פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל

רבעון 1/2007 חוברת מס' 145

העורכים:    מיכאל בר-יעקב
אבישי כהן

 

דברי הסבר

אל החוקרים

ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

כללי

סביבה ואקלים

אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

סדר ציבורי

בינוי ודיור

עבודה ושכר

בריאות

רמת חיים, רווחה וסעד

חברה, תרבות ופנאי

תחבורה ותקשורת

חינוך והשכלה

תיירות ושירותי הארחה

חקלאות ומשק המים

תעשייה ואנרגיה

כלכלה וחשבונות לאומיים

כתבי-עת

מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא

חוברות קודמות

קישורים

English Version

טופס "הודעה על פעולה סטטיסטית חדשה"

טופס "הודעה על קובץ נתונים ממוחשב חדש"

 

 

אל החוקרים

 

מידת שלמותו ועדכונו של הרבעון שלפניכם תלויה בשיתוף הפעולה של המוסדות והחוקרים עם מערכת הרבעון. ככל שדיווחים על פעולות חדשות, דוחות מחקר ופרסומים יגיעו אל המערכת בשלב מוקדם יותר, יגדל הסיכוי שהם יפורסמו ברבעון הבא.

1)

בחוברת זו, מס' 145, כלולות תמציות של פרסומים וכן דיווחים על מחקרים חדשים אשר הגיעו אל מערכת הרבעון עד 8 במרס 2007 – י"ח באדר התשס"ז.

2)

עקב ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת הרבעון, אין ביכולתנו להזכיר את כולם בחוברת אחת. אנו מתנצלים מראש בפני חוקרים אשר שלחו אלינו פרסומים בחודשים האחרונים אך הם לא צוינו בחוברת זו. רוב הפרסומים הללו נמצאים בעדיפות ראשונה להיכלל ברבעון הבא. עם זאת, עלינו להדגיש כי איננו מתחייבים לכלול ברבעון כל פרסום המגיע אל המערכת. כמו כן, אין אנו כוללים פרסומים אשר אינם סטטיסטיים. בעמוד 75 בחוברת זו מופיעה רשימה של מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא.

3)

לעומת ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת הרבעון, אנו מקבלים מעט מאוד דיווחים על פעולות סטטיסטיות חדשות. בבקשה, דווחו לנו על מחקרים המתבצעים או המתוכננים על ידיכם, באמצעות הטפסים המופיעים בגרסת האינטרנט של החוברת. כמו כן, אתם יכולים לפנות אלינו בטלפון ונשמח לשלוח לכם טופס למילוי. נוסף על כך, אנא דווחו לנו על פתיחת אתרי אינטרנט חדשים או על בניית קבצים ממוחשבים חדשים, הכוללים נתונים סטטיסטיים.

4)

הרבעון מתעדכן באופן שוטף באתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכתובתו: www.cbs.gov.il/. באתר מופיעים גם קישורים רבים לאתרי אינטרנט סטטיסטיים בישראל ובעולם, בתחתית דף הבית של האתר. כמו כן, מובאים קישורים לרבים מהמחקרים בגוף החוברת עצמה.

5)

רוב הפרסומים אשר תומצתו ברבעון נמצאים בספריית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אתם מוזמנים לבקר בספריה ולעיין בהם. הספריה פתוחה בימים א'-ה', בשעות 09:00-14:00. רצוי לתאם את הביקור מראש בטלפון 6592555 (02).

6)

אם ברצונכם לרכוש פרסומים אשר צוינו ברבעון, עליכם לפנות ישירות אל המוסד או הגוף אשר הוציא את הפרסום לאור.

7)

רבים מן החוקרים ונציגי מוסדות עדיין שולחים אלינו את פרסומיהם לכתובתה הישנה של הלמ"ס. בבקשה הקפידו לשלוח אל הכתובת: רחוב כנפי נשרים 66, פינת רחוב בקי, ת"ד 34525, ירושלים 91342.

8)

מספרי הטלפון של מערכת הרבעון הם: 6592055/6 (02);  מספר הפקס' הוא: 6592013 (02). אפשר לפנות אלינו גם לכתובות הדואר האלקטרוני הבאות: mickyb@cbs.gov.il או avishaic@cbs.gov.il.

9)

                             מיכאל בר-יעקב

                                                                                                                           עורך הרבעון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

א.         ייעוד

ברבעון מובא מידע עדכני על תכנון וביצוע של פעולות סטטיסטיות חדשות בישראל ועל פרסומים  סטטיסטיים שראו אור באחרונה. פעולות ופרסומים אלה כוללים, בין היתר, מפקדים, סקרים מדגמיים ומחקרים אמפיריים במגוון רחב של תחומים.

בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב - 1972 והתיקון לה בשנת 1978, אוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפרסמת מידע על הפעולות הנ"ל, הנערכות או הממומנות (באורח מלא או חלקי) על-ידי משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, מוסדות אקדמיים וכדומה. המטרה היא להביא לידיעת המוסדות והחוקרים וכן לידיעת הציבור הרחב בישראל ובעולם - מידע על פעולות סטטיסטיות חדשות הנעשות בישראל ומידע על הופעת פרסומים חדשים; זאת, כדי לאפשר שימוש יעיל ומרבי במידע הסטטיסטי הקיים וכדי למנוע כפילויות בעריכת סקרים ומחקרים.

ב.         תדירות ההופעה

הרבעון יוצא לאור אחת לשלושה חודשים. תקופת הדיווח על פעולות ופרסומים חדשים היא שלושת החודשים שלפני צאת הרבעון. ישנם פריטים השייכים לתקופה קודמת, אך הידיעה עליהם הגיעה ללשכה רק בתקופת הדיווח או שהכללתם נדחתה בגלל ריבוי הפרסומים שהגיעו למערכת. המידע בחוברת זו (מס' 145) מבוסס על פרסומים ודיווחים שהגיעו אל המערכת עד 8 במרס 2007 -
י"ח באדר התשס"ז.

ג.         היקף

המידע המופיע ברבעון כולל:

1.  תמציות של פרסומים הכוללים נתונים סטטיסטיים, המבוססים על מחקרים אמפיריים, מפקדים, סקרים מדגמיים וכו', שיש בהם עניין לציבור.

2.         מידע על מחקרים סטטיסטיים הנמצאים בתהליך או בתכנון.

3.  מידע על קבצים ממוחשבים ומאגרי מידע שניתן להפיק מהם סטטיסטיקה שיש בה עניין לציבור, או אשר יכולים לשמש כמסגרת סטטיסטית לעריכת מחקרים.

4.         מידע על פעולות ופרסומים בנושאים מתודולוגיים, מיפוי, גאוגרפיה וסיווגים העשויים לסייע לעריכת סטטיסטיקה או לשימוש בה.

ד.         מבנה הרבעון

1.         חלוקה לפרקים

הפרסום מחולק ל-17 פרקים לפי סדר אלפביתי של הנושאים, פרט לפרק הראשון (כללי) ולפרק האחרון (רשימת כתבי-עת שהתקבלו במערכת בשלושת החודשים האחרונים).

2.         מספור הפריטים

המספור הוא שוטף לארבעה רבעונים רצופים. ברבעון הראשון של כל שנה (רבעון חודש מרס) מתחיל המספור שוב ב-001.

3.         מפתחות

ברבעון כלולים מפתח מוסדות ומפתח נושאים, המתייחסים לארבעת הרבעונים האחרונים. מפתח המוסדות כולל הן מוסדות מבצעים והן מוסדות מממנים. מפתח הנושאים כולל את כל הפריטים שנכללו בפרק מסוים וגם פריטים שנכללו בפרקים אחרים אך הם קשורים לאותו נושא.

4.        מחקר שוטף

לגבי פעולות חדשות (מחקרים הנמצאים בשלב של תכנון או ביצוע), מוצגים פרטים כדלקמן:

שם המחקר, המוסד המזמין/המבצע, מטרת המחקר, הנושאים הנחקרים, המשתנים העיקריים, האוכלוסייה/המדגם, צורת המחקר והפרסום, מועד משוער של הפרסום ופרטים על מבצעי המחקר, כולל כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני.

5.        פרסומים

לגבי פרסומים חדשים, מובאים רישום ביבליוגרפי מלא, תקציר התוכן ומילות מפתח (בהקשר זה ראה גם סעיף ז').

6.        החלק שבאנגלית

בחלק המופיע באנגלית מוצג המידע הבא:

לגבי פעולות חדשות, מובאים שם המחקר, השלב שבו נמצא המחקר, שמות החוקרים, המוסד שאליו הם שייכים, כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני; לגבי פרסומים חדשים, מובא רישום ביבליוגרפי מלא אך ללא תקציר התוכן. שמות הפרקים, סדר הפרקים ומספור הפריטים הם זהים לאלה המופיעים בחלק שבעברית. מפתח הנושאים הוא בעברית ובאנגלית.

7.   נספחים

בחוברת מופיעים הנספחים הבאים: 1) מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא (עמ' 73);
2) מבחר כתבי-עת ותקופונים המתקבלים במערכת באופן קבוע (עמ' 85-86).

ה.         שירותי מידע

רוב הפרסומים הנזכרים ברבעון עומדים לרשות הקהל לעיון בספריית הלמ"ס בימים א'-ה' בשעות 09:00 עד 14:00. לתיאום מוקדם, נא להתקשר לטל' 6592555 (02). מפתחות וכלים נוספים נמצאים במערכת הרבעון. הקוראים מוזמנים להיעזר גם בהם. אפשר לפנות אל המערכת בכתב או בטלפון לכתובת הבאה:

מיכאל בר-יעקב, עורך "פעולות"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

רח' כנפי נשרים 66, פינת רח' בקי,

ת"ד 34525, ירושלים 91342

טלפון:   6592055  (02);  פקס':  6592013 (02)

ו.          רשת המדווחים

המידע הכלול ברבעון מבוסס בעיקר על פרסומים הנשלחים אלינו ועל הודעות הנמסרות לנו על-ידי חוקרים במוסדות למיניהם. לפיכך, הצלחתו של הרבעון תלויה בדיווחם העדכני. הלשכה מודה למדווחים על שיתוף הפעולה בעבר ופונה לכל חוקר ומוסד העוסקים במחקר סטטיסטי לדווח גם בעתיד, בשלב מוקדם ככל האפשר, על תכנון מחקרים ופרוייקטים חדשים או על הקמת מאגר מידע חדש הכולל נתונים סטטיסטיים. כן מתבקשים החוקרים ונציגי המוסדות לשלוח למערכת עותק ותקציר של כל פרסום חדש.

ז.          שיתוף פעולה עם מכון הנרייטה סאלד

דיווחים על מחקרים המובאים ברבעון בתחומי חינוך, דמוגרפיה, עבודה, מינהל, סוציולוגיה, שירותי רווחה ופסיכולוגיה, מתעדכנים במאגרי המידע של המרכז למידע במדעי החברה שבמכון הנרייטה סאלד.

כמו כן, חלק מהפריטים המופיעים ברבעון לקוחים לעתים מתוך אותם מאגרי מידע.

רוב התארנים המובאים בסוף כל פריט לקוחים מתוך קובץ "אוצר המונחים במדעי החברה ובחינוך" של מכון סאלד.

 

 

א. כללי

פרסומים

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2006, מס' 45

המרכז למחקר כלכלי וחברתי, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2006, 568 עמ' ו-18 מפות (עברית, לוחות גם באנגלית). הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של העירייה: www.tel-aviv.gov.il.

השנתון כולל מגוון רחב של נתונים והסברים מילוליים, שנועדו לתאר את המאפיינים הנוגעים לעיר, לתושבים ולשירותים שהם מקבלים. בחלק מהלוחות מוצגת תמונת-המצב לנקודת זמן, ובחלק אחר מוצגים נתונים רב-שנתיים, המאפשרים מעקב אחר ההתפתחויות לאורך זמן. כן כלולות בשנתון מפות המציגות את החלוקות הגאוגרפיות של העיר ומפות המתארות את ההתפרסות המרחבית בנושאים שונים. השנתון מורכב מ-21 פרקים, כדלקמן: שטח, אקלים ואיכות הסביבה; מבנה דמוגרפי (תכונות האוכלוסייה, תנועה טבעית, ניידות האוכלוסייה, עולים חדשים ועוד); עבודה; מסחר ושירותים; תעשייה; תיירות; דיור; בנייה; תשתית; תחבורה; רמת חיים; ביטוח לאומי; שירותי בריאות (אשפוזים, ביטוח רפואי וסיבות מוות); חינוך; פעילויות פנאי; שירותים חברתיים; סדר ציבורי; תקציב העירייה; שירותים עירוניים; מועצת העירייה; עובדי העירייה. במבוא של כל פרק מוצגים מקורות הנתונים, הגדרות, תיאור של תוכן הלוחות וממצאים עיקריים. בחלק האחרון של השנתון מפורטים תפקידי המרכז למחקר כלכלי וחברתי וסיכומי עבודות ודו"חות של המרכז מהשנים האחרונות. לשנתון מצורפת חוברת, הכוללת תקצירים של הנתונים הבולטים המופיעים בשנתון.

(תל-אביב-יפו; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; מיצב חברתי-כלכלי; תעסוקה; דיור; בנייה; מסחר; שירותים; תשתיות; בנקים; שירותי רווחה; שירותי בריאות; אשפוז; תמותה; גמלאות; תיירות; עבריינות; חינוך; תלמידים; סטודנטים; תרבות; תעשייה; מים; חשמל; בחירות; תחבורה; תאונות דרכים; אקלים; איכות הסביבה)

001

רוזנברג, יהודה (עורך):

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 12, 2006

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2006, 376 עמ'.

שנתון העיר טבריה כולל נתונים דמוגרפיים, פיסיים, כלכליים וחברתיים וכן נתונים על מערכת החינוך, התיירות, האקלים והגאוגרפיה של טבריה. השנתון כולל השוואות לישובים עירוניים במחוז הצפון אשר אוכלוסייתם דומה בהיקפה לזו של טבריה, השוואות לשני יישובים שמחוץ למחוז הצפון (קריית-ים ואילת) והשוואות לנתונים כלל-ארציים. הפרק העוסק בתיירות כולל השוואות לערי תיירות אחרות בישראל (ירושלים, אילת, הרצליה, חיפה, נהריה, נתניה, תל-אביב ואזור ים המלח) ולנתונים כלל-ארציים. בסוף כל פרק נסקרים הממצאים העיקריים. המידע הכלול בשנתון מבוסס על פרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, משרד החינוך, עיריית טבריה, המועצה הלאומית לשלום הילד, מרכז אדוה לחקר החברה בישראל, בנק ישראל ומשטרת ישראל. הפרסום כולל השוואות לנתוני שנים קודמות.

(טבריה; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; ילדים; גני ילדים; תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; עבריינות נוער; שירותים חברתיים; תקציבים; בנייה; כבישים; ביוב; פסולת; מים; אקלים; תיירות; בתי-מלון; תעסוקה; שכר; גמלאות; קופות גמל)

002

בן-אריה, אשר; ציונית, יפה; קמחי, מיכל (עורכים):

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2006

המועצה הלאומית לשלום הילד, ירושלים 2006, 557 עמ', בסיוע אשלים – העמותה לתכנון ולפיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון ומשפחותיהם. לקט נתונים מהשנתון מופיע באתר האינטרנט של המועצה: www.children.org.il.

שנתון זה, היוצא לאור זו השנה ה-15 ברציפות, מורכב מ-15 פרקים, כדלקמן: מאפיינים דמוגרפיים של אוכלוסיית הילדים; ילדים עולים וילדי מהגרים; משפחות, משקי-בית ותנאי גדילה של ילדים; ילדים החיים מחוץ למשפחתם; ילדים וחינוך; ילדים ועולם הפנאי; ילדים עם צרכים מיוחדים; ילדים ובריאות; ילדים ותאונות; ילדים וכלכלה (עבודת ילדים, ילדים במשפחות המקבלות הבטחת הכנסה וכו'); ילדים בעולם המשפט; ילדים עוברי חוק; ילדים נפגעי עבירה; ילדים במצבי מצוקה; ילדים בישראל ובעולם (השוואות בנושאים של בריאות, חינוך, עוני ועוד). בתחתית כל לוח בשנתון מצוין מקור הנתונים. השנה נוספו, בין היתר, נתונים בנושאים הבאים: פגיעות בילדים (נספים ופצועים) במלחמת לבנון השנייה, פעילויות פנאי נפוצות של בני נוער יהודים, נסיעות עירוניות ובין-עירוניות של בני נוער ונתונים מסקר התזונה של משרד הבריאות. בסוף השנתון מופיעים מפתח העניינים, רשימת המקורות ששימשו להכנת השנתון ותקצירים של חלק מפרסומי המועצה הלאומית לשלום הילד.

(ילדים; שנתונים [פרסומים]; תנאי מחייה; מוגבלויות; מחלות כרוניות; בריאות הנפש; חיסונים; תאונות; תאונות דרכים; פעילויות פנאי; חוגים; הישגים לימודיים; אקלים בית-הספר; נשירת תלמידים; עובדים צעירים; אלימות; עבריינות נוער; שימוש בסמים; התאבדות; משפחות במצוקה; עוני; התעללות בילדים; יתומים; פנימיות; אימוץ ילדים)

003

ראו גם:

נשים ומשפחה בישראל: דו-שנתון סטטיסטי, 2007 (פריט מס' 006)

¨        

"הירחון הסטטיסטי לישראל", כרך 57: 12 וכרך 58: 1-2 - דצמבר 2006 וינואר-פברואר 2007 (158-160)

¨        

 

ב. אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

פרסומים

ברודסקי, ג'ני; שנוּר, יצחק; באר, שמואל; קוסמרסקי, דבורה:

הקשישים בישראל: מאפיינים דמוגרפיים, חברתיים, משפחתיים וכלכליים לאורך זמן - ניתוח נתונים ממפקדי האוכלוסין והדיור, 1961-1995

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 4 בסדרת "דוחות מחקר", ירושלים 2007, 145 עמ', בשיתוף עם מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל.

בפרסום זה מנותחים השינויים בגודלה ובמאפייניה של אוכלוסיית הקשישים בישראל. המחקר נעשה באמצעות השוואת נתוני חתך ממפקדי האוכלוסין והדיור שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים 1961, 1972, 1983 ו-1995. רוב הנתונים מתייחסים לבני 65+, ובמספר תחומים – לבני 55+. הפרסום מחולק לארבעה פרקים, כדלקמן: ממדי גידולה של אוכלוסיית הקשישים – תמונה כלל-ארצית ותפרוסת גאוגרפית; מאפיינים חברתיים-דמוגרפיים של הקשישים – קבוצות אוכלוסייה, יחס המינים, מצב משפחתי, דפוסי מגורים, מאפייני דיור, קשישים הגרים במסגרות דיור מיוחדות ומאפיינים חברתיים-כלכליים של הקשישים לפי מחוזות; רמת ההשכלה של בני 55+ – מגמות לפי גיל, מין, קבוצות אוכלוסייה ומקום הלידה; השתייכותם של בני 55+ לכוח העבודה – תעסוקה לפי ענפים כלכליים, רמת השכלה, קבוצות גיל ומשתנים אחרים, עבודה באופן חלקי, ביטוח פנסיוני וניידות בכוח העבודה בין 1983 ל-1995. כמה מהממצאים הכלליים: שיעורם של בני 65+ באוכלוסייה הכללית גדל מ-4.9% ב-1961 ל-9.9% ב-1995; שיעורם של בני 75+ באוכלוסיית הקשישים עלה מ-31% ב-1961 ל-40% ב-1995; רמת ההשכלה של בני 55+ היא נמוכה מזו של האוכלוסייה הכללית, אך היא נמצאת במגמת עלייה.

(קשישים; נתונים דמוגרפיים; מיצב חברתי-כלכלי; מצב משפחתי; רמת השכלה; תעסוקה; פנסיה; דיור; מוסדות לקשישים)

004

נשים וגברים בישראל, 1985-2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 70 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2007, 7 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית), בשיתוף עם הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה. העלון מופיע גם באתר הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בסדרת עלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מובאים נתונים על נשים וגברים בישראל בשני העשורים האחרונים. לגבי חלק מהנתונים מוצגות השוואות בין-לאומיות. בין הממצאים: בסוף 2005 היו הנשים 50.6% מאוכלוסיית ישראל; 11.2% מהנשים היו בנות 65+, לעומת 8.6% מהגברים; 50% מהנשים בנות 65+ בסוף 2004 היו אלמנות, לעומת 15% מהגברים; שיעורי הפריון בכל קבוצות האוכלוסייה הם במגמת ירידה בעשורים האחרונים, וב-2005 הפריון הממוצע לאישה עמד על 2.8 ילדים (2.7 בקרב יהודיות, 4 בקרב מוסלמיות, 2.2 בקרב נוצריות ו-2.6 בקרב דרוזיות); שיעור הנשים בעלות רמת השכלה של 13+ שנות לימוד עלה מ-21% ב-1985 (23% בקרב הגברים) ל-42% ב-2005 (40% בקרב הגברים); שיעור השתתפותן של הנשים בכוח העבודה עלה מ-38% ב-1985 ל-50% ב-2005, ובקרב הגברים ירד השיעור מ-64% ב-1985 ל-61% ב-2005; נשים מהוות 49% מהשופטים בישראל ו-42% מעורכי הדין; שיעור הנשים בעלות רשיון נהיגה עלה מ-31% ב-1985 ל-40% ב-2005.

(נשים; תכונות דמוגרפיות; תוחלת חיים; נישואין; פריון [ילודה]; מחלות גופניות; תעסוקה; שכר; חינוך גבוה; מקצועות לימוד; משלחי-יד; נהיגה; הבדלים בין המינים)

005

הלפרין-קדרי, רות; קארו, ענבל (עורכות):

נשים ומשפחה בישראל: דו-שנתון סטטיסטי, 2007

המרכז לקידום מעמד האישה על שם רות ועמנואל רקמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן 2007, 184 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו של פרסום זה, השני בסדרה, היא לקבץ את הנתונים הקיימים בנושא נשים במשפחה. הפרסום מורכב מארבעה פרקים, כדלהלן: 1) נשים ומצב משפחתי - לידות, פטירות, פריון ילודה, הפסקות הריון, נישואין (כולל נישואין אזרחיים גם מחוץ לישראל), גירושין, מגורים עם בן זוג ללא נישואין וכו'; 2) סטטיסטיקה משפטית – תביעות גירושין, בקשות לאישור הסכם גירושין, חיובי גט, משמורת ילדים, השוואות בין בתי-הדין הרבניים לבין בתי-המשפט לענייני משפחה (בנושאים של דמי מזונות, חלוקת רכוש, משמורת ילדים ואישור הסכמים), עבירות פליליות על חוק הנישואין (בנושאים של ביגמיה, נישואי קטינות וכו') וסיוע משפטי בנושא מעמד אישי; 3) נשים, משפחה ועבודה – השתתפות בכוח העבודה, מעמד בעבודה, עבודת נשים וגברים נשואים, עבודת אמהות, דפוסי תעסוקה לפי מספר הילדים במשפחה, היעדרויות מהעבודה, חופשות לידה, נשים שלא עובדות כדי לטפל בילדים ונשים המטפלות בקרוב משפחה חולה/מוגבל; 4) אלימות נגד נשים במשפחה – תלונות למשטרה על אלימות בין בני זוג, מעצרים בגין עבירות בין בני זוג, צווי הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה ורצח של נשים על-ידי בן זוגן.

(נשים; משפחה; תכונות דמוגרפיות; פריון [ילודה]; אמהות; נישואין; גירושין; נשים עובדות; חופשת לידה; אלימות במשפחה; בתי-משפט; דמי מזונות; הפסקות הריון; נשים מוכות)

006

סכלקנס, יונה; אופיר, משה:

השפעת קצבאות הילדים והנישואין על הילודה

החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2006, 76 עמ'.

רמת הפריון בישראל וברוב המדינות המערביות נמצאת במגמת ירידה (בישראל, רמת הפריון החלה לרדת, למעשה, כבר מקום המדינה). כמו כן, גיל הנישואין נמצא במגמת עלייה. עם זאת, להבדיל מרוב המדינות המערביות, רמת הפריון בישראל נמצאת עדיין מעל רמת התחלופה הדרושה לכך שללא הגירה גודל האוכלוסייה לא יירד בטווח הארוך. בפרסום זה מוצגים ממצאי מחקר להסבר הירידה ברמת הפריון בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל, ולבחינת השפעתה של מדיניות האוכלוסין על רמת הפריון. הדרכים להורדת רמת הפריון: תכנון משפחה ודחיית גיל הנישואין. המחקר מחולק לשני חלקים: בחלק הראשון נדונה השפעת קצבאות הילדים על הילודה, ובחלק השני נדונים הגורמים לירידה בשיעור הנישואין ולעלייה בגיל הנישואין. המחקר אינו עוסק באוכלוסייה הערבית בישראל משתי סיבות עיקריות: לא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין שינויים בגובה קצבאות הילדים לרמת הפריון בקרב אוכלוסייה זו; הגורמים לירידה בפריון באוכלוסייה הערבית שונים במהותם מהגורמים באוכלוסייה היהודית. פרסום נפרד יוקדש לאוכלוסייה הערבית.

(פריון [ילודה]; נישואין; משפחה; קצבאות ילדים; מיצב חברתי-כלכלי)

007

טבריה וערי מחוז הצפון: הגירה, 2004 - נכנסים מרשויות אחרות ויוצאים לרשויות אחרות: התפלגות לפי קבוצות גיל נבחרות

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2007, 17 עמ'.

בפרסום מוצגים תרשימים ולוחות בנושא ההגירה הפנימית אל טבריה וממנה לפי ארבע קבוצות גיל: 0-14, 15-29, 30-64 ו-65+. הנתונים מתבססים על פרסום שנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: "הרשויות המקומיות בישראל" (ראו פריט 095 בחוברת זו) ועל עיבודים של היחידה למידע ולסטטיסטיקה בעיריית טבריה. בין הממצאים: קבוצת הגיל הדומיננטית, בהגירה חיובית ובהגירה שלילית בטבריה וברוב ערי המחוז, היא 15-29; סך מאזן ההגירה בטבריה וברוב ערי המחוז הוא שלילי; בקרב קבוצת בני 65+, נרשם בטבריה ובמעלות איזון בהגירה, בכרמיאל, מגדל העמק, נהריה, עכו וצפת נרשמה הגירה חיובית, ואילו בנצרת-עילית, עפולה וקריית שמונה נרשמה הגירה שלילית; בקבוצת הילדים עד גיל 14, נרשם איזון בהגירה במעלות, עכו וקריית שמונה, הגירה חיובית נרשמה בכרמיאל, נצרת עילית ועפולה, והגירה שלילית נרשמה בטבריה, מגדל העמק, נהריה וצפת.

(הגירה פנימית; טבריה; גליל)

008

וייס, נירית:

תדמית ערי הפיתוח בעיני הישראלי העירוני לנוכח שינויי הסביבה החברתית-פוליטית והתקשורתית: 1976 לעומת 2006

מגמת תקשורת, החוג למדעי החברה, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, 85 עמ'.

מטרת המחקר היתה לבחון את תדמית ערי הפיתוח בישראל בעיני הציבור העירוני ולהשוות את הממצאים למחקר דומה שנעשה ב-1976 (כהנמן), תוך שימת דגש על השינויים החברתיים, הפוליטיים והתקשורתיים שחלו במהלך 30 השנים שבין שני המחקרים. בעת ביצוע המחקר פרצה מלחמת לבנון השנייה, ולכן נעשתה חלוקה בהצגת הממצאים בין אלו שהשיבו לפני המלחמה לבין אלו שהשיבו במהלכה ואחריה. במסגרת המחקר רואיינו 138 תושבי תל-אביב וגוש דן. בין הממצאים העיקריים: דימוי ערי הפיתוח נמצא נמוך מאוד מבחינות של אפשרויות תעסוקה, חינוך, חברה ותרבות; כ-87% מהמרואיינים סברו שלא כדאי לגור בעיר פיתוח; כ-70% סברו שהעוני שולט בערי הפיתוח; בהשוואה למחקר שנעשה ב-1976, הממצאים היו שליליים יותר בנוגע לתעסוקה ושכר ודומים בנוגע לתחומי החברה והתרבות; בעוד ש-55% מהמרואיינים ב-1976 סברו שיש יתרונות במגורים בעיר פיתוח, הרי שבסקר 2006 מעטים מאוד סברו כך; לא נמצאו הבדלים משמעותיים בממצאים בין אלו שרואיינו לפני מלחמת לבנון השנייה לבין אלו שרואיינו אחריה או במהלכה.

(ערי פיתוח; פריפריה; מיצב חברתי-כלכלי; קליטת עלייה; מעבר מגורים; עמדות; דעת קהל; תקשורת המונים)

009

ראו גם:

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2006, מס' 45 (פריט מס' 001)

¨        

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 12, 2006 (002)

¨       

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2006 (003)

¨       

הרכבת כמאיצה תמורות קרקעיות ותהליכי פרבור: ניתוח העדפות מגורים בשולי מטרופולין תל-אביב (012)

¨       

הנגב: איתור פתרונות מגורים (013)

¨        

היפגעות ילדים בישראל: דו"ח "בטרם" לאומה, 2006 (018)

¨        

Chorionic Villous Sampling: Differences in Patients’ Perspectives According to Indication, Ethnic Group and Religion (020)

¨        

התקשרות למקום דרך חוויות שליליות: חשיפה לאירועי טרור ואיום של פינוי (049)

¨        

בין סיפר רשמי לסיפר-נגד: תפיסות תלמידים את "העלייה הגדולה" של ראשית המדינה (058)

¨        

הרשויות המקומיות בישראל, 2004 (095)

¨        

אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה, 2003 (096)

¨       

כלים לעידוד ההתיישבות באזורי עדיפות לאומית: בחינת כלים קיימים והצעת כלים חדשים - דו"ח מסכם (098)

¨       

אבות המוותרים על תפקיד בעבודה לטובת הטיפול בילדיהם (117)

¨       

השפעת מתן חינוך טרום חובה חינם על היצע העבודה של אמהות ערביות: ממצאים מניסוי טבעי (123)

¨       

 

ג. בינוי ודיור

פרסומים

בינוי, 1975-2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 68 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2007, 5 עמ'. העלון מופיע גם באתר הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בסדרת עלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מובאים נתונים על הבינוי בישראל בשלושת העשורים האחרונים. הנתונים מתייחסים לחמישה נושאים: השקעות ומועסקים, בנייה למגורים, בנייה ביישובים, תנאי דיור, בנייה שלא למגורים ועבודות הנדסה אזרחית. בין הממצאים: ב-2005 הושקעו בענף הבינוי 47.3 מיליארדי ₪, לעומת 36.1 מיליארדי ₪ ב-1975 (במחירי 2005);
ב-2005 הוחל בבנייתן של כ-30,000 דירות למגורים (שנת השיא היתה 1991 – כ-83,000 דירות); ב-2005 הסתיימה בנייתן של כ-32,000 דירות – שיעור של 4.7 דירות לאלף נפש; מספר החדרים הממוצע לדירה שבנייתה הסתיימה עלה מ-3.3 ב-1975 ל-4.3 ב-2005; אחוז משקי-הבית הגרים בצפיפות של עד אדם בחדר עלה מ-49% ב-1975 ל-71% ב-2005; הגידול הרב ביותר במספר הדירות למגורים בקרב היישובים הגדולים היה באשדוד – גידול של 338% בין 1975 ל-2005; שטח הגמר של בנייה שלא למגורים עלה מממוצע שנתי של 1.4 מיליוני מ"ר ב-1975-1990 ל-2.6 מיליוני מ"ר ב-1991-2005.

(בנייה [ענף]; דיור; צפיפות חברתית; השקעות; כבישים)

010

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית, אוקטובר-דצמבר 2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 7, ירושלים 2007, (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

"סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית" הוא סקר שוטף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנועד לספק תמונת-מצב עדכנית של שוק הדירות החדשות למכירה בבנייה פרטית (לא כולל בנייה עצמית, בנייה להשכרה, בנייה בשיטת "בנה ביתך" ובנייה באמצעות עמותות), ובכך לסייע בקבלת החלטות בנוגע לתכנון מדיניות הבינוי בישראל ולמעקב אחר ההתפתחויות בענף. עיקרו של הסקר הוא מעקב שוטף אחר מכירת הדירות ומלאי הדירות למכירה בסוף כל חודש ורבעון, תוך התייחסות למגמות ולשינויים שחלו בנתוני המכירות ובמלאי - הן בסיכום כללי והן לפי מאפיינים שונים: פריסה גאוגרפית, ותק הדירות בשוק, גודל הדירות ועוד. הפרסום כולל 16 לוחות, שבהם מובא מידע על דירות חדשות שנמכרו ועל דירות חדשות העומדות למכירה לפי מחוז ואזור וכן בשטחי 40 עיריות נבחרות, לפי מספר הדירות בבניין, מספר החדרים בדירה ו-ותק הדירה בשוק.

(בנייה; דיור; שוק הדירות)

011

ישראל, אמיל:

הרכבת כמאיצה תמורות קרקעיות ותהליכי פרבור: ניתוח העדפות מגורים בשולי מטרופולין תל-אביב

בתוך: "הכנס השנתי ה-47 של האגודה הגאוגרפית הישראלית, תשס"ז: תקצירי הרצאות", האגודה הגאוגרפית הישראלית בשיתוף עם החוג לגאוגרפיה ולסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2006, עמ' 80.

הפעלת רכבת בעלת רמת שירות גבוהה משולי המטרופולין למרכזו ולהפך עשויה לשפר את הנגישות לשוליים ולעודד בכך משקי-בית ובתי-עסק להתמקם בקרבת תחנות רכבת דווקא שם. מטרתו של מחקר זה היתה לזהות באופן אמפירי את השפעת התחבורה המסילתית על הגאוגרפיה היישובית ברמה האזורית, באמצעות בחינת השלכותיה על בחירת מגורים. נושא זה חשוב לאור העובדה שבישראל יש מחסור בקרקע בכלל ופיתוח רב על חשבון שטחים פתוחים בפרט. כמו כן, נושא זה נמצא בעשור האחרון במוקד הויכוח על מיזמים תחבורתיים. כמקרה בוחן נבחר אזור בקעת הנדיב, שהפך לאזור ביקוש והא נתון ללחצי הפשרות קרקע. המחקר נעשה בקרבת תחנות הרכבת של בנימינה ופרדס חנה. ההנחה היתה, כי הרכבת הגבירה את הביקוש למגורים באזור זה ומתחה את גבולות מטרופולין תל-אביב צפונה. באמצעות סקרים נבדקו העדפות המגורים של משקי-הבית בהקשר לרכבת. נמצא, כי הרכבת היוותה גורם משמעותי בבחירת מקום המגורים עבור חלק ממשקי-הבית. מי שהושפעו מהרכבת בעיקר היו משקי-בית שהתפרברו מחלקיו הפנימיים של מטרופולין תל-אביב.

(רכבות; תחבורה; יוממות; תנאי מחייה; דיור; איכות חיים; שימושי קרקע; פיתוח אזורי)

012

דגני, אבי; דגני, רינה:

הנגב: איתור פתרונות מגורים

קבוצת "גיאוקרטוגרפיה", תל-אביב 2005, 31 עמ'. הוזמן על-ידי הרשות לפיתוח הנגב. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.negev.co.il/surveys.html.

מטרתו של סקר זה היתה לסייע לרשות לפיתוח הנגב באפיון קהל מתעניינים פוטנציאליים ליישוב הנגב, תוך בחינת מניעים וחסמים מפני מעבר לנגב, וכן איתור סוגי הדיור המועדפים. נעשו ראיונות בקרב 703 מרואיינים, המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת בישראל, וכן נערכו קבוצות מיקוד וראיונות בקרב העשירונים הגבוהים באוכלוסייה (עשירונים 9 ו-10), כדי לבדוק גורמים מעודדים להתיישבות בנגב בקרב עשירונים אלה. בין הממצאים: פיתוח הנגב נתפס בעיניי הציבור כבעל חשיבות רבה (88%), יותר מאשר הגולן, יו"ש או אזורי עימות בצפון; מניע מרכזי בקרב הציבור למעבר אפשרי לנגב הוא האופציה לרכוש נכס מגורים יפה בעלות נמוכה; 34% מהנשאלים בקרב הציבור הרחב ו-39% מהנשאלים בקרב העשירונים הגבוהים הביעו התעניינות באחת מאופציות הדיור בנגב שהוצגו להם; החסם העיקרי מפני מעבר לנגב הוא מחסור באפשרויות תעסוקה, וחסמים אחרים שצוינו הם בנוגע לחינוך, לתרבות ולריחוק מהמשפחה או מהמרכז; צורת המגורים המועדפת היא יישוב קהילתי, והנכסים המועדפים לקנייה הם וילות או קוטג'ים; רק 6% מהנשאלים סברו כי האופציה לרכישת נכס מגורים בבאר-שבע היא אטרקטיבית.

(נגב; דיור; מעבר מגורים; דעת קהל)

013

ראו גם:

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2006, מס' 45 (פריט מס' 001)

¨        

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 12, 2006 (002)

¨        

הקשישים בישראל: מאפיינים דמוגרפיים, חברתיים, משפחתיים וכלכליים לאורך זמן - ניתוח נתונים ממפקדי האוכלוסין והדיור, 1961-1995 (004)

¨        

תדמית ערי הפיתוח בעיני הישראלי העירוני לנוכח שינויי הסביבה החברתית-פוליטית והתקשורתית: 1976 לעומת 2006 (009)

¨        

התקשרות למקום דרך חוויות שליליות: חשיפה לאירועי טרור ואיום של פינוי (049)

¨        

סקר החברות והעסקים: הרביע הרביעי של 2006 (065)

¨        

הרשויות המקומיות בישראל, 2004 (095)

¨        

אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה, 2003 (096)

¨        

כלים לעידוד ההתיישבות באזורי עדיפות לאומית: בחינת כלים קיימים והצעת כלים חדשים - דו"ח מסכם (098)

¨        

מערכת הבנקאות בישראל - סקירה שנתית, 2005 (100)

¨        

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2004-2005 (111)

¨        

"מידע חודשי", משרד הבינוי והשיכון – גיליון ינואר 2007 (176)

¨        

 

ד. בריאות

פרסומים

ההוצאה הלאומית לבריאות, 1962-2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1284 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2007, (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס בלבד: www.cbs.gov.il.

הפרסום כולל סיכום מפורט של ההוצאה הלאומית לבריאות בשנים 2002 ו-2003 ואומדנים מוקדמים לשנים 2004 ו-2005. כמו כן, מוצגות סדרות נתונים שונות משנת 1962/63 ואילך. מובאים נתונים על הרכב ההוצאות לבריאות לפי סוג ההוצאה, סוג השירות, המגזר המבצע והמגזר המממן (כולל מיון משולב של המגזר המספק את השירותים והמגזר המממן). כן מובאים נתונים על תשלומים ותקבולים בשירותי הבריאות של הממשלה, הרשויות המקומיות, קופות החולים ומוסדות אחרים ללא כוונת רווח. נוסף על כך, מובא פירוט של ההוצאות השוטפות של גופים אלה לפי הסיווג הבא: הוצאות עבודה, הוצאות לתרופות וחומרי רפואה, הוצאות לקניית סחורות ושירותים, הוצאות לבלאי, השקעות בבנייה והשקעות בציוד. בסוף הפרסום מוצגת השוואה בין-לאומית של ההוצאה הלאומית לבריאות במדינות החברות בOECD- (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח) בשנים 1990, 2000 ו-2004. יש לציין, כי ב-2005 היוו תשלומי משקי-הבית לתרופות ולשירותים רפואיים 31% מההוצאה הלאומית לבריאות. עוד 26% נוספים מההוצאה הלאומית לבריאות מומנו באמצעות מס בריאות, 39% מומנו מתקציב המדינה, והיתר (4%) ממקורות אחרים.

(הוצאה לאומית; בריאות; שירותי בריאות; בתי-חולים; מרפאות; בריאות הנפש; בריאות השן; תרופות; רופאים; ממשלה; רשויות מקומיות; קופות חולים; מלכ"רים; משקי-בית)

014

מוסדות האשפוז והיחידות לאשפוז יום בישראל, 2005 חלק א': מגמות באשפוז; חלק ב': נתונים סטטיסטיים על תנועת החולים לפי מוסדות ומחלקות

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2006, חלק א' 281 עמ', חלק ב' 508 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: נתונים סטטיסטיים).

פרסום שנתי זה מורכב משני חלקים: חלק א' כולל נתונים על המגמות באשפוז מ-1950 עד 2005, לפי סוגיו: אשפוז כללי, אשפוז לבריאות הנפש, אשפוז למחלות ממושכות ואשפוז לשיקום. לגבי כל סוג אשפוז מוצגים נתונים על מספר ימי האשפוז, שיעור השחרורים, מספר המיטות ותפוסתן, שיעור המיטות לפי מחוזות, שהייה ממוצעת, אשפוזים לפי קבוצות-גיל וכו'. כן מוצגים נתונים על מספר המיטות ומשך הטיפול במסגרות לאשפוז-יום, נתונים על הטיפולים והמטופלים ביחידות לדיאליזה ונתונים על עמדות המיון, עמדות הניתוח, עמדות הטיפול לאחר הרדמה ועמדות הלידה. לבסוף, מוצגים לוחות ותרשימים שבהם מתוארות המגמות באשפוז לאורך השנים. בחלק ב' של הפרסום מדווח על תנועת החולים בכל מחלקה של כל מוסד: בתי-חולים כלליים, בתי יולדות, מוסדות לבריאות הנפש, מוסדות למחלות ממושכות (כגון מוסדות לשיקום ומוסדות ומחלקות לסיעוד) ויחידות לאשפוז-יום בקהילה (יחידות לבריאות הנפש, למחלות ממושכות ולדיאליזה) ב-2005. המוסדות ממוינים לפי סוג ובעלות. כן נעשתה התפלגות לפי אזורים. המשתנים שנחקרו: מיטות בתקן ותפוסתן, קבלות, שחרורים, העברות, פטירות, ימי אשפוז, מספר החולים בסוף השנה, שהייה ממוצעת של חולים, סבב מיטות וכן נתונים על מספר הלידות, מספר הנולדים חיים ומתים, הנולדים פגים ולידות של יותר מילוד אחד.

(אשפוז; בתי-חולים; בתי-אבות; מעונות [קשישים]; מרפאות; טיפול אמבולטורי; דיאליזה; בריאות הנפש; סיעוד; שיקום; פטירות; לידות; גריאטריה)

015

סקר בריאות לאומי בישראל, 2003-2004

המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מס' 249, תל-השומר 2006, 115 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראה: יחידות מרכז לאומי לבקרת מחלות).

סקר בריאות לאומי, 2003-2004 – INHIS-1 (Israel National Health Interview Survey), סקר הבריאות הלאומי המקיף ביותר שנערך בישראל, התבסס על מדגם מייצג של כ-9,500 בני 21 ומעלה. הסקר נערך במסגרת פרוייקט EUROHIS (European Health Interview Surveys) של ארגון הבריאות העולמי, האזור האירופי. מטרת הפרוייקט היא לפתח כלי מחקר סטנדרטי שיאפשר השוואות במגוון מדדי בריאות על בסיס שיטות משותפות ב-33 המדינות החברות. בשאלון הישראלי נכללו 142 שאלות של ארגון הבריאות העולמי ו-129 שאלות חדשות. בפרסום זה מוצגים ממצאים בארבעה תת-נושאים (מודולים): בריאות נשים (ראו גם חוברת 136, פריט 612); שימוש בשירותי בריאות; בריאות נפשית; התנהגות בריאותית מונעת.

(נשים; נתונים דמוגרפיים; בריאות גופנית; בדיקות רפואיות; בריאות הנפש; מוגבלויות; פריון [ילודה]; אמצעי מניעה; הפרעות שינה; הפרעות פוסט-טראומטיות; הפרעות אכילה; אוסטיאופורוזיס; סרטן; מחלות כרוניות; חיסונים; תרופות; פעילות גופנית; תזונה; עישון; שתיית אלכוהול; יתר לחץ דם; השמנת-יתר; סוכרת; קצרת; רווחה רגשית)

016

פורת, אבי; רבינוביץ, גדי; רסקין-סגל, ענת; ויצמן, רוני:

תכנית מדדי איכות לרפואת הקהילה: דו"ח לציבור עבור השנים 2003-2005

המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, בשיתוף עם מועצת הבריאות, משרד הבריאות, תל-השומר 2006, 118 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.israelhpr.org.il.

דו"ח מדדי איכות לרפואת הקהילה מופק אחת לשנה. בדו"ח הנוכחי מוצגים נתונים לאומיים בחמישה תחומים קליניים ברפואת הקהילה: טיפול בסוכרת, מניעת מחלות לב וכלי הדם וטיפול בהן, טיפול בקצרת בקרב ילדים ומבוגרים, חיסון נגד שפעת בקרב מבוגרים ובדיקות סקר לאיתור סרטן השד וסרטן המעי הגס. הנתונים מבוססים על דיווחי קופות החולים, ומוצגים עבור כלל אוכלוסיית המבוטחים, לפי קבוצות גיל, מין ומיצב חברתי-כלכלי. נמצא, כי חל שיפור ברוב המדדים שנבחנו. עוד נמצא, כי שירותי הבריאות ניתנים באופן שוויוני למבוטחים בעלי פטור מאגרת ביטוח לאומי בהשוואה לכלל האוכלוסייה, אך בכמה מדדים נמצאו פערים לרעת המבוטחים הזכאים להנחה/פטור בתשלומים לשירותי הבריאות. הדו"ח אינו כולל השוואה בין קופות החולים, אך כל קופה קיבלה דו"ח מפורט בנפרד.

(קופות חולים; בדיקות רפואיות; חיסונים; שפעת; סוכרת; קצרת; מחלות לב וכלי הדם; סרטן; ביטוח בריאות; מיצב חברתי-כלכלי; תשלום עבור שירות; איכות הטיפול)

017

גיטלמן, ויקטוריה; חמו-לוטם, מיכל, אנדי-פינדלינג, לירי:

היפגעות ילדים בישראל: דו"ח "בטרם" לאומה, 2006

"בטרם" - המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים, פתח-תקווה 2006, 56 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם המועצה הלאומית לבריאות הילד ולפדיאטריה, המועצה הלאומית לטראומה והמועצה הלאומית לבטיחות בית ופנאי, משרד הבריאות. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.beterem.org.

בדו"ח זה, (על הדו"ח הקודם, ראו חוברת מס' 133, פריט 032), מוצגת תמונת מצב על היפגעות ילדים בישראל. בין הממצאים: מדי שנה נהרגים כ-170 ילדים עקב פגיעה, יותר מ-24,000 ילדים מתאשפזים וכ-185,000 ילדים פונים לחדרי מיון; 54% מתמותת הילדים בקבוצת הגיל 15-17 נובעת מהיפגעות; 51% מהפניות לחדרי מיון בקבוצת הגיל 10-14, 49% מהפניות בקבוצת הגיל 5-9 ו-31% מהפניות בקבוצת הגיל 1-4 נובעות מהיפגעות; ב-1998-2000 הסיבות העיקריות לתמותת ילדים מפגיעה היו תאונות דרכים (21%); סיבות האשפוז השכיחות בקרב בני 0-17 שאושפזו עקב פגיעה ב-2002 היו נפילה (38.4%), תאונות דרכים
(13.1%) והרעלה (8.8%); ישנה מגמת ירידה בתמותת ילדים עקב היפגעות – ב-1995-1997 216 ילדים בממוצע בשנה, ב-1998-2000 172 ילדים בממוצע לשנה, וב-2003 147 ילדים; שיעורי ההיפגעות הלא-מכוונת גבוהים יותר בקרב בנים לעומת בנות ובקרב ערבים לעומת יהודים.

(ילדים; תאונות; פציעות; נפילות; הרעלות; כוויות; טביעה; תאונות דרכים; מניעת תאונות)

018

Solomon, Zahava; Gelkopf, Marc; Bleich, Avraham:
Is Terror Gender-Blind? Gender Differences in Reaction to Terror Events
”Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology”, 40: 12 (December 2005), pp. 947-954.

במחקרים שונים נמצא, כי נשים מצויות בסיכון גבוה יותר מגברים ללקות בדיכאון, חרדה והפרעות פוסט-טראומטיות (PTSD). במחקר זה, נבחנו הבדלי מגדר בקרב הלוקים בהפרעות פוסט-טראומטיות עקב חשיפה לאירועי טרור באינתיפאדה האחרונה. במסגרת המחקר, נבדק מדגם מייצג של אוכלוסיית בני 18 ומעלה בישראל, שכלל 250 גברים ו-262 נשים. הנדגמים התבקשו לענות על שאלון מובנה שכלל 51 היגדים שנלקחו מתוך שאלונים העוסקים בטראומה ובהתמודדות. בין הממצאים: בקרב הנשים נמצאו יותר תסמינים דכאוניים ופוסט-טראומטיים מאשר בקרב הגברים; הסיכון של נשים לפתח תסמינים פוסט-טראומטיים גבוה פי שישה מאשר גברים; תחושת הביטחון והמסוגלות העצמית של נשים נמוכה יותר משל גברים; כן נמצאו הבדלים בין המינים באסטרטגיות ההתמודדות מול הטרור. גברים הביעו אופטימיות רבה יותר מאשר נשים בנוגע למצבם האישי ולעתידה של המדינה.

(פעולות טרור; אינתיפאדה; הפרעות פוסט-טראומטיות; דיכאון; חרדה; מצבי לחץ; ביטחון אישי; התנהגות מתמודדת; הבדלים בין המינים)

019

Dar, Hanna; Zuch, Chedva; Gonen, Ron et al:
Chorionic Villous Sampling: Differences in Patients’ Perspectives According to Indication, Ethnic Group and Religion
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 8: 8 (August 2006), pp. 536-538. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

במחקר זה נבדקו הגורמים המשפיעים על נשים הרות לבצע דגימת סיסי שליה (chorionic villus sampling) לשם אבחון קדם-לידתי של תסמונת דאון/תלסמיה. במחקר השתתפו 239 נשים שטופלו במרכז הרפואי "בני ציון", הופנו לאבחון קדם-לידתי ובחרו לבצע דגימה זו ב-1998-2002. בין הממצאים: 38.9% מהנשים ביצעו את הדגימה עקב גיל מתקדם, 24.3% עקב חרדה, 23% עקב לידה קודמת עם פגם גנטי או שאחד ההורים נשא של פגם גנטי שאפשר לזהותו באבחון קדם-לידתי והיתר עקב סיבות אחרות; ייצוג-יתר של נשים יהודיות נמצא בקרב אלו עם פגם גנטי, ייצוג-חסר נמצא בקרב נשים מוסלמיות ודרוזיות בכל אוכלוסיית המחקר, ואילו בקרב נשים ערביות נוצריות נמצא ייצוג-יתר, בעיקר אצל אלו שפנו לבדיקה בשל גיל מתקדם או חרדה; גורם סמוי לביצוע הבדיקה בקרב הנשים בקבוצת הגיל המתקדם או הפגמים הגנטיים הוא הרצון לבחירת מין היילוד, במיוחד בקרב אלו שכבר יש להן שלושה ילדים או יותר מאותו מין.

(הריון; בדיקות רפואיות; אבחון רפואי)

020

Avitzour, Malka; Aharonson-Daniel, Limor; Peleg, Kobi:
Secondary Transfer of Trauma Patients: Rationale and Characteristics
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 8: 8 (August 2006), pp. 539-542. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

מערך הטיפול בנפגעי טראומה בישראל מורכב משישה מרכזים ארציים ו-21 מרכזים אזוריים. במחקר זה נבדקו הסיבות להעברתם של נפגעי טראומה ממרכזים אזוריים למרכזים ארציים. במסגרת המחקר, נבדק מדגם של 929 חולים שהועברו ממרכזים אזוריים למרכזים ארציים באפריל-ספטמבר 2003. המחקר התבסס על נתוני מגן דוד אדום, נתוני בית-החולים האזורי ותצלומי רנטגן והדמיה שהועברו עם החולה מבית-החולים האזורי. המידע נאסף בשאלון שכלל גם משתנים סוציו-דמוגרפיים וסיבות ההעברה. בין הממצאים: 69% מהמועברים היו גברים; 40% היו מתחת לגיל 15; 46% היו ערבים; 30.6% מהפציעות נבעו מנפילה מגובה ו-17% נבעו מנפילה באותו מפלס (בעיקר בקרב קשישים); 25% מהפציעות נבעו מתאונות דרכים; הסיבה להעברת 65% מהנפגעים היתה צורך בטיפול במחלקה שאינה קיימת בבית- החולים האזורי, במיוחד נוירוכירורגית; 13% מההעברות בוצעו בשל חוסר בציוד או במכשור לאבחון; 85% מסיבות ההעברה תאמו את הנחיות משרד הבריאות.

(פצועים; בתי-חולים; אשפוז)

021

Leibovitz, Eyal; Gerber, Yariv; Goldbourt, Uri et al:
Physicians Underdiagnose and Undertreat Obesity in Ischemic Heart Disease patients: Data from the HOLEM Study Group
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 8: 8 (August 2006), pp. 553-557. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

בעיית השמנת-יתר מחריפה ברחבי העולם ומהווה גורם סיכון למחלות רבות. השמנת-יתר אינה מהווה רק גורם סיכון עצמאי לסיבת המוות המובילה בעולם המערבי – מחלות לב וכלי הדם, אלא גם מחמירה גורמי סיכון אחרים למחלות אלו. במחקר זה נבחנה התייחסותם של רופאים להשמנת-יתר, באמצעות בדיקת מכתבי השחרור שניתנו לחולים הסובלים מהשמנת-יתר שלקו במחלת לב איסכמית (בדיקת ציון גורמי סיכון והמלצות לטיפול). נבדקו מכתבי השחרור של 2,994 חולים ששוחררו מארבעה בתי-חולים ב-1998-2000. החולים נבדקו שוב כ-6-8 שבועות לאחר שחרורם. בין הממצאים: 32% מהחולים שלקו במחלת לב איסכמית לקו גם בהשמנת-יתר, ורק 22.9% היו במשקל אופטימלי; משקל מסת הגוף של בני 70 ומעלה היה נמוך, ובקרב הצעירים יותר השמנת-יתר נמצאה שכיחה יותר אצל נשים מאשר גברים (48.7% ו-25.6% בהתאמה); מבין החולים שסבלו מהשמנת-יתר, רק 14.6% קיבלו המלצות בנוגע להפחתת משקל, וברוב מכתבי השחרור (כ-60%) לא צוינה עובדת השמנת-היתר; הדיוק הרב ביותר במכתבי השחרור בנוגע לגורמי הסיכון היה בהתייחסות לסוכרת.

(מחלות לב וכלי הדם; השמנת-יתר; גורמי סיכון)

022

Kaufman, Zalman; Aharonowitz, Gali; Dichtiar, Rita; Green, Manfred S.:
Estimating the Usual Prevalence and Incidence of Acute Illness in the Community: Implications for Pandemic Influenza and Bioterrorism Preparedness
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 8: 8 (August 2006), pp. 563-567. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

סימניה הקליניים הראשונים של שפעת נגיפית אינם שונים באופן מהותי מאלה הנגרמים על-ידי נגיפים נשימים אחרים. באופן דומה, סימניהן המקדימים של מחלות הנגרמות עקב טרור ביולוגי הם כמו אלה של שפעת. מאחר שהזמן הנחוץ להתערבות יעילה הוא קצר (עד 48 שעות), יהיה צורך להתחיל בטיפול לפני זיהוי וודאי של המחלה. לכן, על מערך התרופות, מתקני האשפוז וכוח-האדם הרפואי להיות מוכנים לטיפול בחולים שמחלתם לא ברורה. מטרתו של מחקר זה היתה להעריך את הדפוסים הרגילים של מחלות בקהילה, כחלק מההיערכות לטיפול בשפעת נגיפית או בטרור ביולוגי. זאת, באמצעות 13 סקרים טלפוניים שנערכו ב-2000-2003, שבכל אחד מהם רואיינו בין 700 ל-1,005 איש (910 איש בממוצע). בין הממצאים: היארעות חום בגובה של C380 ומעלה ביום הראיון נמצאה בשיעור של 2.1% בחורף ובשיעורים נמוכים יותר בעונות האחרות; היארעות שיעול טורדני ביום הראיון נמצא בשיעור של 9.2% בחורף ובשיעורים הרבה יותר נמוכים בעונות האחרות; שיעורי חום גבוה ושיעול טורדני נמצאו בשיעורים גבוהים בקרב תינוקות וילדים עד גיל 5 יותר מאשר בקרב קבוצות גיל אחרות.

(מחלות מידבקות; בריאות הציבור; שירותי בריאות; כוח-אדם רפואי)

023

Shahrabani, Shosh; Benzion, Uri:
The Effects of Socioeconomic Factors on the Decision to be Vaccinated: the Case of Flu-Shot Vaccination
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 8: 9 (September 2006), pp. 630-634. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

החיסון נגד שפעת הוכח כיעיל במונחי עלות-תועלת, לשם הפחתת שיעורי התחלואה והתמותה בקרב קשישים ולהפחתת שיעורי התחלואה, ימי ההיעדרות מעבודה וניצול משאבי בריאות בקרב האוכלוסייה בגיל העבודה. למרות זאת, שיעורי החיסון בישראל הם נמוכים בהשוואה למדינות אחרות, כגון קנדה, ארצות-הברית ויפן. מטרתו של מחקר זה היתה לנתח את השפעתם של משתנים חברתיים-כלכליים ובריאותיים על ההחלטה להתחסן ולהשוות את הממצאים עם מדינות אחרות, כדי לקבוע באלו מגזרים של האוכלוסייה הבוגרת יש לפעול כדי להגדיל את שיעורי החיסון. מקור הנתונים למחקר היה סקר בריאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים 1999/2000. בין הממצאים: ב-2000, רק כ-15% מהגברים וכ-14.8% מהנשים קיבלו את החיסון; שיעורי חיסון גבוהים יחסית היו בקרב בעלי מחלות כרוניות, אנשים שאושפזו בשנה האחרונה, מבוגרים, נשואים וחברי קיבוץ; שיעורי חיסון נמוכים יחסית היו בקרב עולים חדשים מברית-המועצות לשעבר, מעשנים וגרים בצפיפות דיור גבוהה. המחקר כולל גם ניתוח של שיעורי ההתחסנות לפי חברות בקופת חולים.

(חיסונים; שפעת; עלות – תועלת; רפואה מונעת; קופות חולים; עולים; ברית המועצות [ארץ מוצא]; צפיפות חברתית; מיצב חברתי-כלכלי; עישון)

024

בילנקו, ולרי; בילנקו, נטליה; ויצמן, שמעון ואחרים:

מגמות ואפיון של קטיעות רגל בקרב חולי סוכרת בבית החולים סורוקה בין 1996-1999

"הרפואה", 145: י' (אוקטובר 2006), עמ' 709-712 (עברית, סיכום באנגלית).

סוכרת היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות ביותר. חולי סוכרת סוג 2 נמצאים בסיכון גבוה לפצעים ולקטיעות רגל (כמחצית מקטיעות הרגל נעשות עקב מחלת הסוכרת). מטרותיו של מחקר זה היו: בדיקת מגמות בשיעור קטיעות רגל של חולי סוכרת בנגב ב-1996-1999; אפיון חולי סוכרת שעברו קטיעה שלא כתוצאה מחבלה; שיעור קטיעות נשנות בקרב חולי סוכרת; בדיקת הקשר שבין תמותה באשפוז שבמהלכו בוצעה קטיעה עקב סוכרת לבין מדדים קליניים. במחקר נכללו כל החולים שעברו קטיעת רגל שלא כתוצאה מפציעה במרכז הרפואי "סורוקה" ב-1996-1999. בין הממצאים: 250 חולי סוכרת עברו בתקופה זו 411 קטיעות רגל; שיעור ההיארעות השנתי של קטיעות בתקופה זו היה 5 ל-1,000 חולי סוכרת, 27.3 ל-100,000 באוכלוסייה הכללית ו-45 ל-100,000 בקרב בני 18 ומעלה; גילם הממוצע של החולים היה 68; סוג הניתוח השכיח ביותר, הן בקרב גברים והן בקרב נשים, היה קטיעה מתחת לברך; כשני שלישים מהחולים שעברו קטיעה היו גברים; שיעור הקטיעה בקרב יהודים היה גבוה פי חמישה מהשיעור בקרב בדואים; שיעור התמותה באשפוז לאחר הקטיעה היה 14% (החולים שנפטרו סבלו ממחלות כרוניות נלוות).

(סוכרת; נגב; ניתוחים; יתר לחץ דם; מחלות לב וכלי הדם; תמותה)

025

שפלר, גבי; הרסקו-לוי, אוריאל:

רגשות מובעים (EE) כלפי חולי סכיזופרניה בקרב צוותי מחלקות לפסיכיאטרייה והוסטלים: השוואה ומשמעויות קליניות

"הרפואה", 145: י' (אוקטובר 2006), עמ' 718-722 (עברית, סיכום באנגלית).

מדד הרגשות המובעים (EE - Expressed Emotions) נועד לתאר את מידת התקשורת הרגשית כלפי החולה בסכיזופרניה מצד הסובבים אותו, בני משפחה ואנשי צוות במוסדות הטיפול והאשפוז. מדד זה מסכם רגשות, עמדות, תחושות והתנהגויות. ההנחה היא, כי למדד זה יש השפעה על מהלך המחלה. במאמר הנוכחי נסקרים ממצאי שני מחקרים שנעשו בנושא זה: אחד, בקרב צוותים במחלקות של בית-החולים "הרצוג" בירושלים, והשני, בקרב צוותי שלושה הוסטלים באזור באר-שבע. יש לציין, כי מצבם של המאושפזים הוא קשה יותר ממצבם של דיירי ההוסטלים. בין הממצאים: בבית-החולים, המטופלים ה"זוכים" לדחיית הצוות הם מטופלים פסיכוטיים המציגים סימנים גלויים לפסיכוזה בצורת הפרעות חשיבה והתנהגות, בעוד שמטופלים המקבלים אמפטיה מצד הצוות הם אלה המכונסים בעצמם, אינם פעילים ואינם מפריעים; מידת התוקפנות של המאושפזים נמצאה גבוהה פי 2 מזו של דיירי ההוסטלים; בהוסטלים, המטופלים ה"זוכים" לדחיית הצוות הם אלה שאינם מתפקדים בהיבטים של יוזמה ותעסוקה. בסוף המאמר נדונים מאפייני הצוותים והקשר שבין מאפיינים אלה לבין היחס למטופלים, ומובאות המלצות.

(סכיזופרניה; יחסי רופא - חולה; אשפוז פסיכיאטרי; בתי-חולים פסיכיאטריים; הוסטלים)

026

סטלניקוביץ, רות:

סקר רעלים במחלקה לרפואה דחופה

"הרפואה", 145: י' (אוקטובר 2006), עמ' 723-726 (עברית, סיכום באנגלית).

ערכן של בדיקות מעבדה לשם זיהוי רעלים או תרופות בנוזלי הגוף הוא מוגבל, הן בהקשר לדרך הטיפול והן בהקשר לתוצאות. בעבודה זו נדונה יעילות הבדיקות שנעשו לחולים שהגיעו ב-2001 לחדר המיון של בית-החולים הדסה הר הצופים עם חשד להרעלה. נעשתה בדיקה רטרוספקטיבית בקרב 583 חולים שעברו 713 בדיקות טוקסולוגיות. בין הממצאים: הבדיקה השכיחה ביותר היתה סקר רעלים בשתן, ובקרב 10% מהחולים שעברו בדיקה זו התקבלו תוצאות חיוביות (רוב החולים הללו טופלו באמצעות נוגדי רעלים, אנטידוטים, טרם קבלת התוצאות מהמעבדה); בסך הכל, בקרב 137 חולים התקבלה תשובה חיובית; החומרים הרעילים הנפוצים ביותר היו THC (43%), בנזודיאזפינים (33%) ואופיאט (18%); בקרב 82 חולים בוצעה בדיקת דם לרמת אלכוהול, ואצל 41% מהם נמצאה רמת רעלנות; רמת אצטמיופן בדם נבדקה בקרב 114 חולים, ואצל 5% מהם נמצאה רמת רעלנות; בקרב 20 חולים נמצאה רמה רעלנית של CO; בסך הכל אושפזו 96 מהחולים (21%) בשל הרעלה. אחת ממסקנות העבודה היא שיש לתת תשומת לב מיוחדת לסיפורו של החולה ולתסמינים ולהתחיל את הטיפול עוד לפני שמתקבלות התוצאות מהמעבדה.

(הרעלה; אבחון רפואי; בדיקות רפואיות)

027

בן-אריה, ערן; אורן, אמנון; בן-אריה, אלון:

רפואת צמחים במעגל חיי האישה

"הרפואה", 145: י' (אוקטובר 2006), עמ' 738-742 (עברית, סיכום באנגלית).

נשים פונות לרפואה משלימה/חלופית וצורכות צמחים בהיקף רחב לטיפול בבעיות שונות. במאמר הנוכחי מובאות תוצאותיהם של מחקרים מבוקרים שנבחנה בהם היעילות והבטיחות שבשימוש בצמחים שונים לגבי הטיפול בשלושה מצבים שכיחים שבהם פונות נשים לרפואה משלימה: תסמונת טרום-וסת, בחילות והקאות בשליש הראשון של ההריון וטיפול בתסמיני גיל המעבר (חדילת אורח). מגמת שיפור עם מובהקות סטטיסטית נמצאה לגבי הטיפול בתסמונת טרום-וסת בצמח שיח אברהם (Vitex Angus), לגבי הטיפול בבחילות והקאות בשליש הראשון של ההריון בג'ינג'ר (Zingiber Officinale) ולגבי הטיפול בתסמיני חדילת אורח בקוהוש שחור (Cimicifuga Racemosa). עם זאת, מודגש כי נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע את מידת היעילות והבטיחות של צמחים אלה ואת שילובם בטיפול המקובל בתרופות.

(רפואה חלופית; נשים)

028

Roguin-Maor, Noga; Sayag, Shlomit; Dahan, Rachel; Hermoni, Doron:
Eating Attitudes among Adolescents
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 8: 9 (September 2006), pp. 627-629. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

מטרתו של מחקר זה היתה להעריך שכיחותן של הפרעות אכילה בקרב בני נוער. זאת, כחלק מתכנית התערבות חינוכית שנועדה למניעה ראשונית של הפרעות אכילה, באמצעות שיפור ההערכה העצמית, דימוי הגוף, העצמה וגישות לאכילה. לצורך המחקר, נעשה שימוש במדד EAT-26 (Eating Attitudes Test). כמו כן, נבדק הקשר שבין הפרעות אכילה לבין מצבם התעסוקתי של ההורים. המחקר נעשה בין ספטמבר 2001 למאי 2002, ונכללו בו 283 תלמידי כיתות ז'-י"ב המתגוררים בתחומי המועצה האזורית משגב. בין הממצאים: 5% מהבנים ו-20.8% מהבנות נמצאו ברמת סיכון גבוהה להפרעת אכילה; לא נמצא מתאם בין הערכים במדד EAT-26 לבין מדד מסת הגוף (BMI); נמצא קשר בין הסיכון להפרעת אכילה לבין היותו של האב מובטל; קשר דומה לא נמצא לגבי מצבה התעסוקתי של האם.

(מתבגרים; הפרעות אכילה; מיצב חברתי-כלכלי; תכניות התערבות)

029

פלדבלום, אילנה; הרמן, אילנה; קסטל, חנה; שחר, דנית:

השפעת מצב תזונתי והרגלי אכילה על זמן האשפוז של קשישים

"גרונטולוגיה",  ל"ג: 4 (2006), עמ' 11-21 (עברית, סיכום באנגלית).

חולים קשישים נמצאים בסיכון להידרדרות תזונתית. במחקר זה היתה להעריך את הימצאותו של סיכון תזונתי בקרב קשישים המגיעים לאשפוז אקוטי ולקבוע את השפעתו של מצב זה על השימוש בשירותי בריאות לאחר האשפוז. נבדקו 204 קשישים שהגיעו לאשפוז אקוטי במרכז הרפואי "סורוקה". מצבם התזונתי של הנבדקים הוערך באמצעות שאלונים ובדיקות רפואיות. בין הממצאים: 38.7% מהנבדקים נמצאו בסיכון לתת-תזונה; 55.9% סבלו משלשול/עצירות; 51.5% מקפידים על דיאטה אחת לפחות; נבדקים במצב תזונתי ירוד סבלו יותר מאחרים מדיכאון, מכושר קוגניטיבי ירוד וממחלות גופניות שונות; משך האשפוז של חולים בסיכון לתת-תזונה נמצא גבוה פי שניים לעומת חולים במצב תזונתי תקין; שיעור הנשים הקשישות הסובלות מתת-תזונה (48%) נמצא גבוה משמעותית בהשוואה לגברים הקשישים (32.5%). מסקנת המחקר היא, כי יש לשקול הפעלת תכנית התערבות לפני האשפוז ובמהלכו, שתביא להפחתת הסיבוכים הקשורים במצב תזונתי ירוד.

(קשישים; תזונה; תיאבון; אשפוז)

030

בן-נתן, מירב:

זיהוי צרכיהם של מטופלים המאושפזים במרכז גריאטרי

"גרונטולוגיה", ל"ג: 4 (2006), עמ' 53-62 (עברית, סיכום באנגלית).

במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר, שמטרתו היתה לבדוק האם יש הלימה בין צרכים המזוהים כחשובים על-ידי מטופלים במרכז גריאטרי (המרכז הגריאטרי "שוהם" בפרדס חנה), הצוות המטפל (אחיות) ובני משפחה של המטופלים. במחקר השתתפו 44 מטופלים, 94 אחיות ו-44 בני משפחה של מטופלים. בין הממצאים: המטופלים דירגו במקום גבוה את הפריטים הבאים: עצמאות, יצירת אמון כלפי הצוות הרפואי, אפשרות לביקור המשפחות וסביבה נקייה; האחיות דירגו במקום גבוה את הפריטים הבאים: פרטיות, קבלת פנים חמה במחלקה, יצירת אמון כלפי הצוות הסיעודי, יצירת אמון כלפי הצוות הרפואי והגנה בטיחותית; בני המשפחה דירגו במקום גבוה את הפריטים הבאים: קבלת מידע על המצב הרפואי, מסירת מידע מדויק, אמון כלפי הצוות הסיעודי, סביבה נקייה ושימוש בציוד הולם לטיפול. בין המסקנות: אין הלימה בין שלוש הקבוצות לגבי הצרכים הנתפסים כחשובים; הצורך שנתפס חשוב בעיני כולם הוא אמון בצוות הסיעודי ובצוות הרפואי.

(קשישים; מוסדות לקשישים; גריאטריה; תשישות נפש; צרכים; אחים [סיעוד]; משפחה; טיפול רפואי; סיעוד; תמיכה חברתית)

031

חרמש, עירית; משולם, כרמית; תמיר, עדה ואחרים:

ירידה קיצונית בריכוז הזרחן בנסיוב בחולה המאושפז ומשמעותה

"הרפואה", 145: י"א (נובמבר 2006), עמ' 786-788 (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו של מחקר זה היתה לאפיין חולים מאושפזים שסבלו מירידה חדה ברמת הזרחן
הלא-אורגני, שהוא רכיב חיוני לחילוף החומרים בתא. במסגרת המחקר, נערכה השוואה בין 50 חולים שסבלו מירידה קיצונית בריכוז הזרחן לבין 100 חולים שסבלו מירידה מתונה ברמת הזרחן. בין הממצאים: לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות לפי מגדר, גיל, מחלות רקע והוריית האשפוז; שיעור התמותה בקרב חולים שסבלו מירידה קיצונית ברמת הזרחן היה 30% לעומת 8% בקרב קבוצת הביקורת; בקרב החולים שסבלו מירידה קיצונית היה שיעור גבוה של חולים שצרכו בקביעות אלכוהול (14% לעומת 4%), של חולים שסבלו מתת-תזונה (33% לעומת 23%) ושל חולים שהונשמו באופן מלאכותי (22% לעומת 10%); משך האשפוז של החולים שסבלו מירידה קיצונית ברמת הזרחן הלא-אורגני היה כפול מזה של האחרים.

(מחלות גופניות; סרטן; תת-תזונה; הנשמה מלאכותית; תמותה)

032

שי, רון; ליכטמן, ג'ורג'; פומרנץ, איתמר ואחרים:

בטיחות ויעילות כולנגיוגרפיה אנדוסקופית בקרב קשישים

"הרפואה", 145: י"א (נובמבר 2006), עמ' 795-797 (עברית, סיכום באנגלית).

מחלות דרכי המרה בקרב בני 80+ הן שכיחות. הטיפול במחלה הוא אנדוסקופי, וכרוך בסיבוכים אפשריים. בעבודה זו נבדקו שיעורי ההצלחה, התחלואה והתמותה לטווח של עד 30 יום מביצוע האנדוסקופיה בקרב 100 חולים בני 80+ שסבלו ממחלות דרכי מרה טבות וטופלו במרכז הרפואי "ספיר" בין ינואר 2000 לאפריל 2005. בין הממצאים: בוצעו 133 פעולות אנדוסקופיות, שארבע מתוכן כשלו; 71 חולים עברו פעולה אנדוסקופית אחת עד הגעה לתוצאות טיפוליות רצויות, 23 עברו שתי פעולות, ושישה עברו שלוש פעולות; שישה חולים לקו בסיבוכים (דלקת לבלב בקרב שלושה, דלקת דרכי מרה בקרב שניים, ואצל חולה אחד נוצר נקב בתריסריון, שזוהה וטופל); לא נרשם אף מקרה תמותה. מסקנת העבודה היא, כי אנדוסקופיה בקרב קשישים היא יעילה ובטוחה, ושכיחות הסיבוכים דומה לזו שבאוכלוסייה צעירה, כך שגיל החולה לא צריך להיות שיקול בביצוע הבדיקה.

(קשישים; מחלות מערכת העיכול; גסטרואנטרולוגיה; אבחון רפואי; בדיקות גופניות)

033

לנג, אלון; מלצר, אהוד; זיו, אמיתי ואחרים:

סדנת הדמיה (סימולציה) קלינית ותקשורתית משולבת למתמחים בגסטרואנטרולוגיה: נקודת מבטו של המתורגל

"הרפואה", 145: י"א (נובמבר 2006), עמ' 798-802 (עברית, סיכום באנגלית).

הדרכה והערכה של מיומנויות רפואיות בעזרת אמצעי הדמיה מתרחבת. מטרתה של עבודה זו היתה להעריך את יעילותה של סדנה למתמחים בגסטרואנטרולוגיה, אשר נעשה בה שימוש באמצעי הדמיה אנדוסקופיים מחשביים בשילוב עם הדמיה באמצעות שחקנים מדומים. העבודה נעשתה במרכז הארצי לסימולציה רפואית (מס"ר) שבמרכז הרפואי על שם שיבא. נערכו שלוש סדנאות, שבהן השתתפו 30 מתמחים בשלבים שונים של התמחותם. בתום הסדנה התבקשו המתמחים למלא שאלון דמוגרפי ושאלון משוב על יעילותה של הסדנה. בין הממצאים: 70% העריכו שההדמיה האנדוסקופית מדמה גסטרוסקופיה בצורה טובה עד טובה מאוד; 63% העריכו שהיא מדמה קולונוסקופיה בצורה טובה עד טובה מאוד; 80% מצאו שהתרחישים עם החולים המדומים היו חוויה לימודית חשובה בתחום ניהול סיכונים.

(הכשרת רופאים; סדנאות; הדמיה; מחלות מערכת העיכול; גסטרואנטרולוגיה)

034

Axer-Siegel, Ruth; Herscovici, Zvi; Weinberger, Dov et al:
The Relationship between Diabetic Retinopathy, Glycemic Control, Risk Factor Indicators and Patient Education
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 8: 8 (August 2006), pp. 523-526. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

רטינופתיה סוכרתית היא הגורם המוביל למקרים חדשים של עיוורון בקרב מבוגרים – 14.8% מתעודות העיוור החדשות שניתנו בישראל ב-2004 בקרב בני 19-80. מטרת המחקר היתה להעריך את גורמי הסיכון ללקות ברטינופתיה סוכרתית בקרב חולי סוכרת טיפוס 2 שטופלו במרפאת הרשתית של המרכז הרפואי "רבין", להעריך את מודעותם של החולים להשפעת רמת הסוכר בדם ולהשוות את הממצאים לאלה של חולים שטופלו במרפאה בקהילה. במחקר השתתפו 178 חולי סוכרת טיפוס 2 שטופלו במרפאה בספטמבר-דצמבר 2004 ו-107 חולים שטופלו במרפאה בקהילה בתקופה זו. בין הממצאים: בקבוצת בית-החולים לקו כל המטופלים ברטינופתיה סוכרתית, לעומת 25% מהמטופלים בקהילה; מטופלי בית-החולים סבלו יותר ממטופלי הקהילה ממחלות לב וכלי הדם; שיעורי הטיפול בלייזר ובאינסולין בקבוצת בית-החולים היו גבוהים יותר; רק 43% מהחולים בשתי הקבוצות שמעו על בדיקת HbA1c (בדיקת דם להערכת רמת הגלוקוז בדם), אך 98% מקבוצת בית-החולים וכל המטופלים בקהילה עברו אותה. בקרב המודעים היתה רמה נמוכה יותר של גלוקוז בדם.

(סוכרת; ליקויי ראייה; עיוורון)

035

Vinker, Shlomo; Nakar, Sasson; Kitai, Eliezer et al:
Quality of Diabetes Care in the Community: A Cross-Sectional Study in Central Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 10 (October 2005), pp. 643-647. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

בעבודה זו נבחנה יעילות הטיפול בחולי סוכרת במסגרת מרפאות ראשוניות ובמסגרת מרפאות סוכרת בקהילה. מדגם המחקר כלל 209 חולי סוכרת מסוג 2 שטופלו במחוז מרכז של "שירותי בריאות כללית". החולים חולקו לשתי קבוצות: 130 חולים שטופלו על-ידי רופא המשפחה בלבד ו-79 חולים שטופלו הן במרפאה לסוכרת והן על-ידי רופא המשפחה. בין הממצאים: המטופלים במרפאות לסוכרת נטו להיות צעירים ומשכילים יותר ומחלתם ממושכת ומסובכת יותר; 75% מהחולים במרפאות לסוכרת טופלו באמצעות אינסולין, לעומת 14% בלבד מהחולים שטופלו על-ידי רופא המשפחה בלבד; איכות המעקב במרפאות הסוכרת היתה טובה יותר. מסקנת החוקרים היא, כי שילוב הטיפול בין המרפאה לסוכרת לבין רופא המשפחה הוא יעיל יותר לטיפול בחולה סוכרת מאשר טיפול על-ידי רופא המשפחה בלבד.

(סוכרת; מחלות לב וכלי הדם; בדיקות רפואיות; יתר לחץ דם; כולסטרול; טיפול תרופתי; מרפאות; איכות הטיפול)

036

Soffer, Dror; Klausner, Josef; Halpern, Pinhas et al:
Non-Hip Fracture-Associated Trauma in the Elderly Population
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 8: 9 (September 2006), pp. 635-640. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

מטרותיו של מחקר זה היו: אפיון נפגעי טראומה קשישים שלא שברו את הירך, תוך השוואה למאפייניהם של נפגעי טראומה צעירים; בחינת סיבות הפציעה בקבוצות גיל שונות בקרב הקשישים; זיהוי גורמי ניבוי משמעותיים לתמותה וחשיבותם היחסית בפציעות שאינן שבר בירך בקרב קשישים. מקור הנתונים למחקר היה מרשם הטראומה שבמרכז הרפואי "סוראסקי" לשנים 2001-2003. בין הממצאים: מבין 2,370 נפגעי טראומה בני 65 ומעלה שאושפזו במרכז הרפואי, 56% אושפזו עקב שבר בירך ולכן הוצאו מהמחקר; מבין 1,067 הנותרים, 63.3% היו נשים ו-36.7% היו גברים; 70.5% מהפציעות נבעו מנפילות, וכמעט כל הפצעים היו קהים (94.1%); משך האשפוז הממוצע היה 7.7 ימים (12.4% מהפצועים אושפזו במשך יותר משבועיים); שיעור הניתוחים הגבוה ביותר היה בקבוצת הקשישים הצעירה, בני 65-74; חומרת הפציעה ושיעורי הפטירה במהלך האשפוז עלו ככל שגיל הנפגע היה גבוה יותר.

(קשישים; פצועים; נפילות; כוויות; אשפוז)

037

Segal, Ricardo; Furmanov, Alexander; Umansky, Felix:
Spontaneous Intracerebral Hemorrhage: To Operate or not to Operate, Thats the Question
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 11 (November 2006), pp. 815-818. The Article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

הטיפול בראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, חידד את השאלה בדבר הצורך בניתוח או טיפול תרופתי במקרה של דימום מוחי עצמוני. מטרתו של מחקר זה היתה להעריך את הקריטריונים לבחירה בין התערבות ניתוחית לבין טיפול תרופתי במקרה של דימום מוחי עצמוני. נבדקו 149 חולים עוקבים שטופלו במרכז הרפואי "הדסה" בין ינואר 2004 לינואר 2006. במסגרת המחקר, נבדקו מאפייני החולים ומצבם כחצי שנה לאחר השחרור. זאת, באמצעות בדיקת תיקיהם הרפואיים, ממצאים מהשיקום ושאלון שניתן למילוי לחולה או לבני משפחתו. בין הממצאים: גילם הממוצע של החולים היה 66, ו-62% מתוכם היו גברים; כמחצית מהחולים נותחו וכמחצית טופלו בתרופות; כחצי שנה לאחר האירוע, 36% מהמנותחים היו עצמאיים, 42% סיעודיים וכ-13% נפטרו; בקרב המטופלים בתרופות, 37% היו עצמאיים, 15% סיעודיים וכ-47% נפטרו.

(אירוע מוחי; ניתוחים; טיפול תרופתי)

038

Vardy, Daniel; Spilberg, Ofer; Mor-Yosef, Shlomo et al:
Introducing Co-payment for Consultant Specialist Services
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 8: 8 (August 2006), pp. 558-562. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

ההשתתפות בתשלום מצד החולה עבור שירותים רפואיים שהונהגה ב-1998 (4.4$ עבור ביקור במרפאת חוץ ו-2.2$ עבור ביקור במרפאה בקהילה ברבעון), נועדה למנוע שימוש יתר בשירותי בריאות, ואכן היא הביאה להפחתת-מה בשימוש בשירותי בריאות. במחקר זה נבדקה השפעת ההשתתפות בתשלום על ההיוועצות עם רופאים מומחים באזור הדרום. במסגרת המחקר, הושוו דפוסי הביקור אצל רופאים מומחים במרפאות הקהילה של "שירותי בריאות כללית" ובמרפאות החוץ של המרכז הרפואי "סורוקה" לפני ואחרי הנהגת התשלום, במרס-ספטמבר 1998 ובמרס-ספטמבר 1999. הנתונים נאספו ממאגרים ממוחשבים של בית-החולים ושל קופת החולים. בין הממצאים: לאחר הנהגת התשלום, נרשמה ירידה של 4.5% בביקורים במרפאות החוץ וירידה של 6.8% בביקורים במרפאות הקהילה; עלייה של 20.1% נמצאה באי-מימוש ביקורים במרפאות החוץ, במיוחד בקרב בעלי מיצב חברתי-כלכלי נמוך; ירידה של 6.2% נרשמה בביקורים חדשים במרפאות החוץ ושל 6.5% במרפאות הקהילה.

(מרפאות; שירותי בריאות; תשלום עבור שירות)

039

רוזן, ברוך; עופר, גור; גרינשטיין, מרים ואחרים:

הנגישות הכלכלית של שירותי רפואה פרטיים בבתי-חולים ציבוריים בירושלים

"ביטחון סוציאלי", מס' 72 (אוקטובר 2006), עמ' 59-76 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

לאור הויכוח לגבי מתן אפשרות לחולים לבחור רופא תמורת תשלום בבית-חולים ציבורי (שר"פ), נדונה בעבודה זו מידת נגישותן הכספית של תכניות השר"פ ב-2001. מקור הנתונים לעבודה היה נתונים מנהליים של שלושה בתי-חולים ציבוריים בירושלים - "הדסה הר הצופים", הדסה עין-כרם" ו-"שערי צדק". במסגרת העבודה, נבדק סך-כל הסכום שגבה בית-החולים עבור הניתוחים הפרטיים, נוסף על מה ששילמו קופות-החולים לבית-החולים עבור השירות הרפואי הבסיסי, לאחר הנחות הקשורות לביטוח משלים או מסחרי, וכללו הן את החלק ששילם המבטח הפרטי והן את החלק ששילם המטופל. בין הממצאים: לכ-70% מתושבי ישראל היה ביטוח בריאות משלים או מסחרי ב-2001, שכיסה בין 65% ל-100% מהתשלום עבור השר"פ; הגידול בשיעורי הכיסוי של הביטוחים המשלימים עשה את השר"פ נגיש יותר מבעבר לבעלי הכנסות בינוניות, אך הוא עדיין מעבר ליכולת הכספית של רוב המשפחות שהכנסתן נמוכה (לרבות מהן אין ביטוח משלים), במיוחד כשמדובר בניתוחים מורכבים מאוד, כגון ניתוחי מעקפים בלב, שעלותם גבוהה מאוד. עוד בנושא ניתוחים במסגרת שר"פ, ראו חוברת 142, פריט 211 וחוברת 143, פריט 402.

(בתי-חולים; ניתוחים; תשלום עבור שירות; ביטוח רפואי משלים)

040

חיפה: שירותי בריאות, מס' 4

המחלקה למחקר ולמידע סטטיסטי, עיריית חיפה, חיפה 2006, 30 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של העירייה: www.haifa.muni.il.

בפרסום זה, המהווה חלק משנתון העיר חיפה, מוצגים נתונים עדכניים על שירותי הבריאות ובריאותם של תושבי חיפה. הנתונים העדכניים ביותר הם לשנת 2005, והם מוצגים בהשוואה לנתוני שנים קודמות. כמו כן, משולבות בפרסום השוואות עם הערים הגדולות האחרות (ירושלים, ראשון-לציון ותל-אביב) והשוואות כלל-ארציות. הפרסום מחולק לארבעה פרקים, כדלקמן: אשפוז (מיטות במוסדות האשפוז לפי סוג המוסד, בעלות ומחלקה, שהייה ותפוסה, תנועות החולים ואשפוז יום); עזרה ראשונה (פעילות מגן דוד אדום ופניות לחדרי מיון לפי גיל, מין וסיבת הפנייה); בריאות הציבור (מטופלים בתחנות לבריאות המשפחה, חיסון ילדים בבתי-ספר וחברות בקופות החולים); תחלואה (מקרים חדשים של תחלואה במחלות זיהומיות ובסרטן). המידע מתבסס על פרסומי משרד הבריאות, מרכז מגן דוד אדום, המועצה הלאומית לשלום הילד, המוסד לביטוח לאומי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמרכזים הרפואיים "בני ציון", "רמב"ם" ו"כרמל".

(חיפה; שירותי בריאות; אשפוז; רפואה דחופה; חיסונים; בריאות הנפש; סיעוד; מגן דוד אדום; קופות חולים; תחנה לבריאות המשפחה; חדר מיון; שיקום; מחלות זיהומיות; סרטן)

041

 

ראו גם:

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2006, מס' 45 (פריט מס' 001)

¨        

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 12, 2006 (002)

¨        

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2006 (003)

¨        

נשים וגברים בישראל, 1985-2005 (005)

¨        

נערות בישראל: ניתוח מידע ממחקרים נבחרים (044)

¨        

ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, 1989-2005 (062)

¨        

סקר מסחר, שירותים, תחבורה ותקשורת, 2002 (063)

¨        

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2004-2005 (111)

¨        

נפגעי עבודה: הוועדות הרפואיות, מקבלי גמלאות נכות, הנספים ומקבלי קצבאות תלויים, 2005 (126)

¨        

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, 2006 (130)

¨        

תמונת מצב חברתית – 2006 (131)

¨        

דו"ח העוני האלטרנטיבי, ישראל 2006 (132)

¨        

זקנה בקו העוני (133)

¨        

תכנית להכשרת סגל בכיר במסגרות לטיפול ממושך שמטרתה מניעת טיפול לקוי והתעללות בזקנים (134)

¨        

מרכזי יום לנוער שהשתמש בסמים: תיאור והערכה (140)

¨        

 

ה. חברה, תרבות ופנאי

פרסומים

ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט, 1984/85-2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1282, ירושלים 2006, (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס בלבד: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל סיכום של ערך הסחורות והשירותים שנצרכו על-ידי משקי-הבית ועל-ידי המגזר הממשלתי. בין המוצרים שנכללו בהוצאות אלו: מקלטי טלוויזיה, מכשירי ווידאו, מחשבים אישיים ומוצרי ספורט. הפעילויות והשירותים השונים כוללים תזמורות ותיאטרונים, מוזיאונים, ספורט ומשחקים, שימוש באינטרנט, שירותי רדיו וטלוויזיה, בתי קולנוע, מתנ"סים, "מפעל הפיס", "ספורטוטו", ספרים, בילוי בטבע ושמירה על איכות הסביבה ועוד. כן חושבו ערכי ההשקעות של המוסדות בנכסים קבועים (כולל בניינים, ציוד וכלי-רכב) והוצאותיהם על עבודה ועל קניית סחורות ושירותים. הסיכום מתבסס על נתונים שנאספו במסגרת עריכת החשבונות הלאומיים לחישוב הצריכה הפרטית, הצריכה הציבורית וההשקעות. יש לציין, כי ב-2005 מימנו משקי-הבית 83.1% מההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט. חלקו של המגזר העסקי באספקת מוצרים ושירותים בתחום התרבות, הבידור והספורט היה 72.5% באותה שנה.

(הוצאה לאומית; תרבות; בידור; אמנות; ספורט; פעילויות פנאי; מוזיאונים; מוסיקה; קולנוע; מתנ"סים; ספרים; רדיו; טלוויזיה; אינטרנט; משחקים; הימורים; טבע; איכות הסביבה; ממשלה; רשויות מקומיות; מלכ"רים; משקי-בית)

042

שפרנסקי, מיכאל:

התנדבות בישראל: מתוך ממצאי הסקר החברתי, 2002-2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 24 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2007, 33 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

פעילות התנדבותית רחבה נחשבת לאחד מסימני ההיכר של חברה מודרנית-דמוקרטית בעלת ערכים הומניסטיים וליברליים. מטרותיה העיקריות של עבודה זו היו: הערכת שיעורי ההתנדבות ודפוסיה בקרב אזרחי ישראל בני 20 ומעלה, על-פי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנים 2002-2004, תוך בחינת משתנים דמוגרפיים, חברתיים-כלכליים וערכיים-פסיכולוגיים; השוואת הממצאים לממצאי סקרים בנושא התנדבות שנעשו בישראל ובחו"ל. בין הממצאים: כ-15% מבני 20 ומעלה השתתפו בפעילות התנדבותית ב-2002-2004 (כ-622,000 איש בממוצע בשנה); גברים מתנדבים יותר מנשים (18% לעומת 13%), בכל קבוצות האוכלוסייה, ללא הבדלי גיל, מצב משפחתי, ותק בארץ, רמת הכנסה ודת (בקרב היהודים ההבדלים הם המתונים ביותר, ובקרב המוסלמים הם הגדולים ביותר); שיעור ההתנדבות עולה בהתאם למספר הילדים עד גיל 18 במשפחה; שיעור העוסקים בפעילות התנדבותית עולה עם העלייה ברמת ההשכלה/ההכנסה; בעלי מקצועות טיפוליים וחינוכיים מתנדבים יותר מאשר בעלי מקצועות אחרים; מצב בריאות תקין, קיומם של חברים והגדרת רמת דתיות כדתי או חרדי מעלים את סיכוייו של הפרט להתנדב.

(התנדבות)

043

כאהן-סטרבצ'ינסקי, פאולה; קונסטנטינוב, וצ'סלב; יורוביץ, ליאת:

נערות בישראל: ניתוח מידע ממחקרים נבחרים

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 485 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2006, 66 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם "אשלים" – העמותה לתכנון ולפיתוח שירותים לילדים ולבני נוער בסיכון ומשפחותיהם – ועם השירות לנערות וצעירות במשרד הרווחה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

מחקר זה הוא חלק מסדרת המחקרים "נערות על המפה" (ראו חוברת 143, פריט 484). המחקר הנוכחי נועד למפות את מאפייניהן של נערות מקבוצות שונות באוכלוסייה, באמצעות ניתוח שניוני של ממצאים מתוך מספר מחקרים על בני נוער שנעשו בשנים האחרונות על-ידי מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל וגופים אחרים, ונתונים של הלמ"ס. מטרת הניתוח היא להצביע על הדמיון והשוני בין נערות ונערים בתחומים מרכזיים של גיל ההתבגרות, כגון יחסים חברתיים, תפיסת בית-הספר, יחסים עם ההורים ותפיסת הבריאות. בין הממצאים: תחומי חוזק של הנערות מול הנערים הם במספר מערכות היחסים, תפיסת בית-הספר, יחסים עם ההורים ותפיסת ההורים, פנייה לקבלת עזרה, התנהגויות סיכון, אלימות, שימוש בסמים, שתיית אלכוהול ועישון סיגריות ונרגילה; תחומי חולשה של הנערות הם בתפיסת הבריאות הפיסית והנפשית, תחושת הרווחה הכללית, הרעלה עצמית מכוונת ושימוש לרעה בתרופות, קיום יחסי מין לא מוגנים, הריונות ולידות. יש לציין, כי נמצאו הבדלים בין נערות בקבוצות גיל שונות ובין נערות מקבוצות שונות באוכלוסייה.

(מתבגרים; נערות במצוקה; יחסים חברתיים; יחס תלמידים לבית-הספר; יחסי הורים - ילדים; בקשת עזרה; אלימות; שימוש בסמים; שתיית אלכוהול; עישון; בריאות גופנית; בריאות הנפש; רווחה רגשית; דימוי עצמי; הפרעות אכילה; התנהגות מינית; הריון)

044

דפוסי צריכה של ילדים ובני נוער בגילאי 12-15 בישראל: ממצאי דו"ח ביניים

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2007, 8 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

מטרתו העיקרית של סקר זה היתה לקדם יצירת מסד נתונים בנוגע להתנהגותם הצרכנית של ילדים. נבדקו מקורות ההכנסה של ילדים, צרכיהם, ההוצאות והשימושים העיקריים שעושים ילדים במקורות הכספיים העומדים לרשותם ועמדות הורים לגבי מידת העצמאות הרצויה בתחום צרכנות ילדים. אוכלוסיית הסקר כללה משפחות שיש להם ילדים בגילים 12-15, ומתוכן נבחר מדגם של 1,000 משפחות, שבהן רואיין אחד ההורים. בין ממצאי דו"ח הביניים: שלושת מקורות ההכנסה הם דמי כיס, מתנות והכנסה מעבודה; 57.2% מהילדים קיבלו דמי כיס ב-2006, אשר הסתכמו ב-127 ₪ בממוצע לחודש; מתנות הגיעו לשווי של 61 ₪ בממוצע לחודש ב-2006; 11.8% מהילדים עבדו והרוויחו בממוצע 460 ₪ לחודש; 70% קנו ב-2006 לפחות פריט אחד של הלבשה, הנעלה או ציוד נלווה; ההורים לא השפיעו על הבחירה ב-64.9% מקניות מוצרי הביגוד וב-56.4% מקניות מוצרי המחשב; עבור 11.7% מהילדים המקבלים דמי כיס, הדבר הותנה בעבודות בבית, כגון רחיצת כלים, שמירה על אחים קטנים וכו'; לדעת 63.9% מההורים, יש להגביל בחוק מכירת טלפונים סלולריים לקטינים, ולדעת 72.3% מהם, יש להגביל בחוק את האפשרות של ילדים לעשות קניות באמצעות האינטרנט.

(מתבגרים; צריכה; יחסי הורים-ילדים)

045

כץ, חגי; יוגב, הילה:

דיווחים ראשונים מפרויקט "תצפית למגזר השלישי: האתגר – הרחבת השירותים ושיפורם; הקושי – גיוס משאבים

"עלון המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי", מס' 25 (פברואר 2007), עמ' ד'-ה' ו- D-F(עברית ואנגלית). העלון מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז:http://cmsprod.bgu.ac.il/Centers/ictr .

במאמר זה מוצגים ממצאים ראשוניים מפרויקט "תצפית למגזר השלישי", שבו נעשו ראיונות הכרות עם מנהליהם של 95 ארגוני מגזר שלישי שהצטרפו עד כה לפרויקט. בין הממצאים: הדאגה הראשית של המנהלים היא לעמוד במשימות שהציבו – השגת מטרות הארגון, שיפור איכות השירותים והרחבת מגוון השירותים; שיעור גדול של המנהלים העריך גם שיהיה על ארגונם להתרחב ולהעניק שירותים למספר גדול יותר של אנשים בעתיד; מהראיונות עולה, כי בפחות ממחצית הארגונים יש הערכת תכניות מסודרת ושיטתית; הדאגה השנייה בשכיחותה, כפי שהובעה על-ידי המנהלים, היא מחסור במשאבים, וחלק מהמנהלים דיווחו על קושי לשרוד; כשליש מהמנהלים ציינו כי הם זקוקים לסיוע בגיוס כספים (כולל יצירת קשר עם קרנות, נותני חסות וכו'); אתגרים שכיחים נוספים שצוינו הם השגת הכרה ציבורית והידוק קשרים עם ארגונים אחרים (כולל רשויות מקומיות, ארגונים מהמגזר העסקי וארגונים מהמגזר השלישי); תחומי הפעילות העיקריים של הארגונים שמנהליהם רואיינו הם רווחה, חינוך, תרבות ופנאי. השלב הבא בפרויקט מתוכנן להתמקד בנושא גיוס המשאבים.

(מלכ"רים; ארגונים וולונטריים)

046

כץ, חגי:

בין הפטיש לסדן: החברה האזרחית במלחמת לבנון השנייה

"עלון המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי", מס' 25 (פברואר 2007), עמ' ח' ו-J (עברית ואנגלית). העלון מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז:http://cmsprod.bgu.ac.il/Centers/ictr .

במאמר זה מוצגים ממצאים ראשוניים ממחקר שערך המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי בנוגע לפעילותם ותפוקתם של ארגוני המגזר במהלך מלחמת לבנון השנייה. בין היתר, מובאים ממצאים מראיונות שהתקיימו עם נציגי 37 ארגונים חברתיים שפעלו בתקופת המלחמה – ארגוני מזון, ארגונים המספקים שירותים לבעלי צרכים מיוחדים, ארגוני סנגור, ארגונים העוסקים בחינוך לא-פורמלי ועוד. המחקר התמקד בשלושה נושאים: דפוסי הפעילות של הארגונים בשעת חירום ובמה הם היו שונים מהדפוסים בימי שגרה; תפקודם של הגורמים השונים שפעלו כדי לסייע לתושבי הצפון; עמדות בנוגע לתפקידי המגזר השלישי בשעת חירום לעומת המגזר הציבורי. אחד מממצאי המחקר הוא, כי הארגונים חשו שהם נמצאים בין הפטיש לסדן, בין הצורך לסייע לציבור לבין הדחף לאלץ את הממשלה למלא את תפקידיה החברתיים. עם זאת, הדגישו המרואיינים כי הימנעות מפעולה לא היתה אופציה עבורם.

(מלכ"רים; ארגונים וולונטריים; הספקת שירותים; מלחמה [השפעות])

047

פווין, אברהם:

חוסן הקהילה: הון חברתי בקיבוץ

יד טבנקין, רמת אפעל 2007, 306 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

בשנות ה-80 נכנסה התנועה הקיבוצית למשבר כלכלי, אשר הביא גם לזעזועים מוראליים. הקיבוצים לא נותרו לבדם במשבר. רוב היישובים הנמצאים בפריפריה, בעיקר היישובים הכפריים, נתונים במשבר חמור עד כדי איום על יכולת הקיום של חלק מהם. יכולתה של הקהילה או של החברה להתמודד עם משברים קשורה במידה רבה למסוגלות לשלב כוחות לפעולה משותפת. בעשור האחרון גוברת ההכרה כי פיתוחה הכלכלי והחברתי של הקהילה (או האזור ואף החברה כולה) תלוי בגורמים שאינם בהכרח "גורמים כלכליים". חשיבות רבה יש לגורמים של הון אנושי והון פיזי, כלומר הון חברתי, אך מתברר כי חברות נבדלות בנכונות חבריהן לשתף פעולה ביניהם. הבדלים בהון החברתי יכולים להסביר את השוני בין הקהילות באיכות החיים ובהישגים כלכליים ושלטוניים. בפרסום זה מוצג כלי להערכת יכולתם של קיבוצים להיחלץ מהמשבר שבו הם שרויים ולאתר את הפוטנציאל לפיתוחם כפונקציה של נכונות חבריהם לשתף פעולה ולתרום לקידום האינטרסים הכלכליים המשותפים.

(קיבוצים; הון חברתי; משבר כלכלי; התנהגות שיתופית; ערכים; אמון; מחויבות)

048

ביליג, מרים:

התקשרות למקום דרך חוויות שליליות: חשיפה לאירועי טרור ואיום של פינוי

בתוך: "הכנס השנתי ה-47 של האגודה הגאוגרפית הישראלית, תשס"ז: תקצירי הרצאות", האגודה הגאוגרפית הישראלית בשיתוף עם החוג לגאוגרפיה ולסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2006, עמ' 64.

מהספרות המחקרית עולה, כי התקשרות למקום מגורים היא חזקה יותר ככל שהיא קשורה לחוויות חיוביות: מהסביבה ומהנוף, מיחסי השכנות, מרמת הבינוי והדיור, מהשירותים הקיימים באזור המגורים וכו'. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את השאלה, האם גם חוויות שליליות עשויות לחזק את הקשר למקום המגורים. המחקר נעשה ביהודה, בשומרון ובחבל עזה, אזורים שבהם התרחשו אירועי טרור רבים, וב-2005 נאלצו תושבי חבל עזה לפנות את בתיהם בעקבות החלטת הממשלה. במחקר השתתפו 764 מרואיינים משלושת האזורים הללו. המחקר החל שלושה חודשים לפני הפינוי של חבל עזה והסתיים שבוע לפני הפינוי. בין הממצאים: 65% מהמרואיינים דיווחו כי נחשפו לפחות פעם אחת לאירוע טרור שבו נהרג או נפגע קרוב משפחה/שכן/חבר או שביתם נפגע; למרות השכיחות הגבוהה של אירועים קשים אלה, התקשרותם של התושבים אל מקום מגוריהם נמצאה חזקה; לגבי איום הפינוי, ככל שהרגישו התושבים מאוימים יותר, כך הם חשו קשר חזק יותר ליישובם. המסקנה היא, כי התקשרות למקום מגורים עשויה להתהוות גם לנוכח חוויות שליליות, ונראה כי אידיאולוגיה דתית-פוליטית חזקה משפיעה באופן משמעותי על ההתקשרות למקום.

(פינוי תושבים; יהודה ושומרון; עזה; מקום מגורים; עמדות פוליטיות; אידיאולוגיות)

049

ראו גם:

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2006, מס' 45 (פריט מס' 001)

¨        

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2006 (003)

¨        

נשים וגברים בישראל, 1985-2005 (005)

¨        

נשים ומשפחה בישראל: דו-שנתון סטטיסטי, 2007 (006)

¨        

השפעת קצבאות הילדים והנישואין על הילודה (007)

¨        

תדמית ערי הפיתוח בעיני הישראלי העירוני לנוכח שינויי הסביבה החברתית-פוליטית והתקשורתית: 1976 לעומת 2006 (009)

¨        

Eating Attitudes among Adolescents (029)

¨        

החינוך בישראל בראי הסטטיסטיקה: 1995-2004 (050)

¨        

תרבות בבתי-ספר יסודיים: תוכן ופעילויות, תשס"ג (051)

¨        

אור לילד ביישובי הנגב: תפרח, ערערה בנגב, קריית מלאכי, נתיבות וקריית גת (057)

¨        

בין סיפר רשמי לסיפר-נגד: תפיסות תלמידים את "העלייה הגדולה" של ראשית המדינה (058)

¨        

סקר מסחר, שירותים, תחבורה ותקשורת, 2002 (063)

¨        

השקעה בחינוך ככלי להגברת הניידות החברתית בישראל (083)

¨        

בני נוער בתמרה: איתור צרכים כבסיס לתכנון שירותים (099)

¨        

בסיסים חברתיים של דאגה לסביבה והתנהגות סביבתית בישראל (105)

¨        

שילוב נכים בקהילה (125)

¨        

תמונת מצב חברתית – 2006 (131)

¨        

זקנה בקו העוני (133)

¨        

חוויית ההתנדבות ומשאבי ההתנדבות בקרב נשים בשירותי הרווחה: ניתוח משווה, על-פי תקופות חיים (137)

¨        

הנכים בחברה הערבית בישראל: הזדמנות לשינוי חברתי – דוח מחקר (139)

¨        

פרויקט בית רשת לטיפול בנוער בסיכון במסגרת הקהילה (141)

¨        

עמדות הישראלי כלפי הנגב (148)

¨        

 

ו. חינוך והשכלה

פרסומים

החינוך בישראל בראי הסטטיסטיקה: 1995-2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 13 בסדרת "אינדיקטורים חברתיים", ירושלים 2006. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה מתמקד בנושא החינוך בעשור האחרון, תוך שימת דגש על מאפייני רקע שונים של התלמידים: מאפיינים דמוגרפיים וחברתיים-כלכליים, פיזור גאוגרפי של התלמידים וכו'. כמו כן, נועד הפרסום להאיר היבטים שונים בתחום החינוך: חינוך עברי לעומת חינוך ערבי, תלמידים בפיקוח הממלכתי לעומת תלמידים בפיקוח הממלכתי-דתי והחרדי, תלמידים המשתייכים לנתיב העיוני לעומת הנתיב הטכנולוגי, אינטגרציה של עולים חדשים, זכאות לתעודת בגרות והישגים במבחני הבגרות לפי משתנים שונים, ניצול שעות הפנאי ועוד. הפרסום מורכב מחמישה פרקים, לפי הפירוט הבא: תלמידים; בחינות בגרות; אינטגרציה והישגים; כוחות הוראה; השוואות בין-לאומיות – ההוצאה הלאומית לחינוך, ממוצע תלמידים בכיתה, שיעור הלמידה בבתי-ספר תיכוניים, גיל המורים, היחס שבין תלמידים למורים במוסדות חינוך ציבוריים, התפלגות התלמידים לפי רמות במבחני אוריינות והשוואות של הישגים במבחן TIMSS (מתימטיקה) ובמבחנים בין-לאומיים אחרים.

(תלמידים; חינוך; מיצב חברתי-כלכלי; זרמים בחינוך; חינוך עברי; חינוך ערבי; עולים; אינטגרציה בחינוך; בחינות בגרות; מתימטיקה; אנגלית; אוריינות; למידה; מורים; הישגים לימודיים; פעילויות פנאי; הוצאה לאומית)

050

תרבות בבתי-ספר יסודיים: תוכן ופעילויות, תשס"ג

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 1, ירושלים 2007, 34 עמ', בשיתוף עם משרד החינוך. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים ממצאי סקר שנעשה לראשונה על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהזמנת משרד החינוך. שאלון הסקר (מצורף כנספח) הופנה למנהלי בתי-הספר היסודיים בישראל, והוא כלל שאלות בנוגע למטרות החינוך, לשיעורים, לחוגים, לפעילויות ולאירועים המתקיימים בבית-הספר וכן בנוגע לאמצעים העומדים לרשות בית-הספר. הסקר הקיף את כל בתי-הספר היסודיים המוכרים בישראל, בחינוך העברי ובחינוך הערבי, בתי-ספר מיוחדים ותלמודי תורה. שיעור ההיענות לסקר היה 69.5%. הפרסום מורכב משמונה לוחות, כדלקמן: 1) מטרות החינוך הממלכתי בשיעורים הנלמדים; 2) בתי-ספר לפי תחומי לימוד שהודגשו, לפי מגזר, סוג פיקוח וסוג מוסד; 3) בתי-ספר לפי שיעורים/חוגים שנלמדו, לפי מגזר, סוג פיקוח ומוסד; 4) בתי-ספר בחינוך העברי לפי שיעורים/חוגים שנלמדו, לפי סוג פיקוח וסוג מוסד; 5) בתי-ספר בחינוך הערבי לפי שיעורים/חוגים שנלמדו, לפי סוג מוסד; 6) פעילויות או אירועים שהתקיימו, לפי מגזר, סוג פיקוח וסוג מוסד; 7) ממוצע שעות לימוד שבועיות, לפי אשכול לימוד (מקבצים של תכנים ומקצועות כפי שהוגדרו בתכנית הליבה של משרד החינוך), כיתה, מגזר וסוג פיקוח; 8) ממוצע שעות לימוד שבועיות בחינוך העברי ובחינוך הערבי, לפי אשכול לימוד, כיתה וחמישוני טיפוח (חלוקה לפי רמת התלמידים, לא כולל החינוך המיוחד).

(בתי-ספר יסודיים; מטרות החינוך; מקצועות לימוד; חוגים; תרבות; בידור; טיולים; ספורט)

051

זוסמן, נעם; פסטרנק, מירב; מנסור, עדנאן ואחרים:

ההוצאה הציבורית לתלמידי החינוך היסודי בישראל, 2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 25 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2007, 92 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

במערכת החינוך ננקטו צעדים רבים לחיזוק אוכלוסיות חלשות. אחד הצעדים היה בתשס"ד
(2003/04) עם יישום הדרגתי של המלצות הוועדה לבדיקת שיטת התקצוב – דו"ח שושני. הקצאת שעות הוראה בבתי-הספר היסודיים הוסבה לפי תלמיד במקום לפי כיתה, תוך שכלול מפתח ההקצאה הדיפרנציאלית לפי מדד חסך חינוכי ברמת התלמיד (מדד הטיפוח). למרות זאת, הועלו טענות בדבר עיוותים במדד הטיפוח: התעלמות מהכנסת משק-הבית, משקל-יתר לאזורי עדיפות לאומית ועוד. בעבודה הנוכחית נבחנה הקצאת שעות ההוראה ועלותן לתלמידי החינוך היסודי בתשס"ג, לפי מגזר, סוג פיקוח ומאפיינים חברתיים-כלכליים של התלמידים. כמו כן, נערכה סימולציה על יישום דו"ח שושני עבור אותה שנה. נמצא, כי כ-86% משעות ההוראה ניתנו בתשס"ג על בסיס אוניברסלי, כלומר היתה התחשבות מועטה בצרכיהם הייחודיים של בתי-הספר והתלמידים. עוד הצביעו הנתונים על ירידה במספר שעות ההוראה (ועל עלייה בצפיפות הכיתות) עם התחזקות המאפיינים החברתיים-כלכליים של התלמידים בחינוך העברי הממלכתי והממלכתי-דתי, מגמה שנמצאה חלשה בקרב החרדים ולא קיימת בחינוך הערבי. עולים חדשים זכו ליותר שעות הוראה לעומת וותיקים וכך גם תלמידים באזור עדיפות לאומית א' לעומת תלמידים במרכז הארץ. לאחר יישום דו"ח שושני שופר הקשר שבין החסכים החינוכיים לבין הקצאת שעות ההוראה, במיוחד במגזר הערבי.

(שעות הוראה; בתי-ספר יסודיים; הוצאה ציבורית; מדד הטיפוח; מיצב חברתי-כלכלי)

052

תמונת מיצ"ב, תשס"ה: דו"ח ביניים

אגף הערכה ומדידה, משרד החינוך, התרבות והספורט, ירושלים 2006, 29 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: http://www.education.gov.il.

המיצ"ב מופעל כל שנה בכמחצית מבתי-הספר היסודיים וחטיבות הביניים. נושאי המיצ"ב הם: סביבת בית-הספר (תכנית פעילות, קדימויות בית-ספריות, משאבי הוראה, דרכי הוראה וסיוע לתלמידים מתקשים); הישגים לימודיים (בשפת האם, במתימטיקה, במדעים/טכנולוגיה ובאנגלית); האקלים הבית-ספרי. בין הממצאים לגבי תשס"ה: כ-20% מהתלמידים בחינוך היהודי וכ-14% מהתלמידים בחינוך הלא-יהודי הוגדרו כבעלי צרכים מיוחדים; חל שיפור עקיב בין תשס"ג לתשס"ה באקלים הבית-ספרי, אך כשליש מהתלמידים בחינוך הלא-יהודי דיווחו כי הם פוחדים להגיע לבית-הספר בגלל אלימות; בין תשס"ג לתשס"ה עלה הציון הממוצע של תלמידי כיתות ה' בחינוך היהודי ובחינוך הלא-יהודי בכל המקצועות שנבדקו; מגמה דומה נמצאה גם לגבי תלמידי כיתות ח' חוץ מאשר באנגלית; בכיתות ח' נמצא פער גדול בהישגים בין ההקבצות השונות במתימטיקה ובאנגלית; בכיתות ה' לתלמידים מבוססים בחינוך הלא-יהודי היו הישגים דומים לאלה שבחינוך היהודי, אבל הישגי התלמידים הלא-מבוססים בחינוך הלא-יהודי היו נמוכים מאוד בהשוואה לאלה של התלמידים הלא-מבוססים בחינוך היהודי.

(תלמידים; בתי-ספר יסודיים; חטיבות ביניים; הישגים לימודיים; עברית [שפת אם]; ערבית [שפת אם]; אנגלית; מתימטיקה; מדעים; אקלים בית-הספר; אלימות בבית-הספר; מורים; מנהלים; מטרות החינוך; שיטות הוראה)

053

מועמדים ללימודי תואר ראשון וללימודי תואר שני באוניברסיטאות, תשס"ו

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 2, ירושלים 2007, 79 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם הוועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

הסטטיסטיקה על מועמדים ללימודי תואר ראשון וללימודי תואר שני באוניברסיטאות נועדה לתאר את היקף הביקוש ללימודים גבוהים ואת השינויים שחלים בביקוש למקצועות השונים ולאוניברסיטאות השונות. מקור הנתונים הוא הקבצים הממוחשבים של האוניברסיטאות, שמהם עובדו נתונים על המועמדים לפי מספר ההרשמות והתוצאות הסופיות של ההרשמה (התקבלו ולומדים, התקבלו ואינם לומדים, נדחו וכו'), הרשמות ותוצאותיהן לפי מוסד, מועמדים ותלמידי שנה א' לפי תחום הלימודים, למידת המקצוע שבחרו המועמדים בעדיפות ראשונה ועוד. הפרסום כולל השוואות לנתוני שנים קודמות. יש לציין, כי אין הפרסום כולל נתונים על סטודנטים שביקשו להחליף מקצוע לימוד. כמו כן, הנתונים שבפרסום אינם מתייחסים למועמדים למוסדות אקדמיים אחרים, שלגביהם מפרסמת הלשכה נתונים בנפרד. לפיכך, תיאור היקף הביקוש ללימודים גבוהים הוא חלקי ואינו משקף את התרחבות החינוך האקדמי שחלה בשנים האחרונות.

(סטודנטים; אוניברסיטאות; מקצועות לימוד; תארים אקדמיים)

054

דגן- בוזגלו, נוגה:

הזכות להשכלה גבוהה בישראל: מבט משפטי ותקציבי

מרכז אדוה לחקר החברה בישראל, תל-אביב 2007, 59 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.adva.org.

מטרתו של דו"ח זה היא לבחון היבטים בנגישות להשכלה הגבוהה בישראל. נקודת המוצא היא הזכות להשכלה גבוהה כהגדרתה באמנה הבין-לאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות
(
ICESCR), המדגישה את המטרה של יצירת מערכת השכלה גבוהה נגישה לכל על-פי יכולת. בשנים האחרונות התרחבה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל: הוקמו מכללות ציבוריות ופרטיות, שלוחות של אוניברסיטאות בחו"ל נכנסו לישראל, ומספר הסטודנטים קפץ. נראה, כי קיימת הסכמה כללית בקרב קובעי המדיניות בנוגע לצורך בהגדלת הנגישות לחינוך גבוה, אולם קיימים חילוקי דעות בנוגע לאמצעים שיש לנקוט לשם כך. היעד של השכלה גבוהה חינם, המוזכר באמנה הבין-לאומית, אינו מוסכם כלל, וקיימת מגמה של גידול המימון הפרטי לחינוך גבוה. בפרסום נדונים היבטים משפטיים ותקציביים הקשורים לנגישות להשכלה גבוהה, ולבסוף מובאות מסקנות. בין היתר, מתוארים חוקים הנוגעים לזכות לחינוך, המדיניות החינוכית, תקציבי החינוך, אי-שוויון כבר בחינוך היסודי והעל-יסודי, ניהול ההשכלה הגבוהה בישראל, היבטים של הנגישות למוסדות ההשכלה הגבוהה השונים, מקורות סיוע לסטודנטים ועוד.

(חינוך גבוה; אוניברסיטאות; מכללות; מכינות קדם-אקדמיות; סטודנטים; מלגות; הלוואות; תקציבים; מדיניות חינוכית; חוקים; אמנות בין-לאומיות)

055

פרידמן, יואב:

חינוך-חובה-חינם או חינוך חינם שאיננו חובה

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2006.10, ירושלים 2006, 43 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

בעולם המערבי יש חלוקה ברורה לשני סוגים של חינוך ציבורי הניתן חינם: חינוך-חובה-חינם וחינוך חינם שאינו חובה. לכאורה, אין תחלופה בין השניים, שהרי העלות התקציבית היא עבור מימון החינוך ללא קשר להיותו חובה או חינם, אך לא כך הדבר: הגדלת רמת חינוך-חובה מחייבת הקצאת משאבים לחינוך עבור אוכלוסייה שאלמלא החובה להגיע לסף חינוך מסוים היתה נפלטת ממערכת החינוך; משאבים אלה הם על חשבון הרחבת חינוך חינם. במחקר הנוכחי נבחנה השאלה, כיצד להקצות תקציב חינוך ציבורי בגודל נתון בין חינוך-חובה לחינוך חינם. מהמודל שפותח עולות כמה מסקנות: קיום במקביל של חינוך-חובה וחינוך חינם הוא בדרך כלל יעיל חברתית; גודל תקציב החינוך הוא גורם חשוב באופן חלוקת התקציב בין חינוך-חובה לחינוך חינם שאינו חובה; בתקציב נמוך ההשפעה פועלת בכיוון של הרחבת חינוך-חובה, ובטווח תקציבים מסוים היא פועלת להרחבת חינוך חינם על חשבון חינוך-חובה; בתקציב נמוך, המאפשר חינוך חינם ברמה הנמוכה מהביקוש של רוב האוכלוסייה, ייתכנו מקרים שבהם האופטימום החברתי הוא השקעת כל תקציב החינוך בחינוך חובה (חינם); הגדלת תקציב החינוך פועלת להרחבת סף חינוך חינם ולהגדלת הפער בין סף חינוך חינם לסף חינוך-חובה.

(חינוך; חינוך חובה; חינוך ממלכתי; עלויות; תקציבים; מודלים כלכליים; מדיניות חינוכית)

056

 

עמרם, יאיר:

אור לילד ביישובי הנגב: תפרח, ערערה בנגב, קריית מלאכי, נתיבות וקריית גת

מינהל המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 106 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2006, 104 עמ' (עברית, סיכומים בערבית ובאנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

תכנית "אור לילד בישובי הנגב" התבצעה בחמישה יישובים: תפרח, ערערה בנגב, נתיבות, קריית מלאכי וקריית גת. היוזמה לתכנית היתה של עמותת "בית מוריה", המפעילה שירותי רווחה עבור ילדים בנגב. במסגרת התכנית, לקחו על עצמם המוסד לביטוח לאומי ועמותת "בית מוריה" לסייע בפיתוח מועדוניות יום לילדים בבתי-הספר ובגני הילדים. מטרת המועדוניות היתה להעשיר את הילדים בפעילויות חינוכיות וחברתיות. כמו כן, ניתנה להם הזנה (ארוחת צהריים) ותמיכה רגשית. התכנית פעלה בשנים תשס"ד ותשס"ה. בשנה השלישית גברו קשיי המימון והארגון של התכנית, שהיו קיימים עוד קודם. ממחקר המעקב אחר התכנית, המתואר בדו"ח הנוכחי, עולה כי רק חלק מהמטרות הארגוניות והחינוכיות של התכנית הושגו. היישובים שבהם היתה ההצלחה הגדולה ביותר, באופן יחסי, היו תפרח וערערה בנגב. יישובים אלה מאופיינים במשפחות ברוכות ילדים אך בדרך כלל ללא בעיות רב-מערכתיות. רוב הילדים וההורים הביעו שביעות רצון מהתכנית ביישובים השונים.

(ילדים; בתי-ספר יסודיים; גני ילדים; נגב; משפחות במצוקה; תכניות התערבות; העשרה לימודית; הבנת הנקרא; תמיכה חברתית; התפתחות אישית; מחקר מעקב)

057

גולדברג, צפריר; פורת, דן; שוורץ, ברוך:

בין סיפר רשמי לסיפר-נגד: תפיסות תלמידים את "העלייה הגדולה" של ראשית המדינה

"מגמות" מ"ד: 4 (ינואר 2007), עמ' 609-635 (עברית, סיכום באנגלית).

תשומת-לב מחקרית רבה מוקדשת לניתוח הזיכרון הקולקטיבי ולייצוגים ציבוריים של העבר. דיונים בנושא מתקיימים גם בתקשורת ובבתי-הספר. עם זאת, מעט נעשה כדי לבחון אם ועד כמה יש הד לזיכרון הציבורי בתודעת היחיד. במחקר זה נבחנה מידת ההתאמה של סיפר (נרטיב) של תלמידים לעומת הסיפר המופיע בספרי הלימוד. 59 תלמידי תיכון כתבו חיבורים על מדיניות "כור ההיתוך" בקליטת העלייה שאירעה בעשור הראשון למדינת ישראל (27 מהתלמידים היו ממוצא אשכנזי ו-32 ממוצא מזרחי). חיבורי התלמידים נותחו כדי לזהות תבניות עלילה, ייצוגי סוכן, מאפייני סיפר ועמדות כלפי אותה קליטת עלייה. לאחר מכן, הושוו חיבורי התלמידים למאפיינים המרכזיים של ייצוג העלייה בספרי הלימוד. נמצא, כי הסיפר שרווח בחיבורים סותר את הסיפר המופיע בספרי הלימוד וכי הוא מאופיין במבט ביקורתי על סוגיית "כור ההיתוך". עוד נמצא, כי בחיבורי התלמידים ממוצא אשכנזי היתה ביקורת חריפה יותר כלפי מדיניות הקליטה והשפעותיה מאשר בחיבורי התלמידים ממוצא מזרחי.

(קליטת עלייה; עמדות חברתיות; תלמידים; בתי-ספר תיכוניים; נרטיב [סיפור]; ספרי לימוד; חיבור [כתיבה])

058

בירנבוים, מנוחה:

מה יש לשפר ומהו ביצוע מיטבי? ניתוח מאבחן של הישגים במתמטיקה של תלמידי ישראל וסינגפור במבחן TIMSS-R לכיתות ח'

"מגמות" מ"ד: 4 (ינואר 2007), עמ' 655-672 (עברית, סיכום באנגלית).

לנוכח חשיבות הידע ומיומנויות החשיבה המתמטיות, מובא במאמר זה מידע מאבחן מניתוח ביצועיהם המתמטיים של תלמידי כיתות ח' בישראל במבחן הבין-לאומי השלישי במתמטיקה
(
Third International Mathematics and Science Study-Repeat - TIMSS-R) שנערך ב-1999. מידע זה מספק משוב על נקודות חוזק ועל נקודות הדורשות חיזוק בידע נושאי, במיומנויות ובתהליכי חשיבה מתמטית. נוסף על כך, על-פי מאפיינים אלה מוצג הפרופיל שייצג את הרף העליון שהושג במבחן זה על-ידי תלמידי סינגפור, שממוצע הישגיהם היה הגבוה ביותר מבין 38 המדינות שהשתתפו במבחן. הניתוח המאבחן נעשה על-פי המודל הפסיכומטרי Rule Space, השונה מהמודל ששימש את עורכי המבחן. לאחר הצגת פרופיל התלמיד הישראלי ופרופיל התלמיד הסינגפורי לאור הניתוח, נעשה ניסיון להבין ולהסביר את הסיבות ליתרונו של התלמיד הסינגפורי.

(תלמידים; מבחנים; מתמטיקה [הוראה]; מיומנויות; סינגפור; שיטות מחקר)

059

ראו גם:

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2006, מס' 45 (פריט מס' 001)

¨        

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 12, 2006 (002)

¨        

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2006 (003)

¨        

הקשישים בישראל: מאפיינים דמוגרפיים, חברתיים, משפחתיים וכלכליים לאורך זמן - ניתוח נתונים ממפקדי האוכלוסין והדיור, 1961-1995 (004)

¨        

ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט, 1984/85-2005 (042)

¨       

נערות בישראל: ניתוח מידע ממחקרים נבחרים (044)

¨        

דיווחים ראשונים מפרויקט "תצפית למגזר השלישי: האתגר – הרחבת השירותים ושיפורם; הקושי – גיוס משאבים (046)

¨        

ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, 1989-2005 (062)

¨        

סקר מסחר, שירותים, תחבורה ותקשורת, 2002 (063)

¨        

השקעה בחינוך ככלי להגברת הניידות החברתית בישראל (083)

¨        

הרשויות המקומיות בישראל, 2004 (095)

¨        

אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה, 2003 (096)

¨        

כלים לעידוד ההתיישבות באזורי עדיפות לאומית: בחינת כלים קיימים והצעת כלים חדשים - דו"ח מסכם (098)

¨        

בני נוער בתמרה: איתור צרכים כבסיס לתכנון שירותים (099)

¨        

השפעת מתן חינוך טרום חובה חינם על היצע העבודה של אמהות ערביות: ממצאים מניסוי טבעי (123)

¨        

שילוב נכים בקהילה (125)

¨        

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, 2006 (130)

¨        

תמונת מצב חברתית – 2006 (131)

¨        

 

 

ז. חקלאות ומשק המים

פרסומים

שטרנליכט, רפאל:

מדדים נבחרים ומאפיינים בפעילות מגזר החקלאות בשנת 2006 (ינואר-דצמבר) עדכון

הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ראשון-לציון 2007, 23, בשיתוף עם החטיבה להתיישבות, הסוכנות היהודית. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moag.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים כלכליים רבים על המגזר החקלאי בשנת 2006. נתונים אלה הם בתחומי מדדי המחירים לצרכן ולתשומות חקלאיות, פערי תיווך קמעונאיים ועוד. הנתונים מוצגים בהשוואה לשנים קודמות. בין הממצאים: ערך הייצור החקלאי הסתכם ב-2006 ב- 19.68 מיליארדי ₪, בהשוואה ל-19.64 מיליארדי ₪ ב-2005; ערך הייצוא החקלאי הסתכם ב-1,029.3 מיליוני $, בהשוואה ל-1,027.1 מיליוני $ ב-2005; ההתייקרות המצטברת של התוצרת החקלאית הסתכמה ב-2006 בכ-7.3%, בעוד שמדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1%; מדד התשומות בחקלאות עלה ב-3.3%, לאחר עלייה של 2.3% ב-2005; בתוצרת החקלאית ליצוא, בלטה ירידה של 16.8% ביצוא הדרים ושל 13.4% ביצוא פרחים וצמחי נוי, זאת לעומת עלייה של 15.7% ביצוא ירקות, תפוחי-אדמה ומקשה; במדד התשומות בענפי הצומח היתה עלייה של 3.5%, בהמשך לעלייה של 5.5% ב-2005; במדד התשומות בענפי בעלי החיים היתה עלייה של 3%, לעומת ירידה של 1.8% ב-2005.

(חקלאות; גידולים צמחיים; ירקות; פירות; פרחים; בעלי חיים; מים; מדד מחירים; ייצוא)

060

Kimhi, Ayal; Rubin, Ofir D.:
Assessing the Response of Farm Households to Dairy Policy Reform in Israel
Department of Agricultural Economics and Management, Hebrew University, Discussion Paper No. 15, Rehovot 2006, 19 pages. The publication appears also on the Department’s Website: http://departments.agri.huji.ac.il/economics/indexe.html.

ב-1999 הונהגה רפורמה במשק החלב בישראל. מטרת הרפורמה היתה לסייע למשקים להתמודד עם פתיחת השוק למוצרי חלב זולים במסגרת הסכמי הסחר הבין-לאומיים מצד אחד ועם תקנות סביבתיות מחמירות מצד שני. זאת, באמצעות: מתן אפשרות למכירת המכסות לעידוד סגירת משקים לא-יעילים והרחבתם של משקים יעילים, כמו גם יצירת שותפויות בין יצרנים; סבסוד השקעות בתשתיות של משקים, הנחוצות להגדלת יכולת הייצור ולעמידה בתקנות הסביבתיות; הפחתה הדרגתית במחיר החלב למשקים לעידוד יעילות. בעבודה זו נבדקה תגובתם של משקים משפחתיים לרפורמה. מקור הנתונים העיקרי הוא מִפְקָד משקי חלב משפחתיים שנערך עבור מועצת החלב בין דצמבר 2000 לאפריל 2001. מידע נוסף נאסף מרישומי מועצת החלב ואיגוד מגדלי הבקר. נמצא, כי הרפורמה אטרקטיבית עבור משקים חזקים, בעוד שמשקים חלשים ייעלמו עם הזמן; משקים ללא דור המשך, שבעליהם מבוגרים, ימשיכו לפעול ללא השתלבות ברפורמה. בסוף העבודה מובאות מסקנות והמלצות.

(חלב; חקלאים; מדיניות חקלאית; רפורמה)

061

 

ראו גם:

ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, 1989-2005 (פריט מס' 062)

¨        

השפיעה במעיין הדן – מודל לניתוח הספיקה (106)

¨        

שאריות של תרכובות ממקור תרופתי במכוני טיהור שפכים (107)

¨        

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2004-2005 (111)

¨        

Rural Tourism: Development, Public Intervention and Lessons from the Israeli Experience (147)

¨        

 

ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

פרסומים

ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, 1989-2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1285, ירושלים 2007 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים סיכום ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי לשנים 1989-2002 ואומדנים מוקדמים לשנים 2003-2005. סיכום ההוצאה הלאומית למו"פ מהווה חלק מחשבונות לוויין, שנועדו להשלים את החשבונות הלאומיים הבסיסיים. חשבונות הלוויין מרכזים במסגרת אחת את ערך הסחורות והשירותים שיוצרו על-ידי ענפים שונים למטרה מסוימת, ומציגים את השימושים בסחורות ובשירותים ואת מימונם לפי מגזרים. בלוחות מובאים נתונים על ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי, לפי מגזר מבצע ומגזר מממן המגזר העסקי (כולל מפעלים פרטיים וממשלתיים ויחידות שיש להן אופי עסקי), הממשלה (כולל משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, המוסד לביטוח לאומי, מלכ"רים ציבוריים ורשויות מקומיות), מלכ"רים פרטיים ומוסדות להשכלה גבוהה במחירים שוטפים ובמחירים קבועים והשינויים באחוזים. כן מובאים סיכומים על הוצאות משרדי הממשלה לפי סוג ההוצאה ויעדיה ועל הוצאות מלכ"רים לפי התחום המדעי. בסוף הפרסום מוצגים מספר לוחות שבהם השוואות של ההוצאות למו"פ אזרחי בישראל ובמדינות החברות ב- OECD הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח. כן מובאת השוואה של ההוצאות למו"פ בענפי התעשייה בישראל.

(הוצאה לאומית; מחקר ופיתוח; טכנולוגיה; תעשייה; אנרגיה; חקלאות; תשתיות; מדע; שירותי רווחה; אוניברסיטאות; משרדי ממשלה; מלכ"רים)

062

סקר מסחר, שירותים, תחבורה ותקשורת, 2002

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 25, ירושלים 2006, 106 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם על-גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

מטרתו של הסקר הנוכחי היתה לאמוד את התפוקות ואת התפלגות התשומות בענפי המסחר, השירותים, התחבורה והתקשורת. הסקר התבסס על תת-מדגם מתוך המדגם ששימש לנתונים על עוסקים ופדיון על-פי מס ערך מוסף (ראו חוברת 137, פריט 121). אוכלוסיית העוסקים הפעילים שהתקבלה מקבצי מס ערך מוסף כללה עוסקים המעסיקים שכירים ועוסקים עצמאיים מהמגזר העסקי (אין אוכלוסייה זו כוללת מלכ"רים, מוסדות ממשלתיים ורשויות מקומיות). הענפים שנחקרו במסגרת הסקר הם: כל ענפי המסחר, מסעדות ושירותי אוכל, שירותי תחבורה ואחסנה, שירותי תקשורת, תיווך פיננסי וסוכני ביטוח, נדל"ן, שירותים עסקיים, שירותי חינוך עסקיים, שירותי בריאות וסעד עסקיים ושירותים חברתיים, אישיים ואחרים. בפרסום מוצגים נתונים על הפדיון, התפוקה, התמורה לעבודה והתוצר לפי ענף ראשי. כמו כן, מובאים לוחות הכוללים נתונים על המועסקים, הפדיון ו/או התפוקה, התוצר והתמורה לעבודה לפי קבוצות גודל של פדיון לעוסק וקבוצות גודל של מספר מועסקים לעוסק. מן הנתונים עולה, כי בענפים שנכללו בסקר הועסקו כ-53.3% מכלל המועסקים במשק וכי התוצר של אותם ענפים היווה כ-42.9% מסך התמ"ג של המשק במחירי 2002.

(מסחר; שירותים; עסקים; תעסוקה; תחבורה; תקשורת; דואר; מסעדות; נדל"ן; ביטוח; שירותי חינוך; שירותי בריאות; שירותים חברתיים; פדיון; תשומה-תפוקה)

063

מאזן התשלומים של ישראל, ינואר-ספטמבר 2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 4, ירושלים 2007 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצג מאזן התשלומים של ישראל ומצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל בינואר-ספטמבר 2006. הפרסום כולל 12 לוחות, לפי הפירוט הבא: מאזן התשלומים – סיכום; החשבון השוטף; סחר סחורות; סחר שירותים; הכנסות; העברות שוטפות והעברות הון; התאמות נתוני סחר חוץ להגדרות מאזן התשלומים; התפלגות יצוא ויבוא שירותים אחרים, לפי ענפי כלכלה; יצוא שירותי תיירות, לפי ארץ אזרחות; החשבון הפיננסי; הנכסים וההתחייבויות של המשק בחו"ל; שינויים בחובות לחו"ל, לפי מגזרים. בין הממצאים: העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ברבע השלישי של 2006, לאחר ניכוי עונתיות, ב-2.4 מיליארדי דולר (שני מיליארדי דולר ברבע הראשון ו-1.8 מיליארדי דולר ברבע השני); חשבון הסחורות והשירותים הסתכם, לאחר ניכוי עונתיות, ב-0.4 מיליארדי דולר, לאחר עודף של 0.6 מיליארדי דולר ברבע השני; יצוא הסחורות והשירותים הסתכם ברבע השלישי של 2006 ב-15.6 מיליארדי דולר, ויבוא הסחורות והשירותים הסתכם ב-15.2 מיליארדי דולר.

(מאזן תשלומים; מסחר בין-לאומי; שירותים)

064

סקר החברות והעסקים: הרביע הרביעי של 2006

מחלקת המחקר, בנק ישראל, ירושלים 2007, 23 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

סקר רבע-שנתי זה מבוסס על שאלון לחברות ולעסקים בענפי המסחר, התעשייה, הבנייה, השירותים העסקיים, המלונאות, התחבורה והתקשורת. בסקר, מתבקשות החברות לדווח על כיווני השינויים בפעילותן בפרמטרים השונים ולציין את עוצמת השינוי. הסקר מתייחס להתפתחויות בפועל ברבע הנחקר, תוך השוואה לרבעים קודמים וציפיות לרבע הבא. בין הממצאים: ברבע הרביעי של 2006 התגברה הפעילות במשק, לאחר עליות מתונות יותר ברבע הקודם בעקבות מלחמת לבנון השנייה. הפירוט לפי ענפים: תעשייה – עליות במכירות ליצוא ולשוק המקומי וצפי להמשך המגמה ברבע הבא; מסחר – עליות במכירות וצפי לעליות נוספות ברבע הבא; שירותים עסקיים – עלייה בפדיון, מפעילות בישראל ובחו"ל, וצפי להמשך המגמה ברבע הבא; בתי מלון – ירידה קלה בפעילות בהשוואה לרבע המקביל אשתקד, והצפי הוא להמשך הירידה גם ברבע הבא; בנייה – עלייה בפעילות וצפי להמשך המגמה ברבע הבא; תחבורה ותקשורת – מגמה מעורבת בפעילות וצפי לעלייה ברבע הבא. ההערכה הממוצעת של החברות לגבי האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים היא 2% (2.4% ברבע הקודם). שער החליפין הצפוי בעוד 12 חודש הוא 4.43 ₪ לדולר (4.56 ₪ ברבע הקודם).

(חברות עסקיות; תפוקה; פידיון; ייצוא; מסחר; תעשייה; בנייה; שירותים; תיירות; תחבורה; תקשורת; תעסוקה; מחירים; אינפלציה; שער חליפין)

065

דו"ח האינפלציה, 2006: המחצית השנייה

בנק ישראל, ירושלים 2007, 42 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

דו"ח האינפלציה מתפרסם אחת לחצי שנה במסגרת מעקב אחר התפתחות האינפלציה. הדו"ח כולל סקירה של הרקע והגורמים להתפתחות המחירים, ההתפתחויות הצפויות והמדיניות הנדרשת לעמידה ביעדי האינפלציה. בין הממצאים: במחצית השנייה של 2006 ירדה האינפלציה ב-1.7%, לאחר עלייה של 1.6% במחצית הראשונה. במהלך שנת 2006 כולה ירדה האינפלציה ב-0.1%. הגורמים העיקריים לירידת המחירים בתקופה זו היו ירדה חדה במחירי האנרגיה וייסוף שער השקל מול הדולר. ייסוף זה הושפע מהיחלשות הדולר בעולם ומחוסנו של המשק הישראלי, שהתבטא, בין היתר, בעודף גדול בגירעון השוטף של מאזן התשלומים וביבוא הון. בתחילת המחצית השנייה של 2006 הועלתה הריבית ב-0.25%, ובהמשך היא הורדה בשיעור מצטבר של 1%. בסוף שנת 2006 עמדה ריבית בנק ישראל על 4.5%. האינפלציה הצפויה ב-2007, על-פי סקר החברות של בנק ישראל ועל-פי הערכות החזאים, היא בתחום יעד יציבות המחירים (1%-3%).

(אינפלציה; מחירים; שער חליפין; ריבית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

066

הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב: סקירה שנתית, 2006

הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב, תל-אביב 2007, 31 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבורסה: www.tase.co.il.

בסקירה זו מוצגות ההתפתחויות שאירעו ב-2006 בשוק ניירות-הערך. שוק המניות התאפיין בעליות שערים בשיעור של כ-8%. מדד תל-אביב 25 עלה בכ-14%, ומדד תל-אביב 100 עלה בכ-15%. מחזור המסחר היומי במניות הגיע לכ-1.5 מיליארדי ₪, עלייה של כ-45% לעומת 2005. שערי איגרות-החוב עלו בכ-4.5%, במונחים ריאליים, ומחזור המסחר היומי הממוצע באיגרות-חוב הגיע לשיא של כ-1.6 מיליארד ₪, עלייה של כ-20% לעומת 2005. מניות הבנקים עלו בכ-5% בלבד. מדד תל-טק 15 ירד בכ-8%, ומדד נדל"ן 15 עלה בכ-75%. נמשך הצמצום בגיוס ההון הממשלתי נטו (2 מיליארדי ₪ - ירידה של כ-60% לעומת 2005). סך גיוסי ההון של המגזר הפרטי באמצעות איגרות-חוב ירד לכ-42 מיליארדי ₪ (45 מיליארדי ₪ ב-2005). הנפקת מניות לציבור הסתכמה בכ-5.2 מיליארדי ₪, לעומת כ-6.6 מיליארדי ₪ ב-2005. בשוק הנגזרים נרשמה עלייה של 20% במסחר באופציות על מדד תל-אביב 25 ועלייה קלה במסחר באופציות הדולריות. מחזור המסחר היומי בשוק המק"מ הסתכם בכ-780 מיליוני ₪ (665 מיליוני ₪ ב-2005). יתרות המק"מ שבידי הציבור הסתכמו בכ-95 מיליארדי ₪ (84 מיליארדי ₪ ב-2005).

(בורסה; ניירות-ערך; מניות; איגרות-חוב)

067

אלדור, רפי; מלניק, רפי:

שוק המניות כאינדיקטור מוביל של כלכלת ישראל

"הרבעון לכלכלה", 53: 3 (ספטמבר 2006), עמ' 554-565 (עברית, סיכום באנגלית).

המחקרים האמפיריים הבוחנים את הקשר שבין הפעילות הכלכלית הריאלית לבין התנהגות שערי המניות מבוססים על הרעיון שמחירי המניות משקפים את ציפיות המשקיעים לגבי משתנים כלכליים המשפיעים על תזרים המזומנים העתידי של החברות. כמו כן, בשוק יעיל ומשוכלל מחירי המניות מפנימים את כל המידע הציבורי הרלוונטי, הכולל הערכה של רווחיות החברות בעתיד. בדרך כלל, ככל שהרווחיות הצפויה גבוהה יותר, מחיר המניה גבוה יותר. לפיכך, עלייה במדד המניות לאורך זמן עשויה להצביע על ציפייה לעלייה ברווחיות החברות הנובעת משיפור המצב הכלכלי. אם ציפיות אלו הן נכונות בממוצע, התשואות של מדד המניות יהיו בעלות מתאם חיובי עם הביצועים העתידיים של החברות, כלומר תשואת מדד המניות תיתן תחזית טובה לגבי התוצר במשק. במחקר הנוכחי נבחנה ההובלה של שוק המניות מתחילת 1995 עד תחילת 2004. מסקנת המחקר היא, כי שוק המניות בישראל מתפקד כאינדיקטור מוביל לכלכלת ישראל, כפי שקורה במשקים מערביים אחרים.

(בורסה; מניות; חברות עסקיות; רווחיות; מחזור עסקים; צמיחה כלכלית)

068

בניטה, גולן; לוי, חיים:

פוטנציאל ההשפעה של ביטול אפליית המס בין ניירות-ערך ישראליים לניירות-ערך זרים על הרכב תיק הנכסים של הציבור

"הרבעון לכלכלה", 53: 3 (ספטמבר 2006), עמ' 566-603 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבדק, במסגרת מודל של תיקי השקעות, כיצד הנהגת הרפורמה במס – ביטול אפליית המס בין ניירות-ערך ישראליים לניירות-ערך זרים – עשויה להשפיע על הרכב תיק הנכסים של הציבור ובמיוחד על ההשקעות בניירות-ערך זרים. כן נבדק האם ובאיזו מידה נשקף איום ליציבות שוק ההון ושוק מטבע החוץ בעקבות הנהגת הרפורמה. השפעת הרפורמה נבחנה בנפרד עבור משקיעים מוסדיים ועבור משקיעים פרטיים. בבחינת דפוסי ההשקעה בפועל של המשקיעים בישראל נמצא, כי קיימת נטייה חזקה הן של המשקיעים המוסדיים והן של המשקיעים הפרטיים להשקיע במניות מקומיות, למרות הכדאיות להשקיע בחו"ל. נטייה דומה לא נמצאה בהרכב תיק האג"ח של המשקיעים. עוד עולה מן המחקר, כי עיקר השפעת הרפורמה במס צפויה להתבטא בגידול ההשקעות של המשקיעים המוסדיים והפרטיים באג"ח זרות. ההבדל בעוצמת ההשפעה של הרפורמה קשור לנטייה החזקה של המשקיעים להשקיע במניות מקומיות ולעלייה בכדאיות ההשקעה באג"ח זרות בעקבות הרפורמה. עוד נמצא, כי הרפורמה צפויה להשפיע יותר על המשקיעים המוסדיים מפני שאפליית המס משמעותית יותר עבורם. תהליך התאמת התיקים צפוי להתפרס על פני מספר שנים.

(שוק ההון; מניות; איגרות-חוב; השקעות; מיסוי; רפורמה; חוקים)

069

קוסנקו, קונסטנטין:

תופעת ה"עדר" בהמלצות האנליסטים: עדויות משוק ההון הישראלי

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2007.01, ירושלים 2007, 30 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו נבדקה "תופעת ה"עדר" בתחזיות אנליסטים ב-1999-2004. נמצא, כי חלוקת ההמלצות של האנליסטים לשתי תת-קבוצות לפי עיתוי ההמלצה הכרחית, בשנותה את המסקנות לגבי קיומה של "תופעת העדר" בחיזוי מחירי המניות. נוסף על אופטימיות רבה בהמלצות האנליסטים, המתבטאת באחוז גבוה של המלצות קנייה (72% בממוצע), תחזיות מחירי היעד של המניות מאופיינות בנטייה להתכנס לקונצנזוס השורר בשוק. מסקנה זו עולה מאפיון ההמלצות לפי עיתוי פרסומן: המלצות המפורסמות במועד לא-תלוי (45%) מאופיינות בהטיית-יתר ובהתבדרות מהקונצנזוס. לעומתן, המלצות המתפרסמות בעיתוי זהה או שייכות לאותו אשכול זמן (37%) מתקבצות כלפי הקונצנזוס ומצביעות על "תופעת העדר" בחיזוי מחירי היעד. לפי הניתוח, "תופעת העדר" גוברת ככל שתמריץ ההטיה קטן וככל שעולה מספר הממליצים באשכול. אחת ממסקנות המחקר היא, כי ההסדרה החדשה בתחום האנליזה הפיננסית בישראל, המתמקדת בחשיפת אופן פעילותם של האנליסטים, היא הכרחית אך אינה מספיקה.

(שוק ההון; בורסה; מניות; ניבוי)

070

שדה, אורלי:

הגורמים המשפיעים על תוצאות מכרזי המק"ם

"סקר בנק ישראל", מס' 79 (דצמבר 2006), עמ' 173-185. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

במחקר זה נבדק האם הפעילות בשוק המק"ם העתידי (מועד הפקיעה של החוזים) משפיעה על תוצאות המכרז בנכס הבסיס. נתוני המחקר, כללו את עקומות הביקוש המצרפיות של יותר מ-400 מכרזי מק"ם שנערכו בין ינואר 1998 לדצמבר 2002. המחקר התמקד ב-391 הנפקות שבהן הסדרה לא הונפקה לראשונה והיא נסחרה במקביל למכרז בשוק המשני. כן נאסף מידע על עיתוי הפקיעה של חוזי המק"ם. בין הממצאים: רכישת מלווה המדינה במכרזי בנק ישראל היתה, בממוצע, זולה יותר מרכישתו בעת סיום המכרז בשוק המשני; הגורמים המשפיעים באופן חיובי על ההפרש בין התשואה הממוצעת במכרז או תשואת שיווי המשקל במכרז לבין המחיר בשוק המשני הם האינפלציה הצפויה והטווח לפדיון של המלווה; אין השפעה של מועדי פקיעת החוזים למסירה עתידית על הפרמיות במכרזי המק"ם; הגורמים המשפיעים באופן חיובי על הכמות המבוקשת במכרז הם מספר הימים עד הפדיון והכמות המוצעת, והאינפלציה הצפויה משפיעה על כמות זו באופן שלילי; אין קשר מובהק סטטיסטית בין מועדי פקיעת החוזים למסירה עתידית לבין הכמות המבוקשת במכרזים.

(שוק ההון; איגרות-חוב; מלווה קצר-מועד)

071

אילק, אלכס; סוחוי, טניה; קליין, ניר:

אמידת הפרמיה הגלומה בתשואות המק"ם

"סקר בנק ישראל", מס' 79 (דצמבר 2006), עמ' 3-36. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

במחקר זה נבחנה התפתחות הפרמיה הגלומה בעקום תשואות המק"ם ל-12 חודשים בתקופה 1992-2002, שהיא תקופה של דיסאינפלציה הדרגתית, שבסופה הושגה יציבות מחירים. פרמיה זו, שאינה משתנה נצפה אלא נגזרת מהתשואות העתידיות על המק"ם, נאמדה בכמה שיטות, שאחת מהן מאפשרת לפרמיה הנאמדת להגיב על אי-הוודאות כפי שהיא משתקפת בשונות התשואה העתידית העודפת. נמצא, כי בתהליך הדיסאינפלציה אופיינה הפרמיה במגמת ירידה, בהתאם לירידה בסיכון האינפלציה. מסוף 2000 עד סוף 2002 שבה הפרמיה ועלתה. כן נבחנו הגורמים הבאים שהשפיעו על התפתחות הפרמיה: הפער בין האינפלציה ליעד האינפלציה, פער הריביות בין המשק הישראלי לחו"ל, השינוי בשיעור החזקת המק"ם בידי הציבור, השינויים בריבית בנק ישראל וסטיית התקן של שינויים אלה.

(שוק ההון; מלווה קצר מועד; אינפלציה; ריבית; ציפיות)

072

אילק, אלכס:

מודל חודשי להערכת האינפלציה והמדיניות המוניטרית בישראל

המחלקה המוניטרית, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2006.04, ירושלים 2006, 30 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

במאמר זה מוצג מודל מבני חודשי להערכת האינפלציה והמדיניות המוניטרית בישראל. המודל כולל משוואות מבניות המתבססות על עקרונות ניאו-קיינסיאניים של משק קטן ופתוח, אך הדגש הוא על מדידות אמפיריות, המאפשרות גמישות בבחירת הספציפיקציה של המשוואות. נוסחו שלוש משוואות: משוואת הדיור (לרכיב זה יש מאפיינים ייחודיים ורובו צמוד לשער החליפין של השקל מול הדולר), משוואת ההלבשה וההנעלה (רכיב המאופיין בתנודתיות רבה בשל גורמים עונתיים) ומשוואה הכוללת את רכיבי מדד המחירים לצרכן האחרים חוץ מאשר פירות וירקות. במודל זה המדיניות המוניטרית משפיעה על האינפלציה בשלושה ערוצים: ערוץ שער החליפין, ערוץ הריבית הריאלית וערוץ הציפיות. המודל יכול לשמש הן לתחזית של האינפלציה והן לניתוח המדיניות המוניטרית: גזירת הריבית הנדרשת להשגת יעד האינפלציה וכן תוואי של משתנים חשובים אחרים, שביניהם הציפיות לאינפלציה, פער התוצר וקצב הפיחות של שער החליפין.

(מודלים כלכליים; אינפלציה; שער חליפין; ריבית; מדד המחירים לצרכן; תחזית)

073

ברנע, עמי; ג'יברה, יוסי:

שינויים במדיניות המוניטרית, במדיניות שער החליפין ובמנגנון התמסורת בישראל

"סקר בנק ישראל", מס' 79 (דצמבר 2006), עמ' 87-138. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

במאמר זה מוצג מודל מקרו-כלכלי למשק קטן ופתוח בעל משטר של שער חליפין נייד, שבו המדיניות המוניטרית מתבססת על כלל תגובה בנוסח כלל טיילור, ובטווח הקצר התוצר נקבע על-פי הביקושים. נעשה שימוש במודל זה כמסגרת לאמידת מודל רבעוני של המשק הישראלי ב-1990-2002. שברים אלה, המבדילים בין שלושה משטרי מדיניות, קשורים לעליית שנאת הסיכון של מעצבי המדיניות המוניטרית ביחס לעליית האינפלציה ולמעבר ההדרגתי למשטר של שער חליפין נייד. בסימולציות נמצא, כי הידוק המדיניות המוניטרית הביא לירידת האינפלציה במחיר של הגדלת פער התוצר. מפונקציות תגובה על זעזועים נמצא, כי יכולתו של בנק ישראל להשפיע על המחירים בטווח הקצר התחזקה לאחר 1997 ולוותה בתנודתיות רבה יותר של הריבית הנומינלית. לאחר 1997 גברו גם תנודות האינפלציה הבו-זמנית עקב זעזועים בשער החליפין הנומינלי ובפער התוצר, אך בטווח הארוך קטנה התנודתיות הודות למדיניות מוניטרית תקיפה שהשפיעה על הלחצים האינפלציוניים.

(מדיניות מוניטרית; אינפלציה; שער חליפין; ריבית; שכר; מודלים כלכליים)

074

לביא, יעקב; פרידמן, עמית:

שער החליפין הריאלי וסחר החוץ של ישראל

"סקר בנק ישראל", מס' 79 (דצמבר 2006), עמ' 37-86. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

במחקר זה נעשה נבדקו הגורמים שהשפיעו על המגמות ארוכות הטווח של שער החליפין הריאלי, הייצוא והייבוא, והגורמים שהשפיעו על תנודתיות משתנים אלה בטווח הקצר. הבדיקה התייחסה ל-1973-2004 והתבססה על מודל של משק קטן ופתוח. בין הממצאים: מגמת הייצוא מוסברת באמצעות המחיר היחסי ומשתני ההיצע – פריון הייצור בענפים הסחירים, כוח העבודה ומלאי ההון. בהסבר מגמת שער החליפין הריאלי נמצאה חשיבות רבה לפריון הייצור וגם לשיעור ההשקעה בתוצר. הייבוא מוסבר באמצעות המחיר היחסי ומשתני הביקוש – התוצר ושיעור ההשקעה. מהממצאים עולה, כי למשתני הביקוש, כגון השינוי בהיקף הסחר העולמי והשינוי בתוצר לנפש, יש השפעה על התנודות של המשתנים המסבירים בטווח הקצר, כך שבאופן כללי מתקבלת תמונה דומה לזו הנגזרת מהתיאוריה הכלכלית, כאשר משתני ההיצע הם הבולטים בקביעת המגמות לטווח ארוך ומשתני הביקוש משפיעים בעיקר על השינויים בטווח הקצר. עוד נמצא, כי למחיר היחסי של הייצוא יש השפעה הולכת ופוחתת על הייצוא בטווח הקצר, בניגוד להשפעת המחיר היחסי על הייבוא.

(שער חליפין; ייבוא; ייצוא; תעשייה; ייצור; מחירים; מודלים כלכליים)

075

רז, איל:

דירוג האשראי של ישראל – עלה נעלה?

"מבט לאומי" (בהוצאת בנק לאומי לישראל בע"מ), גיליון יוני 2006, עמ' 15-16.

דירוג האשראי של מדינה מבטא את דרגת הסיכון שלה כלווה בשווקים הבין-לאומיים. מכאן, שהדירוג מהווה אינדיקציה חשובה המשפיעה על פער הריבית שמדינות נדרשות לשלם בשוקי הכספים הבין-לאומיים מעבר לריבית המהווה "סמן" (benchmark). בדרך כלל, מדובר בריבית על איגרות-חוב של ממשלת ארצות-הברית הנחשבות "חסרות סיכון" בכל הקשור לאי-פירעון. רמת הסיכון שהמלווים רואים בפניהם משתקפת בריבית המשולמת על ההלוואות. כמו כן, דירוג האשראי מהווה מדד למידת החוסן הכלכלי של המשק, ולכן יש לו השפעה על החלטותיהן של וועדות השקעה בעולם בנוגע לניתוב ההשקעות לפי מדינות. העלאת דירוג האשראי של מדינה (וכן תחזית דירוג חיובית) יכולה להשפיע על משקיעים זרים שיראו בכך כר נוח יותר להשקעות. לכך יש השפעות מקרו-כלכליות, כפי שקרה באחרונה לאחר ההודעה של מכירת חברת "ישקר" לחברה בשליטתו של וורן באפט בכ-4 מיליארדי דולר. משק קטן ופתוח כמו זה של ישראל צפוי להיות מושפע מעסקה גדולה זו הן מבחינת גידול בהכנסות ממיסים וצמצום הגירעון בתקציב והן מבחינת ציפייה להתחזקות השקל.

(אשראי; ריבית; גירעון [תקציב]; השקעות; צמיחה כלכלית)

076

ריבון, סיגל:

שינויים במלאי, מחזורי עסקים ומגבלות פיננסיות: ניתוח באמצעות נתוני סקר החברות

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2006.08, ירושלים 2006, 33 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.boi.gov.il.

בעבודה זו נבחנת ההשקעה במלאי של חברות תעשייה בישראל. מקור הנתונים לעבודה הוא סקר החברות של בנק ישראל, הנערך מדי רבע שנה. מתשובותיהן של החברות אפשר ללמוד על השינוי במלאי חומרי הגלם ובמלאי המוצרים שלהן יחסית לרבע הקודם, על הפעילות הכלכלית של החברה ועל המגבלות העומדות בפניה. במסגרת העבודה, נבחנו תוצאות הסקר החל מהרבע הראשון של 1991 עד הרבע השלישי של 2005 (נתונים לגבי המגבלה הפיננסית של החברה קיימים רק מ-2002), כאשר המדגם בפועל כלל כ-260 חברות לרבע (אשר ענו על כל השאלות הרלוונטיות, מתוך כ-300-400 חברות המשתתפות בסקר). בין הממצאים: חברות קטנות ופרטיות סובלות יותר מאחרות ממגבלות מימון, במיוחד בתקופות של מיתון כלכלי; גידול במכירות ובהזמנות ברבע הנוכחי תורם להגדלת המלאי ולהקטנת קשיי המימון; ריבית גבוהה יותר נוטה לצמצם את מלאי חומרי הגלם; גאות בפעילות הכלכלית של המשק נוטה להגדיל את המלאי; חברות קטנות נוטות להחזיק פחות מלאי; חברות מייצאות נוטות להחזיק יותר מלאי מוצרים; לחברות המנפיקות בחו"ל יש פחות קשיי מימון.

(חברות עסקיות; תעשייה; חומרי גלם; השקעות; מימון; ריבית; מחזורי עסקים)

077

מדד "100" יצואני הסחורות המובילים בתעשייה הישראלית: רבעוןIII/2006

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2007, 5 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

מדד "100 יצואני הסחורות המובילים" נועד לזהות שינויים בייצוא הסחורות של ישראל ולקדם שתי מטרות עיקריות: 1) הספקת מידע רצוף ועדכני על התפתחות הייצוא של היצואנים המובילים, איתור חסמים ושינויים בנוגע לכיווני הייצוא וסיוע למשרד התמ"ת בגיבוש מדיניות בתחום הייצוא; 2) סיוע למשרד בבניית תכניות וכלים להגברת הייצוא בקרב חברות מייצאות בהתבסס על המידע לגבי היצואנים המובילים. המדד מחולק לחמישה תחומים: סך הייצוא של 100 היצואנים המובילים; הייצוא לפי רמות טכנולוגיות; הייצוא לפי שלושת אזורי הסחר העיקריים (צפון אמריקה, אירופה ואסיה); הייצוא לפי גודל המפעלים; הייצוא לשבע מדינות-יעד שנקבעו לקידום הייצוא – ברזיל, הודו, וייטנאם, סין, קוריאה, רוסיה ומקסיקו. מהממצאים לגבי הרבע השלישי של 2006 עולה, כי סך הייצוא של 100 היצואנים המובילים עמד על 4.27 מיליארדי $ - ירידה של 18% ביחס לרבע הקודם ושל 7.3% ביחס לרבע המקביל ב-2005. כ-65% מהייצוא היה של ענפי טכנולוגיה עילית.

(ייצוא; מסחר בין-לאומי; חברות תעשייתיות)

078

התוכנית לכלכלה וחברה, איגרת 2: סיכום הכנס השנתי של התוכנית לכלכלה וחברה, דצמבר 2005

מכון ון ליר בירושלים, ירושלים 2006, 95 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.vanleer.org.il.

התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים הוקמה במטרה לעורר דיון סביב נושאים בתחומי הכלכלה והחברה שלא תמיד זוכים לתשומת-לב ראויה. התוכנית פועלת כמסגרת למחקר כלכלי-חברתי, שנעשים בה מחקרים ונכתבים ניירות עמדה תוך שימוש במתודות מקובלות. משתתפי התוכנית הם אנשי אקדמיה, בכירים במשק הישראלי וחוקרים במדעי החברה. בפרסום הנוכחי מקובצות ההרצאות שניתנו בכנס הראשון של התוכנית, שהתקיים בדצמבר 2005. אלו הן ההרצאות:

079

אי-השוויון בחלוקת ההכנסות בישראל, 1967-2003 (יצחק ספורטא, סאלם אבו זאיד ודותן לשם), עמ' 11-14.

080

האיגוד המקצועי וגידול אי-השוויון הכלכלי בישראל, 1970-2003 (טלי קריסטל, ינון כהן וגיא מונדלק), עמ' 15-16.

081

תקציב המדינה ואי-השוויון בשנים 2001-2006 (לאה אחדות, מירי אנדבלד, צבי זוסמן ורפאלה כהן), עמ' 17-21.

082

השקעה בחינוך ככלי להגברת הניידות החברתית בישראל (מישל סטרבצ'ינסקי), עמ' 22-25.

083

הגורמים להעמקת אי-השוויון (ז'ק סילבר), עמ' 26-28.

084

להחליף את הפנס במקום לחפש מתחתיו: על הצורך במחקר תיאורטי בכלכלת עבודה (יוסף זעירא), עמ' 29-32.

085

מחשבות אחדות על הסיכויים להשגת שוויון בכלכלת שוק (ג'ון א' רומר), עמ' 33-51.

086

יישור מגרש המשחקים: איך להגיע לשוויון הזדמנויות? (משה יוסטמן), עמ' 52-54.

087

שלוש אסטרטגיות פעולה ליישום המודל הסקנדינבי בישראל (יוסי יונה), עמ' 55-61.

088

הפנסיה לאן? (רמי יוסף ואביה ספיבק), עמ' 62-68.

089

מדיניות ממלכתית: מרווחה לרווח (פרנסיס רדאי), עמ' 69-72.

090

האבטלה בישראל וצעדי מדיניות אפשריים: הממצאים העיקריים (נטליה פרסמן ואריה ארנון), עמ' 73-82.

091

שוק העבודה בעידן הגלובליזציה: אתגר למדיניות המאבק בעוני (ניצה קסיר), עמ' 83-87.

092

מערכת מס ההכנסה השלילי הרצויה בישראל (עדי ברנדר ומישל סטרבצ'ינסקי), עמ' 88-90.

093

קווים למדיניות מתערבת פעילה בשוק העבודה (חיים פרשטמן), עמ' 91-94.

(מחקר בכלכלה; צמיחה כלכלית; אי-שוויון חברתי; שוק העבודה; תעסוקה; אבטלה; עוני; שכר; מס הכנסה; פנסיה; חלוקת ההכנסות; תיאוריות בכלכלה; מדיניות כלכלית; מדיניות חברתית; תקציבים)

094

ראו גם:

בינוי, 1975-2005 (פריט מס' 010)

¨        

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית, אוקטובר-דצמבר 2006 (011)

¨        

ההוצאה הלאומית לבריאות, 1962-2005 (014)

¨        

The Effects of Socioeconomic Factors on the Decision to be Vaccinated: the Case of Flu-Shot Vaccination (024)

¨        

ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט, 1984/85-2005 (042)

¨        

חוסן הקהילה: הון חברתי בקיבוץ (048)

¨       

מדדים נבחרים ומאפיינים בפעילות מגזר החקלאות בשנת 2006 (ינואר-דצמבר) – עדכון (060)

¨       

הדינמיקה התקציבית ברשויות המקומיות (097)

¨       

מערכת הבנקאות בישראל - סקירה שנתית, 2005 (100)

¨       

כלי הפיקוח והבקרה לניהול יעדי המדיניות הפיסקלית בישראל (101)

¨       

מס חברות בישראל: מודל לחיזוי הגבייה (103)

¨       

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2004-2005 (111)

¨       

תכונות מערכת מס הכנסה שלילי הרצויה בישראל לאור מאפייני היצע העבודה ותחולת העוני של בעלי פוטנציאל הכנסה נמוך (120)

¨       

הערכת היעילות של נקיטת מדיניות אקטיבית בשוק העבודה כלפי נשים עולות (121)

¨       

תמונת מצב חברתית – 2006 (131)

¨       

פרק ט"ז: "תעשייה ואנרגיה" (149-153, 156 ו-157)

¨       

פרק י"ז: "כתבי-עת הכוללים נתונים סטטיסטיים שיצאו לאור לאחרונה" (161-176, 178-193)

¨       

 

ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

פרסומים

הרשויות המקומיות בישראל, 2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1279 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2006, בשיתוף עם משרד הפנים. הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים פיסיים (בנושאי תשתיות, חינוך, רווחה, דמוגרפיה וכו') ונתונים פיננסיים (ביצוע תקציב) של הרשויות המקומיות בישראל ב-2004. נתוני כל רשות מוצגים במרוכז, כך שמתקבלת תמונה תמציתית ובהירה של פרופיל הרשות. הפרסום מורכב משישה פרקים, כדלקמן: 1) מבוא – הממצאים העיקריים, הגדרות המונחים ורשימת מקורות המידע; 2) לוחות – דירוגים של הרשויות המקומיות לפי משתנים "משמעותיים" (הכנסות, רמה חברתית-כלכלית, מספר מקבלי דמי אבטלה, מאזן הגירה, ריבוי טבעי, בעלות על מכונית ועוד); 3) מפות – עיריות ומועצות מקומיות לפי הכנסות עצמיות ולפי הרמה החברתית-כלכלית, מאזן ההגירה והריבוי הטבעי בעיריות; 4) תרשימים – מקבלי דמי אבטלה, תלמידים בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי, תאונות דרכים עם נפגעים, הכנסות והוצאות הרשות, עודף תקציבי ועוד; 5) רשימות – מידע כללי על איגודי ערים והרשויות המאוגדות בהם, ועדות תכנון ובנייה, מפתח יישובים במועצות האזוריות ומוקדי חינוך ותעסוקה מחוץ ליישובים; 6) פרופיל כלל-ארצי ומגזרי – פרופילים של כל אחת מהעיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות. יש לציין, כי השנה נוספו בפרסום נתונים על חיובי ארנונה לפי סוג נכס ונתונים גאופיזיים (עבור רשויות שסיפקו מידע זה).

(רשויות מקומיות; תקציבים; גירעון [תקציב]; מסים; ארנונה; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; מיצב חברתי-כלכלי; תלמידים; תאונות דרכים; תחבורה; דיור; חינוך; תעסוקה; גמלאות; דמי אבטלה; שירותים; תשתיות; מים; בינוי; פסולת; תמותת תינוקות)

095

אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה, 2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1281 בסדרת פרסומי הלשכה, ירושלים 2006 (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד הפנים והמוסד לביטוח לאומי. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה בלבד: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה, שהוזמן על-ידי משרד הפנים, מובאים ממצאי מחקר על אפיון ודירוג הרשויות המקומיות בישראל, לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה ברשויות. בפרסום נעשתה חלוקה בין שתי יחידות: 1) עיריות ומועצות מקומיות; 2) מועצות אזוריות. לגבי כל יחידה מוצג מדד, המסכם מכלול של נתונים חברתיים-כלכליים (לגבי העיריות והמועצות המקומיות, נבחרו 14 משתנים בנושאי דמוגרפיה, רמת חיים, השכלה וחינוך, תעסוקה, אבטלה וגמלאות, ועבור המועצות האזוריות נבחרו 9 משתנים) וסיווג של היחידות ל-10 אשכולות הומוגניים בערכי המדד. הפרסום מורכב משלושה חלקים: החלק הראשון עוסק במדד החברתי-כלכלי של כל העיריות והמועצות המקומיות; החלק השני עוסק במדד החברתי-כלכלי של המועצות האזוריות ובקישורו לדירוג העיריות והמועצות המקומיות; בחלק השלישי מובאים נספחים, שמוצגים בהם, בין היתר, השינויים שחלו בדירוגי העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות לפי אשכולות לעומת המדד הקודם (ראו חוברת 134, פריט 332). מקורות הנתונים ששימשו לעבודה הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, משרד העבודה והרווחה ומשרד הדתות.

(רשויות מקומיות; מדדים חברתיים-כלכליים; נתונים דמוגרפיים; הכנסה; רמת השכלה; תעסוקה; גמלאות; דמי אבטלה; הבטחת הכנסה; תחבורה)

096

נבון, גיא:

הדינמיקה התקציבית ברשויות המקומיות

"סקר בנק ישראל", מס' 79 (דצמבר 2006), עמ' 139-172. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

במחקר זה נבחנה הדינמיקה קצרת הטווח של זעזועים אקסוגניים בתקציב הרגיל של הרשויות המקומיות, תוך התמקדות בצמצום השתתפות הממשלה. לשם כך, נעשה שימוש בפנל של 193 עיריות ומועצות מקומיות לשנים 1996-2002 ופותח מודל דינמי לרכיבי התקציב. בין הממצאים: שינויים אקסוגניים ברכיבי התקציב, כגון צמצום מענקי הממשלה, השפיעו בטווח הקצר על רמת הגירעון לנפש, אולם לאחר מכן התכנס הגירעון לרמתו המקורית; הפחתת מענקי הממשלה הביאה לפגיעה מיידית בשירותים לאזרח ולהגדלת הגירעון; תהליך ההתאמה ברשויות הלא-יהודיות נמשך מספר כפול של שנים לעומת הרשויות היהודיות, כך שהפחתת המענקים הובילה לגידול הגירעון לזמן ממושך יותר; ההתאמה התקציבית שונה מרשות לרשות בהתאם לדירוגה החברתי-כלכלי, כך שהרשויות החלשות ביותר והחזקות ביותר הגיבו על השינוי בגירעון בעיקר בהקטנת עלויות שכר, ובערי הפיתוח בא הדבר לביטוי בעיקר בפגיעה בשירותים לתושבים.

(רשויות מקומיות; תקציבים; גירעון [תקציב]; מסים; שירותים; מיצב חברתי-כלכלי; התערבות ממשלתית; מימון)

097

כלים לעידוד ההתיישבות באזורי עדיפות לאומית: בחינת כלים קיימים והצעת כלים חדשים - דו"ח מסכם

צנובר - יועצים בע"מ, גבעתיים 2006, 138 עמ'. הוגש לאגף למידע וניתוח כלכלי, משרד הבינוי והשיכון. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moch.gov.il.

אזורי עדיפות לאומית מהווים חלק גדול משטח ישראל, אך האוכלוסייה בהם היא מעטה יחסית. ממשלות ישראל לדורותיהן סימנו כמטרה את יישובם של אזורים אלה ואף הקצו לשם כך משאבים לא-מבוטלים. העבודה הנוכחית נועדה לבחון את היעילות של הכלים השונים לעידוד ההתיישבות בפריפריה ולהציע מדיניות וכלים חדשים. העבודה לוותה על-ידי ועדת היגוי רחבה, שכללה נציגים ממשרדי ממשלה רבים. העבודה כוללת סקירת ספרות מקיפה בנוגע לפיתוח אזורי עדיפות, הן בישראל והן בעולם, תוך שימת דגש על המניעים המרכזיים להגירה לאזורי פריפריה (אפשרויות התעסוקה, תנאי הדיור, רמת החינוך, איכות הסביבה, רמת אמצעי התחבורה בין הפריפריה למרכז, השפעת החוק לעידוד השקעות וכו'). כן כוללת העבודה ניתוח של מגמות דמוגרפיות באזורי עדיפות לאומית בישראל בשנים 1985-2004. נוסף על כך, נבחנו הכלים השונים שננקטו לעידוד ההתיישבות במונחי עלות-תועלת, ונעשה שימוש במודל אקונומטרי הבוחן את מידת ההשפעה ורמת המובהקות של כל אחד מהכלים. כן נבדקו התקציבים שהקצתה הממשלה לכל אחד מהכלים הללו, לפי משרדים ולפי שנים, ונבחנו מגזרים שונים והקשרים ביניהם: כפרי - עירוני, יהודי - לא-יהודי וכו'.

(אזורי פיתוח; פיזור אוכלוסין; פריפריה; הקצאת משאבים; מדיניות ממשלתית; תמריצים; השקעות; מיסוי; דיור; תעסוקה; חינוך; תחבורה; בנייה; איכות חיים; הגירה פנימית)

098

כהן-נבות, מרים; עואדיה, אימאן:

בני נוער בתמרה: איתור צרכים כבסיס לתכנון שירותים

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 484-06, ירושלים 2006 (עברית, סיכומים בערבית ובאנגלית), בשיתוף עם עיריית תמרה ובסיוע אשלים. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://pionet.brookdale.com.

בפרסום זה מדווח על פרויקט שיזמה עיריית תמרה במטרה לשפר את השירותים לבני הנוער בעיר. באמצעות סקרים שנעשו בקרב בני הנוער בתמרה, נאסף מידע בתחומים רבים: חינוך, פעילויות פנאי, אלימות, יחסים עם ההורים, המצב החברתי-כלכלי ועוד. מסקרים אלה הופקו לקחים. בין הממצאים: 87% מבני הנוער גדלים במשפחות שבהן 4 ילדים ומעלה; ב-37% מהמשפחות האב אינו עובד; 78% מבני הנוער דיווחו כי הם אוהבים ללכת לבית-הספר, אך 44% ציינו כי יש מורים שמעליבים אותם; 30% מבני הנוער מקבלים עזרה בלימודים בבית-הספר, ורק 3% מקבלים שיעורים פרטיים; כשליש מבני הנוער משתתפים בחוגים/פעילות מאורגנת כלשהי; כרבע מבני הנוער עובדים בשכר (41% מהבנים ו-10% מהבנות); כמחצית מבני הנוער דיווחו כי בבית-ספרם יש אלימות; כשליש מהבנים דיווחו כי שתו לשוכרה לפחות פעם אחת; נושאי המחלוקת העיקריים של בני הנוער עם הוריהם הם ציונים (43%), הכנת שיעורים (32%) ושעת החזרה הביתה (39%); כשליש מבני הנוער ציינו כי הוריהם נוהגים להכותם כאמצעי ענישה. כשליש מבני 15-17 נפלטו ממערכת החינוך הרגילה – לגבי בני נוער אלה מוקדש פרק מיוחד בפרסום. ממצאי המחקר הוצגו לאנשי מקצוע בתמרה, והתקיימו קבוצות דיון כדי לגבש תכנית לשדרוג השירותים לבני הנוער.

(מתבגרים; תמרה; למידה; נשירה מלימודים; פעילויות פנאי; חוגים; אלימות בבית-הספר; שתיית אלכוהול; יחסי הורים – ילדים; מיצב חברתי-כלכלי; משפחות ברוכות ילדים)

099

מערכת הבנקאות בישראל - סקירה שנתית, 2005

המפקח על הבנקים, בנק ישראל, ירושלים 2006, 136 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

דו"ח זה מורכב משני פרקים, כדלקמן: א) מערכת הבנקאות הישראלית: הפעילות, התוצאות העסקיות והסיכונים ב-2005 ובבחינה ארוכת טווח; ב) פעילות הפיקוח על הבנקים בשנת 2005. בין הממצאים: בשנת 2005 נמשך השיפור בתוצאות העסקיות של התאגידים הבנקאיים ובהלימות הונם, דבר המצביע על שיפור חוסנה של המערכת הבנקאית; התשואה להון של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות גדלה לשיא של 15.5% (13.2% ב-2004); ההפרשה לחובות מסופקים ירדה בכ-20%, והסתכמה ב-3.9 מיליארד ש"ח; נמשך השיפור בחוסנה ובאיתנותה של מערכת הבנקאות, כפי שמשתקף במדד "חוסן" (ירידה מ-2.6 ב-2004 ל-2.51 ב-2005; תיק נכסי הציבור בבנקים ושלא-בבנקים הגיע ל-1,814 מיליארדי ₪ (מתוכם, 30.6% בבנקים), גידול של 20% לעומת 2004; מספר כרטיסי האשראי הפעילים בסוף 2005 היה 4.2 מיליון, גידול של 10.3% לעומת 2004; סכום העסקאות בכרטיסי אשראי הגיע ל-118.1 מיליארדי ₪, גידול של 9.9% לעומת 2004; הסכום הממוצע לעסקה באמצעות כרטיס אשראי הגיע ל-240.8 ₪.

(בנקים; פיקוח; אשראי; ריבית; שוק ההון; השקעות; רווחים; מטבע חוץ; פיקדונות; ניירות-ערך; איגרות-חוב; משכנתאות)

100

זליכה, ירון; כהן, אבישר:

כלי הפיקוח והבקרה לניהול יעדי המדיניות הפיסקלית בישראל

"הרבעון הישראלי למסים", ל"ב: 126 (אוקטובר 2006), עמ' 7-25.

תקציב המדינה, הכולל סעיפים ראשיים, תחומי פעולה, תכניות ותקנות, מהווה את מסגרות ההוצאה וההרשאה להתחייב של משרדי הממשלה המותרות על-פי חוק. מערכות תפעוליות וחשבונאיות מבצעות ורושמות את פעילותה התקציבית של הממשלה ומפקחות על עמידה במסגרות התקציב של כל אחד מהמשרדים. כמו כן, נבנו כלי פיקוח ובקרה שהיעדים אליהם מוכוונים: שמירה על המסגרת הכוללת של ההוצאה המתוכננת, התאמת קצב ההוצאה לקצב ההכנסה, מעקב שוטף אחר עמידה ביעד הגירעון ותכנון מימון הגירעון. אמידה נכונה ותחזיות מדויקות של ההוצאות וההכנסות בתקציב המדינה ושל הגירעון הם תנאים הכרחיים לניהול הפעילות הממשלתית ולתכנון היקף גיוס ההון למימון הגירעון. על-פי החוק, הממשלה אינה רשאית להדפיס כסף לשם מימון הגירעון, ולכן מימון זה נעשה באמצעות הלוואות והפרטה. במאמר נסקרים הכלים שפותחו במשך השנים ביחידת החשב הכללי במשרד האוצר, המקנים יכולות פיקוח ובקרה רחבות. מטרת הסקירה היא להגביר הן את אמונו של הציבור ושל קובעי המדיניות ביכולתו של משרד האוצר לעמוד ברמת סבירות גבוהה ביעדי הגירעון וההוצאה.

(ממשלה; תקציבים; גירעון [תקציב]; מימון; פיקוח)

101

בן-נאים, גלית:

השפעת העלאת שיעורי המס על עשירים על ההכנסות והגבייה: מציאות מול תיאוריה

"הרבעון הישראלי למסים", ל"ב: 126 (אוקטובר 2006), עמ' 26-52.

בשנים 2002-2003 חלו שינויים בשיעורי המס על יחידים בשלוש הזדמנויות: 1) ב-2002 הוטל "היטל עשירים" בשיעור של 0.5% על משתכרים יותר מ-360,000 ₪ לשנה; 2) בין יולי 2002 ליולי 2003 בוטלה תקרת הביטוח הלאומי, כך ששיעור המס השולי על בעלי הכנסות שנתיות שמעל ל-417,840 ₪ עלה ב-10%-15%; 3) ב-2003 החל מהלך רב-שנתי של הפחתת נטל המס על הכנסות מיגיעה אישית, מהלך שאמור להימשך עד 2010. במחקר הנוכחי נבדקה השפעת השינויים בשיעורי המס על יחידים ב-2002-2003 על ההכנסה המדווחת ועל גביית המסים. בין הממצאים: בהתבסס על גמישות ההכנסה שנאמדה במחקר (גמישות ההכנסה המדווחת ביחס להכנסה השולית נטו, שפירושה בכמה אחוזים משתנה ההכנסה המדווחת עקב שינוי בשיעור של 1% בהכנסה השולית נטו) נמצא, כי ב-2002, מתוך תוספת מס צפויה ברוטו (ללא שינוי התנהגות) של 2.2 מיליארדי ₪ (עקב ביטול תקרת הביטוח הלאומי והיטל העשירים), התקבל סכום נטו של 0.7 מיליארדי ₪ בלבד. זאת, בשל הקטנת ההכנסה המדווחת של בעלי ההכנסות הגבוהות, שבאה בתגובה להעלאת שיעורי המס.

(הכנסה; מיסוי; חוקים)

102

סלובודניצקי, טניה; דרוקר, לב:

מס חברות בישראל: מודל לחיזוי הגבייה

"הרבעון הישראלי למסים", ל"ב: 126 (אוקטובר 2006), עמ' 53-76.

גביית מס חברות בישראל מהווה כיום כ-15% מסך תקבולי המסים. גביית מס זה מאופיינת בשונות רבה, המקשה על חיזוי נכון של הכנסות עתידיות. כך לדוגמא, השונות של גביית מס חברות כאחוז מהתוצר גבוהה פי שלושה מהנתון המקביל בגביית מס ערך מוסף. בעיה זו אינה ייחודית לישראל, והיא שכיחה ברבות מהמדינות המערביות. עבור קובעי המדיניות, בעיית השונות הרבה בתקבולים באה לביטוי בשני אופנים: 1) קושי בתכנון רפורמות בתחום מיסוי חברות (הערכת שינוי גבייה בעקבות הרפורמה); 2) היעדר תחזית מדויקת לשם תכנון פיסקלי. מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את הגורמים המשפיעים על היקף גביית המס ולבנות מודל אמפירי מהימן שיאפשר חיזוי של תקבולי המס. ככלל נמצא, כי תקבולי מס חברות תואמים את ההתפתחויות המקרו-כלכליות במשק, ולכן הם ניתנים לחיזוי לפי התחזיות לגבי המשתנים המקרו-כלכליים. המודל אכן מצליח לשפר את טיב התחזית של גביית מס חברות, כולל בנקודות מפנה. כמו כן, ממחיש המודל את המתאם הגבוה בין גביית מס חברות לבין ביצועי הבורסה לניירות-ערך. נוסף על כך, מאפשר המודל לנהל סימולציות לבדיקת תרחישים שונים הנוגעים לשינויים בקצב הצמיחה, המדיניות המוניטרית, מדיניות המיסוי וכו'.

(מיסוי; חברות עסקיות; מודלים כלכליים; התפתחות כלכלית)

103

חסון, יעל:

שלושה עשורים של הפרטה

מרכז אדוה לחקר החברה בישראל, תל-אביב 2006, 27 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.adva.org.

בפרסום זה נדונה סוגיית הפרטת מפעלי תעשייה וחברות תשתית בישראל. הנושאים הנדונים הם: צידוקים כלכליים להפרטה; מהלכים של הפרטה בישראל; תמונת מצב של הפרטת חברות ממשלתיות; השלכותיה של ההפרטה על ציבור האזרחים; השלכות ההפרטה על העובדות והעובדים. בין הממצאים: הכנסות המדינה מהפרטת החברות היא נמוכה מהמצופה; רווחי המדינה מהתמלוגים והדיבידנדים של החברות שבבעלותה עולים על ההכנסות מהפרטת חברות; רוב החברות שהופרטו הן חברות מרוויחות, ובחברות מפסידות שיועדו למכירה היה צריך להשקיע הון רב בהבראתן; הפרטת חברות עלולה, לפי הניסיון הבין-לאומי, להוביל במקרים רבים להרעת השירות ולהעלאת התעריפים; תהליך ההפרטה כרוך לעתים קרובות בהגדלת אי-השוויון בהכנסות; ההפרטה כרוכה בפגיעה במעמדם של העובדים המועסקים באותן חברות.

(הפרטה; חברות עסקיות; מדיניות ממשלתית)

104

ראו גם:

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2006, מס' 45 (פריט מס' 001)

¨        

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 12, 2006 (002)

¨        

ההוצאה הלאומית לבריאות, 1962-2005 (014)

¨        

חיפה: שירותי בריאות, מס' 4 (041)

¨        

ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט, 1984/85-2005 (042)

¨        

דיווחים ראשונים מפרויקט "תצפית למגזר השלישי: האתגר – הרחבת השירותים ושיפורם; הקושי – גיוס משאבים (046)

¨        

בין הפטיש לסדן: החברה האזרחית במלחמת לבנון השנייה (047)

¨        

ההוצאה הציבורית לתלמידי החינוך היסודי בישראל, 2003 (052)

¨        

הזכות להשכלה גבוהה בישראל: מבט משפטי ותקציבי (055)

¨        

חינוך-חובה-חינם או חינוך חינם שאיננו חובה (056)

¨        

פרק ח': "כלכלה וחשבונות לאומיים" (062-067, 069 ו-079-094)

¨        

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2004-2005 (111)

¨        

הערכת היעילות של נקיטת מדיניות אקטיבית בשוק העבודה כלפי נשים עולות (121)

¨        

חוק משפחות חד-הוריות, היצע עבודה ועוני (122)

¨        

השפעת מתן חינוך טרום חובה חינם על היצע העבודה של אמהות ערביות: ממצאים מניסוי טבעי (123)

¨        

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, 2006 (130)

¨        

תמונת מצב חברתית – 2006 (131)

¨        

דו"ח העוני האלטרנטיבי, ישראל 2006 (132)

¨        

זקנה בקו העוני (133)

¨        

המצוקה פנים רבות לה: על התפתחות תפיסת המצוקה בישראל (136)

¨        

Agent-based model for Driver Parking Behavior as a Tool for Urban Parking Policy Evaluation (144)

¨        

מצב וציפיות העסקים היצרניים הקטנים בתחילת שנת 2007 (155)

¨        


י. סביבה ואקלים

פרסומים

נאמן-אברמוביץ, אדוה; כץ-גרו, טלי:

בסיסים חברתיים של דאגה לסביבה והתנהגות סביבתית בישראל

"מגמות" מ"ד: 4 (ינואר 2007), עמ' 736-758 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבחנו היבטים שונים של דאגה לסביבה והתנהגות פרו-סביבתית של ישראלים, ונעשה ניסיון לאפיין את האנשים הקרובים יותר לנושאים אלה בדעותיהם ובהתנהגותם. מקור הנתונים למחקר הוא תוכנית הסקר החברתי הבין-לאומי בתחום הסביבה שנערך ב-2000 (International Social Survey Program [ISSP]: Environment, 2000). אוכלוסיית הסקר כללה את האוכלוסייה הבוגרת בישראל, בני 18 ומעלה. המדגם כלל 1,205 משתתפים, שרואיינו פנים אל פנים. בין הממצאים: לישראלים יש עמדות סותרות ולא עקיבות ביחס לסביבה; קיים פער בין עמדות פרו-סביבתיות וכוונות התנהגות לבין התנהגות בפועל; המנבאים המרכזיים למדדי עמדות והתנהגות הם רמת השכלה ומודעות לסכנות בסביבה; בולט היעדר קשר מובהק סטטיסטית בין המשתנים מין ומוצא לבין המדדים השונים של עמדות והתנהגות; מאפייני מוצא, מעמד חברתי, מגדר ורמת דתיות אינם מאפשרים להסביר, בדרך כלל, הבדלים בדאגה לסביבה ובהתנהגות סביבתית.

לפרטים על הסקר, ראו: http://www.gesis.org/en/data_service/issp/data/2000_Environment_II.htm

(איכות הסביבה; פסולת; זיהום אוויר; נחלים; מים; דעת קהל; התנהגות מתמודדת; עמדות; מחאה; מיצב חברתי-כלכלי)

105

רימר, אלון:

השפיעה במעיין הדן – מודל לניתוח הספיקה

"הנדסת מים", מס' 48 (נובמבר-דצמבר 2006), עמ' 24-27.

מקורות המים באגן הירדן העליון הם מקור המים העיקרי של הכינרת. בשל חשיבותם למשק המים הישראלי, נדרשת הבנה של התהליכים ההידרולוגיים השולטים בזרימתם. אגן הניקוז של הירדן העליון כולל כ-1,700 קמ"ר, שמתוכם כ-920 קמ"ר בשטח ישראל והיתר בסוריה ובלבנון. מקורות הירדן נמצאים בדרום החרמון. רק כ-7% משטח ההר נמצא בשטח ישראל. האזורים הגבוהים של ההר, יותר מ-1,000 מעל פני הים, הם עתירי המשקעים ביותר בישראל, אך הם מוגבלים לתקופת הגשמים בלבד (כ-1,300 מ"מ בממוצע שנתי). הגשם והשלג שעל החרמון מזינים את שלושת מקורות המים הראשיים של הירדן: נחל דן, נחל שניר ונחל חרמון (בניאס). רכיב מי התהום בשלושת מקורות המים הללו הוא משמעותי. מעיין הדן, המקור היחיד של הזרימה בנחל דן (כ-255 מיליוני מ"ק בשנה) נובע בתוך שטח אגן ניקוז ששטחו כ-24 קמ"ר בלבד. זהו המעיין הגדול ביותר בישראל. אגן נחל שניר הוא הגדול ביותר (כ-600 קמ"ר), ומקור זרימת הבסיס שבו הוא במעיינות הווזאני והחצבני. במאמר מתוארות הבעיות שבניתוח ספיקת מעיין הדן, ומוצע מודל חדש לבחינת השפיעה העונתית והרב-שנתית שלו, המתחשב בתרחישים שונים של שנים גשומות ושנים שחונות.

(מים; נחלים)

106

אבישר, דרור; לם, אסף:

שאריות של תרכובות ממקור תרופתי במכוני טיהור שפכים

"הנדסת מים", מס' 49 (ינואר-פברואר 2007), עמ' 30-31.

מחקרים שנעשו בעולם בשנים האחרונות הצליחו להוכיח כי קיימים מיקרו-מזהמים מ"דור חדש" – שאריות של תרכובות תרופתיות ותוצרי פירוקן – במים עיליים ובמי תהום. במאמר זה מדווח על מחקר מקיף הנעשה בתחום זה במעבדה להידרוכימיה שבאוניברסיטת תל-אביב. במסגרת המחקר, מבוצעת אנליזה לדוגמאות של שפכים ומי קולחים הנאספות בכניסה וביציאה של כל יחידות הטיפול בתוך מכון טיהור שפכים (מט"ש). מטרת המחקר היא להגדיר את ההפרדה (partioning) של שאריות האנטיביוטיקה בין הפאזות השונות (מימית ומוצקה) ולהבין את התהליכים הכימיים-פיסיקליים העיקריים הגורמים להפחתת ריכוזי האנטיביוטיקה ביחידות השונות. במחקר נעשה שימוש במכשיר אנליטי חדיש, המאפשר מדידה וכימות של ריכוזים נמוכים מאוד וברמת דיוק גבוהה של שאריות אנטיביוטיקה ותוצרי פירוקן.

(מים; שפכים; זיהום הסביבה; אנטיביוטיקה)

107

יצחק, יוסף; סערוני, הדס; אלפרט, פנחס:

בחינת מגמות שינוי בכמות ובתפרוסת הגשם היומית בישראל, 1950/1-2003/4

בתוך: "הכנס השנתי ה-47 של האגודה הגאוגרפית הישראלית, תשס"ז: תקצירי הרצאות", האגודה הגאוגרפית הישראלית בשיתוף עם החוג לגאוגרפיה ולסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2006, עמ' 96.

במחקרים שנעשו בשנות ה-90' נמצאה מגמת עלייה בגשמים שירדו בנגב הצפוני בשנים 1960-1990. החוקרים חלוקים בדעתם לגבי הגורמים לעלייה זו. במחקר הנוכחי נבחנו מגמות שינוי בכמות הגשם ובתפרוסת הגשם המרחבית בישראל בשנים 1950/1-2003/4, על-פי נתוני גשם יומיים שנאספו ב-32 תחנות הפרוסות מצפון הארץ עד הנגב. בחינת המגמה הלינארית של כמות הגשם השנתית הראתה כי חל גידול בכמות הגשם בכל הארץ, בעיקר בדרומה ובמרכזה. עוד נמצא, כי הגידול בכמות הגשם בחודש אוקטובר באזור הדרום הוא בולט עד שנת 2004. במחקר נבחנו מגמות השינוי בעוצמות הגשם היומיות תוך חלוקת הגשם היומי לשש קטגוריות של עוצמה. נמצא, כי מגמת השינוי בכל עוצמה היא בהתאמה בין אזורי המרכז והדרום, ואילו מגמת השינוי באזור הצפון היא שונה ואף הפוכה. עוד עולה מהמחקר, כי בקטגוריית הגשם הכבד (32-64 מ"מ/יום) חל גידול בעיקר במרכז ובדרום, ובקטגוריות הגשמים הכבדים עד עזים (65-128 מ"מ/יום) חלה מגמת עלייה לאורך רוב חלקי המישור, אם כי מגמות אלו לא היו מובהקות סטטיסטית.

(משקעים)

108

 

ראו גם:

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2006, מס' 45 (פריט מס' 001)

¨        

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 12, 2006 (002)

¨        

ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט, 1984/85-2005 (042)

¨        

ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, 1989-2005 (062)

¨        

הרשויות המקומיות בישראל, 2004 (095)

¨        

 

י"א. סדר ציבורי

פרסומים

פוגל, ניר:

הפשיעה בישראל – 2002: פוטנציאל ההרחבה של הסטטיסטיקה של הלמ"ס בנושא פלילים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 20 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2006, 40 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בעבודה זו מוצעות דרכים להרחבת הנתונים הסטטיסטיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא פלילים, תוך שימת דגש על שני היבטים: דמוגרפיה – מאפייני העבריינים בצירוף נתונים על סוגי העבירות וההרשעות; גאוגרפיה - המאפיינים הגאוגרפיים של תפרוסת הפשיעה. העבודה התבססה על הקבצים השנתיים של משטרת ישראל, המועברים ללמ"ס מדי שנה החל ב-1977, תוך התמקדות בקובץ של שנת 2002. בחלק הראשון של העבודה מוצג פרופיל של העבריינים, העבירות וההרשעות בישראל, על-פי אותו קובץ ותוך שימוש במשתנים נוספים לצורך העיבודים השונים. בחלק השני של העבודה נדון הפן הגאוגרפי של הפשיעה, כאשר לנתוני העבריינים והעבירות נוספו נתונים על יישובי המגורים של העבריינים ועל היישובים שבהם בוצעו העבירות. הנתונים כוללים מאפיינים חברתיים-כלכליים של יישובי המגורים: הדירוג במדד החברתי-כלכלי, ההכנסות הממוצעות של השכירים ביישוב, אחוז הזכאים לתעודת בגרות ועוד.

(פשעים; עבריינות; נתונים דמוגרפיים; יישובים)

109

פישמן, גדעון; מש, גוסטבו:

אלימות כלפי נשים: גורמים המנבאים את קרבנוּתן

"מגמות", מ"ד: 2 (פברואר 2006), עמ' 297-315 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבדק האם אלימות כלפי נשים במסגרת הזוגית שונה במהותה מאלימות כלפי נשים מחוץ למסגרת זו. המדגם כלל 2,296 נשים יהודיות בגילים 20-73. נבחנו ארבעה סוגים של קורבנוּת לפי אופייה של התקיפה ומסגרתה: קורבנוּת של תקיפה פיסית ומינית במסגרת הזוגית וקורבנוּת של אלימות פיסית ומינית מחוצה לה. שאלון המחקר כלל 240 שאלות למילוי עצמי. בין הממצאים: במסגרת הזוגית, 11.3% מהנשים ציינו כי בן-זוגן פגע בהן בתקיפה פיסית ו-7.3% ציינו כי בן-זוגן פגע בהן בתקיפה מינית; במסגרת החוץ-זוגית, 7.5% מהנשים דיווחו כי נפגעו מאלימות פיסית ו-6.8% נשים דיווחו כי נפגעו בתקיפה מינית; קורבנות לתקיפה מינית חוץ-זוגית נטו להיות משכילות, לא נשואות, חילוניות וצעירות יחסית; נשים שנפגעו מאלימות תוך-זוגית נטו להיות ברמות השכלה והכנסה נמוכות ולא נשואות; סיכוייה של אישה להיות קורבן לאלימות פיסית תוך-זוגית הוא פי 6.8 בקרב אלו שסבלו מאלימות פיסית חוץ-זוגית בהשוואה לאלו שלא סבלו מאלימות חוץ-זוגית; במסגרת החוץ-זוגית, נמצא סיכוי גבוה להיפגע לנשים השוהות במקומות בילוי שצריכת האלכוהול בהם היא גבוהה, במיוחד אם הגיעו למקום ללא מלווה.

(אלימות; אלימות במשפחה; נשים מוכות; התעללות מינית; יחסים בין בני-זוג; מיצב חברתי-כלכלי)

110

 

                        ראו גם:

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2006, מס' 45 (פריט מס' 001)

¨        

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 12, 2006 (002)

¨        

נשים ומשפחה בישראל: דו-שנתון סטטיסטי, 2007 (006)

¨        

היפגעות ילדים בישראל: דו"ח "בטרם" לאומה, 2006 (018)

¨        

Is Terror Gender-Blind? Gender Differences in Reaction to Terror Events (019)

¨        

נערות בישראל: ניתוח מידע ממחקרים נבחרים (044)

¨        

התקשרות למקום דרך חוויות שליליות: חשיפה לאירועי טרור ואיום של פינוי (049)

¨        

זקנה בקו העוני (133)

¨        

תכנית להכשרת סגל בכיר במסגרות לטיפול ממושך שמטרתה מניעת טיפול לקוי והתעללות בזקנים (134)

¨        

מרכזי יום לנוער שהשתמש בסמים: תיאור והערכה (140)

¨        

בחינת השינויים במעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים (143)

¨        


י"ב. עבודה ושכר

פרסומים

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2004-2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 3, ירושלים 2007, 112 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

הפרסום "עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף" מתפרסם על-ידי הלמ"ס מדי שנה, החל ב-1992. הפרסום מורכב משני חלקים עיקריים: בחלק א' לוחות שנתיים מוצגים נתונים על הפדיון, מספר העוסקים, שינויי מחירים, שינויים ריאליים בפדיון, התשומה כאחוז מסך כל הפדיון ואחוז הפדיון שאינו חייב במע"מ מתוך סך כל הפדיון לכלל המשק, לפי ענפי כלכלה. כמו כן, מוצגים מספר לוחות המתייחסים לענפי המסחר והשירותים, ובהם נתונים על העוסקים והפדיון לפי סוג עוסק וסוג תיק במע"מ, נתונים על פתיחה וסגירה של עסקים, נתונים על העוסקים והפדיון לפי מחוזות וערים נבחרות ועוד. יש לשים לב, כי ב-2004 הוצא מדגם חדש, ובחלק מהלוחות מוצגים נתונים על-פי המדגם החדש בהשוואה למדגם הקודם. בחלק ב' של הפרסום מדדים חודשיים לשנים 2004-2005 מוצגים מדדי הפדיון החודשיים בענפים השונים, במחירים שוטפים ובמחירים קבועים (של 2004), וכן מדדים מנוכי עונתיות ומגמה.

(פדיון; תעסוקה; מסחר; שירותים; בנקים; ביטוח; נדל"ן; חינוך; בריאות; שירותי רווחה; חקלאות; בינוי; תחבורה; תעשייה; חשמל; מים; מס ערך מוסף)

111

הלוי, קרן:

מי הם המועסקים העובדים 50 שעות ויותר בשבוע?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 23 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2006, 73 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

במחקר זה נותחו מאפייני המועסקים 50 שעות ויותר בשבוע ב-1995-2003, ומוצג מודל לזיהויים של מועסקים אלה. מקור הנתונים היה בסקרי כוח-אדם לשנים 1995-2003 ובסקר החברתי לשנת 2003 של הלמ"ס. המאפיינים שנבדקו היו: מין, גיל, רמת השכלה, ענפי כלכלה, משלחי-יד, יוממות ועוד. בין הממצאים: כ-35% מהגברים וכ-9.5% מהנשים מועסקים 50 שעות ויותר בשבוע; מבין הגברים, שיעור המועסקים 50 שעות ויותר בשבוע גדל ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר; מועסקים העובדים 50 שעות ויותר בשבוע מרוכזים בענפי התעשייה (כרייה וחרושת), החקלאות, המסחר הסיטוני והקמעוני, השירותים העסקיים, התחבורה האחסנה והתקשורת; שיעור הנשואים (כולל חיים בנפרד) מבין המועסקים 50 שעות ויותר בשבוע הוא כ- 77%; בקרב הנשים, השיעור הגבוה ביותר של נשים המועסקות 50 שעות ויותר בשבוע הוא של אלו שאין להן ילדים; פרופיל המועסק 50 שעות ויותר בשבוע הוא - גבר יהודי, בגיל 30-44, עצמאי, מנהל, עובד מחוץ ליישוב המגורים ומתגורר במחוז המרכז; מבין העובדים 50 שעות ויותר בשבוע, כ-84% מרוצים מעבודתם וכמחציתם מרוצים ממצבם הכלכלי; שביעות הרצון הרבה ביותר היא בקרב בעלי מקצועות אקדמיים, חופשיים וטכניים.

(תעסוקה; שעות עבודה; משלחי-יד; נתונים דמוגרפיים)

112

קריסטל, טלי; כהן, ינון; מונדלק, גיא:

האיגוד המקצועי וגידול אי-השוויון הכלכלי בישראל, 1970-2003

מכון ון ליר בירושלים, מחקר מדיניות מס' 1, ירושלים 2006, 39 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.vanleer.org.il.

לנוכח השפעותיו של אי-השוויון הכלכלי על החברה ועל המשק בישראל, מחקר מדיניות זה כולל שני חלקים: בחלק הראשון מתוארת התפתחות אי-השוויון בהכנסות בשלושת העשורים האחרונים בקרב משקי-בית של שכירים, ונבחן אי-השוויון בהכנסות מעבודה בקרב כלל השכירים ומיקומן היחסי של קבוצות חברתיות שונות בהתפלגות ההכנסות. בחלק השני מנותחים הגורמים שהביאו לעליית אי-השוויון בהכנסות מעבודה, תוך התמקדות בהשפעתה של מעורבות מוסדית בשוק העבודה – איגודים מקצועיים וסוגי הסכמים קיבוציים – על אי-השוויון. בין הממצאים: בין 1981 ל-2000 חלה ירידה חדה בשיעור השכירים החברים באיגודי עובדים, מ-79% ל-43%; באותן שנים נשחקה מדיניות השכר הכלל-ארצית שהושתתה על שיתוף פעולה בין המדינה, ההסתדרות הכללית וארגוני המעסיקים, בוטלו הסכמי תוספת שכר, פחת שיעור ההסכמים הקיבוציים שהורחבו למגזר הלא-מאוגד, ופחתו העדכונים של הסכמים ענפיים; מאז שנות ה-80' חלה עלייה משמעותית בהסכמי השכר הקיבוציים ברמת משלח-היד ("הסכמים מקצועיים"), בעיקר ברמת המפעל, שהשפיעה על שכרן של קבוצות עובדים קטנות יחסית והגדילה את אי-השוויון בין כלל השכירים.

(שכר; הסכמי עבודה; איגודים מקצועיים; אי-שוויון חברתי; שכר מינימום; חלוקת ההכנסות)

113

הברפלד, יצחק; כהן, ינון; מונדלק, גיא; ספורטא, יצחק:

מעסיקים בישראל ויחסי עבודה קיבוציים: מצב קיים, עמדות והעדפות

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מאמר לדיון מס' 31.06, ירושלים 2006, 46 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

מערכת יחסי העבודה בישראל עברה שינויים רבים מאז תחילת שנות ה-80'. אחד השינויים היה ירידה חדה בשיעור ההתארגנות של עובדים ובשיעור כיסוים של הסכמים קיבוציים. למרות הקשיים שבאיסוף מידע על התארגנות עובדים, נעשו מחקרים רבים בנושא זה. לעומת זאת, על ארגוני מעסיקים לא נעשה מחקר מקיף המאפשר הבנת תהליכים לאורך זמן. במאמר זה נעשה ניסיון לתת תמונה לגבי מצבם, בהתבסס על הסקר השוטף של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, שמשתתפים בו כ-2,500 מעסיקים מהמגזר הפרטי. סקר זה כולל שאלות בנוגע ליחסי עבודה. כן נועד המאמר להציע הבחנה בין קטגוריות שונות של מעסיקים, שתוכל לסייע במיצובם ביחס למערכת יחסי העבודה, ולראות האם וכיצד סיווג המעסיקים מאפשר להבין את עמדותיהם בנוגע להיבטים שונים במערכת יחסי העבודה. בין הממצאים: כ-45% מהמעסיקים במגזר הפרטי קשורים למערכת יחסי עבודה קיבוצית; יותר מ-50% מהמעסיקים אינם מעוניינים בנציגות עובדים; עמדותיהם של מעסיקים עם זיקה למערכת יחסי עבודה קיבוצית מעידות על גישה חיובית יותר לארגוני עובדים ולארגוני מעסיקים; בין רבע לשליש מהמעסיקים היו רוצים לראות פיתוח של מודל שונה של יחסים קיבוציים.

(יחסי עבודה; הסכמי עבודה; התארגנות עובדים; עמדות)

114

סקר מעסיקים: ביקוש לעובדים במגזר העסקי – 2006

מינהל תכנון, מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2007, 12 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

דו"ח זה מבוסס על ממצאי סקר המעסיקים במגזר העסקי (מדגם של כ-2,500 מעסיקים), הנערך על-ידי מינהל תכנון, מחקר וכלכלה, שבמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. הנתונים בדו"ח הם מנוכי עונתיות (ללא ענפי הבנייה והחקלאות) ומוצגים עבור 2006 בהשוואה לשנים קודמות. בין הממצאים: נמשכת מגמת הגידול בביקוש לעובדים שהחלה ב-2003; ב-2006 חלה עלייה חדה של 42% במספר המשרות הפנויות (כ-42,200 משרות) ביחס ל-2005 ושל 78% ביחס ל-2004; גידול חד במיוחד במשרות הפנויות חל בביקוש למהנדסי מחשב (374%), למהנדסי מכונות (240%), למנהלי חשבונות (200%), לנהגים (106%), למטפלים סיעודיים
(72%), לכלכלנים ולרואי חשבון (55%); מספר המשרות שאוישו ב-2006 עמד על כ-563,100 (שיפור קל לעומת 2005 ו-2004 אך משמעותי לאחר השפל של 2001 – 364,000 משרות); מספר העובדים שנפלטו עמד על כ-486,600, עלייה של 4% לעומת 2005 ושל 1% לעומת 2004; שיעור האבטלה ירד ב-0.6%, מ-9% ב-2006 ל-8.4% ב-2006; 9.9% מהמעסיקים מצפים להגדלת מספר העובדים ברבע הראשון של 2007, וכ-19.8% מצפים להרחבת הפעילות העסקית.

(שוק העבודה; כוח-אדם; תעסוקה; חברות עסקיות)

115

פיכטלברג-ברמץ, אסנת:

עבודה חלקית בקרב אמהות לילדים בגיל הרך

מינהל תכנון, מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2006, 15 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

בפרסום זה נבחן משקלן של אמהות לילדים המעדיפות עבודה במשרה חלקית, ומשקלן של אמהות הנאלצות לעבוד במשרה חלקית בשל היעדר ביקוש לעבודה במשרה מלאה. מקור הנתונים לעבודה היה סקר כוח-אדם 2004 (ראו חוברת מס' 142, פריט 298). בין הממצאים: ב-2004 30.2% מהנשים עבדו במשרה חלקית; מבין כ-245,300 נשים מועסקות עם ילדים עד גיל 4 ב-2004, 28.2% עבדו במשרה חלקית, 10.2% במשרה מקוצרת (פחות מ-35 שעות עבודה שבועיות, אך מוגדרת כמלאה) ו-61.6% עבדו במשרה מלאה; מבין כ-69,300 נשים עם ילדים עד גיל 4 שעבדו במשרה חלקית, כ-21,700 לא עשו זאת מרצון; משקלן של האמהות לילדים עד גיל 4 העובדות במשרה חלקית שלא מרצון עלה מ-3.2% ב-1980 ל-31.4% ב-2004; 76.7% מהאמהות לילדים עד גיל 4 העובדות במשרה חלקית מרצון דיווחו כי הסיבה העיקרית לרצונן לעבוד באופן חלקי היא עלויות אחזקת הבית והטיפול בילדים.

(נשים עובדות; אמהות; ילדים בגיל הרך; עבודה חלקית)

116

אבות המוותרים על תפקיד בעבודה לטובת הטיפול בילדיהם

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2007, 5 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

בפרסום זה נבדק האם, לאור התגברות מגמת השוויוניות במשפחה, שיעור האבות שוויתרו על תפקיד בעבודה לטובת טיפול בילדים דומה לשיעור האמהות. מקור הנתונים היה הסקר החברתי 2004 של הלמ"ס, שכלל שאלה על ויתור (בשנה האחרונה) על שינוי תפקיד במקום העבודה בשל מחויבות לטפל בילדים עד גיל 13. בין הממצאים: שיעור האמהות היהודיות לילדים עד גיל 13 שוויתרו על שינוי תפקיד בשנה האחרונה גבוה פי שלושה משיעור האבות שעשו כן (21.8% לעומת 7.4%). בקבוצת הגרושים, שיעור הגברים הגרושים שוויתרו על תפקיד (28.6%) היה גבוה משיעור הנשים הגרושות שעשו כן (24.2%); שיעורי הויתור בקרב אבות דומים בכל קבוצות הגיל, אך בקרב האמהות שיעורי הוויתור פוחתים בגילים מאוחרים (32.4% בקרב אמהות עד גיל 29, לעומת 15.3% בקרב אמהות בגיל 45-54); הנכונות לויתורים קטנה ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר בקרב שני המינים, אך הדבר בולט יותר אצל האבות; קשר חיובי נמצא בין הנכונות לויתורים לבין רמת דתיות גבוהה בקרב שני המינים; ככל שהותק בעבודה גדול יותר, הנכונות לויתורים קטנה יותר בקרב שני המינים.

(הזדמנויות תעסוקה; מעמד בעבודה; גידול ילדים; מיצב חברתי-כלכלי; הבדלים בין המינים)

117

הנדלס, שוקי:

תכנית תעסוקתית עבור בלתי-מועסקים: מודל רש"ת

מינהל המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 109 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2006, 71 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

דו"ח מחקר הערכה זה מתייחס לתכנית "מודל רש"ת – רצף שירותי תעסוקה", שקיבלה סיוע מהמוסד לביטוח לאומי באמצעות הקרן למפעלים מיוחדים ב-2003-2006. התכנית התמקדה בעזרה לעולי אתיופיה המקבלים הבטחת הכנסה להשתלב בעבודה, והיא כללה סיוע בלימוד עברית, קיום סדנאות בתחומי תעסוקה, מציאת עבודה ועזרה בשילוב בעבודה. התכנית הראשונית הורכבה מארבעה מחזורים באשדוד ומחזור אחד בחדרה. המודל מתבסס על ניידות המשתתפים בין שלושה שלבים (מכינה עיונית, הכשרה בחממה תעסוקתית והשמה בעבודה), וההתקדמות משלב לשלב תלויה בהישגיו של המשתתף. נמצא, כי חלק מעקרונות המודל לא יושמו וכי היו תקלות בעמידה בלוחות הזמנים. המשתתפים הביעו שביעות רצון גבוהה מהלימודים בעברית ובמתמטיקה אך לא באנגלית, ומהסדנה בתעשייה אך לא מהסדנאות בגינון ובסיעוד. 57% מהמסיימים הועסקו במקומות שאותרו עבורם באמצעות התכנית. 19% מהמשתתפים חשו שעזרו להם מאוד, 63% דיווחו כי קיבלו עזרה אך לא רבה, ו-18% טענו שכמעט ולא קיבלו עזרה. טענה שכיחה היתה בנוגע להסדרי טיפול בילדים.

(עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; תעסוקה; סדנאות; תכניות התערבות; אשדוד; חדרה)

118

מלול, מיקי; לוסקי, ישראל:

שכר מינימום ומס הכנסה שלילי: מדיניות אופטימלית

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2006, 48 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.taubcenter.org.il.

האמצעים לשיפור מצבם של עובדים בעלי שכר נמוך הם הנהגת שכר מינימום או הנהגת מס הכנסה שלילי. בעבודה זו נדונות השלכותיהן ארוכות-הטווח של גישות אלו על העובדים, על המשק ועל החלטתו של הפרט לגבי לימוד והכשרה מקצועית. המודל עוסק בשתי קבוצות עובדים - מבוגרים וצעירים. ההנחה היתה שצעירים יכולים ללמוד ולהעלות את רמתם המקצועית, בעוד שלגבי מבוגרים, לימודים ושינוי הרמה המקצועית הם קשים, לא-אפשריים או לא-כדאיים. בין הממצאים: שכר מינימום פוגע משמעותית בתעסוקת מבוגרים ובתפוקתם, בעוד שאצל צעירים, הנהגת שכר מינימום ממריצה אותם להעלות את רמתם המקצועית כדי לשפר את שכרם; הנהגת מס הכנסה שלילי תורמת להגדלת תעסוקתם של מבוגרים וצעירים, אך פוגעת בצמיחה ובתמריץ להכשרה מקצועית. לכן, מומלץ על הענקת שכר מינימום לצעירים בלבד ומס הכנסה שלילי למבוגרים, תוך הפחתת שכר המינימום עבורם. כן מומלץ על שיפור מערך ההכשרות במימון הממשלה, תוך מתן הטבות כספיות לפונים להכשרה.

(שכר מינימום; מס הכנסה; מבוגרים בגיל העמידה; צעירים; הכשרה מקצועית)

119

ברנדר, עדי; סטרבצ'ינסקי, מישל:

תכונות מערכת מס הכנסה שלילי הרצויה בישראל לאור מאפייני היצע העבודה ותחולת העוני של בעלי פוטנציאל הכנסה נמוך

"הרבעון לכלכלה", 53: 3 (ספטמבר 2006), עמ' 407-439 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבדקו הפרמטרים הרצויים ליישום מערכת מס הכנסה שלילי בישראל. איחוד נתוני סקר כוח-אדם עם סקר הכנסות, תוך שימוש בפקידות החוזרות בסקרי כוח-אדם, מאפשר לבחון את רגישות הכניסה לכוח העבודה ולתעסוקה ואת רגישות היציאה מתעסוקה בהתאם לשינויי שכר. אומדן הגמישויות ביחס לשכר של הכניסות והיציאות שימש לבחינת ההשפעה של תרחישי מדיניות שונים על התעסוקה והעוני. בין הממצאים: יישום מערכת מס הכנסה שלילי בתרחיש מדיניות כללי של הטבות ברמות הכנסה שבין 1,000 ₪ ל-5,000 ₪ יגדיל את מספר המשתתפים בכוח העבודה בכ-13,000 פרטים; עם זאת נמצא, כי העלות ליצירת משרה נוספת היא גבוהה וכי רוב ההשפעה על התעסוקה היא לא במשקי-הבית מהשכבות החלשות, כך שיעילות התכנית בהפחתת העוני היא נמוכה יחסית. מדיניות ממוקדת, המתנה את ההטבה בהרכב משק-הבית ומתחשבת בהכנסות של משק-הבית, נמצאה פחות יעילה בהגדלת התעסוקה אך יעילה מאוד בצמצום העוני. העלות התקציבית של התכנית הכללית היא כ-2.7 מיליארדי ₪, ועלותה של התכנית הממוקדת היא כ-1.3 מיליארדי ₪.

(שכר; עוני; מס הכנסה; התערבות ממשלתית; מימון; מדיניות ממשלתית)

120

אקשטיין, צבי; כהן-גולדנר, שרית:

הערכת היעילות של נקיטת מדיניות אקטיבית בשוק העבודה כלפי נשים עולות

"הרבעון לכלכלה", 53: 3 (ספטמבר 2006), עמ' 440-462 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבחנה השפעתן של כמה דרכי פעולה חלופיות בנוגע לתכניות הכשרה מקצועית במקצועות צווארון לבן המוצעות על-ידי המגזר הציבורי לעולות חדשות, באמצעות שימוש בנתוני פנל על בחירותיהן של עולות חדשות ושכרן בחמש השנים הראשונות לעלייתן לישראל. כמו כן, נעשה מעקב אחר תת-מדגם של נשים אלו במהלך העשור הראשון לאחר עלייתן. בין הממצאים: בחמש השנים הראשונות לעלייתן, חלו בקרב העולות שינויים ומעברים רבים בין מצבי תעסוקה שונים, אך לאחר חמש שנים שיעורי התעסוקה עלו ונשארו יציבים הן במקצועות הצווארון הכחול והן במקצועות הצווארון הלבן; מדיניות המאפשרת כניסה חופשית של עולות חדשות להכשרה מקצועית מניבה תשואה אישית וחברתית, בעיקר כתוצאה מהירידה בשיעור האבטלה בקרב העולות שהשתתפו בהכשרה; מדיניות הפועלת להכפלת ההסתברות של העולות לקבל הצעת עבודה במקצועות הצווארון הלבן עשויה להניב גם היא תשואה אישית וחברתית משמעותית, אולם מדיניות זו היא יקרה ומורכבת יותר ליישום.

(הכשרה מקצועית; עולים; הזדמנויות תעסוקה; נשים)

121

פלוג, קרנית; קסיר (קלינר), ניצה; מידן, אירנה:

חוק משפחות חד-הוריות, היצע עבודה ועוני

"הרבעון לכלכלה", 53: 3 (ספטמבר 2006), עמ' 463-516 (עברית, סיכום באנגלית).

ב-1992 נחקק חוק משפחות חד-הוריות, וב-1994 וב- 1995 הורחבה האוכלוסייה הזכאית לגמלה וכן הוגדל גובה הגמלה. שינויי החקיקה אפשרו גם עבודה בשכר גבוה יחסית ללא שלילה מלאה של הגמלה. במחקר זה נבחנה ההשפעה של שינויים אלה על דפוסי התעסוקה של אמהות חד-הוריות ועל ההסתברות לחיות בעוני. נמצא, כי הגדלת גובה הגמלה וההקלות בתנאי הזכאות הביאו לירידה בשיעור ההשתתפות של נשים אלו בכוח העבודה ולירידה בהיקף שעות העבודה של אלו שעבדו. זאת, בניגוד למגמת עלייה בהיצע העבודה של אמהות נשואות. עם זאת, בשינוי מבנה הגמלה כשלעצמו – אפשרות לחד-הוריות לעבוד בשכר גבוה יחסית ללא שלילה מלאה של הגמלה – היה גלום תמריץ מעבר לזה הגלום במבנה הגמלה להבטחת הכנסה עבור נשואות. עוד נמצא, כי הקצבאות וכללי הזכאות הביאו להקטנת ממדי העוני במשפחות החד-הוריות. יש לציין, כי ב-2002 בוצע קיצוץ חד בקצבאות לאמהות חד-הוריות ובהטבות הנלוות – צעד שהביא לעליית השתתפותן של החד-הוריות בכוח העבודה. למגמה זו תרמו גם צעדים כהכנסת סבסוד תעסוקה וכיסוי עלויות יציאה לעבודה ב-2003.

(משפחות חד-הוריות; נשים עובדות; חוקים; תמריצים; תעסוקה; שכר)

122

שלוסר, אנליה:

השפעת מתן חינוך טרום חובה חינם על היצע העבודה של אמהות ערביות: ממצאים מניסוי טבעי

"הרבעון לכלכלה", 53: 3 (ספטמבר 2006), עמ' 517-553 (עברית, סיכום באנגלית).

אמהות ערביות אינן מרבות להשתתף בכוח העבודה, והסיבות לכך הן בדרך כלל תרבותיות-מסורתיות. ב-1999 החלה ממשלת ישראל ליישם באופן הדרגתי חוק חינוך חינם לגילאי 3 ו-4. במחקר זה נבדקה ההשפעה של חוק זה על שיעורי הלמידה של ילדים ערבים בגני ילדים ועל שיעור ההשתתפות של אמהותיהן בכוח העבודה. נעשתה השוואה בין התקופה שלפני יישום החוק לבין התקופה שלאחר יישום החוק ובין יישובים שבהם יושם החוק לבין יישובים שבהם הוא טרם יושם. נמצא, כי החוק הביא לעלייה ניכרת בשיעור הלמידה של ילדים בגני ילדים ובשל כך גם לעלייה משמעותית בשיעור התעסוקה של אמהותיהן. העלייה בשיעור התעסוקה של האמהות התרחשה בעיקר בקרב האמהות המשכילות. עוד נמצא, כי לא היתה השפעה של החוק על היצע העבודה של נשים ללא ילדים בגיל הרך הגרות בישובים שבהם יושם החוק. כמו כן, לא נמצאה השפעה בטווח הקצר על פריון הילודה של האמהות.

(תעסוקה; אמהות; ערביי ישראל; ילדים בגיל הרך; גני ילדים; חוקים; התערבות ממשלתית)

123

מזר, יובל:

פערי השכר בין גברים לנשים בעת הצטרפותם למגזר הציבורי: 1990 עד 2005

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2006.09, ירושלים 2006, 55 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.boi.gov.il.

במחקר זה נבחנו פערי השכר בין נשים לגברים בעת ההצטרפות לעבודה במגזר הציבורי והגורמים להיווצרות הפערים והתפתחותם ב-1990-2005. מקור הנתונים הוא קובץ נתוני שכר ותכונות של מל"מ, הכולל את כל עובדי משרדי הממשלה וגופים ציבוריים נוספים. בכל שנה נבדקו עובדים חדשים שהתקבלו למגזר הציבורי, שלא נכללו בקובץ קודם. בין הממצאים: בכל שנה הצטרפו למגזר הציבורי כ-1,850 עובדים חדשים, ובסך הכל לאורך התקופה הנחקרת התקבלו 29,670 עובדים; 17,320 מהמצטרפים היו גברים ו-12,350 היו נשים; ממוצע שכר הגברים היה 5,715 ₪, וממוצע שכר הנשים היה 5,333 ₪; בתחילת התקופה נרשם פער שכר מובהק לטובת הגברים, אך פער זה הלך והצטמצם במהלך התקופה, ומ-2001 ואילך השתווה שכרם הממוצע של הגברים והנשים; שכרם הריאלי של הגברים בעת הכניסה לעבודה עלה בתקופה זו ב-5%, בעוד ששכרן של הנשים עלה ב-27%; הצטמצמות פערי ההון האנושי בין המינים נובעת, בין היתר, מתהליך האקדמיזציה המואץ בקרב הנשים, שבזכותו שיעור הנשים המצטרפות למשלחי-יד שממוצע השכר בהם גבוה יחסית גדל בהתמדה; בשנים 2000-2005 נטו הנשים לקבל דרגות גבוהות יותר מגברים.

(שוק העבודה; מגזר ציבורי; שכר; הבדלים בין המינים)

124

הים-יונס, אדוה; פרידמן, יצחק:

שילוב נכים בקהילה

מינהל המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 107 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2006, 125 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

תכנית "שילוב נכים בקהילה" נועדה לשלב תלמידים נכים, בוגרי מערכת החינוך המיוחד, בחברה ובעבודה, כבוגרים עצמאיים ואוטונומיים. התכנית אושרה כמפעל מיוחד על-ידי המוסד לביטוח לאומי ב-2000 ופעלה בארבעה בתי-ספר שבהם למדו תלמידים עם נכויות קשות בתשס"ב-תשס"ה. מחקר הערכה של התכנית התבסס על שאלונים שנמסרו לאנשי הצוות בבתי-הספר, וכן על ראיונות שהתקיימו עם אנשי הצוות, בוגרי התכנית והורי הבוגרים. נמצא, כי לשילוב תלמידים במסגרות עבודה בקהילה היתה הצלחה רבה, אם כי חלק מהתלמידים שולבו במפעלים מוגנים. התאמה טובה נמצאה בין מקום העבודה לבין יכולותיו ורצונותיו של התלמיד. כמו כן, שיפרו התלמידים את מיומנויותיהם החברתיות.

(תלמידים; חינוך מיוחד; נכות; פיגור שכלי; תעסוקה; מפעלים מוגנים; שירותים קהילתיים; פעילויות פנאי)

125

בר, שולי:

נפגעי עבודה: הוועדות הרפואיות, מקבלי גמלאות נכות, הנספים ומקבלי קצבאות תלויים, 2005

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 205 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2006, 35 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

בפרסום זה נדונים מאפייניהם של נפגעי עבודה, בעלי נכות זמנית או צמיתה. מקורות הנתונים לפרסום הם קובץ הוועדות הרפואיות של נפגעי עבודה וקובצי התשלומים של גמלאות הנכות וגמלאות התלויים. לאחר סקירת התפתחות חוק ביטוח נפגעי עבודה, סוגי הגמלאות ועוד, נסקרים עבודת הוועדות הרפואיות, מאפייני מקבלי הגמלאות, מאפייני הנספים בתאונות עבודה ומאפייני התלויים בהם. בין הממצאים: בדצמבר 2005 קיבלו 28,141 נפגעי עבודה קצבת נכות חודשית וכ-12,060 נוספים קיבלו מענקי נכות; כ-34,000 איש מקבלים מדי שנה דרגת נכות לצמיתות; 46% ממקבלי קצבת נכות מעבודה מועסקים; כ-90 איש נספו ב-2004 בתאונות עבודה, מתוכם 44% בתאונות דרכים; מספר העצמאים נפגעי עבודה הפונים למוסד לביטוח לאומי ירד מ-9,483 איש ב-1997 ל-6,070 איש ב-2005; עקב שינויי חקיקה, חלה ירידה בסך תשלומי המענקים מ-516.5 מיליוני ₪ ב-2002 ל-353 מיליוני ₪ ב-2005.

(נפגעי תאונות עבודה; גמלת נפגעי עבודה; נכות)

126

מצבם התעסוקתי של מפוני חבל עזה וצפון השומרון, חמישה-עשר חודשים אחרי הפינוי: דו"ח מס' 3

מינהל תכנון, מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2007, 9 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים ממצאי סקר המעקב השלישי בקרב מפוני חבל עזה (שכירים ועצמאיים). בין הנושאים שנבדקו: שיעור הנמצאים בכוח העבודה (עובדים ומובטלים מחפשי עבודה) ומחוץ לו (אינם עובדים ואינם מחפשים עבודה); השתנות מצבם התעסוקתי של המפונים; חשיפה להצעות עבודה בקרב המובטלים וכיצד הם מעריכים את סיכוייהם להשתלב בשוק העבודה. הסקר התבסס על ראיונות בקרב 1,275 משקי-בית. בין הממצאים: שיעור התעסוקה בקרב אנשים שבגיל העבודה 15 חודשים לאחר הפינוי עמד על 46.8% (לעומת 36.5% שישה חודשים לאחר הפינוי, 21.9% שלושה חודשים לאחר הפינוי ו-80% לפני הפינוי); 31.2% לא השתייכו לכוח העבודה (לעומת 25.5% שישה חודשים לאחר הפינוי, 22.5% שלושה חודשים לאחר הפינוי ו-19.7% לפני הפינוי); בקרב מפונים שעבדו לפני הפינוי, 54% היו מועסקים (בהשוואה ל-40.4% שישה חודשים לאחר הפינוי ו-23.1% שלושה חודשים לאחר הפינוי); מבין אלה שלא השתתפו בכוח העבודה לפני הפינוי (15%), 22.5% היו מועסקים 15 חודשים לאחר הפינוי, 16.5% היו מובטלים והיתר לא עבדו ולא חיפשו עבודה. על הדו"ח הקודם, ראו חוברת 142, פריט 305.

(עזה; יהודה ושומרון; התיישבות; תעסוקה; אבטלה; הזדמנויות תעסוקה; חיפוש עבודה)

127

ראו גם:

פרק א': "כללי" (פריטים מס' 001-003)

¨        

הקשישים בישראל: מאפיינים דמוגרפיים, חברתיים, משפחתיים וכלכליים לאורך זמן - ניתוח נתונים ממפקדי האוכלוסין והדיור, 1961-1995 (004)

¨        

נשים וגברים בישראל, 1985-2005 (005)

¨        

נשים ומשפחה בישראל: דו-שנתון סטטיסטי, 2007 (006)

¨        

סקר מסחר, שירותים, תחבורה ותקשורת, 2002 (063)

¨        

סקר החברות והעסקים: הרביע הרביעי של 2006 (065)

¨        

שינויים במלאי, מחזורי עסקים ומגבלות פיננסיות: ניתוח באמצעות נתוני סקר החברות (077)

¨        

הגורמים להעמקת אי-השוויון (084)

¨        

להחליף את הפנס במקום לחפש מתחתיו: על הצורך במחקר תיאורטי בכלכלת עבודה (085)

¨        

מחשבות אחדות על הסיכויים להשגת שוויון בכלכלת שוק (086)

¨        

יישור מגרש המשחקים: איך להגיע לשוויון הזדמנויות? (087)

¨        

האבטלה בישראל וצעדי מדיניות אפשריים: הממצאים העיקריים (091)

¨        

שוק העבודה בעידן הגלובליזציה: אתגר למדיניות המאבק בעוני (092)

¨        

קווים למדיניות מתערבת פעילה בשוק העבודה (094)

¨        

הרשויות המקומיות בישראל, 2004 (095)

¨        

כלים לעידוד ההתיישבות באזורי עדיפות לאומית: בחינת כלים קיימים והצעת כלים חדשים - דו"ח מסכם (098)

¨        

השפעת העלאת שיעורי המס על עשירים על ההכנסות והגבייה: מציאות מול תיאוריה (102)

¨        

אי השוויון בחלוקת ההכנסות של משקי-הבית של השכירים בישראל, 1967-2003 (129)

¨        

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, 2006 (130)

¨        

תמונת מצב חברתית – 2006 (131)

¨        

Inequality and the State in Israel: Implications of the Social Services as an Employer (138)

¨        

Rural Tourism: Development, Public Intervention and Lessons from the Israeli Experience (147)

¨        

פרק ט"ז: "תעשייה ואנרגיה" (149-155)

¨        

"רבעון סקרי כוח-אדם", רבעון רביעי - 2006 (172)

¨        

"ירחון שכר ותעסוקה" – נובמבר 2006, דצמבר 2006 וינואר 2007 (173-175)

¨        

"נתוני שירות התעסוקה על שוק העבודה" – דצמבר 2006  וינואר-פברואר 2007 (178-180)

¨        

 

י"ג. רמת חיים, רווחה וסעד

פרסומים

Deutch, Joseph; Israeli, Osnat; Silber, Jacques:
Multidimensional Approaches to the Measurement of Poverty: Findings Based on the 1995 Israeli census of Population and Housing
Central Bureau of Statistics, publication No. 3 in the “Research Reports” series, Jerusalem 2007, 178 pages, in cooperation with the Department of Economics, Bar-Ilan University and Ashkelon Academic College.

אחד הנושאים העומדים לדיון הציבורי בישראל הוא העוני וקביעת הכלים להגדרתו. עבודה זו עוסקת באפיון משקי-בית עניים על בסיס אמצעי מדידה רב-ממדיים, המשקפים את רמת החיים במשקי-הבית (הימצאותם של מוצרים בני-קיימה וכו'), במקום על בסיס חישובים חד-ממדיים, המתמקדים בהוצאות או בהכנסות של משקי-בית. בעבודה נבדק, האם שלוש שיטות רב-ממדיות למדידת העוני יעילות יותר למדידת העוני. מקורות הנתונים ששימשו לעבודה הם קבצים שהוכנו על בסיס נתוני מפקד האוכלוסין והדיור 1995. קבצים אלה כוללים משתנים רבים, המשקפים את מאפייני משקי-הבית והכנסתם. נמצא, כי יש מתאמים רבים בין שלוש השיטות. כך, בכל השיטות נמצא כי רמת העוני יורדת ככל שרמת ההשכלה של ראש משק-הבית גבוהה יותר; רמת העוני יורדת ואחר-כך עולה עם הגיל (רמת העוני הנמוכה ביותר היא בגיל 30-59); רמת העוני עולה ככל שמספר הנפשות במשק-הבית גדול יותר; ככל שהוותק של העולה החדש בישראל הוא נמוך יותר, רמת העוני שלו גדולה יותר ולהפך; רמת העוני של שכירים היא גבוהה יותר משל עצמאים; בהתפלגות לפי דת, משקי-בית של מוסלמים הם העניים ביותר; בהתפלגות לפי מצב משפחתי, משקי-בית של רווקים הם העניים ביותר.

(עוני; מדדים חברתיים-כלכליים; שיטות מחקר; הכנסה; מוצרים בני-קיימה)

128

ספורטא, יצחק; אבו זאיד, סאלם; לשם, דותן:

אי השוויון בחלוקת ההכנסות של משקי-הבית של השכירים בישראל, 1967-2003

מכון ון ליר בירושלים, מחקר מדיניות מס' 2, ירושלים 2006, 28 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.vanleer.org.il.

בשנים האחרונות יש בישראל גידול בפערים הכלכליים בין משקי-הבית שבראשם עומד שכיר. במחקרים שונים שנבדקה בהם תופעת אי-השוויון בחלוקת ההכנסות נבחנו בעיקר השינויים שחלו במדד ג'יני. על אף שהוא מדד מקובל, אחת הבעיות של מדד ג'יני היא שאי אפשר לבחון באמצעותו את הדינמיקה שברקע השינויים. עלייה במדד ג'יני אמנם מלמדת על עלייה ברמת אי-השוויון, אך אין בה כדי ללמד על השינוי שחל במצבו היחסי של כל רובד באוכלוסייה. הירידה בשוויון יכולה להיות בעקבות עליית חלקו של המעמד הגבוה על חשבון המעמד הנמוך, בעת שחלקו של המעמד הבינוני לא משתנה, או שהיא יכולה לנבוע מעליית חלקו של המעמד הגבוה על חשבון המעמד הבינוני, בעת שחלקו של המעמד הנמוך לא משתנה. במחקר הנוכחי נבחנו השינויים שחלו במצבו היחסי של כל אחד מהעשירונים בישראל. כמו כן, נבדקו במחקר השינויים שחלו בחלוקת ההכנסות על-פי מקורותיה: הכנסה כלכלית (סך הכנסות משק-הבית לפני קבלת תשלומי העברה וניכוי תשלומי חובה), הכנסה ברוטו (ההכנסה הכלכלית בתוספת תשלומי העברה), הכנסה נטו (ההכנסה ברוטו בניכוי תשלומי חובה) וחלוקה מחדש (המעבר מן ההכנסה הכלכלית להכנסה נטו). בסוף העבודה מובאות המלצות למדיניות.

(הכנסה; מיצב חברתי-כלכלי; חלוקת ההכנסות; אי-שוויון חברתי; קצבאות; מיסוי; מדיניות ממשלתית)

129

קופ, יעקב (עורך):

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, 2006

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2006, 291 עמ'.

פרסום שנתי זה מורכב השנה מחמישה חלקים, לפי הפירוט הבא: 1) תרשימים בתחומי תקציב המדינה, רמת החיים, הצמיחה, התעסוקה והאבטלה, החינוך, הבריאות, תנאי הדיור ועוד; 2) מאמרו של פרופ' צבי זוסמן (ז"ל): "חלקה של ההוצאה הציבורית בתוצר לנוכח הצורך להגדיל את ההוצאה לביטחון"; 3) הוצאות הממשלה על השירותים החברתיים תקציב המדינה, ההוצאה החברתית, ההוצאה לחינוך, ההוצאה לשירותי הבריאות, ההוצאה לשירותי רווחה אישיים וקצבאות הביטוח הלאומי; 4) השירותים החברתיים והתפתחותם - סקירת המגמות בתחומי החינוך, הבריאות, שירותי הרווחה האישיים ותשלומי ההעברה של מערכת הביטחון הסוציאלי; 5) ממצאי הסקר החברתי השנתי שערך מרכז טאוב באמצעות חברת "חנוך ורפי סמית ייעוץ ומחקר בע"מ". ב-2006 נערכו שלושה סקרים במסגרת הסקר החברתי, בחודשים פברואר, יולי וספטמבר, שבהם נשאלו המשתתפים על מצבם, דעותיהם ועמדותיהם בנושאים חברתיים-כלכליים.

(שירותים חברתיים; שירותי בריאות; שירותי רווחה; הקצאת משאבים; מדיניות חברתית; מדיניות כלכלית; הפרטה; מלכ"רים; תלמידים; למידה; תכניות לימודיים; בחינות בגרות; שעות הוראה; מורים; בתי-חולים; קופות חולים; אשפוז; מוסדות לקשישים; סיעוד; שיקום; אבטלה; תעסוקה; הכנסה; פנסיה; קצבאות; תקציבים; הוצאה לאומית; עוני; דעת קהל)

130

סבירסקי, שלמה; קונור-אטיאס, אתי:

תמונת מצב חברתית - 2006

מרכז אדוה לחקר החברה בישראל, תל-אביב 2006, 30 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של מרכז אדוה: www.adva.org.

בדו"ח שנתי זה מוצגות התפתחויות שחלו בישראל בתחומים חברתיים-כלכליים, תוך הדגשת פערים שנוצרו בחברה. הדו"ח עוסק בנושאים הבאים: צמיחה כלכלית בישראל ובעולם; התמקדות בהשקעות בתחומים מסוימים, לצד הזנחת תחומים אחרים; הכנסות פערי הכנסות בין קבוצות שונות בחברה, זינוק בשכרם של מנהלים בכירים וסקירת הבדלי שכר בין העשירונים; מדיניות ההטבות למעסיקים; אבטלה; היבטים של אי-שוויון בחברה הישראלית לפי עדה ולאום ובין גברים לנשים; חינוך זכאות לתעודת בגרות לפי יישוב (רוב בני הנוער אינם זוכים בתעודת בגרות) ואי-שוויון בלימודים אקדמיים; בריאות שחיקה במימון הממשלתי, עלייה בתשלומי החולים והתרחבות הפער בין העשירונים בהוצאות על שירותי בריאות וביטוחי בריאות; פנסיה ערעור מערכת הפנסיה וגידול באי-השוויון גם בדור הבא של הקשישים.

(פער חברתי; הכנסה; שכר; אבטלה; עוני; פנסיה; חינוך; בחינות בגרות; אוניברסיטאות; שירותי בריאות; ביטוח בריאות; מסים; תקציבים; השקעות; צמיחה כלכלית; היי-טק)

131

דו"ח העוני האלטרנטיבי, ישראל 2006

ארגון "לתת" – סיוע הומניטרי ישראלי, תל-אביב 2006, 75 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הארגון: www.latet.org.il.

מטרתו של דו"ח העוני האלטרנטיבי היא להמחיש את הפן האישי והפיזי של העוני והעניים בישראל, מעבר לנתונים הסטטיסטיים המתפרסמים על-ידי מוסדות ממשלתיים. הדו"ח הנוכחי מתייחס לשנת 2006, ובמסגרתו מוצגים שני מחקרי שטח: אחד מציג את פרופיל הנזקקים לסיוע, ובשני מתוארות מגמות העוני בעמותות המזון/בתי התמחוי. בחלק השלישי של הדו"ח מוצגים נתונים מסקר דעת קהל בנוגע לתפיסות הציבור את העוני בישראל. פרק מיוחד בדו"ח מתייחס לאופן מדידת העוני בישראל, המתבסס על פרמטר ההכנסה. הצעת ארגון "לתת" היא להגדיר את העוני באמצעות בחינת מידת עצמאותו של האדם בהתייחס לחמישה פרמטרים: תעסוקה, חינוך, דיור, בריאות ומזון. חלק מהנתונים המופיעים בדו"ח מושווים לנתוני ארבע-חמש השנים האחרונות, כדי לבדוק מגמות בהתפתחות העוני.

(עוני; מיצב חברתי-כלכלי; מזון; מחלות כרוניות; בריאות השן; תרופות; מימון; דיור; תעסוקה; עמותות; ארגונים וולונטריים; מלכ"רים)

132

בריק, יצחק (עורך):

זקנה בקו העוני

הוצאת "הקיבוץ המאוחד", בשיתוף עם "אשל" – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל, רמת-גן 2005, 240 עמ'.

ספר זה הוא קובץ של תשעה מאמרים, העוסקים בהיבטים שונים של חיי הקשישים בישראל - היבטים כלכליים, בריאותיים, נפשיים, חברתיים וחוקתיים. חלק מהמאמרים כוללים לוחות סטטיסטיים. המאמרים הם כדלקמן: "הזקנים במעגל העוני" (יצחק בריק); "הגדרת העוני ומדידתו – השלכות על האוכלוסייה הזקנה" (יוסף קטן); "משפט, זיקנה ועוני" (רות בן-ישראל); "בריאות ומצב סוציו-כלכלי בקרב קשישים – הקשר ביניהם" (נטע בן-צור); "חוק, מוסר וזיקנה – כשלים בהתמודדות החוקית עם תופעת העוני בזיקנה בישראל" (ישראל דורון); "עוני וזיקנה – היבטים פסיכולוגיים" (יעקב לומרנץ); "עוני בקרב קשישים ערבים בישראל" (סמיר זועבי); "מעוני כזיקנה פיזית לנסיקה רוחנית" (מרדכי רוטנברג); "שתי פנים לעוני ולזקנה בסיפורו של ש"י עגנון 'תהלה'" (מירי ורון).

(קשישים; עוני; מיצב חברתי-כלכלי; ביטחון סוציאלי; חוקים; קצבאות; תעסוקה; פנסיה; בריאות גופנית; בריאות הנפש; רווחה רגשית; אתיקה; אפליה)

133

אלון, שרה:

תכנית להכשרת סגל בכיר במסגרות לטיפול ממושך שמטרתה מניעת טיפול לקוי והתעללות בזקנים

"גרונטולוגיה", ל"ג: 4 (2006), עמ' 81-94 (עברית, סיכום באנגלית).

במאמר זה מתוארת תכנית להכשרת אנשי סגל בכיר בחמש מסגרות לטיפול ממושך, שנועדה לאפשר להם לזהות מצבים של טיפול לקוי, הזנחה והתעללות בקשישים ולדווח עליהם. תכנית זו היא חדשנית וראשונה מסוגה בישראל. תכניות הכשרה שהופעלו בעבר נועדו בעיקר למטפלים במסגרות המוסדיות, ואילו התכנית הנוכחית מכוונת בעיקר לצוות הבכיר, וזאת מתוך אמונה כי כדי להניע תהליך שינוי למניעת התעללות וטיפול לקוי בקשישים נדרשת התגייסות ההנהלה. התכנית כללה שני שלבים: השלב הראשון כלל הקניית ידע על התופעה ועל החוקים שחוקקו כדי להתמודד עמה ורכישת מיומנויות לזיהוי מצבים של טיפול לקוי, התעללות והזנחה; בשלב השני הופעלו מיזמים להדרכת אנשי הצוות ונקיטת אמצעים להעלאת איכות הטיפול וההתמודדות עם התופעה במוסדות. התכנית הוערכה באמצעות שאלון לבדיקת הידע לגבי המצבים הנ"ל והיכולת לזהותם. השאלון הועבר לפני ההשתלמות ובסופה. כן הועבר שאלון שביעות רצון בתום ההשתלמות. המשתתפים דיווחו כי התכנית תרמה לידע שלהם, והם הביעו שביעות רצון גבוהה ממנה.

(קשישים מוגבלים; טיפול ממושך; התעללות בקשישים; הזנחה; תכניות התערבות)

134

קרומר-נבו, מיכל; ברק, עדי:

מחקר פעולה משתף: מערכת הרווחה מנקודת מבטם של צרכני שירותי הרווחה

"ביטחון סוציאלי", מס' 72 (אוקטובר 2006), עמ' 11-37 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il

נייר העמדה המוצג במאמר זה הוא אחד משלושה ניירות עמדה, שנכתבו במסגרת מחקר משתתפים, שבו תיארו 78 איש החיים בעוני, הבאים מקבוצות אוכלוסייה שונות, את חוויותיהם בנוגע לשלוש מערכות: מערכת הרווחה, מערכת הדיור ומערכת החינוך. המשתתפים דיווחו על תפיסותיהם, דרכי התמודדותם ועמדותיהם כלפי מערכות אלו. במאמר הנוכחי מתוארים חוויותיהם, עמדותיהם והמלצותיהם של צרכני שירותי הרווחה לגבי מערכת שירותי הרווחה – מערכת הקצבאות ומערכת השירותים האישיים (ב-1980 הושלם תהליך שהפריד בין מערכת הקצבאות, הניתנות במסגרת המוסד לביטוח לאומי, לבין מערכת השירותים האישיים, המוענקים במסגרת המחלקות לשירותים חברתיים). המאמר כולל גם סקירה של תהליך המחקר, ונדונים תכנים שעלו ממנו ותרומתו של מחקר פעולה משתף (המרואיינים שותפים להליכי המחקר ונהנים מפירותיו).

(עוני; שירותי רווחה; קצבאות; עובדים סוציאליים; עמדות; התמודדות; שיטות מחקר)

135

בן-אריה, אשר:

המצוקה פנים רבות לה: על התפתחות תפיסת המצוקה בישראל

"ביטחון סוציאלי", מס' 72 (אוקטובר 2006), עמ' 39-58 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il

תפיסת המצוקה נמצאת בבסיסה של כל מדיניות חברתית ובבסיסם של כל השירותים החברתיים. מטרתם של המדיניות והשירותים החברתיים היא לספק מענים למצוקות. שינויים בתפיסת המצוקה מובילים לשינויים בהגדרה ובזיהוי של אוכלוסיית היעד ובהכרח להכנסת שינויים במדיניות ובשירותים החברתיים המוצעים לה. במאמר זה נבחנת התפתחות תפיסת המצוקה בישראל, החל בשנות ה-50' עד שנות ה-90', תוך התמקדות בהגדרתה. המאמר נפתח בסקירה תיאורטית של מושג המצוקה ומשמעותו ושל ההבדלים בין מושג המצוקה לבין המושגים עוני וצורך. לאחר מכן נסקרת התפתחות תפיסת המצוקה בישראל, על-פי מחקרים ומקורות נוספים. לבסוף, נדונים הכיוונים המסתמנים להגדרה ולתפיסה של המצוקה בישראל כיום וההשלכות האפשריות.

(משפחות במצוקה; עוני; שירותי רווחה; מדיניות חברתית)

136

קוליק, ליאת:

חוויית ההתנדבות ומשאבי ההתנדבות בקרב נשים בשירותי הרווחה: ניתוח משווה, על-פי תקופות חיים

"ביטחון סוציאלי", מס' 72 (אוקטובר 2006), עמ' 77-104 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

מטרתו של מחקר זה היתה להשוות חוויות חיוביות ושליליות של נשים מתנדבות בתחום הרווחה, על-פי תפיסותיהן ותגובותיהן להתנדבות בשלבים שונים של מעגל החיים, וכן לבחון את משאבי התמיכה של אותן נשים. מדגם המחקר כלל 201 נשים שהתנדבו בשירותי רווחה קהילתיים. טווח הגילים שלהן היה 16-80, כ-60% מהן היו נשואות, וכ-64% מהן היו מטופלות בילדים. בין הממצאים: הנשים בבגרות המאוחרת הביעו יותר סיפוק מפעילות ההתנדבות מאשר הנשים ביתר קבוצות הגיל; המתבגרות חשו נתינה רבה יותר מאשר הנשים בבגרות האמצעית; המתבגרות הביעו שחיקה נפשית רבה יותר מאשר הנשים בבגרות האמצעית והמאוחרת; הנשים בבגרות האמצעית דיווחו על תמיכה משפחתית נמוכה יותר מאשר הנשים בבגרות המאוחרת; המתבגרות חשו הַעֲצָמָה נמוכה מזו של הנשים בבגרות המאוחרת; באופן כללי, ככל שהנשים דיווחו על תמיכה והעצמה גבוהות יותר, כך החוויות שלהן בהתנדבות היו חיוביות יותר. בסוף המאמר מובאות מסקנות והמלצות.

(נשים; התנדבות; שביעות רצון; שחיקה; תמיכה משפחתית; העצמה)

137

Shalev, Michael:
Inequality and the State in Israel: Implications of the Social Services as an Employer
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Discussion Paper No. 06.06, Jerusalem 2006, 34 pages. The publication appears also on the Institute's Website: http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msfalkin.

קצת יותר מחמישית מהעובדים בישראל מועסקים בשירותים חברתיים לסוגיהם – בריאות, חינוך ורווחה. בעבודה זו נבדקה השפעת התעסוקה בשירותים אלה על אי-שוויון כלכלי בין המינים, בין קבוצות מוצא/לאום ובין משקי-הבית. מקורות הנתונים ששימשו לעבודה הם סקרי כוח-אדם וסקרי הכנסות של הלמ"ס, על פני תקופה של כשני עשורים. בעבודה נבדקו נתוניהם של עובדים בגילים 25-44, לא כולל חברי מושבים/קיבוצים, בני משפחה העובדים ללא שכר, תושבי מזרח ירושלים ודיירי מוסדות. בין הממצאים: ההפרש בין שכר נשים לשכר גברים בשירותים החברתיים עמד על כ-12.6%, לעומת כ-20% מחוץ לשירותים החברתיים; פערי השכר בקרב משקי-בית שבהם יש מועסק בשירותים החברתיים הם נמוכים יותר מאשר בקרב משקי-בית שבהם אין מועסק בשירותים החברתיים; שכרן של נשים עולות מברית-המועצות לשעבר ושל נשים ערביות גבוה יותר בשירותים החברתיים לעומת מסגרות אחרות.

(שירותים חברתיים; שוק העבודה; שכר; שוויון חברתי; מוצא עדתי; הבדלים בין המינים)

138

סנדלר-לף, אביטל; שחק, יפעת:

הנכים בחברה הערבית בישראל: הזדמנות לשינוי חברתי – דוח מחקר

היחידה לנכויות ולשיקום, ג'וינט – ישראל, ירושלים 2006, 54 עמ' ׁgcrh,, פרסומים נפרדים באנגלית ובערבית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של ג'וינט – ישראל: http://www2.jdc.org.il.

דו"ח זה הוא תוצר מסכם של פורום שכונס על-ידי היחידה לנכויות ולשיקום בג'וינט – ישראל, שהשתתפו בו אנשי מקצוע, קובעי מדיניות, נציגי נכים ובני משפחותיהם, שדנו בסוגיות ובצרכים המרכזיים של הנכים הערבים בחברה הישראלית. הדו"ח מבוסס על שבעה דו"חות קודמים שנכתבו על-ידי גופי מחקר שונים לפי הזמנת ג'וינט – ישראל. הדו"ח מורכב משלושה חלקים עיקריים: בחלקו הראשון של הדו"ח מוצגים נתונים סטטיסטיים לגבי הנכים הערבים בישראל, בחלקו השני עוסק הדו"ח בחסמים ובאתגרים שעמם מתמודדים הנכים, ובחלקו השלישי של הדו"ח נסקרים השירותים השונים העומדים לרשות הנכים. נוסף על כך, מתוארים פרוייקטים ארציים שנועדו לסייע לנכים, המיושמים בישובים ערביים שונים, ומוצגות דוגמאות להתארגנויות של נכים למען נכים ברמה היישובית המקומית.

(נכות; מוגבלויות; ערביי ישראל; שירותים)

139

רהב, גיורא; חיימוב-אילי, רונית; בר-המבורגר, רחל:

מרכזי יום לנוער שהשתמש בסמים: תיאור והערכה

המרכז הבין-תחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ובנוער, בית-הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2006, 72 עמ'. הוגש לרשות הלאומית למלחמה בסמים.

מרכזי היום הם שירות חדשני שהוקם בערים ירושלים, רמלה, באר-שבע ונצרת עילית עבור בני נוער שעקב שימושם בחומרים פסיכואקטיביים חלה התדרדרות בתפקודם, רבים מהם נשרו ממערכת החינוך, חלקם נמשכו לעבריינות, ואצל רבים התפתחו בעיות חברתיות ומשברים במשפחה. המרכזים הוקמו ביוזמת הרשות הלאומית למלחמה בסמים, קרן סקט"א-רש"י, השירות לטיפול בהתמכרויות שבמשרד הרווחה והרשויות המקומיות. המרכזים אמורים לשמש תחנת ביניים בדרך לחזרתם של בני הנוער למסגרות נורמטיביות. בדו"ח זה מתואר מחקר ההערכה שבוצע בין נובמבר 2004 לנובמבר 2005, שנועד לבחון את הצלחת התכניות שהופעלו במרכזים. ההערכה כללה בדיקת מאפייני השוהים במרכזים, תצפיות במרכזים ובפורום מנהלים, מעקב אחר ההתפתחויות והפעילויות במרכזים באמצעות ראיונות עם מנהלים ומפקחים, ניתוח מסמכים רלוונטיים (כולל בדיקת ממצאי בדיקות שתן של השוהים) וכו'. כן נעשה ניתוח של ההבדלים בין המרכזים. בסוף הדו"ח מוצגות המלצות.

(שימוש בסמים; מניעת השימוש בסמים; מרכזי יום; תכניות התערבות; שיקום; מתבגרים)

140

שור, רון:

פרויקט בית רשת לטיפול בנוער בסיכון במסגרת הקהילה

מינהל המחקר התכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 108 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2006, 75 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

"בית רשת" הוא שירות הפועל באשדוד, והוא משמש כמענה קהילתי קצר-מועד עבור נערים במצוקה במטרה לקדם את תפקודם של הנערים לקראת השמתם במסגרות המשך. "בית רשת" מאפשר גם לינה לנערים שאין להם מקום מגורים קבוע. כמחצית מהנערים המטופלים הם עולים חדשים. הגופים השותפים בפרויקט הם משרד הרווחה ואגף הרווחה בעיריית אשדוד. הקרן למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי תמכה בפרויקט ב-2003-2005. במחקר הערכה זה נבחנו פעולותיהן של היחידות השונות ב"בית רשת", נבדק הרצף הטיפולי בין היחידות, והוערכו ההישגים. בין הממצאים: הליך הקבלה הוא מהיר ופשוט; כ-28% מהנערים שהתקבלו למרכז היום וכ-9% מאלה שהתקבלו למסגרת קורת הגג נטשו/סולקו, בעיקר עקב בעיות התנהגות; יש גמישות רבה בדרכי הפעולה של היחידות, המאפשרת מתן מענה למגוון רחב של צרכים של הנערים בהתחשב במאפייניהם; הטיפול קצר-המועד תרם לשינוי חיובי בתפקודם של רוב הנערים, אולם עיקר השינוי החיובי היה בתוך המסגרת של "בית רשת" ולאו דווקא בהיבטים של יחסי הנערים עם הוריהם.

(נוער במצוקה; תכניות התערבות; שירותים קהילתיים; אשדוד; יחסי הורים – ילדים)

141

ראו גם:

פרק א': "כללי" (פריטים מס' 001-003)

¨        

הקשישים בישראל: מאפיינים דמוגרפיים, חברתיים, משפחתיים וכלכליים לאורך זמן - ניתוח נתונים ממפקדי האוכלוסין והדיור, 1961-1995 (004)

¨        

נשים וגברים בישראל, 1985-2005 (005)

¨        

השפעת קצבאות הילדים והנישואין על הילודה (007)

¨        

תדמית ערי הפיתוח בעיני הישראלי העירוני לנוכח שינויי הסביבה החברתית-פוליטית והתקשורתית: 1976 לעומת 2006 (009)

¨        

סקר בריאות לאומי בישראל, 2003-2004 (016)

¨        

Eating Attitudes among Adolescents (029)