פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל

רבעון 2/2007 חוברת מס' 146

העורכים:    מיכאל בר-יעקב
אבישי כהן

 

דברי הסבר

אל החוקרים

ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

כללי

סביבה ואקלים

אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

סדר ציבורי

בינוי ודיור

עבודה ושכר

בריאות

רמת חיים, רווחה וסעד

חברה, תרבות ופנאי

תחבורה ותקשורת

חינוך והשכלה

תיירות ושירותי הארחה

חקלאות ומשק המים

תעשייה ואנרגיה

כלכלה וחשבונות לאומיים

כתבי-עת

מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא

חוברות קודמות

קישורים

English Version

טופס "הודעה על פעולה סטטיסטית חדשה"

טופס "הודעה על קובץ נתונים ממוחשב חדש"

 

 

אל החוקרים

 

מידת שלמותו ועדכונו של הרבעון שלפניכם תלויה בשיתוף הפעולה של המוסדות והחוקרים עם מערכת הרבעון. ככל שדיווחים על פעולות חדשות, דוחות מחקר ופרסומים יגיעו אל המערכת בשלב מוקדם יותר, יגדל הסיכוי שהם יפורסמו ברבעון הבא.

1)

בחוברת זו, מס' 146, כלולות תמציות של פרסומים וכן דיווחים על מחקרים חדשים אשר הגיעו אל מערכת הרבעון עד 14 ביוני 2007 – כ"ח בסיוון התשס"ז.

2)

עקב ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת הרבעון, אין ביכולתנו להזכיר את כולם בחוברת אחת. אנו מתנצלים מראש בפני חוקרים אשר שלחו אלינו פרסומים בחודשים האחרונים אך הם לא צוינו בחוברת זו. רוב הפרסומים הללו נמצאים בעדיפות ראשונה להיכלל ברבעון הבא. עם זאת, עלינו להדגיש כי איננו מתחייבים לכלול ברבעון כל פרסום המגיע אל המערכת. כמו כן, אין אנו כוללים פרסומים אשר אינם סטטיסטיים. בעמוד 81 בחוברת זו מופיעה רשימה של מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא.

3)

לעומת ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת הרבעון, אנו מקבלים מעט מאוד דיווחים על פעולות סטטיסטיות חדשות. בבקשה, דווחו לנו על מחקרים המתבצעים או המתוכננים על ידיכם, באמצעות הטפסים המופיעים בגרסת האינטרנט של החוברת. כמו כן, אתם יכולים לפנות אלינו בטלפון ונשמח לשלוח לכם טופס למילוי. נוסף על כך, אנא דווחו לנו על פתיחת אתרי אינטרנט חדשים או על בניית קבצים ממוחשבים חדשים, הכוללים נתונים סטטיסטיים.

4)

הרבעון מתעדכן באופן שוטף באתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכתובתו: www.cbs.gov.il/. באתר מופיעים גם קישורים רבים לאתרי אינטרנט סטטיסטיים בישראל ובעולם, בתחתית דף הבית של האתר. כמו כן, מובאים קישורים לרבים מהמחקרים בגוף החוברת עצמה.

5)

רוב הפרסומים אשר תומצתו ברבעון נמצאים בספריית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אתם מוזמנים לבקר בספריה ולעיין בהם. הספריה פתוחה בימים א'-ה', בשעות 09:00-14:00. רצוי לתאם את הביקור מראש בטלפון 6592555 (02).

6)

אם ברצונכם לרכוש פרסומים אשר צוינו ברבעון, עליכם לפנות ישירות אל המוסד או הגוף אשר הוציא את הפרסום לאור.

7)

רבים מן החוקרים ונציגי מוסדות עדיין שולחים אלינו את פרסומיהם לכתובתה הישנה של הלמ"ס. בבקשה הקפידו לשלוח אל הכתובת: רחוב כנפי נשרים 66, פינת רחוב בקי, ת"ד 34525, ירושלים 91342.

8)

מספרי הטלפון של מערכת הרבעון הם: 6592055/6 (02);  מספר הפקס' הוא: 6592013 (02). אפשר לפנות אלינו גם לכתובות הדואר האלקטרוני הבאות: mickyb@cbs.gov.il או avishaic@cbs.gov.il.

9)

                             מיכאל בר-יעקב

                                                                                                                           עורך הרבעון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

א.         ייעוד

ברבעון מובא מידע עדכני על תכנון וביצוע של פעולות סטטיסטיות חדשות בישראל ועל פרסומים  סטטיסטיים שראו אור באחרונה. פעולות ופרסומים אלה כוללים, בין היתר, מפקדים, סקרים מדגמיים ומחקרים אמפיריים במגוון רחב של תחומים.

בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב - 1972 והתיקון לה בשנת 1978, אוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפרסמת מידע על הפעולות הנ"ל, הנערכות או הממומנות (באורח מלא או חלקי) על-ידי משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, מוסדות אקדמיים וכדומה. המטרה היא להביא לידיעת המוסדות והחוקרים וכן לידיעת הציבור הרחב בישראל ובעולם - מידע על פעולות סטטיסטיות חדשות הנעשות בישראל ומידע על הופעת פרסומים חדשים; זאת, כדי לאפשר שימוש יעיל ומרבי במידע הסטטיסטי הקיים וכדי למנוע כפילויות בעריכת סקרים ומחקרים.

ב.         תדירות ההופעה

הרבעון יוצא לאור אחת לשלושה חודשים. תקופת הדיווח על פעולות ופרסומים חדשים היא שלושת החודשים שלפני צאת הרבעון. ישנם פריטים השייכים לתקופה קודמת, אך הידיעה עליהם הגיעה ללשכה רק בתקופת הדיווח או שהכללתם נדחתה בגלל ריבוי הפרסומים שהגיעו למערכת. המידע בחוברת זו (מס' 146) מבוסס על פרסומים ודיווחים שהגיעו אל המערכת עד 14 ביוני 2007 -
כ"ח בסיוון התשס"ז.

ג.         היקף

המידע המופיע ברבעון כולל:

1.  תמציות של פרסומים הכוללים נתונים סטטיסטיים, המבוססים על מחקרים אמפיריים, מפקדים, סקרים מדגמיים וכו', שיש בהם עניין לציבור.

2.         מידע על מחקרים סטטיסטיים הנמצאים בתהליך או בתכנון.

3.  מידע על קבצים ממוחשבים ומאגרי מידע שניתן להפיק מהם סטטיסטיקה שיש בה עניין לציבור, או אשר יכולים לשמש כמסגרת סטטיסטית לעריכת מחקרים.

4.         מידע על פעולות ופרסומים בנושאים מתודולוגיים, מיפוי, גאוגרפיה וסיווגים העשויים לסייע לעריכת סטטיסטיקה או לשימוש בה.

ד.         מבנה הרבעון

1.         חלוקה לפרקים

הפרסום מחולק ל-17 פרקים לפי סדר אלפביתי של הנושאים, פרט לפרק הראשון (כללי) ולפרק האחרון (רשימת כתבי-עת שהתקבלו במערכת בשלושת החודשים האחרונים).

2.         מספור הפריטים

המספור הוא שוטף לארבעה רבעונים רצופים. ברבעון הראשון של כל שנה (רבעון חודש מרס) מתחיל המספור שוב ב-001.

3.         מפתחות

ברבעון כלולים מפתח מוסדות ומפתח נושאים, המתייחסים לארבעת הרבעונים האחרונים. מפתח המוסדות כולל הן מוסדות מבצעים והן מוסדות מממנים. מפתח הנושאים כולל את כל הפריטים שנכללו בפרק מסוים וגם פריטים שנכללו בפרקים אחרים אך הם קשורים לאותו נושא.

4.        מחקר שוטף

לגבי פעולות חדשות (מחקרים הנמצאים בשלב של תכנון או ביצוע), מוצגים פרטים כדלקמן:

שם המחקר, המוסד המזמין/המבצע, מטרת המחקר, הנושאים הנחקרים, המשתנים העיקריים, האוכלוסייה/המדגם, צורת המחקר והפרסום, מועד משוער של הפרסום ופרטים על מבצעי המחקר, כולל כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני.

5.        פרסומים

לגבי פרסומים חדשים, מובאים רישום ביבליוגרפי מלא, תקציר התוכן ומילות מפתח (בהקשר זה ראה גם סעיף ז').

6.        החלק שבאנגלית

בחלק המופיע באנגלית מוצג המידע הבא:

לגבי פעולות חדשות, מובאים שם המחקר, השלב שבו נמצא המחקר, שמות החוקרים, המוסד שאליו הם שייכים, כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני; לגבי פרסומים חדשים, מובא רישום ביבליוגרפי מלא אך ללא תקציר התוכן. שמות הפרקים, סדר הפרקים ומספור הפריטים הם זהים לאלה המופיעים בחלק שבעברית. מפתח הנושאים הוא בעברית ובאנגלית.

7.   נספחים

בחוברת מופיעים הנספחים הבאים: 1) מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא (עמ' 81);
2) מבחר כתבי-עת ותקופונים המתקבלים במערכת באופן קבוע (עמ' 93-94).

ה.        שירותי מידע

רוב הפרסומים הנזכרים ברבעון עומדים לרשות הקהל לעיון בספריית הלמ"ס בימים א'-ה' בשעות 09:00 עד 14:00. לתיאום מוקדם, נא להתקשר לטל' 6592555 (02). מפתחות וכלים נוספים נמצאים במערכת הרבעון. הקוראים מוזמנים להיעזר גם בהם. אפשר לפנות אל המערכת בכתב או בטלפון לכתובת הבאה:

מיכאל בר-יעקב, עורך "פעולות"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

רח' כנפי נשרים 66, פינת רח' בקי,

ת"ד 34525, ירושלים 91342

טלפון:  6592055/6 (02);  פקס':  6591340 (02)

ו.          רשת המדווחים

המידע הכלול ברבעון מבוסס בעיקר על פרסומים הנשלחים אלינו ועל הודעות הנמסרות לנו על-ידי חוקרים במוסדות למיניהם. לפיכך, הצלחתו של הרבעון תלויה בדיווחם העדכני. הלשכה מודה למדווחים על שיתוף הפעולה בעבר ופונה לכל חוקר ומוסד העוסקים במחקר סטטיסטי לדווח גם בעתיד, בשלב מוקדם ככל האפשר, על תכנון מחקרים ופרוייקטים חדשים או על הקמת מאגר מידע חדש הכולל נתונים סטטיסטיים. כן מתבקשים החוקרים ונציגי המוסדות לשלוח למערכת עותק ותקציר של כל פרסום חדש.

ז.         שיתוף פעולה עם מכון הנרייטה סאלד

דיווחים על מחקרים המובאים ברבעון בתחומי חינוך, דמוגרפיה, עבודה, מינהל, סוציולוגיה, שירותי רווחה ופסיכולוגיה, מתעדכנים במאגרי המידע של המרכז למידע במדעי החברה שבמכון הנרייטה סאלד.

כמו כן, חלק מהפריטים המופיעים ברבעון לקוחים לעתים מתוך אותם מאגרי מידע.

רוב התארנים המובאים בסוף כל פריט לקוחים מתוך קובץ "אוצר המונחים במדעי החברה ובחינוך" של מכון סאלד.

 

 

א. כללי

פרסומים

ישראל במספרים, 2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2007, 26 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל שפע של נתונים בנושאים שונים הקשורים לאוכלוסייה, למשק ולחברה בישראל, והוא מבוסס על נתוני השנתון הסטטיסטי לישראל מס' 57, לשנת 2006 (ראו חוברת 144, פריט 577). בפרסום מובאים לוחות, תרשימים והסברים מילוליים, לפי הנושאים הבאים: מדינת ישראל – נתונים כלליים על דגל המדינה, סמל המדינה, השפות הרשמיות, הרשויות השונות, נתונים גאוגרפיים ועוד; נתוני מפתח – מבחר נתונים ב-20 נושאים שונים; אקלים; איכות הסביבה; אוכלוסייה; תנועה טבעית; משקי-בית ומשפחות; רווחה; חינוך והשכלה; בריאות; עבודה; שכר; המשק הלאומי (חשבונות לאומיים); המגזר הממשלתי; מאזן התשלומים וסחר חוץ; בינוי, חשמל ומים; תעשייה, מסחר ושירותים; מדע וטכנולוגיה; תחבורה ותקשורת; תיירות; חקלאות.

(ישראל; אוכלוסייה; משקי-בית; תנועה טבעית; אקלים; איכות הסביבה; תלמידים; סטודנטים; בחינות בגרות; בריאות; צריכה; מוצרים בני-קיימא; דיור; בינוי; תעסוקה; מאזן התשלומים; מחירים; חקלאות; תעשייה; מו"פ; תיירות; תחבורה; תקשורת; חשמל; מים)

196

ארבל, שלומית (עורכת):

שנתון התנועה הקיבוצית 4: נתוני שנת 2005

התנועה הקיבוצית, תל-אביב 2007, 43 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של התנועה: www.kibbutz.org.il (ראו: אגף כלכלה).

שנתון זה, הרביעי בסדרה, כולל נתונים רבים על התנועה הקיבוצית, והוא מורכב משלושה פרקים, כדלקמן: אוכלוסייה (מספר הנפשות בקיבוצים, הרכב האוכלוסייה, מאזן ההגירה וכו'); אומדני פעילות (הכנסה מחקלאות, הכנסה מתעשייה, נכסים והתחייבויות, השקעות, תזרים המזומנים ועוד); אורחות חיים (מודל התפרנסות, ניהול, שכונות קהילתיות ועוד). בין הממצאים: האוכלוסייה הקבועה בקיבוצים ירדה מ-106,866 נפשות ב-2001 ל-105,814 נפשות ב-2005; חלקם של בני 55+ בקיבוצים הגיע ב-2005 ל-20.2%, (לעומת 30.4% בכלל אוכלוסיית ישראל), וחלקם של בני 0-14 הגיע ל-25.3% (לעומת 20.1% בכלל אוכלוסיית ישראל); ערך התפוקה החקלאית במגזר הקיבוצי מהווה כשליש מערך התפוקה החקלאית בישראל; חלקה היחסי של התעשייה הקיבוצית בסך ערך התפוקה התעשייתית של ישראל עלה מ-8.6% ב-2004 ל-8.9% ב-2005, וחלקה של התעשייה הקיבוצית בסך הייצוא התעשייתי הישיר של ישראל עלה מ-9.7% ב-2004 ל-10% ב-2005; חלוקת התקציבים ב-154 קיבוצים היא בשיטת "רשת הביטחון" (שכר דיפרנציאלי לחברים והבטחת זכויות הוותיקים), 71 קיבוצים נותרו שיתופיים, ב-26 קיבוצים מופעל מודל משולב (שכר דיפרנציאלי למחצה), וב-6 קיבוצים מופעל מודל של עצמאות כלכלית (כל פרט הוא נישום עצמאי).

(שנתונים [פרסומים]; קיבוצים; בני קיבוצים; תנועה טבעית; רמת השכלה; תעסוקה; רווחים; תעשייה; חקלאות; השקעות; הכנסה; שינוי חברתי; שינוי ארגוני; שימושי קרקע)

197

הלפרין-קדרי, רות; קארו, ענבל (עורכות):

נשים ומשפחה בישראל: דו-שנתון סטטיסטי, 2007

המרכז לקידום מעמד האישה על שם רות ועמנואל רקמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן 2007, 184 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו של פרסום זה, השני בסדרה, היא לקבץ את הנתונים הקיימים בהיבטים שונים הקשורים לנשים במשפחה. הכוונה היא להוציא לאור את הפרסום עם נתונים עדכניים אחת לשנתיים. הפרסום מורכב מארבעה פרקים, לפי הפירוט הבא: 1) נשים ומצב משפחתי - לידות, פטירות, פריון ילודה, הפסקות הריון, נישואין (כולל נישואין אזרחיים גם מחוץ לישראל), גירושין, מגורים עם בן זוג ללא נישואין וכו'; 2) סטטיסטיקה משפטית – תביעות גירושין, בקשות לאישור הסכם גירושין, חיובי גט, משמורת ילדים, השוואות בין בתי-הדין הרבניים לבין בתי-המשפט לענייני משפחה (בנושאים של דמי מזונות, חלוקת רכוש, משמורת ילדים ואישור הסכמים), עבירות פליליות על חוק הנישואין (בנושאים של ביגמיה, נישואי קטינות וכו') וסיוע משפטי בנושא מעמד אישי; 3) נשים, משפחה ועבודה – השתתפות בכוח העבודה, מעמד בעבודה, עבודת נשים וגברים נשואים, עבודת אמהות, דפוסי תעסוקה לפי מספר הילדים במשפחה, היעדרויות מהעבודה, חופשות לידה, נשים שלא עובדות כדי לטפל בילדים ונשים המטפלות בקרוב משפחה חולה/מוגבל; 4) אלימות נגד נשים במשפחה – תלונות למשטרה על אלימות בין בני זוג, מעצרים בגין עבירות בין בני זוג, צווי הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה ורצח של נשים על-ידי בן זוגן.

(נשים; משפחה; תכונות דמוגרפיות; פריון [ילודה]; אמהות; נישואין; גירושין; נשים עובדות; חופשת לידה; אלימות במשפחה; בתי-משפט; דמי מזונות; הפסקות הריון; נשים מוכות)

198

ראו גם:

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2006 (פריט מס' 199)

¨        

ירושלים כמרכיב בחוסנה הלאומי של ישראל: מדדים למצבה של בירת ישראל ומבט לעתיד (202)

¨        

"הירחון הסטטיסטי לישראל", כרך 58: 3-5 – מרס-מאי 2007 (351-353)

¨        

 

ב. אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

פרסומים

ברודסקי, ג'ני; שנוּר, יצחק; באר, שמואל (עורכים):

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2006

משאב מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזיקנה (משותף למאיירס - ג'וינט מכון ברוקדייל ולאשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל), ירושלים 2007, 414 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משאב: www.jointnet.org.il/mashav.

שנתון זה, היוצא לאור בפעם התשיעית, מקיף מגוון רחב של נושאים בנוגע לקשישים בישראל, תוך הדגשת מגמות לאורך זמן והבדלים בין קבוצות אוכלוסייה ובין אזורים גאוגרפיים שונים. הפרסום מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: 1) מאפיינים דמוגרפיים של הקשישים; 2) מאפיינים בריאותיים של הקשישים ודפוסי שימוש בשירותי בריאות נבחרים; 3) מאפיינים חברתיים וכלכליים של הקשישים; 4) מערכת השירותים לקשישים: היצע ודפוסי שימוש; 5) הקשישים במבט בין-לאומי. בסוף הפרסום מוצגים מקורות הנתונים, מפתח נושאי הלוחות, רשימת לוחות חדשים בשנתון זה ונושאים ולוחות שפורסמו בשנתונים קודמים. יש לציין, כי השנה נוספו לשנתון נתונים חדשים על מצב בריאותם של הקשישים מתוך סקר הבריאות הלאומי החדש שנעשה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כמו כן, הורחבו הנתונים על מצבם החברתי של הקשישים. שנתונים קודמים, לשנים 2000-2005, מופיעים גם הם באתר האינטרנט של משאב: www.jdc.org.il/mashav.

(קשישים; תוחלת חיים; פטירות; מחלות גופניות; מוגבלויות; בריאות הנפש; בריאות הפה; בדיקות רפואיות; פעילות גופנית; פעילויות פנאי; הכנסה; עוני; רמת השכלה; דיור; שירותי רווחה; שירותי בריאות; אשפוז; סיעוד; דיאליזה; ליקויי ראייה; ליקויי שמיעה; ניצולי שואה; תרופות; ביטוח בריאות; טיפול ממושך; מוסדות לקשישים; דיור מוגן; הרגלי קריאה; התנדבות; מועדונים; תרבות; חופשה; בדידות; תעסוקה; גמלאות; יהודים; נהגים; תאונות)

199

קמחי, מיכל; בן-אריה, אשר; כהן, שרה (עורכים):

ילדים עולים בישראל, 2007

המשרד לקליטת העלייה, ירושלים 2007, 220 עמ', בשיתוף עם המועצה הלאומית לשלום הילד. לקט נתונים מהשנתון מופיע באתר האינטרנט של המועצה: www.children.org.il.

בשנתון זה, השלישי במספר, מוצגים נתונים על אוכלוסיית הילדים העולים ב-1990-2005, בחלוקה לשתי קבוצות: ילדים שנולדו בחו"ל ועלו לישראל; ילדים שהוריהם עלו לישראל
מ-1990 ואילך. השנתון מורכב משבעה פרקים, כדלקמן: מאפיינים דמוגרפיים של אוכלוסיית הילדים העולים; משפחות, משקי-בית ותנאי גדילה של ילדים עולים; ילדים עולים ומערכת החינוך; ילדים עולים ובריאות; ילדים עולים וכלכלה; ילדים עולים עוברי חוק; ילדים עולים במצבי מצוקה. בין הממצאים: אוכלוסיית הילדים העולים וילדי העולים מנתה בסוף 2005
כ-241,000 נפש – 10.6% מכלל אוכלוסיית הילדים בישראל; שיעור התלמידים העולים הזכאים לתעודת בגרות נמוך מאשר בקרב התלמידים הוותיקים וירד מ-49.9% בתשס"א ל-44.5% בתשס"ה; כ-12,400 ילדים עולים מתחנכים בפנימיות של המינהל לחינוך התיישבותי; שיעורם של ילדים עולים שנפגעו בתאונות ואושפזו בבתי-חולים הוא גבוה יותר מזה של ילדים ותיקים בגילים 10-17 ונמוך יותר מזה של ילידי ישראל בגילים 0-9; ב-2005 היה שיעור התיקים הפליליים של בני נוער עולים כ-23% מכלל התיקים הפליליים של בני נוער בישראל.

(שנתונים [פרסומים]; עולים; ילדים; תכונות דמוגרפיות; מיצב חברתי-כלכלי; תנאי מחייה; הישגים לימודיים; נשירת תלמידים; עבריינות נוער; שימוש בסמים; בריאות הנפש; בריאות השן; דיאטה; ספורט; תאונות; נפגעי פעולות איבה; משפחות חד-הוריות; קצבאות; הבטחת הכנסה; שירותי רווחה)

200

לומסקי-פדר, עדנה; רפופורט, תמר; לרנר, יוליה ואחרים:

לדבר בשפתם? זרות, בית ויחסי כוח בראיונות עם מהגרים

"מגמות", מ"ד: 4 (ינואר 2007), עמ' 636-654 (עברית, סיכום באנגלית).

בספרות המחקרית העוסקת בסיפורי חיים, ובמיוחד בסיפורי חיים של מהגרים, מקובלת ההנחה שיש לראיין את המספרים בשפת אמם. במאמר זה יוצאות המחברות נגד הנחה זו בטענה שלעתים יש דווקא ערך מוסף לקיום הראיון בשפה החדשה. בניסיון לאתגר מוסכמה זו ולהוכיח את הבעייתיות שבה, דנות המחברות בזיקה שבין שפה לזהות משלושה היבטים: שפה וכוח; שפה ובית; שפה והזרה. המאמר מתבסס על ראיונות שהתקיימו בשפה העברית עם 43 סטודנטים וסטודנטיות שהגיעו לישראל בתחילת שנות ה-90' ממדינות חבר העמים. הסטודנטים רואיינו כשלוש-ארבע שנים לאחר עלייתם ונתבקשו לספר את סיפור חייהם. לרובם הגדול היו הורים עם רקע אקדמי והם שלטו היטב בעברית. מסקנת המחברות מן הראיונות היא, כי השימוש בשפה החדשה מצמצמת יחסי כוח בראיון, מחזקת את תחושת הבית של המרואיינים ומעודדת הפקה של חומר נרטיבי עשיר.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; סטודנטים; ראיונות; שיטות מחקר; שפה)

201

קמחי, ישראל; חושן, מאיה; אסף-שפירא, יאיר:

ירושלים כמרכיב בחוסנה הלאומי של ישראל: מדדים למצבה של בירת ישראל ומבט לעתיד

מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 2006, 20 עמ'.

בפרסום זה נדונה שאלת מרכזיותה של ירושלים כמרכיב בחוסנה הלאומי של ישראל, ומוצגים נתונים על מצבה הדמוגרפי, הכלכלי, החברתי והפוליטי. כן מוצגים ממצאים מסקר עמדות מינואר 2006 בנוגע לירושלים והסיכויים להסדר שלום. בין הממצאים: הרוב היהודי בעיר הצטמצם מ-75% ב-1967 ל-66% ב-2006, וב-2035 צפויים היהודים להוות 50% מתושבי העיר בלבד; רמת ההכנסה בירושלים נמוכה משמעותית בהשוואה לערים הגדולות האחרות בישראל; שיעור התעסוקה של תושבי ירושלים היהודים הוא 47% לעומת 61% בתל-אביב; שליש מהמשפחות בירושלים חיו ב-2003 מתחת לקו העוני; מספר הנפגעים באירועי טרור בירושלים הוא כפול מאשר בתל-אביב ופי 6 מאשר בחיפה; 16% מהמרואיינים סברו שמסוכן לבקר בירושלים ו-27% סברו שמפחיד לגור בה (בקרב תושבי ירושלים האחוזים נמוכים יותר); 54.5% מהציבור היהודי בישראל מוכנים לוותר על השכונות הערביות בעיר במסגרת של שלום אמת; 37% לא מוכנים לשום ויתור בירושלים; 75.7% לא מאמינים שאפשר להגיע לשלום (במיוחד דתיים ומסורתיים). לבסוף, מובאות המלצות למען השגת המפנה הדרוש.

(ירושלים; אוכלוסייה; הגירה פנימית; מדדים חברתיים-כלכליים; הכנסה; תעסוקה; טרור; תיירות; איכות הסביבה; יחסי יהודים – ערבים; סכסוך ערבי - ישראלי)

202

ברוידא, קובי; נבון, גיא:

הגירה פנימית בישראל

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2006.07, ירושלים 2006, 49 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.boi.gov.il.

בעבודה זו נבחנו מאפייניהן של משפחות שהיגרו בין יישובים בישראל בשנים 1983-1995. במסגרת העבודה, מוצג ניתוח המשלב את מאפייני המהגרים ומאפייני יישובי המוצא והיעד של כל מהגר ברמת פירוט גבוהה יותר מאשר במחקרים קודמים. מקורות הנתונים ששימשו לעבודה הם קבצי נתונים של מפקדי האוכלוסין והדיור 1983 ו-1995, קובץ המשלב את נתוני שני המפקדים וקובץ היישובים של הלמ"ס. העבודה התמקדה במשפחות במגזר היהודי שבהן שני בני הזוג השתייכו לאותו משק-בית במהלך כל התקופה (העבודה לא כללה דיירי מוסדות וקיבוצים). בין הממצאים: 17% מהמשפחות החליפו יישוב מגורים לפחות פעם אחת במהלך התקופה הנחקרת; ככל שרמת ההכנסה גבוהה יותר, הנטייה להגר גדולה יותר; הנטייה להגר יורדת עם העלייה בגיל, אך בגיל מסוים היא שבה ועולה; נמצאה עזיבה גדולה של עיירות הפיתוח (בעיקר בקרב זוגות צעירים ומשכילים) – 6% בצפון ו-11% בדרום; יעדי ההגירה של העוזבים את עיירות הפיתוח בצפון היו בדרך כלל יישובים אחרים בצפון, ויעדי ההגירה של העוזבים את עיירות הפיתוח בדרום היו בדרך כלל יישובים במרכז הארץ; תהליכי ההגירה הפנימית הביאו להיחלשות המטרופולינים, מצד אחד, ולחיזוק יישובי הפרברים, מצד שני.

(הגירה פנימית; יישובים; עיירות פיתוח; בני זוג; צעירים;  רמת השכלה; הכנסה)

203

טבריה: התפלגות לפי אזורים סטטיסטיים: גילאי 50+ בשנת 2005

היחידה למידע וסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2007, 14 עמ'.

בפרסום זה מוצגים ממצאים על בני 50 ומעלה ב-12 האזורים הסטטיסטיים שמהם מורכבת העיר טבריה. הממצאים מוצגים בחתכים שונים – קבוצות משנה של גיל, נשים ועולים. מקור הנתונים הוא בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בין הממצאים: בני 50 ומעלה היוו
ב-2005 24% מאוכלוסיית העיר לפי ההתפלגות הבאה – בני 50-54 (6.3%), בני 55-64 (7.8%), בני 65-74 (6.3%) ובני 75 ומעלה (3.8%); ניכרת מגמה של עלייה בחלקם של בני 50 ומעלה באוכלוסיית העיר – מ-20.8% ב-1999 ל-24% ב-2005; הנשים מהוות רוב בכל קבוצות הגיל, במיוחד בקרב בני 75 ומעלה (60%); בקרב אוכלוסיית העולים בכל קבוצות הגיל, חלקם של הקשישים גדול יותר מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית ומסתכם ב-36.8%.

(טבריה; אוכלוסייה; קשישים; עולים; אזורים סטטיסטיים)

204

ראו גם:

ישראל במספרים, 2006 (פריט מס' 196)

¨        

שנתון התנועה הקיבוצית 4: נתוני שנת 2005 (197)

¨       

נשים ומשפחה בישראל: דו-שנתון סטטיסטי, 2007 (198)

¨       

כלים לעידוד ההתיישבות באזורי עדיפות לאומית: בחינת כלים קיימים והצעת כלים חדשים - דו"ח מסכם (205)

¨       

לוחות תמותה שלמים של ישראל, 2000-2004, 2001-2005 (207)

¨        

הפסקות הריון על-פי החוק: 1990-2005 (212)

¨        

להיאחז או לנטוש? אידאולוגיה, התקשרות למקום ותפיסת הסיכון בשומרון ובבנימין (237)

¨        

בחירות לוועדי שכונות: האם הן תורמות להון חברתי? (239)

¨        

מטריושקה.קום: יצירת זהות טראנס-לאומית של מהגרים מחבר העמים באמצעות רשת האינטרנט (245)

¨        

כנס באר-שבע לשלום הילד – 2007: ניירות עמדה למושבים המקצועיים (247)

¨        

אכפת במספרים: שנתון סטטיסטי מס' 3 – 2005-2006 (253)

¨       

הרשויות המקומיות בישראל, 2005 (280)

¨       

המוסד לביטוח לאומי: האגף לפיתוח שירותים (286)

¨       

מבט ביקורתי על תכניות לפיתוח הנגב (288)

¨       

Do High-Skill Immigrants Raise Productivity? Evidence from Israeli Manufacturing Firms,
1990-1999 (308)

¨       

משקי-בית: תכונות כלכליות וצפיפות דיור, על-פי סקרי כוח-אדם – 2005 (315)

¨       

אנשים עם מוגבלות בישראל, 2006 (319)

¨       

מענק לימודים למשפחות חד-הוריות ומשפחות נוספות (322)

¨       

מישהו לרוץ איתו: מרכז-יום לנוער חסר בית המשתמש בסמים (329)

¨       

 

ג. בינוי ודיור

פרסומים

כלים לעידוד ההתיישבות באזורי עדיפות לאומית: בחינת כלים קיימים והצעת כלים חדשים - דו"ח מסכם

צנובר - יועצים בע"מ, גבעתיים 2006, 138 עמ'. הוגש לאגף למידע וניתוח כלכלי, משרד הבינוי והשיכון. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moch.gov.il.

אזורי עדיפות לאומית מהווים חלק גדול משטח ישראל, אך האוכלוסייה בהם היא מעטה יחסית. ממשלות ישראל לדורותיהן סימנו כמטרה את יישובם של אזורים אלה ואף הקצו לשם כך משאבים לא-מבוטלים. העבודה הנוכחית נועדה לבחון את היעילות של הכלים השונים לעידוד ההתיישבות בפריפריה ולהציע מדיניות וכלים חדשים. העבודה לוותה על-ידי ועדת היגוי רחבה, שכללה נציגים ממשרדי ממשלה רבים. העבודה כוללת סקירת ספרות מקיפה בנוגע לפיתוח אזורי עדיפות, הן בישראל והן בעולם, תוך שימת דגש על המניעים המרכזיים להגירה לאזורי פריפריה (אפשרויות התעסוקה, תנאי הדיור, רמת החינוך, איכות הסביבה, רמת אמצעי התחבורה בין הפריפריה למרכז, השפעת החוק לעידוד השקעות וכו'). כן כוללת העבודה ניתוח של מגמות דמוגרפיות באזורי עדיפות לאומית בישראל בשנים 1985-2004. נוסף על כך, נבחנו הכלים השונים שננקטו לעידוד ההתיישבות במונחי עלות-תועלת, ונעשה שימוש במודל אקונומטרי הבוחן את מידת ההשפעה ורמת המובהקות של כל אחד מהכלים. כן נבדקו התקציבים שהקצתה הממשלה לכל אחד מהכלים הללו, לפי משרדים ולפי שנים, ונבחנו מגזרים שונים והקשרים ביניהם: כפרי - עירוני, יהודי - לא-יהודי וכו'.

(אזורי פיתוח; פיזור אוכלוסין; פריפריה; מדיניות ממשלתית; הקצאת משאבים; תמריצים; השקעות; מיסוי; בנייה; דיור; תעסוקה; חינוך; תחבורה; איכות חיים; הגירה פנימית)

205

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית, ינואר-מרס 2007

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 11, ירושלים 2007, (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

"סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית" הוא סקר שוטף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנועד לספק תמונת-מצב עדכנית של שוק הדירות החדשות למכירה בבנייה פרטית (לא כולל בנייה עצמית, בנייה להשכרה, בנייה בשיטת "בנה ביתך" ובנייה באמצעות עמותות), ובכך לסייע בקבלת החלטות בנוגע לתכנון מדיניות הבינוי בישראל ולמעקב אחר ההתפתחויות בענף. עיקרו של הסקר הוא מעקב שוטף אחר מכירת הדירות ומלאי הדירות למכירה בסוף כל חודש ורבעון, תוך התייחסות למגמות ולשינויים שחלו בנתוני המכירות ובמלאי - הן בסיכום כללי והן לפי מאפיינים שונים: פריסה גאוגרפית, ותק הדירות בשוק, גודל הדירות ועוד. הפרסום כולל 16 לוחות, שבהם מובא מידע על דירות חדשות שנמכרו ועל דירות חדשות העומדות למכירה לפי מחוז ואזור וכן בשטחי 40 עיריות נבחרות, לפי מספר הדירות בבניין, מספר החדרים בדירה ו-ותק הדירה בשוק.

(בנייה; דיור; שוק הדירות)

206

 

ראו גם:

ישראל במספרים, 2006 (פריט מס' 196)

¨        

להיאחז או לנטוש? אידיאולוגיה, התקשרות למקום ותפיסת הסיכון בשומרון ובבנימין (237)

¨        

סקר החברות והעסקים: הרביע הראשון של 2007 (271)

¨        

הרשויות המקומיות בישראל, 2005 (280)

¨        

הסקר החברתי, 2005 (301)

¨        

סקר הוצאות משק-הבית, 2005: סיכומים כלליים (314)

¨        

משקי-בית: תכונות כלכליות וצפיפות דיור, על-פי סקרי כוח-אדם – 2005 (315)

¨        

"מידע חודשי", משרד הבינוי והשיכון - גיליון אפריל 2007 (369)

¨        

 

ד. בריאות

פרסומים

לוחות תמותה שלמים של ישראל, 2000-2004, 2001-2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 28, ירושלים 2006, 56 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים לוחות תמותה שלמים לשנים 2000-2004 ו-2001-2005. בלוחות מוצגים הנתונים (נשארים בחיים, הסתברות למות ותוחלת חיים) בפירוט של גיל בשנים בודדות, לפי המינים. הנתונים מוצגים עבור כל האוכלוסייה, עבור יהודים ואחרים, עבור יהודים בנפרד ועבור ערבים בנפרד. בין הממצאים: תוחלת החיים בלידה לכלל האוכלוסייה בשנים 2001-2005 הגיעה ל-81.6 שנים בקרב נשים ול-77.5 שנים בקרב גברים; בקרב יהודים ואחרים, תוחלת החיים היתה 82 שנים לנשים ו-77.9 שנים לגברים; בקרב יהודים, תוחלת החיים היתה 82 שנים לנשים ו-78.1 שנים לגברים; בקרב ערבים, תוחלת החיים היתה 78.4 שנים לנשים ו-74.7 שנים לגברים. על-פי דו"ח ארגון הבריאות העולמי מ-2006, תוחלת החיים של גברים בישראל היא נמוכה בשנה אחת (נתונים מעוגלים) מזו של גברים ביפן (במקום הראשון - 79 שנים), והיא גבוהה ביחס ליתר המדינות בעולם (יחד עם אוסטרליה, קנדה, שוודיה, שווייץ ואיטליה – ממוצע של 78 שנים); תוחלת החיים של נשים בישראל היא נמוכה בארבע שנים מזו שביפן (במקום הראשון - 86 שנים), והיא נמצאת בקבוצה שממוצע תוחלת החיים שלה הוא 82 שנים, יחד עם אוסטריה, פינלנד, נורבגיה, ניו-זילנד וגרמניה.

(תוחלת חיים; תמותה)

207

Selected Health For All Indicators for Israel, 2006
Department of Health Information, Ministry of Health, Jerusalem 2007, 65 pages, in cooperation with the World Health Organization. The Publication appears also on the Ministry’s Website: www.health.gov.il (Hebrew Interface).

המדינות החברות באזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי מדווחות אחת לשנה על מדדי הבריאות במדינה, בהתאם להגדרות קבועות של הארגון. דיווח שנתי זה מהווה בסיס לעדכון בסיס הנתונים HFA (Health For All) של ארגון הבריאות העולמי, הכולל מדדים שונים על מערכת הבריאות ועל רמת הבריאות של האוכלוסייה. הדיווח על הנתונים של ישראל נעשה על-ידי תחום מידע במשרד הבריאות. הנתונים נאספים מיחידות שונות במשרד הבריאות וממשרדים אחרים, כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמוסד לביטוח לאומי. הדיווח השנתי כולל נתונים קיימים לשנה האחרונה ועדכונים לשנים קודמות לפי הצורך. במסמך זה ערוכים מדדי הבריאות בישראל, שדווחו לארגון הבריאות העולמי בסוף 2006, בשני חלקים: 1) הגדרות, מקורות המידע ונתונים לשנים נבחרות; 2) נתונים לשנים 1990-2005. המדדים מוצגים לפי הפרקים הבאים: נתונים דמוגרפיים וחברתיים-כלכליים; תמותה; תחלואה, מוגבלויות ושחרורים מבתי-חולים; סגנונות חיים; סביבה; משאבים במערכת הבריאות; שימוש בשירותי בריאות וההוצאה לבריאות; בריאות האם והילד.

(בריאות; אוכלוסייה; לידה; פריון [ילודה]; תמותת תינוקות; הפלות; מחלות לב וכלי הדם; מחלות מערכת העיכול; מחלות מערכת הנשימה; מחלות כרוניות; מחלות זיהומיות; נכות; סרטן; סוכרת; הפרעות נפשיות; אשפוז; חיסונים; תאונות; נכות; עישון; שתיית אלכוהול; בתי-חולים; כוח-אדם רפואי; פציעות; תאונות עבודה; בריאות תעסוקתית; הוצאה לאומית)

208

ACSIS 2006 – Acute Coronary Syndrome Israeli Survey: March-April 2006, National Survey - Survey Findings and Temporal trends
Israel Center for Disease Control (ICDC), Ministry of Health, Publication No. 307,
Tel-Hashomer 2007, 88 pages, in cooperation with the Israel Heart Society and the Israel Society for the Prevention of Heart Attacks. The publication appears also on the following Website: www.e-med.co.il.

בפרסום זה מוצגים ממצאים מהסקר הלאומי הדו-שנתי השמיני על תסמונת כלילית חדה (תכ"ח ACS), שנעשה בכל היחידות לטיפול נמרץ לב בישראל. זאת, במטרה להעריך את מגמות התחלואה בתכ"ח בישראל. המידע מתייחס לכל החולים שאושפזו במחלקות הלב וביחידות לטיפול נמרץ לב ב-25 מרכזים רפואיים שפעלו בישראל במרס-אפריל 2006. הפרסום מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: תכ"ח לפי רישום הפעילות החשמלית של הלב (א.ק.ג.); תכ"ח לפי האבחון בעת שחרור החולים מאשפוז; תכ"ח לפי מגדר; תכ"ח לפי קבוצות אוכלוסייה; מגמות בתחלואת תכ"ח 2000-2006. בפרק הנספחים מופיע גם שאלון הסקר. בין הממצאים: נמצאו 2,077 חולי תכ"ח, וקבוצת הגיל עם הכי הרבה חולי תכ"ח היא 50-65; 77.4% מהחולים היו גברים שגילם החציוני היה 61.5, ו-22.6% מהחולים היו נשים שגילן החציוני היה 70; גורמי הסיכון המובילים למחלת התכ"ח הם עודף שומנים בדם (דיסליפידמיה), יתר לחץ דם ועישון פעיל; 79.2% מהחולים אובחנו בעת שחרורם
מבית-החולים עם אוטם חד בשריר הלב (
Acute Myocardial Infarction) ו-20.5% עם תעוקת חזה בלתי-יציבה (Unstable Angina Pectoris).

(מחלות לב וכלי הדם; טיפול רפואי; גורמי סיכון; עישון; סוכרת)

209

מב"ת צעיר: סקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון לתלמידי כיתות ז-י"ב, 2003-2004, חלק א' ממצאים כלליים

המרכז הלאומי לבקרת מחלות ושירותי המזון והתזונה, משרד הבריאות, פרסום מס' 240, תל-השומר 2006, 149 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראו: יחידות מרכז לאומי לבקרת מחלות).

סקרי בריאות ותזונה לאומיים נערכים במדינות רבות בהמלצת ארגון הבריאות הלאומי
(
WHO) וארגון המזון והחקלאות (FAO). סקר זה הוא השני בסדרה, לאחר סקר ראשון שנערך בקרב בני 25-64 ב-1999-2001 (ראו רבעון 133, פריט 017). מטרותיו של הסקר היו: הערכת הצריכה התזונתית היומית הממוצעת של ילדים ובני נוער; אפיון הרכב הארוחות; הערכת החשיפה היומית הממוצעת למזהמי מזון וכו'; הערכת השכיחות של רגישויות למזון ואפיוניהן; בדיקת ההתאמה בין הצריכה התזונתית לבין ההמלצות התזונתיות המקובלות ואיתור אוכלוסיות בסיכון; הערכת הידע והעמדות של ילדים ובני נוער בנושאי תזונה ובריאות והערכת היקף השימוש בשירותי בריאות; הערכת שכיחות ההרגלים הקשורים לבריאות; תיאור מבנה הגוף של ילדים ובני נוער (מסת הגוף, היקף המותניים וכו'); הרכבת שאלון ישראלי לתכיפות צריכת מזון (Food Frequency Questionnaire) לילדים ולבני נוער. אוכלוסיית המחקר התבססה על מדגם מרישומי משרד החינוך, לפי משתנים שנקבעו מראש (קבוצת אוכלוסייה, פיקוח, חטיבה ורמת טיפוח). לא נכללו תלמידים מהחינוך העצמאי (המגזר החרדי), פנימיות ובתי-ספר פרטיים. בסך הכל השתתפו בסקר קרוב ל-7,000 תלמידים. בנספח לפרסום מובא שאלון הסקר.

(תזונה; תלמידים; מזון; דיאטה; השמנת-יתר; בריאות גופנית; בריאות השן; תרופות; ספורט; פעילויות פנאי; עישון; שתיית אלכוהול; דימוי גוף)

210

Roguin-Maor, Noga; Sayag, Shlomit; Dahan, Rachel; Hermoni, Doron:
Eating Attitudes among Adolescents
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 8: 9 (September 2006), pp. 627-629. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

מטרתו של מחקר זה היתה להעריך שכיחותן של הפרעות אכילה בקרב בני נוער. זאת, כחלק מתכנית התערבות חינוכית שנועדה למניעה ראשונית של הפרעות אכילה, באמצעות שיפור ההערכה העצמית, דימוי הגוף, העצמה וגישות לאכילה. לצורך המחקר, נעשה שימוש במדד EAT-26 (Eating Attitudes Test). כמו כן, נבדק הקשר שבין הפרעות אכילה לבין מצבם התעסוקתי של ההורים. המחקר נעשה בין ספטמבר 2001 למאי 2002, ונכללו בו 283 תלמידי כיתות ז'-י"ב המתגוררים בתחומי המועצה האזורית משגב. בין הממצאים: 5% מהבנים ו-20.8% מהבנות נמצאו ברמת סיכון גבוהה להפרעת אכילה; לא נמצא מתאם בין הערכים במדד EAT-26 לבין מדד מסת הגוף (BMI); נמצא קשר בין הסיכון להפרעת אכילה לבין היותו של האב מובטל; קשר דומה לא נמצא לגבי מצבה התעסוקתי של האם.

(מתבגרים; הפרעות אכילה; מיצב חברתי-כלכלי; תכניות התערבות)

211

הפסקות הריון על-פי החוק: 1990-2005

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2007, 37 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראה: יחידות אגף מיד ומחשוב, תחום מידע).

פרסום זה בא בהמשך לסדרת פרסומים של משרד הבריאות בנושא הפסקות הריון המבוצעות לאחר אישורי הוועדות להפסקת הריון, הפועלות בהרשאת המשרד. הפרסום מורכב מהפרקים הבאים: מגמות בפעילות הוועדות להפסקת הריון, 1990-2005 – בהתאם לדיווח החודשי למשרד הבריאות על מספר הפניות לוועדות, מספר אישורי הוועדות ומספר הפסקות ההריון בפועל לפי סעיפי החוק (סעיפי החוק: 1 – האישה היא מתחת לגיל 17 או למעלה מגיל 40;
2 – ההריון נובע מיחסים אסורים, מגילוי עריות או שהוא מחוץ לנישואין; 3 – העובר עלול להיות בעל מום; 4 – המשך ההריון עלול להזיק לאישה ואף לסכן את חייה); הפסקות הריון לפי שבוע ההריון; הפסקות הריון מאוחרות (לאחר השבוע ה-23 להריון); הפסקות הריון באמצעות מיפג'ין (עד השבוע ה-7 להריון, כולל); פעילות הוועדות לפי בעלות המוסד; אישורי הוועדות להפסקת הריון לפי גיל האישה, 1994-2003; השוואות בין-לאומיות (שיעורי הפסקות הריון ל-1,000 לידות חי). בנספח לפרסום מוצגת רשימת הוועדות להפסקת הריון ב-2005. על פרסום הלמ"ס: "תכונות דמוגרפיות וחברתיות של הפונות לוועדות להפסקת הריון בישראל, 1997",
ראו חוברת 125, פריט 006.

(הריון; הפלות)

212

קורסיה, יוסי; גלייטמן, אילנה:

זכאות לתעודת עיוור / לקוי ראייה: דו"ח מסכם לשנת 2006

השירות לעיוור, אגף השיקום, משרד הרווחה, ירושלים 2007, 14 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.molsa.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים נתונים סטטיסטיים ל-2006 על אוכלוסיית העיוורים ולקויי הראייה בישראל הזכאים לתעודת עיוור / לקוי ראייה – 26,308 איש. בין הממצאים: ב-2006 הצטרפו לאוכלוסיית העיוורים 1,666 איש; 6.5% מתוכם היו ילדים עד גיל 18, 67% היו קשישים בגילים 66 ומעלה, ו-26.5% היו בגילים 19-65; מעיוורון מוחלט סבלו 14%; 48% מהעיוורים הם גברים ו-52% הן נשים; 9% הם בקטגוריית "זכאי זמני" לתעודה ו-91% הם בקטגוריית "זכאי לצמיתות"; הסיבות השכיחות לעיוורון הן: מחלת AMD - ניוון המקולה התלוי בגיל
(29.1%), סוכרת (14.2%) וברקית (12.4%); מ-1999 ואילך ניכרת מגמת ירידה בשיעור הזכאים החדשים לתעודת עיוור / לקוי ראייה; הסיבה השכיחה ביותר לקבלת תעודת עיוור
ב-2006 היתה חדות ראייה 1/60-3/60 – 45% ממקבלי התעודות ב-2006 קיבלו את התעודה מסיבה זו.

(עיוורון; ליקויי ראייה)

213

ניראל, נורית; גולדווג, רחל; פיגנברג, צבי ואחרים:

פאראמדיקים: ההיצע והביקוש לכוח אדם מקצועי

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, דו"ח מחקר מס' 493, ירושלים 2007, 86 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם מגן דוד אדום. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

מטרתו של מחקר זה היתה לבחון האם בעתיד יהיה חוסר איזון בין ההיצע לבין הביקוש למקצוע הפאראמדיק. לשם בחינת ההיצע, נעשה בחודשים נובמבר 2005 – פברואר 2006 סקר בקרב כמחצית מבוגרי הקורסים לפאראמדיקים. לשם בחינת תרחישי הביקוש, נעשו ראיונות עם אנשי מפתח בתחום הרפואה הדחופה. בין הממצאים: שיעור עזיבת המקצוע בקרב כלל העובדים הוא כ-18% במהלך חמש שנים; הסיכוי להמשיך לעבוד כפאראמדיק הוא גבוה יותר בקרב אלה שיש להם ילדים, בקרב בעלי השכלה גבוהה ובקרב המבוגרים יותר; כיום ישנם
כ-1,000 בוגרי קורסים לפאראמדיקים, ומדי שנה מצטרפים כ-100 חדשים; אם הביקוש לא ישתנה מעבר לגידול הטבעי של שני אט"נים בשנה, עלול להיווצר עודף בפאראמדיקים כבר
ב-2010; הרחבת ההעסקה של פאראמדיקים מחוץ למערך שירותי רפואת החירום (במפעלים, במקומות הומי אדם וכו') תגדיל מעט את הביקוש, אך עדיין יישאר עודף היצע; אם מערך האמבולנסים ישודרג לרמת
ALS (Advanced Life Support), הביקוש יגדל באופן ניכר, וייווצר מחסור בפאראמדיקים אם לא תורחב ההכשרה מעבר למספר הנוכחי של בוגרי קורסים לשנה.

(רפואה דחופה; כוח-אדם רפואי; תכנון ארגוני; שביעות רצון בעבודה; שחיקה)

214

גרוס, רויטל; ברמלי-גרינברג, שולי; מצליח, רונית:

דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות במלאת עשור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, דו"ח מחקר מס' 487, ירושלים 2007, 100 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995, מבצע מכון ברוקדייל מחקר הערכה מתמשך, במטרה לעקוב אחר השפעותיו של החוק. במסגרת המחקר, פותחה סדרת מדדים קבועים הנוגעים לשביעות הרצון משירותי קופות החולים, לאיכות השירותים, לפנייה מחוץ למערכת הציבורית ולנטל הכספי על המבוטחים. בדו"ח הנוכחי מוצגים ממצאים מהסקר הארצי שנערך ב-2005, בהשוואה לסקרים שנערכו ב-1995, 1997, 1999, 2001 ו-2003. נוסף על כך, מוצגים ממצאים בנושאים שהודגשו בסקר האחרון: מעבר בין קופות, תרופות ועדכון הסל, נגישות השירותים והערכת תפקוד מערכת הבריאות. אוכלוסיית הסקר כללה את כל תושבי ישראל בני 22 ומעלה, ומתוכם רואיינו 1,902 איש. בין הממצאים: 20% שקלו בשנתיים האחרונות מעבר לקופה אחרת, אך רק 2% עברו בפועל; 8% ויתרו על טיפול רפואי (לא כולל טיפולי שיניים ותרופות) בגלל התשלום לפחות פעם אחת, לעומת 6% ב-2003; 15% ויתרו על תרופות מרשם ב-2005, שיעור זהה לזה שנמצא ב-2003; 57% דיווחו כי הם מרוצים או מרוצים מאוד ממערכת הבריאות, לעומת 59% ב-2003; 21% דיווחו כי חשו שיפור בשירותי קופת החולים בהשוואה לשנה שקדמה לסקר.

(ביטוח בריאות ממלכתי; קופות חולים; שירותי בריאות; שביעות רצון; תשלום עבור שירות; בדיקות רפואיות; טיפול רפואי; תרופות; זכויות החולה; קידום בריאות; ביטוח בריאות)

215

ברמלי-גרינברג, שולי; גרוס, רויטל; מצליח, רונית:

תכניות הביטוח המשלים שמציעות קופות החולים: ניתוח והשוואה בין סלי השירות לשנת 2006

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, דו"ח מחקר מס' 495, ירושלים 2007, 112 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בסיוע מרכז המחקר והמידע של כנסת ישראל. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995, קופות החולים משווקות תכניות ביטוח משלים. לאורך השנים חלה עלייה ניכרת בהיקפי הבעלות בקרב הציבור על הביטוח המשלים, עלתה מורכבות התכניות וחלו שינויים בתוכן הכיסויים. מטרות המחקר היו: ניתוח תכניות הביטוח המשלים שהציעו ארבע קופות החולים ב-2006 ועריכת השוואה ביניהן; עריכת השוואה בין השירותים העיקריים שהוצעו על-ידי תכניות אלו ב-1996 לעומת 2006. במסגרת המחקר נערכה השוואה בין התכניות על-פי התקנונים המפורטים של כל קופה בסוף 2006, דפי מידע ופרסומים שהקופות הפיצו ומסמכי זכויות וחובות. בפרסום זה מוצג ניתוח משווה בין שבע תכניות ביטוח משלים שהוצעו על-ידי קופות החולים ב-2006. בין הממצאים: כל התכניות מכסות את כל 15 תחומי הכיסוי העיקריים, ובתחומים אלה קיים דמיון בין התכניות בתנאי הכיסוי – תקופות האכשרה, תנאי הזכאות, תקרת הכיסוי וההשתתפות עצמית; הבדלים בין התכניות נמצאו בכמה נושאים, שביניהם: ספקי השירותים וסוג השירות המסוים המכוסה, גובה הפרמיות, מספר התרופות המכוסות, אופי התרופות (דגש על תרופות מרשם לעומת תרופות ללא מרשם) וגובה ההשתתפות העצמית לתרופות.

(קופות חולים; ביטוח רפואי משלים)

216

אחדות, לאה; שמואלי, עמיר; אנדבלד, מירי:

הוגנות אופקית, הוגנות אנכית ואי-השוויון בהוצאה הפרטית על בריאות בישראל: 1992-2002

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 93 בסדרת "מחקרים וסקרים מיוחדים", ירושלים 2007, 24 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבדקה סוגיית ההוגנות במערכת הבריאות בישראל, תוך התמקדות בהוצאה הפרטית של משקי-הבית על בריאות ב-1992-2002. זאת, לאור החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995 שנועד לטפל בסוגיה זו. מקור הנתונים למחקר היה סקרי הוצאות המשפחה של הלמ"ס בשנים 1992-1993, 1997 ו-2002. במסגרת המחקר, נבחנו השינויים ברמת ההוצאה הפרטית על בריאות ודפוסיה. בין הממצאים: משקל ההוצאה לבריאות בסך ההוצאה הכספית לצריכה עלה מ-4.2% ב-1992, ל-4.8% ב-1998 ול-6.3% ב-2002; בין 1992 ל-2002 גדלה ההוצאה הפרטית לבריאות ב-32% במונחים ריאליים, כאשר הגידול הריאלי הבולט ביותר היה בהוצאה על ביטוחי בריאות פרטיים ומשלימים; אי-השוויון בהוצאה על צריכה בין משקי-הבית קטן בעשור הנחקר; בכל סוגי ההוצאות, למעט תרופות, בין 1992 ל-1997 חל קיטון באי-השוויון בהוצאה הפרטית, ובין 1998 ל-2002 (חוקי ההסדרים) שוב גדל אי-השוויון; ההוצאה הפרטית על בריאות נמצאה כמקור מימון רגרסיבי.

(שירותי בריאות; ביטוח בריאות; ביטוח בריאות ממלכתי; חוקים; שוויון חברתי; עלויות; הוצאות המשפחה; תרופות)

217

לויתן, אוריאל; אדר, גילה; גולדמברג, חנה:

אי-שוויון סוציו-אקונומי בקיבוצים והשלכותיו על ביטויי בריאות של חבריהם

המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2006, 80 עמ'.

עד למשבר הקיבוצים בשנות ה-80', אוכלוסיית הקיבוצים אופיינה ברמת בריאות גבוהה ביחס לאוכלוסייה הכללית. בעקבות המשבר, אירעו ברוב הקיבוצים שינויים מבניים וחברתיים, אשר השפיעו גם על ביטויי הבריאות ותחושת הרווחה של החברים. במחקר זה, המהווה המשך של מחקר קודם בתחום (ראו חוברת 142, פריט 213), נבדקה השפעת ההבדלים בהסדרי התקציב בין הקיבוצים בתחומים הבאים: מידת אי-השוויון החברתי והכלכלי בין החברים; הקשר שבין מעמד חברתי-כלכלי לבין ביטויי בריאות/חולי ועוד. המחקר התבסס על שאלונים שנמסרו לרכזי הבריאות/הרווחה ב-125 קיבוצים ועל 700 שאלונים שמולאו על-ידי חברים מ-32 קיבוצים. בין הממצאים: בקיבוצים שבהם קיים הסדר תקציבי דיפרנציאלי או משולב נמצאה רמת אי-שוויון חברתי-כלכלי גבוהה יותר מאשר בהסדר השיתופי; ככל שמספר השנים בהסדר הדיפרנציאלי גדול יותר, אי-השוויון בין החברים גדול יותר; מבחינת הפרט, ככל שהוא נמצא במעמד חברתי-כלכלי גבוה יותר, בריאותו טובה יותר; עלויות התשלום עבור צרכי בריאות בקיבוצים עם הסדר דיפרנציאלי הן הגבוהות ביותר.

(קיבוצים; בריאות; תקציבים; מיצב חברתי-כלכלי; אי-שוויון חברתי; שינוי ארגוני)

218

מערכת הבריאות

בתוך: "הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, 2006", מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2006, עמ' 177-206. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.taubcenter.org.il.

במאמר זה נסקרים היבטים שונים בהתפתחויות האחרונות שחלו במערכת הבריאות בישראל. בחלק הראשון של המאמר, נדונה ההוצאה הלאומית לבריאות וסוגיית ההיקף המיטבי של ההוצאה על שירותי בריאות, תוך השוואה למדינות ה-OECD – הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח. לאחר מכן, נבדק הרכב המימון של מערכת הבריאות והשפעתו על השוויוניות, תוך התמקדות בסוגיית עלייתו של המימון הפרטי בשנים האחרונות. הסעיף השלישי בפרק הראשון מוקדש לנושא כוח-האדם הרפואי במערכת, ובסעיף הרביעי והאחרון מוצגים מדדים של רמת הבריאות בישראל, כולל תוחלת החיים ותמותת התינוקות. בחלק השני של המאמר, נדונות שאלות בנוגע להיערכותה ולתפקודה של מערכת הבריאות, ולבסוף מובאות מסקנות.

(שירותי בריאות; הספקת שירותים; הוצאה לאומית; מימון; רופאים; אחיות; כוח-אדם רפואי; מלחמות [השפעות]; בריאות הנפש; תמותת תינוקות; תוחלת חיים; מחלות כרוניות; סיעוד; אי-שוויון חברתי)

219

גרוס, רויטל; טבנקין, חוה; פורת, אבי ואחרים:

מקומן של תכניות הבטחת איכות כאסטרטגיה לשיפור איכות בקופות החולים בישראל

"ביטחון סוציאלי", מס' 73 (פברואר 2007), עמ' 169-188 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

תכניות הבטחת איכות הן תכניות מתמשכות ומובנות, הכוללות "מעגל איכות" של איסוף נתונים וניתוחם לשם איתור בעיות, תכנון התערבות ויישומה ואיסוף נתונים חוזר כדי לבחון את השפעת ההתערבות ולבצע תיקונים אם צריך. תכניות מעין אלו אמורות לשפר איכות ולמנוע בזבוז משאבים, אולם במחקרים שונים נמצא כי יש קושי בהטמעת התכניות בארגונים ובשימורן לאורך זמן. במחקר זה, נבדקו הפעולות לשיפור האיכות בקופות החולים בישראל, במסגרת שירותי הבריאות בקהילה. באמצעות ראיונות-עומק עם אנשי מפתח בארבע קופות החולים, נבחנו סוגי הפעולות הקיימות, מידת היישום של תכניות הבטחת איכות במסגרת פעולות אלו, קשיים בהפעלת תכניות אלו והאם יש צורך בתכניות נוספות בתחומים מסוימים. נמצא, כי בכל קופות החולים ישנה התייחסות רצינית לנושא שיפור האיכות וכי ננקטות פעולות שונות לקידום נושא זה. כמו כן נמצא, כי תכניות הבטחת איכות אינן האסטרטגיה המרכזית במאמצי השיפור. בסוף המאמר מובאות מסקנות והמלצות.

(קופות חולים; שירותי בריאות; איכות הטיפול; תכניות התערבות)

220

וינקר, שלמה; קוינט, יפעת; ארז, רינה; קהאן, ארנסטו:

עלייה בהפניה לבדיקות מעבדה בקהילה: האם קיימות דרכים יעילות להתמודד עם התופעה?

"הרפואה", 145: ז' (יולי 2006), עמ' 522-525 (עברית, סיכום באנגלית).

בדיקות מעבדה הן כלי חשוב בעבודתם של רופאים בכלל ושל רופאי הקהילה בפרט. בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור ביצוע בדיקות המעבדה. רופאים נוטים לשלוח מטופלים לבדיקות מעבדה מתוך מחשבה כי ביצוע שגרתי של הבדיקות חוסך זמן, לעתים חוסך כסף וגם תורם לתחושת ביטחון ושביעות רצון בקרב המטופלים. אחרים עושים זאת ממניעים של עומס בעבודה, אי-וודאות/חוסר ביטחון לגבי האבחנה או כשגרת עבודה שסיגלו לעצמם. רבים מאמינים כי אלו בדיקות פשוטות לביצוע, נטולות סיכונים ויעילותן רבה. במאמר נסקרים הגורמים הקשורים לביצוע מוגבר של בדיקות המעבדה בקהילה, ונסקרות תכניות ההתערבות שננקטו בהקשר זה. בין הממצאים: גורמים הקשורים לרופא, כגון הוותק שלו, עומס העבודה שלו, מינו ותחום התמחותו וגורמים הקשורים לסביבת העבודה, כגון המרחק מהמעבדה, נמצאו קשורים לשיעור ההפניות לבדיקות המעבדה. תכניות ההתערבות שכוונו להקטין את היקף ביצוע הבדיקות העלו תוצאות שונות ולעתים סותרות.

(בדיקות רפואיות; רופאים ראשוניים; תכניות התערבות)

221

סולומון, זהבה; לב-שלם, ליאת; דקל, רחל:

הקשר בין חשיפה לאירוע טראומטי, פיתוח תסמונות פוסט-טראומטיות והנחות עולם בקרב לוחמים שלחמו במלחמת יום הכיפורים

"מגמות" מ"ד: 4 (ינואר 2007), עמ' 690-706 (עברית, סיכום באנגלית).

עולמו הפנימי של האדם מורכב מהנחות כלליות על עצמו, על אחרים ועל העולם הסובב אותו. במחקרים נמצא, כי אחת התוצאות של התנסות באירוע טראומטי היא ביטויים של הנחות עולם שליליות. במחקר זה, נבחן הקשר שבין נפילה בשבי ותסמונת פוסט-טראומטית לבין הנחות עולם. במחקר השתתפו 348 לוחמים מיחידות שדה שלחמו במלחמת יום הכיפורים. קבוצת המחקר כללה 164 פדויי שבי וקבוצת הבקרה כללה 184 לוחמים שלא נפלו בשבי, בעלי מאפייני רקע חברתיים-דמוגרפיים וצבאיים דומים. המשתתפים מילאו חמישה שאלונים: שאלון לבדיקת הנחות עולם, שאלון לאבחון תסמונת פוסט-טראומטית, שאלון על תסמינים פסיכיאטריים כלליים, שאלון דפוסי תגובה לאירועי לחץ ושאלון תפקוד. בין הממצאים: לא נמצאו הבדלים בולטים בין שתי הקבוצות מבחינת הנחות ותפיסות עולם; משתתפים שסבלו מתסמונת פוסט-טראומטית האמינו פחות בטוב לב בני האדם, האמינו פחות בעצמם והאמינו פחות ביכולת השליטה העצמית שלהם.

(מלחמת יום כיפור; חיילים; יחידות קרביות; שבויים; הפרעות פוסט-טראומטיות; מצבי לחץ; דימוי עצמי; מלחמות [השפעות])

222

אזרחי, יעקב; שבתאי, מלכה; בר-המבורגר, רחל ואחרים:

מחקר הערכה לכפר איזון 2006

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, ירושלים 2006, 230 עמ'. בוצע ע"י "מרטנס-הופמן יועצים לניהול בע"מ". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il

כפר איזון נוסד ב-2001 במטרה לטפל בצעירים שטיילו בחו"ל ונקלעו למשבר נפשי עקב שימוש בחומרים פסיכואקטיביים. התכנית הטיפולית בכפר מבוססת על מודלים תרפויטיים, והיא מופעלת בתנאי פנימיה במשך כארבעה חודשים. מטרת העל של הכפר היא עידוד המטופל לקראת חזרה הדרגתית לתפקוד תקין, תוך כדי ליווי צמוד ותמיכה בכל שעות היממה. במשך השנים, התקבלו לכפר גם מטופלים שאינם תרמילאים. הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, המסייעת במימון הכפר, יזמה את ביצועו של מחקר הערכה זה. במסגרת המחקר, נערכו ראיונות-עומק עם בעלי תפקידים בכפר ועם בוגרים, נותחו תיקי מועמדים ובוגרים, נעשו תצפיות ועוד. בין הממצאים: מתוך 802 מועמדים שפנו לכפר
ב-2001-2005, התקבלו 290 (סיבות לאי-קבלה היו מפגש עם איש צוות שנתפס כשלילי, חוסר נכונות לטיפול, חשש מהתחייבות למסגרת ועלויות); 77% מהבוגרים הם גברים ולכ-60% יש תעודת בגרות; 80% מהגברים אופיינו כבעלי נתוני רקע אישיים או משפחתיים עם פוטנציאל משברי; רק 7% מהבוגרים דיווחו כי חוו טראומה במהלך שירותם הצבאי; 92% מהבוגרים דיווחו כי השתמשו בקנביס, 65% דיווחו כי השתמשו בסמי הזיות, ו30% דיווחו כי השתמשו בהרואין או קוקאין; השהות הממוצעת בכפר היתה 103 יום; כ-20% מהמטופלים פרשו לאחר 50 יום או פחות.

(שימוש בסמים; צעירים; תרמילאים; הפרעות נפשיות; סביבה טיפולית; מחקר הערכה)

223

פלס, עינת; שרייבר, שאול; אדלסון, מרים; בר-המבורגר, רחל:

ניסוי אקראי כפול סמיות לבדיקת תרומת מלטונין בהצלחת טיפול גמילה מבנזודיאזפינים במטופלי מתדון

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, ירושלים 2006, 20 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם המרפאה למחקר וטיפול בנפגעי סמים, המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי.

מלטונין הוא הורמון טבעי המשמש לטיפול בהפרעות שינה הנגרמות עקב בעיות ויסות השינה. לאחרונה נמצא, כי המלטונין יעיל בגמילה מבנזודיאזפינים (המשמשים לטיפול
באינסומניה – נדודי שינה). במחקר זה נבדק, האם המלטונין יכול לשפר בעיות שינה בקרב הנגמלים מבנזודיאזפינים, מכורים להרואין לשעבר הנמצאים בטיפול אחזקתי במתדון. אוכלוסיית המחקר כללה מטופלים המכורים לבנזודיאזפינים במרפאת אדלסון (מרפאה לאחזקת מתדון בקרב מכורים להרואין) שבמרכז הרפואי תל-אביב. המטופלים התבקשו לרדת באופן עצמאי ברמת המינון של הבנזודיאזפינים. 80 המטופלים שהגיעו לרמה של 6 מיליגרם נכנסו לשלב הניסויי. במהלך הניסוי התבקשו המטופלים לרדת במינון בקצב של 0.5 מיליגרם בשבוע, ובמקביל, 40 מהם קיבלו טיפול במלטונין במשך שישה שבועות ו-40 קיבלו פלצבו באותה תקופה. לאחר שבוע של הפסקה התחלפו הקבוצות. נמצא, כי המלטונין לא תרם להפסקת השימוש בבנזודיאזפינים, אך הוא תרם לשיפור איכות השינה בקרב אלה שלא נגמלו. המלצת החוקרים היא לתת מלטונין בתקווה ששיפור איכות השינה יוביל להפסקת השימוש בבנזודיאזפינים.

(גמילה מסמים; הפרעות שינה; תרופות)

224

Tekes-Manova, Dorit; Israeli, Eran; Swartzon, Michael et al:
The Prevalence of Reversible Cardiovascular Risk Factors in Israelis Aged 25–55 Years
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 8: 8 (August 2006), pp. 527-531. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

מחלת לב כלילית היא גורם עיקרי לתחלואה ולתמותה. בין גורמי הסיכון למחלה הניתנים לטיפול: סוכרת, שומנים בדם, יתר לחץ דם ראשוני, חוסר פעילות גופנית, השמנת-יתר ועישון. מטרתו של מחקר זה היתה להעריך את נוכחותם של גורמי סיכון הניתנים לטיפול בקרב אוכלוסייה גדולה של מבוגרים ישראלים בריאים, באמצעות איסוף נתונים על פרטים במהלך בדיקות רפואיות תקופתיות ושגרתיות במרכז לבדיקות תקופתיות של אנשי קבע בצה"ל במשך שבע שנים. בסך הכל נאספו נתונים על 26,477 אנשי קבע (23,339 גברים ו-3,138 נשים) בגילים 25-55. בין הממצאים: שלושת גורמי הסיכון הנפוצים היו חוסר פעילות גופנית (64%), שומנים בדם (55.1%) ועישון (26.8%); ל-52.9% מהגברים ול-48.4% מהנשים היו לפחות שני גורמי סיכון; בקבוצת הגיל הצעירה, בקרב בני 25-34, ל-52.4% מהגברים ול-43.3% מהנשים היו לפחות שני גורמי סיכון. ממצאים אלה מצביעים על הצורך בביצוע בדיקות רפואיות שגרתיות ותכניות לשינוי אורח החיים גם בקרב אוכלוסייה בריאה וצעירה.

(מחלות כלי הדם; סוכרת; השמנה; פעילות גופנית; עישון; אנשי צבא)

225

ורנר, פרלה:

פיתוח ערכת פעילות לבריאות החולה הדמנטי בביתו

המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 110 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2007, 51 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם החוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

מחלת אלצהיימר היא מחלה חשוכת מרפא, הנמשכת כ-5-10 שנים. רוב החולים מטופלים
על-ידי בני משפחתם בקהילה. על רקע קשיי הטיפול בחולים אלה, יזמה עמותת אלצהיימר בישראל, בשיתוף עם גורמים קהילתיים ושירותי רווחה עירוניים, את פרויקט "פעילות לבריאות". במסגרת הפרויקט, פותחה ערכה הכוללת עזרים להפעלת חולים דמנטיים בשלבים שונים של המחלה ובמגוון רחב של פעילויות. הפרויקט פעל כמפעל מיוחד מטעם המוסד לביטוח לאומי ב-2002-2005 בבני-ברק, רחובות, אשדוד ובת-ים. בכל אחד מהיישובים הוכשרו מתנדבים שהדריכו את המטפל העיקרי של החולה בביתו. בפרסום זה מוצגים ממצאי מחקר להערכת הפרויקט והשפעתו על המטופלים, על בני המשפחה המטפלים ועל המתנדבים. בהערכה השתתפו 99 מתוך 108 המשפחות שהשתלבו בפרויקט. ההערכה התבססה על ראיונות, תצפיות והערכות ישירות. לא נמצא שיפור ברמות האפטיה, הדיכאון, החרדה ואיכות החיים של הקשישים, אך הקשישים הגיבו באופן חיובי לביקורי המתנדבים; בני המשפחה ציינו שקיבלו תרומה רבה מהפרויקט, ובמיוחד ציינו את הירידה בעומס הטיפול.

(קשישים; מחלת אלצהיימר; כושר קוגניטיבי; מוגבלויות; בריאות הנפש; תכניות התערבות)

226

יונה דרורי, אורלי:

הרגלי אכילה ובקרת תיאבון אצל קשישים: האנורקסיה של הזיקנה – התופעה והשלכותיה על מצבם התזונתי וההישרדותי של קשישים

"גרונטולוגיה", ל"ג: 3 (2006), עמ' 15-42 (עברית, סיכום באנגלית).

ירידה בצריכת מזון בתקופת הזיקנה היא שכיחה למדיי, ולעתים היא מגיעה עד למצב של תת-תזונה הגורמת למוות. הסיבות לירידה בצריכת מזון הן רפואיות, פסיכולוגיות וסוציולוגיות. במחקרים שבחנו את צריכת המזון בקרב קשישים לעומת צעירים נמצאו הבדלים ברמות השובע, בכמויות צריכת המזון וביכולות של הגוף לווסת את המשקל. מכאן, ששינויים פיזיולוגיים האופייניים לגיל הזיקנה משפיעים במישרין ובעקיפין על יכולתו של הקשיש להזין את עצמו. נמצא קשר ישיר בין עלייה בגיל לבין ירידה בקצב ריקון הקיבה, נמצא חוסר איזון מטבולי של צריכת אנרגיה, ונמצאו שינויים ברמות ההורמונים שיש להם תפקידי מפתח בויסות תחושת רעב ושובע. שינויים אלה קשורים לתופעת האנורקסיה בזיקנה ולתופעת הסרקופניה – ירידה במסת השריר ובכוחו בגיל מבוגר. במאמר נסקרים הגורמים לירידה במשקל, ומובאים ממצאי מחקרים שנעשו בעולם בנוגע לאנורקסיה בזיקנה, סרקופניה, אובדן משקל ומערכת החיסון בזיקנה. כמו כן, נדונים הטיפול התזונתי בזיקנה ודרכי ההתמודדות.

(קשישים; תזונה; אנורקסיה)

227

בנטור, נטע; קינג, ירון; צ'חמיר, סבטלנה:

תכנית התערבות בבית-אבות לקידום בריאותם ואיכות חייהם של הדיירים בתחומים של תזונה ופעילות גופנית: מחקר הערכה

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 488 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2007, 105 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

ב-2003-2005 הופעלה בבית-האבות "בית באייר" בירושלים תכנית התערבות ניסיונית לקידום בריאותם של הקשישים ולשיפור איכות חייהם. התכנית הופעלה בשיתוף פעולה בין אשל לבין בית-האבות, והיא התמקדה בהגברה ופיתוח של הפעילות הגופנית ובשיפור תהליכי ההזנה והתזונה. התכנית נועדה להטמיע שינוי מהותי בדפוסי הטיפול בתחומים אלה, מתוך הנחה שתהיה להם השפעה על תפקודם, על בריאותם ועל איכות חייהם של הדיירים.
בבית-האבות ישנן 180 מיטות, ושוהים בו דיירים עצמאיים, תשושים, סיעודיים ותשושי נפש. כמו כן, פועל בו מרכז יום ובו כ-80 מבקרים. בדו"ח זה מוצגים ממצאי מחקר הערכה של התכנית במשך שלוש שנים. המחקר התבסס על ראיונות עם דיירים, בני משפחה ואנשי צוות, מידע דמוגרפי ורפואי על הדיירים, בדיקות תפקודיות ותצפיות. הנתונים הושוו לנתוני קבוצת בקרה של דיירים מבית-אבות אחר. נמצא, כי התכנית חוללה שינויים חיוביים בבית-האבות וכי היא הביאה לירידה במספר הדיירים בסיכון תזונתי. נוסף על כך, תרמה התכנית להגברת המודעות של הצוות לחשיבותם של פעילות גופנית ורכיבי התזונה לאיכות חייהם של הדיירים.

(קשישים; בתי-אבות; פעילות גופנית; תזונה; איכות חיים; תכניות התערבות; מחקר הערכה)

228

Jaul, Efraim; Singer, Pierre; Calderon-Margalit, Ronit:

Tube Feeding in the Demented Elderly with Severe Disabilities

“IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 12 (December 2006), pp. 870-874. The article appears also on the journal’s Website: www.ima.org.il/imaj

מטרתה של עבודה זו היתה לבחון את סוגיית יעילותה של הזנה מלאכותית בקרב חולים המצויים במצב של דמנציה עם מוגבלויות חמורות. העבודה נעשתה בבית-החולים הרצוג בירושלים, ובמסגרתה נערך מעקב אחר 88 חולים במשך 17 חודשים. מבין חולים אלה, 62 הוזנו באופן מלאכותי (באמצעות זונדה) והיתר בפה. נמצא, כי להזנה המלאכותית לא היתה השפעה מיטיבה מבחינות קליניות ותזונתיות וגם לא על החלמה מפצעי לחץ קיימים. עוד נמצא, כי רק מעט מאוד מהחולים המוזנים מלאכותית הראו סימני אי-נוחות, בין היתר, בשל תפקודם הקוגניטיבי הלקוי. שיעורי ההישרדות היו גבוהים יותר בקרב קבוצת המוזנים מלאכותית, אולם ההישרדות נמצאה תלויה במחלות הנלוות.

(הזנה מלאכותית; קשישים; מוגבלויות; דמנציה; כושר קוגניטיבי)

229

Kolomansky, Albert; Hoffman, Ron; Sarig, Galit et al:

Prospective Evaluation of Patients Hospitalized with Venous Thromboembolism: Comparison between Cancer and Non-Cancer Patients

“IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 12 (December 2006), pp. 848-852. The article appears also on the journal’s Website: www.ima.org.il/imaj

מעט ידוע על האפידמיולוגיה של פקקת ורידית בקרב חולים המאושפזים בבתי-חולים בישראל. בעבודה הנוכחית נעשתה השוואה של הערכים הקליניים והמעבדתיים בין חולי סרטן ללא-חולי סרטן במרכז הרפואי "רמב"ם". במחקר נכללו חולים שאובחנו עם פקקת ורידית ואושפזו ב"רמב"ם" בין פברואר 2002 לפברואר 2003. בסך הכל נכללו במחקר 147 חולים, כ-0.25% מכלל החולים שאושפזו בבית-החולים בתקופה זו. מבין חולים אלה נמצא, כי ל-63 היה סרטן (43%), וברוב המקרים היה זה סרטן בשלב מתקדם. הסרטן הנפוץ ביותר היה סרטן הריאות ולאחריו סרטן החזה. גורמי הסיכון השכיחים ביותר לפקקת ורידית, מלבד ממאירות, היו חוסר ניידות (33%), טראומה (20%) ואי-ספיקת לב (17%). לא נמצאו הבדלים משמעותיים בגורמי הסיכון בין חולי הסרטן לחולים האחרים.

(מחלות לב וכלי הדם; סרטן; אשפוז; גורמי סיכון)

230

Avisar, Rahamim; Friling, Ronit; Weinberger, Dov et al:

Estimation of Prevalence and Incidence Rates and Causes of Blindness in Israel, 1998-2003

“IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 12 (December 2006), pp. 880-881. The article appears also on the journal’s Website: www.ima.org.il/imaj

מטרתה של עבודה זו היתה לערוך השוואה בין מאפייני העיוורון של האנשים הרשומים כעיוורים ברישום העיוורים הלאומי בישראל ב-2003 לעומת 1998. נבדקו הגיל והסיבות לעיוורון. בין הממצאים: בין 1998 ל-2003 היו רשומים 21,585 עיוורים בישראל, שקיבלו תעודת עיוור, והם עדיין חיים וגרים בישראל; הסיבות העיקריות לעיוורון בישראל ב-1998 היו (שיעור מתוך כלל הרשומים החדשים): ניוון מקולרי הקשור בגיל (20.1%), ברקית
(13.8%), קוצר ראייה (12%), ירוד (10.4%), סוכרת (10.1%) וניוון אופטי (7.9%); ב-2003 היו הסיבות העיקריות לעיוורון בישראל כדלקמן: ניוון מקולרי הקשור בגיל (28%), סוכרת
(14.4%), ברקית (11.8%), קוצר ראייה (7.4%), ירוד (6.5%) וניוון אופטי (6.5%). מכאן, שבשנים האחרונות חלה עלייה בשיעורי הניוון המקולרי הקשור בגיל ובשיעורי הסוכרת שהביאו לעיוורון, לעומת ירידה בשיעורים של ברקית, ירוד, קוצר ראייה וניוון אופטי.

(עיוורון; ליקויי ראייה)

231

Zusman, Shlomo; Ramon, Tirza; Kooby, Eli et al:

Dental Health of 12 Year Olds in Israel, 2002

“Community Dental Health”, No. 22 (2005), pp. 175-179.

מטרתו של מחקר זה היתה לבדוק מאפיינים של בריאות השן בקרב בני 12 בישראל. במחקר הארצי הקודם, שנעשה ב-1989, נמצא כי רק ל-21.2% מבני ה-12 לא היתה עששת. באותה שנה דירג ארגון הבריאות העולמי (WHO) את בריאות השן בישראל במקום ה-17 מבין 45 מדינות אירופאיות. במחקר הנוכחי השתתפו כ-1,330 ילדים בני 12 שנבחרו מתוך מדגם של 48 כיתות ברחבי ישראל. התלמידים נבדקו בכיתותיהם. כמו כן, נאסף מידע על הפלרת מי השתייה בכל אחד מאזורי הארץ. הממצאים העיקריים: ל-46.1% מבני ה-12 לא היתה עששת (כפול מהשיעור ב-1989); לא נמצאו הבדלים משמעותיים בבריאות השן בין תלמידים מישובים עירוניים לבין תלמידים מישובים כפריים; בריאות השן של ילידי ישראל נמצאה טובה יותר מזו של עולים חדשים וכך גם בריאות השן של יהודים לעומת ערבים ושל בנות לעומת בנים; באזורים שבהם יש הפלרה, בריאות השן של הילדים נמצאה באופן ניכר טובה יותר מאשר זו של ילדים המתגוררים באזורים שאין בהם הפלרה.

(בריאות השן; עששת; ילדים)

232

Ekka-Zohar, Anat; Mor, Eitan; Nakash, Richard et al:
Graft Survival and its Determinants: A 3 Year National Experience with Liver Transplantation in Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 6 (June 2006), pp. 400-405. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

מטרתו המרכזית של מחקר זה היתה לתאר את הניסיון שהצטבר בישראל בין אוקטובר 1997 לאוקטובר 2000 בהשתלות כבד, ולהעריך את הצלחת הניתוח לפי מאפייני התורם והמושתל, ההכנות לפני הניתוח, גורמי הסיכון וכו'. בתקופה הנחקרת בוצעו בישראל 124 השתלות ב-114 חולים. המידע על ההשתלות התקבל מתיקיהם הרפואיים של החולים במרכזי ההשתלות. המידע על התורמים התקבל מהמרכז הלאומי להשתלות. בין הממצאים: 32 השתלות נכשלו במהלך השנה הראשונה לאחר הניתוח (ב-10 מקרים החולים נפטרו וב-22 מקרים בוצעה השתלה חוזרת); שיעורי ההצלחה באירופה ובארצות-הברית היו מעט גבוהים יותר אך ההבדל אינו מובהק סטטיסטית; ככל שגיל התורם והמושתל צעיר יותר, סיכויי הצלחת ההשתלה גבוהים יותר.

(השתלת איברים)

233

גורדין, אריה; אוסטרובסקי, דימיטרי; נצר, אבירם ואחרים:

שברים של גת המצח (frontal sinus fractures): ניסיון טיפולי של חמש שנים

"הרפואה", 146: ב' (פברואר 2007), עמ' 85-88 (עברית, סיכום באנגלית).

שברים של גתות המצח (frontal sinus fractures) הם שכיחים בעיקר בקרב גברים צעירים, ולעתים קרובות הם נגרמים כתוצאה מתאונת דרכים. מטרתו של המחקר הנוכחי, שנעשה ב"רמב"ם", היתה לסקור את אוכלוסיית החולים שאובחנו עם שברים של גתות המצח וכן לבדוק את הגישות הטיפוליות ואת הסיבוכים שנצפו בעקבות הטיפול. במחקר נכללו חולים שאובחנו עם שברים של גתות המצח בשנים 1998-2002 ונותחו במחלקת אא"ג - ניתוחי ראש וצואר במרכז הרפואי "רמב"ם". נאסף מידע דמוגרפי על החולים, מידע על נסיבות הפגיעה, סוג הטיפול שניתן ותזמונו, סיבוכים לאחר הניתוח ומידת שביעות הרצון של החולים מהטיפול. אחר החולים נעשה מעקב במשך שנתיים לפחות. בין הממצאים: בתקופה הנסקרת נותחו 47 חולים; 70% מהחולים לקו בשברים של הדופן הקדמי והאחורי של הגת, ו-30% אובחנו עם שבר בדופן הקדמי בלבד; פגיעות נוספות בעצמות הפנים היו ל-47% מהחולים, ול-39% מהחולים היו פגיעות תוך-מוחיות; כ-50% מהחולים נותחו תוך 24 שעות מהגעתם למרכז הרפואי; אף אחד מהחולים לא נפטר, לחולה אחד היה סיבוך קשה, ול-15% מהמנותחים היו סיבוכים קלים.

(פציעות; ניתוחים; פגיעה מוחית; שיטות טיפול)

234

חרמש, עירית; משולם, כרמית; תמיר, עדה ואחרים:

ירידה קיצונית בריכוז הזרחן בנסיוב בחולה המאושפז ומשמעותה

"הרפואה", 145: י"א (נובמבר 2006), עמ' 786-788 (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו של מחקר זה היתה לאפיין חולים מאושפזים שסבלו מירידה חדה ברמת הזרחן
הלא-אורגני, שהוא רכיב חיוני לחילוף החומרים בתא. במסגרת המחקר, נערכה השוואה בין 50 חולים שסבלו מירידה קיצונית בריכוז הזרחן לבין 100 חולים שסבלו מירידה מתונה ברמת הזרחן. בין הממצאים: לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות לפי מגדר, גיל, מחלות רקע והוריית האשפוז; שיעור התמותה בקרב חולים שסבלו מירידה קיצונית ברמת הזרחן היה 30% לעומת 8% בקרב החולים שסבלו מירידה מתונה; בקרב החולים שסבלו מירידה קיצונית היה שיעור גבוה של חולים שצרכו בקביעות אלכוהול (14% לעומת 4%), של חולים שסבלו מתת-תזונה (33% לעומת 23%) ושל חולים שהונשמו באופן מלאכותי (22% לעומת 10%); משך האשפוז של החולים שסבלו מירידה קיצונית ברמת הזרחן הלא-אורגני היה כפול מזה של האחרים.

(מחלות גופניות; סרטן; תת-תזונה; הנשמה מלאכותית; תמותה)

235

 

ראו גם:

ישראל במספרים, 2006 (פריט מס' 196)

¨        

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2006 (199)

¨        

ילדים עולים בישראל, 2007 (200)

¨        

הערכה של תכנית המניעה "מסיכון גבוה לסיכוי גבוה" – תכנית למניעת השימוש בסמים בקרב בני נוער בסיכון גבוה (236)

¨        

נערות בישראל: ניתוח מידע ממחקרים נבחרים (246)

¨        

כנס באר-שבע לשלום הילד – 2007: ניירות עמדה למושבים המקצועיים (247)

¨        

ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי, 1995-2005 (262)

¨        

חשבונות המגזר הממשלתי במתכונת GFS, 2000-2005 (263)

¨        

חשיפת נהגים ומשתמשי תחבורה לזיהום אוויר בתוך כלי-רכב בתנאי נהיגה האופייניים לחיפה (292)

¨        

הסקר החברתי, 2005 (301)

¨        

ילדים מיוחדים בישראל – 2007 (318)

¨        

אנשים עם מוגבלות בישראל, 2006 (319)

¨        

אזרחים נפגעי פעולות איבה (321)

¨        

הוצאות הממשלה על שירותים חברתיים (323)

¨        

הסקר החברתי – 2006 (324)

¨        

שיקום מקצועי תעסוקתי של עיוורים וכבדי ראייה: סיכום שנת 2006 (327)

¨        

מישהו לרוץ איתו: מרכז-יום לנוער חסר בית המשתמש בסמים (329)

¨        

היחידה למניעה וטיפול באלימות כלפי קשישים בחיפה (330)

¨        

תכנית להכשרת סגל בכיר במסגרות לטיפול ממושך שמטרתה מניעת טיפול לקוי והתעללות בזקנים (331)

¨        

 

ה. חברה, תרבות ופנאי

פרסומים

בר-המבורגר, רחל; ליברמן, גבי:

הערכה של תכנית המניעה "מסיכון גבוה לסיכוי גבוה" – תכנית למניעת השימוש בסמים בקרב בני נוער בסיכון גבוה

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, ירושלים 2006, 315 עמ', בשיתוף עם מינהל החינוך, התרבות והספורט בעיריית תל-אביב-יפו. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

מחקר זה עוסק בהערכת תכנית המניעה "מסיכון גבוה לסיכוי גבוה", המופעלת על-ידי "אכפת" – המחלקה לקידום ילדים ונוער בעיריית תל-אביב-יפו. מטרתה של תכנית זו היא לעזור לנערים הנמצאים בסיכון גבוה לפתח כלים שיאפשרו להם להקטין את גורמי הסיכון לשימוש בסמים ולהרחיב את גורמי ההגנה ברמה האישית והסביבתית. התכנית מתמקדת בקבוצה כסביבה טיפולית, המהווה כשלעצמה גורם הגנה. אוכלוסיית המחקר כללה 105 נערים, ש-51 השתתפו בתכנית ו-54 לא השתתפו בה. נמצא, כי התכנית תרמה לחיזוק גורמי ההגנה ולרכישת דפוסי התנהגות מקדמים, לצד צמצום גורמי הסיכון. ההערכה האישית של משתתפי התכנית היתה גבוהה יותר לאחר התכנית מאשר לפניה. המשתתפים דיווחו כי חשוב להם להצליח בלימודים וכי בעקבות התכנית יש להם תמיכה חברתית רבה יותר. כמו כן, דיווחו המשתתפים כי הם נוהגים פחות ללכת למקומות שבהם שותים ומעשנים סמים. ממצאים אלה נתמכו בראיונות שהתקיימו עם ההורים. ההורים דיווחו, בין היתר, כי לילדם יש יותר ביטחון עצמי, כי הוא מקובל יותר בכיתה וכי יש לו יותר חברים בעקבות התכנית. כמו כן, חל שיפור בקשר של בנם עם אחיו.

(חומרים פסיכואקטיביים; מניעת השימוש בסמים; תכניות התערבות; מתבגרים; תל-אביב-יפו)

236

ביליג, מרים; סורקראוט, שלי:

להיאחז או לנטוש? אידאולוגיה, התקשרות למקום ותפיסת הסיכון בשומרון ובבנימין

"מגמות" מ"ד: 4 (ינואר 2007), עמ' 673-689 (עברית, סיכום באנגלית).

במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר העוסק בגורמים המנבאים את נטייתם של בני דור ההמשך באזורי שומרון ובנימין להישאר או לעזוב את מקום מגוריהם בהשפעת מצב הסיכון וחוסר הוודאות במקום. במחקר השתתפו 124 מבני דור ההמשך (51 גברים ו-73 נשים) שבחרו להמשיך ולהתגורר באזורי שומרון ובנימין לאחר נישואיהם. שאלון המחקר כלל 30 שאלות ועסק בנושאים הבאים: מאפיינים דמוגרפיים, תפיסה אידיאולוגית של היאחזות בקרקע, רמת דתיות, שביעות רצון מהמגורים במקום, מידת ההתקשרות למקום, תפיסת הסיכון באזור וכוונה להישאר באזור בטווחים של שלוש ושל עשר שנים. בין הממצאים: ישנן רמות גבוהות של שביעות רצון מהמגורים באזור ושל התקשרות למקום המגורים; נטייה חזקה להישאר כרוכה בשביעות רצון גבוהה מהמגורים באזור ומתחושה חזקה של התקשרות למקום, בעיקר בקרב נשים; הקשר שבין תפיסת סיכון לבין נטייה להישאר בקרב גברים נמצא שלילי: ככל שהם תופסים את המקום כמסוכן יותר, גוברת נטייתם לעזוב ולהפך; נטייתן של הנשים להישאר או לעזוב לא נמצאה קשורה לתפיסתן את מידת הסיכון; בקרב בעלי תפיסה אידיאולוגית חזקה לא נמצא קשר בין תפיסת הסיכון לנטייה להישאר/לעזוב.

(יהודה ושומרון; התיישבות ביש"ע; אידיאולוגיות; דתיות; עמדות; צעירים)

237

אברהמי, אלי:

אינדיווידואליזם בשירות החברה

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 3 (חורף 2007), עמ' 103-135 (עברית, סיכום באנגלית).

בשנים האחרונות מתרחבת התופעה של צעירים המתקבצים לחבורות שיתופיות לאחר שירותם הצבאי. רבים מהם הם בוגרי תנועות נוער ובני קיבוץ. חבורות שיתופיות אלו מתמקמות בדרך כלל באזורי פריפריה ומטרתם היא לפעול בקרב הקהילות והיישובים שבאזור, בעיקר בתחומי חינוך ילדים ובני נוער. מניעיהם של צעירים אלה הם מורכבים: יש להם ביקורת על הנעשה בחברה הישראלית, כולל הקיבוצית, והסתייגות מהלכי רוח הרווחים בה, ובה בעת יש להם רצון עז לשרת את הקהילה ולהוות דגם של חבורה המעדיפה ערכי שיתוף חברתי, כלכלי, תרבותי ורוחני. במחקר הנוכחי נבחנו המניעים להקמת החבורות השיתופיות, ייעודיהן ואורחות חייהן. במחקר נכללו שבע חבורות. בין הממצאים: המניעים של הצעירים הם אינסטרומנטליים ואקספרסיביים; האינדיווידואליזם שלהם הוא בעיקר עם מכוונות זולתית ולא אגוצנטרית-נהנתנית; מבין סוכני החיברות המשמעותיים ביותר – בית ההורים, בית הספר, תנוער הנוער וחבורת הרעים – ההשפעה הגדולה ביותר על הצעירים היא של תנועת הנוער וחבורת הרעים; הלימודים הם רכיב מרכזי בחיי היומיום בכל החבורות; בכל החבורות יש רצון למעורבות וניסיון להשפיע על הסביבה הקרובה.

(חבורות; רשתות חברתיות; למידה; חיברות; שיתופיות; מעורבות; אלטרואיזם; ערכים; סגנונות חיים)

238

לאור, גילה; שפירו, שמעון:

בחירות לוועדי שכונות: האם הן תורמות להון חברתי?

"ביטחון סוציאלי", מס' 73 (פברואר 2007), עמ' 149-168 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בחירות תקופתיות, אישיות וישירות, הן דרך מקובלות לבחירת נציגי תושבים לוועדי שכונות. במאמר זה מתואר מחקר שנועד לבחון כיצד משפיעות בחירות אלו על השכונה כמערכת חברתית ולבדוק האם הן מגדילות את ההון החברתי של השכונה. המחקר התמקד בשכונה אחת, ומידע נוסף התקבל על חמש שכונות אחרות. נמצא, כי לבחירות יש השפעות, לעתים סותרות, על ההון החברתי: הבחירות משפיעות באופן חיובי, לפחות בטווח הקצר, על מודעות התושבים לייחודה של השכונה ועל הזדהותם עמה; מערכת הבחירות מביאה להידוק קשרים בתוך רשתות חברתיות ולגידול בהון החברתי המלכד. עם זאת, נמצאה השפעה קטנה, לעתים שלילית, על ההון החברתי המקשר בין הרשתות: אנשים חדשים מצטרפים לפעילות אך אחרים מתרחקים. עוד עולה, כי בחירות ראשונות עשויות לתת לגיטימציה למנהיגות מקומית, הן מתושבי השכונה והן מגורמי חוץ, אך בחירות נוספות לא בהכרח מחזקות את הלגיטימציה.

(שכונות מגורים; בחירות; רשתות חברתיות; הון חברתי)

239

עמדות הישראלי כלפי הנגב

הרשות לפיתוח הנגב, באר-שבע 2006, 13 עמ'. בוצע על-ידי מכון "מרקט ווטש". הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.negev.co.il/surveys.html.

מטרתו של סקר דעת קהל זה היתה לבדוק את רמת המשיכה של אזור הנגב בעיני הישראלים, כאזור לטיולים ולנופש. בין הממצאים: כ-75% מהמרואיינים דיווחו כי ביקרו בנגב בשנתיים האחרונות; במענה לשאלה, מהי האסוציאציה הראשונה שעולה לך לראש כשאתה שומע "נגב", במקום הראשון נאמר "מדבר/שממה", בהפרש גדול מאסוציאציות אחרות; מבין אלה שלא ביקרו בנגב בשנתיים האחרונות, המניע העיקרי לאי-הביקור היה "לא יצא לי" (49%) ולאחריו "משעמם שם" (11.7%); במענה לשאלה, מהו האזור המועדף שלך לטיול בסוף השבוע הקרוב, במקום הראשון נאמר "הגולן/הגליל" (49%), בהפרש גדול מיתר האזורים; מבין אלה שביקרו בנגב, הגורם המושך ביותר בעיניהם לטיול בנגב היה הטבע והנוף (29.2%); במענה לשאלה, האם אתה מתכוון לבקר בנגב, 17% ענו שבטוח שכן, 28% ענו שקרוב לוודאי שכן, 27% ענו שקרוב לוודאי שלא, ו-28% ענו שבטוח שלא; במענה לשאלה, האם בשנה האחרונה השתתפת בטיול ג'יפים או אופניים, 78.3% השיבו תשובה שלילית.

(נגב; טיולים; עמדות; דעת קהל)

240

בר-צורי, רוני:

דפוסי קניה מרחוק בישראל

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2007, 36 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

עסקות קניה מרחוק (מכר מרחוק) הן התקשרויות בעסקות למכירת נכס או למתן שירות הנעשות באמצעות שיווק מרחוק ללא נוכחות פיסית של הצדדים לעסקה. שיטת קנייה זו צמחה מאוד בשנים האחרונות. בפרסום זה מוצגים ממצאי סקר ראשוני לאפיון הקנייה מרחוק בישראל ב-2005, על-פי מדדים של שווי שוק הקנייה מרחוק והיקף אוכלוסיית הקונים בערוצי הקנייה השונים, תוך הדגשת היבטים של הגנת הצרכן. הסקר נעשה באפריל 2006 וכלל 1,100 מרואיינים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. בין הממצאים: 34% ממשקי-הבית בישראל קנו ב-2005 לפחות פריט אחד בקנייה מרחוק; סך ערך הקנייה מרחוק של משקי-הבית ב-2005 נאמד בכ-1.22 מיליארדי ₪; ההוצאה השנתית הממוצעת של משק-בית בקנייה מרחוק היתה 1,820 ₪; סוג המוצר השכיח ביותר בקנייה מרחוק היה ציוד חשמלי (35.1%); 32.8% מהמרואיינים סיפרו כי רצו לבטל עסקת קנייה כזו לפחות פעם אחת; 61.6% מאלה שרצו לבטל את עסקת הקנייה מרחוק קיבלו בחזרה את מלוא סכום הקנייה.

(צריכה; הוצאות משפחה; סקר צרכנים; מוצרי צריכה; אינטרנט; הגנת הצרכן)

241

בר-צורי, רוני:

דפוסי צריכה - החלפה והחזרה של מוצרים

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2007, 17 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

במדינות מערביות שונות, במסגרת התחרות על לקוחות, מאפשרים בתי-עסק רבים לצרכנים להחזיר מוצרים, אם התחרטו על הקנייה, ולקבל את כספם בחזרה ללא צורך לנמק את סיבת ההחזרה. ביולי 2005 התקבל בישראל תיקון לחוק הגנת הצרכן, המחייב בתי-עסק להציב במקום בולט בחנות מידע המפרט את מדיניות העסק לגבי אפשרויות החזרת מוצרים שנרכשו. בפרסום זה מוצגים ממצאי סקר בנושא החלפה/החזרה של מוצרים, שנעשה בקרב 1,000 משקי-הבית בישראל. הסקר נערך באפריל 2006. בין הממצאים: 34.8% ממשקי-הבית היו מעורבים ב-2005 בהחלפה/החזרה של מוצרים; שיעור מחזירי המוצרים בקרב בעלי הכנסות של מעל 13,000 ₪ היה גבוה פי 2.5 ויותר לעומת בעלי הכנסה של עד 4,000 ₪; הסיבה להחלפת/החזרת המוצר היתה ב-68.7% מהמקרים שינוי בטעם הקונה או אי-התאמה של המוצר וב-24.7% מהמקרים בשל פגם במוצר; ההוצאה על מוצרים שהוחזרו בתחום הציוד הביתי נמצאה גבוהה פי 2 ויותר מההוצאה הממוצעת על מוצרים בתחומים אחרים; 46.3% מהמרואיינים דיווחו כי שמעו על החוק המחייב את העסק לפרסם מדיניות החזרת מוצרים.

(צריכה; משקי-בית; סקר צרכנים)

242

קוליק, ליאת; קלונובר, אייל:

שביעות רצון ושחיקה נפשית בקרב מתנדבות בתקופות אמצע החיים והבגרות המאוחרת: גישה אקולוגית

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 3 (חורף 2007), עמ' 45-75 (עברית, סיכום באנגלית).

מחקר זה מבוסס על מודל המחקר האקולוגי להבנת יחסי הגומלין שבין האדם לסביבתו. מטרות המחקר היו: בחינת הקשר שבין משתני המערכות האקולוגיות לבין תגובותיהן של הנשים להתנדבות; בחינת הקשרים בין המשתנים השונים של המערכות האקולוגיות ובחינת השפעת משתני המערכות האקולוגיות להסבר שביעות רצון ושחיקה נפשית מפעילות התנדבותית. במסגרת המחקר, נדגמו של 146 מתנדבות בגילים 46-85, אשר מילאו שאלוני שביעות רצון ושחיקה נפשית. בין הממצאים: ככל שגיל המתנדבות גבוה יותר, שביעות הרצון רבה יותר; ככל שהשכלת המתנדבות גבוהה יותר, שביעות הרצון נמוכה יותר; ככל שהמניע האלטרואיסטי, המניע הקונפורמי והמניע לצמיחה אישית באמצעות ההתנדבות חזקים יותר, שביעות הרצון גבוהה יותר; ככל שהתמיכה המשפחתית חזקה יותר, שביעות הרצון גבוהה יותר; ככל שהמתנדבות מקדישות יותר שעות להתנדבות, שביעות הרצון שלהן עולה.

(התנדבות; נשים; מבוגרים; שביעות רצון; שחיקה; תמיכה משפחתית; העצמה; רווחה רגשית)

243

לירן-אלפר, דליה; קמה, עמית:

עיצוב הגוף וחיטוב הזהות: ייצוגי הגוף בטלוויזיה המסחרית

מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2007, 68 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.tau.ac.il/institutes/herzog.

במחקר זה נבחנה סוגיית הצגת דימויי הגוף בטלוויזיה המסחרית בישראל. זאת, תוך התמקדות בשלושה ממדים – משקל, גיל ובריאות. כן נבדקו הקשרים ההדדיים בין ממדים אלה לבין משתנים אחרים כגון מגדר, מעמד חברתי-כלכלי ועוד. במסגרת המחקר, הוקלטו ונותחו 85 שעות ששודרו במשך ארבעה ימי שידור מלאים שנבחרו באופן אקראי במהלך ארבעה חודשים בשנת 2005 בערוץ 2 ובערוץ 10. בשלב הראשון, שני מקודדים ניתחו בנפרד את כל התכניות ששודרו במהלך ארבעת הימים, כדי למפות את כל הדמויות הנוכחות על המסך ולהצביע על הדמויות הראויות לניתוח איכותני מעמיק. בשלב השני, בוצע ניתוח איכותני לדמויות שנבחרו על-ידי המקודדים. נמצא, כי אנשים עם צבע עור כהה, מבנה גוף או משקל "לא תקינים", ובמיוחד בעלי לקויות גופניות, מוכחדים סמלית כמעט לחלוטין. נוכחותם של בעלי הגוף "האחר" – במיוחד קשישים ושמנים – בלטה בתכניות אירוח העוסקות באורח חיים בריא. בניתוח היחסים ההדדיים בין הממדים השונים של הגוף לבין עצמם ובינם לבין משתנים אחרים, נמצאה חשיבות למגדר: נשים אמורות להיות אסתטיות יותר מאשר גברים.

(טלוויזיה; דימוי גוף; סטריאוטיפים)

244

אליאס, נלי; זלצר-שורר, מרינה:

מטריושקה.קום: יצירת זהות טראנס-לאומית של מהגרים מחבר העמים באמצעות רשת האינטרנט

מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2007, 35 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.tau.ac.il/institutes/herzog.

במחקר זה נבחנה סוגיית הזהות חוצת הלאום של מהגרים דוברי רוסית, באמצעות ניתוח של אתרי האינטרנט הפופולריים ביותר בשפה הרוסית בשלוש מדינות שבהן הם מרוכזים – ישראל, גרמניה וארצות-הברית – וכן של אתרים בין-לאומיים הפונים למהגרים אלו. כמו כן, נערך סקר אלקטרוני בקרב הגולשים בשלושת הפורומים הפופולריים ביותר ברוסית במדינות אלו. בין הממצאים: האתרים בשלוש המדינות הם פופולריים גם בקרב גולשים ממדינות אחרות; לצד סיקור האירועים במדינה המארחת, רוב האתרים מקדישים מקום נרחב לסיקור האירועים בחבר העמים; האתרים המצהירים על אופיים הבין-לאומי לא זוכים לפופולריות; רוב הגולשים בכל המדינות הם צעירים יחסית (בקבוצת הגיל 20-35), מהגרים ותיקים יחסית (יותר מחמש שנים במדינה) ובעלי השכלה גבוהה; המטרה העיקרית של הגלישה היא בידור
(25%-30%), והמטרה לשם קבלת מידע על המתרחש במדינה המארחת נמצאה פופולרית בישראל הרבה יותר מאשר במדינות האחרות; בנוגע להגדרה העצמית של הנשאלים, כמעט מחצית מהנשאלים בישראל השיבו "חלק מחברת הרוב", שיעור גבוה בהרבה לעומת הנשאלים במדינות האחרות; 79% מהנשאלים בישראל דיווחו כי היגרו אליה לשם מגורי קבע, לעומת 31% מהנשאלים בארצות-הברית ובגרמניה; 44% מהנשאלים בישראל דיווחו על שליטה מלאה בשפת המקום, לעומת כ-25% בלבד מהנשאלים במדינות האחרות.

(אינטרנט; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; הגירה; זהות לאומית)

245

כאהן-סטרבצ'ינסקי, פאולה; קונסטנטינוב, וצ'סלב; יורוביץ, ליאת:

נערות בישראל: ניתוח מידע ממחקרים נבחרים

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 485 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2006, 66 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם "אשלים" – העמותה לתכנון ולפיתוח שירותים לילדים ולבני נוער בסיכון ומשפחותיהם – ועם השירות לנערות וצעירות במשרד הרווחה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

מחקר זה הוא חלק מסדרת המחקרים "נערות על המפה" (ראו חוברת 143, פריט 484). המחקר הנוכחי נועד למפות את מאפייניהן של נערות מקבוצות שונות באוכלוסייה, באמצעות ניתוח שניוני של ממצאים מתוך מספר מחקרים על בני נוער שנעשו בשנים האחרונות על-ידי מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל וגופים אחרים, ונתונים של הלמ"ס. מטרת הניתוח היא להצביע על הדמיון והשוני בין נערות ונערים בתחומים מרכזיים של גיל ההתבגרות, כגון יחסים חברתיים, תפיסת בית-הספר, יחסים עם ההורים ותפיסת הבריאות. בין הממצאים: תחומי חוזק של הנערות מול הנערים הם במספר מערכות היחסים, תפיסת בית-הספר, יחסים עם ההורים ותפיסת ההורים, פנייה לקבלת עזרה, התנהגויות סיכון, אלימות, שימוש בסמים, שתיית אלכוהול ועישון סיגריות ונרגילה; תחומי חולשה של הנערות הם בתפיסת הבריאות הפיסית והנפשית, תחושת הרווחה הכללית, הרעלה עצמית מכוונת ושימוש לרעה בתרופות, קיום יחסי מין לא מוגנים, הריונות ולידות. יש לציין, כי נמצאו הבדלים בין נערות בקבוצות גיל שונות ובין נערות מקבוצות שונות באוכלוסייה.

(מתבגרים; נערות במצוקה; יחסים חברתיים; יחס תלמידים לבית-הספר; יחסי הורים - ילדים; בקשת עזרה; אלימות; שימוש בסמים; שתיית אלכוהול; עישון; בריאות גופנית; בריאות הנפש; רווחה רגשית; דימוי עצמי; הפרעות אכילה; התנהגות מינית; הריון)

246

כנס באר-שבע לשלום הילד – 2007: ניירות עמדה למושבים המקצועיים

המועצה הלאומית לשלום הילד, בשיתוף עם עיריית באר-שבע ואוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר-שבע 2007, 103 עמ'.

ב"כנס באר-שבע לשלום הילד – 2007", שהתקיים בפברואר 2007, השתתפו כ-60 בני נוער, שבאו מאזורים שונים בישראל ומרקעים מגוונים. 12 המושבים של הכנס הוכנו בשיתוף עם בני הנוער, שחולקו לקבוצות עבודה. בחוברת הנוכחית מוצגים 12 ניירות העמדה שכתבו בני הנוער בסיועם של מנחים ויועצים מתחומים שונים. בין ניירות העמדה: "תכניות העשרה – זכות בסיסית או מותרות לבעלי יכולת?"; "ילדים החיים בעוני – למי תועיל שיטת מדידה אחרת?"; "מדיניות הטיפול ודרכי ההתמודדות עם מועדות של קטינים"; "ילדים עולים: יחסי הורים – ילדים בצל משבר ההגירה"; "את מי משרתים מבחני ההישגים?"; "ילדים וספורט תחרותי: תחביב, 'עבדות' או סיכוי למוביליות חברתית?"; "ילדים ובריאות השן: הזנחה שעולה ביוקר"; "ילדים במשבר: מי זוכר את ילדי ההתנתקות?".

(מתבגרים; רווחה רגשית; פעילויות פנאי; צריכה; אינטרנט; ספורט; עוני; בריאות גופנית; בריאות השן; הפרעות אכילה; התנהגות מינית; עבריינות נוער; אקלים בית-הספר; הישגים לימודיים; חוגים; פנימיות; שירותים; יחסי הורים – ילדים; התמודדות; קליטה חברתית)

247

ראו גם:

ישראל במספרים, 2006 (פריט מס' 196)

¨        

נשים ומשפחה בישראל: דו-שנתון סטטיסטי, 2007 (198)

¨        

מב"ת צעיר: סקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון לתלמידי כיתות ז-י"ב, 2003-2004, חלק א' – ממצאים כלליים (210)

¨        

Eating Attitudes among Adolescents (211)

¨        

אי-שוויון סוציו-אקונומי בקיבוצים והשלכותיו על ביטויי בריאות של חבריהם (218)

¨        

הקשר בין חשיפה לאירוע טראומטי, פיתוח תסמונות פוסט-טראומטיות והנחות עולם בקרב לוחמים שלחמו במלחמת יום הכיפורים (222)

¨        

מחקר הערכה לכפר איזון – 2006 (223)

¨        

אכפת במספרים: שנתון סטטיסטי מס' 3 – 2005-2006 (253)

¨        

ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי, 1995-2005 (262)

¨        

חשבונות המגזר הממשלתי במתכונת GFS, 2000-2005 (263)

¨        

מדד הדמוקרטיה, 2006: הדמוקרטיה הישראלית במבחן השעה (284)

¨        

בסיסים חברתיים של דאגה לסביבה והתנהגות סביבתית בישראל (294)

¨        

שירות חיילי צה"ל במחסומים: הינתקות מוסרית ותחושות הסתגלות (297)

¨        

מה מנבא שביעות רצון והתמדה בהתנדבות ל"משמר האזרחי" ? (298)

¨        

הסקר החברתי, 2005 (301)

¨        

עסק משלָךְ (309)

¨        

אנשים עם מוגבלות בישראל, 2006 (319)

¨        

מישהו לרוץ איתו: מרכז-יום לנוער חסר בית המשתמש בסמים (329)

¨        

היחידה למניעה וטיפול באלימות כלפי קשישים בחיפה (330)

¨        

 

ו. חינוך והשכלה

פרסומים

סטודנטים באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה, תשס"ו

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1293 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2007, 115 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם הוועדה לתכנון ולתקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים על מספר התלמידים (לפי מין, התואר, תחום הלימודים ומקצועות הלימוד) באוניברסיטאות, באוניברסיטה הפתוחה ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה בשנת הלימודים תשס"ו. הנתונים מוצגים בשלושה חלקים: א) נתונים תמציתיים על כלל הלומדים באוניברסיטאות, כולל השוואות לשנים קודמות; ב) נתונים מפורטים על הסטודנטים שלמדו בתשס"ו; ג) נתונים על הסטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה. בין הממצאים: בין תש"ן (1989/90) לתשס"ו (2005/6) כמעט הוכפל מספר הסטודנטים שלמדו באוניברסיטאות (מ-67,201 ל-122,658); באותן שנים, גדל מספר הסטודנטים שלמדו במכללות ביותר מפי 10 (מ-8,286 ל-86,318); מספר הסטודנטים שלמדו במסלול האקדמי של האוניברסיטה הפתוחה באותן שנים גדל פי שלושה (מ-13,007 ל-41,134); שיעור הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות ירד מכ-75.9% בתש"ן לכ-49.1% בתשס"ו; חלקן של הנשים הלומדות באוניברסיטאות עלה מ-50.8% בתש"ן ל-55.5% בתשס"ו, ובמכללות האקדמיות שיעורן עלה מ-40.2% בתש"ן ל-46.5% בתשס"ו.

(סטודנטים; תארים אקדמיים; מקצועות לימוד; אוניברסיטאות; אוניברסיטה פתוחה; מכללות)

248

מוסדות חינוך: גני ילדים ובתי-ספר יסודיים ועל-יסודיים, תשס"ג-תשס"ד

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 6, ירושלים 2007, 108 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים על התלמידים ומשרות ההוראה במוסדות החינוך בישראל בתשס"ג-תשס"ד (2002/03-2003/04), מגני הילדים עד החינוך העל-תיכוני. מקורות הנתונים היו קבצים של משרד החינוך, הלמ"ס ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. בין הממצאים: בתשס"ד למדו בכלל מוסדות החינוך 2,054,372 תלמידים – עלייה של 1% לעומת תשס"ג; בגני הילדים ובמעונות היום ביקרו בתשס"ד 429,396 ילדים – גידול של 4.3% לעומת תשס"ג, כאשר הגידול במגזר הערבי היה של 7% ובמגזר היהודי של 3.7%; בחינוך היסודי למדו בתשס"ד 777,763 תלמידים – גידול של 0.5% לעומת תשס"ג, כאשר 73% היו במסגרות החינוך העברי; בתוך מסגרות החינוך העברי, שיעור התלמידים בפיקוח הממלכתי (יסודי ועל-יסודי) פחת ב-1.1%, ואילו בפיקוח הממלכתי-דתי הוא גדל ב-0.8% ובפיקוח החרדי ב-3.9%; בחטיבות הביניים למדו בתשס"ד 253,509 תלמידים – עלייה של 2.8% לעומת תשס"ג; בחטיבות העליונות למדו בתשס"ד 347,094 תלמידים – עלייה של 1.1% לעומת תשס"ג; ממוצע התלמידים לכיתה בתשס"ד עמד על 26.6, כאשר בחינוך העברי הוא היה 25.7 ובחינוך הערבי – 29.7; מספר משרות ההוראה בבתי-הספר הגיע ל-148,709 בתשס"ד.

(תלמידים; גני ילדים; בתי-ספר יסודיים; חטיבות ביניים; בתי-ספר תיכוניים)

249

הלר, חווה; זוסמן, נעם; פסטרנק, מירב ואחרים:

ההוצאה הפרטית לתלמידי החינוך היסודי בישראל בשנת 2003 ובהשוואה להוצאה הציבורית

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 26 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2007, 38 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

למרות צעדים שנעשו לחיזוק השכבות החלשות, נמצאו במבחנים שונים פערים ניכרים בהצלחה בלימודים בין בני השכבות המבוססות לבין בני מעמדות חברתיים-כלכליים נמוכים. אחת הסיבות המרכזיות לפערים אלה היא חסכים חינוכיים של תלמידים מהשכבות החלשות, המועצמים עקב הקושי של ההורים להשקיע ולגייס משאבים לחינוכם. מטרתו של פרסום זה היא להציג את ההוצאה הציבורית והפרטית לחינוך תלמידי בתי-הספר היסודיים הרגילים ב-2003, לפי ההכנסה המשפחתית וזרם החינוך. בסיס הנתונים הוא זיווג של נתוני משרד החינוך על ההוצאה הציבורית לחינוך היסודי עם נתוני סקר הוצאות משקי-הבית של הלמ"ס בתחום החינוך. בין הממצאים: ההוצאה הפרטית הממוצעת למשק-בית לחינוך ילד בבית-ספר יסודי עמדה ב-2003 על כ-274 ₪ לחודש והיתה גבוהה פי חמישה בחמישון העליון של ההכנסה המשפחתית הפנויה לנפש תקנית מאשר בחמישון התחתון; עלות סל ההוראה וההוצאה הפרטית לחינוך ילד בחינוך הערבי ובחינוך החרדי היתה נמוכה בשליש מההוצאה בחינוך העברי הממלכתי והממלכתי-דתי; עלות סל ההוראה השנתי לתלמיד, יותר מארבע חמישיות מההוצאה הממשלתית בחינוך היסודי, היתה יותר מפי שניים מההוצאה הפרטית.

(חינוך; שירותי חינוך; הוצאות משפחה; מיצב חברתי-כלכלי; שוויון חברתי)

250

בלס, נחום; דוכן, יגאל:

תנועת תלמידים אופקית במערכת החינוך: מעברים בין המגזרים השונים

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2006, 41 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.taubcenter.org.il.

עליית משקלו של החינוך הדתי-חרדי במערכת החינוך היהודי (חלקם של תלמידי כיתות א' במגזרים אלה עלה מ-6.3% ב-1990 ל-22.5% ב-2005) מחד, והתחושה בדבר עליית משקלו של החינוך האליטיסטי מאידך, הביאו לחששות לגבי גורלה של מערכת החינוך הציבורית. בעבודה זו, שהתבססה על מאגרי מידע ייחודיים (קבלת מידע ברמת הפרט על כל התלמידים לגבי מקום הלימודים בשנה מסוימת ובשנה שקדמה לה) נבדקו המעברים בין זרמי החינוך השונים בכיתות א'-ו'. התלמידים חולקו לתשע קבוצות מגזר לפי המעמד המשפטי (רשמי, לא רשמי ופטור), הלאום (יהודי ולא-יהודי), הפיקוח (ממלכתי, ממלכתי-דתי ואחר) והמחוז (רשתות "החינוך העצמאי" ו"אל המעיין" הוגדרו על-ידי משרד החינוך כ"מחוז"). בין הממצאים: שיעור המעבר בין הזרמים הוא קטן (כ-10,000 תלמידים בשנה); בתוך המגזר הממלכתי (יהודי) קיימת יציבות; גם מעבר תלמידים מהמגזר הממלכתי-דתי למגזרים חרדיים הוא קטן. נראה, כי ההסבר לגידול במספר התלמידים בחינוך החרדי והממלכתי-דתי נעוץ בעיקר בשיעורי ריבוי טבעי גבוהים.

(זרמים בחינוך; בתי-ספר יסודיים; חינוך חרדי [עצמאי]; בחירת בית-ספר)

251

מערכת החינוך

בתוך: "הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, 2006", מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2006, עמ' 145-175. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.taubcenter.org.il.

במאמר זה נסקרות ההתפתחויות במערכת החינוך בשנים 1995-2005, תוך התמקדות בשני נושאים עיקריים: ההתפתחויות באוכלוסיית התלמידים ובאוכלוסיית המורים; המשאבים המוקצים למערכת החינוך. המאמר מחולק לשני פרקים מרכזיים: חלק א' – ההתפתחויות המרכזיות במערכת החינוך – כולל את הפרקים הבאים: מאפייני התלמידים; כוח-האדם בהוראה. חלק ב' – ההוצאה הלאומית לחינוך ותקציב משרד החינוך – כולל את הפרקים הבאים: האם המשאבים שהופנו לחינוך גדלו או הצטמצמו?; ההיקף "האמיתי" של תקציב משרד החינוך; שינויים בהרכב התקציב; היקף הקיצוצים בתקציב החינוך בשנים האחרונות; מיקוד על אוכלוסיות-יעד נבחרות (החינוך היסודי, התקציב לקידום אוכלוסיות חלשות והתקציב לתלמידים עם צרכים מיוחדים). בין הממצאים: תקציבי משרד החינוך לחינוך הקדם-יסודי ולחינוך החרדי גדלו יחסית יותר מתחומים אחרים; ההקצאות לקידום אוכלוסיות חלשות לא גדלו בעשור הנבדק ובמקרים מסוימים אף קטנו; ההקצאות לחינוך המיוחד גדלו בקצב מתון והן מהוות חלק נכבד מכלל ההוצאות להוראה.

(חינוך; תקציבים; תלמידים; מורים; כוח-אדם בהוראה; שעות הוראה; חינוך מיוחד; עולים; חרדים; ערביי ישראל; גני ילדים; בתי-ספר יסודיים; חטיבות ביניים; בתי-ספר תיכוניים; הוצאה לאומית)

252

אכפת במספרים: שנתון סטטיסטי מס' 3 – 2005-2006

אכפת – קידום ילדים ונוער, מינהל החינוך, התרבות והספורט, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2007, 59 עמ'.

בשנתון סטטיסטי זה, השלישי בסדרה, מוצגים נתונים שנאספו במרכז המידע של מחלקת "אכפת" לקידום ילדים ונוער בעיריית תל-אביב-יפו. מחלקה זו מטפלת בילדים ובמתבגרים מנותקים והנמצאים במצבי סיכון. המטרה היא לנסות לשלב אוכלוסייה זו במסגרות נורמטיביות ולהציע לה שירותים שונים. בין ממצאי הדו"ח: בשנת הלימודים תשס"ו טופלו על-ידי המחלקה 2,956 ילדים ובני-נוער, 61% מהם בגילים 14-18; 30% מבני הנוער התגוררו ביפו, 55% מהם מהמגזר הערבי; כ-20% מהמטופלים לא למדו במסגרת נורמטיבית, וכ-39% מהם נשרו ממערכת החינוך; 477 בני נוער טופלו בתכניות למניעת השימוש בסמים; 69 בני נוער קיבלו תגבור לימודי כדי למנוע את נשירתם מבתי-הספר; קציני הביקור הסדיר טיפלו ב-1,412 תלמידים ובני נוער בגילים 5-18; מדריכי הנוער טיפלו ב-1,347 בני 12-21; ב"עירוני קריירה" (הכשרה מקצועית לנוער נושר – מע"ן) שולבו 108 בני נוער בשלוש כיתות מקצועיות ובכיתה כללית; ב"עירוני אקסטרני" (מרכז להשלמת השכלה – תכנית היל"ה) למדו 202 בני נוער במגוון של מסלולי למידה.

(נוער במצוקה; תל-אביב-יפו; נשירת תלמידים; שירותים חברתיים; שיקום נוער; מועדונים; הזדמנויות בחינוך; תעסוקה; ייעוץ; מניעת השימוש בסמים)

253

חיפה: חינוך, מס' 6

המחלקה למחקר ולמידע סטטיסטי, עיריית חיפה, חיפה 2007, 60 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של העירייה: www.haifa.muni.il.

בפרסום זה, המהווה חלק משנתון העיר חיפה, מוצגים נתונים עדכניים על מערכת החינוך בחיפה, מגני הילדים העירוניים עד האוניברסיטאות. הנתונים מתייחסים בעיקר לשנת הלימודים תשס"ז (2006/2007), והם מוצגים בהשוואה לנתוני שנים קודמות. כמו כן, משולבות בפרסום השוואות בין שלוש הערים הגדולות בישראל והשוואות בין החינוך העברי לחינוך הערבי. הנתונים כוללים מידע על מוסדות החינוך והתלמידים הלומדים בהם לפי משתנים שונים, כגון הפיקוח, רובע המגורים, מספר הכיתות במוסד, ממוצע התלמידים בכיתה, נתיב הלימודים ותכונות דמוגרפיות. פרקים נבחרים בפרסום מוקדשים לנבחנים ולזכאים לתעודת בגרות, לנשירת תלמידים בכיתות ט'-י"ב, לתלמידים במוסדות חינוך על-תיכוניים ובאוניברסיטאות ולרמת ההשכלה של האוכלוסייה, לפי מספר שנות הלימוד והשגת התעודה הגבוהה ביותר. המידע מתבסס בעיקר על פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל נתוני משרד החינוך והאגף לחינוך בעיריית חיפה.

(חיפה; תלמידים; בתי-ספר; חטיבות ביניים; אוניברסיטאות; גני ילדים; נשירת תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; מסלול לימודים; תארים אקדמיים; חינוך עברי; חינוך ערבי)

254

בירנבוים, מנוחה:

מה יש לשפר ומהו ביצוע מיטבי? ניתוח מאבחן של הישגים במתמטיקה של תלמידי ישראל וסינגפור במבחן TIMSS-R לכיתות ח'

"מגמות" מ"ד: 4 (ינואר 2007), עמ' 655-672 (עברית, סיכום באנגלית).

לנוכח חשיבות הידע ומיומנויות החשיבה המתמטיות, מובא במאמר זה מידע מאבחן שעלה מניתוח ביצועיהם המתמטיים של תלמידי כיתות ח' בישראל במבחן הבין-לאומי השלישי במתמטיקה (Third International Mathematics and Science Study-Repeat - TIMSS-R) שנערך ב-1999. מידע זה מספק משוב על נקודות חוזק ועל נקודות הדורשות חיזוק בידע נושאי, במיומנויות ובתהליכי חשיבה מתמטית. נוסף על כך, על-פי מאפיינים אלה מוצג הפרופיל שייצג את הרף העליון שהושג במבחן זה על-ידי תלמידי סינגפור, שממוצע הישגיהם היה הגבוה ביותר מבין 38 המדינות שהשתתפו במבחן. הניתוח המאבחן נעשה על-פי המודל הפסיכומטרי Rule Space, השונה מהמודל ששימש את עורכי המבחן. לאחר הצגת פרופיל התלמיד הישראלי ופרופיל התלמיד הסינגפורי לאור הניתוח, נעשה ניסיון להבין ולהסביר את הסיבות ליתרונו של התלמיד הסינגפורי.

(תלמידים; מבחנים; מתמטיקה [הוראה]; מיומנויות; סינגפור; שיטות מחקר)

255

דוידוביץ, ניצה; סינואני-שטרן, צילה:

איכות הביצוע של נשים וגברים באקדמיה - חקר מקרה: המכללה האקדמית יהודה ושומרון

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 3 (חורף 2007), עמ' 21-44 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבחנו מאפייניהם של 53 גברים ו-19 נשים חברי סגל בכירים במכללה האקדמית יהודה ושומרון, אשר זכו לגמול הצטיינות כספי ב-2006 על בסיס פעילויותיהם, שנמדדו על-פי מספר קריטריונים של הצטיינות במחקר ובהוראה. מטרת המחקר היתה לבחון את מדדי ההצטיינות הללו, במחקר ובהוראה, על בסיס מגדרי. נוסף על כך, נבחן הקשר שבין ההישגים לבין קידום, קבלת קביעות וייצוג בוועדת הסנאט. בין הממצאים: אין מתאמים מובהקים סטטיסטית בין הצטיינות במחקר לבין מגדר; יש הבדל כמעט מובהק לטובת הנשים באיכות ההוראה; במדדי הערכות הסטודנטים, ההערכות לנשים היו גבוהות מההערכות לגברים; בקריטריונים לגמול הצטיינות בנושאי מחקר, לגברים נמצא יתרון אך לא מובהק סטטיסטית; אחוז הגברים בעלי דרגת פרופסור מן המניין הוא 21.1% לעומת 9.1% בקרב הנשים; אחוז המרצים בקרב הגברים הוא 31.1% לעומת 62.1% בקרב הנשים; ציוני ההצטיינות הכלליים של הגברים נמצאו גבוהים ב-10% בממוצע מציוני ההצטיינות של הנשים.

(מכללות; מרצים; מחקר; הוראה; הערכת עמיתים; הערכת קורסים; קידום מקצועי; הבדלים בין המינים)

256

קרק, רונית; שילה-דובנוב, רוני:

"מראה, מראה שעל הקיר, מי החונך(ת) הטוב(ה) בעיר?": הבדלי מגדר בתפיסות נחנכים את התנהגויות החניכה באקדמיה

"מגמות" מ"ד: 4 (ינואר 2007), עמ' 707-735 (עברית, סיכום באנגלית).

בארגונים שונים קיימים חונכים שתפקידם לסייע לעובדים חדשים להשתלב בארגון. במחקר זה נבחנה השפעת מין החונכים והנחנכים על דיווחי הנחנכים לגבי פונקציות התמיכה של החונכים במוסד אקדמי. במחקר השתתפו 179 דוקטורנטים מפקולטות בתחומי המדעים המדויקים ומדעי הטבע - 91 גברים ו-88 נשים. משתתפי המחקר התבקשו לראות במנחיהם לדוקטורט כחונכים. 62 מהגברים הונחו על-ידי גברים ו-29 על-ידי נשים. 50 מהנשים הונחו על-ידי גברים ו-38 על-ידי נשים. במסגרת המחקר, מילאו המשתתפים שאלון פונקציות חניכה ושאלון פרטים אישיים ומשתני בקרה. השערת המחקר הראשונה היתה שביחסי חונכות שווי-מגדר הנחנכים יקבלו יותר פונקציות תמיכה פסיכו-חברתיות מאשר פונקציות ממוקדות קריירה. השערת המחקר השנייה היתה שנשים חונכות תספקנה פחות פונקציות ממוקדות קריירה מאשר גברים. ההשערה הראשונה התאמתה ואילו ההשערה השנייה נמצאה שגויה: הנשים החונכות נתפסו כמספקות מידה רבה יותר של פונקציות ממוקדות קריירה מאשר הגברים.

(אוניברסיטאות; חונכות; ייעוץ; קריירה; הבדלים בין המינים)

257

מירו, אירית; גרופר, עמנואל:

שימור ושיקום קשרי משפחה בעת סידור חוץ ביתי-פנימייתי

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 100 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2006, 92 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים ממצאי מחקר הערכה של תכנית "שימור ושיקום קשרי משפחה בעת סידור חוץ ביתי" שיזמה "ילדים בסיכוי – המועצה לילדי פנימיות". תכנית זו החלה לפעול ב-2002 בארבע פנימיות – "אהבה", "ארזים", "אשלים" ו-"טוקאיר", שבהן חוסים ילדים בסיכון, שהוצאו מביתם על-ידי שירותי הרווחה. מטרת העל של התכנית היתה הידוק הקשר בין הילדים החוסים להוריהם ובין ההורים לפנימייה. מחקר ההערכה, שהתנהל בשנתיים הראשונות להפעלת התכנית, התבסס על תצפיות, ראיונות ושאלונים. בין הממצאים: התכנית הצליחה לגרום להורי החניכים להגיע בתדירות גבוהה יותר לפנימייה ולהתמיד בהשתתפות בסדנאות לשיפור יחסי הורים-ילדים; שדה הפעולה המקצועי של הצוות הטיפולי הורחב מהתמקדות בילד להתמקדות גם בהורים באמצעות סדנאות; תפקוד הילדים בפנימייה השתפר הודות לקשר הורה-ילד-פנימייה; הצוות החינוכי בפנימייה חש ניכור כלפי התכנית מפני שהיא נתפסה בעיקר כעניינו של הצוות הטיפולי; רוב המשתתפים ציינו כי תקציב התכנית הוא נמוך מדיי.

(ילדים; שיבוץ ילדים מחוץ לבית; פנימיות; יחסי הורים-ילדים; שינוי ארגוני; מחקר הערכה)

258

ראו גם:

ישראל במספרים, 2006 (פריט מס' 196)

¨        

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2006 (199)

¨        

ילדים עולים בישראל, 2007 (200)

¨        

לדבר בשפתם? זרות, בית ויחסי כוח בראיונות עם מהגרים (201)

¨        

מב"ת צעיר: סקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון לתלמידי כיתות ז-י"ב, 2003-2004, חלק א' – ממצאים כלליים (210)

¨       

אינדיווידואליזם בשירות החברה (238)

¨        

נערות בישראל: ניתוח מידע ממחקרים נבחרים (246)

¨        

כנס באר-שבע לשלום הילד – 2007: ניירות עמדה למושבים המקצועיים (247)

¨        

ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי, 1995-2005 (262)

¨        

חשבונות המגזר הממשלתי במתכונת GFS, 2000-2005 (263)

¨        

Israel: Ready for the OECD (266)

¨        

הרשויות המקומיות בישראל, 2005 (280)

¨        

התשואה להשכלה: הקשר הסיבתי בין ההשכלה לשכר (303)

¨        

השלמת השכלה למובטלים ככלי להגברת השילוב בשוק העבודה (304)

¨        

ילדים מיוחדים בישראל – 2007 (318)

¨        

אנשים עם מוגבלות בישראל, 2006 (319)

¨        

מענק לימודים למשפחות חד-הוריות ומשפחות נוספות (322)

¨        

הוצאות הממשלה על שירותים חברתיים (323)

¨        

הסקר החברתי – 2006 (324)

¨        

 

 

ז. חקלאות ומשק המים

פרסומים

שטרנליכט, רפאל:

תקציר ההתפתחויות בחקלאות בשנת 2006: סיכום ביניים

הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות והכפר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ראשון-לציון 2007, 63 עמ', בשיתוף עם החטיבה להתיישבות, הסוכנות היהודית לארץ ישראל. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד החקלאות: www.moag.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מעודכנים על מצב החקלאות בישראל ב-2006 בהשוואה לשנים קודמות. בין הממצאים: ערך הייצור החקלאי הסתכם בכ-20.99 מיליארדי ₪ (עלייה ריאלית של 1.3% בהשוואה ל-2005); ערך הייצוא החקלאי הטרי (במונחי תמורה ליצרן) קטן ריאלית ב-1.7%, ומשקלו בכלל הייצור החקלאי ירד ל-22%, לעומת 22.7% ב-2005; נרשמה ירידה כמותית של 3.2% בצמיחת החקלאות (תמ"ג), לעומת גידול של 8% ב-2005; בכלל ענפי גידולי השדה נרשמה עלייה ריאלית של כ-6.8% בערך התפוקה; בענף ההדרים נרשמה עליית ערך ריאלית של 11.8%, לעומת עלייה של 26.1% ב-2005; בענף המטעים היתה ירידת ערך ריאלית של 5.3%; בענף הפרחים וצמחי הנוי נרשמה ירידה ריאלית של 8%; בענף הלול נרשמה עלייה ריאלית של 1.5%; בענף הבקר נרשמה עלייה ריאלית של 7.5%; בענף הצאן נרשמה עלייה ריאלית של 13.1%; בענף הדיג נרשמה עלייה ריאלית של 3.2%; בהכנסה הנובעת מחקלאות נרשמה ירידה ריאלית של 1.4%; בשיעור המועסקים בחקלאות היתה עלייה של 0.7%; חלקם של העובדים הזרים בחקלאות ירד ל-34.3% לעומת 34.9% ב-2005; מדד התשומות בחקלאות עלה ב-3.3% ב-2006, לעומת 2.3% ב-2005.

(חקלאות; תפוקה; ייצוא; גידולי שדה; פירות; ירקות; בעלי חיים; מים; מחירים; תעסוקה; הכנסה; עובדים זרים; מדדים כלכליים)

259

Axelrad, Gilad; Feinerman, Eli:
Regional Planning of Wastewater Reuse for Irrigation and River Rehabilitation
Department of Agricultural Economics and Management, Hebrew University, Discussion Paper No. 06, Rehovot 2007, 25 pages. The publication appears also on the Department’s Website: http://departments.agri.huji.ac.il/economics/indexe.html.

בישראל מופנים כיום כ-27% מהמים השפירים לחקלאות. הצפי לגידול חלקם של המים המטוהרים בחקלאות מחייב פיתוח של מתקני טיהור ידידותיים לסביבה, מאגרים ומערכות הולכה. במחקר זה פותח מודל המתאר את ההיבטים הכלכליים, הסביבתיים והארגוניים של השימוש בסוגים שונים של מים בקרב שני צרכנים: המגזר החקלאי, עבור השקיה, והמגזר הסביבתי, עבור שיקום נהרות, ברמה האזורית. המודל קובע את תערובת היבולים האופטימאלית ואת ההקצאה האופטימאלית של המים והקרקע בין כל המשתמשים הפוטנציאליים. מטרתו של המודל היא השגת התוצאה המיטבית לרווחה החברתית של האזור, תוך התחשבות בהשפעת המליחות והחנקן על הגידולים ובנזקים הסביבתיים הקשורים להשקיה עם מים מטוהרים על מי התהום. המודל יושם באזור השרון וכלל שתי ערים - כפר-סבא והוד-השרון - המפעילות מתקן משותף לטיפול בשפכים, את רשות נהר הירקון ושני מושבים. נמצא, כי מודל זה הוא יעיל כלכלית ויכול להביא תועלת לכל הגורמים המעורבים.

(מים; איכות הסביבה; חקלאות; תכנון סביבתי)

260

כץ, אילן; גרין, מיכל; סמיט, רפי ואחרים:

התפלת קולחים וחלופות לטיפולי קדם

"הנדסת מים", מס' 50 (אפריל 2007), עמ' 48-54.

ממשק הטיפול בשפכים בישראל מתקדם לעבר הטיפול השלישוני והמשך הרחבת השימוש בקולחים להשקיה. שדרוג איכות הקולחים והרחבת יעדי ההשבה הם אפשריים לביצוע באמצעות שימוש בטכנולוגיה ממברנלית, שתפיק קולחים ללא פתוגנים ותביא להרחקה של חומרים אורגניים וחומרים מרחפים. שילוב התפלה חלקית או מלאה תרחיק מלחים ממי הקולחים בהתאם לצורך, למניעת המלחת הקרקע ומקורות המים ולמניעת פגיעה בתנובות של גידולים רגישים. המטרה ארוכת-הטווח של המחקר המתואר במאמר הנוכחי היא לבחון לפרטים את השימוש בטכנולוגיות ממברנליות לשדרוג קולחים, על-מנת לאפשר שימוש בלתי-מוגבל ללא השפעות שליליות בתחומי המים, הקרקע, הסביבה והתוצר החקלאי. המחקר נעשה על-ידי חוקרים מהפקולטות להנדסה כימית ולהנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ומהפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה באוניברסיטה העברית.

(מים; התפלה; טכנולוגיה; איכות הסביבה)

261

 

ראו גם:

ישראל במספרים, 2006 (פריט מס' 196)

¨        

שנתון התנועה הקיבוצית 4: נתוני שנת 2005 (197)

¨        

ניטור ומחקרי כינרת: דו"ח פעילות המעבדה לשנת 2006 (291)

¨        

 

ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

פרסומים

ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי, 1995-2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1290, ירושלים 2007 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים אומדנים מפורטים של הרכב ההוצאה לצריכה פרטית, לפי ענף ולפי סוג, במחירים שוטפים ובמחירי 2005, לשנים 1995 עד 2005. הוצאה זו מוינה לפי מקור האספקה (ייצור מקומי או ייבוא), ענף כלכלי (הענף האופייני שבו הסחורות והשירותים למיניהם מיוצרים בדרך כלל) וסוג (מיון לפי קבוצות סחורות ושירותים - מזון, משקאות, טבק, הלבשה, הנעלה, ציוד למשק-הבית, שירותי בריאות, חינוך, תחבורה וכדומה, שמשקי-הבית רכשו). נוסף על כך, פורטו השירותים שסיפקו למשקי-הבית מוסדות ללא כוונת רווח, שהוצאותיהם העיקריות אינן ממומנות על-ידי הממשלה. בין הממצאים: ההוצאה לצריכה פרטית הגיעה ב-2005 ל-320.8 מיליארדי ₪ (55% מהתוצר המקומי הגולמי ו-38.1% מסך השימושים במקורות); ההוצאה הפרטית הממוצעת לנפש ב-2005 היתה כ-46.2 אלף ₪; התפלגות ההוצאה לצריכה של משקי-הבית בשוק המקומי, במחירים שוטפים ב-2005, היתה 33.2% לשירותים, 20.5% לדיור, 18.9% למזון, משקאות וטבק, 11% להלבשה, הנעלה ומוצרים אישיים אחרים, 9.6% למוצרים בני-קיימה ו-6.7% לדלק ולחשמל.

(צריכה; משקי-בית; הוצאות משפחה; מוצרים בני-קיימה; מזון; דיור; חינוך; בריאות; תחבורה; תקשורת; שירותים)

262

חשבונות המגזר הממשלתי במתכונת GFS, 2000-2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1292, ירושלים 2007 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מפורטים על ההכנסות וההוצאות של המגזר הממשלתי, הכולל את הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים ומוסדות ללא כוונת רווח שעיקר מימונם מגיע מהממשלה. הנתונים מחושבים ומוצגים על-פי ההגדרות וההנחיות הבין-לאומיות העדכניות GFS (Government Finance Statistics). זאת, כמערכת מקבילה ומשלימה לחשבון המגזר הממשלתי במתכונת SNA93. באמצעות נתונים אלה אפשר ללמוד על חלקו של המגזר הממשלתי בתוצר המקומי, על חלוקת משאבי הממשלה, על סוגי ההכנסות וההוצאות ועוד. בין הממצאים: ההוצאות השוטפות של המגזר הממשלתי הגיעו ב-2005
ל-47.5% מהתמ"ג; הכנסות הממשלה ממסים הגיעו בשנים האחרונות ל-30%-32% מהתמ"ג; ההוצאות על שכר עבודה בישראל הן כ-27% מסך ההוצאות השוטפות של המגזר הממשלתי; ההוצאה על ביטחון בישראל היא 17.3% מסך הוצאות המגזר הממשלתי, השיעור הגבוה ביותר בהשוואה בין-לאומית שנעשתה; ההוצאה על בריאות בישראל ב-2005 היתה בשיעור של כ-12.2% מסך הוצאות המגזר הממשלתי, ההוצאה על חינוך היתה בשיעור של 15.4%, וההוצאה על ביטוח סוציאלי וסעד – 24%, שיעור מהנמוכים ביותר בהשוואה הבין-לאומית; רוב המדינות, כולל ישראל, משקיעות כ-3% מהוצאות המגזר הממשלתי על איכות הסביבה.

(חשבונאות לאומית; ממשלה; הוצאות; הכנסות; השקעות; שכר; מסים; בריאות; חינוך; שירותי רווחה; ביטחון סוציאלי; ביטחון לאומי; איכות הסביבה)

263

שיף, גיל:

השקעה בטכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) בישראל

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 27 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2007, 82 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT - Information Communication Technology) מתרחב בכל תחומי החיים ובכל ענפי המשק. מטרתה של עבודה זו היתה לבחון נתונים חדשים של הלמ"ס לגבי ההשקעות בציוד ICT בענפי המשק בישראל. זאת, מפני שהשימוש ב-ICT בכלל ובענפים מסורתיים בפרט, עשוי להיות גורם בעל השפעה מכרעת על הצמיחה הכלכלית ועל יכולתה של ישראל להתחרות בשווקים הגלובליים העתידיים. במסגרת העבודה מנותחים הנתונים על משקל ההשקעות ב-ICT בסך ההשקעות, פיזורן בין הסקטורים והחלוקה בין סוגי הציוד, ומוערך מצב ההשקעות בישראל ביחס לעולם. בין הממצאים: משקל ההשקעה ב-ICT בסך ההשקעות עלה בין 1995 ל-2000 מ-14.2% ל-24.6% וירד ל-20.9% ב-2003; חלקן של ההשקעות ב-ICT בסך התוצר המקומי הגולמי עלה מ-2.2% ב-1990 ל- 3.6% ב-2000 וירד
ל-2.7% ב-2003; משקל ההשקעות בתוכנה ירד מ-5.2% ב-1990 ל-4.6% ב-1995 ועלה ל-8.4% ב-2002, שיעור גבוה יותר מזה של רוב מדינות ה-
OECD.

(טכנולוגיית מידע; תוכנה; השקעות; צמיחה כלכלית; פריון עבודה)

264

הוצאות הביטחון בישראל, 1950-2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 10, ירושלים 2007. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בישראל, אחוז גבוה מהוצאות הממשלה מוקדש לביטחון והדבר משתקף בצריכה ציבורית גבוהה יחסית למדינות אחרות. הוצאות נוספות לביטחון, חלקן עקיפות, נובעות מהעלויות של השירות הצבאי, בניית מקלטים, העסקת שומרים במקומות ציבוריים ועוד. בפרסום זה מוצגים סיכומים רב-שנתיים של ההוצאות לביטחון לפי שתי הגדרות: הגדרה צרה - "ההוצאה לצריכה הציבורית הביטחונית", הכוללת הוצאות ישירות לביטחון (תשלומים בפועל של מערכת הביטחון לשכר עבודה, לקניית סחורות ושירותים, לבלאי ולמסים על הייצור); הגדרה רחבה - "עלות כוללת לביטחון", הכוללת נוסף על הצריכה הביטחונית הישירה גם זקיפות (ערך העבודה של חיילי שירות החובה, תשלומים נוספים של המעבידים להשלמת שכר המשרתים במילואים, הוצאות אחזקת מלאי חירום ועוד). בין הממצאים: ההוצאה לצריכה הציבורית הביטחונית, במחירים קבועים, עלתה ב-2006 ב-5.5% לעומת 2005, אך היא נמוכה בכ-15% לעומת 1973-1975, שנים שבהן היא היתה בשיאה. ההוצאה לצריכה הציבורית הביטחונית ב-2006 הסתכמה בכ-8% מהתמ"ג. עלות הביטחון הכוללת למשק גבוהה בכ-20% מההוצאה לצריכה ביטחונית. יש לציין, כי לא נכללו בחישובים הוצאות בתחומים מסוימים, כגון הוצאות למטרות רווחה ובריאות וכו'.

(חשבונאות לאומית; ביטחון לאומי; הוצאות)

265

Israel: Ready for the OECD
International Department, Ministry of Finance, Jerusalem 2007, 72 pages. The publication appears also on the Department’s Website: www.oecd.gov.il.

בפרסום זה מוערכת מידת עמידתה של ישראל בדרישות הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (OECD), כחלק מתהליך הקבלה לארגון. בין היתר, מוצגים נתונים על ההשקעה בהון סיכון, על ההשקעה במחקר ובפיתוח, רישום פטנטים, מערכת החינוך, יחסי סחר עם חברות הארגון ועוד. בין הממצאים: בישראל, שיעור ההשקעה בהון סיכון ובמחקר ופיתוח (מו"פ) ביחס לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הוא הגבוה ביותר ביחס לכל מדינות ה-OECD; ב-2003 היתה ישראל המדינה היחידה שאינה חברה בארגון אשר ממוצע רישום הפטנטים בה ביחס לגודל האוכלוסייה היה גבוה יותר מהממוצע של מדינות ה-OECD; בתחום החינוך, ישראל עולה על ממוצע מדינות ה-OECD במספר שנות הלימוד של האוכלוסייה הבוגרת, בשיעור בעלי השכלה על-תיכונית ובהשקעה במוסדות חינוך ביחס לתמ"ג.

(ארגונים בין-לאומיים; השקעות; מחקר ופיתוח; פטנטים; חינוך; צמיחה כלכלית; תעשייה; היי-טק; מדע; מהנדסים; מיסוי; בורסה; מסחר-בין-לאומי; אמנות בין-לאומיות; ליברליזציה; זכויות אדם; מדדים כלכליים)

266

Israel’s Main Economic and Industrial Indicators
Planning and Economic Administration, Ministry of Industry, Trade and Labor, Jerusalem 2007, 7 pages. The Pamphlet appears also on the Ministry’s Website (Hebrew Interface): www.moit.gov.il.

בעלון זה מוצגים נתונים על הכלכלה והתעשייה בישראל ב-2006 בהשוואה לשנים קודמות. לגבי חלק מהנתונים מובאת השוואה בין-לאומית. מקורות הנתונים הם פרסומי הלמ"ס, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ארגון ה-OECD ועוד. בין הממצאים: התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עלה ב-2006 ב-5% ריאלית; הצריכה הפרטית עלתה ב-4.6%; הגירעון המסחרי הסתכם ב-2006 בקרוב ל-8 מיליארדי דולרים, בדומה ל-2005; ענפי התעשייה עם שיעורי הגידול הגבוהים ביותר בייצוא ב-2006 היו מנועים חשמליים (50.2%), עץ ורהיטים (42.4%) ומתכות בסיסיות (40.3%); ההשקעה בתעשייה גדלה ב-33.7% בהשוואה ל-2005, כאשר בלטו במיוחד השקעות בענפי הציוד התחבורתי (102.6%), המתכות הבסיסיות (93.6%) וציוד התקשורת (62.6%%), לצד ירידות גדולות בהשקעות בענפי הטקסטיל (43.7%-) והכימיקלים והדלק (43.5%-); שיעור המועסקים בתעשייה עלה ב-2.9% בהשוואה ל-2005, כאשר הגידול בלט במיוחד בענפי הרכיבים האלקטרוניים (11.4%), המנועים החשמליים (9.3%) והעור
(8.8%); בהשוואה למדינות ה-
OECD, ישראל נמצאת במקום גבוה במדדים של ייצוא טכנולוגיה עילית, הוצאה למחקר ופיתוח וייצור התעשייתי.

(מדדים כלכליים; תעשייה; השקעות; ייצוא; ייצור; מחקר ופיתוח; תעסוקה)

267

התעשייה הישראלית: תמונת מצב, מגמות ותחזיות

אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל, תל-אביב 2007, 28 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של ההתאחדות: www.industry.org.il.

במצגת זו מרוכזים נתונים על התעשייה הישראלית ב-2006 ותחזיות ל-2007. בין הנתונים: פדיון התעשייה ב-2006 הגיע לכ-70 מיליארדי $, והענפים המובילים היו כימיה ונפט (26%), אלקטרוניקה (20%) ומזון, משקאות וטבק (15%); הייצוא התעשייתי הסתכם בכ-29 מיליארדי $, והענפים המובילים היו אלקטרוניקה (33%) וכימיה ונפט (29%); במפעלי התעשייה הועסקו כ-347,000 איש. ב-2007 ישנם סיכונים וסיכויים: הסיכונים - האטה צפויה בסחר העולמי, ירידה בתוצר העולמי ובתוצר ארה"ב וקיצוץ בתקציבי המענקים ובהשקעות במחקר ופיתוח ועוד; הסיכויים - גידול חד בהשקעות הזרות, ירידה בריבית הריאלית, גידול חד בנכסים הפיננסיים שבידי הציבור ועוד. לאור זאת, צופה התאחדות התעשיינים בישראל, בין היתר, עלייה של 7% בייצוא התעשייתי ב-2007 (יסתכם בכ-32 מיליארדי $), עלייה של 6% בתפוקת התעשייה, עלייה של 2% במספר מועסקים, עלייה של 5% בפריון העבודה ועלייה של 10%-15% בהשקעות במכונות ובציוד.

(תעשייה; ייצוא; ייבוא; פריון עבודה; תעסוקה; צמיחה כלכלית; ריבית; צריכה; השקעות)

268

ביצועי חברות התעשייה הבורסאיות - 2006

אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל, תל-אביב 2007, 26 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של ההתאחדות: www.industry.org.il.

במסמך זה מסוכמות התוצאות העסקיות ל-2006 של החברות התעשייתיות שנסחרו בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב, בהשוואה לשנתיים הקודמות. בסיכום נכללו 180 חברות, והניתוח התבסס על הדו"חות הכספיים שלהן לבורסה. בין הממצאים: סך המכירות של החברות גדל ב-15.6% לעומת 2005, הרווח הגולמי גדל ב-19%, והרווח התפעולי גדל ב-14.9%; שולי הרווח הגולמי (רווח ביחס למכירות) עלו ב-2006 ל-31.6% מהמכירות, לעומת 30.7% ב-2005, ושולי הרווח התפעולי עלו ל-11.3% מהמכירות, בדומה ל-2005; 57% מסך המכירות המצרפיות של החברות היו בענף הכימיה; החברות השיגו ב-2006 תשואה נמוכה יותר על ההון העצמי בהשוואה ל-2005, 9% לעומת 12.2%; התשואה על נכסים היתה בשיעור של 4.2% לעומת 5.6% ב-2005; כל ענפי התעשייה הציגו גידול במכירות וברווח הגולמי ב-2006; הנזילות הגבוהה ביותר היתה בענף האלקטרוניקה והנמוכה ביותר בענף המזון.

(חברות עסקיות; תעשייה; רווחים; בורסה)

269

בנק ישראל: דין וחשבון, 2006

בנק ישראל, ירושלים 2007, 317 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

דו"ח בנק ישראל לשנת 2006 מוגש על-פי חוק לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת. במסגרת הדו"ח מוצגים הנתונים על ההתפתחויות במשק בשנה הנסקרת. מגמת הצמיחה של המשק בשנתיים הקודמות נמשכה גם ב-2006, והיא התבטאה, בין היתר, בגידולו של התוצר ב-5.1%. כן חל גידול מהיר בקצב הייצוא (במיוחד בענפי הטכנולוגיה העילית), ירד שיעור האבטלה, פחתו הגירעון והחוב הציבוריים, חלה עלייה בתנועות ההון אל המשק וממנו, גדל העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ועוד. הדו"ח נפתח בדבריו של נגיד בנק ישראל, ולאחר מכן נסקרים הנושאים הבאים: המשק והמדיניות הכלכלית; התוצר, השימושים וענפי המשק; האינפלציה והמדיניות המוניטרית; המערכת הפיננסית; שוק העבודה; המגזר הציבורי ומימונו; מאזן התשלומים (החשבון השוטף והחשבון הפיננסי); סוגיות במדיניות הרווחה (על ההוצאה החברתית, עוני וצריכה, המלצות לצמצום העוני ולהגדלת התעסוקה ועל סל התרופות בפרספקטיבה בין-לאומית).

(מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית; צמיחה כלכלית; שוק העבודה; מאזן תשלומים; אינפלציה; שער חליפין; ריבית; אשראי; השקעות; מחירים; תקציב לאומי; גירעון [ממשלה]; שוק ההון; ניירות-ערך; מסים; עוני; צריכה; תרופות)

270

סקר החברות והעסקים: הרביע הראשון של 2007

מחלקת המחקר, בנק ישראל, ירושלים 2007, 21 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

סקר רבע-שנתי זה מבוסס על שאלון לחברות ולעסקים בענפי המסחר, התעשייה, הבנייה, השירותים העסקיים, המלונאות, התחבורה והתקשורת. בסקר, מתבקשות החברות לדווח על כיווני השינויים בפעילותן בפרמטרים השונים ולציין את עוצמת השינוי. הסקר מתייחס להתפתחויות בפועל ברבע הנחקר, תוך השוואה לרבעים קודמים וציפיות לרבע הבא. בין הממצאים: ברבע הראשון של 2007 נמשכה העלייה בפעילות במשק, לאחר עליות מתונות ברבע השלישי של 2006 בעקבות מלחמת לבנון השנייה. הפירוט לפי ענפים: תעשייה – עליות במכירות ליצוא ולשוק המקומי וצפי להמשך המגמה ברבע הבא, בעיקר בענפי התעשייה המסורתית והמעורבת; מסחר – עליות במכירות וצפי לעליות נוספות ברבע הבא; שירותים עסקיים – עלייה מתונה בפדיון, מפעילות בישראל ובחו"ל, וצפי להמשך המגמה ברבע הבא, בעיקר מפעילות בישראל; בתי מלון – ירידה חדה בפעילות בהשוואה לרבע המקביל אשתקד, והצפי הוא לעלייה בפעילות ברבע הבא; בנייה – עלייה בפעילות וצפי להמשך המגמה ברבע הבא; תחבורה ותקשורת – מגמה מעורבת בפעילות וצפי לעלייה ברבע הבא. ההערכה הממוצעת של החברות לגבי האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים היא 1.78% (2% ברבע הקודם). שער החליפין הצפוי בעוד 12 חודש הוא 4.36 ₪ לדולר (4.42 ₪ ברבע הקודם).

(חברות עסקיות; תפוקה; פידיון; ייצוא; מסחר; תעשייה; בנייה; שירותים; תיירות; תחבורה; תקשורת; תעסוקה; מחירים; אינפלציה; שער חליפין)

271

Azoulay, Eddy; Brenner, Menachem; Landskroner, Yoram:

Inflation Risk Premium Derived from Foreign Exchange Options

Monetary Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2007.01, Jerusalem 2007, 27 pages (E, Hs). The publication appears also on the Bank’s Website: www.bankisrael.gv.il.

הציפיות לאינפלציה הן משתנה מפתח למשקיעים בשוקי ההון ולקובעי המדיניות הכלכלית. אחד המקורות המקובלים לגזירת הציפיות לאינפלציה הוא תשואותיהן של איגרות-החוב. פער התשואות בין איגרות-חוב נומינליות לבין איגרות-חוב צמודות למדד משמש את המשקיעים ואת קובעי המדיניות לשם אמידת האינפלציה הצפויה. בעולם שיש בו שנאת סיכון, פער התשואות כולל פרמיה בגין סיכון האינפלציה, ולכן פער התשואות הוא אומדן-יתר לאינפלציה הצפויה, כך שכדי לאמוד נכון את שיעורה יש לנכות את פרמיית הסיכון. החידוש בעבודה הנוכחית הוא באמידת פרמיית סיכון האינפלציה באמצעות השונות הגלומה במחירי האופציות. עקב היעדרו של שוק של אופציות על האינפלציה, בחנו החוקרים את מחיריהן של אופציות על מטבע חוץ. הבסיס התיאורטי לעבודה היה תיאוריית שוויון כוח הקנייה (PPP). בשוק ההון הישראלי פועלים בצוותא שווקים רחבים של איגרות-חוב צמודות ונומינליות ושל אופציות מט"ח. באמצעות שימוש בנתונים משני השווקים, נמצאה פרמיית סיכון אינפלציה מובהקת, הן כלכלית והן סטטיסטית.

(אינפלציה; ציפיות; איגרות-חוב; שוק ההון; מטבע חוץ; מודלים כלכליים; תיאוריות בכלכלה)

272

Ilek, Alex:

Aggregation versus Disaggregation: What can We Learn from It?

Monetary Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2007.02, 49 pages (E, Hs). The publication appears also on the Bank’s Website: www.bankisrael.gov.il.

עבודה זו מצביעה על אפשרות שזיהוי הרלוונטיות של המשתנים המסבירים את התפתחות האינפלציה (המדד הכללי) בשיטה המקובלת – האגרגטיבית – לוקה בהטיה, אשר עלולה להביא להוצאת משתנים מסבירים חשובים ממשוואת האינפלציה. לפיכך, מוצעת שיטה חלופית לזיהוי הרלוונטיות של המשתנים הכלכליים באמידת תהליך האינפלציה – שיטה דיסאגרגטיבית. בעבודה נעשתה השוואה של הביצועים בשני מודלים חודשיים לתהליך האינפלציה בישראל – אגרגטיבי ודיסאגרגטיבי – שבמסגרתם ריבית בנק ישראל והמשתנים האחרים נקבעים סימולטנית עם האינפלציה. נמצא, כי הדיסאגרגציה מעלה את הדיוק בחיזוי האינפלציה וכתוצאה מכך גם את יעילות ניהול המדיניות המוניטרית. באמצעות שני המודלים נבחנו גם ההשלכות של מידע חסר לגבי המשתנים הבלתי-נצפים וכן ההשלכות של זיהוי שגוי של תהליך אינפלציוני במשק על פונקציית ההפסד של המדיניות המוניטרית, ונמצא כי לפי המודל הדיסאגרגטיבי ההפסד הוא קטן יותר מאשר לפי המודל האגרגטיבי.

(מודלים כלכליים; אינפלציה; ניבוי; מדיניות מוניטרית)

273

נגר, ויצמן:

אסימטריה במדיניות המוניטרית: פונקציית מטרה לא-סימטרית ומודל ניאו-קיינסיאני

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2007.02, ירושלים 2007, 44 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק מבחינה תיאורטית את אפשרות קיומה של אסימטריה במדיניות המוניטרית ביחס לאינפלציה, לנוכח החטאת יעד האינפלציה מלמטה במשך שנים רבות בישראל. המודל שנעשה בו שימוש הוא מודל ניאו-קיינסיאני המכיל שתי משוואות: של הביקוש המצרפי ושל ההיצע המצרפי, ובשתיהן הציפיות הן רציונליות "טהורות", ללא אינרציה מהעבר. החידוש בעבודה זו הוא שילוב של מודל זה עם פונקציית מטרה אסימטרית "לינקס", במקום הפונקציה הריבועית הנפוצה. בניגוד לפונקציה הריבועית, המגלמת שווה ערך וודאי, פונקציית לינקס כוללת את המקרה הריבועי כמקרה פרטי, ולכן אפשר להשוות את תוצאות העבודה הנוכחית לאלו של עבודות אחרות שנעשה בהן שימוש במודל זהה אך בפונקיית מטרה ריבועית. מהסימולציות שנעשו התקבלו כמה תוצאות, שביניהן: במצב של שיווי משקל, ללא זעזועים, אין לנקיטת מדיניות אסימטרית השפעה על המשתנים הריאליים (הריבית המוניטרית הריאלית ופער התוצר) אלא רק על המשתנים הנומינליים (הריבית והאינפלציה); בתהליך התכנסות לאחר זעזוע, יש למדיניות אסימטרית השפעה רק במקרה של זעזוע היצע; ככל שהרתיעה מאינפלציה חזקה יותר, תהיה האינפלציה נמוכה יותר.

(אינפלציה; מודלים כלכליים; מדיניות מוניטרית; ניבוי; ציפיות)

274

חיים, יאיר; לוי, רועי:

שימוש בגישה המאזנית לניתוח היציבות הפיננסית: ניתוח עמידות המשק לסיכון שער החליפין

תחום היציבות הפיננסית, בנק ישראל, ירושלים 2007, 42 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו מוצגת מסגרת לניתוח העמידות של המשק לסיכוני שער החליפין לפי הגישה המאזנית (Balance Sheet Approach), תוך שימוש בנתונים חדשים של המאזן הלאומי ונתוני מאזן המט"ח באופן משולב. לפי גישה זו נמצא, כי המשק היה פגיע מאוד לפיחות השקל ב-1997, אך עמידותו גברה עד 2005. השיפור העיקרי נבע מסגירת החשיפה הגדולה של המגזר העסקי לפיחות ומשיפור באיתנות הפיננסית שלו. כתוצאה מכך והודות לשיפור בהלימות ההון של מערכת הבנקאות, גברה גם עמידותה בפני פגיעה עקיפה במקרה של פיחות. למרות החשיפה הגדולה של המשק ושל רוב המגזרים בתוכו לייסוף בסוף 2005, המשק היה עמיד בפני ייסוף חריג, בעיקר משום שפגיעת הייסוף במגזר הפרטי ובבנקים היתה צפויה להיות נמוכה. המחברים מדגישים את מקומה של עמידות הבנקים ביציבות הפיננסית של המשק, ולכן הם תומכים בהמשך המגמה של הפחתת הדומיננטיות של הבנקים במימון המגזר העסקי, כך שתפחת חשיפתם העקיפה לסיכונים. כמו כן, מדגישים המחברים, כי ניתוח לפי הגישה המסורתית היה מביא לממצאים הפוכים: שב-1997 המשק לא היה פגיע לשינויים בשער החליפין ושב-2005 הוא היה פגיע מאוד לייסוף.

(שער חליפין; מטבע חוץ; בנקים; אשראי; התפתחות כלכלית; ליברליזציה)

275

סלובודניצקי, טניה; דרוקר, לב:

מס חברות בישראל: מודל לחיזוי הגבייה

"הרבעון הישראלי למסים", ל"ב: 126 (אוקטובר 2006), עמ' 53-76.

גביית מס חברות בישראל מהווה כיום כ-15% מסך תקבולי המסים. גביית מס זה מאופיינת בשונות רבה, המקשה על חיזוי נכון של הכנסות עתידיות. כך לדוגמא, השונות של גביית מס חברות כאחוז מהתוצר גבוהה פי שלושה מהנתון המקביל בגביית מס ערך מוסף. בעיה זו אינה ייחודית בישראל, והיא שכיחה ברבות מהמדינות המערביות. עבור קובעי המדיניות, בעיית השונות הרבה בתקבולים באה לביטוי בשני אופנים: 1) קושי בתכנון רפורמות בתחום מיסוי חברות (הערכת שינוי גבייה בעקבות הרפורמה); 2) היעדר תחזית מדויקת לשם תכנון פיסקלי. מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את הגורמים המשפיעים על היקף גביית המס ולבנות מודל אמפירי מהימן שיאפשר חיזוי של תקבולי המס. ככלל נמצא, כי תקבולי מס חברות תואמים את ההתפתחויות המקרו-כלכליות במשק, ולכן הם ניתנים לחיזוי לפי התחזיות לגבי המשתנים המקרו-כלכליים. המודל אכן מצליח לשפר את טיב התחזית של גביית מס חברות, כולל בנקודות מפנה. כמו כן, ממחיש המודל את המתאם הגבוה בין גביית מס חברות לבין ביצועי הבורסה לניירות-ערך. נוסף על כך, מאפשר המודל לנהל סימולציות לבדיקת תרחישים שונים הנוגעים לשינויים בקצב הצמיחה, המדיניות המוניטרית, מדיניות המיסוי וכו'.

(מיסוי; חברות עסקיות; מודלים כלכליים; התפתחות כלכלית)

276

בניטה, גולן; לוי, חיים:

פוטנציאל ההשפעה של ביטול אפליית המס בין ניירות-ערך ישראליים לניירות-ערך זרים על הרכב תיק הנכסים של הציבור

"הרבעון לכלכלה", 53: 3 (ספטמבר 2006), עמ' 566-603 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבדק, במסגרת מודל של תיקי השקעות, כיצד הנהגת הרפורמה במס – ביטול אפליית המס בין ניירות-ערך ישראליים לניירות-ערך זרים – עשויה להשפיע על הרכב תיק הנכסים של הציבור ובמיוחד על ההשקעות בניירות-ערך זרים. כן נבדק האם ובאיזו מידה נשקף איום ליציבות שוק ההון ושוק מטבע החוץ בעקבות הנהגת הרפורמה. השפעת הרפורמה נבחנה בנפרד עבור המשקיעים המוסדיים ועבור המשקיעים הפרטיים. בבחינת דפוסי ההשקעה בפועל של המשקיעים בישראל נמצא, כי קיימת נטייה חזקה הן של המשקיעים המוסדיים והן של המשקיעים הפרטיים להשקיע במניות מקומיות, למרות הכדאיות להשקיע בחו"ל. נטייה דומה לא נמצאה בהרכב תיק האג"ח של המשקיעים. עוד עולה מן המחקר, כי עיקר השפעת הרפורמה במס צפויה להתבטא בגידול ההשקעות של המשקיעים המוסדיים והפרטיים באג"ח זרות. ההבדל בעוצמת ההשפעה של הרפורמה קשור לנטייה החזקה של המשקיעים להשקיע במניות מקומיות ולעלייה בכדאיות ההשקעה באג"ח זרות בעקבות הרפורמה. כן מלמדים הממצאים, כי הרפורמה צפויה להשפיע יותר על המשקיעים המוסדיים מפני שאפליית המס משמעותית יותר עבורם. תהליך התאמת התיקים צפוי להתפרס על פני מספר שנים.

(שוק ההון; מניות; איגרות-חוב; השקעות; מיסוי; רפורמה; חוקים)

277

יוסטמן, משה; ספיבק, אביה:

תקציב המדינה בעקבות המלחמה: האם אפשר להניף את דגל הביטחון וגם את דגל החברה ולשמור על יציבות פיננסית?

מכון ון ליר בירושלים, ירושלים 2006, 22 עמ', בשיתוף עם ארגון "שתיל" וקרן פרידריך אברט. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.vanleer.org.il.

לפי הערכות משרד האוצר ובנק ישראל, ב-2006 איבד המשק הישראלי כשישה מיליארדי ₪, כ-1% מהתוצר, וגם בשנים הבאות יהיה התוצר נמוך יחסית לפוטנציאל הצמיחה. שנת 2006היתה אמורה להיות שנה של צמצום שיא בגירעון התקציבי ובחוב הפנימי. העלות הישירה של מלחמת לבנון השנייה מוערכת במשרד האוצר, לפי אומדן ראשוני, בכ-13-14.5 מיליארדי ₪, שייפרסו על פני שלוש שנים, כש-8.2 מיליארדי ₪ מהם יהיו לתקציב הביטחון. כמו כן, הוכרזה תכנית לשיקום הצפון בעלות של כ-2.5 מיליארדי ₪ מתקציב המדינה, שמהם כבר הוקצה מיליארד אחד בתקציב 2007. המצב שנוצר במשק מחייב בחינה מחודשת של סדרי העדיפויות ויצירת איזון בין המטרות שתקציב המדינה מבקש להשיג. איזון כזה מחייב חישוב זהיר של צרכים לעומת משאבים, כדי לא להוסיף לפגעי המלחמה הישירים פגיעות עקיפות במשק ובחברה. בפרסום הנוכחי מוצגים תרחישים אפשריים שונים להוצאה הממשלתית בארבע השנים הקרובות. העיקרון של התרחיש המרכזי המוצג הוא ירידה רצופה בנטל המס, בחלקן של ההוצאות השוטפות בתוצר, בשיעור הגירעון הציבורי בתוצר וביחס החוב הממשלתי לתוצר.

(גירעון [תקציב]; התפתחות כלכלית; מדיניות ממשלתית; מיסוי; מלחמת לבנון השנייה)

278

Abo Zaid, Salem:

The Trade-Growth Relationship in Israel Revisited: Evidence from Annual Data, 1960-2004

Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2006.11, Jerusalem 2006, 57 pages (E, Hs). The publication appears also on the Bank’s Website: www.bankisrael.gov.il.

נושא ההשפעות של התפתחויות בתנאי הסחר על הצמיחה הכלכלית הוא נושא שנוי במחלוקת בעולם. גם הממצאים האמפיריים בנוגע לקשר שבין הסחר לבין הצמיחה בישראל הם מעורבים, והמסקנות אינן חד-משמעיות. במחקר הנוכחי נבדקה סוגיה זו באמצעות מבחני קואינטגרציה ומבחני סיבתיות בין הייצוא והייבוא לבין התוצר והפריון הכולל בתקופה 1960-2004. נמצא, כי הן התוצר והן הפריון הכולל היו במתאם חיובי עם הייבוא והייצוא בטווח ארוך. מבחני סיבתיות על שם גריינג'ר הראו כי ישנן השפעות חיוביות של הייצוא על התוצר והפריון, בעוד שהשפעתו של הייבוא היא רק על התוצר. כמו כן נמצא על-פי מבחני גריינג'ר, כי הון פיזי נגרם על-ידי הייבוא. עם זאת, לא ברור לגמרי האם קשר זה משקף קשר כלכלי אמיתי.

(סחר בין-לאומי; צמיחה כלכלית; ייבוא; ייצוא; פריון עבודה; מודלים כלכליים; תיאוריות בכלכלה)

279

ראו גם:

ישראל במספרים, 2006 (פריט מס' 196)

¨        

שנתון התנועה הקיבוצית 4: נתוני שנת 2005 (197)

¨        

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית, ינואר-מרס 2007 (206)

¨        

דפוסי צריכה - החלפה והחזרה של מוצרים (242)

¨        

תקציר ההתפתחויות בחקלאות בשנת 2006: סיכום ביניים (259)

¨        

בנק ישראל: דין וחשבון כספי לשנת 2006 - מערכות התשלומים והסליקה (281)

¨       

חלקה של ההוצאה הציבורית בתוצר לנוכח הצורך להגדיל את ההוצאה לביטחון (282)

¨       

ביטחונות וערבויות בהלוואות בנקאיות לעסקים קטנים ובינוניים (289)

¨       

משבר מניות הבנקים: מהלאמה עד להשלמת ההפרטה (290)

¨       

סקר הכנסות, 2005 (300)

¨       

הערכת היעילות של נקיטת מדיניות אקטיבית בשוק העבודה כלפי נשים עולות (307)

¨       

Do High-Skill Immigrants Raise Productivity? Evidence from Israeli Manufacturing Firms,
1990-1999 (308)

¨       

Commuting Patterns in Israel: 1991-2004 (312)

¨       

סקר הוצאות משק-הבית, 2005: סיכומים כלליים (314)

¨       

תיירות, 2006 (341)

¨       

מלונות בישראל, 2006 (342)

¨       

מחקר ופיתוח עסקי, 2004 (343)

¨       

תעשייה, 1995-2005 (344)

¨       

התעשייה בשנת 2006 (345)

¨       

הייצוא התעשייתי (346)

¨       

סקר ציפיות בתעשייה לחודשים אפריל-יוני 2007 (347)

¨       

היצואנים המובילים בתעשייה הישראלית: דיוקן ומבוא למדד "100" המובילים (348)

¨       

סקר: ניצולת ציוד (מכונות) בעסקים יצרניים קטנים (350)

¨       

פרק י"ז: כתבי-עת הכוללים נתונים סטטיסטיים שיצאו לאור לאחרונה (351-369, 371-386)

¨       

 

ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

פרסומים

הרשויות המקומיות בישראל, 2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1295 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2007, בשיתוף עם משרד הפנים. הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים פיסיים (בנושאי תשתיות, חינוך, רווחה, דמוגרפיה וכו') ונתונים פיננסיים (ביצוע תקציב) של הרשויות המקומיות בישראל ב-2005. נתוני כל רשות מוצגים במרוכז, כך שמתקבלת תמונה תמציתית ובהירה של פרופיל הרשות. הפרסום מורכב מחמישה חלקים, כדלקמן: 1) מבוא – הממצאים העיקריים, הגדרות המונחים ורשימת מקורות המידע; 2) קובצי נתונים; 3) פרופילים – פרופילים של העיריות, המועצות האזוריות והמועצות המקומיות וכן פרופיל כלל-ארצי; 4) לוחות – דירוגים של הרשויות המקומיות לפי משתנים "משמעותיים" (מאזן הגירה, מאזן הגירה פנימית, ריבוי טבעי, מקבלי דמי אבטלה, מקבלי גמלת הבטחת הכנסה וממוצע תלמידים לכיתה); 5) רשימות – מידע כללי על איגודי ערים והרשויות המאוגדות בהם, ועדות תכנון ובנייה, מפתח יישובים במועצות האזוריות ומוקדי חינוך ותעסוקה מחוץ ליישובים.

(רשויות מקומיות; תקציבים; גירעון [תקציב]; מסים; ארנונה; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; מיצב חברתי-כלכלי; תלמידים; תאונות דרכים; תחבורה; דיור; חינוך; תעסוקה; גמלאות; דמי אבטלה; שירותים; תשתיות; מים; בינוי; פסולת; תמותת תינוקות)

280

בנק ישראל: דין וחשבון כספי לשנת 2006 - מערכות התשלומים והסליקה

חשב בנק ישראל, בנק ישראל, ירושלים 2007, 70 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

מאזן בנק ישראל הסתכם בסוף 2006 בכ-156 מיליארדי ₪, לעומת כ-153 מיליארדי ₪ ב-2005, אך הרכבו השתנה. יתרות המט"ח, הרכיב העיקרי של נכסי הבנק, קטנו בכ-5 מיליארדי ₪, אולם בצד ההתחייבויות פחתה יתרת חשבונות השערוך בכ-7 מיליארדי ₪. היתרה של מצרף הכלים המוניטריים העיקריים כמעט לא השתנתה והסתכמה בכ-88 מיליארדי ₪, לעומת כ-87 מיליארדי ₪ ב-2005. בדו"ח הרווח וההפסד של הבנק ירדו הרווחים מכ-1.4 מיליארדי ₪ ב-2005 לכ-83 מיליוני ₪ ב-2006. פרסום שנתי זה, הכולל פירוט של הדו"ח הכספי של בנק ישראל, מורכב השנה משבעה חלקים, כדלקמן: דו"ח רואי החשבון המבקרים; מאזן ליום 31 בדצמבר 2006; דו"ח רווח והפסד לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר 2006; דו"ח על שינויים בהון העצמי לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר 2006; ביאורים לדו"חות הכספיים ליום 31 בדצמבר 2006; דברי הסבר לדו"חות הכספיים לשנת 2006; מערכות התשלומים והסליקה בישראל, 2006.

(בנק ישראל; רווחים; פיקדונות; ניירות-ערך; מניות; מלווה קצר מועד; הלוואות; כסף; ריבית; מטבע חוץ; אשראי; ממשלה)

281

זוסמן, צבי (ז"ל):

חלקה של ההוצאה הציבורית בתוצר לנוכח הצורך להגדיל את ההוצאה לביטחון

בתוך: "הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, 2006", מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2006, עמ' 69-90. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.taubcenter.org.il.

בקווי היסוד של הממשלה ממאי 2006 סוכם על מדיניות תקציבית הכוללת קץ לקיצוצים בהוצאה החברתית בתקציב 2007. מימון תוספת ההוצאה החברתית היה אמור לבוא משני מקורות: העלאת המגבלה המוטלת על הגידול בסך הוצאות הממשלה מ-1% ל-1.7%; בחינת קיצוץ בתקציב הביטחון וייעוד הסכומים, אם יקוצצו, למטרות חברתיות. עקב מלחמת לבנון השנייה, נוצר צורך בהגדלה מיידית של תקציב הביטחון, וגובשה הצעת תקציב חדשה ל-2007. על-פי הצעה זו, מימון חלק מנזקי המלחמה יתבצע באמצעות העלאה חד-פעמית של תקרת ההוצאה, כדי לאפשר את ההוצאות המיוחדות מחוץ למסגרת התקציב הבסיסי, ומימונן באמצעות הגדלת הגירעון באופן חד-פעמי במלוא סכום ההוצאות שהוגדרו מיוחדות. במאמר מציג המחבר חלופה למדיניות התקציבית לשנים הבאות, שאינה באה במקום התכנית למימון ההוצאות המיוחדות בהגדלה חד-פעמית של הגירעון בתקציב. על-פי חלופה זו, אפשר להגדיל את ההוצאה החברתית במימון ציבורי באמצעות העלאת המגבלה על ההוצאה התקציבית מ-1.7% ל-3% בכל אחת מהשנים 2007 עד 2010. כדי שהגדלת ההוצאה החברתית לא תסכן את היציבות הפיננסית, מוצע לעצור את המשך הפחתת המסים שתוכננה לשנים הקרובות.

(מדיניות ממשלתית; תקציבים; גירעון [תקציב]; מיסוי; מלחמת לבנון השנייה; ביטחון; הוצאה חברתית)

282

בן-דוד, דן; ארז, יובל:

אי-איזון במענקי האיזון: פן מקומי של סדר יום לאומי

המרכז לפיתוח על שם פנחס ספיר, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2007, 27 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: http://sapir.tau.ac.il.

ב-2002 נתנה המדינה מענקי איזון ל-257 רשויות מקומיות – 97% מהרשויות המקומיות בישראל שאינן תעשייתיות. מענקים אלו ניתנו בשני ערוצים: מסלול על-פי נוהל ברור לכאורה לחלוקת הכסף; מסלול עוקף, המורכב מתקנות תקציב רבות באופן המשנה בצורה משמעותית את ההדגשים שבנוהל. בעבודה זו, נדונו השינויים בחלוקת מענקי האיזון לרשויות המקומיות בישראל לפני ואחרי הקיצוץ הגדול שנעשה בתקציב המענקים ב-2003 (אחרי הקיצוץ קיבלו 256 רשויות מענקי איזון). לטענת המחברים, המסלול העוקף מאפשר לממשלה להימנע מהכרעות חשובות לגבי חלוקת המענקים בהתאם למשתנים חברתיים-כלכליים. בין הממצאים: ב-2003, לאחר הקיצוץ הגדול, רשויות דרוזיות קטנות קיבלו מענקים גבוהים יותר מרשויות ערביות קטנות ומרשויות יהודיות קטנות בנגב; רשויות יהודיות בצפון ישראל זכו למענקים גבוהים יותר לתושב; הרשויות היהודיות העשירות ביותר בשטחים ובקרבת גבול לבנון קיבלו מענקים לתושב גבוהים יותר ממענקים שקיבלו הרשויות העניות ביותר בכל המדינה; יותר משליש מהמענקים שחולקו לרשויות קטנות כמענקי איזון ניתנו כאפליה תקציבית ב-2002 ושוב ב-2003.

(רשויות מקומיות; תקציבים; מיצב חברתי-כלכלי; התערבות ממשלתית)

283

מדד הדמוקרטיה, 2006: הדמוקרטיה הישראלית במבחן השעה

המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים 2006, 16 עמ'.

במצגת זו מובאים נתונים נבחרים מתוך סקר "מדד הדמוקרטיה" שנעשה ב-2006, תוך התמקדות בסוגיות של שיעורי ההצבעה בבחירות, שביעות רצון מהדמוקרטיה, שיח פוליטי, אמון במפלגות ובמוסדות מרכזיים במדינה, חברות ופעילות במפלגות ותמיכה במנהיגים. בין הממצאים: שיעורי ההצבעה בישראל בשנים 2001-2006 היו נמוכים באופן משמעותי לעומת השנים 1949-1999; שיעור ההצבעה הממוצע בשנים 1949-2006 עמד על 78.6%, גבוה במקצת מהממוצע ב-35 מדינות שנערכה לגביהן השוואה בין-לאומית; ב-2006, 46% מהמשיבים היהודים ציינו כי הם מרוצים או מרוצים מאוד מהדמוקרטיה בישראל, שיעור נמוך בהשוואה לשנים קודמות; בישראל, שיחות בקרב המשפחה בנושאים פוליטיים הן בשכיחות הרבה יותר גבוהה לעומת מדינות אחרות (37.1% משוחחים לעתים קרובות); מבין המוסדות המרכזיים בישראל, האמון הגבוה ביותר של הציבור הוא בצה"ל ולאחריו בבית-המשפט העליון (הנמוך ביותר הוא במפלגות); 55% מהמשיבים הסכימו עם האמרה "מנהיגים חזקים יכולים להועיל למדינה יותר מכל הדיונים והחוקים", שיעור גבוה (מקום רביעי) בהשוואה הבין-לאומית.

(דמוקרטיה; בחירות; הצבעה; מפלגות פוליטיות; עמדות פוליטיות; אמון; כנסת; צה"ל; בתי-משפט; דעת קהל)

284

רימרמן, אריק; טל-כץ, פטריסיה; אברמי, שירלי:

נפגעי איבה בישראל ובארצות-הברית: סקירה השוואתית והמלצות לעתיד

"ביטחון סוציאלי", מס' 73 (פברואר 2007), עמ' 41-68 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

דרכי הטיפול בנפגעי פעולות איבה בישראל מעוגנות בחקיקה מיוחדת, אשר לצדה פועלת מערכת ענפה של ארגונים ציבוריים השייכים למגזר השלילי, שמטרתם לייצג את הנפגעים ומשפחותיהם ולהביא לפתרונות לצורכיהם המורכבים. בארצות-הברית, בעקבות מתקפת הטרור שאירעה ב-11 בספטמבר 2001, עיגן הממשל הפדראלי את השיפוי למשפחות השכולות ולנפגעים במסגרת חוק שנועד להגן גם על חברות התעופה מפני תביעות נזיקין. במאמר הנוכחי מוצגת השוואה בין דרכי הטיפול בנפגעי פעולות איבה בישראל ובארצות-הברית. נסקרים מאפייני הנפגעים, כולל נפגעי חרדה הסובלים מהפרעות פוסט-טראומטיות, ומתוארים החוקים, הגופים האחראים לטיפול ודרכי הטיפול. לבסוף, נדונים הבדלי התפיסה והבדלים בצורות היישום בין שתי המדינות ומובאות המלצות.

(פעולות טרור; ביטחון סוציאלי; חוקים; התערבות ממשלתית; עמותות; שירותי רווחה; שיקום; משפחות שכולות; נכות; גמלאות; ביטוח; הפרעות פוסט-טראומטיות)

285

המוסד לביטוח לאומי: האגף לפיתוח שירותים

האגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2006, 43 עמ', בשיתוף עם לשכת הפרסום הממשלתית.

פעילותו של המוסד לביטוח לאומי בפיתוח שירותי רווחה מעוגנת בחוק הביטוח הלאומי, והיא מתבצעת באמצעות חמש קרנות במסגרת האגף לפיתוח שירותים: הקרן לפיתוח שירותים לנכים, הקרן לקידום תכניות סיעוד, הקרן למפעלים מיוחדים, הקרן למימון פעולות בטיחות וגהות בעבודה (מנו"ף) והקרן לפיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון. בפרסום הנוכחי מובאת סקירה על כל אחת מהקרנות הללו, כאשר מפורטים התקציבים המיועדים לקרן, מהות הפעילויות ויעדיה של כל קרן, מספר הפרוייקטים הפעילים ומספר הפרוייקטים שאושרו על-ידי וועדות מועצת המוסד ו-וועדות ציבוריות. כמו כן, נסקרות תכניות לעתיד ופעילויות שראוי לקדם. לבסוף, נסקרת בקצרה המדיניות לפיתוח האגף. יש לציין, כי ב-2003 קוצצו תקציבי הקרנות בכ-60% במסגרת התכנית הכלכלית להבראת המשק.

(המוסד לביטוח לאומי; שירותי רווחה; מוגבלויות; חינוך מיוחד; שיקום; סיעוד; מרכזי יום; דיור מוגן; משפחות במצוקה; נכות; ליקויי למידה; עבריינות נוער; הזדמנויות תעסוקה; תאונות עבודה; תכניות התערבות; העצמה; מתבגרים; קשישים)

286

טולידנו, אסתר:

חוק ביטוח אבטלה בארץ ובעולם

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 3 בסדרת "עובדות ומספרים", ירושלים 2007, 13 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

בסדרת פרסומי "דפי מידע" של המוסד לביטוח לאומי, מוצגים באופן תמציתי נתונים על פעילויותיו השונות של המוסד. בפרסום הנוכחי מוצגים נתונים השוואתיים על חוקי ביטוח אבטלה בישראל ובעולם. לאחר סקירת התפתחות החוק בישראל, מוצגת השוואה בין-לאומית. ההשוואה עוסקת בתקופת האכשרה לקבלת ביטוח אבטלה, בתקופה המרבית (בימים) לתשלום דמי אבטלה ובאחוזי השינוי בשיעורי האבטלה. בין הממצאים: בישראל ניכרת מגמה של צמצום בזכויות המובטלים מאז חקיקת חוק ביטוח אבטלה ב-1973 עד היום; בהשוואה בין 17 מדינות, ישראל נמצאת בתחתית הרבע השלישי מבחינת תקופת התשלום המרבית של דמי אבטלה; רק בישראל העלייה בשיעור האבטלה לוותה בשינויי חקיקה (ב-2002) שהחמירו עם המובטלים והביאו לירידה חדה של יותר מ-50% במספר הזכאים.

(ביטוח אבטלה; חוקים; ממשלה)

287

סבירסקי, שלמה:

מבט ביקורתי על תכניות לפיתוח הנגב

מרכז אדוה לחקר החברה בישראל, תל-אביב 2007, 21 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.adva.org.

רמת ההכנסה ברוב יישובי הנגב היא נמוכה, עובדה המקשה על יצירת בסיס מס רחב דיו למימון הפיתוח המקומי. מבדיקת מקורות המימון של הרשויות המקומיות עולה, כי ההכנסות העצמיות של הרשויות בנגב, בחישוב לנפש בתקציב הרגיל, הן נמוכות בהשוואה לאזורים אחרים. ב-2004, בעוד שממוצע ההכנסות העצמיות לנפש בישראל (ללא ההתנחלויות) היה 3,194 ₪, בנגב היה הממוצע 2,559 ₪. בעיירות הפיתוח בנגב עמדו ההכנסות העצמיות על 1,937 ₪ בממוצע בלבד וביישובים הבדואיים המוכרים הרבה פחות מכך. בהיעדר משאבים מקומיים, אפשר היה לצפות כי הממשלה תעניק לישובי הנגב סיוע גדול במיוחד, כדי לאפשר לרשויות המקומיות לספק שירותים טובים לאוכלוסייה ולהשקיע בפיתוח. בפרסום זה מתוארות התכניות הממשלתיות, תוך התמקדות בשתי תכניות בולטות: תכנית מתאר למטרופולין באר-שבע (תמ"מ 4/14/23) ו"נגב 2015" - תכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב, שיזמה עמותת "דרומה עידן הנגב". זוהי התכנית המקיפה ביותר שהוצעה להשקעה ממשלתית בפיתוח הנגב, והממשלה הסכימה להקצות כ-17 מיליארדי ₪ לשם כך. בסוף הפרסום מוצגים תכניות ועקרונות חלופיים לפיתוח הנגב.

(נגב; פיתוח אזורי; התערבות ממשלתית; תקציבים; באר-שבע; עיירות פיתוח; בדואים)

288

מלניק, אריה; שמחוני-בוניאל, קרן:

ביטחונות וערבויות בהלוואות בנקאיות לעסקים קטנים ובינוניים

"רבעון לבנקאות", מ': 160 (מרס 2007), עמ' 36-60.

רוב ההלוואות הבנקאיות לעסקים מגובות בביטחונות ו/או בערבויות. מטרתו של מחקר זה היתה לבדוק מהו היקף הביטחונות בפועל והאם להלוואות המגובות בביטחונות יש יתרון משמעותי מבחינת גובה הריבית על פני הלוואות ללא ביטחונות. כמו כן נבדק, האם יש הבדל בין ביטחונות פנימיים (המבוססים על נכסים קיימים של הלווה) לבין ביטחונות חיצוניים (ערבויות) מבחינת ההשפעה על תשלומי הריבית בגין הלוואה נתונה. נמצא, כי ביטחונות פנימיים נותנים בעיקר עדיפות למלווה רושם המשכון ביחס למלווים אחרים, אם הלווה נקלע לקשיים כספיים. עוד נמצא, כי ערבויות מהוות תמריץ לצמצם את הסיכון המוסרי המוטל על הבנק המלווה. בשני המקרים, נראה כי יש קשר שלילי בין קיום של ביטחונות או ערבויות לבין מחיר ההלוואות. הקשר השלילי שבין ביטחונות פנימיים לריבית הוא מובהק במיוחד. עוד עולה מן המחקר, כי בשונה ממדינות אחרות, קיומם של ביטחונות ריאליים, ופחות מכך של ערבויות, מוריד את שער הריבית שמשלם הלקוח העסקי על הלוואה בנקאית. כן נמצא, כי לקוחות גדולים לוקחים הלוואות גדולות יותר והם נחשבים כבטוחים יותר, ולפיכך הם מקבלים הפחתה בגובה הריבית.

(בנקים; עסקים קטנים; הלוואות; ריבית)

289

זליכה, ירון; צור-נייברג, איילת:

משבר מניות הבנקים: מהלאמה עד להשלמת ההפרטה

"רבעון לבנקאות", 40: 160 (מרס 2007), עמ' 61-94.

במאמר זה מתוארים התהליכים שאירעו מאז משבר מניות הבנקים ב-1983, שבעקבותיו הולאמו מניותיהם של רוב הבנקים בישראל, עד השלמת ההפרטה של המערכת הבנקאית בעקבות ההפרטה הכפולה של בנק דיסקונט ובנק לאומי ב-2005. המאמר כולל סקירה של הרקע להלאמת מניות הבנקים, החל במשבר המניות וכלה בהסדר המניות, שהוביל לרכישת מניות הבנקים במימון הלוואות המדינה. לאחר מכן, נסקרים תהליכי ההפרטה הלכה למעשה. ההפרטה החלה בראשית שנות ה-90' של המאה הקודמת, אך היא הושלמה רק באחרונה. במסגרת המאמר, נעשה ניסיון לאמוד את העלות למדינה כתוצאה מהפרטת כל אחד מהבנקים. בחלק האחרון של המאמר מובא סיכום של העלויות הכלכליות הישירות למדינה כתוצאה מהסדר המניות וכן פירוט של יתרת מניות הבנקים, המוחזקות בידי המדינה כל עוד לא מומשו האופציות שנמכרו למשקיעים השונים.

(בנקים; מניות; הפרטה)

290

ראו גם:

ישראל במספרים, 2006 (פריט מס' 196)

¨        

שנתון התנועה הקיבוצית 4: נתוני שנת 2005 (197)

¨        

ילדים עולים בישראל, 2007 (200)

¨        

כלים לעידוד ההתיישבות באזורי עדיפות לאומית: בחינת כלים קיימים והצעת כלים חדשים - דו"ח מסכם (205)

¨        

ההוצאה הפרטית לתלמידי החינוך היסודי בישראל בשנת 2003 ובהשוואה להוצאה הציבורית (250)

¨        

אכפת במספרים: שנתון סטטיסטי מס' 3 – 2005-2006 (253)

¨        

חיפה: חינוך, מס' 6 (254)

¨        

חשבונות המגזר הממשלתי במתכונת GFS, 2000-2005 (263)

¨        

הוצאות הביטחון בישראל, 1950-2006 (265)

¨        

Israel: Ready for the OECD (266)

¨        

בנק ישראל: דין וחשבון, 2006 (270)

¨        

סקר החברות והעסקים: הרביע הראשון של 2007 (271)

¨        

אסימטריה במדיניות המוניטרית: פונקציית מטרה לא-סימטרית ומודל ניאו-קיינסיאני (274)

¨        

מס חברות בישראל: מודל לחיזוי הגבייה (276)

¨        

פוטנציאל ההשפעה של ביטול אפליית המס בין ניירות-ערך ישראליים לניירות-ערך זרים על הרכב תיק הנכסים של הציבור (277)

¨        

תקציב המדינה בעקבות המלחמה: האם אפשר להניף את דגל הביטחון וגם את דגל החברה ולשמור על יציבות פיננסית? (278)

¨        

נציבות תלונות הציבור על שופטים: דין וחשבון שנתי לשנת 2006 (295)

¨        

Motivation or Capabilities? Israeli Counterterrorism against Palestinian Suicide Bombings and Violence (296)

¨        

הערכת היעילות של נקיטת מדיניות אקטיבית בשוק העבודה כלפי נשים עולות (307)

¨        

אנשים עם מוגבלות בישראל, 2006 (319)

¨        

Summary of Trends and Developments in Social Security, 2006 (320)

¨        

הוצאות הממשלה על שירותים חברתיים (323)

¨        

הסקר החברתי – 2006 (324)

¨        

נשים המקבלות דמי מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי בשנת 2006 (325)

¨        

תכנית מג"ן: מענה גמיש לנכים בחירום, יולי-ספטמבר 2006 (328)

¨        

היחידה למניעה וטיפול באלימות כלפי קשישים בחיפה (330)

¨        

בתנועה מתמדת: תחבורה בישראל ביבשה, בים ובאוויר (333)

¨        

מחקר ופיתוח עסקי, 2004 (343)

¨        

 

י. סביבה ואקלים

פרסומים

ניטור ומחקרי כינרת: דו"ח פעילות המעבדה לשנת 2006

המעבדה לחקר הכינרת על שם יגאל אלון, חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2007, 154 עמ'.

המעבדה לחקר הכינרת עוסקת בפיתוח וביישום של כלים מדעיים, לתמיכה בקבלת החלטות לגבי תפעול הכינרת כמרכיב חשוב של מערכת אספקת המים הארצית וניצולה לצרכים נוספים (דיג, קיט וכו'), תוך שמירה על איכות מי האגם לטווח הארוך. במסגרת זו, נערכים ניטורים בנקודות שונות באגם, ומבוצע "פרוייקט המודלים", שמטרתו לפתח כלי להדמיה של מכלול התהליכים הפועלים בכינרת ולבחינה של תרחישי תפעול של האגם. בדו"ח זה מוצגים עיקרי הממצאים והמסקנות של הניטור השוטף של הכינרת ושל המחקרים שנעשו ב-2006, שבמרכזם התהליכים העיקריים המתקיימים באגם המשפיעים על איכות המים. הדו"ח מחולק לשישה פרקים, כדלקמן: הקדמה ועיקרי הדו"ח; הניטור; מחקרי הניטור; מחקרי הכינרת; מחקרי אגן-ההיקוות של הכינרת וגופי מים אחרים; נספחים - רשימת דו"חות ומחקרים של המעבדה (שהסתיימו, שנמשכים ושבתכנון); פרסומים של חוקרי המעבדה בספרות הבין-לאומית ובישראל; כוח-האדם של המעבדה.

(כינרת; מים; משקעים; איכות הסביבה; זיהום הסביבה; חומרי הדברה; חיידקים; אקולוגיה)

291

טרטקובסקי, ל'; גוטמן, מ'; אליניקוב, י' ואחרים:

חשיפת נהגים ומשתמשי תחבורה לזיהום אוויר בתוך כלי-רכב בתנאי נהיגה האופייניים לחיפה

המרכז למחקר בהנדסת אנרגיה ושימור הסביבה, הפקולטה להנדסת מכונות, הטכניון, חיפה 2006, 26 עמ', בשיתוף עם איגוד ערים אזור חיפה – איכות הסביבה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של האיגוד: www.envihaifa.org.il.

מטרתו של מחקר זה היתה מדידת ריכוזי מזהמים (CO, NO, NO2) וחלקיקים (PM) באוטובוסים הנוסעים במסלולים שונים באזור חיפה במגוון של תנאים. המדידות נעשו בשלושה קווי אוטובוסים של חברת "אגד", בימים א'-ה' בשעות 07:00-19:00. הממצאים הושוו לממצאי בדיקה קודמת שנעשתה בכלי-רכב פרטיים. בין הממצאים: בהשוואה לכלי-הרכב הפרטיים, באוטובוסים נמדדו ריכוזים הרבה יותר נמוכים של CO (הסיבה העיקרית לכך היא שהאוטובוסים נוסעים בנתיבי תחבורה ציבורית שרוב כלי-הרכב הנוסעים בהם (אוטובוסים ומוניות) הם עם מנועי דיזל, הפולטים כמויות נמוכות של CO), ריכוזים דומים של NO, NO2  ו-PM2.5 וריכוזים גבוהים יותר של PM10; המקור העיקרי של חלקיקי PM2.5 ו-PM10 באוטובוסים הוא חלקיקי אבק המעוררים על-ידי תנועת הנוסעים באוטובוס; ריכוזי כל המזהמים הם נמוכים יותר כשמופעל מזגן עם סחרור פנימי; ערכים גבוהים של זיהום אוויר עלולים לנבוע מנסיעה אחרי "מזהם גדול"; אין חוקיות מסוימת בשינויי זיהום האוויר כתלות בשעת היום; ערכי ה-CO שנמדדו באוטובוסים הם נמוכים משמעותית מערכי הסף של התקן הישראלי.

(זיהום אוויר; כלי-רכב; תחבורה ציבורית; חיפה)

292

אומן, טטיאנה; סערוני, הדס; זיו, ברוך:

הקשר בין התנאים הסינופטיים והמזו-מטאורולוגיים לבין זיהום אוויר בתחמוצת החנקן באזור תל-אביב

בתוך: "הכנס השנתי ה-47 של האגודה הגאוגרפית הישראלית, תשס"ז: תקצירי הרצאות", האגודה הגאוגרפית הישראלית בשיתוף עם החוג לגאוגרפיה ולסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2006, עמ' 69.

במחקר זה נבחן הקשר שבין חריגות מתקן רמת הזיהום מתחמוצת החנקן באזור תל-אביב והתפלגותן של החריגות במרחב העירוני לבין המצב הסינופטי. נתוני תחמוצת החנקן הם נתונים חצי-שעתיים שנאספו משבע תחנות ניטור באזור תל-אביב (ארבע מהן תחבורתיות והיתר כלליות) בשנים 1998-2004. ריכוזים גבוהים של תחמוצת החנקן, שחרגו מהתקן הישראלי, נמדדו בכ-20% מהימים בחודשים ספטמבר - מאי, בעיקר בחודשי החורף. הקבוצות המועדות לזיהום חריג הן אפיק ים סוף, האחראי לכ-60% מהחריגות, והרמות הברומטריות, האחראיות לכ-35% מהן. בשלושה מהטיפוסים הסינופטיים נמדדו חריגות מהתקן ביותר מ-50% מן הימים שבהם הופיעו: אפיק ים סוף עם ציר מערבי (82%), רמה שמרכזה ממזרח לישראל (68%) ואפיק ים סוף עם ציר מרכזי (53%). הפוטנציאל הגדול ביותר לזיהום הוא בהשפעת מערכת ציקלונית, אפיק ים סוף, ומערכות שבהן הזרימה הסינופטית היא מזרחית חלשה. במישור החוף מתפתחת במצבים אלה הבריזה הים-תיכונית והאינברסיה החופית, שמתחתיה נכלאים המזהמים.

(זיהום אוויר; אקלים; תל-אביב-יפו)

293

נאמן-אברמוביץ, אדוה; כץ-גרו, טלי:

בסיסים חברתיים של דאגה לסביבה והתנהגות סביבתית בישראל

"מגמות" מ"ד: 4 (ינואר 2007), עמ' 736-758 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבחנו היבטים שונים של דאגה לסביבה והתנהגות פרו-סביבתית של ישראלים, ונעשה ניסיון לאפיין את האנשים הקרובים יותר לנושאים אלה בדעותיהם ובהתנהגותם. מקור הנתונים למחקר הוא תוכנית הסקר החברתי הבין-לאומי בתחום הסביבה שנערך ב-2000 (International Social Survey Program [ISSP]: Environment, 2000). אוכלוסיית הסקר כללה את האוכלוסייה הבוגרת בישראל, בני 18 ומעלה. המדגם כלל 1,205 משתתפים, שרואיינו פנים אל פנים. בין הממצאים: לישראלים יש עמדות סותרות ולא עקיבות ביחס לסביבה; קיים פער בין עמדות פרו-סביבתיות וכוונות התנהגות לבין התנהגות בפועל; המנבאים המרכזיים למדדי עמדות והתנהגות הם רמת השכלה ומודעות לסכנות בסביבה; בולט היעדר קשר מובהק סטטיסטית בין המשתנים מין ומוצא לבין המדדים השונים של עמדות והתנהגות; מאפייני מוצא, מעמד חברתי, מגדר ורמת דתיות אינם מאפשרים להסביר, בדרך כלל, הבדלים בדאגה לסביבה ובהתנהגות סביבתית.

לפרטים על הסקר, ראו: http://www.gesis.org/en/data_service/issp/data/2000_Environment_II.htm

(איכות הסביבה; פסולת; זיהום אוויר; נחלים; מים; דעת קהל; התנהגות מתמודדת; עמדות; מחאה; מיצב חברתי-כלכלי)

294

ראו גם:

ישראל במספרים, 2006 (פריט מס' 196)

¨        

Regional Planning of Wastewater Reuse for Irrigation and River Rehabilitation (260)

¨        

התפלת קולחים וחלופות לטיפולי קדם (261)

¨        

חשבונות המגזר הממשלתי במתכונת GFS, 2000-2005 (263)

¨        

הרשויות המקומיות בישראל, 2005 (280)

¨        

בתנועה מתמדת: תחבורה בישראל ביבשה, בים ובאוויר (333)

¨        

י"א. סדר ציבורי

            פרסומים

נציבות תלונות הציבור על שופטים: דין וחשבון שנתי לשנת 2006

נציבות תלונות הציבור על שופטים, משרד המשפטים, ירושלים 2007, 225 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.justice.gov.il (ראו: יחידות נציבות תלונות הציבור על שופטים).

דו"ח זה מסכם את שנת פעילותה השלישית של נציבות תלונות הציבור על שופטים. הנציבות אינה מטפלת בהחלטות השיפוטיות עצמן אלא בנושאים הקשורים למינהל השיפוטי ולדרך קבלת ההחלטות. הדו"ח מורכב מ-17 פרקים, כדלקמן: עיקרי פעילויות הנציבות; נתונים כלליים על שנת 2006; מי רשאי להגיש תלונה ואופן הגשתה; באלו תלונות מוסמכת הנציבות לטפל; תלונות שהוחלט לבררן; תלונות מוצדקות; התנהגות בלתי-ראויה באולם הדיונים; התבטאות בלתי-ראויה בפסק-דין או בהחלטה אחרת; התנהגות בלתי-ראויה מחוץ לכס השיפוט; התמשכות הליכים ועיכובים במתן החלטות; ליקויים במינהל שיפוטי ובניהול פרוטוקול הדיון; פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי; בית-המשפט לענייני משפחה; בית-הדין לעבודה; בית-הדין הרבני; ליקויים ותיקונם; המלצות הנציבה. בין הממצאים: ב-2006 הוגשו לנציבות 1,237 תלונות, ובסך הכל טופלו 1,693 תלונות (כולל תלונות משנים קודמות שהטיפול בהן לא הסתיים ובקשות לדיון חוזר); מתוך 1,234 התלונות שניתנה לגביהן החלטה, 499 נדחו על הסף ו-735 בוררו לגופן; 198 מהתלונות שבוררו לגופן נמצאו מוצדקות.

(שנתונים [פרסומים]; נציבי תלונות; בתי-משפט; שופטים; פסיקה)

295

Frisch, Hillel:
Motivation or Capabilities? Israeli Counterterrorism against Palestinian Suicide Bombings and Violence
Begin-Sadat Center for Strategic Studies, Bar-Ilan University, Ramat-Gan 2006, 32 pages. The publication appears also on the Center’s Website: www.besacenter.org.

במאמר זה נדונה יעילותה של מדיניות הסיכולים הממוקדים של ישראל, כאמצעי להפחתת הטרור בכלל ופיגועי ההתאבדות בפרט. זאת, עקב הביקורת כלפי מדיניות זו בטענה שהיא יוצרת מעגל קסמים שרק מגביר את ההניעה של ארגוני הטרור לבצע פיגועים נוספים. לאור נתוני הירידה החדה בפיגועי ההתאבדות מאז השיא של 2002 (452 הרוגים ב-2002 לעומת 53 ב-2005), טוען המחבר כי הסיבה לירידה זו אינה היעדר הניעה של ארגוני הטרור אלא ליקויים ביכולתם הארגונית. המאמר מחולק לארבעה חלקים, כדלקמן: סקירת ספרות לגבי היחס שבין הניעה ליכולת; ניתוח המגמות המרכזיות של פעולות הטרור הפלסטיניות ויעילותן במונחי נפגעים שספגו הארגונים במהלך ביצוען והנזק שגרמו לצד הישראלי; רכיב ההניעה בהסבר הירידה בפעולות הטרור הפלסטיניות; השפעת פעילותה של ישראל נגד הטרור על יכולתם הארגונית של ארגוני הטרור. כאמור, מסקנת המחבר היא כי לפעילותה זו של ישראל היתה תרומה גדולה לירידה במספר פעולות הטרור ובמספר הנפגעים, למרות רמת ההניעה הגבוהה לביצוע פעולות טרור בכלל ופעולות התאבדות בפרט.

(אינתיפאדת אל-אקצה; פעולות טרור; חיסולים ממוקדים)

296

קמחי, שאול; שגיא, שפרה:

שירות חיילי צה"ל במחסומים: הינתקות מוסרית ותחושות הסתגלות

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 3 (חורף 2007), עמ' 166-189 (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את השימוש במנגנון הגנתי ממתן של הצדקה מוסרית על-ידי חיילים שבמהלך שירותם הצבאי שירתו במחסומי צה"ל ביהודה ובשומרון בתקופת אינתיפאדת אל-אקצה. בהתבסס על מודל ההינתקות המוסרית של בנדורה, ההשערה היתה שככל שהחייל ישתמש יותר במנגנון ההינתקות, בדרך של הצדקה מוסרית של השימוש במחסומים, כך הוא יחוש מידה גדולה יותר של הסתגלות למצב. תחושות ההסתגלות נבחנו באמצעות שלושה רכיבים: 1) קוגניטיבי – תפיסת הזדהות עם המדינה לאחר השירות הצבאי; 2) רגשי – תחושות סובייקטיביות של הסתגלות לשירות הצבאי; 3) התנהגותי – דיווח של החייל על התנהגות אלימה במחסומים. במחקר השתתפו 170 חיילים משוחררים ששירתו לפחות 30 יום במחסומי הצבא ביהודה ובשומרון בתקופת האינתיפאדה. אוששה השערת המחקר בנוגע לקשר שבין הצדקה מוסרית לבין תחושות הסתגלות. עוד נמצא, כי חיילים בעלי רקע דתי ועמדות פוליטיות ימניות נטו יותר להצדיק את השימוש במחסומים. כמו כן, ככל שהחייל שירת זמן ארוך יותר במחסומים, כך הוא נטה להצדיק יותר את השימוש בהם.

(צה"ל; חיילים; שירות צבאי; אינתיפאדת אל-אקצה; מחסומים [צבא]; יו"ש; פיקוח; ערכים; מוסריות; לגיטימציה; ציות; מצבי לחץ; הסתגלות)

297

רייזר, אבירה:

מה מנבא שביעות רצון והתמדה בהתנדבות ל"משמר האזרחי" ?

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 3 (חורף 2007), עמ' 76-102 (עברית, סיכום באנגלית).

המשמר האזרחי (משא"ז) הוקם ב-1974 והופעל על-ידי מתנדבים. מטרותיו של המשא"ז, אשר שולב ב-1986 כאגף במשטרת ישראל, היו מניעת פיגועי טרור, פעילות נגד פשיעה ועוד. זהו ארגון ההתנדבות הגדול בישראל והוא מונה יותר מ-70,000 מתנדבים. במחקר זה נבדקו הגורמים המנבאים שביעות רצון והתמדה בהתנדבות בקרב מדגם של 123 מתנדבים (71 גברים ו-52 נשים) אשר שירתו ביחידות מיוחדות של המשא"ז (שבהן רמת המחויבות הנדרשת מהמתנדב גבוהה יותר מאשר בקרב כלל מתנדבי המשא"ז) באזור השומרון. בין הממצאים: רוב המתנדבים דיווחו כי הם שבעי רצון מההתנדבות; ישנו קשר חיובי ומובהק סטטיסטית בין התמדה בהתנדבות לבין שביעות רצון מההתנדבות; המדד האישיותי של הימנעות ממצבי עזרה נמצא קשור שלילית לשביעות רצון מההתנדבות; מתנדבים הנמצאים בתפקידים ניהוליים מתמידים יותר בהתנדבות בהשוואה למתנדבים בתפקידים לא-ניהוליים; ככל שהמתנדבים חשו שתהליכי הגיוס וההכשרה היו איכותיים ושהארגון משקיע בהם ומתגמל אותם, כך הם חשו שביעות רצון רבה יותר מההתנדבות ונטו להתמיד.

(משמר אזרחי; מתנדבים; שביעות רצון; התמדה; אלטרואיזם; אמפתיה; מתן עזרה)

298

עובדים זרים שנעצרו וגורשו מישראל, 2005-2006

מינהל המחקר והכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2007, 15 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

עובדים זרים ללא היתר הם אלו שנכנסו לישראל ללא אשרת עבודה, אלו שתוקף אשרת העבודה שלהם פגה ואלו שיש להם אשרת עבודה בתוקף אך אינם מועסקים אצל המעסיק שקיבל את היתר ההעסקה עבורם. בפרסום זה מוצגים נתונים על מעצרם וגירושם של עובדים אלו ב-2005-2006. בין הממצאים: ב-2005 נעצרו כ-9,700 עובדים זרים ללא היתר, ומהם גורשו כ-67%; ב-2006 נעצרו כ-6,300 עובדים ללא היתר, ומתוכם גורשו כ-56.3%; שיעור הנשים המגורשות מבין העצורות גבוה יותר משיעור הגברים המגורשים מבין העצורים; שנת השיא בגירוש עובדים זרים היתה 2003 (21,000 איש), ומאז ישנה מגמת ירידה – ב-2004 גורשו 17,000 עובדים, ב-2005 6,500 וב-2006 3,500; 58% מהגברים המגורשים ב-2006 היו מאסיה (41% ב-2003), 11% מאפריקה (5% ב-2003) ו-38% מאירופה (50% ב-2003); 23% מהנשים המגורשות ב-2006 היו מהפיליפינים, 14% מגרוזיה, 12% ממולדובה, 9% מאוקראינה, 7% מרוסיה, 6% מסין והיתר (29%) ממדינות אחרות.

(עובדים זרים; מדיניות ממשלתית; גירוש; אכיפת חוק)

299

            ראו גם:

ישראל במספרים, 2006 (פריט מס' 196)

¨        

נשים ומשפחה בישראל: דו-שנתון סטטיסטי, 2007 (198)

¨        

ילדים עולים בישראל, 2007 (200)

¨        

ירושלים כמרכיב בחוסנה הלאומי של ישראל: מדדים למצבה של בירת ישראל ומבט לעתיד (202)

¨        

מחקר הערכה לכפר איזון – 2006 (223)

¨        

ניסוי אקראי כפול סמיות לבדיקת תרומת מלטונין בהצלחת טיפול גמילה מבנזודיאזפינים במטופלי מתדון (224)

¨        

הערכה של תכנית המניעה "מסיכון גבוה לסיכוי גבוה" – תכנית למניעת השימוש בסמים בקרב בני נוער בסיכון גבוה (236)

¨        

נערות בישראל: ניתוח מידע ממחקרים נבחרים (246)

¨        

כנס באר-שבע לשלום הילד – 2007: ניירות עמדה למושבים המקצועיים (247)

¨        

אכפת במספרים: שנתון סטטיסטי מס' 3 – 2005-2006 (253)

¨        

אנשים עם מוגבלות בישראל, 2006 (319)

¨        

אזרחים נפגעי פעולות איבה (321)

¨        

נשים המקבלות דמי מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי בשנת 2006 (325)

¨        

"דרור": מקלט חירום לבני נוער הומולסביים (326)

¨        

מישהו לרוץ איתו: מרכז-יום לנוער חסר בית המשתמש בסמים (329)

¨        

היחידה למניעה וטיפול באלימות כלפי קשישים בחיפה (330)

¨        

תכנית להכשרת סגל בכיר במסגרות לטיפול ממושך שמטרתה מניעת טיפול לקוי והתעללות בזקנים (331)

¨        

תאונות דרכים בישראל בשנת 2006 (334)

¨        

רכבת ישראל (338)

¨        

 

י"ב. עבודה ושכר

פרסומים

סקר הכנסות, 2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1288 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2007, 104 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

סקרי הכנסות מתבצעים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאז 1965. החל ב-1997, משלבת הלשכה את נתוני ההכנסות משני סקרים: "סקר הכנסות" ו"סקר הוצאות משק-הבית". הנתונים בפרסום הנוכחי, עבור שנת 2005, מבוססים על מדגם נטו של 14,545 משקי-בית, כאשר 8,273 משקי-בית הם ממדגם "סקר הכנסות" ו-6,272 משקי-בית הם ממדגם "סקר הוצאות משק-הבית". בפרסום מוצגים נתונים על הכנסות משקי-הבית, בחלוקה לפי משקי-בית שבהם ראש משק-הבית עבד כשכיר, כעצמאי או שלא עבד. מובא פירוט לפי עשירוני הכנסה, גודל משק-הבית, מספר המפרנסים במשק-הבית ונתונים דמוגרפיים של ראש משק-הבית כגון גיל, יבשת לידה, תקופת עלייה, דת ומספר שנות לימוד. נתוני ההכנסה מוצגים הן לפי שכר ברוטו והן לפי שכר נטו. בחלקו האחרון של הפרסום מובאים ממצאים לגבי הכנסות משכר עבודה של שכירים ב-2005. בחלק זה מפורטים גם המין, משלח-היד והענף הכלכלי הראשי. כן נעשה חישוב של ההכנסה לשעת עבודה לפי מין, גיל, דת, מספר שנות לימוד, צורת יישוב מגורים, תקופת עלייה, ענף כלכלי ומשלח-יד.

(הכנסה; שכר; שכירים; עובדים עצמאיים; משלחי-יד; פנסיה; קצבאות; קופות גמל)

300

הסקר החברתי, 2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 14 בסדרת "אינדיקטורים חברתיים", ירושלים 2007, 188 עמ'. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

הסקר החברתי נועד לספק מידע עדכני על רווחת האוכלוסייה בישראל ועל תנאי חייה. שאלון הסקר מורכב משני חלקים: שאלון גרעין, הכולל כ-100 שאלות במגוון של תחומים: מצב כלכלי, בריאות, דיור, תעסוקה וכו' (ראו חוברת 135, פריט 442), וחלק המוקדש בכל פעם לנושא אחר. הנושאים בפעמים הקודמות היו: א) פנסיה והסדרי פרישה מעבודה; ב) היבטים של רווחה ושביעות רצון מהחיים; ג) סידורים לילדים שהוריהם עובדים. הפרסום הנוכחי מוקדש לנושא ההשתתפות בכוח העבודה. הנתונים מתבססים על הסקר החברתי הרביעי, שנעשה ב-2005 וכלל מדגם של כ-7,500 בני 20+. בין הממצאים: 62.6% מבני 20+ (72% מהגברים ו-54% מהנשים) השתייכו ב-2005 לכוח העבודה; 57% מבני 20+ היו מועסקים; 83% מהמועסקים בני 20+ דיווחו כי הם מרוצים או מרוצים מאוד מעבודתם; 51% מהמועסקים דיווחו כי הם מרוצים מהכנסתם; 82% דיווחו כי הם מרוצים או מרוצים מאוד מחייהם; כמחצית מהבלתי-מועסקים דיווחו כי עבדו בשנה שקדמה לסקר; כרבע מהבלתי-מועסקים דיווחו כי יש להם בעיה בריאותית/פיסית; 56% מהמרואיינים היו בדעה שאין לחייב בחוק פרישה מעבודה בגיל מסוים; רק 13% מהמרואיינים היו בדעה שבמשפחה מספיק שרק אחד מבני הזוג יעבוד. בסוף הפרסום מוצג שאלון הסקר.

(סקר חברתי; תעסוקה; פרישה מעבודה; ותק בעבודה; שביעות רצון בעבודה; הכנסה; חיפוש עבודה; הכשרה מקצועית; התנדבות; בריאות; דיור; איכות חיים; חופשה; יחסי משפחה)

301

טולידנו, אסתר:

מקבלי דמי אבטלה בשנת 2006

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 208 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2007, 65 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בחוברת מוצגים נתונים מקיפים על מקבלי דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי ב-2006, תוך השוואה לשנים קודמות ופירוט תכונותיהם הדמוגרפיות והתעסוקתיות, כדלקמן: סוג מובטל (כגון אקדמאי), מין, גיל, סוג משפחה, שנת עלייה, מספר שנות לימוד וסוג בית-הספר האחרון שבו למדו, מספר שנות עבודה, השתתפות בהכשרה מקצועית, שם היישוב, צורת היישוב, סוג לשכת התעסוקה והסניף, גובה דמי האבטלה ועומק האבטלה (מספר ימי האבטלה שעבורם קיבל המובטל דמי אבטלה במשך שנת זכאותו). מקור הנתונים לעבודה הוא "קובץ תביעות לדמי אבטלה שאושרו" של המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: ב-2006 ירד שיעור האבטלה ל-8.4%, לעומת 9% ב-2005; שיעור החיילים המשוחררים שקיבלו דמי אבטלה ב-2006 עלה ב-2.6% לעומת 2005; כ-84% ממקבלי דמי אבטלה שהיו מובטלים באו מקרב המועסקים בכוח העבודה; כרבע מהמובטלים היו אקדמאים.

(אבטלה; דמי אבטלה; הבטחת הכנסה; הכשרה מקצועית; חיילים משוחררים; עולים)

302

פריש, רוני:

התשואה להשכלה: הקשר הסיבתי בין ההשכלה לשכר

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2007.03, ירושלים 2007, 30 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

לאור העלייה ברמת ההשכלה בישראל, במיוחד לאחר החלת חוק חינוך תיכון חינם ב-1979, נבדק בעבודה זו עד כמה עלייה ברמת ההשכלה תורמת לגידול בשכר. בעבודה הנוכחית נמדדה התשואה להשכלה באמצעות רגרסיות שכר רגילות, בשילוב עם התשואה לתכונות המתואמות עם השכלה, שהושגה ממקורות אחרים (השכלת האם, שכר האב, נתונים על האחים וכו'). מקור הנתונים לעבודה היה ממצאים מהשאלון המורחב של מפקד האוכלוסין והדיור 1995 (שמולא על-ידי 20% ממשקי-הבית), אשר זווגו עם נתוני מרשם האוכלוסין. כמו כן, נבדקו קבצי השכר השנתיים של המוסד לביטוח לאומי ל-1983-1995 וסקרי הכנסות וכוח-אדם של הלמ"ס ל-1996-2005. בין הממצאים: תשואת השכר לתואר ראשון לעומת השכלה על-תיכונית לא-אקדמאית עולה ב-29%; התשואה לתואר שני לעומת תואר ראשון עולה ב-7%, והתשואה לתואר שלישי לעומת תואר שני יורדת ב-2%; התשואה להשכלה עולה עם הגיל ומגיעה לשיאה בסביבות גיל 44; חוק חינוך חינם הביא לעליית שכרם של בני המעמד הנמוך ולפיכך גם להגדלת התוצר במשק.

(רמת השכלה; תארים אקדמיים; חינוך גבוה; חינוך חובה; מוצא עדתי; שכר)

303

סופר, מיכל:

השלמת השכלה למובטלים ככלי להגברת השילוב בשוק העבודה

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2006, 61 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

התכנית להשלמת השכלה מופעלת החל ב-1994 על-ידי האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כוח-אדם במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה והאגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך. מטרת התכנית היא העלאת רמת ההשכלה של אוכלוסיות חלשות המבקשות להשתלב בשוק העבודה. התכנית מחולקת לשלושה מסלולים עיקריים: טרום יסוד, השכלת יסוד והשלמת השכלה תיכונית. בפרסום זה מוצגים ממצאיו של סקר מעקב שנערך עם תלמידים שלמדו ב-52 קורסים להשלמת השכלה בפברואר-אפריל 2005. במסגרת הסקר נערך ראיון במהלך הקורס וראיון נוסף 8-12 חודשים לאחר תום הקורס. בין הממצאים: 23% מהמשתלמים עבדו כשנה מסיום הלימודים (שיעור התעסוקה בקרב אנשים בעלי מאפיינים דומים שלא השתתפו בקורסים עמד על 30.6%); 75.7% מהמשתלמים שעבדו בעת הראיון השני העריכו שהקורס תרם להם במידה רבה/ רבה מאוד; 26.4% מהמשתלמים שעבדו בעת הראיון השני הועסקו באמצעות חברות כוח-אדם; משלחי-היד השכיחים ביותר היו מכירות ושירותים.

(הכשרה מקצועית; רמת השכלה; תכניות התערבות)

304

סקר מעסיקים: ביקוש לעובדים במגזר העסקי – רבעון רביעי 2006

מינהל תכנון, מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2007, 10 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

דו"ח זה מבוסס על ממצאי סקר המעסיקים במגזר העסקי (מדגם של כ-2,500 מעסיקים), הנערך על-ידי מינהל תכנון, מחקר וכלכלה, שבמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. הנתונים בדו"ח הם מנוכי עונתיות ומוצגים עבור הרבע הרביעי של 2006, הרבע הקודם לו והרבע המקביל אשתקד. בין הממצאים: ברבע הרביעי של 2006 גבר הביקוש לעובדים במגזר העסקי, במיוחד באזור הצפון, בשל ההתאוששות שלאחר המלחמה; משך הזמן הממוצע שבו היתה משרה פנויה עד לראיון עמד על 5.6 שבועות (4.7 שבועות ברבע הקודם ו-3.8 שבועות ברבע המקביל אשתקד); חל גידול במספר המשרות הפנויות ברבע זה לעומת הרבע הקודם - ממוצע יומי של כ-43,200 משרות (ללא ענפי הבנייה והחקלאות) – עלייה של 17.4% בהשוואה לרבע הקודם ועלייה של 23.8% בהשוואה לרבע המקביל אשתקד; במהלך הרבע אוישו כ-146,900 משרות – עלייה של 6.5% לעומת הרבע הקודם ושל 15.4% לעומת הרבע המקביל אשתקד; מספר פליטות העובדים היה כ-117,000 – ירידה של 1.2% בהשוואה לרבע הקודם ושל 1.9% בהשוואה לרבע המקביל אשתקד.

(שוק העבודה; כוח-אדם; תעסוקה; חברות עסקיות)

305

מבוגרים בכוח העבודה: תעסוקה ואבטלה

מינהל תכנון, מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2006, 15 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

במצגת זו מוצגים מאפייני רקע של בני 50+ מועסקים ומובטלים. מקור הנתונים הוא בסקר כוח-אדם 2005 של הלמ"ס ובעיבודים מיוחדים שנעשו לסקר במינהל תכנון, מחקר וכלכלה של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. בין הממצאים: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 50-65 עמד על 67.5% – 73.2% בקרב גברים ו-60.1% בקרב נשים; ב-2002 היו שיעורי התעסוקה בישראל של בני 50+ גבוהים יותר מאשר ברוב המדינות החברות בארגון ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח) – 63.9% לעומת 59.7% בממוצע; ב-2005 91.4% מהמובטלים בני 50+ היו יהודים; 21.8% מהמובטלים היו עולים חדשים (מ-1990 ואילך); מבין המובטלים, 28.5% היו בעלי השכלה של עד 10 שנות לימוד, 31.6% היו בעלי השכלה של 11-12 שנות לימוד, 22.5% בעלי השכלה של 13-15 שנות לימוד ו-17.4% בעלי השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה; מבין הלא-מועסקים שעבדו בשנה האחרונה, 45.3% דיווחו כי פוטרו עקב צמצומים, 12.9% דיווחו כי התפטרו, 15.3% דיווחו כי לא עבדו מפני שעבודתם הסתיימה, והיתר דיווחו כי פוטרו מסיבות אחרות.

(מבוגרים בגיל העמידה; תעסוקה; אבטלה)

306

אקשטיין, צבי; כהן-גולדנר, שרית:

הערכת היעילות של נקיטת מדיניות אקטיבית בשוק העבודה כלפי נשים עולות

"הרבעון לכלכלה", 53: 3 (ספטמבר 2006), עמ' 440-462 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבחנה השפעתן של כמה דרכי פעולה חלופיות בנוגע לתכניות הכשרה מקצועית במקצועות צווארון לבן המוצעות על-ידי המגזר הציבורי לעולות חדשות, באמצעות שימוש בנתוני פנל על בחירותיהן של עולות חדשות ושכרן בחמש השנים הראשונות לעלייתן לישראל. כמו כן, נעשה מעקב אחר תת-מדגם של נשים אלו במהלך העשור הראשון לאחר עלייתן. בין הממצאים: בחמש השנים הראשונות לעלייתן, חלו בקרב העולות שינויים ומעברים רבים בין מצבי תעסוקה שונים, אך לאחר חמש שנים שיעורי התעסוקה עלו ונשארו יציבים הן במקצועות הצווארון הכחול והן במקצועות הצווארון הלבן; מדיניות המאפשרת כניסה חופשית של עולות חדשות להכשרה מקצועית מניבה תשואה אישית וחברתית, בעיקר כתוצאה מהירידה בשיעור האבטלה בקרב העולות שהשתתפו בהכשרה; מדיניות הפועלת להכפלת ההסתברות של העולות לקבל הצעת עבודה במקצועות הצווארון הלבן עשויה להניב גם היא תשואה אישית וחברתית משמעותית, אולם מדיניות זו היא יקרה ומורכבת יותר ליישום.

(הכשרה מקצועית; עולים; הזדמנויות תעסוקה; נשים)

307

Paserman, Daniele:
Do High-Skill Immigrants Raise Productivity? Evidence from Israeli Manufacturing Firms, 1990-1999
Samuel Neaman Institute for Advanced Studies in Science and Technology, Technion – Israel Institute of Technology, publication No. 36 in the “Working Papers” series, Haifa 2007, 42 pages.

במחצית השנייה של שנות ה-90', עלו פריון העבודה והפריון הכולל במשק הישראלי באופן משמעותי, במיוחד במגזר התעשייתי. עלייה זו בפריון אירעה במקביל לקליטתם בכוח העבודה של עולי ברית-המועצות לשעבר, שרבים מהם היו בעלי כישורים גבוהים. עולים אלה, לאחר תקופת הסתגלות כעובדים זוטרים, החלו לעבור למשרות שבהן האחריות רבה יותר ושבהן כישוריהם יכלו לבוא לידי ביטוי בצורה יעילה יותר. לאור זאת, נדונה בעבודה זו השאלה: האם אחד הגורמים העיקריים לצמיחה המהירה של הפריון במשק הישראלי בשנות ה-90' הוא העלייה מברית-המועצות לשעבר? מקור הנתונים המרכזי שבו נעשה שימוש במסגרת העבודה הוא סקרי התעשייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים 1990-1999. נמצא, כי קיים קשר שלילי בין שיעור העולים לבין התוצר והפריון בתעשיות המסורתיות. לעומת זאת, בתעשיות עתירות הטכנולוגיה נמצא קשר חיובי בין שני הגורמים אם כי לא משמעותי. המסקנה היא, כי כישוריהם ומיומנויותיהם של העולים מברית-המועצות לשעבר לא נוצלו עד תום בשוק העבודה וכי לעולים אלה לא היתה השפעה מכרעת על הגידול בפריון העבודה.

(פריון עבודה; צמיחה כלכלית; תעשייה; תעשייה עתירת-ידע; עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; מיומנויות; היי-טק)

308

סער, עמליה:

עסק משלָךְ

מינהל המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 112 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2007, 107 עמ' (עברית, סיכומים באנגלית ובערבית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

"עסק משלָךְ" היא תכנית ניסיונית שיזמה והפעילה העמותה להעצמה כלכלית של נשים בחיפה בשנים 2002-2006. במסגרת התכנית, סייעה העמותה לנשים עניות להקים עסק קטן ועצמאי, באמצעות קורס העצמה והכשרה עסקית, שבסופו זכאיות המשתתפות לליווי עסקי בעלות מסובסדת ולהלוואה ללא ערבים. התכנית, שזכתה לתמיכת המוסד לביטוח לאומי, באמצעות הקרן למפעלים מיוחדים, לוותה במחקר הערכה. במחקר זה נבדקו 15 קבוצות (239 משתתפות), המורכבות מנשים מרקע לאומי ואתני מגוון, תושבות המרכז והפריפריה. המחקר כלל ראיונות בתחילת התהליך ובסיומו, תצפיות ועוד. בין הממצאים: 64% מהנשים פתחו עסק במהלך השתתפותן בתכנית; 39% מהנשים דיווחו כי יש להן שירות או מוצר שהן מוכרות; ההכנסה השכיחה בעסק היתה יותר מ-4,000 ₪ בחודש, והרווח השכיח היה כ-3,000 ₪; למרות רמת ההכנסה הנמוכה, הרווח מהעסק הוא משמעותי בהעלאת רמת החיים של המשפחות; סיכוייהן של נשים להיכנס לפעילות עסקית ולהצליח גבוהים יותר כאשר הסביבה שלהן תומכת ויציבה, גם אם היא אינה מבוססת כלכלית. בסוף הדו"ח מובאות המלצות.

(עסקים קטנים; נשים; תכניות התערבות; עוני; העצמה)

309

אחדות, נטע:

התכנית לשילוב הורים יחידים בשוק העבודה: משאבים וחסמים להשתלבות בתעסוקה

"ביטחון סוציאלי", מס' 73 (פברואר 2007), עמ' 69-111 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

ב-2003 אומצה בישראל התכנית לשילוב הורים יחידים בשוק העבודה. במסגרת התכנית ניתן תמריץ כספי לאמהות חד-הוריות (ולמעסיקיהן) אשר תשתלבנה בשוק העבודה או תגדלנה את היקף משרתן. מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את המשאבים והחסמים המתייחסים למשתני רקע ולמאפייני הון אנושי הקשורים להשתלבותן בעבודה של אמהות חד-הוריות שהיו זכאיות להשתתף בתכנית לשילוב הורים יחידים בשוק העבודה. אוכלוסיית המחקר כללה אמהות חד-הוריות שקיבלו גמלה להבטחת הכנסה או דמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי במאי 2003 והופנו לעבודה על-ידי לשכות התעסוקה מאוגוסט 2003 עד אוגוסט 2004. מתוכן, נדגמו 2,500 אמהות חד-הוריות שהיו זכאיות להשתתף בתכנית. בין הממצאים: לא נמצא קשר בין גיל האם לבין השתתפות בכוח העבודה; ככל שמספר הילדים במשפחה גדול יותר וגילו של הילד הצעיר קטן יותר, שיעור התעסוקה נמוך יותר; שיעור התעסוקה בקרב עולות חדשות נמצא גבוה יותר מאשר בקרב אמהות ותיקות וילידות הארץ; נשים בעלות מספר שנות לימוד גבוה השתלבו בעבודה יותר מאשר נשים בעלות מספר שנות לימוד נמוך; לנשים עם רווחה רגשית ובריאות טובה יש סיכוי גבוה יותר לעבוד לעומת נשים שאינן בקו הבריאות.

(אמהות; משפחות חד-הוריות; שוק העבודה; תכניות התערבות; רווחה רגשית)

310

זוסמן, נועם; פריש, רוני:

השפעת תשלומי ההעברה על היצע עבודה של אימהות חד-הוריות

"ביטחון סוציאלי", מס' 73 (פברואר 2007), עמ' 113-147 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

ב-1992 התקבל חוק משפחות חד-הוריות, ובמסגרתו הוגדלה הגמלה להבטחת הכנסה של גרושות ורווקות המטופלות בילדים, והיא הושוותה לזו המוענקת לאלמנות עם ילדים. כמו כן, בוטלה תקרת ההכנסה שמעליה הזכאות לגמלה נשללת, והשתנה מבחן התעסוקה שבו מחויבים חלק ממקבלי הגמלה. במחקר זה נבדקה השפעת חוק משפחות חד-הוריות ושינויי חקיקה נוספים על התעסוקה ועל השכר של אמהות חד-הוריות יהודיות ותיקות. המחקר התבסס על זיווג נתוני קובץ שכר שנתי לשנים 1984-1995 יחד עם נתוני מרשם התושבים. לקובץ המזווג הוסף מידע חברתי-כלכלי על הנדגמים, שהתקבל מהשאלון המורחב של מפקד האוכלוסין והדיור 1995. בין הממצאים: ב-1992-1995 עלה שיעור התעסוקה בקרב אמהות חד-הוריות יהודיות ותיקות בקצב איטי במקצת מזה של אמהות נשואות בעלות מאפיינים דומים, אך רק בקרב אמהות בעלות השכלה נמוכה (ללא תעודת בגרות) ו/או המתגוררות בפריפריה; שכרן השנתי של אמהות גרושות חד-הוריות בעלות השכלה נמוכה ירד בהשוואה לאמהות נשואות בעלות מאפיינים דומים; ההסתברות של גרושות להמשיך לעבוד ביו 1992 ל-1995 פחתה בעוד שבקרב הנשואות היא עלתה מעט.

(אמהות; משפחות חד-הוריות; תעסוקה; שכר; חוקים; גמלאות)

311

Presman, Natalia; Arnon, Arie:
Commuting Patterns in Israel: 1991-2004
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2006.04, Jerusalem 2006, 45 pages (E, Hs). The publication appears also on the Bank's Website: www.boi.gov.il.

במחקר זה נבחנו דפוסי היוממות (נסיעה לצורך תעסוקה מחוץ לאזור המגורים) של מועסקים ישראלים ב-1991-2004. המחקר התבסס על מודל הגרוויטציה ונתוני סקר כוח-אדם של הלמ"ס. בין הממצאים: כ-43% מהמועסקים הועסקו מחוץ ליישוב מגוריהם ו-28.2% אף מחוץ לנפת מגוריהם; שיעורי היוממות הגבוהים ביותר הם בקרב גברים, צעירים בגילים 24-35 ובעלי השכלה גבוהה; בחמש נפות בלבד נרשם מאזן יוממות נטו חיובי (יותר נכנסים לעבוד בנפה מאשר יוצאים ממנה) – תל-אביב, ירושלים, חיפה, רמלה וצפת-כינרת; נפת תל-אביב היא היחידה שהיא בעלת נטייה מובהקת לתעסוקה (היחס בין מספר המועסקים בנפה לבין סך כוח העבודה המתגורר בה הגיע בשנים 1991-2004 ל-1.63 בממוצע), ולעומתה, נפות יהודה ושומרון וחולון הן בעלות נטייה מובהקת למגורים (יש באפשרותן לספק מקומות עבודה למחצית מכוח העבודה שלהן בלבד). הממצא המרכזי של המחקר הוא כי היוממות מונעת על-ידי קרבה גאוגרפית בין הנפות, הקלות היחסית במציאת עבודה והשכר הפוטנציאלי באזור היעד בהשוואה לאזור המוצא. בסוף המאמר מובאות המלצות למדיניות.

(שוק העבודה; תעסוקה; יוממות)

312

טבריה וערי מחוז הצפון: דורשי עבודה – מרס 2007

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2007, 17 עמ'.

בפרסום זה מוצגים נתונים על דורשי העבודה בערי מחוז הצפון בהשוואה לשתי ערים מחוץ למחוז (אילת וקריית ים) ולממוצע הארצי. הנתונים מתייחסים למרס 2007, והם מתבססים על נתוני שירות התעסוקה. בין הממצאים: שיעור דורשי העבודה מתוך האוכלוסייה שבגיל העבודה היה 3.8% בממוצע ארצי, ובערי מחוז הצפון השיעור הגבוה ביותר היה בעכו (9.2%) והנמוך ביותר בקריית שמונה (4%); שיעור המופנים לעבודה מתוך דורשי העבודה היה 12.6% בממוצע ארצי, והשיעור הגבוה ביותר מבין ערי מחוז הצפון היה במגדל העמק (29.2%) והנמוך ביותר בצפת (6.2%); בהשוואה למרס 2006, שיעור דורשי העבודה הארצי ירד ב-6.8%, ובערי מחוז הצפון הירידה הגדולה ביותר היתה בנצרת עילית (18.9%-, בין היתר, עקב השתתפות רחבה יחסית בתכנית מהל"ב – מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה) והקטנה ביותר היתה בעכו (6%-); באף אחת מערי מחוז הצפון לא היה גידול בשיעור דורשי העבודה לעומת שנה קודם; בשיעור תובעי הבטחת הכנסה היתה ירידה בכל ערי מחוז הצפון לעומת מרס 2006 וכן היתה ירידה בממוצע הארצי (6.5%-).

(שוק העבודה; תעסוקה; אבטלה; חיפוש עבודה; הבטחת הכנסה; טבריה; כרמיאל; מעלות; מגדל העמק; נהריה; נצרת עילית; עכו; עפולה; צפת; קריית שמונה; אילת; קריית ים)

313

 

ראו גם:

ישראל במספרים, 2006 (פריט מס' 196)

¨        

שנתון התנועה הקיבוצית 4: נתוני שנת 2005 (197)

¨        

נשים ומשפחה בישראל: דו-שנתון סטטיסטי, 2007 (198)

¨        

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2006 (199)

¨        

ילדים עולים בישראל, 2007 (200)

¨        

כלים לעידוד ההתיישבות באזורי עדיפות לאומית: בחינת כלים קיימים והצעת כלים חדשים - דו"ח מסכם (205)

¨        

פאראמדיקים: ההיצע והביקוש לכוח אדם מקצועי (214)

¨        

איכות הביצוע של נשים וגברים באקדמיה - חקר מקרה: המכללה האקדמית יהודה ושומרון (256)

¨        

"מראה, מראה שעל הקיר, מי החונך(ת) הטוב(ה) בעיר?": הבדלי מגדר בתפיסות נחנכים את התנהגויות החניכה באקדמיה (257)

¨        

תקציר ההתפתחויות בחקלאות בשנת 2006: סיכום ביניים (259)

¨        

בנק ישראל: דין וחשבון, 2006 (270)

¨        

סקר החברות והעסקים: הרביע הראשון של 2007 (271)

¨        

הרשויות המקומיות בישראל, 2005 (280)

¨        

חוק ביטוח אבטלה בארץ ובעולם (287)

¨        

עובדים זרים שנעצרו וגורשו מישראל, 2005-2006 (299)

¨        

משקי-בית: תכונות כלכליות וצפיפות דיור, על-פי סקרי כוח-אדם – 2005 (315)

¨        

הצטמקותו של המעמד הבינוני בישראל: עדכון לשנת 2005 (317)

¨        

אנשים עם מוגבלות בישראל, 2006 (319)

¨        

הסקר החברתי – 2006 (324)

¨        

שיקום מקצועי תעסוקתי של עיוורים וכבדי ראייה: סיכום שנת 2006 (327)

¨        

פרק ט"ז: "תעשייה ואנרגיה" (343-350)

¨        

"רבעון סקרי כוח-אדם", רבעון ראשון – 2007 (365)