פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל

 חוברת מס' 148

           העורכים:   מיכאל בר-יעקב
אבישי כהן

 

דברי הסבר

אל החוקרים

ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

כללי

סביבה ואקלים

אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

סדר ציבורי

בינוי ודיור

עבודה ושכר

בריאות

רמת חיים, רווחה וסעד

חברה, תרבות ופנאי

תחבורה ותקשורת

חינוך והשכלה

תיירות ושירותי הארחה

חקלאות ומשק המים

תעשייה ואנרגיה

כלכלה וחשבונות לאומיים

חוברות קודמות

קישורים

English Version

טופס "הודעה על פעולה סטטיסטית חדשה"

טופס "הודעה על קובץ נתונים ממוחשב חדש"

 

 

אל החוקרים

 

1)

כתב-העת "פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל" אינו מתפרסם מדי רבע שנה, כפי שנעשה בשנים עברו. הכוונה היא לפרסם שתי חוברות בשנה, כשכל חוברת תכלול כמות מידע כפולה. לכשתתקבל החלטה בנוגע לתדירות הופעתה של החוברת, נודיעכם.

2)

כתב-העת מתעדכן באופן שוטף באתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכתובתו: www.cbs.gov.il. באתר מופיעים גם קישורים רבים לאתרי אינטרנט סטטיסטיים בישראל ובעולם, בתחתית דף הבית של האתר. כמו כן, מובאים קישורים לרבים מהמחקרים בגוף החוברת עצמה.

3)

מידת שלמותו ועדכונו של כתב-העת תלויה בשיתוף הפעולה של המוסדות והחוקרים עם מערכת כתב-העת. ככל שדיווחים על פעולות חדשות, דוחות מחקר ופרסומים יגיעו אל המערכת בשלב מוקדם יותר, יגדל הסיכוי שהם יפורסמו בחוברת הבאה.

4)

חוברת זו, מס' 148, כוללת תמציות של פרסומים ודיווחים על מחקרים חדשים אשר הגיעו אל מערכת כתב-העת עד 19 ביוני 2008 – ט"ז בסיוון התשס"ח.

5)

עקב ריבוי הפרסומים המגיעים אל המערכת, אין ביכולתנו להזכיר את כולם בחוברת אחת. אנו מתנצלים מראש בפני חוקרים אשר שלחו אלינו פרסומים בחודשים האחרונים אך הם לא צוינו בחוברת זו. רוב הפרסומים הללו נמצאים בעדיפות ראשונה להיכלל בחוברת הבאה. עם זאת, עלינו להדגיש כי איננו מתחייבים לכלול בחוברת כל פרסום המגיע אל המערכת. כמו כן, אין אנו כוללים פרסומים אשר אינם סטטיסטיים.

6)

לעומת ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת כתב-העת, אנו מקבלים מעט מאוד דיווחים על פעולות סטטיסטיות חדשות. בבקשה, דווחו לנו על מחקרים המתבצעים או המתוכננים על ידיכם, באמצעות הטפסים המופיעים בגרסת האינטרנט של החוברת. כמו כן, אתם יכולים לפנות אלינו בטלפון ונשמח לשלוח לכם טופס למילוי. נוסף על כך, אנא דווחו לנו על פתיחת אתרי אינטרנט חדשים או על בניית קבצים ממוחשבים חדשים, הכוללים נתונים סטטיסטיים.

7)

רוב הפרסומים אשר תומצתו בחוברת נמצאים בספריית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אתם מוזמנים לבקר בספריה ולעיין בהם. הספריה פתוחה בימים א'-ה', בשעות 09:00-14:00. רצוי לתאם את הביקור מראש בטלפון 6592555 (02).

8)

אם ברצונכם לרכוש פרסומים אשר צוינו בחוברת, עליכם לפנות ישירות אל המוסד או הגוף אשר הוציא את הפרסום לאור.

9)

רבים מן החוקרים ונציגי מוסדות עדיין שולחים אלינו את פרסומיהם לכתובתה הישנה של הלמ"ס. בבקשה הקפידו לשלוח אל הכתובת: רחוב כנפי נשרים 66, פינת רחוב בקי, ת"ד 34525, ירושלים 91342.

10)

מספרי הטלפון של מערכת כתב-העת הם: 6592055/6 (02);  מספר הפקס' הוא: 6521340 (02). אפשר לפנות אלינו גם לכתובות הדואר האלקטרוני הבאות: mickyb@cbs.gov.il או avishaic@cbs.gov.il.

 

                             מיכאל בר-יעקב

                                                                                                                           עורך הרבעון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

א.         ייעוד

ברבעון מובא מידע עדכני על תכנון וביצוע של פעולות סטטיסטיות חדשות בישראל ועל פרסומים  סטטיסטיים שראו אור באחרונה. פעולות ופרסומים אלה כוללים, בין היתר, מפקדים, סקרים מדגמיים ומחקרים אמפיריים במגוון רחב של תחומים.

בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב - 1972 והתיקון לה בשנת 1978, אוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפרסמת מידע על הפעולות הנ"ל, הנערכות או הממומנות (באורח מלא או חלקי) על-ידי משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, מוסדות אקדמיים וכדומה. המטרה היא להביא לידיעת המוסדות והחוקרים וכן לידיעת הציבור הרחב בישראל ובעולם - מידע על פעולות סטטיסטיות חדשות הנעשות בישראל ומידע על הופעת פרסומים חדשים; זאת, כדי לאפשר שימוש יעיל ומרבי במידע הסטטיסטי הקיים וכדי למנוע כפילויות בעריכת סקרים ומחקרים.

ב.         תדירות ההופעה

עד 2007 פורסם כתב-העת אחת לשלושה חודשים. ב-2008 הוחלט לשנות את תדירות הפרסום, כך שייצאו לאור שתי חוברות בשנה. תקופת הדיווח על פעולות ופרסומים חדשים היא החודשים האחרונים שלפני צאת החוברת. ישנם פריטים השייכים לתקופה קודמת, אך הידיעה עליהם הגיעה ללשכה רק בתקופת הדיווח או שהכללתם נדחתה בגלל ריבוי הפרסומים שהגיעו למערכת. המידע בחוברת זו (מס' 148) מבוסס על פרסומים ודיווחים שהגיעו אל המערכת עד 19 ביוני 2008 – ט"ז בסיוון התשס"ח.

ג.         היקף

המידע המופיע ברבעון כולל:

1.  תמציות של פרסומים הכוללים נתונים סטטיסטיים, המבוססים על מחקרים אמפיריים, מפקדים, סקרים מדגמיים וכו', שיש בהם עניין לציבור.

2.         מידע על מחקרים סטטיסטיים הנמצאים בתהליך או בתכנון.

3.  מידע על קבצים ממוחשבים ומאגרי מידע שניתן להפיק מהם סטטיסטיקה שיש בה עניין לציבור, או אשר יכולים לשמש כמסגרת סטטיסטית לעריכת מחקרים.

4.         מידע על פעולות ופרסומים בנושאים מתודולוגיים, מיפוי, גאוגרפיה וסיווגים העשויים לסייע לעריכת סטטיסטיקה או לשימוש בה.

ד.         מבנה הרבעון

1. .       חלוקה לפרקים

הפרסום מורכב מ-16 פרקים לפי סדר אלפביתי של הנושאים, פרט לפרק הראשון (כללי).

2.         מספור הפריטים

המספור הוא שוטף במשך השנה. בחוברת הראשונה של כל שנה מתחיל המספור שוב ב-001.

3.         מחקר שוטף

לגבי פעולות חדשות (מחקרים הנמצאים בשלב של תכנון או ביצוע), מוצגים פרטים כדלקמן:

שם המחקר, המוסד המזמין/המבצע, מטרת המחקר, הנושאים הנחקרים, המשתנים העיקריים, האוכלוסייה/המדגם, צורת המחקר והפרסום, מועד משוער של הפרסום ופרטים על מבצעי המחקר, כולל כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני.

5.        פרסומים

לגבי פרסומים חדשים, מובאים רישום ביבליוגרפי מלא, תקציר התוכן ומילות מפתח (בהקשר זה ראה גם סעיף ז').

5.        החלק שבאנגלית

המידע בחלק זה הוא לגבי פעולות ופרסומים חדשים המופיעים גם או רק באנגלית:

לגבי פעולות חדשות, מובאים שם המחקר, השלב שבו נמצא המחקר, שמות החוקרים, המוסד שאליו הם שייכים, כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני; לגבי פרסומים חדשים, מובא רישום ביבליוגרפי מלא אך ללא תקציר התוכן. שמות הפרקים, סדר הפרקים ומספור הפריטים הם זהים לאלה המופיעים בחלק שבעברית.

ה.        שירותי מידע

רוב הפרסומים הנזכרים ברבעון עומדים לרשות הקהל לעיון בספריית הלמ"ס בימים א'-ה' בשעות 09:00 עד 14:00. לתיאום מוקדם, נא להתקשר לטל' 6592555 (02). מפתחות וכלים נוספים נמצאים במערכת הרבעון. הקוראים מוזמנים להיעזר גם בהם. אפשר לפנות אל המערכת בכתב או בטלפון לכתובת הבאה:

מיכאל בר-יעקב, עורך "פעולות"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

רח' כנפי נשרים 66, פינת רח' בקי,

ת"ד 34525, ירושלים 91342

טלפון:  6592055/6 (02);  פקס':  6521340 (02)

ו.          רשת המדווחים

המידע הכלול ברבעון מבוסס בעיקר על פרסומים הנשלחים אלינו ועל הודעות הנמסרות לנו על-ידי חוקרים במוסדות למיניהם. לפיכך, הצלחתו של הרבעון תלויה בדיווחם העדכני. הלשכה מודה למדווחים על שיתוף הפעולה בעבר ופונה לכל חוקר ומוסד העוסקים במחקר סטטיסטי לדווח גם בעתיד, בשלב מוקדם ככל האפשר, על תכנון מחקרים ופרוייקטים חדשים או על הקמת מאגר מידע חדש הכולל נתונים סטטיסטיים. כן מתבקשים החוקרים ונציגי המוסדות לשלוח למערכת עותק ותקציר של כל פרסום חדש.

ז.         שיתוף פעולה עם מכון הנרייטה סאלד

דיווחים על מחקרים המובאים ברבעון בתחומי חינוך, דמוגרפיה, עבודה, מינהל, סוציולוגיה, שירותי רווחה ופסיכולוגיה, מתעדכנים במאגרי המידע של המרכז למידע במדעי החברה שבמכון הנרייטה סאלד.

כמו כן, חלק מהפריטים המופיעים ברבעון לקוחים לעתים מתוך אותם מאגרי מידע.

רוב התארנים המובאים בסוף כל פריט לקוחים מתוך קובץ "אוצר המונחים במדעי החברה ובחינוך" של מכון סאלד.

 

א. כללי

פרסומים

001

שישים שנה בראי הסטטיסטיקה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 80 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2008, 23 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

לרגל שנת השישים לעצמאות ישראל, מציגה הלמ"ס בעלון זה באופן תמציתי את ההיסטוריה הדמוגרפית, החברתית והכלכלית של המדינה. הפרסום מחולק ל-14 תת-נושאים: אוכלוסייה; תפרוסת האוכלוסייה; השכלה וחינוך; עבודה ושכר; רמת חיים; המשק; סחר חוץ; מדע וטכנולוגיה; תעשייה; חקלאות; בינוי; תחבורה; תיירות; שירותי הארחה. בין הממצאים: אוכלוסיית ישראל גדלה ממיליון תושבים ב-1949 לשבעה מיליון ב-2006; משקלם של יהודי ישראל מכלל יהודי העולם עלה מ-6% ב-1948 ל-41% כיום; צפיפות האוכלוסייה עלתה מ-43 איש לקמ"ר ב-1948 ל-310 איש לקמ"ר ב-2006; חלקם של בעלי השכלה של 13+ שנים מקרב האוכלוסייה הבוגרת עלה מ-9% ב-1961 ל-42% ב-2007; שיעור משקי-הבית שבהם גרים שני אנשים או יותר בחדר ירד מ-24% ב-1975 ל-6% ב-2007; התוצר לנפש ב-2007 היה גבוה פי שישה מאשר ב-1950; הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-3.4% בשנה בממוצע מ-1950 עד 2007; ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, במחירים קבועים של שנת 2000, עלתה בין 1990 ל-2006 מ-9 ל-26 מיליארד ₪; חלקן של הנשים במשתתפים בכוח העבודה עלה מ-25% ב-1955 ל-47% ב-2007; מספר כלי-הרכב בישראל גדל מ-266,000 ב-1970 ל-2,176,000 ב-2006.

(אוכלוסייה; תכונות דמוגרפיות; תוחלת חיים; דיור; צפיפות חברתית; חינוך; רמת השכלה; בחינות בגרות; חינוך גבוה; שוק העבודה; חלוקת ההכנסות; מוצרים בני קיימה; התפתחות כלכלית; מסחר בין-לאומי; מחקר ופיתוח; מדע; טכנולוגיה; תעשייה; חקלאות; תחבורה; תיירות; בינוי)

002

חושן, מאיה (עורכת):

שנתון סטטיסטי לירושלים, מס' 22 – 2005/2006

מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 2007, 494 עמ' ומפה (עברית ואנגלית), בשיתוף עם עיריית ירושלים. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.jiis.org.il.

שנתון זה כולל שפע של נתונים סטטיסטיים המקיפים נושאים רבים ומגוונים הנוגעים לעיר ירושלים. השנתון מורכב מ-16 פרקים, כדלקמן: שטח; אקלים ואיכות הסביבה; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה ועלייה; רמת חיים ורווחה; עבודה; תעשייה ומסחר; שירותים ותשתיות; בינוי; תחבורה; תיירות; חינוך ותרבות; בריאות; סדר ציבורי; הכנסות והוצאות העירייה. בחלק מלוחות השנתון מוצגים לצד נתוני ירושלים גם נתוני תל-אביב וחיפה ונתונים כלל-ארציים. כמו כן, רבים מן הלוחות כוללים השוואות לנתוני שנים קודמות. מקורות המידע העיקריים ששימשו לעריכת השנתון הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומחלקות שונות בעיריית ירושלים. רשימה מפורטת של המקורות מופיעה במבוא של כל פרק. כן מובאים הסברים להגדרות ולשיטות החישוב.

(ירושלים; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; אקלים; איכות הסביבה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; תעסוקה; שכר; קצבאות; עוני; תעשייה; בינוי; תחבורה; תאונות דרכים; תרבות; ספורט; עבריינות; חינוך; תיירות; בריאות; שירותים; מים; חשמל; תקשורת; תשתיות; תקציבים)

003

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2007, מס' 46

המרכז למחקר כלכלי וחברתי, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2007, 572 עמ' ו-18 מפות (עברית, לוחות גם באנגלית). הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של העירייה: www.tel-aviv.gov.il.

השנתון כולל מגוון רחב של נתונים והסברים מילוליים, שנועדו לתאר את המאפיינים הנוגעים לעיר, לתושבים ולשירותים שהם מקבלים. בחלק מהלוחות מוצגת תמונת-המצב לנקודת זמן, ובחלק אחר מוצגים נתונים רב-שנתיים, המאפשרים מעקב אחר ההתפתחויות לאורך זמן. כן כלולות בשנתון מפות המציגות את החלוקות הגאוגרפיות של העיר ומפות המתארות את ההתפרסות המרחבית בנושאים שונים. השנתון מורכב מ-21 פרקים, כדלקמן: שטח, אקלים ואיכות הסביבה; מבנה דמוגרפי (תכונות האוכלוסייה, תנועה טבעית, ניידות האוכלוסייה, עולים חדשים ועוד); עבודה; מסחר ושירותים; תעשייה; תיירות; דיור; בנייה; תשתית; תחבורה; רמת חיים; ביטוח לאומי; שירותי בריאות (אשפוזים, ביטוח רפואי וסיבות מוות); חינוך; פעילויות פנאי; שירותים חברתיים; סדר ציבורי; תקציב העירייה; שירותים עירוניים; מועצת העירייה; עובדי העירייה. במבוא של כל פרק מוצגים מקורות הנתונים, הגדרות, תיאור של תוכן הלוחות וממצאים עיקריים. בחלקו האחרון של השנתון מפורטים תפקידי המרכז למחקר כלכלי וחברתי, ומובאים סיכומי עבודות ודו"חות של המרכז מהשנים האחרונות. לשנתון מצורפת חוברת, הכוללת תקצירים של הנתונים הבולטים המופיעים בשנתון. כן מצורף תקליטור המכיל את תוכן השנתון.

(תל-אביב-יפו; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; מיצב חברתי-כלכלי; תעסוקה; דיור; בנייה; מסחר; שירותים; תשתיות; בנקים; שירותי רווחה; שירותי בריאות; אשפוז; תמותה; גמלאות; תיירות; עבריינות; חינוך; תלמידים; סטודנטים; תרבות; תעשייה; מים; חשמל; בחירות; תחבורה; תאונות דרכים; אקלים; איכות הסביבה)

004

נתניה: ספר נתונים סטטיסטיים, 2004-2006

האגף לאיכות ותכנון, עיריית נתניה, נתניה 2007, 206 עמ' ו-7 מפות. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של העירייה: www.netanya.muni.il.

פרסום זה, שיצא לאור מטעם האגף לאיכות ותכנון בעיריית נתניה, מורכב מ-12 פרקים, כדלהלן: שטח, אקלים ואיכות הסביבה; מבנה דמוגרפי; בנייה ודיור; תיירות; תעשייה; תשתית; תחבורה; חינוך; פעילות פנאי; שירותים חברתיים; שירותים עירוניים; תקציב. בראש כל פרק מוצגים הגדרות ומקורות הנתונים. לגבי חלק מהנתונים מוצגת השוואה לערים אחרות. בין הממצאים: אוכלוסיית העיר מורכבת מ-51.1% נשים ו-48.9% גברים; 29% מאוכלוסיית העיר ב-2006 היתה בגילים 0-21, 32.5% בגילים 21-45, 22.9% בגילים 45-65 ו-15.6% בגילים 65 ומעלה; שטח התחלות הבנייה בנתניה עמד ב-2005 על 317,600 מטרים רבועים – שיעור גבוה מאשר התחלות הבנייה בתל-אביב, חיפה וראשון-לציון, אך נמוך מזה שבירושלים; למרות הירידה במספר בתי-המלון והחדרים בעיר, חלה ב-2006 עלייה במספר הלינות ובתפוסת החדרים; תעשייה עתירת-ידע ומחקר ופיתוח השתרעה ב-2006 על פני כ-184,000 מ"ר - 30.5% משטח התעשייה בעיר; אחוז המחזור של פסולת נייר בעיר ירד מ-39% ב-2003 ל-8.5% ב-2006.

(נתניה; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; הגירה פנימית; עולים; דיור; בנייה; תרבות; ספריות; חינוך; בתי-ספר; גני ילדים; בחינות בגרות; ספורט; שירותים חברתיים; קצבאות; תעסוקה; איכות הסביבה; אקלים; תחבורה; כלי-רכב; תאונות דרכים; תיירות; בתי-מלון; תעשייה; עסקים; תשתיות; חשמל; מים; שלטון מקומי; שכונות מגורים; תקציבים)

005

רוזנברג, יהודה (עורך):

טבריה, 1994-2006

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2008, 268 עמ'.

בפרסום זה מוצגים מגוון נתונים השוואתיים על העיר טבריה לאורך תקופה של 10-12 שנים. הפרסום נחלק לשמונה נושאים, כדלהלן: דמוגרפיה; מערכת החינוך; תעסוקה ורמת חיים; בינוי ותשתיות; תקציב; תיירות; סדר ציבורי. מקורות הנתונים הם פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המועצה הלאומית לשלום הילד, משרד החינוך, משרד הפנים, מרכז אדוה, המוסד לביטוח לאומי ועוד. בין הממצאים: אוכלוסיית טבריה גדלה מכ-36,700 תושבים ב-1996 לכ-40,000 ב-2006; משקלה של קבוצת הגיל 0-17 ירד מ-38.4% ב-1994 ל-31.1% ב-2006; 87.8% מבוגרי כיתות י"ב ניגשו בשנת הלימודים תשס"ו לבחינות בגרות, לעומת ממוצע ארצי של 90.9%, ושיעור הזכאים לתעודת בגרות עמד על 47.5% ו-60.2% בהתאמה; 0.92% מבני טבריה למדו לתואר ראשון באוניברסיטאות בתשס"ו; השכר החודשי הממוצע לחודש למשרת שכיר ב-2005 עמד על 4,335 ₪ לחודש בטבריה, לעומת 6,296 ₪ בממוצע ארצי; ב-2004 הועסקו בטבריה 14,135 שכירים, ומתוכם 1,830 הועסקו במלונאות במישרין; בהתחלות בנייה בטבריה היתה ירידה חדה ב-2001 וב-2002, ב-2003 וב-2004 חל גידול בהיקף הבנייה, אולם ב-2006 שוב חלה ירידה; ב-2006 שיעור הנשים שקיבלו דמי מזונות בטבריה היה 7.7 ל-1,000, לעומת ממוצע ארצי של 3.1 ל-1,000; ב-2006 11.2% מהילדים בטבריה היו ממשפחות המקבלות הבטחת הכנסנה, לעומת ממוצע ארצי של 6.8%.

(טבריה; תכונות דמוגרפיות; בחינות בגרות; נשירת תלמידים; סטודנטים; תעסוקה; אבטלה; שכר; קצבאות; תיירות; בתי-מלון; עבריינות; סדר ציבורי; בנייה; תשתית; תקציבים; ארנונה; שימושי קרקע; הגירה פנימית)

006

ארבל, שלומית (עורכת):

שנתון התנועה הקיבוצית 5: נתוני שנת 2006

התנועה הקיבוצית, תל-אביב 2008, 43 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של התנועה: www.kibbutz.org.il (ראו: אגף כלכלה).

שנתון זה, החמישי בסדרה, כולל נתונים רבים על התנועה הקיבוצית, והוא מורכב משלושה פרקים, כדלקמן: אוכלוסייה (מספר הנפשות בקיבוצים, הרכב האוכלוסייה, מאזן ההגירה וכו'); אומדני פעילות (הכנסה מחקלאות, הכנסה מתעשייה, נכסים והתחייבויות, השקעות, תזרים המזומנים ועוד); אורחות חיים (מודל התפרנסות, ניהול, שכונות קהילתיות ועוד). בין הממצאים: האוכלוסייה הקבועה בקיבוצים ירדה מ-107,297 נפשות ב-2002 ל-105,709 נפשות ב-2006; חלקם של בני 55+ בקיבוצים הגיע ב-2006 ל-23%, (לעומת 20% בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל), וחלקם של בני 0-14 הגיע ל-23% (לעומת 25% בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל); ערך התפוקה החקלאית במגזר הקיבוצי מהווה כשליש מערך התפוקה החקלאית בישראל; חלקה היחסי של התעשייה הקיבוצית בסך ערך התפוקה התעשייתית של ישראל ירד מ-8% ב-2005 ל-7.6% ב-2006, וחלקה של התעשייה הקיבוצית בסך הייצוא התעשייתי הישיר של ישראל ירד מ-10.2% ב-2005 ל-9.6% ב-2006; הרווח התפעולי המצרפי של התנועה הקיבוצית הסתכם ב-2006 ב-4.8 מיליארדי ₪, גידול של 9% לעומת 2005; חלוקת התקציבים ב-166 קיבוצים היא בשיטת "רשת הביטחון" (שכר דיפרנציאלי לחברים והבטחת זכויות הוותיקים), 69 קיבוצים הם שיתופיים, וב-21 קיבוצים מופעל מודל משולב (שכר דיפרנציאלי למחצה).

(שנתונים [פרסומים]; קיבוצים; בני קיבוצים; תנועה טבעית; רמת השכלה; תעסוקה; רווחים; תעשייה; חקלאות; השקעות; הכנסה; שינוי חברתי; שינוי ארגוני; שימושי קרקע)

 

ב. אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

פרסומים

007

Levinson, Daphna; Paltiel, Ari; Nir, Michal; Makovki, Tzahi:
The Israel National Health Survey: Issues and Methods
Israel Journal of Psychiatry”, 44: 2 (2007), pp. 85-93. The Journal appears also on the Israel Psychiatric Association’s Website: www.psychiatry.org.il.

בין מאי 2003 לאפריל 2004 נערך בישראל סקר בריאות לאומי. מטרותיו העיקריות של הסקר, שנערך כחלק מסקר בריאות הנפש העולמי, היו: בדיקת שיעורי ההיארעות של הפרעות נפשיות שכיחות; הערכת היקף המוגבלויות הקשורות לאבחונים פסיכיאטריים עם תַּסְמִינִים שאינם עומדים באמת המידה האבחונית של הפרעה נפשית; חקירת הקשרים בין אבחונים או תסמינים נפשיים לבין משתנים דמוגרפיים / חברתיים-כלכליים וניצול השירותים; זיהוי תבניות חיפוש עזרה בתוך ומחוץ לשירותי הבריאות; השוואת שיעורי ההיארעות הישראליים לאלה שנמצאו במחקרים דומים שנערכו בארצות הסקר האחרות, כדי לזהות גורמים כלליים וייחודיים שיכולים להסביר את הממצאים. במאמר זה נדונות שיטות הסקר, שיטת הדיגום, הליכי איסוף הנתונים, אמצעי בקרת האיכות, שיטות ההערכה והשקלול והיקף היענות האוכלוסייה לסקר

(בריאות הנפש; שיטות מחקר; אבחון רפואי; מוגבלויות)

008

ציונית, יפה; קמחי, מיכל; בן-אריה, אשר(עורכים):

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2007

המועצה הלאומית לשלום הילד, ירושלים 2007, 574 עמ', בסיוע מכון חרוב. לקט נתונים מהשנתון מופיע באתר האינטרנט של המועצה: www.children.org.il.

שנתון זה, היוצא לאור זו השנה ה-16 ברציפות, מורכב מ-15 פרקים, כדלקמן: מאפיינים דמוגרפיים של אוכלוסיית הילדים; ילדים עולים וילדי מהגרים; משפחות, משקי-בית ותנאי גדילה של ילדים; ילדים החיים מחוץ למשפחתם; ילדים וחינוך; ילדים ועולם הפנאי; ילדים עם צרכים מיוחדים; ילדים ובריאות; ילדים ותאונות; ילדים וכלכלה (עבודת ילדים, ילדים במשפחות המקבלות הבטחת הכנסה וכו'); ילדים בעולם המשפט; ילדים עוברי חוק; ילדים נפגעי עבירה; ילדים במצבי מצוקה; ילדים בישראל ובעולם (השוואות בנושאים של בריאות, חינוך, עוני ועוד). בתחתיתו של כל לוח בשנתון מצוין מקור הנתונים. השנה נוספו, בין היתר, נתונים בנושאים הבאים: נשירת תלמידים ממערכת החינוך; שימוש בטלפון סלולרי; הרגלי גלישה באינטרנט וצפייה בטלוויזיה; בריאות השן של תלמידים; ילדים הנתונים בהליכים משפטיים. בסוף הפרסום מובאים מפתח נושאים, רשימת המקורות ששימשו להכנת השנתון ותקצירים של חלק מפרסומי המועצה הלאומית לשלום הילד.

(ילדים; שנתונים [פרסומים]; תנאי מחייה; מוגבלויות; מחלות כרוניות; בריאות הנפש; בריאות השן; מומים מלידה; חיסונים; תאונות; תאונות דרכים; פעילויות פנאי; חוגים; הישגים לימודיים; אקלים בית-הספר; נשירת תלמידים; עובדים צעירים; הריון; אלימות; עבריינות נוער; שימוש בסמים; התאבדות; משפחות במצוקה; משפחות חד-הוריות; עוני; התעללות בילדים; יתומים; פנימיות; אימוץ ילדים; תמותת תינוקות)

009

ברודסקי, ג'ני; שנוּר, יצחק; באר, שמואל (עורכים):

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2007

משאב מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזיקנה (משותף למאיירס - ג'וינט מכון ברוקדייל ולאשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל), ירושלים 2008, 417 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משאב: www.jointnet.org.il/mashav.

שנתון זה, היוצא לאור בפעם העשירית, מקיף מגוון רחב של נושאים בנוגע לקשישים בישראל, תוך הדגשת מגמות לאורך זמן והבדלים בין קבוצות אוכלוסייה ובין אזורים גאוגרפיים שונים. הפרסום מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: 1) מאפיינים דמוגרפיים של הקשישים; 2) מאפיינים בריאותיים של הקשישים ודפוסי שימוש בשירותי בריאות נבחרים; 3) מאפיינים חברתיים וכלכליים של הקשישים; 4) מערכת השירותים לקשישים: היצע ודפוסי שימוש; 5) הקשישים במבט בין-לאומי (מספר הקשישים, יחסי תלות, השתתפות בכוח העבודה, יהודים בישראל ובעולם ועוד). בסוף הפרסום מוצגים מקורות הנתונים, מפתח נושאי הלוחות, רשימת לוחות חדשים בשנתון זה ונושאים ולוחות שפורסמו בשנתונים קודמים. יש לציין, כי השנה נוספו לשנתון בראש כל פרק לקט נתונים מתוך הפרק לנוחיות הקוראים. כמו כן, נוספו נתונים חדשים על התאבדויות בקרב קשישים ונתונים על קשישים הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים. שנתונים קודמים, לשנים 2000-2006, מופיעים גם הם באתר האינטרנט של משאב: www.jdc.org.il/mashav.

(קשישים; תוחלת חיים; פטירות; מחלות גופניות; סרטן; מוגבלויות; בריאות הנפש; התאבדות; בריאות הפה; בדיקות רפואיות; פעילות גופנית; פעילויות פנאי; תמיכה חברתית; תמיכה משפחתית; הכנסה; רמת השכלה; דיור; שירותי רווחה; שירותי בריאות; אשפוז; סיעוד; דיאליזה; ליקויי ראייה; ליקויי שמיעה; ניצולי שואה; תרופות; ביטוח בריאות; טיפול ממושך; מוסדות לקשישים; דיור מוגן; הרגלי קריאה; התנדבות; מועדונים; תרבות; חופשה; בדידות; תעסוקה; גמלאות; יהודים [תפוצות]; נהגים; תאונות)

010

אמית, קארין; צ'אצ'אשווילי, סבטלנה (עורכות):

מדד רופין: המדד השנתי להשתלבותם של העולים בישראל – דו"ח 2

המכון להגירה ושילוב חברתי, המרכז האקדמי רופין, עמק חפר 2007, 50 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.ruppin.ac.il.

בישראל, בשונה מחברות מהגרים אחרות, קיימת מחויבות אידיאולוגית ומוסרית לשילוב מוצלח של העולים בחברה. למרות זאת נמצא, כי העלייה מלווה בהיווצרותם של שסעים חברתיים-כלכליים ובהתהוותו של קיטוב חברתי ותרבותי בין קבוצות מוצא. פערים אלה נמשכים גם בדור השני ובדור השלישי. למרות מרכזיותה של העלייה בזהותה של החברה הישראלית, לא הוצגו עד עתה מדדים הבוחנים את איכות ורמת הקליטה של העולים בצורה שיטתית מיטבית. בפרסום זה, השני בסדרה, מוצגים, נוסף על המדדים לבחינת השתלבותם החברתית, הכלכלית והתעסוקתית של העולים בחברה הישראלית (הנתונים התבססו על הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), גם שאלות ספציפיות על השתלבותם של העולים, באמצעות סקר מיוחד שנעשה על-ידי מכון "דחף". הניתוח מתייחס לשלוש קבוצות עולים מרכזיות: עולי מדינות חבר העמים, עולי אתיופיה ועולי מדינות המערב. זאת, בהשוואה לקבוצות שונות בקרב ילידי ישראל. נמצאו הבדלים בולטים בין הקבוצות בהיבטים חברתיים, כלכליים ותעסוקתיים.

(עולים; קליטת עלייה; מיזוג חברתי; מדדים חברתיים-כלכליים; רשתות חברתיות; בדידות; שביעות רצון; תעסוקה; זהות ישראלית; עברית; רמת השכלה; מניעי עלייה)

011

כהן-נבות, מרים; ברוך-קוברסקי, רות; לוי, דגנית; קונסטנטינוב, וצ'סלב:

תכנית SPACE של הפרויקט הלאומי של עולי אתיופיה: הסיוע הלימודי ומרכזי הנוער (2005/6-2006/7) – מחקר הערכה

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 28 בסדרת תמציות מחקר, ירושלים 2008, 34 עמ', בשיתוף עם הפרויקט הלאומי של עולי אתיופיה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

במסגרת הפרויקט הלאומי של עולי אתיופיה, החלה ב-2004 הפעלת תכנית SPACE (School Performance And Community Empowerment). תכנית זו התמקדה בבני 13-18 וכללה: סיוע בלימודים ותמיכה אישית בבתי-ספר לאחר שעות הלימודים; מסגרות קהילתיות למניעת שימוש בסמים ואלכוהול והכנה לקראת השירות הצבאי; תכנית העצמה קהילתית לבניית מנהיגות קהילתית. בדו"ח זה מוצגים ממצאי מחקר הערכה של התכנית, שנעשה על-ידי מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל. בין הממצאים: תכנית ההעשרה הבית-ספרית הקיפה ב-2006/7 כ-6,500 תלמידים ב-120 בתי-ספר ב-23 קהילות; כ-75% מהתלמידים ממוצא אתיופי בבתי-הספר שבהם פעלה התכנית נטלו בה חלק (היתר לא נזקקו לסיוע או טופלו בתכניות אחרות); 79% ממנהלי בתי-הספר היו מרוצים מאוד מהפעלת התכנית; ב-2006, 48% מהתלמידים ממוצא אתיופי שהשתתפו בתכנית היו זכאים לתעודת בגרות, לעומת 38% שלא השתתפו בתכנית; 34% מהמשתתפים בפעילות הקהילתית דיווחו כי השתכרו לפחות פעם אחת ו-7% דיווחו כי השתמשו בסמים בשנה האחרונה; 33% דיווחו כי היו מעורבים בקטטות לפחות שלוש פעמים בשנה האחרונה.

(עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; מתבגרים; תכנית התערבות; בתי-ספר; בחינות בגרות; אנגלית; מתימטיקה; העצמה; דימוי עצמי; מנהיגות; שתיית אלכוהול; שימוש בסמים; אלימות)

012

הועדה הבין-משרדית לגיבוש תכנית סיוע לבני העדה האתיופית: דו"ח ועדת המשנה לשילוב צעירים בני העדה האתיופית בשוק העבודה

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2007, 60 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

רוב העולים מאתיופיה הגיעו לישראל עם השכלה רשמית מעטה וללא רבים מהכישורים הנדרשים בעולם העבודה החדש. שיעור התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה (58.3%) הוא נמוך באופן משמעותי מאשר בקרב כלל האוכלוסייה היהודית (68%). כמו כן, שיעור האבטלה בקרב עולי אתיופיה הוא גבוה באופן ניכר לעומת יתר האוכלוסייה, ושיעור המתייאשים מחיפוש עבודה בקרבם הוא פי 2.5 מהשיעור בקרב שאר המובטלים. זאת ועוד, שיעור העובדים חלקית שלא מרצון גבוה יותר בקרב עולי אתיופיה לעומת יתר האוכלוסייה היהודית, וממוצע השכר החודשי של עולי אתיופיה הוא נמוך באופן משמעותי בהשוואה לשכר בקרב יתר האוכלוסייה היהודית. בדו"ח זה מובאות המלצות של אחת מוועדות-המשנה שהוקמו במסגרתה של ועדה בין-משרדית במטרה לגבש תכנית מקיפה לסיוע לעולי אתיופיה. ועדת-משנה זו עסקה בדרכי טיפול אפשריות בתחום התעסוקה עבור בני 18-35 מקרב העדה האתיופית. ועדת-המשנה החליטה להמליץ על הפעלת שלושה מוקדי תכניות שונים עבור הקבוצות הבאות: 1) צעירים לקראת תום השירות הצבאי/הלאומי; 2) צעירים ברובד הביניים; 3) סטודנטים בשנת הלימודים האחרונה, בעלי השכלה על-תיכונית ואקדמאים.

(עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; תכניות התערבות; תעסוקה; רמת השכלה)

013

אמית, קארין:

השתלבותם של ילידי חו"ל בני 50 ומעלה בישראל: איכות החיים כפונקציה של מוצא, ותק בארץ והון אנושי, כלכלי וחברתי

"ביטחון סוציאלי", מס' 76 (מרס 2008), עמ' 291-308 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בעבודה זו נבדקה מידת השתלבותם של עולים בני 50 ומעלה בישראל, באמצעות תפיסתם הסובייקטיבית את איכות החיים. מקור הנתונים לעבודה היה סקר SHARE-ישראל (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe). בין הממצאים: רמת ההשכלה הגבוהה ביותר ורמת ההכנסה הנמוכה ביותר הם בקרב עולי ברית-המועצות לשעבר שעלו לאחר 1989 – כ-63% מהם הם בעלי השכלה אקדמית, וההכנסה השנתית הממוצעת למשק-בית היא כ-16,000 אירו; הקבוצות בעלות איכות החיים הגבוהה ביותר הן ילידי גרמניה, אמריקה ואוסטרליה, והקבוצות בעלות איכות החיים הנמוכה ביותר הן עולי ברית-המועצות לשעבר לאחר 1989 ועולי איראן; משתנים משמעותיים חיוביים לניבוי איכות החיים הם מצב משפחתי נשוי, ותק רב בישראל, רמת הכנסה גבוהה, פעילות חברתית ובריאות תקינה; לא נמצא קשר בין רמת ההון האנושי (השכלה) לבין איכות החיים.

(מבוגרים בגיל העמידה; קשישים; עולים; שביעות רצון; רווחה רגשית; איכות חיים; תמיכה חברתית; הכנסה; מצב משפחתי; בריאות)

014

קרמל-שיפמן, אילא:

השפעת הרשת החברתית על שביעות רצון מהחיים בקרב מהגרים קשישים מדרום אמריקה: השוואה בין מהגרים וותיקים לחדשים

"גרונטולוגיה", ל"ד: 2 (2007), עמ' 59-82 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבדק הקשר שבין מאפיינים של הרשתות החברתיות לבין שביעות הרצון מהחיים בקרב מהגרים קשישים שעלו לישראל מארצות דרום אמריקה, תוך השוואה בין מהגרים וותיקים (שוהים בישראל יותר מעשר שנים) לבין מהגרים חדשים (שוהים בישראל עד 10 שנים). כמו כן, נבחן הקשר שבין משתנים סוציו-דמוגרפיים ומשתני הגירה לבין שביעות הרצון מהחיים. במחקר נעשה שימוש בשאלון מובנה שהורכב מכמה שאלונים, שכללו שאלות בנושאים סוציו-דמוגרפיים, הגירה, רשתות חברתיות ושביעות רצון מהחיים. נמצא, כי המהגרים הוותיקים שבעי רצון מהחיים יותר מאשר החדשים. לא נמצאו הבדלים בהרכבי הרשתות החברתיות של הוותיקים לעומת החדשים, אבל נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות במאפייני הרשתות (אצל הוותיקים הרשתות גדולות יותר ואינטימיות יותר). בהתייחסות לקשר שבין מאפייני הרשתות החברתיות לבין שביעות רצון מהחיים, נמצא כי כמה מאפיינים של הרשתות החברתיות משפיעים באופן מובהק על שביעות הרצון מהחיים בקרב המהגרים החדשים. עוד נמצא, כי למצב בריאותי טוב ולשביעות רצון מתהליך הקליטה בישראל יש השפעה חיובית מובהקת על שביעות הרצון מהחיים.

(עולים; דרום אמריקה; קליטת עלייה; שביעות רצון; רשתות חברתיות; תמיכה חברתית; תמיכה משפחתית; רווחה רגשית; איכות חיים)

015

ליטווין, הווארד; ספיר, אליהו:

מתודולוגיה: מבנה ותוכני סקר SHARE-ישראל

"ביטחון סוציאלי", מס' 76 (מרס 2008), עמ' 25-42 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

סקר SHARE (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe) נועד ליצור תשתית אמפירית למחקרים השוואתיים בקרב בני 50 ומעלה, בתחומי דמוגרפיה, בריאות פיסית ונפשית, תפקוד קוגניטיבי, טיפול רפואי, תעסוקה ופנסיה, הכנסות והוצאות, נכסים, העברות פיננסיות, דיור, תמיכה חברתית, ילדים וציפיות בנוגע לעתיד. הסקר נערך ב-12 מדינות. ישראל הצטרפה לפרויקט ב-2005. הנתונים נאספו באמצעות שאלון אחיד שהועבר למרואיינים ובשאלון למילוי עצמי, שבו נשאלו המרואיינים לגבי שביעות רצונם מחייהם, רווחתם הנפשית ועמדותיהם ביחס לאחריות המדינה והמשפחה. בישראל כלל השאלון למילוי עצמי גם התייחסות לאירועי חיים וטראומה ולרפורמה במערכת הפנסיה. מדגם הסקר, שנערך באוקטובר 2005 – יולי 2006, כלל 2,603 מרואיינים, המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית בני 50 ומעלה בישראל. שיעור ההיענות היה 69%. במאמר הנוכחי מתוארת המתודולוגיה של הסקר.  פרטים נוספים על פרויקט SHARE, מופיעים באתר האינטרנט של הפרויקט: www.share-project.org.

(מבוגרים בגיל העמידה; תכונות דמוגרפיות; בריאות גופנית; בריאות הנפש; כושר קוגניטיבי; שביעות רצון; רווחה רגשית; תעסוקה; פנסיה; מחקר השוואתי; מתודולוגיה סטטיסטית)

016

הסקר החברתי: תל-אביב-יפו – נתוני 2005

המרכז למחקר כלכלי וחברתי, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2007, 137 עמ'.

פרסום זה מתבסס על ממצאי הסקר החברתי ל-2005 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסקר מורכב משאלון גרעין העוסק במגוון של נושאים ומשאלון מתחלף, שבכל שנה עוסק בנושא אחר. ב-2005 היה הנושא השתתפות בכוח העבודה. הנתונים שבפרסום מוצגים ברמת רובע, ברמה עירונית ובחלק מהמקרים בהשוואה לערים הגדולות האחרות ולממוצע הארצי. הנתונים מתייחסים למאפיינים דמוגרפיים, תעסוקה, דיור, בריאות, שביעות רצון, קשר עם משפחה וחברים, פעילויות ופנאי, חשיפה לעבריינות ועוד. בין הממצאים: ב-54% ממשקי-הבית בתל-אביב-יפו יש נפש אחת או שתיים, לעומת 30% בממוצע ארצי; 52% מהתושבים גרים בדירה שבבעלותם, לעומת 70% בממוצע ארצי; ל-33% מהאוכלוסייה הבוגרת בתל-אביב-יפו יש תעודה אקדמית, לעומת 23% בממוצע ארצי; שיעור הנשואים עמד על 50%, לעומת 66% בממוצע ארצי; 61% מהמועסקים בתל-אביב-יפו עובדים במקצועות "צווארון לבן", לעומת 52% בממוצע ארצי; 66% מהמועסקים תושבי העיר עובדים בעיר, לעומת 45% בממוצע ארצי; ל-71.8% מתושבי תל-אביב-יפו יש מחשב בדירתם ול-88.2% יש טלפון נייד; 91.7% מהמרואיינים דיווחו כי הם מרוצים מהקשר עם בני המשפחה; 79.1% מהמרואיינים דיווחו כי מצב בריאותם הוא טוב או טוב מאוד; ל-55% מהתושבים מפריע או מפריע מאוד זיהום האוויר בתל-אביב-יפו.

(תל-אביב-יפו; תכונות דמוגרפיות; תעסוקה; דיור; רמת חיים; פעילויות פנאי; התנדבות; יחסים חברתיים; יחסי משפחה; מחשבים; אינטרנט; עבריינות; רמת השכלה; הכנסה; חופשה; בריאות; בדידות; איכות הסביבה; שביעות רצון)

017

חיפה: דמוגרפיה, מס' 7

המחלקה למחקר ולמידע סטטיסטי, עיריית חיפה, חיפה 2008, 105 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של העירייה: www.haifa.muni.il.

בפרסום זה, המהווה חלק משנתון העיר חיפה, מוצגים נתוני דמוגרפיה לשנת 2006. הפרסום מחולק לנושאים הבאים: התפתחות ותפרוסת האוכלוסייה בעיר; קבוצות גיל; מוצא; דתיות; לידות ופטירות; נישאים ומתגרשים; הגירה פנימית; עולים; משקי-בית/משפחות. בין הממצאים: ב-2006 מנתה חיפה כ-266,000 תושבים, לעומת כ-268,000 ב-2005 וכ-272,000 ב-2001; משקלה של אוכלוסיית חיפה מתוך אוכלוסיית ישראל ירד בהתמדה, מ- 8.4% ב-1961 ל-3.7% ב-2006; אוכלוסיית בני 65+ היוותה ב-2006 18% מאוכלוסיית העיר – 19.3% בקרב יהודים ואחרים ו-6.3% בקרב ערבים; בקרב אוכלוסיית יהודים ואחרים סבלה חיפה ב-2006 מהגירה שלילית, בעוד שבקרב האוכלוסייה הערבית נרשם מאזן הגירה חיובי; עולי 1990 ומעלה מנו בסוף 2006 כ-65,000 נפש – כ-24% מאוכלוסיית העיר; המוצא של 53% מתושבי העיר היהודים הוא מאירופה-אמריקה; מספרן של המשפחות החד-הוריות בחיפה ירד מכ-6,500 ב-2001 לכ-6,000 ב-2007.

(חיפה; אוכלוסייה; הגירה פנימית; תנועה טבעית; עולים; משקי-בית; משפחות חד-הוריות)

018

יום ירושלים – אייר תשס"ח: לקט נתונים

מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 2008, 10 עמ'.

לרגל יום ירושלים שחל ב-2 ביוני 2008 – כ"ח באייר תשס"ח, פרסם מכון ירושלים לחקר ישראל לקט של נתונים על העיר ירושלים ותושביה. רוב הנתונים מתבססים על מידע שהתקבל מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי ועיריית ירושלים. בין הנתונים: בסוף 2007 מנתה אוכלוסיית העיר כ-746,300 תושבים – 489,480 יהודים (ואחרים לא-ערבים) ו-256,820 ערבים; מאזן ההגירה של ירושלים ב-2007 היה שלילי ועמד על 6,390- – 18,750 איש עזבו את העיר ו-12,360 עברו אליה; מ-1990 עד 2007 היגרו מירושלים 284,850 איש והיגרו אליה 174,560 איש; ב-2006 היה שיעור המשפחות היהודיות העניות 21% ושיעור המשפחות הערביות העניות הגיע ל-67%; מספר האורחים בבתי-מלון בירושלים ב-2007 הגיע לשיא של כ-1,225,800 איש ומספר הלינות הגיע לכ-3,521,000; ב-2006 החליטו 13% מהעולים החדשים להשתקע בירושלים כמקום מגוריהם הראשון, אחוז גבוה יותר מאשר בשנים 1991-2005, אך אחוז נמוך בהשוואה לעולי שנות ה-80'; מספר המועסקים בירושלים עמד על כ-232,600 איש בתחילת 2007 – 48% עבדו בשירות הציבורי, 13% בתחום העסקים ו-7% בתחום התעשייה; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה היה 45%, לעומת 56% בכלל ישראל.

(ירושלים; אוכלוסייה; פריון [ילודה]; הגירה פנימית; תנועה טבעית; עולים; תיירות; תעסוקה; עוני)

019

כהן-קסטרו, אילת:

תמורות במאזן הדמוגרפי בנצרת במאה השנים האחרונות

"מגמות", מ"ה: 3 (אפריל 2008), עמ' 509-530 (עברית, סיכום באנגלית).

נצרת היא העיר הערבית הגדולה ביותר בישראל. ב-80 השנים האחרונות עברה העיר מהפך דמוגרפי – מעיר בעלת רוב נוצרי לעיר בעלת רוב מוסלמי. במאמר זה מנותחות הסיבות לכך. מקורות המידע למאמר היו: מסמכים היסטוריים, נתונים דמוגרפיים מתקופת המנדט הבריטי, נתונים על האוכלוסייה ועל הפליטים בנצרת ב-1948 ממפקד המושל הצבאי ונתונים דמוגרפיים מתקופת קום המדינה ואילך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בין הממצאים: בעקבות מלחמת השחרור השתקעו בנצרת כ-5,000 פליטים מוסלמים שהיוו כרבע מאוכלוסיית העיר; רוב "הפליטים הפנימיים" שנשארו בעיר לאחר 1948 היו מוסלמים; שיעורי הריבוי הטבעי של האוכלוסייה המוסלמית בעיר (ב-2001 2.5% לשנה) גבוהים בהרבה משל האוכלוסייה הנוצרית (0.1% לשנה); שיעור הפריון של הנשים המוסלמיות (4.1 ילדים לאישה ב-2000) גבוה בהרבה משל הנשים הנוצריות בעיר (2.9 ילדים לאישה); מבנה הגילים של האוכלוסייה המוסלמית צעיר משל האוכלוסייה הנוצרית; שיעורי ההגירה של הנוצרים מהעיר הם גבוהים יותר משל המוסלמים. על-פי הצפי, בשנת 2020 יהיה שיעור המוסלמים בנצרת 71%.

(נצרת; נוצרים; מוסלמים; נתונים דמוגרפיים; פריון [ילודה]; תנועה טבעית; הגירה פנימית)

019

כהן-קסטרו, אילת:

תמורות במאזן הדמוגרפי בנצרת במאה השנים האחרונות

"מגמות", מ"ה: 3 (אפריל 2008), עמ' 509-530 (עברית, סיכום באנגלית).

נצרת היא העיר הערבית הגדולה ביותר בישראל. ב-80 השנים האחרונות עברה העיר מהפך דמוגרפי – מעיר בעלת רוב נוצרי לעיר בעלת רוב מוסלמי. במאמר זה מנותחות הסיבות לכך. מקורות המידע למאמר היו: מסמכים היסטוריים, נתונים דמוגרפיים מתקופת המנדט הבריטי, נתונים על האוכלוסייה ועל הפליטים בנצרת ב-1948 ממפקד המושל הצבאי ונתונים דמוגרפיים מתקופת קום המדינה ואילך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בין הממצאים: בעקבות מלחמת השחרור השתקעו בנצרת כ-5,000 פליטים מוסלמים שהיוו כרבע מאוכלוסיית העיר; רוב "הפליטים הפנימיים" שנשארו בעיר לאחר 1948 היו מוסלמים; שיעורי הריבוי הטבעי של האוכלוסייה המוסלמית בעיר (ב-2001 2.5% לשנה) גבוהים בהרבה משל האוכלוסייה הנוצרית (0.1% לשנה); שיעור הפריון של הנשים המוסלמיות (4.1 ילדים לאישה ב-2000) גבוה בהרבה משל הנשים הנוצריות בעיר (2.9 ילדים לאישה); מבנה הגילים של האוכלוסייה המוסלמית צעיר משל האוכלוסייה הנוצרית; שיעורי ההגירה של הנוצרים מהעיר הם גבוהים יותר משל המוסלמים. על-פי הצפי, בשנת 2020 יהיה שיעור המוסלמים בנצרת 71%.

(נצרת; נוצרים; מוסלמים; נתונים דמוגרפיים; פריון [ילודה]; תנועה טבעית; הגירה פנימית)

 

ג. בינוי ודיור

פרסומים

020

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית, ינואר-מרס 2008

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רבעון מס' 2/2008, ירושלים 2008, (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

"סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית" הוא סקר שוטף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנועד לספק תמונת-מצב עדכנית של שוק הדירות החדשות למכירה בבנייה פרטית (לא כולל בנייה עצמית, בנייה להשכרה, בנייה בשיטת "בנה ביתך" ובנייה באמצעות עמותות), ובכך לסייע בקבלת החלטות בנוגע לתכנון מדיניות הבינוי בישראל ולמעקב אחר ההתפתחויות בענף. עיקרו של הסקר הוא מעקב שוטף אחר מכירת הדירות ומלאי הדירות למכירה בסוף כל חודש ורבעון, תוך התייחסות למגמות ולשינויים שחלו בנתוני המכירות ובמלאי - הן בסיכום כללי והן לפי מאפיינים שונים: פריסה גיאוגרפית, ותק הדירות בשוק, גודל הדירות ועוד. הפרסום כולל 16 לוחות, שבהם מובא מידע על דירות חדשות שנמכרו ועל דירות חדשות העומדות למכירה לפי מחוז ואזור וכן בשטחי 40 עיריות נבחרות, לפי מספר הדירות בבניין, מספר החדרים בדירה ו-ותק הדירה בשוק.

(בנייה; דיור; שוק הדירות)

021

לוין-אפשטיין, נח; סמיונוב, משה:

בעלות על דיור ותנאי המגורים של אוכלוסיית בני 50 ומעלה בישראל

"ביטחון סוציאלי", מס' 76 (מרס 2008), עמ' 153-174 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בעבודה זו נותחו מאפייני הדיור של בני 50 ומעלה המתגוררים בקהילה, על-פי סקר SHARE - ישראל (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe – ראו פרק "אוכלוסייה")  במסגרת העבודה, נבחנו שני נושאים עיקריים: הדיור כרכוש – התפלגות הבעלות על דירות בקרב קבוצות שונות של האוכלוסייה והתפלגות ערך הדיור של בעלי הדירות, כאומדן פערי עושר בחברה הישראלית; התנאים הפיסיים של הדירה וסביבתה, כפי שדווחו על-ידי המרואיינים מקבוצות אוכלוסייה שונות. בין הממצאים: ל-77.8% מבני 50 ומעלה בישראל יש דירה בבעלות – 93.4% בקרב משקי-בית משלישון ההכנסה העליון ו-63.7% בקרב שלישון ההכנסה התחתון; ל-96.5% מבני 50 ומעלה בקרב האוכלוסייה הערבית יש דירה בבעלות; ל-30.1% מבני 50 ומעלה בקרב יוצאי ברית-המועצות לשעבר שעלו לאחר 1989 יש דירה בבעלות; 3.3% מהמבוגרים בשלישון העליון של ההכנסה דיווחו על תנאי מגורים ירודים, לעומת 16.4% מהמבוגרים בשלישון התחתון של ההכנסה (כ-39% מהעולים דיווחו על תנאי מגורים ירודים); כ-24% מבעלי הדירות דיווחו כי הם משלמים משכנתה (כ-38% בקרב בני 50- 59 וכ-90% בקרב העולים החדשים).

(מבוגרים בגיל העמידה; קשישים; דיור; מיצב חברתי-כלכלי; משכנתאות; תנאי מחייה)

 

ד. בריאות

פרסומים

022

מוסדות האשפוז והיחידות לאשפוז יום בישראל, 2006 חלק א': מגמות באשפוז; חלק ב': נתונים סטטיסטיים על תנועת החולים לפי מוסדות ומחלקות

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2007, חלק א' 287 עמ', חלק ב' 521 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות).

פרסום שנתי זה מורכב משני חלקים: חלק א' כולל נתונים על המגמות באשפוז מ-1950 עד 2006, לפי סוגיו: אשפוז כללי, אשפוז לבריאות הנפש, אשפוז למחלות ממושכות ואשפוז לשיקום. לגבי כל סוג אשפוז מוצגים נתונים על מספר ימי האשפוז, שיעור השחרורים, מספר המיטות ותפוסתן, שיעור המיטות לפי מחוזות, שהייה ממוצעת, אשפוזים לפי קבוצות-גיל וכו'. כן מוצגים נתונים על מספר המיטות ומשך הטיפול במסגרות לאשפוז-יום, נתונים על הטיפולים והמטופלים ביחידות לדיאליזה ונתונים על עמדות המיון, עמדות הניתוח, עמדות הטיפול לאחר הרדמה ועמדות הלידה. לבסוף, מוצגים לוחות ותרשימים שבהם מתוארות המגמות באשפוז לאורך השנים. בחלק ב' של הפרסום מדווח על תנועת החולים בכל מחלקה של כל מוסד: בתי-חולים כלליים, בתי יולדות, מוסדות לבריאות הנפש, מוסדות למחלות ממושכות ויחידות לאשפוז-יום בקהילה (יחידות לבריאות הנפש, למחלות ממושכות ולדיאליזה) ב-2006. המוסדות ממוינים לפי סוג ובעלות. כן נעשתה התפלגות לפי אזורים. המשתנים שנחקרו: מיטות בתקן ותפוסתן, קבלות, שחרורים, העברות, פטירות, ימי אשפוז, מספר החולים בסוף השנה, שהייה ממוצעת של חולים, סבב מיטות וכן נתונים על מספר הלידות, מספר הנולדים חיים ומתים, הנולדים פגים ולידות של יותר מילוד אחד.

(אשפוז; בתי-חולים; בתי-אבות; מעונות [קשישים]; מרפאות; טיפול אמבולטורי; דיאליזה; בריאות הנפש; סיעוד; שיקום; פטירות; לידות; גריאטריה)

023

Selected Health for All Indicators, 2007
Department of Health Information, Ministry of Health, Jerusalem 2007, 62 pages, in cooperation with the World Health Organization. The Publication appears also on the Ministry’s Website: www.health.gov.il (Hebrew Interface).

המדינות החברות באזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי מדווחות אחת לשנה על מדדי הבריאות במדינה, בהתאם להגדרות קבועות של הארגון. דיווח שנתי זה מהווה בסיס לעדכון בסיס הנתונים HFA (Health For All) של ארגון הבריאות העולמי, הכולל מדדים שונים על מערכת הבריאות ועל רמת הבריאות של האוכלוסייה. הדיווח על הנתונים של ישראל נעשה על-ידי תחום מידע במשרד הבריאות. הנתונים נאספים מיחידות שונות במשרד הבריאות וממשרדים אחרים, כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמוסד לביטוח לאומי. הדיווח השנתי כולל נתונים קיימים לשנה האחרונה ועדכונים לשנים קודמות לפי הצורך. במסמך זה ערוכים מדדי הבריאות בישראל, שדווחו לארגון הבריאות העולמי בסוף 2007, בשני חלקים: 1) הגדרות, מקורות המידע ונתונים לשנים נבחרות; 2) נתונים לשנים 1990-2006. המדדים מוצגים לפי הפרקים הבאים: דמוגרפיה ומדדים חברתיים-כלכליים; תמותה; תחלואה, מוגבלויות ושחרורים מבתי-חולים; סגנונות חיים; סביבה; משאבים במערכת הבריאות; שימוש בשירותי בריאות וההוצאה לבריאות; בריאות האם והילד.

(בריאות; אוכלוסייה; לידה; פריון [ילודה]; תמותת תינוקות; הפלות; מחלות לב וכלי הדם; מחלות מערכת העיכול; מחלות מערכת הנשימה; מחלות כרוניות; מחלות זיהומיות; נכות; סרטן; סוכרת; הפרעות נפשיות; אשפוז; חיסונים; תאונות; נכות; עישון; שתיית אלכוהול; בתי-חולים; כוח-אדם רפואי; פציעות; תאונות עבודה; בריאות תעסוקתית; הוצאה לאומית)

024

הועדה לבחינת אומדן צרכי כוח-אדם העתידיים במערכת הבריאות – דו"ח ביניים: רופאים ואחיות

משרד הבריאות, ירושלים 2007, 30 עמ'. הדו"ח מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראו: יחידות אגף לכלכלה וביטוח בריאות פרסומים נבחרים).

בסוף 2006 מינה מנכ"ל משרד הבריאות וועדה פנימית לבדיקת צרכי כוח-האדם העתידיים במערכת הבריאות. הוועדה התבקשה לבחון, למפות ולדווח על מצבת כוח-האדם הנוכחית במקצועות הרפואה, הסיעוד וכל קשת מקצועות הבריאות האחרים וכן לחזות את מצבת כוח-האדם העתידית, עד 2020. הגורמים העיקרים העשויים להשפיע על תכנון עתידי של רופאים ואחיות כוללים: שינויים דמוגרפים – שינויים בגודל האוכלוסייה ובהרכב הגילים שלה; שינויים טכנולוגים – שינויים הכרוכים באבחון ובטיפול הרפואי; שינויים בדפוסי התחלואה – עלייה במחלות כרוניות ובתחלואה הנפשית; שינויים בדפוסי ארגון השירותים; שינויים בדפוסי העבודה – גיל הפרישה, התפלגות המועסקים לפי מגדר, תכני עשייה של המקצוע, תחלופה בין המקצועות, חלקיות משרה, מסלולי קידום, רמות השתכרות יחסיים ועוד; הגירה. בין ההמלצות: לאור מגמת הירידה במספר הרופאים לנפש (כיום השיעור הוא 3.53 רופאים ל-1,000 נפש), יש להגדיל את מסגרות ההכשרה כדי שיספקו כ-600 בוגרים בשנה (על-פי הצפי, אם לא יחול שינוי בהיקף בוגרי בתי-הספר לרפואה בישראל, ב-2020 יגיע שיעור הרופאים ל-2.73 ל-1,000 נפש); כדי לשמור על שיעור האחיות הנוכחי לנפש (5.81 אחיות ל-1,000 נפש), יש להגדיל את שיעור ההכשרה בכ-850 אחיות לשנה (על-פי הצפי,.אם לא יחול שינוי, תהיה ירידה בשיעור האחיות, כך שב-2020 השיעור יהיה 4.82 אחיות ל-1,000 נפש).

(כוח-אדם רפואי; אחים [סיעוד]; רופאים; תכנון ארגוני; הקצאת משאבים)

025

קידר, ניר; בן-נון, גבי:

השוואות בין-לאומיות במערכות בריאות: ארצות OECD וישראל, 1970-2005

האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, ירושלים 2007, 93 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

ארגון ה-OECD מפרסם אחת לשנה נתונים השוואתיים על מערכות הבריאות של המדינות החברות בארגון. בחוברת זו מוצגת השוואה בין נתוני ישראל לבין נתוני המדינות החברות בארגון בכ-30 מדדים. הנתונים מחולקים לארבע קבוצות עיקריות: אוכלוסייה ותנועה טבעית; מיטות אשפוז וכוח-אדם רפואי; שימוש בשירותי בריאות; ההוצאה הלאומית לבריאות. הנתונים מתייחסים לחמישה פרקי זמן: 1970, 1980, 1990, 2000 ו-2005 (או שנת העדכון האחרונה). סדרה עתית זו מאפשרת לבחון מגמות לאורך זמן. בין הממצאים: שיעור הפריון בישראל (2.8) הוא גבוה מהממוצע המשוקלל של מדינות ה-OECD (1.7); שיעור תמותת התינוקות בישראל הוא 4.5 לאלף לידות חי, לעומת 9.5 במדינות ה-OECD; שיעור המיטות הכלליות בישראל (2.1 לאלף נפש) נמוך מהממוצע המשוקלל במדינות ה-OECD (3.8); שיעור הרופאים בישראל לאלף נפש הוא 3.6, לעומת 2.6 במדינות ה-OECD, אך שיעור האחיות לאלף נפש בישראל (5.9) הוא נמוך מאשר במדינות ה-OECD (6.9); ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל כאחוז מהתוצר הלאומי הגולמי עמדה ב-2005 על 7.8%, לעומת 11.2% במדינות ה-OECD; שיעור המימון הפרטי בישראל הוא גבוה מאשר ברוב מדינות ה-OECD והוא נמצא במגמת עלייה (26% ב-1995 לעומת 33% ב-2006), בניגוד למגמה במדינות ה-OECD.

(בריאות; שירותי בריאות; תוחלת חיים; פריון [ילודה]; אשפוז; תמותת תינוקות; בדיקות רפואיות; השמנת-יתר; כוח-אדם רפואי; הוצאה לאומית; ביטוח בריאות; בריאות השן; בריאות הנפש)

026

בן-נון, גבי; קידר, ניר (עורכים):

חוק ביטוח בריאות ממלכתי: קובץ נתונים סטטיסטיים, 1995-2007

האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, ירושלים 2007, 64 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

פרסום זה מהווה המשך לסדרת פרסומים בנושא חוק ביטוח בריאות ממלכתי שהוציא האגף לכלכלה וביטוח בריאות שבמשרד הבריאות. הנתונים המופיעים בפרסום הנוכחי מתייחסים להיבטים כספיים, מינהליים וביטוחיים של קופות החולים והמבוטחים בהן. מקורות המידע המרכזיים לנתונים אלה הם המוסד לביטוח לאומי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד הבריאות. בין הממצאים: מתוך כ-7,119,900 מבוטחי קופות החולים בסוף שנת 2007, 53.4% השתייכו ל"שירותי בריאות כללית" (לעומת 62.2% ב-1995), 9.5% ל"לאומית" (9.2%), 24% ל"מכבי" (19.5%) ו-13% ל"מאוחדת" (9.1%); ב"כללית" נמצא הריכוז הגבוה ביותר של בני 55 ומעלה (22.6% ב-2007 לעומת 21.1% ב-1995) והשיעור הנמוך ביותר של בני 0-14 (24.9% ב-2007 לעומת 29.5% ב-1995); שיעור הגידול הגבוה ביותר במספר המבוטחים בשנים 1995-2007 היה ב"מאוחדת" (107.7%) והנמוך ביותר ב"כללית" (17.7%); חל גידול ניכר בשיעור המבוטחים בשירותי בריאות נוספים ("ביטוח משלים") מתוך כלל המבוטחים – מ-45.8% ב-1999 ל-71.5% ב-2007, כאשר שיעור המבוטחים הגבוה ביותר הוא ב"מכבי" (85.9%) והשיעור הנמוך ביותר הוא ב"לאומית" (63.1%). בסוף הפרסום מוצגים ממצאים מסקר שערך מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל בנושא שביעות רצון מהשירותים הניתנים על-ידי קופות החולים.

(ביטוח בריאות ממלכתי; קופות חולים; ביטוח רפואי משלים; עלויות; גמלאות; הכנסה)

027

אפשטיין, ליאון; חורב, טוביה:

אי-השוויון בבריאות ובמערכת הבריאות: הצגת הבעיה וקווים להתמודדות עמה

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2007, 43 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.taubcenter.org.il.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי אמור היה לסייע בהגברת השוויון בתחום הבריאות ובמערכת הבריאות בישראל. בפועל, הביא החוק להעמקת הפערים ולשחיקה בעקרונות החברתיים שעמדו בבסיסו. למרות זאת, הפערים במערכת הבריאות ובמצב הבריאות בישראל ממוקמים נמוך בסדר העדיפויות הלאומי. מטרתה של עבודה זו היתה הצגת ההיקף וחומרת אי-השוויון בבריאות ובמערכת הבריאות בישראל ובחינת חלופות לתכנית פעולה לאומית ולמדיניות כוללת לצמצום פערים אלה. במסגרת העבודה מוצגים נתונים על אודות אי-השוויון בכל אחד מממדי המערכת – תשומות, תהליכים ונהלים, תפוקות והתוצאה הבריאותית. אי-השוויון מוצג לפי משתני השכלה, הכנסה, מיקום גאוגרפי, מוצא אתני, דת ודתיות. בהמשך, נדונים הפערים והסיבות לאי-השוויון, שהם בשליטת מערכת הבריאות. לבסוף, מוצגים עקרונות של תכנית לצמצום אי-השוויון באמצעות "מנופי שינוי", הכוללים תמריצים לעידוד השוויון.

(שירותי בריאות; קופות חולים; ביטוח בריאות ממלכתי; שוויון חברתי; הספקת שירותים; מחלות כרוניות; מחלות לב וכלי הדם; מומים מלידה; בריאות השן; סוכרת; תשלום עבור שירות; חינוך לבריאות; מימון; התערבות ממשלתית)

028

צ'רניחובסקי, דב; מזרחי, שלמה; פרנקל, צבי:

ניהולן הציבורי של קופות-החולים בישראל

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2008, 39 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.taubcenter.org.il.

קופות החולים מוציאות כ-80% מכלל ההוצאה הציבורית על שירותי רפואה, המהווים כ-55% מההוצאה הלאומית לבריאות. למרות זאת, ניהולן לוקה בחסר: הבעלות על הקופות, המבנה הניהולי, אופן בחירת מועצות המנהלים וכיוצא באלו אינם ברורים דים. זאת ועוד, בסקר עמדות הציבור שנעשה ב-2007 על-ידי המחלקה למינהל ולמדיניות ציבורית שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, נמצאה רמת אמון בינונית בקופות החולים ואמון נמוך יחסית במנהלי הקופות, בהנהלה הראשית שלהן ובמשרד הבריאות. ניתוח הנתונים הצביע על קשר בין רמת האמון לבין רמת שביעות הרצון מהקופה והערכת איכות הניהול. בפרסום זה מוצעות מספר דרכים לחיזוק אחריותן הציבורית של קופות החולים, בהתבסס על התנאים המופיעים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. הפרסום מורכב משבעה פרקים, כדלקמן: הצגת קופות החולים; האחריות הציבורית (Accountability) של קופות החולים; האחריות המשפטית של קופות החולים; תקנוני קופות החולים; עמדות הציבור לגבי התנהלות קופות החולים ומערכת הבריאות; מימוש האחריות הציבורית של קופות החולים; חלופות להסדרת המבנה הניהולי של הקופות.

(קופות חולים; ניהול; ביטוח בריאות ממלכתי; אמון; שביעות רצון)

029

צ'רניחובסקי, דב:

מימון מערכת הבריאות בישראל, 1995-2005: היבטים של עוני, פרוגרסיביות ובקרה על הגידול בהוצאה הלאומית לבריאות

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2007, 31 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.taubcenter.org.il.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שהוחל ב-1995, אמור היה לספק סל שירותים נגיש לכל, הממומן על-פי עקרונות של מימון ציבורי. בפועל, חלה שחיקה מתמדת בחלקו היחסי של המימון הציבורי בהוצאה הלאומית על שירותי בריאות. כתוצאה מכך ירד אחוז ההוצאה על שירותי רפואה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ובהוצאה הריאלית לנפש. בעבודה זו נדונים ההיבטים המימוניים הציבוריים והפרטיים והשפעת השינויים בהם על עוני, שוויוניות במימון ובקרת הוצאות. בין הממצאים: חלקה של הממשלה במימון ההוצאה הלאומית לבריאות ירד מ-3/4 ל-2/3, וההוצאה הפרטית עלתה מ-3.7% ל-5% (בכל חמישוני ההכנסה שיעור הגידול בהוצאה לבריאות עלה על שיעור הגידול בסך ההוצאה – שיעור הגידול הממוצע לבריאות היה 82%, בעוד ששיעור הגידול בסך ההוצאה היה 33%); אחד הגורמים לעליית הרגרסיביות של המימון הוא עליית חלקו של "מס הבריאות" במימון הציבורי, מס המשולם עד גובה תקרת המס והוא חל גם על גמלאות; ההוצאה הפרטית על שירותי בריאות נמצאה שקולה להטלת מס בשיעור של כ-7% על משפחות החיות מתחת לקו העוני.

(ביטוח בריאות; ביטוח בריאות ממלכתי; שוויון חברתי; הוצאה לאומית; משקי-בית; עוני; תשלום עבור שירות; בריאות השן; מימון)

030

צ'רניחובסקי, דב; קורא, מיכל:

מימון וארגון הטיפול הממושך בישראל – סוגיות וקווים לרפורמה

המחלקה לניהול מערכות בריאות, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2008, 33 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

בישראל יש מערכת ענפה של הסדרים לטיפול ממושך במימון פרטי וציבורי, אך הסדרים אלה מורכבים ואינם מבטאים גישה מערכתית מסודרת שתענה בצורה יעילה על צרכים קיימים ומתפתחים. הסדרי הביטוח הפרטי יקרים לפרטים ואינם מבטיחים כיסוי ומשכי ביטוח נאותים. מערכת הטיפול הממושך או הסיעודי בסיוע המדינה מתאפיינת בפיצול רוחבי של הזכאויות והטיפול המוסדי בהן. מציאות זו יוצרת סבך ביורוקרטי ותמריצים לדחיפת המטופל ל"גורם אחר". אלה גורמים לחוסר השקעה מספקת במניעה, לאי-רציפות בטיפול ולטיפול לקוי. כן נגרם סבל מיותר למטופל ולמשפחתו. יכולת התגובה של הציבור היא קטנה לנוכח הריכוזיות האנכית הגבוהה בתפקוד המוסדות השונים, המבצעים כמה פונקציות: מימון, קביעת מדיניות, ביצוע תקציב, בקרה וכו'. בעבודה הנוכחית מוצעים קווים לרפורמה, שמטרתם להתגבר על הבעיות הללו, והם כוללים שני מרכיבים עיקריים: 1) רה-ארגון של המערכת הציבורית למערכת אינטגרטיבית אחת; 2) הנהגת ביטוח ממלכתי לטיפול ממושך. הנדבך המרכזי במרכיב הראשון הוא הפקדת ביצוע כל התקציב הציבורי לטיפול ממושך בידי רשות לטיפול ממושך. הנדבך המרכזי במרכיב השני כולל המרת חלק מהתשלומים הפרטיים למס מיועד או למס אחר, לצורך מימון חלק מהזכאות.

(קשישים; טיפול ממושך; סיעוד; שיקום; הספקת שירותים; רפורמה; הקצאת משאבים; מיסוי; ביטוח בריאות)

031

אפשטיין, ליאון:

אי-שוויון בבריאות בישראל: בעיה מתרחבת המחייבת פעולה!

ההסתדרות הרפואית בישראל, רמת-גן 2008, 17 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הארגון: www.ima.org.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים שונים בנוגע לאי-השוויון במדדי בריאות בישראל - תוחלת חיים, שיעורי תמותה, תמותת תינוקות, תחלואה, התנהגות מסכנת בריאות, ביקורים אצל רופא, נגישות לשירותי בריאות ועוד לפי המאפיינים הבאים: מעמד חברתי-כלכלי, רמת השכלה, מוצא עדתי, דת/דתיות, אזור מגורים, גיל, מגדר ומצב התעסוקה. מקורות הנתונים ששימשו לעבודה הם בעיקר פרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושל משרד הבריאות. בין הממצאים: תוחלת החיים לגברים ולנשים בחלוקה למחוזות ב-1998-2002 הגבוהה ביותר היתה במחוז ירושלים והנמוכה ביותר במחוז הדרום; בעוד שתוחלת החיים ברעננה ב-1998-2002 היתה 83.7 שנים, ברמלה תוחלת החיים באותה תקופה היתה 76.1 שנים; באותן שנים, תמותת התינוקות הגבוהה ביותר היתה בג'סר א-זרקה (15.2 לאלף לידות חי) והנמוכה ביותר ברעננה (1.4); שיעור הסובלים מסוכרת בגילים 65-74 ב-2006 עמד על 22% בקרב בעלי הכנסה נמוכה לעומת 17% בקרב היתר; נשים יוצאות אתיופיה.מבקרות פחות אצל רופאי נשים ומבצעות פחות בדיקות צפיפות עצם מאשר נשים אחרות.

(בריאות גופנית; בריאות הנפש; שירותי בריאות; בדיקות רפואיות; תוחלת חיים; תמותה; תמותת תינוקות; שוויון חברתי; ביטוח בריאות ממלכתי; מיצב חברתי-כלכלי; רמת השכלה; מקום מגורים; ערביי ישראל; עולים)

032

אי-שוויון בבריאות בישראל

ההסתדרות הרפואית בישראל, רמת-גן 2008, 20 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הארגון: www.ima.org.il.

התרחבות אי-השוויון בתחום הבריאות הביאה את ההסתדרות הרפואית בישראל להקים ועדה לדיון בנושא, אשר הגישה המלצות לצמצום הפערים. בפרסום זה מוצגים נתונים על אודות אי-השוויון בבריאות והמלצות הוועדה. מן הנתונים עולה בברור, כי אנשים הגרים בפריפריה, בעלי רמת השכלה נמוכה ובעלי מיצב חברתי-כלכלי נמוך סובלים יותר מאחרים מתחלואה ומנגישות לשירותי הבריאות. בין המלצות הוועדה: קביעת מפתח מינימום להיקף שירותי בריאות ליחידת אוכלוסייה המתחשב בתכונותיה החברתיות-תרבותיות; שינוי בעקרונות תשלומי ההשתתפות העצמית לשירותים הקיימים בסל הבריאות ומתן אפשרות לכל אזרח לקבל את השירות שהוא זקוק לו; הכשרת אנשי מקצועות הבריאות לתפקוד עם אוכלוסיות רב-תרבותיות; צמצום הפערים בתשתיות הפיסיות וכן בנגישות ובזמינות שירותי הבריאות בין אזורים, באמצעות העדפה מתקנת באזורים פריפריים; הקמת מסגרת קבועה במשרד הבריאות, או מועצה/רשות לאומית נפרדת, שתעסוק בהקטנת אי-השוויון בבריאות.

(בריאות; שירותי בריאות; שוויון חברתי; מיצב חברתי-כלכלי; רמת השכלה; מקום מגורים; תוחלת חיים; קצרת; סוכרת; השמנת-יתר; עישון; סרטן; מוגבלויות; בריאות הנפש)

033

דגני, אבי; דגני, רינה:

צריכת שירותי בריאות בישראל: מרכז מול פריפריה

ההסתדרות הרפואית בישראל, רמת-גן 2008, 30 עמ'. בוצע ע"י "קבוצת גיאוקרטוגרפיה". הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הארגון: www.ima.org.il.

בפרסום זה מוצגים ממצאי סקר שנעשה על-ידי "קבוצת גיאוקרטוגרפיה" עבור ההסתדרות הרפואית בישראל, שבו נבחנו הפערים בצריכת שירותי בריאות בישראל בין תושבי המרכז לתושבי הפריפריה. במסגרת הסקר רואיינו 150 ערבים, 85 חרדים, 161 יוצאי ברית-המועצות לשעבר ו-305 יהודים ותיקים,.המהווים מדגם ארצי מייצג של אוכלוסיית הפונים בשנה האחרונה לרופא בשירות הציבורי. בין הממצאים: 31% ויתרו בשנה האחרונה על שירות רפואי אחד לפחות בשל אילוצים כלכליים (40% באזור הצפון), ובקרב 37% מהם חלה עקב כך התדרדרות במצב הרפואי; 43% מהציבור (57% באזור הדרום) חוששים שלא יוכלו לממן שירותים רפואיים שלא כלולים בסל הבריאות; ל-74% יש ביטוחי בריאות משלימים, כאשר במרכז רק ל-11% אין ביטוח כזה, בעוד שבירושלים שיעור חסרי ביטוח משלים הוא 31% ובצפון 23%; באזור המרכז נמצא השיעור הגבוה ביותר של בעלי ביטוח בריאות משודרג (33%), לעומת ממוצע ארצי של 26%, 19% בירושלים, 20% בצפון, 23% בדרום ו-29% בחיפה; ל-29% מהציבור יש ביטוח פרטי באחת מחברות הביטוח (35% במרכז, 39% באזור חיפה, 16% בירושלים ו-21% באזור הצפון).

(שירותי בריאות; בדיקות רפואיות; תרופות; תשלום עבור שירות; ביטוח בריאות; ביטוח בריאות ממלכתי; מיצב חברתי-כלכלי; מקום מגורים; שוויון חברתי)

034

צ'רניחובסקי, דב; שמש, ענת:

פערים בין "מרכז" ו"פריפריה" ברמות בריאות ובזמינות שירותי רפואה בישראל: סקירה

הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2008, 24 עמ', בשיתוף עם משרד הבריאות.

ניתוח נתוני בריאות בחלוקה לאזורים מגלה הבדלים ברמות הבריאות של האוכלוסייה. מטרותיה של עבודה זו היו: הצגת ההבדלים ברמות הבריאות ובזמינות שירותי הרפואה בין אוכלוסיות בישראל על-פי אזורי מגורים וישובים; ייחוס הבדלים אלה לרמתן החברתית-כלכלית של האוכלוסיות; הצגת קווים בסיסיים למדיניות מתקנת מתאימה. בין הממצאים: במחוז הדרום ישנם תוחלת החיים הנמוכה ביותר (77.3 ב-1998-2002, לעומת ממוצע ארצי של 78.9) ושיעור תמותת התינוקות הגבוה ביותר (7.6 לכל 1,000 לידות חי ב-2004, לעומת ממוצע ארצי של 5); 55.1% מכלל בני 21 ומעלה העריכו את מצב בריאותם הכללי כ"טוב מאוד" או מצוין", לעומת 45.8% במחוז הדרום; מספר המיטות ל-1,000 נפש בישראל עומד על 1.98, לעומת 1.62 במחוז הדרום ו-1.64 במחוז הצפון; 17% מהרופאים במחוז הדרום סיימו תואר בישראל, לעומת 50% במחוז תל-אביב; 58% מרופאי מחוז הדרום הם מומחים, לעומת 82% במחוז תל-אביב ו-72% במחוז המרכז. הפתרון המוצע הוא הנהגת מדיניות מתקנת, באמצעות הקצאת-יתר של משאבים ציבוריים עבור האוכלוסיות החלשות שרמת בריאותן נמוכה.

(שירותי בריאות; יחסי מרכז - פריפריה; מיצב חברתי-כלכלי; הקצאת משאבים; רופאים; תוחלת חיים; תמותת תינוקות; מחלות לב; סרטן)

035

פלדמן, דינה; בן-משה, אליהו (עורכים):

אנשים עם מוגבלות בישראל – 2007: דו"ח השוואתי - מבט רב-שנתי והשוואה בין-לאומית

נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים, ירושלים 2007, 78 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הנציבות: http://mugbaluyot.justice.gov.il.

במרס 2007 חתמה ישראל על אמנת האו"ם בנוגע לזכויות אנשים עם מוגבלות. מטרתו של דו"ח זה היתה לבדוק האם חל שיפור במצבם של אנשים עם מוגבלות בישראל ברוח האמנה ומה מצבם היחסי של אנשים עם מוגבלות בישראל בהשוואה למקביליהם במדינות מערביות. הדו"ח מורכב משישה פרקים, כדלקמן: רקע, מטרות וסוגיות מתודולוגיות; שינוי בשכיחות המוגבלות ובמאפיינים של אנשים עם מוגבלות, 2002-2005; שכיחות מוגבלות – ישראל מול מערב אירופה; מצבם הכלכלי של אנשים עם מוגבלות; מצב התעסוקה של אנשים עם מוגבלות; מוגבלות, קבלת קצבה ותעסוקה. בין מסקנות הדו"ח: מספר המוגבלים בישראל עלה באיטיות ובהתמדה מ-2002 עד 2005; במגזר הערבי שיעור המדווחים על מוגבלות חמורה הוא כפול מאשר במגזר היהודי; בשנים האחרונות לא חלו שינויים משמעותיים במצבם של אנשים עם מוגבלות בישראל, חוץ משיפור קטן בשיעורי התעסוקה היחסיים; מצבם של בעלי מוגבלות בישראל דומה לזה של מקביליהם במדינות מערביות, להוציא פער במצב הכלכלי לעומת יתר האוכלוסייה, אשר בישראל הוא רחב יותר מאשר ברוב המדינות שנבדקו.

(מוגבלויות; מחלות כרוניות; קשישים; ילדים; עולים; ערביי ישראל; רמת השכלה; הכנסה; תעסוקה; קצבאות; הבדלים בין המינים)

036

ניראל, נורית; מצליח, רונית; בירקנפלד, שלמה; בן-בסט, יוחנן:

מקצועות רפואיים במצוקה: מחקר גישוש

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 510-08 בסדרת דו"חות מחקר, ירושלים 2008, 123 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

במערכת הבריאות ישנה מודעות למצוקת כוח-האדם במספר מקצועות רפואיים. במחקר זה נבדקו הנושאים הבאים: אמות-מידה ומדדים לאבחון "מקצוע רפואי במצוקה"; היקף המצוקה במקצועות כירורגיה כללית ורפואה פנימית; הגורמים למצוקה במקצועות אלו; פתרונות אפשריים. העבודה התבססה על ניתוח איכותני של ראיונות ועדויות בפני ועדות חקירה של מערכת הבריאות, ניתוח משני של נתוני סקר ארצי על רופאים מומחים, עיבוד נתונים מינהליים לבחינה וכימות של היקף המצוקה והתייעצות עם מומחים מחו"ל. במסגרת המחקר, זוהו חמש-אמות מידה לאיתור מקצוע רפואי במצוקה: מחסור במתמחים "טובים"; קושי באיוש תקנים פנויים; מחסור ברופאים ביחס למטלות, וכתוצאה מכך, עומס עבודה רב; תחושה של תגמול נמוך ואפשרויות מוגבלות לאפיקי הכנסה נוספים; פגיעה באיכות חיי העבודה - עומס יתר, שחיקה וחוסר שביעות רצון.

(רופאים; רופאים מומחים; מחלקות בבתי-חולים; שביעות רצון בעבודה; שחיקה)

037

שמואלי, עמיר:

מצב בריאות פיסית, התנהגות בריאותית ושימוש בשירותי בריאות בקרב בני 50 ומעלה

"ביטחון סוציאלי", מס' 76 (מרס 2008), עמ' 175-196 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

מטרותיה של עבודה זו היו: בדיקת שכיחותן של בעיות בריאות פיסית ודפוסי השימוש בשירותי בריאות בקרב בני 50 ומעלה בישראל; איתור פערים ואי-שוויון (שאפשר למנעם) בין קבוצות אוכלוסייה בחברה הישראלית. מקור הנתונים לעבודה היה סקר SHARE - ישראל (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe – ראו פרק "אוכלוסייה"). בין המשתנים שנחקרו: תפקוד כללי; מוגבלויות; מחלות כרוניות; אשפוז; מספר חודשי המתנה לניתוח; התנהגות בריאותית; ויתור על טיפול רפואי ועוד. בין הממצאים: כמחצית מבני 50 ומעלה דיווחו שבריאותם פחות מטובה; 12% דיווחו על מוגבלויות בפעילויות יומיומיות בסיסיות; 17% דיווחו כי אושפזו לפחות פעם אחת בשנה שקדמה לסקר; 9% דיווחו כי ויתרו על טיפול רפואי שנכלל בסל השירותים בגלל עלותו; כקבוצה, עולי ברית-המועצות לשעבר הם בעלי הבריאות הפיסית הירודה ביותר; עלייה ברמת ההשכלה נמצאה קשורה להפחתה במספר ביקורי רופא; משך ההמתנה הממוצע לפגישה עם רופא היה 18 יום, ומשך ההמתנה הממוצע לניתוח היה שלושה חודשים; רמת הכנסה נמוכה נמצאה קשורה לרכישה מצומצמת של ביטוח רפואי משלים; גברים בחמישון התחתון של ההכנסה מעשנים יותר מאחרים, ומספר שנות העישון עולה באופן עקיב עם הירידה ברמת ההכנסה.

(מבוגרים בגיל העמידה; קשישים; בריאות גופנית; מוגבלויות; כאב; מחלות כרוניות; בדיקות רפואיות; ניתוחים; שירותי בריאות; ביטוח בריאות; תרופות; משקל-יתר; עישון; שתיית אלכוהול; ספורט; ליקויי ראייה; בריאות השן)

038

שמוטקין, דב:

בריאות נפש וטראומה בקרב ישראלים מבוגרים

"ביטחון סוציאלי", מס' 76 (מרס 2008), עמ' 197-224 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

מטרותיו של מחקר זה היו: תיאור מאפיינים סוציו-דמוגרפיים עיקריים של בריאות הנפש לפי שׁוֹנוּת הדיווחים הרטרוספקטיביים על דיכאון ושל סימפטומים דיכאוניים בהווה בנתונים המשוקללים של האוכלוסייה; מיפוי אירועים טראומטיים בחיי הפרט, כפי שנצברו עד לגילי אמצע החיים והזיקנה. מקור הנתונים למחקר היה סקר SHARE-ישראל (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe). בין הממצאים: בין חמישית לרבע מהמשיבים חוו לפחות תקופת דיכאון אחת במהלך חייהם, שנמשכה שבועיים או יותר; בקרב יהודים ילידי ישראל נמצאו שיעורי היארעות דיכאון נמוכים באופן מובהק (19%) מאלו של משיבים שנולדו מחוץ לישראל (26%-27%); שיעורי היארעות גבוהים במיוחד נמצאו בקרב בני 80-89 (35%), נשים (26%), בעלי רמת השכלה נמוכה (37%), בעלי הכנסה נמוכה-בינונית (28%), אלמנים/ות (31%) ורווקים/ות (50%). עוד נמצא, כי ככל שהדיווח על מצב הבריאות הגופנית היה שלילי יותר, הדיווח על מצבי דיכאון היה גבוה יותר. המאמר כולל גם ניתוח לפי קבוצות אוכלוסייה ולפי הסיבות לדיכאון. כמו כן, מדווח על דיכאון בקרב ניצולי שואה והדור השני של הניצולים, אך יש לציין כי משיבים רבים לא הסכימו לספר על השפעת האירועים על חייהם.

(מבוגרים בגיל העמידה; קשישים; בריאות הנפש; דיכאון; ניצולי שואה)

039

Levinson, Daphna; Paltiel, Ari; Nir, Michal; Makovki, Tzahi:
The Israel National Health Survey: Issues and Methods
Israel Journal of Psychiatry”, 44: 2 (2007), pp. 85-93. The Journal appears also on the Israel Psychiatric Association’s Website: www.psychiatry.org.il.

בין מאי 2003 לאפריל 2004 נערך בישראל סקר בריאות לאומי. מטרותיו העיקריות של הסקר, שנערך כחלק מסקר בריאות הנפש העולמי, היו: בדיקת שיעורי ההיארעות של הפרעות נפשיות שכיחות; הערכת היקף המוגבלויות הקשורות לאבחונים פסיכיאטריים עם תַּסְמִינִים שאינם עומדים באמת המידה האבחונית של הפרעה נפשית; חקירת הקשרים בין אבחונים או תסמינים נפשיים לבין משתנים דמוגרפיים / חברתיים-כלכליים וניצול השירותים; זיהוי תבניות חיפוש עזרה בתוך ומחוץ לשירותי הבריאות; השוואת שיעורי ההיארעות הישראליים לאלה שנמצאו במחקרים דומים שנערכו בארצות הסקר האחרות, כדי לזהות גורמים כלליים וייחודיים שיכולים להסביר את הממצאים. במאמר זה נדונות שיטות הסקר, שיטת הדיגום, הליכי איסוף הנתונים, אמצעי בקרת האיכות, שיטות ההערכה והשקלול והיקף היענות האוכלוסייה לסקר

(בריאות הנפש; שיטות מחקר; אבחון רפואי; מוגבלויות)

040

Levinson, Daphna; Zilber, Nelly; Lerner, Yaacov et al:
Prevalence of Mood and Anxiety Disorders in the Community: Results from the Israeli National Health Survey
”Israel Journal of Psychiatry”, 44: 2 (2007), pp. 94-103. The Journal appears also on the Israel Psychiatric Association’s Website: www.psychiatry.org.il.

סקר הבריאות הלאומי שנערך בישראל ב-2003-2004, הוא הסקר הארצי הראשון שנועד להעריך את מידת היארעותן של הפרעות נפשיות שכיחות בקרב האוכלוסייה הבוגרת. בעבודה זו הוערכו, בהתאם לממצאי הסקר, שיעורי היארעותן של הפרעות במצב הרוח וחרדות לפי משתנים סוציו-דמוגרפיים. בין הממצאים: כחמישית מהמשיבים סבלו במהלך חייהם מחרדה או ממצב רוח ירוד, וכעשירית סבלו מהפרעות אלו במהלך שנת הסקר; ההפרעה השכיחה ביותר במהלך החיים היתה דיכאון משמעותי (9.8%) ולאחריה הפרעת חרדה כללית (2.7%); רק 1.5% סבלו מהפרעה פוסט-טראומטית במהלך החיים ורק 0.5% סבלו מכך בשנת הסקר; מבין המשיבים שסבלו מהפרעה במהלך שנת הסקר, 37.5% היו במצב רפואי חמור, 34.3% במצב בינוני ו-28.1% במצב קל; לא נמצא קשר בין רמת ההכנסה לבין הסיכוי ללקות בהפרעת מצב רוח או חרדה, אך נמצא קשר הפוך בין חומרת ההפרעה לבין רמת ההכנסה; נמצא קשר בין מצב משפחתי להיארעות הפרעות נפשיות: גרושים/ות, פרודים/ות ואלמנים/ות נמצאו בסיכון גבוה להיארעות הפרעה נפשית ביחס לנשואים/ות ורווקים/ות. בסוף המאמר נדונים הממצאים בהשוואה לממצאים שהתקבלו במדינות אחרות.

(בריאות הנפש; הפרעות נפשיות; חרדה; דיכאון; מצבי רוח; הפרעות פוסט-טראומטיות)

041

שטרוך, נעמי; שרשבסקי, יחיאל; בידני-אורבך, אילנה ואחרים:

סטיגמה, אפליה ובריאות הנפש בישראל: סטיגמה כלפי אנשים שחלו במחלה פסיכיאטרית וכלפי טיפול נפשי

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 478 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2007, 218 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

נראה, כי על אף התמורות הגדולות בטיפול בתחום בריאות הנפש, יש הימנעות מפנייה לטיפול בגלל הסטיגמה הקשורה בנושא. מטרותיו של מחקר זה היו, בין היתר: בחינת אופי הסטיגמה כלפי מחלות נפש, כלפי החולים וכלפי הטיפול הנפשי ושיפור ההמשגה/ההערכה של הסטיגמה; בדיקת קיומן של נורמות, אמונות וביטויים המשקפים סטיגמה; בדיקת מהות הסטיגמה (רכיבים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים); בדיקת היקפה ושכיחותה של הסטיגמה בישראל, בקרב כלל האוכלוסייה ובקרב חתכים שונים שלה; השפעת הסטיגמה על השימוש בשירותי בריאות הנפש. המחקר מתבסס על מדגם של 1,583 איש, המייצגים את אוכלוסיית בני 22 ומעלה בישראל. נוסף על כך, נעשו דגימות מיוחדות למגזר החרדי ולמגזר הערבי (בסך-הכל כ-2,100 ראיונות טלפוניים). בין הממצאים: במצבים של מתח, חרדה ומצב-רוח רע, רק 13% היו פונים לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש; כאשר המצב מוצג במפורש כבעיה נפשית או כקושי נפשי, למעלה מ-2/3 גילו נכונות לפנות למערכת המקצועית; 1/3 מהמשיבים אמרו כי לו היו בטיפול, היו מרגישים צורך להסתיר זאת אפילו מן האנשים הקרובים אליהם; 75% היו מעדיפים לקבל טיפול נפשי במרפאה ייחודית לבריאות הנפש; ישנה העדפה ברורה לאשפוז במחלקה פסיכיאטרית בבית-חולים כללי על פני אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי.; 41% מהמשיבים סברו שאפשר לזהות אדם שחלה במחלה פסיכיאטרית לפי המראה, ו-80% הסכימו עם ההיגד שחולי נפש מתנהגים בצורה לא-צפויה. עוד בנושא זה, ראו חוברת 147, פריט 415.

(בריאות הנפש; שירותי בריאות; תיוג; עמדות)

042

שטרוך, נעמי; שרשבסקי, יחיאל; בידני-אורבך, אילנה ואחרים:

סטיגמה: עמדות, התנסויות ודרכי התמודדות של אנשים המטופלים במרפאות לבריאות הנפש

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 492 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2007, 57 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

בהמשך לשתי העבודות הקודמות (הפריט לעיל ופריט 415 בחוברת 147), בסקר זה נבחנה הסטיגמה הנחווית על-ידי מטופלים הפונים למרפאה בשל מחלה פסיכיאטרית ו/או בשל נסיבות אחרות, ועל-ידי מטופלים שאושפזו בבית-חולים פסיכיאטרי ובאים למרפאה לצורך טיפול ו/או מעקב. הסקר התמקד בשלושה רכיבים הקשורים בסטיגמה: חשש מדחייה; חוויית הדחייה; התמודדות עם הדחייה. בסקר השתתפו 167 מרואיינים, שמתוכם 109 אושפזו על רקע פסיכיאטרי במהלך חייהם. בין הממצאים: כ-45% חששו שחברים לא ירצו להיות אתם, כמחצית חששו שאחרים יחשבו שהם אינם טובים בעבודה, ויותר משליש פחדו מדחייה על-ידי המשפחה; 23% חשו שרופא המשפחה מייחס את בעיותיהם הגופניות לבעייתם הנפשית; 35% חוו בפועל דחייה מצד המשפחה, כ-40% דיווחו על דחייה מצד חבריהם ו-39% הרגישו שנחשבו לא כל-כך טובים בעבודה; 78% מהמטופלים שאושפזו בעבר ו-60% מהמטופלים שלא אושפזו חשו שהאנשים הקרובים להם עוזרים להם רגשית; כ-2/3 מהמשיבים סברו שכדי להתקבל לעבודה כדאי להסתיר את עובדת הטיפול הנפשי.

(בריאות הנפש; עמדות כלפי חולי נפש; תיוג; קבלה חברתית; תמיכה חברתית; מרפאות פסיכיאטריות)

043

כץ, ג'; גרינהאוס, ל'; בר-המבורגר, ר' ואחרים:

השימוש בסמים בקרב חולי נפש המאושפזים בבי"ח פסיכיאטרי ומחלקות פסיכיאטריות בבי"ח כללי: היקף התופעה והיבטים קליניים

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, ירושלים 2007, 35 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

במחקר זה נבדקו היקף השימוש בסמים וסוגי הסמים שבשימוש בקרב חולים בבית-חולים פסיכיאטרי ובמחלקות פסיכיאטריות של בית-חולים כללי; השפעת השימוש בסמים על סוג הפסיכופתולוגיה ומידת חומרתה; השפעת ההפרעות הנפשיות על אופן צריכת הסמים ובחירת סוג הסם; השוואת משתני הרקע של חולי נפש המשתמשים בסמים לאלו שאינם צורכים סמים. אוכלוסיית המחקר כללה 250 חולים בני 18 ומעלה שאושפזו ברציפות ב-2003-2006 בבית-החולים הפסיכיאטרי "כפר שאול" ו-220 חולים שאושפזו באגף הפסיכיאטרי של בית-החולים "שיבא". לגבי כל חולה נרשמו גיל, מין ומספר אשפוזים בעבר. החולים עברו סדרת שאלונים ממיינים לאיתור קיומם וחומרתם של תסמינים דיכאוניים, להערכת עוצמת השימוש בסמים בעבר ובתקופה האחרונה שקדמה לאשפוז ועוד. כמו כן, נלקחו דגימות שתן לבדיקת עקבות סמים. בין הממצאים: 24% השתמשו בסמים במהלך חייהם ו-16.5% היו משתמשים פעילים; ברוב המקרים, השימוש בסמים הופיע לפני או בסמוך להופעת מחלת הנפש; הסם השכיח ביותר בשימוש הוא קנביס (20%) בעוד ששימוש בקוקאין הוא נדיר יחסית (3%); אבחנה של סכיזופרניה היתה נפוצה יותר בקרב בעלי אבחנה כפולה (משתמשי סמים + מחלת נפש); שימוש באופיאטים ובקנביס נמצא שכיח יותר בקרב החולים ב"כפר שאול"; לא נמצאו הבדלים בין שתי אוכלוסיות החולים בשימוש באמפטמינים, מטאמפטמינים וקוקאין.

(שימוש בסמים; בריאות הנפש; הפרעות נפשיות)

044

קוצר, ערן; בר-המבורגר, רחל; דלאל, אילן ואחרים:

עלייה בזיהוי השימוש בסמים ואלכוהול באוכלוסיית הילדים הפונים למיון מחקר פרוספקטיבי

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, ירושלים 2008, 12 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

במחקר זה נבדקה יעילותה של הדרכה שניתנה לצוות הרפואי של חדר מיון ילדים במרכז הרפואי "אסף הרופא" לגבי קריטריונים קבועים לשליחת בדיקת שתן לבדיקה טוקסולוגית, לשם הגדלת הסיכוי לזהות שימוש בסמים ובאלכוהול בקרב מתבגרים המגיעים לחדר המיון. קבוצת המחקר כללה 3,200 בני 12-18 שהגיעו לחדר מיון ילדים במרכז הרפואי "אסף הרופא" ב-1/9/2006-31/8/2007. קבוצות הבקרה כללו 3,493 ילדים שהגיעו לחדר המיון של בית החולים "מאיר" ו-3,833 ילדים שהגיעו לחדר מיון ילדים של בית החולים "וולפסון"(בשני בתי-חולים אלה לא ניתנה ההדרכה). בין הממצאים: ב"אסף הרופא" נשלחו 138 בדיקות לבדיקה טוקסולוגית, ב"מאיר" 48 בדיקות וב"וולפסון" 22 בדיקות; ב"אסף הרופא" נתקבלו תוצאות חיוביות ב-13 בדיקות, ב"מאיר" ב-4 בדיקות וב"וולפסון" בבדיקה אחת. אחת ממסקנות המחקר היא, כי ההדרכה אכן יעילה ומגבירה באופן משמעותי את אחוזי הגילוי של סמים ואלכוהול בקרב מתבגרים.

(שימוש בסמים; שתיית אלכוהול; מתבגרים; חדר מיון; בדיקות רפואיות)

045

דיימונד, גארי מ'; בר-המבורגר, רחל:

טיפול משפחתי במתבגרים ישראלים המשתמשים בסמים: דו"ח מסכם

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, ירושלים 2007, 35 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

במחקר זה נבדקה יעילות הכשרתו של צוות במרפאת אל-סם בתל-אביב במתן טיפול משפחתי רב-ממדי (Multidimensional Family Therapy - MDFT), ולבחון האם קיים קשר בין ההכשרה לבין שיפור תוצאות הטיפול. המחקר נחלק לשלושה שלבים: 1) איסוף נתונים על מצב המטופלים לפני ואחרי הטיפול (שימוש בסמים, סימפטומים פסיכולוגיים ותפיסת ההורות); 2) הכשרה והדרכה של מטפלים במרפאת תל-אביב בשיטת MDFT; 3) לאחר ההכשרה ב-MDFT, נחקרה ההשפעה על התנהגות המטפלים ותוצאות הטיפול. לאחר מכן, הושוותה התנהגות המטפלים ותוצאות הטיפול לפני ההכשרה להתנהגות המטפלים ותוצאות הטיפול לאחר ההכשרה, וכן נעשתה השוואה למרפאת רעננה, כקבוצת בקרה. בין הממצאים: ההכשרה חוללה שינויים קלים בלבד במבנה ובהרכב הפגישות הטיפוליות; לא נמצאה השפעה על הגישה הטיפולית ועל סדר היום של המטפלים; לא נמצא שיפור בתוצאות הטיפול; למרות שלא היו תוצאות חיוביות להכשרה, נמצא כי הטיפול הרגיל בשתי המרפאות שנבדקו היה יעיל.

(שימוש בסמים; מתבגרים; מניעת השימוש בסמים; הפרעות נפשיות; הכשרת מדריכים; תכניות הדרכה)

046

ACSIS 2006 – Acute Coronary Syndrome Israeli Survey: March-April 2006, National Survey - Survey Findings and Temporal trends
Israel Center for Disease Control (ICDC), Ministry of Health, Publication No. 307, Tel-Hashomer 2007, 88 pages, in cooperation with the Israel Heart Society and the Israel Society for the Prevention of Heart Attacks. The publication appears also on the following Website: www.e-med.co.il.

בפרסום זה מוצגים ממצאים מהסקר הלאומי הדו-שנתי השמיני על תסמונת כלילית חדה (תכ"ח ACS), שנעשה בכל היחידות לטיפול נמרץ לב בישראל. זאת, במטרה להעריך את מגמות התחלואה בתכ"ח בישראל. המידע מתייחס לכל החולים שאושפזו במחלקות הלב וביחידות לטיפול נמרץ לב ב-25 מרכזים רפואיים שפעלו בישראל במרס-אפריל 2007. הפרסום מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: תכ"ח לפי רישום הפעילות החשמלית של הלב (א.ק.ג.); תכ"ח לפי האבחון בעת שחרור החולים מאשפוז; תכ"ח לפי מגדר; תכ"ח לפי קבוצות אוכלוסייה; מגמות בתחלואת תכ"ח 2000-2006. בפרק הנספחים מופיע גם שאלון הסקר. בין הממצאים: נמצאו 2,077 חולי תכ"ח, וקבוצת הגיל עם הכי הרבה חולי תכ"ח היא 50-65; 77.4% מהחולים היו גברים שגילם החציוני 61.5, ו-22.6% מהחולים היו נשים שגילן החציוני 70; גורמי הסיכון המובילים למחלה הם עודף שומנים בדם (דיסליפידמיה), יתר לחץ דם ועישון פעיל; 79.2% מהחולים אובחנו בשחרור עם אוטם חד בשריר הלב (Acute Myocardial Infarction) ו-20.5% עם תעוקת חזה בלתי-יציבה (Unstable Angina Pectoris).

(מחלות לב וכלי הדם; טיפול רפואי; גורמי סיכון; עישון; סוכרת)

047

גילוץ, בלה; גרין, דוד; לנגזם, לאה; סנש, דוד:

פינת חי טיפולית לילדים חולי סרטן

מינהל המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 118 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2007, 66 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

מחקרים רבים העלו, כי טיפול באמצעות בעלי חיים תורם להפחתת מתח וחרדה ומסייע לבניית חוסן נפשי ולפיתוח מיומנויות קוגניטיביות וחברתיות. התכנית "פינת חי טיפולית חינוכית ומרכז למידה חוויתי לילדים חולי סרטן" הוכרה כמפעל מיוחד על-ידי המוסד לביטוח לאומי, והופעלה על-ידי עמותת "עזר מציון" בבית ההחלמה "אורנית" למען ילדים ומתבגרים חולי סרטן ובני משפחותיהם. התכנית הופעלה במשך שנתיים וחצי מסוף 2003. מטרות התכנית היו חיזוק ילדים חולי סרטן במישור הרגשי-התנהגותי, פיתוח חוסן נפשי ומתן כלים להתמודדות עם מחלת הסרטן, עידוד יצירת קשרים חברתיים מועילים עם ילדים חולים אחרים ושחרור ממתחים לבני המשפחה. מטרותיו של מחקר ההערכה היו הערכת מידת השגת מטרות התכנית והערכת תהליך ההפעלה והיישום. מחקר ההערכה התבסס על שאלונים לילדים החולים, לאחיהם ולהורים, ראיונות, תצפיות ועוד. נמצא, כי הושגו מטרותיה העיקריות של התכנית, בעיקר הקניית ביטחון עצמי ורוגע, ופותח מודל עבודה אשר במרכזו עומד הילד והצרכים המיוחדים שלו ושל בני משפחתו במהלך המחלה.

(ילדים; סרטן; הוסטלים; תכנית התערבות; טיפול באמצעות חיות)

048

חקלאי, ציונה; אבורבה, מרים; גורדון שולמית:

ביקורים במחלקה לרפואה דחופה, 2003-2006

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2008, 77 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בפרסום זה מוצגים מאפייני הפעילות במחלקות לרפואה דחופה בבתי-חולים לאשפוז כללי. זאת, כדי לסייע למקבלי ההחלטות במערכת הבריאות בתכנון, מעקב ומחקר על השימוש במחלקות לרפואה דחופה. במסגרת הפרסום, מוצגים מגמות בשיעור הביקורים במחלקות לרפואה דחופה, מדדי עומס ומאפייני הפעילות במחלקות אלו בהתאם לתכונות הדמוגרפיות והתחלואה של הפונים ב-2006 בהשוואה לשנים קודמות. בין הממצאים: ב-2006 היו כ-2.5 מיליון ביקורים במחלקה לרפואה דחופה – כשני שלישים עקב מחלה, רבע עקב סיבות חיצוניות וכעשירית עקב לידה; האבחנות השכיחות היו כאב בחזה, כאב בטן, חום, חבלות בגפיים ובראש, שבר בגפיים העליונות, דלקת במערכת העיכול וכאבי גב, ובגיל 65 ומעלה (17% מהביקורים) גם דלקת ריאות, זיהום בדרכי השתן, קשיי נשימה ושינוי בקצב הלב; השיעור הגבוה ביותר של פנייה עקב סיבות חיצוניות (34%) היה בקרב בני 15-44, והשיעור הגבוה ביותר של פנייה עקב מחלה (88%) היה בקרב בני 65 ומעלה; משך השהייה הממוצע בחדר מיון היה שעתיים וחמישים ושתיים דקות; ב-2006 היו 1,305 פטירות בחדרי המיון.

(בתי-חולים; חדר מיון; רפואה דחופה; אבחון רפואי)

049

מוצאים סיפוק בעבודה, עובדים קשה מדי, לא מרוצים מהשכר

"זמן הרפואה", מס' 26 (אוקטובר-נובמבר 2007), עמ' 10-17. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של כתב-העת: www.ima.org.il/zman.

במאמר זה מוצגים ממצאי "סקר שביעות רצון רופאים", שנערך ביוזמת ההסתדרות הרפואית בישראל, על-ידי מכון "גיאוקרטוגרפיה". הסקר נעשה בספטמבר 2007 והשתתפו בו 500 רופאים. בסקר, נבחנה שביעות רצונם של הרופאים במספר תחומי חיים מרכזיים: אישי – איכות חיים, זמן פנוי, הגשמה עצמית ומעמד; מקצועי – תנאי עבודה, עומס וגובה השכר; קריירה – עיסוק במחקר וסיפוק; יחסי רופא-חולה ומדיקולוגיה – תביעות רשלנות רפואית ועיתונות חושפת. בין הממצאים: לדברי 87% מהרופאים, הגורם המספק ביותר בעבודתם הוא הסיפוק מריפוי והטבת מצבם של חולים; הגורם הנתפס כמפריע ביותר לעבודת הרופא הוא השכר הנמוך (67%); תחושת הסיפוק הגבוהה ביותר מהקריירה נמצאה בקרב מומחים לכירורגיה (76%), ותחושת הסיפוק הנמוכה ביותר נמצאה בקרב מומחים לרפואת המשפחה (54%); 60% מהרופאים ציינו כי העומס מונע מהם להקדיש תשומת לב מרבית למטופליהם.

(רופאים; שביעות רצון בעבודה; טיפול רפואי; תרופות)

050

אדלשטיין, עופר עמנואל; ורנר, פרלה; ורד, איריס:

הקשר בין ידע, ייצוגי המחלה והשתתפות בפעילויות בריאותיות מונעות בקרב גברים חולי אוסטיאופורוזיס

"גרונטולוגיה", ל"ד: 2 (2007), עמ' 83-101 (עברית, סיכום באנגלית).

למחקר זה היו שתי מטרות מרכזיות: 1) הערכת רמת הידע על מחלת האוסטיאופורוזיס בקרב גברים שחלו במחלה זו ובחינת ייצוגי המחלה של החולים לגבי המחלה; 2) בדיקת משתנים המשפיעים על ההשתתפות בפעילויות בריאותיות מונעות. במחקר השתתפו 100 גברים חולי אוסטיאופורוזיס, שטופלו במכון האנדוקריני של המרכז הרפואי על-שם שיבא. גילם הממוצע היה 63. נמצא, כי רמת הידע, תוצאות בדיקת צפיפות העצם ורמת ההשכלה ניבאו בצורה עצמאית את צריכת הסידן היומית. לגבי השתתפות בפעילות גופנית נמצא, כי רמת הידע, היארעות שבר אוסטיאופורוטי בעבר וגיל ניבאו בצורה עצמאית את מידת ההשתתפות בפעילויות גופניות סדירות. אף אחד מייצוגי המחלה לא ניבא בצורה עצמאית את ההתנהגות הבריאותית. ל-30% מהחולים היה קרוב משפחה שחלה באוסטיאופורוזיס.

(אוסטיאופורוזיס; גברים; פעילות גופנית; ידע; גורמי סיכון; טיפול תרופתי)

051

נץ, יעל; אקסלרד, סלעית; ארגוב, אסתר:

פעילות גופנית לחולים דמנטיים: הקשר בין חומרת הדמנטיה ושיעור הביצוע של המשתתפים לבין שיפור גופני

"גרונטולוגיה", ל"ד: 2 (2007), עמ' 103-120 (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו של מחקר זה היתה לבדוק האם אפשר לקיים פעילות גופנית קבוצתית, בהדרכת מורה מקצועי לחינוך גופני ובסיוע חבר צוות, כחלק משגרת החיים במרכז יום לתשושי נפש. מטרה נוספת היתה, בהנחה שפעילות קבוצתית כזו אפשרית, לבדוק מהי ההשפעה על התפקוד הגופני ובאיזו מידה חומרת הדמנטיה ושיעור הביצוע של הפעילות הגופנית הם גורמים מתערבים בהשפעה זו. המשתתפים היו 29 קשישים דמנטיים מהמרכז לתשושי נפש בחדרה. חלקם היו דמנטיים בדרגה חמורה וחלק אחר בדרגה בינונית. נמצא, כי פעילות גופנית קבוצתית היא אפשרית ורצויה. רוב המשתתפים נכחו ב-70% מהשיעורים לפחות, ו-80% ביצעו יותר ממחצית מהתרגילים. שיפור בתפקוד הגופני נמצא הן בקרב הדמנטיים בדרגה בינונית והן בקרב הדמנטיים בדרגה חמורה. ההמלצה היא להנהיג פעילות מעין זו בכל המרכזים לתשושי נפש בישראל.

(תשושי נפש; פעילות גופנית; שיווי משקל; כושר קוגניטיבי)

052

Shemesh, Anat; Rasooli, Iris; Horowitz, Pamela et al:
Health Behaviors and their Determinants in Multiethnic, Active Israeli Seniors
”Archives of Gerontology and Geriatrics”, No. 30 (August 2007), pp.1-15.

קידום בריאות ומניעת מחלות הולכים ותופסים מקום חשוב בהשגת בריאות עבור האוכלוסייה המבוגרת. מטרתו של מחקר זה היתה להעריך את הגורמים המשפיעים על אימוץ סגנון חיים בריא בקרב קשישים עצמאיים בישראל. זאת, באמצעות סקר שנערך ב-2002, במסגרת אירועי ה"פעילוידה" – יריד פעילות גופנית מוכוונת בריאותית עבור האוכלוסייה הבוגרת (בני 60+), ביוזמת אשל – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל. ביריד חולקו למשתתפים שאלונים למילוי עצמי, ובסך-הכל מולאו 1,422 שאלונים (שיעור היענות של 51%). בין הממצאים: 70% מהמשתתפים היו נשים ו-88% יהודים; כשני שלישים הגדירו את מצב בריאותם "טוב" או "טוב מאוד"; 11.9% מהערבים הגדירו את מצב בריאותם "ירוד", לעומת 2.1% מהיהודים; 82% דיווחו כי הם עוסקים בפעילות גופנית באופן קבוע לפחות פעמיים בשבוע; בקרב ה-18% שלא עוסקים בפעילות גופנית הסיבות לכך הן ניעות נמוכה (47%), בריאות פיסית ירודה או מוגבלות (32%) ועלות גבוהה או חוסר מקום להתעמל (10%); 86% מהמשיבים דיווחו כי הם מרוצים מהתזונה שלהם; 66% דיווחו כי קיבלו חיסון נגד שפעת.

(קשישים; בריאות גופנית; פעילות גופנית; חיסונים; תזונה)

053

Shmueli, Amir; Tamir, Dov:

Health Behavior and Religiosity among Israeli Jews

“IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 9: 10 (October 2007), pp. 703-707. The article appears also on the Journal’s website: www.ima.org.il/imaj

במאמר זה מדווח על ממצאי סקר טלפוני שנעשה בקרב 3,065 איש מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. נבדקו מצב הבריאות, התנהגות בריאותית, תדירות בדיקות רפואיות והרגלי אכילה. פרמטרים אלה נבחנו ביחס לרמת הדתיות של המרואיינים, תוך נטרול מאפיינים אישיים אחרים. בין הממצאים: בקרב דתיים נמצאו שיעורים נמוכים של מתח ועישון לעומת חילונים; נשים דתיות מתעמלות פחות מאשר נשים חילוניות; בקרב דתיים, הן גברים והן נשים, יש שיעור גבוה יותר של בעלי משקל עודף מאשר חילונים; לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין דתיים לחילונים במדדים של לחץ דם וכולסטרול וכן ביקורים אצל רופא שיניים; נשים חילוניות מבצעות בדיקות שד וממוגרפיה יותר מאשר נשים דתיות; התזונה של אנשים דתיים היא בדרך כלל בריאה יותר מזו של חילונים, והיא באה לידי ביטוי בצריכה מעטה יותר של בשר, חלב, גבינה צהובה וקפה, לצד צריכה גדולה יותר של דגים; לא נמצאו הבדלים בין דתיים לחילונים בצריכת ירקות ופירות.

(בריאות גופנית; מצבי לחץ; יתר-לחץ-דם; כולסטרול; תזונה; עישון; ספורט; משקל-יתר; בדיקות רפואיות; חילונים; דתיים; הבדלים בין המינים)

054

Gofin, Rosa; Avitzour, Malka:

Use of Pre-Hospitalization Services in Two Population Groups of Injured Children and Adolescents in Israel

“IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 9: 10 (October 2007), pp. 724-728. The article appears also on the Journal’s website: www.ima.org.il/imaj

כאשר נפצעים ילדים או מתבגרים, ההורים הם אלה שבדרך-כלל מחליטים לאן לקחת את ילדם לטיפול: למרפאה בקהילה או לבית-חולים. זאת, בהתאם לחומרת הפציעה ולנגישות לשירותי הבריאות. מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק את דפוסי השימוש בשירותים אלה בקרב יהודים וערבים. קבוצת המחקר כללה 924 ילדים ומתבגרים עד גיל 17, שאושפזו בשישה מרכזים רפואיים ברחבי ישראל. הוריהם של הנפגעים רואיינו לגבי חומרת הפציעה, נסיבות הפציעה, שימוש בשירות רפואי לפני האשפוז ומאפיינים דמוגרפיים. בין הממצאים: בממוצע, חומרת הפגיעה בקרב ערבים היתה גדולה יותר מאשר בקרב יהודים; 63% מהערבים לעומת 39% מהיהודים פנו לשירות רפואי טרם הגעתם לבית-החולים; לא נמצאה השפעה של המאפיינים הדמוגרפיים על ההחלטה לפנות תחילה לשירות בקהילה או לגשת ישירות לבית-החולים. בסוף המאמר נדונה הסוגיה של נגישות וזמינות השירותים.

(שירותי בריאות; מרפאות; בתי-חולים; ילדים; מתבגרים; פציעות)

055

קורסיה, יוסי; גלייטמן, אילנה:

זכאות לתעודת עיוור / לקוי ראייה: דו"ח מסכם לשנת 2007

השירות לעיוור, אגף השיקום, משרד הרווחה, ירושלים 2008, 29 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.molsa.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים נתונים סטטיסטיים ל-2007 על אוכלוסיית העיוורים ולקויי הראייה בישראל הזכאים לתעודת עיוור / לקוי ראייה – 28,016 איש. בין הממצאים: ב-2007 הצטרפו לאוכלוסיית העיוורים 1,721 איש; 7.7% מתוכם היו ילדים עד גיל 18, 64% היו קשישים בגילים 66 ומעלה, ו-28.3% היו בגילים 19-65; מעיוורון מוחלט סבלו 14.3%; 48.7% מהעיוורים הם גברים ו-51.3% הן נשים (בגילים הצעירים יותר יש יותר גברים עיוורים, אך בגילים המתקדמים, מ-66 ואילך, יש יותר נשים עיוורות); 9.5% הם בקטגוריית "זכאי זמני" לתעודה ו-90.5% הם בקטגוריית "זכאי לצמיתות"; הסיבות השכיחות לעיוורון הן: מחלת AMD - ניוון המקולה התלוי בגיל (27.4%), סוכרת (13.4%) וברקית (11.9%); מ-2000 ואילך יש תנודתיות בשיעור הזכאים החדשים לתעודת עיוור / לקוי ראייה; מספר העיוורים בישראל עלה מ-17,145 ב-2001 ל-28,016 ב-2007.

(עיוורון; ליקויי ראייה)

056

הלר, טלי; מייזלוס, מקסימו; שחר, דגנית:

ידע ועמדות של רופאים ואחיות לגבי הטיפול בתזונה בסוכרת

"הרפואה", 146: ט' (ספטמבר 2007), עמ' 670-674 (עברית, סיכום באנגלית).

הטיפול בתזונה מהווה חלק עיקרי במניעת מחלת הסוכרת ובטיפול בחולה, ומטרותיו הן איזון רמת הסוכר בדם, מניעת סיבוכים ו/או טיפול בסיבוכים. ארגוני הסוכרת ממליצים שהטיפול בתזונה יינתן על-ידי דיאטן קליני מוסמך, אך עקב חשיבותו של הטיפול בתזונה, מומלץ שכל הצוות המטפל יכיר את ההנחיות התזונתיות. מטרתו של המחקר הנוכחי היתה לבדוק את הידע של רופאים ואחיות לגבי עקרונות הטיפול בתזונה בחולי סוכרת ולהעריך את מעורבותם בטיפול. שאלונים מולאו על-ידי 67 רופאי משפחה ואחיות העובדים במנהלת נגב צפוני של שירותי בריאות כללית. בין הממצאים: רמת הידע של הרופאים היתה גבוהה יותר מזו של האחיות; הן הרופאים והן האחיות ענו נכון לגבי מטרת הטיפול בתזונה בסוכרת ולגבי השילוב של פירות בתפריט; רמות ידע נמוכות נמצאו בנושא של המלצות לסוגי השומן הרצויים ובהגדרות של מונחים ("מדד גליקמי", לדוגמה); כן נמצא ידע לקוי בנושא זיהוי מזונות המכילים פחמימות או שומן לא-רווי; נמצא כי הרופאים והאחיות מעורבים מאוד במתן המלצות לחולי סוכרת.

(סוכרת; תזונה; רופאים ראשוניים; אחיות)

057

צדיק, יהודה; גלור, שי; ויינברג, עידו; קם, אליעזר:

ידע רופאים ראשוניים בהנחיות למתן אנטיביוטיקה מונעת לפני טיפולי שיניים

"הרפואה", 146: י' (אוקטובר 2007), עמ' 751-754 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט: www.ima.org.il/harefuah

מטרת המחקר היתה להעריך את הידע של רופאים ראשוניים צעירים בנוגע להנחיות איגוד הלב האמריקאי משנת 1997 לנטילת אנטיביוטיקה מונעת לפני טיפול שיניים למטופלים הנמצאים בסיכון ללקות בדלקת פנים לב זיהומית. במחקר השתתפו 43 רופאים המשרתים בצה"ל. בפני המשתתפים הוצגו שמונה מצבי לב ועשרה סוגים של טיפולי שיניים, והם התבקשו לענות האם אנטיביוטיקה מונעת נדרשת לפני טיפולי השיניים השונים במצבי הלב השונים. כמו כן, התבקשו הרופאים לרשום מרשם לאנטיביוטיקה מונעת עבור מטופל שאינו רגיש לתרופות. בין הממצאים: השיעור הממוצע של תשובות נכונות עבור מחלות הלב וטיפולי השיניים היה 78% ו-75% בהתאמה; חוסר ידע בלט בנוגע להנחיות במקרה של מחלה היפרטרופית של שריר הלב והסרת אבנית; 81% מהרופאים רשמו נכון את מינון האנטיביוטיקה הנדרש לפני טיפול שיניים בחולה שאינו רגיש לתרופות, אולם כשליש מהרופאים רשמו גם מנת אנטיביוטיקה לאחר הטיפול, שאינה נחוצה.

(בריאות השן; מחלות לב וכלי הדם; טיפול תרופתי; אנטיביוטיקה)

058

דמבינסקי, יעל; יאנקו, יוליאן; דנון, פנחס:

הימור פתולוגי

"הרפואה", 146: י' (אוקטובר 2007), עמ' 785-789 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט: www.ima.org.il/harefuah

תופעת ההימורים עולה בשכיחותה בשנים האחרונות. על-פי ההערכה, הימור פתולוגי, המוכר כבעיה נפשית, שכיח בקרב כ-2% מהאוכלוסייה. הימור פתולוגי מתאפיין בדחף בלתי-נשלט להמר ובפגיעה קשה בחיי המהמר ובמחויבויותיו. מעמד חברתי-כלכלי נמוך, אבטלה, רמת השכלה נמוכה והכנסה נמוכה מהווים גורמי סיכון להתפתחות התמכרות להימורים. במאמר זה נסקרים מחקרים עדכניים על האטיולוגיה של תופעה זו ועל דרכי הטיפול במהמרים הכפייתיים. בין הממצאים: ברוב המחקרים, הימור הפתולוגי שכיח הרבה יותר בקרב גברים לעומת נשים. היחס בין גברים מהמרים לנשים מהמרות בישראל הוא 1:4; גברים מתחילים להמר בדרך כלל בגיל צעיר, בשנות העשרה שלהם, ואילו נשים מתחילות להמר בשנות ה-20-30 לחייהן עם שיא נוסף בסביבות גיל 50-60. במחקרים רבים נמצא, גם בישראל, כי חרדה ודיכאון שכיחים בקרב המהמרים הפתולוגיים. במחקרים אחדים זוהה רכיב גנטי בקרב המהמרים הפתולוגיים, שנמצא קשור להתמכרות לסמים ולאלכוהול. עוד עולה מהספרות המחקרית, כי רגשות שליליים ו/או אירועים מלחיצים מהווים זרז להתפרצות ההפרעה.

(הימורים; בריאות הנפש; חרדה; דיכאון; טיפול תרופתי)

059

לוסטיג, אהובה; עטיה, גיא; לוי, דויד; זוסמן, שלמה:

פרדיגמה – להקטין הוצאות תרופות בחדרי ניתוח

"הרפואה", 146: ט' (ספטמבר 2007), עמ' 666-669 (עברית, סיכום באנגלית).

לשם שמירת מסגרת תקציבית בטיפול בתרופות, כניסת שירותים משופרים של רוקחים בבתי-חולים היא הכרח. שירות כמו CIVAS (הכנה ממורכזת של זריקות בעירוי) מאפשר מניעת זיהומים בהכנות של עירויים ומניעת טעויות אנוש וכן מקטין עלויות. בחדרי הניתוח מבוססת הכנת התרופות להזרקה על-ידי הרופאים המרדימים על מספר הנחות-יסוד, כגון שהתרופות נרכשות במינון סטנדרטי, מינון התרופה הנדרשת אינו סטנדרטי ותלוי במשקל גוף החולה ובסוג הניתוח שעליו לעבור, ותוכן הזריקות הפתוחות אינו מועבר מחולה אחד למשנהו. בשל הגבלות אלו, מתבזבזת כמות גדולה של תרופות, ותופעה זו כרוכה בהוצאה כספית גדולה ומיותרת. מטרתה של העבודה הנוכחית היתה למטב את השיטה הממורכזת של ההכנות להזרקה לתוך הוריד (CIVAS) ולצמצם את אובדן התרופות הן בכמות והן בעלות. לשם כך, נעשה שימוש בדגם האופטימיזציה, המבוסס על מבחני חיזוי ואמינות, וכן על מדדים כגון סוגי הניתוחים, מספר הניתוחים, סוגי התרופות וכמויות התרופות הנדרשות בניתוחים ואשר סופקו לחדרי הניתוח. באמצעות שיטה זו מזוהה אובדן כל תרופה (כמויות ועלויות), ואפשר לנבא את המינונים המיטביים ואת הכמויות הנדרשות להכנה מראש.

(ניתוחים; תרופות; עלויות)

060

Life Sciences in Israel
Foreign Trade Administration, Ministry of Industry, Trade and Labor, Jerusalem 2008, 18 pages. The publication appears also on the Ministry’s Website: www.moital.gov.il.

בפרסום זה נסקרת התפתחות מגזר תעשיית מדעי החיים בישראל. מגזר זה מורכב ממספר תת-מגזרים, אשר הבולטים שבהם ב-2006 היו מכשור רפואי (54%), ביוטכנולוגיה (20%) ותרופות (12%). 41% מתוך כ-900 חברות הפעילות כיום בישראל במגזר זה הוקמו בחמש השנים האחרונות. 41% מהחברות מתחום המכשור הרפואי עוסקות במוצרים מתכלים ובהשתלה ו-16% עוסקות בציוד לאבחון רפואי. תחום הביוטכנולוגיה מגוון יותר בהרכב תחומי העיסוק של החברות הפעילות בו. תחומי העיסוק הבולטים של החברות בתחום זה הם: ערכות אבחון (18%) והנדסת רקמות וריפוי תאים (16%). יש לציין, כי מספר החברות בתחום הביוטכנולוגיה גדל בקצב של כ-17% לשנה.

(תעשייה עתירת-ידע; ביוטכנולוגיה; תרופות; חיסונים; אבחון רפואי; מחקר ברפואה; חדשנות; מחקר ופיתוח; חברות עסקיות; חברות הזנק; חממות טכנולוגיות)

061

Meltzer, Eyal; Schwartz, Eli:

Enteric Fever: An Israeli Perspective

“IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 9: 10 (October 2007), pp. 736-741. The article appears also on the Journal’s website: www.ima.org.il/imaj

טיפוס המעיים, הנגרם על-ידי חיידק הסלמונלה, היה נפוץ בישראל בעבר, אך הוא עדיין שכיח באזור המזרח התיכון ובארצות שונות בעולם. על-פי אומדני ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization), מדי שנה לוקים כ-27 מיליוני בני אדם בעולם בטיפוס המעיים, ומדי שנה נפטרים כ-200,000 בני אדם עקב מחלה זו. בגלל תנועות מטיילים אל ומארצות שבהן שכיח טיפוס המעיים, יש סיכון ששכיחותה של המחלה תגבר גם בארצות מפותחות. ישראלים רבים מבקרים בארצות לא-מפותחות שבהן המחלה שכיחה (לדוגמה, הודו), ועובדים זרים ופליטים מגיעים לישראל מארצות שבהן היא שכיחה, ולכן יש סיכון מוגבר שטיפוס המעיים ייהפך לנפוץ גם בישראל. בשל נדירותו בישראל ובמדינות המערב, רופאים רבים בישראל אינם מכירים את מאפייניו. במאמר הנוכחי נסקרת האפידמיולוגיה של טיפוס המעיים בישראל, מאפייני המחלה וגורמיה. כמו כן, נדונות במאמר דרכי אבחון, טיפול ומניעה.

(מחלות מדבקות; מחלות מערכת העיכול; אפידמיולוגיה)

062

גל, עופר; כהן, אופיר; אש, נחמן ואחרים:

סקירת מאפייני הפגיעות בקרב חיילי צה"ל במהלך מלחמת לבנון השנייה

"הרפואה הצבאית" 4:1 (פברואר 2007), עמ' 3-6 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il.

במלחמת לבנון השנייה נהרגו 117 חיילים ונפצעו 725 (לא כולל נפגעי נפש). במהלך המלחמה, שנמשכה 34 יום, נאספו נתונים על כל הנפגעים. מניתוח הנתונים ומהשוואתם לנתוני עימותים קודמים עולה, כי שיעור החללים (14%) ואזור הגוף השכיח ביותר שנפגע (הגפיים) הם דומים לאלו שנמצאו במחקרים על מלחמות בעידן המודרני, כולל מלחמת שלום הגליל. עם זאת, חלה עלייה גדולה בשיעור נפגעי הראש בהשוואה לעימותים בעבר. רוב החללים (94%) נפטרו תוך שעה מפציעתם, ברוב המקרים עקב פגיעות בראש ובבית החזה. אשר לפינוי הפצועים, נמצא כי נעשה ויסות מושכל של הנפגעים בין בתי-החולים, ויסות אשר איפשר הענקת טיפול מיטבי לפצועים קשה הזקוקים לבית-חולים מתקדם ומנע עומס-יתר על בתי-החולים הקרובים לחזית הלחימה. שלא כמו במלחמות העבר, בתי-החולים בצפון קלטו גם אזרחים רבים, וגם קליטתם של נפגעים אלה נעשתה באופן מושכל תוך הפנייתם לבתי-חולים שונים.

(מלחמת לבנון השנייה; הרוגים; פצועים; צה"ל)

063

פלדמן, אורן; לוי, יחזקאל; כהן, אופיר ואחרים:

ניתוח זמני פינוי הנפגעים מגזרת הלחימה בלבנון במלחמת לבנון השנייה

"הרפואה הצבאית" 4:1 (פברואר 2007), עמ' 13-16 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il.

במלחמת לבנון השנייה, שהחלה ב-12 ביולי 2006 וארכה 34 יום, פינוי הנפגעים לשטח ישראל מלבנון היה מורכב. המטפלים בנפגעים הונחו למיין את הנפגעים לפי דחיפות הפינוי במטרה לפנות במהירות המרבית את החיילים שפגיעתם היתה הקשה ביותר. במחקר זה נותחו זמני הפינוי של הנפגעים בהתאם לחומרת פגיעתם, גזרת האירוע שבו נפגעו, אופי האירוע, אופן הפינוי וכו'. בין הממצאים: 724 חיילים נפגעו בשטח לבנון או במרחב הגבול, ומתוכם 105 נהרגו, 62 נפצעו קשה, 66 נפצעו בינוני ו-491 נפצעו קל; 40% מהנפגעים פונו במסוקים ישירות מאזור הלחימה, ו-9% פונו במסוקים לאחר פינוי קרקעי לשטח ישראל; מבין הנפגעים שהוגדרו כדחופים לפינוי, 62% פונו במסוקים ישירות מאזור הלחימה; בניתוח אופן הפינוי בהשוואה לדחיפות הפינוי, נמצא כי 88% מהנפגעים הדחופים פונו במסוקים (66% ישירות מלבנון ו-26% לאחר שהועברו לשטח ישראל); בבחינת זמני הפינוי, נמצא כי הזמנים הלכו והתקצרו ככל שהלחימה התארכה.

(מלחמת לבנון השנייה; הרוגים; פצועים; צה"ל)

064

לוי, יובל; לויטה, רונן; שנקר, ערן ואחרים:

אפידמיולוגיה של פינוי במסוקים במהלך מלחמת לבנון השנייה

"הרפואה הצבאית" 4:1 (פברואר 2007), עמ' 17-19 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il.

מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את מאפייני הפינוי במסוקים במלחמת לבנון השנייה ולהשוותם למאפייני פעולות חילוץ והצלה באזורי יו"ש ועזה. נבדקו זמן ההמתנה על הקרקע לחילוץ, הרכב הצוות הרפואי במסוקים, מספר המפונים בכל גיחה, הפעולות שנעשו במסוק, מצבו של הנפגע, זמן הטיסה ומצבו של הנפגע בעת הגעתו לבית-החולים. בין הממצאים: במהלך מלחמת לבנון השנייה בוצעו 94 משימות חילוץ ופינוי בהטסה, וכן בוצעו 16 העברות בין בתי-חולים בישראל; ממוצע המפונים לגיחת פינוי מלבנון היה 4.5 מפונים למשימה, לעומת ממוצע של 1.2 מפונים ביו"ש ועזה; 74% ממבצעי הפינוי בשטח לבנון היו למרכז הרפואי "רמב"ם; זמני ההמתנה על הקרקע לפינוי היו ארוכים יותר במלחמת לבנון השנייה מאשר בלחימה באזורי יו"ש ועזה, וזאת בשל הבדלים מהותיים בתנאי השטח: ביו"ש ובעזה היה קל יותר להגיע לנפגעים, התנאים הטופוגרפיים היו קלים יותר והאיומים מהקרקע היו פחותים יותר (רוב משימות הפינוי בלבנון בוצעו תחת אש של האויב).

(מלחמת לבנון השנייה; הרוגים; פצועים; צה"ל)

065

לביא, יעקב; פריימרק, דב; קומן, ורה ואחרים:

השתלת מכשירי עזר לחדרי הלב כגשר להשתלת לב בחולים עם הלם של הלב או אי-ספיקת לב סופנית: ניסיון של 12 שנה במרכז הרפואי שיבא

"הרפואה", 146: י"א (נובמבר 2007), עמ' 833-836 (עברית, סיכום באנגלית).

חולים עם הלם של הלב או אי-ספיקת לב סופנית מצויים בסכנת חיים בהמתינם למציאת תורם מתאים להשתלת לב. השתלת מכשירי עזר כגשר להשתלת לב עשויה להציל חיים ולשפר את איכות החיים, לעתים גם מחוץ לבית-החולים. במאמר זה נסקר ניסיונה של המחלקה לניתוחי לב ובית החזה של המרכז הרפואי על-שם שיבא בהשתלת מכשירי עזר בשנים 1994 עד 2006. בתקופה זו הושתלו מכשירי עזר בקרב 29 חולים; ב-21 חולים הושתל מכשיר עזר לחדר השמאלי ובשמונה חולים הושתל מכשיר עזר דו-חדרי. 17 חולים שרדו את השתלת מכשירי העזר (59%), ומהם 14 חולים עברו השתלת לב ושלושה עדיין נתמכים במכשיר וממתינים להשתלת לב. משך התמיכה הממוצע במכשירי העזר היה 72 ימים. שבעה חולים שוחררו לבתיהם להמתנה להשתלת לב בעודם נתמכים במכשיר העזר לחדר השמאלי וחזרו לפעילות יומיומית שגרתית לזמן ממוצע של 146 ימים. תשעה חולים שעברו השתלת לב שוחררו לבתיהם ושבעה מהם חיים ובריאים כיום.

(מחלות לב וכלי הדם; ניתוחים; השתלות)

066

זילברמן, שולי; אורן, אברהם; קלוטשטיין, מרק ואחרים:

ניתוח באי-ספיקה איסכמית של המסתם הדו-צניפי: תוצאות ומעקב ארוך-טווח

"הרפואה", 146: י"א (נובמבר 2007), עמ' 841-843 (עברית, סיכום באנגלית).

בשנים 1993 עד 2004 עברו 122 חולים ניתוח מעקף כלילי ותיקון המסתם הדו-צניפי במחלקה לניתוחי לב ובית החזה של המרכז הרפואי "שערי צדק". במאמר זה מוצגים נתונים על החולים ותוצאות הניתוחים. בין הממצאים: 73% מהחולים היו גברים; בקרב 63% מהחולים היה תפקוד החדר השמאלי ירוד בדרגה קשה או בינונית; בקרב 84% מהחולים היתה אי-ספיקת המסתם הדו-צניפי בדרגה גבוהה; מספר המעקפים הממוצע שבוצע היה 2.5; שיעור התמותה לאחר הניתוח היה 7% (תשעה חולים); 113 החולים ששרדו עברו מעקב במשך 34 חודשים בממוצע, ונמצא כי בקרב 58% מהם היה שיפור בתפקוד החדר השמאלי ובקרב 75% חל שיפור בדרגת אי-ספיקת המסתם הדו-צניפי; 21 חולים נפטרו בתקופה של 20 עד 33 חודשים לאחר הניתוח. בסוף המאמר מובאות מסקנות.

(מחלות לב וכלי הדם; ניתוחים)

067

שיך-יוסף, בשיר; שיינפלד, עמי; פרייסמן, סרגי ואחרים:

הניתוחים להחלפת שורש הוותין ("אבי העורקים") או הוותין העולה תוך שימור מסתם הוותין

"הרפואה", 146: י"א (נובמבר 2007), עמ' 849-853 (עברית, סיכום באנגלית).

מטרת המחקר הנוכחי היתה להשוות בין שתי השיטות העיקריות לשימור שורש הוותין: שיטת ה-reimplantation  (Tirone David I) לעומת שיטת ה-remodeling (Tirone David II), ולהעריך את התוצאות לטווח הבינוני ולטווח הארוך בקרב חולים עם אי-ספיקת מסתם הוותין משנית למפרצת או לבתירת הוותין או הוותין העולה. נכללו במחקר 209 חולים שנותחו בשנים 1993 עד 2006 במחלקה לניתוחי לב ובית החזה של המרכז הרפואי על-שם שיבא. 39 מהחולים נותחו בשיטת ה-reimplantation, 89 חולים נותחו בשיטת ה-remodeling, והשאר נותחו בשיטות אחרות. בין הממצאים: מכלל החולים, 94.3% שרדו לאחר הניתוח; בקבוצת החולים שלקו בבתירה היתה התמותה גדולה יותר בקרב אלה שעברו remodeling, 6.7% לעומת 1.1% בקרב אלה שעברו reimplantation; בקרב אלה שנותחו בשיטת ה-reimplantation לא נמצא הבדל בתמותה בין החולים שלקו במפרצת לעומת החולים שלקו בבתירה. כמו במחקרים קודמים, גם במחקר הנוכחי נמצא כי תוצאות הניתוחים לתיקון הוותין טובות יותר כשהניתוח מבוצע בשיטת ה-reimplantation.

(מחלות לב וכלי הדם; ניתוחים)

068

Lev-Tzion, Raffi; Friedman, Tal; Gazala, Eliyahu et al:

Asthma and Psychiatric Disorders in Male Army Recruits and Soldiers

“IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 9: 5 (May 2007), pp. 361-364. The article appears also on the Journal’s website: www.ima.org.il/imaj.

במחקרים שונים נמצא כי קיים קשר בין קצרת לבין הפרעות נפשיות. מטרתו של המחקר הנוכחי היתה לבחון בקרב אוכלוסייה גדולה, מתגייסים וחיילים בצה"ל, האם יש קשר בין קצרת להפרעות נפשיות. המחקר כלל קרוב ל-200,000 איש, אשר נבדקו על-ידי רופאים בצה"ל, כולל פסיכיאטרים. נבדקה השכיחות של הפרעות נפשיות בקרב מתגייסים וחיילים חולי קצרת וכאלה שאינם חולי קצרת. שיעור הלוקים בקצרת עכשיוית היה 7.8% ושיעור הלוקים בקצרת כרונית היה 9.8%. שיעור הלוקים בהפרעות נפשיות היה 13.4%. הלוקים בקצרת עכשיוית נמצאו בהסתברות גבוהה יותר ללקות בהפרעה נפשית כלשהי, בעיקר הפרעות חרדה, מצבי-רוח, הסתגלות ומופנמות. נמצא גם קשר בין הלוקים בקצרת כרונית לבין הלוקים בהפרעות נפשיות, אך קשר זה היה חלש יותר.

(קצרת; הפרעות נפשיות; חרדה; הסתגלות; חיילים)

069

Lipovetzky, Nestor; Hod, Hanoh; Roth, Arie et al:

Emotional Events and Anger at the Workplace as Triggers for a First Event of the Acute Coronary Syndrome: A Case-Crossover Study

IMAJ (Israel Medical Association Journal(, 9: 4 (April 2007), pp. 310-315. The article appears also on the Journals website: www.ima.org.il/imaj

מחקרים קודמים הראו כי גורמים כשחיקה וכעס מהווים גורמי סיכון לתעוקת חזה. במחקר הנוכחי נבדקו 209 חולים שלקו באירוע לב בזמן העבודה. הנבדקים, שהיה זה עבורם אירוע לב ראשון, רואיינו זמן קצר (בדרך כלל יומיים) לאחר האירוע ונשאלו שאלות לגבי חוויות רגשיות, שליליות וחיוביות, שחוו בשעות שלפני האירוע. כמו כן, הם נשאלו על חוויות שחוו יום קודם. שני שאלונים מיוחדים שימשו לדירוג רמת החוויות ורמת הכעס. נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין חוויה שלילית או כעס לבין היארעות תעוקת חזה. כמו כן, נמצא קשר בין חוויה חיובית מרגשת לבין תעוקת חזה, אם כי קשר זה לא היה מובהק סטטיסטית. ממצאים אלה תואמים ממצאי מחקרים דומים, אם כי במחקר הנוכחי נמצאו שיעורים גבוהים יותר של היארעות תעוקת חזה חמש שעות לאחר החוויה השלילית לעומת המדווח בספרות המחקרית.

(מחלות לב וכלי הדם; מצבי לחץ; כעס; בריאות תעסוקתית)

070

Thomas, Katherine; Yaphe, John; Matalon, Andre:
Current Primary Care Physician Interventions to Promote Smoking Cessation in Israel: An Observational Study
“IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 9:9 (September 2007), pp. 645-648. The article appears also on the Journal’s website: www.ima.org.il/imaj.

מטרתו של מחקר זה היתה לבדוק באיזו מידה מעודדים רופאים ראשוניים הפסקת עישון בקרב מטופליהם. במחקר נבדקו 126 רופאים ראשוניים המועסקים ב-23 מרפאות של שירותי בריאות כללית באזור תל-אביב, המטפלים בסך הכל בכ-145,000 מטופלים. המחקר נעשה באמצעות בדיקת התיקים הרפואיים של המטופלים (האם הרופא ציין את עובדת העישון) ובאמצעות סקר טלפוני שנעשה בקרב מדגם אקראי של המטופלים. בין הממצאים: בממוצע, 4.4% מטופלים לרופא, נרשם לגביהם שהם מעשנים (כידוע, כ-25% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל הם מעשנים – ראו חוברת 147, פריט 408); רופאים רשמו את עובדת העישון בשיעור הרבה יותר גבוה מאשר רופאות; רופאים מומחים ברפואת המשפחה ביצעו את הרישום בשיעור גבוה יותר מרופאים שאינם מומחים; בסקר הטלפוני דיווחו 41% מהמרואיינים כי הם נשאלו על-יד הרופא הראשוני האם הם מעשנים, ו-31% מהמעשנים דיווחו כי הרופא יעץ להם להפסיק לעשן.

(רופאים ראשוניים; עישון)

ה. חברה, תרבות ופנאי

פרסומים

071

כץ, חגי; לוינסון, אסתר; גדרון, בנימין:

פילנתרופיה בישראל, 2006: דפוסי התנדבות ותרומה של הציבור

המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2007, 59 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית).

תחום התרומה וההתנדבות בישראל הולך ומתרחב. למרות זאת, לא קיימים נתונים מספקים על אודותיו. בדו"ח זה מוצגים ממצאי סקר מקיף בנוגע לדפוסי תרומה והתנדבות שערך המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בדצמבר 2006 בקרב 1,000 משקי-בית יהודים. הדו"ח מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: מבוא (הבהרת מושגים, תרומה והתנדבות בחברה הישראלית ומתודולוגיה); מתנדבים והתנדבות; תורמים ותרומות; ערכה הכלכלי של הפילנתרופיה בישראל; דיון. במסגרת הדו"ח מוצגת השוואה לממצאי הסקר הקודם שנעשה ב-1997. יש לציין, כי הסקר מתוכנן להיערך מעתה אחת לשנתיים. בין הממצאים: 44% מהציבור היהודי הבוגר עוסקים בהתנדבות ו-83% תורמים; התרומה הממוצעת לארגונים עמדה על 750 ₪ למשק-בית לשנה; שיעור הפילנתרופיה גבוה יותר ככל שגבוהה יותר רמת הדתיות (65% מהחרדים מתנדבים לעומת 38% מהחילונים); כמחצית מהארגונים שצוינו על-ידי המשיבים המתנדבים והתורמים פעילים בתחום הרווחה וכשליש פעילים בתחום הבריאות; בהשוואה ל-1997, יש כיום באוכלוסייה היהודית יותר מתנדבים.

(התנדבות; תרומות; ארגונים וולונטריים)

072

חיידר, עלי (עורך):

דו"ח סיכוי, 2006: מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל

עמותת "סיכוי" לקידום השוויון האזרחי, ירושלים וחיפה 2007, 80 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של העמותה: www.sikkuy.org.il.

עמותת "סיכוי", הפועלת למען קידום השוויון בין יהודים לערבים בישראל, פיתחה מדד כוללני ראשון בישראל המנתח באופן שיטתי את הפערים בין יהודים לערבים אזרחי המדינה בתחומים חברתיים-כלכליים. זאת, בהתבסס על נתונים המתפרסמים באופן שוטף ורשמי על-ידי משרדי ממשלה: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות ועוד. מדד השוויון, שממצאיו מובאים בדו"ח הנוכחי, הוא אמנם ייחודי בישראל אך הוא נשען על גישות קיימות של מודלים בין-לאומיים למדידת שוויון ופערים סוציו-דמוגרפיים. הדו"ח מתמקד בחמישה תחומי חיים מרכזיים: בריאות, חינוך, רווחה, תעסוקה ודיור. לבסוף, מוצג מדד משוקלל של המדדים המצרפיים המחושבים עבור כל אחד מחמשת התחומים, על בסיס הנתונים הנאספים עבור כל תחום. הנתונים מתייחסים ברובם לשנים 2000 עד 2005.

(פער חברתי; יהודים; ערביי ישראל; תעסוקה; אבטלה; שכר; עוני; קצבאות; שירותי רווחה; הקצאת משאבים; הוצאה לאומית; שירותי חינוך; הישגים לימודיים; בחינות בגרות; נשירת תלמידים; חינוך מיוחד; חינוך גבוה; שלטון מקומי; מיסוי; מחלות גופניות; סרטן; תוחלת חיים; עישון; משקל-יתר; תמותת תינוקות; דיור; בנייה; שימושי קרקע; פיתוח אזורי)

073

ס"ט, אהוד:

האם הקיבוץ ישרוד את הכנסת השכר הדיפרנציאלי? – תהליכי השינוי בקיבוצים לאור התיאוריה הכלכלית

"מפנה" (בהוצאת יד טבנקין ויד יערי), מס' 53 (אפריל 2007), עמ' 49-56. המאמר מופיע גם באתר הקיבוצים: www,kibbutz.org.il.

במסגרת השינויים העוברים על הקיבוצים מאז המשבר הכלכלי הקשה של אמצע שנות ה-80', זוכה מודל השכר הדיפרנציאלי לפופולריות רבה. זאת, בניגוד לעיקרון החלוקה השווה של הכנסה, שהיווה יסוד אידיאולוגי בסיסי בקיבוצים. הטענה בעד השכר הדיפרנציאלי היא שהוא ייעל את הכלכלה הקיבוצית, מפני שהוא ייצור מוטיבציה בקרב החברים להשקיע יותר מאמץ וכן לחפש מקומות עבודה המבטיחים תשואה גבוהה יותר, בדומה לנעשה בשוק העבודה הפתוח. זאת, לעומת המצב בקיבוץ השיתופי "המסורתי", שבו השכר הוא אחיד ושווה לכל נפש, ללא קשר למאמץ או לתפקיד שבו נושאים החברים. מטרתו של המחקר המוצג במאמר זה היתה לבחון באופן תיאורטי את השפעת הכנסת השכר הדיפרנציאלי על המשק הקיבוצי. מסקירת נתוני הקיבוצים עולה, כי תוך עשור, בין 1996 ל-2005, עלה מספר הקיבוצים שרווחת בהם שיטת השכר הדיפרנציאלי מאחד ל-156 (59% מהקיבוצים). לדעת המחבר, אם מגמה זו תימשך, ייתכן שתוך עשור נוסף תחדל התנועה הקיבוצית להתקיים, וקיבוץ המנהיג שכר דיפרנציאלי מלא, עם אפשרות של העסקת עבודה שכירה, ישנה פניו לחברה תחרותית (CMF).

(קיבוצים; שכר; שינוי חברתי)

074

מירו-יפה, אירית; חאג'-יחיא, ג'יהד:

בית חם לנערות ולנשים רווקות בפרדיס ובשפרעם

מינהל המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 119 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2007, 163 עמ' (עברית, סיכומים בערבית ובאנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il

בדו"ח זה מובא סיכום של מחקר הערכה של שתי תכניות ייחודיות שנועדו לשרת נערות ונשים צעירות מהמגזר הערבי הנמצאות במצוקה: תכנית "בית פתוח לנערות ולנשים רווקות בפרדיס" ותכנית "הייא" – מרכז רב-שירותים לנערות בשפרעם. שתי התכניות פעלו במקביל בשנים 2004-2005, ויזמו אותן המחלקות לשירותי רווחה במועצה המקומית פרדיס ובעיריית שפרעם. זאת, בליווי השירות לטיפול בנערות ובנשים של משרד הרווחה. הדו"ח כולל את תיאור האוכלוסייה בכל אחד מהיישובים, השלבים בהפעלת התכניות, תהליכי הבקרה על התכניות, הקשיים והלבטים שעלו בתכניות, אופן קידום מטרות התכניות ורמת שביעות הרצון של כל המעורבים בהפעלתן. נמצא, כי שתי התכניות הביאו לשינויים בקרב הנערות והנשים: הן סיפקו תוכן לחייהן, הביאו לשיפור ביטחונן העצמי ותרמו להרחבת השכלתן. כמו כן, ניכר היה שהמשתתפות שיפרו את מיומנויותיהן החברתיות. רוב המשתתפות והוריהן הביעו שביעות רצון מהיחס החם ומהאווירה החיובית שאפיינו את הפעילויות.

(משפחות במצוקה; נשים; צעירים; ערביי ישראל; חברה מסורתית; תכנית התערבות; שירותים חברתיים; חוגים; סדנאות; למידה; העצמה; התפתחות אישית; שינוי חברתי; יחסי הורים – ילדים; גיל ההתבגרות; הכשרה מקצועית)

075

חושן, מאיה; קורח, מיכל; בורנשטיין, שירי:

העצמת משפחות חד-הוריות במגזר החרדי

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 122 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2007, 72 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

עמותת "בית תקוות אם הבנים שמחה" נועדה לחזק את התא המשפחתי במשפחות חד-הוריות חרדיות. ב-2004 החליטה הקרן למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי לתמוך בתכנית להעצמה ולגיבוש המשפחה החד-הורית במטרה לייעל את דרכי הפעולה של העמותה ולהרחיב את סל השירותים שהיא מספקת למשפחות חד-הוריות חרדיות. הדרכים שהותוו להשגת היעדים על-ידי העמותה והמוסד לביטוח לאומי הן: הנהגת נופש משותף עם משפחות אחרות; תמיכה באם החד-הורית באמצעות ייעוץ, סדנאות, נופש ופעילויות בחגים; תמיכה בילדי המשפחות החד-הוריות באמצעות חונכים, סדנאות, חוגי העשרה וקייטנות; הוצאה לאור של עלון תקופתי. מחקר ההערכה ליווה את התכנית ב-2004-2006, ואלו ממצאיו העיקריים: במהלך שנות הפעילות חלה עלייה ניכרת במספר המשתתפים בפעילויות השונות, וחוגים חדשים נפתחו; הפעילויות המועדפות היו טיולים, שבּת אימהות ונופשונים; האימהות ציינו שהחונכים והחונכות עונים על צרכים חברתיים ורגשיים של הילדים; התחזק הביטחון העצמי של האמהות ושל הילדים; ניהול התכנית התייעל עם הזמן תוך שיתוף פעולה עם אגף הרווחה של עיריית ירושלים וארגוני חסד. בסוף הדו"ח מובאות המלצות.

(חרדים; נשים; משפחות חד-הוריות; התערבות במשפחה; ייעוץ; העצמה; דימוי עצמי; חוגים; טיולים; מחקר הערכה; עמותות)

076

אזרחי, יעקב; שבתאי, ג'ני מלכה:

"רעים" מסגרת חברתית לצעירים בעלי קשיי תקשורת ולקויות למידה

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 124 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2008, 96 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם חברת "מרטנס – הופמן". הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

תכנית "רעים", שהחלה לפעול במתנ"ס בירושלים ב-2002, נועדה ליצור מסגרת חברתית תומכת לאנשים עם ליקויי למידה ובעיות בתקשורת חברתית ולסייע ברכישת מיומנויות חברתיות. התכנית, שהפעלתה הורחבה ל-20 קבוצות ב-11 מתנ"סים ברחבי הארץ ואושרה כמפעל מיוחד של המוסד לביטוח לאומי, לוותה במחקר הערכה. במחקר, שנערך בשני שלבים, באוקטובר-דצמבר 2005 וביוני-אוגוסט 2006, שולבו שיטות מחקר איכותניות (תצפיות וראיונות) וכמותניות (חוות דעת, דפי משוב ושאלונים). בין הממצאים: המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות גיל – 15-19, 20-29 ו-30-39; הלקויות השכיחות הן לקויות למידה (51%), תסמונת אספרגר (25%) והפרעות קשב וריכוז (25%); פחות ממחצית מהמשתתפים בגילים הרלוונטיים שירתו בצבא; רוב המשתתפים מתגוררים עם הוריהם (בקרב בני 30 ומעלה 55% מתגוררים עם הוריהם). נמצא, כי התכנית עונה על צורך אמיתי וכי יש לה תרומה רבה לחיי המשתתפים בה; רוב המשתתפים והוריהם הביעו שביעות רצון גבוהה מהתכנית בשני שלבי המחקר. יש לציין, כי נתגלו קשיים תקציביים בהפעלת התכנית. כמו כן, נתגלו מתחים בקרב המדריכים. בסוף הפרסום מובאות המלצות.

(מתבגרים; צעירים; תכניות התערבות; מתנ"סים; סדנאות; רשתות חברתיות; ליקויי למידה; אוטיזם; הפרעות קשב וריכוז; כושר קוגניטיבי; מיומנויות חברתיות; דימוי עצמי)

077

Wiseman, Hadas; Raz, Alon; Sharabany, Ruth:
Depressive Personality Styles and Interpersonal Problems in Young Adults with Difficulties in Establishing Long-Term Romantic Relationships
Israel Journal of Psychiatry”, 44:4 (2007), pp. 280-291. The article appears also on the Israel Psychiatry Association’s Website: www.psychiatry.org.il.

במחקר זה נבדק הקשר שבין דפוסי אישיות לבין קשיים ביצירת קשרים בין-אישיים בכלל וקשרים רומנטיים בפרט בקרב צעירים. במחקר השתתפו 141 צעירים יהודים בעלי תואר אקדמי בני 24-35 (73 גברים ו-68 נשים), אשר חולקו לשתי קבוצות: קבוצת המחקר (73 נבדקים – 37 גברים ו-36 נשים) – צעירים עם קושי ביצירת קשרים רומנטיים ארוכי-טווח על-פי שני קריטריונים עצמאיים – דיווח עצמי על היעדר קשר רומנטי שנמשך לפחות שנה במהלך שלוש השנים האחרונות והערכה של חבר לגבי קושי בשמירת קשרים רומנטיים; קבוצת בקרה (68 נבדקים – 36 גברים ו-32 נשים) – צעירים שקיימו קשר רומנטי ממושך ודורגו על-ידי חבר כחסרי קושי ביצירת קשרים רומנטיים. לא נמצאו בין שתי הקבוצות הבדלי גיל, רקע תרבותי, מצב כלכלי של ההורים ורמת השכלה. בין הממצאים: אוששה הנחת המחקר שלפיה צעירים שדיווחו על קושי ביצירת קשר רומנטי ידווחו גם על קשיים במכלול היחסים הבין-אישיים; תכונות של ביקורת עצמית גבוהה ויחסי תלות נמצאו קשורות לקשיים ביחסים בין-אישיים, כמו גם חרדה ודיכאון; יעילות (efficacy) נמצאה ממתנת את רמת הפגיעות של תכונות אלו.

(צעירים; יחסי בנים - בנות; יחסים בין-אישיים; חרדה; דיכאון; התפתחות אישית)

078

אמית, קארין; פופר, מיכה ואחרים:

על התפתחות מנהיגים: מחקר השוואתי בין מנהיגים ללא-מנהיגים

"מגמות", מ"ה: 3 (אפריל 2008), עמ' 464-488 (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו של מחקר זה היה לבחון את תהליך התפתחותם של מנהיגים בחיי היום יום בהנחה שתהליך התפתחותם הוא ייחודי. במחקר השתתפו 286 חיילים קרביים שהיו לקראת סיום שלב הטירונות. במחקר נעשה שימוש בשלושה שאלונים: שאלון סוציומטרי להערכת יכולת מנהיגות; שאלון לבחינת התפתחות מנהיגות; שאלון למדידת פתיחות להתנסויות חדשות. על-פי ציוני שאלון ההערכה, חולקו הנדגמים לשתי קבוצות – מנהיגים ולא-מנהיגים. קבוצת המנהיגים כללה 50 חיילים שקיבלו הן מהעמיתים והן מהמפקדים ציון של 4.0 או יותר על שאלה אחת (מידת ההשפעה במחלקה או מידת ההתאמה לפיקוד). קבוצת הלא-מנהיגים כללה 30 חיילים שקיבלו ציון של 2.0 או פחות על שאלה אחת לפחות. בין הממצאים: חיילים בקבוצת המנהיגים קיבלו דרבון גבוה יותר מהוריהם (במיוחד מהאב) להגיע להישגים; אחוז גבוה יותר מחברי קבוצת המנהיגים התנסה בתפקידי מנהיגות מאשר חברי קבוצת הלא-מנהיגים; חברי קבוצת המנהיגים היו פתוחים יותר להתנסויות חדשות מאשר חברי קבוצת הלא-מנהיגים. בסוף המאמר נדונות משמעויות הממצאים לגבי גיבוש תיאוריה על התפתחות מנהיגים.

(מנהיגות; חיילים; יחסי הורים-ילדים; התפתחות אישית; פתיחות [אישיות]; הישגים)

079

לאור, גילה; שפירו, שמעון:

בחירות לוועדי שכונות: האם הן תורמות להון חברתי?

"ביטחון סוציאלי", מס' 73 (פברואר 2007), עמ' 149-168 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בחירות תקופתיות, אישיות וישירות, הן דרך מקובלות לבחירת נציגי תושבים לוועדי שכונות. במאמר זה מתואר מחקר שנועד לבחון כיצד משפיעות בחירות אלו על השכונה כמערכת חברתית ולבדוק האם הן מגדילות את ההון החברתי של השכונה. המחקר התמקד בשכונה אחת, ומידע נוסף התקבל על חמש שכונות אחרות. נמצא, כי לבחירות יש השפעות, לעתים סותרות, על ההון החברתי: הבחירות משפיעות באופן חיובי, לפחות בטווח הקצר, על מודעות התושבים לייחודה של השכונה ועל הזדהותם עמה; מערכת הבחירות מביאה להידוק קשרים בתוך רשתות חברתיות ולגידול בהון החברתי המלכד. עם זאת, נמצאה השפעה קטנה, לעתים שלילית, על ההון החברתי המקשר בין הרשתות: אנשים חדשים מצטרפים לפעילות אך אחרים מתרחקים. עוד עולה, כי בחירות ראשונות עשויות לתת לגיטימציה למנהיגות מקומית, הן מתושבי השכונה והן מגורמי חוץ, אך בחירות נוספות לא בהכרח מחזקות את הלגיטימציה.

(שכונות מגורים; בחירות; רשתות חברתיות; הון חברתי)

080

מסארוה, אפנאן:

ילדים, אמהות וכיבוש: תכנית האתג"ר – הדרכת אמהות ואבות תכניות לגיל הרך – במזרח ירושלים

המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית-הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2007, 137 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבדקו השקפותיהן ודעותיהן של אמהות פלסטיניות (מהכפר אום טובא שבמזרח ירושלים) לגבי תכנית האתג"ר (הדרכת אמהות ואבות – תכניות לגיל הרך), שבה השתתפו במשך שלוש שנים. התכנית נועדה לסייע לאמהות בחינוך ילדיהן ובהכנתם לקראת ההצטרפות לבית-הספר. המחקר נעשה באמצעות ראיונות-עומק עם האמהות. בין הממצאים: האמהות שיבחו את התכנית, ובהשראתה הן אימצו מודל חדש של משפחה גרעינית, השונה מהמודל המסורתי של המשפחה המורחבת שבתוכה הן חיות. האמהות בנו לעצמן דימויים חדשים של רעיה ואם, בעל ואב, בן ובת והשתמשו בפרקטיקות חינוכיות מילוליות שלמדו בתכנית. האמהות דיווחו כי הן למדו להשקיע זמן בחינוך ילדיהן, לשוחח עמם, להקשיב להם ולעודד אותם. כן דיווחו האמהות כי הן למדו לדרוש לעצמן זכויות כרעיות (זכויות על הרכוש בבית, לדוגמה), והן מתחו ביקורת קשה על המבנה הפטריארכלי של המשפחה ושל הקהילה הפלסטינית, שלדעתן מדכא את האישה. הביקורת אפשרה להן לנוע הלוך ושוב בין המודל המשפחתי הנורמטיבי של חברתן, שאותו הן דוחות, לבין המודל המועדף החדש, שאותו הן שואפות לממש. עוד נמצא, כי הנשים לא ייחסו חשיבות לעובדה שמדובר בתכנית מטעמו של הכובש הישראלי.

(תכנית האתג"ר; הגיל הרך; חינוך; הורות; יחסי הורים – ילדים; אמהות; יחסי משפחה; חברה מסורתית; מעמד האישה; יחסי יהודים – ערבים)

081

בלבצ'ן, יואל:

העדה האתיופית בראי המגזר השלישי: מגמות ברישום ארגונים ושינויים בדפוסי הפעילות

"עלון המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי", מס' 29 (מאי 2008), עמ' 10 (עברית ואנגלית). העלון מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: http://cmsprod.bgu.ac.il/Centers/ictr.

קהילת יוצאי אתיופיה בישראל מנתה בסוף 2006 כ-110,000 נפשות - 69% ילידי אתיופיה ו-31% ילידי ישראל. בסקירה זו מנותחים מאפייני ההתארגנות של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל בשנים 1981-2006. מקורות הנתונים לסקירה הם נתוני רשם התאגידים ונתוני מסד הנתונים של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי. בין הממצאים: עד תחילת 2007 נרשמו בישראל 268 ארגוני מגזר שלישי של יוצאי אתיופיה בישראל או ארגונים שמטרתם העיקרית היא טיפול בבני העדה; 66.5% מארגונים אלה היו פעילים, לעומת ממוצע של 60% בקרב כלל הארגונים הרשומים במסד הנתונים של ארגוני המגזר השלישי בישראל; בשנות ה-90' חל גידול ניכר בקצב רישום הארגונים בהשוואה לשנות ה-80', ושנת השיא ברישום היתה 1998. מאז ועד סוף 2006 ישנה יציבות במספר הארגונים הנרשמים.

(ארגונים וולונטריים; עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; קליטת עלייה)

082

מגן, לימור; דקל, רחל:

השלכות ארוכות טווח של אבדן אח בגיל ההתבגרות: יכולת לאינטימיות, מציאת משמעות בחיים ותגובות אבל

"מגמות", מ"ה: 3 (אפריל 2008), עמ' 555-575 (עברית, סיכום באנגלית).

בניגוד לבני משפחה אחרים, בעיותיהם של אחים שכולים אינן זוכות כמעט להתייחסות. למחקר זה היו שתי מטרות: בדיקת ההשלכות ארוכות הטווח של אבדן אח בגיל ההתבגרות על יכולת לאינטימיות ועל מציאת משמעות בחיים; בחינת הקשר שבין תגובות האבל של האחים השכולים לבין היכולת לפתח אינטימיות ולמצוא משמעות בחיים. קבוצת המחקר מנתה 67 בוגרים ששכלו אח (במהלך שירותו הצבאי) בגיל ההתבגרות, וקבוצת הבקרה מנתה 68 בוגרים שלא איבדו אח. במסגרת המחקר, נעשה שימוש בארבעה שאלונים: שאלון מאפיינים אישיים; שאלון למדידת יכולת לאינטימיות; שאלון למדידת תפיסת משמעות בחיים; שאלון עיבוד האבל (שניתן לקבוצת המחקר בלבד). בין הממצאים: לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות ביכולת לאינטימיות ובמציאת משמעות בחיים; קיים קשר חיובי בין עדותם של חברי קבוצת המחקר על עוצמת תגובות האבל בעבר לבין מציאת משמעות בחיים וקשר שלילי בין עוצמת תגובות האבל בהווה לבין אינטימיות.

(שכול; מתבגרים; אינטימיות; משמעות החיים)

083

קוליק, ליאת:

הקשר בין משתנים אישיים ומשתני הֶקְשֵׁר של בני נוער מתנדבים ובין תגובותיהם להתנדבות

"מגמות", מ"ה: 3 (אפריל 2008), עמ' 576-605 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נדונה חוויית ההתנדבות בקרב מתבגרים בישראל, לפי תגובותיהם להתנדבות: החיוביות – שביעות רצון מההתנדבות ותחושת נתינה למוטבים ולקהילה, והשליליות – שחיקה נפשית. במחקר השתתפו 102 בני נוער, בנים ובנות, שהתנדבו בשירותי רווחה. במחקר נבחנה תרומתן המשולבת של שתי מערכות אקולוגיות – המערכת האונטוגנית, המאפיינת את העצמי של הפרט, ומערכת המיקרו, המאפיינת את סביבתו הקרובה של הפרט – לשׁוֹנוּת בתגובות המתבגרים להתנדבות. המערכת האונטוגנית מיוצגת במחקר על-ידי משתני רקע של המתנדבים (רמת דתיות ומגדר) ותחושת העצמה. מערכת המיקרו מיוצגת על-ידי משתני ההקשר המשפחתי של המתנדבים (התנדבות ההורים ותמיכת המשפחה בהתנדבות) ומשתני ההקשר ההתנדבותי (תגמולי ההתנדבות, קשיים בנוגע לארגון המפעיל, קשר עם אנשי מקצוע, פעילות חברתית ומספר שעות ההתנדבות). בין הממצאים: ישנם קשרים מובהקים בין משאב ההעצמה ותגמולי ההתנדבות לבין תגובות המתבגרים להתנדבות; משתני המחקר הבלתי-תלויים הסבירו שיעור גבוה מהשונות בשחיקה הנפשית ובשביעות הרצון מההתנדבות; משתני הרקע והקשיים הקשורים לארגון המפעיל הסבירו יותר מכל המשתנים האחרים את השחיקה הנפשית בהתנדבות; תגמולי ההתנדבות והקשר עם אנשי המקצוע הסבירו יותר מכל את שביעות הרצון מההתנדבות; העצמת המתנדב, משתני ההקשר המשפחתי ומשתני ההקשר ההתנדבותי הסבירו יותר מכל את תחושת הנתינה למוטבים ולקהילה.

(מתבגרים; התנדבות; שביעות רצון; העצמה; שחיקה)

084

קוליק, ליאת; קלונובר, אייל:

שביעות רצון ושחיקה נפשית בקרב מתנדבות בתקופות אמצע החיים והבגרות המאוחרת: גישה אקולוגית

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 3 (חורף 2007), עמ' 45-75 (עברית, סיכום באנגלית).

מחקר זה מבוסס על מודל המחקר האקולוגי להבנת יחסי הגומלין שבין האדם לסביבתו. מטרות המחקר היו: בחינת הקשר שבין משתני המערכות האקולוגיות לבין תגובותיהן של הנשים להתנדבות; בחינת הקשרים בין המשתנים השונים של המערכות האקולוגיות ובחינת השפעת משתני המערכות האקולוגיות להסבר שביעות רצון ושחיקה נפשית מהפעילות ההתנדבותית. במסגרת המחקר, נבדק מדגם של 146 מתנדבות בגילים 46-85, אשר מילאו שאלוני שביעות רצון ושחיקה נפשית. בין הממצאים:  ככל שהשכלת המתנדבות גבוהה יותר, שביעות הרצון נמוכה יותר; ככל שהמניע האלטרואיסטי, המניע הקונפורמי והמניע לצמיחה אישית באמצעות ההתנדבות חזקים יותר, שביעות הרצון גבוהה יותר; ככל שהמתנדבות מקדישות יותר שעות להתנדבות, שביעות הרצון שלהן עולה. עוד נמצא, כי שביעות רצון ושחיקה נפשית בהתנדבות אינם משתנים הנמצאים על אותו רצף, אלא משתנים נפרדים אשר כל אחד מהם מוסבר על-פי מערך משתנים שונה.

(התנדבות; נשים; מבוגרים; שביעות רצון; שחיקה; תמיכה משפחתית; העצמה; רווחה רגשית)

085

בן-פורת, אמיר:

מוות לערבים: חרדתו של האוהד מימין

"מגמות", מ"ה: 2 (דצמבר 2007), עמ' 218-242 (עברית, סיכום באנגלית).

ההתרחשות במגרשי הכדורגל היא מיוחדת מבחינת משמעות המשחק לזהותם של יחידים ושל קבוצות. התרחשות זו מסבירה את המקום המיוחד שיש לכדורגל בתפיסת מעמדו של הערבי בישראל, והיא נוגעת לתפיסת הערבים את מעמדם, לתפיסת היהודים את מעמד הערבים ולתפיסת היהודים את מעמדם שלהם. במחקר המתואר במאמר זה רואיינו אוהדים וותיקים של חמש קבוצות כדורגל מליגת העל בישראל: הפועל תל-אביב, מכבי חיפה, מכבי נתניה, בית"ר ירושלים ובני סכנין. חמש הקבוצות נבחרו על סמך סקר כלל-ארצי קודם, שבו מופו מאפיינים ועמדות של אוהדי קבוצות הכדורגל בישראל. בסקר הנוכחי רואיינו 143 אוהדים ואוהדות, שאינם מהווים מדגם מייצג, אשר באים למשחקי הקבוצות שהם אוהדים באופן שגרתי. השאלון כלל כ-80 שאלות, כולל שאלות בנוגע לדעותיו של המרואיין לגבי שחקנים ערבים בכדורגל הישראלי ולגבי יחסו לערביי ישראל בכלל (אוהדי בני סכנין נשאלו רק לגבי מעמדם כערבים בכדורגל הישראלי). במאמר נדונים ההקשר הפוליטי-תרבותי של עמדה זו ופרופיל האוהד המתנגד לשיתוף ערבים.

(כדורגל; ערביי ישראל; יחסי יהודים – ערבים; עמדות)

086

להב-רז, יעלה; רזניק, שלומי:

"משחק החופש" – הפועל בנות סחנין בכדורגל

"בתנועה" – כתב-עת למדעי החינוך הגופני והספורט (בהוצאת המכללה לחינוך גופני ולספורט על שם זינמן במכון וינגייט), ח': 1-2 (2006), עמ' 88-110 (עברית, סיכום באנגלית).

מחקר זה נועד להוסיף לידע הקיים על שוליות כדורגל הנשים בישראל, תוך התמקדות בעולמן של שחקניות כדורגל ערביות במועדון "הפועל בנות סחנין". שחקניות אלו מייצגות שוליות מעניינת ויוצאת דופן במובנים רבים, ומקורה של שוליות זו טמון בהיותן נשים המשחקות משחק הנתפס כגברי בהקשר של חברה מסורתית-פטריארכלית. זהותן של נשים אלו, רובן נערות, מורכבת ממעגל זהויות סבוך, המכיל, בין היתר, את הזהות הנשית, הזהות הלאומית, הזהות האזרחית והזהות הדתית. שאלת המחקר המרכזית היא, כיצד מעצב מעגל זהויות מורכב זה את המשמעות הניתנת למשחק הכדורגל על-ידי הנשים המשחקות אותו. המחקר נעשה באמצעות תצפיות וראיונות-עומק. ממצאי המחקר מלמדים, כי בראש היררכיית הזהויות של השחקניות נמצאת הזהות המגדרית ורק לאחר מכן הזהויות הלאומית, הדתית והאתנית. עוד עולה מהמחקר, כי רצונן של השחקניות הוא להיות מוכלות בתוך הזהות הישראלית הכללית, באמצעות המשחק, גם במחיר הדחקה של המימד האתנו-לאומי בזהותן.

(כדורגל; נשים; סחנין; חברה מסורתית; מגדר; זהות ישראלית; זהות לאומית)

087

לידור רוני; אקסלרד, סלעית:

"לקפוץ לפינה הימנית או לשמאלית?" – יכולת הציפייה של השוער בעת בעיטת עונשין
מ-11 מטרים

"בתנועה" – כתב-עת למדעי החינוך הגופני והספורט (בהוצאת המכללה לחינוך גופני ולספורט על שם זינמן במכון וינגייט), ח': 1-2 (2006), עמ' 204-221 (עברית, סיכום באנגלית).

בעיטות עונשים מ-11 מטרים (פנדלים) מכריעות פעמים רבות את תוצאת המשחק. בעת ביצוע בעיטת העונשין נוצר מעין דו-קרב חשיבתי בין הבועט לבין השוער. הבועט אינו מעוניין לחשוף כיצד יבעט את הכדור, ואילו השוער מעוניין לגלות, מוקדם ככל האפשר, לאיזה כיוון ולאיזה גובה ייבעט הכדור. במצבים אלה הבועט נמצא בעמדת יתרון, מפני שהוא יודע מה הוא מתכוון לבצע, ולעומתו, השוער נמצא במצב של התגוננות ואי-וודאות, ולכן הוא מנסה לנצל רמזים סביבתיים שיסייעו לו לחזות מבעוד מועד את מעוף הכדור, עוד לפני מגע כף רגלו של הבועט בכדור. במאמר זה נסקרים שישה מחקרים עדכניים שעסקו ביכולת הציפייה של השוער בעת מצבים של בעיטות עונשין מ-11 מטרים. המחקרים נעשו בתנאי מעבדה מבוקרים, והשתתפו בהם שוערים מקצוענים מנוסים ושוערים צעירים ללא ניסיון רב. מן המחקרים עולה, כי זווית הגו של הבועט, זווית ההרצה שלו, מיקום הירך של הבועט לפני הבעיטה ונקודת המגע של כף הרגל בכדור יכולים לסייע לשוער לחזות את כיוון הבעיטה ואת גובה הכדור. עוד נמצא, כי לשוערים היה קל יותר לחזות את מעוף הכדור כאשר הכדורים נבעטו אליהם ברגל ימין.

(כדורגל; מיומנויות; כושר קוגניטיבי; קשב)

 

ו. חינוך והשכלה

פרסומים

088

מקבלי תארים מן האוניברסיטאות ומהמוסדות האחרים להשכלה גבוהה: תשס"ו

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1304 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2007, 82 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם הוועדה לתכנון ולתקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בדו"ח זה מובאים נתונים על מקבלי תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל בתשס"ו. הנתונים מפורטים לפי מין, תואר, מוסד ותחום לימודים. כמו כן, כולל הפרסום השוואות בין נשים לגברים, נתונים על מקבלי תואר ראשון, תואר שני ותואר שלישי במקצועות לימוד נבחרים ונתונים על מקבלי תעודת הוראה לפי המקצוע שאותו הוכשרו להורות. בין הממצאים: בתשס"ו הוענקו בישראל 52,639 תארים אקדמיים; תואר ראשון הוענק ל-38,067 תלמידים; בתשס"ו עלה מספר מקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות ב-6.7% בהשוואה לשנה הקודמת, לעומת עלייה של 2.3% במוסדות האחרים להשכלה גבוהה; באוניברסיטה הפתוחה עלה מספר מקבלי תואר ראשון ב-2.4% לעומת תשס"ה; בתשס"ו העניקו האוניברסיטאות 60.9% מהתארים, האוניברסיטה הפתוחה העניקה 4% מהתארים, והמוסדות האחרים להשכלה גבוהה העניקו 35.1% מהתארים; חלקן של הנשים מבין מקבלי תואר ראשון בתשס"ו הגיע ל-58.2%, לעומת 58.9% בתשס"ה, חלקן מבין מקבלי תואר שני הגיע ל-57.5%, לעומת 56.8% בתשס"ה, וחלקן מבין מקבלי תואר שלישי הגיע ל-51%, לעומת 52% בתשס"ה.

(סטודנטים; תארים אקדמיים; מקצועות לימוד; אוניברסיטאות; אוניברסיטה פתוחה; מכללות)

089

תכונות דמוגרפיות של מועמדים ללימודים, סטודנטים ומקבלי תארים באוניברסיטאות, תשס"ה-תשס"ו

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1307 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2007, 182 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים דמוגרפיים וגאוגרפיים לגבי מועמדים לתואר ראשון ולתואר שני באוניברסיטאות ולגבי סטודנטים באותן אוניברסיטאות, המתייחסים לשנת תשס"ו, ולגבי מקבלי תארים מהאוניברסיטאות, המתייחסים לשנת תשס"ה. המידע התקבל באמצעות קישור בין קובצי מועמדים, סטודנטים ומקבלי תארים לבין קובץ מרשם התושבים, הכולל מידע דמוגרפי. הנתונים לגבי המועמדים כוללים את תוצאות ההרשמה (התקבלו ולומדים, התקבלו ואינם לומדים או נדחו), מין, גיל, דת, קבוצת אוכלוסייה, מוצא, תחום לימודים בעדיפות ראשונה, מוסד לימודים, מחוז מגורים, אשכול חברתי-כלכלי של יישוב המגורים ולעתים גם יישוב המגורים (ביישובים שבהם 50 מועמדים ויותר). הנתונים לגבי הסטודנטים ומקבלי התארים כוללים, נוסף על המידע הדמוגרפי-גאוגרפי, גם התפלגויות לפי תואר, מוסד לימודים ותחום לימודים. הנתונים על סטודנטים ומקבלי תארים כוללים גם את תלמידי האוניברסיטה הפתוחה. לראשונה, נכללו בפרסום גם נתונים דמוגרפיים וגאוגרפיים על סטודנטים ומקבלי תארים מהמכללות האקדמיות ומהמכללות לחינוך.

(סטודנטים; אוניברסיטאות; תארים אקדמיים; מקצועות לימוד; תכונות דמוגרפיות)

090

מועמדים ללימודי תואר ראשון וללימודי תואר שני באוניברסיטאות, תשס"ז

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1326, ירושלים 2008, 79 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם הוועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

הסטטיסטיקה על מועמדים ללימודי תואר ראשון וללימודי תואר שני באוניברסיטאות נועדה לתאר את היקף הביקוש ללימודים גבוהים ואת השינויים שחלים בביקוש למקצועות השונים ולאוניברסיטאות השונות. מקור הנתונים הוא הקבצים הממוחשבים של האוניברסיטאות, שמהם עובדו נתונים על המועמדים לפי מספר ההרשמות והתוצאות הסופיות של ההרשמה (התקבלו ולומדים, התקבלו ואינם לומדים, נדחו וכו'), הרשמות ותוצאותיהן לפי מוסד, מועמדים ותלמידי שנה א' לפי תחום הלימודים, למידת המקצוע שבחרו המועמדים בעדיפות ראשונה ועוד. הפרסום כולל השוואות לנתוני שנים קודמות. יש לציין, כי אין הפרסום כולל נתונים על סטודנטים שביקשו להחליף מקצוע לימוד. כמו כן, הנתונים שבפרסום מתייחסים רק לאוניברסיטאות ולא למוסדות אקדמיים אחרים, שלגביהם מפרסמת הלשכה נתונים בנפרד. לפיכך, תיאור היקף הביקוש ללימודים גבוהים הוא חלקי ואינו משקף את התרחבות החינוך האקדמי שחלה בשנים האחרונות.

(סטודנטים; אוניברסיטאות; מקצועות לימוד; תארים אקדמיים)

091

ההוצאה הציבורית והפרטית לחינוך עבור תלמידי החינוך היסודי בישראל, 2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1303, ירושלים 2007, 55 עמ', בשיתוף עם משרד החינוך. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגת, לראשונה בישראל, תחולת ההוצאה הציבורית על שעות הוראה ועלותן לתלמידי החינוך היסודי הרגיל בשנת הלימודים תשס"ג (2002/2003), לפי מגוון מאפיינים חברתיים-כלכליים של משפחתם. כמו כן, מוצגים נתונים על ההוצאה הפרטית לחינוך יסודי, ונערכת השוואה בינה לבין ההוצאה הציבורית. הקצאת שעות ההוראה נבחנה בפועל בשנת הלימודים תשס"ג וכסימולציה למקרה של יישום מלא של דו"ח שושני עבור אותה אוכלוסיית תלמידים בתשס"ג, בהנחה שסך שעות ההוראה נותר כפי שהיה. מקורות הנתונים ששימשו לעבודה הם: 1) משרד החינוך – שעות הוראה, נתונים מנהליים ומאפיינים חברתיים-כלכליים של התלמידים ומשפחותיהם, קובצי עלות שעת הוראה וקובצי שכר המורים; 2) למ"ס – סקר הוצאות משק-הבית, 2003. בין הממצאים: ממוצע שעות ההוראה השבועיות לתלמיד בחינוך היסודי בשנת הלימודים תשס"ג עמד על 1.51-1.57 בחינוך העברי לעומת 1.37 בחינוך הערבי; ההוצאה הפרטית הממוצעת למשק-בית לחינוך עבור ילדים בבית-הספר היסודי עמדה ב-2003 על 432 ₪ לחודש (133 ₪ בממוצע בחמישון התחתון ו-688 ₪ בממוצע בחמישון העליון).

(בתי-ספר יסודיים; חינוך עברי; חינוך ערבי; חינוך חרדי [עצמאי]; הוצאות ממשלתיות; הוצאות משפחה; שעות הוראה; העדפה מתקנת; שירותי חינוך; מורים)

092

ספריות – מרכזי משאבים בבתי-ספר יסודיים ועל-יסודיים, תשס"ה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1297 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2007, 47 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים ממצאים מסקר "ספריות – מרכזי משאבים בבתי-ספר יסודיים ועל-יסודיים" לשנת תשס"ה. מטרתו של הסקר היא לעדכן את המידע לגבי קיומן של ספריות בבתי-הספר ולאסוף מידע על מצבן הפיסי של הספריות (שטח, מספר מקומות ישיבה, עבודות שיפוץ, נגישות לבעלי מוגבלויות וכו'), מספר הכותרים במאגר הספריה, אמצעים העומדים לרשות התלמידים, פעילויות הדרכה, פעילויות לעידוד הקריאה, ארגון ומחשוב הספריה וכן מידע על הספרנים. הסקר נערך באמצעות שאלון שהופנה למנהלי בתי-הספר היסודיים, חטיבות הביניים והחטיבות העליונות. השאלון נשלח ל-3,821 בתי-ספר ושיעור ההיענות היה 72.7%. בין הממצאים: בתשס"ה היו ספריות ב-82% מבתי-הספר בחינוך העברי וב-73% מבתי-הספר בחינוך הערבי; בחינוך העברי הממלכתי נמצא אחוז גבוה יותר של בתי-ספר עם ספריות לעומת החינוך הממלכתי-דתי והחינוך החרדי; אחוז הספריות בבתי-הספר לחינוך מיוחד נמצא נמוך יותר מאשר בבתי-הספר האחרים בכל דרג חינוך, מגזר ופיקוח; אפשרות לשאילת ספרים קיימת ב-88% מהספריות בחינוך העברי וב-81% מהספריות בחינוך הערבי.

(ספריות בתי-ספר; ספרנים; עידוד הקריאה; בתי-ספר יסודיים; חטיבות ביניים; בתי-ספר תיכוניים)

093

שגב, ידידיה; בר, אהוד; אזולאי, יואב; לוי-מזלום, דניאל (עורכים):

משרד החינוך: עובדות ונתונים, התשס"ח - 2007

המינהל לכלכלה ולתקציבים, משרד החינוך, ירושלים 2007, 97 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.education.gov.il.

בדו"ח שנתי זה, המתבסס על נתוני משרד החינוך והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מוצגים עובדות ומספרים על מערכת החינוך בישראל, תוך בחינת התפתחויות ומגמות על פני זמן. הפרסום מורכב משישה פרקים, כדלקמן: 1) מבנה מערכת החינוך נתונים על מספר התלמידים בדרגי החינוך השונים ותיאור המבנה הארגוני של משרד החינוך; 2) ארגון מערכת הלימודים, יעדים ופעולות עיקריים מערך השעות, ארגון דרכי ההוראה, מבנה הלימודים, תכניות בנושאים שונים (מניעת נשירה, העלאת שיעור הזכאים לתעודת בגרות, קידום החינוך המדעי והטכנולוגי, עידוד מצוינות, טיפול באלימות) ועוד; 3) הוצאות החינוך הצעת התקציב של משרד החינוך והשתתפות המשרד בתקציבי גופים אחרים, ההוצאה הלאומית לחינוך ולתרבות והוצאות משקי-הבית לפי חמישוני הכנסה; 4) התפתחות מערכת החינוך עובדות ונתונים: מספר התלמידים, כיתות, משרות הוראה, שיעורי למידה, שיעור הניגשים לבחינות בגרות, שיעור הזכאים לתעודת בגרות, נתונים על סטודנטים באוניברסיטאות, נתונים על המורים במערכת החינוך ועוד; 5) נתונים לפי מחוזות התפלגות הלומדים והנושרים, שיעור הזכאים לתעודת בגרות ועוד; 6) חינוך מבוגרים, חברה, נוער ותרבות סקירת יעדים של משרד החינוך והצגת נתונים על מספר התלמידים המבוגרים במסגרות השונות, רמת ההשכלה של האוכלוסייה וסקירה של תכניות חינוך לא-פורמלי, שירותים לנוער ופעילויות תרבות.

(תלמידים; מורים; בתי-ספר; גני ילדים; חינוך עברי; חינוך ערבי; בחינות בגרות; למידה; נשירת תלמידים; רמת השכלה; סטודנטים; חינוך מיוחד; תקציבים; הוצאה לאומית; חינוך בלתי-פורמלי; שעות הוראה; חינוך מבוגרים; תכניות לימודים; שירותי חינוך; תרבות)

094

אכפת במספרים: שנתון סטטיסטי מס' 4 – 2006-2007

אכפת – קידום ילדים ונוער, מינהל החינוך, התרבות והספורט, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2008, 64 עמ'.

בשנתון סטטיסטי זה מוצגים נתונים שנאספו במרכז המידע של מחלקת "אכפת" לקידום ילדים ונוער בעיריית תל-אביב-יפו. מחלקה זו מטפלת בילדים ובמתבגרים מנותקים והנמצאים במצבי סיכון. המטרה היא לנסות לשלב אוכלוסייה זו במסגרות נורמטיביות ולהציע לה שירותים שונים. בין ממצאי הדו"ח: בשנת הלימודים תשס"ז טופלו על-ידי המחלקה 3,012 ילדים ובני-נוער, 70% שולבו/הוחזקו במערכת החינוך הפורמלית; 57% מצרכני השירותים של "אכפת" הם בני 14-18; 669 בני נוער לא היו משובצים (נושרים) במסגרת לימודית – 73% בנים ו-27% בנות, 142 היו ערבים תושבי יפו ו-100 התגוררו בצפון ובלב תל-אביב; 1,216 בני נוער בכיתות ז'-י"ב טופלו על-ידי מדריכי נוער – הכיתה שבה היה הריכוז הגבוה ביותר של מטופלים היתה י"א (318), והכיתה שבה היה המספר הגבוה ביותר של לומדים במסגרות פורמליות היתה י' (98); קציני הביקור הסדיר טיפלו ב-1,577 תלמידים; בעירוני אקסטרני – המרכז להשלמת השכלה (תכנית היל"ה) – למדו 166 בני נוער נושרים במגוון מסלולי למידה; לשילוב בתעסוקה פנו 272 בני נוער; 377 בני נוער השתתפו בתכניות למניעת השימוש בסמים.

(נוער במצוקה; תל-אביב-יפו; נשירת תלמידים; שירותים חברתיים; שיקום נוער; מועדונים; הזדמנויות בחינוך; תעסוקה; ייעוץ; מניעת השימוש בסמים)

095

בלס, נחום:

הקטנת גודל הכיתה: משמעויות תקציביות וחינוכיות

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2008, 39 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.taubcenter.org.il.

ההסכם לסיום שביתת המורים בחינוך העל-יסודי שאירעה בתחילת שנת הלימודים הנוכחית כלל התחייבות של הממשלה לפעול להקטנת מספר התלמידים בכיתה ל-32 לכל היותר. מחקר זה נחלק לשני חלקים: בחלק הראשון נבדקה מידת החיוניות של המהלך לעומת צרכים אחרים של מערכת החינוך; בחלק השני מוצגות תוצאותיהן של הדמיות שנעשו להערכת המשאבים הנדרשים ליישום ההחלטה. במסגרת המחקר נבדקו השלכותיה של ההחלטה על התקציב השוטף, על תקציב הפיתוח, על צורכי כוח-האדם בהוראה והשפעות נלוות אחרות. הפרסום מורכב מהפרקים הבאים: משמעויות של הקטנת גודל הכיתה; חישוב עלויות – הורדת הרף ל-32 תלמידים בכיתה; יישום מדורג ודיפרנציאלי; הרמה המקומית – הפעלת התכנית ביישובים נבחרים; פעולות נלוות למהלך של הקטנת מספר התלמידים בכיתות. בין הממצאים: הקטנת מספר התלמידים בכיתות כרוכה בעלות הנאמדת ב-5.7-9.3 מיליארדי ₪; נדרשת תוספת של כ-14,000 משרות הוראה מלאות (כ-17,000 מורים בפועל); נדרשת בנייתן של כ-7,500 כיתות חדשות; נדרשת תוספת של כוח-אדם בבתי-הספר מעבר לתוספת של עובדי הוראה – מזכירות, שרתים, מנהלים וכו'. הפרסום כולל הצגת נימוקים בעד ונגד הקטנת מספר התלמידים בכיתות, ולבסוף נדונות השלכות הממצאים ומובאות המלצות.

(גודל כיתה; תנאי לימוד; מורים; הקצאת משאבים; תקנים בחינוך; שעות הוראה)

096

רוזנבלט, זהבה; שירום אריה:

היעדרויות מורים בישראל: גורמי רקע אישיים וארגוניים

"מגמות", מ"ה: 2 (דצמבר 2007), עמ' 301-329 (עברית, סיכום באנגלית).

להיעדרויות עובדים יש השלכות שליליות הן על הפרט והן על יעילות הארגון. מטרתו של מחקר זה היתה להראות, כי ניתן לחזות היעדרויות מורים בבתי-ספר יסודיים וחטיבות ביניים ולהסבירן על-פי מאפיינים דמוגרפיים, תעסוקתיים ובית-ספריים. מקור הנתונים ששימש למחקר הוא קובצי נתונים של משרד החינוך לגבי שנות הלימודים תשס"א ותשס"ב. הנתונים במחקר מוצגים ברמת הפרט, ברמת בית-הספר וברמה משלבת של הפרט ובית-הספר. בין הממצאים: התרומה הגבוהה ביותר לניבוי ההיעדרויות בתשס"ב היתה מספר ההיעדרויות בתשס"א; לא אוששה השערת המחקר לגבי קשר בין מספר הילדים של המורה לבין מספר ההיעדרויות; בהתאם להשערת המחקר, כל נושאי התפקיד (ובעיקר מנהלים וסגני מנהלים) נטו להיעדר פחות ממורים שלא נשאו תפקיד; לא אוששה ההשערה בדבר קשר בין רמת השכר לרמת ההיעדרויות; ברמת בית-הספר נמצא, כי בתי-ספר שההיעדרויות בהם היו רבות יחסית הם בתי-ספר גדולים יחסית בחינוך היסודי, בתי-ספר במגזר הערבי ובתי-ספר חדשים יחסית. לבסוף, מוצגות המלצות לטיפול בבעיית ההיעדרויות ברמת בית-הספר וברמת מערכת החינוך כולה.

(מורים; בתי-ספר יסודיים; חטיבות ביניים; היעדרות מעבודה; ניבוי)

097

בן-ארי, רחל; אליאסי, ליאת:

בין אסטרטגיית הוראה פרונטלית לאסטרטגיית הוראה מורכבת: ההשפעה הנבדלת של סביבת הלמידה על המוטיבציה להישגים של התלמיד

"מגמות", מ"ה: 3 (אפריל 2008), עמ' 531-554 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבחנה יעילותן של שתי אסטרטגיות הוראה – הוראה פרונטלית והוראה מורכבת, לקידומם של מְכֻוָּנוּת לשליטה ודפוסי הֲנִיעָה המאופיינים בהסתגלות. במחקר השתתפו 267 תלמידי כיתה ו' (134 בנים ו-133 בנות) מחמישה בתי-ספר יסודיים. בחמש כיתות למדו התלמידים שעות רבות יותר בשיטת ההוראה המורכבת ובחמש כיתות למדו התלמידים שעות רבות יותר בשיטת ההוראה הפרונטלית (כיתה אחת מכל שיטה בכל בית-ספר). הנתונים נאספו באמצעות שלושה שאלונים, שבהם הוערכה תפיסת התלמידים את הסביבה הלימודית, מטרות הישג האישיות שלהם ודפוסי ההניעה שלהם להישגים. בין הממצאים: בהתאם להשערת המחקר, תלמידים שלמדו בכיתות ההוראה המורכבת תפסו את כיתתם כמכוונת למטרות שליטה יותר מתלמידי כיתות ההוראה הפרונטלית; תלמידי כיתות ההוראה הפרונטלית תפסו את כיתתם כמכוונת למטרות ביצוע יותר מתלמידי כיתות ההוראה המוכוונת; ככל שהתלמידים תפסו את מטרת הסביבה הלימודית כמכוונת שליטה, דפוסי ההניעה שלהם נטו להתאפיין בהסתגלות, וככל שהם תפסו אותה כמכוונת ביצוע, דפוסי ההניעה התאפיינו פחות בהסתגלות.

(בתי-ספר יסודיים; שיטות הוראה; למידה; הניעה)

098

ליפשיץ, חפציבה; גלובמן, רבקה:

היבטים התנהגותיים, קוגניטיביים ורגשיים-הניעתיים של דָּתִיּוּת בקרב תלמידים בעלי מוגבלות שכלית ובעלי רמת משכל גבולית בחינוך הממלכתי-דתי

"מגמות", מ"ה: 2 (דצמבר 2007), עמ' 330-369 (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו העיקרית של מחקר זה היתה לבדוק את תפיסת הדת מההיבטים ההגדרתי-התנהגותי, הקוגניטיבי והרגשי-הניעתי בקרב תלמידים בעלי מוגבלות שכלית ובעלי רמה שכלית גבולית, הלומדים במסגרות של החינוך הממלכתי-דתי. במחקר השתתפו שתי קבוצות: 51 תלמידים בני 13-21 מבתי-ספר ממלכתיים-דתיים לחינוך מיוחד, המוגדרים כבעלי מוגבלות שכלית קלה עד בינונית (IQ = 40-69); 52 תלמידים בני 13-18 המשולבים בחטיבות ביניים ובבתי-ספר תיכוניים ממלכתיים דתיים, המוגדרים כבעלי רמה שכלית גבולית (IQ = 70-85). המחקר נעשה באמצעות שאלון וראיון אישי. בתחום ההגדרתי-התנהגותי נמצא, כי בעלי הרמה השכלית הגבולית הם דתיים פחות. בעלי המוגבלות השכלית מקיימים יותר מצוות הנתונות לבחירה, אך הם מתקשים בקיום מצוות הקשורות בשליטה על דחפי אכילה. אשר לתחום הקוגניטיבי, בהמשגת האל, רמת התפיסה של כל התלמידים היתה גבוהה יחסית. תפיסת יעילות התפילה ותפיסת נוכחות האל (ההשגחה) ממוקמת אצל כל התלמידים ברמת האופרציה הקונקרטית. בתחום הרגשי-הניעתי, מניעי ההתחברות לדת בשתי הקבוצות נמצאו דומים לאלה של תלמידים בעלי התפתחות תקינה. המניעים הבולטים הם צורך באחיזה ובמשענת רוחנית (תלות) וציות לציווי האלוהי, לצד ציפייה לגמול אקסטרינזי.

(תלמידים; פיגור שכלי; דתיות; מצוות)

099

Cohen-Navot, Miriam; Baruj-Kovarsky, Ruth; Levi, Dganit; Konstantinov, Viacheslav:
The Ethiopian National Project: An Evaluation Study of the SPACE Program – Scholastic Assistance, Youth Centers 2005-2007: Executive Summary
Myers – JDC-Brookdale Institute, Jerusalem 2007, 32 pages, in cooperation with the Ethiopian National Project. The publication appears also on the Institute’s Website: http://brookdale.jdc.org.il.

במסגרת הפרוייקט הלאומי של עולי אתיופיה, החלה ב-2004 הפעלת תכנית SPACE (School Performance And Community Empowerment). תכנית זו התמקדה בבני 13-18 וכללה: סיוע בלימודים ותמיכה אישית בבתי-ספר לאחר שעות הלימודים; מסגרות קהילתיות למניעת שימוש בסמים ואלכוהול והכנה לקראת השירות הצבאי; תכנית העצמה קהילתית לבניית מנהיגות קהילתית. בדו"ח זה מוצגים ממצאי מחקר הערכה של התכנית, שנעשה על-ידי מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל. בין הממצאים: תכנית ההעשרה הבית-ספרית הקיפה ב-2006/7 כ-6,500 תלמידים ב-120 בתי-ספר ; כ-75% מהתלמידים ממוצא אתיופי בבתי-הספר שבהם פעלה התכנית נטלו בה חלק (היתר לא נזקקו לסיוע או טופלו בתכניות אחרות); 79% ממנהלי בתי-הספר היו מרוצים מאוד מהפעלת התכנית; ב-2006, 48% מהתלמידים ממוצא אתיופי שהשתתפו בתכנית היו זכאים לתעודת בגרות, לעומת 38% שלא השתתפו בתכנית; 34% מהמשתתפים בפעילות הקהילתית דיווחו כי השתכרו לפחות פעם אחת ו-7% דיווחו כי השתמשו בסמים בשנה האחרונה; 33% דיווחו כי היו מעורבים בקטטות לפחות שלוש פעמים בשנה האחרונה.

(עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; מתבגרים; תכנית התערבות; בתי-ספר; בחינות בגרות; העצמה; מנהיגות; שתיית אלכוהול; שימוש בסמים; אלימות)

100

Gilboa, Yaakov; Justman, Moshe:
Equity and Efficiency Effects of Different Funding Arrangements for Higher Education: A Calibrated Analysis Applied to Israel
Samuel Neaman Institute for Advanced Studies in Science and Technology, Technion – Israel Institute of Technology, Haifa 2007, 38 pages. The publication appears also on the Institute’s Website (downloading require registration): www.neaman.org.il.

קשיים במימון הלימודים במערכות ההשכלה הגבוהה בעולם הובילו לחיפוש הסדרי מימון שונים, שיסייעו לסטודנטים ויאפשרו את המשך הרחבתה של מערכת ההשכלה הגבוהה בלי לפגוע באיכותה או להגביל את נגישותה. הסדרים אלה מבוססים בדרך כלל על העיקרון שהסטודנטים מחויבים במלוא שכר הלימוד ומוצעות להם הלוואות נוחות. בעבודה זו נבדקו השלכותיהם של הסדרים אלה באמצעות מודל מאקרו-כלכלי מכֻּיַּל של המשק הישראלי. במסגרת המודל נבדקו הסדרי מימון שונים, כגון הלוואות לסטודנטים, שונות בשכר הלימוד, שכר לימוד מדורג  ועוד. נמצא, כי האמצעי היעיל ביותר להגדלת מספר הסטודנטים הבאים ממשקי-בית במעמד חברתי-כלכלי נמוך הוא באמצעות שכר לימוד מדורג ומלגות קיום. למרות הנהגת אמצעים אלה, מסקנת החוקרים היא שעדיין ייוותרו פערים גדולים בין קבוצות חברתיות שונות בקבלה ללימודים אקדמיים ובסיום הלימודים  לכן, כדי להשיג כניסה שוויונית יותר למערכת ההשכלה הגבוהה, יש להתחיל בפעולה בשלבי חינוך נמוכים יותר.

(חינוך גבוה; סטודנטים; שכר לימוד; פער חברתי; שוויון חברתי)

101

קנת-כהן, תמי; ברונר, שמואל; איתן, מרים:

השפעת תוספת זמן על הציונים ועל מדרג הנבחנים בשלושה תחומי מכפ"ל

מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, ירושלים 2008, 25 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.nite.org.il.

במחקר זה נבדקה השפעתן של ארבע רמות של תוספת זמן בשלושה תחומים של מבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות על ההישגים ועל מדרג הנבחנים. במבחן השתתפו 516 נבדקים שנבחנו בבחינה ניסיונית כחודש לפני מועד המבחן הפסיכומטרי שאליו נרשמו. הנבדקים נבחנו במבחן שהורכב משישה פרקים, שניים בכל תחום: כמותי, מילולי ואנגלית. בכל אחד מהתחומים ניתן פרק אחד במסגרת הזמן הרגילה (25 דקות) ופרק אחר בתוספת זמן. הנבדקים חולקו באופן אקראי לאחת מארבע רמות של משך תוספת הזמן: 5 דקות, 8 דקות, 10 דקות ו-13 דקות. נמצא, כי תוספת הזמן משפרת במעט את הביצוע במבחן וכי מידת השיפור תלויה במשך תוספת הזמן ובתחום המכפ"ל: מידת השיפור בתוספת של 8 דקות נמצאה גדולה יותר ממידת השיפור בתוספת של 5 דקות. לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית במידת השיפור בין הרמות העוקבות האחרות של תוספת הזמן. מידת השיפור בתחום הכמותי היתה גדולה יותר ממידת השיפור באנגלית, ומידת השיפור בתחום המילולי היתה נמוכה במקצת מזו שבתחום הכמותי. בסוף הדו"ח נדונים ממצאי המחקר ביחס למחקרים דומים שנעשו בחו"ל.

(מבחני אינטליגנציה; אוניברסיטאות; מיון סטודנטים; זמן תגובה)

102

נבון, דוד; כהן, יואב; ברונר, שמואל:

הגורמים המשפיעים על אומדן מקדם תקפות החזאי המשמש לברירת מועמדים להשכלה גבוהה

מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, ירושלים 2008, דוח מס' 347, 15 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.nite.org.il.

חישוב תקפותם של חזאי כושר ללימודים אקדמיים נעשה בדרך כלל באמצעות מיצוע מקדמי מתאם מעבר ליחידות לימוד (חוגים, מוסדות ומחזורים) לאחר תיקונים לקיצוץ תחום, וזאת בהנחה שהשונות במקדמי מתאם נצפים נובעת בעיקר ממידת קיצוץ התחום. במחקר הנוכחי נבדקה תקפות ציון הסכם לחיזוי הצלחה בלימודי שנה א' באמצעות מקדמי מתאם מתוקנים ב-778 יחידות לימוד, שמוינו על-פי אופי הדיסציפלינה הנלמדת ומידת הסלקטיביות בקבלה. נמצא, כי המקדמים במדעים המדויקים הם גבוהים יותר מאשר במדעי הרוח ובמדעי החברה וכי הם גבוהים במיוחד במסלולים הסלקטיביים ביותר. האפקט של אופי הדיסציפלינה מיוחס למהימנות המדדים המשמשים כקריטריון. את אפקט הסלקטיביות אפשר להסביר בכך שהמסלולים שבהם הסלקטיביות אינה גבוהה פוחתת רגישות הקריטריון להבחנה בקצה העליון של התפלגות הכושר, כנראה בשל רמה מופחתת של תחרותיות, או בכך שבהם נמוך יחסית שיעור הנשירה, שבאופן טבעי מפחיתה את המתאם הנצפה. לפיכך, מוצע לשקול אומדן התקפות באוכלוסייה רק על בסיס מקדמי מתאם ממסלולים שבהם המהימנות והסלקטיביות גבוהות.

(מיון סטודנטים; מבחני כושר; מקצועות לימוד; חינוך גבוה)

103

איילון, ליאת:

תפקוד קוגניטיבי של ישראלים בני 50 ומעלה

"ביטחון סוציאלי", מס' 76 (מרס 2008), עמ' 225-246 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

מטרותיו של מחקר זה היו להעריך את תפקודם הקוגניטיבי של ישראלים בני 50 ומעלה המתגוררים בקהילה. מקור הנתונים למחקר היה סקר SHARE-ישראל (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe – ראו פרק "אוכלוסייה"). המדדים הקוגניטיביים שנבדקו במסגרת הסקר היו: התמצאות בזמן, למידה מילולית, היזכרות מילולית, שטף מילולי וחשבון. נוסף על כך, נבדקו יכולת הקריאה והכתיבה על-פי הערכה סובייקטיבית של הנבדק. בין הממצאים: במטלות חשבוניות לגברים היה יתרון מובהק על נשים; ביצועיהן של הנשים בתחום הלמידה המילולית היו טובים יותר משל הגברים וכך גם ביצועיהם של הערבים בהשוואה ליהודים; ביצועיהם של בני 50-59 בקריאה ובכתיבה היו טובים יותר מאשר ביצועיהם של אנשים מבוגרים יותר; רמת ההשכלה ניבאה באופן מובהק את רמת הביצועים בכל התחומים הקוגניטיביים.

(מבוגרים בגיל העמידה; קשישים; כושר קוגניטיבי; למידה; זיכרון)

104

פיכטלברג-ברמץ, אסנת:

מסגרות קבוצתיות לילדים בגיל הרך והפיקוח עליהן, אומדנים לשנת 2007

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 39 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בסקירה זו הוערך היקף אוכלוסיית הילדים בגילים 0-3 הנמצאים במסגרות שאינן בפיקוח ממשלתי, ולפיכך חשופים יותר לסכנות שונות (התעללות, השפלה, פגיעה פיסית ונפשית). מקורות הנתונים לסקירה היו: הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2004 שהתמקד בסידורים לילדים עד גיל 13 מחוץ למסגרות חינוך חובה והקשר לתעסוקת ההורים; הירחון הסטטיסטי לישראל; סקר תעסוקת נשים ומסגרות לטיפול בילדים של הרשות לתכנון כוח-אדם במשרד העבודה והרווחה מ-2000; נתונים מינהליים של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, משרד הרווחה ומשרד החינוך. בין הממצאים: בישראל יש כ-542,000 ילדים בגילים 0-3; מתוכם, כ-170,000 ילדים מטופלים במסגרות קבוצתיות בפיקוח ממשלתי וכ-100,000 במסגרות קבוצתיות ללא פיקוח; 59.2% מהילדים היהודים מטופלים במסגרות בתשלום לעומת 14% מהילדים הערבים (כ-76% מהילדים הערבים מטופלים על-ידי הוריהם); באוכלוסייה היהודית, כ-70% מהילדים בגילים 2-3 מתחנכים במסגרת קבוצתית; כ-36% מהילדים המתחנכים במסגרות קבוצתיות מתחנכים במסגרות ללא פיקוח ממשלתי.

(ילדים בגיל הרך; מעונות יום; משפחתונים [גיל רך]; גני ילדים; פיקוח)

105

ענבר, דן (עורך):

לקראת מהפכה חינוכית: בעקבות כנס ון ליר לחינוך על יישום דוח דוברת

מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד, ירושלים 2006, 454 עמ'.

קובץ מאמרים זה הוא למעשה הספר הראשון בסדרה בנושא "מדיניות חינוך ופדגוגיה" של הפורום לחקר מדיניות החינוך של מכון ון ליר בירושלים. הספר כולל 28 מאמרים, פרי עטם של אנשי ציבור, אנשי חינוך ואנשי אקדמיה העוסקים בתחום החינוך. המאמרים קובצו לשבעה פרקים, כדלקמן: 1) מבט היסטורי על רפורמות בחינוך; 2) היבטים חברתיים, כלכליים, משפטיים וערכיים; 3) היבטים פדגוגיים ופרופסיונליים בהוראה; 4) הליבה כמוקד הממלכתיות; 5) גבולות החינוך הייחודי; 6) אינטגרציה, ביזור וניהול עצמי; 7) שידוד מערכות: היבטים פוליטיים וביצועיים. בתחילת הספר מובאים שלושה מאמרים קצרים, של דן ענבר, העורך, של שרת החינוך לשעבר, לימור לבנת, ושל שלמה דוברת, יו"ר "כוח המשימה הלאומי לקידום חינוך בישראל". בסוף הספר מובא תקציר של המלצות דוח דוברת.

(מטרות החינוך; רפורמה; הוראה; תכניות לימודים; אינטגרציה בחינוך; אוטונומיה בחינוך; הזדמנויות בחינוך; בתי-ספר; מנהלים; מורים; הקצאת משאבים; מימון; מדיניות חינוכית)

106

Cohen-Navot, Miriam; Levi, Dganit; Gilad, Shimi:
Opportunities for NGO Involvement in the Education of Disadvantaged Children and Youth in Israel
Myers – JDC – Brookdale Institute, publication No. 507 in the Research Report series, Jerusalem 2008, 51 pages, in cooperation with the Youth Renewal Fund. The publication appears also on the Institute’s Website: http://brookdale.pionet.com.

הקרן להתחדשות הנוער (Youth Renewal Fund) היא ארגון לא-ממשלתי הפועל לפיתוחן ולהפעלתן של תכניות חינוכיות למען ילדים ובני נוער במצוקה בישראל. בפרסום זה מוצגים ממצאי עבודה שהוזמנה על-ידי הקרן ממאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל. מטרותיה של העבודה היו: בדיקת השלכותיה של רפורמה אפשרית במערכת החינוך על פעילות הקרן; תפקידי הקרן בשינוי הסביבה החינוכית בישראל; הדרכים המיטביות לפעילות הקרן במתן הזדמנויות חינוכיות במקומות הנדרשים. מקורות המידע לעבודה כללו ראיונות עומק עם אנשי מקצוע מתחום החינוך ומארגוני המגזר השלישי, מידע סטטיסטי, ממצאים ממחקרים קודמים של המכון, סקירת ספרות מחקרית, מידע על ארגוני מגזר שלישי ועוד. במסגרת העבודה מנותחות המגמות המרכזיות בחינוכם של ילדים ובני נוער מעוטי יכולת, פעילותה של הקרן וארגונים דומים, יעילותן של אסטרטגיות התערבות שונות וכיוונים לפעילותה העתידית של הקרן.

(חינוך; הזדמנויות בחינוך; ארגונים וולונטריים; תכניות התערבות; ילדים; מתבגרים)

107

תחאוכו, מריאן; גץ, דפנה:

השוואה בין הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון לבין פקולטות דומות באוניברסיטאות בארה"ב על פי מדדים ביבליומטריים

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2007, 24 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד (הורדת הפרסום מותנית ברישום): www.neaman.org.il.

בעבודה זו, נבחנה רמת המחקר ופוריות החוקרים בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון בהשוואה לארבע פקולטות מקבילות בארה"ב. במסגרת העבודה, מוצגים נתונים כלליים על הפקולטות (מספר החוקרים, מספר הסטודנטים, תכניות לימוד ותחומי מחקר). לאחר מכן, מוצגים נתונים ביבליומטריים עבור כל אחת מהפקולטות מתוך מאגרי המידע הביבליומטריים של Thomson Scientific, בשנים 1998-2007, לצורך השוואה ביניהן בשלושה מדדים: פוריות – סך הפרסומים בפקולטה ומספר הפרסומים הממוצע לחוקר; קדימות – שיעור הפרסומים בפקולטה בתחום מסוים מסך הפרסומים בפקולטה; איכות הפרסומים – ממוצע הציטוטים ומדד ה-h-index (דירוג חוקרים לפי מספר פרסומיהם ומספר הציטוטים מהם). בין הממצאים: מספר הפרסומים הממוצע לחוקר לשנה בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון היה הגבוה ביותר; במדד הציטוטים הגיעה הפקולטה למקום השלישי; במדד h-index ניצבת הפקולטה בראש יחד עם ISyE-Georgia Tech.

(טכניון; פרסומים; מחקר; הערכה)

108

סגל, ורד; תחאוכו, מריאן; גץ, דפנה:

נתונים ואינדיקטורים לתחומי הנדסת חלל, ענפי טכנולוגיות המידע (ICT), וביוטכנולוגיה בישראל

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2007, 37 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד (הורדת הפרסום מותנית ברישום): www.neaman.org.il.

פרסום זה הוא חלקה השלישי של עבודה, שבה נבחנה רמת המחקר ההנדסי בישראל בהשוואה למדינות החברות בארגון ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח), על סמך נתונים ביבליומטריים. מקור הנתונים העיקרי ששימש לעבודה הוא מאגרי המידע הביבליומטריים של Thomson Scientific, ובנוסף נעשה שימוש בנתוני ה-OECD ובנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בפרסום הנוכחי מוצגים נתונים ומדדים בשלושה תחומי ידע: הנדסת חלל, ענפי טכנולוגיות המידע (ICT) וביוטכנולוגיה. בתחום הנדסת החלל נסקרים הישגי תכניות החלל, הגופים המרכזיים העוסקים בחלל בישראל, הכשרת בוגרים ובעלי תארים בתחום זה, ומוצגים נתונים ביבליומטריים והיבטים צבאיים, כלכליים וחברתיים שונים של תכניות החלל בישראל. בתחומי ה-ICT והביוטכנולוגיה מובאת סקירה על התפתחותם בשנים האחרונות, נבחנות מגמות במספר מקבלי התארים וחברי הסגל המכשירים כוח-אדם לתחומים אלה, ומוצגים נתונים ביבליומטריים ומדדים נוספים בנושאי תעסוקה, תוצר מקומי גולמי, פטנטים ועוד. כמו כן, מובאות השוואות למדינות ה-OECD.

(חקר החלל; ביוטכנולוגיה; טכנולוגיית מידע; פרסומים; מחקר; תארים אקדמיים; סטודנטים; פטנטים; תפוקה מדעית; תעשייה עתירת-ידע; תעסוקה; השקעות)

109

הפער הדיגיטאלי: תמונת מצב בארץ ובמדינות נבחרות בעולם

הוועדה הלאומית לטכנולוגיית חברת המידע והידע, ירושלים 2007, 22 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הוועדה: www.maor.gov.il.

ל"מהפכת המידע" - היכולת לאגור מידע, למיינו, לנתחו ולהעבירו במהירות – יש השלכות חברתיות וכלכליות. הפער בין המצטרפים למהפכה זו לבין היתר מכונה "הפער הדיגיטאלי" – פערים באימוץ טכנולוגיית המידע בין מדינות ובתוך מדינות. עם התפתחות הטכנולוגיה קמה גם התנועה לצמצום הפער הדיגיטאלי, ובמדינות המפותחות יש פרטים וארגונים הפועלים לצמצום ממדי הפער במדינותיהם. האו"ם וארגונים בין-לאומיים מטפלים בצמצום הפערים הדיגיטאליים בין מדינות מפותחות לארצות העולם השלישי. בעבודה זו מוצגים נתונים על פער זה בישראל ובעולם. בין הממצאים: אזור צפון אמריקה מוביל בפער הדיגיטלי מבחינת אחוז המשתמשים באינטרנט לעומת שאר העולם (68% משתמשים); בסין יש רק 105 מיליוני משתמשים באינטרנט, המהווים 8% מהאוכלוסייה; יש מדינות שבהן מחשב אישי עולה פי 2 או 3 מהשכר החודשי הממוצע; במזרח התיכון, ישראל נמצאת במקום השני מבחינת אחוז המשתמשים באינטרנט (29.1%) אחרי איחוד האמירויות (33.2%) ולפני בחריין (28%); מספר המשתמשים באינטרנט בישראל מהווה 11.5% מכלל המשתמשים במזרח התיכון, בעוד שאוכלוסייתה מהווה רק 2.6% מאוכלוסיית המזרח התיכון; בישראל יש בממוצע מחשב אחד ל-13 תלמידים בבתי-ספר יסודיים, לעומת מחשב לחמישה תלמידים בארצות-הברית.

על פרסום קודם של הוועדה - "סקר מוכנות דיגיטאלית בישראל 2005", ראו חוברת 139, פריט 434.

(מחשבים; אינטרנט; מיומנויות מחשב; פער חברתי; חדשנות; טכנולוגיה; מידע)

 

ז. חקלאות ומשק המים

פרסומים

110

דין וחשבון כלכלי על החקלאות והכפר, 2006

הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ירושלים 2007, 237 עמ'. תקציר של הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moag.gov.il.

ב-2006 נמשכה מגמת הצמיחה בחקלאות הישראלית, שהחלה ב-2001. בערך הייצור החקלאי נרשם גידול ריאלי של כ-1.3% ביחס ל-2005, והוא הגיע לכ-21 מיליארדי ₪. הייצוא החקלאי (טרי ומעובד) גדל מ-1.683.5 מיליארדי $ ב-2005 ל-1.740.5 מיליארדי $ ב-2006  משקלה של החקלאות במשק הלאומי, במועסקים ובתוצר, ירד בעשור האחרון מ-3.3% ו-2.1% ל-2.4% ו-1.8% בהתאמה; משקלם של ענפי הצומח עלה מ-57.5% ב-1995 ל-60.6% ב-2006, בעוד שמשקלם של ענפי בעלי-החיים ירד במהלך תקופה זו מ-42.5% ל-39.4%. ב-2004 התפלג השטח המעובד בישראל (כ-3 מיליוני דונם) כדלקמן: יישובים שיתופיים – 42.9%, מושבים – 28.1%, מיעוטים – 18.2% ואחרים – 10.8%. בשנים 1995-2006 חלו שינויים גדולים במצבת כוח-האדם בחקלאות: משקלם של העובדים הישראלים פחת מ-72.7% ל-59.7%, משקלם של העובדים הזרים עלה מ-18.7% ל-34.3% ומשקלם של עובדי השטחים ירד מ-8.6% ל-5.9%. ב-2006 היתה ירידה ריאלית של 1.4% בהכנסה הנובעת מחקלאות. שיעור גידול אוכלוסיית המרחב הכפרי הגיע ב-2006 ל-2.1% (3.1% במושבים, 5.9% במושבים השיתופיים ו-1.8% בקיבוצים), לעומת גידול של 1.8% בכלל אוכלוסיית ישראל.

(חקלאות; ייצור; תשומה-תפוקה; ; ייבוא; ייצוא; פירות; ירקות; בעלי חיים; מים; מחירים; השקעות; תעסוקה; הכנסה; אוכלוסייה; התערבות ממשלתית; מסחר בין-לאומי)

111

Kimhi, Ayal; Rekah, Hila:
Are Changes in Farm Size and Labor Allocation Structurally Related? Dynamic Panel Evidence from Israel
Department of Agricultural Economics and Management, Hebrew University, Discussion Paper No. 17/07, Rehovot 2007, 27 pages. The publication appears also on the Department’s Website: http://departments.agri.huji.ac.il/economics/indexe.html.

במהלך שנות ה-80' וה-90' גדל שטחם של המשקים החקלאיים. במקביל לכך חל גידול במשקל ההכנסה שלא מחקלאות. מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק האם ישנו קשר מבני בין שני המשתנים. מקור הנתונים ששימש לעבודה הוא הסקר השנתי של הפעילות החקלאית ל-1992-2001, שנעשה על-ידי משרד החקלאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נמצא, כי קיים קשר חיובי מובהק בין גודל המשק להקצאת כוח-אדם לחקלאות, כלומר גורמים עצמאיים המעלים את רמת הפעילות החקלאית עוזרים למתן את שיעור העוזבים את החקלאות. מצד שני, גורמים המושכים כוח-אדם מהחקלאות לא מפחיתים באופן משמעותי את רמת הפעילות החקלאית. ייתכן שהסיבה לכך היא שכוח-אדם מקרב המשפחה מוחלף על-ידי עובדים שכירים ו/או השקעות בהון. גידול המשקים נמצא הטרוגני בסוגים שונים של משקים, כאשר הגידול המצטבר קורה על-פי-רוב במשקים צעירים בדרום הארץ, בעוד שהפעילות החקלאית במשקים אחרים נשארת יציבה או מצטמצמת לאורך זמן. המשך התהליכים הללו עשוי להוביל, בטווח הארוך, לריכוז הייצור החקלאי במספר קטן של משקים גדולים בעלי אופי עסקי.

(חקלאות; משקים; ייצור; כוח-אדם)

112

Kimhi, Ayal:
Has Debt Restructuring Facilitated Structural Transformation on Israeli Family Farms?
Department of Agricultural Economics and Management, Hebrew University, Discussion Paper No. 5/08, Rehovot 2008, 16 pages. The publication appears also on the Department’s Website: http://departments.agri.huji.ac.il/economics/indexe.html.

משבר החובות ב-1985 הביא להאצת שינויים מבניים במשקים החקלאיים. ב-1992 התקבל חוק להסדר חובות המושבים. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור נטישת המשקים חקלאיים ב-1955-1985 עמד על ממוצע שנתי של 0.6%. בעקבות המשבר, עלה שיעור הנטישה לקצב שנתי של 5.6% ב-1985-2002. מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק: באיזו מידה תרם משבר החובות לשינויים המבניים במושבים; באיזו מידה הביא הסדר החובות לשינוי הכיוון או הקצב של שינויים אלה. העבודה התבססה על נתונים שנתיים מסקרי החקלאות בשנים 1992-2001 ועל דו"ח מינהל הסדר החובות מ-2004. נמצא, כי הסכם הסדר החובות הביא להגדלת המשק החקלאי ובעקיפין לצמצום התעסוקה מחוץ למשק. מסקנת העבודה היא, כי חוק הסדר החובות השיג את המטרה של שיקום מגזר המשקים החקלאיים.

(מושבים; חקלאים)

113

Axelrad, Gilad; Feinerman, Eli:
Regional Planning of Wastewater Reuse for Irrigation and River Rehabilitation
Department of Agricultural Economics and Management, Hebrew University, Discussion Paper No. 06, Rehovot 2007, 25 pages. The publication appears also on the Department’s Website: http://departments.agri.huji.ac.il/economics/indexe.html.

בישראל מופנים כיום כ-27% מהמים השפירים לחקלאות. הצפי לגידול חלקם של המים המטוהרים בחקלאות מחייב פיתוח של מתקני טיהור ידידותיים לסביבה, מאגרים ומערכות הולכה. במחקר זה פותח מודל המתאר את ההיבטים הכלכליים, הסביבתיים והארגוניים של השימוש בסוגים שונים של מים בקרב שני צרכנים: המגזר החקלאי, עבור השקיה, והמגזר הסביבתי, עבור שיקום נהרות, ברמה האזורית. המודל קובע את תערובת היבולים האופטימאלית ואת ההקצאה האופטימאלית של המים והקרקע בין כל המשתמשים הפוטנציאליים. מטרתו של המודל היא השגת התוצאה המיטבית לרווחה החברתית של האזור, תוך התחשבות בהשפעת המליחות והחנקן על הגידולים ובנזקים הסביבתיים הקשורים להשקיה עם מים מטוהרים על מי התהום. המודל יושם באזור השרון וכלל שתי ערים - כפר-סבא והוד-השרון - המפעילות מתקן משותף לטיפול בשפכים, את רשות נהר הירקון ושני מושבים. נמצא, כי מודל זה הוא יעיל כלכלית ויכול להביא תועלת לכל הגורמים המעורבים.

(מים; איכות הסביבה; חקלאות; תכנון סביבתי)

114

אבנימלך, יורם; ברון, יפעת; רוזנטל, גד ואחרים:

ירידת מפלס ים המלח: חלופות לפעולה

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2007, 70 עמ', בשיתוף עם מכון ים המלח למחקר, פיתוח ולימוד, עמותת נגב בר-קיימא, מועצה אזורית תמר, מועצה אזורית מגילות, מפעלי ים המלח ומכון צוקרברג לחקר המים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד (הורדת הפרסום מותנית ברישום): www.neaman.org.il.

שאיבת מים מהירדן, הכינרת והירמוך לישראל, ירדן וסוריה, וכן שאיבת מי ים המלח למפעלי התעשיות של ים המלח בישראל ובירדן, מצמצמות בהתמדה את אספקת המים לימה. הגירעון ההידרולוגי בים המלח – הפער שבין ההתאדות לבין כניסות המים, הוא כ-600-700 מיליוני מ"ק בשנה. כתוצאה מכך, חלה ירידה במפלס האגן הצפוני, בשיעור של כמטר בשנה. מטרתה עבודה זו היתה להציג בפני הגורמים השונים הקשורים לנושא את השלכותיהם של אמצעי המדיניות הננקטים (או שאינם ננקטים), ולהציג חלופות לשיקום ים המלח ונהר הירדן, תוך ניתוח היתרונות והחסרונות של כל אחת מהחלופות. החלופות הן: א) חלופת האפס (עסקים כרגיל) – אי-נקיטת צעדים חדשים; ב) הזרמת מי ים מאזור אילת-עקבה לים המלח; ג) הזרמת מים מהים התיכון לנהר הירדן ולים המלח – ג1) הזרמת מים מותפלים מהים התיכון לירדן ולים המלח; ג2) הזרמת מים מלוחים מהים התיכון להתפלה בעמק בית שאן לשם אספקת מים לירדן ולים המלח; ד) חלופות הזרמת מים מתוקים – ד1) הפסקת צריכת מים מאגן ההיקוות של ים המלח וחידוש המצב ההיסטורי של הזרמת מים בירדן; ד2) הגברת ההתפלה במישור החוף לכ-1,500 מלמ"ש והזרמת 800 מלמ"ש לממלכת ירדן ו-700 מלמ"ש לשיקום ים המלח; ה) שיקום הירדן הדרומי באמצעות הזרמת מים, ללא קשר לשיקום ים המלח.

(ים המלח; משאבי מים; איכות הסביבה; מים; קביעת מדיניות)

115

גלב, אהוד:

מיצוב ישראל כפעילה מרכזית בתעשיית המים הבין-לאומית

"הנדסת מים" (מגזין המים הישראלי), מס' 52 (יולי-אוגוסט 2007), עמ' 24-29.

משק המים הישראלי נתפס בעולם כמשק מקומי מפותח, בעל יתרון יחסי וניסיון ייחודי, לנוכח מיעוט מקורות המים בישראל. לאור המציאות המשתנה בשוק המים העולמי ובמרכזה מעבר מתעשייה מסורתית לטכנולוגיות טיפול מתקדמות, החליטה ממשלת ישראל על מיצוב ישראל כמובילה בתחום פתרונות מים מתקדמים. במאמר הנוכחי מפורטים עיקרי הנושאים המקדמים מטרה זאת, שביניהם תכנית "אגמים 10" להרחבת הייצוא של מוצרי תעשיית המים וחדשנות טכנולוגית. התכנית גובשה על-ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה וחברת "מקורות". בתכנית מעורבים שמונה משרדי ממשלה, והתקציב שלה הוא כ-20 מיליוני ₪. יעדי התכנית העיקריים הם מכירות של טכנולוגיות, מוצרים ושירותי מים בהיקף של כשני מיליארדי דולרים לשנת 2010.

(מים; טכנולוגיה; חדשנות; תקציבים; ייצוא; חקלאות)

 

ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

פרסומים

116

חשבונות לאומיים, 1995-2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1311, ירושלים 2008, 134 עמ' (עברית ואנגלית) ותקליטור. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובא סיכום מתוקן של החשבונות הלאומיים לשנת 2006. כמו כן, הוכנסו תיקונים לאומדני שנים קודמות בעקבות קבלת נתונים עדכניים והמשך התאמת החשבונות למערכת החשבונות הלאומיים החדשה - SNA 93 (ראו חוברת 119, פריט 487). נוסף על הנתונים השנתיים, מוצגים בפרסום גם נתונים רבעוניים על התפתחות התוצר ומרכיביו. כמו כן, מוצגות בתרשימים התפתחויות בסעיפים העיקריים של החשבונות. הפרסום כולל 44 לוחות. בלוחות 1-32 מובאים נתונים שנתיים על התוצר, ההכנסה הריאלית, פריון העבודה, הצריכה הציבורית והפרטית, ההשקעות, הייצוא והייבוא של סחורות ושירותים, המועסקים, ההכנסה הלאומית הפנויה, חשבונות המגזר הממשלתי, ההכנסה הפנויה של משקי-הבית ועוד. רוב הנתונים מוצגים במחירים שוטפים וקבועים. כן חושבו השינויים הכמותיים, השינויים הנומינליים והשינויים הנגזרים במחירים. בלוחות 33-38 מובאים נתונים רבע-שנתיים משורשרים על התוצר ומרכיביו, מנוכי השפעת העונתיות, במחירי 2005 עד לרבע האחרון של 2006. לוחות 39-44 מוקדשים אף הם לנושא התוצר ומרכיביו, ומוצגים בהם נתונים רבע-שנתיים, במחירים שוטפים, ונתונים משורשרים במחירי 2005.

(חשבונאות לאומית; צריכה; השקעות; ייבוא; ייצוא; הכנסה; מסים; פריון עבודה; שירותים; מוצרים בני-קיימא; מזון; חשמל; מים; דלק; חקלאות; תעשייה; בנייה; דיור; תחבורה; מסחר; תיירות)

117

שיף, גיל:

השקעה בטכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) בישראל

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2007, 84 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד (הורדת הפרסום מותנית ברישום): www.neaman.org.il.

השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT - Information Communication Technology) מתרחב בכל תחומי החיים ובכל ענפי המשק. מטרתה של עבודה זו היתה לבחון את נתוני הלמ"ס לגבי ההשקעות בציוד ICT בענפי המשק בישראל, מאחר שהשימוש ב-ICT בכלל ובענפים מסורתיים בפרט עשוי להיות גורם בעל השפעה מכרעת על הצמיחה הכלכלית ועל יכולתה של ישראל להתחרות בשווקים הגלובליים העתידיים. בעבודה מנותחים הנתונים על משקל ההשקעות ב-ICT בסך ההשקעות, פיזורן בין הסקטורים והחלוקה בין סוגי הציוד, ומוערך מצב ההשקעות בישראל ביחס לעולם. בין הממצאים: משקל ההשקעה ב-ICT בסך ההשקעות עלה בין 1995 ל-2000 מ-14.2% ל-24.6% וירד ל-20.9% ב-2003; חלקן של ההשקעות ב-ICT בסך התוצר המקומי הגולמי עלה מ-2.2% ב-1990 ל- 3.6% ב-2000 וירד ל-2.7% ב-2003; משקל ההשקעות בתוכנה ירד מ-5.2% ב-1990 ל-4.6% ב-1995 ועלה ל-8.4% ב-2002, שיעור גבוה יותר מזה של רוב מדינות ה-OECD; בהשוואת משקל ההשקעות מייבוא בסך ההשקעות ב-ICT מול משקלן בסך ההשקעות בציוד ובמכונות נמצא, כי ב-1990 היווה הייצור המקומי 54% מההשקעות ואילו ב-2004 הוא היווה 11% בלבד; הענף המוביל בשימוש ב-ICT, בהפרש גדול מהענפים האחרים, הוא ענף הטלקומוניקציה; בהשוואות הבין-לאומיות נמצא, כי אחוז התמ"ג שהופנה לסך ההשקעות היה בישראל דומה ולעתים גבוה ביחס לרוב המדינות שנחקרו, אך אחוז ההשקעות ב-ICT היה נמוך לעומת מדינות מפותחות אחרות.

(טכנולוגיית מידע; תוכנה; השקעות; צמיחה כלכלית; פריון עבודה)

118

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2004-2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 17, ירושלים 2007, 106 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

הפרסום "עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף" מתפרסם על-ידי הלמ"ס מדי שנה, החל ב-1992. הפרסום מורכב משני חלקים עיקריים: בחלק א' לוחות שנתיים מוצגים נתונים על הפדיון, מספר העוסקים, שינויי מחירים, שינויים ריאליים בפדיון, התשומה כאחוז מסך כל הפדיון ואחוז הפדיון שאינו חייב במע"מ מתוך סך כל הפדיון לכלל המשק, לפי ענפי כלכלה. כמו כן, מוצגים מספר לוחות המתייחסים לענפי המסחר והשירותים, ובהם נתונים על העוסקים והפדיון לפי סוג עוסק וסוג תיק במע"מ, נתונים על פתיחה וסגירה של עסקים, נתונים על העוסקים והפדיון לפי מחוזות וערים נבחרות ועוד. יש לשים לב, כי ב-2004 הוצא מדגם חדש, ובחלק מהלוחות מוצגים נתונים על-פי המדגם החדש בהשוואה למדגם הקודם. בחלק ב' של הפרסום מדדים חודשיים לשנים 2005-2006 מוצגים מדדי הפדיון החודשיים בענפים השונים, במחירים שוטפים ובמחירים קבועים (של 2004), וכן מדדים מנוכי עונתיות ומגמה.

(פדיון; תעסוקה; מסחר; שירותים; בנקים; ביטוח; נדל"ן; חינוך; בריאות; שירותי רווחה; חקלאות; בינוי; תחבורה; תעשייה; חשמל; מים; מס ערך מוסף)

119

סקר מסחר, שירותים, תחבורה ותקשורת, 2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1312, ירושלים 2008, 102 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

מטרתו של הסקר הנוכחי היתה לאמוד את התפוקות ואת התפלגות התשומות בענפי המסחר, השירותים, התחבורה והתקשורת. הסקר התבסס על תת-מדגם מתוך המדגם ששימש לנתונים על עוסקים ופדיון על-פי מס ערך מוסף (ראו חוברת 145, פריט 111). אוכלוסיית העוסקים הפעילים שהתקבלה מקבצי מס ערך מוסף כללה עוסקים המעסיקים שכירים ועוסקים עצמאיים מהמגזר העסקי (אין אוכלוסייה זו כוללת מלכ"רים, מוסדות ממשלתיים ורשויות מקומיות). הענפים שנחקרו במסגרת הסקר הם: כל ענפי המסחר, מסעדות ושירותי אוכל, שירותי תחבורה ואחסנה, שירותי תקשורת, תיווך פיננסי וסוכני ביטוח, נדל"ן, שירותים עסקיים, שירותי חינוך עסקיים, שירותי בריאות וסעד עסקיים ושירותים חברתיים, אישיים ואחרים. בפרסום מוצגים נתונים על הפדיון, התפוקה, התמורה לעבודה והתוצר לפי ענף ראשי. כמו כן, מובאים לוחות הכוללים נתונים על המועסקים, הפדיון ו/או התפוקה, התוצר והתמורה לעבודה לפי קבוצות גודל של פדיון לעוסק וקבוצות גודל של מספר מועסקים לעוסק. לבסוף, מוצגים נתוני המאזנים הכספיים בענפים השונים. מן הנתונים עולה, כי בענפים שנכללו בסקר הועסקו ב-2004 כ-55% מכלל המועסקים במשק וכי התוצר של אותם ענפים היווה כ-43% מסך התמ"ג של המשק במחירי 2004; כ-71% מהמשרות ב-2004 השתייכו לחברות עסקיות לא-פיננסיות, והן תרמו כ-74% מהתפוקה.

(מסחר; שירותים; עסקים; תעסוקה; תחבורה; תקשורת; דואר; מסעדות; נדל"ן; ביטוח; שירותי חינוך; שירותי בריאות; שירותים חברתיים; פדיון; תשומה-תפוקה; השקעות; חברות עסקיות)

120

המשק הישראלי: 1950-2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 78 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2008, 16 עמ'. העלון מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בעלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בצורה מתומצתת נתונים במגוון רחב של נושאים הנוגעים למשק ולאוכלוסייה בישראל. בעלון הנוכחי מובאים נתונים על כלכלת ישראל ב-1950-2006. בין הממצאים: בשנים 1950-2006 עלה התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בישראל, במחירים קבועים, ב-5%-6% בממוצע בשנה, והתוצר לנפש עלה בכ-3% בממוצע בשנה, כך שהתוצר לנפש עלה בין 1950 ל-2006 פי שישה; כלל המקורות (ייצור מקומי וייבוא) שעמדו לרשות המשק ב-2006 היה גדול פי 35 מהמקורות ב-1950; הצריכה הפרטית לנפש עלתה במהלך תקופה זו פי 6.6; שיא ההוצאה לצריכה ביטחונית כאחוז מהתמ"ג היה בשנים 1973-1977 (כ-25%); שיא המיסוי כאחוז מהתוצר היה ב-1985-1989 – 41.1%; שיא החוב הממשלתי כאחוז מהתמ"ג היה ב-1978-1984 – כ-270%; פריון העבודה גדל במשך השנים בכ-5% בממוצע בשנה; בעקבות תכנית החירום לייצוב המשק ב-1985, ירד שיעור האינפלציה מכ-400% לכ-20%, והתוצר המקומי הגולמי גדל בארבע השנים הראשונות שלאחר הפעלת התכנית
ב-4%-6%; ב-1989 הואט קצב הגידול לכ-1%; שנת 2000 אופיינה בצמיחה מהירה במשק, במיוחד בענפי ההיי-טק, אולם בשנים 2001-2003 חלה האטה במשק עקב האינתיפאדה השנייה, ובשנים אלו התוצר גדל בשיעורים קטנים מאוד; מ-2004 ואילך חלה האצה מחודשת, והתמ"ג עלה בשיעור של כ-5% בשנה.

(התפתחות כלכלית; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; תוצר מקומי גולמי; צריכה; השקעות; יבוא; יצוא; הכנסה; מסים; מחירים; מוצרים בני קיימה; שירותים; פריון עבודה; גירעון [ממשלה])

121

סטטיסטיקה של סחר חוץ: יבוא לפי סחורות וארצות, 2007

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2008. הפרסום מופיע על גבי תקליטור בלבד (עברית ואנגלית).

תקליטור זה מכיל את נתוני הייבוא של הסחורות לישראל ב-2007 בהשוואה לשנים קודמות (לגבי כל שנה בנפרד), לפי קוד סחורה ולפי ארץ. הנתונים מתייחסים לכל הסחורות שעברו את גבולות המכס ואינם כוללים את הסחר בין ישראל ליו"ש ועזה ואת הסחר של תושבי יו"ש ועזה עם יתר ארצות העולם. מקורות הנתונים הם המסמכים המוגשים לשלטונות המכס
על-ידי היבואנים או סוכניהם. אפשר לקבל את סיכום הייבוא השנתי בכל קוד סחורה, מפורט לפי ארץ, וכן את סיכום הייבוא מכל אחת מהארצות, מפורט לפי קוד הסחורה. הנתונים מוצגים באלפי דולרים, ולגבי חלקם יש פירוט של יחידת מידה וכמות. התקליטור כולל גם סיכומים לפי יבשת וסוג ההתארגנות בתוך היבשת, כגון האיחוד האירופי, אפט"א ויתר ארצות אירופה. כמו כן, באפשרותו של המשתמש ליצור התפלגויות נוספות.

(סחר חוץ; מסחר בין-לאומי; יבוא)

122

בנק ישראל: דין וחשבון, 2007

בנק ישראל, ירושלים 2008, 333 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

דו"ח בנק ישראל לשנת 2007 מוגש על-פי חוק לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת. במסגרת הדו"ח מוצגים הנתונים על ההתפתחויות במשק בשנה הנסקרת. מגמת הצמיחה של המשק בשנתיים הקודמות נמשכה גם ב-2007, והיא התבטאה, בין היתר, בגידולו של התוצר ב-5.3%. כן חל גידול מהיר בקצב הייצוא (במיוחד בענפי הטכנולוגיה העילית), ירד שיעור האבטלה, פחתו הגירעון והחוב הציבוריים, חלה עלייה בתנועות ההון אל המשק וממנו, גדל העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ועוד. הדו"ח נפתח בדבריו של נגיד בנק ישראל, ולאחר מכן נסקרים הנושאים הבאים: המשק והמדיניות הכלכלית; התוצר, השימושים וענפי המשק; האינפלציה והמדיניות המוניטרית; המערכת הפיננסית; שוק העבודה; הממשלה הרחבה, תוצריה ומימונם; מאזן התשלומים (החשבון השוטף והחשבון הפיננסי); סוגיות במדיניות הרווחה (העוני ומדיניות הרווחה, הרחבת הביטוחים המשלימים, ההרכב החברתי-כלכלי של התלמידים והשפעתו על הישגיהם בבחינות הבגרות מתחילת שנות התשעים ועוד).

(מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית; צמיחה כלכלית; שוק העבודה; מאזן תשלומים; אינפלציה; שער חליפין; ריבית; אשראי; השקעות; מחירים; תקציב לאומי; גירעון [ממשלה]; שוק ההון; ניירות-ערך; מסים; עוני; צריכה; תרופות)

123

The Israeli Economy at a Glance: 2007
Ministry of Industry, Trade and Labor, Jerusalem 2007, 63 pages. The publication appears also on the Ministry’s Website: www.moital.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מגוונים על כלכלת ישראל, שרובם מתייחסים ל-2006 בהשוואה לשנים קודמות. בין הנתונים: שוק הייצוא הגדול ביותר של ישראל ב-2006 היה ארצות-הברית (36.4%) ומקור הייבוא הגדול ביותר היה האיחוד האירופי (37.7%); עיקר הייצוא הישראלי (ללא יהלומים) היה בענפי החשמל, האלקטרוניקה והתחבורה (40%) והכימיה והפלסטיקה (35%); שיעור הגידול של הייצור התעשייתי בישראל מ-2005 עד 2006 היה 10.5%, שהוא שיעור גבוה מהגידול בדרום קוריאה (10.1%), גרמניה (5.7%), יפן (4.5%) וארצות-הברית (4%); שיעור הגידול הריאלי בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בישראל היה 5.1%, שהוא שיעור נמוך מזה של צ'כיה, טורקיה ואירלנד, אך גבוה מזה של פינלנד, שבדיה, מדינות אזור האירו ועוד; שיעור ההוצאה על מחקר ופיתוח (מו"פ) ביחס לתמ"ג ב-2004 היה בישראל 4.4%, שהוא שיעור גבוה יותר מהשיעור בכל מדינות ה-OECD; ההשקעות הזרות בישראל נאמדות בכ-22.6 מיליארדי $ ב-2006, לעומת כ-10.1 מיליארדי $ ב-2000; בהשוואה למדינות הנסקרות, ישראל נמצאת במקום גבוה בשיעורי הבעלות על מחשב אישי, טלפון סלולרי ושימוש באינטרנט. מקורות הנתונים לפרסום הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל, ארגון ה-OECD, קרן המטבע הבין-לאומית ועוד.

(מדדים כלכליים; חשבונאות לאומית; צמיחה כלכלית; תעשייה)

124

The Intellectual Capital of the State of Israel
Office of the Chief Scientist, Ministry of Industry, Trade and Labor, Jerusalem 2007, 54 pages. The publication appears also on the Ministry’s Website: www.moital.gov.il.

בפרסום זה, הבא בהמשך לפרסומים קודמים ב-2004 וב-1998, מוצגת סקירה על אודות ההון האינטלקטואלי של ישראל. הנתונים מתבססים על מודל "סקנדיה", המנתח את ההון הפיננסי והאינטלקטואלי על-פי חמישה מוקדי הון עיקריים: הון אנושי, הון פיננסי, הון שוק (קשרים עם שווקים בין-לאומיים), הון תהליכי והון מתחדש ומתפתח. לשם הצגת נתוניה והישגיה של ישראל בתחומי הכלכלה, החינוך, התעשייה, המדעים והטכנולוגיה, ביחס למדינות המפותחות בעולם, נאספו נתונים ממקורות ממשלתיים ובין-לאומיים. בין הממצאים: ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בהוצאה הלאומית לחינוך (2003), במספר המהנדסים לכל 10,000 מועסקים (2004), בזמינות מדענים ומהנדסים (2006) ובהוצאה למחקר ופיתוח כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי (2004); ישראל ממוקמת המקום השלישי במיומנויות טכנולוגיות מידע (2006); ישראל ממוקמת במקום השלישי בריכוז חברות הזנק; ישראל ממוקמת במקום החמישי ביזמות; ישראל ממוקמת במקום השלישי בתפוקה חקלאית (2005); ישראל ממוקמת במקום הרביעי במספר המחשבים האישיים ל-100 תושבים (2004); ישראל ממוקמת במקום השביעי בפטנטים בתחום הביוטכנולוגיה; ישראל ממוקמת במקום השלישי באיכות מוסדות המדע (2006). בסוף הפרסום מובאת סקירה של הפעילויות המקומיות והבין-לאומיות של לשכת המדען הראשי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. נוסף על כך, מובאים סיפורים על חברות ישראליות מצליחות, שיש להן תרומה משמעותית לרווחת העולם.

(מדדים כלכליים; תעשייה עתירת-ידע; טכנולוגיה; חדשנות; פטנטים; מחקר ופיתוח; חברות עסקיות; השקעות; ייצוא; התערבות ממשלתית; בנקים; אוניברסיטאות; מהנדסים; רופאים; חינוך; תוחלת חיים; תעסוקה; אבטלה; חקלאות; תקשורת; בריאות; גלובליזציה; ליברליזציה)

125

דו"ח האינפלציה, 2007: המחצית השנייה

בנק ישראל, ירושלים 2007, 41 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

דו"ח האינפלציה מתפרסם אחת לחצי שנה במסגרת מעקב אחר התפתחות האינפלציה. הדו"ח כולל סקירה של הרקע והגורמים להתפתחות המחירים, ההתפתחויות הצפויות והמדיניות הנדרשת לעמידה ביעדי האינפלציה. בין הממצאים: במחצית השנייה של 2007 עלתה האינפלציה בשיעור שנתי של 4.9%, והאינפלציה במהלך שנת 2007 כולה עלתה ב-3.4%; הגורמים שפעלו להאצת האינפלציה היו המשך התרחבות הביקושים לתוצר המקומי, עליית מחירי המוצרים המיובאים ועליית מחירי האנרגיה והמזון בעולם. הגורם שפעל למיתון האינפלציה היה המשך מגמת ייסוף השקל מול הדולר. במהלך תקופה זו העלה בנק ישראל את שער הריבית בשיעור מצטבר של 0.5% לרמה של 4%, כדי להחזיר את האינפלציה לתחומי היעד (שיעור אינפלציה בטווח של 1%-3% בשנה).

(אינפלציה; מחירים; שער חליפין; ריבית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

126

דו"ח האינפלציה, 2008: הרביע הראשון

בנק ישראל, ירושלים 2008, 28 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

דו"ח האינפלציה הנוכחי הוא הראשון במתכונת רבעונית חדשה של דוחות תמציתיים יותר, שעליה החליטו הנגיד והפורום המוניטרי הבכיר בקיץ 2007, כחלק מחשיבה מחודשת על מאפייני משטר יעד האינפלציה בישראל. הגברת תדירות הדיווח תוך מיקוד בהסבר המדיניות המוניטרית נועדה לתרום לשיפור השקיפות של מדיניות בנק ישראל והתקשורת בין הבנק לציבור. הדו"ח כולל סקירה של הרקע והגורמים להתפתחות המחירים, ההתפתחויות הצפויות והמדיניות הנדרשת לעמידה ביעדי האינפלציה. בין הממצאים: ברבע הראשון של 2008 עלתה האינפלציה בשיעור מצטבר של 0.1%, אך ב-12 החודשים עד סוף מרס 2008 היא עלתה ב-3.7%, מעל הגבול העליון של יעד יציבות המחירים. הגורמים שפעלו להאצת האינפלציה היו המשך התרחבות הביקושים לתוצר המקומי, עליית מחירי המוצרים המיובאים ועליית מחירי האנרגיה בעולם. הגורם שפעל למיתון האינפלציה היה המשך מגמת ייסוף השקל מול הדולר. במהלך תקופה זו, הפחית בנק ישראל את שער הריבית בשיעור מצטבר של כ-1%, כדי להחזיר את האינפלציה לתחומי היעד (1%-3% בשנה).

(אינפלציה; מחירים; שער חליפין; ריבית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

127

סקר החברות והעסקים: הרביע השלישי של 2007

מחלקת המחקר, בנק ישראל, ירושלים 2007, 21 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

סקר רבע-שנתי זה מבוסס על שאלון לחברות ולעסקים בענפי המסחר, התעשייה, הבנייה, השירותים העסקיים, המלונאות, התחבורה והתקשורת. בסקר, מתבקשות החברות לדווח על כיווני השינויים בפעילותן בפרמטרים השונים ולציין את עוצמת השינוי. הסקר מתייחס להתפתחויות בפועל ברבע הנחקר, תוך השוואה לרבעים קודמים וציפיות לרבע הבא. בין הממצאים: ברבע השלישי של 2007 הואצה הפעילות במשק. הפירוט לפי ענפים: תעשייה – נמשכה העלייה החדה בתפוקה, המשקפת עליות ניכרות בייצוא ובמכירות לשוק המקומי, והצפי הוא להמשך המגמה ברבע הבא, בעיקר בהזמנות לייצוא; מסחר – הואצה העלייה במכירות, והצפי הוא להמשך המגמה ברבע הבא; שירותים עסקיים – עלייה בפדיון, כתוצאה מעלייה במכירת שירותים בארץ ובחו"ל, והצפי הוא להמשך המגמה ברבע הבא; בתי מלון – עלייה ניכרת בפעילות בהשוואה לרבע הקודם ולרבע המקביל אשתקד, והצפי הוא לעלייה נוספת ברבע הבא; בנייה – עלייה בפעילות, אך הצפי הוא להאטה מסוימת ברבע הבא; תחבורה ותקשורת – מגמה מעורבת בפעילות, והצפי הוא לעלייה ברבע הבא. החברות צופות, בממוצע, כי האינפלציה בעוד 12 חודשים תהיה בשיעור של 2.66% (2% ברבע הקודם) וכי שער החליפין בעוד 12 חודשים יהיה 4.31 ש"ח לדולר (4.44 ₪ לדולר ברבע הקודם).

(חברות עסקיות; תפוקה; פידיון; ייצוא; מסחר; תעשייה; בנייה; שירותים; תיירות; תחבורה; תקשורת; תעסוקה; מחירים; אינפלציה; שער חליפין)

128

סקר החברות והעסקים: הרביע הרביעי של 2007

מחלקת המחקר, בנק ישראל, ירושלים 2008, 21 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

סקר רבע-שנתי זה מבוסס על שאלון לחברות ולעסקים בענפי המסחר, התעשייה, הבנייה, השירותים העסקיים, המלונאות, התחבורה והתקשורת. בסקר, מתבקשות החברות לדווח על כיווני השינויים בפעילותן בפרמטרים השונים ולציין את עוצמת השינוי. הסקר מתייחס להתפתחויות בפועל ברבע הנחקר, תוך השוואה לרבעים קודמים וציפיות לרבע הבא. בין הממצאים: ברבע הרביעי של 2007 נמשכה העלייה המואצת בפעילות במשק. הפירוט לפי ענפים: תעשייה – עלייה בתפוקה תוך התמתנות קלה לעומת הרבע הקודם, והצפי לרבע הבא הוא המשך המגמה; מסחר – עלייה במכירות, והצפי הוא להמשך העלייה ברבע הבא; שירותים עסקיים – עלייה בפדיון, והצפי הוא להמשך המגמה תוך גידול בהזמנות ברבע הבא; בתי-מלון – עלייה בפעילות בהשוואה לרבע המקביל אשתקד, והצפי הוא לעלייה בפעילות ברבע הבא; בנייה – עלייה מתונה בפעילות, והצפי הוא להמשך המגמה ברבע הבא; תחבורה ותקשורת – עלייה בפעילות בתחבורה הימית ובתחבורה היבשתית, לצד ירידה מתונה בתחבורה האווירית, והצפי הוא לעליות ברבע הבא. החברות צופות, בממוצע, כי האינפלציה בעוד 12 חודשים תהיה 2.77% (הצפי היה 2.67% ברבע הקודם) וכי שער החליפין בעוד 12 חודשים יהיה 4.18 ₪ לדולר ( הצפי היה 4.31 ₪ ברבע הקודם).

(חברות עסקיות; תפוקה; פדיון; ייצוא; מסחר; תעשייה; בנייה; שירותים; תיירות; תחבורה; תקשורת; תעסוקה; מחירים; אינפלציה; שער חליפין)

129

סקר החברות והעסקים: הרביע הראשון של 2008

מחלקת המחקר, בנק ישראל, ירושלים 2008, 21 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

סקר רבע-שנתי זה מבוסס על שאלון לחברות ולעסקים בענפי המסחר, התעשייה, הבנייה, השירותים העסקיים, המלונאות, התחבורה והתקשורת. בסקר, מתבקשות החברות לדווח על כיווני השינויים בפעילותן בפרמטרים השונים ולציין את עוצמת השינוי. הסקר מתייחס להתפתחויות בפועל ברבע הנחקר, תוך השוואה לרבעים קודמים וציפיות לרבע הבא. בין הממצאים: ברבע הראשון של 2008 הואט קצב ההתרחבות של הפעילות העסקית. הפירוט לפי ענפים: תעשייה – הואט מאוד קצב גידול התפוקה לעומת הרבע הקודם, והצפי הוא לקצב איטי של גידול בפעילות ברבע הבא; מסחר – עלייה במכירות, והצפי הוא להמשך העלייה ברבע הבא; שירותים עסקיים – עלייה מתונה בפדיון, והצפי הוא לגידול בהזמנות ברבע הבא; בתי-מלון – עלייה בפעילות בהשוואה לרבע המקביל אשתקד, והצפי הוא לעלייה בפעילות ברבע הבא; בנייה – תנודתיות בפעילות וחוסר בהירות לגבי הרבע הבא; תחבורה ותקשורת – לא חל שינוי בפעילות חברות התחבורה היבשתית ובפעילות הרכבת, בעוד שבפעילות חברות התחבורה האווירית והימית נרשמה עלייה, והצפי הוא לעליות ברבע הבא. החברות צופות, בממוצע, כי האינפלציה בעוד 12 חודשים תהיה 2.69% (הצפי היה 2.77% ברבע הקודם) וכי שער החליפין בעוד 12 חודשים יהיה 3.93 ₪ לדולר ( הצפי היה 4.18 ₪ ברבע הקודם).

(חברות עסקיות; תפוקה; פדיון; ייצוא; מסחר; תעשייה; בנייה; שירותים; תיירות; תחבורה; תקשורת; תעסוקה; מחירים; אינפלציה; שער חליפין)

130

הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב: סקירה שנתית, 2007

הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב, תל-אביב 2008, 34 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבורסה: www.tase.co.il.

בסקירה זו מוצגות ההתפתחויות שאירעו ב-2007 בשוק ניירות-הערך. שוק המניות התאפיין בעליות שערים בשיעור של כ-22%. מדד תל-אביב 25 עלה בכ-30%, ומדד תל-אביב 100 עלה בכ-27%. מחזור המסחר היומי במניות הגיע לכ-2.1 מיליארדי ₪, עלייה של כ-40% לעומת 2006. שערי איגרות-החוב עלו בכ-5%, במונחים ריאליים, ומחזור המסחר היומי הממוצע באיגרות-חוב הגיע לשיא של כ-3.3 מיליארדי ₪, כמעט כפול מאשר ב-2006. גיוס ההון הממשלתי נטו היה כפול מב-2006 והסתכם בכ-5 מיליארדי ₪. סך הנפקת איגרות-חוב על-ידי הסקטור העסקי הגיע לכ-83 מיליארדי ₪, לעומת כ-47 מיליארדי ₪ ב-2006. 27 חברות חדשות גייסו כ-3.5 מיליארדי ₪ באמצעות הנפקת איגרות-חוב, פי שניים מאשר ב-2006. גיוס הון על-ידי החברות הבורסאיות באמצעות הנפקות, הקצאות פרטיות ומימוש אופציות הגיע לשיא של כ-21 מיליארדי ₪, לעומת כ-12 מיליארדי ₪ ב-2006. הנפקת מניות לציבור הסתכמה בכ-13.5 מיליארדי ₪, לעומת כ-5.2 מיליארדי ₪ ב-2006. בשוק הנגזרים נרשמה עלייה של כ-30% במסחר באופציות על מדד תל-אביב 25. מחזור המסחר היומי בשוק המק"מ הסתכם בכ-860 מיליוני ₪, לעומת כ-780 מיליוני ₪ ב-2006. יתרות המק"מ שבידי הציבור ירדו לראשונה והסתכמו בכ-77 מיליארדי ₪, לעומת כ-95 מיליארדי ₪ ב-2006.

(בורסה; ניירות-ערך; מניות; איגרות-חוב)

131

ברודט, דוד (עורך):

ישראל 2028: חזון ואסטרטגיה חברתית-כלכלית בעולם גלובלי

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2008, 218 עמ', בשיתוף עם נציבות המדע והטכנולוגיה ארה"ב-ישראל. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון (הורדה כרוכה ברישום): www.neaman.org.il.

בפרסום זה מוצגת תכנית רחבת-היקף למימוש יעדים לאומיים: צמיחה מהירה ומאוזנת והקטנת פערים חברתיים. זאת, במטרה להביא את ישראל תוך 20 שנה ל-10-15 המדינות המובילות בעולם בהישגים כלכליים ובאיכות החיים. תכנית זו גובשה על-ידי ועדה ציבורית בראשותו של אלי הורביץ. בתכנית נדונים נושאי כלכלה וחברה, ממשל ומינהל ציבורי, גלובליזציה, מדע וטכנולוגיה, שוק העבודה, תשתיות לאומיות, חינוך והשכלה גבוהה, מחקר מדעי ועוד. הפרסום מורכב משלושה שערים, כדלקמן: רקע היסטורי, חזון ואסטרטגיה; אסטרטגיה לאומית – תחומי משק וחברה; ההתפתחויות המאקרו-כלכליות. על-פי המלצות הוועדה, השגת היעדים מבוססת על שישה קווי מדיניות: קידום וחיזוק מערכת החינוך; הגדלת שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה; חיזוק המנגנונים הממשלתיים, שיפורם והגברת יכולת המשילות של הממשלה והמוסדות הממלכתיים; החדרת חדשנות רב-תחומית ומנוף טכנולוגי לענפי המשק המסורתיים; הכשרת התנאים להמשך הצמיחה המהירה של התעשיות עתירות-הידע; השבחת התשתיות הפיסיות הלאומיות.

(צמיחה כלכלית; טכנולוגיה; מדע; תעשייה; תעשייה עתירת-ידע; שוק העבודה; תעסוקה; פריון עבודה; הכנסה; חינוך; חינוך גבוה; מחקר ופיתוח; פער חברתי; שירותים; ייצור; השקעות; תכנון אסטרטגי; התערבות ממשלתית; תשתית; גלובליזציה; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית; מדיניות רווחה; איכות הסביבה)

132

Argov, Eyal; Elkayam, David:
An Estimated New Keynesian Model for Israel
Monetary Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2007.08, Jerusalem 2007, 57 pages (E, Hs). The publication appears also on the Bank’s Website: www.bankisrael.gov.il.

במחקר זה ניסחו ואמדו החוקרים מודל מקרו-כלכלי קטן, שנועד לסייע לקובעי המדיניות המוניטרית בקביעת שיעור הריבית הדרוש להשגת יעד האינפלציה. במודל מתוארים הקשרים בין המשתנים העיקריים והחיוניים לתיאור מנגנון התמסורת של המדיניות המוניטרית במשק קטן ופתוח. המודל מכיל שלוש משוואות מבנה: עקומת פיליפס לתיאור האינפלציה (למעט סעיף הדיור), כפונקציה של פער התוצר ושל קצב הפיחות בשער החליפין; משוואת ביקוש מצרפי לתיאור התפתחות פער התוצר במגזר העסקי, כפונקציה של הריבית ושער החליפין הריאלי; משוואת UIP לתיאור היקבעות שער החליפין של השקל ביחס לדולר, כפונקציה של הפער בין הריבית המקומית לריבית העולמית. המודל נסגר באמצעות כלל ריבית המתאר את קביעת ריבית הבנק המרכזי כפונקציה של הפער בין האינפלציה ליעדה ופער התוצר. בניסוח המודל הושם דגש מיוחד על התפקיד המרכזי של שער החליפין, המשפיע ישירות על כ-60% ממדד המחירים לצרכן. עוד בנושא זה ראו חוברת 142, פריט 271, חוברת 144, פריט 655 וחוברת 147, פריט 490.

(מדיניות מוניטרית; אינפלציה; ריבית; שער חליפין; מחירים; מודלים כלכליים)

133

ריבון, סיגל:

השפעת המדיניות המוניטרית על ענפי התעשייה: ניתוח באמצעות VAR

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2007.12, ירושלים 2007, 29 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו נבחנו, באמצעות נתוני חתך עבור השנים 1997-2006, השפעותיה של המדיניות המוניטרית על התעשייה. במסגרת העבודה, נבדקה השפעתם של זעזוע בריבית וזעזוע בשער החליפין על הכמות והמחיר בכל אחד מ-16 ענפי התעשייה, באמצעות מערכת משוואות VAR (Vector Auto Regression) הכוללת חמישה משתנים אנדוגניים - ריבית בנק ישראל, שער החליפין שקל-דולר, עלות העבודה לשעת עבודה, המחיר והכמות המיוצרת. בין הממצאים: עליית הריבית מביאה לצמצום הכמות המיוצרת ולירידת מחירים המבטאת צמצום בביקושים; זעזוע בשער החליפין מתבטא בעליית מחיר כמעט בכל הענפים, בדרך כלל תוך ירידה מצטברת בכמות בחלק מהענפים; השפעת זעזוע בריבית על הביקושים גדולה יותר בענפים המייצרים מוצרים בני-קיימא; עליית המחיר בתגובה להעלאת הריבית מצומצמת יותר בענפי הטכנולוגיה העילית ובענפים ריכוזיים בייצור.

(מדיניות מוניטרית; תעשייה; שער חליפין; ריבית; מחירים; ייצור)

134

צוקרמן, אלכס:

האם יש להציב לבנק ישראל יעדי צמיחה? – שיקולים ועקרונות לדיון שיטתי

"סקר בנק ישראל", מס' 81 (ינואר 2008), עמ' 93-113. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

מטרתו של מחקר זה היא לתרום לדיון הציבורי בשאלה האם ראוי להציב יעדי צמיחה (או יעד אינפלציה גמיש) לבנק ישראל. מהמחקר עולות שתי מסקנות עיקריות: ראשית, התשובה לשאלה זו תלויה במידה רבה בהשפעה היחסית של שיעור הריבית המוניטרית על האינפלציה ועל התוצר. אם לשינוי בשיעור הריבית יש השפעה חזקה על האינפלציה והשפעה קטנה על התוצר, מתבקש יעד אינפלציה נוקשה; אחרת, רצוי להתחשב במחזור העסקים, בדרך של הצבת יעד אינפלציה גמיש. במחקר מזוהים אחדים מהפרמטרים הבסיסיים הקובעים את מקדם התחלופה בין השפעת הריבית על פער התוצר ובין השפעתה על האינפלציה, במסגרת של מודל קיינסיאני חדש. המסקנה השנייה היא, כי בגלל היעדר תצפיות על התוצר הפוטנציאלי ועל פער התוצר, אפילו המדיניות המוניטרית המיטבית תיחשף לשגיאות חיזוי הלוקות במתאם סדרתי. בהצבת יעד אינפלציה גמיש, תוך ייחוס משקל חיובי לייצובו של פער התוצר, הסטיות של שיעור הריבית בפועל מהשיעור שהיה נבחר במצב שבו יש לבנק מידע מלא גדולות יותר מאשר בהצבת יעד אינפלציה נוקשה.

(בנק ישראל; מדיניות מוניטרית; אינפלציה; ריבית; מחזורי עסקים; מדדים כלכליים; צמיחה כלכלית; מודלים כלכליים; ניבוי)

135

בר, חדוה; יפה, ישי:

האם קרנות הון סיכון יכולות לזהות חברות מצליחות? – עדויות על שיעורי ההישרדות של חברות ועל ביצועיהן לאחר ההנפקה בבורסה

"סקר בנק ישראל", מס' 81 (ינואר 2008), עמ' 115-141. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

במחקר זה נבדקו ביצועיהן של חברות ישראליות המתמחות בטכנולוגיה עילית הממומנות על-ידי קרנות הון סיכון לפני ההנפקה הראשונית בבורסה ולאחריה. זאת, בהשוואה לביצועיהן של חברות דומות שאינן נתמכות על-ידי קרנות אלו. באמצעות מאגר נתונים חדש שנבנה לצורך המחקר, נמצאו הממצאים הבאים: סיכויי ההישרדות עד לשלב מימוש ההשקעה ("אקזיט") של חברות המקבלות מימון מקרנות הון סיכון גבוהים יחסית; על-פי מספר מדדים, במקרים שבהם היתה הנפקה, ביצועיהן של חברות שקיבלו מימון מהקרנות לאחר ההנפקה בבורסה במהלך שנות ה-90' לא היו שונים מביצועיהן של חברות שמומנו בדרכים אחרות באותה תקופה. אחד ההסברים לכך הוא שקרנות הון סיכון מגדילות את שיעורי ההישרדות של חברות טכנולוגיה צעירות. הסבר אחר הוא שקיימים הבדלים בסיסיים, למרות שהם לא תמיד נצפים, בין חברות במימון קרנות הון סיכון לבין חברות טכנולוגיה עילית אחרות, וקרנות ההון סיכון בוחרות חברות שהסבירות שהן תצאנה להנפקה ציבורית היא גבוהה יחסית. לא קיימות עדויות להצטיינותן של חברות אלו לאחר ההנפקה בבורסה.

(חברות עסקיות; היי-טק; מימון; בורסה; מניות; רווחים)

136

קידר-לוי, חיים; בן ציון, אורי; איצקוב, לנה; גודר, מורן:

האם תשואתה של מניה תלויה בסיכון השיטתי או במאפייני הפירמה? – בחינה אמפירית בשוק ההון הישראלי

"סקר בנק ישראל", מס' 81 (ינואר 2008), עמ' 143-162. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

במחקר זה נבדקו השערות בנוגע לגורמים המסבירים את היווצרות שיעורי התשואה של מניות הנכללות במדד תל-אביב 100 בשוק ההון הישראלי על-פי המודל האמפירי של Fama and French (FF), מודל שנבחן במדינות רבות ולראשונה כעת לגבי שוק ההון בישראל. שני חוקרים אלה הראו כי גורמים שאינם נובעים מהמודל הנורמטיבי לתמחור נכסי הון (CAMP), כגון גודל החברה והיחס שבין שווי ההון העצמי של החברה בספרים לבין שוויה בשוק המניות, מצליחים להסביר את התשואות הנוצרות בשווקים, ואילו הגורם המרכזי שלפי התיאוריה אמור להסביר את התשואות, מדד הסיכון השיטתי ביתא, אינו מובהק כשהגורמים האחרים נכללים ברגרסיה. ממצאי המחקר הנוכחי מתיישבים חלקית עם ממצאיהם של FF: מצד אחד, כמותם, נמצא כי גודל החברה והיחס שבין שווי החברה בספרים לבין שוויה בשוק המניות תורמים להסבר תשואות המניות בחלק חשוב של המדגם; עם זאת, נמצא כי לביתא יש תפקיד מרכזי בהסבר התשואה הממוצעת, בניגוד לממצאיהם של FF. הסיבות לכך תלויות כנראה בהבדלים משמעותיים בגודל המדגם ובריכוזיות השוק וכן בסיכון השיטתי הגבוה יותר של החברה הישראלית הממוצעת – סיכוני שער חליפין, סיכונים פוליטיים וכו'. כמו כן, ייתכן ששוק ההון בישראל מאופיין בשונות משותפת גבוהה בין רוב המניות המובילות, ולפיכך הביתא תהיה בהכרח גבוהה.

(חברות עסקיות; בורסה; מניות; רווחים)

137

קוסנקו, קונסטנטין:

תופעת "העדר" בהמלצות האנליסטים: עדויות משוק ההון הישראלי

"סקר בנק ישראל", מס' 81 (ינואר 2008), עמ' 163-195. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

במחקר זה נבדקה תופעת "העדר" בתחזיותיהם של אנליסטים ב-1999-2004. נמצא, כי חלוקת ההמלצות של האנליסטים לשתי תת-קבוצות לפי עיתוי ההמלצה היא הכרחית, בשנותה את המסקנות לגבי קיומה של תופעת "העדר" בחיזוי מחירי המניות. נוסף על אופטימיות רבה בהמלצות האנליסטים (אחוז גבוה של המלצות קנייה), תחזיות מחירי היעד של המניות מאופיינות בנטייה להתכנס לקונצנזוס השורר בשוק. מסקנה זו עולה מאפיון ההמלצות לפי עיתוי פרסומן: המלצות המתפרסמות במועד לא-תלוי (45%) מאופיינות בהטיית-יתר ובהתבדרות מהקונצנזוס, ולעומתן, המלצות המתפרסמות בעיתוי זהה או שייכות לאותו אשכול זמן (37%) מתקבצות כלפי הקונצנזוס ומצביעות על תופעת "העדר" בחיזוי מחירי היעד. תופעת "העדר" גוברת ככל שתמריץ ההטיה קטן יותר וככל שעולה מספר הממליצים. אחת ממסקנות המחקר היא, כי ההסדרה החדשה בתחום האנליזה הפיננסית בישראל, המתמקדת בחשיפת אופן פעילותם של האנליסטים, הכרחית אך לא מספיקה.

(חברות עסקיות; בורסה; מניות; תחזית)

138

קוסנקו, קונסטנטין:

התהוותן של הקבוצות העסקיות בישראל והשפעתן על החברות ועל המשק

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2008.02, ירושלים 2008, 34 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

לניתוח השפעתן של קבוצות עסקיות על הפעילות במשק יש חשיבות רבה. מטרותיו של מחקר זה היו: זיהוי קבוצות עסקיות בישראל; אפיון מבנה ההחזקות והשתייכות חברות לקבוצות בעלות; בחינת פיזורן הענפי של הקבוצות ובחינת קשרים עם מוסדות פיננסיים והשפעתם על ביצועי החברות הציבוריות המסונפות אליהן. לצורך המחקר נבנה מדגם ייחודי, שכלל את נתוניהן הרבעוניים של 650 חברות שנסחרו בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב ב-1995-2005. מקורות הנתונים היו דו"חות כספיים של החברות, נתוני בעלות, נתוני מסחר בורסאיים ונתונים על קשרים משפחתיים בין בעלי ההחזקה בחברות ציבוריות. בין הממצאים: כ-20 קבוצות עסקיות, רובן בבעלות משפחות, שלטו בכ-160 חברות ובקרוב למחצית מנתח השוק בתקופה הנסקרת; נתח השוק של 10 הקבוצות הגדולות הוא בין הגבוהים בעולם המערבי ועומד על כ-30% מהשוק; 26% מהחברות במשק מסונפות לקבוצות עסקיות; הפיזור הענפי של החברות הוא רחב, תוך התמקדות במגזר הפיננסי; ערכן הפיננסי של החברות המסונפות נמצא נמוך במובהק מזה של האחרות, דבר העלול לפגוע ביעילותו של המשק הישראלי.

(חברות עסקיות; כלכלת שוק; משק פתוח; שוק ההון)

139

פריש, רוני; צור, שי:

השקעה בתשתית תחבורתית, יוממות ושכר

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2008.03, ירושלים 2008, 24 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו נבדקה השפעת ההשקעה בתשתית תחבורתית על תופעת היוממות (נסיעה יומיומית אל מקום עבודה, הנמצא מחוץ לאזור המגורים, ובחזרה) ועל השכר. זאת, באמצעות מודל הגרביטציה האומד את תנועת היוממים בין זוגות של מוצא-יעד כפונקציה של גודל האוכלוסייה והפעילות הכלכלית באזור המוצא ובאזור היעד והמרחק הגאוגרפי בין שני האזורים. מקור הנתונים על השקעה בכבישים הם ספרי התקציב לשנים 1992-2004, ומקור הנתונים העיקרי על תנועת היוממים הוא סקרי כוח-אדם של הלמ"ס לשנים אלו. בין הממצאים: תנועת היוממים בין אזור המוצא ואזור היעד גדלו בתגובה לגידול בהשקעה בכבישים באזור המוצא, לגידול בהשקעה באזורי יעד שהם אזורי מטרופולין, באזורים שחוברו לרשת הרכבות הארצית ובאזורים שכביש שש עובר בהם; ההשקעות בתשתית מסבירות שני שלישים מהגידול ביוממות בשנים אלו; ההשקעה בכבישים באזור טבעי מסוים ובאזור היעד העיקרי שלו הביאה לעלייה של שכר הגברים באזור המסוים ב-10%-14%.

(יוממות; שכר; גברים; כבישים; רכבות; תשתית; הקצאת משאבים)

140

Diamonds, Precious Stones & Jewelry: Facts & Figures, 2006
Diamonds, Precious Stones & Jewelry Administration, Ministry of Industry, Trade and Labor, Jerusalem 2007, 6 pages. The publication appears also on the Ministry’s Website: www.moital.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים לגבי תעשיית היהלומים, אבני החן והתכשיטים בישראל ב-2006. בין הממצאים: ב-2006 הסתכם ייצוא היהלומים המלוטשים בכ-6.6 מיליארדי $, לעומת כ-6.7 מיליארדי $ ב-2005; ייבוא יהלומים גולמיים הסתכם בכ-4.7 מיליארדי $, לעומת כ-5.3 מיליארדי $ ב-2005; 60% מיצוא היהלומים המלוטשים כוון לארצות-הברית, 15% להונג-קונג, 7% לבלגיה, 5% לשוויץ, 2% לממלכה המאוחדת ו-11% ליתר העולם; ייבוא אבני חן גולמיות הסתכם בכ-6.5 מיליוני $, ויבוא אבני חן מלוטשות הסתכם בכ-27 מיליוני $; ייצוא אבני חן הסתכם בכ-64 מיליוני $; ייצוא תכשיטים הסתכם בכ-390 מיליוני $, ומתוכם כ-269 מיליוני $ כוונו לארצות-הברית, כ-94 מיליוני $ לאירופה, כ-15 מיליוני $ למזרח הרחוק וכ-12 מיליוני $ ליעדים אחרים; 69% מיצוא תכשיטי הזהב והכסף כוונו לארצות-הברית, 24% לאירופה, 4% למזרח הרחוק ו-3% ליעדים אחרים.

(יהלומים; תכשיטים; ייבוא; ייצוא)

141

Trajtenberg, Manuel; Shiff, Gil:
Identification and mobility of Israeli Patenting Inventors
Pinhas Sapir Center for Development, Tel-Aviv University, Discussion Paper No. 5, Tel-Aviv 2008, 50 pages. The publication appears on the Center’s Website: http://sapir.tau.ac.il.

בעבודה זו נעשה שימוש בבסיס נתונים על אודות כ-6,000 ממציאים ישראלים שרשמו פטנטים בארצות-הברית. במסגרת העבודה, נבדקו מאפייניהם של ממציאים אלו בהשוואה ל"ממציא ממוצע", הוערכה תופעת נדידת הממציאים ממקום עבודה אחד למשנהו ולארצות אחרות, ונבדקו המשתנים הקובעים את "איכות" הפטנט. בין הממצאים: מספר הפטנטים הממוצע לממציא ישראלי הוא 2.5 (5%-15% מתחת לממוצע הכללי); מספר הציטוטים בספרות המקצועית (מדד "איכות" הפטנט) של פטנטים ישראליים הוא 3.79, בעוד שהממוצע הכללי הוא 4.51; הממציאים הישראלים מתרכזים במחוזות תל-אביב (32%) והמרכז (25%); שיעור הכניסה והיציאה של ממציאים מישראל עמד על 6.8%, לעומת ממוצע כללי של 0.5%; בסך הכל נרשמו 333 כניסות ממציאים לישראל (מתוכם, 290 מארצות-הברית) ו-315 יציאות (268 לארצות-הברית); ככלל, ממציאים שיש להם פטנטים "טובים" יותר, נוטים לנוע יותר.

(פטנטים; חדשנות; היי-טק)

142

ברנדר, עדי; נבון, גיא:

מודל לחיזוי הכנסות הממשלה ממסים וניתוח אי-הוודאות של התחזית

בתוך: "מערכת המס בישראל – חלק א'", המכון למחקר כלכלי בישראל על-שם מוריס פאלק, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2007, עמ' 1-28. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://pluto.mscc.huji.ac.il.

במחקר זה נבחנו מודלים שונים לחיזוי הכנסות הממשלה ממסים. בשלב הראשון נאמד מודל המתבסס על מספר משתנים מקרו-כלכליים ריאליים ופיננסיים, ונמצא כי קיים קשר מובהק סטטיסטית בין משתנים אלה לבין תקבולי המסים. עוד נמצא, בהינתן משתנים אלה, ההכנסות ממסים בהווה אינן תורמות להסבר ההכנסות בתקופה הבאה. בשלב השני נבחן טיב התחזית של המודל בהינתן המידע הקיים בעת הכנת התקציב: טעות התחזית על בסיס מידע זה גדולה פי שישה מאשר הטעות על בסיס הנתונים בפועל. מכאן, שטעות התחזית משקפת חוסר דיוק בחיזוי המשתנים המסבירים ולא זיהוי שגוי של הקשרים בין המשתנים. תחזיות התוצר נוטות לפסימיות-יתר, במיוחד כשהן נערכות בתקופות של צמיחה איטית מהממוצע. בשלב השלישי נבדק האם גרסאות מוגבלות של המודל מספקות תחזיות טובות יותר, ונמצא כי הוצאת שני המשתנים הפיננסיים והאומד למכירת דירות מביאה לשיפור התחזית.

(מסים; מודלים כלכליים)

143

זוסמן, נעם; רומנוב, דמיטרי; אורן-יפתח, מירב; מירוניצ'ב, נטליה:

התגלגלות שינויים בשיעורי מס ערך מוסף ומס קנייה למחירים לצרכן

בתוך: "מערכת המס בישראל – חלק א'", המכון למחקר כלכלי בישראל על-שם מוריס פאלק, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2007, עמ' 29-58. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://pluto.mscc.huji.ac.il.

מתחילת העשור האחרון הוקל נטל המיסוי העקיף בישראל. שיעור מס ערך מוסף (מע"מ) הועלה תחילה, ביוני 2002, מ-17 ל-18 אחוזים (בתקופת מיתון) והופחת לאחר מכן בהדרגה עד ל-15.5 אחוזים, ביולי 2006 (תקופת צמיחה). באוגוסט 2000 ובפברואר 2004 הופחתו שיעורי מס הקנייה על מכשירי חשמל ביתיים בעשרות אחוזים. במחקר הנוכחי נמצא, כי לשינויים בשיעורי המע"מ לא היתה, לפחות בטווח הקצר, השפעה על המחירים לצרכן של המוצרים שנחקרו: מזון, ניקיון והיגיינה. עם זאת, חלה עלייה בהסתברות לשינויי מחירים באותו כיוון כמו בשיעורי המע"מ. רק כשני שלישים מהירידה בשיעורי מס הקנייה התגלגלו להוזלת המחירים לצרכן, ממצא העשוי להעיד על רמת תחרותיות בינונית בענף המסחר במכשירי חשמל ביתיים.

(מסים; מס ערך מוסף; מחירים; מסחר; מדיניות פיסקלית)

144

גליקסברג, דוד:

מסים, ודאות כלכלית והרשות השופטת: ניתוח של פסיקת בית-המשפט העליון בישראל (חלק א')

בתוך: "מערכת המס בישראל – חלק א'", המכון למחקר כלכלי בישראל על-שם מוריס פאלק, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2007, עמ' 59-73. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://pluto.mscc.huji.ac.il.

מחקר זה הוא מחקר ראשוני וייחודי בתחום דיני המסים. במחקר נבדקו היבטים עיקריים בפסיקת בית-המשפט העליון בישראל, שבמרכזם הוודאות הכלכלית, מבחינה נורמטיבית ומבחינה אמפירית. מבחינה נורמטיבית נמצא, כי המהפכה הפרשנית החדשה של דיני המסים, המתרחשת במלוא עוצמתה בבית-המשפט העליון, מגדילה את אי-הוודאות הכלכלית. מבחינה אמפירית נמצא, כי בתקופה 1997 עד 2006 גילה בית-המשפט העליון עמדה "פרו" רשות המסים, שבאה לידי ביטוי בסיכוייה של הרשות לזכות בהתדיינות המתנהלת בפניו. יש לציין, כי בחלק זה של המחקר נבחנו 150 פסקי-דין של בית-המשפט העליון. בחלק ב' של המחקר מתוכננים להיבחן כל פסקי-הדין מיום היווסדו של בית-המשפט העליון עד היום.

(מסים; בית-המשפט העליון; חוקים; פסיקה)

145

זליכה, ירון; כהן, אבישר:

הטיית המצב הקיים ומייצבים אוטומטיים במשק הישראלי

"הרבעון הישראלי למסים", ל"ב: 127 (יולי 2007), עמ' 7-18. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוזיאון למסים: www.mof.gov.il/museum.

משק שמופעלים עליו כוחות להגברת/הפחתת הפעילות מפעיל על עצמו מייצבים אוטומטיים, שמטרתם היא להחזיר את הפעילות לרמתה המקורית. מטרתו של מחקר זה היתה לאמוד את עוצמתו של אחד המייצבים החשובים ביותר, מייצב נטל המס, ולנתח את השפעתו על ניהול המדיניות המאקרו-כלכלית בישראל. נאמדו שתי סדרות של משוואות רבעוניות המתארות את הגורמים המשפיעים על גובה ההכנסות ממסים: בסדרה הראשונה נאמדו ההכנסות השוטפות ממסים, במחירים קבועים, לפני תיקון בגין שינויי חקיקה בתקופה 1992 עד 2005; בסדרה השנייה נאמדו ההכנסות ממסים לאחר תיקון בגין שינויי חקיקה, בתקופה 1996-2005. בכל משוואה נבחנה השפעתם של משתנים מסבירים על ההכנסות ממסים (התוצר, שערי הריבית לטווח קצר ולטווח ארוך, נתוני הסחר העולמי, נתוני האוכלוסייה, אומדנים לאי-וודאות וכו'). נמצא, כי למייצב נטל המס יש גמישות רבה מאוד, היכולה להגיע עד 1.27 בפרקי זמן קצרים, כלומר שינוי של 1% ברמת הפעילות במשק עלול להביא תוך פרק זמן קצר (רבעון או שניים) לעליית נטל המס ב-0.27% ובכך לפגוע בגידול הפעילות. לדעת המחברים, ראוי לשקול האם על כנסת ישראל להפקיד בידי הממשלה אחת לשנה סך ידוע וקצוב של הפחתות פוטנציאליות בשיעור המסים הישירים, כך שאפשר יהיה להגיב בזמן אמת במקרה הצורך.

(מסים; מדיניות פיסקלית; מדיניות מוניטרית)

146

זליכה, ירון; כהן, אבישר:

השפעת המדיניות הפיסקלית על הריביות הריאליות בשוק ההון

"רבעון לבנקאות", מ"א: 162 (אוקטובר 2007), עמ' 16-35.

במחקר זה נותחו הגורמים המשפיעים על הריביות הריאליות בשווקים, תוך התמקדות בהשפעת המדיניות הפיסקלית. המאפיינים הייחודיים של המדיניות הפיסקלית הרב-שנתית בישראל, ובמיוחד שיעור ההוצאה הממשלתית בתוצר ויחס החוב הכולל, שהם מהגבוהים ביותר במדינות המערב, יצרו קווי דמיון רבים עם המאפיינים המתוארים בספרות כקשורים עם השפעות לא-קיינסיאניות. ואכן, ממצאי המחקר מעידים על השפעות לא-קיינסיאניות חזקות של המדיניות הפיסקלית על הריביות הריאליות בשווקים, אשר אף עולות על השפעות המדיניות המוניטרית בטווח הבינוני-ארוך. עם זאת, ממצאי המחקר מלמדים כי השפעותיה של המדיניות הפיסקלית, וכן של המדיניות המוניטרית, הולכות ופוחתות, ובכך הן תואמות את התיאוריה המקובלת בספרות הכלכלית, שלפיה השפעת שתיהן נעלמת בטווח הארוך.

(מדיניות פיסקלית; מדיניות מוניטרית; איגרות-חוב; שוק ההון; ריבית; מסים; התערבות ממשלתית; תיאוריות בכלכלה)

147

בן-חורין, משה; קרול, יורם:

הרווח התקופתי כמדד ליצירת ערך בחברה: חלופות למדידת הרווח הכלכלי המוסף

"רבעון לבנקאות", מ"א: 163 (פברואר 2008), עמ' 45-64.

ניהול מבוסס ערך נחשב לניהול נכון על-פי התפיסה שמטרת החברה היא להשיא את עושר בעלי המניות. פעילותה של החברה נתפסת כחיובית ומועילה אם היא יוצרת ערך והיא נתפסת כשלילית ופוגעת אם היא שוחקת את ערך החברה. לכן, מבחינה נורמטיבית, חשוב שהרווח התקופתי הנמדד ישקף את מידת יצירת הערך בחברה בתקופה הרלוונטית. במאמר הנוכחי מוצגות שלוש גישות למדידת הרווח הכלכלי המוסף, ומנותחות הגישות הללו בהשוואה לגישה החשבונאית המקובלת למדידת רווח. הרווח החשבונאי המקובל מחושב לאחר זקיפת עלות החוב, אך הוא אינו זוקף את עלות ההון העצמי. יש לציין, כי הרווח הכלכלי המוסף אינו מהווה מדד נכון למידת יצירת הערך בחברה בתקופה הרלוונטית, אך הוא משפר את מדידת הרווח בכך שהוא זוקף את עלות המימון הכוללת של החוב ושל ההון העצמי. כך הוא עשוי לתרום לשיפור בקבלת החלטות ההשקעה בחברה. שלוש החלופות המוצגות במאמר נבדלות ביניהן בעלות ההון העצמי הנזקפת לחובת הרווח התקופתי. ההבדלים נובעים מהערכות חלופיות לגבי שווי החברה בתחילת התקופה. הערכות חלופיות אלו גוררות, בהתאמה, הערכות חלופיות לגבי סכום ההון המרותק לפעילות החברה ולכן גם לעלותו.

(חברות עסקיות; רווחים; השקעות; שוק ההון)

148

שיפנבאואר, לביא:

השקעות הגופים המוסדיים בקרנות גידור ובקרנות השקעה בכלל

"רבעון לבנקאות", מ"א: 163 (פברואר 2008), עמ' 76-85.

במאמר זה נסקרה פעילותן של קרנות השקעה בכלל וקרנות גידור בפרט. ניתן לתאר קרנות גידור כמאגר נכסים המנוהלים על-ידי קרן השקעה משותפת פרטית עבור משקיעים. לנוכח היעדר דרישות גילוי, קשה לעקוב אחר התפתחות ענף קרנות הגידור. לאור היקפי הפעילות הגדולים, קרנות הגידור אחראיות באופן גובר והולך על הנזילות בשווקים הפיננסיים. לפי הערכות, כשליש עד מחצית מהמסחר היומי בבורסות ניו-יורק ולונדון מתבצע באמצעות קרנות אלו. בישראל גוברת ההשקעה של גופים מוסדיים בקרנות השקעה בכלל ובקרנות גידור בפרט. הרקע לכך הוא ירידת שיעורי הריבית והתשואות הנמוכות יחסית שהגופים המוסדיים השיגו בשווקים, עם גידול התנודתיות בשוק. סך ההשקעות של הגופים המוסדיים בקרנות השקעה הסתכם באוגוסט 2007 בכ-12.3 מיליארדי ₪ (כ-6.9 מיליארדי ₪ מתוכם בקרנות גידור). בתחום זה בולטות חברות הביטוח. יש לציין את השיעור הגבוה של ההשקעה בקרנות השקעה בסך תיק ההשקעות של הפוליסות המשתתפות ברווחים, שבהן סיכון ההשקעה מוטל על המבוטחים; זאת, לעומת שיעור השקעה נמוך יותר בתיק ההשקעות המצרפי של חברות הביטוח, שבו חברת הביטוח היא הנושאת בעיקר הסיכון (6% לעומת 3.9%). עיקר ההשקעות של הגופים המוסדיים בקרנות ההשקעה הוא בחו"ל – כ-75% נכון לאוגוסט 2007.

(חברות עסקיות; השקעות; חברות ביטוח; שוק ההון; בורסה)

ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

פרסומים

149

הוצאות הביטחון בישראל, 1950-2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 10, ירושלים 2007. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בישראל, אחוז גבוה מהוצאות הממשלה מוקדש לביטחון והדבר משתקף בצריכה ציבורית גבוהה יחסית למדינות אחרות. הוצאות נוספות לביטחון, חלקן עקיפות, נובעות מהעלויות של השירות הצבאי, בניית מקלטים, העסקת שומרים במקומות ציבוריים ועוד. בפרסום זה מוצגים סיכומים רב-שנתיים של ההוצאות לביטחון לפי שתי הגדרות: הגדרה צרה - "ההוצאה לצריכה הציבורית הביטחונית", הכוללת הוצאות ישירות לביטחון (תשלומים בפועל של מערכת הביטחון לשכר עבודה, לקניית סחורות ושירותים, לבלאי ולמסים על הייצור); הגדרה רחבה - "עלות כוללת לביטחון", הכוללת נוסף על הצריכה הביטחונית הישירה גם זקיפות (ערך העבודה של חיילי שירות החובה, תשלומים נוספים של המעבידים להשלמת שכר המשרתים במילואים, הוצאות אחזקת מלאי חירום ועוד). בין הממצאים: ההוצאה לצריכה הציבורית הביטחונית, במחירים קבועים, עלתה ב-2006 ב-5.5% לעומת 2005, אך היא נמוכה בכ-15% לעומת 1973-1975, שנים שבהן היא היתה בשיאה. ההוצאה לצריכה הציבורית הביטחונית ב-2006 הסתכמה בכ-8% מהתמ"ג. עלות הביטחון הכוללת למשק גבוהה בכ-20% מההוצאה לצריכה ביטחונית. יש לציין, כי לא נכללו בחישובים הוצאות בתחומים מסוימים, כגון הוצאות למטרות רווחה ובריאות, הוצאות על שימושי קרקע, הוצאות סיוע למיניהן וכו'.

(ביטחון לאומי; הוצאות; חשבונאות לאומית)

150

מערכת הבנקאות בישראל - סקירה שנתית, 2007

המפקח על הבנקים, בנק ישראל, ירושלים 2008, 153 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

דו"ח זה מורכב מארבעה פרקים, כדלקמן: א) ההתפתחויות בפעילות מערכת הבנקאות בישראל; ב) התוצאות העסקיות של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות; ג) הסיכונים והלימות ההון; ד) פעילות הפיקוח על הבנקים. בין הממצאים: בשנת 2007 נמשך השיפור בתוצאות העסקיות של התאגידים הבנקאיים ובהלימות הונם, דבר המצביע על שיפור בחוסנה של המערכת הבנקאית; התשואה להון של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות ירדה ל-15.6% (17.3% ב-2006); ההפרשה לחובות מסופקים ירדה בכ-41% והסתכמה ב-1.776 מיליארדי ש"ח; נמשך השיפור בחוסנה ובאיתנותה של מערכת הבנקאות, כפי שמשתקף במדד "חוסן" (ירידה מציון 2.47 ב-2006 ל-2.42 ב-2007); תיק נכסי הציבור בבנקים ושלא-בבנקים הגיע ל-2,106.1 מיליארדי ₪ (מתוכם, 29% בבנקים); מספר כרטיסי האשראי הפעילים בסוף 2007 היה 4.7 מיליון, גידול של 3.9% לעומת 2006; סכום העסקאות בכרטיסי אשראי הגיע ל- 146.3 מיליארדי ₪, גידול של 11.3% לעומת 2006; הסכום הממוצע לעסקה באמצעות כרטיס אשראי הגיע ל-245.5 ₪.

(בנקים; פיקוח; אשראי; ריבית; שוק ההון; השקעות; רווחים; מטבע חוץ; פיקדונות; ניירות-ערך; איגרות-חוב; משכנתאות)

151

בנק ישראל: דין וחשבון כספי לשנת 2007 - מערכות התשלומים והסליקה

חשב בנק ישראל, בנק ישראל, ירושלים 2007, 75 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

מאזן בנק ישראל הסתכם בסוף 2007 בכ-133 מיליארדי ₪, לעומת כ-158 מיליארדי ₪ ב-2006, אך הרכבו השתנה. יתרות המט"ח, הרכיב העיקרי של נכסי הבנק, קטנו בכ-13 מיליארדי ₪, בעיקר בשל ייסוף השקל מול הדולר בכ-9% ומול הליש"ט בכ-7%; היתרה של מצרף הכלים המוניטריים העיקריים ירדה לכ-76 מיליארדי ₪ (כ-88 מיליארדי ₪ ב-2006); בדו"ח הרווח וההפסד של הבנק נרשמה ירידה חדה, מרווח של כ-83 מיליוני ₪ ב-2006 להפסד של כ-5.3 מיליארדי ₪ ב-2007. הסיבה העיקרית לירידה ברווח היא הוצאות הפרשי שערים בסך של כ-6.6 מיליארדי ₪, לעומת הכנסות של כ-0.5 מיליארדי ₪ ב-2006. פרסום שנתי זה, הכולל פירוט של הדו"ח הכספי של בנק ישראל, מורכב השנה משבעה חלקים, כדלקמן: דו"ח רואי החשבון המבקרים; מאזן ליום 31 בדצמבר 2007; דו"ח רווח והפסד לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר 2007; דו"ח על שינויים בהון העצמי לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר 2007; ביאורים לדו"חות הכספיים ליום 31 בדצמבר 2007; דברי הסבר לדו"חות הכספיים לשנת 2007; מערכות התשלומים והסליקה בישראל בשנת 2007.

(בנק ישראל; רווחים; פיקדונות; ניירות-ערך; מניות; מלווה קצר מועד; הלוואות; כסף; ריבית; מטבע חוץ; אשראי; ממשלה)

152

מערכת הביטוח הלאומי בישראל – ינואר 2008

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2008, 48 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

דו"ח שנתי זה כולל מידע כללי בנוגע לכל אחת מן הגמלאות המוענקות על-ידי המוסד לביטוח לאומי: מועד תחילת תוקפה, מי מבוטח, מקורות המימון, תנאי הזכאות, מהות הגימלה ושיעור הגימלה. מידע דומה מובא גם בנוגע לאמנות בין-לאומיות (דו-צדדיות ורב-צדדיות). בסוף החוברת מוצגים נתונים סטטיסטיים על מספר המבוטחים ומקבלי הגמלאות בענפים השונים וכן נתונים כספיים על גבייה וגמלאות לפי ייעוד ועל שיעורי הגמלאות בענפים נבחרים.

(מוסד לביטוח לאומי; גמלאות; קצבאות)

153

יוטב-סולברג, עדית:

המינוי והתיגמול של מנהלים בכירים בחברות ובתאגידים הממשלתיים

"סקר בנק ישראל", מס' 81 (ינואר 2008), עמ' 7-38. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

במחקר זה נבדקו הליכי המינוי והתיגמול של מנהלים בכירים בחברות ממשלתיות ובתאגידים ממשלתיים בשנים 1994-2004. בין הממצאים: המנכ"לים הרוויחו ב-2004 פי חמישה מהשכר הממוצע במגזר הציבורי וכרבע משכר המנכ"לים הממוצע בחברות במגזר העסקי; כחמישית מהמנהלים התחלפו (בממוצע) בכל אחת מהשנים; בשנת בחירות ירד שיעור המינויים ובשנה העוקבת הוא עלה; הוותק הממוצע של מנהל בחברות ובתאגידים הממשלתיים היה נמוך מאשר בחברות הציבוריות שבמגזר העסקי, והוא ירד ככל שעלו דירוג החברה ומורכבותה; רוב המנהלים שהתמנו לתפקיד בכיר בחברות ובתאגידים הממשלתיים הגיעו מהמגזר הציבורי עצמו, והם נשארו בתפקידם במשך תקופה קצרה יחסית למנהלים שבאו מהמגזר העסקי; שכרם של המנהלים הבכירים בחברות ובתאגידים הממשלתיים נשחק באופן משמעותי בהשוואה לשכרם של המנהלים במגזר העסקי, וזאת במקביל לירידה בשיעור המנהלים שהגיעו לתפקידם מהמגזר העסקי. עוד עולה מן המחקר, כי אטרקטיביות התיגמול אינה מספיקה כדי לשמור על העובדים הטובים במגזר הממשלתי לאורך זמן וכדי למשוך עובדים בכירים בעלי מיומנויות גבוהות מהמגזר העסקי. נוסף על כך, מרמזים הממצאים כי לכוחות הפוליטיים יש השפעה רבה על הליכי המינוי והתיגמול.

(חברות ממשלתיות; מנהלים; שכר)

154

ויגודה-גדות, ערן; מזרחי, שלמה:

ביצועי המגזר הציבורי בישראל: ניתוח עמדות אזרחים והערכת מצב לאומית (2007)

המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית והמרכז לניהול ומדיניות ציבורית, אוניברסיטת חיפה, נייר עבודה מס' 7, חיפה 2007, 64 עמ', בשיתוף עם המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: http://cpmp.hevra.haifa.ac.il.

פרסום זה, היוצא לאור זו השנה השביעית, עוסק בזיהוי מגמות והתפתחויות בעמדות הציבור כלפי השירות הציבורי לאורך השנים. הפרסום מבוסס על סקר שנעשה בקרב מדגם של 574 בני 18 ומעלה (45% גברים ו-55% נשים). שאלון הסקר כלל שלושה מקבצים: שביעות הרצון משירותים ציבוריים שונים; האמון במערכות מינהל ציבורי; עמדות ותפיסות נוספות כלפי המערכת הציבורית ועובדיה. על בסיס הממצאים, נבנה מדד משולב להערכת ביצועי המגזר הציבורי ולהערכת איכותו של המינהל הציבורי. בין הממצאים: ב-2007 חלה ירידה מתונה ברמת שביעות הרצון ממגוון השירותים הציבוריים בהשוואה לשנים קודמות (בולטת ירידה מתמשכת בשביעות הרצון משירותי המשטרה); ירידה נרשמה גם באמון כלפי מוסדות ציבוריים ועובדי ציבור (הירידה החדה ביותר היא כלפי מערכת הביטחון, ובתחתית סולם האמון נמצאת המערכת הפוליטית כבר שש שנים ברציפות. בנוגע לרמת האמון ב-33 משרתי ציבור, רק שישה זכו לעלייה ברמת האמון); לציבור יש רמת אמון נמוכה ביכולת להשפיע על החלטות הממשל ופעולותיו; במדד המשולב להערכת ביצועי המגזר הציבורי נמצא, כי לא חלו שינויים מהותיים לטובה בביצועים ובאיכות המינהל הציבורי במשך שבע השנים האחרונות; בתדמית המערכת הציבורית חלה ירידה גדולה לעומת 2006.

(מינהל ציבורי; מוסדות ציבור; דעת קהל; שביעות רצון; אמון)

155

פדר, חגי:

השפעת מאפיינים כלכליים, חברתיים ופוליטיים על שיעור גביית הארנונה ברשויות המקומיות בישראל

מכון פהר, בית-הספר למדיניות ציבורית וממשל, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2007, 23 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בית-הספר:
http://public-policy.huji.ac.il.

משקל ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות בכלל הכנסותיהן עלה מ-33% ב-1980 ל-63% ב-2003. לכן, יכולת התנהלותן של הרשויות תלויה יותר ויותר ביכולתן לגייס הכנסות ממקורותיהן העצמאיים. מטרתה של עבודה זו היתה לבחון את השפעתם של מאפיינים כלכליים, חברתיים ופוליטיים על שיעורי גביית הארנונה ברשויות המקומיות בישראל, תוך בדיקת הפערים בגביית הארנונה בין רשויות יהודיות לרשויות ערביות. בין הממצאים: שיעור גביית הארנונה בישובים יהודיים גבוה ב-35.9% משיעור הגבייה בישובים ערביים, כאשר בנטרול השפעת הגורמים הכלכליים-חברתיים הפער בין ישובים יהודיים לישובים ערביים בעלי מעמד סוציו-אקונומי דומה עומד על כ-21%-22%; לא קיימים יתרונות לגודל היישוב בגביית ארנונה, ולכן מוטלת בספק יעילות המהלך לאיחוד רשויות מקומיות, לפחות מההיבט של פעילותן הכלכלית; קיים קשר חיובי ומובהק סטטיסטית בין המצב הכלכלי-חברתי של הרשות המקומית לשיעור גביית הארנונה; לא נמצא קשר בין שיעורי ההגירה אל היישוב וממנו לבין שיעורי גביית הארנונה.

(שלטון מקומי; מסים; ארנונה; מיצב חברתי-כלכלי; ערביי ישראל)

156

אג'נדה כלכלית חברתית לישראל

המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, ירושלים 2007, 132 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.pmo.gov.il.

במסמך זה, שהוגש לממשלת ישראל על-ידי המועצה הלאומית לכלכלה, מוצגת הצעה למסגרת מדיניות כלכלית-חברתית כוללת לשנים 2008-2010. לאחר תיאור המגמות המרכזיות המאפיינות את הכלכלה והחברה בישראל של היום, מוצע מכלול של כלי מדיניות לפתרונן של הבעיות בטווח הקצר-בינוני ובטווח הארוך. בהמשך, מוצגים עקרונות מנחים לעיצוב המדיניות והפעלתה, והיעדים הכמותיים לבחינת המדיניות לאורך זמן. שני צירי פעולה עיקריים של מדיניות זו הם: א) צמצום העוני תוך עידוד הצמיחה, כאשר המפתח מצוי בעידוד התעסוקה עם שכר הולם ואופק כלכלי; ב) יצירת מנופים לצמיחה מאוזנת לטווח הארוך, בעיקר באמצעות שדרוג מערכת החינוך, כמו גם העצמה ומינוף של המדע, הטכנולוגיה והמחקר והפיתוח. המסמך מורכב מ-10 פרקים, כדלקמן: ישראל 2007: תמונת מצב כלכלית-חברתית; גיבוש האג'נדה: צירי פעולה; קביעת יעדים; עידוד החדשנות בתעשיות המסורתיות ובמגזר השירותים; מוקדי עוני; כלים פרטניים להשתלבות בתעסוקה; מס הכנסה שלילי; אכיפת חוקי עבודה; השלמת הטיפול בסוגיית העובדים הזרים במשק; ייעול מערך הקצבאות.

(מדיניות חברתית; מדיניות כלכלית; מדיניות פיסקלית; התפתחות כלכלית; עוני; חינוך; הכשרת מורים; אוניברסיטאות; מדע; טכנולוגיה; חדשנות; מחקר ופיתוח; תעשייה; שוק העבודה; תעסוקה; שכר; פריון עבודה; הכשרה מקצועית; קצבאות; מיסוי; עובדים זרים)

157

דין וחשבון הוועדה לגיבוש המלצות מפורטות בדבר מדיניות וכללי התחרות בתחום התקשורת בישראל

הוועדה לגיבוש המלצות מפורטות בדבר מדיניות וכללי התחרות בתחום התקשורת בישראל, ירושלים 2008, 131 עמ'. הדו"ח מופיע גם באתר האינטרנט של משרד התקשורת: www.moc.gov.il.

בפברואר 2007 מינה שר התקשורת וועדה שתייעץ לו בגיבוש המדיניות הרצויה לעידוד התחרות בתחום התקשורת, במיוחד במגזרים שבהם עוצמת התחרות אינה מספקת, להסיר צווארי בקבוק טכנולוגיים וכלכליים, חסמי כניסה וחסמי מעבר, ולהתאים את כללי ההסדרה בהתאם. כמו וועדות קודמות, לא ראתה הוועדה בתחרות מטרה כשלעצמה אלא אמצעי לשיפור רווחת הצרכנים. בעבודתם בחנו חברי הוועדה את הליכי ההסדרה בעבר, את התפתחותו של שוק התקשורת בעשור האחרון, את ההתפתחות הטכנולוגית שאירעה בשנים האחרונות ואת הצפי להתפתחויות בשנים הקרובות, את התשתית המשפטית שעליה מתבססים ההסדרה והפיקוח ואת ניסיונן של מדינות אחרות בתחום הסדרת שוק התקשורת. הדו"ח כולל שפע של המלצות, והוא הוגש לשר התקשורת במרס 2008.

(תקשורת; טלקומוניקציה; טלפונים סלולריים; טלוויזיה; אינטרנט; תחרות; פיקוח; הספקת שירותים; תעריפים; רפורמה)

158

עדן, יורם; עובדיה, אריה; צוקרמן, בן-עמי:

חשבונאות של עודף או אקטואריה בעסקי הביטוח הכללי בישראל

"רבעון לבנקאות", מ"א: 162 (אוקטובר 2007), עמ' 36-56.

במאמר זה נדונים השלכותיהן של הוראות המפקח על הביטוח, המכתיבות דחייה של ההכרה ברווחי ענפי החבויות בשלוש שנים משנת החיתום, ובכך משפיעות על גובה הרווחים המדווחים בחשבונות הכספיים של חברות הביטוח. לדעת המחברים, ההשפעה היא בכיוון מנוגד למגמת הדיווח הנוכחית, שבה מוצגים הרווחים בדוחות השנתיים לפי שווי הוגן. עוד טוענים המחברים, כי שיטה זו אינה נהוגה בארצות-הברית ובאירופה. בסוף המאמר מובאות המלצות לגבי השינויים הרצויים בתחום המדיניות החשבונאית, שעיקרן הכרה ברווחי ענפי החבויות כבר בשנת החיתום או לכל היותר דחייה לשנה אחת.

(חברות ביטוח; רווחים; פיקוח)

159

שוורץ-זיו, מרים:

לאן לשלוח את בנק הדואר?

"רבעון לבנקאות", מ"א: 162 (אוקטובר 2007), עמ' 57-98.

במאמר זה נדונים היתרונות והחסרונות של בנק הדואר, הנמצא כיום על פרשת דרכים. נבחנים שירותי בנק הדואר בהשוואה לבנקים עסקיים רגילים ובהשוואה לשירותי דואר שאינם במסגרת בנק הדואר. אחד הממצאים הוא, שלבנקי דואר בעולם יש מרווח פיננסי גדול יותר מאשר המרווח הקיים בבנקים מסחריים. למרות זאת, בנקי הדואר אינם מצליחים להפוך את המרווח הגדול הזה לרווחיות גדולה יותר. זאת, מפני שיחס העלויות השוטפות חלקי ההכנסות השוטפות שלהם הוא גבוה באופן משמעותי מזה של הבנקים הפועלים במדינותיהם. עם זאת, בנקי הדואר מצליחים להציג רווחיות, בניגוד למנהלי דואר. עוד נמצא, כי בנקי דואר הם רווחיים במיוחד כאשר שיעור האוכלוסייה הכפרית במדינה הוא נמוך, ההכנסה הלאומית לנפש היא גבוהה והאינפלציה היא גבוהה. בסוף המאמר מובאות המלצות.

(בנקים; דואר; רווחים)

160

מינהל מקרקעי ישראל: דין וחשבון על פעולות המינהל לשנת התקציב 2006, מס' 46

מינהל מקרקעי ישראל, ירושלים 2007, 176 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המינהל: www.mmi.gov.il.

מינהל מקרקעי ישראל אחראי לניהול קרקעות המדינה. תחומי פעילותו העיקריים של המינהל הם: ניהול מלאי המקרקעין שבאחריות המינהל; פיקוח על שימושי קרקע שונים; טיפול בחוכרים ובמשתכנים; יצירת עתודות קרקע בבעלות ציבורית למטרות לאומיות; שיווק קרקעות והקצאתן לייעודים שונים. הדו"ח מורכב משישה פרקים, כדלקמן: מדיניות המקרקעין; תכנון המקרקעין; שיווק מקרקעין; הטיפול בחוכרים (פעילות אגף חוכרים, האגף החקלאי, מינהלת הבדואים, המחלקה המשפטית ופניות הציבור); ניהול מקרקעין (פעילות אגף רכישות, בעלות ורישום, שמאות מקרקעין, מיפוי ומדידות ושמירה על הקרקע); ארגון ומינהל (פעילות אגף המידע, מינהל ומשאבי אנוש, ביקורת פנים וחשבות המינהל). בדו"ח משולבים תרשימים ולוחות סטטיסטיים בנושאים השונים.

(קרקעות; שימושי קרקע; תקציבים; הקצאת משאבים; בנייה; תשתית; פסולת; איכות הסביבה; כוח-אדם; פיקוח; אכיפת חוק)

161

Oser, Jennifer:

Why Membership? – Interest Group Associations as Policy Entrepreneurs in Israel

Federmann School of Public Policy and Government, Hebrew University, Jerusalem 2007, 70 pages (E, Hs). The publication appears also on the School’s Website: http://public-policy.huji.ac.il (see: publications ► orange series).

למרות הירידה במעורבות הפוליטית המסורתית, נראה כי לאזרחים הישראלים יש אמון גובר ביכולתם להשפיע על המדיניות הציבורית. במחקר הנוכחי אוששה ההשערה כי סתירה תיאורטית זו נובעת, באופן חלקי, מפעילות מוגברת של ארגונים וולונטריים בחברה. על-פי הספרות המחקרית, פותחה סדרת השערות לגבי מינוף, מנהיגות ולגיטימציה. התרומה האמפירית של השוואת חקרי אירוע של שלוש קבוצות אינטרס מובילות בישראל – החברה להגנת הטבע, האגודה לזכויות האזרח והתנועה לאיכות השלטון – מאששת את ההנחה על שימוש מוגבר בחברות בארגון כאסטרטגיה ארגונית המשפיעה על עיצוב המדיניות בישראל. נמצא, כי הארגונים מגלים עניין בפיתוח מינוף פוליטי כדי להשפיע על תהליכי קביעת המדיניות. רק ארגון אחד ראה בחברות בארגון אסטרטגיה ללגיטימציה בעיקר, אך הוא משתמש בה ככלי לגיוס משאבים במובן רחב יותר. עם זאת, ממצאי המחקר מלמדים על חוסר יכולתם של הארגונים לפתח מנהיגות.

(ארגונים וולונטריים; מנהיגות; הצבעה; מדיניות ציבורית)

162

כץ, חגי:

התייחסות הממשלה למגזר השלישי: לא רגע מוקדם מדי

"עלון המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי", מס' 29 (מאי 2008), עמ' 3 ו-5 (עברית ואנגלית). העלון מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: http://cmsprod.bgu.ac.il/Centers/ictr.

במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר שבו מתוארת התגבשות המדיניות הממשלתית כלפי ארגוני המגזר השלישי. עד לפני שנים מעטות, התבססה המדיניות הממשלתית כלפי המגזר השלישי על בסיס מזדמן ועל הסדרים קצרי-טווח. התייחסותה של הממשלה למגזר השלישי היתה כאל זרוע ביצועית שלה, וכך מומנו ארגונים שעסקו בהספקת שירותים המשלימים או המחליפים את שירותי מדינת הרווחה. זאת, בעוד שארגונים שעסקו בנושאים אחרים לא זכו לסיוע. מלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה גילו ארגוני המגזר היענות מהירה לצרכיהם של תושבי הצפון, לעומת אוזלת ידה של המדינה בהתמודדות עם המצוקות, הביאה לפרסום הצהרת כוונות מצד הממשלה כלפי המגזר. הצהרה זו משקפת הכרה בגידול היקפו וחשיבותו של המגזר השלישי, שהיקף פעילותו הכלכלית הכוללת עמד ב-2004 על כ-80 מיליארדי ₪ והיקף התעסוקה בו היה שווה ערך לכ-268,000 משרות מלאות, לעומת כ-128,000 משרות ב-1991. חלקם של ארגוני המגזר השלישי בסך הצריכה הפרטית והציבורית במשק גדל מ-12.5% ב-1991 ל-16.6% ב-2004.

(מדיניות ממשלתית; ארגונים וולונטריים; הספקת שירותים; הפרטה)

163

כץ, חגי; יוגב, הילה:

צמיחה באי-שקט: תמורות במגזר השלישי בשנת 2007

"עלון המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי", מס' 29 (מאי 2008), עמ' 4-5 (עברית ואנגלית). העלון מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: http://cmsprod.bgu.ac.il/Centers/ictr.

"תצפית" הוא פרויקט ארוך-טווח העוסק בפיתוח ידע על אודות המגזר השלישי ובמיוחד על התמודדותם של הארגונים בתנאי אי-הוודאות בסביבת העבודה שלהם. מטרותיו העיקריות של הפרויקט הן: שיתוף ידע בין הארגונים בפרויקט, לשם לימוד מהניסיון שצברו בהתמודדות עם אתגרים שונים; מעקב ארוך-טווח אחר קבוצת ארגונים - זיהוי אתגרים ודרכי התמודדות. לצורך המטרה השנייה, התבקשו הארגונים המשתתפים בפרויקט למלא שאלון מעקב מקוון, שבו נבדקו שינויים בפעילות, במקורות המימון, בסביבת העבודה שלהם ועוד. בין הממצאים: 85% מהארגונים הוסיפו תכניות ופרויקטים חדשים ב-2007, לעומת 23% שהפסיקו תכניות או פרויקטים קיימים; 71% דיווחו על גידול במספר מקבלי השירות, ורק 4% שדיווחו על צמצום; 60% ציינו שתקציבם גדל; 60% טענו שהיה קשה להם יותר להיענות לצורכי הפונים עקב צמצום במקורות המימון מצד הממשלה, הרשויות המקומיות ותורמים מחו"ל; תחום המימון היציב ביותר ב-2007 היה מימון מהכנסות עצמיות.

(ארגונים וולונטריים; תקציבים; מימון; הספקת שירותים)

164

בלאנדר, דנה:

דעת קהל בשנים הראשונות לאחר קום המדינה

מרכז גוטמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים 2008, 5 עמ'. המאמר מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.idi.org.il/GuttmanCenter

"המכון לחקר דעת קהל", כיום "מרכז גוטמן", החל לבצע סקרי דעת קהל כבר ב-1947, עוד לפני שקמה מדינת ישראל. במאמר זה מוצגים כמה מן הממצאים של סקרי דעת הקהל שבוצעו בשנים 1948 עד 1950, שכללו מגוון רחב של שאלות בנושאים פוליטיים, מדיניים וחברתיים. בין הממצאים: באוגוסט 1948, לשאלה "האם את/ה בעד תכנון ושיטתיות בהבאת העולים", ענו 82% מהמשיבים בחיוב; באותו סקר, לשאלה "האם את/ה תומך בכך שלחיילים משוחררים תהיה זכות קדימה בקבלת עבודה ושיכון לפני עולים", ענו 81% מהמשיבים בחיוב; באוגוסט 1949, לשאלה "האם הקבלה לאו"ם היא הישג מדיני", ענו 80% מהמשיבים בחיוב; באותו סקר, לשאלה "האם את/ה בעד משטר הצנע, ענו 58% מהמשיבים בחיוב; באוקטובר 1949, לשאלה "האם את/ה בעד הגבלת העלייה", ענו 25% בחיוב; באותו סקר, לשאלה "האם צריך לתת חינוך בחינם לכל ילד בישראל במימון הממשלה, ענו 85% מהמשיבים בחיוב; במרס 1950, לשאלה "האם את/ה בעד מפלגתיות בצבא", ענו 29% מהמשיבים בחיוב; באותו סקר, לשאלה "האם את/ה מצדיק/ה את הפגנות של מחוסרי עבודה", ענו 37% מהמשיבים בחיוב.

(דעת קהל; עמדות חברתיות; עמדות פוליטיות)

 

י. סביבה ואקלים

פרסומים

165

מדדי פיתוח בר-קיימה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 77 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2008, 5 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

פיתוח בר-קיימה הוא פיתוח הממלא את צורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולת לספק את צורכיהם של הדורות הבאים. תכנון מדיניות של פיתוח בר-קיימה מצריך התייחסות להיבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים באופן משולב כדי להבטיח השגת צמיחה כלכלית מרבית, שוויון פנים-דורי ושוויון בין-דורי תוך התחשבות במגבלות הסביבה. בעלון זה מוצגים מדדי פיתוח בר-קיימה, שנועדו להצביע על המגמות בפיתוח ולהראות באיזו מידה הן תואמות או סותרות את המאמצים לקדם פיתוח בר-קיימה. המדדים הנסקרים הם: בעלי חיים בסכנת הכחדה; צפיפות אוכלוסין באזור חוף הים התיכון; מליחות מי התהום באקוויפר ההר ובאקוויפר החוף; פליטות גזי חממה; צריכת אנרגיה לנפש; שיעור ההוצאה על מזון מכלל ההכנסה נטו, לפי עשירונים; רמת המינוע (מספר כלי-רכב ל-1,000 תושבים); יחס החוב החיצוני לתמ"ג; מדד משולב לפיתוח אנושי (מדד של האו"ם המקשר בין צמיחה כלכלית לבריאות ולרמת ההשכלה במדינה. ב-2004 היה מיקומה של ישראל במקום ה-23 מבין 177 מדינות).

(זיהום הסביבה; בעלי חיים; צפיפות חברתית; מים; נחלים; חומרי הדברה; זיהום אוויר; משאבי טבע; אנרגיה; צריכה; מזון; כלי-רכב; צמיחה כלכלית; תוחלת חיים; למידה)

166

חרות, ברק (עורך):

איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2006

חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2007, 142 עמ' (עברית, מפות ותרשימים באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה: www.sviva.gov.il.

בדו"ח מוצגים נתונים על איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2006 ומגמות של שינויים במצב מימי החופין על סמך נתונים רב-שנתיים. הנתונים מבוססים על תוצאות ניטור זיהום הים ומקורותיו ומחקרים נלווים שבוצעו על-ידי המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה של "חקר ימים ואגמים לישראל". תכנית הניטור הלאומית כוללת שמונה מרכיבים: 1) מעקב אחר זיהום המים על-ידי מתכות כבדות; 2) מעקב אחר הזרמת נוטריאנטים (חומרי דשן) וחלקיקים דרך נחלי החוף; 3) מעקב אחר השטפים האטמוספריים של נוטריאנטים ומתכות כבדות אל מימי החופין; 4) מעקב אחר ריכוזי הנוטריאנטים והאצות באזורים רדודים של מימי החופין; 5) מיפוי סביבתי של מימי החופין מנתוני לווינים; 6) ניטור אוכלוסיית החי בקרקעית לאורך החוף; 7) מעקב אחר סימנים להשפעות ביולוגיות של מזהמים (לא בוצע ב-2006); 8) הערכת עומס הזיהום הכללי במימי החופין, המתבסס על מאגר המידע על מקורות הזיהום הנקודתיים. נוסף על תכנית הניטור הכללית, מבוצעות בדיקות תקופתיות באתרים שבהם מסולקים שפכים ופסולת לים. כמו כן, מבוצעים מחקרים בתחום זיהום הים, שתוצאותיהם מהוות בסיס לפענוח ממצאי הניטור ולהכוונה של מתכונת הניטור. ממצאים רלוונטיים של פעולות הניטור המקומיות ושל המחקרים הנלווים משולבים בדו"ח. כן כולל הדו"ח נתונים על הזיהום בנמלים ובמעגנות, שהוזמנו על-ידי חיל הים.

(הים התיכון; פסולת; זיהום הסביבה; בריאות הציבור; אוקיאנוגרפיה)

167

סיכום עונת הגשמים 2006/2007 ומאפייניה ההידרולוגיים העיקריים

השירות ההידרולוגי, רשות המים, ירושלים 2007, 49 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה: www.environment.gov.il.

בדו"ח זה מסוכמות תופעות הידרולוגיות מרכזיות שהתרחשו בעונת הגשמים 2006/07: אחוז המשקעים שירדו ביחס לממוצע, מספר ימי הגשם בעונה, המהלך החודשי של המשקעים, נפחי הזרימה בנחלים, המצב ההידרולוגי של הכינרת ועוד. הדו"ח מורכב משישה פרקים, כדלקמן: המשקעים בעונת הגשמים 2006/07; נפחי נגר על-קרקעי ומקדמי נגר; אירועי גאויות וספיקות; ימות; ברוב אזורי הארץ; נפחי הזרימה בנחלים היו נמוכים מהממוצע; נפח המים הזמינים לכינרת בחודשי החורף היה 252 מיליוני מטר מעוקב (מלמ"ק), נפח הנמוך בכ-30% מהנפח החורפי הממוצע; במהלך עונת הגשמים ירד מפלס ים המלח בכ-51 סנטימטרים; קצב ירידת המפלס של ים המלח הוא כ-90 סנטימטרים בשנה; מפלס הכינרת עמד בתחילת עונת הגשמים ברום של מינוס 212.03 מטרים, במהלך עונת הגשמים עלה המפלס ב-97 סנטימטרים, ועמד על רום של מינוס 211.06 מטרים; נפח הגאויות היה נמוך משמעותית מהממוצע הרב-שנתי, והסתכם בכ-60 מלמ"ק לעומת 165 מלמ"ק בממוצע.

(מים; משקעים; ים המלח; כינרת; נחלים)

168

מצב מקורות המים בישראל, 2007: סיכום ראשוני

השירות ההידרולוגי, רשות המים, ירושלים 2007, 33 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה: www.environment.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים נתונים הידרולוגיים עיקריים בנוגע למצב מקורות המים בשנה ההידרולוגית 2006/07 (אוקטובר 2006 - ספטמבר 2007). הדו"ח מורכב משני חלקים מרכזיים: מים עיליים (הכינרת, מעיינות גדולים באגן ההיקוות של הכינרת וים המלח); אגני מי תהום (החוף, ירקון-תנינים, נעמן, כברי ועוד). בין הממצאים: בסוף ספטמבר 2007 עמד מפלס הכינרת על רום של מינוס 212.36 מטרים, (45 סנטימטרים פחות מאשתקד); מפלס ים המלח עמד על מינוס 420.47 מטרים, (1.13 מטר פחות מאשתקד); המילוי מגשם באגן החוף עמד על כ-216 מיליוני מטר מעוקב (מלמ"ק), המהווים כ-86% מהממוצע השנתי; באגן ירקון-תנינים עמד המילוי מגשם על כ-295 מלמ"ק, כ-82% מהממוצע השנתי; באגן נעמן המילוי מגשם היה כ-38 מלמ"ק, כ-77% מהממוצע; באגן כברי המילוי מגשם היה כ-46 מלמ"ק, כ-88% מהממוצע; באגני הכרמל המילוי מגשם היה כ-30 מלמ"ק, כ-87% מהממוצע; נפח המים הזמינים בכינרת (סכום זרימות הנחלים והמעיינות, הגשם הישיר על פני הכינרת בניכוי ההתאדות ממנה), הסתכם בכ-220 מלמ"ק, כ-60% מהממוצע הרב-שנתי; בכל אגני מי התהום והכינרת נרשמה ירידה באוגר במהלך 2006/07, וסך הכרייה מהאוגר ממאגרי המים העליים והתת-קרקעיים (לא כולל אגני ההר המזרחי, צפון השומרון והערבה) הסתכם בכ-257 מלמ"ק.

(מים; משקעים; ים המלח; כינרת; נחלים)

169

ניטור ומחקרי כינרת: דו"ח פעילות המעבדה לשנת 2007

המעבדה לחקר הכינרת על שם יגאל אלון, חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2008,
137 עמ'.

המעבדה לחקר הכינרת עוסקת בפיתוח וביישום של כלים מדעיים, לתמיכה בקבלת החלטות לגבי תפעול הכינרת כמרכיב חשוב של מערכת אספקת המים הארצית וניצולה לצרכים נוספים (דיג, קיט וכו'), תוך שמירה על איכות מי האגם לטווח הארוך. במסגרת זו, נערכים ניטורים, ומבוצע "פרוייקט המודלים", שמטרתו לפתח כלי להדמיה של מכלול התהליכים הפועלים בכינרת ולבחינה של תרחישי תפעול של האגם. בדו"ח זה מוצגים עיקרי הממצאים והמסקנות של הניטור השוטף של הכינרת ושל המחקרים שנעשו ב-2007, שבמרכזם התהליכים העיקריים המתקיימים באגם המשפיעים על איכות המים. הדו"ח מחולק לשישה פרקים, כדלקמן: הקדמה ועיקרי הדו"ח; הניטור; מחקרי הניטור; מחקרי הכינרת; מחקרי אגן-ההיקוות של הכינרת וגופי מים אחרים; נספחים - רשימת דו"חות ומחקרים של המעבדה (שהסתיימו, שנמשכים ושבתכנון); פרסומים של חוקרי המעבדה בספרות הבין-לאומית ובישראל; כוח-האדם של המעבדה; סטודנטים לתארים מתקדמים בהנחיית חוקרי המעבדה.

(כינרת; מים; משקעים; איכות הסביבה; זיהום הסביבה; חומרי הדברה; חיידקים; אקולוגיה)

170

Marine Quality: Cleaner Seas and Coasts
Israel Environment Bulletin”, Vol. 32 (May 2007), pp. 8-12.
The Bulletin appears also on the Ministry of Environmental Protection Website: www.environment.gov.il.

במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר שנעשה על-ידי המשרד להגנת הסביבה בנושא זיהום הים התיכון ב-1998-2004. במסגרת המחקר, נערכה השוואה רב-שנתית של התקציב לטיפול בזיהום בקרב 20 מקורות זיהום ישירים (מפעלים), המזהמים את הסביבה במי ביוב / שפכים. נמצא, כי חלה ירידה חדה בכמות החומרים המזהמים שהוזרמו לים התיכון. כתוצאה מכך, הפכו הים התיכון וחופיו לנקיים יותר. בין הממצאים: ירידה של 67% חלה בכמות המתכות הכבדות שהוזרמה לים בין 1998 ל-2004; חלה ירידה בהזרמת אמוניה לקישון מ-453 טון ב-1998 ל-32.7 טון ב-2004; על-פי "מדד ניקיון החופים", חל שיפור רב בניקיון החופים – מכ-27% חופים נקיים ביוני 2005 חלה עלייה לכ-70% חופים נקיים ב-2006; בהזרמת פוספטים לקישון נרשמה ירידה מ-3,045 טון ב-1998 ל-7.4 טון ב-2004.

(זיהום הסביבה; מפעלי תעשייה; הים התיכון; חופים)

171

Kordova-Biezuner, Levana:
Air Quality in Israel: Now and Tomorrow
Israel Environmental Bulletin”, Vol. 33 (March 2008), pp. 3-6.
The Bulletin appears also on the Ministry of Environmental Protection Website: www.Environment.gov.il.

בסקירה זו מוצגים ממצאים מתוך הפרסום "ניטור איכות אוויר בישראל - דו"ח שנתי לשנת 2006" (ראו חוברת 147, פריט 506). בין הממצאים: בגוש דן היו 59 ימים שנמדד בהם זיהום גבוה, לעומת 61 ימים ב-2005 ו-65 ימים ב-2004; בירושלים היו 32 ימים שבהם נמדד זיהום גבוה, לעומת 52 ימים ב-2005 ו-55 ימים ב-2004; חריגה שנתית נרשמה בכל תחנות הניטור בישראל שבהם נמדדו חלקיקים נשימים עדינים, הקטנים מ-2.5 מיקרומטר (חריגות גדולות היו בגוש דן, בחדרה ובאזור חיפה); חריגה שנתית של חלקיקים נשימים, הקטנים מ-10 מיקרומטר, נרשמה בכרמל הצרפתי, בקריית אתא, בתל-אביב, בגבעתיים, במודיעין, באשדוד ובאשקלון; מגמת עלייה בריכוזי האוזון נרשמה באזור חיפה, כרמיאל, בית שמש, גוש עציון, קריית-מלאכי, רמת חובב ואילת. הסקירה כוללת דיווח על הפעולות הננקטות והנדרשות לשם הקטנת זיהום האוויר.

(איכות הסביבה; זיהום אוויר; בריאות הציבור; אנרגיה; תחבורה; אבק)

172

Schary, Yitzchak (ed.):
The Path Toward Sustainable Development in Israel, 2008
Ministry of Environmental Protection, Jerusalem 2008, 27 pages. The publication appears also on the Ministry’s Website: www.environment.gov.il.

בדו"ח שנתי זה, המוגש לארגון האומות המאוחדות, מוצגת הפעילות הנעשית בישראל לקידום פיתוח בר-קיימא. הדו"ח נחלק לנושאים הבאים: חקלאות בת-קיימא; ניהול ותכנון השימוש במים בארץ צחיחה; מִדְבּוּר ופיתוח בר-קיימא; פיתוח בר-קיימא במגזר הכפרי; תיירות בת-קיימא; פיתוח בר-קיימא ברמת הרשויות המקומיות. במסגרת הדו"ח מוצגים, בין היתר, הממצאים הבאים: ב-60 השנים האחרונות עלתה התפוקה החקלאית פי 16, ללא עלייה בצריכת המים; ב-2006, 92% ממי הביוב בישראל טופלו וב-75% מהם נעשה שימוש מחדש, בעיקר בחקלאות; צריכת המים בישראל מתחלקת למגזר החקלאות (58%), המגזר העירוני/משקי-הבית (36%) והמגזר תעשייתי (6%); מכון טיהור שפכי גוש דן (שפד"ן) הזרים לנגב ב-2004 140 מיליוני מטרים מעוקבים של מים מושבים לצורכי השקיה חקלאית לא-מוגבלת.

(תכנון סביבתי; משאבי טבע; מים; חקלאות; ייעור; אקולוגיה; תיירות; השקיה; מיחזור; שפכים; התפלה; טכנולוגיה; שימור הסביבה)

173

איגוד ערים מפרץ חיפה – הגנת הסביבה: דו"ח פעילות לשנת 2007

איגוד ערים אזור חיפה – איכות הסביבה, חיפה 2008, 277 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של האיגוד: www.envihaifa.org.il.

איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה משרת אוכלוסייה של כ-500,000 תושבים בתשע רשויות מקומיות. בדו"ח הנוכחי מובאים סיכומי הפעילויות של האיגוד והממצאים העיקריים של הפעילויות. הדו"ח כולל את הנושאים הבאים: מצב איכות האוויר באזור חיפה בשנת 2007; פיקוח על ביצוע ההוראות למניעת זיהום אוויר (צווים אישיים); נספח – מאמר: The Impact of a Forced Reduction in Traffic Volumes on Urban Air Pollution; זיהום אוויר מכלי-רכב; תעשיות ורישוי עסקים; חומרים מסוכנים; תכנון סביבתי; פיקוח סביבתי על מנהרות הכרמל; מניעת רעש; קרינה בלתי-מייננת. בין הממצאים: לא נרשמו ב-2007 חריגות מהתקן של ריכוזי גפרית דו-חמצנית (SO2); כמו כן, לא נרשמו חריגות בריכוזי תחמוצות חנקן (NOX); נרשמו 10 ימי חריגה מהתקן היממתי ל-pm10 – חומר חלקיקי נשים, לעומת 15 ימי חריגה ב-2006; נרשמו ארבע חריגות מהתקן לממוצע החצי-שעתי לאוזון (O3), לעומת שש חריגות ב-2006; עבודות כריית מנהרות הכרמל הביאה לעלייה של כ-50% בריכוז חלקיקי האבק באזורי מגורים בקרבת מקום וכן לעלייה ברמת הרעש.

(חיפה; זיהום אוויר; זיהום הסביבה; קרינה; רעש; כלי-רכב; תכנון סביבתי)

174

איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד – חבל יבנה: דו"ח לשנת 2007

איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד – חבל יבנה, אשדוד 2008, 79 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של האיגוד: www.envashy.org.il.

איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד – חבל יבנה משרת אוכלוסייה של כ-260,000 תושבים בשמונה רשויות מקומיות. בדו"ח הנוכחי מובאים סיכומי הפעילויות של האיגוד והממצאים העיקריים של הפעילויות. הדו"ח כולל את הנושאים הבאים: איכות האוויר; איכות המים; חומרים מסוכנים ופסולת רעילה; חינוך והסברה; לחימה במזיקים; מיחזור; מיחשוב; המעבדה; מתקני טיפול בשפכים במרחב הכפרי של האיגוד; נחל לכיש; סביבה חקלאית; פניות הציבור; פסולת מוצקה; רעש; שפכים, מט"ש אשדוד ופיקוח על שפכי תעשייה; תכנון סביבתי; אתר האינטרנט של האיגוד. בין הממצאים: 16 מפעלים בתחום האיגוד פינו 24,782 טון פסולת של חומרים מסוכנים למפעל לטיפול בפסולת רעילה ברמת חובב; המועצה האזורית ברנר מובילה בשיעור המיחזור (35%), ושיעורי מיחזור גבוהים נמצאו גם במועצות האזוריות נחל שורק (28%), חבל יבנה (25.9%) וגדרות (20.4%); שיפור בדלקים הנצרכים והמעבר לשימוש בגז טבעי בתחנת הכוח "אשכול" ובבתי הזיקוק הביאו לירידה בפליטות של גופרית דו-חמצנית, תחמוצת החנקן, אבק ואוזון; במהלך 2007 טיפלו כונני האיגוד ב-22 אירועי חומרים מסוכנים.

(אשדוד; יבנה; זיהום אוויר; זיהום הסביבה; רעש; מים; נחלים; פסולת; אבק; קרינה; חקלאות; מפעלי תעשייה; תכנון סביבתי)

175

אורן, אביעד (עורך):

דו"ח אדם טבע ודין לעוני סביבתי - 2007

"אדם, טבע ודין" – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, תל-אביב 2008, 126 עמ'. הדו"ח מופיע גם באתר האינטרנט של האגודה: www.iued.org.il.

הדו"ח הנוכחי הוא דו"ח העוני הסביבתי החמישי של אגודת "אדם, טבע ודין", ומוצגים בו נתונים רבים על המפגעים הסביבתיים בישראל ב-2007. הדו"ח מורכב משמונה פרקים, לפי הפירוט הבא: 1) השימוע הציבורי בישראל –.האם נשמע קולו של הציבור; 2) אירוע חומרים מסוכנים במכתשים – חשיפת הסיכונים הממשיים; 3) מקורות מי שתייה "מועשרים" בתוסף דלק – זיהום ב-MBTE; 4) גזים רעילים בבית-הספר – זיהום הקרקע בנחלת יצחק; 5) דריסת הרגל של צה"ל בסביבה – האם השתיקה יפה לה; 6) מדד אט"ד 25 – היבטים סביבתיים בדוחות שנתיים של חברות ציבוריות לשנת 2006; 7) מקצצים את כנפיו של התסקיר בפיתוח תשתיות; 8) פרקים נבחרים מהפעילות השנתית של "אדם, טבע ודין".

(איכות הסביבה; זיהום אוויר; משאבי טבע; זיהום הסביבה; פסולת; מים; קרינה; גנים ציבוריים; מפעלי תעשייה; אכיפת חוק)

176

הכנס השנתי ה-48 של האגודה הגאוגרפית הישראלית, חנוכה תשס"ח – דצמבר 2007

האגודה הגאוגרפית הישראלית והמחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2007, 182 עמ'.

הכנס השנתי ה-48 של האגודה הגאוגרפית הישראלית התקיים ב-7-9 בדצמבר 2007, בשיתוף פעולה עם המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובסיוע קרן קיימת לישראל. כותרת הכנס היתה "שינויי האקלים – השלכות ומשמעויות לגאוגרפיה של ישראל והמזרח התיכון". בכנס הושמעו 156 הרצאות. בחוברת זו מובאים תקצירי ההרצאות, שביניהן: הפוטנציאל של טכנולוגיית מידע גאוגרפי למחקר הגאוגרפי-חברתי של העיר; מנהיגות ושברה בערי הפיתוח בנגב – המקרה של ערד; יציבות הדיונות תחת השפעת ההתחממות העולמית; החלשות המערכת השיתופית במושב והתמורות הנובעות מכך; השפעת שינויי האקלים על תכונות הידראוליות של הקרקע, יחסי גשם/נגר וסחף באזורים צחיחים וצחיחים למחצה; שינויי אקלים צפויים והשפעתם על מערכות אקולוגיות ים-תיכוניות; שינויי אקלים ושינויים לימנולוגיים במערכת ירדן – כינרת; התבססות אלונים ביערות אורן נטועים – השלכות להתבססות מיני חורש בעידן ההתחממות הגלובלית; מגמת עלייה בחדירת ענני אבק ממדבריות ערב ואפריקה; השפעות של חשיפה לזיהום אוויר בנפת חדרה על תפקודי ריאה בקרב ילדים; ירושלים כעיר בירה – המגזר הממשלתי וכלכלת העיר; תגובות גאו-אקולוגיות מורכבות לשינויי האקלים בנגב הצפוני; מערכת היחסים שבין וותיקים לעולים חדשים בסביבה העירונית בבאר-שבע בעידן הגלובליזציה; אי-שוויון במרחב הכפרי בישראל; עקרונות תכנון וקונפליקטים בשיקום נחל הקישון וסביבתו; מגמות שינוי עתידיות במאפייני החורף באגן הים התיכון; סוגיות המדיניות העיקריות בישראל עקב שינויי אקלים – היבט מרחבי; שינויים והיערכות לשינוי אקלים בישראל במאה ה-21 – היבטים חברתיים וכלכליים; השפעתן של קרנות סביבתיות בין-לאומיות על תכנון המרחב הציבורי בירושלים ובתל-אביב.

(אקלים; זיהום הסביבה; משקעים; פיתוח אזורי; תכנון סביבתי; ייעור; גידולים צמחיים; חקלאות; גאולוגיה; שימושי קרקע; בנייה; ערי פיתוח; יישובים כפריים; מדיניות ממשלתית; הים התיכון; ים המלח; כינרת; נחלים; קידום בריאות)

י"א. סדר ציבורי

פרסומים

השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל, 2007: פשיעה

מדור מחקר וסטטיסטיקה, אגף תכנון וארגון, משטרת ישראל, ירושלים 2008, 59 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשטרה: www.police.gov.il.

בשנתון זה, ה-35 במספר, מוצגים נתונים המתבססים על נתונים הקיימים במאגרי המידע הפליליים של משטרת ישראל. בשונה משנים קודמות, כל הנתונים שבשנתון מתבססים על בדיקת שלוש העבירות החמורות ביותר בכל תיק חקירה ולא לפי העבירה החמורה ביותר בלבד. הנושאים העיקריים בשנתון הם: שינויים בפשיעה בישראל לאורך זמן; הפשיעה בחתך ארצי ולפי מחוזות; סוגי פשיעה - אלימות, עבירות רכוש, גניבות רכב, עבירות חקלאיות, סחר ושימוש בסמים, עבירות חשיפה (עבירות שבהגדרה אין לגביהן מתלונן) ועבריינות נוער; מאפייני העבריינים; מדדי פעילות - מעצרים, כתבי אישום ועוד; נושאי מחקר ייחודיים ל-2007 - הטיפול בחשודים בעבירות של תקיפת שוטרים, משך זמן הטיפול המשטרתי בתיקי חקירה מסוג עוון, עבריינים רצידיביסטים (המשתחררים ממאסר וחוזרים לפשיעה) עם שלוש עבירות ומעלה, משך זמן הטיפול בחשודים בעבירות מין, אירועים מרכזיים והשפעתם על הפשיעה. בסוף הפרסום נסקרים מחקרים שנעשו על-ידי מדור מחקר וסטטיסטיקה של משטרת ישראל ב-2007. כן נסקרים יעדי משטרת ישראל ל-2007.

(משטרה; פשעים; עבריינות; עבריינות נוער; אלימות; שנתונים [פרסומים])

177

סוליציאנו-קינן, רענן; רייכמן, אמנון; ויגודה-גדות, ערן:

העומס על מערכות המשפט: ניתוח השוואתי של 17 מדינות – דו"ח מסכם

המרכז לניהול ומדיניות ציבורית, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2007, 38 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הוגש למינהל בתי-המשפט. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות השופטת: www.court.gov.il.

במחקר זה הושווה העומס בבתי-המשפט (היחס שבין מספר התיקים בבתי-המשפט ב-2004 לבין מספר השופטים באותם בתי-משפט באותה שנה) בישראל לזה שב-16 מדינות אחרות. זאת, בשילוב עם משתנים נוספים: גודל האוכלוסייה, שיטת המשפט (משפט-מקובל/ משפט קונטיננטלי), תקציב בתי-המשפט, תקציב המדינה ותוצר מקומי גולמי. המדינות שנבחרו הן: אוסטרליה, איטליה, אירלנד, אנגליה ו-ויילס, בלגיה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, ספרד, פורטוגל, ניו-זילנד, פינלנד, צרפת, קפריסין ושוודיה. בין הממצאים: ישראל מדורגת במקום השני בדירוג העומס השיפוטי; ביחס שבין מספר התיקים לגודל האוכלוסייה נמצאת ישראל במקום הראשון, ואילו ביחס שבין מספר התושבים למספר השופטים נמצאת ישראל במקום השישי; שיעור ההקצאה התקציבית לבתי-המשפט הוא נמוך יחסית בישראל – מקום תשיעי בהקצאה לנפש ומקום עשירי בהקצאה לתיק; עם זאת, שיעור ההקצאה לבתי-המשפט ביחס לתקציב המדינה הוא גבוה יחסית בישראל – מקום רביעי מתוך 13 מדינות שהושוו. עוד נמצא, כי יש הבדלים משמעותיים בעומס השיפוטי, במספר התושבים לשופט ובשיעור התקציב של בתי-המשפט לנפש ולתיק בין מדינות הנוקטות שיטת משפט קונטיננטלית לבין מדינות הנוקטות את שיטת "המשפט המקובל". נמצא קשר חזק בין גודל התקציב למספר השופטים במדינות השונות – ככל שתקציב גבוה יותר, העומס השיפוטי נמוך יותר.

(בתי-משפט; שופטים; לחץ בעבודה; מחקר השוואתי)

178

נציבות תלונות הציבור על שופטים: דין וחשבון שנתי לשנת 2007

נציבות תלונות הציבור על שופטים, משרד המשפטים, ירושלים 2008, 260 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.justice.gov.il (ראו: יחידות נציבות תלונות הציבור על שופטים).

דו"ח זה מסכם את שנת פעילותה הרביעית של נציבות תלונות הציבור על שופטים. הנציבות אינה מטפלת בהחלטות השיפוטיות עצמן אלא בנושאים הקשורים למינהל השיפוטי ולדרך קבלת ההחלטות. הדו"ח מורכב מ-18 פרקים, כדלקמן: עיקרי פעילויות הנציבות; נתונים כלליים על שנת 2007; מי רשאי להגיש תלונה והדרך להגשתה; באלו תלונות מוסמכת הנציבות לטפל; תלונות שהוחלט לבררן ותלונות מוצדקות; תלונות על בתי המשפט הכלליים; התנהגות בלתי-ראויה באולם הדיונים; התבטאות בלתי-ראויה בפסק-דין או בהחלטה אחרת; התנהגות בלתי-ראויה מחוץ לכס השיפוט; התמשכות הליכים ועיכובים במתן החלטות; ליקויים במינהל שיפוטי ובניהול פרוטוקול הדיון; פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי; בית-המשפט לענייני משפחה; בית-הדין לעבודה; בית-הדין הרבני; תיקון ליקויים; המלצות הנציבה; הישגי השנים שחלפו ויעדים לשנת 2008. בין הממצאים: ב-2007 הוגשו לנציבות 1,249 תלונות, ובסך הכול טופלו 1,992 תלונות (כולל תלונות משנים קודמות שהטיפול בהן לא הסתיים ובקשות לדיון חוזר); מתוך 1,263 התלונות שניתנה לגביהן החלטה, 501 נדחו על הסף ו-762 בוררו לגופן; 115 מהתלונות שבוררו לגופן נמצאו מוצדקות.

(שנתונים [פרסומים]; נציבי תלונות; בתי-משפט; שופטים; פסיקה)

179

מערכת בתי המשפט בישראל: דו"ח חצי שנתי, 1/7/07-31/12/07

הנהלת בתי-המשפט, ירושלים 2008, 55 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות השופטת: www.court.gov.il.

בדו"ח חצי שנתי זה נסקרת פעילותה של מערכת בתי-המשפט בישראל בהיבטים שונים: כלל התיקים הנדונים, תיקים עיקריים, מצב התיקים, אורך חיים ממוצע לתיק ועוד. הדו"ח כולל השוואות לשנים קודמות. בין הממצאים: מלאי התיקים במערכת בתי-המשפט (שלום, מחוזי, עבודה, משפחה ותעבורה) הסתכם ב-2007 ב-607,286 תיקים, לעומת 614,445 ב-2006; בבתי-משפט השלום, שבהם מרוכזים רוב התיקים במערכת, מספר התיקים שנסגרו היה גבוה ממספר התיקים שנפתחו, בעוד שביתר בתי-המשפט ובמיוחד בבתי-המשפט לתעבורה מספר התיקים שנפתחו היה גבוה מאלה שנסגרו; בתיקים אזרחיים שסכום התביעה בהם נמוך מ-50,000 ₪ חלה ירידה בכמות התיקים בתקופה הנוכחית ביחס לתקופה המקבילה אשתקד; מספר התיקים הפליליים במלאי ירד מ-121,969 ב-2006 ל-114,536 ב-2007; בבתי-משפט השלום נפתחו ב-2007 425,119 תיקים פליליים ו-343,929 תיקים אזרחיים; בבית-המשפט העליון נפתחו 11,319 תיקים ב-2007 ונסגרו 11,716 תיקים.

(בתי-משפט)

180

אלפסי, מיכל:

מוּדָעוּת ציבור השכירות בגילי 20-45 לחוק למניעת הטרדה מינית במקום העבודה

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2007, 19 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

ב-1998 התקבל החוק למניעת הטרדה מינית במקום העבודה. מטרותיו של סקר זה היו: בחינת רמת ההיכרות של נשים עובדות עם החוק; בדיקת רמת מילוי הוראות החוק על-ידי המעביד, על-פי דיווחי העובדות; בדיקת אחוז השכירות שדיווחו כי עברו הטרדה מינית במקום העבודה; בחינת מידת שביעות רצונן של העובדות ממנגנון הטיפול בהטרדות מיניות במקום העבודה. הנתונים נלקחו מתוך סקר רחב שבו נבחנו המודעות והידע של עובדים שכירים לגבי סדרת חוקי עבודה. בנושא הטרדה מינית, נאספו תשובותיהן של 315 נשים עובדות, במגזר הציבורי ובמגזר העסקי, בנות 20 עד 45. בניתוח הממצאים נבדקו מאפיינים דמוגרפיים של הנשים: ותק בארץ, לאום, מצב משפחתי, רמת דתיות, רמת השכלה ומגזר העסקה. בין הממצאים: כ-66% מהעובדות דיווחו כי הכירו את החוק (האחוז היה גבוה יותר בקרב יהודיות לעומת ערביות); מבין העובדות שהיו מועסקות בעת עריכת הסקר, 61.7% דיווחו כי הן אינן יודעות מיהו הממונה על הטיפול בהטרדה מינית במקום העבודה.

(נשים עובדות; הטרדה מינית; חוקים)

181

אדלשטיין, ארנון; בר-המבורגר, רחל:

שימוש בחומרים פסיכואקטיביים ועבריינות נלווית בקרב בני נוער יוצאי חבר העמים

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, ירושלים 2007, 275 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים ממצאי המחקר הראשון שערכה הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול בנושא שימוש בחומרים פסיכואקטיביים ועבריינות נלווית בקרב בני-נוער יוצאי חבר העמים. מטרות המחקר היו: אמידת שכיחות השימוש בחומרים פסיכואקטיביים וביצוע עבירות נלוות בקרב אוכלוסייה זו; זיהוי משתנים בלתי-תלויים מובהקים הקשורים להתנהגויות אלו; איתור הקבוצות הנמצאות בסיכון גבוה לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים ועבריינות נלווית. במחקר השתתפו כ-750 בני 12-18 יוצאי חבר העמים שעלו או שנולדו להורים שעלו מ-1990. בין הממצאים: כ-36% מהנבדקים השתמשו בסמים בשנה האחרונה וכ-12% השתמשו בתרופות שלא למטרה רפואית; כ-88% מהנבדקים שתו אלכוהול בשנה האחרונה; השימוש בחומרים פסיכואקטיביים שכיח יותר בקרב נושרים ממערכת החינוך לעומת לומדים; כ-20% מהנבדקים דיווחו על ביצוע עבירות רכוש וכ-29% דיווחו על ביצוע עבירות גוף; כ-38% מהנבדקים דיווחו על היותם קורבנות לעבירות רכוש וכ-55% על היותם קורבנות לעבירות גוף.

 

(שימוש בסמים; שתיית אלכוהול; עבריינות; מתבגרים; ברית-המועצות [ארץ מוצא])

182

ברג-ורמן, איילת; ברודסקי, ג'ני:

תכנית להגנה על קשישים במגזר הכפרי

מינהל המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 123 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2008, 71 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

חוקי המדינה ותקנות מינהל מקרקעי ישראל, שלפיהם אפשר להעביר/להוריש את המשק לאחד הילדים (העברה בין-דורית) מעמידים משפחות במגזר הכפרי בפני מציאות של התעללות והזנחה מצד ילדיהם הבוגרים. בפרסום זה מוצג דו"ח הערכה של שתי תכניות שהופעלו במגזר הכפרי למניעה ולטיפול בהתעללות בקשישים על רקע סוגיית "הבן הממשיך". התכניות הופעלו כמפעל מיוחד של הקרן למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי בשנים 2004-2006 במועצה האזורית לב השרון ובמועצה האזורית מטה יהודה. המענים שניתנו בשתי התכניות כללו מתן מידע וייעוץ משפטי וטיפולים אישיים וקבוצתיים עם הקשישים ובני משפחתם. מחקר ההערכה נעשה על-ידי מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל. בין הממצאים: טופלו 102 קשישים שחוו התעללות; רוב הקרבנות היו נשים, מעל גיל 70, עם בעיות בריאות ותמיכה חברתית מעטה; רוב הפוגעים היו גברים, בנים/בנות בוגרים ו/או בני זוגם, שיש להם בעיות כלכליות; 22% מהמטופלים חוו התעללות פיסית, 59% פסיכולוגית, 45% ניצול כלכלי, 47% הזנחה ו-17% הפרת זכויות; עם סיום המחקר, העריכו העובדים הסוציאליים המטפלים כי ב-77% מהמקרים שטופלו חל שיפור, ב-18% לא חל שינוי וב-5% חלה הרעה.

(התעללות בקשישים; יישובים כפריים; העברה בין-דורית; תכניות התערבות; מחקר הערכה)

183

סמית, רפי; יחזקאל, חגית:

הערכות ועמדות הציבור כלפי שירות בתי-הסוהר: סקר אומניבוס – נובמבר 2007

לשכת המדען הראשי, המשרד לבטחון הפנים, רמת-גן 2007, 60 עמ'. בוצע על-ידי "סמית - יעוץ ומחקר בע"מ".

מטרתו של סקר זה היתה לבחון ולנתח את עמדות והערכות הציבור כלפי מגוון של נושאים הקשורים לשירות בתי-הסוהר (שב"ס) – תדמית בתי-הסוהר והסוהרים, תפקידי בתי-הסוהר, רמת ההכרות והמגע עם שירות בתי-הסוהר, הקשר בין בתי-הסוהר לקהילה, עמדות כלפי אסירים ועוד. הסקר נעשה בנובמבר 2007 באמצעות ראיונות טלפוניים, והמדגם כלל 500 איש המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הדו"ח מורכב משני חלקים עיקריים: 1) פירוט הממצאים – תדמית בתי-הסוהר, תדמית הסוהרים, תפקידי בתי-הסוהר וחשיפה לשירות בתי-הסוהר; 2) השוואת הממצאים לממצאי שנים קודמות, לפי ארבעת הנושאים לעיל וכן בנוגע לאופן שבו שירות בתי-הסוהר ממלא את תפקידיו ושיפור בשירות בתי-הסוהר. בין הממצאים: בהשוואה ל-2004, חלה ירידה בתפיסת התפקוד והשיפור בשירות בתי-הסוהר, ותדמית השירות נמצאת במגמת ירידה; חלה עלייה בהערכת הסוהרים כישרים ואמינים; השב"ס נתפס כמצליח מאוד בתפקידיו הביטחוניים ולא מצליח בתפקידיו השיקומיים; כשני שלישים מהמרואיינים ציינו כי לא ימליצו לבן משפחה לעבוד בשב"ס.

(דעת קהל; בתי-סוהר; סוהרים; אסירים; שיקום אסירים; ביטחון אישי)

184

כ"ץ, ישראל; קונה, שני ואחרים:

הטיפול בנוער בשירות בתי הסוהר: מחקר ליווי והערכה, 2004-2006

לשכת המדען הראשי, המשרד לביטחון הפנים, ירושלים 2008, 435 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בוצע ע"י "צפנת" – מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני.

כלא "אופק" הוא כלא ייעודי לבני נוער (בנים). תכנית ההפעלה של הכלא נועדה ליצור תהליכי שינוי בדפוסי החשיבה ובנורמות ההתנהגות של הכלואים, לרבות הקניית כלים וכישורי חיים, שיסייעו להפוך את תקופת המאסר לתקופת הכנה לחיים ובכך להגדיל את סיכויי ההשתלבות בחברה. מטרתו המרכזית של המחקר היתה ניהול מעקב רציף אחר תכניות החינוך, הטיפול והשיקום של שירות בתי הסוהר בבני נוער, לבחון אותן ולהעריך את הצלחתן. המחקר נעשה על-ידי מכון "צפנת" ב-2004-2006. במחקר שולבו שיטות כמותניות (שאלונים) ואיכותניות (ניתוח מסמכים, תצפיות וראיונות עומק) ומדדי הערכה שפותחו על-ידי החוקרים. אוכלוסיית המחקר כללה את סגל הכלא, הכלואים ומדגם של הורי הכלואים. בין הממצאים: נתגלו פערים בין התכניות לבין ביצוען בפועל; המשפחה, שבמקרים רבים מילאה תפקיד בעצם הגעתו של הנער לכלא, לא מטופלת כראוי ולכן צפוי שהקשיים שהביאו להתדרדרות הנער יהיו קיימים במשפחתו גם לאחר שישתחרר; התלונה העיקרית של ההורים היתה על מידע מועט בלבד על הקורה לבנם בכלא; לדעת הכלואים, המשמעת קשוחה מדיי והעונשים כבדים מדיי; נמצא כי תיעוד המתרחש במפגשים הטיפוליים לוקה בחסר; נמצאה אי-התאמה בין הנערים המשולבים בתכניות טיפול בסמים לבין הנערים הזקוקים לתכניות אלו.

(בתי סוהר; עבריינות נוער; שיקום נוער; תכניות התערבות; מחקר הערכה)

185

תימור, אורי; אופנהיימר, מירב:

מאסר, חינוך ודימוי עצמי: השפעת הלימודים במרכזי החינוך בבתי הסוהר על דימוי עצמי של אסירים

"צוהר לבית הסוהר" (בהוצאת שירות בתי הסוהר), מס' 11 (דצמבר 2007), עמ' 70-81 (עברית, סיכום באנגלית). כתב-העת מופיע גם באתר האינטרנט של השירות: www.ips.gov.il.

ישנן עדויות לכך שתכניות אינטנסיביות ספציפיות בבית הסוהר עשויות להפחית נטייה לעבריינות ולקדם שיקום אסירים. במחקר זה נדונות שתי תכניות, הפועלות במסגרת מרכזי החינוך בבתי הכלא בישראל: תכנית ללימוד קריאה וכתיבה, המיועדת בעיקר לאסירים עולים חדשים או ערבים, שאינם יודעים קרוא וכתוב בעברית; תכנית העשרה חינוכית לאסירים בעלי השכלה יסודית ומעלה. במסגרת המחקר, נדונה השפעתן של תכניות אלו על דימויים העצמי של המשתתפים. זאת, על בסיס הנתון שלפיו, באופן כללי,  אסירים מאופיינים בדימוי עצמי נמוך, המצמצם את סיכוייהם לחדול מהפשע. ממדידת הדימוי העצמי של האסירים (בסך הכל 156 איש) לפני ההיחשפות לשתי התכניות ולאחריה נמצא, כי שתי התכניות הביאו לשיפור מובהק של הדימוי העצמי של האסירים. שיפור זה בלט במיוחד בקבוצת לימוד הקריאה והכתיבה (עלייה ממוצעת של 106 נקודות במבחן Fitts).

(בתי-סוהר; שיקום אסירים; תכניות התערבות; דימוי עצמי; מוּעָדוּת)

186

קפלנסקי, אורה:

הפעלת מערך הכשרה מקצועית לאסירים בשירות בתי הסוהר

"צוהר לבית הסוהר" (בהוצאת שירות בתי הסוהר), מס' 11 (דצמבר 2007), עמ' 92-98 (עברית, סיכום באנגלית). כתב-העת מופיע גם באתר האינטרנט של השירות: www.ips.gov.il.

במחקרים שנעשו ברחבי העולם בנושא המוּעָדוּת (חזרה לפשע – רצידיביזם) נמצא, כי הכשרה מקצועית ותעסוקה הם תנאי מוקדם לשיקום. במחקר דומה, שנעשה בשירות בתי הסוהר לגבי התקופה 2000 עד 2006, נמצא כי ששיעור המועדות בקרב אסירים שעברו הכשרה מקצועית בשירות בתי הסוהר או שהועסקו במפעלים הוא 19%-20%, לעומת שיעור מועדות של 42%-53% בקרב כלל אוכלוסיות האסירים הפלילים. במאמר הנוכחי מתואר מערך ההכשרה המקצועית של אסירים בשירות בתי הסוהר ומוצגים ממצאים שונים על אודותיו. בין הממצאים: ב-2006 התקיימו 21 קורסי הכשרה מקצועית במסגרת שירות בתי הסוהר (14 במימון השב"ס ו-7 במימון משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה), שבהם השתתפו 495 אסירים; 75% מהאסירים סיימו את הקורס וקיבלו תעודת סיום; 90% מהאסירים שלמדו בקורסי ההכשרה המקצועית הממשלתית עמדו בהצלחה בבחינות הגמר הממשלתיות; מספר שעות ההוראה בקורסי ההכשרה המקצועית הצטמצם מכ-14,000 ב-1999 לכ-4,500 ב-2006, אף שמספר המשתתפים היה גבוה יותר.

(בתי-סוהר; שיקום אסירים; הכשרה מקצועית; מוּעָדוּת)

187

ריבקין, דורי; שמעיה-ידגר, סמדר:

הערכת תכנית ק.ד.מ.: קבוצות דיון משפחתיות לנוער עובר חוק

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 491 בסדרת דו"חות מחקר, ירושלים 2007, 84 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

תכנית ק.ד.מ. (קבוצות דיון משפחתיות) לבני נוער עוברי חוק, מציעה לקטינים חלופה לתהליך המשפטי. מטרות התכנית הן: מניעת תיוגם של בני הנוער כעבריינים; הוצאתם ממעגל ההתנהגות הפלילית ועידודם לקחת אחריות על העבֵרה שביצעו; הגברת מעורבות המשפחות בשיקומם ופיצוי הנפגעים על הנזק שנגרם להם. הפניית הנער לק.ד.מ. נעשית על-ידי קצין המבחן, בתיאום עם קצין הנוער מהמשטרה. בפרסום זה מוצג מחקר הערכה של התכנית. במסגרת המחקר, נבדקו אוכלוסיית היעד של התכנית, דרכי העבודה, תוצאות התהליך ושביעות רצון המשתתפים. נבדקו 76 נערים שהשתתפו בתכנית בשלוש השנים הראשונות להפעלתה (2000-2003); זאת, באמצעות שאלונים, ראיונות וקבוצות מיקוד. בין הממצאים: העברות השכיחות ביותר היו גניבה (41%), פריצה (27%) ותקיפה (27%); בממוצע, ההכנה למפגש בין העבריין לנפגע, בשיתוף אנשי מקצוע ובני משפחה, ארכה 3.7 חודשים, והושקעו בה, בממוצע, 28 שעות עבודה של מתאם; ב-80% מהמקרים הושג הסכם במפגש אחד; 81% מהנפגעים דיווחו כי הם אינם פוחדים שהנער יפגע בהם שוב; 83% מהנערים לא ביצעו עברות במהלך השנה שלאחר המפגש.

(עבריינות נוער; מניעת עבריינות; תכניות התערבות)

188

 

י"ב. עבודה ושכר

פרסומים

סקר הכנסות, 2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1309 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2007, 107 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

סקרי הכנסות מתבצעים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאז 1965. החל ב-1997, משלבת הלשכה את נתוני ההכנסות משני סקרים: "סקר הכנסות" ו"סקר הוצאות משק-הבית". הנתונים בפרסום הנוכחי, עבור שנת 2006, מבוססים על מדגם נטו של 14,582 משקי-בית, כאשר 8,323 משקי-בית הם ממדגם "סקר הכנסות" ו-6,259 משקי-בית הם ממדגם "סקר הוצאות משק-הבית". בפרסום מוצגים נתונים על הכנסות משקי-הבית, בחלוקה לפי משקי-בית שבהם ראש משק-הבית עבד כשכיר, כעצמאי או שלא עבד. מובא פירוט לפי עשירוני הכנסה, גודל משק-הבית, מספר המפרנסים במשק-הבית ונתונים דמוגרפיים של ראש משק-הבית כגון גיל, יבשת לידה, תקופת עלייה, דת ומספר שנות לימוד. נתוני ההכנסה מוצגים הן לפי שכר ברוטו והן לפי שכר נטו. בחלקו האחרון של הפרסום מובאים ממצאים לגבי הכנסות משכר עבודה של שכירים ב-2006. בחלק זה מפורטים גם המין, משלח-היד והענף הכלכלי הראשי. כן נעשה חישוב של ההכנסה לשעת עבודה לפי מין, גיל, דת, מספר שנות לימוד, צורת יישוב מגורים, תקופת עלייה, ענף כלכלי ומשלח-יד.

(הכנסה; שכר; שכירים; עובדים עצמאיים; משלחי-יד; פנסיה; קצבאות; קופות גמל)

189

טולידנו, אסתר:

מקבלי דמי אבטלה בשנת 2007

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 217 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2008, 63 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בחוברת מוצגים נתונים מקיפים על מקבלי דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי ב-2007, תוך השוואה לשנים קודמות ופירוט תכונותיהם הדמוגרפיות והתעסוקתיות, כדלקמן: סוג מובטל (כגון אקדמאי), מין, גיל, סוג משפחה, שנת עלייה, מספר שנות לימוד וסוג בית-הספר האחרון שבו למדו, מספר שנות עבודה, השתתפות בהכשרה מקצועית, שם היישוב, צורת היישוב, סוג לשכת התעסוקה והסניף, גובה דמי האבטלה ועומק האבטלה (מספר ימי האבטלה שעבורם קיבל המובטל דמי אבטלה במשך שנת זכאותו). מקור הנתונים לעבודה הוא "קובץ תביעות לדמי אבטלה שאושרו" של המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: ב-2007 ירד שיעור האבטלה ל-7.3%, לעומת 8.4% ב-2006 ו-9% ב-2005; שיעור מקבלי דמי אבטלה מבין הבלתי-מועסקים ירד מ-23.7% ב-2006 ל-23.5% ב-2007; כ-89% ממקבלי דמי אבטלה שהיו מובטלים באו מקרב המועסקים בכוח העבודה; כרבע (26.5%) מהמובטלים היו אקדמאים.

(אבטלה; דמי אבטלה; הבטחת הכנסה; הכשרה מקצועית; חיילים משוחררים; עולים)

190

ביקוש לעובדים במגזר העסקי: רבעון שני, 2008

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 11 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.ilץ

הביקוש לעובדים במגזר העסקי, כפי שנמדד במונחי משרות פנויות, ירד ברבע השני של 2008, ובכך חלה ירידה במשך שלושה רבעים ברציפות. עם זאת, רמת המשרות הפנויות היא גבוהה יחסית לרמתה בשנים האחרונות. במספר איושי המשרות הסתמנה עלייה בהשוואה לרבע הקודם אולם ירידה משמעותית לעומת הרבע המקביל אשתקד. במספר פליטות העובדים חלה עלייה, הן לעומת הרבע הקודם והן לעומת הרבע המקביל אשתקד, והיא היתה גבוהה בהרבה בהשוואה לעלייה באיושים. הנתונים לגבי הרבע השני של 2008 הם כדלקמן: מספר המשרות הפנויות, ללא ענפי הבנייה והחקלאות, עמד בממוצע יומי על כ-53.9 אלף משרות, ירידה של 4% לעומת הרבע הקודם ושל 7.3% לעומת הרבע המקביל אשתקד; סך האיושים ברבע השני הגיע לכ-138 אלף, עלייה של 3.5% בהשוואה לרבע הקודם וירידה של 17.9% בהשוואה לרבע המקביל אשתקד; מספר פליטות העובדים עמד על כ-130.3 אלף, עלייה של 10.2% לעומת הרבע הקודם ושל 5.2% לעומת הרבע המקביל אשתקד. במאזן ציפיות כוח-אדם (אחוז הצופים עלייה במצבת העובדים ברבע הבא פחות אחוז הצופים ירידה) נרשמה ירידה, הן ביחס לרבע הקודם והן ביחס לרבע המקביל אשתקד.

(תעסוקה; כוח-אדם)

191

חיפה: עבודה, מס' 3

המחלקה למחקר ולמידע סטטיסטי, עיריית חיפה, חיפה 2008, 27 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של העירייה: www.haifa.muni.il.

בפרסום זה, המהווה פרק בשנתון העיר חיפה, מרוכזים נתונים על כוח העבודה האזרחי בעיר - מועסקים, בלתי-מועסקים ודורשי עבודה - לפי משתנים שונים: היקף המשרה, מין, קבוצות גיל, רמת השכלה, ענף כלכלי, משלח-יד ועוד. מקורות הנתונים הם פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושירות התעסוקה. בין הממצאים: שיעור הבלתי-מועסקים בחיפה היה ב-2006 10.5% לעומת 12.1% ב-2005; שיעור המועסקים במשרה מלאה בכוח העבודה האזרחי ירד מ-55.4% ב-2005 ל-53.1% ב-2006; 64.2% מהגברים שהיו מועסקים בכוח העבודה האזרחי עבדו ב-2006 במשרה מלאה לעומת 41.8% מהנשים; 75.7% מבין בעלי השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה ב-2006 היו מועסקים לעומת 52.3% מבעלי 11-12 שנות לימוד ו-22.4% מבעלי 5-8 שנות לימוד; שיעור הבלתי-מועסקים מתוך כוח העבודה האזרחי בחיפה ב-2006 (8.5%) היה דומה לממוצע הארצי (8.4%), גבוה מאשר בתל-אביב (5.9%) ובראשון-לציון (7%) ונמוך מאשר בירושלים (9.4%); 54% מהמועסקים בחיפה מתגוררים בתוך העיר ו-46% מחוץ לעיר; הממוצע החודשי של דורשי עבודה בחיפה ב-2007 עמד על 8,615 איש, מעט יותר מאשר בתל-אביב (8,033) ופחות מאשר בירושלים (9,876).

(חיפה; שוק העבודה; תעסוקה; חיפוש עבודה; משלחי-יד; אבטלה)

192

ברקלי, נתנאלה; ברקוביץ', רות:

מה שגלוי בתלוש השכר ומה שמעבר לו: מערכת ההטבות הנלוות לשכר בישראל

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 96 בסדרת "מחקרים וסקרים מיוחדים", ירושלים 2007, 48 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

השכר מהווה תמורה עיקרית לעבודה, אך אליו מתוספת מערכת הטבות שנותן המעסיק בצד השכר. הטבות אלו כוללות: השתתפות המעסיק בתכנית פנסיה (כולל ביטוח מנהלים וקופת גמל), בקרן השתלמות, בתשלום לביטוח חיים ובאחזקת הרכב; השתתפות העובד ברווחים או באופציות למניות; מתן רכב של המעסיק לשימוש העובד. בעשור האחרון גדלו הוצאות המעסיקים על הטבות נלוות לשכר, ומערכת ההטבות בצד השכר התרחבה. במחקר זה נבדקו ההטבות הנלוות לשכר ותנאי העבודה הסביבתיים של העובדים השכירים בישראל. מקור הנתונים ששימש למחקר הוא הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2003. בין הממצאים: 29% מהעובדים אינם נהנים מהטבות כלל; 16% נהנים מהטבה אחת; 23% זוכים לשתי הטבות; 19% זוכים לשלוש הטבות; 13% נהנים מארבע הטבות או יותר; סיכוייהן של נשים ליהנות מפנסיה ומקרן השתלמות הם גבוהים יותר משל גברים, בשל פיצוי הניתן להן על שכרן הנמוך יחסית לשכרם של גברים; בנוגע לתנאי העבודה הסביבתיים של העובדים, המתבטאים בחשיפה למפגעים סביבתיים (רעש, חום, קור, רוח, אבק וחומרים מסוכנים) נמצא, כי עובדים ברמות שכר גבוהות עובדים בתנאים טובים יותר מאשר עובדים ברמות שכר נמוכות, עובדים מבוגרים נהנים מתנאים טובים יותר מאשר צעירים וכך גם נשים לעומת גברים.

(שכר; הטבות סוציאליות; תנאי עבודה)

193

מזר, יובל:

פערי השכר בין גברים לנשים בעת הצטרפותם למגזר הציבורי

"סקר בנק ישראל", מס' 81 (ינואר 2008), עמ' 39-92. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

במחקר זה נבדקו פערי השכר בין גברים לנשים בעת הצטרפותם לעבודה במגזר הציבורי, הגורמים להיווצרותם והתפתחות הפערים במשך 16 שנים – 1990 עד 2005 – באמצעות קובץ נתוני השכר של מל"מ. נמצא, כי הפערים קטנו במהלך 16 השנים וכי מאז 2001 השכר הממוצע בעת הכניסה לעבודה אינו שונה בין גברים לנשים. הצטמצמות הפער משקפת את העובדה כי השכר הריאלי של הגברים בעת הכניסה לעבודה עלה במשך 16 השנים בכ-5% בלבד, ואילו זה של הנשים עלה בכ-27%. פערי השכר ניתנים לפירוק לשתי השפעות: הבדל בהון האנושי, היוצר פער לגיטימי, והבדל בתשואה שלו, היוצר פער לא-לגיטימי. הצטמצמות ההבדלים בהון האנושי בין גברים לנשים עד למצב של יתרון לנשים כיום הביאה להקטנת פערי השכר. הצטמצמות זו נבעה, בין היתר, מתהליך אקדמיזציה מואץ בקרב הנשים, שבזכותו שיעור הנשים שהצטרפו למשלחי-יד שממוצע השכר בהם גבוה יחסית גדל בהתמדה. ירידת התשואה להון אנושי בקרב הגברים ביחס לנשים תרמה אף היא להקטנת פערי השכר. עוד נמצא, כי עם כניסתם לעבודה, בתחילת התקופה הנחקרת, קיבלו הגברים בדרך כלל דרגות גבוהות יותר מאשר הנשים באותו משלח-יד, אך בסוף התקופה התהפכה המגמה.

(שכר; הבדלים בין המינים; מגזר ציבורי)

194

דגני, אבי; דגני, רינה:

עמדות מעסיקים כלפי העסקת אנשים עם מוגבלות

קבוצת גיאוקרטוגרפיה, תל-אביב 2007, 29 עמ'. הוזמן על-ידי נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הנציבות: http://mugbaluyot.justice.gov.il.

בסקר זה, שנערך לקראת היום הבין-לאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות, בנובמבר 2007, נבחנו עמדותיהם ותפיסותיהם של מעסיקים לגבי העסקת אנשים עם מוגבלות. בין הנושאים שנבחנו בסקר: שיעורי ההכרות וההעסקה של אנשים עם מוגבלות; נכונות להעסיק עובדים עם מוגבלות; גורמים העשויים לעודד העסקת עובדים עם מוגבלות. בסקר השתתפו 400 מעסיקים, המהווים מדגם ארצי מייצג של אוכלוסיית המעסיקים בישראל. בין הממצאים: 74% מהמעסיקים דיווחו כי הם מכירים אנשים עם מוגבלות פיזית, נפשית או שכלית; 15% מהמעסיקים דיווחו כי הם מעסיקים אנשים עם מוגבלות (בעסקים שבהם יותר מ-20 עובדים, דיווחו כשליש מהמעסיקים כי הם מעסיקים עובדים עם מוגבלות); 39% מהמעסיקים סברו שהעסקת עובד עם מוגבלות לא תתרום לתפוקת העסק; שני הגורמים שנמצאו המשפיעים ביותר על הנכונות להעסיק עובד עם מוגבלות הם הגנה על המעסיק בעת פיטורי עובד עם מוגבלות עקב אי-התאמה וסיוע של המדינה במימון הנגישות וההתאמות של מקום העבודה לעובד המוגבל. עוד עולה מן הסקר, כי חשיפה לעבודה והכרות עם בעלי מוגבלות מורידה חסמים ויוצרת נכונות גבוהה יותר להעסקתם.

(עובדים מוגבלים; מעסיקים; עמדות כלפי מוגבלים)

195

בר-צורי, רוני:

אחריות חברתית ומעורבות עסקים בקהילה: מדדים כמותיים של מעורבות  עסקים בקהילה

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 42 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בעבודה זו נבחנה מעורבותם בקהילה של עסקים שבהם עד 200 עובדים. במסגרת העבודה נבדקו שלושה נושאים עיקריים: היקף מעורבותם של עסקים למען הקהילה וזיהוי מאפייניהם של עסקים המעורבים בפעילות בקהילה לעומת אלה שאינם מעורבים בפעילות זו; אפיון סוגי הפעילויות – תחומי עיסוק, קהלי היעד, גודל התרומה ותקציבי הפעילות, מספר העובדים המשתתפים ועוד; איתור עסקים שאינם מעורבים בפעילות למען הקהילה אך מעוניינים לקחת חלק בפעילות כזו בעתיד, תוך זיהוי הפעילויות המועדפות עליהם. מקור הנתונים לעבודה היה סקר שנעשה בקרב 2,400 עסקים ברבע האחרון של 2006. בין הממצאים: 8.9% מהעסקים מעורבים בפעילות למען הקהילה (בעסקים גדולים, עם יותר מ-100 עובדים, השיעור הוא 32.2%, ואילו בעסקים קטנים, עם פחות מ-10 עובדים, השיעור הוא 6.4%); 31% מהעסקים עם 100+ עובדים סייעו בתרומה כספית; 86% מהעסקים עם 26-50 עובדים סייעו בשווה כסף, ו-25.2% מהעסקים עם 2-25 עובדים סייעו בשני סוגי הנתינה; רוב הפרויקטים והתכניות שהעסקים מעורבים בהם עוסקים בפעילויות למען אוכלוסיות חלשות ומעוטי יכולת, ורוב הסיוע מתבצע בעין – הספקת שירותים ומוצרים לנזקקים; ב-15.1% מהעסקים המעורבים בקהילה מקדישים העובדים מזמנם, מעבר לשעות העבודה, לקידום הפרויקטים הקהילתיים שיוזם העסק.

(חברות עסקיות; קהילה; מעורבות; הספקת שירותים; תרומה)

196

אורנשטיין, מיכאל; פפרמן, בני:

הסיכוי למצוא עבודה באזור הפריפריה בהשוואה למרכז הארץ והשלכות למדיניות

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 12 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

מטרותיה של עבודה זו היו: בחינת הפער בשיעור האבטלה בין המרכז לבין הפריפריה; הסיכוי של פרטים שאינם עובדים למצוא עבודה באזורים השונים; הערכת כיווני המדיניות הרצויה בתחום התעסוקה. מקור הנתונים לחישוב הגודל הכללי של מעגלי זמינות העבודה ומרכיביה היו סקרי כוח-אדם של הלמ"ס לשנים 2001-2006. המידע על המשרות הפנויות נאסף במסגרת סקר מעסיקים של מינהל מחקר וכלכלה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. בין הממצאים: בשנים 2001-2006 עמד שיעור האבטלה במרכז הארץ על כ-8.8% בממוצע לשנה לעומת כ-11.7% באזורי הפריפריה; הפער בשיעור האבטלה בין הפריפריה למרכז ב-2003 עמד על כ-19% לרעת הפריפריה, והוא המשיך לגדול עד לפער של כ-43% ב-2006; על כל 1,000 מובטלים באזור המרכז היו בממוצע בשנים 2001-2006 כ-245 משרות פנויות, לעומת כ-165 משרות פנויות באזור הדרום וכ-71 בלבד באזור הצפון. בין מסקנות העבודה: לשם הגדלת הסיכוי לעבוד לאלו שאינם עובדים בפריפריה, יש להתמקד יותר בהגדלת מלאי המשרות ופחות בתכניות להכשרת כוח-אדם; בתכניות לשיפור התעסוקה בפריפריה יש להסיר חסמים כדי לקרב את הפריפריה למרכז; עובדים זרים תופסים נתח ניכר ממלאי המשרות בפריפריה, ולכן יש לצמצם את מספרם.

(שוק העבודה; תעסוקה; אבטלה; יחסי מרכז-פריפריה; מדיניות ממשלתית; עובדים זרים)

197

מצב התעסוקה של נשים ערביות בגילאי 18-65, לשנת 2006

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 9 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים נתונים מעודכנים על מצב התעסוקה של נשים ערביות בגילי 18-65 ב-2006. מקורות הנתונים הם סקר כוח-אדם וסקר הכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בין הממצאים: רמת ההשכלה של כ-50% מהנשים הערביות היא נמוכה מאוד (לא למדו, לא קיבלו תעודה, או שתעודת הסיום האחרונה שלהן היא מבית-ספר יסודי/חטיבת ביניים), בהשוואה לכ-10% מהיהודיות בגילים אלה; שיעור השתתפותן של נשים ערביות בכוח העבודה עמד על כ-22.4%, לעומת כ-70.6% בקרב נשים יהודיות; 42.5% מהמועסקות הערביות עובדות בתחום החינוך, בהשוואה ל-20.5% מהנשים היהודיות; שיעור האבטלה בקרב הנשים הערביות בגילי 18-65 עמד על 16.8%, לעומת 8.3% בקרב הנשים היהודיות; ממוצע משך חיפוש העבודה של נשים ערביות עמד על כ-64 שבועות, לעומת כ-31 שבועות בקרב יהודיות; השכר החודשי הממוצע ברוטו של נשים ערביות שכירות עמד ב-2006 על 3,847 ₪, בהשוואה ל- 5,661 ₪ בקרב נשים יהודיות; 7.6% מהנשים הערביות העובדות השתכרו מעל השכר הממוצע במשק, לעומת 23.9% מהיהודיות.

(נשים עובדות; ערביי ישראל; תעסוקה; משלחי-יד; אבטלה; שכר)

198

פפרמן, בני; אורנשטיין, מיכאל:

הפער בין השכר ההתחלתי לבין השכר הממוצע במשק

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2007, 7 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את הפער שבין השכר הממוצע לשכיר במגזר העסקי לבין השכר ההתחלתי שלו, תוך ניתוח הגורמים לפער זה. כמו כן נבדק, האם ועד כמה רחב הפער בין השכר ההתחלתי לבין השכר הממוצע בקרב קבוצות שונות של משלחי-יד. מקור הנתונים ששימש למחקר הוא סקר המעסיקים של המינהל למחקר וכלכלה שבמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, שבמסגרתו מרואיינים כ-2,400 מעסיקים מדי רבע שנה. בין הממצאים: ב-2005, כ-65% מאיושי המשרות במגזר העסקי היו בשכר התחלתי של 3,501 ₪ - 4,000 ₪ למשרה מלאה; השכר ההתחלתי הממוצע למשרה מאוישת עמד על 4,597 ₪, נמוך בכ-45% מהשכר הממוצע למשרה מלאה במשק, שעמד על 8,333 ₪; בקבוצת משלחי-היד של עובדים לא-מקצועיים הפער בין השכר ההתחלתי לשכר הממוצע היה כ-150 ₪ (3%), בעוד שבקבוצות משלחי-היד של העובדים המנהלים, החופשיים, הטכניים והאקדמאיים עמד פער זה על כ-4,000 ₪ - 5,000 ₪ (30%-50%); בקבוצת משלחי-היד עם השכר הממוצע הנמוך ביותר – עובדים לא-מקצועיים – היה השכר הממוצע 4,353 ₪, כמעט מחצית מהשכר הממוצע במשק, והנתח של מאיישי המשרות היה כ-23%.

(עסקים; שכר)

199

מזר, יובל:

שיעור הקידום והשפעתו על השכר במגזר הציבורי בישראל

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2007.11, ירושלים 2007, 39 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו נבחנו השפעת הקידום על השכר ושכיחות הקידומים לאורך הקריירה של העובדים במגזר הציבורי בישראל. הנתונים שנבדקו מתייחסים לשנים 1988-2006. בין הממצאים: הקידום תורם כ-60%-70% לסך עליית השכר במשך כל תקופת העבודה (כל עלייה בדרגה מעלה את השכר בכ-6.5% בממוצע); עובד מקודם בממוצע אחת לשנתיים עד ארבע שנים; הקידומים בעבר מסבירים כ-40% מסך השׁוֹנוּת המוסברת של ההסתברות לקידום בשנה הנוכחית - שיעור גבוה מאוד, שמעיד כי הקידום נעשה על פי התור ולאו דווקא על-פי תפקודו של העובד; ישנה ירידה הדרגתית של שיעור המקודמים במהלך שני השלישים הראשונים של הקריירה וירידה חדה הרבה יותר בשליש האחרון, במיוחד בקרב עובדים אקדמאים, וזאת בעיקר בשל בעיית טווח הדרגות בכל עיסוק. לכן, עובדים וותיקים, שכבר אין לפניהם אופק קידום ממשי וסכנת פיטורין ייטו להקטין את תוצרתם. מכאן, שיש להעלות את סיכויי קידומם של עובדים וותיקים, באמצעות החלקה/מיתון של תוואי הקידום לאורך הקריירה של העובד תוך הגדלת התרומה לשכר של כל קידום.

(מגזר ציבורי; עובדים שכירים; קידום מקצועי; שכר; הנעה לעבודה)

200

זוסמן, נועם; פרידמן, עמית:

איכות כוח העבודה בישראל

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2008.01, ירושלים 2008, 66 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

עלייה באיכות כוח העבודה היא גורם מפתח בתהליך צמיחה בת-קיימא של משק מפותח, וחשיבותה גדלה על פני זמן בשל שיפורים טכנולוגיים הדורשים מועסקים בעלי הון אנושי גבוה. מטרתו של מחקר זה היתה להציג לראשונה אומדנים שנתיים לשינויים באיכות כוח העבודה בישראל ב-1987-2005, ולנתח את גורמיהם. המחקר התבסס על ההנחה ששכרם של העובדים משקף את איכות עבודתם, משום ששוק העבודה הוא תחרותי ושכר העובדים שווה ערך לתפוקתם השולית. בין הממצאים: שיפור איכות כוח העבודה במגזר העסקי מסביר כשליש מהגידול של הפריון הכולל במגזר העסקי; התמורות המשפיעות ביותר בהרכב תשומת העבודה על איכותה הן העלייה בחלקם של העובדים המשכילים, ששיפרה את האיכות, והגידול בחלקן של הנשים בתשומת העבודה, שגרע במידת מה מהאיכות; העלייה מראשית שנות ה-90' והתרחבות חלקם של העובדים הלא-ישראלים בתשומת העבודה הרעו את איכות כוח העבודה. עם זאת יש לציין, כי העלייה בתשואה להשכלה והגידול בשכרם היחסי של הנשים והעולים החדשים תרמו לשיפור איכות כוח העבודה בתקופה הנחקרת. בסוף הפרסום מובאים הסברים לממצאים, ומועלים נושאים למחקר עתידי לאור הממצאים.

(כוח-אדם; שכר; פריון עבודה; רמת השכלה; עולים; נשים עובדות; עובדים זרים; ערביי ישראל)

201

ג'בארין, יוסף:

אסטרטגיה לפיתוח התעסוקה בקרב הערבים בישראל: חזון הרחבתו של המעמד הבינוני הערבי

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2007, 59 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד (הורדת הפרסום מותנית ברישום): www.neaman.org.il.

בפרסום זה מוצגת תכנית אסטרטגית לפיתוח התעסוקה בקרב הערבים בישראל. זאת, כדי לתת מענה לבעיות התעסוקה, תוך יצירת מקורות תעסוקה איכותיים ומגוונים, העונים על הביקוש. הרעיון המרכזי העומד מאחורי התכנית הוא הרחבת היקף המעמד הבינוני הערבי בישראל. הפרסום מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: סוגיית התעסוקה של הערבים בישראל; הפוטנציאל של החברה הערבית; כוח העבודה הערבי ומבנה התעסוקה שלו; התכניות הממשלתיות לפיתוח החברה הערבית; תכנית אסטרטגית לפיתוח תעסוקה בקרב הערבים בישראל. תכנית זו כוללת, בין היתר, את פיתוח ענף הטכנולוגיה העילית במגזר הערבי, פיתוח ההון האנושי והחברתי, פיתוח החקלאות, הקמת מוקדים אזוריים לפיתוח התעסוקה והגדלת שיעור השתתפותן של נשים ערביות בכוח העבודה.

(ערביי ישראל; תעסוקה; תכניות התערבות; פער חברתי)

202

אחדות, נטע; סופר, מיכל; שלח, סיגל:

התכנית לשילוב הורים יחידים בשוק העבודה: קובץ מאמרים

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2007, 260 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

ב-2003 הופעלה התכנית לשילוב הורים יחידים, מקבלי הבטחת הכנסה ודמי מזונות, בשוק העבודה. לתכנית זו היו שתי מטרות מרכזיות: סיוע להורים יחידים אשר קצבת הבטחת ההכנסה ודמי המזונות שלהם הם היו זכאים נפגעו באופן משמעותי בעקבות שינויי חקיקה; החלפת הגמלאות בשכר מעבודה באמצעות השתלבות בשוק העבודה ויצירת אופק השתכרות עתידי שיאפשר מחייה בכבוד. קובץ מאמרים זה, מורכב מארבעה פרקים: מבוא ורקע כללי - ניתוח מאפייני אוכלוסיית היעד על בסיס נתוני סקרי כוח-אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונתוני המוסד לביטוח לאומי; "התכנית לשילוב הורים יחידים בשוק העבודה" - ממצאי סקרי מעקב, כולל סקירה מקיפה של אוכלוסיית היעד, על בסיס נתונים מנהליים וסקרי מעקב; "מעסיקים בתכנית לשילוב הורים יחידים בשוק העבודה" - תוצאות סקר מעסיקים שהעסיקו הורים יחידים וקיבלו תמריץ כספי בשל כך; "שירות פסיכולוגי תעסוקתי בטלפון בתכנית לשילוב הורים יחידים בשוק העבודה" - מעקב אחר האוכלוסייה שהסתייעה בכלי ייחודי שהופעל בתכנית - ייעוץ פסיכולוגי תעסוקתי בטלפון.

(משפחות חד-הוריות; גמלאות; הבטחת הכנסה; תעסוקה; שוק העבודה; חיפוש עבודה; תכניות התערבות; ייעוץ; משלחי-יד)

203

כמה נשים משתכרות עד שכר מינימום?

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 13 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על הנשים המשתכרות שכר חודשי הנמוך או השווה לשכר המינימום. הנתונים עובדו מתוך סקר הכנסות של הלמ"ס ל-2006. שכר המינימום הממוצע לחודש בשנה זו עמד על 3,459 ₪, והשכר החודשי הממוצע היה 7,177 ₪ - 5,542 ₪ לנשים ו- 8,690 ₪ לגברים. בין הממצאים: מתוך 1,045 מיליוני נשים מועסקות שכירות בנות 18 ומעלה, 35.5% השתכרו שכר נמוך או שווה לשכר המינימום, בהשוואה ל-14.2% מהגברים; 53.6% מהשכירות המשתכרות עד שכר מינימום הן בגילים 18-34; ל-13.1% מהנשים המשתכרות עד שכר המינימום יש השכלה של עד 10 שנות לימוד ול-37% יש השכלה של 11-12 שנות לימוד; 53.4% מהשכירות המשתכרות עד שכר המינימום הן נשואות, 31.4% הן רווקות, ו-15.2% הן גרושות, אלמנות או נשואות החיות בנפרד מבעליהן; 28.3% מהשכירות המשתכרות עד שכר המינימום הן עולות חדשות מ-1990 ואילך; 24.2% מהמועסקות היהודיות ו-7.6% מהמועסקות הערביות משתכרות שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק.

(נשים עובדות; שכר; שכר מינימום; רמת השכלה; מצב משפחתי; משלחי-יד)

204

אלפסי, מיכל:

עבודת נשים בהריון

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 16 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 מוגדרות זכויותיה של אישה בהריון, לפניו, במהלכו, במהלך חופשת הלידה ולאחריה. במחקר זה נבדקו: שיעור הנשים שחששו מפיטורין עקב הריון, החלטתן לעכב הריון משיקולי קריירה ותפיסתן את מערכת היחסים עם המעסיק מרגע שהודיעו לו על הריונן; שיעור העובדות השכירות המכירות את חוק עבודת נשים, תוך הצגת דיוקנן החברתי-דמוגרפי והתעסוקתי; שיעור הנשים אשר דיווחו כי בעת שהתראיינו לעבודה כלשהי נשאלו אם הן בהריון או אם בכוונתן להרות (הפרה של חוק שוויון הזדמנויות). בסקר השתתפו 556 נשים שכירות שעבדו במרס-מאי 2007. בין הממצאים: 93% מהנשים חששו מפיטורין עקב ההריון, אך לא דווח על ניסיון לפיטורין עקב ההריון; 90% מהנשים דיווחו כי לא חל שינוי בהיקף משרתן בעקבות ההריון; 14% מהנשים הנשואות דיווחו כי בעת ראיון הקבלה לעבודה הן נשאלו האם הן בהריון או מתכוונות להרות; 56% מהנשים דיווחו כי הן אינן מכירות את חוק עבודת נשים; הנשים המכירות את החוק אופיינו כיהודיות ותיקות, נשואות או חיות עם בן זוג, בגילים 20-45, משכילות, חילוניות ומתגוררות באזור המרכז.

(נשים עובדות; הריון; חוקים; יחסי עובד - מעביד)

205

אלפסי, מיכל:

חוק שעות עבודה ומנוחה: שכירים העובדים ביום המנוחה

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 14 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

לדו"ח זה היו שתי מטרות עיקריות: הצגת שיעור העובדים השכירים המועסקים ביום המנוחה, תדירות העבודה ביום המנוחה ושיעור השכירים אשר עובדים ביום מנוחתם ומקבלים ממעסיקם יום חופש חלופי באופן קבוע לפי החוק; הצגת פרופיל סוציו-דמוגרפי של העובדים ביום המנוחה, תוך התייחסות לתכונות תעסוקתיות. איסוף הנתונים התבסס על סקר שנעשה ב-2006 בקרב מדגם של 1,173 מרואיינים, שעסק במודעות לחוקי עבודה. לצורך דו"ח זה, נבדקו תשובותיהם של 865 משיבים שהיו עובדים שכירים בעת עריכת הסקר. בין הממצאים: כ-15% מהעובדים השכירים עבדו ביום המנוחה השבועי, כ-75% יהודים וכ-25% ערבים; כ-82% עבדו ביום המנוחה לפחות פעם בחודש והיתר בתדירות נמוכה יותר; כ-33% מהעובדים קיבלו יום חופש חלופי באופן קבוע, 9% באופן חלקי והיתר לא קיבלו כלל; כ-54% מהעובדים ביום המנוחה הן נשים, כ-63% הם בני 35 ומעלה ולכ-34% יש השכלה אקדמית; שיעור העובדים ביום המנוחה במחוז הצפון נמצא גבוה יותר מאשר ביתר המחוזות (כ-23%).

(עובדים שכירים; תנאי עבודה; יום שבתון; חוקים)

206

עסקים שעובדיהם שירתו במילואים במהלך שנת 2007: ממצאי סקר מיוחד

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 4 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

ב-2004 חתמו נציגי המעסיקים על אמנה שבה התחייבו לתמוך ולחזק את עובדיהם המשרתים במילואים. בסקר מעסיקים זה, שנערך על-ידי מינהל מחקר וכלכלה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בשיתוף עם קצין מילואים ראשי, נבדקו נושאים הנוגעים לשירות המילואים של העובדים ומידת ההיכרות ויישום סעיפי האמנה. באפריל -מאי 2008 רואיינו 1,150 נציגי עסקים מכל ענפי המגזר העסקי במשק. בסקר נכללו עסקים המעסיקים לפחות עובד שכיר אחד. המדגם התבסס על רשימת העסקים הנכללים בסקר המעסיקים השוטף של המינהל. בין הממצאים: 21% מהמשיבים דיווחו כי לפחות אחד מעובדיהם יצא לשירות מילואים ב-2007; ממוצע העובדים שיצאו למילואים עמד על 3 לעסק; בעסקים שבהם עד 4 עובדים, רק 9% דיווחו שעובד שלהם יצא למילואים ב-2007, לעומת 78% בעסקים שבהם 50 עובדים ומעלה; השהות הממוצעת של עובד במילואים היתה 15 יום; 66% מהמשיבים ציינו כי בקשותיהם לביטול או דחיית שירות מילואים של עובד התקבלו במלואן או בחלקן; 18% מהמשיבים דיווחו כי היציאה למילואים של עובדיהם פגעה בעסק במידה רבה.

(חברות עסקיות; שירות מילואים)

207

סופר-פורמן, חגית:

מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים (מפתח) - מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ותעסוקתיים של הפונים והפעילות במרכזים

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2007, 27 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

תכנית מפת"ח (מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים), שהחלה לפעול בסוף 2006, נועדה לאפשר לאוכלוסייה החרדית נגישות לשירותי הכוונה למציאת תעסוקה. בדו"ח זה מוצגים ממצאי מחקר הערכה של התכנית. הנתונים מבוססים על ראיונות טלפוניים שנערכו עם פונים למרכזים אלו. בין הממצאים: השכלה על-תיכונית או מקצועית היתה ל-80% מהנשים ול-38% מהגברים; כשליש עבדו בעת הפנייה לתכנית; 40% דיווחו כי חיפשו עבודה במהלך השנה שקדמה לראיון; בין חסמי התעסוקה שציינו הפונים בלטו היעדר מקומות עבודה מתאימים לבעלי צביון חרדי (50% ציינו זאת), היעדר ניסיון בעבודה (47%), וכן חוסר ידע באנגלית ובמחשבים; 58% מהמרואיינים ציינו כי קיבלו במרכזים סיוע בכתיבת קורות חיים. בהמשך המחקר ירואיינו הפונים פעמים נוספות כדי לעקוב אחר השתלבתם בתעסוקה.

(חרדים; שוק העבודה; תכניות התערבות; ייעוץ; שירותי תעסוקה)

208

ברנדר, עדי; גאלו, ליאור:

השפעת שינויים בשכר, בתוצר ובמאפיינים הדמוגרפיים של עובדים על שעות העבודה

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2007.10, ירושלים 2007, 37 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

במחקר זה נאמדה השפעת שינויים בשכר, בתוצר ובמאפייני העובד על שעות העבודה של עובדים מתמידים, בהתחשב בשינויים שחלו בנסיבות האישיות של העובד (הרכב המשפחה, הכנסת בן/בת הזוג וכו'). מקור הנתונים למחקר היה קובץ מאוחד של סקרי כוח-אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים 1994-2005. מתוך כ-125,000 איש שנדגמו לסקר במהלך שנים אלה, עבור כ-94,000 יש תצפיות מדי שנה ונתוניהם שימשו למחקר. בין הממצאים: ישנה גמישות נמוכה של השעות ביחס לשינויים בשכר, ובקרב עובדים המועסקים במשרה מלאה הגמישות מתאפסת; גמישות השעות ביחס לשכר נמוכה מהממוצע בקרב גברים מהחמישון העליון של התפלגות ההכנסות (בהתחשב בכל מאפייניהם) ובקרב בעלי השכלה גבוהה. מכאן, שהתגובה לשינויים בשכר אינה גורם מרכזי לשינויים בשעות העבודה הנצפים משנה לשנה. עם זאת נמצא, כי שעות העבודה מתואמות חיובית עם שינויים בתוצר, ובקרב נשים צעירות, נשים לקראת פרישה ונשים המשתכרות שכר נמוך הגמישות היא כפולה מזו שבקרב גברים.

(שכר; שוק העבודה; שעות עבודה)

209

Miaari, Sami; Zussman, Asaf; Zussman, Noam:
Ethnic Conflict and Job Separations
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2008.04, Jerusalem 2008, 30 pages (E, Hs). The publication appears also on the Bank’s Website: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו נבחנה השפעת האינתיפאדה השנייה ואירועי אוקטובר 2000 על מצבם של ערביי ישראל בשוק העבודה. הנחתה המרכזית של העבודה היתה, כי התדרדרותם של יחסי יהודים-ערבים כתוצאה מאירועים אלה תפגע במעמדם של ערביי ישראל בשוק העבודה ותוביל להגדלה יחסית של הפרדה תעסוקתית כפויה בין יהודים לערבים. העבודה התבססה בעיקר על קובץ מידע שהוכן על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכלל זיווג בין מעסיקים למועסקים בתקופה ינואר 2000 - יוני 2001. לגבי כל מעסיק מופיעים בקובץ השדות מגזר כלכלי, מיקום ומספר מועסקים, שכר שנתי ברוטו, תאריך תחילת העסקה ועוד. באמצעות קישור הקובץ לנתוני מרשם האוכלוסין, אפשר היה לקבל מידע על מוצאו של כל מועסק. נמצא, כי השערת המחקר אוששה והבידול התעסוקתי בין יהודים לערבים התרחב בעקבות האינתיפאדה.

(ערביי ישראל; שוק העבודה; אינתיפאדת אל-אקצא; יחסי יהודים - ערבים; מלחמות [השפעות])

210

אחדות, לאה; גרא, רמסיס:

על עבודה ופרישה אצל בני 50 ומעלה בישראל

"ביטחון סוציאלי", מס' 76 (מרס 2008), עמ' 43-71 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

הזדקנות האוכלוסייה בעולם המערבי מלווה בירידה חדה בשיעורי השתתפותם של גברים בכוח העבודה ובהקדמת הפרישה מעבודה של גברים ונשים. בעבודה זו, שהתבססה על נתונים שנאספו בגל הראשון של סקר SHARE – ישראל (ראו פרק "אוכלוסייה"), נבדקו ההשתתפות בכוח העבודה (או מצב הפעילות הכלכלית) בישראל בהתאם לדיווח העצמי של המשיבים ולפי מאפייניהם החברתיים-דמוגרפיים והשפעת מצב הבריאות על ההשתתפות בכוח העבודה. בין הממצאים: הנטייה לא להשתתף בכוח העבודה הופכת להיות מובהקת בשנתיים-שלוש הסמוכות לגיל הפרישה התקני – 58-59 אצל הנשים ו-62-63 אצל הגברים; ההרעה במצב הבריאות אחראית לכ-36% מהירידה שהתרחשה בשיעור ההשתתפות של גברים ולכ-15% מהירידה שהתרחשה בשיעור ההשתתפות של נשים במעבר מגיל 50-55 לגיל 60-64 (האחוז הנמוך יחסית אצל הנשים נובע מכך שהירידה בהשתתפות הנשים בגילים שלאחר גיל הפרישה התקני קשורה להגעה לגיל הפרישה עצמו יותר מאשר להרעה במצב הבריאות.

(מבוגרים בגיל העמידה; תעסוקה; פרישה מוקדמת; בריאות גופנית; בריאות הנפש; הבדלים בין המינים)

211

גוטליבובסקי, חמי; וייס, יורם:

החלטות הפרישה של זוגות נשואים

"ביטחון סוציאלי", מס' 76 (מרס 2008), עמ' 73-96 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

במחקרים שונים נמצא מִתְאָם חיובי בין החלטות הפרישה מעבודה של בני זוג נשואים. בעבודה זו, שהתבססה על הנתונים שהתקבלו בסקר SHARE - ישראל, נבדק האם מִתְאָם זה קיים גם בישראל. המודל שנבנה לצורך העבודה התבסס על ההנחה שבני זוג נשואים מתאמים את החלטותיהם לגבי תעסוקה ופרישה כדי למקסם מטרה משותפת. זאת, בניגוד למודלים קיימים, שלפיהם כל אחד מבני הזוג מקבל בנפרד את החלטתו לגבי תעסוקה או פרישה בהינתן ההחלטה של בן זוגו. נמצא, כי גם בישראל קיים מִתְאָם חיובי בין החלטות הפרישה מעבודה של בני זוג נשואים. עוד נמצא, כי העלאת גיל הפרישה (67 לגבר ו-64 לאישה) צפויה להגביר את מידת התיאום בין בני הזוג עקב העיכוב בגיל הפרישה ועקב הקטנת הפרש הגילים בין בני הזוג בעת הפרישה.

(מבוגרים בגיל העמידה; תעסוקה; פרישה מוקדמת; בני-זוג; שיטות מחקר)

212

 

י"ג. רמת חיים, רווחה וסעד

פרסומים

סקר הוצאות משק-הבית, 2006: סיכומים כלליים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1310 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2007, 154 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים מתוך סקר הוצאות משק-הבית לשנת 2006. עד לשנת 1997 בוצע הסקר אחת לחמש שנים בערך, ומשנת 1997 ואילך הוא מבוצע באופן שוטף מדי שנה. כמו כן, החל ב-1997, משלבת הלשכה את נתוני ההכנסות המתקבלים מסקר זה עם נתוני ההכנסות מ"סקר הכנסות" במערכת אחת. נתוני ההכנסות ותשלומי החובה המובאים בפרסום זה מבוססים על "הסקר המשולב", ונתוני ההוצאות מבוססים על "סקר הוצאות משק-הבית" בלבד. הסקר הקיף את כלל האוכלוסייה, פרט לקיבוצים, מושבים שיתופיים, בדואים הגרים מחוץ לישובים ודיירי מוסדות. בין הממצאים: ההוצאה הממוצעת למשק-בית לסל מצרכים ושירותים הסתכמה ב-2006 ב-11,133 ₪ לחודש (עלייה ריאלית של 0.8% בהשוואה ל-2005); משקל המזון (כולל ירקות ופירות) בסל הצריכה היה 16.6% (16.4% ב-2005); קבוצת התצרוכת הגבוהה ביותר במשקי-הבית שבחמישון התחתון היתה מזון (23.3%), ובמשקי-הבית שבחמישון העליון היא היתה תחבורה ותקשורת (25.7%); ההוצאה לחינוך, תרבות ובידור היתה גבוהה פי 3.3 בחמישון העליון לעומת החמישון התחתון (פי 3.6 ב-2005); ההוצאה לנפש בחמישון העליון נמצאה גבוהה פי 4.2 מההוצאה לנפש בחמישון התחתון; ל-82.5% ממשקי-הבית שבעשירון העליון היתה דירה בבעלותם, לעומת 42% ממשקי-הבית שבעשירון התחתון; הערך הממוצע של דירה בבעלות בעשירון העליון היה גבוה פי 2.3 מערך דירה בבעלות בעשירון התחתון.

(משקי-בית; הכנסה; הוצאות משפחה; צריכה; מוצרים בני-קיימה; דיור; מזון; קצבאות; פנסיה; שירותי בריאות; שירותי חינוך; תרבות; בידור; חופשה; תחבורה; תקשורת)

213

הסקר החברתי, 2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1323 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2008, 188 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

הסקר החברתי נועד לספק מידע עדכני על רווחת האוכלוסייה בישראל ועל תנאי חייה. שאלון הסקר מורכב משני חלקים: שאלון גרעין, הכולל כ-200 שאלות במגוון של תחומים: מצב כלכלי, בריאות, דיור, תעסוקה וכו' (