמדות פוליטיות; יחסי ישראלים וותיקים – עולים; בחירות; דתיות; מפגשים חברתיים)

389

שרלין, שלמה; מוין, ויקטור:

עולים מברית-המועצות לשעבר באריאל

המכללה האקדמית יהודה ושומרון, אריאל 2005, 110 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם המרכז לחקר וללימוד המשפחה באוניברסיטת חיפה.

בפרסום זה נדונים היבטים שונים בנושא קליטת עולי ברית-המועצות לשעבר בעיר אריאל שבשומרון. הפרסום מורכב משני חלקים: בחלק הראשון, נדון נושא הסתגלותם של העולים לחיים באריאל. בין הנושאים הנדונים בחלק זה: תהליך הקליטה באריאל, רמת ההסתגלות, מצב המגורים, תעסוקה וקליטה כלכלית והערכת איכות החיים באריאל. הממצאים נאספו ממדגם של 193 עולים שעלו לישראל מברית-המועצות לשעבר במהלך העשור האחרון ומתגוררים באריאל. כמו כן, נערכו ראיונות עם בעלי תפקידים האחראים על קליטת העולים בעיר. בחלק השני, נדונה השפעת המצב הביטחוני והמדיני על העולים באריאל. ההתייחסות בחלק זה היא, בין היתר, לנושאים הבאים: תפיסת השינויים באיכות החיים, שינויים בעמדות כלפי העיר, תפיסת אי-הוודאות ומצב הביטחון. ראוי לציין, כי רוב העולים סברו כי לא חל שינוי לרעה בכלל תחומי חייהם בתקופה האחרונה, וחלקם אף סברו כי חל שינוי לטובה. על פרסום קודם בנושא זה, ראו חוברת 140, פריט 598.

(אריאל; עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; הסתגלות; קליטת עלייה; איכות חיים; דיור; תעסוקה; ביטחון אישי)

390

הסוכנות היהודית לארץ ישראל: סיכום פעילות הסוכנות היהודית לשנת 2005 וצפי לשנת 2006

הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ירושלים 2006, 39 עמ'.

בדו"ח זה מובא סיכום של פעילויותיה המגוונות של הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הן בישראל והן בחו"ל ב-2005, ומוצגים נתונים על ממדי העלייה לישראל בשנה זו בהשוואה לשנים קודמות. ב-2005 הגיעו לישראל 22,675 עולים – עלייה קלה לעומת 2004. גידול ניכר נרשם במספר העולים שהגיעו מצפון אמריקה ומצרפת, לצד ירידה מתמשכת במספר העולים שהגיעו ממדינות חבר העמים. בדו"ח משולבים ממצאי סקר שערכה הסוכנות היהודית בקרב העולים מצפון אמריקה, וממנו עולה כי רובם המכריע שבע רצון מקליטתו בישראל. הגורם העיקרי שהשפיע על השונות ברמת שביעות הרצון היה מצב התעסוקה. כן מובאת בדו"ח סקירה קצרה של אירועי האנטישמיות ב-2005, ולפיה חלה ירידה כללית במספר האירועים האלימים, אך במוקדים מסוימים – בעיקר ברוסיה, באוקראינה ובבריטניה – נרשמה עלייה.

(עולים; יהודים [תפוצות]; קליטת עלייה; תכניות התערבות; אנטישמיות)

391

פווין, אברהם (עורך):

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים - 2006

יד טבנקין, רמת אפעל 2006, 96 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

פרסום שנתי זה כולל שפע של נתונים סטטיסטיים על הקיבוצים. השנה מורכב הפרסום מ-12 פרקים, כדלקמן: אוכלוסייה ויישובים; השכלה; עבודה ומשלחי-יד; התעשייה; אירוח כפרי; הכנסות המגזר הקיבוצי; "התנועה הקיבוצית"; הקיבוץ הדתי; הקיבוץ במרחב הכפרי; המועצות האזוריות; המשפט הקיבוצי בשנת 2005; התפתחות השינויים בקיבוץ. בין הממצאים: מסתמנת עלייה איטית במספר תושבי הקיבוצים (בסוף 2004 מנתה אוכלוסיית הקיבוצים כ-116,300 נפש, כ-2.1% מהאוכלוסייה היהודית בישראל); בשנים האחרונות חל גידול ניכר בשיעור החברים העובדים מחוץ לקיבוץ, מ-10% ב-1986 ל-29.9% ב-2003; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא גבוה יותר מאשר בכלל האוכלוסייה היהודית, בעיקר בקרב צעירים ונשים; רמת ההשכלה של האוכלוסייה הקיבוצית היא גבוהה יחסית לאוכלוסייה היהודית בישראל; התעשייה הקיבוצית המשיכה לשגשג, והיקף המכירות ב-2004 הגיע לכ-27 מיליארדי ₪; 42.3% ממכירות התעשייה הקיבוצית היו בענפי הפלסטיקה והגומי, לעומת 5.5% בכלל התעשייה הישראלית. מקורות המידע העיקריים ששימשו לעריכת הפרסום הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, איגוד התעשייה הקיבוצית ומוסדות של התנועה הקיבוצית.

(קיבוצים; יישובים כפריים; בני קיבוצים; תנועה טבעית; רמת השכלה; תעסוקה; משלחי-יד; תעשייה; חקלאות; אירוח כפרי; השקעות; הכנסה; שינוי חברתי; שינוי ארגוני; שימושי קרקע; פסיקה)

392

גילאי 65+ בטבריה ובערי מחוז הצפון

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2006, 20 עמ'.

טבריה היא עיר "צעירה" יחסית, וחלקם של בני 65 ומעלה בה הוא קרוב ל-10%, אם כי קצב הגידול של אוכלוסייה זו מואץ. בפרסום הנוכחי מובאים נתונים שונים לגבי בני 65+ בטבריה, תוך השוואה לערים אחרות במחוז הצפון ולשתי רשויות מקומיות מחוץ למחוז (אילת וקריית ים). מקורם של הנתונים הוא ב"קשישים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2005" אשר יצא לאור על-ידי ג'וינט – מכון ברוקדייל ואשל – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל (ראו חוברת מס' 142, פריט מס' 200). הנתונים כוללים את התפלגות הקשישים לפי קבוצות-גיל ומין ושיעורם מתוך כלל אוכלוסיית העיר, נתונים על עולים קשישים, נתונים על מקבלי השלמת הכנסה מתוך כלל מקבלי קצבת זקנה ושאירים, נתונים על מקבלי גמלת סיעוד, נתונים על תכנית "קהילה תומכת", נתונים על תכניות בדיור מוגן וכן נתונים המתייחסים למערכת השירותים לקשישים - מועדונים ומרכזי יום, שירותי ייעוץ וכו'.

(קשישים; טבריה; גליל; נתונים דמוגרפיים; גמלאות; מועדונים; שירותי יעוץ; דיור מוגן; סיעוד; הבטחת הכנסה)

393

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2005 (פריט מס' 386)

¨        

שנתון התנועה הקיבוצית 3: נתוני שנת 2004 (387)

¨       

דפוסי השימוש בשטחים הבנויים, 2003 ומחקר השוואתי, 1998-2003 (395)

¨       

חברות בקופת חולים, 2004-2005 (399)

¨       

נשים ומשפחה בישראל: דו-שנתון סטטיסטי, 2005 (427)

¨        

המערכת הארגונית הפנימית של הכפר בישראל וקשריה עם המועצה האזורית (431)

¨        

ידע הדקדוק בעברית כשפה שנייה מתקבע לאחר שמונה שנים (446)

¨        

הערכת התכנית להכשרת מנהיגות מצטיינת בחינוך בקרב יוצאי אתיופיה (447)

¨        

השוואת אומדני האוכלוסייה ואומדני תכונות כוח העבודה בסקר החברתי ובסקר כוח-אדם (497)

¨        

המוסד לביטוח לאומי - סקירה שנתית, 2005 (510)

¨        

הסקר החברתי, 2002-2005 (512)

¨        

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית, ינואר-מרס 2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 17, ירושלים 2006, 45 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

"סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית" הוא סקר שוטף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנועד לספק תמונת-מצב עדכנית של שוק הדירות החדשות למכירה בבנייה פרטית (לא כולל בנייה עצמית, בנייה להשכרה, בנייה בשיטת "בנה ביתך" ובנייה באמצעות עמותות), ובכך לסייע בקבלת החלטות בנוגע לתכנון מדיניות הבינוי בישראל ולמעקב אחר ההתפתחויות בענף. עיקרו של הסקר הוא מעקב שוטף אחר מכירת הדירות ומלאי הדירות למכירה בסוף כל חודש ורבעון, תוך התייחסות למגמות ולשינויים שחלו בנתוני המכירות ובמלאי - הן בסיכום כללי והן לפי מאפיינים שונים: פריסה גאוגרפית, ותק הדירות בשוק, גודל הדירות ועוד. הפרסום כולל 16 לוחות, שבהם מובא מידע על דירות חדשות שנמכרו ועל דירות חדשות העומדות למכירה לפי מחוז ואזור וכן בשטחי 40 עיריות נבחרות, לפי מספר הדירות בבניין, מספר החדרים בדירה ו-ותק הדירה בשוק.

(בנייה; דיור; שוק הדירות)

394

קפלן, מוטי; דין, חניתה; בוקוולד, שירה; דבצ'רי-דרום, ליאורה:

דפוסי השימוש בשטחים הבנויים, 2003 ומחקר השוואתי, 1998-2003

המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים 2006, 208 עמ', בשיתוף עם מכון ירושלים לחקר ישראל. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה: www.environment.gov.il.

מטרותיה של עבודה זו היו: א) יצירת מסד נתונים של השטח הבנוי בישראל, פרישתו, דפוסי השימוש וצורות ניצול השטח. זאת, לשם הבנת תהליכי עיבוי השטחים הבנויים, הרווייתם והרחבתם, כנקודת מוצא למדיניות ארצית ולתכנון עתידי של יחסי בנוי - פתוח; ב) השוואת מפת השטח הבנוי ומסד הנתונים העדכני ל-2003 למפה ולמסד הנתונים של 1998 - התפתחות היקפי הבינוי ודפוסיהם בישראל לאורך זמן. בין הממצאים: התכסית, על כל שימושיה, הגיעה ב-2003 ל-1,124 קמ"ר - כ-6% משטח המדינה (התכסית למגורים הקיפה כ-70% מהשטח הבנוי); שטח הכבישים הגיע לכ-130 קמ"ר, כ-11% מהשטח הבנוי; מחצית מהאוכלוסייה משתמשת בכ-70% מהשטח הבנוי למגורים; הצפיפות הממוצעת בשטח הבנוי היתה כ-7.7 נפשות לדונם; טווח הצפיפות נע בין 0.5 ל-28.5 נפש לדונם, אך הצפיפות ב-75% מהיישובים נמצאה נמוכה מ-4 נפשות לדונם – בישובים אלה גרים פחות מ-10% מתושבי ישראל; ב-1998-2003 גדלה האוכלוסיה בקצב של 2.2% בשנה, והשטח הבנוי גדל בשיעור של כ-1% בשנה; נמשכת מגמת מעבר תושבים מערים צפופות ליישובים בעלי צפיפות נמוכה; לא נמצא מתאם בין צפיפות האוכלוסייה לבין מדדים כלכליים-חברתיים שונים.

(בינוי; שימושי קרקע; צפיפות חברתית; אוכלוסייה)

395

עולים מברית-המועצות לשעבר באריאל (פריט מס' 390)

¨        

סקר החברות והעסקים: הרביע השני של 2006 (464)

¨        

העדפה ממשלתית במימון יישובים, 1995-2004: תקציבי רשויות מקומיות, בנייה למגורים וסלילת כבישים (481)

¨        

חיפה: רמת חיים, מס' 4 (517)

¨        

"מידע חודשי", משרד הבינוי והשיכון – גיליון יולי 2006 (555)

¨        

נציב קבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי: דו"ח מס' 6, לשנים 2004-2005

משרד הבריאות, ירושלים 2006, 402 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראה: יחידות ◄ נציבת קבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי).

דו"ח זה, המסכם את פעילותה של נציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנים 2004-2005,.מורכב משבעה חלקים, כדלקמן: הקניית סמכויות אכיפה לנציב הקבילות; סל השירותים; רישום וחברות בקופות חולים; טיפול מינהלי; הסדרי גבייה; שירותי בריאות נוספים (שב"ן); נתונים מספריים והתפלגותם. לבסוף, מוצגים נספחים לגבי סמכויות הנציב, אכיפת החלטות, מבנה הנציבות ועוד. ב-2004 התקבלו בנציבות 4,611 קבילות, ונמשך הטיפול ב-657 קבילות משנים קודמות; במהלך שנה זו הסתיים הטיפול ב-78% מהקבילות; מבין הקבילות שהטיפול בהן הסתיים ב-2004, 20% נמצאו מוצדקות, 25% נמצאו לא-מוצדקות, לגבי 24% נקבע כי אלו "קבילות שלא ניתן להיענות להן", לגבי 18% מהקבילות לא היתה תוצאה, ולגבי 13% מהקבילות נמצא כי הן לא בסמכות טיפולה של הנציבה. ב-2005 התקבלו 4,604 קבילות, ונמשך הטיפול ב-1,149 קבילות משנים קודמות. במהלך שנה זו הסתיים הטיפול ב-71% מהקבילות; מבין הקבילות שהטיפול בהן הסתיים ב-2005, 21% נמצאו מוצדקות, 21% נמצאו לא-מוצדקות, 23% היו "קבילות שלא ניתן להיענות להן", לגבי 19% מהקבילות לא היתה תוצאה, ולגבי 16% מהקבילות נמצא כי הן לא בסמכות טיפולה של הנציבה. נוסף על אלו, כולל הדו"ח מידע על תלונות שהוגדרו כ"השגות", בנוגע לרישום ולחברות בקופות החולים.

(ביטוח בריאות ממלכתי; תלונות; שירותי בריאות; בתי-חולים; קופות חולים; תרופות; תשלום עבור שירות; טיפול רפואי; זכויות החולה; המוסד לביטוח לאומי)

396

מחלות זיהומיות מחייבות הודעה בישראל: 54 שנות מעקב, 1951-2004

המרכז הלאומי לבקרת מחלות והמחלקה לאפידמיולוגיה, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, תל-השומר 2006, 138 עמ' (עברית ואנגלית).

בפרסום זה מוצגות המגמות העיקריות בתחלואה ובתמותה מרוב המחלות הזיהומיות בישראל בשנים 1951-2004. הנתונים אינם כוללים את האוכלוסייה המשרתת בצה"ל. מקורות הנתונים ששימשו לעבודה הם מאגרי המידע שבמחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועוד. הפרסום מורכב מ-11 פרקים, כדלקמן: רקע ושיטות (דרישות החוק לגבי אופן הדיווח על מחלות זיהומיות, חישוב השיעורים, איכות הנתונים ועוד); נקודות ציון (חיסונים שבשגרה בילדות, איידס, שחפת, מחלות המועברות באמצעות בעלי-חיים, מחלות המועברות בעת מגע מיני, מחלות המועברות בדרכי העיכול ועוד); השוואות בין-לאומיות (מגמות בהיארעות במבחר מדינות); מגמות בהיארעות לפי גיל; חיסונים שבשגרה (היסטוריית מתן החיסונים בישראל והחיסונים ב-2006); תרשימים (מגמות בהיארעות מחלות זיהומיות לפי פרמטרים שונים); סקרים סרו-אפידמיולוגיים נבחרים (שיטות וממצאים); מקורות המידע; טבלאות (מחלות זיהומיות נבחרות לפי מספר מקרים מדווחים, שיעורי ההיארעות ל-100,000 נפש ומספר הפטירות); נספחים וסיכום באנגלית.

(מחלות זיהומיות; מחלות מידבקות; מחלות מערכת העיכול; מחלות עור; איידס; שחפת; חיסונים; אפידמיולוגיה)

397

בן-נון, גבי; כ"ץ, חגי:

השוואות בין-לאומיות במערכות בריאות: ארצות OECD וישראל, 1980-2003

האגף לכלכלה ולביטוח בריאות, משרד הבריאות, ירושלים 2006, 63 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראה "נתונים סטטיסטיים").

בעבודה זו מוצגים נתונים בריאותיים השוואתיים בין ישראל ל-30 המדינות החברות בארגון OECD (Organization for Economic Cooperation and Development), בשנים 1980, 1985, 1990, 1995, 2000 ו-2003 (או שנת העדכון האחרונה), לפי הנושאים הבאים: אוכלוסייה ותנועה טבעית; מיטות אשפוז וכוח-אדם רפואי; שימוש בשירותי בריאות; ההוצאה הלאומית לבריאות. בין הממצאים: ב-2003 היוותה אוכלוסיית בני 65 ומעלה 9.9% מאוכלוסיית ישראל, פחות מאשר ב-27 ממדינות הארגון; תוחלת החיים של הגברים בישראל הגיעה ל-77.6 שנים – מקום שישי ביחס לחברות הארגון, בעוד שתוחלת החיים של נשים הגיעה ל-81.8 שנים – מקום 11 ביחס לחברות הארגון; תמותת התינוקות בישראל הגיעה ל-5.1 לכל 1,000 לידות חי – נמוכה מהממוצע; שיעור המיטות הכלליות בבתי-החולים ל-1,000 נפש נמצא במגמת ירידה והגיע בישראל ל-2.2 – מקום אחד לפני אחרון ביחס למדינות הארגון; תפוסת המיטות היא הגבוהה ביותר מבין המדינות הנסקרות, אך השהייה הממוצעת היא מהנמוכות ביותר; שיעור הרופאים ל-1,000 נפש בישראל הוא 3.4 – מקום שביעי; אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות מהתמ"ג בישראל הוא 8.5% - בדומה לממוצע מדינות ה-OECD (8.8%).

(בריאות; הוצאה לאומית; אשפוז; שירותי בריאות; כוח-אדם רפואי; רופאים; קשישים; תוחלת חיים; תמותת תינוקות; בדיקות רפואיות)

398

בנדלק, ז'ק:

חברות בקופת חולים, 2004-2005

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 203 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2006, 115 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מפורטים על חברי קופות החולים. הנתונים כוללים את התפלגות המבוטחים לפי משתנים דמוגרפיים וכלכליים וכן לפי יישובים, מועצות אזוריות, מחוזות ונפות. הנתונים מתבססים על קובץ הבריאות, המנוהל על-ידי המוסד לביטוח לאומי והמשמש מקור הרישום הבלבדי על סך תושבי ישראל החברים בקופות החולים. בין היתר, אפשר ללמוד מן הדו"ח על שינויים שחלו בנושאים של מעבר בין קופות החולים, עולים חדשים שהצטרפו לקופות, מספר המבוטחים בקבוצות הגיל השונות, ביטוח בני זוג בקופות חולים שונות, מקבלי גמלאות לפי קופות, חברות בקופות לפי גובה ההכנסה, חלקן של קופות החולים בכספי ביטוח הבריאות ועוד. בסוף 2005 התפלגות המבוטחים בין הקופות היתה כדלקמן: 53.9% ב"שירותי בריאות כללית", 24.1% בקופת חולים "מכבי", 12.1% בקופת חולים "מאוחדת" ו-9.9% בקופת חולים "לאומית". כ-258,000 מבוטחים חדשים נרשמו לקופות החולים ב-2005, כ-51% מהם ל"שירותי בריאות כללית". כ-95,000 מבוטחים החליפו קופה בשנה זו. מבוטחי "מכבי" ו"מאוחדת" הם בעלי הכנסה גבוהה יותר, בממוצע, ממבוטחי "כללית" ו"לאומית".

(קופות-חולים; ביטוח בריאות ממלכתי)

399

אפשטיין, ליאון; גולדווג, רחל; שורוק, אימעיל ואחרים:

צמצום אי-השוויון ואי-הצדק בבריאות בישראל: לקראת מדיניות לאומית ותכנית פעולה - דו"ח מסכם

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 480 בסדרת "דוח מחקר", ירושלים 2006, 45 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

בישראל, כמו במדינות אחרות, יש אי-שוויון במדדים רבים של מצב הבריאות והספקת שירותי הבריאות. במחקר זה נבדקו עמדותיהם של 103 קובעי מדיניות, מנהלים ואנשי מקצוע במערכת הבריאות ובמערכות קשורות, כשהמטרה היתה לזהות מדיניות ופעולות נחוצות לשם צמצום אי-השוויון. כמו כן, נערכה סקירת ספרות בתחום, תוך התמקדות במאמצים להקטנת אי-השוויון. נמצא, כי רבים בישראל מעוניינים לעשות למען צמצום אי-השוויון, הן באמצעות פיתוח מדיניות והן ביישום תכניות בשטח. על-פי הראיונות והניסיון הבין-לאומי, זיהה צוות המחקר 11 צעדים שאפשר לנקוט במסגרת תכנית פעולה כוללנית בישראל. בין הצעדים הללו: השקעה רבה בהפצת מידע על המידה והמאפיינים של אי-השוויון בבריאות בישראל; קידום יוזמות להקטנת אי-השוויון הן בממשלה והן מחוצה לה; הפעלת תכניות התערבות לצרכים מיוחדים של אוכלוסיות פגיעות; הכשרת אנשי מקצוע בתחום הבריאות והגברת ההניעה שלהם לטפל באי-השוויון; שינוי בהקצאת המשאבים במערכת הבריאות (כולל שינוי בשיטת הקפיטציה), כך שיותר משאבים יוקדשו לאוכלוסיות חלשות; הגדלת התמריצים לקופות החולים ולרופאים לשם צמצום אי-השוויון בבריאות בישראל.

(שירותי בריאות; שוויון; טיפול רפואי; עלויות; רופאים; קופות חולים; הספקת שירותים; קידום הבריאות; התערבות ממשלתית; מימון)

400

ברמלי-גרינברג, שולי; רוזן, ברוך; גרוס, רויטל:

תשלומי אגרת ביקור: מהו גודל הנטל ומי נושא אותו?

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 470 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2006, 47 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

ב-1998 אישרה הכנסת לגבות אגרה עבור ביקור אצל רופא מומחה במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. זאת, כדי להגדיל את הכנסותיהן של קופות החולים ולצמצם את הוצאותיהן, באמצעות הפחתת שיעור הביקורים הלא-נחוצים. תעריפי אגרת הביקור שנקבעו היו נמוכים יחסית לנהוג במדינות אחרות. מקבלי קצבאות מסוימות מהמוסד לביטוח לאומי קיבלו פטורים מהתשלום, ואוכלוסיות חלשות אחרות קיבלו הנחות. בדו"ח זה מוצגים ממצאי מחקר רב-שנתי, שבו נבחנה השפעתה של אגרת הביקור על הכנסות קופות-החולים, על ויתור פנייה לרופאים, על שיעורי הביקור אצל רופאים ועל הוצאות משקי-הבית, תוך התמקדות בהשפעה על מעוטי הכנסה, על קשישים ועל אוכלוסיות אחרות המרבות להשתמש בשירותי בריאות. בין הממצאים: אגרת הביקור לא הביאה להפחתת מספר הביקורים בקרב האוכלוסייה הכללית (במקומות מסוימים אפילו להפך); שיעור הביקורים בקרב אוכלוסיות הפטוּרות מהתשלום דווקא ירד לעומת השיעור בקרב האוכלוסייה הכללית; שיעור גבוה יחסית של מעוטי הכנסה דיווחו על ויתור על ביקור אצל מומחה בגלל המחיר.

(ביטוח בריאות ממלכתי; תשלום עבור שירות; רופאים מומחים; קופות חולים)

401

Ofer, Gur; Rosen, Bruce; Halevy, Jonathan et al:
Public and Private Patients in Jerusalem Hospitals: Who Operates on Whom?
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 4 (April 2006), pp. 270-276. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

בעבודה זו נדון נושא הניתוחים בבתי-חולים ציבוריים באמצעות שירות רפואי פרטי (שר"פ). שאלות העבודה היו: האם פנייה לשר"פ מגדילה את הסיכוי להיות מנותח על-ידי מנתח בכיר; האם חולים הזקוקים לניתוחים מורכבים שלא פנו לשר"פ מנותחים על-ידי מנתחים בכירים; האם המנתחים הבכירים ביותר מקדישים נתח משמעותי מזמנם ללקוחות השר"פ. מקור המידע לעבודה היה הרישומים הממוחשבים של הניתוחים שנעשו בשלושת בתי-החולים הציבוריים המרכזיים בירושלים – "הדסה עין-כרם", "הדסה הר הצופים" ו-"שערי צדק" בשנת 2001. בין הממצאים: מנתחים בכירים ביותר הובילו 99% מהניתוחים המורכבים ביותר בשר"פ ו-74% מהניתוחים המורכבים ביותר בניתוחים שלא בשר"פ; 33% מהניתוחים שביצעו המנתחים הבכירים ביותר היו במסגרת השר"פ. מסקנת העבודה היא, כי לחולים במסגרת השר"פ יש עדיפות בקבלת מנתח מוביל בכיר, אך מנתחים בכירים אלה מעורבים במידה רבה גם בניתוחים במסגרת הציבורית ובמיוחד במסובכים שבהם. ראו בנושא זה גם חוברת 142, פריט 211.

(ניתוחים; שירותי בריאות פרטיים; בתי-חולים)

402

אבירם, אורי; גיא, דליה; סייקס, ישראל:

הרפורמה במדיניות בריאות הנפש, 1995-1997: הזדמנות שהוחמצה

"ביטחון סוציאלי", מס' 71 (מאי 2006), עמ' 53-83 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

במאמר זה נדונים הניסיונות שנעשו לגיבוש רפורמה בתחום בריאות הנפש בהקשר של "חלון הזדמנויות" שנפתח עם חקיקתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מנותחים בו הגורמים לכישלון המאמצים לרפורמה שכללה, לפי החוק, את העברת האחריות להספקת שירותי בריאות הנפש מן המדינה אל קופות החולים. המחקר מתמקד בתקופה של שלוש שנים, שנקבעה לצורך יישום הרפורמה. המטרה היתה לנתח את הגורמים שהביאו לבלימת יישום הרפורמה ואת הגורמים שעשויים היו להביא להשגת השינוי המתוכנן. המחקר עוסק בעיקר בבעלי העניין ובסוגיות שהם היו חלוקים לגביהן, כמו גם בתהליך עצמו ובתוצאותיו. מן הממצאים עולה, כי בקרב בעלי העניין היה קיים חשש מלקיחת סיכונים וכי שרר חוסר אמון הדדי ביניהם. עוד מצביעים הממצאים על חילוקי דעות בנוגע לנתונים, על אמביוולנטיות במערכת לגבי הצורך או העיתוי של הרפורמה ועל אינטרסים מנוגדים בקרב הארגונים המעורבים. החוקרים מסיקים כי היעדר קואליציה תומכת, מנהיגות ומחויבות, כמו גם חוסר עניין ציבורי ברפורמה, הם הגורמים העיקריים שהביאו לבלימת השינוי המתוכנן.

(בריאות הנפש; רפורמה; מימון; קופות חולים; ביטוח בריאות ממלכתי)

403

Levinson, Daphna; Lachman, Max; Lerner, Yaakov:
The SES setting of psychiatric hospitalization in Israel
”Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology”, 41: 5 (May 2006), pp. 364-368.

במחקר זה נבחן הקשר שבין המיצב החברתי-כלכלי של עיר לבין שיעור האשפוזים הפסיכיאטריים של תושביה, משך האשפוז ומשך השהות בקהילה בין האשפוזים. זאת, לשם סיוע בתכנון שירותי בריאות הנפש בערים. נבדקו כל הערים שבהן 20,000 תושבים ומעלה – 61 ערים, שמתוכן 54 יהודיות ושבע ערביות (אליהן נוספו כל 31 היישובים הערביים שבהם 7,000 תושבים ומעלה). המידע לצורך העבודה התקבל מנתוני הלמ"ס, המוסד לביטוח לאומי והמרשם הלאומי של אשפוזים פסיכיאטריים לגבי התקופה 1/7/2000-30/6/2001. בין הממצאים: בערים בעלות מיצב חברתי-כלכלי נמוך יותר שיעור האשפוזים (הראשונים והחוזרים) היה גבוה יותר; עם זאת, ביישובים הערביים המצב היה הפוך – במיוחד אשפוזים עקב סכיזופרניה היו שכיחים יותר בערים שהמיצב החברתי-כלכלי שלהם גבוה יותר; לא נמצא קשר בין משך האשפוז הפסיכיאטרי לבין המיצב החברתי-כלכלי של היישוב; ביישובים היהודיים, ככל שהמיצב החברתי-כלכלי של היישוב היה גבוה יותר, היו פחות תושבים עם אחוזי נכות עקב בעיה פסיכיאטרית. מסקנת המחקר היא, כי יש לתגבר את שירותי בריאות הנפש בקהילה ביישובים העניים כדי להפחית את שיעורי האשפוז של תושביהם.

(בריאות הנפש; אשפוז פסיכיאטרי; מיצב חברתי-כלכלי; יישובים עירוניים; טיפול בקהילה)

404

Eilat-Tsanani, Sophia; Romano, Shabtai; Tabenkin, Hava et al:
The Effect of Postpartum Depression on Womens’ Consultations with Physicians
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 6 (June 2006), pp. 406-410. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

מטרתו של מחקר זה היתה לבדוק מהם המאפיינים של הסובלות מדיכאון לאחר לידה ולהשוות את התדירות והסיבות של התייעצותן עם רופא לעומת דפוסי ההתייעצות של נשים שלא סבלו מדיכאון לאחר לידה. במחקר נכללו 574 נשים שילדו במרכז הרפואי "העמק" בפברואר-מאי 1999. בין הממצאים: דיכאון לאחר לידה נמצא בקרב 9.9% מהיולדות; רוב הסובלות מדיכאון לאחר לידה דיווחו כי הדיכאון החל אצלן במהלך ההריון; 11 נשים דיווחו כי הדיכאון החל עוד לפני ההריון; שיעורי הדיכאון היו 24.7% בקרב נשים ערביות לעומת 5.5% בקרב נשים יהודיות ו-14.6% בקרב עולות חדשות (עד 10 שנים בישראל) לעומת 4.3% בקרב ילידות ישראל ועולות ותיקות; לא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין דיכאון לאחר לידה לבין גיל, ארץ לידה, מצב משפחתי, תעסוקת בן הזוג, מין התינוק, לידת תאומים או שלישיות ומספר הילדים הקודמים, אך נמצא קשר לבריאות לקויה, דיכאון בעבר, הריון לא-מתוכנן ומהלך לידה קשה. עוד נמצא, כי דיכאון לאחר לידה היה שכיח יותר בקרב עקרות בית מאשר בקרב נשים עובדות. בחודשים שלאחר הלידה התייעצו הסובלות מדיכאון עם רופאים יותר מאשר יולדות אחרות; הפניות הנפוצות היו לרופאי משפחה ורופאים כלליים וכן לגניקולוגים.

(לידה; דיכאון)

405

Moerman, Larisa; Leventhal, Alex; Slater, Paul et al:
The Re-Emergence of Pertussis in Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 5 (May 2006), pp. 308-311. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

חיסון נגד מחלת השעלת ניתן כבר בגיל הינקות. למרות זאת, שכיחות המחלה בישראל מ-1998 עלתה פי 16. בעבודה זו מתוארת האפידמיולוגיה של המחלה ומוצע הסבר להתפרצותה. מקור הנתונים לעבודה הוא מרשם המחלה המתנהל מאז שנות ה-50' במחלקה לאפידמיולוגיה שבמשרד הבריאות. לגבי כל הודעת מחלה במרשם מופיעים גיל החולה, מין, אזרחות, כתובת, תאריך התפרצות המחלה, שיטת אבחון המחלה במעבדה ומספר מנות החיסון שקיבל החולה בעבר. בין הממצאים: שכיחות המחלה ירדה מכ-600 מקרים לכל 100,000 תושבים לשנה בשנות ה-50', לפני הכנסת החיסון, עד לכ-1-2 מקרים ל-100,000 תושבים לאחר הנהגת החיסון (להוציא מספר התפרצויות בודדות); מ-1998 ואילך עלתה התחלואה, וב-2004 היא הגיעה לכ-23 מקרים ל-100,000 תושבים. בסוף המאמר נדונות סיבות אפשריות להתפרצות המחודשת של המחלה.

(מחלות מידבקות; רפואה מונעת; חיסונים)

406

Joffe, Haley; Bamberger, Ellen; Kedem, Eynat et al:
Sexually Transmitted Diseases among Patients with Human Immunodeficiency Virus in Northern Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 5 (May 2006), pp. 333-336. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

במחקר זה נערכה השוואה של רמת התחלואה במחלות מין בין חולי איידס לבין אנשים שאינם חולי איידס. במסגרת המחקר נבדקו 176 חולי איידס ו-200 חולים אחרים שטופלו במרפאה למחלות מין של המרכז הרפואי "בני ציון" בין דצמבר 2000 לדצמבר 2001. המשתתפים מילאו שאלון שכלל פריטים דמוגרפים, והם רואיינו על-ידי רופא לגבי מאפייני מחלתם. בין הממצאים: כ-85% מהחולים שאינם חולי איידס התלוננו על בעיות באברי המין, לעומת כ-7% בקרב חולי איידס; למרות שחולי איידס הקפידו יותר על התנהגות מינית בטוחה, שיעורי התחלואה במחלות מין שונות היו גבוהים יותר בקרבם.

(איידס; מחלות מין)

407

Evron, Ella; Barzily, Liat; Ben-Baruch, Noa et al:
Postoperative Loco-Regional Radiation Therapy for Breast Cancer Patients with Four or More Involved Lymph Nodes or Extracapsular Extension
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 7 (July 2005), pp. 439-442. The article appears also on the Journal’s Internet site: www.ima.org.il/imaj.

שימוש בהקרנות נחשב בדרך כלל יעיל במסגרת הטיפול בסוגים שונים של סרטן השד. קיימת מחלוקת לגבי יעילות ההקרנות בטיפול לאחר כריתת שד בקרב חולות שעברו כריתת שד ונתגלו אצלן ארבעה או יותר גידולים בבלוטות הלימפה. בעבודה זו נבדקה יעילות ההקרנות בקרב חולות אלו מבחינת היארעות חוזרת של המחלה. נבדקו 258 נשים שלקו בסרטן השד עם ארבע בלוטות נגועות. קבוצת המחקר כללה 169 נשים שטופלו באמצעות הקרנות בשילוב עם כימותרפיה, וקבוצה של 89 נשים, ששימשו כקבוצת בקרה, טופלו באמצעות כימותרפיה בלבד. נמצא, כי במשך כחמש שנות מעקב בממוצע, הטיפול באמצעות הקרנות הפחית באופן משמעותי את היארעות המחלה.

(סרטן השד; טיפול רפואי; כימותרפיה)

408

הוד, חנוך; גוטליב, שמואל; גרין, מנפרד ואחרים:

אפיון, טיפול, תחלואה ותמותה של חולי אוטם חד בשריר הלב בישראל בעשור האחרון

"הרפואה", 145: ה' (מאי 2006), עמ' 326-331 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

בשנים האחרונות שונתה הגדרתם של חולי אוטם חד בשריר הלב (אחש"ל), וכן שונו האבחון והטיפול בהם. השינוי בטיפול משקף את הגישה הטיפולית על-פי הנחיות חדשות, המבוססות על מחקרים מבוקרים. בעבודה זו נסקרו השינויים במאפיינים, בטיפולים, בתחלואה ובתמותה של חולי אחש"ל שאושפזו בכל היחידות לטיפול נמרץ לב/ביניים בישראל. הנתונים התקבלו מסקרים דו-חודשיים שנערכו מדי שנתיים בשנים 1994-2004. בין הממצאים: מספר חולי אחש"ל שאושפזו במחלקות לקרדיולוגיה בחודשי הסקר, עלה מ-999 ב-1994 ל- 1,534 ב-2004; שיעורם של המאושפזים בני 80+ עלה מ-7% מהמאושפזים ב-1994 ל- 13% ב-2004; ב-1998 ניתן ל-88% מהחולים זילוח ראשוני בטיפול ממיס קרישים, ול-12% ניתן זילוח מחדש באמצעות הרחבה מילעורית ראשונית, אך ב-2004 רק 33% טופלו בתרופות ממיסות קרישים ו-67% בהתערבות מילעורית ראשונית; בין 1994 ל-2004 ירדה התמותה בשבעת הימים הראשונים והתמותה לאחר שנה בשיעורים של 45% ו-33%, בהתאמה.

(מחלות לב; טיפול רפואי; בתי-חולים; אשפוז; תרופות)

409

גולדפרכט, מרגלית; אלפרין, מרדכי; אלפרין, מירה; חרמוני, דורון:

תיעוד גורמי-סיכון וטיפול מונע בתרופות במחלת לב איסכמית ברפואה ראשונית בין השנים 1993-1998

"הרפואה", 145: ד' (אפריל 2006), עמ' 266-268 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

ב-1995 פורסמו על-ידי שירותי בריאות כללית הנחיות לטיפול בחולי לב לאחר שחרורם מבית-החולים. ההנחיות כללו: הפסקת עישון, טיפול באספירין, טיפול בחוסמי ביתא והורדת רמות הכולסטרול לפחות מ-130 מ"ג/ד"ל. בעבודה זו נבדק באיזו מידה מתעדים רופאי משפחה ברשומה הרפואית של המטופל גורמי סיכון וטיפול מונע בהתאם להנחיות. שישה מומחים לרפואת המשפחה נבחרו באקראי במרפאות של שירותי בריאות כללית בחיפה. מתוך רשומות החולים הכרוניים של כל רופא הוצאו החולים עם אבחנה של אירוע לב חד שטופלו ב-1993-1998 – סך הכל 80 גברים ו-17 נשים. בין הממצאים: בקרב 87 חולים נמדד לחץ דם בשנה הראשונה לאחר האירוע; ערכי כולסטרול ורמות גלוקוזה בצום נבדקו בקרב כל החולים; ל-88 חולים נרשם טיפול באספיריןול-61 חולים נרשם טיפול בסטטינים. איכות המניעה השניונית של מחלת לב איסכמית, שבאה לביטוי בתיעוד, נמצאה טובה יותר מהמדווח בספרות המחקרית בתקופה הנחקרת. עם זאת, יש לשאוף לשיפור התיעוד והטיפול בעודף כולסטרול.

(מחלות לב; טיפול רפואי; כולסטרול; לחץ דם; רופאי משפחה)

410

וולק, אריק; עמית, גיא; איליה, ראובן ואחרים:

חולי סוכרת עם עורקים כליליים תקינים: מאפיינים קליניים ופרוגנוזה

"הרפואה", 145: ה' (מאי 2006), עמ' 332-333 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

התחלואה והתמותה בקרב חולי סוכרת נגרמת בדרך כלל עקב סיבוכים בכלי הדם. בעבודות קודמות נמצא, כי ברוב המקרים העורקים הכליליים של חולים אלה אינם תקינים. מטרתה של עבודה זו היתה לאפיין את חולי הסוכרת עם עורקים כליליים תקינים. במסגרת העבודה נבדקו מאפייניהם של כל חולי סוכרת שעברו צנתור ביחידת הצנתורים של מערך הקרדיולוגיה של המרכז הרפואי "סורוקה" בשנים 1995-2005 ונמצא כי עורקיהם הכליליים תקינים (151 חולים – 5% מחולי הסוכרת שצונתרו). בקבוצת הבקרה נכללו חולים שצונתרו במקביל והתגלתה אצלם מחלה כלילית (155 חולים, המייצגים 95% מחולי הסוכרת שצונתרו). בין הממצאים: 39% מחולי הסוכרת עם עורקים תקינים היו גברים, לעומת 60% בקבוצת הבקרה; 10% מהחולים עם עורקים תקינים נפטרו במהלך התקופה הנחקרת, לעומת 27% מהחולים בקבוצת הבקרה; לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות בשיעור החולים עם יתר-לחץ-דם ובשיעור החולים המעשנים.

(סוכרת; מחלות כלי הדם)

411

קורנובסקי, רן; טפליצקי, יגאל; ברוש, דוד ואחרים:

הצינתור הדחוף בחולי אוטם שריר הלב שגילם 80 שנה או יותר: השוואה לחולים צעירים יותר ומשמעויות פרוגנוסטיות

"הרפואה", 145: ה' (מאי 2006), עמ' 334-337 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

בשנים האחרונות הפכו צנתורים דחופים לטיפול המועדף בחולים שלקו באוטם חד בשריר הלב. עם זאת, קיים חשש לערוך צנתורים לחולים בני 80+ בגלל סיבוכים מסוכנים אפשריים ובשל עדויות כי תוצאות הצנתור בקרב בני 80+ אינן עדיפות על פני טיפול בתרופות. מטרתו של מחקר זה היתה לבדוק את תוצאות הצנתור בקרב חולים בקבוצת גיל זו שסבלו מאוטם חד בשריר הלב מלווה בעליות קטע ST בחיבורי הגפיים או בית החזה, ולהשוות את תוצאות הטיפול לחולים צעירים יותר שטופלו באופן דומה. השתתפו במחקר 707 חולים שעברו צנתור דחוף במרכז הרפואי על שם "רבין" בין ינואר 2001 ליוני 2005. מתוכם, 43 היו בגיל 80+. נמצא, כי צנתור דחוף בקשישים אלה הוא יעיל ובטוח יחסית. עם זאת, שיעור התמותה 30 יום לאחר האוטם היה 12% בקרב בני 80+ לעומת 3.3% בקרב החולים הצעירים יותר. שיעור אירועי לב חריגים לאחר הצנתור היה 17.5% בקרב בני 80+ לעומת 7.4% בקרב הצעירים יותר.

(מחלות לב; קשישים; טיפול רפואי)

412

שביט, איתי; טל-אור, ערן:

נפילות מגובה בילדים תושבי צפון המדינה: השוואה בין השנים 1993-1995 לשנים 2002-2004 על-פי רישומי אישפוז

"הרפואה", 145: ד' (אפריל 2006), עמ' 269-271 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

במחקר זה, נסקרו כל נתוני אשפוז ילדים בגין נפילה מגובה במרכז הרפואי רמב"ם" ב-2002-2004 לעומת 1993-1995. נתוני האשפוז ב-2002-2004 עקב נפילה התקבלו ממערכת רישום הטראומה הארצית (החלה לפעול ב-1997). נתוני 1993-1995 התקבלו מרישומי בית-החולים. נמצא, כי ב-1993-1995 אושפזו 3,082 ילדים עקב טראומה, מתוכם 978 בגין נפילה מגובה – 344 מהמגזר היהודי ו-634 מהמגזר הערבי; ב-2002-2004 אושפזו 3,712 ילדים עקב טראומה, מתוכם 2,121 בגין נפילות מגובה – 873 מהמגזר היהודי ו-1,248 מהמגזר הערבי. מספר האשפוזים של ילדים מהמגזר הערבי נמצא גבוה יותר בהשוואה לילדים מהמגזר היהודי, אולם בולטת העלייה החדה של אשפוזי ילדים מהמגזר היהודי, במיוחד במספר האשפוזים ביחידה לטיפול נמרץ.

(ילדים; נפילות; אשפוז; גליל; ערביי ישראל)

413

Glasser, Saralee; Chen, Wendy:
Survey of a Pediatric Hospital Staff Regarding Cases of Suspected Child Abuse and Neglect
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 3 (March 2006), pp. 179-183. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

במאמר זה מדווח על ממצאי סקר שנועד להעריך את הידע לגבי מדיניות בית-החולים, גישות והתנהגות בפועל של צוות בית-החולים לגבי מקרים של חשד להזנחה או התעללות בילדים. שאלון הסקר נמסר למדגם של 90 מאנשי צוות בית-החולים "ספרא" לילדים שבמרכז הרפואי על-שם שיבא – 82 שאלונים מלאים הוחזרו. בין הממצאים: מספר הפעמים הממוצע שאנשי הצוות היו מעורבים במקרה כזה בשנה החולפת היה 4.8; 22.1% מאנשי הצוות דיווחו כי לא נתקלו באף מקרה כזה, אך 19.5% דיווחו כי היו מעורבים בעשרה מקרים או יותר; 86.6% היו מודעים למדיניות בית-החולים לגבי התעללות ו-77.2% לגבי הזנחה; מבין אנשי הצוות בבית-החולים, רופאים גילו את שיעור חוסר הידע הגבוה ביותר; כשליש מהנשאלים חשו חוסר נוחות לדבר על הנושא עם הילד, ו-42.7% חשו עם הורי הילד, אבל יותר מ-90% ניסו לברר חשדות להתעללות או להזנחה.

(התעללות בילדים; בתי-חולים; כוח-אדם רפואי)

414

Weissman, Charles; Eidelman, Leonid A.; Pizov, Reuven et al:
The Israeli Anesthesiology Physician Workforce
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 4 (April 2006), pp. 255-260. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

מטרתה של עבודה זו היתה לאפיין את אוכלוסיית הרופאים המרדימים בישראל, לחזות צרכים עתידיים בתחום ולזהות את הצעדים הנחוצים לעמידה בצרכים אלה בדורות הבאים. מידע דמוגרפי ומקצועי על כל המרדימים המועסקים בבתי-חולים ציבוריים ופרטיים בישראל התקבל ממנהלי 30 מחלקות ההרדמה הקיימות במדינה. כמו כן, נבחנו נתונים דמוגרפיים של האוכלוסייה והצפי לגידול האוכלוסייה בישראל. בין הממצאים: על-פי המידע שהתקבל, מועסקים בישראל 711 רופאים מרדימים; רק כחמישית מהרופאים המרדימים בישראל הן נשים; 87 מרופאים אלה למדו בישראל ו-459 בברית-המועצות לשעבר; 58% מהרופאים המרדימים בישראל הם בני 40 ומטה; רק 1% מבוגרי בתי-הספר לרפואה בישראל עד גיל 40 עוסקים במקצוע זה; בעקבות צמצום העלייה, שהיווה מקור הגיוס העיקרי של רופאים אלה, לצד גידול האוכלוסייה, במיוחד בקרב הקשישים, צפוי שכבר בעשור הקרוב יהיה מחסור ברופאים מרדימים.

(רופאים; הרדמה; בתי-ספר לרפואה)

415

Bronshtein, Olga; Katz, Vera; Freud, Tami; Peleg, Roni:
Techniques for Terminating Patient-Physician Encounters in Primary Care Settings
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 4 (April 2006), pp. 266-269. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

רופאים במרפאות בקהילה עובדים לעתים קרובות תחת לחץ זמן. לפיכך, עליהם לסיים את המפגש עם החולה תוך זמן סביר. לאיכות המפגש בין הרופא לחולה נודעת השפעה חיובית על יחסי החולה-רופא ועל שביעות רצונו של החולה ממערכת הבריאות. מטרת המחקר היתה לבחון מהן הדרכים לסיום המפגש, כאשר על הרופא לעמוד בלוח המפגשים המתוכנן שלו בלי לפגוע באיכות הטיפול. במחקר השתתפו שבעה רופאי משפחה ותשעה רופאים מומחים שעבדו במרפאות של "שירותי בריאות כללית" במחוז הדרום. במסגרת המחקר נצפו 20 מפגשי רופא-חולה עוקבים אצל כל רופא. בין הממצאים: אורכו הממוצע של מפגש היה כ-9-10 דקות; 198 מתוך 320 המפגשים הסתיימו בהעברת מסמך כתוב מהרופא לחולה (מרשם, הפנייה לבדיקת מעבדה / רופא מומחה וכו'); 142 מפגשים הסתיימו בברכת "תהיה בריא", "תרגיש טוב" וכו' מצד הרופא; אף מפגש לא הסתיים ביוזמת החולה. נראה, כי העברת מסמך מהרופא לחולה היא דרך מקובלת וטובה לסיום המפגש. גם לאיחולי החלמה נמצאה השפעה חיובית.

(יחסי רופא-חולה; מרפאות; שביעות רצון)

416

שץ-דולב, יאנה; ורנר, פרלה; גולדשטיין, דברת; ורד, איריס:

ניבוי כוונותיהן של נשים לבצע בדיקת צפיפות עצם לשם אבחון מוקדם של אוסטיאופורוזיס: בחינת תיאוריית ההתנהגות המתוכננת

"גרונטולוגיה", ל"ג: 2 (2006), עמ' 83-94 (עברית, סיכום באנגלית).

מחלת האוסטיאופורוזיס ניתנת למניעה חלקית ולטיפול. בדיקת אבחון לצפיפות העצם הינה המנבא הטוב ביותר של סיכון לשברים, ובדיקה למדידת צפיפות העצם באמצעות קרני רנטגן בשתי רמות אנרגיה (DXA) מוכרת כשיטה הקלינית המדויקת ביותר לזיהוי צפיפות עצם נמוכה. במחקרים לגבי בדיקות אבחון במחלות אחרות נמצא, כי ההחלטה לבצען לא תלויה בהמלצת הרופא בלבד אלא גם בעמדות ובאמונות של החולות עצמן. מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את הגורמים המשפיעים על ביצוע בדיקת DXA, תוך שימוש בתיאוריית ההתנהגות המתוכננת. מדגם המחקר כלל 151 נשים יהודיות, שהתבקשו למלא שאלון לבחינת משתני התיאוריה ביחס לכוונה לבצע בדיקת DXA לאיתור מוקדם של המחלה. נמצא, כי העמדות, הנורמות הסובייקטיביות, השליטה ההתנהגותית הנתפסת והידע על אודות המחלה קשורים באופן מובהק לכוונה לבצע את הבדיקה ובכך מאשרים באופן חלקי תיאוריה זו.

(אוסטיאופורוזיס; בדיקות רפואיות; אבחון רפואי; תיאוריות בפסיכולוגיה)

417

Breuer, Gabriel; Orbach, Hedi; Paran, Dafna et al:
Use of Complementary and Alternative Medicine among Patients in Rheumatology Clinics in Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 3 (March 2006), pp. 184-187. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

במחקר זה נבדק השימוש ברפואה משלימה וחלופית על-ידי חולים שאובחנו כלוקים במחלות שגרוניות, נבחנו מאפייניהם הדמוגרפיים והסיבות שהניעו אותם לפנות לשיטות אלו. במסגרת המחקר, נערכו ראיונות פנים אל פנים עם 350 חולים שטופלו במרפאות שגרוניות, שנשאלו לגבי שימוש בעבר ובהווה ברפואה משלימה וחלופית. בין הממצאים: 148 חולים (42%) דיווחו על פנייה לרפואה משלימה או חלופית; השיטות השכיחות שפנו אליהן הן הומיאופתיה (44%) ואקופונקטורה (41%); פנייה לרפואה משלימה או חלופית היתה נפוצה בקרב בעלי השכלה גבוהה (52%), ולעומתם, רק 37% מבעלי השכלה של עד 12 שנות לימוד פנו לשיטות אלו; כמו כן, בעלי השכלה גבוהה ניסו יותר שיטות של רפואה משלימה/חלופית; חולים שסבלו מפיברומיאלגיה פנו לשיטות אלו יותר מאחרים; הסיבות לפנייה לשיטות אלו היו ניסיון קודם של חברים או חולים אחרים (51%), מענה לא-מספק של הטיפול הקונבנציונלי (26%), המלצה של רופא ראשוני (16%), השפעות שליליות של הטיפול הקונבנציונלי (11%) ופרסומות (6%).

(מחלות גופניות; כאב; רפואה חלופית)

418

Dekel, Rachel; Solomon, Zahava:
Secondary Traumatization among Wives of Israeli POWs: the role of POWs' Distress
”Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology”, 41: 1 (January 2006), pp. 27-33.

טראומה משנית היא טראומה שבה לוקה אדם הנמצא בקשר קרוב עם קורבנות של אירועים טראומטיים. במחקר זה נבדקה טראומה משנית בקרב נשותיהם של שבויי מלחמה ישראלים לשעבר. נבדקו תסמיני טראומה ספציפיים וסימני דיכאון הקשורים ישירות או בעקיפין לחשיפה לאירועים טראומטיים. לשם זיהוי מקורות הטראומה המשנית, נעשתה השוואה בין שלוש קבוצות נשים: 18 נשים של שבויי מלחמה לשעבר שסבלו מהפרעות פוסט-טראומטיות; 64 נשים של שבויי מלחמה לשעבר אשר לא סבלו מהפרעות פוסט-טראומטיות; קבוצת בקרה של 72 נשים שבעליהן היו חיילים קרביים שלא נפלו בשבי ולא סבלו מהפרעות פוסט-טראומטיות. שיעור התסמינים הפוסט-טראומטיים הגבוה ביותר נמצא בקרב נשות השבויים שסבלו מהפרעות פוסט-טראומטיות. תסמינים אלה הושפעו מאוד ממידת התוקפנות של הבעל וממידת החשיפה והשיתוף של האישה. עוד נמצא, כי להפרעות הפוסט-טראומטיות של הבעל היתה השפעה גדולה יותר על טראומה משנית אצל האישה מאשר עצם שהייתו בשבי.

(שבויים; הפרעות פוסט-טראומטיות; נשים; יחסים בין בני-זוג; רווחה רגשית; בריאות הנפש)

419

גילת, יצחק; לצר, יעל:

פניות לעזרה ראשונה נפשית בטלפון בתקופת האינתיפאדה

"מגמות", מ"ד: 2 (פברואר 2006), עמ' 316-332 (עברית, סיכום באנגלית).

באינתיפאדת אל-אקצה, שפרצה בספטמבר 2000, נחשפה אוכלוסיית ישראל לאיום על הקיום הפיסי, שהתבטא בפעולות טרור. מטרותיה של עבודה זו היו: בדיקת שינויים בהיקף ובשכיחות הפניות למוקד עזרה ראשונה נפשית בטלפון (ער"ן) בעקבות האינתיפאדה לעומת התקופה שקדמה לה; בניית פרופיל דמוגרפי ומצבי של הפונים לער"ן עקב המצב הביטחוני בעת האינתיפאדה לעומת הפונים עקב נושאים אחרים; בחינת מאפייני התוכן של הפניות הקשורות לאינתיפאדה. במסגרת המחקר נדגמו פניות שנתקבלו בסניפי ער"ן בין תחילת 1999 עד אמצע 2002, ונערכה בדיקה איכותנית של טופסי רישום הפניות הטלפוניות. בין הממצאים: חל גידול בולט במספר הממוצע של הפניות לער"ן עקב המצב הביטחוני לאחר תחילת האינתיפאדה; בקרב הפונים עקב המצב הביטחוני, משקלם של הנשים ושל בני 25 ומעלה היה גבוה יחסית לתקופה הקודמת; משקלם של פונים המצפים להקשבה היה גבוה יותר אף הוא; התלונות העיקריות של הפונים התמקדו בתחושות של חרדה וחוסר אונים.

(אינתיפאדה; פעולות טרור; ער"ן; חרדה; בריאות הנפש; מצבי לחץ; ביטחון אישי)

420

חממה-רז, יאירה; פלד, מרים; פרי, שלומית ואחרים:

התמודדות הורים עם מוות תוך-רחמי: להינתק או להתקשר?

"הרפואה", 145: ו' (יוני 2006), עמ' 418-422 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

מוות תוך-רחמי של עובר מוגדר על-ידי ארגון הבריאות העולמי כלידתו של עובר השוקל 500 גרם או יותר, או לידת עובר לאחר השבוע ה-20 של ההריון, שאינו מראה סימני חיים לאחר לידתו. שיעור ההיארעות של מוות תוך-רחמי של עובר הוא כ-1 לכל 200 לידות. אירוע זה הוא מצב של משבר עבור ההורים, ועליהם לקבל החלטות בנוגע לשאלות מרכזיות: האם לראות את העובר המת; האם לאחוז בו; האם להסכים לנתיחה שלאחר המוות; האם לבצע קבורה עצמית של העובר. במאמר מובאים ממצאי מחקר גישוש שנעשה במרכז לרפואת נשים של המרכז הרפואי "רבין" על-ידי צוות השירות הסוציאלי המלווה זוגות שחוו מוות תוך-רחמי. בסקר השתתפו 35 זוגות. בין הממצאים: 21 מהזוגות העדיפו לא לראות את העובר המת; 26 זוגות סירבו להצעה לנתיחת העובר; תשעה זוגות שהסכימו לנתיחה עשו זאת במטרה לגלות את הסיבה למות העובר; 26 זוגות העבירו את האחריות לקבורה לבית-החולים.

(עוברים; מוות)

421

הלמן, אורי; בנטוב, יעקב:

הסיכון למומים מלידה בילדים שנולדו לאחר טיפולי הפריה חוץ-גופית

"הרפואה", 144: י"ב (דצמבר 2005), עמ' 852-858 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

לנוכח העלייה בשכיחות ההריונות מהפריה חוץ-גופית, גבר העיסוק בסיכונים הטמונים בחובה. מנתוני המחקרים האחרונים, הנסקרים במאמר זה, עולה כי יש כמה גורמים העשויים להסביר את העלייה בשכיחות המומים: 1) מאפייני האוכלוסייה – במחקרים רבים נמצא כי הגיל הממוצע של זוגות המטופלים בהפריה חוץ-גופית הוא גבוה משל זוגות עם הריונות עצמוניים. כמו כן, הם נוטים להיות יותר עם מחלות כרוניות והפרעות כרומוזומיות. בקרב זוגות אלו נמצאה גם נטייה גדולה יותר לצריכת מוצרי אלכוהול וטבק; 2) הטיפול – נמצא, כי לדרכי טיפול שונות ולמינוני התרופות יש השפעות וסיכונים שונים; 3) מאפייני ההריונות – שיעור ההריונות מרובי העוברים עקב הפריה חוץ-גופית נמצא בירידה בשנים האחרונות בגלל הקפדה על מספר העוברים המוחזרים לרחם. למרות זאת, יותר משליש ההריונות הם מרובי עוברים. הריונות אלה הם מורכבים יותר ויש בהם שיעור גדול של סיבוכים מיילדותיים, כגון לידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך.

(הריון; הפריה חוץ-גופית; עוברים; מומים מלידה; גורמי סיכון)

422

רסין, מיכל; לוי, אורנה; שוורץ, תרצה; סילנר, דינה:

תפקיד המטפלים בבישור בשורות מרות מנקודת ראות של חולים, רופאים ואחיות

"הרפואה", 145: ו' (יוני 2006), עמ' 423-428 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

במחקר זה נבדקו עמדותיהם של רופאים, אחיות וחולי סרטן כלפי בישור בשורה מרה, ובאופן מיוחד נבחנו דפוסי התקשורת המילולית שבהם משתמשים המטפלים ותחושות אנשי הצוות בעת בישור בשורה מרה. במחקר השתתפו 51 חולי סרטן, 51 אחיות ו-50 רופאים, אשר מילאו שאלון מובנה שכלל 35 פריטים. בין הממצאים: כל הקבוצות, ובפרט החולים, הסכימו כי החשוב ביותר הוא שהבשורה תינתן מוקדם ככל האפשר בסמוך לאבחון המחלה; כל הנחקרים הסכימו כי לא רצוי לתת מידע לגבי מספר שנות החיים הצפוי; בתחום דפוסי התקשורת המילולית של המטפלים ועזרתם לחולים בהתמודדות, החולים נתנו את הציון הגבוה ביותר למשפטי השתתפות והערכה; ההסכמה הגבוהה ביותר בשלוש הקבוצות לשיתוף אדם נוסף במפגש פרט לרופא ולחולה היתה לגבי בן משפחה; התחושות החזקות ביותר של המטפלים היו, בסדר יורד – הזדהות עם החולה, חוסר אונים, פחד מאשמה וכעס של החולה ופחד מאי-יכולת לענות על שאלות החולה; האחיות נתנו ניקוד גבוה יותר מאשר שתי הקבוצות האחרות בכל הנוגע לביטוי רגשות ומגע.

(סרטן; יחסי רופא - חולה; תמיכה; אמפתיה; התמודדות; תקשורת מילולית)

423

לפלר, ברוך; חיימוב, איריס:

הקשר בין איכות השינה לתהליכי זיכרון אפיזודי אצל אנשים בגיל הזיקנה

"גרונטולוגיה", ל"ג: 2 (2006), עמ' 95-119 (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו של מחקר זה היתה לבחון האם יש קשר בין איכות השינה לתהליכי זיכרון אפיזודיים בגיל הזיקנה. במחקר השתתפו 54 קשישים (26 גברים ו-28 נשים) שבריאותם טובה. איכות השינה נבדקה אובייקטיבית באמצעות מכשיר אקטיגרף (בדיקת יעילות השינה) וסובייקטיבית באמצעות שאלונים. קבוצת המחקר כללה 26 נבדקים בעלי איכות שינה נמוכה (פחות מ-85%), וקבוצת הבקרה כללה 28 נבדקים בעלי איכות שינה גבוהה (85% ומעלה). לנבדקים נעשו בדיקות זיכרון מגוונות. בין הממצאים: לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות בהערכת הבריאות העצמית, הראייה, השמיעה, רמת התעסוקה, רמת ההשכלה, דיכאון ומצב מנטלי; בכל המשימות שניתנו לנבדקים, מלבד זיכרון מיידי, נמצאו הביצועים של הנבדקים ללא אינסומניה (נדודי שינה) טובים יותר מאלו של האחרים, אולם רק בזיכרון סדרתי (המצריך קשב וריכוז גבוהים במיוחד) ההבדל היה מובהק סטטיסטית; נמצא מתאם חיובי בין ממצאי השאלון להערכת איכות השינה לבין תוצאות הבדיקה באמצעות האקטיגרף.

(הפרעות בשינה; קשישים; זיכרון)

424

קרץ, אסף; פטרוב, אלונה; ליפשיץ, טובה ואחרים:

פגיעות בעיניים הקשורות לחגיגות יום העצמאות

"הרפואה", 145: ד' (אפריל 2006), עמ' 254-256 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

עקב אירועי יום העצמאות פונים לחדר מיון עיניים במרכז הרפואי "סורוקה" מטופלים המתלוננים על פגיעות בעיניים מאביזרים שנעשה בהם שימוש בחגיגות – תרסיסים, זיקוקים, מקלות זוהרים שיש בהם נוזל פלואורוסצנטי, פטישי פלסטיק וכדומה. מטרת  העבודה היתה לאפיין את פגיעות העיניים הקשורות ישירות לשימוש באביזרים אלה ולהגביר את מודעות הציבור לנזקים. במסגרת העבודה, נסרקו כל תיקי המטופלים שהתקבלו בחדר מיון עיניים במרכז הרפואי "סורוקה" בערב יום העצמאות, ביום העצמאות וביום שאחריו בשנים 1998-2005. בין הממצאים: 52 איש נפגעו ישירות משימוש באביזרים אלה; הגיל הממוצע של הנפגעים היה 17.6; רוב הנפגעים היו גברים; הפגיעות השכיחות ביותר היו חמס (ארוזיה) של הקרנית, חמס הלחמית וגירוי נקודתי של הקרנית; האביזרים שגרמו למרבית הפגיעות היו תרסיסי שלג וזיקוקים.

(פצועים; מחלות עיניים; יום העצמאות; חדר מיון)

425

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2005 (פריט מס' 386)

¨        

גילאי 65+ בטבריה ובערי מחוז הצפון (393)

¨        

Women’s Empowerment: Measuring the Global Gender Gap (428)

¨        

התכנית "מסיכון לסיכוי": שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים מלידה עד גיל 3 במעונות יום בקהילה – מחקר הערכה (448)

¨        

יעילות ואיכות בבתי-אבות סיעודיים: מלכ"רים לעומת מוסדות עסקיים (485)

¨        

איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2005 (486)

¨        

המוסד לביטוח לאומי - סקירה שנתית, 2005 (510)

¨        

מקבלי גמלאות אִמָּהוּת, 2000-2005 (515)

¨        

נשים בנות 18-60 עם מוגבלות בישראל: ממצאים נבחרים מניתוח-משנה של נתוני סקרים ארציים (519)

¨        

הסקר החברתי, 2004: סידורים לילדים בהקשר של תעסוקת הורים, 2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 12 בסדרת "אינדיקטורים חברתיים", ירושלים 2006, 99 עמ'. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

הסקר החברתי נועד לספק מידע עדכני על רווחת האוכלוסייה בישראל ועל תנאי חייה. שאלון הסקר מורכב משני חלקים: שאלון גרעין, הכולל כ-100 שאלות במגוון של תחומים: מצב כלכלי, בריאות, דיור, תעסוקה וכו' (ראו חוברת 135, פריט 442), וחלק המוקדש בכל פעם לנושא אחר. הנושאים בפעמים הקודמות היו: א) פנסיה והסדרי פרישה מעבודה; ב) היבטים שונים של רווחה ושביעות רצון מהחיים. הפרסום הנוכחי מוקדש לנושא סידורים לילדים שהוריהם עובדים. הנתונים מתבססים על הסקר החברתי השלישי, שנערך ב-2004 וכלל מדגם של כ-7,600 בני 20+. בין הממצאים: כ-57% מההורים לילדים מגיל 3 חודשים עד 5 שנים דיווחו כי לפחות אחד מילדיהם נמצא במסגרת כלשהי בתשלום; 86% מהורים אלה ציינו כי הם מרוצים מהסידורים לילדיהם; ככל שרמת ההשכלה של ההורים גבוהה יותר, שביעות הרצון היא גבוהה יותר; מבין הילדים עד גיל 5 שנמצאו במסגרת בתשלום, 83% היו במעון יום/משפחתון/גן, 11% היו בהשגחת מטפל/ת או קרוב/ת משפחה בתשלום, ו-6% היו בחדר/תלמוד תורה. בסוף הפרסום מוצג שאלון הסקר.

(משפחתונים [הגיל הרך]; מטפלות; גני ילדים; צהרונים; חוגים; הוצאות משפחה; דיור; הכנסה; תעסוקה; שביעות רצון בעבודה; יחסי משפחה; מצב משפחתי; דתיות; בריאות גופנית; מפגשים חברתיים)

426

הלפרין-קדרי, רות; קארו, ענבל (עורכות):

נשים ומשפחה בישראל: דו-שנתון סטטיסטי, 2005

המרכז לקידום מעמד האישה על שם רות ועמנואל רקמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן 2005, 138 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו של פרסום זה, היוצא לאור לראשונה, הוא לקבץ את הנתונים הקיימים בהיבטים שונים הקשורים לנשים במשפחה. הכוונה היא להוציא לאור את הפרסום עם נתונים עדכניים אחת לשנתיים. הפרסום מורכב מארבעה פרקים, כדלקמן: 1) תנועה טבעית - לידות, פטירות, פריון ילודה, הפסקות הריון, נישואין (כולל נישואין אזרחיים), גירושין וכו'; 2) סטטיסטיקה משפטית – תביעות גירושין, בקשות לאישור הסכם גירושין, חיובי גט, משמורת ילדים, השוואות בין בתי-הדין הרבניים לבין בתי-המשפט לענייני משפחה (בנושאים של דמי מזונות, חלוקת רכוש, משמורת ילדים ואישור הסכמים), עבירות פליליות על חוק הנישואין (בנושאים של ביגמיה, נישואי קטינות וכו') וסיוע משפטי בנושא מעמד אישי; 3) נשים, משפחה ועבודה – השתתפות בכוח העבודה, מעמד בעבודה, עבודת נשים וגברים נשואים, עבודת אמהות, דפוסי תעסוקה לפי מספר הילדים במשפחה, היעדרויות מהעבודה, חופשות לידה, נשים שלא עובדות כדי לטפל בילדים בבית ונשים המטפלות בקרוב משפחה חולה/מוגבל; 4) אלימות נגד נשים במשפחה – אלימות פיזית, אלימות מילולית, תלונות למשטרה על אלימות בין בני זוג, מעצרים בגין עבירות בין בני זוג, צווי הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, רצח של נשים על-ידי בן זוגן ושהות של נשים וילדים במקלטים לנשים מוכות.

(נשים; משפחה; תכונות דמוגרפיות; פריון [ילודה]; אמהות; נישואין; גירושין; נשים עובדות; חופשת לידה; אלימות במשפחה; בתי-משפט; דמי מזונות; הפסקות הריון; נשים מוכות)

427

Lopez-Claros, Augusto; Zahidi, Saadia (eds.):

Women’s Empowerment: Measuring the Global Gender Gap

World Economic Forum, Geneva 2005, 23 pages. The publication appears on the Internet site: www.weforum.org.

מחקר זה, אשר נערך על-ידי הפורום הכלכלי העולמי, הוא הראשון שבו נעשה ניסיון לכמת את גודלו של הפער בין המינים ב-58 מדינות: 30 המדינות החברות ב-OECD (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח) ו-28 מדינות נוספות, המוגדרות כמתפתחות. המחקר התבסס על נתונים שנאספו על-ידי ארגונים בין-לאומיים שונים ועל מידע איכותני של יחידת סקרי דעת הקהל של הפורום. במחקר נבדק אי-השוויון בין גברים לנשים בנושאים הבאים: השתתפות בשוק העבודה; נגישות לשוק העבודה, שאינה מוגבלת לתחומים מסוימים ולמשרות בשכר נמוך; ייצוג בגופים המקבלים החלטות ("העצמה פוליטית"); נגישות להשכלה; נגישות לשירותי בריאות ורווחה. בין הממצאים: ישראל דורגה במקום ה-28 מבחינת שוויון בהשתתפות בשוק העבודה, במקום ה-40 מבחינת שוויון הזדמנויות ושוויון בשכר, במקום ה-32 מבחינת ייצוג נשים בפוליטיקה, במקום ה-28 מבחינת נגישות נשים להשכלה ובמקום ה-39 מבחינת נגישות נשים לשירותי בריאות ורווחה. במקומות הראשונים בקטגוריות השונות דורגו מדינות סקנדינביה: שוודיה, נורבגיה, פינלנד, איסלנד ודנמרק.

(הבדלים בין המינים; שוויון חברתי; הזדמנויות בחינוך; הזדמנויות בתעסוקה; פוליטיקאים; שירותי בריאות; שירותי רווחה)

428

יער, אפרים:

מדע וטכנולוגיה בתודעה הישראלית

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2006, 44 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד (הורדת הפרסום כרוכה ברישום חינם): www.neaman.org.il.

בפרסום זה מוצגים ממצאי סקר דעת קהל שנעשה בינואר 2006, אשר במסגרתו נבחנו היבטים שונים ביחסו של הציבור הישראלי כלפי מקומם של המדע והטכנולוגיה בחברה הישראלית. המדגם כלל 489 גברים ונשים המייצגים את אוכלוסיית בני 18+. בין הממצאים: 96% הסכימו כי חשוב שבישראל תהיה רמה מדעית וטכנולוגית גבוהה, בשל תרומתה לביטחון (90%), לאיכות החיים (94%) ולהתפתחות הכלכלית (94%); הציבור חש גאווה בהישגי ישראל בתחומי המדע והטכנולוגיה (ציון ממוצע של 83 מתוך 100) בהשוואה לתחומים אחרים – כוחות הביטחון והאוניברסיטאות (74), ספרות ואמנות (57), ספורט (46), כלכלה (41) ומדיניות הרווחה (29); מתוך רשימה של 13 מקצועות מבוקשים, נתבקשו המרואיינים לבחור את המקצוע המועדף עליהם עבור ילדיהם, ונמצא כי בראש סדר העדיפויות נמצאים שלושה מקצועות המזוהים עם תחומי המדע והטכנולוגיה – מהנדס, רופא ומדען (ציונים 77-78 מתוך 100), ולאחר מכן איש עסקים (72), מנהל בכיר במגזר הציבורי (65) ועורך דין (62); למרות זאת, רבים מחזיקים באמונות ודעות העומדות לכאורה בסתירה לחשיבה מדעית – 59% סבורים שהאדם נברא בצלם אלוקים ולא בתהליך אבולוציוני, ו-52% מאמינים ב"עין הרע".

(דעת קהל; מדעים; טכנולוגיה; עמדות; אמונות; רמת השכלה)

429

בר-צורי, רוני:

צרכנות ספרים, ספריות ציבוריות והשאלת ספרים

מינהל תכנון, מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2006, 14 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד : www.moit.gov.il.

סקר זה שערך מינהל תכנון, מחקר וכלכלה שבמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה עסק בשימוש שעושים תושבי ישראל בספריות ציבוריות. זאת, על רקע מהפכת המידע באמצעות רשת האינטרנט, מצד אחד, וירידת מחירי הספרים, מצד שני. הסקר נעשה באוקטובר 2005, והשתתפו בו 1,000 איש, המייצגים את אוכלוסיית בני 18+ בישראל. בין הממצאים: ב-21.8% ממשקי-הבית נעשתה החלפת ספרים בספריות ציבוריות ב-2005, ו-18.8% מאלו שלא החליפו ספרים ב-2005 עשו זאת בחמש השנים הקודמות; בין 1975 ל-2004 ירד שיעור הקוראים הרשומים בספריות ציבוריותמ-22% ל-14.5%; 28% ממשקי-הבית שבראשם עמד אקדמאי היו רשומים בספריה ציבורית; שיעור המשתמשים בספריות ציבוריות הוא 23.4% במגזר הערבי לעומת 15.5% במגזר היהודי; 23.4% ממשקי-הבית עם הכנסה של עד 4,000 ש"ח החליפו ספרים לעומת 17.2% ממשקי-בית עם הכנסה של 13,001 ש"ח ומעלה; ההוצאה השנתית של משקי-הבית בישראל ב-2005 על השאלת ספרים מוערכת בכ-15.9 מיליוני ₪; שיעור הקוראים הרשומים לנפש בישראל הוא נמוך בהשוואה למדינות מערביות נבחרות.

(ספריות ציבוריות; צריכה תרבותית; הרגלי קריאה)

430

רוזוליו, דני (ז"ל); פלגי, מיכל; אדר, גילה; יעקובוביץ, ליאור:

המערכת הארגונית הפנימית של הכפר בישראל וקשריה עם המועצה האזורית

המכון לחקר הקיבוץ ולימוד הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2006, 124 עמ'.

מאז שנות ה-90' השתנו המבנה הפנימי וצורת ההתארגנות של הכפר הישראלי, והפרטה נעשתה שכיחה. כתוצאה מכך, נוצר דמיון רב בין הכפר לקיבוץ המשתנה, והשתנו גם תפקידי המועצות האזוריות, תנועות ההתיישבות והממשלה. מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את התפתחותו של המבנה הארגוני של הכפר והמרחב הכפרי ולהציע צורות התארגנות שיתאימו למצב החדש. המחקר נעשה במועצות האזוריות עמק יזרעאל, מטה אשר ומעלה יוסף. מקורות המידע למחקר כללו ראיונות, סקר טלפוני, סקירת חומר כתוב על שינויים שחלו ביישובים ועל שינויים צפויים ואיסוף נתונים מאתרי האינטרנט של המועצות והיישובים. בין הממצאים וההמלצות: הטלת החובה על המושבים להקים ועד מקומי הסדירה במידה רבה את המבנה הארגוני שלהם, מהלך חשוב במיוחד במושבים שבנו הרחבות, ומהלך דומה יצטרך להיעשות בקיבוצים שבונים הרחבות; יש להמשיך לקיים ולפתח אגודות שיתופיות שונות כחלק מהותי של הארגון הפנימי של היישובים; בין תפקידי המועצה האזורית יהיה לדאוג לזכויותיהם של שוכרי הדירות שעדיין אינם יכולים להשתתף בניהול היישוב; על המועצות האזוריות יהיה לשמש בתפקידי גישור וקבלת החלטות במקרים של קונפליקטים בין תושבים; כדי לחזק את הקשר בין המועצות ליישובים, מומלץ למנות נציג של הוועד המקומי במליאת המועצה.

(יישובים כפריים; מושבים; קיבוצים; מועצות אזוריות; שינוי ארגוני; שינוי חברתי; מסים; שירותים; יחסים בין קבוצות)

431

לויתן, אוריאל:

חשיבותם של ערכים בקביעת מחויבות ארגונית של חברי קיבוץ לחיים בקיבוציהם

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 1 (ינואר 2006), עמ' 128-151 (עברית, סיכום באנגלית).

הקיבוץ בישראל מהווה דוגמא לארגון חברתי אשר יש בו תפקיד מרכזי לערכים. במאמר זה מדווח על ממצאי מחקר שנועד לבדוק שני נושאים עיקריים: מהי התרומה הדיפרנציאלית לרמת המחויבות לחיי קיבוץ של ערכים שהאדם מחזיק בהם ומהי מידת הגשמתם בקיבוצו, והאם חשיבותה היחסית של תרומת הערכים האלו בקיבוץ (כארגון חברתי בעל דגש חברתי-אידאולוגי) רבה יותר מחשיבות תרומתה של המידה הנתפסת של סיפוק צורכי רווחה שונים; ניתוח הנושא הראשון בהקשר של הקיבוץ הישראלי לאור השינויים המבניים העוברים עליו. אוכלוסיית המחקר כללה חברים ומועמדים לקיבוצים ב-1992-2002. במחקר נערכה השוואה בין שתי תקופות: בתקופה הראשונה (1992-1995) נכללו במדגם כ-3,300 איש מ-25 קיבוצים, ובתקופה השנייה (1997-2002) נכללו כ-2,400 איש מ-14 קיבוצים, אשר ענו על שאלון מובנה. בין הממצאים: בתקופה השנייה ירדה רמת המחויבות לחיי הקיבוץ ורמת האמונה וההגשמה של ערכי הקיבוץ הייחודיים; במקביל, ירדה רמת שביעות הרצון מהרגשת הבית ועלתה רמת שביעות הרצון מסיפוק צורכי הרווחה החומרית.

(קיבוצים; בני קיבוצים; ערכים; מחויבות ארגונית; שינוי חברתי; הפרטה; שביעות רצון)

432

ברג-ורמן, איילת; צ'חמיר, סבטלנה:

תכנית "בית חם" לקשישים: מחקר הערכה

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, ירושלים 2006, 39 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם "אשל" – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

אחת התכניות שנועדו לסייע לקשישים עולים שהרשתות החברתיות שלהם דלילות היא "בית חם", שפותחה על-ידי אשל למען קשישים יוצאי ברית-המועצות לשעבר שלא השתלבו במועדונים ובמרכזי יום. מטרתה של התכנית היתה לחזק את הרשת החברתית ואת התמיכה של הקשישים, באמצעות שילוב מתנדבים בפעילויות והתנדבות חברי התכנית בקהילה. במסגרת התכנית, זוג או בודדים קשישים (שאינם עולים חדשים) מארחים בביתם קשישים אחרים פעם או פעמיים בשבוע  כיום יש יותר מ-100 "בתים חמים" ובהם כ-2,200 משתתפים. מטרתו של מחקר ההערכה היתה לבחון: באיזו מידה התכנית עונה על הצרכים החברתיים של הקשישים; אופן פעילותה של התכנית והשתלבותה עם גורמי רווחה מקומיים, מרכזי יום ומועדונים; שביעות הרצון של המשתתפים ותרומת התכנית עבורם. בין הממצאים: כמחצית מהקשישים שהצטרפו לתכנית חשו תחושת בדידות לעתים קרובות (28%) או לפעמים (24%); הסיבות העיקריות להצטרפות החברים לתכנית היו הרגשת השתייכות, הכרת אנשים חדשים ותמיכה חברתית; התרומה העיקרית של התכנית לחברים, לדעת יותר מ-90% מהם, התבטאה בהכרת אנשים חדשים, הרגשת השתייכות לקהילה והתגברות על הבדידות.

(קשישים; עולים; ברית המועצות [ארץ מוצא]; בדידות; תמיכה חברתית; תכניות התערבות)

433

מירו, אירית; חאג'-יחיא, אמין:

"עלה של זית": שילוב בין ערבים ליהודים בגיל השלישי

מינהל המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 103 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2006, 105 עמ' (עברית, סיכומים בערבית ובאנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

תחילתה של התכנית "עלה של זית" היתה ביוזמת מחלקת הרווחה של המועצה האזורית מנשה. במסגרת התכנית, הוקם מועדון קשישים באחד הכפרים הערביים, והוחל בפיתוח פעילויות פנאי, העשרה וחוגים בשלושת הכפרים הערביים שבתחום המועצה. כמו כן, נועדה התכנית להביא לשיפור הדימוי העצמי של הקשישים וליצור שיתוף פעולה בין קשישים ערבים לבין קשישים יהודים. התכנית פעלה בשנים 2002 עד 2005, והיא לוותה במחקר הערכה. במסגרת המחקר, נבדק חומר תיעודי על פעילויות התכנית, נערכו ראיונות ומולאו שאלוני דיווח ועמדות על-ידי קשישים יהודים וערבים. בין הממצאים: בין המטרות שהושגו – שיפור איכות החיים של הקשישים הערבים, הגברת המודעות בחברה הערבית לצורכי הקשישים, שיפור הדימוי העצמי של הקשישים וחיזוק הקשר בין ערבים ליהודים; בין הקשיים - גיוס תקציבים, הבדלי תרבות, הסברה, עמדות ואינטרסים סותרים. לבסוף מובאות המלצות.

(קשישים; ערביי ישראל; גליל תחתון; תכניות התערבות; מועדונים; פעילויות פנאי; דימוי עצמי; הבדלי תרבות; יחסי ערבים - יהודים)

434

וינר-לוי, נעמי:

השכלה גבוהה כמפגש עם דעת, חברה ותרבות: תמורות בזהותן של נשים דרוזיות חלוצות ברכישת השכלה גבוהה

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 1 (ינואר 2006), עמ' 5-30 (עברית, סיכום באנגלית).

לקראת סוף המאה ה-20 החלו נשים דרוזיות ללמוד באוניברסיטאות בישראל. עד אז נמנעו נשים מהאוכלוסייה הדרוזית לרכוש השכלה גבוהה, בעיקר עקב הגבלות הקשורות למסורת. הלימודים האקדמיים וזירת האוניברסיטה מנחילים ערכים של ידע ותרבות ומאפשרים מפגש עם דעת, חברה ופרקטיקות המכוננים, יחד עם הידע הנלמד, את הפרט ואת זהותו. במאמר זה נבחנים השינויים שחלו בזהותן של הסטודנטיות הדרוזיות, כפי שנמצאו בסקר שנעשה בקרב 34 נשים דרוזיות, שהיו הראשונות מהחברה הדרוזית שפנו לחינוך גבוה. סטודנטיות אלו התגוררו בגליל, ורובן היו נשואות או מאורסות כאשר החליטו לפנות ללימודים אקדמיים. במאמר מתוארים היבטים של מקורות השינוי, תהליכים שונים של תמורות בזהות ורובדי זהות שונים שעוצבו בעת תקופת לימודיהן.

(דרוזים; נשים; השכלה גבוהה; חברה מסורתית; שינוי חברתי; שינוי תרבותי; דימוי עצמי)

435

רפפורט, ענת; לבנשטיין, אריאלה:

אופרציונליזציה חדשנית למושג "אמביוולנציה (אינטר-סובייקטיבית) משפחתית בין-דורית"

"גרונטולוגיה", ל"ג: 2 (2006), עמ' 121-137 (עברית, סיכום באנגלית).

הפרדיגמה העוסקת באמביוולנציה בין-דורית היא פרדיגמה חדשה יחסית, הבוחנת ומתארת את מערכת היחסים המורכבת המאפיינת את הקשרים הבין-דוריים בתוך המשפחה. פרדיגמה זו הוצעה כביקורת כלפי פרדיגמה של סולידריות משפחתית בין-דורית. הרעיון המרכזי בפרדיגמת האמביוולנציה הוא להתבונן בהקשרים, ברגשות ובאינטראקציות בין בני המשפחה כעל מערכת מורכבת, שיש בה סתירות רבות. זאת, לעומת פרדיגמת הסולידריות, שלפיה המשפחה נתפסת כמערכת מאוחדת, שבין חבריה יש הסכמות ורגשות חיוביים של חום, חיבה ומשיכה. המאמר הנוכחי, המתבסס על פרדיגמת האמביוולנציה הבין-דורית, מתמקד ברגשות אשם בעת הטיפול של בני המשפחה בקשיש מוגבל. במאמר משולבים ממצאי מחקר על השמת קשישים בבית-אבות בקרב בני קיבוץ לעומת בני עיר. נמצא קשר חיובי בין רמות שונות של אמביוולנציה – רמות נמוכות בקיבוץ לעומת רמות גבוהות בעיר – לבין דרגת רגשות האשם – דרגה נמוכה בקיבוץ לעומת דרגה גבוהה בעיר. בסוף המאמר נדונות השלכות הממצאים ומובאות מסקנות.

(יחסי משפחה; קשישים מוגבלים; בתי-אבות; בני קיבוצים; תמיכה משפחתית; רגשות; קבלת החלטות)

436

צאלח, כלנית:

"רוב הסיכויים שזיכרון העבר יישכח כלא היה": הבניה של הומוסקסואליות במדורי ייעוץ בעיתוני נוער

"סוציולוגיה ישראלית", ז': 2 (2006), עמ' 317-350 (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו של מחקר זה היתה לבדוק כיצד עיתוני נוער בישראל מבנים הומולסביות במדורי הייעוץ שלהם. במחקר נבדק מהם הנרטיבים של השיח על הומולסביות במדורי הייעוץ והאם חל שינוי במבנים לאורך זמן. כן נבדק, האם יש הבדלים מגדריים במבנים הנרטיביים. במחקר נבדקו כל השאלות שעסקו בהומולסביות אשר הופיעו במדורי הייעוץ של "מעריב לנוער" ו"ראש 1" בשנים 1986-2000. הניתוח התמקד בהבניה של השיח ובמשמעויותיה. מסקנתה המרכזית של המחברת היא, כי היועצים נוטים להכחיש הומולסביות. רגשות והתנסויות חד-מיניים מוסברים כהתנסות טבעית של גיל ההתבגרות, כשלב בדרך לזהות הטרוסקסואלית או כמרכיב שיש בכל אחד אך מוטב להתאפק ולא לממש אותו. הסברים נוספים שמאמצים אף הם את הנרטיב הזה כוללים היעדר הזדמנויות עם בני המין השני, חרדת ביצוע של הבנים ואחוות נפש של הבנות. עם זאת, מאמצע שנות ה-90' ואילך, בתהליך איטי והדרגתי, מופיעות יותר תשובות המתייחסות להומולסביות כאל אפשרות תקפה ורלוונטית.

(הומוסקסואליות; התנהגות מינית; משיכה בין-אישית; מתבגרים; שירותי ייעוץ; עיתונות)

437

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2005 (פריט מס' 386)