אל החוקרים

מידת שלמותו ועדכונו של הרבעון שלפניכם תלויה בשיתוף הפעולה של המוסדות והחוקרים עם מערכת הרבעון. ככל שדיווחים על פעולות חדשות, דוחות מחקר ופרסומים יגיעו אל המערכת בשלב מוקדם יותר, יגדל הסיכוי שהם יפורסמו ברבעון הבא.

1)

בחוברת זו, מס' 144, כלולות תמציות של פרסומים וכן דיווחים על מחקרים חדשים אשר הגיעו אל מערכת הרבעון עד 10 בדצמבר 2006 – י"ט בכסלו התשס"ז.

2)

עקב ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת הרבעון, אין ביכולתנו להזכיר את כולם בחוברת אחת. אנו מתנצלים מראש בפני חוקרים אשר שלחו אלינו פרסומים בחודשים האחרונים אך הם לא צוינו בחוברת זו. רוב הפרסומים הללו נמצאים בעדיפות ראשונה להיכלל ברבעון הבא. עם זאת, עלינו להדגיש כי איננו מתחייבים לכלול ברבעון כל פרסום המגיע אל המערכת. כמו כן, אין אנו כוללים פרסומים אשר אינם סטטיסטיים. בעמוד 75 בחוברת זו מופיעה רשימה של מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא.

3)

לעומת ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת הרבעון, אנו מקבלים מעט מאוד דיווחים על פעולות סטטיסטיות חדשות. בבקשה, דווחו לנו על מחקרים המתבצעים או המתוכננים על ידיכם, באמצעות הטפסים המופיעים בגרסת האינטרנט של החוברת. כמו כן, אתם יכולים לפנות אלינו בטלפון ונשמח לשלוח לכם טופס למילוי. נוסף על כך, אנא דווחו לנו על פתיחת אתרי אינטרנט חדשים או על בניית קבצים ממוחשבים חדשים, הכוללים נתונים סטטיסטיים.

4)

הרבעון מתעדכן באופן שוטף באתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכתובתו: www.cbs.gov.il/. באתר מופיעים גם קישורים רבים לאתרי אינטרנט סטטיסטיים בישראל ובעולם, בתחתית דף הבית של האתר. כמו כן, מובאים קישורים לרבים מהמחקרים בגוף החוברת עצמה.

5)

רוב הפרסומים אשר תומצתו ברבעון נמצאים בספריית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אתם מוזמנים לבקר בספריה ולעיין בהם. הספריה פתוחה בימים א'-ה', בשעות 09:00-14:00. רצוי לתאם את הביקור מראש בטלפון 6592555 (02).

6)

אם ברצונכם לרכוש פרסומים אשר צוינו ברבעון, עליכם לפנות ישירות אל המוסד או הגוף אשר הוציא את הפרסום לאור.

7)

רבים מן החוקרים ונציגי מוסדות עדיין שולחים אלינו את פרסומיהם לכתובתה הישנה של הלמ"ס. בבקשה הקפידו לשלוח אל הכתובת: רחוב כנפי נשרים 66, פינת רחוב בקי, ת"ד 34525, ירושלים 91342.

8)

מספרי הטלפון של מערכת הרבעון הם: 6592055/6 (02);  מספר הפקס' הוא: 6592013 (02). אפשר לפנות אלינו גם לכתובות הדואר האלקטרוני הבאות: mickyb@cbs.gov.il או avishaic@cbs.gov.il.

9)

                             מיכאל בר-יעקב

                                                                                                                           עורך הרבעון

דברי הסבר

א.         ייעוד

ברבעון מובא מידע עדכני על תכנון וביצוע של פעולות סטטיסטיות חדשות בישראל ועל פרסומים  סטטיסטיים שראו אור באחרונה. פעולות ופרסומים אלה כוללים, בין היתר, מפקדים, סקרים מדגמיים ומחקרים אמפיריים במגוון רחב של תחומים.

בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב - 1972 והתיקון לה בשנת 1978, אוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפרסמת מידע על הפעולות הנ"ל, הנערכות או הממומנות (באורח מלא או חלקי) על-ידי משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, מוסדות אקדמיים וכדומה. המטרה היא להביא לידיעת המוסדות והחוקרים וכן לידיעת הציבור הרחב בישראל ובעולם - מידע על פעולות סטטיסטיות חדשות הנעשות בישראל ומידע על הופעת פרסומים חדשים; זאת, כדי לאפשר שימוש יעיל ומרבי במידע הסטטיסטי הקיים וכדי למנוע כפילויות בעריכת סקרים ומחקרים.

ב.         תדירות ההופעה

הרבעון יוצא לאור אחת לשלושה חודשים. תקופת הדיווח על פעולות ופרסומים חדשים היא שלושת החודשים שלפני צאת הרבעון. ישנם פריטים השייכים לתקופה קודמת, אך הידיעה עליהם הגיעה ללשכה רק בתקופת הדיווח או שהכללתם נדחתה בגלל ריבוי הפרסומים שהגיעו למערכת. המידע בחוברת זו (מס' 144) מבוסס על פרסומים ודיווחים שהגיעו אל המערכת עד 10 בדצמבר 2006 -
י"ט בכסלו התשס"ז.

ג.         היקף

המידע המופיע ברבעון כולל:

1.  תמציות של פרסומים הכוללים נתונים סטטיסטיים, המבוססים על מחקרים אמפיריים, מפקדים, סקרים מדגמיים וכו', שיש בהם עניין לציבור.

2.         מידע על מחקרים סטטיסטיים הנמצאים בתהליך או בתכנון.

3.  מידע על קבצים ממוחשבים ומאגרי מידע שניתן להפיק מהם סטטיסטיקה שיש בה עניין לציבור, או אשר יכולים לשמש כמסגרת סטטיסטית לעריכת מחקרים.

4.         מידע על פעולות ופרסומים בנושאים מתודולוגיים, מיפוי, גאוגרפיה וסיווגים העשויים לסייע לעריכת סטטיסטיקה או לשימוש בה.

ד.         מבנה הרבעון

1.         חלוקה לפרקים

הפרסום מחולק ל-17 פרקים לפי סדר אלפביתי של הנושאים, פרט לפרק הראשון (כללי) ולפרק האחרון (רשימת כתבי-עת שהתקבלו במערכת בשלושת החודשים האחרונים).

2.         מספור הפריטים

המספור הוא שוטף לארבעה רבעונים רצופים. ברבעון הראשון של כל שנה (רבעון חודש מרס) מתחיל המספור שוב ב-001.

3.         מפתחות

ברבעון כלולים מפתח מוסדות ומפתח נושאים, המתייחסים לארבעת הרבעונים האחרונים. מפתח המוסדות כולל הן מוסדות מבצעים והן מוסדות מממנים. מפתח הנושאים כולל את כל הפריטים שנכללו בפרק מסוים וגם פריטים שנכללו בפרקים אחרים אך הם קשורים לאותו נושא.

4.        מחקר שוטף

לגבי פעולות חדשות (מחקרים הנמצאים בשלב של תכנון או ביצוע), מוצגים פרטים כדלקמן:

שם המחקר, המוסד המזמין/המבצע, מטרת המחקר, הנושאים הנחקרים, המשתנים העיקריים, האוכלוסייה/המדגם, צורת המחקר והפרסום, מועד משוער של הפרסום ופרטים על מבצעי המחקר, כולל כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני.

5.        פרסומים

לגבי פרסומים חדשים, מובאים רישום ביבליוגרפי מלא, תקציר התוכן ומילות מפתח (בהקשר זה ראה גם סעיף ז').

6.        החלק שבאנגלית

בחלק המופיע באנגלית מוצג המידע הבא:

לגבי פעולות חדשות, מובאים שם המחקר, השלב שבו נמצא המחקר, שמות החוקרים, המוסד שאליו הם שייכים, כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני; לגבי פרסומים חדשים, מובא רישום ביבליוגרפי מלא אך ללא תקציר התוכן. שמות הפרקים, סדר הפרקים ומספור הפריטים הם זהים לאלה המופיעים בחלק שבעברית. מפתח הנושאים הוא בעברית ובאנגלית.

7.   נספחים

בחוברת מופיעים הנספחים הבאים: 1) מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא (עמ' 75);
2) מבחר כתבי-עת ותקופונים המתקבלים במערכת באופן קבוע (עמ' 87-88).

ה.        שירותי מידע

רוב הפרסומים הנזכרים ברבעון עומדים לרשות הקהל לעיון בספריית הלמ"ס בימים א'-ה' בשעות 09:00 עד 14:00. לתיאום מוקדם, נא להתקשר לטל' 6592555 (02). מפתחות וכלים נוספים נמצאים במערכת הרבעון. הקוראים מוזמנים להיעזר גם בהם. אפשר לפנות אל המערכת בכתב או בטלפון לכתובת הבאה:

מיכאל בר-יעקב, עורך "פעולות"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

רח' כנפי נשרים 66, פינת רח' בקי,

ת"ד 34525, ירושלים 91342

טלפון:   6592055  (02);  פקס':  6592013 (02)

כמו כן, אפשר לפנות לאבישי כהן, בטלפון 6592056  (02).

ו.          רשת המדווחים

המידע הכלול ברבעון מבוסס בעיקר על פרסומים הנשלחים אלינו ועל הודעות הנמסרות לנו על-ידי חוקרים במוסדות למיניהם. לפיכך, הצלחתו של הרבעון תלויה בדיווחם העדכני. הלשכה מודה למדווחים על שיתוף הפעולה בעבר ופונה לכל חוקר ומוסד העוסקים במחקר סטטיסטי לדווח גם בעתיד, בשלב מוקדם ככל האפשר, על תכנון מחקרים ופרוייקטים חדשים או על הקמת מאגר מידע חדש הכולל נתונים סטטיסטיים. כן מתבקשים החוקרים ונציגי המוסדות לשלוח למערכת עותק ותקציר של כל פרסום חדש.

ז.         שיתוף פעולה עם מכון הנרייטה סאלד

דיווחים על מחקרים המובאים ברבעון בתחומי חינוך, דמוגרפיה, עבודה, מינהל, סוציולוגיה, שירותי רווחה ופסיכולוגיה, מתעדכנים במאגרי המידע של המרכז למידע במדעי החברה שבמכון הנרייטה סאלד.

כמו כן, חלק מהפריטים המופיעים ברבעון לקוחים לעתים מתוך אותם מאגרי מידע.

רוב התארנים המובאים בסוף כל פריט לקוחים מתוך קובץ "אוצר המונחים במדעי החברה ובחינוך" של מכון סאלד.

שנתון סטטיסטי לישראל, 2006, מס' 57

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2006, 1066 עמ', שתי מפות ותקליטור (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il, כולל מפות ותרשימים.

השנתון הסטטיסטי לישראל כולל מידע עדכני בתחומים רבים הנוגעים לחברה ולכלכלה בישראל. רוב הנתונים מתייחסים לשנת 2005 ומוצגים בהשוואה לנתוני שנים קודמות. השנה מופיעים בשנתון כמה לוחות ותרשימים חדשים בנושאים של הוצאות המגזר הממשלתי, פעילותן של חברות רב-לאומיות בישראל, לידות מת, שיעורים וחוגים בבתי-ספר יסודיים, ממצאים מהסקר החברתי של הלמ"ס ועוד. השנתון מורכב מ-28 פרקים, כדלקמן: מאפיינים גאופיזיים; אוכלוסייה; תנועה טבעית; עלייה והגירה; משקי-בית ומשפחות; בריאות; חברה ורווחה; חינוך והשכלה; תרבות, בידור וספורט; ממשלה ורשויות מקומיות; סדר ציבורי; עבודה ושכר; מחירים; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; סחר חוץ; שוקי הכספים וההון; עסקים; חקלאות; תעשייה; אנרגיה ומים; בינוי; תיירות ושירותי הארחה; תחבורה ותקשורת; בנקים; מחקר ופיתוח; איכות הסביבה; השוואות בין-לאומיות. בתחילתו של כל פרק מובאים הסברים והגדרות, מקורות הנתונים, דרכי החישוב וכן רשימת פרסומים נבחרים שיצאו בנושא שאליו מתייחס הפרק. לשנתון מצורף תקליטור, הכולל את התוכן המלא של השנתון וכן תרשימים צבעוניים המבוססים על נתוני השנתון.

(שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; עולים; משקי-בית; בריאות; רווחה; חינוך; תרבות; פעילויות פנאי; עבריינות; תעסוקה; מחירים; בנקים; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; שוק ההון; ממשלה; שלטון מקומי; בחירות; חקלאות; תעשייה; מו"פ; חשמל; מים; בינוי; שירותים; תיירות; תחבורה; תקשורת; אקלים; איכות הסביבה)

577

קמחי, ישראל; חושן, מאיה; אסף-שפירא, יאיר:

ירושלים כמרכיב בחוסנה הלאומי של ישראל: מדדים למצבה של בירת ישראל ומבט לעתיד

מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 2006, 20 עמ'.

בפרסום זה נדונה שאלת מרכזיותה של ירושלים כמרכיב בחוסנה הלאומי של ישראל, ומוצגים נתונים על מצבה הדמוגרפי, הכלכלי, החברתי והפוליטי. כן מוצגים ממצאים מסקר עמדות מינואר 2006 בנוגע לירושלים והסיכויים להסדר שלום. בין הממצאים: הרוב היהודי בעיר הצטמצם מ-75% ב-1967 ל-66% ב-2006, וב-2035 צפויים היהודים להוות 50% מתושבי העיר בלבד; רמת ההכנסה בירושלים היא נמוכה משמעותית בהשוואה לערים הגדולות האחרות בישראל; שיעור התעסוקה של תושבי ירושלים היהודים הוא 47% לעומת 61% בתל-אביב; שליש מהמשפחות בירושלים חיו ב-2003 מתחת לקו העוני; 30% מתושבי ישראל ו-47% מתושבי ירושלים סברו שירושלים היא עיר מלוכלכת; מספר הנפגעים באירועי טרור בירושלים הוא כפול מאשר בתל-אביב ופי 6 מאשר בחיפה; 16% מהמרואיינים סברו שמסוכן לבקר בירושלים ו-27% סברו שמפחיד לגור בה (בקרב תושבי ירושלים האחוזים נמוכים יותר); 54.5% מהציבור היהודי בישראל מוכנים לוותר על השכונות הערביות בעיר במסגרת של שלום אמת; 37% לא מוכנים לשום ויתור בירושלים; 75.7% לא מאמינים שאפשר להגיע לשלום (במיוחד דתיים ומסורתיים). לבסוף, מובאות המלצות למען השגת המפנה הדרוש.

(ירושלים; אוכלוסייה; הגירה פנימית; מדדים חברתיים-כלכליים; הכנסה; תעסוקה; טרור; תיירות; איכות הסביבה; יחסי יהודים – ערבים; סכסוך ערבי - ישראלי)

578

הכנס השנתי ה-47 של האגודה הגאוגרפית הישראלית, תשס"ז: תקצירי הרצאות

האגודה הגאוגרפית הישראלית, בשיתוף עם החוג לגאוגרפיה ולסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2006, 133 עמ' (עברית, חלק מהתקצירים באנגלית).

בפרסום זה מובאים תקצירי כל ההרצאות שניתנו בכנס השנתי ה-47 של האגודה הגאוגרפית הישראלית, שהתקיים בדצמבר 2006 תחת הכותרת "הגאוגרפיה בחברה טכנולוגית". בין נושאי ההרצאות: מדיניות תכנון הסביבה; גאוגרפיה חברתית; פיתוח עירוני וכפרי; חקלאות; הידרולוגיה; זיהום הסביבה; גאומורפולוגיה; רעידות אדמה; בניית ממ"ג ויישומיו; אזורי אקלים בישראל ובאגן הים התיכון; המלחת קרקעות; צדק סביבתי; גאוגרפיה היסטורית; גאוגרפיה של מידע ותקשורת; גאוגרפיה וחינוך סביבתי; תכנון ושימושי קרקע; משקעים בישראל; גאוגרפיה בחברה טכנולוגית; יחסים בין ישויות גאוגרפיות; יישובים כפריים במרקמים עירוניים; עסקים לא-חקלאיים בקיבוצים; צפיפות חברתית; שינויים תרבותיים בקרב הבדואים; סוגיות בבנייה בישראל; אירועי מזג-אוויר קיצוניים; החי והצומח; דת, מרחב ולאומיות בישראל; היבטים גאוגרפיים בהוראת קונפליקטים; מבנה המרחב החברתי בעידן הגלובלי.

(גאוגרפיה; מערכות מידע גאוגרפיות; תכנון סביבתי; פיתוח כפרי; חקלאות; אקלים; בינוי; הידרולוגיה; איכות הסביבה; משאבי טבע; שימושי קרקע; שינוי חברתי; תרבות; תעסוקה; תחבורה)

579

"הירחון הסטטיסטי לישראל", כרך 57: 9-11 – ספטמבר-נובמבר 2006 (פריטים מס' 729-731)

¨        

לוחות תמותה שלמים של ישראל, 2000-2004, 2001-2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 28, ירושלים 2006, 56 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים לוחות תמותה שלמים ל-2000-2004 ו-2001-2005. בלוחות מוצגים הנתונים בפירוט של גיל בשנים בודדות, לפי המינים. הנתונים מוצגים עבור כל האוכלוסייה, עבור יהודים ואחרים, עבור יהודים בנפרד ועבור ערבים בנפרד. בין הממצאים: תוחלת החיים בלידה לכלל האוכלוסייה בשנים 2001-2005 הגיעה ל-81.6 שנים בקרב נשים ול-77.5 שנים בקרב גברים; בקרב יהודים ואחרים, תוחלת החיים היתה 82 שנים לנשים ו-77.9 שנים לגברים; בקרב יהודים, תוחלת החיים היתה 82 שנים לנשים ו-78.1 שנים לגברים; בקרב ערבים, תוחלת החיים היתה 78.4 שנים לנשים ו-74.7 שנים לגברים. על-פי דו"ח ארגון הבריאות העולמי מ-2006, תוחלת החיים של גברים בישראל היא נמוכה בשנה אחת (נתונים מעוגלים) מזו של גברים ביפן (במקום הראשון - 79 שנים), והיא גבוהה ביחס ליתר המדינות בעולם (יחד עם אוסטרליה, קנדה, שוודיה, שווייץ ואיטליה – ממוצע של 78 שנים); תוחלת החיים של נשים בישראל היא נמוכה בארבע שנים מזו שביפן (במקום הראשון - 86 שנים), והיא נמצאת בקבוצה שממוצע תוחלת החיים שלה הוא 82 שנים, יחד עם אוסטריה, פינלנד, נורבגיה, ניו-זילנד וגרמניה.

(תוחלת חיים; תמותה)

580

אוכלוסיית עולי בריה"מ לשעבר: מגמות דמוגרפיות, 1990-2001

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1271 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2006 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגות תכונותיהם הדמוגרפיות של העולים מברית-המועצות לשעבר בסוף 2001 בהשוואה לשנים קודמות. הפרסום מורכב מארבעה פרקים, כדלקמן: תכונות דמוגרפיות בסיסיות – התפלגויות לפי גיל ומין, שנת עלייה וכו' ונתונים על תפרוסת האוכלוסייה בחלוקות גאוגרפיות שונות (מחוז ונפה, צורת יישוב וישובים נבחרים); תנועה טבעית – נישאים ומתגרשים (לפי גיל, מין ומצב משפחתי קודם), לידות חי (לפי גיל האם ושנת עלייה), פטירות (לפי גיל, מין ושנת עלייה) ונתונים על שיעורי הפריון ושיעורי התמותה בקרב יהודים ואחרים; שהייה בחו"ל יותר משנה – שנת היציאה ושנת החזרה לפי גיל ומין; משקי-בית – סוגי משקי-הבית והמשפחות ומספר הנפשות במשק-הבית. בין הממצאים: כ-24% מהעולים שהגיעו בין 1990 ל-2001 היו בני 55 ומעלה; הגיל החציוני של העולים היה 36; גיל הנישואין של העולים נמצא בעלייה ומתקרב לזה שבאוכלוסייה הכללית בישראל; כ-55% ממשקי-הבית של העולים מנו 2-3 נפשות בתקופה הנחקרת; המחוזות השכיחים שבהם השתקעו העולים לראשונה היו מחוז הדרום ומחוז המרכז (יותר מ-50% מהעולים גרו במחוזות אלה); העולים התיישבו בעיקר בערים; רוב העולים שנקלטו בקיבוצים עזבו אותם כעבור שנה-שנתיים.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; תכונות דמוגרפיות; הגירה פנימית; תנועה טבעית)

581

ברוידא, קובי; נבון, גיא:

הגירה פנימית בישראל

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2006.07, ירושלים 2006, 49 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.boi.gov.il.

בעבודה זו נבחנו מאפייניהן של משפחות שהיגרו בין יישובים בישראל בשנים 1983-1995. במסגרת העבודה, מוצג ניתוח המשלב את מאפייני המהגרים ומאפייני יישובי המוצא והיעד של כל מהגר ברמת פירוט גבוהה יותר מאשר במחקרים קודמים. מקורות הנתונים ששימשו לעבודה הם קבצי נתונים של מפקדי האוכלוסין והדיור 1983 ו-1995, קובץ המשלב את נתוני שני המפקדים וקובץ היישובים של הלמ"ס. העבודה התמקדה במשפחות במגזר היהודי שבהן שני בני הזוג השתייכו לאותו משק-בית במהלך כל התקופה (העבודה לא כללה דיירי מוסדות וקיבוצים). בין הממצאים: 17% מהמשפחות החליפו יישוב מגורים לפחות פעם אחת במהלך התקופה הנחקרת; ככל שרמת ההכנסה גבוהה יותר, הנטייה להגר גדולה יותר; הנטייה להגר יורדת עם העלייה בגיל, אך בגיל מסוים היא שבה ועולה; נמצאה עזיבה גדולה של עיירות הפיתוח (בעיקר בקרב זוגות צעירים ומשכילים) – 6% בצפון ו-11% בדרום; יעדי ההגירה של העוזבים את עיירות הפיתוח בצפון היו בדרך כלל יישובים אחרים בצפון, ויעדי ההגירה של העוזבים את עיירות הפיתוח בדרום היו בדרך כלל יישובים במרכז הארץ; תהליכי ההגירה הפנימית הביאו להיחלשות המטרופולינים, מצד אחד, ולחיזוק יישובי הפרברים, מצד שני.

(הגירה פנימית; יישובים; עיירות פיתוח; בני זוג; צעירים;  רמת השכלה; הכנסה)

582

קפלן, מוטי; דין, חניתה; בוקוולד, שירה; דבצ'רי-דרום, ליאורה:

דפוסי השימוש בשטחים הבנויים, 2003 ומחקר השוואתי, 1998-2003

המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים 2006, 208 עמ', בשיתוף עם מכון ירושלים לחקר ישראל.

לעבודה זו היו שתי מטרות עיקריות: 1) יצירת מסד נתונים של השטח הבנוי בישראל, פרישתו ודפוסי השימוש בו, לשם הבנת תהליכי עיבוי השטחים הבנויים, הרווייתם והרחבתם, כנקודת מוצא למדיניות ארצית ולתכנון עתידי של יחסי בנוי - פתוח; 2) השוואת מפת השטח הבנוי ומסד הנתונים העדכני ל-2003 למפה ולמסד הנתונים של 1998. בין הממצאים: התכסית, על כל שימושיה, הגיעה ב-2003 ל-1,124 קמ"ר - כ-6% משטח המדינה (התכסית למגורים הקיפה כ-70% מהשטח הבנוי); שטח הכבישים הגיע לכ-130 קמ"ר, כ-11% מהשטח הבנוי; מחצית מהאוכלוסייה משתמשת בכ-70% מהשטח הבנוי למגורים; הצפיפות הממוצעת בשטח הבנוי היתה כ-7.7 נפשות לדונם; טווח הצפיפות נע בין 0.5 ל-28.5 נפש לדונם, אך הצפיפות ב-75% מהיישובים נמצאה נמוכה מ-4 נפשות לדונם – בישובים אלה גרים פחות מ-10% מתושבי ישראל; ב-1998-2003 גדלה האוכלוסיה בקצב של 2.2% בשנה, והשטח הבנוי גדל בשיעור של כ-1% בשנה; נמשכת מגמת מעבר תושבים מערים צפופות ליישובים בעלי צפיפות נמוכה; לא נמצא מתאם בין צפיפות האוכלוסייה לבין מדדים כלכליים-חברתיים שונים.

(שימושי קרקע; אוכלוסייה; צפיפות חברתית; בינוי)

583

ביליג, מרים:

התקשרות למקום דרך חוויות שליליות: חשיפה לאירועי טרור ואיום של פינוי

בתוך: "הכנס השנתי ה-47 של האגודה הגאוגרפית הישראלית, תשס"ז: תקצירי הרצאות", האגודה הגאוגרפית הישראלית בשיתוף עם החוג לגאוגרפיה ולסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2006, עמ' 64.

מהספרות המחקרית עולה, כי התקשרות למקום מגורים היא חזקה יותר ככל שהיא קשורה לחוויות חיוביות: מהסביבה ומהנוף, מיחסי השכנות, מרמת הבינוי והדיור, מהשירותים הקיימים באזור המגורים וכו'. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את השאלה, האם גם חוויות שליליות עשויות לחזק את הקשר למקום המגורים. המחקר נעשה ביהודה, בשומרון ובחבל עזה, אזורים שבהם התרחשו אירועי טרור רבים, וב-2005 נאלצו תושבי חבל עזה לפנות את בתיהם בעקבות החלטת הממשלה. במחקר השתתפו 764 מרואיינים משלושת האזורים הללו. המחקר החל שלושה חודשים לפני הפינוי של חבל עזה והסתיים שבוע לפני הפינוי. בין הממצאים: 65% מהמרואיינים דיווחו כי נחשפו לפחות פעם אחת לאירוע טרור שבו נהרג או נפגע קרוב משפחה/שכן/חבר או שביתם נפגע; למרות השכיחות הגבוהה של אירועים קשים אלה, התקשרותם של התושבים אל מקום מגוריהם נמצאה חזקה; לגבי איום הפינוי, ככל שהרגישו התושבים מאוימים יותר, כך הם חשו קשר חזק יותר ליישובם. המסקנה היא, כי התקשרות למקום מגורים עשויה להתהוות גם לנוכח חוויות שליליות, ונראה כי אידיאולוגיה דתית-פוליטית חזקה משפיעה באופן משמעותי על ההתקשרות למקום.

(פינוי תושבים; יהודה ושומרון; עזה; מקום מגורים; עמדות פוליטיות; אידיאולוגיות)

584

אגור, מיה; רוזנברג, ליאור:

הערכת התכנית להכשרת מנהיגות מצטיינת בחינוך בקרב יוצאי אתיופיה

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 481 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2006, 33 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום (באנגלית) מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com..

בפרסום זה מוצגים ממצאי מחקר הערכה על אודות "התכנית להכשרת מנהיגות מצטיינת בחינוך בקרב יוצאי אתיופיה", המיועדת לסטודנטים להוראה יוצאי אתיופיה הלומדים במכללות ובאוניברסיטאות. התכנית החלה לפעול ב-1999, ויש לה שלוש מטרות עיקריות: יצירת מנהיגות צעירה ומשכילה מקרב יוצאי אתיופיה שתמלא תפקידים בחברה הישראלית ותתווך בין החברה הקולטת לחברה הנקלטת; טיפוח גברים ונשים יוצאי אתיופיה במישור האקדמי, תוך יצירת דגם התייחסות לצעירי הקהילה; יצירת עתודה מקצועית, חינוכית, אשר תעמיד מורים מצטיינים מבני הקהילה, שילמדו במכללות. במסגרת המחקר, נבדקו תרומת התכנית לבוגריה ומידת השתלבותם בתעסוקה בכלל ובתחום ההוראה בפרט. בין הממצאים: התרומות המרכזיות של התכנית הן בתחום הזהות האישית (חיזוק הביטחון העצמי, מודעות למורשת העדה וכו'); 64% השתלבו בתעסוקה, ומהם 57% במשרה מלאה; 90% מהמועסקים עבדו בחינוך, ומהם 71% בחינוך הבלתי-רשמי ו-38% בחינוך הרשמי; 82% מהבוגרים ציינו כי הם מתכוונים לעסוק בחינוך, אך לדבריהם קיים קושי במציאת עבודה עקב מחסור במשרות פנויות.

(עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; הכשרת מורים; תכניות התערבות; מחקר הערכה)

585

Lapidot-Firilla, Anat; Elhadad, Ronny:

Forbidden Yet Practiced: Polygamy and the Cyclical Making of Israeli Policy

Center for Strategic and Policy Studies, School of Public Policy, Hebrew University, Jerusalem 2006, 48 pages (E, Hs, As). The publication appears also on the Center’s Website: http://public-policy.huji.ac.il/eng/research.asp.

עבודה זו עוסקת בסוגיית הפוליגמיה, תופעה שכיחה בקרב הבדואים החיים בנגב. לנוכח ריבוי המקרים של נישואי גבר למספר נשים, נדונה המדיניות הישראלית הקיימת והנחוצה כלפי תופעה זו, ונבדקת יעילותה של חקיקה ככלי ליישום מדיניות. בעבודה נטען, כי בנסיבות הקיימות בחברה הישראלית נוצר מודל מעגלי של מדיניות, הכולל מחוקקים, פוליטיקאים, אנשי מקצוע הפועלים בשטח, לקוחות ויוצרי נארטיבים. האינטרסים, הרגשות והדמיון של קובעי המדיניות למיניהם, בדרג המדיני ובדרג של פקידי הממשלה בשטח, משתלבים באינטרסים של ההנהגה השבטית הבדואית. את ההרמוניה המעגלית הזאת, שמונעת את סיום הפוליגמיה, מזינות תפיסות אקדמיות, ציבוריות, ממסדיות ואחרות, המעניקות לאי-המאבק בפוליגמיה לגיטימיות ומאפשרות את המשך המדיניות העמומה בנושא רגיש זה. לדעת המחברות, בהיעדר מחויבות למיגור התופעה, יש להתמקד במתן כלים והגנה לנשים שנישאו בנישואין פוליגמיים, במקביל להשקעה בהעצמת הנשים והגברים. על מחקר אחר, בנוגע לרווחתן של נשים בדואיות שנישאו בנישואין פוליגמיים בהשוואה לנשים שנישאו בנישואין מונוגמיים, ראו חוברת 140, פריט 599.

(בדואים; נגב; נישואין; פוליגמיה; חברה מסורתית; רווחה רגשית; מדיניות ממשלתית)

586

שנתון סטטיסטי לישראל, 2006, מס' 57 (פריט מס' 577)

¨        

ירושלים כמרכיב בחוסנה הלאומי של ישראל: מדדים למצבה של בירת ישראל ומבט לעתיד (578)

¨       

הכנס השנתי ה-47 של האגודה הגאוגרפית הישראלית, תשס"ז: תקצירי הרצאות (579)

¨       

High Density Neighborhoods: Who Enjoys Them? (589)

¨       

נשים קשישות: מצבן, צורכיהן וכיוונים לשיפור איכות חייהן (603)

¨        

דין וחשבון כלכלי על החקלאות והכפר, 2005 (644)

¨        

המוסד לביטוח לאומי: תקציב תפעולי לשנת 2006 - דברי הסבר (664)

¨        

הערכה של תכניות למניעת שימוש בסמים בשבע ערים: דו"ח הערכה מסכם (674)

¨        

סקרי כוח-אדם, 2005 (678)

¨        

עשור להשתלבות עולי ברה"מ לשעבר בשוק העבודה הישראלי (688)

¨        

אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה, 2003 (698)

¨       

הבינוי בישראל, 2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1283, ירושלים 2006. הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים עדכניים על ענף הבינוי (בנייה ועבודות הנדסה אזרחית) ל-2005 ונתונים מתוקנים ל-2003-2004. הפרסום מורכב מארבעה פרקים, כדלקמן: א) השקעות בבינוי –נתונים כספיים על ערך ההשקעה הגולמית בעבודות בנייה והנדסה אזרחית, לפי מחוז, יוזם וייעוד; ב) בנייה (נתונים פיזיים) - נתונים על התחלות וגמר בנייה בכל ישראל וב-112 יישובים גדולים (שיש בהם 10,000 תושבים ויותר), לפי מחוז, אזור ומשתנים נוספים כגון גודל הדירה, מספר הקומות בבניין, יוזם, ייעוד, משך הבנייה, בנייה פרטית/ציבורית וכו'. כן מוצגים נתונים על הבנייה המתבצעת במטרופולינים תל-אביב, חיפה ובאר-שבע. בנוסף, מוצגים נתוני הבנייה בעיריות ובמועצות מקומיות נבחרות, ולגבי הערים ירושלים, תל-אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון, אשדוד, אשקלון, באר-שבע, בני-ברק, בת-ים, חולון, כפר-סבא, נתניה, פתח-תקווה, רחובות, רמת-גן ורעננה, מוצגים הנתונים בחתכים של תת-רובע/אזור/שכונה; ג) דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית (נתונים פיזיים) - נתונים מפורטים לפי מחוז, אזור, גודל הבניין, גודל הדירה, ותק הדירה בשוק ויישוב; ד) עבודות הנדסה אזרחית (נתונים פיזיים) - נתונים על התחלות וגמר עבודות סלילת כבישים והנחת צינורות מים, ביוב ותיעול, לפי מחוז ויישובים נבחרים ונתונים טכניים כגון סוג הציפוי, חומר הצינור וכו'.

(בנייה; שוק הדירות; השקעות; הנדסה אזרחית; כבישים)

587

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית, אפריל-יוני 2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 22, ירושלים 2006, 45 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

"סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית" הוא סקר שוטף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנועד לספק תמונת-מצב עדכנית של שוק הדירות החדשות למכירה בבנייה פרטית (לא כולל בנייה עצמית, בנייה להשכרה, בנייה בשיטת "בנה ביתך" ובנייה באמצעות עמותות), ובכך לסייע בקבלת החלטות בנוגע לתכנון מדיניות הבינוי בישראל ולמעקב אחר ההתפתחויות בענף. עיקרו של הסקר הוא מעקב שוטף אחר מכירת הדירות ומלאי הדירות למכירה בסוף כל חודש ורבעון, תוך התייחסות למגמות ולשינויים שחלו בנתוני המכירות ובמלאי - הן בסיכום כללי והן לפי מאפיינים שונים: פריסה גאוגרפית, ותק הדירות בשוק, גודל הדירות ועוד. הפרסום כולל 16 לוחות, שבהם מובא מידע על דירות חדשות שנמכרו ועל דירות חדשות העומדות למכירה לפי מחוז ואזור וכן בשטחי 40 עיריות נבחרות, לפי מספר הדירות בבניין, מספר החדרים בדירה ו-ותק הדירה בשוק.

(בנייה; דיור; שוק הדירות)

588

Mitrany, Michal:

High Density Neighborhoods: Who Enjoys Them?

GeoJournal, No. 64 (2005), pp. 131-140.

חקר היבטים סובייקטיביים-אישיים של צפיפות מגורים מתמקד בדרך כלל בהיבטים השליליים של צפיפות המגורים. המחקר הנוכחי עוסק דווקא בהיבטים חיוביים אפשריים של צפיפות שכונתית גבוהה עבור תושבי שכונות אלו. המחקר נעשה בשתי שכונות מגורים בחיפה שבהן הצפיפות היא גבוהה. באחת מהן הוערכה הצפיפות באופן חיובי על-ידי התושבים, ובשכונה השנייה להפך. נמצא, כי הסיבות להבדלים בהערכה בין תושבי שתי השכונות קשורות למאפיינים סביבתיים ותכנוניים: ההערכה החיובית ניתנה עקב נגישות נוחה למגוון שירותים, תחבורה ציבורית סדירה בתדירות גבוהה, קיומם של גנים ושטחים פתוחים במרחק הליכה מהבית ועוד. חלק מהתושבים אף הדגישו שיש יתרון בצפיפות הגבוהה בכך שהיא מאפשרת מפגשים חברתיים תכופים עם השכנים. בהתפלגות לפי מגדר, נמצא כי נשים העריכו את הצפיפות באופן חיובי יותר מגברים. בהתפלגות לפי סוגי משקי-בית, משפחות עם ילדים קטנים ומשקי-בית של קשישים הביעו שביעות-רצון רבה יותר מהצפיפות לעומת משקי-בית מסוגים אחרים.

(דיור; צפיפות חברתית; שכונות מגורים; תכנון עירוני)

589

שנתון סטטיסטי לישראל, 2006, מס' 57 (פריט מס' 577)

¨        

הכנס השנתי ה-47 של האגודה הגאוגרפית הישראלית, תשס"ז: תקצירי הרצאות (579)

¨        

דפוסי השימוש בשטחים הבנויים, 2003 ומחקר השוואתי, 1998-2003 (583)

¨        

התקשרות למקום דרך חוויות שליליות: חשיפה לאירועי טרור ואיום של פינוי (584)

¨        

הסקר החברתי, 2002-2005 (623)

¨        

חשבונות לאומיים, 1995-2005 (647)

¨        

תחזית מאקרו-כלכלית לשנת 2007 (651)

¨        

מערכת הבנקאות בישראל - סקירה שנתית, 2005 (653)

¨        

סקר החברות והעסקים: הרביע השלישי של 2006 (658)

¨        

דין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2005 – דו"ח מס' 45 (662)

¨        

סקרי כוח-אדם, 2005 (678)

¨        

פריון, תמורה למועסקים ותשואה להון, 2002-2005  (680)

¨        

אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה, 2003 (698)

¨        

"מידע חודשי", משרד הבינוי והשיכון – גיליון ספטמבר 2006 (747)

¨        

דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל, 2005-2006

המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מס' 301, תל-השומר 2006. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראה: יחידות ◄ מרכז לאומי לבקרת מחלות).

דו"ח שנתי זה הוא החמישי בסדרת דו"חות המוגשים לכנסת לפי "חוק חובת דיווח בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק", התשס"א-2000. הדו"ח מורכב משבעה פרקים: דפוסי העישון בקרב האוכלוסייה הבוגרת; עישון בקרב בני נוער; עישון בצה"ל; הפעילות למניעת עישון ונזקיו; חקיקה; אכיפה באמצעות הרשויות המקומיות; נספחים - נתונים על הרשויות שהטילו/לא הטילו קנסות לפי חוק. בין הממצאים: שיעור המעשנים בכלל אוכלוסיית ישראל נאמד ב-25.5%; 32.1% מהגברים בישראל מעשנים, לעומת 19.3% מהנשים; בקרב הגברים, מעשנים כ-30.3% מהיהודים וכ-41.2% מהערבים; בקרב הנשים, מעשנות כ-21.3% מהיהודיות וכ-8.3% מהערביות; 15.8% מהגברים הערבים המעשנים צורכים 20+ סיגריות ביום, לעומת 7% מהגברים היהודים המעשנים; 51.5% מהתלמידים הערבים בכיתות ז'-י"ב חשופים לעישון פסיבי בבית לעומת 35.6% מהתלמידים היהודים; 28.7% מהגברים שהתגייסו לצה"ל ב-2005 עישנו, ושיעורם עלה ל-41.3% בעת השחרור; 32.8% מהמתגייסות לצה"ל ב-2005 עישנו, ושיעורן עלה ל-37.3% בעת השחרור; חיילים מעשנים 13.2 סיגריות ביום בממוצע, וחיילות מעשנות 9.6 סיגריות ביום בממוצע; בהשוואה בין-לאומית נמצא, כי שיעור העישון בישראל הוא במקום ביניים בקרב הגברים ובמקום נמוך יחסית בקרב הנשים.

(עישון; מתבגרים; חיילים; אכיפת חוק)

590

שם-טוב, דניאל:

HIV/איידס בישראל: דוח תקופתי, 1981-2005

המחלקה לשחפת ולאיידס, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2006, 4 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בדו"ח זה, שנכתב בנובמבר 2006, מובאים נתונים עדכניים ל-2005 על חולי איידס ונשאי הנגיף HIV, שרוכזו בהתאם להנחיות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון האיידס של האו"ם (UNAIDS). מאגר הנתונים מתבסס על הודעות פרטניות ומתעדכן תוך כדי השוואה עם נתוני לשכות הבריאות, מרכזי הטיפול, המעבדה המרכזית לגילוי נגיפים וקופות החולים. הממצאים העיקריים: מ-1981 עד סוף 2005 נתגלו בישראל 4,662 מקרים חדשים של חולי איידס ונשאים. במהלך שנים אלו נודע על פטירתם או עזיבתם את ישראל של 1,015 איש שנדבקו במחלה. נכון לסוף 2005 היו רשומים בישראל 3,647 אנשים החיים עם HIV/איידס. לאחר עיבוד מיוחד המתחשב במגמות של גילוי המחלה בישראל ועזיבה של שוהים בלתי-חוקיים, הערכת משרד הבריאות היא כי חיים עם הנגיף 5,130 איש. בין 2002 ל-2005 דווח על 322 נשאי HIV/חולי איידס חדשים בממוצע בשנה. הדו"ח כולל גם פרטים על תכנית התערבות שנועדה להחלפת מזרקים בקרב משתמשים בסמים כדי למנוע שימוש משותף במזרקים ובציוד הזרקה נלווה, המהווה גורם סיכון משמעותי להידבקות במחלה.

(איידס; הומוסקסואלים; שימוש בסמים)

591

Tanne, David; Goldbourt, Uri; Koton, Silvia et al:
A National Survey of Acute Cerebrovascular Disease in Israel: Burden, Management, Outcome and Adherence to Guidelines
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 1 (January 2006), pp. 3-7. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

בישראל יש מחסור במידע ברמה הלאומית על דרכי הטיפול בשבץ מוחי ועל העמידה בהנחיות הטיפול הקיימות. במאמר זה מדווח על ממצאי סקר לאומי ראשון שכלל את כל חולי השבץ המוחי הקשה שאושפזו בישראל במהלך פברואר-מרס 2004 ב-28 בתי-חולים. בין הממצאים: במהלך תקופת הסקר אושפזו 2,174 חולים, 7% מהם התקבלו למחלקה שיש בה יחידה ייעודית לטיפול בחולי שבץ; 93% מהחולים עברו סקירת ראש ממוחשבת (CT) במהלך האשפוז; כמחצית מהמאושפזים היו נשים; לכרבע מהחולים היה שבץ בעבר; הגיל הממוצע היה 71, ו-22% היו מתחת לגיל 60; גורמי הסיכון העיקריים היו יתר לחץ דם (75%), שומנים בדם (46%) וסוכרת (40%); 94% מהחולים קיבלו תרופות נוגדות קרישה בעת שחרורם; משך האשפוז הממוצע היה שמונה ימים; 54% מהחולים שוחררו לביתם, 27% הופנו לשיקום, 7% הועברו למוסדות סיעודיים ו-9% נפטרו; ל-34% נגרמה נכות קשה עקב השבץ.

(אירוע מוחי; מחלות לב וכלי הדם; אשפוז; טיפול רפואי; טיפול תרופתי)

592

Segal, Ricardo; Furmanov, Alexander; Umansky, Felix:
Spontaneous Intracerebal Hemorrhage: To Operate or not to Operate, That’s the Question
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 11 (November 2006), pp. 815-818. The Article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

הטיפול בראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, חידד את שאלת הצורך בניתוח או טיפול תרופתי במקרה של דימום מוחי עצמוני. מטרתו של מחקר זה היתה להעריך את הקריטריונים לבחירה בין התערבות ניתוחית לבין טיפול תרופתי במקרה של דימום מוחי עצמוני. נבדקו 149 חולים עוקבים שטופלו במרכז הרפואי "הדסה" בין ינואר 2004 לינואר 2006. במסגרת המחקר, נבדקו מאפייני החולים ומצבם כחצי שנה לאחר השחרור. זאת, באמצעות בדיקת תיקיהם הרפואיים, ממצאים מהשיקום ושאלון שניתן למילוי לחולה או לבני משפחתו. בין הממצאים: גילם הממוצע של החולים היה 66, ו-62% מתוכם היו גברים; כמחצית מהחולים נותחו וכמחצית טופלו בתרופות; כחצי שנה לאחר האירוע, 36% מהמנותחים היו עצמאיים, 42% סיעודיים וכ-13% נפטרו; בקרב המטופלים תרופתית, 37% היו עצמאיים, 15% סיעודיים וכ-42% נפטרו.

(אירוע מוחי; ניתוחים; טיפול תרופתי)

593

Solomon, Zahava; Shklar; Rami; Mikulincer, Mario:
Frontline Treatment of Combat Stress Reaction: A 20-Year Longitudinal Evaluation Study
”American Journal of Psychiatry”, 162: 12 (December 2005), pp. 2309-2314.

במחקר מעקב זה, שנעשה ב-2002, נבדקה יעילותו של טיפול בנפגעי הלם קרב בחזית לאחר 20 שנה. במסגרת המחקר, נבדקו 429 חיילים שהשתתפו במלחמת שלום הגליל ב-1982. החיילים נחלקו לשלוש קבוצות: 79 חיילים שאובחנו כלוקים בהלם קרב וקיבלו טיפול ראשוני בלבנון; 156 חיילים שאובחנו כלוקים בהלם קרב וטופלו בעורף; קבוצת בקרה של 194 חיילים שנלחמו בלבנון ולא אובחנו כלוקים בהלם קרב, אך ביחידותיהם היו נפגעי הלם קרב. נבדקו הפרעות פוסט-טראומטיות, תמיכה חברתית, תפקוד חברתי, תחושות בדידות ועוד. הפרעות פוסט-טראומטיות נמצאו בקרב 30.4% ממטופלי החזית, 41% ממטופלי העורף ו-13.9% מקבוצת הבקרה; מטופלי החזית דיווחו באופן מובהק על רמות נמוכות יותר של בדידות, רמות גבוהות יותר של תמיכה חברתית נתפסת ותפקוד בין-אישי טוב יותר ממטופלי העורף; תפקודן של שתי קבוצות המטופלים בכל המדדים שנבדקו היה נמוך יותר משל קבוצת הבקרה. המסקנה היא, כי חשוב לטפל בנפגעי הלם תוך זמן קצר ככל האפשר מרגע הפגיעה.

(מלחמת שלום-הגליל; תגובות קרב; הפרעות פוסט-טראומטיות; תמיכה חברתית; בדידות)

594

Foa, Edna B.; Lahad, Mooli; Solomon, Zahava et al:
Social, Psychological, and Psychiatric Interventions Following Terrorist Attacks: Recommendations for Practice and Research
”Neuropsychopharmacology”, 30: 10 (October 2005), pp. 1806-1817.

מתקפת הטרור בארצות-הברית ב-11 בספטמבר 2001 והאיום המתמיד של מתקפות טרור נוספות, העלו את הצורך הדחוף להתכונן להשלכותיהן של מתקפות אלו מבחינת ההתערבות הפסיכולוגית והפסיכיאטרית בקרב הנפגעים. הכנות אלו כוללות ניצול של הידע הקיים, זיהוי חסרים בידע ונקיטת צעדים להשלמת החסר. בעבודה זו נסקרו הפעולות שננקטו בעקבות אירועי זה, הניסיון שנצבר בישראל ובמקומות אחרים המתמודדים עם אירועי טרור, כולל איומים בהפעלת טרור ביולוגי, והתערבויות שננקטו בעקבות חרדות חריפות וכרוניות הנובעות מאירועי טרור ומסוגים אחרים של אירועים טראומטיים כגון אונס, תאונות ומלחמות. נמצאו מספר דרכי טיפול יעילות לטיפול בהפרעות פוסט-טראומטיות חריפות וכרוניות הנובעות מאירועים טראומטיים אחרים שניתן ליישם בטיפול בהפרעות פוסט-טראומטיות הקשורות להתקפות טרור. עם זאת, נותרו מספר שאלות פתוחות, כגון דרכי הכנת האוכלוסייה לקראת האפשרות של התקפות טרור ודרכי ההתערבות המיידיות לאחר אירוע טרור.

(פעולות טרור; הפרעות פוסט-טראומטיות; מצבי לחץ; חרדה; שיטות טיפול; תרופות)

595

טמיר, אורלי; הלקין, הלל; שמר, יהושע:

החלפה גנרית של תרופות

"הרפואה", 145: ט' (ספטמבר 2006), עמ' 691-695 (עברית, סיכום באנגלית).

ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל ובמדינות המערב גדלה עם השנים. הוצאה זו מיוחסת בעיקר לגידול בהוצאה על תרופות. הצורך הגובר בהקטנת הנטל הכלכלי וניצול יעיל יותר של המשאבים במערכת הבריאות הניב שיטות שונות להכלת עלויות בשוק התרופות. אחת השיטות הנפוצות היא החלפת תרופות מקוריות בתרופות גנריות. מחירן של התרופות הגנריות נמוך בהרבה, והסיבה העיקרית לכך היא שיצרניות של תרופות גנריות אינן נדרשות להשקיע סכומי כסף גדולים על מחקרים קליניים, מפני שהן מסתמכות על תוצאות הבטיחות והיעילות של יצרניות התרופות המקוריות. לפיכך, במדינות רבות גובר הטיפול בתרופות גנריות, כאשר מתקיים עיקרון שוויון הערך הביולוגי, המבטיח זהות קלינית בין שני סוגי התרופות. עם זאת, לעתים קיימת התנגדות לשימוש בתרופות גנריות. במאמר נסקר שוק התרופות הגנריות. נמצא, כי החלפה גנרית המבוססת על כלים מדעיים מבוקרים בטוחה ויעילה ומביאה להפחתה משמעותית בהוצאה על תרופות. במצבים פרטניים של אי-סבילות לתרופה גנרית מסוימת, יש למצוא החלפה מתאימה.

(תרופות; עלויות)

596

Liss, Howard:
Publication Bias in the Pulmonary/Allergy Literature: Effect of Pharmaceutical Company Sponsorship
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 8: 7 (July 2006), pp. 451-454. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

מחקרים שמציגים נציגי חברות התרופות בפני רופאים ממומנים בדרך כלל על-ידי אותן חברות. לעתים, ממצאיהם של מחקרים אלה מוטים לטובת החברות. בעבודה הנוכחית נבדק, האם ממצאיהם של מחקרים בנוגע לתרופות הממומנים על-ידי חברות התרופות נוטים יותר לטובתן בהשוואה למחקרים שלא מומנו על-ידי חברות התרופות. העבודה התייחסה לתרופות שנועדו לטיפול במחלות ריאה ובאלרגיות בלבד, והיא כללה בדיקת כל המאמרים המקוריים שפורסמו בשבעה כתבי-עת מובילים בתחומים אלה בין אוקטובר 2002 לספטמבר 2003. מחקרים בחסות חברות נחשבו לאלה שמומנו על-ידן או שלפחות אחד מהמחברים הועסק על-ידן. בין הממצאים: נסקרו בסך הכל 1,846 מאמרים, ונמצא כי 100 מהם עסקו בתרופות; 63 מהמחקרים שדווח עליהם מומנו על-ידי חברות תרופות; ב-62 מהמחקרים הממומנים נטו הממצאים לטובת התרופה/ות של החברות המממנות; רק ב-12 מ-37 המחקרים האחרים, שלא מומנו על-ידי חברות תרופות, נטו התוצאות לטובת התרופה הנחקרת.

(תרופות; מחקר ברפואה; חברות עסקיות)

597

בן-אריה, ערן; גמוס, דורית; פרנקל, משה; חרמוני, דורון:

מחקר ברפואה משלימה בישראל בין השנים 1994-2004

"הרפואה", 145: ו' (יוני 2006), עמ' 441-445 (עברית, סיכום באנגלית).

בעבודה זו סקרו החוקרים מאמרים המתייחסים לרפואה משלימה שנכתבו על-ידי חוקרים ממוסדות אקדמיים ורפואיים בישראל במהלך השנים 1994-2004. החיפוש התמקד במאמרים מקוריים, סקירות, מחקרים קליניים ומאמרי מערכת. נמצאו 91 מאמרים, אשר רובם פורסמו מטעם גופי מחקר אקדמיים בישראל. רוב המאמרים נכתבו בחלק השני של התקופה הנסקרת, בשנות האלפיים. מן הנתונים שבסקירה עולה, כי בישראל מתנהל בשנים האחרונות מחקר ברפואה משלימה בהיקף משמעותי בהשוואה למדינות אחרות במערב ובמזרח. נושאי המאמרים השכיחים הם: מאפייני הפונים לרפואה משלימה והסיבות לפנייה; גישות של מטופלים ואנשי רפואה כלפי הרפואה המשלימה; השפעת הטיפול ברפואה משלימה על יחסי רופא-חולה; סוגיות בשילוב הרפואה המשלימה עם הרפואה הקונבנציונלית.

(רפואה חלופית; מחקר ברפואה)

598

וינקר, שלמה; קוינט, יפעת; ארז, רינה; קהאן, ארנסטו:

עלייה בהפניה לבדיקות מעבדה בקהילה: האם קיימות דרכים יעילות להתמודד עם התופעה?

"הרפואה", 145: ז' (יולי 2006), עמ' 522-525 (עברית, סיכום באנגלית).

בדיקות מעבדה הן כלי חשוב בעבודתם של רופאים בכלל ושל רופאי הקהילה בפרט. בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור ביצוע בדיקות המעבדה. רופאים נוטים לשלוח מטופלים לבדיקות מעבדה מתוך מחשבה כי ביצוע שגרתי של הבדיקות חוסך זמן, לעתים חוסך כסף וגם תורם לתחושת ביטחון ושביעות רצון בקרב המטופלים. אחרים עושים זאת ממניעים של עומס בעבודה, אי-וודאות/חוסר ביטחון לגבי האבחנה או כשגרת עבודה שסיגלו לעצמם. רבים מאמינים כי אלו בדיקות פשוטות לביצוע, נטולות סיכונים ויעילותן רבה. במאמר נסקרים הגורמים הקשורים לביצוע מוגבר של בדיקות המעבדה בקהילה, ונסקרות תכניות ההתערבות שננקטו בהקשר זה. בין הממצאים: גורמים הקשורים לרופא, כגון הוותק שלו, עומס העבודה שלו, מינו ותחום התמחותו וגורמים הקשורים לסביבת העבודה, כגון המרחק מהמעבדה, נמצאו קשורים לשיעור ההפניות לבדיקות המעבדה. תכניות ההתערבות שכוונו להקטין את היקף ביצוע הבדיקות העלו תוצאות שונות ולעתים סותרות.

(בדיקות רפואיות; רופאים ראשוניים; תכניות התערבות)

599

Ofer, Gur; Greenstein, Miriam; Rosen, Bruce:
Selecting Your Surgeon: The Private-Public Mix in Public Hospitals in Jerusalem - Considerations of Efficiency and Equity
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Discussion Paper No. 4, Jerusalem 2006, 39 pages. The publication appears also on the Institute's Website: http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msfalkin.

בארבעת בתי-החולים הציבוריים שבירושלים (הדסה עין-כרם, הדסה הר הצופים, שערי צדק וביקור חולים) יש לחולים אפשרות לבחור את הרופא המטפל בתשלום, באמצעות הסדר השר"פ (שירות רפואי פרטי). מטרת-העל של המחקר היתה לתרום לגיבוש המדיניות הלאומית בעניין הפעלת השר"פ ואופן הסדרתו באמצעות לימוד היבטים הקשורים לשר"פ בבתי-החולים שבירושלים. באופן מיוחד נבדק באיזו מידה מתרכזת פעילות השר"פ בניתוחים המורכבים ביותר, באיזו מידה חולי שר"פ מנותחים על-ידי מנתחים בכירים יותר מהמנותחים במסלול הציבורי, באיזו מידה מנתחים בכירים משתתפים בניתוחים מורכבים ובאיזו מידה השר"פ זמין מבחינה כלכלית לקבוצות אוכלוסייה שונות. במסגרת המחקר, נבדקו נתונים מנהליים לגבי כ-37,000 ניתוחים שבוצעו בבתי-חולים אלה (להוציא את ביקור חולים) ב-2001 (כ-16% מתוכם היו ניתוחי שר"פ). בין הממצאים: השר"פ נגיש כלכלית לאוכלוסיות המעמד הגבוה והמעמד הבינוני; דרגת מורכבותם של כמחצית מניתוחי השר"פ היא נמוכה; כמעט בכל הניתוחים המורכבים משתתפים הרופאים הבכירים ביותר (רופאים קבועים).

(בתי-חולים; שירותי בריאות פרטיים; ניתוחים; שוויון חברתי)

600

לויתן, אוריאל; אדר, גילה; גולדמברג, חנה:

אי-שוויון סוציו-אקונומי בקיבוצים והשלכותיו על ביטויי בריאות של חבריהם

המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2006, 80 עמ'.

עד למשבר הקיבוצים בשנות ה-80', אוכלוסיית הקיבוצים אופיינה ברמת בריאות גבוהה ביחס לאוכלוסייה הכללית. בעקבות המשבר, אירעו ברוב הקיבוצים שינויים מבניים וחברתיים משמעותיים, אשר השפיעו גם על ביטויי הבריאות ותחושת הרווחה של החברים. במחקר זה, המהווה המשך של מחקר קודם בתחום הבריאות בקיבוצים (ראו חוברת 142, פריט 213), נבדקה השפעת ההבדלים בהסדרי התקציב בין הקיבוצים בתחומים הבאים: מידת אי-השוויון החברתי והכלכלי בין החברים; רמות בריאות וחולי; הקשר שבין מעמד חברתי-כלכלי לבין ביטויי בריאות/חולי ועוד. המחקר התבסס על שאלונים שנמסרו לרכזי הבריאות/הרווחה ב-125 קיבוצים ועל 700 שאלונים שמולאו על-ידי חברים מ-32 קיבוצים. בין הממצאים: בקיבוצים שבהם קיים הסדר תקציבי דיפרנציאלי או משולב נמצאה רמת אי-שוויון חברתי-כלכלי גבוהה יותר מאשר בהסדר השיתופי; ככל שמספר השנים בהסדר הדיפרנציאלי גדול יותר, אי-השוויון בין החברים גדול יותר; ההסדר הדיפרנציאלי אינו משפיע ישירות על הבריאות, אך ככל שרמות ההון החברתי בקיבוץ נמוכות יותר, עולה רמת החולי ולהפך; מבחינת הפרט, ככל שהוא נמצא במעמד חברתי-כלכלי גבוה יותר, בריאותו טובה יותר; עלויות התשלום עבור צרכי בריאות בקיבוצים עם הסדר דיפרנציאלי הן הגבוהות ביותר.

(קיבוצים; בריאות; תקציבים; מיצב חברתי-כלכלי; אי-שוויון חברתי; שינוי ארגוני)

601

גרינברג, שי; פריד, מרדכי:

תסמונת העייפות הכרונית, מאמץ ופעילות גופנית

"הרפואה", 145: ד' (אפריל 2006), עמ' 276-280 (עברית, סיכום באנגלית).

במאמר זה נסקרו מחקרים שנבדק בהם תפקודם הגופני של לוקים בתסמונת העייפות הכרונית בעת מאמץ גופני. כן נדונה השפעתן של תכניות טיפול שונות על שיפור התפקוד. אחד המאפיינים של תסמונת העייפות הכרונית הוא ירידה בסיבולת המאמץ והחמרה בתסמיני העייפות לאחר ביצוע המאמץ הגופני. במחקרים שנעשתה בהם השוואה בין קבוצות של אנשים הלוקים בתסמונת העייפות הכרונית לבין אנשים בריאים נמצא, כי אצל החולים היו הספק אירובי מרבי נמוך, קצב לב גבוה במאמץ תת-מרבי, תפיסת מאמץ סובייקטיבית גבוהה, כוח שרירים מרבי נמוך והזדקקות לזמן התאוששות ארוך יותר. חלק מהמאפיינים הללו אפשר לייחס לחוסר ממושך בפעילות גופנית. ההסברים שנמצאו למאפיינים אלה: הפרעה בקיצוב הלב, ירידה ביכולת תהליכי החמצון של השריר, ירידה באספקת דם לשרירים והפרעה במערכת העצבים. נמצא, כי פעילות גופנית מבוקרת היא הדרך הטובה ביותר לשיפור יכולתם הגופנית של החולים ולהקטנת תסמיני העייפות.

(עייפות; מחלות כרוניות; ספורט)

602

בנטור, נטע; סיטרון, דניאלה; צ'חמיר, סבטלנה:

נשים קשישות: מצבן, צורכיהן וכיוונים לשיפור איכות חייהן

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, דו"ח מחקר מס' 472-06, ירושלים 2006, 65 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

בפרסום זה מרוכזים נתונים ממחקרים שונים שנעשו בישראל בנוגע למאפייניהן של נשים קשישות וצורכיהן הייחודיים. בין הממצאים: 57.5% מבני 65 ומעלה ו-60% מבני 75 ומעלה הן נשים; שיעורי התחלואה האקוטית והכרונית בקרב נשים הם גבוהים יותר מאשר בקרב גברים; 15.5% מהנשים לעומת 9.1% מהגברים בני 65 ומעלה מוגבלים בביצוע פעולה אחת לפחות מפעולות היום-יום (רחיצה, לבישה, אכילה, ישיבה וקימה מכיסא, עלייה וירידה מהמיטה ושליטה בסוגר השתן); רק 36% מהנשים הקשישות לעומת 45% מהגברים הקשישים דיווחו שמצב בריאותם טוב או טוב מאוד בדרך כלל; 31% מהנשים הקשישות עוסקות בפעילות גופנית, לעומת 41% מהגברים הקשישים. בין המסקנות: הרחבת השירותים למתן מידע לקשישות בנושאי בריאות, פיתות תכניות ייחודיות לנשים בתחום קידום הבריאות, פיתוח תכניות למניעה ולהקטנת שברי צוואר הירך, אוסטיאופורוזיס, דמנטיה וכו', הרחבת הידע, ההבנה והמעורבות של גורמים ברפואת המשפחה בנוגע לצרכים הייחודיים של נשים קשישות.

(נשים; קשישים; בריאות גופנית; מוגבלויות; איכות חיים; רווחה רגשית; תכניות התערבות)

603

גרהם, ענת:

הקשר בין התמדה בפעילות גופנית לבין פנייה לשירותי פיזיותרפיה אצל קשישים בקהילה

"גרונטולוגיה",  ל"ג: 4 (2006), עמ' 23-43 (עברית, סיכום באנגלית).

במאמר זה מוצגת תכנית לעידוד פעילות גופנית בקרב מבוגרים, שהתקיימה ב-1999-2003 במכון לפיזיותרפיה של "שירותי בריאות כללית" בכרמיאל. התכנית כללה מפגשים שבועיים של שעה למשך חצי שנה, שבהם הדריכה פיזיותרפיסטית את המתעמלים המבוגרים. במחקר השתתפו 126 גברים ונשים בני 60 ומעלה שנכחו בפעילות. 126 מבוגרים נוספים שטופלו במכון ולא השתתפו בתכנית שימשו כקבוצת בקרה. המחקר כלל איסוף מידע על השימוש בשירותי פיזיותרפיה בקרב המשתתפים בתכנית ובקרב חברי קבוצת הבקרה וקיום ראיונות עם משתתפי התכנית. בין הממצאים: לפני תחילת הפעילות הגופנית, ממוצע הביקורים לאדם במכון היה גבוה בקבוצת המחקר פי שלושה מאשר בקבוצת הבקרה; לאחר תקופת הפעילות הגופנית, פחת שיעור הביקורים בקרב קבוצת המחקר בשליש; בשתי הקבוצות הסיבה הנפוצה ביותר לפנייה היתה כאבי גב ולאחריה כאבי ברכיים וכאבי כתף וצוואר.

(קשישים; כאב; פעילות גופנית; פיזיותרפיה)

604

יונה דרורי, אורלי:

הרגלי אכילה ובקרת תיאבון אצל קשישים: האנורקסיה של הזיקנה – התופעה והשלכותיה על מצבם התזונתי וההישרדותי של קשישים

"גרונטולוגיה", ל"ג: 3 (2006), עמ' 15-42 (עברית, סיכום באנגלית).

ירידה בצריכת מזון בתקופת הזיקנה היא שכיחה למדיי, ולעתים היא מגיעה עד למצב של תת-תזונה הגורמת למוות. הסיבות לירידה בצריכת מזון הן רפואיות, פסיכולוגיות וסוציולוגיות. במחקרים שבחנו את צריכת המזון בקרב קשישים לעומת צעירים נמצאו הבדלים ברמות השובע, בכמויות צריכת המזון וביכולות של הגוף לווסת את המשקל. מכאן, ששינויים פיזיולוגיים האופייניים לגיל הזיקנה משפיעים במישרין ובעקיפין על יכולתו של הקשיש להזין את עצמו. נמצא קשר ישיר בין עלייה בגיל לבין ירידה בקצב ריקון הקיבה, נמצא חוסר איזון מטבולי של צריכת אנרגיה, ונמצאו שינויים ברמות ההורמונים שיש להם תפקידי מפתח בויסות תחושת רעב ושובע. שינויים אלה קשורים לתופעת האנורקסיה בזיקנה ולתופעת הסרקופניה – ירידה במסת השריר ובכוחו בגיל מבוגר. במאמר נסקרים הגורמים לירידה במשקל, ומובאים ממצאי מחקרים שנעשו בעולם בנוגע לאנורקסיה בזיקנה, סרקופניה, אובדן משקל ומערכת החיסון בזיקנה. כמו כן, נדונים הטיפול התזונתי בזיקנה ודרכי ההתמודדות.

(קשישים; תזונה; אנורקסיה)

605

אלופי, אביבה; לצר, יעל:

ברות (diet) או בריאות – צמחונות ואנורקסיה נרבוזה

"הרפואה", 145: ז' (יולי 2006), עמ' 526-531 (עברית, סיכום באנגלית).

במאמר זה נסקרים ממצאי מחקרים שנעשו בעולם ובישראל הקושרים בין צמחונות להפרעות אכילה, במיוחד אנורקסיה נרבוזה. בסקירה מדווח על שכיחותה של תופעת הצמחונות בעולם המערבי ובישראל והגורמים לה ועל שיעורה הגבוה בקרב הלוקים בהפרעות אכילה. שיעור הלוקים באנורקסיה נרבוזה בישראל דומה לזה שבמדינות המערב, אולם בישראל, 85% בממוצע מהלוקים במחלה הם צמחונים לעומת 65% בממוצע במדינות המערב. מגמת ההימנעות מאכילת בשר הובילה, בין היתר, לאימוץ אורח חיים צמחוני לסוגיו על-ידי שוחרי בריאות בכל הגילים ולעלייה בשיעור הסולדים מבשר באופן מופגן, בעיקר בקרב נערות. נמצא קשר ישיר בין הבחירה ב"אופנה הצמחונית" בגיל הנעורים לבין הפרעות אכילה המתחילות בתקופת חיים זו. ממחקרים רבים עולה, כי אורח החיים הצמחוני מנוצל לרעה כמסווה לויסות המשקל. הצמחונות, כאכילה ברירנית, עלולה, בעיקר בקרב נערות, להוות גורם סיכון להפרעות אכילה שונות ולהקדים את הופעתה של אנורקסיה נרבוזה.

(הפרעות אכילה; מתבגרים; אנורקסיה)

606

סטון, אסנת:

ידע, עמדות ומדיניות הטיפול של דיאטניות בנוגע למניעת אוסטיאפורוזיס ולטיפול בו

"גרונטולוגיה", ל"ג: 3 (2006), עמ' 51-57 (עברית, סיכום באנגלית).

חולי אוסטיאופורוזיס זכאים לייעוץ של דיאטנ/ית במסגרת סל השירותים של קופות החולים. במחקר זה נבדקו רמת הידע, העמדות ומדיניות הטיפול של דיאטנים בנוגע לאוסטיאופורוזיס. במסגרת המחקר, שנעשה ב-2003, השיבו 320 דיאטנים ודיאטניות (97% מהם היו נשים) על שאלון בנושאים אלה. בין הממצאים: המשיבים הפגינו ידע נרחב ברוב תחומי הידע שנבדקו, במיוחד בכל הקשור לסידן. רמת הידע בנוגע לתרופות היתה בינונית עד גבוהה, ואילו רמת הידע בנוגע לויטמין D היתה נמוכה. לדעת המשיבים, הדרך הטובה ביותר להתעדכן בתחומי הידע השונים היא באמצעות השתתפות בכנסים. רוב הדיאטנים הביעו אמונה ביכולתם לתת ייעוץ לשם הקטנת הסיכון למחלה והן בנכונות המטופלים לקבל את המלצותיהם. רוב הדיאטנים (72.5%) דיווחו כי בפועל הם נותנים ייעוץ תזונתי ומידע על גורמי הסיכון לאוסטיאופורוזיס. ייעוץ זה כולל הערכה של צריכת סידן, המלצה על מקורות מזון עשירים בסידן, המלצה על פעילות גופנית והמלצה על צריכת תוספי מזון במקרים מסוימים.

(אוסטיאפורוזיס; תזונה; כוח-אדם רפואי; ידע מקצועי; עמדות)

607

חרמש, עירית; משולם, כרמית; תמיר, עדה ואחרים:

ירידה קיצונית בריכוז הזרחן בנסיוב בחולה המאושפז ומשמעותה

"הרפואה", 145: י"א (נובמבר 2006), עמ' 786-788 (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו של מחקר זה היתה לאפיין חולים מאושפזים שסבלו מירידה חדה ברמת הזרחן הלא-אורגני, שהוא רכיב חיוני לחילוף החומרים בתא. במסגרת המחקר, נערכה השוואה בין 50 חולים שסבלו מירידה קיצונית בריכוז הזרחן לבין 100 חולים שסבלו מירידה מתונה ברמת הזרחן. בין הממצאים: לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות לפי מגדר, גיל, מחלות רקע והוריית האשפוז; שיעור התמותה בקרב חולים שסבלו מירידה קיצונית ברמת הזרחן היה 30% לעומת 8% בקרב החולים שסבלו מירידה מתונה; בקרב החולים שסבלו מירידה קיצונית היה שיעור גבוה של חולים שצרכו בקביעות אלכוהול (14% לעומת 4%), של חולים שסבלו מתת-תזונה (33% לעומת 23%) ושל חולים שהונשמו באופן מלאכותי (22% לעומת 10%); משך האשפוז של החולים שסבלו מירידה קיצונית ברמת הזרחן הלא-אורגני היה ארוך יותר לעומת אחרים (21 יום בממוצע).

(אשפוז; מחלות גופניות; תת-תזונה; תמותה)

608

Rosenberg, Reena; Vinker, Shlomo; Yaphe, John; Nakar, Sasson:
The Role of Periodic Mortality Case Review Sessions in a Primary Care Teaching Clinic
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 6 (June 2006), pp. 373-377. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

שימוש במרשם מוות ועריכת דיונים בנושא החולים שנפטרו אמורים לתרום לצוות הרפואי בטיפולם בחולים כרוניים וסופניים וכן לשמש למטרות בקרה רפואית ומחקר. במאמר זה מוצג הניסיון שנרכש במרפאה ראשונית של "שירותי בריאות כללית" בשנים 1998-2003. מרשם המוות נכנס לראשונה לשימוש ב-1998, והוא כולל נתוני גיל, מין, סיבת המוות, מקום המוות, מחלות רלוונטיות וסוגי הטיפול והתמיכה שניתנו לחולה לפני מותו. בין הממצאים: בתקופה הנחקרת נפטרו ממחלותיהם 233 בני אדם; גיל המוות החציוני היה 80; 15% מתו בביתם; 20% גרו לבד ו-70% גרו עם בן זוג או בני משפחה אחרים; בין הנושאים שעלו בדיונים: זיהוי חולים עם נטיות אובדניות; עיתוי אשפוזו של החולה בבית-חולים; ההתמודדות עם המשפחות האבלות; הבטחת טיפול ביתי הולם לחולים סופניים.

(פטירות; מרפאות; בסיסי נתונים; איכות הטיפול; כוח-אדם רפואי)

609

Ekka-Zohar, Anat; Mor, Eitan; Nakash, Richard et al:
Graft Survival and its Determinants: A 3 Year National Experience with Liver Transplantation in Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 6 (June 2006), pp. 400-405. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

מטרתו המרכזית של מחקר זה היתה לתאר את הניסיון שהצטבר בישראל בין אוקטובר 1997 לאוקטובר 2000 בהשתלות כבד, ולהעריך את הצלחת הניתוח לפי מאפייני התורם והמושתל, ההכנות לפני הניתוח, גורמי הסיכון וכו'. בתקופה הנחקרת בוצעו בישראל 124 השתלות ב-114 חולים. המידע על ההשתלות התקבל מתיקיהם הרפואיים של החולים במרכזי ההשתלות. המידע על התורמים התקבל מהמרכז הלאומי להשתלות. בין הממצאים: 32 השתלות נכשלו במהלך השנה הראשונה לאחר הניתוח (ב-10 מקרים החולים נפטרו וב-22 מקרים בוצעה השתלה חוזרת); שיעורי ההצלחה באירופה ובארצות-הברית היו מעט גבוהים יותר אך ההבדל אינו מובהק סטטיסטית; ככל שגיל התורם והמושתל צעיר יותר, סיכויי הצלחת ההשתלה גבוהים יותר.

(השתלת איברים)

610

גרינר, נחמה:

שחיקה בעבודה של מתאמי ההשתלה בישראל

"הרפואה", 145: ז' (יולי 2006), עמ' 495-498 (עברית, סיכום באנגלית).

מתאמי ההשתלות הם נציגי המרכז הלאומי להשתלות, שבו מרוכז כל נושא תרומות והשתלות האיברים בישראל. תפקיד מתאם ההשתלות הוא אינטנסיבי ותובעני, ונדרש בו שילוב של היבטים נפשיים, ניהוליים ותקשורתיים. מטרתו של מחקר זה היתה לבדוק האם קיימת שחיקה בקרב מתאמי ההשתלות בישראל ומהם הגורמים המשפיעים עליה. במחקר השתתפו 26 מתאמי ההשתלות העובדים בבתי-החולים בישראל, אשר התבקשו לענות באופן אנונימי על שאלון מובנה. בין הממצאים: מתאמי ההשתלות חשים מידה גדולה של שליטה וסיפוק בעבודתם, מידה בינונית עד רבה של אחריות ומידה נמוכה עד בינונית של שחיקה; אוששה ההשערה, כי תחושת שליטה חזקה יותר מתבטאת בתחושת שחיקה קטנה יותר; גם לתחושת אחריות חזקה נמצא קשר שלילי מובהק לתחושת שחיקה. מסקנת המחקר היא, כי חשוב לחזק את תחושת השליטה והאוטונומיה של מתאמי ההשתלות, כדי לייעל את העבודה ואת ההצלחה בתפקיד, אשר תתבטא באיתור מוקדם, בהגדלת מספר התרומות ובהצלת חיי אדם.

(השתלת איברים; כוח-אדם רפואי; שחיקה בעבודה; אוטונומיה מקצועית)

611

דאום, חגית; שגיא, מיכל; פיקרסקי, אלי ואחרים:

כריתת שחלות מונעת בנשאיות BRCA1/2 – נתונים דמוגרפיים ופתולוגיים

"הרפואה", 145: א' (ינואר 2006), עמ' 13-17 (עברית, סיכום באנגלית).

בשנים האחרונות זוהו שני הגנים BRCA1 ו-BRCA2 שמוטציות בהם אחראיות להופעת סרטן השד וסרטן השחלה. בעוד שבאוכלוסייה הכללית הסיכון ללקות בסרטן השד במהלך החיים הוא כ-11% והסיכון ללקות בסרטן השחלה הוא כ-1.8%, נשים הנושאות מוטציה באחד מהגנים הללו נמצאות בסיכון של 50%-85% ללקות בסרטן השד ושל 20%-40% ללקות בסרטן השחלה. שכיחות הנשאות של מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 באוכלוסייה היהודית האשכנזית היא כ-2.5%, שיעור גבוה משמעותית מאשר באוכלוסיות אחרות. במחקרים שנעשו הוכח, כי כריתה מונעת של השחלות עשויה להקטין את הסיכון ללקות בסרטן השד ובסרטן השחלה. עם זאת, הסרת השחלות אינה מספקת הגנה מלאה (ב-100%), ויש לקחת בחשבון גם את ההשלכות הגופניות והנפשיות של ניתוח מסוג זה. במחקר הנוכחי מדווח על מאפייניהן של 30 נשים בריאות, נשאיות BRCA1/2, שעברו כריתת שחלות מונעת. בקרב שלוש מהנשים (10%) נמצאה שאת בעת הניתוח, בשתיים מהן בשחלה ובאחת בחצוצרה. שתיים מהשאתות היו בשלב מוקדם ואחת בשלב מתקדם.

(סרטן; סרטן השד; נשים; ניתוחים)

612

Tekes-Manova, Dorit; Israeli, Eran; Swartzon, Michael et al:
The Prevalence of Reversible Cardiovascular Risk Factors in Israelis Aged 25–55 Years
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 8: 8 (August 2006), pp. 527-531. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

מחלת לב כלילית היא גורם עיקרי לתחלואה ולתמותה. בין גורמי הסיכון למחלה הניתנים לטיפול: סוכרת, שומנים בדם, יתר לחץ דם ראשוני, חוסר פעילות גופנית, השמנת-יתר ועישון. מטרתו של מחקר זה היתה להעריך את נוכחותם של גורמי סיכון הניתנים לטיפול בקרב אוכלוסייה גדולה של מבוגרים ישראלים בריאים, באמצעות איסוף נתונים על פרטים במהלך בדיקות רפואיות תקופתיות ושגרתיות במרכז לבדיקות תקופתיות של אנשי קבע בצה"ל במשך שבע שנים. בסך הכל נאספו נתונים על 26,477 אנשי קבע (23,339 גברים ו-3,138 נשים) בגילים 25-55. בין הממצאים: שלושת גורמי הסיכון הנפוצים היו חוסר פעילות גופנית (64%), שומנים בדם (55.1%) ועישון (26.8%); ל-52.9% מהגברים ול-48.4% מהנשים היו לפחות שני גורמי סיכון; בקבוצת הגיל הצעירה, בקרב בני 25-34, ל-52.4% מהגברים ול-43.3% מהנשים היו לפחות שני גורמי סיכון. ממצאים אלה מצביעים על הצורך בביצוע בדיקות רפואיות שגרתיות ותכניות לשינוי אורח החיים גם בקרב אוכלוסייה בריאה וצעירה.

(מחלות כלי הדם; סוכרת; השמנה; פעילות גופנית; עישון; אנשי צבא)

613

Hamdan, Ashraf; Kornowski, Ran; Solodky, Alejandro et al:
Predictors of Left Ventricular Dysfunction in Patients with First Acute Anterior Myocardial Infarction Undergoing Primary Angioplasty
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 8: 8 (August 2006), pp. 532-535. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

התכווצות החדר השמאלי בלב לאחר אוטם חד בשריר הלב הוא הגורם העיקרי לתחלואה ולתמותה כתוצאה מאוטם זה. מטרתו של מחקר זה היתה להעריך את השפעת המשתנים הקליניים, הטיפוליים והצילומים בהצגה הראשונה של תפקוד החדר השמאלי והתוצאות הקליניות בקרב חולים עם אוטם חד ראשון בשריר הלב. במסגרת המחקר, נדגמו 168 חולים באוטם ראשון שטופלו במרכז הרפואי "רבין" בין ינואר 2000 לאוגוסט 2003. בין הממצאים: 58 (34.5%) מהחולים סבלו מרמת חוסר תפקוד קלה של החדר השמאלי, 87 (51.8%) סבלו מרמת חוסר תפקוד בינונית ו-23 (13.7%) סבלו מרמת חוסר תפקוד קשה; אפשר לחזות תפקוד לא תקין של החדר השמאלי לאחר אוטם ראשון על-פי מרווח הזמן שבין ההגעה לבית-החולים לבין החדרת הבלון לצורך הצינתור (door to balloon time) וגודל האוטם.

(מחלות לב; טיפול רפואי)

614

Starobin, Daniel; Kramer, Mordechai; Yarmolovsky, Alexander et al:
Assessment of Functional Capacity in Patients with Chronic Obstructive Pulmonary Disease: Correlation between Cardiopulmonary Exercise, 6 Minute Walk and 15 Step Exercise Oximetry Tests
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 8: 7 (July 2006), pp. 460-463. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

ישנם מספר מבחנים להערכת יכולתם התפקודית של חולי מחלות ריאה כרוניות. המבחן הטוב והמקובל ביותר הוא תרגיל מאמץ לב-ריאה, אך יקר בהשוואה למבחנים אחרים שיעילותם הוכחה. במחקר זה נערכה השוואה בין ממצאי מבחן מאמץ לב-ריאה לבין ממצאי מבחן הליכה של שש דקות ומבחן הכולל 15 שלבים לבחינת רמת החמצן וההמוגלובין בדם, כדי לקבוע האם ניתן לקבל משני המבחנים האחרונים מידע מהימן בעלות נמוכה יותר. נבדקו 50 חולי ריאה כרוניים שטופלו במכון הריאות של המרכז הרפואי "רבין" בין מרס לאוגוסט 2003. נמצאה התאמה טובה בין מבחן המאמץ לב-ריאה למבחן ההליכה של שש דקות, ומכאן שמבחן זה הוא מדויק ואמין. לא נמצאה התאמה כזו עם מבחן 15 השלבים.

(מחלות מערכת הנשימה; מחלות כרוניות; בדיקות רפואיות; עלויות)

615

זסלנסקי, רות; שרהלי, גלסר; קידן, אילן ואחרים:

סולם התנהגותי למדידת כאב בגיל הילדות במצבים שאינם מאפשרים דיווח עצמי

"הרפואה", 145: ט' (ספטמבר 2006), עמ' 648-651 (עברית, סיכום באנגלית).

ב-2001 פרסם משרד הבריאות הנחיה המחייבת למדוד את רמת הכאב בכל מגע של חולה עם מערכת טיפולית. השיטה המקובלת להערכת כאב היא דיווח עצמי של המטופל, בעזרת כלי מדידה המתבססים על טווח הכאב. לשם מדידת כאב בקרב ילדים שאינם מתקשרים מילולית, בשל גילם הצעיר או בשל המצב שבו הם שרויים (כגון לאחר ניתוח), נדרשת שיטת מדידה אחרת. בעבודה זו נבדקו סולמות מדידה שונים, המתבססים על מדדים התנהגותיים ופיסיולוגיים, והוחלט לבחון את סולם FLACC (Face, Legs, Activity, Cry, Consolability). הסולם תורגם ונבדקה מהימנותו ותקפותו. אוכלוסיית המחקר כללה 53 ילדים שאושפזו בבית-החולים לילדים "ספרא" שבמרכז הרפואי "שיבא" בין אוקטובר 2003 לאפריל 2004 – 30 ילדים נכללו בבדיקת המהימנות ו-23 ילדים נכללו בבדיקת התקפות. לא נכללו במחקר ילדים עם חסרים מוטוריים או קוגניטיביים. נבדקו הבעת פנים, תנועת רגליים, מידת פעילות, בכי ויכולת להירגע. נמצא, כי הגירסה העברית של סולם FLACC מהימנה ותקפה ליישום בקרב ילדים בגילים חודשיים עד שמונה שנים, לאחר שעברו ניתוח או בעת ביצוע פעילות מכאיבה.

(ילדים; כאב; כלי-מדידה ואבחון)

616

כהן-קסטל, אורית; שכטר, עמיאל; גלעד, שמואל ואחרים:

ה-OSCE ככלי הערכה ומתן משוב לרופאים ראשוניים בצבא ההגנה לישראל – מחקר מבוא

"הרפואה", 145: ט' (ספטמבר 2006), עמ' 643-647 (עברית, סיכום באנגלית).

מבחן קליני אובייקטיבי מובנה (מקא"ם או OSCE - Objective Structured Clinical Examination), נועד להעריך את מיומנויותיו הקליניות של הרופא. המבחן מבוסס על סדרה של תחנות שבהן פוגש הנבחן הדמיה של מפגש קליני עם "מטופל סטנדרטי" – אדם מהשורה או שחקן שהוכשר להציג באופן אמין את סיפור החולה ובעייתו. במחקר זה נבדקה התאמת המבחן לצורך הערכת הרופאים הראשוניים בצה"ל. במסגרת הבדיקה, השתתפו 41 רופאים סדירים במבחן שכלל 10 תחנות שבהן הוצגו בעיות שכיחות ברפואה הראשונית בצה"ל, על-פי נתוני השנתון הסטטיסטי של חיל הרפואה בשנים 1988-1998. לכל תחנת בחינה היו שני חלקים: בחלק א' נבדקו כישורי הראיון הרפואי, היכולת לבצע בדיקה גופנית ממוקדת לבעיה וכישורי התקשורת הבין-אישית; בחלק ב' נבדקה האבחנה המבדלת, תכנית האבחון ותכנית הטיפול. נמצא, כי מבחן המקא"ם הוא ישים ובעל מהימנות ותקפות גבוהות. כמו כן, בשאלון משוב הביעו הרופאים הערכה גבוהה כלפי רמת ארגון המבחן ותוכנו.

(רופאים צבאיים; מיומנות; אבחון רפואי; איכות הטיפול)

617

וסרמן, יוליה; סיסטר, איגור; אמויאל, תרזה; שץ, ולדימיר:

הערכה גריאטרית מצומצמת בקיבוצים של הגליל העליון

"הרפואה", 145: ט' (ספטמבר 2006), עמ' 658-662 (עברית, סיכום באנגלית).

הערכה גריאטרית כוללת היא תהליך שנמשך בין מספר שעות למספר ימים, ומעורבים בו צוות רחב של רופאים מומחים ואנשי מקצוע אחרים. בגלל קשיים ארגוניים וכלכליים, הערכה מסוג זה היא מוגבלת מאוד בישראל. במחקר הנוכחי נעשתה הערכה גריאטרית מצומצמת במרפאות של קיבוצים בגליל העליון. כמו בהערכה גריאטרית כוללת, גם בהערכה המצומצמת הדגש הוא על המצב התפקודי של הקשישים, אולם הבדיקה נמשכת כשעה בלבד בממוצע. צוותי המרפאות בקיבוצים ובני משפחתם של הקשישים סיפקו מידע לגריאטר הבודק, וזה הסתייע גם בנתונים מתיקיהם הרפואיים של הקשישים. הוערכו מאפיינים בריאותיים, תפקודיים, אפידמיולוגיים, סוציאליים ופסיכולוגיים. לבסוף, ניתנו המלצות לגבי הטיפול הרפואי, השיקום, השימוש בתרופות, הפניה למוסד וכו'. כמו כן, לעתים הוזמנו בדיקות וייעוצים נוספים, הוכנו תכניות מעקב אחר הנבדקים, והוערך הצורך באפוטרופוס. בשאלונים אנונימיים נתנו אנשי המרפאות בקיבוצים ציונים גבוהים להערכה הגריאטרית המצומצמת. גם הנבדקים הביעו שביעות רצון רבה ממנה, בעיקר מהעובדה שהיא בוצעה במקום מגוריהם.

(קשישים; בדיקות רפואיות; גריאטריה; קיבוצים)

618

שימל, מיכאל:

יש מקום לאופטימיות

"שער פתוח" (ביטאון המרכז הרפואי "שערי צדק"), מס' 33 (ספטמבר 2006), עמ' 5.

מחקרים שנעשו בשוודיה, באוסטרליה ובאנגליה הצביעו על שכיחותם של מומים מולדים בקרב יילודים שנולדו לאחר הפריה חוץ-גופית. בעבודה הנוכחית נבדקה, על-ידי חוקרים מהמרכז הרפואי "שערי צדק" וממכון גרטנר, שכיחותם של מומים מולדים ושל תחלואה בקרב תינוקות שנולדו לאחר הפריה חוץ-גופית בישראל, במשקל של 1,500 גרם ומטה מהשבוע ה-24 להריון. נסקרו כל היילודים שנולדו בשנים 1995-2002, על-פי נתוני משרד הבריאות. נבדקו אשפוזיהם של 1,396 יילודים שנולדו עקב הפריה חוץ-גופית בהשוואה ל-6,765 יילודים שנולדו עקב הריון רגיל. כידוע, שיעורי התחלואה, התמותה והמומים המולדים בקרב יילודי הריונות מרובי-עוברים הם גבוהים יותר מאשר בקרב יילודים שנולדו בהריון חד-עוברי. לכן, ההנחה היתה שחלק מהבעיות בקרב יילודים שנולדו עקב הפריה חוץ-גופית נובעות מהריונות מרובי-עוברים. לפיכך, ההשוואה נעשתה לפי קבוצות נפרדות של הריונות חד-עובריים, תאומים ושלישיות. התוצאות לא הצביעו על עלייה בשכיחות המומים המולדים, בתחלואה או בתמותה בקרב היילודים שנולדו עקב הפריה חוץ-גופית. לכן, יש מקום להפיח אופטימיות בקרב זוגות העוברים טיפולי פוריות ולהפיג במידת-מה את חששם.

(הפריה חוץ-גופית; הריון; לידה; מומים מלידה)

619

גולדברג, שמואל:

לא פעם בקיץ

"שער פתוח" (ביטאון המרכז הרפואי "שערי צדק"), מס' 33 (ספטמבר 2006), עמ' 9.

הצבא נוהג לשלוח באופן שגרתי תלמידים העומדים לפני גיוס אל המעבדה לתפקודי ריאות במרכז הרפואי "שערי צדק", לשם מבחן מאמץ שיאשש או ישלול חשד לאסתמה. במבחן זה מתבקש הנבדק לרוץ בתנאים מבוקרים במשך שש דקות. מיד לאחר הריצה נבדקת יכולתו לנשוף בכוח לתוך צינור המחובר לספירומטר, מכשיר המודד את מהירות האוויר הננשף. המאמץ גורם להיצרות סימפונות בקרב חולי אסתמה ועקב כך יורדת מהירות זרימת האוויר שהם נושפים, דבר שלא קורה אצל הבריאים. מבחנים אלה נעשים לאורך כל עונות השנה סמוך להפניה. בבדיקת נתונים ממבחני מאמץ שנעשו במעבדה בחמש השנים האחרונות נמצא, כי היו הבדלים משמעותיים בתוצאות הבדיקות בהתאם לעונות השנה. שיעור הנבדקים שאותרו כחולי אסתמה בחורף, באביב ובסתיו הגיע לכ-30%. לעומת זאת, שיעור האסתמתים שנבדקו בקיץ הגיע לכ-13% בלבד. לדעת החוקרים, הבדל זה נובע כנראה מהיעדר יחסי של גורמי סיכון להתקף אסתמטי בקיץ: טמפרטורה נמוכה, זיהומים ויראליים, אלרגנים נשאפים וזיהום אוויר. המסקנה היא, כי בדיקת מאמץ בקיץ, על אף היותה תקינה, עלולה להטעות.

(קצרת; בדיקות רפואיות)

620

Rottem, Menachem; Zitansky, Ana; Horovitz, Yoseph:
Hospital Admission Trends for Pediatric Asthma: Results of a 10 Year Survey in Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 12 (December 2005), pp. 785-789. The Article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org/imaj.

אסתמה ילדית היא מחלה נפוצה. טיפול שגוי וסיבוכים מביאים לאשפוזים. במקביל, עלייה בתפוצת המחלה ובחומרתה מביאים אף הם לגידול באשפוזים. במחקר זה נבדקו שינויים בשיעורי האשפוז והאשפוז החוזר בצפון-מזרח ישראל ב-1990-1999. במסגרת המחקר, נבדקו האשפוזים עקב אסתמה ילדית במרכז הרפואי "העמק". בין הממצאים: בתקופה זו אושפזו 1,208 ילדים אשפוז ראשון, ו-376 ילדים אושפזו אשפוז חוזר; מספר האשפוזים הראשונים עקב אסתמה ילדית עלה בעוד שמספר האשפוזים החוזרים ירד (מ-39.1% ל-16.4%); משך האשפוז הצטמצם מ-3.3 ימים ל-2.7 ימים. מסקנת החוקרים היא, כי הירידה באשפוזים החוזרים ובמשך האשפוז היא הודות לטיפול התרופתי הניתן במרכז. העלייה בשיעור האשפוזים (בעיקר בקרב הילדים הצעירים יותר) מתרחשת בעיקר בחודשי החורף והסתיו.

(קצרת; ילדים; טיפול רפואי; אשפוז; עונות השנה [השפעות])

621

מומצ'וגלו, קוסטה; כהן, רבקה; אינגבר, אריה ואחרים:

היעילות in vivo של שמפו קרם פריודרם (prioderm cream shampoo) כקוטל כינים

"הרפואה", 145: ז' (יולי 2006), עמ' 474-476 (עברית, סיכום באנגלית).

ב-20-25 השנים האחרונות נמצאו נגועים בכינמת הראש כ-15%-20% מהילדים בגילים 4-13 בישראל. בשנים אלו גם נמצא, כי רבים מהתכשירים לקטילת כינים שהיו בשוק אינם יעילים. מטרתו של המחקר הנוכחי היתה לבדוק את יעילותו ובטיחותו של קרם פריודרם (prioderm cream) כקוטל כינים. המרכיב הפעיל בשמפו קרם פריודרם הוא מלתיון 1%, שהושם על שיערם של הילדים הנגועים בכינמת שלוש פעמים, במשך 10 דקות בכל פעם, בהפרשים של חמישה ימים. מבין 419 ילדים בגילים 6-14 מארבעה בתי-ספר בירושלים, 109 (26%) נמצאו נגועים בכינים ובביצי כינים, ו-110 ילדים (26.3%) נמצאו נגועים בביצי כינים ריקות בלבד. כל 109 הילדים הנגועים נכללו במחקר, אולם רק 86 (78.8%) פעלו לפי הוראות היצרן. הטיפול הצליח בקרב 79 ילדים (91.8%) ונכשל בקרב שלושה ילדים לאחר הטיפול הראשון ובקרב ארבעה ילדים לאחר הטיפול השלישי. 21.5% מהילדים דיווחו כי לא אהבו את ריחו של התכשיר. לא נמצאו השפעות לוואי משמעותיות. מכאן, שהתכשיר הוא יעיל ובטוח.

(כינים)

622

שנתון סטטיסטי לישראל, 2006, מס' 57 (פריט מס' 577)

¨        

לוחות תמותה שלמים של ישראל, 2000-2004, 2001-2005 (580)

¨        

מרכזי יום לנוער שהשתמש בסמים: תיאור והערכה (624)

¨        

Israeli Youth in the Second Intifada: PTSD and Future Orientation (676)

¨        

Survey of a Pediatric Hospital Staff Regarding Cases of Suspected Child Abuse and Neglect (677)

¨        

סקרי כוח-אדם, 2005 (678)

¨        

תחנות מידע וייעוץ לעיוורים וכבדי ראייה (703)

¨        

נפגעי עבודה: הוועדות הרפואיות, מקבלי גמלאות נכות, הנספים ומקבלי קצבאות תלויים, 2005 (704)

¨        

מעצ"ם – מערך תומך חיים עצמאיים של נכים פיזיים בקהילה (705)

¨        

נשים בנות 18-60 עם מוגבלות בישראל: ממצאים נבחרים מניתוח-משנה של נתוני סקרים ארציים (706)

¨        

הסקר החברתי, 2002-2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום 60 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2006, 6 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בעלון זה מובאים נתונים מהשנים 2002-2005 על רווחת האוכלוסייה, כפי שהתקבלו מדיווחי התושבים במסגרת הסקר החברתי – סקר שנתי הכולל שאלון גרעין קבוע ושאלון נוסף, שבכל שנה מתמקד בנושא אחר. בין הממצאים: 17% מהיהודים ו-54% מהערבים הגדירו עצמם כדתיים או דתיים מאוד; 40% מהרווקים, 50% מהנשואים ו-60% מהגרושים דיווחו כי אינם מצליחים לכסות את כל הוצאות משק-הבית; ל-42% מבני 20+ יש משכנתא, והריכוז הגבוה של בעלי משכנתא הוא בקרב זוג עם שני ילדים (56%); ל-57% מההורים לילדים בגילים 3 חודשים עד 5 שנים יש לפחות ילד אחד במסגרת בתשלום; ל-45% מההורים לילדים בגילים אלה יש לפחות ילד אחד במסגרת ללא תשלום; ל-53% מהאוכלוסייה יש הסדר פנסיוני אחד לפחות; 51% צופים שחייהם בעתיד יהיו טובים יותר; 31% דיווחו כי הם חשים בדידות לעתים קרובות או מדי פעם; 71% דיווחו כי הם נפגשים עם בני משפחה לפחות פעם בשבוע; 12% מהאוכלוסייה הבוגרת דיווחו כי אין להם חברים; 86% מהיהודים ילידי ישראל ציינו כי הם מרוצים מחייהם, לעומת 72% מהעולים החדשים.

(רווחה רגשית; הוצאות משפחה; מפגשים חברתיים; בדידות; דתיות; דיור; משכנתאות; תחבורה; שירות צבאי; ילדים; מעונות יום; משפחתונים [גיל רך]; הלוואות; ביטוח פנסיוני; לחץ; שביעות רצון; ציפיות)

623

רהב, גיורא; חיימוב-אילי, רונית; בר-המבורגר, רחל:

מרכזי יום לנוער שהשתמש בסמים: תיאור והערכה

המרכז הבין-תחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ובנוער, בית-הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2006, 72 עמ'. הוגש לרשות הלאומית למלחמה בסמים.

מרכזי היום הם שירות חדשני שהוקם בארבע ערים (ירושלים, רמלה, באר-שבע ונצרת עילית) עבור בני נוער שעקב שימושם בחומרים פסיכואקטיביים חלה התדרדרות בתפקודם, רבים מהם נשרו ממערכת החינוך, חלקם נמשכו לעבריינות, ואצל רבים התפתחו בעיות חברתיות ומשברים במשפחה. המרכזים הוקמו ביוזמתם של הרשות הלאומית למלחמה בסמים, קרן סקט"א-רש"י, השירות לטיפול בהתמכרויות שבמשרד הרווחה והרשויות המקומיות. המרכזים אמורים לשמש תחנת ביניים בדרך לחזרתם של בני הנוער למסגרות נורמטיביות. בדו"ח זה מתואר מחקר ההערכה שבוצע בארבעת המרכזים בין נובמבר 2004 לנובמבר 2005, שנועד לבחון את הצלחת התכניות שהופעלו במרכזים. ההערכה כללה בדיקת מאפייני השוהים במרכזים, עריכת תצפיות במרכזים ובפורום מנהלים, מעקב אחר ההתפתחויות והפעילויות במרכזים באמצעות ראיונות עם מנהלים ומפקחים, ניתוח מסמכים רלוונטיים (כולל בדיקת ממצאי בדיקות שתן של השוהים) וכו'. כן נעשה ניתוח של ההבדלים בין המרכזים. בסוף הדו"ח מוצגות המלצות.

(שימוש בסמים; מניעת השימוש בסמים; מרכזי יום; תכניות התערבות; שיקום; מתבגרים)

624

בר-און, נעמה; קופיעץ, קרן; גאנם, עביר; שדה, אווה:

הקן - זוגות

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 102 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2006, 49 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

תכנית "הקן - זוגות" פועלת באמצעות מתנדבים מ-1989 ביישובים תל-אביב, באר-שבע ודלית אל-כרמל. התכנית היא פרי יוזמתם של אגף הרווחה בעיריית תל-אביב, השירות לילד ולנוער ויחידת ההתנדבות של משרד הרווחה. התכנית מתמקדת במשפחות מבודדות המתקשות בתפקוד הורי ואינן נעזרות בשירותי קהילה. במסגרת התכנית, זוג הורים עם לפחות ילד אחד מתחת לגיל שש, שזוהה אצלם צורך בהתערבות, מקבלים תמיכה, טיפוח והעצמה בעזרת זוג מתנדבים. במחקר ההערכה, נבדקו תהליכי ההפעלה ותוצרי הפעילות של התכנית. בין הממצאים: הפרוייקט לא הצליח להגיע למערך משמעותי – מתוך 60 זוגות מתנדבים-נעזרים שתוכננו, פעלו רק 12. בהפעלת הפרוייקט בלטו בעיות ארגוניות רבות. כמו כן, ניכר חוסר שיתוף פעולה מצד הרשויות המקומיות. למרות זאת, נמצאה השפעה חיובית על המשפחות שהשתתפו בתכנית מהבחינות של יכולת העצמה, גידול הילדים ויציאה מהבדידות. בתל-אביב נוצרה קבוצת מתנדבים גדולה יחסית, המעונינת בהמשך הפעילות.

(משפחות במצוקה; ילדים; יחסי הורים – ילדים; תכניות התערבות; התנדבות)

625

כורזים, מלכה; תומר-פישמן, תמר:

תכנית לפיתוח מנהיגות של אזרחים ותיקים

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 105 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2006, 58 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

"התכנית לפיתוח מנהיגות של אזרחים ותיקים" פותחה על-ידי המחלקה לאזרחים בוגרים בחברה למתנ"סים, בסיוע הקרן למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי. מטרת התכנית היתה לענות על צורכם של הקשישים במימוש עצמי, בפיתוח יכולות ולתרום למיצוב מעמדם כאזרחים המעורבים ותורמים לקהילה. התכנית התמקדה בפיתוח יכולותיהם של הגמלאים כמקדמי פרוייקטים בקהילה. התכנית החלה לפעול ב-2002 בארבעה מתנ"סים באזור הדרום: מרחבים, אשדוד, אשקלון ודימונה. לאחר הכשרתם, החלו המשתתפים בביצוע פרוייקטים בשטח, בעיקר בתחומי פעילויות הפנאי, התרבות וקידום הבריאות עבור קשישים בקהילה. התכנית לוותה במחקר הערכה שבוצע על-ידי מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל ב-2002-2004. מטרות ההערכה היו בדיקת אופן יישום התכנית בשטח, בחינת התאמתה של התכנית לפיתוח מנהיגותם של קשישים בקהילה ובדיקת תרומותיה של התכנית למשתתפים ולקהילה. בסוף הדו"ח מובאות מסקנות והמלצות.

(מתנדבים [קשישים]; תכניות התערבות; מנהיגות; פעילויות פנאי; דימוי עצמי)

626

אמית, קארין; פופר, מיכה; גל, ראובן ואחרים:

הפוטנציאל להנהיג: ההבדלים בין "מנהיגים" ל"לא-מנהיגים"

"מגמות", מ"ד: 2 (פברואר 2006), עמ' 277-296 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה, שנעשה על-ידי המרכז למנהיגות איכותית, נבחנה סוגיית היכולת להנהיג בקרב 402 חיילים קרביים לקראת סוף הטירונות. החיילים ומפקדיהם קיבלו שאלון סוציומטרי למילוי, שכלל פריטים הקשורים למנהיגות. השערת המחקר היתה שיימצאו הבדלים בין חיילים הנתפסים כ"מנהיגים" לאלה הנתפסים כ"לא-מנהיגים", כאשר בקרב הנתפסים כ"מנהיגים" יימצאו רמות גבוהות יותר של מוקד שליטה פנימי, רמות נמוכות יותר של חרדה תכונתית, מידה רבה יותר של אמונה במסוגלות עצמית כללית, רמת אופטימיות גבוהה וכן דפוס התקשרות בטוח. בין הממצאים: בין המשתנים דפוס התקשרות בטוח, מסוגלות עצמית ואופטימיות לבין המשתנים דפוס התקשרות נמנע, דפוס התקשרות חרד, מוקד שליטה חיצוני וחרדה תכונתית נמצאו קשרים שליליים; חיילים שנתפסו כ"מנהיגים" היו מובחנים באופן מובהק סטטיסטית מאלה שנתפסו כ"לא-מנהיגים" בכל חמשת משתני הפוטנציאל להנהיג; המשתנה המבחין ביותר בין "מנהיגים" ל"לא-מנהיגים" היה חרדה תכונתית.

(חיילים; מנהיגות; תכונות אישיות; דימוי עצמי; חרדה; אופטימיות; מוקד שליטה)

627

סנדלר-לף, אביטל; שחק, יפעת:

הנכים בחברה הערבית בישראל: הזדמנות לשינוי חברתי – דוח מחקר

היחידה לנכויות ולשיקום, ג'וינט – ישראל, ירושלים 2006, 54 עמ'.

דוח זה הוא תוצר מסכם של פורום שכונס על-ידי היחידה לנכויות ולשיקום בג'וינט – ישראל, שהשתתפו בו אנשי מקצוע, קובעי מדיניות, נציגי נכים ובני משפחותיהם, שדנו בסוגיות ובצרכים המרכזיים הייחודיים לנכים הערבים בחברה הישראלית. הדוח מבוסס על שבעה דוחות קודמים שנכתבו על-ידי גופי מחקר שונים לפי הזמנת ג'וינט – ישראל. הדוח מורכב משלושה חלקים עיקריים: בחלקו הראשון של הדוח מוצגים נתונים סטטיסטיים לגבי הנכים הערבים בישראל, בחלקו השני עוסק הדוח בחסמים ובאתגרים שעמם מתמודדים הנכים, ובחלקו השלישי של הדוח נסקרים השירותים השונים העומדים לרשות הנכים. נוסף על כך, מתוארים פרוייקטים ארציים שנועדו לסייע לנכים, המיושמים בישובים ערביים שונים, ומוצגות דוגמאות להתארגנויות של נכים למען נכים ברמה היישובית המקומית.

(נכות; מוגבלויות; ערביי ישראל; שירותים)

628

נחושתן, גברוש:

לדבר עם הזקן

"דורות", מס' 88 (פברואר 2006), עמ' 28-31.

מאמר זה עוסק בבעיות תקשורת הקיימות בין הורים קשישים לילדיהם. בין היתר, מדווח על סקר שערך המחבר בקרב נשים וגברים בני 40-60 שיש להם הורים קשישים פעילים. מטרתו של הסקר היתה לבדוק מהם דפוסי התקשורת המילולית בין הבנות/בנים להורים. כמו כן, נשאלו הקשישים עצמם על המפגשים עם ילדיהם. בין הממצאים: כ-80% מהבנות והבנים ציינו כי נושאי השיחות שלהם עם הוריהם הם בדרך כלל בנוגע לצרכים שוטפים ולענייני היומיום של הוריהם; כ-10% ציינו כי הם משוחחים עם הוריהם בנוגע לעניינים אישיים שלהם, כגון מצוקה עקב משבר עם בן/בת הזוג וכו'); כשליש מהבנות והבנים דיווחו כי הם משוחחים עם הוריהם שיחות "ערכיות" (בנושאים אקטואליים, פוליטיקה, ספרות, כלכלה, ספורט, אמנות וכו') לפחות פעם בחודש, וכרבע מהנשאלים דיווחו כי הם מקיימים שיחות כאלו עם הוריהם רק פעמים בודדות בשנה; רק כ-12.5% מהבנות/בנים ציינו כי הם מקדישים בשיחותיהם זמן מהותי לזיכרונות ההורים; כמחצית מהבנות/בנים ציינו כי היו רוצים לשוחח עם הוריהם על תחושותיהם בזיקנה, על אירועי העבר ועל ציפיותיהם לעתיד, אך הם אינם עושים זאת; משך הביקור של הבנות/בנים אצל הוריהם נע בדרך כלל בין שעה לשעתיים; רק כמחצית מהקשישים דיווחו כי ילדיהם מבקרים אצלם יותר מעשר פעמים בשנה.

(יחסי משפחה; קשישים; תקשורת מילולית; מפגשים חברתיים; יחסי הורים – ילדים)

629

אלון, יעל:

השינויים במאפייני המגזר השלישי בעשור האחרון

"עלון המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי", מס' 24 (נובמבר 2006), עמ' ו'-ז' ו- H-I(עברית ואנגלית). העלון מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז:http://cmsprod.bgu.ac.il/Centers/ictr .

במאמר זה נסקרים מאפייני ארגוני המגזר השלישי בישראל שהוקמו בעשור האחרון בהשוואה לאלה שהוקמו מוקדם יותר. בשל מגבלות בזמינות הנתונים לגבי ארגונים שהוקמו לפני כניסת חוק העמותות לתוקף (1986), בוצעה ההשוואה בפועל בין ארגונים שהוקמו ב-1996-2005 לבין אלה שהוקמו ב-1986-1995. בין הממצאים: בעשור האחרון הוקמו מעט יותר מ-17,000 ארגונים חדשים, לעומת כ-16,000 בעשור שקדם לו; במונחים של הקמת ארגונים חדשים לנפש, נרשמה בעשור האחרון ירידה של כ--10% לעומת העשור הקודם; תחומי הפעולה הבולטים של ארגונים שהוקמו בעשור האחרון ביחס לעשור הקודם הם תרבות ופנאי (בעיקר ספורט), חינוך ומחקר, רווחה וארגוני אזרחים; חלקם של ארגונים דתיים בעשור האחרון לעומת הקודם ירד מ-44.5% ל-37%; 22.5% מהארגונים שהוקמו בעשור האחרון הגדירו קהל יעד לפעילותם, לעומת 16.5% בעשור הקודם.

(מלכ"רים; ארגונים וולונטריים)

630

בר-צורי, רוני:

צרכנות ספרים, ספריות ציבוריות והשאלת ספרים

מינהל תכנון, מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2006, 14 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד : www.moit.gov.il.

מטרתו של סקר זה היתה לאמוד את השימוש שעושים תושבי ישראל בספריות ציבוריות. זאת, על רקע מהפכת המידע באמצעות רשת האינטרנט, מצד אחד, וירידת מחירי הספרים, מצד שני. הסקר נעשה באוקטובר 2005, והשתתפו בו 1,000 איש בני 18+ מהאוכלוסייה הכללית. בין הממצאים: ב-21.8% ממשקי-הבית נעשתה החלפת ספרים בספריות ציבוריות ב-2005, ו-18.8% מאלו שלא החליפו ספרים ב-2005 עשו זאת בחמש השנים הקודמות; בין 1975 ל-2004 ירד שיעור הקוראים הרשומים בספריות ציבוריות מ-22% ל-14.5%; 28% ממשקי-הבית שבראשם עמד אקדמאי היו רשומים בספריה ציבורית; שיעור המשתמשים בספריות ציבוריות הוא 23.4% במגזר הערבי לעומת 15.5% במגזר היהודי; 23.4% ממשקי-הבית עם הכנסה של עד 4,000 ש"ח החליפו ספרים בספריות ציבוריות ב-2005, לעומת 17.2% ממשקי-בית עם הכנסה של 13,001 ש"ח ומעלה; ההוצאה השנתית של משקי-הבית בישראל ב-2005 על השאלת ספרים מוערכת בכ-15.9 מיליוני ₪; שיעור הקוראים הרשומים לנפש בישראל הוא נמוך בהשוואה למדינות מערביות נבחרות.

(ספריות ציבוריות; צריכה תרבותית; הרגלי קריאה)

631

דו"ח הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו לשנת 2005

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ירושלים 2006, 236 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.rashut2.org.il.

בדו"ח זה מוצגים נתונים רבים על פעילותה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בשנת 2005. הדו"ח מורכב משישה פרקים, כדלקמן: ערוץ 2 (תכני השידור, טכנולוגיה, עמידה במכסת ההפקה המקורית, תכניות מיוחדות, שידורים חוזרים, עמידה בדרישות התרגום לערבית ולרוסית, הקלות לכבדי שמיעה, הפרות בשידור, השקעה בקולנוע וכספים); ערוץ 10 (כנ"ל); תחום טלוויזיה כללי (הפקות הרשות, פרסומות, תשדירים בהשתתפות ילדים, שיעורי צפייה [רייטינג], סקרי צפייה, ענייני לשון ועוד); רדיו אזורי (מדיניות ובקרה, פיקוח על ביצועי הזכיינים, תלונות הציבור, סקרי האזנה, טכנולוגיה וכספים); מדיניות ופעילות פנים (אסטרטגיה ומחקר, הפעילות המשפטית, כספים, דוברות ויחסי ציבור, גיוון תרבותי בשידורים, סקר עמדות הציבור, סקר רדיו תורני, פניות הציבור, אתר האינטרנט של הרשות, מינהל ומשאבי אנוש, ביקורת פנים וטכנולוגיה); דבר הזכיין.

(טלוויזיה; תכניות טלוויזיה; פרסומת בטלוויזיה; צפייה בטלוויזיה; רדיו; הרגלי האזנה; דעת קהל)

632

שנתון סטטיסטי לישראל, 2006, מס' 57 (פריט מס' 577)

¨        

ירושלים כמרכיב בחוסנה הלאומי של ישראל: מדדים למצבה של בירת ישראל ומבט לעתיד (578)

¨        

הכנס השנתי ה-47 של האגודה הגאוגרפית הישראלית, תשס"ז: תקצירי הרצאות (579)

¨        

התקשרות למקום דרך חוויות שליליות: חשיפה לאירועי טרור ואיום של פינוי (584)

¨        

Forbidden Yet Practiced: Polygamy and the Cyclical Making of Israeli Policy (586)

¨        

דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל, 2005-2006 (590)

¨        

Social, Psychological, and Psychiatric Interventions Following Terrorist Attacks: Recommendations for Practice and Research (595)

¨        

אי-שוויון סוציו-אקונומי בקיבוצים והשלכותיו על ביטויי בריאות של חבריהם (601)

¨        

שילוב נכים בקהילה (641)

¨        

דין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2005 – דו"ח מס' 45 (662)

¨        

פרוייקט האופניים בתל-אביב-יפו (668)

¨        

הערכה של תכניות למניעת שימוש בסמים בשבע ערים: דו"ח הערכה מסכם (674)

¨        

Israeli Youth in the Second Intifada: PTSD and Future Orientation (676)

¨        

האם סיכויי התעסוקה של גרינברג וברנשטיין גבוהים משל בוזגלו ואבוקסיס? ניסוי על אפליה בשוק העבודה בישראל על רקע מוצא אתני ומגדר (689)

¨        

ספריה במקום העבודה (696)

¨        

מדע וטכנולוגיה בתודעה הישראלית (697)

¨        

"עלה של זית": שילוב בין ערבים ליהודים בגיל השלישי (702)

¨        

סקרי אופניים בת"א – תקציר סקר תושבים וסקר רוכבים (718)

¨        

תכונות דמוגרפיות של מועמדים ללימודים, סטודנטים ומקבלי תארים באוניברסיטאות, תשס"ד-תשס"ה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1277 בסדרת פרסומי הלשכה, ירושלים 2006, 125 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים דמוגרפיים וגאוגרפיים לגבי מועמדים לתואר ראשון ולתואר שני באוניברסיטאות ולגבי סטודנטים באותן אוניברסיטאות, המתייחסים לשנת תשס"ה, ולגבי מקבלי תארים מהאוניברסיטאות, המתייחסים לשנת תשס"ד. המידע התקבל באמצעות קישור בין קובצי מועמדים, סטודנטים ומקבלי תארים לבין קובץ מרשם התושבים, הכולל מידע דמוגרפי. הנתונים לגבי המועמדים כוללים את תוצאות ההרשמה (התקבלו ולומדים, התקבלו ואינם לומדים או נדחו), מין, גיל, דת, קבוצת אוכלוסייה, מוצא, תחום לימודים בעדיפות ראשונה, מוסד לימודים, מחוז מגורים ולעתים גם יישוב מגורים (ביישובים שבהם 50 מועמדים ויותר). הנתונים לגבי הסטודנטים ומקבלי התארים כוללים, נוסף על המידע הדמוגרפי-גאוגרפי, גם התפלגויות לפי תואר, מוסד לימודים ותחום לימודים. הנתונים על סטודנטים ומקבלי תארים כוללים גם את תלמידי האוניברסיטה הפתוחה.

(סטודנטים; אוניברסיטאות; תארים אקדמיים; מקצועות לימוד; תכונות דמוגרפיות)

633

בשר, אור; יצחקי, שלמה; שחק-אלנברג, יעל; שכטמן, עדנה:

על מגבלה בדירוג רמת הצלחה של קבוצות במערכת החינוך: מתי ניתן לקבוע שבית-ספר אחד טוב יותר מאחר ?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 22 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2006, 19 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

כדי לבדוק את רמת הידע והחשיבה של התלמידים, נהוג לקיים מבחנים. כדי לבדוק את הישגיה של קבוצת תלמידים (למשל, כיתה), המדד המקובל הוא ממוצע הציונים. השימוש בממוצע זה לדירוג ההצלחה נותן תחושה של מדד אובייקטיבי, מדויק ומקצועי. מטרתה של עבודה זו היתה להצביע על כך שיש מצבים שבהם הכימות באמצעות מדד (למשל, ממוצע הציונים בכיתה) נותן תחושה מוטעית שאפשר למדוד ולדרג קבוצות באופן אובייקטיבי ומדויק, כשלמעשה הנתונים הגולמיים (ציוני הפרטים) לא מאפשרים למדוד ולדרג בדרך אובייקטיבית. בעבודה מוצעת שיטה לזהות את המצבים הללו. בבדיקה אמפירית של ציוני בחינות הבגרות במתימטיקה מ-2001 (מבחן אובייקטיבי יחסית, שבו התשובה היא נכונה או לא נכונה) נמצא, כי ב-38% מהמקרים (ההשוואות) שנבדקו לא היתה משמעות לדירוג הקבוצות על-פי ממוצע הציונים (הדירוג לא היה חד-משמעי) וכי אפשר היה לקבל דירוג אחר אילו היה נכתב מבחן אחר עם התפלגות קושי שונה (מספר שאלות "קשות" ומספר שאלות "קלות" שונה).

(מדדים; ציונים; בחינות בגרות; מתימטיקה; הערכת תלמידים; תוקף מבחנים)

634

רש, נורה; בן-אבות, אהרון:

אחידות ושוֹנוּת ביישום של תכניות לימודים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים

המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית-הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2006, 102 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

בפרסום זה מוצגים ממצאי מחקר, שבו נבדקו האחידות/השוֹנוּת ביישום תכנית הלימודים הרשמית בבתי-הספר בישראל, תוך השוואה בין בתי-ספר יסודיים לחטיבות ביניים, בין שלושת מגזרי החינוך הממלכתי – ממלכתי, ממלכתי-דתי והמגזר הערבי – ובין מקצועות גרעין ממוסדים לבין מקצועות שוליים. במסגרת המחקר, נאספו ב-1997 נתונים ממדגם ארצי של חטיבות ביניים במגזר הממלכתי היהודי, ב-2000-2001 נאספו נתונים מקבילים מכל חטיבות הביניים במגזר הממלכתי-דתי ובמגזר הערבי, וב-2001-2002 נאספו נתונים ממדגם ארצי של בתי-ספר יסודיים משלושת המגזרים. בין הממצאים: בניגוד להשערת המחקר, נמצא כי בבתי-הספר היסודיים השוֹנוּת בתכניות הלימודים היתה גדולה יותר מאשר בחטיבות הביניים; במגזר הערבי בלטה אחידות רבה יותר בשני שלבי החינוך בהגדרת נושאי/מקצועות הלימוד; מקצועות שרכשו מעמד מוסדי מבוסס יותר נלמדים ביותר השקעת זמן ובאופן אחיד יותר בכל המגזרים.

(תכניות לימודים; בתי-ספר יסודיים; חטיבות-ביניים; חינוך ממלכתי; חינוך ממלכתי-דתי; חינוך במגזר הערבי; מקצועות לימוד; אוטונומיה בחינוך; שעות הוראה)

635

בלס, נחום; דוכן, יגאל:

תנועת תלמידים אופקית במערכת החינוך: מעברים בין המגזרים השונים

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2006, 41 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.taubcenter.org.il.

עליית משקלו של החינוך הדתי-חרדי במערכת החינוך היהודי (חלקם של תלמידי כיתות א' במגזרים אלה עלה מ-6.3% ב-1990 ל-22.5% ב-2005) מחד, והתחושה בדבר עליית משקלו של החינוך האליטיסטי מאידך, הביאו לחששות לגבי גורלה של מערכת החינוך הציבורית. בעבודה זו, שהתבססה על מאגרי מידע ייחודיים (קבלת מידע ברמת הפרט על כל התלמידים לגבי מקום הלימודים בשנה מסוימת ובשנה שקדמה לה) נבדקו המעברים בין זרמי החינוך השונים בכיתות א'-ו'. התלמידים חולקו לתשע קבוצות מגזר לפי המעמד המשפטי (רשמי, לא רשמי ופטור), הלאום (יהודי ולא-יהודי), הפיקוח (ממלכתי, ממלכתי-דתי ואחר) והמחוז (רשתות "החינוך העצמאי" ו"אל המעיין" הוגדרו על-ידי משרד החינוך כ"מחוז"). בין הממצאים: שיעור המעבר בין הזרמים הוא קטן (כ-10,000 תלמידים בשנה); בתוך המגזר הממלכתי (יהודי) קיימת יציבות; גם מעבר תלמידים מהמגזר הממלכתי-דתי למגזרים חרדיים הוא קטן. נראה, כי ההסבר לגידול במספר התלמידים בחינוך החרדי והממלכתי-דתי נעוץ בעיקר בשיעורי ריבוי טבעי גבוהים.

(זרמים בחינוך; בתי-ספר יסודיים; חינוך חרדי [עצמאי]; בחירת בית-ספר)

636

כהן-נבות, מרים:

נשירה גלויה וסמויה בקרב בני נוער ערבים

בתוך: "השימוש במחקר לקידום ילדים ובני נוער ערבים בישראל", מאיירס - ג'וינט- מכון ברוקדייל, ירושלים 2005, עמ' 97-107 (עברית, סיכום באנגלית).

במאמר זה מוצגים ממצאי מחקרים שנעשו על-ידי מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל בנושא של נשירה גלויה ונשירה סמויה מבתי-ספר. נשירה גלויה מתבטאת בעזיבה מוחלטת של בית-הספר. לנשירה סמויה יש ביטויים שונים, כגון היעדרויות תכופות מבית-הספר או נוכחות בבית-הספר ללא למידה. בעשורים האחרונים ניכרת מגמה של צמצום שיעורי הנשירה, אך עדיין כ-20% מהתלמידים אינם מסיימים את בית-הספר התיכון. תופעת הנשירה במגזר הערבי היא גדולה יותר בהיקפה מאשר במגזר היהודי. במאמר נסקרות סיבות אפשריות לכך (חוסר אבחון של ליקויי למידה, רצונם של בני נוער לפרנס את המשפחה, חוסר עניין, סלידה מבית-הספר ומחוקיו, דחייה חברתית וכו'), כולל התנהגויות סיכון שכיחות בקרב בני נוער ערבים (עישון, שתיית אלכוהול ושימוש בסמים). הממצאים הוצגו בפני וועדת הכנסת לקידום מעמד הילד. בסוף המאמר נסקרות המלצותיה על הוועדה. רבות מן ההמלצות מתייחסות לדרכים להגברת הלמידה בבתי-הספר, כולל הכשרת כוח-אדם לטיפול בתלמידים מתקשים.

(נשירת תלמידים; ערביי ישראל)

637

יריב, אליעזר:

סמכות על תנאי

"הד החינוך", פ"א: 1 (ספטמבר 2006), עמ' 32-35.

במאמר זה מדווח על מחקר שנעשה מטעם מכללת גורדון לחינוך, שבו רואיינו 210 תלמידים מכיתות ג'-ט' בנוגע לעמדותיהם ביחס לסמכות המורה. על השאלה הכללית, האם יש לציית למורים, השיבו 81% מהתלמידים בחיוב, ואת תשובתם הם נימקו בפחד מפני המורה, במתן כבוד למורה כאדם וכאיש מקצוע או בהכרה בתרומתו לקידומם בלימודים. על השאלה, האם יש מצבים שבהם מותר לא לציית למורה, 53% ענו בשלילה וטענו כי אין לערער על סמכות המורה בשום מצב. לעומתם, 47% השיבו בחיוב על שאלה זו וטענו כי אפשר לערער על סמכות המורה במקרים מסוימים, בעיקר כשדרישתו פוגעת בצורכיהם ובכבודם או פוגעת לדעתם בפרטיותם, כגון במקרים של התערבות המורה בבחירת חברים או חיטוט בענייניו האישיים של התלמיד. כמו כן, לדעתם מותר להתנגד למורה אם הוא מפריז בכמות שיעורי הבית שהוא מטיל או מונע יציאה לבית השימוש. על השאלה, כיצד מגיבים התלמידים שלא מסכימים עם דרישת המורה, התשובה השכיחה ביותר (36%) היתה לקיים שיחה עם המורה על הנושא, אך תלמידים רבים ציינו כי הם מעדיפים להעביר את הטיפול להוריהם (27%) או למנהל בית-הספר (26%). אחרים סברו כי על התלמיד להתעלם מדרישה מוגזמת (22%) ואף להתמרד, להתחצף או לברוח מהשיעור.

(משמעת; בתי-ספר יסודיים; חטיבות ביניים; יחסי מורים – תלמידים; ענישה; עמדות)

638

סייקס, ישראל י'; רוזנפלד, יונה מ'; וייס, צילה:

למידה מהצלחות כמנוף ללמידה בית-ספרית: תכנית פיילוט, 2002-2005 – המתודה הראשונה: למידה מהצלחות העבר (המתודה הרטרוספקטיבית)

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, ירושלים 2006, 68 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם האגף לחינוך על-יסודי במשרד החינוך, התרבות והספורט. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

מטרתה של התכנית "למידה מהצלחות כמנוף ללמידה בית-ספרית" היא שתהיה לבית-הספר למידה משותפת מתמשכת, המותאמת למאפייניו הייחודיים של בית-הספר, כדי לאפשר לצוות בית-הספר לקדם את התלמידים באמצעות חיזוק משאביהם הפנימיים, זיהוי ושיפור דרכי למידה והתמודדות עם שאלות הקשורות ללמידה ולאקלים בית-הספר. הפרסום הנוכחי כולל תיאור של התכנית ויעדיה. בבסיס התכנית יש שלוש מתודות, והפרסום מתמקד במתודה הראשונה – "למידה מהצלחות העבר" – המאפשרת להמיר ידע סמוי (ידע שנעשה בו שימוש בעבר) לידע גלוי, מעובד ומכוון לפעולה, כמנוף ראשון להנחלת למידה מתמשכת. על שתי המתודות האחרות – "מסע בעקבות שאלת הלמידה" ו"למידה על למידה – זיהוי דפוסי הלמידה הבית-ספרית והנחלתם" – יהיו פרסומים נפרדים. בסוף הפרסום מובאים ארבעה נספחים: בנספח הראשון מתואר "מסע הלמידה מהצלחות" שנעשה בבית-הספר "אורט אלון" שבנצרת עילית; בנספח השני מובאות מצגות המתארות את העשייה בבתי-ספר שונים בנוגע להפחתת רמת האלימות, הצלחה לימודית של ליקויי למידה, יזמות עסקית בבית-הספר ופיתוח צוות מורים; בנספח השלישי מתואר תהליך הלמידה בחטיבת ביניים בכפר כנא; בנספח הרביעי מובאת רשימת בתי-הספר והצוותים שהשתתפו בתכנית בתשס"ה (2004/5).

(בתי-ספר תיכוניים; חטיבות ביניים; תכניות התערבות; למידה; הכשרת מורים; הישגים לימודיים; אקלים בית-ספרי)

639

בן-רבי, דליה; חסין, טליה:

פנימיות קהילתיות ופנימיות יום: דרכי עבודתן ומצב הילדים וההורים – סיכום שלוש שנות מחקר

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 477 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2006, 66 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

אחת הדרכים לטיפול בילדים בסיכון, שיש להם קשיים משפחתיים, חברתיים ורגשיים, היא השמתם בפנימיות. לגבי דרך זו יש ביקורת בשני היבטים מרכזיים: הילדים המוצאים מביתם על-ידי שירותי הרווחה מנותקים ממשפחתם ומקהילתם; נעשים מעט מדי מאמצים לסייע למשפחה ולקהילה לקלוט את הילד בחזרה לאחר מספר שנים של טיפול חוץ-ביתי. בפרסום מוצג מחקר הערכה של שני מודלים שפותחו על-ידי השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה ועמותת "אשלים", המיועדים לילדים בגילים 5-12 בעלי פוטנציאל שיקומי, שמטרתם לקרב בין המסגרת החוץ-ביתית לקהילה, לשתף את ההורים, לטפל בילד ובהוריו ולהנהיג טיפול מוגבל בזמן המכוון להחזיר את הילד לביתו. לצד חיזוק הקשר בין ההורים לילדים, שיפור יכולתם של ההורים למלא תפקידים הוריים ועוד, נמצאו במחקר ליקויים בנושאים הקשורים לתכנון יציאתם של הילדים מהפנימייה וקליטתם בקהילה ובנושאים הקשורים לשיתוף הפעולה בין הפנימיות לשירותי הרווחה.

(ילדים; משפחות במצוקה; שיבוץ ילדים מחוץ לבית; פנימיות; יחסי הורים-ילדים; שירותי רווחה; מחקר הערכה)

640

הים-יונס, אדוה; פרידמן, יצחק:

שילוב נכים בקהילה

מינהל המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 107 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2006, 125 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

תכנית "שילוב נכים בקהילה" נועדה לשלב תלמידים נכים, בוגרי מערכת החינוך המיוחד, בחברה ובעבודה, כבוגרים עצמאיים ואוטונומיים. התכנית אושרה כמפעל מיוחד על-ידי המוסד לביטוח לאומי ב-2000 ופעלה בארבעה בתי-ספר שבהם למדו תלמידים עם נכויות קשות במהלך שנות הלימודים תשס"ב-תשס"ה. התכנית כללה שלושה מרכיבים עיקריים: הכנת ערכה להערכה, אבחון והכשרת הצוותים בבתי-הספר שנכללו בהפעלה הניסיונית; הכנת התלמידים לחיים עצמאיים מבחינת התנסויות בעבודה, הכרות עם שירותים בקהילה וניצול שעות הפנאי; התאמה ראשונית של מקומות ההתנסות בעבודה והשמה הדרגתית בהם בשנות הלימודים האחרונות בבית-הספר. המחקר נעשה באמצעות שאלונים למילוי עצמי שנמסרו לאנשי הצוות בבתי-הספר, וכן נערכו ראיונות עם אנשי הצוות, בוגרי התכנית והורי הבוגרים. נמצא, כי למטרה המרכזית של התכנית, שילוב תלמידים במסגרות עבודה בקהילה, היתה הצלחה רבה, אם כי חלק מהתלמידים שולבו במפעלים מוגנים. התאמה טובה נמצאה בין מקום העבודה לבין יכולותיו ורצונותיו של התלמיד. כמו כן, שיפרו התלמידים את מיומנויותיהם החברתיות.

(תלמידים; חינוך מיוחד; נכות; פיגור שכלי; תעסוקה; פעילויות פנאי; שירותים קהילתיים)

641

סטודנטים בני טבריה: לומדים במוסדות להשכלה גבוהה, שנה"ל תשנ"ט-תשס"ה

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2006, 17 עמ'.

בפרסום זה מוצגים נתונים על סטודנטים מטבריה שלמדו לקראת תואר ראשון באוניברסיטאות, מכללות אקדמיות והאוניברסיטה הפתוחה בשנים תשנ"ט-תשס"ה. מקורות הנתונים הם פרסומי הלמ"ס ומשרד החינוך. בין הממצאים: שיעור המועמדים מטבריה ללימוד באוניברסיטאות שנדחו בשנת הלימודים תשס"ה (18.6%) הוא נמוך מהממוצע הארצי (25%); שיעור הסטודנטים מטבריה שהתקבלו לאוניברסיטאות ולמדו בתשס"ה (63.5%) הוא גבוה מהממוצע הארצי (58.2%); שיעור הסטודנטים מטבריה באוניברסיטאות מכלל אוכלוסיית העיר בתשס"ה (0.92%) הוא נמוך מהממוצע הארצי (1.14%); מתוך 368 הסטודנטים הטבריינים שלמדו באוניברסיטאות בתשס"ה, 192 (52.2%) למדו באוניברסיטת בר-אילן, בעיקר בשלוחותיה בעמק הירדן ובצפת (רוב האחרים למדו באוניברסיטת חיפה ובטכניון); שיעור הסטודנטים מטבריה שלמדו בתשס"ה במכללות (0.64% מאוכלוסיית העיר) הוא נמוך מהממוצע הארצי (0.8%); שיעור הסטודנטים מטבריה שלמדו באוניברסיטה הפתוחה בתשס"ה (0.23% מאוכלוסיית העיר) הוא נמוך מהממוצע הארצי (0.54%).

(טבריה; סטודנטים; אוניברסיטאות; מכללות; אוניברסיטה פתוחה)

642

שנתון סטטיסטי לישראל, 2006, מס' 57 (פריט מס' 577)

¨        

הערכת התכנית להכשרת מנהיגות מצטיינת בחינוך בקרב יוצאי אתיופיה (585)

¨        

הסקר החברתי, 2002-2005 (623)

¨        

השינויים במאפייני המגזר השלישי בעשור האחרון (630)

¨       

צרכנות ספרים, ספריות ציבוריות והשאלת ספרים (631)

¨        

פרוייקט האופניים בתל-אביב-יפו (668)

¨        

מאלימות להלימות: אלימות בבתי-הספר – מאפיינים, סיבות ורעיונות (675)

¨        

סקרי כוח-אדם, 2005 (678)

¨        

ספריה במקום העבודה (696)

¨        

אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה, 2003 (698)

¨        

עוני וחינוך בישראל: סקירת ספרות, 1990-2005 (707)

¨        

סקר תושבים במושבי עובדים

643