פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל

 חוברת מס' 147

           העורכים:   מיכאל בר-יעקב
אבישי כהן

 

דברי הסבר

אל החוקרים

ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

כללי

סביבה ואקלים

אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

סדר ציבורי

בינוי ודיור

עבודה ושכר

בריאות

רמת חיים, רווחה וסעד

חברה, תרבות ופנאי

תחבורה ותקשורת

חינוך והשכלה

תיירות ושירותי הארחה

חקלאות ומשק המים

תעשייה ואנרגיה

כלכלה וחשבונות לאומיים

כתבי-עת

מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא

חוברות קודמות

קישורים

English Version

טופס "הודעה על פעולה סטטיסטית חדשה"

טופס "הודעה על קובץ נתונים ממוחשב חדש"

 

 

אל החוקרים

 

1)

כתב-העת "פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל" לא ייצא יותר לאור מדי רבע שנה, כפי שנעשה בשנים עברו. הכוונה היא לפרסם שתיים או שלוש חוברות בשנה. לכשתתקבל החלטה בנוגע לתדירות הופעתה של החוברת, נודיעכם.

2)

מידת שלמותה ועדכונה של החוברת שלפניכם תלויה בשיתוף הפעולה של המוסדות והחוקרים עם מערכת כתב-העת. ככל שדיווחים על פעולות חדשות, דוחות מחקר ופרסומים יגיעו אל המערכת בשלב מוקדם יותר, יגדל הסיכוי שהם יפורסמו בחוברת הבאה.

3)

בחוברת זו, מס' 147, כלולות תמציות של פרסומים וכן דיווחים על מחקרים חדשים אשר הגיעו אל מערכת כתב-העת עד 13 בדצמבר 2007 – ד' בטבת התשס"ח.

4)

עקב ריבוי הפרסומים המגיעים אל המערכת, אין ביכולתנו להזכיר את כולם בחוברת אחת. אנו מתנצלים מראש בפני חוקרים אשר שלחו אלינו פרסומים בחודשים האחרונים אך הם לא צוינו בחוברת זו. רוב הפרסומים הללו נמצאים בעדיפות ראשונה להיכלל בחוברת הבאה. עם זאת, עלינו להדגיש כי איננו מתחייבים לכלול בחוברת כל פרסום המגיע אל המערכת. כמו כן, אין אנו כוללים פרסומים אשר אינם סטטיסטיים. בעמוד 95 בחוברת זו מופיעה רשימה של מבחר פרסומים אשר ייכללו בחוברת הבאה.

5)

לעומת ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת כתב-העת, אנו מקבלים מעט מאוד דיווחים על פעולות סטטיסטיות חדשות. בבקשה, דווחו לנו על מחקרים המתבצעים או המתוכננים על ידיכם, באמצעות הטפסים המופיעים בגרסת האינטרנט של החוברת. כמו כן, אתם יכולים לפנות אלינו בטלפון ונשמח לשלוח לכם טופס למילוי. נוסף על כך, אנא דווחו לנו על פתיחת אתרי אינטרנט חדשים או על בניית קבצים ממוחשבים חדשים, הכוללים נתונים סטטיסטיים.

6)

כתב-העת מתעדכן באופן שוטף באתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכתובתו: www.cbs.gov.il. באתר מופיעים גם קישורים רבים לאתרי אינטרנט סטטיסטיים בישראל ובעולם, בתחתית דף הבית של האתר. כמו כן, מובאים קישורים לרבים מהמחקרים בגוף החוברת עצמה.

7)

רוב הפרסומים אשר תומצתו בחוברת נמצאים בספריית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אתם מוזמנים לבקר בספריה ולעיין בהם. הספריה פתוחה בימים א'-ה', בשעות 09:00-14:00. רצוי לתאם את הביקור מראש בטלפון 6592555 (02).

8)

אם ברצונכם לרכוש פרסומים אשר צוינו בחוברת, עליכם לפנות ישירות אל המוסד או הגוף אשר הוציא את הפרסום לאור.

9)

רבים מן החוקרים ונציגי מוסדות עדיין שולחים אלינו את פרסומיהם לכתובתה הישנה של הלמ"ס. בבקשה הקפידו לשלוח אל הכתובת: רחוב כנפי נשרים 66, פינת רחוב בקי, ת"ד 34525, ירושלים 91342.

10)

מספרי הטלפון של מערכת כתב-העת הם: 6592055/6 (02);  מספר הפקס' הוא: 6521340 (02). אפשר לפנות אלינו גם לכתובות הדואר האלקטרוני הבאות: mickyb@cbs.gov.il או avishaic@cbs.gov.il.

 

                             מיכאל בר-יעקב

                                                                                                                           עורך הרבעון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

א.         ייעוד

ברבעון מובא מידע עדכני על תכנון וביצוע של פעולות סטטיסטיות חדשות בישראל ועל פרסומים  סטטיסטיים שראו אור באחרונה. פעולות ופרסומים אלה כוללים, בין היתר, מפקדים, סקרים מדגמיים ומחקרים אמפיריים במגוון רחב של תחומים.

בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב - 1972 והתיקון לה בשנת 1978, אוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפרסמת מידע על הפעולות הנ"ל, הנערכות או הממומנות (באורח מלא או חלקי) על-ידי משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, מוסדות אקדמיים וכדומה. המטרה היא להביא לידיעת המוסדות והחוקרים וכן לידיעת הציבור הרחב בישראל ובעולם - מידע על פעולות סטטיסטיות חדשות הנעשות בישראל ומידע על הופעת פרסומים חדשים; זאת, כדי לאפשר שימוש יעיל ומרבי במידע הסטטיסטי הקיים וכדי למנוע כפילויות בעריכת סקרים ומחקרים.

ב.         תדירות ההופעה

עד 2007 פורסם כתב-העת אחת לשלושה חודשים. החל ב-2008 תשתנה תדירות ההופעה, אולם טרם נתקבלה החלטה כמה חוברות יפורסמו בשנה. תקופת הדיווח על פעולות ופרסומים חדשים היא החודשים האחרונים שלפני צאת החוברת. ישנם פריטים השייכים לתקופה קודמת, אך הידיעה עליהם הגיעה ללשכה רק בתקופת הדיווח או שהכללתם נדחתה בגלל ריבוי הפרסומים שהגיעו למערכת. המידע בחוברת זו (מס' 147) מבוסס על פרסומים ודיווחים שהגיעו אל המערכת עד 13 בדצמבר 2007 – ד' בטבת התשס"ח.

ג.         היקף

המידע המופיע ברבעון כולל:

1.  תמציות של פרסומים הכוללים נתונים סטטיסטיים, המבוססים על מחקרים אמפיריים, מפקדים, סקרים מדגמיים וכו', שיש בהם עניין לציבור.

2.         מידע על מחקרים סטטיסטיים הנמצאים בתהליך או בתכנון.

3.  מידע על קבצים ממוחשבים ומאגרי מידע שניתן להפיק מהם סטטיסטיקה שיש בה עניין לציבור, או אשר יכולים לשמש כמסגרת סטטיסטית לעריכת מחקרים.

4.         מידע על פעולות ופרסומים בנושאים מתודולוגיים, מיפוי, גאוגרפיה וסיווגים העשויים לסייע לעריכת סטטיסטיקה או לשימוש בה.

ד.         מבנה הרבעון

1.         חלוקה לפרקים

הפרסום מחולק ל-17 פרקים לפי סדר אלפביתי של הנושאים, פרט לפרק הראשון (כללי) ולפרק האחרון (רשימת כתבי-עת שהתקבלו במערכת בשלושת החודשים האחרונים).

2.         מספור הפריטים

המספור הוא שוטף במשך השנה. בחוברת הראשונה של כל שנה מתחיל המספור שוב ב-001.

3.         מפתחות

ברבעון כלולים מפתח מוסדות ומפתח נושאים, המתייחסים לארבעת הרבעונים האחרונים. מפתח המוסדות כולל הן מוסדות מבצעים והן מוסדות מממנים. מפתח הנושאים כולל את כל הפריטים שנכללו בפרק מסוים וגם פריטים שנכללו בפרקים אחרים אך הם קשורים לאותו נושא.

4.        מחקר שוטף

לגבי פעולות חדשות (מחקרים הנמצאים בשלב של תכנון או ביצוע), מוצגים פרטים כדלקמן:

שם המחקר, המוסד המזמין/המבצע, מטרת המחקר, הנושאים הנחקרים, המשתנים העיקריים, האוכלוסייה/המדגם, צורת המחקר והפרסום, מועד משוער של הפרסום ופרטים על מבצעי המחקר, כולל כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני.

5.        פרסומים

לגבי פרסומים חדשים, מובאים רישום ביבליוגרפי מלא, תקציר התוכן ומילות מפתח (בהקשר זה ראה גם סעיף ז').

6.        החלק שבאנגלית

בחלק המופיע באנגלית מוצג המידע הבא:

לגבי פעולות חדשות, מובאים שם המחקר, השלב שבו נמצא המחקר, שמות החוקרים, המוסד שאליו הם שייכים, כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני; לגבי פרסומים חדשים, מובא רישום ביבליוגרפי מלא אך ללא תקציר התוכן. שמות הפרקים, סדר הפרקים ומספור הפריטים הם זהים לאלה המופיעים בחלק שבעברית. מפתח הנושאים הוא בעברית ובאנגלית.

7.   נספחים

בחוברת מופיעים הנספחים הבאים: 1) מבחר פרסומים אשר ייכללו בחוברת הבאה (עמ' 95);
2) מבחר כתבי-עת ותקופונים המתקבלים במערכת באופן קבוע (עמ' 109-110).

ה.        שירותי מידע

רוב הפרסומים הנזכרים ברבעון עומדים לרשות הקהל לעיון בספריית הלמ"ס בימים א'-ה' בשעות 09:00 עד 14:00. לתיאום מוקדם, נא להתקשר לטל' 6592555 (02). מפתחות וכלים נוספים נמצאים במערכת הרבעון. הקוראים מוזמנים להיעזר גם בהם. אפשר לפנות אל המערכת בכתב או בטלפון לכתובת הבאה:

מיכאל בר-יעקב, עורך "פעולות"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

רח' כנפי נשרים 66, פינת רח' בקי,

ת"ד 34525, ירושלים 91342

טלפון:  6592055/6 (02);  פקס':  6521340 (02)

ו.          רשת המדווחים

המידע הכלול ברבעון מבוסס בעיקר על פרסומים הנשלחים אלינו ועל הודעות הנמסרות לנו על-ידי חוקרים במוסדות למיניהם. לפיכך, הצלחתו של הרבעון תלויה בדיווחם העדכני. הלשכה מודה למדווחים על שיתוף הפעולה בעבר ופונה לכל חוקר ומוסד העוסקים במחקר סטטיסטי לדווח גם בעתיד, בשלב מוקדם ככל האפשר, על תכנון מחקרים ופרוייקטים חדשים או על הקמת מאגר מידע חדש הכולל נתונים סטטיסטיים. כן מתבקשים החוקרים ונציגי המוסדות לשלוח למערכת עותק ותקציר של כל פרסום חדש.

ז.         שיתוף פעולה עם מכון הנרייטה סאלד

דיווחים על מחקרים המובאים ברבעון בתחומי חינוך, דמוגרפיה, עבודה, מינהל, סוציולוגיה, שירותי רווחה ופסיכולוגיה, מתעדכנים במאגרי המידע של המרכז למידע במדעי החברה שבמכון הנרייטה סאלד.

כמו כן, חלק מהפריטים המופיעים ברבעון לקוחים לעתים מתוך אותם מאגרי מידע.

רוב התארנים המובאים בסוף כל פריט לקוחים מתוך קובץ "אוצר המונחים במדעי החברה ובחינוך" של מכון סאלד.

 

א. כללי

פרסומים

391

בורק, לואיזה; גובמן, יורי:

ניכוי עונתיות באמצעות X12-ARIMA

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 30 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2007, 37 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

אמידת גורמי חג וימי פעילות, גורמים עונתיים וכן אמידת המגמה של סדרות חברתיות-כלכליות נעשית בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באמצעות תוכנת X11-ARIMA/2000. בעבודה זו נבדקה אפשרות הטמעת תוכנה חדשה – X12-ARIMA, הכוללת את כל האפשרויות הקיימות ב-X11 אך בתוספת שינויים ושיפורים משמעותיים המאפשרים שימוש במודלים ואבחונים נוספים. במסגרת העבודה, נלמדו האפשרויות החדשות הקיימות ב-X12, נותחו שתי סדרות ישראליות בכל שלביהן ("סך הכל הייצור התעשייתי" ו-"דורשי עבודה"), כולל אמידת השפעות החגים הזזים וימי הפעילות הנהוגים בישראל, ונעשתה השוואה של התוצאות המתקבלות בשתי התוכנות. נמצא, בין היתר, כי באמצעות התוכנה החדשה אפשר לשפר את טיב ניכוי העונתיות ואת אמידת המגמה, ללא שימוש בתוכנות חיצוניות (כגון SAS), כפי שנעשה כיום.

(ניתוח סטטיסטי; תוכנה; מודלים)

392

הפער הדיגיטאלי: תמונת מצב בארץ ובמדינות נבחרות בעולם

הוועדה הלאומית לטכנולוגיית חברת המידע והידע, ירושלים 2007, 22 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הוועדה: www.maor.gov.il.

ל"מהפכת המידע" - היכולת לאגור מידע, למיינו, לנתחו ולהעבירו ממקום למקום במהירות – יש משמעויות חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת. הפער בין המצטרפים למהפכה זו לבין היתר מכונה "הפער הדיגיטאלי" – פערים באימוץ טכנולוגיית המידע בין מדינות ובתוך מדינות. עם התפתחות הטכנולוגיה קמה גם התנועה לצמצום הפער הדיגיטאלי, ובארצות המפותחות קמו בודדים וארגונים ממשלתיים אקדמיים ופרטיים שפועלים לצמצום ממדי הפער בארצותיהם. האו"ם וארגונים בין-לאומיים מטפלים בצמצום הפערים הדיגיטאליים בין המדינות המפותחות לארצות העולם השלישי. בסקירה זו מוצגים נתונים שונים על פער זה בישראל ובעולם. בין הממצאים: אזור צפון אמריקה מוביל בפער הדיגיטלי מבחינת אחוז המשתמשים באינטרנט לעומת שאר העולם (68% משתמשים); בסין יש רק 105 מיליוני משתמשים באינטרנט, המהווים 8% מהאוכלוסייה; ישנן מדינות שבהן מחשב אישי עולה פי 2 או 3 מהשכר החודשי הממוצע; במזרח התיכון, ישראל נמצאת במקום השני מבחינת אחוז המשתמשים באינטרנט (29.1%) אחרי איחוד האמירויות (33.2%) ולפני בחריין (28%); מספר המשתמשים באינטרנט בישראל מהווה 11.5% מכלל המשתמשים במזרח התיכון, אך אוכלוסייתה מהווה רק 2.6% מכלל אוכלוסיית המזרח התיכון; בישראל, יש בממוצע מחשב אחד ל-13 תלמידים בבתי-ספר יסודיים, לעומת מחשב לחמישה תלמידים בארצות-הברית.

על פרסום קודם של הוועדה - "סקר מוכנות דיגיטאלית בישראל 2005", ראו רבעון 139, פריט 434.

(מחשבים; אינטרנט; מיומנויות מחשב; פער חברתי; חדשנות; טכנולוגיה; מידע)

393

Israel: Ready for the OECD
International Department, Ministry of Finance, Jerusalem 2007, 72 pages. The publication appears also on the Department’s Website: www.oecd.gov.il.

בפרסום זה מוערכת מידת עמידתה של ישראל בדרישות הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (OECD), כחלק מתהליך הקבלה לארגון. בין היתר, מוצגים נתונים על ההשקעה בהון סיכון, על ההשקעה במחקר ובפיתוח, רישום פטנטים, מערכת החינוך והישגים לימודיים, יחסי סחר עם חברות הארגון ועוד. בין הממצאים: בישראל, שיעור ההשקעה בהון סיכון ובמחקר ופיתוח (מו"פ) ביחס לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הוא הגבוה ביותר ביחס לכל מדינות ה-OECD; ב-2003 היתה ישראל המדינה היחידה שאינה חברה בארגון אשר ממוצע רישום הפטנטים בה ביחס לגודל האוכלוסייה היה גבוה יותר מהממוצע של מדינות ה-OECD; בתחום החינוך, ישראל עולה על ממוצע מדינות ה-OECD במספר שנות הלימוד של האוכלוסייה הבוגרת, בשיעור בעלי השכלה על-תיכונית ובהשקעה במוסדות חינוך ביחס לתמ"ג; ישראל מובילה על שכנותיה באזור הים התיכון בתמ"ג לנפש במונחי שווי כוח קנייה
(
PPP), בשיעורי צמיחה שנתיים (ב-1990-2000) ובגובה ההשקעות הזרות הישירות (FDI).

(ארגונים בין-לאומיים; השקעות; מחקר ופיתוח; פטנטים; חינוך; צמיחה כלכלית; תעשייה; מדע; מהנדסים; מיסוי; בורסה; מסחר-בין-לאומי; אמנות בין-לאומיות; זכויות אדם; ליברליזציה; מדדים כלכליים; תעשייה עתירת-ידע)

394

ברודסקי, ג'ני; שנוּר, יצחק; באר, שמואל (עורכים):

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2006

משאב מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזיקנה (משותף למאיירס - ג'וינט מכון ברוקדייל ולאשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל), ירושלים 2007, 414 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משאב: www.jointnet.org.il/mashav.

שנתון זה, היוצא לאור בפעם התשיעית, מקיף מגוון רחב של נושאים בנוגע לקשישים בישראל, תוך הדגשת מגמות לאורך זמן והבדלים בין קבוצות אוכלוסייה ובין אזורים גאוגרפיים שונים. הפרסום מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: 1) מאפיינים דמוגרפיים של הקשישים; 2) מאפיינים בריאותיים של הקשישים ודפוסי שימוש בשירותי בריאות נבחרים; 3) מאפיינים חברתיים וכלכליים של הקשישים; 4) מערכת השירותים לקשישים: היצע ודפוסי שימוש; 5) הקשישים במבט בין-לאומי (מספר הקשישים, יחסי תלות, השתתפות בכוח העבודה, יהודים בישראל ובעולם ועוד). בסוף הפרסום מוצגים מקורות הנתונים, מפתח נושאי הלוחות, רשימת לוחות חדשים בשנתון זה ונושאים ולוחות שפורסמו בשנתונים קודמים. יש לציין, כי השנה נוספו לשנתון נתונים חדשים על מצב בריאותם של הקשישים מתוך סקר הבריאות הלאומי החדש שנעשה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כמו כן, הורחבו הנתונים על מצבם החברתי של הקשישים. שנתונים קודמים, לשנים 2000-2005, מופיעים גם הם באתר האינטרנט של משאב: www.jdc.org.il/mashav.

(קשישים; תוחלת חיים; פטירות; מחלות גופניות; מוגבלויות; בריאות הנפש; בריאות הפה; בדיקות רפואיות; פעילות גופנית; פעילויות פנאי; הכנסה; עוני; רמת השכלה; דיור; שירותי רווחה; שירותי בריאות; אשפוז; סיעוד; דיאליזה; ליקויי ראייה; ליקויי שמיעה; ניצולי שואה; תרופות; ביטוח בריאות; טיפול ממושך; מוסדות לקשישים; דיור מוגן; הרגלי קריאה; התנדבות; מועדונים; תרבות; חופשה; בדידות; תעסוקה; גמלאות; יהודים; נהגים; תאונות)

395

הסקר החברתי: תל-אביב-יפו – נתוני 2005

המרכז למחקר כלכלי וחברתי, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2007, 137 עמ'.

פרסום זה הוא עיבוד מיוחד של ממצאי הסקר החברתי ל-2005 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסקר מורכב משאלון גרעין העוסק במגוון נושאי חיים ומשאלון מתחלף, שבכל שנה עוסק בנושא אחר. ב-2005 היה הנושא השתתפות בכוח העבודה. הנתונים שבפרסום מוצגים ברמת רובע, ברמה עירונית ובחלק מהמקרים בהשוואה לערים הגדולות האחרות ולממוצע הכלל-ארצי. הנתונים כוללים את מאפיינים דמוגרפיים, תעסוקה, דיור, בריאות, שביעות רצון, קשר עם משפחה וחברים, פעילויות ופנאי, חשיפה לעבריינות ועוד. בין הממצאים: 54% ממשקי-הבית בתל-אביב-יפו מונים נפש אחת או שתיים, לעומת 30% בממוצע ארצי; ל-33% מהאוכלוסייה הבוגרת בתל-אביב-יפו יש תעודה אקדמית, לעומת 23% בממוצע ארצי; שיעור הנשואים עמד על 50%, לעומת 66% בממוצע ארצי; 61% מהמועסקים בתל-אביב-יפו עובדים במקצועות "צווארון לבן", לעומת 52% בממוצע ארצי; 66% מהמועסקים תושבי העיר עובדים בעיר, לעומת 45% בממוצע ארצי; 52% מהתושבים גרים בדירה שבבעלותם, לעומת 70% בממוצע ארצי; ל-71.8% מתושבי תל-אביב-יפו יש מחשב בדירתם ול-88.2% יש טלפון נייד; 91.7% מהמרואיינים דיווחו כי הם מרוצים מהקשר עם בני המשפחה; 79.1% מהמרואיינים דיווחו כי מצב בריאותם הוא טוב או טוב מאוד; ל-55% מהתושבים מפריע או מפריע מאוד זיהום האוויר בתל-אביב-יפו.

(תל-אביב-יפו; תכונות דמוגרפיות; תעסוקה; דיור; רמת חיים; פעילויות פנאי; התנדבות; יחסים חברתיים; יחסי משפחה; מחשבים; אינטרנט; עבריינות; רמת השכלה; הכנסה; חופשה; בריאות; בדידות; איכות הסביבה; שביעות רצון)

396

פווין, אברהם (עורך):

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים - 2007

יד טבנקין, רמת אפעל 2007, 83 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של יד טבנקין: www.yadtabenkin.org.il.

פרסום שנתי זה כולל שפע של נתונים סטטיסטיים על הקיבוצים. השנה מורכב הפרסום מ-11 פרקים, כדלקמן: אוכלוסייה ויישובים; השכלה; עבודה ומשלחי-יד; התעשייה; אירוח כפרי; הכנסות המגזר הקיבוצי; "התנועה הקיבוצית"; הקיבוץ הדתי; הקיבוץ במרחב הכפרי; קהילות תחת אש (פעולות סיוע בימי המלחמה בצפון); המשפט הקיבוצי ב-2006. בין הממצאים: חלה עלייה איטית במספר תושבי הקיבוצים (בסוף 2005 מנתה אוכלוסיית הקיבוצים כ-117,700 נפש, כ-2.09% מהאוכלוסייה היהודית בישראל); הגיל החציוני של תושבי הקיבוצים עלה ב-2005
ל-30.4 שנים, לעומת 25.8 שנים ב-1989; בשנים האחרונות חל גידול ניכר בשיעור החברים העובדים מחוץ לקיבוץ, מ-9% ב-1986 ל-36.3% ב-2004; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא גבוה יותר מאשר בכלל האוכלוסייה היהודית, בעיקר בקרב צעירים ונשים; רמת ההשכלה של האוכלוסייה הקיבוצית היא גבוהה יחסית לאוכלוסייה היהודית בישראל; התעשייה הקיבוצית המשיכה לשגשג, והיקף הפעילות ב-2005 הגיע לכ-40 מיליארדי ₪; מחזור ההכנסות המצרפי של התנועה הקיבוצית הסתכם ב-2005 בכ-25.4 מיליארדי ₪; 43.8% ממכירות התעשייה הקיבוצית היו בענפי הפלסטיקה והגומי, לעומת 5.6% בכלל התעשייה הישראלית. מקורות המידע העיקריים ששימשו לעריכת הפרסום הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, איגוד התעשייה הקיבוצית ומוסדות של התנועה הקיבוצית.

(קיבוצים; יישובים כפריים; בני קיבוצים; תנועה טבעית; רמת השכלה; תעסוקה; משלחי-יד; תעשייה; חקלאות; אירוח כפרי; השקעות; הכנסה; שינוי חברתי; שימושי קרקע; פסיקה)

397

אורן, ענת; סיני-קרמונה, גלית:

שיעורי היענות בסקרי אינטרנט

"ידיעות מכון כהן" (בהוצאת מכון ב' י' ולוסיל כהן לחקר דעת קהל באוניברסיטת תל-אביב), מס' 4 (יולי 2007), עמ' 2-5. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://bicohen.tau.ac.il.

הממצאים בספרות בהקשר לשיעורי תגובה בסקרי אינטרנט אינם עקיבים ונעים בין אחוזים בודדים לאחוזים גבוהים. ההסברים לפערים אלה עשויים להיות קשורים לאוכלוסיית המחקר, למערך המחקר ולטכניקת ההתקשרות של החוקרים עם המרואיינים. הניסיון מלמד, כי הטכניקות היעילות ביותר להגברת שיעורי התגובה הן פנייה אישית למרואיינים, התקשרויות חוזרות, הודעות בדואר אלקטרוני למרואיינים על דבר קיום הסקר טרם ביצועו, הבטחת סודיות ועיצוב שאלון "ידידותי". עקרונות מנחים אלה להגברת שיעורי התגובה יושמו בסקר אינטרנט שביצע מכון ב' י' ולוסיל כהן עבור הקרן הדו-לאומית למדע במטרה לקבל משוב על דרך פעילות הקרן. הסקר נעשה בקרב חוקרים ישראלים ואמריקאים שהגישו הצעות מחקר לקרן במהלך עשר השנים האחרונות: חוקרים שהצעת המחקר שלהם התקבלה וחוקרים שהצעתם לא התקבלה. כמו כן, רואיינו היועצים שהעריכו את הצעות המחקר. לכל אחת מקבוצות המרואיינים נבנה שאלון מחקר ייחודי. נמצא, כי שיעורי ההיענות היו גבוהים
(77% בקרב החוקרים שהצעתם התקבלה, 62% בקרב החוקרים שהצעתם לא התקבלה ו-86% בקרב היועצים) וכי היתה חשיבות רבה לפניות החוזרות למרואיינים.

(סקר; אינטרנט; שיטות מחקר)

ראו גם:

¨        

מיהו עירוני? בחינת ההגדרה של יישוב עירוני ויצירת מודל לאפיון יישובים (פריט מס' 398)

¨        

The People Speak: Israeli Public Opinion on National Security, 2005-2007 (447)

¨        

מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית (481)

¨        

הרשות לפיתוח הנגב: דו"ח פעילות לשנת 2006 ותוכנית עבודה לשנת 2007 (504)

¨        

"הירחון הסטטיסטי לישראל", כרך 58: 6-11– יוני-נובמבר 2007 (592-597)

 

ב. אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

פרסומים

398

כהן-קסטרו, אילת:

מיהו עירוני? בחינת ההגדרה של יישוב עירוני ויצירת מודל לאפיון יישובים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 28 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2007, 37 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

הקריטריון המשמש בישראל מ-1983 להגדרת "יישוב עירוני" הוא שאוכלוסייתו מונה יותר
מ-2,000 נפשות. תחת הגדרה זו נכנסו גם יישובים שהתרחבו אך שמרו על מאפיינים כפריים. מטרותיה של עבודה זו היו: בחינת מידת התאמתו של קריטריון זה לקביעת סיווג יישובים כ"עירוניים" או "כפריים"; איתור מודל חלופי או נוסף שיאפשר הבחנה בין יישוב הנמצא בדרך להפוך ליישוב עירוני או שעתיד להישאר בעל מאפיינים כפריים, ללא תלות בגודל האוכלוסייה. המודל כלל את המשתנים מספר נפשות ממוצע למבנה מגורים, מדד של מרחק בין המבנים ואחוז מצריכת המים ביישוב המופנה לחקלאות. המודל נבדק לגבי קבוצה של 38 יישובים יהודיים שמנו ב-2004 בין 1,499 ל-4,999 תושבים. מתוכם, 12 יישובים (32%) סווגו על-ידי המודל כ"עירוניים" ו-26 כ"כפריים". עוד נמצא, כי מתוך 27 היישובים הכלולים בקובץ, שעברו ב-2004 את סף 2,000 הנפשות (ולכן סווג כ"עירוני" על-פי ההגדרה הקיימת), רק ל-11 (40%) היו מאפיינים עירוניים.

(יישובים כפריים; יישובים עירוניים; עיור; מודלים)

399

העלייה לישראל, 2000-2001

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1291 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2007, 130 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם המשרד לקליטת העלייה והמחלקה לעלייה וקליטה בסוכנות היהודית. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה מורכב מ-5 פרקים, כדלקמן: הפרק הראשון מוקדש לנתונים נבחרים על העולים מאז הקמת המדינה עד 2001, והוא כולל פירוט על העולים בהתפלגויות לפי שנת/תקופת עלייה, ארץ/יבשת מגורים אחרונה, ארץ לידה, דת, גיל ומין. בפרק השני, שהוא המרכזי, מובאים נתונים על העולים שעלו בשנים 2000-2001 בהתפלגויות לפי יבשת מוצא, ארץ מגורים אחרונה, ארץ לידה, גיל, מין, מצב משפחתי, מקום המגורים הראשון בישראל, סוג אשרת הכניסה לישראל, מספר שנות לימוד, משלח-יד בחו"ל ותכונות אחרות. הפרק השלישי בפרסום עוסק בתיירים ששינו מעמדם לעולים או לעולים בכוח ב-2000-2001, בפרק הרביעי מובאים נתונים על אזרחים עולים ב-2000-2001, והפרק האחרון מוקדש לעולים
מברית-המועצות לשעבר אשר הגיעו לישראל ב-1990-2001 (תוך שימת דגש על השנים
 2000-2001), לפי רפובליקת מגורים אחרונה, מחוז מגורים ראשון בישראל ותכונות דמוגרפיות נבחרות.

(עולים; תכונות דמוגרפיות; ברית-המועצות [ארץ מוצא])

400

קושנירוביץ, נונה (עורכת):

שנתון העולים בישראל, 2006

המכון להגירה ושילוב חברתי (עלייה וקליטה), המרכז האקדמי רופין, עמק חפר 2007, 394 עמ' (עברית, חלק מהלוחות באנגלית), בסיוע הסוכנות היהודית לארץ ישראל ומסד הקליטה המשותף לממשלת ישראל וג'וינט – ישראל.

שנתון סטטיסטי זה, היוצא לאור לראשונה על-ידי המכון להגירה ושילוב חברתי שבמרכז האקדמי רופין, כולל ריכוז של שפע נתונים על אודות העולים לישראל. רוב הנתונים פורסמו מטעם גופים ממשלתיים ואחרים הפעילים בתחום העלייה וחלקם חדשים, אך זוהי הפעם הראשונה שהנתונים מקובצים בתוך כרך אחד. השנתון כולל נתונים במגוון רחב של נושאים הנוגעים להיבטים של העלייה והקליטה: מאפיינים דמוגרפיים וחברתיים-כלכליים, רמת השכלה וחינוך, בריאות ורווחה, קליטה חברתית ורשתות חברתיות, מאפייני תעסוקה, יישובי מגורים וצורות מגורים, יזמות, ההוצאה הציבורית על עלייה וקליטה ועוד. כן כולל השנתון נתונים על מגמות הגירה בעולם, המאפשרים השוואה בין ישראל לבין מדינות אחרות. במסגרת עבודת המכון, פותח "מדד רופין לשילובם של העולים בישראל", ובפרק מיוחד בשנתון מוצגים נתוני מדד זה. כוונת המכון היא להציג בכל שנתון נושא מסוים בהרחבה. הנושא שנבחר השנה הוא יזמות עולים.

(שנתונים [פרסומים]; עולים; נתונים דמוגרפיים; משקי-בית; דתיות; מיצב חברתי-כלכלי; דיור; תעסוקה; הכנסה; משלחי-יד; קליטת עלייה; קצבאות; משכנתאות; צריכה; אבטלה; יזמות; רופאים; למידה; נשירת תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; עברית; שימוש בסמים; התאבדות; בדידות; הפרעות נפשיות; בריאות גופנית; בדיקות רפואיות; עישון; שתיית אלכוהול; ספורט; רשתות חברתיות; תמיכה משפחתית; עבריינות; שביעות רצון)

401

קמחי, מיכל; בן-אריה, אשר; כהן, שרה (עורכים):

ילדים עולים בישראל, 2007

המשרד לקליטת העלייה, ירושלים 2007, 220 עמ', בשיתוף עם המועצה הלאומית לשלום הילד. לקט נתונים מהשנתון מופיע באתר האינטרנט של המועצה: www.children.org.il.

בשנתון זה, השלישי במספר, מוצגים נתונים על אוכלוסיית הילדים העולים ב-1990-2005, בחלוקה לשתי קבוצות: ילדים שנולדו בחו"ל ועלו לישראל; ילדים שהוריהם עלו לישראל
מ-1990 ואילך. השנתון מורכב משבעה פרקים, כדלקמן: מאפיינים דמוגרפיים של אוכלוסיית הילדים העולים; משפחות, משקי-בית ותנאי גדילה של ילדים עולים; ילדים עולים ומערכת החינוך; ילדים עולים ובריאות; ילדים עולים וכלכלה; ילדים עולים עוברי חוק; ילדים עולים במצבי מצוקה. בין הממצאים: אוכלוסיית הילדים העולים וילדי העולים מנתה בסוף 2005
כ-241,000 נפש – 10.6% מכלל אוכלוסיית הילדים בישראל; כ-83% ממשפחות העולים בסוף 2005 היו עם ילד אחד או שניים; כ-22% מהילדים העולים חיים במשפחות חד-הוריות; שיעור התלמידים העולים הזכאים לתעודת בגרות הוא נמוך מאשר בקרב התלמידים הוותיקים וירד מ-49.9% בתשס"א ל-44.5% בתשס"ה; כ-12,400 ילדים עולים מתחנכים בפנימיות של המינהל לחינוך התיישבותי; חלקם של ילדים עולים שנפגעו בתאונות ואושפזו בבתי-חולים הוא גבוה מאשר ילדים ותיקים בקבוצות הגיל 10-14 ו-15-17 ונמוך יותר מאשר ילידי ישראל בקבוצות הגיל 0-4 ו-5-9; ב-2005 היה שיעור התיקים הפליליים של בני נוער עולים כ-23% מכלל התיקים הפליליים של בני נוער בישראל.

(שנתונים [פרסומים]; עולים; ילדים; תכונות דמוגרפיות; מיצב חברתי-כלכלי; תנאי מחייה; הישגים לימודיים; נשירת תלמידים; עבריינות נוער; שימוש בסמים; בריאות הנפש; בריאות השן; דיאטה; ספורט; תאונות; נפגעי פעולות איבה; משפחות חד-הוריות; קצבאות; הבטחת הכנסה; שירותי רווחה)

402

טבריה: עולי 1990 + בשנת 2006

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2007, 24 עמ'.

בפרסום זה מוצגים נתונים על התפלגות אוכלוסיית העולים החדשים בטבריה לפי שנת עלייתם, לפי התיישבותם באזורי העיר השונים, התפלגותם לפי קבוצות גיל, התפלגותם באזורי העיר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, התפלגותם לפי יבשת לידה, שיעור העולים בטבריה בהשוואה לערים האחרות במחוז הצפון (וכן לשתי ערים מחוץ למחוז – קריית ים ואילת – ולכלל ישראל), שיעור העולים מברית-המועצות לשעבר מכלל העולים ומכלל האוכלוסייה והתפלגות העולים לפי מקום מגוריהם הראשון בישראל. בין הממצאים: ב-2006 היוו עולי 1990 ואילך 16.3% מאוכלוסיית טבריה; 84.6% מעולים אלה הגיעו
מברית-המועצות לשעבר; בהתפלגות לפי שנת עלייה, הכי הרבה עולים הגיעו לטבריה ב-1990, ב-1991 וב-1996, בשיעורים הרבה יותר גבוהים מאשר בכל אחת משנות ה-2000.

(עולים; טבריה; כרמיאל; מגדל העמק; מעלות; נהריה; נצרת עילית; עכו; עפולה; צפת; קריית שמונה; קריית ים; אילת)

403

מאנע, עדי; אמדע, אור; מאנע, יוסף:

ייצוגים חברתיים, תיאוריות הזהות החברתית וההתאמה התרבותית: מודל אינטגרטיבי של הבניה חברתית של זהויות מתבגרים עולים

"מגמות", מה: 1 (2007), עמ' 24-52 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבחנה הבניית ייצוגי הזהות של מתבגרים עולים המיוחסים להם על-ידי מתבגרים ילידי ישראל, לעומת הבנייתם בקרב המתבגרים העולים עצמם, יוצאי אתיופיה וחבר העמים. נעשה שימוש במודל אינטגרטיבי המשלב בין תיאוריית הייצוגים החברתיים, תיאוריית הזהות החברתית ומודל ההתאמה התרבותית של ברי. כל אחת מגישות אלו מאירה היבט אחר של זהויות. תיאוריית הייצוגים החברתיים חותרת לאיתור תוכני הזהות וגורסת כי ייצוגי הזהות נבנים במשותף על-ידי חברי הקבוצה והם תלויי זמן והקשר. תיאוריית הזהות החברתית ומודל ההתאמה התרבותית עוסקים באסטרטגיות שמהגרים, כקבוצת מיעוט, נוטים לאמץ במפגשם עם קבוצת הרוב הקולטת. על סמך המודל המשולב, השערת המחקר היתה שמבנה ייצוגי הזהות שיימצא בקרב העולים יהיה דומה למבנה הזהויות שמייחסים להם ילידי ישראל. מבנה זה, למרות שלא ישחזר את האסטרטגיות המקוריות של תיאוריית הזהות החברתית ושל מודל ההתאמה התרבותית, יאורגן לפי ממדי כוח וממדי מפגש
בין-תרבותי שהוצעו בשתי תיאוריות אלו. ממצאי המחקר, שהתקבלו ממדגם של 621 בני
 14-16 איששו השערה זו. הבדלים בין-קבוצתיים נותחו לפי ממדי כוח חברתי, מפגש בין-תרבותי וגורמים היסטוריים מקומיים.

(מתבגרים; עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; אתיופיה [ארץ מוצא]; זהות עצמית)

404

פלדמן, דינה; בן משה, אליהו:

אנשים עם מוגבלות בישראל, 2006

נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים, ירושלים 2007, 64 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.justice.gov.il (ראו: יחידות נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות).

נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות הוקמה באוגוסט 2000, מכוחו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998, והיא ממונה על יישומו. חוק זה מעגן את זכותם של אנשים עם מוגבלות לשוויון ולא רק לחסד בכל תחומי החיים. מטרתו של דו"ח זה היא לספק מידע על מצבם, צורכיהם ואתגריהם של אנשים עם מוגבלות. הדו"ח מורכב מתשעה פרקים, כדלקמן: הקדמה; רקע – חוק השוויון, הגדרה, שכיחות וסוגי מוגבלות; מוגבלות ומאפייני אוכלוסייה נבחרים; ילדים עם מוגבלות; אנשים עם מוגבלות בגיל העבודה; אנשים עם מוגבלות בגיל הזיקנה; מענים ממשלתיים לצרכים של אנשים עם מוגבלות; סיכום ומסקנות. בין הממצאים: כיום, אנשים עם מוגבלות מהווים כ-24% מהאוכלוסייה בישראל; בגיל 65+ שיעור האנשים עם מוגבלות מגיע ליותר מ-55%; כ-19% מהישראלים מטפלים בבן משפחה עם מוגבלות; שיעורי המוגבלות גבוהים יותר בקרב נשים לעומת גברים, בקרב ערבים לעומת יהודים ובקרב עולים חדשים לעומת ישראלים וותיקים; בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אנשים עם מוגבלות הם בעלי השכלה נמוכה יותר, הכנסה נמוכה יותר וגרים בתנאי דיור נחותים יותר. מקור הנתונים העיקרי לפרסום הוא הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2005.

(מוגבלויות; נכות; שוויון חברתי; מיצב חברתי-כלכלי; תעסוקה; תנאי מחייה; תנאי עבודה; ביטחון סוציאלי; פעילויות פנאי; תמיכה משפחתית; למידה; התנהגות חברתית; קצבאות; שיקום; טיפול מוסדי; דיור מוגן; בריאות הנפש; מרכזי יום; מחלות כרוניות; אשפוז)

405

סכלקנס, יונה; אופיר, משה:

השפעת קצבאות הילדים והנישואין על הילודה

החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2006, 76 עמ'.

רמת הפריון בישראל וברוב המדינות המערביות נמצאת במגמת ירידה כבר שנים רבות (בישראל, רמת הפריון החלה לרדת, למעשה, כבר מקום המדינה). כמו כן, גיל הנישואין נמצא במגמת עלייה. עם זאת, להבדיל מרוב המדינות המערביות, רמת הפריון בישראל נמצאת עדיין מעל רמת התחלופה הדרושה לכך שללא הגירה גודל האוכלוסייה לא יירד בטווח הארוך. בפרסום הנוכחי מוצגים ממצאי מחקר להסבר הירידה המתמשכת ברמת הפריון בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל, ולבחינת השפעתה של מדיניות האוכלוסין על רמת הפריון. יש שתי דרכים שבאמצעותן אפשר להוריד את רמת הפריון: תכנון משפחה ודחיית גיל הנישואין. לפיכך, המחקר מחולק לשני חלקים: בחלק הראשון נדונה השפעת קצבאות הילדים על הילודה, ובחלק השני נדונים הגורמים לירידה בשיעור הנישואין ולעלייה בגיל הנישואין. המחקר אינו עוסק באוכלוסייה הערבית בישראל משתי סיבות עיקריות: לא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין שינויים בגובה קצבאות הילדים לרמת הפריון בקרב אוכלוסייה זו; הגורמים לירידה בפריון באוכלוסייה הערבית שונים במהותם מהגורמים באוכלוסייה היהודית. פרסום נפרד יוקדש לאוכלוסייה הערבית.

(פריון [ילודה]; נישואין; משפחה; קצבאות ילדים; מיצב חברתי-כלכלי)

ראו גם:

¨        

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2006 (פריט מס' 394)

¨       

הסקר החברתי: תל-אביב-יפו – נתוני 2005 (395)

¨       

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2007 (396)

¨       

כוח-אדם במקצועות הבריאות, 2006 (411)

¨        

הפסקות הריון על-פי חוק: 1990-2006 (412)

¨        

הרופא בקהילה: מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ומקצועיים (417)

¨        

חברות בקופת חולים, 2005-2006 (420)

¨        

סקר דעת קהל בקיבוצים בשנת 2007 והצגת השינויים בעמדות לאורך 17 שנים (444)

¨        

בין לימוד תורה לפרנסה: חברת לומדים ומתפרנסים בלונדון (453)

¨        

הערכה של תכניות למניעת שימוש בסמים בשבע ערים: דו"ח הערכה מסכם (456)

¨       

דין וחשבון כלכלי על החקלאות והכפר, 2006: עיקר הממצאים (472)

¨       

הועדה הבין-משרדית לגיבוש תכנית סיוע לבני העדה האתיופית: דו"ח ועדת המשנה לשילוב צעירים בני העדה האתיופית בשוק העבודה (526)

¨       

Do High-Skill Immigrants Raise Productivity? Evidence from Israeli Manufacturing Firms, 1990-1999 (527)

¨       

המוסד לביטוח לאומי - סקירה שנתית, 2006 (543)

¨       

מקבלי קצבות ילדים, 2006 (545)

¨       

הרפורמה בקליטת העלייה: מקליטה מוסדית לקליטה ישירה בקהילה (554)

¨       

מענק לימודים למשפחות חד-הוריות ומשפחות נוספות (561)

¨       

סקר בנושא תיירות בקרב האוכלוסייה המבוגרת (65+) (580)

 

ג. בינוי ודיור

פרסומים

406

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית, אפריל-יוני 2007

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 16, ירושלים 2007, (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

"סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית" הוא סקר שוטף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנועד לספק תמונת-מצב עדכנית של שוק הדירות החדשות למכירה בבנייה פרטית (לא כולל בנייה עצמית, בנייה להשכרה, בנייה בשיטת "בנה ביתך" ובנייה באמצעות עמותות), ובכך לסייע בקבלת החלטות בנוגע לתכנון מדיניות הבינוי בישראל ולמעקב אחר ההתפתחויות בענף. עיקרו של הסקר הוא מעקב שוטף אחר מכירת הדירות ומלאי הדירות למכירה בסוף כל חודש ורבעון, תוך התייחסות למגמות ולשינויים שחלו בנתוני המכירות ובמלאי - הן בסיכום כללי והן לפי מאפיינים שונים: פריסה גיאוגרפית, ותק הדירות בשוק, גודל הדירות ועוד. הפרסום כולל 16 לוחות, שבהם מובא מידע על דירות חדשות שנמכרו ועל דירות חדשות העומדות למכירה לפי מחוז ואזור וכן בשטחי 40 עיריות נבחרות, לפי מספר הדירות בבניין, מספר החדרים בדירה ו-ותק הדירה בשוק.

(בנייה; דיור; שוק הדירות)

407

מינהל מקרקעי ישראל: דין וחשבון על פעולות המינהל לשנת התקציב 2006, מס' 46

מינהל מקרקעי ישראל, ירושלים 2007, 176 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המינהל: www.mmi.gov.il.

מינהל מקרקעי ישראל אחראי לניהול קרקעות המדינה. תחומי פעילותו העיקריים של המינהל הם: ניהול מלאי המקרקעין שבאחריות המינהל; פיקוח על שימושי קרקע שונים; טיפול בחוכרים ובמשתכנים; יצירת עתודות קרקע בבעלות ציבורית למטרות לאומיות; שיווק קרקעות והקצאתן לייעודים שונים. הדו"ח מורכב משישה פרקים, כדלקמן: מדיניות המקרקעין; תכנון המקרקעין; שיווק מקרקעין; הטיפול בחוכרים (פעילות אגף חוכרים, האגף החקלאי, מינהלת הבדואים, המחלקה המשפטית ופניות הציבור); ניהול מקרקעין (פעילות אגף רכישות, בעלות ורישום, שמאות מקרקעין, מיפוי ומדידות ושמירה על הקרקע); ארגון ומינהל (פעילות אגף המידע, מינהל ומשאבי אנוש, ביקורת פנים וחשבות המינהל). בדו"ח משולבים תרשימים ולוחות סטטיסטיים בנושאים השונים.

(קרקעות; שימושי קרקע; תקציבים; הקצאת משאבים; בנייה; תשתית; פסולת; איכות הסביבה; כוח-אדם; פיקוח; אכיפת חוק)

 


ראו גם:

¨       

הסקר החברתי: תל-אביב-יפו – נתוני 2005 (פריט מס' 395)

¨       

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2007 (396)

¨        

מיהו עירוני? בחינת ההגדרה של יישוב עירוני ויצירת מודל לאפיון יישובים (398)

¨        

שנתון העולים בישראל, 2006 (400)

¨        

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית, אפריל-יוני 2007 (406)

¨        

מינהל מקרקעי ישראל: דין וחשבון על פעולות המינהל לשנת התקציב 2006, מס' 46 (407)

¨        

סקר החברות והעסקים: הרביע השני של 2007 (479)

¨        

מינהל הכנסות המדינה: דו"ח שנתי 2006, מס' 55 (496)

¨        

דין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2006 – דו"ח מס' 46 (497)

¨        

מערכת הבנקאות בישראל - סקירה שנתית, 2006 (499)

¨        

הפרטת השיכון הציבורי: המשכיות או שינוי במדיניות הדיור (551)

¨        

"מידע חודשי", משרד הבינוי והשיכון - גיליונות יולי ואוקטובר 2007 (627 ו-628)

 

ד. בריאות

פרסומים

408

דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל, 2006-2007

המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מס' 308, תל-השומר 2007, 82 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראה: יחידות מרכז לאומי לבקרת מחלות).

דו"ח שנתי זה הוא השישי בסדרת דו"חות המוגשים לכנסת לפי "חוק חובת דיווח בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק", התשס"א-2000. הדו"ח מורכב משבעה פרקים: דפוסי העישון בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל; עישון בקרב בני נוער בישראל; מצב העישון בצה"ל; פעילות משרד הבריאות וגופים אחרים למניעת עישון; חקיקה בנושא הגבלת עישון בישראל; אכיפה להגבלת עישון בישראל; נספחים – סקירה בנושא תוצאי בריאות שאינם סרטן, הנקשרים לחשיפה לעישון סביל; מדיניות של סביבה ללא עישון (Smoke-Free Policies); שיטות לאומדן תמותה המיוחסת לעישון. בין הממצאים: מ-1980 עד 2004 ירד שיעור המעשנים בקרב הגברים היהודים מ-45% ל-30.3% ובקרב הנשים היהודיות מ-30% ל-21.3%; בקרב הגברים הערבים נרשמה בין 1996 ל-2004 ירידה מ-50% ל-41.2% ובקרב הנשים הערביות מ-12% ל-8%; באוכלוסייה היהודית הסיכון להיות מעשן נמצא גבוה פי 1.6 בקרב לא-נשואים לעומת נשואים וגבוה פי 3.1 בקרב חילונים/מסורתיים לעומת דתיים/חרדים; שיעור העישון של חיילים בצה"ל ב-2006 נאמד ב-31.6% בקרב המתגייסים וב-41.6% בקרב המשתחררים (28.9% בקרב המתגייסות ו-38.5% בקרב המשתחררות); נרשמה עלייה במספר הרשויות המקומיות האוכפות את חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים.

(עישון; מתבגרים; חיילים; אכיפת חוק)

409

ברחנא, מיכה:

מיפוי היארעות המחלות הממאירות בישראל בחלוקה גיאוגרפית לנפות, נתוני 2001-2005

רישום הסרטן הלאומי, משרד הבריאות, ירושלים 2007, 183 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראו: נתונים סטטיסטיים סרטן).

בפרסום זה מתוארים הבדלים בתחלואה בסרטן לפי נפות, בכלל האתרים ובאתרים נבחרים בישראל ב-2001-2005. כמו כן, מובאים בפרסום נתונים על שיעורי המעשנים בנפות השונות ובערים המרכזיות, כפי שנמצאו בסקרי המרכז הלאומי לבקרת מחלות. לגבי כל נפה מוצגים נתונים כלליים על אודות התושבים והחולים בנפה וחלוקה של המחלות המרכזיות ושיעורים מתוקננים לגיל בכל האתרים ובאתרים נבחרים. כן מוצג יחס השיעורים המתוקנן לגיל (SIR), אשר מציין בכמה אחוזים עולה או יורדת התחלואה הנצפית בסרטן באותו אזור לעומת זו הצפויה על-פי הנתונים הכלליים בישראל, בתִּקְנוּן לגיל, וגבולות רווח הסמך בחלוקה זו. הפרסום כולל גם שיעורים סגוליים לגיל של קבוצות הגיל 0-19, 55-64, 65-74 ו-75+, נתונים ותרשימים על יחס השיעורים המתוקנן לגיל משנת 1997 ואילך וכן יחס השיעורים המתוקנן לגיל לפי מקום הלידה. בין הממצאים: תחלואה גבוהה מהצפוי נמצאה בנפת חיפה, במחוז תל-אביב ובנפת באר-שבע; תחלואה נמוכה מהצפוי נמצאה בנפות חדרה, השרון (נתניה), פתח-תקווה, רמלה, רחובות ואשקלון.

(סרטן; עישון; אפידמיולוגיה; אזורים גיאוגרפיים; מוצא עדתי)

410

ברי, אבי; מצקין, חיים; ליפשיץ, אירנה; ברחנא, מיכה:

אפיון התחלואה ושינויים במגמות ההיארעות בסרטן האשך בישראל בין השנים 1992-2002

"הרפואה", 146: ז' (יולי 2007), עמ' 515-519 (עברית, סיכום באנגלית).

סרטן האשך הוא מחלה ממארת השכיחה בגילים 15-35 שנה. בשנים האחרונות יש עדות לעלייה בשכיחות סרטן זה במדינות שונות. במחקר הנוכחי נבדקו הנתונים לגבי ישראל, בשנים 1992-2002, על-פי מאגר המידע של רישום הסרטן הלאומי שבמשרד הבריאות. כן הושלמו פרטים מבתי-החולים וממעבדות פרטיות. בוצע ניתוח לפי דת, גיל, ארץ לידה, מקום מגורים, היסטולוגיה, שינויי תחלואה לאורך שנים וגורמי סיכון. בין הממצאים: בתקופה הנחקרת אובחנו 983 חולים חדשים של סרטן האשך; בקרב יהודים שיעור התחלואה המתוקנן לגיל קפץ מ-2.16 חולים חדשים ל-100,000 תושבים ב-1992 ל-4.23/100,000 ב-2002; בקרב ערביי ישראל עלה השיעור מ-0.2/100,000 ל-1.89/100,000; ילידי אסיה ואפריקה לקו במחלה יותר מאשר ילידי יבשות אחרות; העלייה בשיעורי התחלואה לפי אזור המגורים היתה החדה ביותר בצפון הנגב (באר-שבע וסביבתה); גיל אבחון המחלה היה ב-1992 בדרך כלל 30-34 שנה, ואילו ב-2002 גיל האבחון הממוצע היה 25-29 שנה; בבדיקת ההתפלגות ההיסטולוגית נמצא כי הגורם העיקרי לעלייה של 86.2% בשיעור התחלואה הוא Germ cell tumor. ממצאי המחקר דומים לאלה שהתקבלו ברבות ממדינות אירופה וצפון אמריקה.

(סרטן; גברים; אפידמיולוגיה; אזורים גיאוגרפיים; מוצא עדתי; גורמי סיכון)

411

כוח-אדם במקצועות הבריאות, 2006

שירותי מידע ומחשוב, בשיתוף האגף למקצועות רפואיים ומינהל הסיעוד, משרד הבריאות, ירושלים 2007, 164 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות אגף מידע ומחשוב, תחום מידע).

בפרסום זה מובא מידע מעודכן לסוף 2006 על כוח-האדם במקצועות הבריאות המוכרים בישראל, לפי החלוקה הבאה: רופאים, רופאי שיניים, רוקחים, אחיות מוסמכות, אחיות מעשיות, בעלי מקצועות עזר רפואיים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. מוצגים הן מספרים מוחלטים והן התפלגויות של בעלי המקצועות לפי גיל, מין, יבשת לידה, שנת עלייה, מקום לימוד, מומחים, סוגי מומחיות, שיעורים ל-1,000 תושבים ועוד. לבסוף, מוצגות השוואות בין-לאומיות על שיעורי כוח-האדם הרפואי בארצות שונות. הנתונים שבפרסום מבוססים על מאגר בעלי מקצועות רפואיים ועזר רפואיים, המנוהל באגף למקצועות רפואיים, על מאגר מקצועות סיעוד, המנוהל במינהל הסיעוד, על נתוני תעסוקה מסקר כוח-אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי המועסקים במקצועות הבריאות ובשירותי הבריאות (נתוני 2005) ועל דיווחי קופות החולים, מוסדות האשפוז והיחידות בקהילה לשירות הארצי לעבודה סוציאלית שבמשרד הבריאות לגבי עובדים סוציאליים המועסקים בשירותי הבריאות (נתוני 2004).

(כוח-אדם רפואי; רופאים; רוקחים; אחים; פסיכולוגים; רפואת שיניים; סיעוד; ריפוי בעיסוק; עובדים סוציאליים)

412

הפסקות הריון על-פי חוק: 1990-2006

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2007, 37 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראו: יחידות אגף מידע ומחשוב, תחום מידע).

פרסום זה בא בהמשך לסדרת פרסומים של משרד הבריאות בנושא הפסקות הריון המתבצעות באישור הוועדות להפסקת הריון, הפועלות בהרשאת המשרד. הפרסום כולל את הנושאים הבאים: מגמות בפעילות הוועדות להפסקת הריון, 1990-2006 - בהתאם לדיווח החודשי למשרד הבריאות על מספר הפניות לוועדות, מספר אישורי הוועדות ומספר הפסקות ההריון בפועל לפי סעיפי החוק; הפסקות הריון לפי שבוע ההריון; הפסקות הריון מאוחרות (לאחר השבוע ה-23 להריון); הפסקות הריון באמצעות מיפג'ין (עד השבוע ה-7 להריון, כולל); פעילות הוועדות לפי בעלות המוסד; אישורי הוועדות להפסקת הריון לפי גיל האישה, 1994-2004; השוואות בין-לאומיות. בנספח לפרסום מוצגת רשימת הוועדות להפסקת הריון ב-2006. על פרסום הלמ"ס בנושא "תכונות דמוגרפיות וחברתיות של הפונות לוועדות להפסקת הריון בישראל, 1997", ראו חוברת 125, פריט 006.

(הריון; הפלות)

413

בריאות הנפש בישראל - שנתון סטטיסטי, 2006

המחלקה למידע ולהערכה, שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות, ירושלים 2006, 92 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראה: יחידות שירותי בריאות הנפש שנתונים סטטיסטיים).

שנתון בריאות הנפש מורכב השנה מתשעה פרקים, לפי הפירוט הבא: 1) טיפול אמבולטורי פסיכיאטרי; 2) שיקום פסיכיאטרי בקהילה; 3) אשפוז פסיכיאטרי מיטות אשפוז וימי אשפוז, קבלות ומתקבלים, מאושפזים, שחרורים, פטירות והתאבדויות 4) פסיכיאטריה משפטית; 5) פסיכיאטריה של ילדים ונוער; 6) פסיכיאטריה של הזִקְנָה; 7) התמכרויות; 8) תקציב בריאות הנפש; 9) רשימת אתרים באינטרנט העוסקים בבריאות הנפש. בראש כל פרק מובא תיאור מקיף ועדכני של המצב בשטח ושל הפעילות המתרחשת בתחום. כל פרק נכתב בשיתוף עם מומחים באותו תחום. בחלק מן הלוחות מובאים נתונים רב-שנתיים, כדי לאפשר מעקב אחרי מגמות לאורך זמן, ובחלק אחר מוצגים נתונים המתייחסים לשנה הנתונה (2005).

(בריאות הנפש; בתי-חולים פסיכיאטריים; מרפאות פסיכיאטריות; טיפול בקהילה; שיקום; אשפוז פסיכיאטרי; אשפוז כפוי; גמילה מסמים; תקציבים)

414

אלישע, דוד; גרינשפן, אלכסנדר:

הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש: כיצד ניתן להגדיל את הסיכויים ולצמצם את הסיכונים?

"הרפואה", 146: ד' (אפריל 2007), עמ' 291-296 (עברית, סיכום באנגלית).

הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש נמצאת בדיון מ-1990, עם פורסם דו"ח ועדת נתניהו שכלל המלצות להעברת האחריות הביטוחית על שירותי בריאות הנפש לקופות החולים. עם התקדמות הרפורמה, הובעו חששות לפגיעה בזמינות, בנגישות ובאיכות של השירותים. עיקר האיום מיוחס למערכות הטיפול המבוקר בבריאות הנפש, שאמורות להיות מופעלות על-ידי הקופות המבטחות כחלק ממאמציהן לעמוד ביעדי עלות ורווח. במאמר זה נסקרים מחקרי הערכה עדכניים בתחום הטיפול המבוקר בבריאות הנפש שנעשו בארצות-הברית. המחקרים עסקו בעיקר בסוגיות הנוגעות לטיפול האמבולטורי ללוקים במחלת נפש ולפסיכותרפיה במרפאה. ממחקרים אלה עולה, כי המפתח להצלחת מערכות של טיפול מבוקר הוא הפעלת אסטרטגיה היוצרת זיקה הדדית בין הניהול הכלכלי לבין הניהול המקצועי והחותרת לחולל שינויים בשיטות המימון ובתמריצי ספקים, בארגון השירותים ובהערכתם ובאופן שבו אנשי המקצוע קובעים הנחיות קליניות. בסוף המאמר נדונות השלכות הממצאים לגבי ישראל.

(בריאות הנפש; רפורמה; קופות חולים; איכות הטיפול; מימון)

415

שטרוך, נעמי; שרשבסקי, יחיאל; בידני-אורבך, אילנה ואחרים:

סטיגמה בתחום בריאות הנפש: עמדות, התנסויות והתמודדויות של הורים לאנשים המתמודדים עם מחלה פסיכיאטרית

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 468 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2007, 63 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

הסטיגמה כלפי הלוקים במחלה פסיכיאטרית, כלפי המתמודדים עמה וכלפי בני משפחותיהם של החולים מעצימה את הנטל שהם חוֹוים בעקבות הטיפול בקרוב החולה. במחקר זה נבדקו חוויותיהם של הורים לחולים במחלה פסיכיאטרית, תופעת הסטיגמה כלפי משפחות החולים, אופני התבטאותה ואופני ההתמודדות עמה, נקודות מטרידות במיוחד עבור בני המשפחות ותכנון דרכי התערבות אפשריות. במחקר השתתפו 52 הורים, שרואיינו בטלפון ביוני-אוגוסט 2003. בין הממצאים: כ-2/3 מההורים דיווחו כי היחס כלפיהם הוא רגיל, גם כאשר ידוע לאנשים שיש להם בן או בת המתמודדים עם מחלה פסיכיאטרית, כ-1/5 דיווחו על התרחקות של שכנים וכ-1/4 דיווחו על התרחקות של אנשים שהיו קרובים להם בעבר; כ-2/3 חשו בבדידות ובמחסור באנשים שיכלו לשתף אותם בקשייהם; דרכי ההתמודדות עם הסטיגמה כללו הסתרה, חינוך (ניסיון ללמד אחרים על טיפול נפשי ועל בעיות נפשיות, או התקוממות נגד ביטויים גלויים של סטיגמה) והימנעות (התרחקות ממצבים או מאנשים שמהם החשש לסטיגמה גבוה הוא והעדפת חברתם של אלה שההסתברות שיעשו זאת נמוכה)

(בריאות הנפש; עמדות כלפי חולי נפש; התמודדות; הורים; תיוג)

416

Lev-Tzion, Raffi; Friedman, Tal; Gazala, Eliyahu et al:

Asthma and Psychiatric Disorders in Male Army Recruits and Soldiers

“IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 9: 5 (May 2007), pp. 361-364. The article appears also on the Journal’s website: www.ima.org.il/imaj.

במחקרים שונים נמצא כי קיים קשר בין קצרת לבין הפרעות נפשיות. ברוב המחקרים נמצאה עלייה בשיעורי קצרת בקרב חולים פסיכיאטריים הסובלים מחרדה או מתסמונת פוסט-טראומטית, ובמחקרים מעטים נמצאה עדות לעלייה של הפרעות נפשיות בקרב חולי קצרת. מטרתו של המחקר הנוכחי היתה לבחון בקרב אוכלוסייה גדולה, מתגייסים וחיילים בצה"ל, האם יש קשר בין קצרת להפרעות נפשיות. המחקר כלל קרוב ל-200,000 איש, אשר נבדקו על-ידי רופאים בצה"ל, כולל פסיכיאטרים. נבדקה השכיחות של הפרעות נפשיות בקרב מתגייסים וחיילים חולי קצרת וכאלה שאינם חולי קצרת. שיעור הלוקים בקצרת עכשיוית היה 7.8% ושיעור הלוקים בקצרת כרונית היה 9.8%. שיעור הלוקים בהפרעות נפשיות היה 13.4%. הלוקים בקצרת עכשיוית נמצאו בהסתברות גבוהה יותר ללקות בהפרעה נפשית כלשהי, בעיקר הפרעות חרדה, מצבי-רוח, הסתגלות ומופנמות.

(קצרת; הפרעות נפשיות; חרדה; הסתגלות; חיילים)

417

שמש, ענת; סמטניקוב, אמה; דור, מיכאל ואחרים:

הרופא בקהילה: מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ומקצועיים

האגף לכלכלת בריאות, משרד הבריאות, ירושלים 2007, 70 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראו: יחידות האגף לכלכלה וביטוח בריאות פרסומים נבחרים).

בפרסום זה מוצגים נתונים על אודות כל הרופאים העובדים במרפאות של קופות החולים. אוכלוסיית המחקר כללה את כל הרופאים הראשוניים והלא-ראשוניים שעבדו בקהילה במרפאות קהילתיות של ארבע קופות החולים בסוף 2003. העבודה מהווה המשך והרחבה של פרסום קודם (ראו חוברת 119, פריט 427). מטרותיה העיקריות של העבודה היו: בניית פרופיל סוציו-דמוגרפי, השכלתי ותעסוקתי של הרופאים בקהילה המועסקים על-ידי קופות החולים; בחינת ההבדלים בשיעור הרופאים ביחס לאוכלוסייה המבוטחת באזורים שונים ובקרב קבוצות אוכלוסייה שונות; אמידת הפרשי הזמן בין קבלת התואר ברפואה לבין קבלת רישיון לעסוק ברפואה בישראל ובין קבלת הרישיון לבין קבלת תעודת מומחה ועוד. הנתונים לעבודה התקבלו מרשימות רופאים המועסקים במרפאות של קופות החולים בקהילה ומקובץ רופאים של משרד הבריאות.

(רופאים; רופאים ראשוניים; רופאי משפחה; קופות חולים; מרפאות)

418

גולדווג, רחל; רוזן, ברוך:

היענות מערכת הבריאות: ממצאים מתוך החלק הישראלי של סקר הבריאות העולמי

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 496 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2007, 62 עמ' (אנגלית, סיכום בעברית). תמצית המחקר בעברית מופיעה באתר האינטרנט של המכון: http://brookdalke.pionet.com..

היענות (התנסות המטופלים במערכת הבריאות, תוך התמקדות בהיבטים בין-אישיים של הטיפול – מתן כבוד, פרטיות, חיסיון יחסי רופא-חולה, זמן המתנה, ביקורי קרובים וכו') היא גישה חדשה שפותחה על-ידי ארגון הבריאות העולמי כאחד הממדים המרכזיים לביצועים ולמטרות של מערכות בריאות. בדו"ח זה מתוארים ממצאי החלק הישראלי של סקר ארגון הבריאות העולמי בנושא היענות שנעשה ב-2003. המטרות היו: אמידת רמת היענותה של מערכת הבריאות בישראל לכלל האוכלוסייה; השוואת רמת ההיענות לפי תת-קבוצות באוכלוסייה  ועוד. במסגרת הסקר נערכו ראיונות בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, שכלל 1,236 איש. בין הממצאים: 48% דירגו את הטיפול שקיבלו בבית החולים כ"טוב מאוד" ו-31% כ"טוב"; במרפאות דירגו 54% את הטיפול כ"טוב מאוד" ו-28% כ"טוב"; רמת שביעות הרצון בקרב ערבים היתה גבוהה יותר מאשר בקרב יהודים; דירוגי ההיענות בישראל נמצאו דומים לדירוגים שהתקבלו ב-14 מדינות באירופה.

(שירותי בריאות; איכות הטיפול; שביעות רצון מטיפול; בתי-חולים; קופות חולים)

419

רוזן, ברוך; אלרועי, אירית; ניראל, נורית:

ממצאים עיקריים מסקר אמהות ארצי בנושא שירותי מניעה לילדים במסגרת "טיפת חלב"

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 497 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2007, 43 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdalke.pionet.com..

ב-2004 החליטה הממשלה לערוך ניסוי, להעברת האחריות להספקת שירותי טיפת חלב ביישובים נבחרים לידי קופות החולים. מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל ביצע הערכה של הניסוי, ובמסגרתה נעשה ב-2006 סקר אמהות ארצי, שנועד לבחון היבטים שונים של השירות כפי שנתפסו בעיניהן, לבחון הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה ובין ספקים ולבדוק האם היישובים שנבחרו לניסוי היוו בסיס טוב להשוואה וללמידה. נושאי הסקר העיקריים היו: קבלת חיסונים, בדיקות התפתחות, תדירות ביקורים, זמן המתנה, ייעוץ, יחס האחיות והרופאים, שביעות רצון ועוד. בדו"ח מפורטים הממצאים לגבי כל אחד מהנושאים הללו ברמה ארצית וכן בחתכים לפי רמת הכנסה, קבוצת אוכלוסייה וספק השירותים. בשלבים הבאים של המחקר ייאספו נתונים בנושאים אחרים, כגון כוח-האדם בתחנות טיפת חלב, הפעילות הקהילתית וטיב מערכות המידע.

(שירותי בריאות; תחנה לבריאות המשפחה; קופות חולים; הספקת שירותים; שביעות רצון)

420

בנדלק, ז'ק:

חברות בקופת חולים, 2005-2006

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 209 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2007, 112 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מפורטים על חברי קופות החולים. הנתונים כוללים את התפלגות המבוטחים לפי משתנים דמוגרפיים וכלכליים ולפי יישובים, מועצות אזוריות, מחוזות ונפות. הנתונים מתבססים על קובץ הבריאות, של המוסד לביטוח לאומי, המשמש מקור הרישום הבלבדי על סך תושבי ישראל החברים בקופות החולים. בין היתר, אפשר ללמוד מן הדו"ח על שינויים שחלו בנושאים של מעבר בין קופות החולים, מספר המבוטחים בקבוצות הגיל השונות, ביטוח בני זוג בקופות חולים שונות, חברות בקופות לפי גובה ההכנסה, חלקן של קופות החולים בכספי ביטוח הבריאות ועוד. בסוף 2006 התפלגות המבוטחים בין הקופות היתה כדלקמן: 53.6% ב"שירותי בריאות כללית", 24.2% ב"מכבי", 12.5% ב"מאוחדת" ו-9.7% ב"לאומית".
 כ-262,000 מבוטחים חדשים נרשמו לקופות החולים ב-2006, כ-51% מהם ל"שירותי בריאות כללית". כ-91,000 מבוטחים החליפו קופה בשנה זו. מבוטחי "מכבי" ו"מאוחדת" הם בעלי הכנסה גבוהה יותר, בממוצע, ממבוטחי "כללית" ו"לאומית".

(קופות-חולים; ביטוח בריאות ממלכתי)

421

אבני, שלומית:

צדק, שוויון ועזרה הדדית – אתגרים במערכת הבריאות הציבורית בישראל

מרכז אדוה לחקר החברה בישראל ועמותת "רופאים לזכויות אדם", תל-אביב 2007, 64 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של העמותה: www.phr.org.il.

למרות הישגיו הרבים של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, פערים בבריאות ממשיכים להתקיים בישראל ובמקרים מסוימים אף להעמיק. פערים אלה נובעים בחלקם מפערים ברמות ההכנסה וההשכלה של התושבים, וחלקם נובעים מחקיקה ותקנות שפגעו בנגישות לשירותי הבריאות, באופן ארגון מערכת הבריאות וכו'. בדו"ח זה, נדונים היבטים של הזכות לבריאות בישראל, תוך התמקדות בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. הדו"ח כולל סקירת בעיות מובנות בחוק, המשליכות על הנגישות של אוכלוסיות שונות לשירותי הבריאות, מתוארים ההיבטים המרכיבים את הזכות לבריאות והמשפיעים עליה, ומתואר פרוייקט "זכויות בריאות" הפועל מאז 2002 לקידום הנגישות והשוויון בשירותי הבריאות בישראל. כן מובא ניתוח סטטיסטי של הפניות שהתקבלו וטופלו על-ידי נציגי הפרוייקט. בהמשך, מובאות דוגמאות להפרות של הזכות לבריאות, ולבסוף מובא סיכום, הכולל המלצות לשינוי מדיניות.

(ביטוח בריאות ממלכתי; חוקים; שירותי בריאות; זכויות אדם; פער חברתי; מימון; קופות חולים)

422

הפיקוח על בריכות שחייה בשנת 2006

המחלקה לבריאות הסביבה, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2007, 52 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות המחלקה לבריאות הסביבה).

ב-2006 פעלו בישראל כ-2,200 בריכות שחייה ציבוריות ב-1,014 אתרים, ובוצעו בהם כ-4,500 ביקורות תברואיות. הממצאים העיקריים הם שבכ-10% מהביקורות נמצא המצב התברואי "לקוי", בכ-38% "בינוני-סביר" ובכ-52% "תקין-טוב". הממצאים בהשוואה לשמונה השנים הקודמות. הדו"ח כולל גם את ממצאי הבדיקות הפיזיקו-כימיות והבדיקות הבקטריאליות (קוליפורמים, סטפילוקוקים ופסוידומונס), הנעשות בהתאם לדרישות החוק, ונמצא כי ב-2006 חל שיפור במצב הבקטריאלי לעומת השנים הקודמות. נוסף על הממצאים, לגבי כל מחוז מפורטים גם האירועים החריגים והפעולות שנקטו המחלקות לבריאות הסביבה בעקבותיהם. כן מדווח על הטיפול בתכניות לאישור רשיונות עסק.

(בריכות שחייה; בריאות הציבור; פיקוח)

423

הפלרת מי השתייה – 2006

המחלקה לבריאות הסביבה, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2007, 20 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות המחלקה לבריאות הסביבה).

בדו"ח זה מובאים נתונים על פעולות הפלרת מי השתייה בישראל ב-2006. בשנה זו היקף ההפלרה הארצי עלה בהשוואה לשנים הקודמות, וכעת מקבלים מים מופלרים כ-65% מתושבי המדינה. הנתונים מפורטים לפי מחוזות ונפות, והם כוללים את הפרטים הבאים: רשימת היישובים שבהם המים מופלרים, רשימת מתקני ההפלרה, פעולות מיוחדות שנעשו בשנה האחרונה, הפלרה בקידוחים על-ידי חברת "מקורות", אחוז התושבים המקבלים מים מופלרים בכל רשות מקומית, מספר בדיקות הפלואוריד במים שבוצעו לעומת מספר הבדיקות המתוכננות, יישובים שבהם המים מופלרים באופן חלקי, יישובים שבהם המים הם עם רמה טבעית גבוהה של פלואור, מצב מתקני ההפלרה והיישובים המושפעים מן המצב. כמו כן, מדווח על יישובים שבהם לא נעשתה הפלרה בניגוד לדרישות התקנות. ההערכה היא שבסוף 2007 יקבלו כ-70% מתושבי ישראל מים מופלרים.

(מים; פלואוריד; בריאות הציבור; פיקוח)

424

Farfel, Alon; Green, Manfred; Afek, Arnon et al:
Trends in Specific Morbidity Prevalence in Male Adolescents in Israel over a 50 Year Period and the Impact of Recent Immigration
IMAJ (Israel Medical Association Journal), 9: 3 (March 2007), pp. 149-152. The article appears also on the journal's website: www.ima.org.il/imaj

בעבודה זו נבחנו מגמות בתחלואה במחלות נפוצות במשך 50 שנה בקרב מתבגרים שעברו בדיקות רפואיות מקיפות טרם גיוסם לצה"ל. נבדקו השנתונים 1992-1994 ו-2003-2004 בהשוואה לשנתונים 1957-1961, 1977-1978 ו-1982-1984. בין הממצאים: שיעור הלוקים בקצרת (אסתמה) עלה מ-10.2 ל-1,000 נבדקים ב-1957-1961 ל-111.6 ל-1,000 ב-2003-2004; שיעור הלוקים בשחפת ירד וכעבור זמן עלה מ-0.6 ל-1,000 נבדקים ב-1982-1984 ל-2.4 ל-1,000 ב-2003-2004; שיעור הלוקים בסוכרת מסוג 1 עלה מ-0.2 ל-1,000 נבדקים ב-1957-1961 ל-0.8 ל-1,000 ב-1977-1978 וב-1982-1984 ול-0.9 ל-1,000 ב-2003-2004; שיעורי ההיארעות של מחלת הנפילה (אפילפסיה) ושל מחלות לב ירדו ב-20 השנים האחרונות – 1.7 ו-1.4 ל-1,000 נבדקים ב-1982-1984 לעומת 0.3 ו-0.4 ל-1,000 בהתאמה ב-2003-2004; נמצאו הבדלים בדפוסי התחלואה בין עולים חדשים לבין ישראלים צברים – שחפת נמצאה שכיחה יותר בקרב עולים, ואילו קצרת ודלקות אף נמצאו שכיחות יותר בקרב צברים.

(מחלות גופניות; מתבגרים; קצרת; סוכרת; שחפת; מחלות לב וכלי הדם; אפילפסיה)

425

במברגר, פיטר; גולן, מיה; בר-המבורגר, רחל:

הערכה של תכנית סיוע מבוססת על עזרה הדדית בין עמיתים במפעל ישראלי: דו"ח מסכם

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, ירושלים 2007, 31 עמ', בשיתוף עם הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, הטכניון. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

במחקר זה הוערכה יעילותה של תכנית התערבות לטיפול ומניעת שימוש בסמים ובאלכוהול במקום העבודה. במסגרת התכנית, הנקראת MAP (Member Assistance Program), מוקמת קבוצת מתנדבים מקרב עובדי הארגון אשר מציעים לעמיתיהם לעבודה סיוע בהתמודדות עם בעיותיהם, כדי לפתור אותה לפני שתחמיר ותפגע בתפוקת העובד, תביא לפיטוריו או תביא לפגיעה בעובדים אחרים (עקב התנהגות לא זהירה של העובד). התכנית הוקמה ב-2004 על-ידי מפעל לייצור מזון בצפון הארץ המונה כ-350 עובדים, רובם ממעמד חברתי-כלכלי נמוך. מחקר ההערכה של התכנית כלל בדיקת היקף השינוי בצריכת סמים ואלכוהול בקרב עובדי המפעל, תצפיות וראיונות. בין הממצאים: נצפתה מגמת שיפור בנושא מניעת שימוש בסמים (ירידה בנכונות לשימוש עתידי); לא נמצאה מגמה דומה בנושא שימוש באלכוהול; רוב הפניות עסקו במשתמשים שאינם עובדי המפעל אלא בבני משפחה של עובדים וחברים; לא בוצעו הפניות של הממונה לתכנית; הסיוע כלל בעיקר הפניה לעזרה מקצועית, אוזן קשבת ותמיכה רגשית.

(מניעת השימוש בסמים; מניעת השימוש באלכוהול; תכניות התערבות; ארגונים; מחקר הערכה)

426

80% בעד תקנות לפרסום פרטים רפואיים של מנהיג

"זמן הרפואה", מס 21 (יוני-יולי 2006), עמ' 40. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il.

בסקר ארצי שיזמה ההסתדרות הרפואית בישראל ושנעשה על-ידי מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באמצעות מכון ב' י' ולוסיל כהן לחקר דעת קהל שבאוניברסיטת תל-אביב, עלו הממצאים הבאים: 67% מהנשאלים מעוניינים שכלי התקשורת יפרסמו מידע על מצבם הבריאותי של מנהיגים; 80% סבורים כי יש לתקן תקנות ברורות בנוגע לפרסום פרטים רפואיים מהתיק הרפואי של המנהיג; 78% דיווחו כי נחשפו במידה רבה/רבה מאוד לסיקור התקשורתי של אשפוזו של ראש הממשלה, אריאל שרון, ו-70% ציינו כי הסיקור היה אמין/אמין מאוד (רק 51% תופסים את הסיקור התקשורתי באופן כללי כאמין); במצב תיאורטי של סתירה בין דיווחי כלי התקשורת לדיווחי הרופאים, ציינו 71% מהמרואיינים כי הם ייטו להאמין לרופאים; 42% סבורים כי במקרה של אשפוזו של מנהיג, המדווחים העיקריים לציבור על מצבו צריכים להיות רופאו האישי או הצוות המטפל.

(תקשורת המונים; חוקים; אשפוז; מנהיגים; ראש ממשלה; דעת קהל)

427

קרוננברג, יונה; הילדסהיימר, מינקה; טייטלבאום-סויד, ריקי ואחרים:

ניתוחים להשתלת שתל שבלול בילדים

"הרפואה", 146: ב' (פברואר 2007), עמ' 102-105 (עברית, סיכום באנגלית).

כ-10% מכלל האוכלוסייה מאובחנים עם ליקויי שמיעה בדרגות חומרה שונות, וכאחד עד שניים מכל אלף תינוקות נולדים חרשים. ניתוחי שתל שבלול החלו במחלקת אף-אוזן-גרון במרכז הרפואי על-שם שיבא ב-1990, כשנה לאחר שהחלה תכנית השתלת שתל השבלול. במאמר זה מדווח על הניסיון של המחלקה בניתוחם ובשיקומם של 286 ילדים שנותחו בשנים 1990-2005. התוצאות השמיעתיות נבחנו באמצעות שאלונים להורים ומבחני שמיעה ייעודיים לילדים. נמצא, כי חל שיפור ניכר ביכולת השמיעה של הילדים, בעיקר אלה שנותחו בשנות חייהם הראשונות ואלה שהיה להם ניסיון קודם בהרכבת מכשיר שמיעה. הסיבוכים שתועדו היו מעטים וזהים לאלה המתוארים בספרות הרפואית. יש לציין, כי התדירות של כשל בשתל השבלול הלכה ופחתה עם השנים, הודות לטכנולוגיית ייצור השתל שהשתכללה מאוד.

(ניתוחים; ילדים; ליקויי שמיעה; חרשים)

428

לוינגר, אליה; גייר, אורנה; בלטינסקי, יובל; לוינגר, שמואל:

תפקוד דו-עיני ושביעות רצון המטופלים לאחר מונוויז'ן (monovision) שנוצר באמצעות לאסיק (Lasik   laser in situ keratomileusis)

"הרפואה", 145: ג' (מרס 2006), עמ' 186-190 (עברית, סיכום באנגלית).

פרסביופיה היא הפרעה בתשבורת המתבטאת בטשטוש ראיית עצמים קרובים. אפשר להתגבר על בעיה זו באמצעות שיטת המונוויז'ן (monovision), שבה מתוקנת הראייה בעין אחת לרחוק ובשנייה לקרוב. מטרתו של מחקר זה היתה להעריך את התפקוד בשתי העיניים ואת שביעות רצונם של המטופלים במונוויז'ן באמצעות שיטת הלאסיק בקרב מטופלים קצרי-רואי ורחקי-רואי הלוקים בפרסביופיה. במחקר נסקרו תיקיהם הרפואיים של 413 מטופלים שעברו טיפול להסרת משקפיים בשיטת הלאסיק במכון "עיניים". נכללו במחקר רק מטופלים שגילם הוא מעל 39, שלא עברו ניתוח תשבורת בעבר ושמשך המעקב אחריהם היה יותר משלושה חודשים. מתוכם, נבחרו אלה שהתאימו להגדרת מונוויז'ן. שביעות רצונם של המטופלים נבדקה באמצעות שאלון. בין הממצאים: 89.5% מהמטופלים דיווחו כי הושגה המטרה העיקרית של הניתוח; 75% מהמטופלים שנותחו בעין אחת דיווחו על שיפור באיכות החיים מבחינת נהיגה ביום, לעומת 58% מהמטופלים שנותחו בשתי העיניים; מכלל המטופלים, 23.7% הרכיבו משקפי קריאה לאחר הניתוח; 14.9% מהמטופלים דיווחו על ירידה באיכות החיים מבחינת נהיגה בלילה, ו-17.5% דיווחו על ירידה באיכות החיים בזמן קריאה.

(ניתוחים; ליקויי ראייה; איכות חיים; שביעות רצון)

429

חבוט-וילנר, זהר; ויגננסקי-יפה, תמרה; פינק, אנדרו ואחרים:

השתלת קרנית כטיפול בדלקת קרנית זיהומית

"הרפואה", 145: ג' (מרס 2006), עמ' 194-198 (עברית, סיכום באנגלית).

השתלת קרנית טיפולית היא הטיפול היעיל היחיד בדלקת קרנית זיהומית שאינה מגיבה לטיפול בתרופות. במחקר זה נסקרו רטרוספקטיבית השתלות הקרנית שנעשו במכון העיניים במרכז הרפואי על שם שיבא, תל-השומר, בשנים 1990-2003. דלקת הקרנית הזיהומית אובחנה כחיידקית בקרב 44% מהחולים, ממקור זיהומי לא-מזוהה בקרב 39%, כפטרתית בקרב 11% ומאקנטמבה בקרב 6% מהחולים. מסקירת גורמי הסיכון בקרב החולים עם דלקת קרנית זיהומית שהגיעו להשתלה נמצא, כי ל-39% היו מחלות עיניים בעבר, 66% עברו ניתוחי עיניים קודמים, ל-28% היו מחלות כלליות, ובקרב 28% נמצאו גורמי סיכון אחרים. השתלת הקרנית צלחה בקרב החולים שהיתה להם דלקת קרנית חיידקית ובקרב אלה שמקור הדלקת אצלם היה מאקנטמבה, הן מבחינת שקיפות השתל והן מבחינת שיפור איכות הראייה. לעומת זאת, ההשתלה כשלה בקרב אלה שהיתה להם דלקת פטרתית או שהיא נבעה ממקור זיהומי לא-מזוהה.

(ניתוחים; ליקויי ראייה; השתלה; גורמי סיכון)

430

עימבר, טל; צפריר, אבי; הורביץ, אריה ואחרים:

טכנולוגיות הפריה מלאכותית: האם הן מעלות סיכון לעוברים פגועים?

"הרפואה", 145: ג' (מרס 2006), עמ' 223-228 (עברית, סיכום באנגלית).

באמצעות טכנולוגיות של הפריה חוץ-גופית, מצליחים זוגות רבים להשיג הריונות וצאצאים. בעבודה זו נחקרת השאלה, האם התערבות זו בטבע היא בטוחה והאם היא גורמת לעלייה בשכיחות של עוברים וילדים פגועים. בעבודה נסקרת הספרות המקצועית בנושא זה שפורסמה בשנים האחרונות, ונעשה ניסיון לאמוד את התוצאות של שימוש בטכנולוגיות מתקדמות (in-vitro fertilization and intracytoplasmic sperm injection) מהבחינות של שיעור המומים מלידה וההפרעות הכרומוזומיות והגנטיות. נמצא, כי ילדים שנהרו באמצעות טכנולוגיות הפריה מתקדמות הם בסיכון מוגבר למומים מלידה ולהפרעות כרומוזומיות בהשוואה לילדים שנהרו באופן טבעי. הסיכון בעיקרו נובע מגורמי סיכון הוריים, הקיימים בשכיחות רבה יותר בקרב זוגות הזקוקים לטכנולוגיות אלו כדי להרות. קיימת סבירות גבוהה לכך שהסיבות שהביאו לאי-פוריות הן אלו המעלות את הסיכון למומים ולהפרעות כרומוזומיות, בעוד שקשר ישיר לטכנולוגיה עצמה לא הוכח, אך אי אפשר לשלול בוודאות קשר כזה. הזרקת זרע תוך-ציטופלסמית נראית בטוחה עבור זוגות המעוניינים בהפריה חוץ-גופית.

(הפריה חוץ-גופית; הריון; עוברים; מומים מלידה; טכנולוגיה)

431

ברזלי, נטע:

הטיה עקב גיל בטיפול פיזיותרפי הניתן לזקנים

"גרונטולוגיה", ל"ד: 1 (2007), עמ' 13-23 (עברית, סיכום באנגלית).

העלייה במספר הקשישים באוכלוסייה והעלייה בשכיחותן של מחלות כרוניות בקרבם גורמות לכך שפיזיותרפיסטים מטפלים כיום במספר גדול יותר של קשישים מבעבר. מחקרים שנעשו בתחומי טיפול ושיקום שונים מעידים כי במקרים רבים קיימת הטיה עקב גיל (age bias), המתבטאת במתן טיפול אחר/לוקה בחסר ובהענקת יחס שונה לחולה זקן בהשוואה לחולה צעיר שיש לו אותה בעיה ואותם תסמינים. בישראל, לא נבדק עד כה נושא קיומה של הטיה עקב גיל בטיפול, למרות שחלקם של הקשישים בקרב המטופלים גדל בהתמדה. במאמר הנוכחי מוצגים ממצאים ממחקר שנבחנה בו הטיה עקב גיל בטיפול בזקנים ביחס לבעיה כרונית (פגיעה בברך) ולמקרה אקוטי (קטיעה מתחת לברך) בקרב 533 פיזיותרפיסטים בבתי-חולים ובמכונים בקהילה. לשם בדיקת קיומה של הטיה עקב גיל, הושוו יעדי הטיפול שהוצבו למטופל צעיר/זקן עם בעיה זהה אקוטית/כרונית. נמצא, כי היתה הטיה עקב גיל וכי לחולה הצעיר הוצבו יעדי טיפול שאפתניים יותר מאלה שהוצבו לחולה הזקן. שאיפות והצבת יעדי טיפול צנועים יותר בטיפול בחולה הזקן עלולות להביא לאי-מיצוי הפוטנציאל השיקומי.

(פיזיותרפיה; שיקום; שיטות טיפול; קשישים)

432

מלצר, יצחק; בנג'ויה, ניסים; קפלנסקי, יעקב:

השפעת הגיל על בקרת שיווי משקל בעמידה: מהמדע לקליניקה

"גרונטולוגיה", ל"ד: 1 (2007), עמ' 63-79 (עברית, סיכום באנגלית).

ליקויים בשיווי המשקל ובהליכה עלולים לגרום לנפילה, במיוחד בקרב זקנים. מטרותיו של מחקר זה היו כדלקמן: 1) לבדוק האם הירידה בבקרת שיווי המשקל היא הדרגתית או שהיא מתרחשת בנקודת זמן מסוימת במעגל החיים; 2) לבדוק את הקשר שבין מדדי שיווי המשקל לבין כוח השרירים בגפיים התחתונות; 3) לדרג את מצבי שיווי המשקל על-פי רמת הקושי ולתרגמם ליישומים קליניים. במחקר השתתפו 242 איש בני 20-95, ומתוכם היו 137 "קשישים בריאים" בני 65+. שיווי המשקל במצבי עמידה שונים נבדק במעבדה לביומכניקה שבמכללה האקדמית על-שם קיי, ובו-זמנית נבדקו כוח השרירים והפעילות החשמלית בגפיים התחתונות. נמצא, כי בקרב הקשישים הבריאים היתה עלייה בתנודת מרכז הלחצים בהשוואה לצעירים, בכל מצבי העמידה, אך ההבדל לא היה מובהק עד העשור השישי לחיים. הבדלים בשיווי המשקל בין גברים לנשים נמצאו רק בקבוצת הגיל 75+, שבה לנשים היתה יציבות טובה יותר. גבולות שיווי המשקל בקרב הנשים נמצאו נמוכים יותר לעומת הגברים, והקשר בין כוח השרירים בגפיים התחתונות לגבולות שיווי המשקל נמצא מובהק סטטיסטית. עוד נמצא, כי בעמידה נדרשת פעילות של מעט מאוד יחידות מוטוריות בשרירי הגפיים התחתונות, ובקרב הקשישים האסטרטגיה להפעלת היחידות המוטוריות היא שונה מזו של הצעירים.

(שיווי משקל; קשישים)

433

בראון, ריקי; נץ, יעל; היימן, שמואל ואחרים:

שיפור התפקוד של אוכלוסייה סיעודית קשה באמצעות אימון גופני קבוצתי בעמידה

"גרונטולוגיה", ל"ד: 1 (2007), עמ' 115-130 (עברית, סיכום באנגלית).

לאימון גופני יש חשיבות רבה בגיל הזיקנה, גם עבור אוכלוסייה קשישה מוגבלת מאוד. לכן, נבנתה תכנית התערבות מיוחדת על-ידי פיזיותרפיסטים ומורים לחינוך גופני עבור קשישים סיעודיים קשים. מטרתה של התכנית, המתוארת המאמר זה ושנבחנה בבית-האבות "בית באייר" בירושלים, היתה לשפר את כוח השרירים, הגמישות, הסבולת, שיווי המשקל והתפקוד הכללי של דיירים סיעודיים הרתוקים לכיסא גלגלים. עיקרה של התכנית הוא תרגול באמצעות עמידונים (המאפשרים יישור פסיבי של הברכיים וקיבוע של האגן והירכיים בתוך מסגרת בטוחה) במערך קבוצתי. התכנית כללה אימון גופני חמש פעמים בשבוע במשך 12 שבועות. נמצא, כי אצל המשתתפים חל שיפור משמעותי בכוח שרירי המיישרים של הגפיים התחתונות ושיפור תפקודי במעברים. כמו כן, נצפתה יכולת עמידה עצמאית, ובקרב מקצת מהדיירים חזרה היכולת ללכת באמצעות הליכון.

(קשישים; סיעוד; פעילות גופנית; תכניות התערבות)

434

סקר שביעות רצון במחלקה הגריאטרית במרכז הרפואי "זיו"

"דורות", מס' 98 (אפריל 2007), עמ' 18.

בתחילת 2004 החלה המחלקה הגריאטרית במרכז הרפואי "זיו" לטפל בחולים אקוטיים, במקום בחולים סיעודיים שיקומיים. עקב כך, חלה עלייה במספר האשפוזים ומשך האשפוז התקצר. בסקר שנעשה באחרונה בקרב מטופלי המחלקה הגריאטרית ובני משפחותיהם, נבדקה איכות הטיפול מנקודת מבטם. הסקר נעשה באמצעות שאלון אנונימי, אשר מולא ביום השחרור (כדי למנוע הטיה בתשובות). השאלון כלל שאלות בנוגע לשביעות הרצון מהתנאים הפנימיים במחלקה, מהרמה המקצועית של הצוות הרפואי ומהיחס האנושי במחלקה. על המשיבים היה לדרג כל נושא מ-1 (הגרוע ביותר) עד 5 (הטוב ביותר). הרמה המקצועית של הצוות זכתה לציון 4.5 בממוצע, היחס האישי זכה לציון 4.6 בממוצע, ותנאי האשפוז זכו לציון 4.2 בממוצע.

(קשישים; אשפוז; גריאטריה; איכות הטיפול; שביעות רצון)

435

מייס, תמר; סייג, רותי; שלמה, פאני ואחרים:

תמיכה לנשים חולות סרטן השד כמנוף להתמודדות

"הרפואה", 145: י"ב (דצמבר 2006), עמ' 908-911 (עברית, סיכום באנגלית).

סרטן השד הוא המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי בכלל, והוא מהווה כ-30% מכלל מחלות הסרטן בקרב נשים. חוויות של אובדן, ניתוחים וטיפולים ממושכים תובעים מהחולה מאמצי התמודדות גופנית ונפשית קשים. במחקר זה נבחן הקשר שבין מידת התמיכה שמקבלות חולות יהודיות, ערביות ועולות מחבר העמים מסביבתן הקרובה (בני זוגן, בני משפחתן, חברים והצוות המטפל בהן) לבין יכולתן להתמודד עם המחלה מבחינות גופניות ונפשיות. במחקר נכללו נשים שאושפזו בבית-החולים לגליל המערבי נהריה בינואר-מרס 2005, והוא נעשה באמצעות שאלון לדיווח עצמי שבו חמישים שאלות. בין הממצאים: נמצא קשר חלש אך מובהק סטטיסטית בין התמיכה שקיבלה האישה ממקורות התמיכה השונים לבין יכולת התמודדותה הנפשית עם המחלה (לא נמצא קשר בין מקורות התמיכה לבין יכולת ההתמודדות הגופנית); נשים יהודיות קיבלו תמיכה רבה יותר מאשר נשים ערביות; חולות שעלו מחבר העמים קיבלו תמיכה גדולה יותר מבני זוגן בהשוואה לנשים ילידות ישראל, יהודיות וערביות; ככלל נמצא, כי בני הזוג הם מקור התמיכה העיקרי, והצוות הטיפולי מהווה מקור תמיכה משמעותי יותר מאשר חברים.

(סרטן השד; התמודדות; תמיכה משפחתית; תמיכה חברתית)

436

גרמן, ליאוניד; שולט, עידו; בורנשטיין, יעקב ואחרים:

האם חלה עלייה בשכיחות הנשאות של סטרפטוקוק מקבוצה B בקרב הנשים ההרות בצפון ישראל?

"הרפואה", 145: י"ב (דצמבר 2006), עמ' 866-869 (עברית, סיכום באנגלית).

חיידק הסטרפטוקוק מקבוצה B (סק"ב) מאכלס את מערכת העיכול, המין והשתן בקרב נשים. שיעור נשאות החיידק בקרב נשים הרות מוערך בכ-20%. סק"ב ב-7 הימים הראשונים לחיים עלול להביא לתחלואה קשה ואף לתמותה. במחקר זה נבדקו 700 נשים הרות בבית-החולים לגליל המערבי נהריה. מנשים אלו נלקחו משטחים לסק"ב מהלדן ומהחלחולת. הנשים סווגו לשתי תת-קבוצות לפי גיל ההריון: בקבוצה אחת היו 414 נשים עם הריון בגיל 24-37 שבועות, ובקבוצה השנייה היו 286 נשים עם הריון בגיל של יותר מ-37 שבועות. בין הממצאים: עדות לחיידקים נמצאה בקרב 115 מהנשים (16.4%). מבין 700 הנשים, 342 היו יהודיות ובקרבן שיעור נשאות סק"ב היה 13.7%; 358 נשים היו ערביות ובקרבן שיעור הנשאות היה 19%; לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין תת-הקבוצות; בקבוצת סיכון גבוה נכללו 414 נשים עם הריון בגיל 24-37 שבועות (צירים מוקדמים, דלקת בדרכי השתן, בירור רעלת הריון וכו'), ובקבוצת סיכון נמוך נכללו 286 נשים שעברו 37 שבועות הריון ואושפזו לשם השראת לידה מסיבות שונות. מבין 414 הנשים שהיו בסיכון גבוה, 63 (15.2%) נמצאו נשאיות סק"ב, ומבין 286 הנשים שהיו בסיכון נמוך, נמצאו 52 (18.2%) נשאיות סק"ב. מתוצאות מחקר זה עולה, כי חלה עלייה בשיעור הנשאות בהשוואה לתוצאות שהתקבלו במחקרים קודמים.

(הריון; לידה; מחלות מערכת העיכול; חיידיקים)

437

פרח, ריימונד; חחיאשווילי, אבטנדיל; שורץ-סבירסקי, רויטל ואחרים:

משמעות רמת טרופונין T  בחולים המטופלים בהמודיאליזה כרונית

"הרפואה", 145: י"ב (דצמבר 2006), עמ' 875-878 (עברית, סיכום באנגלית).

טרופונינים T  ו-I ממוקמים בשריר הלב, המיוקרדיום. אחד היתרונות למדידת רמתם של הטרופונינים בדם הוא היכולת להעריך מצב של תעוקת בית חזה בלתי-יציבה (unstable angina). מטרתו של המחקר המתואר במאמר זה היתה לבדוק את רמות הטרופונין T בקרב חולים הזקוקים לדיאליזה כרונית ללא אירוע כלילי חד, תוך בדיקת התפלגות הרמות לפי קבוצות של גורמי סיכון שכיחים ומעקב לאורך זמן. לשם כך, נבדקו 68 חולים הזקוקים לדיאליזה כרונית בבית-החולים לגליל המערבי נהריה, וכן נבדקה קבוצת תורמים בריאים שתאמו מהבחינות של גיל ומגדר. מהחולים נאספו נסיובים לפני תחילת הדיאליזה ונמדדו רמות הטרופונין T. נמצא, כי רמות הטרופונין T בדמם של החולים היו גבוהות באופן ניכר מהרמות שנמצאו בקרב הבריאים; בהשוואת רמות הטרופונין T בין החולים הלוקים במחלת לב כלילית לבין החולים ללא מחלת לב כלילית נמצא הבדל גדול בין שתי הקבוצות. כמו כן, נמצא הבדל גדול ברמות הטרופונין T בין החולים שלקו בסוכרת לבין החולים ללא סוכרת.

(מחלות לב וכלי הדם; סוכרת; דיאליזה)

438

Lipovetzky, Nestor; Hod, Hanoh; Roth, Arie et al:

Emotional Events and Anger at the Workplace as Triggers for a First Event of the Acute Coronary Syndrome: A Case-Crossover Study

IMAJ (Israel Medical Association Journal(, 9: 4 (April 2007), pp. 310-315. The article appears also on the Journals website: www.ima.org.il/imaj

מחקרים קודמים הראו כי גורמים כשחיקה וכעס מהווים גורמי סיכון לתעוקת חזה. במחקר הנוכחי נבדקו 209 חולים שלקו באירוע לב בזמן העבודה. הנבדקים, שהיה זה עבורם אירוע לב ראשון, רואיינו זמן קצר (בדרך כלל יומיים) לאחר האירוע ונשאלו שאלות לגבי חוויות רגשיות, שליליות וחיוביות, שחוו בשעות שלפני האירוע. כמו כן, הם נשאלו על חוויות שחוו יום קודם. שני שאלונים מיוחדים שימשו לדירוג רמת החוויות ורמת הכעס. נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין חוויה שלילית או כעס לבין היארעות תעוקת חזה. כמו כן, נמצא קשר בין חוויה חיובית מרגשת לבין תעוקת חזה, אם כי קשר זה לא היה מובהק סטטיסטית. ממצאים אלה תואמים ממצאי מחקרים דומים, אם כי במחקר הנוכחי נמצאו שיעורים גבוהים יותר של היארעות תעוקת חזה חמש שעות לאחר החוויה השלילית לעומת המדווח בספרות המחקרית.

(מחלות לב וכלי הדם; מצבי לחץ; כעס; בריאות תעסוקתית)

439

Jabara, Refat; Namouz, Sherin; Kark, Jeremy et al:

Risk Characteristics of Arab and Jewish Women with Coronary Heart Disease in Jerusalem

IMAJ (Israel Medical Association Journal), 9: 4 (April 2007), pp. 316-320. The article appears also the Journal’s website: www.ima.org.il/imaj

מעט ידוע על גורמי הסיכון למחלת לב כלילית בקרב נשים ערביות. עם זאת, יש מידע בספרות המחקרית על הבדלים בסגנונות החיים ובמאפיינים החברתיים-כלכליים בין נשים ערביות לנשים יהודיות. מטרתו של המחקר הנוכחי היתה לבחון את גורמי הסיכון בקרב 102 נשים ערביות לעומת 444 נשים יהודיות, כולן תושבות ירושלים וכולן עברו צנתור לב במרכז הרפואי "הדסה" בשנים 2000 עד 2003 ואובחנה אצלן מחלת לב כלילית. המידע על גורמי הסיכון התקבל על סמך ראיונות עם הנשים ונתונים מתיקיהן הרפואיים. נמצא, כי בהשוואה לנשים היהודיות, הנשים הערביות אופיינו בשיעורי סוכרת גבוהים, ילדים רבים יותר, מצב כלכלי טוב פחות, צריכת אלכוהול מעטה, צריכת שמן זית גבוהה, חשיפה גבוהה לעשן סיגריות וחוסר בפעילות גופנית. עוד נמצא, כי הנשים הערביות סבלו פחות מהיהודיות משומנים בדם. כמו כן, בהיסטוריה המשפחתית שלהן היו פחות מקרים של אירועי לב.

(מחלות לב וכלי הדם; נשים; ערביי ישראל; ירושלים; גורמי סיכון; סוכרת; השמנת-יתר; עישון; פעילות גופנית)

440

Kolomansky, Albert; Hoffman, Ron; Sarig, Galit et al:

Prospective Evaluation of Patients Hospitalized with Venous Thromboembolism: Comparison between Cancer and Non-Cancer Patients

“IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 12 (December 2006), pp. 848-852. The article appears also on the journal’s Website: www.ima.org.il/imaj

מעט ידוע על האפידמיולוגיה של פקקת ורידית בקרב חולים המאושפזים בבתי-חולים בישראל. כמו כן, טרם נעשתה השוואה של הערכים הקליניים והמעבדתיים בין חולי סרטן ללא-חולי סרטן. בעבודה הנוכחית נעשתה השוואה כזאת במרכז הרפואי "רמב"ם". במחקר נכללו חולים שאובחנו עם פקקת ורידית ואושפזו ב"רמב"ם" בין פברואר 2002 לפברואר 2003. נכללו במחקר 147 חולים, כ-0.25% מכלל החולים שאושפזו בבית-החולים באותה תקופה. נמצא, כי ל-63 היה סרטן (43%), וברוב המקרים היה זה סרטן בשלב מתקדם. הסרטן הנפוץ ביותר היה סרטן הריאות ולאחריו סרטן החזה. גורמי הסיכון השכיחים ביותר לפקקת ורידית, מלבד ממאירות, היו חוסר ניידות (33%), טראומה (20%) ואי-ספיקת לב (17%). לא נמצאו הבדלים משמעותיים בגורמי הסיכון בין חולי הסרטן לחולים האחרים.

(מחלות לב וכלי הדם; סרטן; אשפוז; גורמי סיכון)

441

Vinker, Shlomo; Eliyahu, Vered; Yaphe, John:

The Effect of Drug Information Leaflets on Patient Behavior

“IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 5: 7 (May 2007), pp. 383-386. The article appears also on the Israel Medical Association Website: www.ima.org.il/imaj.

מטרתו של מחקר זה היתה לבדוק האם מטופלים הנוטלים תרופות נוהגים לקרוא את ההוראות הכתובות בעלון התרופה, האם הם מצייתים לטיפול המומלץ והאם ההוראות מעלות או מפחיתות את רמת החרדה שלהם. נבדקו 200 חולים שקיבלו מרשמי תרופות חדשים מ-15 רופאי משפחה. הרופאים מילאו שאלונים שבהם נתונים דמוגרפיים של מטופליהם וכן הערכה לגבי מידת ההיענות של המטופלים לטיפול ולגבי רמת החרדה שלהם. לאחר מכן רואיינו המטופלים בטלפון. בין הממצאים: 103 חולים קראו את העלון (51.5%) – שיעור נמוך מזה שנמצא במחקרים דומים; 36 חולים דיווחו על עלייה ברמת החרדה לאחר קריאת העלון; חולים שדיווחו על עלייה ברמת החרדה שלהם נטו להפחית את השימוש בתרופות; הרופאים העריכו, בממוצע, ש-95% ממטופליהם יצייתו לטיפול המומלץ, ש-41.5% יקראו את עלון התרופה ושבקרב 22% מהקוראים תעלה רמת החרדה.

(תרופות)

442

Peles, Einat; Kreek, Mary; Adelson, Miriam, Kellog, Scott:

High Methadone Dose Significantly Reduces Cocaine Use in Methadone Maintenance Treatment (MMT) Patients

“Journal of Addictive Diseases”, 25: 1 (2006), pp. 43-50.

מטרתו של מחקר זה היתה לבדוק האם טיפול באחזקת מתדון יעיל במניעה או בהפחתת שימוש בקוקאין. נבחנו 421 מטופלים שהגיעו לטיפול במרפאת אדלסון לטיפול במכורים לסמים במרכז הרפואי תל-אביב בין יולי 1993 לאפריל 2002. מהם, נשארו בטיפול במשך שנה או יותר 312 איש. מהמטופלים נלקחו דגימות שתן באופן שוטף. עדות להימצאות קוקאין נבדקה בחודש הראשון ובחודש ה-13 לטיפול. בין הממצאים: בעת הקבלה למרפאה, 55 מהמטופלים השתמשו בקוקאין; 45 מ-55 מטופלים אלה נשארו בטיפול במרפאה במשך יותר משנה; מבין 366 המטופלים שלא השתמשו בקוקאין בעת הקבלה למרפאה, 267 נשארו בטיפול במשך יותר משנה; מבין 45 המטופלים שהשתמשו בקוקאין בעת הקבלה למרפאה ונשארו בטיפול יותר משנה, 31 הפסיקו להשתמש בקוקאין כעבור 13 חודשים; המינון הגבוה ביותר של מתדון נמצא בקרב 31 המטופלים שחדלו מלהשתמש בקוקאין לאחר 13 חודשים. מכאן, שמתן מתדון במינון גבוה הוא יעיל במניעה או הפחתת השימוש בקוקאין.

(שימוש בסמים; מניעת השימוש בסמים; התמכרויות)

ראו גם:

¨        

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2006 (פריט מס' 394)

¨        

הסקר החברתי: תל-אביב-יפו – נתוני 2005 (395)

¨        

שנתון העולים בישראל, 2006 (400)

¨        

ילדים עולים בישראל, 2007 (401)

¨        

אנשים עם מוגבלות בישראל, 2006 (404)

¨        

חינוך גופני בגיל חטיבת הביניים – עת לנוע! (470)

¨        

ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי, 1995-2005 (474)

¨        

ניטור איכות האוויר בישראל, 2006 (506)

¨        

מפעל החדרה נחל שקמה:  דו"ח מעקב איכות מים לשנת 2005-2006 (510)

¨        

היחידה למניעה וטיפול באלימות כלפי קשישים בחיפה (516)

¨        

בין התנשאות פרופסיונלית לקורבנות כרונית: פרשנות והתמודדות של רופאים בישראל עם תביעות של חבות רפואית (517)

¨        

התוכנית לשיפור הבטיחות והגהות במפעלים קטנים (538)

¨        

ילדים מיוחדים בישראל – 2007 (542)

¨        

המוסד לביטוח לאומי - סקירה שנתית, 2006 (543)

¨        

חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי: למה דווקא בשנת 1994?(552)

¨        

תכנית הראורגניזציה של שירותי בריאות הנפש בישראל, 1972: גורמים מסייעים ומעכבים רפורמה למעבר לשירותי בריאות נפש קהילתיים (553)

¨        

תהליך קביעת כושר השתכרות של נכים: השוואה בין-לאומית והפקת לקחים, 2007 (559)

¨        

שיקום אנשים עם נכויות בעזרת שירותי השמה ייחודיים: מחקר מעקב (560)

¨        

מודל לפיקוח ולמעקב על חוק ביטוח סיעוד (564)

¨        

חיים עצמאיים של אנשים עם מוגבלות בקהילה: מקומה של המשפחה (565)

¨        

יחסי הגומלין בין תפיסת איכות הקשרים הבין-אישיים לבין הציפיות מהם: התרומה לתחושת רווחה אישית בזיקנה המאוחרת (566)

¨        

חשיפת נהגים ומשתמשי תחבורה לזיהום אוויר בתוך כלי-רכב בתנאי נהיגה האופייניים לחיפה (575)

 

ה. חברה, תרבות ופנאי

פרסומים

443

שפרנסקי, מיכאל:

התנדבות בישראל: מתוך ממצאי הסקר החברתי, 2002-2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 24 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2007, 33 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

פעילות התנדבותית רחבה נחשבת לאחד מסימני ההיכר של חברה מודרנית-דמוקרטית בעלת ערכים הומניסטיים וליברליים. מטרותיה העיקריות של עבודה זו היו: הערכת שיעורי ההתנדבות ודפוסיה בקרב אזרחי ישראל בני 20 ומעלה, על-פי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנים 2002-2004, תוך בחינת משתנים דמוגרפיים, חברתיים-כלכליים וערכיים-פסיכולוגיים; השוואת הממצאים לממצאי סקרים בנושא התנדבות שנעשו בישראל ובחו"ל. בין הממצאים: כ-15% מבני 20 ומעלה השתתפו בפעילות התנדבותית ב-2002-2004 (כ-622,000 איש בממוצע בשנה); גברים מתנדבים יותר מנשים (18% לעומת 13%), בכל קבוצות האוכלוסייה, ללא הבדלי גיל, מצב משפחתי, ותק בארץ, רמת הכנסה ודת (בקרב היהודים ההבדלים הם המתונים ביותר, ובקרב המוסלמים הם הגדולים ביותר); שיעור ההתנדבות עולה בהתאם למספר הילדים עד גיל 18 במשפחה; שיעור העוסקים בפעילות התנדבותית עולה עם העלייה ברמת ההשכלה/ההכנסה; בעלי מקצועות טיפוליים וחינוכיים מתנדבים יותר מאשר בעלי מקצועות אחרים; מצב בריאות תקין, קיומם של חברים והגדרת רמת דתיות כדתי או חרדי מעלים את סיכוייו של הפרט להתנדב.

(התנדבות)

444

פלגי, מיכל; אורחן, אליאט:

סקר דעת קהל בקיבוצים בשנת 2007 והצגת השינויים בעמדות לאורך 17 שנים

המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2007, 106 עמ'.

הסקר השנתי ה-17 בסדרת סקרי דעת הקהל בקיבוצים נערך בדצמבר 2006 – ינואר 2007. בסקר רואיינו 1,153 חברי קיבוצים ומועמדים, לפי קבוצות הגיל הבאות: צעירים – בני 21-40
(17%); גילי הביניים – בני 41-60 (44%); מבוגרים – בני 61+ (39%). הנושאים המרכזיים של הסקר היו: הערכת המצב בקיבוץ בתחומים שונים; שביעות רצון מהחיים בקיבוץ; עמדות כלפי העבודה; עמדות כלפי שינויים בקיבוץ; האמון בקיבוץ ובהנהגתו וזיקה לקיבוץ; קליטה בקיבוץ (בני קיבוץ ותושבים); עמדות כלפי פעילויות התנועה; נתונים דמוגרפיים של המרואיינים. שאלות חדשות שנכללו השנה עסקו בתחומים הבאים: טיפולו של הקיבוץ בזכויות החברים בעבודה ובביטוח הפנסיוני; החוסן החברתי של הקיבוץ; מעמד כלכלי ושקיפות שכר של בעלי תפקידים בקיבוץ; הנהגת דמי כניסה למצטרפים חדשים; פעילות אגף המשימות בתנועה. בין הממצאים: ככל שקבוצת הגיל גבוהה יותר, אחוז הסוברים כי המצב הכלכלי הוא טוב הוא נמוך יותר; כמחצית מהמשיבים סברו כי מצב הקיבוץ מבחינת קליטת צעירים הוא לא טוב; שתי קבוצות הגיל הצעירות יותר תומכות יותר בתהליכי השינוי בקיבוץ, ושתי קבוצות אלו בטוחות יותר בעתידן לעומת הקבוצה המבוגרת; משיבים מהמודל השיתופי רואים את מצב קיבוצם כטוב יותר ברוב התחומים בהשוואה למשיבים מהמודל הדיפרנציאלי; כשליש מהמשיבים מעוניינים שקיבוצם יהפוך לישוב קהילתי.

(קיבוצים; בני קיבוצים; עמדות חברתיות; שינוי ארגוני; שינוי חברתי; ביטחון סוציאלי; פנסיה; איכות חיים; התנהגות שיתופית; הפרטה; תעסוקה; שכר; דיור; שירותי בריאות; שירותי חינוך; ביטחון אישי; שביעות רצון)

445

דו"ח הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו לשנת 2006

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ירושלים 2007, 238 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.rashut2.org.il.

בדו"ח זה מוצגים נתונים רבים על פעילותה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בשנת 2006. הדו"ח מורכב משישה פרקים, כדלקמן: 1) ערוץ 2 תכני השידור, טכנולוגיה, עמידה במכסת ההפקה המקורית, תכניות מיוחדות, שידורים חוזרים, עמידה בדרישות התרגום לערבית ולרוסית, הקלות לכבדי שמיעה, הפרות בשידור, השקעה בקולנוע וכספים; 2) ערוץ 10 (כנ"ל); 3) תחום טלוויזיה כללי הפקות הרשות, פרסומות, סקרי צפייה, ענייני לשון ועוד; 4) רדיו אזורי מדיניות ובקרה, פיקוח על ביצועי הזכיינים, תלונות הציבור, טכנולוגיה, כספים ועוד; 5) מדיניות ופעילות פנים הפעילות המשפטית, אסטרטגיה ומחקר, כספים, פרסום, דוברות ויחסי ציבור, טכנולוגיה, פניות הציבור, חוק חופש המידע, אתר האינטרנט של הרשות, מינהל ומשאבי אנוש, ביקורת פנים ופעילותו של נציב תלונות הציבור; 6) דבר הזכיין.

(טלוויזיה; תכניות טלוויזיה; פרסומת בטלוויזיה; צפייה בטלוויזיה; רדיו; הרגלי האזנה; דעת קהל)

446

גלבוע, שקד:

דפוסי צרכנות קניונים בישראל

מינהל המחקר והכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2007, 32 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

ב-1985 נפתח בישראל הקניון הראשון, ועד 2005 נבנו בישראל עוד כ-70 קניונים, שבהם מתרכזים כ-41% מהפדיון הכולל של שטחי המסחר בישראל. בעבודה זו, נבחנו דפוסי הצרכנות המרכזיים של הציבור הישראלי בקניונים, כדי ליצור תשתית נתונים לחיזוי עתידי של התפתחות הענף. במסגרת העבודה נבדקו: הסביבה המסחרית המועדפת על הציבור הישראלי (קניון/רחוב מסחרי/שוק); תדירות הביקור בקניונים; הסיבות לביקור בקניון; דפוסי הפעילות העיקרית וזמן הביקור. הסקר נעשה בקרב מדגם משיבים מאזור המרכז, שמנה 640 איש (29% גברים ו-71% נשים). בין הממצאים: 77% מהמשיבים מעדיפים את הקניון על פני הרחוב המסחרי או השוק; 87% תופסים את הקניון כ"ביתם" של המותגים, בעוד שהרחוב והשוק מזוהים עם המוצרים הזולים; 83% הולכים לקניון קבוע כארבע פעמים בחודש; צעירים בני 25 ומטה נוהגים לבקר בקניון פעמיים בשבוע בממוצע; 72% מהמשיבים מגיעים לקניון בעיקר לשם ביצוע קניות; 36% מהמשיבים בוחרים את הקניון לפי המרחק מביתם, 30% לפי מגוון החנויות שבו ו-24% לפי נוחות ההתמצאות בו.

(מרכזי קניות; צרכנים; פעילויות פנאי)

447

Ben-Meir, Yehuda; Shaked, Dafna:
The People Speak: Israeli Public Opinion on National Security, 2005-2007
Institute for National Security Studies, Tel-Aviv University, Tel-Aviv 2007, 96 pages. The publication appears also on the Institute’s Website: www.inss.org.il.

בפרסום זה מוצגים ממצאי הסקר השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי שבאוניברסיטת תל-אביב, שבו נשאלו המרואיינים שאלות מגוונות בנושאי ביטחון לאומי. הסקר הנוכחי נעשה בפברואר-מרס 2007 וכלל 709 מרואיינים, המייצגים את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. לשם השוואה, מוצגים בפרסום גם ממצאי הסקרים מ-2005 ו-2006. הפרסום מורכב משבעה פרקים, כדלקמן: ממצאים עיקריים; גורמי יסוד בעיצוב דעת הקהל הישראלית; מצב הרוח הלאומי, תפיסות איום וביטחון; גישות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני ודרכי פתרונו; תפיסות בנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי; נושאים פנימיים (יחסי יהודים-ערבים ומתחים אידיאולוגיים בקרב הציבור היהודי). בין הממצאים: התמיכה בהקמת מדינה פלסטינית ירדה מ-61% ב-2006 ל-55% ב-2007; יותר מ-80% מהנשאלים סברו כי אפשר לסמוך על צה"ל שיגן על מדינת ישראל; מצב הרוח הלאומי עלה בהדרגה מ-2004 עד 2006 אך ירד ב-2007 בעקבות מלחמת לבנון השנייה.

(ביטחון לאומי; שלום; סכסוך ערבי-ישראלי; יחסי יהודים-ערבים; אידיאולוגיה; דתיות; בחירות; מפלגות פוליטיות; מלחמת לבנון השנייה; עמדות; דעת קהל)

448

פרי, יורם; צפתי, יריב; טוקצ'ינסקי, ריבה:

האם התקשורת משפיעה לרעה על המורל הלאומי?

מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל-אביב, דו"ח מס' 7 בסדרת "מדד אמון הציבור בתקשורת", תל-אביב 2007, 18 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.tau.ac.il/institutes/herzog.

בסדרת הדו"חות "מדד אמון הציבור בתקשורת", נבחן יחס הציבור לתקשורת (העיתונות, הרדיו והטלוויזיה). המדד בוחן את השתנות ההערכות, התפיסות והציפיות של הציבור מן התקשורת מספר פעמים בשנה ובמיוחד בהקשר לאירועים דרמטיים. בדו"ח הנוכחי נבחן הקשר שבין חשיפה לאמצעי התקשורת לבין מצב הרוח הלאומי הפסימי וחוסר האמון בהנהגה הישראלית. הסקר נעשה בפברואר 2007. בין הממצאים: מצב הרוח הירוד אינו תוצאה של צריכת חדשות (מצב הרוח של אלה הצורכים יותר חדשות אינו נמוך יותר ממצב רוחם של אלה שצורכים פחות חדשות); החדשות בעיתון, ברדיו ובטלוויזיה אינן מגבירות את החשש מפני סכנות ביטחוניות, אך תכניות אירוח למיניהן מגבירות את החשש; תכניות סטירה מקטינות את החרדה מפני איומים ביטחוניים, אך מצד שני הן מגבירות את הביקורתיות כלפי הממשלה, המפלגות וצה"ל; רוב הציבור סבור שמצב המדינה לפני 20 שנה היה טוב יותר מכפי שהוא כיום; לרוב הציבור אין אמון במנהיגות הלאומית; אמון הציבור בתקשורת ירד לרמה הנמוכה ביותר מאז הוחל בביצוע "מדד אמון הציבור בתקשורת"
ב-2002; רוב הציבור מאמין שהמדינה תמשיך להתקיים, אבל מספר הבטוחים בכך ירד לעומת שנים קודמות; למרות שרק שניים מתוך עשרה ישראלים מוכנים להגר, חמישה מתוך עשרה מעוניינים בדרכון זר; בסולם 1-4 נמצאה השחיתות במערכת הציבורית והפוליטית כגורם המדאיג ביותר (ציון 3.6).

(תקשורת המונים [השפעות]; ממשלה; מפלגות פוליטיות; צה"ל; דמוקרטיה; אמון; מלחמות [השפעות]; טרור; ביטחון אישי; עיתונות; צפייה בטלוויזיה; האזנה לרדיו; דעת קהל; עמדות)

449

רייזר, אבירה:

מה מנבא שביעות רצון והתמדה בהתנדבות ל"משמר האזרחי"?

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 3 (חורף 2007), עמ' 76-102 (עברית, סיכום באנגלית).

המשמר האזרחי (משא"ז) הוקם ב-1974 והופעל על-ידי מתנדבים. מטרותיו של המשא"ז, אשר שולב ב-1986 כאגף במשטרת ישראל, היו מניעת פיגועי טרור, פעילות נגד פשיעה ועוד. זהו ארגון ההתנדבות הגדול בישראל והוא מונה יותר מ-70,000 מתנדבים. במחקר זה נבדקו הגורמים המנבאים שביעות רצון והתמדה בהתנדבות בקרב מדגם של 123 מתנדבים
(71 גברים ו-52 נשים) אשר שירתו ביחידות מיוחדות של המשא"ז (שבהן רמת המחויבות הנדרשת מהמתנדב גבוהה יותר מאשר בקרב כלל מתנדבי המשא"ז) באזור השומרון. בין הממצאים: רוב המתנדבים דיווחו כי הם שבעי רצון מההתנדבות; ישנו קשר חיובי ומובהק סטטיסטית בין התמדה בהתנדבות לבין שביעות רצון מההתנדבות; המדד האישיותי של הימנעות ממצבי עזרה נמצא קשור שלילית לשביעות רצון מההתנדבות; מתנדבים הנמצאים בתפקידים ניהוליים מתמידים יותר בהתנדבות בהשוואה למתנדבים בתפקידים
לא-ניהוליים; ככל שהמתנדבים חשו שתהליכי הגיוס וההכשרה היו איכותיים ושהארגון משקיע בהם ומתגמל אותם, כך הם חשו שביעות רצון רבה יותר מההתנדבות ונטו להתמיד.

(משמר אזרחי; מתנדבים; שביעות רצון; התמדה; אלטרואיזם; אמפתיה; מתן עזרה)

450

קמחי, שאול; שגיא, שפרה:

שירות חיילי צה"ל במחסומים: הינתקות מוסרית ותחושות הסתגלות

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 3 (חורף 2007), עמ' 166-189 (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את השימוש במנגנון הגנתי ממתן של הצדקה מוסרית על-ידי חיילים שבמהלך שירותם הצבאי שירתו במחסומי צה"ל ביהודה ובשומרון בתקופת אינתיפאדת אל-אקצה. בהתבסס על מודל ההינתקות המוסרית של בנדורה, ההשערה היתה שככל שהחייל ישתמש יותר במנגנון ההינתקות, בדרך של הצדקה מוסרית של השימוש במחסומים, כך הוא יחוש מידה גדולה יותר של הסתגלות למצב. תחושות ההסתגלות נבחנו באמצעות שלושה רכיבים: 1) קוגניטיבי – תפיסת הזדהות עם המדינה לאחר השירות הצבאי; 2) רגשי – תחושות סובייקטיביות של הסתגלות לשירות הצבאי; 3) התנהגותי – דיווח של החייל על התנהגות אלימה במחסומים. במחקר השתתפו 170 חיילים משוחררים ששירתו לפחות 30 יום במחסומי הצבא ביהודה ובשומרון בתקופת האינתיפאדה. אוששה השערת המחקר בנוגע לקשר שבין הצדקה מוסרית לבין תחושות הסתגלות. עוד נמצא, כי חיילים בעלי רקע דתי ועמדות פוליטיות ימניות נטו יותר להצדיק את השימוש במחסומים. כמו כן, ככל שהחייל שירת זמן ארוך יותר במחסומים, כך הוא נטה להצדיק יותר את השימוש בהם.

(צה"ל; חיילים; שירות צבאי; אינתיפאדת אל-אקצה; מחסומים [צבא]; יו"ש; פיקוח; ערכים; מוסריות; לגיטימציה; ציות; מצבי לחץ; הסתגלות)

451

ששון-לוי, אורנה:

זהויות במדים: גבריות ונשיות בצבא הישראלי

הוצאת מאגנס, ירושלים 2006, 256 עמ', בשיתוף עם ספריית "אשכולות" וספריית "מגדרים", הקיבוץ המאוחד.

בספר זה נבחנות הזהויות המגדריות הנבנות בארגון הנחשב כ"גברי מכול" – צבא הגנה לישראל. זהויות אלו נבדקו באמצעות ראיונות-עומק עם חיילות וחיילים, לפי חלוקה לארבע קבוצות: חיילים קרביים, חיילים בתפקידי צווארון כחול, חיילות בתפקידים "גבריים" וחיילים בתפקידי צווארון לבן. בניגוד לדעה הרווחת לגבי הקשר שבין צבא לגבריות, מצאה המחברת כי מתגבשות בצה"ל זהויות גבריות מגוונות, הנבדלות ביניהן בהתאם להקשרים מעמדיים, אתניים, מגדריים ותעסוקתיים של החיילות והחיילים. אחת המסקנות של המחקר היא, כי בראש ה"פירמידה" של הזהויות נמצא החייל הקרבי, הנתפס כמגלם הגבריות הדומיננטית והאזרחות הטובה הן בצבא והן בחברה בכלל. בחלקו האחרון של הספר נעשה ניתוח של בניית הזהות הקרבית והזהויות הצבאיות המתעצבות ביחס אליה, תוך בחינת הכוחות המעצימים את המיליטריזם הישראלי והכוחות המערערים עליו.

(צבא; שירות צבאי; מעמד; יוקרה; ריבוד; יחידות קרביות; הבדלים בין המינים)

452

פפר, אנשיל:

בין תורה לדרך ארץ: כיצד צמחה הקהילה החרדית-לאומית ולאן מועדות פניה

מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים 2007, 51 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.fips.org.il.

החלוקה הקלאסית של החברה היהודית בישראל לחילונים, דתיים וחרדים כבר אינה מדויקת וחדה כבעבר. כיום, יש שפע של גוני ביניים: מסורתיים, דתיים-לייט, רפורמים, קונסרבטיבים, חרדים-ספרדים ועוד. עם זאת, אף אחד מתת-זרמים אלה לא התגבש לקהילה נפרדת ומוצהרת. בשנים האחרונות, נראה כי הזרם המתקרא חרדי-לאומי הולך והופך לקבוצה העומדת בפני עצמה. תהליך זה עדיין נמצא בהתהוות, אך ישנם סימנים ברורים לכך שהקבוצה מתפצלת מהציבור הדתי-לאומי שבתוכו צמחה. המאבק על עתיד ההתיישבות ביהודה, שומרון וחבל עזה הוא שהוציא את סוגיית ההתייחסות לחרדים-לאומיים מתוך המסגרת של הציבור הדתי והביא אותה לידי ביטוי מובהק בתחום הפוליטי. אולם התופעה החרדית-לאומית חורגת הרבה מעבר לזירה הפוליטית, ושורשיה ומאפייניה הם דתיים ותרבותיים. בפרסום הנוכחי נעשה ניסיון לבחון מיהם החרדים-הלאומים, כיצד הם צמחו כזרם נפרד בתוך החברה הדתית, מהי האידיאולוגיה הייחודית שלהם, מהן שאיפותיהם, מהו יחסם אל החברה הישראלית הכללית וכיצד אמורה החברה להתייחס אליהם.

(חרדים; דתיות; מפלגות פוליטיות; עמדות פוליטיות; עמדות חברתיות; אידיאולוגיה; חינוך חרדי [עצמאי]; ישיבות; התיישבות; יש"ע)

453

גונן, עמירם:

בין לימוד תורה לפרנסה: חברת לומדים ומתפרנסים בלונדון

מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים 2006, 97 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.fips.org.il.

מחקר זה מתמקד בדפוסי החיים של הקהילה היהודית החרדית (רובה חסידית) המתגוררת באזור סטמפורד היל בלונדון. המחקר עוסק בהחלטותיהם של חברי הקהילה בנוגע ללימודי תורה וליציאה לעבודה ולשילוב ביניהם, לאור אמונתם הדתית החזקה ומצוקתם הכלכלית. נמצא, כי כשני שלישים מהגברים החרדים מתפרנסים, בשונה מהמצב בישראל, שבה אומדן המתפרנסים בקרב הגברים החרדים הוא כשליש בלבד. על-פי ממצאי המחקר, ישנם חמישה טיפוסי לומדים/עובדים בקרב החרדים בלונדון: 1) אברך מלא – מקדיש את כל זמנו ללימודי תורה; 2) אברך – עובד רק בהפסקות ובחופשות מהלימודים; 3) אברך חלקי – עובד במשרה חלקית ולומד חצי יום בכולל; 4) מתפרנס לומד – עובד וקובע לעצמו זמנים ללימוד תורה בכל יום לפי ראות עיניו; 5) מתפרנס הלומד מעט – עובד ומסתפק בלימוד תורה בשבתות ובחגים. תחומי התעסוקה העיקריים של החרדים בלונדון הם בהוראה, במסחר ובנדל"ן. לרוב המתפרנסים יש מחויבות ללימודים תורניים כחלק אינטגרלי של החיים החרדיים. השהייה בתפקיד של אברך ארוכה יותר בקרב הליטאים וה"ייקים" מאשר בקרב החסידים.

(חרדים; לונדון; תעסוקה; משלחי-יד; הכשרה מקצועית; מיצב חברתי-כלכלי; לימוד תורה)

454

גולן, מרים; פנחסי, בתיה; חיימוב-איילי, רונית ואחרים:

"דרור": מקלט חירום לבני נוער הומולסביים

המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 111 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2007, 104 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם בית-הספר לעבודה סוציאלית והמרכז הבינתחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ובנוער, אוניברסיטת תל-אביב. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

תכנית "בית דרור" נועדה לספק מענה פיסי וטיפולי מיידי למתבגרים הנמצאים במצבי סיכון ומצוקה הנובעים מזהותם המינית - לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים. למעשה, "בית דרור" הוא המקום היחיד בישראל המעניק טיפול מסודר למתבגרים אלה. המטרה היא לתת למתבגרים מענה זמני בדרך לחזרתם למשפחתם או לשילובם במסגרת המשך בקהילה ומחוץ לבית. כמו כן, נועדה התכנית לרכז מידע על היקף התופעה, להרחיב את הידע המקצועי בנושא, לפתח מודל טיפולי מתאים ולתת שירות הולם במסגרת שירותי הרווחה. "בית דרור" נפתח בתל-אביב ב-2002, ופעילותו לוותה במחקר הערכה במהלך
2003-2005. ההערכה כללה תצפיות, שאלונים, טפסי שהות ועוד. בין הממצאים: סוג הדייר השכיח ביותר היה הומוסקסואל, בן 17-18, יהודי, יליד ישראל וחילוני; משך השהות הממוצע היה 73 יום; כ-80%-90% מהשוהים שמרו על כללי הבית; בניגוד להשערת המחקר, רוב השיחות הטיפוליות לא התמקדו בבעיות של מיניות אלא במכלול של בעיות, כגון יחסי
הורים-ילדים, קבלת אחריות ועוד.

(הוסטלים; מתבגרים; הומוסקסואליות; זהות מינית; יחסי הורים-ילדים)

455

הכהן-וולף, חגית; אמזלג-באהר, חיה:

מועדון חליפין קהילתי

מינהל המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 114 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2007, 66 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצג דו"ח מחקר הערכה המסכם את פעילותה של התכנית "מועדון חליפין קהילתי". תכנית זו גובשה והופעלה על-ידי עמותת "סנגור קהילתי" ומטרתה היתה לסייע להעצמתם האישית, החברתית והכלכלית של תושבי שכונות בדרום ירושלים (גוננים ופת) באמצעות הפעלת מערכת של החלפת שירותים בין חברי המועדון ללא שימוש בכסף, תוך שיתוף פעולה ועזרה הדדית בין יחידים וקבוצות שונות בשכונות. במסגרת המחקר נאספו נתונים כמותיים ואיכותניים על היבטים שונים של פעילות המועדון, שנסגר לבסוף. נתונים אלה נאספו באמצעות ראיונות, סקרים וניתוח מסמכים. בין הממצאים: בשיא פעילותו מנה המועדון 102 חברים רשומים אשר ביצעו עסקאות חליפין; בין הישגי התכנית – הקמת קבוצת אמנים שהציגה תערוכות, חיזוק תחושת המסוגלות, הרחבת היכולות ויצירת הכרויות וחברויות חדשות; בין הקשיים – היעדר שיתוף פעולה בין-ארגוני בקהילה, היעדר גורם מרכזי בקהילה שירכז את הפעילות החברתית, קושי פסיכולוגי בביצוע עסקאות חליפין, חוסר נכונות לשאת בעול ארגון המפגשים ואי-הלימה בין ביקוש והיצע השירותים.

(מועדונים; יחסי חליפין; שירותים; העצמה; שכונות מגורים; ירושלים)

456

בר-המבורגר, רחל; שש, זהבה; ליבנה, צביקה:

הערכה של תכניות למניעת שימוש בסמים בשבע ערים: דו"ח הערכה מסכם

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, ירושלים 2006, 85 עמ', בשיתוף עם המשרד לקליטת העלייה. תקציר של המחקר מופיע באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

מחקר הערכה זה דן בהפעלתן של תכניות למניעת השימוש בסמים בקרב בני נוער עולים. התכניות נועדו להורים יוצאי אתיופיה, חבר המדינות והקווקז. במסגרת התכניות התקיימו סדנאות שעסקו בערכים ובעמדות, הקניית ידע בנושא סמים ומתן כלים לטיפול בבעיה. זאת, בין היתר, במטרה להעצים את ההורים ולתת להם תחושה של אחריות לגבי התנהגות ילדיהם. התכניות הופעלו בערים חיפה, אור-עקיבא, יבנה, גדרה, דימונה, עפולה ובאר-שבע. הדו"ח מתייחס לתכניות בחמש הערים הראשונות. בין הממצאים: מספר המשתתפים בכל סדנא היה נמוך מהמצופה, והמארגנים הסתירו את מטרתה האמיתית בפני המועמדים (לדוגמה, באחת הסדנאות נאמר להורים שהסדנא עוסקת בבעיות גיל ההתבגרות); נושאים הקשורים לסמים ולאלכוהול לא טופלו כיאות על-ידי המנחים; מנהלי הסדנאות עמדו בתכניות שאושרו להם, אך הם עסקו מעט מדיי בנושאי סמים ואלכוהול; בקרב המשתתפים עלתה יכולתם לזהות סמים/עזרים המחשידים שימוש בסמים, אך ירד ביטחונם לגבי אי-שימוש בסמים/אלכוהול בקרב ילדיהם; לא נמצאה השפעה בנושאים הקשורים לכישורי הורות ולהתמודדות עם בעיות גיל ההתבגרות, למרות שרוב המאמץ נעשה בכיוונים אלה. בסוף הדו"ח מובאות המלצות.

(שימוש בסמים; שתיית אלכוהול; עולים; מתבגרים; תכניות התערבות; יחסי הורים - ילדים; אתיופיה [ארץ מוצא]; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; קווקז [ארצות מוצא])

ראו גם:

¨        

הפער הדיגיטאלי: תמונת מצב בארץ ובמדינות נבחרות בעולם (פריט מס' 392)

¨        

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2006 (394)

¨        

הסקר החברתי: תל-אביב-יפו – נתוני 2005 (395)

¨        

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2007 (396)

¨        

שנתון העולים בישראל, 2006 (400)

¨        

ייצוגים חברתיים, תיאוריות הזהות החברתית וההתאמה התרבותית: מודל אינטגרטיבי של הבניה חברתית של זהויות מתבגרים עולים (403)

¨        

אנשים עם מוגבלות בישראל, 2006 (404)

¨        

דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל, 2006-2007 (408)

¨        

80% בעד תקנות לפרסום פרטים רפואיים של מנהיג (426)

¨        

אכפת במספרים: שנתון סטטיסטי מס' 3 – 2005-2006 (461)

¨        

מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית (481)

¨        

רשתות שיווק מזון בישראל: נתח מכירות, דיוקן הקונים והשוואה בין-לאומית (495)

¨        

דין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2006 – דו"ח מס' 46 (497)

¨        

הרשות לפיתוח הנגב: דו"ח פעילות לשנת 2006 ותוכנית עבודה לשנת 2007 (504)

¨        

המיעוט הערבי בישראל והבחירות לכנסת ה-17 (505)

¨        

הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת ישראל, 2006 (514)

¨        

האם הקיבוץ ישרוד את הכנסת השכר הדיפרנציאלי? – תהליכי השינוי בקיבוצים לאור התיאוריה הכלכלית (529)

¨        

מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים (מפתח) - מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ותעסוקתיים של הפונים והפעילות במרכזים (534)

¨        

מהפכת זכויות הילד והשירותים החברתיים לילדים (556)

¨        

המגזר השלישי במלחמת לבנון השנייה: יתרונות, מגבלות ויחסיו עם הממשלה (563)

¨        

חיים עצמאיים של אנשים עם מוגבלות בקהילה: מקומה של המשפחה (565)

¨        

יחסי הגומלין בין תפיסת איכות הקשרים הבין-אישיים לבין הציפיות מהם: התרומה לתחושת רווחה אישית בזיקנה המאוחרת (566)

¨        

סקר בנושא תיירות בקרב האוכלוסייה המבוגרת (65+) (580)

¨        

"מגמות", מ"ה: 1 – יוני 2007 (663)

¨        

"הגר", 7: 1 - אביב 2007 (664)

¨        

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 4 – קיץ 2007 (665)

 

ו. חינוך והשכלה

פרסומים

457

מקבלי תואר ראשון מהמוסדות להשכלה גבוהה: שביעות רצון מהלימודים, תעסוקה והמשך לימודים – תש"ס-תשס"ב

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1296, ירושלים 2007, 124 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם הוועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים ממצאי סקר שנערך בקרב בוגרי תואר ראשון שסיימו את לימודיהם בתש"ס-תשס"ב באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות המתוקצבות על-ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה. מטרת הסקר, שנערך כשנתיים לאחר סיום הלימודים, היתה להרחיב את המידע הקיים על אודות הבוגרים. הבוגרים נשאלו על שביעות רצונם מנושאים הקשורים במהלך לימודיהם, על השתלבותם בעבודה ועל המשך לימודים לקראת תארים מתקדמים. בין הממצאים: שביעות הרצון הכללית מההוראה ומסביבת ההוראה נמצאה גבוהה יותר בקרב בוגרי המכללות מאשר בקרב בוגרי האוניברסיטאות; כן הובעה שביעות רצון רבה יותר בקרב בוגרים במדעי הרוח והחברה לעומת בוגרים במדעים ובהנדסה, הן במכללות והן באוניברסיטאות; 11% מבוגרי מדעי הרוח נמצאו "לא פעילים" (לא עובדים, לא לומדים ואינם בשירות צבאי); בקרב בוגרי לימודי רפואה נמצא שיעור ה"לא פעילים" הנמוך ביותר – 3%; כ-40% מבוגרי האוניברסיטאות היו בהמשך לימודים בזמן עריכת הסקר, לעומת כ-24% מבוגרי המכללות; בכל אחת מהשנים, אחוז המתחילים לעבוד לאחר סיום הלימודים היה גבוה יותר בקרב בוגרי האוניברסיטאות לעומת בוגרי המכללות, הן בקרב גברים והן בקרב נשים.

(תארים אקדמיים; אוניברסיטאות; מכללות; למידה; מקצועות לימוד; תעסוקה; משלחי-יד; חיפוש עבודה; שביעות רצון)

458

מוסדות חינוך על-תיכוניים לא-אקדמיים, תשס"ד-תשס"ה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1301 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2007, 67 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

סקרים על מוסדות החינוך העל-תיכוניים שאינם אקדמיים מתבצעים על-ידי הלמ"ס, בהזמנת משרד החינוך, מאז 1971. בפרסום הנוכחי מובאים נתונים מהסקר לשנת הלימודים תשס"ד. מוסדות החינוך העל-תיכוניים שאינם אקדמיים מכשירים את תלמידיהם לקראת תעודה על-תיכונית במגוון של תחומים כגון: הנדסאות, טכנאות, מינהל, אומנויות, הכשרת אחיות ועוד. מטרות הסקר הן לעקוב אחר התפתחות החינוך העל-תיכוני בישראל במספר היבטים: היקף אוכלוסיות התלמידים והמסיימים, מין וגיל התלמידים, תחומי לימוד ומגמות לימוד, זמן לימוד (בוקר/ערב), משך לימוד בשנים, ממוצע שעות לימוד בשבוע ושפת הוראה (חינוך עברי/ חינוך ערבי). בין הממצאים: בתשס"ד למדו לקראת תעודה על-תיכונית כ-39,800 תלמידים ב-148 מוסדות; התפתחותם של מוסדות החינוך העל-תיכוניים שאינם אקדמיים נפגעה, בין היתר בשל התפתחותן של מכללות המעניקות תואר ראשון במגוון מקצועות לימוד, שחלקם נלמדו בעבר רק במוסדות חינוך על-תיכוניים שאינם אקדמיים; בתשס"ד, 61.7% מהתלמידים למדו לקראת תעודה על-תיכונית בתחומי ההנדסאות והטכנאות; 57.3% מהתלמידים למדו לימודי בוקר, ועל פי רוב, משך הלימודים שלהם היה קצר יותר בהשוואה לאלה שלמדו לימודי ערב.

(חינוך על-תיכוני; מקצועות לימוד; מכללות)

459

ילדים בגני ילדים ובמעונות יום, תשס"ה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 9, ירושלים 2007, 37 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים על גני הילדים הציבוריים והפרטיים בישראל ועל הילדים שביקרו בהם בשנת הלימודים תשס"ה (2004/05). הנתונים על גני משרד החינוך והנתונים על מעונות היום מבוססים על קבצים מנהליים של משרד החינוך, של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ושל משרד הרווחה, ואילו הנתונים על הגנים הפרטיים מבוססים על סקרים שנתיים שעורכת הלמ"ס בהזמנת משרד החינוך. הפרסום כולל נתונים על אוכלוסיית הילדים הפוקדת גנים אלה לפי מגזר וסוג הפיקוח, מחוזות וישובים. בין הממצאים: בשנת הלימודים תשס"ה ביקרו בגני הילדים 468,032 ילדים עד גיל 6 – 344,922 ילדים בגנים שבפיקוח משרד החינוך, 72,788 ילדים במעונות היום ובמשפחתונים שבפיקוח משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, 12,557 ילדים במעונות ובמשפחתונים שבפיקוח משרד הרווחה ו-37,765 ילדים בגנים פרטיים; בין תשנ"ח לתשס"ה חלה עלייה של פי 2.6 בשיעורי הלמידה בגיל 3 בחינוך הערבי.

(גני ילדים; מעונות יום; ילדים בגיל הרך; חינוך עברי; חינוך ערבי; יישובים)

460

ספריות – מרכזי משאבים בבתי-ספר יסודיים ועל-יסודיים, תשס"ה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1297 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2007, 47 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים ממצאים מסקר "ספריות – מרכזי משאבים בבתי-ספר יסודיים ועל-יסודיים" לשנת תשס"ה. מטרתו של הסקר היא לעדכן את המידע לגבי קיומן של ספריות בבתי-הספר ולאסוף מידע על מצבן הפיסי של הספריות (שטח, מספר מקומות ישיבה, עבודות שיפוץ, נגישות לבעלי מוגבלויות וכו'), מספר הכותרים במאגר הספריה, אמצעים העומדים לרשות התלמידים, פעילויות הדרכה, פעילויות לעידוד הקריאה, ארגון ומחשוב הספריה וכן מידע על הספרנים. הסקר נערך באמצעות שאלון שהופנה למנהלי בתי-הספר היסודיים, חטיבות הביניים והחטיבות העליונות. השאלון נשלח ל-3,821 בתי-ספר ושיעור ההיענות היה 72.7%. בין הממצאים: בתשס"ה היו ספריות ב-82% מבתי-הספר בחינוך העברי וב-73% מבתי-הספר בחינוך הערבי; בחינוך העברי הממלכתי נמצא אחוז גבוה יותר של בתי-ספר עם ספריות לעומת החינוך הממלכתי-דתי והחינוך החרדי; אחוז הספריות בבתי-הספר לחינוך מיוחד נמצא נמוך יותר מאשר בבתי-הספר האחרים בכל דרג חינוך, מגזר ופיקוח; אפשרות לשאילת ספרים קיימת ב-88% מהספריות בחינוך העברי וב-81% מהספריות בחינוך הערבי.

(ספריות בתי-ספר; ספרנים; עידוד הקריאה; בתי-ספר יסודיים; חטיבות ביניים; בתי-ספר תיכוניים)

461

אכפת במספרים: שנתון סטטיסטי מס' 3 – 2005-2006

אכפת – קידום ילדים ונוער, מינהל החינוך, התרבות והספורט, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2007, 59 עמ'.

בשנתון סטטיסטי זה, מוצגים נתונים שנאספו במרכז המידע של מחלקת "אכפת" לקידום ילדים ונוער בעיריית תל-אביב-יפו. מחלקה זו מטפלת בילדים ובמתבגרים מנותקים והנמצאים במצבי סיכון. המטרה היא לנסות לשלב אוכלוסייה זו במסגרות נורמטיביות ולהציע לה שירותים שונים. בין ממצאי הדו"ח: בשנת הלימודים תשס"ו טופלו על-ידי המחלקה 2,956 ילדים ובני-נוער, 61% מהם בגילים 14-18; 30% מבני הנוער התגוררו ביפו, 55% מהם מהמגזר הערבי; כ-20% מהמטופלים לא למדו במסגרת נורמטיבית, וכ-39% מהם נשרו ממערכת החינוך; 477 בני נוער טופלו בתכניות למניעת השימוש בסמים; 69 בני נוער קיבלו תגבור לימודי כדי למנוע את נשירתם מבתי-הספר; קציני הביקור הסדיר טיפלו ב-1,412 תלמידים ובני נוער בגילים 5-18; מדריכי הנוער טיפלו ב-1,347 בני 12-21; ב"עירוני קריירה" (הכשרה מקצועית לנוער נושר – מע"ן) שולבו 108 בני נוער בשלוש כיתות מקצועיות ובכיתה כללית; ב"עירוני אקסטרני" (מרכז להשלמת השכלה – תכנית היל"ה) למדו 202 בני נוער במגוון של מסלולי למידה.

(נוער במצוקה; תל-אביב-יפו; נשירת תלמידים; שירותים חברתיים; שיקום נוער; מועדונים; הזדמנויות בחינוך; תעסוקה; ייעוץ; מניעת השימוש בסמים)

462

פרידמן, יואב:

מגבלת נזילות בלימודי ההשכלה הגבוהה בישראל

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2007.07, ירושלים 2007, 52 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

במחקר זה נבחנה השפעת הרקע הכלכלי של המשפחה על סיכוייהם של מסיימי תיכון לקבל תואר ראשון. מקור הנתונים ששימש למחקר הוא קובץ נתונים ייחודי שבו זווגו ציוני הבגרות של פרטים שסיימו כיתה י"ב ב-1992-1997 עם נתונים סוציו-דמוגרפים של הוריהם (על-פי ממצאי מפקד 1995) ועם מידע על קבלת תואר ראשון של אותם הפרטים עד 2002. ההסתברות לרכוש השכלה גבוהה נאמדה כפונקציה של ציוני הבגרות והרקע המשפחתי. בין הממצאים: קיים פער מובהק (כ-10%) בהסתברות לסיים תואר ראשון בין פרטים שהוריהם נמצאים באחד החמישונים העליונים לפרטים עם מאפייני בגרות דומים שהוריהם נמצאים בחמישון התחתון של ההכנסה; פרטים בעלי זכאות לבגרות שהוריהם שייכים לחמישון התחתון סובלים ממגבלת נזילות ולכן נמנעים מלימודים אקדמאים; בקרב פרטים שלא היו זכאים לבגרות נמצא שככל שההורים נמצאים בחמישון גבוה יותר של ההכנסה, כך עולה ההסתברות של הפרט לקבל תואר ראשון; המצב הכלכלי של ההורים מסביר פחות מ-20% מהפער שבין אחוז המסיימים לימודים אקדמיים מקרב הקבוצה החזקה ביותר באוכלוסייה מבחינה כלכלית לקבוצה החלשה ביותר; ההסתברות של בנות לקבל תואר ראשון כעבור עשר שנים מסיום התיכון נמצאה גבוהה יותר מזו של בנים בעלי רקע משפחתי ונתוני בגרות דומים.

(תארים אקדמיים; בחינות בגרות; מיצב חברתי-כלכלי)

463

Gilboa, Yaakov; Justman, Moshe:
Equity and Efficiency Effects of Different Funding Arrangements for Higher Education: A Calibrated Analysis Applied to Israel
Samuel Neaman Institute for Advanced Studies in Science and Technology, Technion – Israel Institute of Technology, Haifa 2007, 38 pages.
The publication appears also on the Institute’s Website (downloading require registration): www.neaman.org.il.

קשיים במימון הלימודים במערכות ההשכלה הגבוהה בעולם הובילו לחיפוש הסדרי מימון שונים, שיסייעו לסטודנטים ויאפשרו את המשך הרחבתה של מערכת ההשכלה הגבוהה בלי לפגוע באיכותה או להגביל את נגישותה. הסדרים אלה מבוססים בדרך כלל על העיקרון שהסטודנטים מחויבים במלוא שכר הלימוד ומוצעות להם הלוואות נוחות. בעבודה הנוכחית נבדקו השלכותיהם של הסדרים אלה באמצעות מודל מאקרו-כלכלי מכֻּיַּל של המשק הישראלי. במסגרת המודל נבדקו הסדרי מימון שונים, כגון הלוואות לסטודנטים, שונות בשכר הלימוד, שכר לימוד מדורג, מלגות קיום בהתאם להכנסת ההורים וביטוח שכר לימוד. נמצא, כי האמצעי היעיל ביותר להגדלת מספר הסטודנטים הבאים ממשקי-בית במעמד חברתי-כלכלי נמוך הוא באמצעות שכר לימוד מדורג ומלגות קיום. למרות הנהגת אמצעים אלה, מסקנת החוקרים היא שעדיין ייוותרו פערים גדולים בין קבוצות חברתיות שונות בקבלה ללימודים אקדמיים ובסיום הלימודים  לכן, כדי להשיג כניסה שוויונית יותר למערכת ההשכלה הגבוהה, יש להתחיל בפעולה בשלבי חינוך נמוכים יותר.

(חינוך גבוה; סטודנטים; שכר לימוד; פער חברתי; שוויון חברתי)

464

הימיין-רייש, נעמי:

היבטים השוואתיים במערך ההשכלה הגבוהה

"פרלמנט" (בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה), מס' 54 (מאי 2007), עמ' 7-16. כתב-העת מופיע גם באתר האינטרנט של המכון (הורדה כרוכה ברישום): www.idi.org.il.

בנובמבר 2006 הוקמה וועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בהיבטים שונים. אחד הנושאים המרכזיים שנדונו הוא נושא תקצוב המוסדות להשכלה גבוהה. במאמר זה נסקר נושא זה בהרחבה, תוך השוואה בין ישראל למדינות אחרות (לכל מדינה יש דרכים שונות להקצאת משאבים למוסדותיה, ולכל מוסד יש כמה מקורות מימון). נושא אחר שנסקר במאמר הוא שכר הלימוד, שב-2007 עמד על כ-8,600 ₪ עבור תלמידי תואר ראשון במוסדות הציבוריים בישראל, שכר לימוד אחיד הנחשב לבינוני ברמתו. משרד האוצר מעוניין להעלות את שכר הלימוד לכ-14,000 ₪, אך הוא נתקל בהתנגדות מצד האוניברסיטאות וארגוני הסטודנטים, הטוענים כי מהלך זה יפגע בשכבות החלשות. לעומתם, יש כאלה הטוענים כי דווקא אחידות שכר הלימוד וגובהו הבינוני כפי שהם כיום הם שפוגעים בשוויון, מפני שהשכבות החזקות היו יכולות לשלם יותר, ולדבריהם יש ליישם שכר לימוד דיפרנציאלי. יש גם המציעים להעלות את שכר הלימוד אך במקביל לחזק את מערך קרנות הסיוע. במאמר נסקרים כמה מודלים לקביעת תעריפי שכר לימוד הנהוגים בעולם: לפי תחומי הלימוד ומידת היוקרה שלהם, לפי מצבו הכלכלי של הסטודנט ועוד.

(חינוך גבוה; אוניברסיטאות; הקצאת משאבים; מימון; התערבות ממשלתית; רפורמה)

465

דוידוביץ, ניצה; סינואני-שטרן, צילה:

איכות הביצוע של נשים וגברים באקדמיה - חקר מקרה: המכללה האקדמית יהודה ושומרון

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 3 (חורף 2007), עמ' 21-44 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבחנו מאפייניהם של 53 גברים ו-19 נשים חברי סגל בכירים במכללה האקדמית יהודה ושומרון, אשר זכו לגמול הצטיינות כספי ב-2006 על בסיס פעילויותיהם, שנמדדו על-פי מספר קריטריונים של הצטיינות במחקר ובהוראה. מטרת המחקר היתה לבחון את מדדי ההצטיינות הללו, במחקר ובהוראה, על בסיס מגדרי. נוסף על כך, נבחן הקשר שבין ההישגים לבין קידום, קבלת קביעות וייצוג בוועדת הסנאט. בין הממצאים: אין מתאמים מובהקים סטטיסטית בין הצטיינות במחקר לבין מגדר; יש הבדל כמעט מובהק לטובת הנשים באיכות ההוראה; במדדי הערכות הסטודנטים, ההערכות לנשים היו גבוהות מההערכות לגברים; בקריטריונים לגמול הצטיינות בנושאי מחקר, לגברים נמצא יתרון אך לא מובהק סטטיסטית; אחוז הגברים בעלי דרגת פרופסור מן המניין הוא 21.1% לעומת 9.1% בקרב הנשים; אחוז המרצים בקרב הגברים הוא 31.1% לעומת 62.1% בקרב הנשים; ציוני ההצטיינות הכלליים של הגברים נמצאו גבוהים ב-10% בממוצע מציוני ההצטיינות של הנשים.

(מכללות; מרצים; מחקר; הוראה; הערכת עמיתים; הערכת קורסים; קידום מקצועי; הבדלים בין המינים)

466

וולנסקי, עמי; לימור, ניסן:

ההשכלה השלישונית בישראל: פרדיגמה חדשה למדיניות

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2006, 59 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד (הורדת הפרסום מותנית ברישום): www.neaman.org.il.

בפרסום זה מוצגת הצעה למדיניות חדשה בתחום ההשכלה השלישונית בישראל: ההשכלה האקדמית, ההשכלה העל-תיכונית והלמידה לאורך הקריירה (lifelong learning). המדיניות המוצעת תחייב שינוי בפרדיגמת הפעולה הקיימת, והיא מסתמכת על מטרות, עקרונות ודרכי פעולה הקיימות במדינות אחרות, הרואות בהשכלה השלישונית אמצעי מרכזי לצמיחה כלכלית ולשגשוג חברתי. קווי המדיניות המוצעים נשענים על שלושה תהליכים: 1) מעבר להשכלה גבוהה להמונים – בתהליך זה גלום פוטנציאל לחיזוק ההון האנושי, לביסוס כלכלי, לניעות חברתית ולצמצום פערים בחברה; 2) התחזקות מעמדו של המחקר – תהליך זה יהווה גורם מחולל בכלכלה הלאומית ותנאי לאיכותה של מערכת ההשכלה הגבוהה לסוגיה; 3) מעבר לכלכלת ידע תחרותית – תהליך זה יחייב שינויים במבנה התעסוקה והיערכות מחודשת של מערכות ההשכלה. המדיניות המוצעת שואפת לשני יעדים עיקריים: מצוינות אקדמית – מובאות המלצות לדרכי פעולה לקידום המחקר המדעי וההוראה האקדמית; נגישות להשכלה גבוהה – מובאות המלצות לגיוון שערי הכניסה ולדרכי פעולה שיאפשרו ניעות ביניהם, לרווחת הפרט ולתועלת החברה כולה.

(חינוך גבוה; חינוך על-תיכוני; מדיניות חינוכית; למידה; מחקר; אוניברסיטאות; סטודנטים; הוראה; מימון; פער חברתי; תמריצים; התערבות ממשלתית)

467

Gamliel, E.; Cahan, S.:

Mind the Gap: Between-Group Differences and Fair Test Use

“International Journal for Selection and Assessment”, 15: 3 (2007), pp. 273-282.

מחקר זה עוסק בהבדלים שבין קבוצות חברתיות שונות – קבוצות "חזקות" ו"חלשות" מבחינת ממוצעי ההישגים בלימודים – במדדים שונים המשמשים לשם קבלה של מועמדים למקומות עבודה ולמוסדות להשכלה גבוהה ובמדדים של הצלחה בהקשרים אלה. המחקר מתבסס על ניתוחי-על (meta-analysis) שפורסו באחרונה, שבהם נמצא כי ההבדלים בין הקבוצות החברתיות במדדי הקבלה גדולים הרבה יותר מן ההבדלים ביניהן במדדים המשמשים כקריטריונים להצלחה, הן בהקשר של קבלה למקומות עבודה והן בהקשר של קבלה לאוניברסיטאות ולמכללות. ההסבר המוצע לפערים אלה הוא ההבדלים באופי המדדים המשמשים לקבלה והמדדים המשמשים כמדדי הצלחה: בעוד שהמדדים הראשונים הם לרוב מדדים אובייקטיביים וסטנדרטיים של יכולת קוגניטיבית, המדדים השניים הם הערכות סובייקטיביות של הצלחה בעבודה ושל הישגים אקדמיים. פערים אלה בין הקבוצות הם פערים עקיבים עם חוסר הטיה בניבוי או עם ניבוי-יתר של קבוצות "חלשות". הפערים מצביעים על תהליכי ברירה (קבלה) המפלים לרעה קבוצות חלשות.

(פער חברתי; הישגים לימודיים; סטודנטים; הזדמנויות תעסוקה; ניבוי הצלחה)

468

רייכל, נירית; אילטוב, זינאידה:

מהות בית-הספר הממלכתי ותפקידו בעיני מורים מקבוצות תרבות שונות בחברה הישראלית

מכללת אוהלו בקצרין, קצרין 2006, 84 עמ'.

מטרתה של עבודה זו היתה לבחון את תפיסותיהם של מורים ומורות מהמגזר היהודי והמגזר הערבי לגבי מהותו ותפקידו של בית-הספר הממלכתי. העבודה מאפשרת למפות את האידיאולוגיות החינוכיות של המורים ולבדוק מהן ההשפעות הנובעות מרקע תרבותי ומגדר. במחקר השתתפו 1,213 מורים ומורות – 48% מהמגזר היהודי ו-52% מהמגזר הערבי. המשתתפים מילאו שאלון פתוח. בין הממצאים: מורים מהמגזר היהודי ומהמגזר הערבי הסכימו באותה מידה שתפקידו המרכזי של בית-הספר הוא ללמד; המורים משני המגזרים ייחסו חשיבות רבה לתפקיד בית-הספר כמקנה כישורי חיים; בקרב המורים משני המגזרים היתה הסכמה מעטה בלבד עם ההיגד שתפקיד בית-הספר הוא לשמש מקום חיים חווייתי המעמיד במרכז את החופש של הילד; רוב המורים משני המגזרים הביעו עמדה דומה ביחס למעורבות הורים בבית-הספר, אולם המורים מהמגזר הערבי יותר מאשר המורים מהמגזר היהודי סברו שהמעורבות צריכה להיות באמצעות וועדות הורים.

(מורים; חינוך עברי; חינוך ערבי; עמדות כלפי חינוך; מטרות החינוך; מעורבות הורים בבית-הספר)

469

שלמה, רומי; לייזר, יונה; כהן, איתן:

הקשר בין משתנים דמוגרפיים ותרבותיים לבין עמדות כלפי שילוב ותפיסת מסוגלות עצמית של פרחי הוראה במסלולי חינוך שונים

מכללת בית ברל, כפר-סבא 2006, 44 עמ'.

במחקר זה נבדקו העמדות ותחושת המסוגלות של פרחי הוראה כלפי שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים ותפיסת מסוגלותם. במחקר השתתפו 1,115 פרחי הוראה מ-11 מכללות להכשרת מורים. נמצא, כי המתכשרים הביעו עמדות חיוביות כלפי עיקרון השילוב, והם ראו בשילוב יתרונות הן לגבי התלמיד המשולב והן לגבי רעיו לכיתה. עם זאת, הם הביעו גם תמיכה בקיומן של כיתות נפרדות בחינוך מיוחד, והביעו חששות לגבי בעיות משמעת של התלמידים ולגבי חוסר הכשרה מתאימה של מורים משלבים. תחושת המסוגלות של המתכשרים היתה גבוהה מהבחינות של מסוגלות אישית, מסוגלות בהוראה ומסוגלות בטיפול בתלמידים חלשים. העבודה כוללת פילוחים של העמדות והתחושות של פרחי ההוראה לפי סוג המכללה, מסלול הלימודים, שנת הלימוד במכללה, השתתפות בהשתלמויות, ניסיון ומגדר.

(פרחי הוראה; הכשרה בהוראה; שילוב חריגים בחינוך; חינוך מיוחד; מוגבלויות; עמדות)

470

נמט, דן; פנטנוביץ, מיכל; אליקים, אלון:

חינוך גופני בגיל חטיבת הביניים – עת לנוע!

"הרפואה", 146: ד' (אפריל 2007), עמ' 265-268 (עברית, סיכום באנגלית).

אורח חיים לא-פעיל מבחינה גופנית הוא גורם עיקרי לעלייה בשכיחות ההשמנה בקרב ילדים ולסיבוכים נלווים. במחקר הנוכחי נבחנה רמת הפעילות הגופנית של ילדים בגילי חטיבת הביניים במהלך שיעורי ההתעמלות בבית-הספר. עשרים ילדים בריאים, בעלי משקל תקין, עשרה בנים ועשר בנות, נכללו במחקר. הילדים נבחרו באופן אקראי, ולגבי כל ילד נעשו שתי תצפיות במהלך שני שיעורי התעמלות שונים בהפרש של שבוע לפחות. שיעורי החינוך הגופני הועברו על-ידי ארבעה מורים שונים. התלמידים והמורים לא היו מודעים לכך שצופים בהם. במחקר נמצא, כי רמת הפעילות הגופנית במהלך השיעורים לא היתה מספקת: במהלך שיעור חינוך גופני אופייני שארך 45 דקות, כ-12% מהזמן לא היה מנוצל כלל, וביתר הזמן רק 39% מהתלמידים קיימו פעילות איכותית בעצימות בינונית-גבוהה. בנים השקיעו בפעילות הגופנית יותר מאשר בנות. רק שישה בנים ואף אחת מהבנות קיימו רמת פעילות מתונה עד עצימה במשך יותר ממחצית השיעור.

(חינוך גופני; פעילות גופנית; ילדים; חטיבות ביניים)

ראו גם:

¨        

הפער הדיגיטאלי: תמונת מצב בארץ ובמדינות נבחרות בעולם (פריט מס' 392)

¨        

Israel: Ready for the OECD (393)

¨        

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2006 (394)

¨        

הסקר החברתי: תל-אביב-יפו – נתוני 2005 (395)

¨       

שנתון העולים בישראל, 2006 (400)

¨        

ילדים עולים בישראל, 2007 (401)

¨        

אנשים עם מוגבלות בישראל, 2006 (404)

¨        

ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי, 1995-2005 (474)

¨        

מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית (481)

¨        

הרשות לפיתוח הנגב: דו"ח פעילות לשנת 2006 ותוכנית עבודה לשנת 2007 (504)

¨        

הועדה הבין-משרדית לגיבוש תכנית סיוע לבני העדה האתיופית: דו"ח ועדת המשנה לשילוב צעירים בני העדה האתיופית בשוק העבודה (526)

¨        

ילדים מיוחדים בישראל – 2007 (542)

¨        

אידיאולוגיה, פדגוגיה ומדיניות החינוך בישראל (550)

¨        

מענק לימודים למשפחות חד-הוריות ומשפחות נוספות (561)

 

 

ז. חקלאות ומשק המים

פרסומים

471

החקלאות בישראל, 2005-2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 15, ירושלים 2007, 76 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל מידע על הפעילות החקלאית ב-2006 בהשוואה לשנים קודמות, והוא מורכב משני חלקים: בחלק הראשון מובאים נתונים על חשבון ענף החקלאות – תפוקה, תשומה ותוצר מקומי. בחלק השני מובאים נתונים על מדד מחירי תפוקה ותשומה בחקלאות  בין הממצאים: כמות התפוקה החקלאית ירדה ב-2006 ב-0.6% (לאחר שב-2005 היא עלתה ב-3.6%); כמות התשומה (ללא שכר עבודה) עלתה ב-1.2%, וכתוצאה מכך ירדה כמות התוצר המקומי הנקי בחקלאות ב-4.4%, לאחר עלייה של 9.7% ב-2005; הייצוא החקלאי הטרי עלה ב-1% בהשוואה ל-2005; ב-2006 נמשכה מגמת השיפור בתנאי הסחר של ענף החקלאות – מחירי התפוקות עלו ב-4.1% בעוד שמחירי התשומות עלו ב-3.3%; בגידולים הצמחיים עלה מדד מחירי התפוקה ב-2006 ב-5.1%, ומדד מחירי התשומה עלה ב-3.4%; בענפי בעלי החיים עלה מדד מחירי התפוקה ב-2.7%, ומדד מחירי התשומה עלה ב-3%; ההכנסה שמקורה בחקלאות עלתה ב-2006 ב-0.7% (במחירים שוטפים) לעומת 2005.

(חקלאות; מחירים; תשומה-תפוקה; ייצוא; השקעות; תעסוקה; גידולי שדה; ירקות; פירות; פרחים; בעלי חיים; מים; דלק)

472

דין וחשבון כלכלי על החקלאות והכפר, 2006: עיקר הממצאים

הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ירושלים 2007, 15 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moag.gov.il.

ב-2006 נמשכה מגמת הצמיחה בחקלאות הישראלית, שהחלה ב-2001. בערך הייצור החקלאי נרשם גידול ריאלי של כ-1.3% ביחס ל-2005, והוא הגיע לכ-21 מיליארדי ₪. הייצוא החקלאי (טרי ומעובד) גדל מ-1.683.5 מיליארדי $ ב-2005 ל-1.740.5 מיליארדי $ ב-2006  משקלה של החקלאות במשק הלאומי, במועסקים ובתוצר, ירד בעשור האחרון מ-3.3% ו-2.1% ל-2.4% ו-1.8% בהתאמה; משקלם של ענפי הצומח עלה מ-57.5% ב-1995 ל-60.6% ב-2006, בעוד שמשקלם של ענפי בעלי-החיים ירד במהלך תקופה זו מ-42.5% ל-39.4%. ב-2004 התפלג השטח המעובד בישראל (כ-3 מיליוני דונם) כדלקמן: יישובים שיתופיים – 42.9%, מושבים – 28.1%, מיעוטים – 18.2% ואחרים – 10.8%. בשנים 1995-2006 חלו שינויים גדולים במצבת כוח-האדם בחקלאות: משקלם של העובדים הישראלים פחת מ-72.7% ל-59.7%, משקלם של העובדים הזרים עלה מ-18.7% ל-34.3% ומשקלם של עובדי השטחים ירד מ-8.6% ל-5.9%. ב-2006 היתה ירידה ריאלית של 1.4% בהכנסה הנובעת מחקלאות. שיעור גידול אוכלוסיית המרחב הכפרי הגיע ב-2006 ל-2.1%, לעומת גידול של 1.8% בכלל אוכלוסיית ישראל.

(חקלאות; ייצור; תשומה-תפוקה; ; ייבוא; ייצוא; פירות; ירקות; בעלי חיים; מים; מחירים; השקעות; תעסוקה; הכנסה; אוכלוסייה; התערבות ממשלתית; מסחר בין-לאומי)

 


ראו גם:

¨        

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2007 (פריט מס' 396)

¨        

מינהל מקרקעי ישראל: דין וחשבון על פעולות המינהל לשנת התקציב 2006, מס' 46 (407)

¨        

הפלרת מי השתייה – 2006 (423)

¨        

מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית (481)

¨        

The Untapped Potential: Palestinian-Israeli Economic Relations – Policy Options and Recommendations (494)

¨        

מינהל הכנסות המדינה: דו"ח שנתי 2006, מס' 55 (496)

¨        

דין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2006 – דו"ח מס' 46 (497)

¨        

הרשות לפיתוח הנגב: דו"ח פעילות לשנת 2006 ותוכנית עבודה לשנת 2007 (504)

¨        

מצב איכות מקורות המים בישראל והפעולות שננקטו למניעת זיהומם – 2005 (509)

¨        

מפעל החדרה נחל שקמה:  דו"ח מעקב איכות מים לשנת 2005-2006 (510)

 

ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

פרסומים

473

מאזן התשלומים של ישראל, 2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 8, ירושלים 2007 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על-גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על מאזן התשלומים של ישראל ועל מצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל ב-2006. החשבון השוטף וחשבון ההון כוללים נתונים מנוכי עונתיות, נוסף על הנתונים המקוריים. הלוחות שבפרסום: מאזן התשלומים - סיכום; החשבון השוטף; סחר סחורות; סחר שירותים; הכנסות; העברות שוטפות והעברות הון; התאמות נתוני סחר חוץ להגדרות מאזן התשלומים; התפלגות יצוא ויבוא שירותים אחרים, לפי ענפי כלכלה; יצוא שירותי תיירות, לפי ארץ אזרחות; החשבון הפיננסי; הנכסים וההתחייבויות של המשק בחו"ל; שינויים בחובות לחו"ל, לפי מגזרים. בין הממצאים: העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ב-6.8 מיליארדי דולר (4.3 מיליארדים ב-2005); הגירעון בחשבון הסחורות (עודף הייבוא על יצוא הסחורות) הסתכם ב-3.6 מיליארדי דולר (3.8 מיליארדים
ב-2005); העודף בחשבון השירותים הסתכם ב-4.5 מיליארדי דולר (3.8 מיליארדים ב-2005); ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל עלו ב-14.1 מיליארדי דולר (4.8 מיליארדים
ב-2005); ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל עלו ב-13.6 מיליארדי דולר (3.3 מיליארדים ב-2005).

הנתונים המרכזיים של המאזן ומצבת החובות והנכסים עם חו"ל מתפרסמים מדי חודש ב"ירחון הסטטיסטי לישראל". פירוט נוסף של נתוני המאזן מופיע מדי רבעון בסדרה "לקט ממצאים סטטיסטיים". כמו כן, מתפרסמים נתונים מלאים באתר האינטרנט של הלמ"ס.

(מאזן התשלומים; ייצוא; ייבוא; השקעות; הכנסה; שירותים; תיירות; תחבורה; ניירות-ערך; הלוואות; פיקדונות)

474

ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי, 1995-2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1290, ירושלים 2007 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים אומדנים מפורטים של הרכב ההוצאה לצריכה פרטית, לפי ענף ולפי סוג, במחירים שוטפים ובמחירי 2005, לשנים 1995 עד 2005. הוצאה זו מוינה לפי מקור האספקה (ייצור מקומי או ייבוא), ענף כלכלי (הענף האופייני שבו הסחורות והשירותים למיניהם מיוצרים בדרך כלל) וסוג (מיון לפי קבוצות סחורות ושירותים - מזון, משקאות, טבק, הלבשה, הנעלה, ציוד למשק-הבית, שירותי בריאות, חינוך, תחבורה וכדומה, שמשקי-הבית רכשו). נוסף על כך, פורטו השירותים שסיפקו למשקי-הבית מוסדות ללא כוונת רווח, שהוצאותיהם העיקריות אינן ממומנות על-ידי הממשלה. בין הממצאים: ההוצאה לצריכה פרטית הגיעה ב-2005 ל-320.8 מיליארדי ₪ (55% מהתוצר המקומי הגולמי ו-38.1% מסך השימושים במקורות); ההוצאה הפרטית הממוצעת לנפש ב-2005 היתה כ-46.2 אלף ₪; התפלגות ההוצאה לצריכה של משקי-הבית בשוק המקומי, במחירים שוטפים ב-2005, היתה 33.2% לשירותים, 20.5% לדיור, 18.9% למזון, משקאות וטבק, 11% להלבשה, הנעלה ומוצרים אישיים אחרים, 9.6% למוצרים בני-קיימה ו-6.7% לדלק ולחשמל.

(צריכה; משקי-בית; הוצאות משפחה; מוצרים בני-קיימה; מזון; דיור; חינוך; בריאות; תחבורה; תקשורת; שירותים)

475

סטטיסטיקה של סחר חוץ, מס' 38: יצוא לפי סחורות וארצות, 1996-2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2007. הפרסום מופיע על-גבי תקליטור בלבד (עברית ואנגלית).

תקליטור זה מכיל את נתוני הייצוא של ישראל לשנים 1996-2006 (לגבי כל שנה בנפרד), לפי קוד סחורה ולפי ארץ (כ-8,000 סחורות וכ-190 ארצות). הנתונים מתייחסים לכל הסחורות שעברו את גבולות המכס ואינם כוללים את הסחר בין ישראל ליו"ש ועזה ואת הסחר של תושבי יו"ש ועזה עם יתר ארצות העולם. מקורות הנתונים הם המסמכים המוגשים לשלטונות המכס על-ידי היצואנים או סוכניהם. אפשר לקבל את סיכום הייצוא השנתי בכל קוד סחורה, מפורט לפי ארץ, וכן את סיכום הייצוא לכל אחת מהארצות, מפורט לפי קוד הסחורה. הנתונים מוצגים באלפי דולרים, ולגבי חלקם יש פירוט של יחידת מידה וכמות. התקליטור כולל גם סיכומים לפי יבשת וסוג ההתארגנות בתוך היבשת, כגון האיחוד האירופי, אפט"א ויתר ארצות אירופה. באפשרותו של המשתמש ליצור התפלגויות נוספות.

(סחר חוץ; מסחר בין-לאומי; יצוא)

476

סטטיסטיקה של סחר חוץ, מס' 38: יבוא לפי סחורות וארצות, 2002-2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2007. הפרסום מופיע על-גבי תקליטור בלבד (עברית ואנגלית).

תקליטור זה מכיל את נתוני הייבוא של הסחורות לישראל לשנים 2002-2006 (לגבי כל שנה בנפרד), לפי קוד סחורה ולפי ארץ (כ-8,000 סחורות וכ-150 ארצות). הנתונים מתייחסים לכל הסחורות שעברו את גבולות המכס ואינם כוללים את הסחר בין ישראל ליו"ש ועזה ואת הסחר של תושבי יו"ש ועזה עם יתר ארצות העולם. מקורות הנתונים הם המסמכים המוגשים לשלטונות המכס על-ידי היבואנים או סוכניהם. אפשר לקבל את סיכום הייבוא השנתי בכל קוד סחורה, מפורט לפי ארץ, וכן את סיכום הייבוא מכל אחת מהארצות, מפורט לפי קוד הסחורה. הנתונים מוצגים באלפי דולרים, ולגבי חלקם יש פירוט של יחידת מידה וכמות. התקליטור כולל גם סיכומים לפי יבשת וסוג ההתארגנות בתוך היבשת, כגון האיחוד האירופי, אפט"א ויתר ארצות אירופה. באפשרותו של המשתמש ליצור התפלגויות נוספות.

(סחר חוץ; מסחר בין-לאומי; יבוא)

477

סקירה על מצב המשק ותחזיות מקרו-כלכליות לקראת התקציב לשנת 2008

אגף כלכלה ומחקר, משרד האוצר, ירושלים 2007, 22 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.mof.gov.il (ראו: אגף כלכלה ומחקר).

שנת 2006 אופיינה בצמיחה מהירה בכל רכיבי התוצר, למרות המלחמה בצפון. בכך נמשכה המגמה החיובית של התאוששות מהמיתון הכלכלי, שהחלה באמצע 2003. התוצר גדל ב-2006 ב-5.1% והתוצר העסקי צמח ב-6.4%, בדומה ל-2005. בשער החליפין נרשמה יציבות מרשימה, חרף המלחמה, שנתמך על-ידי מדיניות פיסקלית אחראית שכללה גירעון נמוך, ירידה ביחס חוב–תוצר והפחתת שיעורי המס. גם צמיחת המגזר העסקי בקצב מהיר מזה של המשק כולו היא מגמה חיובית, שהתחילה ב-2003. הצמיחה לוותה בשיפור בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, בגידול בתעסוקה ובהיקף גבוה של השקעות זרות. בדו"ח זה נסקרים מדדים עיקריים בכלכלה הישראלית – התוצר, הצריכה הפרטית, הצריכה הציבורית, הגירעון הממשלתי, החוב הציבורי, ההשקעות, הייצוא, הייבוא, החשבון השוטף, שוק העבודה, המדיניות המוניטרית והמחירים – ולאחר מכן מובאות תחזיות מקרו-כלכליות לשנים 2007
ו-2008. הערכת כלכלני משרד האוצר היא שבסיום 2007 יגדל התמ"ג ב-5% וב-2008 ב-4.2%. התמ"ג לנפש צפוי לגדול ב-3.2% ב-2007 וב-2.5% ב-2008. הייצוא צפוי לגדול ב-5.9% ב-2007 וב-4.7% ב-2008.

(צמיחה כלכלית; תחזית; צריכה; השקעות; ייצוא; ייבוא; אינפלציה; מחירים; שער חליפין; גירעון [ממשלה]; תעסוקה; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

478

דו"ח האינפלציה, 2007: המחצית הראשונה

בנק ישראל, ירושלים 2007, 35 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

דו"ח האינפלציה מתפרסם אחת לחצי שנה במסגרת מעקב אחר התפתחות האינפלציה. הדו"ח כולל סקירה של הרקע והגורמים להתפתחות המחירים, ההתפתחויות הצפויות והמדיניות הנדרשת לעמידה ביעדי האינפלציה. בין הממצאים: במחצית הראשונה של 2007 עלתה האינפלציה בשיעור מצטבר של 1%. הגורמים שפעלו להאצת האינפלציה היו המשך התרחבות הביקושים לתוצר המקומי, עליית מחירי המוצרים המיובאים ועליית מחירי האנרגיה בעולם. הגורם שפעל למיתון האינפלציה היה המשך מגמת ייסוף השקל מול הדולר. במהלך תקופה זו, הפחית בנק ישראל את שער הריבית בשיעור של כ-1.5%, כדי להחזיר את האינפלציה לתחומי היעד (שיעור אינפלציה בטווח של 1%-3% בשנה).

(אינפלציה; מחירים; שער חליפין; ריבית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

479

סקר החברות והעסקים: הרביע השני של 2007

מחלקת המחקר, בנק ישראל, ירושלים 2007, 21 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

סקר רבע-שנתי זה מבוסס על שאלון לחברות ולעסקים בענפי המסחר, התעשייה, הבנייה, השירותים העסקיים, המלונאות, התחבורה והתקשורת. בסקר, מתבקשות החברות לדווח על כיווני השינויים בפעילותן בפרמטרים השונים ולציין את עוצמת השינוי. הסקר מתייחס להתפתחויות בפועל ברבע הנחקר, תוך השוואה לרבעים קודמים וציפיות לרבע הבא. בין הממצאים: ברבע השני של 2007 נמשכה מגמת העלייה בפעילות במשק. הפירוט לפי ענפים: תעשייה – עליות במכירות ליצוא ולשוק המקומי, והצפי הוא להמשך המגמה ברבע הבא, בעיקר בענפי התעשייה המעורבת; מסחר – עליות במכירות, והצפי הוא לעליות נוספות ברבע הבא; שירותים עסקיים – עלייה בפדיון, בעיקר מפעילות בישראל, והצפי הוא להמשך המגמה ברבע הבא; בתי מלון – עלייה מתונה בפעילות בהשוואה לרבע המקביל אשתקד, והצפי הוא לעלייה בפעילות ברבע הבא; בנייה – עלייה מתונה בפעילות, והצפי הוא להמשך המגמה ברבע הבא; תחבורה ותקשורת – עלייה בפעילות בתחבורה האווירית ובתחבורה היבשתית, לצד ירידה בתחבורה הימית ובתקשורת, והצפי הוא לעלייה ברבע הבא. החברות צופות, בממוצע, כי האינפלציה בעוד 12 חודשים תהיה 2% ( הצפי היה 1.8% ברבע הקודם) וכי שער החליפין בעוד 12 חודשים יהיה 4.44 ₪ לדולר ( הצפי היה 4.36 ₪ ברבע הקודם).

(חברות עסקיות; תפוקה; פידיון; ייצוא; מסחר; תעשייה; בנייה; שירותים; תיירות; תחבורה; תקשורת; תעסוקה; מחירים; אינפלציה; שער חליפין)

480

דרור, נורית:

סיכום שנת תשס"ז בבורסה

הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב, תל-אביב 2007, 4 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבורסה: www.tase.co.il.

בפרסום זה נסקרת הפעילות בבורסה בתחומי המניות, איגרות-החוב, המק"מים ועוד. הנתונים מוצגים גם בהשוואה לנתוני תשס"ו. בין הממצאים: מדדי המניות בשוק המקומי עלו בכ-30%; מחזור המסחר היומי במניות עלה בכ-40% והגיע לרמה של כ-1.8 מיליארדי ₪; מחזור המסחר היומי באיגרות-חוב עלה והסתכם בסכום שיא של כ-2.9 מיליארדי ₪, לעומת כ-1.5 מיליארדי ₪ בתשס"ו; הנפקת איגרות-חוב על-ידי הממשלה הסתכמה בכ-31 מיליארדי ₪ ברוטו, לעומת כ-21 מיליארדי ₪ בתשס"ו; היקף גיוס הכספים באמצעות הנפקה והקצאה של איגרות-חוב על-ידי חברות הסתכמה בכ-88 מיליארדי ₪, לעומת כ-39 מיליארדי ₪ בתשס"ו; מספר החברות שהנפיקו מניות בבורסה עלה מ-597 בסוף תשס"ו ל-650 בסוף תשס"ז; מספר החברות שהנפיקו/הקצו איגרות-חוב עלה מ-99 בסוף תשס"ו ל-153 בסוף תשס"ז; שבע חברות נוספות עשו בתשס"ז רישום כפול, ובכך הגיע מספר החברות שמניותיהן נסחרות במקביל בתל-אביב ובחו"ל ל-63.

(בורסה; מניות; איגרות-חוב; חברות עסקיות)

481

גץ, דפנה; פלד, דן; פלג, סולי; ברנר, נאוה ואחרים:

מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במחקר וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2007, 126 עמ', בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד (הורדת הפרסום מותנית ברישום): www.neaman.org.il.

למרות ההצלחה הישראלית במינוף מו"פ (מחקר ופיתוח) מדעי וטכנולוגי לצמיחה כלכלית, ענפי כלכלה ומגזרים נרחבים אינם נהנים מפירות הטכנולוגיות המתקדמות. התחרות
הבין-לאומית הגוברת בתחומי המו"פ מחייבת גיבוש מדיניות לאומית בנושאי מו"פ
מדעי-טכנולוגי, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות בענפי הכלכלה מצריכה קבלת תמונה עדכנית ומקיפה של כל הפעילויות המתחוללות במשק בתחומי המדע והטכנולוגיה, עלויותיהן והתמורות שהן מביאות למשק, תוך השוואה מתמדת לנעשה בתחומים אלה במדינות אחרות. מטרתו של פרסום זה היא לספק בסיס נתונים המאפשר בחינה שיטתית של הפעילות המדעית-טכנולוגית בישראל. זהו פרסום שני בנושא זה (על הפרסום הקודם, ראו חוברת 140, פריט 664), ונדונים בו חמישה תחומי יסוד בתהליכי מו"פ וחדשנות טכנולוגית, תוך השוואה בין-לאומית ובחינת התפתחויות על פני זמן: ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי; הון אנושי במדע וטכנולוגיה; תפוקה מדעית וטכנולוגית; תמורות והשפעות כלכליות של פעילויות מו"פ מדעי וטכנולוגי, ומאזן המסחר הטכנולוגי (
technology balance of payments); מוכנות
טכנולוגית - היכרות עם מחשבים וטכנולוגיות
ICT ונגישותם, ותשתיות תקשורת.

(מחקר ופיתוח; מדע; טכנולוגיה; פטנטים; תעשיות עתירות-ידע; הוצאה לאומית; ממשלה; מימון; השקעות; מסחר-בין-לאומי; חברות עסקיות; משאבי אנוש; חינוך גבוה; ידע; פריון עבודה; משלחי-יד; הנדסאים; טכנאים; תארים אקדמיים; מחשבים; אינטרנט; תקשורת)

482

זליכה, ירון; כהן, אבישר:

הטיית המצב הקיים ומייצבים אוטומטיים במשק הישראלי

"הרבעון הישראלי למסים", ל"ב: 127 (יולי 2007), עמ' 7-18. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוזיאון למסים: www.mof.gov.il/museum.

משק שמופעלים עליו כוחות להגברת/הפחתת הפעילות מפעיל על עצמו מייצבים אוטומטיים, שמטרתם היא להחזיר את הפעילות לרמתה המקורית. מטרתו של מחקר זה היתה לאמוד את עוצמתו של אחד המייצבים החשובים ביותר, מייצב נטל המס, ולנתח את השפעתו על ניהול המדיניות המאקרו-כלכלית בישראל. נאמדו שתי סדרות של משוואות רבעוניות המתארות את הגורמים המשפיעים על גובה ההכנסות ממסים: בסדרה הראשונה נאמדו ההכנסות השוטפות ממסים, במחירים קבועים, לפני תיקון בגין שינויי חקיקה בתקופה 1992 עד 2005; בסדרה השנייה נאמדו ההכנסות ממסים לאחר תיקון בגין שינויי חקיקה, בתקופה 1996-2005. בכל משוואה נבחנה השפעתם של משתנים מסבירים על ההכנסות ממסים (התוצר, שערי הריבית לטווח קצר ולטווח ארוך, נתוני הסחר העולמי, נתוני האוכלוסייה, אומדנים
לאי-וודאות וכו'). נמצא, כי למייצב נטל המס יש גמישות רבה מאוד, היכולה להגיע עד 1.27 בפרקי זמן קצרים, כלומר שינוי של 1% ברמת הפעילות במשק עלול להביא תוך פרק זמן קצר (רבעון או שניים) לעליית נטל המס ב-0.27% ובכך לפגוע בגידול הפעילות. לדעת המחברים, ראוי לשקול האם על כנסת ישראל להפקיד בידי הממשלה אחת לשנה סך ידוע וקצוב של הפחתות פוטנציאליות בשיעור המסים הישירים, כך שאפשר יהיה להגיב בזמן אמת במקרה הצורך.

(מיסוי; מדיניות פיסקלית; מדיניות מוניטרית)

483

חיים, יאיר; לוי, רועי:

שימוש בגישה המאזנית לניתוח היציבות הפיננסית: ניתוח עמידות המשק לסיכון שער החליפין

תחום היציבות הפיננסית, בנק ישראל, ירושלים 2007, 42 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו מוצגת מסגרת לניתוח העמידות של המשק לסיכוני שער החליפין לפי הגישה המאזנית (Balance Sheet Approach), תוך שימוש בנתונים חדשים של המאזן הלאומי ונתוני מאזן המט"ח באופן משולב. לפי גישה זו נמצא, כי המשק היה פגיע מאוד לפיחות השקל ב-1997, אך עמידותו גברה עד 2005. השיפור העיקרי נבע מסגירת החשיפה הגדולה של המגזר העסקי לפיחות ומשיפור באיתנות הפיננסית שלו. כתוצאה מכך והודות לשיפור בהלימות ההון של מערכת הבנקאות, גברה גם עמידותה בפני פגיעה עקיפה במקרה של פיחות. למרות החשיפה הגדולה של המשק ושל רוב המגזרים בתוכו לייסוף בסוף 2005, המשק היה עמיד בפני ייסוף חריג, בעיקר משום שפגיעת הייסוף במגזר הפרטי ובבנקים היתה צפויה להיות נמוכה. המחברים מדגישים את מקומה של עמידות הבנקים ביציבות הפיננסית של המשק, ולכן הם תומכים בהמשך המגמה של הפחתת הדומיננטיות של הבנקים במימון המגזר העסקי, כך שתפחת חשיפתם העקיפה לסיכונים. כמו כן, מדגישים המחברים, כי ניתוח לפי הגישה המסורתית היה מביא לממצאים הפוכים: שב-1997 המשק לא היה פגיע לשינויים בשער החליפין ושב-2005 הוא היה פגיע מאוד לייסוף.

(שער חליפין; מטבע חוץ; בנקים; אשראי; התפתחות כלכלית; ליברליזציה)

484

Ilek, Alex:

Aggregation versus Disaggregation: What can We Learn from It?

Monetary Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2007.02, 49 pages (E, Hs). The publication appears also on the Bank’s Website: www.bankisrael.gov.il.

עבודה זו מצביעה על אפשרות שזיהוי הרלוונטיות של המשתנים המסבירים את התפתחות האינפלציה (המדד הכללי) בשיטה המקובלת – האגרגטיבית – לוקה בהטיה, אשר עלולה להביא להוצאת משתנים מסבירים חשובים ממשוואת האינפלציה. לפיכך, מוצעת שיטה חלופית לזיהוי הרלוונטיות של המשתנים הכלכליים באמידת תהליך האינפלציה – שיטה דיסאגרגטיבית. בעבודה נעשתה השוואה של הביצועים בשני מודלים חודשיים לתהליך האינפלציה בישראל – אגרגטיבי ודיסאגרגטיבי – שבמסגרתם ריבית בנק ישראל והמשתנים האחרים נקבעים סימולטנית עם האינפלציה. נמצא, כי הדיסאגרגציה מעלה את הדיוק בחיזוי האינפלציה וכתוצאה מכך גם את יעילות ניהול המדיניות המוניטרית. באמצעות שני המודלים נבחנו גם ההשלכות של מידע חסר לגבי המשתנים הבלתי-נצפים וכן ההשלכות של זיהוי שגוי של תהליך אינפלציוני במשק על פונקציית ההפסד של המדיניות המוניטרית, ונמצא כי לפי המודל הדיסאגרגטיבי ההפסד הוא קטן יותר מאשר לפי המודל האגרגטיבי.

(מודלים כלכליים; אינפלציה; ניבוי; מדיניות מוניטרית)

485

בלנק, מיקי:

הערכת תחזיות האינפלציה של החזאים הפרטיים

המחלקה המוניטרית, בנק ישראל, פרסום מס' 7 בסדרת "מאמרים לדיון", ירושלים 2007, 39 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

תחזיות החזאים הפרטיים לאינפלציה, הן אחד האינדיקטורים החשובים בעיצוב המדיניות המוניטרית על-ידי בנק ישראל. בעבודה זו, נסקרו השיטות המקובלות להערכה ודירוג של תחזיות, תוך יישומן לגבי תחזיות החזאים בישראל, מיולי 2002 עד אפריל 2007. כמו כן נבדק, האם צירופים שונים של תחזיות עשויים להיטיב לחזות את האינפלציה יותר מאשר תחזיתו של כל חזאי בנפרד. בין הממצאים: המִתְאָם של הדירוגים בין טווחי הזמן השונים של התחזיות (ל-12 חודשים, ל-שלושה חודשים, לחודש הבא ולחודש השוטף) נמוך מאד ולעיתים אף שלילי, דבר המעיד שהחזאים מתמחים בטווחים שונים של תחזיות ולא נמצא חזאי שתחזיותיו נשארו בדירוג גבוה בכל הטווחים שנבדקו; צירופים שונים של חזאים מיטיבים לחזות את המדדים יותר מממוצע רגיל של החזאים, וצירופים אלה מצליחים להקטין את הסטייה הריבועית הממוצעת, אך לא באופן מובהק, ולכן מומלץ להשתמש בממוצע הרגיל של כל החזאים כאינדיקטור לאינפלציה העתידית.

(אינפלציה; מדיניות מוניטרית; ניבוי)

486

Strawczynski, Michel; Zeira, Joseph:

Cyclicality of Fiscal Policy in Israel

Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2007.04, Jerusalem 2007, 36 pages (E, Hs). The publication appears also on the Bank’s Website: www.bankisrael.gov.il.

מחקרים מהשנים האחרונות הראו, כי במדינות מפותחות המדיניות הפיסקלית נוטה להיות אנטי-מחזורית ואילו במדינות לא-מפותחות היא נוטה להיות פרו-מחזורית. בעבודה זו נבדקה תגובת המדיניות הפיסקלית למחזורי העסקים בישראל. נמצא, כי גירעון הממשלה הרחבה פעל באופן אנטי-מחזורי בעוצמה מתונה, בעיקר בתקופות של שפל כלכלי. ההוצאה הציבורית, ובמיוחד ההשקעות, פעלו באופן פרו-מחזורי. עם זאת נמצא, כי הן הגירעון הממשלתי והן ההוצאה הציבורית הגבירו את פעילותם האנטי-מחזורית לאחר תכנית הייצוב הכלכלית של 1985, תקופה המאופיינת בשיפור גדול במשמעת הפיסקלית. תוצאה זו מעידה על כך שהמשק הישראלי נמצא בתהליך של מעבר ממדיניות פיסקלית פרו-מחזורית, הנהוגה במדינות לא-מפותחות, למדיניות אנטי-מחזורית, המאפיינת מדינות מפותחות.

(מדיניות פיסקלית; גירעון [ממשלה]; מחזורי עסקים; מיתון כלכלי; אינפלציה; מלחמות [השפעות])

487

Flug, Karnit; Strawczynski, Michel:
Persistent Growth Episodes and Macroeconomic Policy Performance in Israel, Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2007.08, Jerusalem 2007, 36 pages (E, Hs). The publication appears also on the Bank’s Website: ww.bankisrael.gov.il.

בעבודה הנוכחית חושב מדד לבחינת איכות ההתנהלות המקרו-כלכלית בישראל בשנים
 1961-2006, ומוערכת השפעתה על גלי הצמיחה הכלכלית בשנים אלו. באמצעות חישוב השפעתם של משתנים חיצוניים ופנימיים, הוערכה תרומת ההתנהלות המקרו-כלכלית להסתברות לצמיחה. בין הממצאים: בשנים האחרונות ניכר שיפור משמעותי בהתנהלות המקרו-כלכלית; למשתנים החיצוניים, במיוחד הסחר העולמי והמצב הביטחוני, היתה השפעה רבה יותר על הצמיחה הכלכלית מאשר למשתני מדיניות (מדיניות מקרו-כלכלית, השקעות ממשלתיות ומיסוי); תקופות הצמיחה הושפעו מגורמי היצע (השקעות ממשלתיות בתשתיות, ניסיון והשתלבות העולים בשוק העבודה) ומגורמי ביקוש (סחר עולמי, מצב ביטחוני והשלב הראשון של גל העלייה); תרומתם של משתנים חיצוניים למעבר מהמיתון של 2001-2003 לגאות הנוכחית נאמדת בכשני שלישים, ותרומתם של משתני המדיניות נאמדת בכשליש.

(צמיחה כלכלית; מיתון כלכלי; מדיניות כלכלית; מסחר בין-לאומי; ביטחון לאומי; אינתיפאדה; מיסוי; השקעות; אינפלציה; שער חליפין; עולים; תעסוקה)

488

סקר השפעת התיסוף על מצב התעשייה

אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל, תל-אביב 2007, 5 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של ההתאחדות: www.industry.org.il.

ב-2006 חל תיסוף של כ-9% בשער השקל ביחס לדולר. בסקר זה נבחנה השפעת התיסוף על מצב התעשייה, עקב הפגיעה בכושר התחרות של התעשייה הישראלית בשוקי חו"ל והפגיעה בכושר התחרות מול ייבוא מתחרה בשוק הישראלי. בסקר, שנעשה בדצמבר 2006, השתתפו 105 חברות, כ-80% מהן יצואניות. בין הממצאים: הפגיעה בהיקפי היצוא ב-2006 הסתכמה בכ-1.9% וב-0.8% במכירות לשוק המקומי; סך הפגיעה בתעשייה (ייצוא + שוק מקומי) הסתכמה ב-1.2% (כ-880 מיליון ₪), כ-60% מהם בגין פגיעה בייצוא; 73% מהחברות דיווחו על ירידה ברווח הנקי, שהסתכמה בממוצע בכ-5.4%; בשל התיסוף, צופות החברות כי ב-2007 תהיה ירידה של 4.3% בייצוא התעשייתי וירידה של 1.1% במכירות לשוק המקומי; סך הפגיעה במכירות התעשייה לייצוא ולשוק המקומי צפויה להביא ב-2007 לירידה של כ-2.5% במכירות התעשייה (בסכום של כ-1.9 מיליארדי $); הפגיעה ברווח הנקי ב-2007 צפויה להיות בשיעור של כ-5.7%.

(תעשייה; חברות עסקיות; ייצוא; שער חליפין; רווחים)

489

אופנבכר, עקיבא; קמל, טלי:

הביקוש לאמצעי התשלום בישראל: 1990 - 2006

המחלקה המוניטרית, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2007.04, ירושלים 2007, 22 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו נסקרות ונאמדות משוואות הביקוש לאמצעי התשלום בישראל בתקופה 1990 עד 2006. המשוואות הן כאלו שנאמדו עבור ארצות-הברית ונמצאו מתאימות עבור ישראל מאז תכנית הייצוב הכלכלית ב-1985. נמצא, כי מתחילת 2003 עד סוף 2006 עלו אמצעי התשלום בשיעור מצטבר של 62%. המסקנה העיקרית של העבודה היא, כי הגידול הניכר באמצעי התשלום ורכיביו מראשית 2003 עד הרבע השלישי של 2005 מוסבר היטב במשוואות, בעיקר על-ידי ההפחתות הרבות בריבית והגידול בתוצר הריאלי. לעומת זאת, בבדיקה נפרדת של רכיבי אמצעי התשלום נמצא, כי בשנים 2001 ו-2002 היה גידול ניכר ברכיב המזומנים במצרף, בחלקו על חשבון הגידול בפיקדונות העו"ש, תופעה שאין לה הסבר כמותי, אולם ייתכן שהיא קשורה להרעה במצב הביטחוני (האינתיפאדה) ו/או לתהליכים למניעת הלבנת הון. החל ברבע האחרון של 2005, עלה הביקוש לאמצעי התשלום בפועל על החזוי במשוואות, עלייה הגלומה בעיקר בעלייה בביקוש לפיקדונות עו"ש. לא נמצא הסבר מספק לירידה בטיב החיזוי, וייתכן שהוא נעוץ בהרחבת הפעילות הפיננסית בישראל.

(כסף; פיקדונות; ריבית; אינפלציה; תיאוריות בכלכלה)

490

סגל, גיא:

כלל ריבית אופטימלי למשק הישראלי במסגרת מודל של ציפיות רציונליות

המחלקה המוניטרית, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2007.05, ירושלים 2007, 26 עמ' (עברית סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו מוצג כלל אופטימלי לריבית המוניטרית, הנגזר ממודל ניאו-קיינסיאני למשק הישראלי במסגרת של ציפיות רציונליות. המודל כולל את משוואת פיליפס, משוואה של פער התוצר ומשוואה לשער החליפין (UIP). בניגוד לכלל טיילור, שלפיו הריבית היא פונקציה של סטיות האינפלציה מיעדה ושל פער התוצר, כלל הריבית האופטימלי הוא פונקציה של כל המשתנים הרלוונטיים המופיעים במודל. השוואה של הכלל האופטימלי לכלל טיילור המורחב צופה לעתיד במסגרת המודל המוצע מראה, כי לשניהם יש תגובות דומות לזעזוע באינפלציה ולזעזוע בשער החליפין הנומינלי, אך תגובת הכלל האופטימלי לזעזוע בפער התוצר היא מתונה יותר. ההסבר לכך נעוץ במקדם פער התוצר הנמוך במשוואת פיליפס והמשקל הגבוה של פער התוצר הצפוי בתקופה הבאה במשוואת פער התוצר במודל. אלה מתבטאים בהתכנסות מהירה של פער התוצר לאחר זעזוע בו. לסיכום, הכלל האופטימלי המוצג יכול לשמש כאחד האינדיקטורים בגיבוש ההחלטה על הריבית ובאפיון העדפותיה של הרשות המוניטרית.

(מודלים כלכליים; ריבית; שער חיליפין; אינפלציה; מדיניות מוניטרית)

491

זוסמן, נתן; סעדון, יוסי:

פערי ריביות במשק קטן ופתוח: קשרים של טווח ארוך – המקרה הישראלי

"סקר בנק ישראל", מס' 80 (אוגוסט 2007), עמ' 7-41.

בעבודה זו פותח מודל של שוויון שערי ריבית לא מכוסה, המניח פרטים שונאי סיכון ומביא בחשבון את שער החליפין הצפוי ואת סיכוני שער החליפין ופרמיות נזילות. המודל נאמד לאחר פתיחת המשק הישראלי לתנועות הון, ונמצא כי בטווח הארוך מתקיים שוויון שיעורי ריבית לא מכוסה, ופער הריבית נקבע על סמך הציפיות ארוכות-הטווח לפיחות, הנגזרות מקשר של שוויון כוח הקנייה היחסי. פער הריביות בין ישראל לארה"ב מושפע גם משינויים בסיכוני שער החליפין, המגולמים בסטיות התקן של אופציות על הדולר ומפרמיית נזילות. בתקופת הדיסאינפלציה, השפעת שוויון כוח הקנייה על פערי הריבית היתה דומיננטית בהסבר ההתפתחויות בפערי הריביות, אך מאז 2000 ואילך תרומת המשתנים המודדים את פרמיית הנזילות ואת פרמיית סיכון שער החליפין היא הדומיננטית. סטיות הריבית בפועל מזו הנגזרת משיווי המשקל של הטווח הארוך מביאות, ככל הנראה, לתגובה של בנק ישראל, הנובעת מהתמסורת בין סטיות אלו לשינויים בשער החליפין וגורמות לסטיות הציפיות לאינפלציה.

(מודלים כלכליים; ריבית; אינפלציה; מטבע חוץ; שער חליפין; שוק ההון; מדיניות מוניטרית)

492

זוסמן, נתן; לביא, יעקב:

עקומת פיליפס בישראל

"סקר בנק ישראל", מס' 80 (אוגוסט 2007), עמ' 105-122.

בעבודה זו נאמדה עקומת פיליפס של הטווח הקצר עבור פנל בין-לאומי ל-1993-2006 ועבור המשק הישראלי ל-1988-2006. נמצא, כי השינוי בשיעור האבטלה בפיגור משפיע על השינוי באינפלציה. בפנל הבין-לאומי ההשפעה חזקה יותר עבור מדינות שהשיגו יציבות מחירים, ובישראל הקשר בין השינוי באינפלציה לשינוי באבטלה הוא יציב על פני התקופה הנחקרת. השפעת שינוי שער החליפין על השינוי באינפלציה נמצאה מובהקת רק במשוואות המבוססות על מדד המחירים לצרכן. במשוואות המבוססות על מדד המחירים בניכוי שירותי הדיור השפעת שער החליפין אינה מובהקת. נראה, כי בתקופה של יציבות מחירים מתקיימת עקומת פיליפס של טווח קצר, ולכן, משהוכחה הצלחתו של בנק ישראל בהשגת יעד האינפלציה, יש מקום לתת משקל למדיניות אנטי-מחזורית. לנוכח אי-השפעתו של שער החליפין על מדד המחירים בניכוי שירותי דיור, יש מקום להתייחס בפונקציית התגובה למדד מחירי "ליבה" ללא שירותי הדיור. זאת, כדי למזער את התמסורת שבין זעזועים בשער החליפין לשינויים בריבית הבנק, העלולים דרך השפעתם על הריבית הריאלית במשק לגרום לזעזועים ריאליים.

(מודלים כלכליים; אינפלציה; מחירים; שער חליפין; אבטלה; משיניות מוניטרית)

493

שדה, אורלי:

הגורמים המשפיעים על תוצאות מכרזי המק"ם

"סקר בנק ישראל", מס' 79 (דצמבר 2006), עמ' 173-185. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

במחקר זה נבדק האם הפעילות בשוק המק"ם העתידי (מועד הפקיעה של החוזים) משפיעה על תוצאות המכרז בנכס הבסיס. הנתונים למחקר התקבלו מהמחלקה המוניטרית בבנק ישראל, והם כללו את עקומות הביקוש המצרפיות של יותר מ-400 מכרזי מק"ם שנערכו בין ינואר 1998 לדצמבר 2002. המחקר התמקד ב-391 הנפקות שבהן הסדרה לא הונפקה לראשונה והיא נסחרה במקביל למכרז בשוק המשני. כן נאסף מידע על עיתוי הפקיעה של חוזי המק"ם. נמצא, כי רכישת מלווה המדינה במכרזי בנק ישראל היתה, בממוצע, זולה יותר מרכישתו בעת סיום המכרז בשוק המשני. עוד נמצא, כי הגורמים המשפיעים באופן חיובי על ההפרש בין התשואה הממוצעת במכרז או תשואת שיווי המשקל במכרז (מתורגמת למחירים) לבין המחיר בשוק המשני הם האינפלציה הצפויה והטווח לפדיון של המלווה. לא נמצאה השפעה של מועדי פקיעת החוזים למסירה עתידית על הפרמיות במכרזי המק"ם. לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין מועדי פקיעת החוזים למסירה עתידית לבין הכמות המבוקשת במכרזים.

(שוק ההון; איגרות-חוב; מלווה קצר-מועד)

494

The Untapped Potential: Palestinian-Israeli Economic Relations – Policy Options and Recommendations

Peres Center for Peace, Tel-Aviv 2006, 84 pages, in conjunction with PalTrade - Palestinian Trade Center. The publication appears also on the Center’s Website: www.peres-center.org.

מטרתו של מסמך זה היא להצביע על הפוטנציאל לפיתוח הקשרים הכלכליים ויחסי הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית, בהתאם לתרחישים שונים בנוגע להתפתחויות הגאו-פוליטיות באזור. המסמך מבוסס על מחקר ארוך-טווח שנעשה על-ידי מרכז פרס לשלום בשיתוף עם PalTrade – מרכז הסחר הפלסטיני. במחקר נותחו נתונים כמותיים ואיכותניים של יחסי הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית (תוך התמקדות בתקופה 1995-2005), וכן נבחנו מדדים כלכליים שונים. נוסף על כך, התקיימו ריאיונות עם כ-150 אנשי עסקים, אנשי מקצוע בכירים ונציגים של ארגוני מסחר ותעשייה בישראל וברשות הפלסטינית. ההערכות לגבי ההתפתחויות העתידיות האפשריות הן לטווח של חמש עד עשר שנים.

(מסחר בין-לאומי; הרשות הפלסטינית; חקלאות; תעשייה; מזון; תיירות; ייצוא; ייבוא; תעסוקה; סכסוך ערבי – ישראלי)

495

בר-צורי, רוני:

רשתות שיווק מזון בישראל: נתח מכירות, דיוקן הקונים והשוואה בין-לאומית

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2007, 36 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בעבודה זו מנותחים התפתחות רשתות שיווק המזון בישראל ומאפייני הצרכנים. העבודה התבססה על סקרי צרכנים של מינהל מחקר וכלכלה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומחקרי שוק של חברות בין-לאומיות. הפרסום מורכב משלושה חלקים: מיפוי רשתות שיווק המזון בישראל והצגת ההוצאות למזון של משקי-הבית לפי סוג חנות ולפי מגזר (יהודי/ ערבי); נתח השוק של רשתות השיווק בישראל ודיוקן הקונים, תוך הבחנה בין סוגי הצרכנים ברשתות השונות; מגמות התפתחות של רשתות שיווק בעולם ומיקומה של ישראל מבחינת חלקן של רשתות השיווק בכלל מכירות המזון. בין הממצאים: מתוך כלל ההוצאות של משקי-הבית על מזון, 53.2% מההוצאות נעשו ברשתות מזון ב-2005, לעומת 45.1% ב-1998; כ-70% מהצרכנים עורכים את עיקר קניות המזון ברשתות השיווק, 20.9% קונים בחנויות שכונתיות, 2.4% בשווקים ו-5.6% מפצלים את הקנייה לפי שיקולי כדאיות; שיעורי רשתות שיווק המזון במגזר הערבי הם נמוכים בהשוואה למגזר היהודי; ניכרת מגמה של עלייה במכירת מוצרים שאינם מזון ברשתות אלו; על-פי מקורות
בין-לאומיים, חלקן של רשתות שיווק מזון בסך מכירות המזון הוא כ-52.3% במדינות המפותחות.

(שיווק; צרכנים; מזון)

ראו גם:

¨        

הפער הדיגיטאלי: תמונת מצב בארץ ובמדינות נבחרות בעולם (פריט מס' 392)

¨        

Israel: Ready for the OECD (393)

¨        

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2007 (396)

¨        

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית, אפריל-יוני 2007 (406)

¨        

Equity and Efficiency Effects of Different Funding Arrangements for Higher Education: A Calibrated Analysis Applied to Israel (463)

¨       

החקלאות בישראל, 2005-2006 (471)

¨       

דין וחשבון כלכלי על החקלאות והכפר, 2006: עיקר הממצאים (472)

¨       

מינהל הכנסות המדינה: דו"ח שנתי 2006, מס' 55 (496)

¨       

דין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2006 – דו"ח מס' 46 (497)

¨       

מידע שנתי על התאגידים הבנקאיים, 2002-2006 (498)

¨       

מערכת הבנקאות בישראל - סקירה שנתית, 2006 (499)

¨       

משבר מניות הבנקים: מהלאמה עד להשלמת ההפרטה (500)

¨       

מחלקת המטבע, בנק ישראל: סקירה שנתית, 2006 (501)

¨       

האבטלה בישראל: מבט ארוך-טווח וצעדי מדיניות אפשריים (521)

¨       

התכנסות שיעורי האבטלה האזוריים בישראל (522)

¨       

עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית: דו"ח 2006 (524)

¨       

Do High-Skill Immigrants Raise Productivity? Evidence from Israeli Manufacturing Firms, 1990-1999 (527)

¨       

השפעת שינויים בשכר, בתוצר ובמאפיינים הדמוגרפיים של עובדים על שעות העבודה (530)

¨       

שנתון סטטיסטי: ספנות ונמלים, 2006 (572)

¨       

העלויות האמיתיות של השימוש בכלי-רכב והמדיניות הרצויה (577)

¨       

תיירות, 2006 (578)

¨       

תיירות לישראל, 2006: דו"ח סטטיסטי (579)

¨       

טבריה: תיירות, 2006 (581)

¨       

ענף המלונאות – סקירה לרבע הראשון של 2007 (582)

¨       

פרק ט"ז: "תעשייה ואנרגיה" (583-589)

¨       

פרק י"ז: "כתבי-עת הכוללים נתונים סטטיסטיים שיצאו לאור לאחרונה" (592-617, 636-659)

 

ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

פרסומים

496

מינהל הכנסות המדינה: דו"ח שנתי 2006, מס' 55

מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר, ירושלים 2007, 456 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד האוצר: www.mof.gov.il/hachnasot.

הדו"ח מחולק השנה לשלושה חלקים, כדלקמן: 1) מדיניות מסים ומערכת המס – הכנסות המדינה ממסים ואגרות ב-2006; תחזית הכנסות המדינה ממסים לשנת 2007; נטל המס והכנסות המגזר הציבורי; תחזית הטבות מס לשנת 2008; מיסוי ישיר על יחידים (ממצאים ממודל המס); תיאור מערכת המס בישראל; ההתפתחויות הכלכליות ב-2006; 2) התפתחויות לגבי מסים ואגרות – גביית מס חברות; פריפריה לעומת מרכז (סטטיסטיקה של החברות לפי חלוקה גאוגרפית); חוק עידוד השקעות הון (סקירה של החוק וממצאים אמפיריים על חברות שהיו במעמד מפעל מאושר); מיסוי מקרקעין; מס ערך מוסף (כולל נטל המע"מ, משקלו בכלל ההכנסות ממסים, היקף הפטורים, יעילות גבייתו וכו'); מס קנייה; בלו דלק; מיסוי כלי-רכב; מכסים, היטלים וחשיפת המשק הישראלי ליבוא; אגרות משרדי הממשלה; שינויי חקיקה ב-2006; 3) השוואות בין-לאומיות – ההשוואות הן בעיקר מול מדינות ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח), בנושאים שונים של מערכת המס: נטל המס הכולל (כאחוז מהתוצר), ההכנסות ממסים לפי סוגי מס, שיעורי מס חברות במדינות שונות, שיעור מס ההכנסה השולי המרבי על יחידים והפער בינו לבין שיעור המס על חברות ועוד.

(מיסוי; מס הכנסה; מס ערך מוסף; אגרות; היטלים; חברות עסקיות; משקי-בית; כלי-רכב; דלק; נדל"ן; שוק ההון; מדדים כלכליים)

497

דין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2006 – דו"ח מס' 46

רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר, ירושלים 2007, 524 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.gca.gov.il.

דו"ח שנתי זה כולל נתונים פיננסיים על 96 חברות ממשלתיות, חברות בנות ממשלתיות וחברות מעורבות, עסקיות ולא-עסקיות. הדו"ח מבוסס על הדו"חות הכספיים של החברות. הדו"ח עוסק בארבעה נושאים עיקריים: מגמות עיקריות במגזר החברות הממשלתיות – נתונים כלליים; ריכוז ופירוט נתונים כספיים של החברות לשנת 2006 והשוואתם לשנים קודמות; מידע על נתח הפעילות הכלכלית של החברות הממשלתיות מפעילות המשק הלאומי בתקופת הדו"ח ובשנים קודמות; מידע על פעולות הפרטה והשינויים המבניים ב-2006 ובששת החודשים הראשונים של 2007. לגבי כל חברה מובאים גם נתונים על שנת היווסדה, עיסוקה העיקרי, הון המניות, מצבת העובדים, צורת ההתאגדות, בעלי תפקידים בכירים בחברה ועוד. בין הממצאים: מחזור ההכנסות של החברות הגיע לכ-77.2 מיליארדי ₪ ב-2006, גידול של 10.5% בהשוואה ל-2005; ב-2006 הסתכם חלקה של המדינה ברווחי החברות ב-2.802.8 מיליארדי ₪, בדומה ל-2005, והתשואה להון היתה בשיעור של 6.7% (7% ב-2005); משקל הכנסות החברות המעורבות עמד על 23% (13% ב-2002), כתוצאה מתהליכי הפרטה; משקל החברות בתוצר המקומי הגולמי היה 2.1%, בדומה ל-2005, ושיעור המועסקים בהן מסך המועסקים במשק היה 2.76% (2.64% ב-2005); הכנסות החברות העסקיות, ממשלתיות ומעורבות, הסתכמו ב-98,178,300 ₪, גידול של 7% לעומת 2005.

(חברות ממשלתיות; חברות עסקיות; עמותות; רווחים; השקעות; ייצוא; מניות; הון; הפרטה)

498

מידע שנתי על התאגידים הבנקאיים, 2002-2006

המפקח על הבנקים, בנק ישראל, ירושלים 2007, 305 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

בדו"ח שנתי זה נסקרת פעילותה של מערכת הבנקאות בישראל. ב-2006 כללה מערכת זו 15 תאגידים בנקאיים רגילים (בנקים מסחריים), ארבעה בנקי חוץ, שלושה בנקים למשכנתאות, שני מוסדות כספיים ושתי חברות שירותים משותפות. הדו"ח כולל 12 פרקים, לפי הנושאים הבאים: מבוא (סקירת התאגידים הבנקאיים, מקורות הנתונים ואופן הצגתם, הגדרות והסברים); מבנה מערכת הבנקאות; הדוחות המאזניים; האשראי; הפיקדונות; ניירות-הערך; המחירים; התוצאות העסקיות (רווח והפסד); השלוחות הבנקאיות מחוץ לישראל; כרטיסי אשראי; נתונים כלליים ולוחות נוספים; מכשירים נגזרים. מקורם העיקרי של הנתונים הוא הדיווחים של התאגידים הבנקאיים בישראל למפקח על הבנקים. מידע נוסף הופק מהוראות בנק ישראל. הנתונים על מדדי מחירים, מקורם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(בנקים; רווחים; אשראי; ריבית; משכנתאות; מימון; פיקדונות; הלוואות; ניירות-ערך; מחירים; מטבע חוץ)

499

מערכת הבנקאות בישראל - סקירה שנתית, 2006

המפקח על הבנקים, בנק ישראל, ירושלים 2006, 133 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

דו"ח זה מורכב מארבעה פרקים, כדלקמן: א) ההתפתחויות בפעילות מערכת הבנקאות בישראל; ב) התוצאות העסקיות של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות; ג) הסיכונים והלימות ההון; ד) פעילות הפיקוח על הבנקים. בין הממצאים: בשנת 2006 נמשך השיפור בתוצאות העסקיות של התאגידים הבנקאיים ובהלימות הונם, דבר המצביע על שיפור בחוסנה של המערכת הבנקאית; התשואה להון של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות גדלה לשיא של 19.5% (15.5% ב-2005); ההפרשה לחובות מסופקים ירדה בכ-24% והסתכמה ב-3.161 מיליארדי ש"ח; נמשך השיפור בחוסנה ובאיתנותה של מערכת הבנקאות, כפי שמשתקף במדד "חוסן" (ירידה מציון 2.51 ב-2005 ל-2.47 ב-2006); תיק נכסי הציבור בבנקים ושלא-בבנקים הגיע ל-1,860 מיליארדי ₪ (מתוכם, 31.3% בבנקים); מספר כרטיסי האשראי הפעילים בסוף 2006 היה 4.8 מיליון, גידול של 15.2% לעומת 2005; סכום העסקאות בכרטיסי אשראי הגיע ל-131.5 מיליארדי ₪, גידול של 11.3% לעומת 2005; הסכום הממוצע לעסקה באמצעות כרטיס אשראי הגיע ל-242.9 ₪.

(בנקים; פיקוח; אשראי; ריבית; שוק ההון; השקעות; רווחים; מטבע חוץ; פיקדונות; ניירות-ערך; איגרות-חוב; משכנתאות)

500

זליכה, ירון; צור-נייברג, איילת:

משבר מניות הבנקים: מהלאמה עד להשלמת ההפרטה

"רבעון לבנקאות", 40: 160 (מרס 2007), עמ' 61-94.

במאמר זה מתוארים התהליכים שאירעו מאז משבר מניות הבנקים ב-1983, שבעקבותיו הולאמו מניותיהם של רוב הבנקים בישראל, עד השלמת ההפרטה של המערכת הבנקאית בעקבות ההפרטה הכפולה של בנק דיסקונט ובנק לאומי ב-2005. המאמר כולל סקירה של הרקע להלאמת מניות הבנקים, החל במשבר המניות וכלה בהסדר המניות, שהוביל לרכישת מניות הבנקים במימון הלוואות המדינה. לאחר מכן, נסקרים תהליכי ההפרטה הלכה למעשה. ההפרטה החלה בראשית שנות ה-90' של המאה הקודמת, אך היא הושלמה רק באחרונה. במסגרת המאמר, נעשה ניסיון לאמוד את העלות למדינה כתוצאה מהפרטת כל אחד מהבנקים. בחלק האחרון של המאמר מובא סיכום של העלויות הכלכליות הישירות למדינה כתוצאה מהסדר המניות וכן פירוט של יתרת מניות הבנקים, המוחזקות בידי המדינה כל עוד לא מומשו האופציות שנמכרו למשקיעים השונים.

(בנקים; מניות; הפרטה)

501

מחלקת המטבע, בנק ישראל: סקירה שנתית, 2006

מחלקת המטבע, בנק ישראל, ירושלים 2007, 48 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

הפרסום מורכב מתשעה פרקים, כדלקמן: תפקידי מחלקת המטבע; הגדרות; מחזור המטבע; הנפקת שטרות ומעות למחזור; זיוף שטרות ומעות; הנפקת מטבעות זיכרון ומטבעות מיוחדים; הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון; תערוכה נומיסמטית חדשה במרכז הלימודי למבקרים; לוחות סטטיסטיים. בין הממצאים: ערך מחזור המטבע הסתכם ב-2006 ב-25.5 מיליארדי ₪ - גידול של 4.6% בהשוואה ל-2005; מרבית הזיופים ב-2006 נתגלו בשטרות של 50 ₪ ו-100 ₪ ובמעות של 10 ₪; 52.6% מהשטרות במחזור בסוף 2006 היו של 100 ₪, 19.2% של 50 ₪, 18.4% של 200 ₪ ו-9.8% של 20 ₪; המטבע הנפוץ ביותר במחזור ב-2006 היה של 10 אגורות (775 מיליוני מטבעות) ולאחריו של 1 ₪ (343.8 מיליוני מטבעות), 5 אגורות (208.9 מיליוני מטבעות), ½ ₪ (106.6 מיליוני מטבעות) ו-5 ₪ (49.1 מיליוני מטבעות); ב-2006 הגיע מספר המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים לשיא של 1,463.

(כסף)

502

בן-דוד, דן; ארז, יובל:

אי-איזון במענקי האיזון: פן מקומי של סדר יום לאומי

המרכז לפיתוח על שם פנחס ספיר, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2007, 27 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: http://sapir.tau.ac.il.

ב-2002 נתנה המדינה מענקי איזון ל-257 רשויות מקומיות – 97% מהרשויות המקומיות בישראל שאינן תעשייתיות. מענקים אלו ניתנו בשני ערוצים: מסלול על-פי נוהל ברור  לחלוקת הכסף; מסלול עוקף, המורכב מתקנות תקציב רבות באופן המשנה בצורה משמעותית את ההדגשים שבנוהל. בעבודה זו, נדונו השינויים בחלוקת מענקי האיזון לרשויות המקומיות לפני ואחרי הקיצוץ הגדול שנעשה בתקציב המענקים ב-2003 (אחרי הקיצוץ קיבלו 256 רשויות מענקי איזון). לטענת המחברים, המסלול העוקף מאפשר לממשלה להימנע מהכרעות חשובות לגבי חלוקת המענקים בהתאם למשתנים חברתיים-כלכליים. בין הממצאים: ב-2003, לאחר הקיצוץ הגדול, רשויות דרוזיות קטנות קיבלו מענקים גבוהים יותר מרשויות ערביות קטנות ומרשויות יהודיות קטנות בנגב; רשויות יהודיות בצפון ישראל זכו למענקים גבוהים יותר לתושב; הרשויות היהודיות העשירות ביותר בשטחים ובקרבת גבול לבנון קיבלו מענקים לתושב גבוהים יותר ממענקים שקיבלו הרשויות העניות ביותר בכל המדינה.

(רשויות מקומיות; תקציבים; מיצב חברתי-כלכלי; התערבות ממשלתית)

503

פדר, חגי:

השפעת מאפיינים כלכליים, חברתיים ופוליטיים על שיעור גביית הארנונה ברשויות המקומיות בישראל

מכון פהר, בית-הספר למדיניות ציבורית וממשל, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2007, 23 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בית-הספר:
http://public-policy.huji.ac.il.

משקל ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות בכלל הכנסותיהן עלה מ-33% ב-1980 ל-63% ב-2003. לכן, יכולת התנהלותן של הרשויות תלויה יותר ויותר ביכולתן לגייס הכנסות ממקורותיהן העצמאיים. מטרתה של עבודה זו היתה לבחון את השפעתם של מאפיינים כלכליים, חברתיים ופוליטיים על שיעורי גביית הארנונה ברשויות המקומיות בישראל, תוך בדיקת הפערים בגביית הארנונה בין רשויות יהודיות לרשויות ערביות. בין הממצאים: שיעור גביית הארנונה בישובים יהודיים גבוה ב-35.9% משיעור הגבייה בישובים ערביים, כאשר בנטרול השפעת הגורמים הכלכליים-חברתיים הפער בין ישובים יהודיים לישובים ערביים בעלי מעמד סוציו-אקונומי דומה עומד על כ-21%-22%; לא קיימים יתרונות לגודל היישוב בגביית ארנונה, ולכן מוטלת בספק יעילות המהלך לאיחוד רשויות מקומיות, לפחות מההיבט של פעילותן הכלכלית; קיים קשר חיובי ומובהק סטטיסטית בין המצב הכלכלי-חברתי של הרשות המקומית לשיעור גביית הארנונה; לא נמצא קשר בין שיעורי ההגירה אל היישוב וממנו לבין שיעורי גביית הארנונה.

(שלטון מקומי; מסים; ארנונה; מיצב חברתי-כלכלי; ערביי ישראל)

504

הרשות לפיתוח הנגב: דו"ח פעילות לשנת 2006 ותוכנית עבודה לשנת 2007

הרשות לפיתוח הנגב, באר-שבע 2007, 32 עמ', בשיתוף עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל ועמותת "נגב גליל".

ב-2005 עברה הרשות לפיתוח הנגב ממשרד התשתיות הלאומיות למשרד המשנה לראש הממשלה. מעבר זה הביא לתוספת תקציב ולפעילות מואצת של הרשות מול משרדי הממשלה וגופים ציבוריים ועסקיים. בשנתיים האחרונות קודמו פרוייקטים בתחומי התכנון, החינוך, התרבות, התעסוקה, ההתיישבות והתיירות. בדו"ח זה מובאת סקירה של פעילויות הרשות ושל הפרוייקטים שבוצעו ביוזמה או בשיתוף עם הרשות. הדו"ח מורכב משבעה פרקים, כדלקמן: פעילויות הרשות לשנת 2006 - קידום מחקרים מדעיים של עולים חדשים, תמיכה בבית-הספר לאמנויות הבימה בנגב, פיתוח מנחת שדה תימן, תמיכה באליפות העולם בשחמט, הקמת קרן לתרבות ולאמנות, ביצוע סקר מצאי קרקעות לתעשייה בנגב, קידום מחקר ופיתוח חקלאיים, ביצוע פרוייקט מצוינות במגזר הבדואי, הקמת קרן מלגות לעידוד הלימודים בנגב ועוד; תיירות - הקמת פורום לטיפול בענייני תיירות, הקמת מסד נתונים לתכנון ולפיתוח של פרוייקטים תיירותיים, תמיכה באירועי תרבות ובפסטיבלים, פעילות "חממות התיירות" (גוף משותף למשרד התיירות, משרד החקלאות והרשות לפיתוח הנגב) ועוד; פיתוח כלכלי; ישיבות מוסדות הרשות לפיתוח הנגב (ההחלטות שהתקבלו על-ידי מנהלת הרשות ומועצת הרשות); עיקרי התקציב לשנת 2006; תכנית העבודה לשנת 2007; חוק הרשות לפיתוח הנגב.

(נגב; תקציבים; פיתוח אזורי; מחקר ופיתוח; תיירות; חקלאות; תרבות; הכשרה מקצועית)

505

רכס, אלי (עורך):

המיעוט הערבי בישראל והבחירות לכנסת ה-17

קרן קונרד אדנאוואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי ומרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2007, 112 עמ'.

בספר זה כלולים אחד-עשר מאמרים העוסקים במהלכיה ובתוצאותיה של מערכת הבחירות לכנסת ה-17 ביישובים הערביים והדרוזיים בישראל. מאמרים אלה מבוססים על סדרת הרצאות שנישאו בשני כינוסים שהתקיימו באוניברסיטת תל-אביב בדצמבר 2005 וביוני 2006 ביוזמת תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, בשיתוף עם מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה. הספר מורכב משלושה חלקים עיקריים: בחלקו הראשון של הספר מתוארת ונדונה ההתנהגות האלקטורלית של הערבים בישראל והשלכותיה; בחלקו השני נסקרות הבחירות לכנסת ה-17 – מתמודדים, תוצאות ותקשורת; בחלקו השלישי נבחנת סוגיית החרמת הבחירות וחלופות חוץ-פרלמנטריות.

(כנסת; בחירות; הצבעה; ערביי ישראל; דרוזים)

ראו גם:

¨        

הפער הדיגיטאלי: תמונת מצב בארץ ובמדינות נבחרות בעולם (פריט מס' 392)

¨        

Israel: Ready for the OECD (393)

¨        

ילדים עולים בישראל, 2007 (401)

¨        

אנשים עם מוגבלות בישראל, 2006 (404)

¨        

מינהל מקרקעי ישראל: דין וחשבון על פעולות המינהל לשנת התקציב 2006, מס' 46 (407)

¨        

דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל, 2006-2007 (408)

¨        

ממצאים עיקריים מסקר אמהות ארצי בנושא שירותי מניעה לילדים במסגרת "טיפת חלב" (419)

¨        

חברות בקופת חולים, 2005-2006 (420)

¨        

צדק, שוויון ועזרה הדדית – אתגרים במערכת הבריאות הציבורית בישראל (421)

¨        

The People Speak: Israeli Public Opinion on National Security, 2005-2007 (447)

¨        

האם התקשורת משפיעה לרעה על המורל הלאומי? (448)

¨        

ההשכלה השלישונית בישראל: פרדיגמה חדשה למדיניות (466)

¨        

דין וחשבון כלכלי על החקלאות והכפר, 2006: עיקר הממצאים (472)

¨        

מאזן התשלומים של ישראל, 2006 (473)

¨        

סקירה על מצב המשק ותחזיות מקרו-כלכליות לקראת התקציב לשנת 2008 (477)

¨        

דו"ח האינפלציה, 2007: המחצית הראשונה (478)

¨        

סקר החברות והעסקים: הרביע השני של 2007 (479)

¨        

מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית (481)

¨        

הטיית המצב הקיים ומייצבים אוטומטיים במשק הישראלי (482)

¨        

Cyclicality of Fiscal Policy in Israel (486)

¨        

Persistent Growth Episodes and Macroeconomic Policy Performance in Israel (487)

¨        

הביקוש לאמצעי התשלום בישראל: 1990 – 2006 (489)

¨        

האבטלה בישראל: מבט ארוך-טווח וצעדי מדיניות אפשריים (521)

¨        

ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזים והצ'רקסים, בשירות המדינה: דו"ח לשנת 2006 (525)

¨        

הועדה הבין-משרדית לגיבוש תכנית סיוע לבני העדה האתיופית: דו"ח ועדת המשנה לשילוב צעירים בני העדה האתיופית בשוק העבודה (526)

¨        

המוסד לביטוח לאומי - סקירה שנתית, 2006 (543)

¨        

מערכת הביטוח הלאומי בישראל – ינואר 2007 (544)

¨        

עיצוב מדיניות חברתית בישראל: מגמות וסוגיות (546-556)

¨        

תהליך קביעת כושר השתכרות של נכים: השוואה בין-לאומית והפקת לקחים, 2007 (559)

¨        

מרכזי הסיוע בירושלים: שירות חברתי במציאות משתנה (562)

¨        

המגזר השלישי במלחמת לבנון השנייה: יתרונות, מגבלות ויחסיו עם הממשלה (563)

¨        

העלויות האמיתיות של השימוש בכלי-רכב והמדיניות הרצויה (577)

¨        

חברת החשמל לישראל בע"מ: דין וחשבון סטטיסטי לשנת 2006 (591)

 

י. סביבה ואקלים

פרסומים

506

קורדובה-ביז'ונר, לבנה:

ניטור איכות האוויר בישראל, 2006

אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2007, 23 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה: www.environment.gov.il.

דו"ח זה כולל נתונים על איכות האוויר בישראל, שהתקבלו מרוב תחנות הניטור הכלליות והתחבורתיות הפועלות בישראל. בין הממצאים: בגוש דן היו 59 ימים שנמדד בהם זיהום גבוה, לעומת 61 ימים ב-2005; בירושלים היו 32 ימים שבהם נמדד זיהום גבוה, לעומת 52 ימים ב-2005; חריגה שנתית נרשמה בכל תחנות הניטור בישראל שבהם נמדדו חלקיקים נשימים עדינים, הקטנים מ-2.5 מיקרומטר, כאשר חריגות גדולות מאוד נרשמו בגוש דן ובחיפה; חריגה שנתית של חלקים נשימים, הקטנים מ-10 מיקרומטר, נרשמה בקריית אתא, בכרמל הצרפתי, בכל תחנות הניטור בגוש דן, במודיעין, באזור אשדוד ובאשקלון; מגמת עלייה בריכוזי האוזון נרשמה בשנים האחרונות בכרמיאל, בפארק הכרמל, בעפולה, בכרם מהר"ל, במודיעין, בבית שמש, בגוש עציון, ברמת חובב ובאילת; חריגה שנתית גבוהה מאוד של ריכוזי חנקן דו-חמצני נרשמה בפתח-תקווה, ברמת גן, בבני ברק ובתל-אביב. לפרסום מצורף לוח נפרד הכולל במרוכז את נתוני איכות האוויר כפי שנמדדו בתחנות השונות. כמו כן, כולל הפרסום דיווח על הפעולות הננקטות והנדרשות לשם הקטנת זיהום האוויר.

(איכות הסביבה; זיהום אוויר; בריאות הציבור; אנרגיה; תחבורה; אבק)

507

איגוד ערים אזור חיפה איכות הסביבה: דו"ח פעילות לשנת 2006

איגוד ערים אזור חיפה – איכות הסביבה, חיפה 2007, 221 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של האיגוד: www.envihaifa.org.il.

איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה משרת אוכלוסייה של כ-500,000 תושבים בתשע רשויות מקומיות. בדו"ח הנוכחי מובאים סיכומי הפעילויות של האיגוד והממצאים העיקריים של הפעילויות. הדו"ח כולל את הנושאים הבאים: מצב איכות האוויר באזור חיפה בשנת 2006; פיקוח על ביצוע ההוראות למניעת זיהום אוויר (צווים אישיים); נייר עמדה - הצעת תקני פליטה לבתי-הזיקוק חיפה, מבוססים על BAT (Best available technique), הטכניקות הטובות ביותר; זיהום אוויר מכלי-רכב; תעשיות ורישוי עסקים; חומרים מסוכנים; תכנון סביבתי; מניעת רעש; קרינה בלתי-מייננת. בין הממצאים: לא נרשמו ב-2006 חריגות מהתקן של ריכוזי גפרית דו-חמצנית (SO2); כמו כן, לא נרשמו חריגות בריכוזי תחמוצות חנקן (NOX); נרשמו שש חריגות מהתקן לממוצע החצי-שעתי לאוזון (O3), לעומת אף חריגה ב-2005; נרשמו 15 ימי חריגה מהתקן היממתי ל-pm10 – חומר חלקיקי נשים, לעומת 14 ימי חריגה ב-2005; 12 ימי חריגה נרשמו לגבי pm2.5   חומר חלקיקי נשים עדין, כמו בשנים קודמות; המפעלים והמוסדות שבשטח האיגוד העבירו כ-8,138 טונות של פסולת מסוכנת לאתר רמת חובב, כ-9% פחות מהכמות שהועברה ב-2005; 296 תלונות בנושא זיהום אוויר וריחות הגיעו לאיגוד ב-2006, עלייה של 20% לעומת 2005; 140 תלונות הגיעו בנושא של קרינה מאנטנות סלולריות.

(חיפה; זיהום אוויר; זיהום הסביבה; קרינה; רעש; כלי-רכב; תכנון סביבתי)

508

איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד חבל יבנה: דו"ח לשנת 2006

איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד – חבל יבנה, אשדוד 2007, 80 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של האיגוד: www.envashy.org.il.

איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד – חבל יבנה, משרת אוכלוסייה של כ-250,000 תושבים בשמונה רשויות מקומיות. בדו"ח הנוכחי מובאים סיכומי הפעילויות של האיגוד והממצאים העיקריים של הפעילויות. הדו"ח כולל את הנושאים הבאים: איכות אוויר; איכות מים; סביבה חקלאית; חומרים מסוכנים ופסולת רעילה; חינוך והסברה; לוחמה במזיקים; מיחזור; נחל לכיש; פניות הציבור; פסולת מוצקה; רעש; מעבדה; שפכים, רישוי עסקים ותעשייה; תכנון סביבתי. בין הממצאים: שיפור בדלקים והמעבר לשימוש בגז טבעי בתחנת הכוח "אשכול" ובבתי הזיקוק הביאו לירידה בפליטות, וב-2006 לא נמדדו אירועי גופרית דו-חמצנית; 14 מפעלים בתחום האיגוד פינו 23,063 טון פסולת של חומרים מסוכנים למפעל לטיפול בפסולת רעילה ברמת חובב; אחוזי המיחזור בעיר אשדוד עלו מ-6.2% ב-2005 ל-8.4% ב-2006; במהלך 2006 נעשו 25 דוחות מדידת קרינה בקרבת אתרים סלולריים, ובכל הבדיקות נמצא כי רמות הקרינה הן נמוכות; התקבלו ב-2006 445 פניות מהציבור, רובן בנושאים של ריח, עשן וזיהום אוויר (64%).

(אשדוד; יבנה; זיהום אוויר; זיהום הסביבה; רעש; מים; נחלים; פסולת; תכנון סביבתי)

509

מצב איכות מקורות המים בישראל והפעולות שננקטו למניעת זיהומם - 2005

אגף איכות המים, נציבות המים, תל-אביב 2006, 101 עמ'. הוגש לוועדת הכלכלה של הכנסת. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של רשות המים: www.water.gov.il.

לנציב המים יש אחריות כוללת למצב מקורות המים, זמינותם לכלל הצרכים ולאיכותם. אולם הסמכות לשמירה על איכות מקורות המים מפוצלת ומופקדת בידי גורמים רבים. השמירה על מקורות המים כוללת: ניטור למיפוי זיהומים קיימים במקורות המים; פעולות למניעת המשך זיהום ממקורות מתמשכים; שיקום וטיוב מקורות מים שזוהמו. הדו"ח מורכב מתשעה פרקים, כדלקמן: איכות המים בכינרת; איכות המים במוביל הארצי; ניטור מפעלים לניצול מי שטפונות; ניטור איכות המים באקוויפרים הראשיים; פסילת קידוחים לשתייה; טיוב בארות מי שתייה; פעולות למניעת המשך זיהום מקורות המים (בעקבות הניטור); ביטחון מים; נספחים. בין הממצאים: ב-2005 בוצעו 58 קידוחי ניטור ייעודיים, שבהם נתגלו כתמי זיהום רחבים באקוויפר החוף; איכותם הכימית והביולוגית של המים ברוב מאגרי המים נמצאה טובה, למעט אקוויפר החוף; בסקר איסוף, טיפול וניצול קולחים ארצי נמצא כי כמות השפכים המטופלת במתקני טיפול שפכים עלתה ב-42% וכיום 91% מהשפכים מטופלים במתקני טיפול; ב-51 קידוחי ניטור נמצא ריכוז מתכות גבוה ב-90% מהתקן; ב-77% מקידוחי ההפקה נמצאו ריכוזים נמוכים של מתכות כבדות ביחס לתקן.

(מים; פסולת; דלק; מפעלי תעשייה; כינרת; הים התיכון; נחלים; זיהום הסביבה)

510

הראל, יוסי; פרקש, אפרים (עורכים):

מפעל החדרה נחל שקמה:  דו"ח מעקב איכות מים לשנת 2005-2006

אגף איכות המים, נציבות המים, תל-אביב 2006, 55 עמ', בשיתוף עם רשות הטבע והגנים ומקורות – חברת המים הלאומית. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של רשות המים: www.water.gov.il.

מפעל נחל שקמה הוא מפעל אזורי לאספקת מים המתבסס על איסוף מים עיליים מנחלים. מים אלו מוחדרים לאקוויפר החוף בשדות חלחול מדרום לאשקלון. המים מופקים לאחר שעברו תהליך "טיפול וסינון קרקע" במערכת של קידוחים היקפיים באזור השאיבה של הנקז החופי ארז-שקמה. בחורף 2005-2006 הוחדרו בשדות החלחול 1.49 מיליוני מטר מעוקב (מלמ"ק) מי מוביל. בתקופה זו הופקו בקידוחים 6.02 מלמ"ק. השימוש במים על-ידי משקי הבית ושימושים לצורכי חקלאות, שירותים, תעשייה ומסחר, יש בהם סיכון לזיהום מי השיטפונות בנחלים ובמאגרי המים. המעקב אחר איכות מי הנחלים נועד להבטיח איכות ראויה לשתייה בהתאם לתקנות משרד הבריאות. במסגרת הדו"ח, מוצגים נתונים על פוטנציאל הזיהום מפעילות חקלאית ותעשייתית, ממתקני טיפול בשפכים, מאתרי קומפוסט, מקווי דלק ומתחנות תדלוק. בהמשך, מוצגים ממצאי הבדיקות והמלצות לטיפול.

(מים; נחלים; זיהום הסביבה)

511

חברת החשמל לישראל בע"מ: דין וחשבון סביבתי לשנת 2006

חברת החשמל לישראל בע"מ, חיפה 2007, 34 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של חברת החשמל: www.israel-electric.co.il.

חוברת זו כוללת נתונים בנושאים הבאים: פליטות מזהמי אוויר ממתקני החברה (העיקריים שבהם גופרית דו-חמצנית, תחמוצת חנקן, חומר חלקיקי ופחמן דו-חמצני); צריכת דלקים דלי-גופרית; מערך ניטור האוויר ופעולות נוספות בתחום איכות הסביבה, כגון שימושים באפר הפחם הנוצר בתחנות הכוח, מניעת זיהום מקורות המים והים, טיפול בשפכים תעשייתיים, טיפול בשפכים סניטריים, טיפול בחומרים מסוכנים, מיחזור פסולת מוצקה, רעש וניטור הסביבה הימית והחופים. נוסף על כך, מוצגים בחוברת עקרונות מדיניות איכות הסביבה של חברת החשמל, ומדווח על פעילות החברה להעלאת מודעותם של העובדים בנושאי איכות הסביבה ועל פעילויות שונות בבתי-ספר ובקהילה. לבסוף, מתואר פרוייקט המעבר לגז טבעי באתר "רדינג" שבתל-אביב, ומוצגות מגמות לעתיד במערך ייצור החשמל לשם הפחתת זיהום האוויר.

(איכות הסביבה; חשמל; ייצור; זיהום הסביבה; זיהום אוויר; רעש; פסולת; מים; גז; פחם)

ראו גם:

¨        

הסקר החברתי: תל-אביב-יפו – נתוני 2005 (פריט מס' 395)

¨        

מינהל מקרקעי ישראל: דין וחשבון על פעולות המינהל לשנת התקציב 2006, מס' 46 (407)

¨        

הפיקוח על בריכות שחייה בשנת 2006 (422)

¨        

מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית (481)

¨        

כלי רכב מנועיים: מצבה ליום 31.12.2006 (569)

¨        

חשיפת נהגים ומשתמשי תחבורה לזיהום אוויר בתוך כלי-רכב בתנאי נהיגה האופייניים לחיפה (575)

י"א. סדר ציבורי

פרסומים

הפשיעה בישראל - 2006

מדור מחקר אסטרטגי וסטטיסטיקה, משטרת ישראל, ירושלים 2007, 56 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשטרה: www.police.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים נתונים סטטיסטיים ומנותחות מגמות רב-שנתיות של הפשיעה בעשור האחרון. הנתונים מוצגים ברמה ארצית, ברמת המחוזות ולפי נושאים. בין הממצאים:
ב-2006 נפתחו 475,759 תיקים פליליים, ירידה של 4% לעומת 2005, כאשר מספר תיקי החקירה (תיקי פ"א) שנפתחו ירד ב-3% ומספר תיקי אי-תביעה (תיקי א"ת) ירד ב-9%; בחלוקה למחוזות, בולטת הירידה במחוז ש"י (8.7%-) ובמחוז הדרום (7.7%-), ואילו במחוז ירושלים נרשמה עלייה קלה במספר התיקים שנפתחו (0.1%+); ירידה של 6.9% נרשמה בתיקים בגין פשיעה חמורה ומאורגנת, אך במחוז ש"י נרשמה עלייה של 45%; עלייה של 37% חלה ברישום תיקי ניסיון לרצח ועלייה של 12% בתיקי רצח; ירידה של 7% נרשמה בתיקי עבירות רכוש, המהווים 53% מכלל התיקים הפליליים; בירושלים חלה עלייה של 35.1% בגניבות רכב, בעוד שבבאר-שבע חלה ירידה של 27.8%; ירידה של 4% נרשמה בתיקי סחר ואחזקה בסמים, אולם מספר התיקים גבוה ב-45% בהשוואה ל-1997; בעבירות שוד חלה ירידה של 6.6%, לאחר מגמת עלייה שנמשכה כעשור; ב-2006 נפתחו 8,642 תיקי חקירה של קטינים, ירידה של 2.4% לעומת 2005; ב-2006 נתגלו 144,042 עבריינים – 50% יהודים ו-50% לא-יהודים.

(משטרה; פשעים; עבריינות; עבריינות נוער; ביטחון אישי)

512

בשן, ענת (עורכת):

משטרת ישראל: דין וחשבון שנתי - 2006

משטרת ישראל, ירושלים 2007, 115 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשטרה: www.police.gov.il.

הדין וחשבון השנתי של משטרת ישראל מורכב השנה מחמישה חלקים, כדלקמן: משטרת ישראל – תחומי אחריות, תפקידים ומבנה ארגוני; אגפי המשטרה; יחידות כפופות למפכ"ל/לסמפכ"ל; מחוזות משטרת ישראל; לוחות סטטיסטיים. במסגרת הדו"ח משולבים נתונים רבים, שביניהם: 24,004 תיקי חקירה נפתחו בנושאי פשיעה חמורה ומאורגנת – ירידה של 6.86% בהשוואה ל-2005; בתוך קבוצה זו, בולטת ירידה בפתיחת תיקים בנושאי שוד בנסיבות חמורות (12.46%-) והצתה (12.38%-) ובולטת עלייה בפתיחת תיקים בנושאי ניסיון לרצח (37.19%+) ורצח (13.94%+); בהתפרצויות לבתי-עסק ולדירות חלה ירידה מ-60,100 אירועים ב-2005 ל-56,732 ב-2006; ב-2006 אירעו 34,167 גניבות רכב, בדומה ל-2005, אך חלה עלייה חדה באחוז כלי-הרכב הגנובים שנמצאו – מ-9.5% ב-2005 ל-28.5% ב-2006; מספר תיקי החקירה שנפתחו בגין עבירות בין בני זוג ירד מ-20,185 ב-2005 ל-19,793 ב-2006; הסיבות השכיחות לתאונות דרכים עם נפגעים היו אי-ציות לתמרור (15.9%), אי-ציות לרמזור (13.9%) וסטייה מנתיב (11.8%); הסיבות השכיחות לתאונות דרכים קטלניות היו מהירות מופרזת (15.6%), התנהגות הולכי רגל (14.1%) וסטייה מנתיב (13.1%).

(משטרה; פשעים; עבריינות; אלימות; עבריינות נוער; תאונות דרכים)

513

סמית, רפי; ארין, רלי:

הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת ישראל, 2006

לשכת המדען הראשי, המשרד לבטחון הפנים, רמת-גן 2007, 244 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). בוצע על-ידי "סמית - יעוץ ומחקר בע"מ". הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים: www.mops.gov.il.

מטרתו של סקר שנתי זה היא לבחון את עמדות הציבור לגבי נושאים שונים הקשורים למשטרה והגורמים המשפיעים על עמדות אלו: תפקידיה, אמינותה, יעילותה, שיטור קהילתי, תדמית השוטר והמשטרה ועוד. המדגם כלל 1,507 מרואיינים: 1,148 יהודים מעל גיל 18, 186 ערבים מעל גיל 18 ו-173 בני נוער יהודים בגילים 14-18. הדו"ח כולל השוואות לממצאי סקרים שנעשו בשנים קודמות. בין הממצאים: רק 40% מהמרואיינים סברו שהמשטרה ממלאת את תפקידה באופן כללי בצורה מוצלחת או מוצלחת מאוד; 54% העריכו כי במהלך השנתיים האחרונות תפקוד המשטרה לא השתנה, 23% סברו שהשתפר ו-23% סברו שהשתנה לרעה; ל-35% יש אמון או אמון מלא במשטרה, ל-36% יש אמון מסוים ול-29% אין אמון כלל או כמעט אין אמון; 70% ציינו שבשנה האחרונה לא חל שינוי ברמת האמון שלהם במשטרה, 7% ציינו שהאמון השתפר ו-23% ציינו שהאמון ירד; ההערכה החיובית ביותר למשטרה היתה ביחס למקצועיותה (36%) והנמוכה ביותר ביחס להתייחסות רצינית לפניות (19%); הערכת אופן טיפול המשטרה בתחום הביטחוני היא הגבוהה ביותר (87%) בעוד שהערכת טיפולה במלחמה בפשיעה היא הנמוכה ביותר (41%); 67% מהמרואיינים סברו שמספר השוטרים ברחובות ובמקומות ציבוריים אינו מספיק; ברוב התחומים, ההערכות כלפי המשטרה נמצאו חיוביות יותר בקרב בני נוער לעומת מבוגרים ובקרב ערבים לעומת יהודים.

(משטרה; ביטחון אישי; פשעים; אלימות; תאונות דרכים; יחסי משטרה - קהילה; דעת קהל)

514

ריבקין, דורי; שמעיה-ידגר, סמדר:

הערכת תכנית ק.ד.מ.: קבוצות דיון משפחתיות לנוער עובר חוק

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 491 בסדרת דו"חות מחקר, ירושלים 2007, 84 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

תכנית ק.ד.מ. (קבוצות דיון משפחתיות) לבני נוער עוברי חוק, מציעה לקטינים חלופה לתהליך המשפטי. מטרות התכנית הן: מניעת תיוגם של בני הנוער כעבריינים; הוצאתם ממעגל ההתנהגות הפלילית ועידודם לקחת אחריות על העבֵרה שביצעו; הגברת מעורבות המשפחות בשיקומם ופיצוי הנפגעים על הנזק שנגרם להם. הפניית הנער לק.ד.מ. נעשית על-ידי קצין המבחן, בתיאום עם קצין הנוער מהמשטרה. בפרסום זה מוצג מחקר הערכה של התכנית. במסגרת המחקר, נבדקו אוכלוסיית היעד של התכנית, דרכי העבודה, תוצאות התהליך ושביעות רצון המשתתפים. נבדקו 76 נערים שהשתתפו בתכנית בשלוש השנים הראשונות להפעלתה (2000-2003); זאת, באמצעות שאלונים, ראיונות וקבוצות מיקוד. בין הממצאים: העברות השכיחות ביותר היו גניבה (41%), פריצה (27%) ותקיפה (27%); בממוצע, ההכנה למפגש בין העבריין לנפגע, בשיתוף אנשי מקצוע ובני משפחה, ארכה 3.7 חודשים, והושקעו בה, בממוצע, 28 שעות עבודה של מתאם; ב-80% מהמקרים הושג הסכם במפגש אחד; 81% מהנפגעים דיווחו כי הם אינם פוחדים שהנער יפגע בהם שוב; 83% מהנערים לא ביצעו עברות במהלך השנה שלאחר המפגש.

(עבריינות נוער; מניעת עבריינות; תכניות התערבות)

515

סינה דה-סביליה, הלנה; אדלר-ברונשטיין, אלה; רותם-אלבאז, מיכל:

היחידה למניעה וטיפול באלימות כלפי קשישים בחיפה

מינהל המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 113 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2007, 86 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

המחלקה לקשיש במערכת השירותים החברתיים והקהילה של עיריית חיפה, המרכז העירוני לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה ואגודת "שילה", יזמו במשותף את הקמתה של היחידה לטיפול ולמניעת אלימות כלפי קשישים. היחידה נועדה לשרת את הקשישים בכל אזורי חיפה באמצעות מבנה "הכוכב". במוקד "הכוכב" נמצאים המרכז העירוני לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה, המחלקה לקשיש בעיריית חיפה, אגודת "שילה" ורכזת היחידה. הזרועות של "הכוכב" הן חמש המחלקות לשירותים חברתיים בחיפה, שבהן מועסקים עובדים סוציאליים המתמחים בנושא אלימות כלפי קשישים. פעילויות היחידה כוללות טיפול פרטני וקבוצתי וכן עבודה בקהילה. יחידה זו הוכרה כמפעל מיוחד על-ידי המוסד לביטוח לאומי ב-2004-2006. בפרסום זה מוצגים ממצאי מחקר הערכה על אודות היחידה. המחקר כלל שילוב של נתונים איכותניים וכמותיים, באמצעות ראיונות ובדיקת טפסי מעקב. בתקופת המעקב היו 516 פניות ליחידה, ורוב הפוגעים היו בני זוג או בנים/ות של הקשישים. במהלך התקופה חל שיפור משמעותי בקשרי העבודה בין צוות היחידה לשוטרים האחראים על נושא האלימות במשפחה.

(קשישים; אלימות; התעללות בקשישים; שירותים חברתיים; עובדים סוציאליים; משטרה; קופות חולים; חיפה; מחקר הערכה)

516

קניון, סמדר:

בין התנשאות פרופסיונלית לקורבנות כרונית: פרשנות והתמודדות של רופאים בישראל עם תביעות של חבות רפואית

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 3 (חורף 2007), עמ' 190-225 (עברית, סיכום באנגלית).

במאמר זה נדונה השפעת השינויים שאירעו בעשורים האחרונים בחקיקת בריאות ובפסיקה בתחום הרשלנות הרפואית על מעמדה של הפרופסיה הרפואית בישראל. בחלקו הראשון של המאמר מנותחות המגמות העיקריות בחקיקה ובפסיקה, ונמצא כי המגמות מבטאות ניסיון להפחית מהאוטונומיה של רופאים, באמצעות סטנדרטיזציה ופורמליזציה של ההתנהלות הרפואית, תוך עיצוב מבנה היחסים שבין הרופא לבין המטופל כיחסים חוזיים שבין נותן שירות לבין צרכן. בחלקו השני של המאמר נבחנות צורות הפרשנות שמעניקים רופאים גינקולוגים לשינויים החוקתיים והשלכותיהן על הפרקטיקה הרפואית. נמצא, כי הפרשנויות הבולטות מציגות את השינויים החוקתיים כמשבר מוחשי, המסכן את הרופא. פרשנויות אלו מתאפיינות בעמימות ואינן מגובות במידע קונקרטי בדרך כלל. עוד נמצא, על סמך סקירה של ביטאון הרופאים "מכתב לחבר" לאורך שנותיו, כי צורות פרשנות אלו אינן נקודתיות אלא הן נגזרת של דפוסי פרשנות רחבים יותר שהתהוו במשך השנים. צורות אלו ממצבות כל שינוי מן החוץ כאיום על אושיות הפרופסיה. בחינת צורות ההתמודדות של הגינקולוגים עם האיום מלמדת כי לרוב הם נקטו פעולות מגננה, שבאו לביטוי בהפחתה מכוונת של שיקול הדעת של הרופא המומחה הבודד ובהחמרה בדפוסי קבלת ההחלטות והפעולות הקליניות.

(חוקים; בריאות; רופאים; יחסי רופא – חולה; גינקולוגיה; רשלנות מקצועית)

517

Jaeger, David A.; Paserman, Daniele:
The Cycle of Violence? An Empirical Analysis of Fatalities in the Palestinian-Israeli Conflict
Samuel Neaman Institute for Advanced Studies in Science and Technology, Technion – Israel Institute of Technology, Haifa 200
6, 31 pages. The publication appears also on the Institute’s Website (downloading require registration): www.neaman.org.il.

מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000, נהרגו יותר מ-3,200 פלסטינים וכ-1,000 ישראלים. אלימות זו לוותה במשבר כלכלי קשה בישראל וברשות הפלסטינית. ניסיונות חוזרים לתיווך ולהשגת הפסקת אש נכשלו, והסכסוך אופיין לעתים קרובות כמעגל טרור חסר מוצא. בעבודה זו נבדק, האם דפוסי הטרור בסכסוך הנוכחי אכן יכולים להיות מאופיינים כמעגל של אלימות, שבו אלימות של צד אחד גורמת לאלימות של הצד השני וחוזר חלילה או שהם חד-כיווניים. במסגרת העבודה נבדקו הנתונים על מספר ההרוגים של כל צד בכל יום מספטמבר 2000 עד ינואר 2005. הממצא העיקרי של העבודה הוא שפעולות אלימות של ישראל באו רק כתגובה לפעולות אלימות של פלסטינים ולא להפך. כמו כן, לא נמצא קשר בין מספר הנפגעים הפלסטינים בפעולה ישראלית לבין תגובה פלסטינית. עוד נמצא בעבודה, כי אין עדות מבוססת לכך ששני הצדדים מגיבים באופן רגיל או צפוי כלפי האלימות נגדם ושאלימות של צד אחד אינה יוצרת הרתעה או חוסר תגובה אצל הצד השני.

(אינתיפאדת אל-אקצא; פעולות טרור)

518

                                    ראו גם:

הסקר החברתי: תל-אביב-יפו – נתוני 2005 (פריט מס' 395)

¨        

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים – 2007 (396)

¨        

שנתון העולים בישראל, 2006 (400)

¨        

ילדים עולים בישראל, 2007 (401)

¨        

אנשים עם מוגבלות בישראל, 2006 (404)

¨        

מינהל מקרקעי ישראל: דין וחשבון על פעולות המינהל לשנת התקציב 2006, מס' 46 (407)

¨        

דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל, 2006-2007 (408)

¨        

בריאות הנפש בישראל - שנתון סטטיסטי, 2006 (413)

¨        

הערכה של תכנית סיוע מבוססת על עזרה הדדית בין עמיתים במפעל ישראלי: דו"ח מסכם (425)

¨        

סקר דעת קהל בקיבוצים בשנת 2007 והצגת השינויים בעמדות לאורך 17 שנים (444)

¨        

מה מנבא שביעות רצון והתמדה בהתנדבות ל"משמר האזרחי"? (449)

¨        

"דרור": מקלט חירום לבני נוער הומולסביים (454)

¨        

הערכה של תכניות למניעת שימוש בסמים בשבע ערים: דו"ח הערכה מסכם (456)

¨        

אכפת במספרים: שנתון סטטיסטי מס' 3 – 2005-2006 (461)

¨        

עובדים זרים שנעצרו וגורשו מישראל, 2005-2006 (539)

¨        

מהפכת זכויות הילד והשירותים החברתיים לילדים (556)

¨        

תאונות דרכים עם נפגעים, 2006 - חלק א': סיכומים כלליים (567)

¨        

תאונות דרכים עם נפגעים, 2006 - חלק ב' : תאונות בדרכים לא-עירוניות (568)