פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל

 חוברת מס' 149

העורכים:מיכאל בר-יעקב
אבישי כהן

 

דברי הסבר

אל החוקרים

ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

כללי

סביבה ואקלים

אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

סדר ציבורי

בינוי ודיור

עבודה ושכר

בריאות

רמת חיים, רווחה וסעד

חברה, תרבות ופנאי

תחבורה ותקשורת

חינוך והשכלה

תיירות ושירותי הארחה

חקלאות ומשק המים

תעשייה ואנרגיה

כלכלה וחשבונות לאומיים

חוברות קודמות

קישורים

English Version

טופס "הודעה על פעולה סטטיסטית חדשה"

טופס "הודעה על קובץ נתונים ממוחשב חדש"

 

 

אל החוקרים

1)    כתב-העת "פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל" אינו מתפרסם מדי רבע שנה, כפי שנעשה בשנים עברו, אלא פעמיים בשנה, כשכל חוברת כוללת כמות מידע כפולה..

2)    כתב-העת מתעדכן באופן שוטף באתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכתובתו: www.cbs.gov.il. באתר מופיעים גם קישורים רבים לאתרי אינטרנט סטטיסטיים בישראל ובעולם, בתחתית דף הבית של האתר. כמו כן, מובאים קישורים לרבים מהמחקרים בגוף החוברת עצמה.

3)    מידת שלמותו ועדכונו של כתב-העת תלויה בשיתוף הפעולה של המוסדות והחוקרים עם מערכת כתב-העת. ככל שדיווחים על פעולות חדשות, דוחות מחקר ופרסומים יגיעו אל המערכת בשלב מוקדם יותר, יגדל הסיכוי שהם יפורסמו בחוברת הבאה.

4)    חוברת זו, מס' 149, כוללת תמציות של פרסומים ודיווחים על מחקרים חדשים אשר הגיעו אל מערכת כתב-העת עד 18 בדצמבר 2008 – כ"א בכסלו התשס"ט.

5)    עקב ריבוי הפרסומים המגיעים אל המערכת, אין ביכולתנו להזכיר את כולם בחוברת אחת. אנו מתנצלים מראש בפני חוקרים אשר שלחו אלינו פרסומים בחודשים האחרונים אך הם לא צוינו בחוברת זו. רוב הפרסומים הללו נמצאים בעדיפות ראשונה להיכלל בחוברת הבאה. עם זאת, עלינו להדגיש כי איננו מתחייבים לכלול בחוברת כל פרסום המגיע אל המערכת. כמו כן, אין אנו כוללים פרסומים אשר אינם סטטיסטיים.

6)    לעומת ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת כתב-העת, אנו מקבלים מעט מאוד דיווחים על פעולות סטטיסטיות חדשות. בבקשה, דווחו לנו על מחקרים המתבצעים או המתוכננים על ידיכם, באמצעות הטפסים המופיעים בגרסת האינטרנט של החוברת. כמו כן, אתם יכולים לפנות אלינו בטלפון ונשמח לשלוח לכם טופס למילוי. נוסף על כך, אנא דווחו לנו על פתיחת אתרי אינטרנט חדשים או על בניית קבצים ממוחשבים חדשים, הכוללים נתונים סטטיסטיים.

7)    רוב הפרסומים אשר תומצתו בחוברת נמצאים בספריית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אתם מוזמנים לבקר בספריה ולעיין בהם. הספריה פתוחה בימים א'-ה', בשעות 09:00-14:00. רצוי לתאם את הביקור מראש בטלפון 6592555 (02).

8)    אם ברצונכם לרכוש פרסומים אשר צוינו בחוברת, עליכם לפנות ישירות אל המוסד או הגוף אשר הוציא את הפרסום לאור.

9)    רבים מן החוקרים ונציגי מוסדות עדיין שולחים אלינו את פרסומיהם לכתובתה הישנה של הלמ"ס. בבקשה הקפידו לשלוח אל הכתובת: רחוב כנפי נשרים 66, פינת רחוב בקי, ת"ד 34525, ירושלים 91342.

10)  מספרי הטלפון של מערכת כתב-העת הם: 6592055/6 (02);  מספר הפקס' הוא: 6521340 (02). אפשר לפנות אלינו גם לכתובות הדואר האלקטרוני הבאות: mickyb@cbs.gov.il או avishaic@cbs.gov.il.

          מיכאל בר-יעקב

                                                                                                                           עורך הרבעון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

א.         ייעוד

ברבעון מובא מידע עדכני על תכנון וביצוע של פעולות סטטיסטיות חדשות בישראל ועל פרסומים  סטטיסטיים שראו אור באחרונה. פעולות ופרסומים אלה כוללים, בין היתר, מפקדים, סקרים מדגמיים ומחקרים אמפיריים במגוון רחב של תחומים.

בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב - 1972 והתיקון לה בשנת 1978, אוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפרסמת מידע על הפעולות הנ"ל, הנערכות או הממומנות (באורח מלא או חלקי) על-ידי משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, מוסדות אקדמיים וכדומה. המטרה היא להביא לידיעת המוסדות והחוקרים וכן לידיעת הציבור הרחב בישראל ובעולם - מידע על פעולות סטטיסטיות חדשות הנעשות בישראל ומידע על הופעת פרסומים חדשים; זאת, כדי לאפשר שימוש יעיל ומרבי במידע הסטטיסטי הקיים וכדי למנוע כפילויות בעריכת סקרים ומחקרים.

ב.         תדירות ההופעה

עד 2007 פורסם כתב-העת אחת לשלושה חודשים. ב-2008 הוחלט לשנות את תדירות הפרסום, כך שייצאו לאור שתי חוברות בשנה. תקופת הדיווח על פעולות ופרסומים חדשים היא החודשים האחרונים שלפני צאת החוברת. ישנם פריטים השייכים לתקופה קודמת, אך הידיעה עליהם הגיעה ללשכה רק בתקופת הדיווח או שהכללתם נדחתה בגלל ריבוי הפרסומים שהגיעו למערכת. המידע בחוברת זו (מס' 149) מבוסס על פרסומים ודיווחים שהגיעו אל המערכת עד 18 בדצמבר 2008 – כ"א בכסלו התשס"ט.

ג.         היקף

המידע המופיע ברבעון כולל:

1.  תמציות של פרסומים הכוללים נתונים סטטיסטיים, המבוססים על מחקרים אמפיריים, מפקדים, סקרים מדגמיים וכו', שיש בהם עניין לציבור.

2.         מידע על מחקרים סטטיסטיים הנמצאים בתהליך או בתכנון.

3.  מידע על קבצים ממוחשבים ומאגרי מידע שניתן להפיק מהם סטטיסטיקה שיש בה עניין לציבור, או אשר יכולים לשמש כמסגרת סטטיסטית לעריכת מחקרים.

4.         מידע על פעולות ופרסומים בנושאים מתודולוגיים, מיפוי, גאוגרפיה וסיווגים העשויים לסייע לעריכת סטטיסטיקה או לשימוש בה.

ד.         מבנה הרבעון

1. .       חלוקה לפרקים

הפרסום מורכב מ-16 פרקים לפי סדר אלפביתי של הנושאים, פרט לפרק הראשון (כללי).

2.         מספור הפריטים

המספור הוא שוטף במשך השנה. בחוברת הראשונה של כל שנה מתחיל המספור שוב ב-001.

3.         מחקר שוטף

לגבי פעולות חדשות (מחקרים הנמצאים בשלב של תכנון או ביצוע), מוצגים פרטים כדלקמן:

שם המחקר, המוסד המזמין/המבצע, מטרת המחקר, הנושאים הנחקרים, המשתנים העיקריים, האוכלוסייה/המדגם, צורת המחקר והפרסום, מועד משוער של הפרסום ופרטים על מבצעי המחקר, כולל כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני.

5.        פרסומים

לגבי פרסומים חדשים, מובאים רישום ביבליוגרפי מלא, תקציר התוכן ומילות מפתח (בהקשר זה ראה גם סעיף ז').

5.        החלק שבאנגלית

המידע בחלק זה הוא לגבי פעולות ופרסומים חדשים המופיעים גם או רק באנגלית:

לגבי פעולות חדשות, מובאים שם המחקר, השלב שבו נמצא המחקר, שמות החוקרים, המוסד שאליו הם שייכים, כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני; לגבי פרסומים חדשים, מובא רישום ביבליוגרפי מלא אך ללא תקציר התוכן. שמות הפרקים, סדר הפרקים ומספור הפריטים הם זהים לאלה המופיעים בחלק שבעברית.

ה.        שירותי מידע

רוב הפרסומים הנזכרים ברבעון עומדים לרשות הקהל לעיון בספריית הלמ"ס בימים א'-ה' בשעות 09:00 עד 14:00. לתיאום מוקדם, נא להתקשר לטל' 6592555 (02). מפתחות וכלים נוספים נמצאים במערכת הרבעון. הקוראים מוזמנים להיעזר גם בהם. אפשר לפנות אל המערכת בכתב או בטלפון לכתובת הבאה:

מיכאל בר-יעקב, עורך "פעולות"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

רח' כנפי נשרים 66, פינת רח' בקי,

ת"ד 34525, ירושלים 91342

טלפון:  6592055/6 (02);  פקס':  6521340 (02)

ו.          רשת המדווחים

המידע הכלול ברבעון מבוסס בעיקר על פרסומים הנשלחים אלינו ועל הודעות הנמסרות לנו על-ידי חוקרים במוסדות למיניהם. לפיכך, הצלחתו של הרבעון תלויה בדיווחם העדכני. הלשכה מודה למדווחים על שיתוף הפעולה בעבר ופונה לכל חוקר ומוסד העוסקים במחקר סטטיסטי לדווח גם בעתיד, בשלב מוקדם ככל האפשר, על תכנון מחקרים ופרוייקטים חדשים או על הקמת מאגר מידע חדש הכולל נתונים סטטיסטיים. כן מתבקשים החוקרים ונציגי המוסדות לשלוח למערכת עותק ותקציר של כל פרסום חדש.

ז.         שיתוף פעולה עם מכון הנרייטה סאלד

דיווחים על מחקרים המובאים ברבעון בתחומי חינוך, דמוגרפיה, עבודה, מינהל, סוציולוגיה, שירותי רווחה ופסיכולוגיה, מתעדכנים במאגרי המידע של המרכז למידע במדעי החברה שבמכון הנרייטה סאלד.

כמו כן, חלק מהפריטים המופיעים ברבעון לקוחים לעתים מתוך אותם מאגרי מידע.

רוב התארנים המובאים בסוף כל פריט לקוחים מתוך קובץ "אוצר המונחים במדעי החברה ובחינוך" של מכון סאלד.

א. כללי

פרסומים

001

שנתון סטטיסטי לישראל, 2008, מס' 59

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2008, 1082 עמ', שתי מפות ותקליטור (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il, כולל מפות ותרשימים.

השנתון הסטטיסטי לישראל כולל מידע עדכני בתחומים רבים הנוגעים לחברה ולכלכלה בישראל. רוב הנתונים מתייחסים לשנת 2007 ומוצגים בהשוואה לנתוני שנים קודמות. השנה מופיעים בשנתון כמה לוחות ותרשימים חדשים בנושאים של תנועה טבעית,
משקי-בית ומשפחות, חברה ורווחה, חינוך והשכלה, מאזן התשלומים ועוד. השנתון מורכב מ-28 פרקים, כדלקמן: מאפיינים גאופיזיים; אוכלוסייה; תנועה טבעית; עלייה והגירה; משקי-בית ומשפחות; בריאות; חברה ורווחה; חינוך והשכלה; תרבות, בידור וספורט; ממשלה ורשויות מקומיות; סדר ציבורי; עבודה ושכר; מחירים; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; סחר חוץ; שוקי הכספים וההון; עסקים; חקלאות; תעשייה; אנרגיה ומים; בינוי; תיירות ושירותי הארחה; תחבורה ותקשורת; בנקים; מחקר ופיתוח; איכות הסביבה; השוואות בין-לאומיות. בתחילתו של כל פרק מובאים הסברים והגדרות, מקורות הנתונים, דרכי החישוב וכן רשימת פרסומים נבחרים שיצאו בנושא שאליו מתייחס הפרק. לשנתון מצורף תקליטור, הכולל את התוכן המלא של השנתון וכן תרשימים צבעוניים המבוססים על נתוני השנתון.

(שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; עולים; משקי-בית; בריאות; רווחה; חינוך; תרבות; פעילויות פנאי; עבריינות; תעסוקה; מחירים; בנקים; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; שוק ההון; ממשלה; שלטון מקומי; בחירות; חקלאות; תעשייה; מו"פ; חשמל; מים; בינוי; שירותים; תיירות; תחבורה; תקשורת; אקלים; איכות הסביבה)

002

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2008, מס' 47

המרכז למחקר כלכלי וחברתי, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2008, 568 עמ' ו-16 מפות (עברית, לוחות גם באנגלית). הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של העירייה: www.tel-aviv.gov.il.

השנתון כולל מגוון רחב של נתונים והסברים מילוליים, שנועדו לתאר את המאפיינים הנוגעים לעיר, לתושבים ולשירותים שהם מקבלים. בחלק מהלוחות מוצגת תמונת-המצב לנקודת זמן, ובחלק אחר מוצגים נתונים רב-שנתיים, המאפשרים מעקב אחר ההתפתחויות לאורך זמן. השנתון מורכב מ-21 פרקים, כדלקמן: שטח, אקלים ואיכות הסביבה; מבנה דמוגרפי (תכונות האוכלוסייה, תנועה טבעית, ניידות האוכלוסייה, עולים חדשים ועוד); עבודה; מסחר ושירותים; תעשייה; תיירות; דיור; בנייה; תשתית; תחבורה; רמת חיים; ביטוח לאומי; שירותי בריאות (אשפוזים, ביטוח רפואי וסיבות מוות); חינוך; פעילויות פנאי; שירותים חברתיים; סדר ציבורי; תקציב העירייה; שירותים עירוניים; מועצת העירייה; עובדי העירייה. במבוא של כל פרק מוצגים מקורות הנתונים, הגדרות, תיאור של תוכן הלוחות וממצאים עיקריים. בחלקו האחרון של השנתון מובאים סיכומי עבודות ודו"חות של המרכז מהשנים האחרונות. לשנתון מצורפת חוברת, הכוללת תקצירים של הנתונים הבולטים המופיעים בשנתון. כן מצורף תקליטור המכיל את תוכן השנתון.

(תל-אביב-יפו; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; מיצב חברתי-כלכלי; תעסוקה; דיור; בנייה; מסחר; שירותים; תשתיות; בנקים; שירותי רווחה; שירותי בריאות; אשפוז; תמותה; גמלאות; תיירות; עבריינות; חינוך; תלמידים; סטודנטים; תרבות; תעשייה; מים; חשמל; בחירות; תחבורה; תאונות דרכים; אקלים; איכות הסביבה)

003

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 14, 2008

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2008, 400 עמ'.

שנתון העיר טבריה כולל נתונים דמוגרפיים, פיסיים, כלכליים וחברתיים וכן נתונים על מערכת החינוך, התיירות, האקלים והגיאוגרפיה של טבריה. השנתון כולל השוואות לישובים עירוניים במחוז הצפון אשר אוכלוסייתם דומה בהיקפה לזו של טבריה, השוואות לשני יישובים שמחוץ למחוז הצפון (קריית-ים ואילת) והשוואות לנתונים כלל-ארציים. הפרק העוסק בתיירות כולל השוואות לערי תיירות אחרות בישראל (ירושלים, אילת, הרצליה, חיפה, נהריה, נתניה, תל-אביב ואזור ים המלח) ולנתונים כלל-ארציים. בסוף כל פרק נסקרים הממצאים העיקריים. המידע הכלול בשנתון מבוסס על פרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, משרד החינוך, עיריית טבריה, המועצה הלאומית לשלום הילד, מרכז אדווה לחקר החברה בישראל, בנק ישראל ומשטרת ישראל. הפרסום כולל השוואות לנתוני שנים קודמות.

(טבריה; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; ילדים; גני ילדים; תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; עבריינות נוער; שירותים חברתיים; תקציבים; בנייה; כבישים; ביוב; פסולת; מים; אקלים; תיירות; בתי-מלון; תעסוקה; שכר; גמלאות; קופות גמל)

004

אשדוד: שנתון סטטיסטי, 2007-2006

היחידה לתכנון אסטרטגי, עיריית אשדוד, אשדוד 2007, 225 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של העירייה: www.ashdod.muni.il.

שנתון העיר אשדוד מורכב מ-16 פרקים, כדלקמן: ציוני דרך בתולדות העיר וסמל העיר; נתונים גאוגרפיים - שטח ואקלים; המבנה הדמוגרפי; עלייה וקליטה; חינוך והשכלה גבוהה; תרבות ספורט ופנאי והחברה העירונית לתרבות הפנאי; שירותים קהילתיים: רווחה ובריאות; שירותים עירוניים: אגף תפו"ח, מוקד עירוני ופניות הציבור; אבטחה, בטחון וסדר ציבורי; דיור, בינוי, תשתיות והחברה העירונית לפיתוח אשדוד (חפ"א); תעסוקה ויוממות; איכות הסביבה; כלכלה ורמת חיים; תיירות והחברה העירונית לתיירות ("חופית");
העירייה - תקציב וכוח-אדם; מועצת העיר, ועדות רשות וחובה ומבקר העירייה. הנתונים מוצגים במבט היסטורי-התפתחותי - הצגת נתון מסוים במהלך השנים, או במבט משווה עם ערים אחרות, בעיקר "פורום ה-15", שהיא קבוצה של 15 ערים גדולות ובינוניות שאינן מקבלות "מענקי איזון" מן הממשלה (להוציא את באר-שבע שמקבלת מענק).

(אשדוד; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; ילדים; קשישים; חינוך; בחינות בגרות; פעילויות פנאי; מיצב חברתי-כלכלי; שירותים חברתיים; שירותי בריאות; דיור; תעסוקה; גמלאות; יוממות; עבריינות; ביטחון אישי; איכות הסביבה; אקלים; תיירות; שלטון מקומי; תקציבים)

005

נתניה: ספר נתונים סטטיסטיים, 2007

האגף לאיכות ותכנון, עיריית נתניה, נתניה 2008, 222 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של העירייה: www.netanya.muni.il.

פרסום זה, מורכב מ-13 פרקים, כדלקמן: שטח, אקלים ואיכות הסביבה; מבנה דמוגרפי; בנייה ודיור; תיירות; עסקים בעיר; תעשייה; תשתית; תחבורה; חינוך; פעילות פנאי; שירותים חברתיים; שירותים עירוניים; תקציב; עובדי העירייה. בראש כל פרק מוצגים הגדרות ומקורות הנתונים. לגבי חלק מהנתונים מוצגת השוואה לערים אחרות. בין הממצאים: מספר התושבים בעיר עמד ב-2007 על כ-201,000 נפשות, לעומת 152,000 ב-1997 ו-102,000 ב-1983;ב-2007, צפיפות האוכלוסין בעיר היתה 6.89 נפשות לדונם; חלקם של ילידי חו"ל מבין תושבי העיר עלה מ-48% ב-2004 ל-52.5% ב-2007; 22.2% מתושבי העיר הם בני 18 ומטה ו-15.6% הם בני 65 ומעלה; מתוך כ-92,000 טון פסולת שנאספו בעיר ב-2007, מוחזרו כ-9,600 טון – שיעור מחזור של 10.4%, לעומת 8.5% ב-2006.

(נתניה; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; הגירה פנימית; עולים; דיור; בנייה; תרבות; ספריות; חינוך; בתי-ספר; גני ילדים; בחינות בגרות; ספורט; שירותים חברתיים; קצבאות; תעסוקה; איכות הסביבה; אקלים; תחבורה; כלי-רכב; תאונות דרכים; תיירות; בתי-מלון; תעשייה; עסקים; תשתיות; חשמל; מים; שלטון מקומי; שכונות מגורים; תקציבים)

006

פווין, אברהם (עורך):

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים - 2008

יד טבנקין, רמת אפעל 2008, 89 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של יד טבנקין: www.yadtabenkin.org.il.

פרסום שנתי זה כולל שפע של נתונים סטטיסטיים על הקיבוצים. השנה מורכב הפרסום מ-12 פרקים, כדלקמן: אוכלוסייה וישובים; השכלה; עבודה ומשלחי-יד; התעשייה; אירוח כפרי; הכנסות המגזר הקיבוצי; "התנועה הקיבוצית"; הקיבוץ הדתי; הקיבוץ במרחב הכפרי; דעת הקהל בקיבוצים; השינויים בתנועה הקיבוצית; המשפט הקיבוצי ב-2006. בין הממצאים: חלה עלייה איטית במספר תושבי הקיבוצים (בסוף 2006 מנתה אוכלוסיית הקיבוצים כ-119,800 נפש ב-267 קיבוצים, כ-2.11% מהאוכלוסייה היהודית בישראל); הגיל החציוני של תושבי הקיבוצים עלה ב-2006 ל-30.7 שנים, לעומת 25.8 שנים ב-1989; בשנים האחרונות חל גידול ניכר בשיעור החברים העובדים מחוץ לקיבוץ, מ-10% ב-1986 ל-40.2% ב-2005; התעשייה הקיבוצית המשיכה לצמוח, וב-2006 הגיעה ל-32.2 מיליארדי ₪, שמתוכם 15.5 מיליארדי ₪ במפעלים האזוריים; המגמות ארוכות-הטווח של המשק הקיבוצי מעידות על הרחבת התעשייה על חשבון החקלאות, ומחזור ההכנסות המצרפי של התנועה הקיבוצית הסתכם ב-2006 ב-26.6 מיליארדי ₪, גידול של 9% לעומת 2005. מקורות המידע העיקריים ששימשו לעריכת הפרסום הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, איגוד התעשייה הקיבוצית ומוסדות של התנועה הקיבוצית. יש לציין, כי הפרסום הנוכחי הוא האחרון היוצא לאור על-ידי יד טבנקין. להבא יפורסמו נתונים שנתיים על-ידי המחלקה הכלכלית של התנועה הקיבוצית.

(קיבוצים; יישובים כפריים; בני קיבוצים; תנועה טבעית; רמת השכלה; תעסוקה; משלחי-יד; תעשייה; חקלאות; אירוח כפרי; השקעות; הכנסה; שינוי חברתי; שימושי קרקע; פסיקה)

007

ישראל במספרים, 2008

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2008, 26 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל שפע של נתונים בנושאים שונים הקשורים לאוכלוסייה, למשק ולחברה בישראל, והוא מבוסס על נתוני השנתון הסטטיסטי לישראל מס' 59, לשנת 2008 (ראו הפריט הראשון בחוברת זו). בפרסום מובאים לוחות, תרשימים והסברים מילוליים, לפי הנושאים הבאים: מדינת ישראל – נתונים כלליים על דגל המדינה, סמל המדינה, השפות הרשמיות, הרשויות השונות, נתונים גאוגרפיים ועוד; נתוני מפתח – מבחר נתונים ב-20 נושאים שונים; אקלים; סביבה; אוכלוסייה; תנועה טבעית (לידות, פטירות, נישואין וגירושין); משקי-בית ומשפחות; חברה; חינוך והשכלה; בריאות; עבודה; שכר; המשק הלאומי (חשבונות לאומיים); המגזר הממשלתי; מאזן התשלומים וסחר החוץ; בינוי, חשמל ומים; תעשייה, מסחר ושירותים; מדע וטכנולוגיה; תחבורה ותקשורת; תיירות; חקלאות.

(ישראל; אוכלוסייה; משקי-בית; תנועה טבעית; אקלים; איכות הסביבה; תלמידים; סטודנטים; בחינות בגרות; בריאות; צריכה; מוצרים בני-קיימה; דיור; בינוי; תעסוקה; שכר; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; מחירים; תעשייה; מו"פ; תיירות; תחבורה; תקשורת; חקלאות; מים)

008

ברודט, דוד (עורך):

ישראל 2028: חזון ואסטרטגיה חברתית-כלכלית בעולם גלובלי

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2008, 218 עמ', בשיתוף עם נציבות המדע והטכנולוגיה ארה"ב-ישראל. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון (הורדה כרוכה ברישום): www.neaman.org.il.

בפרסום זה מוצגת תכנית רחבת-היקף למימוש יעדים לאומיים: צמיחה מהירה ומאוזנת והקטנת פערים חברתיים. זאת, במטרה להביא את ישראל תוך 20 שנה ל-10-15 המדינות המובילות בעולם בהישגים כלכליים ובאיכות החיים. תכנית זו גובשה על-ידי ועדה ציבורית בראשותו של אלי הורביץ. בתכנית נדונים נושאי כלכלה וחברה, ממשל ומינהל ציבורי, גלובליזציה, מדע וטכנולוגיה, שוק העבודה, תשתיות לאומיות, חינוך והשכלה גבוהה, מחקר מדעי ועוד. הפרסום מורכב משלושה שערים, כדלקמן: רקע היסטורי, חזון ואסטרטגיה; אסטרטגיה לאומית – תחומי משק וחברה; ההתפתחויות המאקרו-כלכליות. על-פי המלצות הוועדה, השגת היעדים מבוססת על שישה קווי מדיניות: קידום וחיזוק מערכת החינוך; הגדלת שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה; חיזוק המנגנונים הממשלתיים, שיפורם והגברת יכולת המשילות של הממשלה והמוסדות הממלכתיים; החדרת חדשנות רב-תחומית ומנוף טכנולוגי לענפי המשק המסורתיים; הכשרת התנאים להמשך הצמיחה המהירה של התעשיות עתירות-הידע; השבחת התשתיות הפיסיות הלאומיות.

(צמיחה כלכלית; טכנולוגיה; מדע; תעשייה; תעשייה עתירת-ידע; שוק העבודה; תעסוקה; פריון עבודה; הכנסה; חינוך; חינוך גבוה; מחקר ופיתוח; פער חברתי; שירותים; ייצור; השקעות; תכנון אסטרטגי; התערבות ממשלתית; תשתית; גלובליזציה; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית; מדיניות רווחה; איכות הסביבה)

009

Israel Venture Network: Annual Report, 2007
Israel Venture Network
, Kadima 2008, 24 pages. The publication appears also on IVN's Website: www.ivn.org.il.

"רשת הון סיכוי לישראל" (Israel Venture Network - IVN) הוקמה ב-2002 על-ידי יזמי טכנולוגיה עלית, אנשי עסקים, חברות ותורמים מישראל ומארצות-הברית. מטרותיה העיקריות של הרשת הן חיזוק מערכת החינוך, השקעה במנהיגות חברתית ויצירת הזדמנויות ושיפור התעסוקה ביישובים שונים בישראל. זאת, באמצעות שיתוף בכישורים, בידע ובניסיון שהובילו להצלחה במגזר הפרטי. בדו"ח זה מתוארת פעילויותיה המרכזיות של הרשת ב-2007. בין הממצאים: בעקבות מלחמת לבנון השנייה, הוחל בחיזוקם של 130 עסקים קטנים ובינוניים באזור הצפון; ב-2007 אומנו 609 מתנדבים ב-55 יישובים הפועלים לסגירת פערים חברתיים וחינוכיים בקרב כ-15,000 ילדים ובני נוער ביישובי הפריפריה; פעילות הרשת בשדרות הביאה לעלייה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות מ-48% בתשס"ב ל-67% בתשס"ו. בסוף הדו"ח מוצג תקציב הרשת.

(ארגונים וולונטריים; עיירות פיתוח; כפרים ערביים; יזמות; מעורבות; תיירות; תרבות; חברות עסקיות; תעשייה עתירת-ידע; עסקים קטנים; התנדבות; פילנתרופיה; תכניות התערבות; חינוך; ייעוץ; הכשרת מורים; מנהלי בתי-ספר; הישגים לימודיים; גני ילדים; חינוך לערכים; דמוקרטיה)

 

ב. אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

פרסומים

010

תנועה טבעית: לידות חי, 2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1331, ירושלים 2008 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים סדרתיים מאז 1955 וסדרה של נתונים מפורטים יותר ל-2004 בנושא תנועה טבעית, תוך התמקדות בלידות חי. הנתונים ל-2004 כוללים התפלגות לידות חי ודפוסי פריון לפי מאפיינים גאוגרפיים (מחוז ונפה) ומאפיינים דמוגרפים של הורי היילוד (דת, גיל, יבשת לידה ועוד) ושל היילוד (מין, סדר לידה ועוד). הנתונים מבוססים על קובץ טופסי "הודעת לידת חי" של משרד הפנים. בין הממצאים: ב-2004 נולדו בישראל 145,207 תינוקות, 69% מהם לנשים יהודיות, 25% לנשים מוסלמיות, 3% לנשים שדתן לא סווגה, 2% לנשים דרוזיות ו-1% לנשים נוצריות ערביות; מספר לידות החי שאירעו בישראל עלה מ-114,543
ב-1994 ל-145,207 ב-2004 (עלייה של כ-27%); עיקר העלייה היתה בקרב נשים מוסלמיות
(כ-28%) ויהודיות (כ-25%), בעוד שבקרב נשים נוצריות ודרוזיות חלה ירידה במספר לידות החי באותן שנים (כ 28% וכ-3% בהתאמה); שיעור הפריון הכולל בישראל ב-2004 היה 2.9 ילדים לאישה בממוצע; 51.4% מהתינוקות שנולדו ב-2004 היו זכרים ו-48.6% היו נקבות; 4.4% מהתינוקות שנולדו ב-2004 נולדו בלידות מרובות עוברים; 6% מהתינוקות שנולדו לנשים יהודיות ב-2004 נולדו לנשים לא-נשואות.

(פריון [ילודה]; תכונות דמוגרפיות)

011

רוזנבאום-תמרי, יהודית:

מחקר מעקב אחר הנקלטים במסלול הקליטה הישירה: עולי ברית-המועצות לשעבר שהגיעו לישראל בין יולי לספטמבר 2001 – השנה הרביעית בארץ

האגף לתכנון ולמחקר, המשרד לקליטת העלייה, ירושלים 2007, 142 עמ'.

באגף לתכנון ולמחקר של המשרד לקליטת העלייה מבוצעים באופן שוטף סקרי-מעקב לבחינת קליטתם של העולים החדשים. בדו"ח הנוכחי, ה-16 במספר, מובאים נתונים על קליטתם של עולי ברית-המועצות לשעבר, שעלו לישראל ביולי-ספטמבר 2001, כארבע שנים לאחר עלייתם. הדו"ח כולל גם השוואה בין עולים אלה לבין עולי יולי 1990, עולי ספטמבר 1991 ועולי
ינואר-מרס 1995 באותה תקופת ותק. המדגם כלל 542 ראשי משפחה (מתוך 890 שרואיינו במחקר הקודם). הנושאים שנבדקו היו: אפיונים דמוגראפיים, דיור; רמת חיים; תעסוקה וציפיות להצלחה מקצועית וכלכלית; קליטה לשונית; קליטה חברתית ותרבותית; זהות יהודית; דתיות וקיום מנהגים יהודיים; זהות ישראלית; הסתגלות כללית; תחומי מאמץ עיקריים בתהליך הקליטה; קשר עם עובדי המשרד לקליטת העלייה ושביעות רצון מהשירות. מן הממצאים עולה, כי תהליך הקליטה הוא מורכב ורב-ממדי: יש נושאים שבהם העולים מרוצים, ויש נושאים אחרים שהם אינם שבעי רצון מהם. כמו כן, נמצאו הבדלים בהשוואה לקבוצות העולים האחרות ובהשוואה לממצאים שהתקבלו בראיונות קודמים.

(עולים; קליטת עלייה; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; קליטה ישירה; דיור; תעסוקה; עברית; קליטה חברתית; רמת חיים; זהות יהודית; זהות לאומית; הסתגלות; מניעי עלייה)

012

אמית, קארין:

השתלבותם החברתית של עולי המערב בישראל: שביעות רצון מהחיים בישראל והגורמים המסבירים אותה

המכון להגירה ושילוב חברתי, המרכז האקדמי רופין, עמק חפר 2008, 20 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.ruppin.ac.il.

במחקר זה נבחנה מידת השתלבותם החברתית של עולים שהגיעו לישראל מצפון אמריקה, ארגנטינה וצרפת, באמצעות מדד סובייקטיבי – שביעות הרצון מהחיים בישראל והגורמים המסבירים אותה. המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של 355 עולים בני 20 ומעלה אשר עלו לישראל מ-1996 ואילך. משתני המחקר היו: ארץ מוצא, ותק בארץ, רמת דתיות, השכלה אקדמית, מצב כלכלי, תחושת זהות אישית, תחושת זהות נתפסת, הון חברתי, ידיעת השפה העברית ומניעי דחיפה/משיכה לישראל. בין הממצאים: מניעי העלייה של העולים מצרפת (76.4%) וצפון אמריקה (66.2%) היו דתיים/ציוניים בעיקר, בעוד ושל העולים מארגנטינה היה היעדר ביטחון בארץ המוצא (57%); 75.4% מעולי צפון אמריקה הם בעלי השכלה אקדמית, לעומת 44.7% מעולי צרפת ו-15.8% מעולי ארגנטינה; עולים שהגיעו לישראל בשל משיכה נמצאו שבעי רצון מהחיים יותר מאשר עולים שהגיעו בשל דחיפה מארץ מוצאם.

(עולים; מניעי עלייה; שביעות רצון; זהות ישראלית; זהות יהודית; יחסי עולים – ותיקים; עברית; צפון אמריקה [ארצות מוצא]; צרפת [ארץ מוצא]; ארגנטינה [ארץ מוצא])

013

היילברון, סיביל:

זהות המהגרים - בין הגדרת הרוב להגדרה עצמית

המחלקה למינהל עסקים והמכון להגירה ושילוב חברתי, המרכז האקדמי רופין, עמק חפר 2008, 20 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.ruppin.ac.il.

במחקר זה נבחנה תפיסתם של עולי ברית-המועצות לשעבר ועולי אתיופיה את הגדרת זהותם על-ידי האוכלוסייה הוותיקה לעומת הגדרת זהותם העצמית. נדגמו 437 עולים
מברית-המועצות לשעבר ו-338 עולים מאתיופיה בגילים 60-18. בין הממצאים: בקרב עולי ברית-המועצות לשעבר, 42% סברו שהוותיקים מגדירים אותם כ"ישראלים", 42% כ"רוסים" ו-15% כ"יהודים"; בקרב עולי אתיופיה, 20% סברו שהוותיקים מגדירים אותם כ"ישראלים", 66% כ"אתיופים" ו-13% כ"יהודים"; בקרב עולי ברית-המועצות לשעבר נמצאה מידת התאמה גבוהה יותר בין הגדרת הזהות העצמית לבין תפיסתם לגבי תפיסת זהותם על-ידי האוכלוסייה הוותיקה, בקרב עולי אתיופיה נמצאה התאמה כזו רק בקרב העולים המגדירים עצמם כ"אתיופים"; הסיכוי של עולי ברית-המועצות לשעבר להגדיר עצמם כישראלים עולה עם מידת דתיותם, זמן שהותם בארץ והידע שלהם בעברית, בעוד שבקרב עולי אתיופיה סיכוי זה כמעט ואינו מושפע ממאפייניהם הסוציו-דמוגרפיים שנבחנו במחקר.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; אתיופיה [ארץ מוצא]; זהות לאומית; זהות יהודית; קבוצות התייחסות; יחסי עולים - ותיקים)

014

ליסיצה, סבינה:

רוסים? ישראלים? או רוסים-ישראלים? השתלבות תרבותית של עולי חבר העמים בישראל

"מפנה", מס' 56-57 (אפריל-מאי 2008), עמ' 49-52. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הקיבוצים: www.kibbutz.org.il.

עולי ברית-המועצות לשעבר שהגיעו לישראל בשנות ה-90' השתלבו באופן שונה משל קודמיהם ולא נטמעו בתרבות הישראלית. בעבודה זו נבדקה המידה שבה שני המרכיבים המרכזיים בתהליך השתלבותם של העולים - הזיקה לחברה ולתרבות המוצא הרוסית וההתערות בחברה הישראלית הקולטת, מנוגדים או יכולים לדור בכפיפה אחת. במסגרת העבודה, נערך ב-2005 סקר טלפוני בקרב מדגם מייצג של 500 עולים בני 18 ומעלה. בין הממצאים: רמת השתלבותם של העולים החדשים בתרבות הישראלית היא בינונית (ציון 4.33 מתוך 7); רמת השמירה על הזיקה לתרבות הרוסית היא בינונית-גבוהה (ציון 4.87); רמת הידע של העולים החדשים בהיסטוריה של העם היהודי ובהיסטוריה של מדינת ישראל היא בינונית (4.25 ו-4.34 בהתאמה).

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; קליטה חברתית; מיזוג חברתי; פלורליזם תרבותי)

015

רואר-סטריאר, דורית; סטריאר, רוני:

אבות מהגרים בישראל: מתיאוריית הגירעון לתיאוריית האבהות המכוננת

"חברה ורווחה", כ"ו: 4 (דצמבר 2006), עמ' 431-405 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הרווחה: www.molsa.gov.il.

במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר איכותני השוואתי שנעשה בקרב אבות מהגרים לישראל, שהגיעו מברית-המועצות לשעבר ומאתיופיה. במחקר נבדקו תפיסות האבהות שלהם על רקע ההגירה, ההבדלים בין תפיסות האבהות בארץ המוצא לעומת ישראל, הקשיים והאתגרים הכרוכים בהגירה וההזדמנויות הנפתחות בפני האבות המהגרים ובני משפחותיהם. כן נשאלו האבות על עמדותיהם בנוגע לתכניות התערבות עבור אבות מהגרים. מן הממצאים עולה, כי האבות מעורבים מאוד בחיי ילדיהם וכי יש להם מוטיבציה גבוהה למימוש אבהותם בישראל. כמו כן, נמצאו תחומי דמיון ושוני בהגדרת תפקיד האב והמשמעויות שיוחסו לאבהות ולמקומה של ההגירה בעיצוב תפקיד האב. מעט מהאבות הוזמנו להשתתף בתכניות התערבות, ורוב המשתתפים הביעו רצון להשתתף בהן אם יותאמו לתרבותם. הבדלים נמצאו בהקשר המוסדי שבו בחרו האבות משתי הקבוצות כמקור תמיכה רצוי. ממצאי המחקר מטילים ספק בתקפותן של "תיאוריית הסיכון" במחקרי הגירה ושל "תיאוריית הגירעון" במחקר האבהות.

(אבות; עולים; הורות; יחסי הורים – ילדים; אתיופיה [ארץ מוצא]; ברית-המועצות לשעבר [ארץ מוצא])

016

כאהן-סטרבצ'ינסקי, פאולה; ואזן-סיקרון, ליאת; לוי, דגנית:

תכנית נוער עולה "מסיכון לסיכוי": מחקר הערכה

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 515 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2008, 68 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

תכנית "מסיכון לסיכוי" נועדה לסייע לבני נוער עולים בגילים 18-12 שנקלעו למצבי סיכון הנובעים מהשילוב בין משבר גיל ההתבגרות לבין משבר ההגירה. זאת, באמצעות הספקת טיפול הולם במצבי סיכון והגברת מאמצי המניעה, תוך עבודה משותפת עם גורמים בקהילה הבאים במגע עם בני הנוער. התכנית כוונה לתת מענה לכ-500 עולים מתוך כ-2,000 החיים בכל אחת מהערים שנכללו בתכנית: בית-שמש, נצרת עילית, אשקלון וחדרה. בפרסום הנוכחי מוצגים ממצאי מחקר הערכה על אודות התכנית. המחקר בוצע ב-2004 וב-2006 בחדרה, באשקלון ובנצרת עילית. בין הממצאים: בני הנוער הביעו שביעות רצון רבה מהפעילויות ומיחס הצוות אליהם והדגישו תרומות שונות של התכנית, בעיקר לאיכות שעות הפנאי שלהם; התגלו פערים משמעותיים בין התכנית לבין הביצוע בפועל; בשל קשיים תקציביים צומצמו רבות מהפעילויות, ותכניות חונכות וגישור בבתי-הספר וליווי למתבגרים עוברי חוק חדלו לפעול; ניכר קושי רב להגיע לבני נוער בסיכון גבוה.

(עולים; נוער במצוקה; תכניות התערבות; העשרה; עברית; פעילויות פנאי; תמיכה חברתית)

017

מאנע, עדי; אור, אמדע; מאנע, יוסי:

מיהו עולה שנקלט היטב בארץ? ייצוגי היקלטות מוצלחת של עולים בעיני מתבגרים יוצאי אתיופיה, יוצאי חבר המדינות העצמאיות וחברי הקבוצה הקולטת

"מגמות", מ"ה: 4 (אוקטובר 2008), עמ' 668-637 (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו של מחקר היתה לבדוק כיצד בני נוער יוצאי אתיופיה וחבר המדינות העצמאיות (חמ"ע) ובני נוער מהחברה הקולטת מַבנים ומעריכים ייצוגי היקלטות מוצלחת של עולים בישראל. במסגרת המחקר, נבדק מדגם מייצג של 1,570 תלמידים בני 16-14. בין ממצאים: בשלוש הקבוצות, אמת המידה להיקלטות מוצלחת של העולה היא יכולתו להיות חלק מהחברה הישראלית; כמו כן, העריכו חברי שלוש הקבוצות כי היקלטות מוצלחת כרוכה בהרחבת הזהות של העולה וביכולתו לשלב בין זהות ארץ המוצא לזהות הישראלית; עם זאת, המתבגרים הקולטים נטו, יותר מהעולים, להעריך כי היקלטות מוצלחת כרוכה גם בוויתור על שימור הזהות המובחנת; ההבדלים בהערכת הייצוגים החברתיים של היקלטות מוצלחת הצטמצמו ככל שהוותק של העולים בישראל גדל.

(עולים; מתבגרים; קליטת עלייה; הסתגלות; זהות קבוצתית; זהות ישראלית; עברית; קליטה חברתית)

018

פרס, יוחנן; ליסיצה, סבינה:

קריטריונים של השתלבות: מקרה "העלייה הרוסית" של שנות ה-90'

"מגמות", מ"ה: 4 (אוקטובר 2008), עמ' 695-669 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבחנה תפיסת השתלבות העולים בישראל על-ידי עולים ו-ותיקים. במחקר רואיינו 510 עולים מברית-המועצות לשעבר ו-502 ישראלים וותיקים בני 18 ומעלה. זאת, באמצעות שאלון קריטריוני השתלבות ב-12 תחומים - השתלבות פסיכולוגית, חינוך ילדים, דיור, שימור מִיצב תעסוקתי, מיצב חברתי-כלכלי בישראל, אימוץ עברית בסיסית, הזדהות עם ישראל, זיקה לתרבות הרוסית, השתלבות בתרבות הישראלית, יחסים חברתיים, השתלבות פוליטית ואימוץ סגנון חיים ישראלי. בין הממצאים: שתי הקבוצות החשיבו במידה שווה את ההשתלבות הפסיכולוגית-אישית ואת חינוך הילדים; העולים הדגישו יותר את תחומי הדיור ושימור המֵיצָב התעסוקתי; הוותיקים הדגישו יותר יחסים חברתיים, הזדהות עם ישראל ומעורבות פוליטית.

(קליטת עלייה; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; יחסי עולים – ותיקים; עמדות חברתיות)

019

גינדין, רחל; רוזנבאום-תמרי, יהודית (עורכות):

קליטת העלייה בישראל: תקצירי מחקרים, 2008-2000

אגף המחקר, המשרד לקליטת העלייה, ירושלים 2008, 364 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moia.gov.il.

המשרד לקליטת העלייה יוזם ומבצע, מחקרים וסקרים בנושאים הקשורים לקליטת העלייה. חלק מהם נעשה בשיתוף פעולה עם גופי מחקר אחרים. בפרסום זה מוצגים תקצירים של מחקרים וסקרים שנערכו ב-2008-2000 (לגבי סדרת מחקרי המעקב על אודות קליטתם הישירה של עולי ברית-המועצות לשעבר, מופיעים תקצירים משנים קודמות כדי לתת תמונה מלאה של המחקר). הפרסום מחולק לתשעה פרקים, כדלקמן: תהליך הקליטה בראייה כללית; קליטת עולי ברית-המועצות לשעבר; קליטת עולי אתיופיה; קליטת עולי המערב; תושבים חוזרים וירידה; לימוד עברית; קליטה בתעסוקה; השירות הניתן לעולים בלשכות המשרד לקליטת העלייה; גיור. רוב המחקרים והסקרים מתייחסים לקליטת עולי ברית-המועצות לשעבר ואתיופיה והיתר לעולי צפון אמריקה, ארגנטינה, צרפת ועוד.

(קליטת עלייה; עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; אתיופיה [ארץ מוצא]; תושבים חוזרים; אולפנים [עברית]; תעסוקה; דיור; חינוך; שירותים; קליטה חברתית; יחסי ותיקים – עולים; זהות ישראלית; זהות יהודית; המרת דת; מניעי עלייה; עמדות חברתיות; מיצב חברתי-כלכלי; שביעות רצון)

020

Tzionit, Yaffa; Kimchi, Michal; Ben-Arie, Asher (Eds.):
The State of the Child in Israel, 2007: A Statistical Abstract

Israel National Council for the Child, Jerusalem 2008, 618 pages, in cooperation with the Haruv Institute.

שנתון זה מורכב מ-15 פרקים, כדלקמן: מאפיינים דמוגרפיים של אוכלוסיית הילדים; ילדים עולים וילדי מהגרים; משפחות, משקי-בית ותנאי גדילה של ילדים; ילדים החיים מחוץ למשפחתם; ילדים וחינוך; ילדים ועולם הפנאי; ילדים עם צרכים מיוחדים; ילדים ובריאות; ילדים ותאונות; ילדים וכלכלה (עבודת ילדים, ילדים במשפחות המקבלות הבטחת הכנסה וכו'); ילדים בעולם המשפט; ילדים עוברי חוק; ילדים נפגעי עבירה; ילדים במצבי מצוקה; ילדים בישראל ובעולם. השנה נוספו, בין היתר, נתונים בנושאים הבאים: נשירת תלמידים ממערכת החינוך; שימוש בטלפון סלולרי; הרגלי גלישה באינטרנט וצפייה בטלוויזיה; בריאות השן של תלמידים; ילדים הנתונים בהליכים משפטיים. בסוף הפרסום מובאים מפתח נושאים ורשימת המקורות ששימשו להכנת השנתון.

(ילדים; שנתונים [פרסומים]; תנאי מחייה; מוגבלויות; מחלות כרוניות; בריאות הנפש; בריאות השן; מומים מלידה; חיסונים; תאונות; תאונות דרכים; פעילויות פנאי; חוגים; הישגים לימודיים; אקלים בית-הספר; נשירת תלמידים; עובדים צעירים; הריון; אלימות; עבריינות נוער; שימוש בסמים; התאבדות; משפחות במצוקה; משפחות חד-הוריות; עוני; התעללות בילדים; יתומים; פנימיות; אימוץ ילדים; תמותת תינוקות)

021

Angrist, Joshua; Lavy, Victor; Schoosser, Analia:
Multiple Experiments for the Causal Link between the Quantity and Quality of Children
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Jerusalem 2008, Discussion Paper No. 08.05, 51 pages. The publication appears also on the Institute's Website:
http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msfalkin.

מטרתה של עבודה זו היתה לבחון את הקשר שבין מספר הילדים במשפחה לבין הון אנושי, הכנסה ומיצב חברתי-כלכלי. כן נבדק, האם העובדה שיש אחים/ות רבים/ות במשפחה גורמת לאחים/ות להתחתן בגיל צעיר יחסית ולהביא לעולם ילדים רבים יחסית. לנושא זה יש השלכות לגבי מדיניות עידוד ילודה ברמה הלאומית, כלומר האם מדיניות שאינה מעודדת ריבוי ילדים במשפחה תביא להגדלת ההון האנושי של הילדים, לשיעורי הכנסה גבוהים יותר ובסופו של דבר לקידום ההתפתחות הכלכלית במדינה. מקור הנתונים העיקרי ששימש לעבודה הוא המידע שנאסף בשאלונים המורחבים של מפקדי האוכלוסין והדיור 1983 ו-1995, שבהם נדגמה כחמישית מאוכלוסיית ישראל. במסגרת העבודה, נבדקה אוכלוסיית המשיבים היהודית, תוך זיווגה עם נתוני מרשם האוכלוסין. הממצא המרכזי של העבודה הוא, כי לא קיימת עדות לקשר בין מספר הילדים במשפחה לבין המשתנים שנחקרו, אם כי נמצאו הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות. עוד נמצא, כי בנות במשפחות גדולות נוטות להינשא בגיל צעיר יחסית. בדיון מובאים הסברים אפשריים לממצאים והשוואות לממצאי מחקרים דומים שנעשו בישראל ובעולם.

(פריון [ילודה]; גודל משפחה; תנועה טבעית; מיצב חברתי-כלכלי)

022

Gould, Eric D.; Lavy, Victor; Paserman, Daniele:
Sixty Years after the Magic Carpet Ride: The Long-Run Effect of the Early Childhood Environment on Social and Economic Outcomes
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Jerusalem 2008, Discussion Paper No. 08.03, 52 pages. The publication appears also on the Institute's Website:
http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msfalkin.

במבצע "מרבד הקסמים" עלו לישראל ב-1951-1949 כ-50,000 מיהודי תימן. עולים אלה היו ברובם חסרי השכלה, רכוש וכסף. במחקר זה נבחנו השלכותיה ארוכות-הטווח של סביבת המגורים ותנאי המחייה של העולים על ההישגים החברתיים, הכלכליים והחינוכיים של ילדי העולים וצאצאיהם. לגבי כל עולה (ילד) נאספו נתונים על הרקע המשפחתי בתימן, מקום המגורים שאליו הופנה העולה עם הגיעו לישראל והתפתחותו החברתית-כלכלית של העולה במשך כ- 60 שנים. נתונים אלה נאספו באמצעות סקר שהתבסס על רשימה ראשונית ממרשם האוכלוסין של 5,776 איש שנולדו בתימן ב-1950-1945 והיו בחיים בינואר 2006. מתוכם, לאחר ניפוי, מולא שאלון הסקר על-ידי 2,927 איש. בין הממצאים: ילדים שגודלו בבתים עם תנאי מחייה טובים (שהיו בהם מים, חשמל ותנאים היגייניים טובים), בסביבה עירונית ומחוץ לריכוזי עולים היו בעלי סיכוי גבוה יותר לרכוש השכלה גבוהה, להתחתן בגיל מאוחר יותר, ללדת פחות ילדים, להיות חילונים/פחות דתיים ולהתערות יותר בחברה הישראלית (כך גם לגבי ילדיהם); השפעת הסביבה על בנות היתה חזקה יותר מאשר על בנים. ההשפעות על עמדות פוליטיות, על מצב הבריאות ועל מצב התעסוקה לא היו חד-משמעיות.

(תימן [ארץ מוצא]; עולים; ילדים; תנאי מחייה; רמת השכלה; מיצב חברתי-כלכלי; יחסי עולים – ותיקים; מיזוג חברתי; דתיות; פריון [ילודה]; הבדלים בין המינים)

023

בלבצ'ן, יואל:

העדה האתיופית במגזר השלישי: מגמות ברישום ארגונים ושינויים בדפוסי הפעילות

המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2008, 4 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://cmsprod.bgu.ac.il/Centers/ictr.

קהילת יוצאי אתיופיה בישראל מנתה בסוף 2006 כ-110,000 נפשות - 69% ילידי אתיופיה
ו-31% ילידי ישראל. בסקירה זו מנותחים מאפייני ההתארגנות של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל בשנים 2006-1981. מקורות הנתונים לסקירה הם נתוני רשם התאגידים ונתוני מסד הנתונים של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי. בין הממצאים: עד תחילת 2007 נרשמו בישראל 268 ארגוני מגזר שלישי של יוצאי אתיופיה בישראל או ארגונים שמטרתם העיקרית היא טיפול באוכלוסיית העולים מאתיופיה; 66.5% מארגונים אלה היו פעילים, לעומת ממוצע של 60% בקרב כלל הארגונים הרשומים במסד הנתונים של ארגוני המגזר השלישי בישראל; בשנות ה-90' חל גידול ניכר בקצב רישום הארגונים בהשוואה לשנות ה-80', ושנת השיא ברישום היתה 1998 (מאז ועד סוף 2006 היתה יציבות במספר הארגונים שנרשמו); מספר הארגונים הפעילים ל-1,000 נפש בקרב העדה האתיופית הוא 1.6, לעומת 3.6 בקרב כלל האוכלוסייה בישראל.

(ארגונים וולונטריים; עולים; אתיופיה [ארץ מוצא])

 

ג. בינוי ודיור

פרסומים

024

הבינוי בישראל, 2007

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1342, ירושלים 2008. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים עדכניים על ענף הבינוי (בנייה ועבודות הנדסה אזרחית) ל-2007 ונתונים מתוקנים ל-2000-2006. הפרסום מורכב מארבעה פרקים, כדלקמן: א) השקעות
בבינוי –נתונים כספיים על ערך ההשקעה הגולמית בעבודות בנייה והנדסה אזרחית, לפי מחוז, יוזם וייעוד; ב) בנייה (נתונים פיזיים) - נתונים על התחלות וגמר בנייה בכל ישראל וב-117 יישובים גדולים (שיש בהם 10,000 תושבים ויותר), לפי מחוז, אזור ומשתנים נוספים כגון גודל הדירה, מספר הקומות בבניין, יוזם, ייעוד, משך הבנייה, בנייה פרטית/ציבורית וכו'. כן מוצגים נתונים על הבנייה המתבצעת במטרופולינים תל-אביב, חיפה ובאר-שבע. נוסף על כך, מוצגים נתוני הבנייה בעיריות ובמועצות מקומיות נבחרות, ולגבי הערים ירושלים, תל-אביב-יפו, ראשון לציון, אשדוד, חיפה, פתח-תקווה, כפר-סבא, בני-ברק, בת-ים, חולון, רמת-גן, באר-שבע, אשקלון, רחובות, נתניה ורעננה, מוצגים הנתונים בחתכים של תת-רובע/אזור/שכונה; ג) דירות חדשות למכירה בבנייה ביוזמה פרטית (נתונים פיזיים) - נתונים מפורטים לפי מחוז, אזור, גודל הבניין, גודל הדירה, ותק הדירה בשוק וישוב; ד) עבודות הנדסה אזרחית (נתונים פיזיים) - נתונים על התחלות וגמר עבודות סלילת כבישים והנחת צינורות מים, ביוב ותיעול, לפי מחוז ויישובים נבחרים ונתונים טכניים כגון סוג הציפוי, חומר הצינור וכו'.

(בנייה; שוק הדירות; השקעות; הנדסה אזרחית; כבישים)

025

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית, אפריל-יוני 2008

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רבעון מס' 3/2008, ירושלים 2008, (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

"סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית" הוא סקר שוטף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנועד לספק תמונת-מצב עדכנית של שוק הדירות החדשות למכירה בבנייה פרטית (לא כולל בנייה עצמית, בנייה להשכרה, בנייה בשיטת "בנה ביתך" ובנייה באמצעות עמותות), ובכך לסייע בקבלת החלטות בנוגע לתכנון מדיניות הבינוי בישראל ולמעקב אחר ההתפתחויות בענף. עיקרו של הסקר הוא מעקב שוטף אחר מכירת הדירות ומלאי הדירות למכירה בסוף כל חודש ורבעון, תוך התייחסות למגמות ולשינויים שחלו בנתוני המכירות ובמלאי - הן בסיכום כללי והן לפי מאפיינים שונים: פריסה גאוגרפית, ותק הדירות בשוק, גודל הדירות ועוד. הפרסום כולל 20 לוחות, שבהם מובא מידע על דירות חדשות שנמכרו ועל דירות חדשות העומדות למכירה לפי מחוז ואזור וכן בשטחי 40 עיריות נבחרות, לפי מספר הדירות בבניין, מספר החדרים בדירה ו-ותק הדירה בשוק.

(בנייה; דיור; שוק הדירות)

026

ברנהולץ, אופיר:

הרפורמה בשיטת העסקת העובדים הזרים בענף הבנייה בישראל

המכון למחקר כלכלי בישראל על שם מוריס פאלק, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2008, 32 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msfalkin.

הרפורמה בשיטת העסקת העובדים הזרים בענף הבנייה שנעשתה ב-2005 נועדה לצמצם את מספר העובדים הזרים בענף ולשפר את תנאי העסקתם של אלה שעובדים בענף, תוך ניסיון למנוע את ניצולם. במסגרת הרפורמה, שונתה שיטת העסקתם של העובדים הזרים, הועלה שכרם, הוגדלה ניידותם בין מעסיקים ושופר הפיקוח על זכויותיהם. עליית שכרם של עובדים הזרים נועדה להפחית את כדאיות העסקתם על חשבון עובדים ישראלים, ובסופו של דבר להביא להחלפתם בעובדים ישראלים. במחקר זה נבדקה יעילותה של הרפורמה. מקור הנתונים העיקרי ששימש לעבודה הוא סקר כוח-אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בין הממצאים: עיקר הירידה במשרות עובדים זרים בענף הבנייה היה בתחילת 2004, ומאז כמות העובדים המדווחת למוסד לביטוח לאומי היא יציבה; מאז כניסת הרפורמה לתוקף שכרם של העובדים הזרים בענף הבנייה נמצא במגמת עלייה ניכרת באופן עקיב; חל ייקור משמעותי בהעסקת העובדים הזרים, בין היתר כתוצאה מגביית דמי רישוי גבוהים יותר מהמעסיקים והשתת עלויות נוספות עליהם; לא חלה ירידה במספרם של העובדים הזרים בענף, כנראה עקב העובדה שמכסות העובדים הזרים שקובעת המדינה לא ירדו באופן משמעותי מאז שנכנסה הרפורמה לתוקף.

(עובדים זרים; בנייה [ענף]; שכר; תנאי עבודה; מדיניות ממשלתית)

027

מינהל מקרקעי ישראל: דין וחשבון על פעולות המינהל לשנת התקציב 2007, מס' 47

מינהל מקרקעי ישראל, ירושלים 2008, 147 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המינהל: www.mmi.gov.il.

מינהל מקרקעי ישראל אחראי לניהול קרקעות המדינה. תחומי פעילותו העיקריים של המינהל הם: ניהול מלאי המקרקעין שבאחריות המינהל; פיקוח על שימושי קרקע שונים; טיפול בחוכרים ובמשתכנים; יצירת עתודות קרקע בבעלות ציבורית למטרות לאומיות; שיווק קרקעות והקצאתן ליעודים שונים. הדו"ח מורכב משישה פרקים, כדלקמן: מדיניות המקרקעין; תכנון המקרקעין; שיווק מקרקעין; הטיפול בחוכרים (פעילות אגף חוכרים, יישום חוק חופש המידע, פניות הציבור ומינהל הבדואים); ניהול מקרקעין (פעילות אגף רכישות, בעלות ורישום, פעילות אגף פיקוח ותחום המחצבות); ארגון ומינהל (פעילות אגף מידע, מינהל ומשאבי אנוש, חשבות המינהל, התקציב וביצועו). בדו"ח משולבים תרשימים ולוחות סטטיסטיים בנושאים השונים.

(קרקעות; שימושי קרקע; תקציבים; הקצאת משאבים; בנייה; תשתית; פסולת; איכות הסביבה; כוח-אדם; פיקוח; אכיפת חוק)

 

ד. בריאות

פרסומים

028

תמותת תינוקות, 1997-2004: מאפיינים דמוגרפיים ובריאותיים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1332 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2008, 95 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם תחום מידע, משרד הבריאות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

שיעור תמותת התינוקות אחוז התינוקות שנולדו חיים ונפטרו טרם הגיעם לגיל שנה מתוך כלל התינוקות שנולדו חיים בשנה קלנדרית אחת - מקובל כמדד חשוב של מצב בריאות האוכלוסייה. מאז סוף שנות ה-70' מפרסמת הלמ"ס סדרת פרסומים מיוחדים בנושא תמותת תינוקות. פרסום זה הוא השישי בסדרה, והוא מבוסס על עיבוד משולב של נתונים מקובץ פטירות ונתונים מקובץ לידות חי. הנתונים בפרסום זה הם נתוני עוקבה (קוהורט) של לידות שאירעו בשנים 1997-2000 ו-2001-2004 בישראל. המשתנים המופיעים בלוחות הם: שנת לידה, דת היילוד, מין היילוד, גיל פטירה מפורט, חודש לידה, משקל לידה, מספר היילודים בלידה, סדר לידה, גיל האם, מצב משפחתי של האם, מחוז ונפת מגורים, צורת יישוב וסיבת המוות לפי קבוצות אוכלוסייה וגיל פטירה. הפרסום כולל גם לוחות סיכום של מגמות שחלו בשיעורי תמותת תינוקות בישראל בשנים 1979 עד 2004. בין הממצאים: ב-25 השנים האחרונות ירד שיעור תמותת התינוקות בכ-73% בקרב האוכלוסייה היהודית ובכ-65% בקרב האוכלוסייה הערבית; בשנים 1997-2000 שיעור תמותת התינוקות בקרב האוכלוסייה היהודית היה 4.5 ל-1,000 לידות חי והוא ירד ל-3.6 ל-1,000 בשנים 2001-2004; בקרב האוכלוסייה הערבית השיעורים היו 9.1 ל-1,000 ב-1997-2000 ו-8.2 ל-1,000 ב-2001-2004.

(תמותת תינוקות; סיבות מוות)

029

תכונות דמוגרפיות וחברתיות של הפונות לוועדות להפסקת הריון בישראל, 2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1324, ירושלים 2008 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום מוצגים מאפיינים דמוגרפיים וחברתיים של 19,671 הנשים אשר פנו לוועדות להפסקת הריון בשנת 2003. הנתונים מתבססים על טפסים אחידים לאישור בקשה להפסקת הריון המשמשים הן את משרד הבריאות והן את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. החוק מתיר להפסיק הריון במקרים הבאים: 1) האישה מתחת לגיל 17 או מעל לגיל 40; 2) ההריון נבע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, או מגילוי עריות או שלא מנישואין; 3) העובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי; 4) המשך ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי. בפרסום מוצגים נתונים על פניות ואישורים לביצוע הפלות לפי מחוז, צורת יישוב, גיל האישה, גיל העובר, מצב משפחתי, מצב תעסוקתי, יבשת לידה, דת, מספר שנות לימוד, מספר הפלות מלאכותיות קודמות, מספר ילדים חיים וסעיף החוק. כן מוצגים נתונים על שיעורי הפניות ותוצאותיהן מ-1998 עד 2003, שיעורי הפניות ל-1,000 נשים לפי גיל, השוואות בין-לאומיות ועוד.

(הריון; הפלות)

030

הפסקות הריון על-פי חוק: 1990-2007

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2008, 39 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראו: יחידות אגף מידע ומחשוב, תחום מידע).

פרסום זה בא בהמשך לסדרת פרסומים של משרד הבריאות בנושא הפסקות הריון המתבצעות באישור הוועדות להפסקת הריון, הפועלות בהרשאת המשרד. הפרסום כולל את הנושאים הבאים: מגמות בפעילות הוועדות להפסקת הריון, 2007-1990 - בהתאם לדיווח החודשי למשרד הבריאות על מספר הפניות לוועדות, מספר אישורי הוועדות ומספר הפסקות ההריון בפועל לפי סעיפי החוק; הפסקות הריון לפי שבוע ההריון; הפסקות הריון מאוחרות (לאחר השבוע ה-23 להריון); הפסקות הריון באמצעות מיפג'ין (עד השבוע ה-7 להריון, כולל); פעילות הוועדות לפי בעלות המוסד; אישורי הוועדות להפסקת הריון לפי גיל האישה, 2006-2000; השוואות בין-לאומיות. בנספח לפרסום מוצגת רשימת הוועדות להפסקת הריון ב-2007. על פרסום הלמ"ס בנושא "תכונות דמוגרפיות וחברתיות של הפונות לוועדות להפסקת הריון בישראל, 2003", ראו בפריט הקודם.

(הריון; הפלות)

031

מוסדות האשפוז והיחידות לאשפוז יום בישראל, 2007 חלק א': מגמות באשפוז; חלק ב': נתונים סטטיסטיים על תנועת החולים לפי מוסדות ומחלקות

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2008, חלק א' 287 עמ', חלק ב' 509 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות אגף מידע ומחשוב, תחום מידע).

פרסום שנתי זה מורכב משני חלקים: חלק א' - המגמות באשפוז ב-2007-1950, לפי סוגיו: כללי, בריאות הנפש, מחלות ממושכות ושיקום. לגבי כל סוג מוצגים נתונים על מספר ימי האשפוז, שיעור השחרורים, מספר המיטות ותפוסתן, שהייה ממוצעת וכו'. כן מוצגים נתונים על מספר המיטות ומשך הטיפול במסגרות לאשפוז-יום, נתונים על הטיפולים והמטופלים ביחידות לדיאליזה ונתונים על עמדות המיון, עמדות הניתוח, עמדות הטיפול לאחר הרדמה ועמדות הלידה; חלק ב' - תנועת החולים בכל מחלקה של כל מוסד: בתי-חולים כלליים, בתי יולדות, מוסדות לבריאות הנפש, מוסדות למחלות ממושכות ויחידות לאשפוז-יום בקהילה
ב-2007. המוסדות ממוינים לפי סוג ובעלות. כן נעשתה התפלגות לפי אזורים. המשתנים שנחקרו: מיטות בתקן ותפוסתן, קבלות, שחרורים, העברות, פטירות, ימי אשפוז, מספר הלידות, מספר הנולדים חיים ומתים, הנולדים פגים ולידות של יותר מילוד אחד ועוד.

(אשפוז; בתי-חולים; בתי-אבות; מעונות [קשישים]; מרפאות; טיפול אמבולטורי; דיאליזה; בריאות הנפש; סיעוד; שיקום; פטירות; לידות; גריאטריה)

032

כוח-אדם במקצועות הבריאות, 2007

שירותי מידע ומחשוב, בשיתוף האגף למקצועות רפואיים ומינהל הסיעוד, משרד הבריאות, ירושלים 2008, 182 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות אגף מידע ומחשוב, תחום מידע).

בפרסום זה מובא מידע מעודכן ל-2007 על כוח-האדם במקצועות הבריאות: רופאים; רופאי שיניים; רוקחים; בעלי מקצועות סיעוד; בעלי מקצועות עזר רפואיים; פסיכולוגים; מועסקים במקצועות הבריאות; עובדים סוציאליים מועסקים בשירותי הבריאות. מוצגים הן מספרים מוחלטים והן התפלגויות של בעלי המקצועות לפי סוגי מומחיות, שיעורים ל-1,000 תושבים ועוד. כן מובאות השוואות בין-לאומיות על שיעורי כוח-האדם הרפואי במדינות שונות. מקורות הנתונים לפרסום הם: מאגר בעלי מקצועות רפואיים ועזר רפואיים באגף למקצועות רפואיים; מאגר מקצועות סיעוד במינהל הסיעוד; סקר כוח-אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי המועסקים במקצועות הבריאות ובשירותי הבריאות (נתוני 2006-1995); דיווחי קופות החולים, מוסדות האשפוז והיחידות בקהילה לשירות הארצי לעבודה סוציאלית שבמשרד הבריאות לגבי עובדים סוציאליים המועסקים בשירותי הבריאות (נתוני 2004) ועדכון נתוני פטירה והגירה ממרשם האוכלוסין.

(כוח-אדם רפואי; רופאים; רוקחים; אחים; פסיכולוגים; רפואת שיניים; סיעוד; ריפוי בעיסוק; עובדים סוציאליים)

033

אובדנות בישראל, 2008

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2008, 84 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראה: יחידות אגף מידע ומחשוב, תחום מידע פרסומים).

פרסום זה מחולק לשני פרקים: הפרק הראשון כולל מידע על התאבדויות בישראל בשנים 2004-1981 לפי היקף התופעה ומאפיינים של המתאבדים: גיל, מין, מצב משפחתי, יבשת לידה, קבוצת אוכלוסייה, עולים, אזור מגורים, אופן הביצוע, תקופת ההתאבדות והשוואות למדינות אחרות. הפרק השני כולל מידע על ניסיונות ההתאבדות בשנים 2007-1999 לפי היקף התופעה, גיל, מין, עונתיות, ניסיונות התאבדות חוזרים ואשפוזים עקב ניסיונות התאבדות. המידע על ההתאבדויות מבוסס על קובץ סיבות מוות של הלמ"ס. המידע על ניסיונות ההתאבדות מבוסס על דיווחי המחלקות לרפואה דחופה בבתי-החולים לאשפוז כללי. בין הממצאים: ב-2004 נרשמו 411 התאבדויות – 320 של גברים ו-91 של נשים; כשליש מההתאבדויות היו של עולים חדשים; ההתאבדויות מהוות 1% מכלל הפטירות בקרב בני 15 ומעלה ו-13% מהפטירות בקרב בני 24-15; שיעור ההתאבדויות עולה עם הגיל, אך חלקן מכלל הפטירות יורד; ב-2007 נרשמו 4,302 ניסיונות התאבדות – 2,552 של נשים ו-1,750 של גברים; כ-12.5% מהניסיונות היו ניסיונות חוזרים. יש לציין, כי סימול סיבת המוות בקובץ הפטירות נעשה על-פי כללים של ארגון הבריאות העולמי, ולכן, במקרה של מחלה שבעקבותיה התאבד החולה, הסימול הוא של המחלה כסיבה שהובילה למוות ולא התאבדות. כמו כן, לעתים, כשלא מתקבל מידע מהמכון לרפואה משפטית, לא נרשמת סיבת המוות כהתאבדות.

(התאבדות)

034

Levinson, Daphna; Haklai, Ziona; Stein, Nechama et al:
Suicide Ideation, Planning and Attempts: Results from the Israel National Health Survey
”Israel Journal of Psychiatry”, 44: 2 (2007), pp. 136-143. The Journal appears also on the Israel Psychiatric Association Website: www.psychiatry.org.il.

מטרותיה של עבודה זו היו: בדיקת שיעורי ההיארעות של מחשבות, תכניות וניסיונות התאבדות במהלך החיים; זיהוי גורמי סיכון מותנים לניסיונות התאבדות בעקבות מחשבות או תכניות התאבדות קודמות. מקור הנתונים לעבודה היה סקר הבריאות הלאומי שנערך בין מאי 2003 לאפריל 2004. הסקר נעשה בקרב מדגם של 4,859 איש מבין אוכלוסיית בני 21 ומעלה ועסק בנושאי בריאות הנפש. בין הממצאים: כוונות התאבדות זוהו בקרב 5.5% מהמשיבים על הסקר (4.8% בקרב גברים ו-6.2% בקרב נשים); ניסיונות התאבדות זוהו בקרב 1.4% מהמשיבים (1% בקרב גברים ו-1.7% בקרב נשים); הפרעה דו-קוטבית מגדילה את הסיכון לכוונת התאבדות פי 13.4, את הסיכון לתכנית התאבדות פי 22.8 ואת הסיכון לניסיונות התאבדות פי 43. אחת ממסקנות העבודה היא, כי בקרב קבוצת הגיל 35-21 קיים הסיכון הגבוה ביותר לניסיונות התאבדות בכלל ולניסיונות התאבדות לא-מתוכננים בפרט.

(מחשבות אובדניות; התאבדות; הפרעות נפשיות; צעירים)

035

מגמות היארעות מחלות ממאירות בישראל, 2006-1990

רישום הסרטן הלאומי והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, ירושלים 2008, 32 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראה: יחידות רישום הסרטן הלאומי)

בפרסום זה מוצגים שיעורי ההיארעות של המחלות הממאירות העיקריות בישראל
ב-2006-1990. מקור נתוני התחלואה הוא רישום הסרטן הלאומי, האוסף על-פי חוק את נתוני כלל החולים במחלות ממאירות בישראל. הנתונים בפרסום מוצגים בנפרד עבור האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית בשל ההבדלים האפידמיולוגים ביניהן. בין הממצאים: בשנים האחרונות חלה ירידה בממדי התחלואה במחלות ממאירות בקרב נשים וגברים באוכלוסייה היהודית, בעוד שבאוכלוסייה הערבית חלה מגמת עלייה מתונה בתחלואה; סרטן השד בנשים היא המחלה הממארת השכיחה ביותר ומהווה כשליש מכלל התחלואה בסרטן בנשים – בקרב נשים יהודיות נצפית מגמת ירידה בתחלואה ובקרב נשים ערביות שיעורי התחלואה נמוכים יותר אך נמצאים במגמת עלייה; כ-1,600 ישראלים לוקים מדי שנה בסרטן הריאה, והיארעות סרטן הריאה בקרב גברים ערבים היא גבוהה בכ-50% מאשר בקרב גברים יהודים. כמו כן, שיעור היארעות סרטן הריאה בקרב גברים הוא פי 2 מאשר בקרב נשים באוכלוסייה היהודית (שיעור היארעות סרטן הריאה בקרב נשים ערביות הוא נמוך מאוד); סרטן צוואר הרחם הוא שכיח מאוד בעולם, ובישראל נפיצותו היא נמוכה יחסית – כ-180 נשים לוקות בו מדי שנה.

(סרטן)

036

HIV / איידס בישראל, דו"ח אפידמיולוגי תקופתי, 2007-1981

המחלקה לשחפת ואיידס, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2008, 4 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראה: יחידות איידס נתונים אפידמיולוגים).

לקראת יום האיידס הבין-לאומי החל ב-1/12/2008, פרסמה המחלקה לשחפת ואיידס דו"ח אפידמיולוגי תקופתי על אודות התחלואה באיידס ב-2007-1981. בדו"ח מוצגים, על-פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי, נתונים על חולים ונשאים לפי המגדר, הגיל, דרך ההעברה, שנת הדיווח והישרדות/תמותה. בין הממצאים: מ-1981 עד סוף 2007 התגלו בישראל 5,358 מקרים חדשים של נשאי איידס וחולי איידס; במהלך תקופה זו נודע למשרד הבריאות על 1,119 נפטרים או אנשים שעזבו את ישראל (712 חולים ו-407 נשאים); נכון לסוף 2007 היו רשומים 4,239 אנשים החיים עם HIV/איידס בישראל, וההערכה היא כי המספר מגיע בפועל ל-5,940; ב-2007 דווח על 360 מקרים חדשים; דרך העברת המחלה המובילה (הן בקרב חולים והן בקרב נשאים) היא "מוצא מארץ נגועה באיידס" ולאחריה "קיום יחסי מין בין גברים"; קבוצת הגיל המובילה בקרב חולים היא 34-25, ובקרב נשאים היא 34-25 בקרב נשים ו-44-35 בקרב גברים.

(איידס; אפידמיולוגיה)

037

דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל, 2007-2008

המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מס' 313, תל-השומר 2008, 96 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראה: יחידות מרכז לאומי לבקרת מחלות).

דו"ח שנתי זה הוא השביעי בסדרת דו"חות המוגשים לכנסת על-פי חוק. הדו"ח מורכב משבעה פרקים, כדלקמן: עישון בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל; אפיון המעשנים בקרב בני נוער בישראל; מצב העישון בצה"ל; פעילות משרד הבריאות וגופים אחרים למניעת עישון; חקיקה בנושא הגבלת עישון בישראל; אכיפה להגבלת עישון בישראל; עמדות הציבור לגבי התיקון בחוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים; המלצות תת-הוועדה לנושא "הפחתת השימוש במוצרי טבק והחשיפה לעישון סביל". בין הממצאים: 23.2% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל עישנו ב-2006 – 28.9% מהגברים ו-17.8% מהנשים (באוכלוסייה הערבית עישנו 39.8% מהגברים
ו-6.8% מהנשים); 22.1% מתלמידי כיתות ו', ח' ו-י' שהשתתפו בסקר דיווחו כי התנסו אי פעם בעישון סיגריה שלמה – 28.6% מהבנים ו-17.2% מהבנות (3.6% ממתבגרים אלה דיווחו כי הם מעשנים מדי יום); ב-2007 היו שיעורי העישון בצה"ל 33% בקרב המתגייסים ו-31.7% בקרב המתגייסות, ובעת השחרור עישנו 40.8% מהגברים ו-38.1% מהנשים; מאז שנות ה-80' חלה ירידה במספר הסיגריות ליום שעישנו המשתחררים והמשתחררות, מ-13.9 סיגריות ליום בממוצע ל-9 סיגריות ליום בממוצע.

(עישון; מתבגרים; חיילים; אכיפת חוק)

038

דו"ח מינהל הסיעוד 2007

מינהל הסיעוד, משרד הבריאות, ירושלים 2008, 44 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בדו"ח שנתי זה נסקרת פעילותו של מינהל הסיעוד ב-2007. הדו"ח מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: יישום יעדי שנת 2007 (יעדים שיושמו, יעדים שלא יושמו וסיכום פעולות ייחודיות שנעשו); תכנית העבודה לשנת 2008; כוח-האדם בסיעוד; העמקה בנושאים נבחרים (שימוש בתרחישים מדמי מציאות לבדיקת מיומנות מקצועית; נשירת סטודנטים מלימודי סיעוד); דרכי התקשרות למינהל הסיעוד. בין הממצאים: בין השנים 1996-2007 הוכשרו 7,252 אחיות מעשיות לרמת מוסמכות; 98% מהמוסדות שנדגמו קיימו תכנית הכשרה שנתית בנושא רִעְנוּן ידע בהחייאה; 89% מהאחיות שקיבלו רשיון ב-2007 היו מוסמכות, לעומת 62% ב-2000; 10% מכוח-האדם בסיעוד היו גברים; 562 אחיות מעשיות עברו ב-2007 הסבה לאחיות מוסמכות (היוו 39% ממקבלי ההסמכה בשנה זו); 76% מהאחיות ב-2007 היו מוסמכות, לעומת 58% ב-1995; מתוך 7,279 סטודנטים לסיעוד ב-2000-2007, 1,043 נשרו (14.3%).

(אחים [סיעוד]; הכשרה בסיעוד; כוח-אדם רפואי; סטודנטים)

039

פורת, אבי; רבינוביץ, גדי; רסקין-סגל, ענת ואחרים:

תכנית מדדי איכות לרפואת הקהילה: דו"ח לציבור עבור השנים 2007-2005

המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, בשיתוף עם מועצת הבריאות, משרד הבריאות, תל-השומר 2008, 140 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il.

דו"ח מדדי איכות לרפואת הקהילה מופק אחת לשנה. בדו"ח הנוכחי מוצגים נתונים לאומיים בשישה תחומים קליניים ברפואת הקהילה: חיסון נגד שפעת; בדיקות סקר לאיתור סרטן המעי הגס וממוגרפיה לאיתור סרטן השד; טיפול באסתמה (קצרת); טיפול בסוכרת; טיפול בילדים וטיפול בתחום הלב. הנתונים מבוססים על דיווחי קופות החולים, ומוצגים עבור כלל אוכלוסיית המבוטחים, לפי קבוצות גיל, מין ומיצב חברתי-כלכלי. נמצא, כי חל שיפור ברוב המדדים שנבחנו. עוד נמצא, כי שירותי הבריאות ניתנים באופן שוויוני למבוטחים בעלי פטור מאגרת ביטוח לאומי בהשוואה לכלל האוכלוסייה, אך בכמה מדדים נמצאו פערים לרעת המבוטחים הזכאים להנחה/פטור בתשלומים לשירותי הבריאות. הדו"ח אינו כולל השוואה בין קופות החולים, אך כל קופה קיבלה דו"ח מפורט בנפרד.

(קופות חולים; בדיקות רפואיות; חיסונים; תרופות; שפעת; סוכרת; קצרת; מחלות לב וכלי הדם; סרטן; כולסטרול; השמנת-יתר; יתר-לחץ-דם; ביטוח בריאות; מיצב חברתי-כלכלי; תשלום עבור שירות; איכות הטיפול)

040

בנדלק, ז'ק:

חברות בקופת חולים, 2007-2006

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 218 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2008, 106 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מפורטים על חברי קופות החולים. הנתונים כוללים את התפלגות המבוטחים לפי משתנים דמוגרפיים וכלכליים ולפי יישובים, מועצות אזוריות, מחוזות ונפות. הנתונים מתבססים על קובץ הבריאות של המוסד לביטוח לאומי, המשמש מקור הרישום הבלבדי על סך תושבי ישראל החברים בקופות החולים. בין היתר, אפשר ללמוד מן הדו"ח על שינויים שחלו בנושאים של מעבר בין קופות החולים, מספר המבוטחים בקבוצות הגיל השונות, ביטוח בני זוג בקופות חולים שונות, חברות בקופות לפי גובה ההכנסה, חלקן של קופות החולים בכספי ביטוח הבריאות ועוד. בסוף 2007 התפלגות המבוטחים בין הקופות היתה כדלקמן: 53.2% ב"שירותי בריאות כללית", 24.3% ב"מכבי", 13.15% ב"מאוחדת" ו-9.5% ב"לאומית". כ-255,000 מבוטחים חדשים נרשמו לקופות החולים ב-2007, כ-50% מהם ל"שירותי בריאות כללית", כ-25% ל"מכבי", כ-15% ל"מאוחדת" ו-9% ל"לאומית". כ-116,000 מבוטחים החליפו קופה בשנה זו. מבוטחי "מכבי" ו"מאוחדת" הם בעלי הכנסה גבוהה יותר, בממוצע, ממבוטחי "כללית" ו"לאומית".

(קופות-חולים; ביטוח בריאות ממלכתי)

041

טופר-חבר טוב, רויטל; רביד ברזלי, דפנה:

דו"ח ציבורי מסכם על תכניות לשירותי בריאות נוספים (שב"ן) של קופות החולים לשנת 2007

האגף לפיקוח ובקרה על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים, משרד הבריאות, ירושלים 2008, 37 עמ', בשיתוף עם ברזלי ושות', רואי חשבון. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראו: יחידות אגף לפיקוח ובקרה על קופות חולים ושב"ן).

בדו"ח שנתי זה מוצגים נתונים על פעילות שירותי הבריאות הנוספים (שב"ן) שבוצעה במסגרת קופות החולים ב-2007. הדו"ח כולל נתונים כספיים וכמותיים של תכניות השב"ן לרבות הכנסות, עלויות, מבוטחים ותביעות, תוך השוואה בין קופות החולים. כמו כן, מוצגים נתונים השוואתיים על פעילות השב"ן. הנתונים מבוססים על דו"חות כספיים ועל דיווחים שנתיים מסכמים של קופות החולים למשרד הבריאות. הדו"ח כולל 10 פרקים, כדלקמן: כללי; שינויים בתכניות השב"ן; עיקרי הדו"ח; תעריפי פרמיות וכיסויים; תמצית דו"חות כספיים; מבוטחים; הכנסות; תביעות-עלויות רפואיות; הוצאות תפעול, שיווק, הנהלה וכלליות; עתודות ויעודות לכיסוי התחייבויות. בין הממצאים: מספר המבוטחים בקופות החולים עמד בסוף 2007 על 7.252 מיליוני נפשות ומספר מבוטחי השב"ן עמד על 5.185 מיליוני נפשות; שיעור מבוטחי השב"ן מבין מבוטחי הקופה הנמוך ביותר היה בקופת חולים "לאומית"
(כ-60%) והגבוה ביותר ב"מכבי" (כ-80%); 50% ממבוטחי השב"ן חברים בקופת חולים "כללית", 29% ב"מכבי", 12% ב"מאוחדת" ו-9% ב"לאומית"; ההכנסות מתכניות השב"ן ב-2007 הסתכמו בכ-2,081 מיליוני ₪, ועלות השימושים בתכניות אלו הסתכמה בכ-1,658 מיליוני ₪.

(קופות חולים; ביטוח רפואי משלים; עלויות)

042

צ'רניחובסקי, דב:

שינויים בהרכב מימון מערכת הבריאות והשפעתם על התפלגות הכנסות וצריכה,
2005/6-1995

המחלקה לניהול מערכות בריאות, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2008, 8 עמ'.

מימון מערכת הבריאות על בסיס עקרונות המימון ציבורי, באמצעות תשלומי חובה המבוססים על הכנסה, נועד לצמצם את המחסום הכספי בפני נגישות לשירותי רפואה ולסייע בהגנה על צריכת משק-הבית מפני הוצאה לא-צפויה על שירותי רפואה. בסקירה זו נדונים השינויים במקורות המימון של שירותי הרפואה בישראל מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995. מימון שירותי הרפואה בישראל מבוסס על: מימון ציבורי (מסים); מימון ציבורי למחצה (השתתפות בתשלום, ביטוח רפואי מרצון – משלים או שב"ן – באמצעות קופות החולים); מימון פרטי (ביטוח רפואי מסחרי מרצון ותשלומים ישירים מהכיס). בין הממצאים: חלה עלייה בחלקו של מס הבריאות בכלל המימון הציבורי מ-31% ב-1995 ל-40% ב-2006, דבר המבטא ירידה בפרוגרסיביות המימון הציבורי; חלקו של המימון הפרטי עלה מ-24% ב-1997 ל-33% ב-2005; חלקו של המימון הציבורי למחצה עלה מ-1% ל-14%; בכל חמישוני ההכנסה שיעור הגידול בהוצאה לבריאות היה גבוה יותר משיעור הגידול בסך ההוצאה, כלומר נטל ההוצאה הפרטית לבריאות ביחס להכנסה גדל בכל משקי-הבית.

(שירותי בריאות; מימון; ביטוח בריאות ממלכתי; ביטוח בריאות; ביטוח רפואי משלים; שוויון חברתי; משקי-בית)

043

צ'רניחובסקי, דב; קורא, מיכל:

מימון וארגון הטיפול הממושך בישראל – סוגיות וקווים לרפורמה

המחלקה לניהול מערכות בריאות, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2008, 33 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

בישראל יש מערכת הסדרים לטיפול ממושך במימון פרטי וציבורי. הסדרים אלה מורכבים ואינם מבטאים גישה מערכתית מסודרת שתענה בצורה יעילה על צרכים קיימים ומתפתחים. הסדרי הביטוח הפרטי יקרים לפרטים ואינם מבטיחים כיסוי ומשכי ביטוח נאותים. מערכת הטיפול הממושך או הסיעודי בסיוע המדינה מתאפיינת בפיצול רוחבי של הזכאויות והטיפול המוסדי בהן. מציאות זו יוצרת סבך ביורוקרטי ותמריצים לדחיפת המטופל ל"גורם אחר". אלה גורמים לחוסר השקעה מספקת במניעה, לאי-רציפות בטיפול ולטיפול לקוי. כן נגרם סבל מיותר למטופל ולמשפחתו. יכולת התגובה של הציבור היא קטנה לנוכח הריכוזיות האנכית הגבוהה בתפקוד המוסדות השונים, המבצעים כמה פונקציות: מימון, קביעת מדיניות, ביצוע תקציב, בקרה וכו'. בעבודה הנוכחית מוצעים קווים לרפורמה, והם כוללים שני מרכיבים עיקריים: 1) רה-ארגון של המערכת הציבורית למערכת אינטגרטיבית אחת; 2) הנהגת ביטוח ממלכתי לטיפול ממושך.

(קשישים; טיפול ממושך; סיעוד; שיקום; הספקת שירותים; רפורמה; הקצאת משאבים; מיסוי; ביטוח בריאות)

044

אפשטיין, ליאון:

אי-שוויון בבריאות בישראל: בעיה מתרחבת המחייבת פעולה!

ההסתדרות הרפואית בישראל, רמת-גן 2008, 17 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הארגון: www.ima.org.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים בנוגע לאי-השוויון במדדי בריאות בישראל - תוחלת חיים, שיעורי תמותה, תמותת תינוקות, תחלואה, ביקורים אצל רופא, נגישות לשירותי בריאות ועוד לפי המאפיינים הבאים: מעמד חברתי-כלכלי, רמת השכלה, מוצא עדתי, דת/דתיות, אזור מגורים, גיל, מגדר ומצב התעסוקה. מקורות הנתונים לעבודה הם בעיקר פרסומים של הלמ"ס ושל משרד הבריאות. בין הממצאים: תוחלת החיים לגברים ולנשים בחלוקה למחוזות
ב-2002-1998 הגבוהה ביותר היתה במחוז ירושלים והנמוכה ביותר במחוז הדרום; בעוד שתוחלת החיים ברעננה ב-2002-1998 היתה 83.7 שנים, ברמלה תוחלת החיים באותה תקופה היתה 76.1 שנים; באותן שנים, תמותת התינוקות הגבוהה ביותר היתה בג'סר א-זרקה
(15.2 לאלף לידות חי) והנמוכה ביותר ברעננה (1.4); שיעור הסובלים מסוכרת בגילים 74-65 ב-2006 עמד על 22% בקרב בעלי הכנסה נמוכה לעומת 17% בקרב היתר.

(בריאות גופנית; בריאות הנפש; שירותי בריאות; בדיקות רפואיות; תוחלת חיים; תמותה; תמותת תינוקות; שוויון חברתי; ביטוח בריאות ממלכתי; מיצב חברתי-כלכלי; רמת השכלה; מקום מגורים; ערביי ישראל; עולים)

045

בראון-אפל, אורנה; בלין, לובה:

שירות אישי לבטיחות ילדים

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 125 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2008, 110 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם בית-הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

"שירות אישי לבטיחות ילדים" הוא פרויקט של ארגון "בטרם" שהחל לפעול ב-2003 והוכר כ"מפעל" מיוחד" על-ידי המוסד לביטוח לאומי. הפרויקט כלל הדרכה בנושא מניעת היפגעויות למשפחות של ילדים שאושפזו לאחר היפגעויות. בשלוש השנים הראשונות תודרכו כ-2,400 משפחות בשלושה בתי-חולים: מרכז "שניידר" לרפואת ילדים; מרכז רפואי "העמק"; בית-החולים לילדים "מאייר" שבמרכז הרפואי "רמב"ם". השירות ניתן על-ידי מתנדבים (ב"העמק" גם על-ידי הצוות הסיעודי). בהמשך, הצטרפו בתי-חולים נוספים לפרויקט. הפרויקט לווה במחקר הערכה. המחקר כלל ראיונות עם משפחות שקיבלו הדרכה (415 איש) ועם קבוצת בקרה של משפחות מבית-החולים "מאיר" שלא קיבלו הדרכה. בין הממצאים: 97% הביעו שביעות רצון גבוהה מאוד מההדרכה; 72% טענו ששינו התנהגות בעקבות ההדרכה; רמת הידע בקבוצת ההתערבות היתה גבוהה יותר מאשר בקבוצת הבקרה.

(ילדים; תאונות; אשפוז; מניעת תאונות; תכניות התערבות)

046

גינסברג, גרי:

עומס התחלואה והתמותה מהיפגעות ילדים בישראל בשנת 2006

בטרם – המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים, פתח-תקווה 2008, 19 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.beterm.org.

במחקר זה הוערך עומס התחלואה והתמותה כתוצאה מהיפגעות בקרב ילדים ובני נוער עד גיל 17 בישראל ב-2006. העומס נמדד על-פי מדדי תחלואה (אובדן חיים, אובדן שנות חיים ואובדן שנות חיים מתוקננות איכות, מדדי תמותה ועלויות כלכליות של שירותי הבריאות (טיפול במרפאות, חדרי מיון, אשפוז, שיקום וטיפול במצבים כרוניים). נתוני הגיל, המגדר ושיעורי התמותה כתוצאה מהיפגעות לא-מכוונת חושבו תוך שימוש בנתוני הלמ"ס. בין הממצאים:
ב-2006 היו כ-29,000 אשפוזי ילדים עקב היפגעויות, שרובן היפגעות לא-מכוונות; ב-2006  היו כ-180,000 ביקורים של ילדים ובני נוער בחדרי מיון עקב היפגעות לא-מכוונת; כ-190 ילדים ובני נוער מתו ב-2006 כתוצאה מהיפגעות לא-מכוונת, וסך אובדן שנות החיים הפוטנציאליות מסתכם בכ-13,300 שנים; הגורם העיקרי לתמותה היה תאונות דרכים כנוסע (55) וכהולך רגל (49); כ-1,900 ילדים נזקקו לשירותי שיקום עקב היפגעות לא-מכוונת; העלות הכוללת של ההיפגעויות הלא-מכוונות נאמדת בכ-1,633,000,000 ₪ לשנה.

(ילדים; מתבגרים; תאונות; אשפוז; תמותה; שיקום; טיפול רפואי; תאונות דרכים)

047

אבו עסבה, ח'אלד; קראקרה-אבראהים, אמירה; אנדי פינדלינג, לירי ואחרים:

עמדות ותפיסות הורים ערבים בנושא בטיחות בבית

בטרם – המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים, פתח-תקווה 2008, 77 עמ', בשיתוף עם מסאר – מכון מחקר, תכנון וייעוץ חברתי. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.beterm.org.

בסקר זה נבחנו עמדותיהם של הורים ערבים בנושא בטיחותם של ילדים בבית: הבית כמקום בטוח לילדים; האמצעים להגברת הבטיחות בבית, ובפרט למניעת נפילה מגובה והרעלה מחומרי ניקוי; חשיבות ההשגחה ההורית על ילדים מתחת לגיל 12. בסקר, שנערך טלפונית ביוני 2007, השתתפו 502 הורים לילדים מתחת לגיל 15. בין הממצאים: 82.8% מההורים הסכימו / הסכימו מאוד עם האמירה שהבית הוא המקום הבטוח ביותר לילדיהם; 58.9% הסכימו / הסכימו מאוד עם האמירה שתאונות הקורות בבית עלולות לגרום לפציעה קשה ואף למוות של ילדים; רק 43.5% מההורים היו מודעים לכך שחלק גדול מפציעות ילדים קורות בבית; 36.3% מהמשיבים הסכימו עם ההנחה שתאונות בית הן עניין של גורל ולא ניתנות למניעה; 25% מההורים הסכימו עם האמירה שפציעות קטנות עוזרות להתפתחות אישיות חזקה אצל הילדים; 10% מההורים דיווחו כי לא נקטו אמצעי בטיחות למניעת תאונות בבית.

(תאונות; ערביי ישראל; ילדים; מתבגרים; עמדות)

048

Levav, Itzhak; Al-Krenawi, Alean; Ifrah, Anneke et al:
Common Mental Disorders Among Arab-Israelis: Findings from the Israel National Health Survey
”Israel Journal of Psychiatry”, 44: 2 (2007), pp. 104-113. The Journal appears also on the Israel Psychiatric Association Website: www.psychiatry.org.il.

סקר הבריאות הלאומי, שנערך בין מאי 2003 לאפריל 2004, איפשר לקבל תמונת-מצב נפשית של קבוצות אוכלוסייה שונות. מטרתה של עבודה זו היתה לזהות בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל את שיעורי היארעותן של הפרעות נפשיות שונות, את הערכת הבריאות הנפשית העצמית ואת הפנייה לעזרה נפשית. זאת, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. בין הממצאים: שיעורי הרווחה הרגשית בקרב ערבים היו נמוכים יותר באופן מובהק מאשר בקרב יהודים; לא נמצאו הבדלים מובהקים בהפרעות חרדה בין ערבים ליהודים; שיעורי ההפרעות הרגשיות בקרב ערבים (8.2%) היו גבוהים מאשר בקרב יהודים (5.9%), על גבול המובהקות; שיעורי הפנייה לעזרה רפואית או פסיכיאטרית עקב מצוקה נפשית בתקופת הסקר היתה גבוהה יותר באופן משמעותי בקרב יהודים (8.6%) מאשר בקרב ערבים (3.8%); הערכת הבריאות הנפשית העצמית בקרב ערבים היתה נמוכה יותר באופן מובהק מאשר בקרב יהודים.

(בריאות הנפש; הפרעות נפשיות; רווחה רגשית; ערביי ישראל)

049

Levav, Itzhak; Levinson, Daphna; Radomislensky, Irina et al:
Psychopathology and other Health Dimensions among the Offsprings of Holocaust Survivors: Results from the Israel National Health Survey
”Israel Journal of Psychiatry”, 44: 2 (2007), pp. 144-151. The Journal appears also on the Israel Psychiatric Association Website: www.psychiatry.org.il.

על-פי המחקרים, בקרב ניצולי שואה יש שיעורי הפרעות נפשיות גבוהים יותר מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית. בעבודות קודמות נמצאו שיעורי הפרעות נפשיות גבוהים גם בקרב צאצאיהם, אך ללא ביסוס מספק. בעבודה זו נערכה השוואה בין 430 צאצאי ניצולי שואה לבין 417 צאצאיהם של הורים ילידי אירופה שלא שהו במדינות שהיו תחת הכיבוש הנאצי במהלך המלחמה. מקור הנתונים לעבודה היה סקר הבריאות הלאומי שנערך בין מאי 2003 לאפריל 2004. בין הממצאים: לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות ברמת המצוקה הרגשית ובלקות בהפרעות נפשיות שכיחות (חרדה ומצבי רוח), בהתנהגות אובדנית, בעיות שינה, פנייה לשירותי בריאות הנפש ועוד. אחת ממסקנות העבודה היא שבקרב ניצולי השואה קיימת היכולת ללדת ולגדל ילדים בלי להעביר אליהם את הטראומות הנפשיות הקשות שחוו.

(ניצולי שואה, דור שני; הפרעות נפשיות; בריאות הנפש)

050

Chudakov, Bela; Cohen, Hagit; Matar, Michael Alex; Kaplan, Zeev:
A Naturalistic Prospective Open Study of the Effects of Adjunctive Therapy of Sexual Dysfunction in Chronic PTSD Patients
Israel Journal of Psychiatry”, 45:1 (2008), pp. 26-32. The Article appears also on the Israel Psychiatry Association’s Website: www.psychiatry.org.il.

מטרתו של מחקר מעקב זה על חולים בהפרעות פוסט-טראומטיות הסובלים מהפרעות בתפקוד המיני, היתה להעריך את התגובה להתערבות, שבה שולבו טיפול תרופתי ופסיכותרפי לשם שיפור התפקוד המיני והקלה בתסמיני ההפרעה. נבדקו 10 חולים (אישה אחת ותשעה גברים). הטיפול בהפרעות בתפקוד המיני "נתפר" עבור כל חולה אישית וניתן במקביל להמשך הטיפול בהפרעות הפוסט-טראומטיות. הטיפול בהפרעות בתפקוד המיני כלל: תרפיה
מינית - תרגילים ממוקדי תחושה עם השותף/ה המיני וטיפול נפשי הכולל שיטות התנהגותיות ונפשיות לשיפור התקשורת הזוגית ועוד. נמצא, כי לאחר כחודשיים של טיפול חל שיפור מובהק בכל היבטי התפקוד המיני; חומרת תסמיני ההפרעות הפוסט-טראומטיות פחתה; לא נמצא הבדל מובהק בתגובה לטיפול לפי הזמן שחלף מאז הופעת ההפרעה הפוסט-טראומטית או לפי דפוסי/חומרת תסמיני ההפרעה הפוסט-טראומטית.

(הפרעות פוסט-טראומטיות; הפרעות בתפקוד המיני; פסיכותרפיה)

051

טייכמן, יונה; רדל, אורית; שכנר, תומר ואחרים:

תגובות רגשיות להפסקת הריון יזומה לעומת התגובות להפסקת הריון מסיבות רפואיות

"מגמות", מ"ה: 4 (אוקטובר 2008), עמ' 826-799 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבחן הקשר שבין משתני אישיות, דמוגרפיה וסביבה לבין תגובות רגשיות של נשים שעברו הפסקת הריון יזומה או רפואית. נבדקו 67 נשים - 33 עברו הפסקת הריון מסיבות רפואיות ו-34 עברו הפסקת הריון יזומה בשני מרכזים רפואיים. התגובות הרגשיות שנבחנו היו חרדה מצבית, דיכאון ורווחה נפשית. תגובות אלו נמדדו באמצעות שאלונים לפני הפסקת ההריון ולאחריה. בין הממצאים: בשתי הקבוצות, רמת המצוקה הרגשית לפני הפסקת ההריון היתה גבוהה מזו שלאחריו; למאפיין האישיותי של תכונת חרדה היה קשר לרמת המצוקה של הנשים - בעלות תכונת חרדה גבוהה דיווחו על רמות גבוהות יחסית של חרדה ודיכאון מבעלות תכונת חרדה נמוכה; ההבדל ברמת הרווחה הנפשית בין שני מועדי המדידה בקרב נשים שעברו הפסקת הריון יזומה היה גדול מההבדל ברמת הרווחה הנפשית בין שני המועדים בקרב נשים שעברו הפסקת הריון מסיבות רפואיות. מבין המשתנים
הדמוגרפיים-חברתיים והסביבתיים שנבחנו, רק תמיכת בן הזוג נמצאה קשורה להבדל ברמת המצוקה בין שני מועדי המדידה.

(הפלות; תגובות רגשיות; תמיכה משפחתית)

052

דרורי, יעקב:

המהלך הרפואי וההסתגלות הנפשית-חברתית בקרב הלוקים באוטם שריר הלב – 10-13 שנות מעקב, חלק א': תיאור המחקר וממצאים ראשוניים

הוצאת המחבר, תל-אביב 2008, 409 עמ'.

מטרתו של מחקר זה היא לדווח על המניעה, איזון גורמי הסיכון, השיקום והצרכים של חולי לב בישראל. כן נבחנו הגורמים הסוציו-דמוגרפיים, הפסיכולוגיים והרפואיים המשפיעים על השיקום וההסתגלות הנפשית-חברתית של החולה. המדגם כלל 1,545 איש (81% גברים), עד גיל 65 לאחר שלקו באוטם ראשון בשריר הלב. המשתתפים רואיינו חמש פעמים: כשבוע לאחר האוטם; שלושה עד שישה חודשים לאחר השחרור מבית-החולים; שנה עד שנתיים מהשחרור; כחמש שנים לאחר השחרור; 10 עד 13 שנים מהשחרור/היארעות האוטם. במהלך הראיונות נאסף מידע על מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, נתונים קליניים-רפואיים, משתנים פסיכולוגיים, מאפיינים תעסוקתיים, מוגבלויות, הסתגלות נפשית-חברתית, בריאות נתפסת ועוד. השלמת נתונים נעשתה באמצעות בדיקת תיקי האשפוז, תיקי המרפאות, תוצאות בדיקות הלב ותוצאות בדיקות המעבדה. נתוני תמותה נלקחו ממרשם האוכלוסין.

(מחלות לב וכלי הדם; חרדה; דיכאון; רווחה רגשית; תמיכה חברתית; שיקום; איכות חיים; סוכרת; יתר-לחץ-דם; כולסטרול; השמנת-יתר; עישון; ספורט; מוגבלויות)

053

גילת, יצחק (עורך):

מאפייני פניות לער"ן בשנת 2007

ער"ן אגודה ישראלית לעזרה ראשונה נפשית בטלפון, נתניה 2008. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האגודה: www.eran.org.il.

ער"ן מספקת סיוע נפשי באמצעות שיחות בטלפון או באינטרנט על-ידי מתנדבים, שעברו תהליך ממושך של הכשרה לתפקיד. העזרה שניתנת לפונים מתבטאת בהקשבה ותמיכה רגשית, עידוד, חשיבה משותפת על דרכי התמודדות עם הבעיה שמעלה הפונה, מתן מידע רלוונטי לבעיה והתערבות במצבי חירום. ב-2007 התקבלו בער"ן 143,200 פניות. בדו"ח הנוכחי מוצגים האפיונים של פניות אלו, המבוססים על מדגם של 6,400 פניות. בין הממצאים: 60% מהפונים היו נשים; 52% מהפונים היו בגילים 50-25; ל-68% מהפונים לא היה רקע של אשפוז או טיפול נפשי; 53% מהפונים לא עבדו; הבעיות השכיחות ביותר של הפונים היו בקטגוריה "תוך-אישית" (בדידות, משבר וזהות – 27%) ובקטגוריה "נפשית" (חרדה, דיכאון ומחלות נפש – 32%); איומים בהתאבדות היו ב-0.9% מהפניות, ומחשבות התאבדות הובעו ב-2% מהפניות; סיפורים על התעללות פיזית או מינית דווחו ב-1.5% מהפניות.

(בריאות הנפש; ייעוץ באמצעות הטלפון; מצבי לחץ; חרדה; דיכאון; בדידות)

054

גילת, יצחק (עורך):

עזרה ראשונה נפשית במענה אישי מקוון (איי סי קיו וצ'ט): מיהם הפונים ומהם מאפייני הבעיות?

ער"ן אגודה ישראלית לעזרה ראשונה נפשית בטלפון, נתניה 2008. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האגודה: www.eran.org.il.

עזרה נפשית מקוונת בער"ן ניתנת במענה אישי מיידי ב-ICQ ובצ'ט אישי ובדואר אלקטרוני. המענה האישי ניתן על-ידי מתנדבים העובדים במשמרות במועדים קבועים. העזרה בדואר האלקטרוני מתנהלת באמצעות התכתבות כשהמענה אינו מיידי. עקרונות השירות:
מטרה - עזרה ראשונה נפשית; מענה - על-ידי מתנדבים פארה-מקצועיים; סיוע לכל אדם בכל בעיה; המענה ניתן בשעות הערב אך המטרה היא להרחיבו לכל שעות היממה; הפונים רשאים לשמור על אנונימיות; המתנדבים נשארים אנונימיים כלפי הפונים. לצורך אפיון השירות המקוון, נבדק מדגם של 300 פניות שהתקבלו באפריל-יוני 2008 (240 ב-
ICQ ו-60 בצ'ט). בין הממצאים: 65% מהפונים היו נשים; 44% היו ילדים ובני נוער עד גיל 17; הבעיות העיקריות היו בדידות (17%), יחסים בין-אישיים (16%) ודיכאון (12%); 70% מהפונים באופן מקוון היו בני 25 ומטה; ב-7% מהפניות הובעו מחשבות התאבדות.

(בריאות הנפש; שירותי ייעוץ; אינטרנט; דואר אלקטרוני; מצבי לחץ; חרדה; דיכאון; מתבגרים)

055

Levinson, Daphna; Lerner, Yaacov; Zilber, Nelly et al:
Twelve-Month Service Utilization Rates for Mental Health Reasons: Data from the Israel National Health Survey
”Israel Journal of Psychiatry”, 44: 2 (2007), pp. 114-125. The Journal appears also on the Israel Psychiatric Association Website: www.psychiatry.org.il.

סקר הבריאות הלאומי שנערך בישראל ב-2004-2003 איפשר לראשונה להעריך את מידת היארעותן של הפרעות נפשיות שכיחות בקרב האוכלוסייה הבוגרת. בעבודה זו הוערכו שיעורי ניצול השירותים בשל בעיות בריאות הנפש ושיעור ההתייעצות עם מומחים לבריאות הנפש (כולל השוואות לממצאים במדינות שהשתתפו בסקר בריאות הנפש העולמי של ארגון הבריאות העולמי). בין הממצאים: כ-20% דיווחו על התייעצות עם אנשי מקצוע או גורמים אחרים על בעיות בריאות הנפש במהלך חייהם; כ-10% מהאוכלוסייה קיבלו טיפול כלשהו עקב בעיה נפשית; נמצא קשר ברור בין חומרת ההפרעה לשיעור ההתייעצות והשימוש בתרופות - 48.8% מהסובלים מהפרעה נפשית חמורה התייעצו במהלך שנת הסקר ו-32% השתמשו בתרופות פסיכיאטריות; ישראל נמצאת בקבוצת המדינות שבהן יש שיעור ניצול גבוה של שירותי בריאות בכלל ושל שירותי בריאות הנפש בפרט לגבי בעיות רגשיות.

(בריאות הנפש; הפרעות נפשיות; שירותי בריאות; שירותי בריאות הנפש)

056

שטרוסברג, נורית; נאון, דניז; זיו, ענת:

ילדים עם צרכים מיוחדים באוכלוסייה הבדואית בנגב: מאפיינים, דפוסי שימוש בשירותים והשלכות הטיפול בהם על האמהות

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 503 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2008 (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

במחקר זה נבדק מצבם של ילדים ובני נוער בדואים עם צרכים מיוחדים. מטרות המחקר היו: אמידת שיעור בעלי נכויות שונות; למידת מאפייני הילדים עם צרכים מיוחדים; בחינת דפוסי השימוש בשירותי בריאות, רווחה, חינוך ועוד, ואת המידה שבה השירותים הקיימים עונים על הצרכים; בחינת מידת העומס המוטל על האמהות עקב נכות ילדיהן; בדיקת תפיסות האוכלוסייה הבדואית לגבי צורכי הילדים והמשפחות, דרכי התמודדות רצויות ומענים מועדפים ממערכת השירותים. הכוונה היא לספק את המידע לוועדה מיוחדת שתוקם בשיתוף אשלים, נציגי שירותים ונציגי אוכלוסייה, לשם תכנון ומתן המלצות לפיתוח שירותים לאוכלוסייה זו. בין הממצאים, על-פי הראיונות שהתקיימו עם האמהות: 9.1% מהילדים הבדואים בנגב הם ילדים עם צרכים מיוחדים; שיעור הבנים עם צרכים מיוחדים הוא גבוה בהרבה לעומת הבנות, 12.7% לעומת 5.8%; ל-7.9% מהילדים הבדואים בנגב יש ליקויי למידה ו/או בעיות התנהגות ורגש; ל-4.9% מהילדים הבדואים בנגב יש מחלות כרוניות; 79% מהאמהות דיווחו על עומס פיזי ו-62% דיווחו על עומס רגשי. בראיונות עם אנשי מקצוע המספקים שירותים נמצא, כי קיים פער גדול בין צרכיהם של הילדים לבין המענים, ובכלל זה מחסור בכוח-אדם, בעיות נגישות, בעיות שפה, חוסר אבחון ועוד.

(בדואים; נגב; ילדים; מוגבלויות; נכות; מחלות כרוניות; ליקויי ראייה; ליקוי שמיעה; פיגור שכלי; רווחה רגשית; הספקת שירותים; שירותי בריאות; שירותי רווחה; שירותי חינוך)

057

בנטור, נטע; סיטרון, דניאלה, צ'חמיר, סבטלנה ואחרים:

תוכנית "דרכון בריאות" לשמירה על בריאותם של קשישים בקהילה: מחקר הערכה

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 506 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2008 (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

מחקר הערכה זה נעשה על אודות תכנית ניסיונית של "אשל" ו"מכבי שירותי בריאות" להגברת מעורבותם של קשישים הגרים בקהילה ושל רופאי המשפחה שלהם בשמירה על בריאותם. במסגרת התכנית, ביקר הקשיש במרפאה באופן יזום וקבוע לשם מעקב ולא רק כשצצה בעיה רפואית. התכנית התמקדה בביצוע חיסונים נגד שפעת, ביצוע בדיקות ראייה, שמיעה ולחץ דם, הערכה תזונתית ועוד, כולל הפניה לטיפול לפי הצורך. כמו כן, ניתן לקשיש "דרכון בריאות", שבו היה עליו לרשום נתונים שוטפים על תוצאות בדיקות, על אירועים, על שינויים במצב הבריאות ועל סוגי פעילות שביצע. אוכלוסיית המחקר כללה כ-400
קשישים – כ-200 קשישים שהשתתפו בתכנית, שטופלו בידי 18 רופאי משפחה, כ-100 קשישים שלא השתתפו בתכנית וטופלו בידי אותם 18 רופאי משפחה וכ-100 קשישים שלא השתתפו בתכנית וטופלו במרפאות אחרות. בין הממצאים: בשתי הקבוצות הראשונה עלה שיעור הקשישים שעברו בדיקות ראייה ושמיעה (בקבוצת הניסוי באופן משמעותי), בעוד שבקבוצה השלישית לא חל שינוי. בשלוש הקבוצות עלה שיעור הקשישים שחוסנו מפני שפעת. עוד נמצא, כי הן הרופאים והן המטופלים היו שבעי רצון מהקשר ביניהם ומביצוע הבדיקות. לעומת זאת, השימוש ב"דרכון הבריאות" היה מועט, בעיקר בנושא התזונה. בסוף הדו"ח מובאות מסקנות והמלצות, כולל הצורך בביצוע פעולות נוספות לשם העלאת שיעור הרופאים המתייחסים לכל תחומי ההתנהגות הבריאותית ושיעור הקשישים המבצעים את הבדיקות.

(קשישים; רופאים ראשוניים; בדיקות רפואיות; חיסונים; ספורט; תזונה; תכניות התערבות)

058

Auslander, Gail K.; Soskolne, Varda; Kaplan, Giora et al:
Discharge Planning in Acute Care Hospitals in Israel: Services Planned and Levels of Implementation and Adequacy
"Health and Social Work", 33: 3 (August 2008), pp. 178-188.

מטרותיו של מחקר זה היו: תיאור הרצף הטיפולי - השירותים שקיבלו הקשישים לפני האשפוז, תכנון השחרור וקבלת שירותים לאחר השחרור; מעקב אחר מימוש תכנית השחרור שבועיים ושלושה חודשים לאחר השחרור; בדיקת השלכות תכנון השחרור על פניות למיון ואשפוזים חוזרים. המחקר נערך ב-11 בתי-חולים כלליים וכלל 1,426 חולים שהשתחררו ממחלקות פנימיות או כירורגיות וקיבלו שירותי עבודה סוציאלית ותכנון השחרור. הנתונים נאספו בעת השחרור ובראיונות טלפונים שנעשו שבועיים ושלושה חודשים לאחר השחרור. בין הממצאים: 40% מהחולים שוחררו למסגרות מוסדיות ו-60% לביתם עם תכניות לקבלת שירותים בקהילה; 46% מהמופנים למוסדות סיעודיים ו-70% מהמופנים למרכזי שיקום קיבלו את הטיפול המתוכנן; מבין המשוחררים לביתם, 65% קיבלו מטפל ביתי כמתוכנן ו-59% קיבלו טיפול רפואי בבית כמתוכנן (34% קיבלו את כל השירותים המתוכננים, 31% קיבלו חלק ו-35% לא קיבלו אף אחד מהשירותים המתוכננים).

(קשישים; שחרור מבית-חולים; טיפול בית סיעודי; שירותי בריאות)

059

Ayalon, Liat; Gross, Revital; Tabenkin, Hava et al:
Determinants of Quality of Life in Primary Care Patients with Diabetes: Implications for Social Workers
"Health and Social Work", 33: 3 (August 2008), pp. 229-236.

בעבודה זו נבדקו הגורמים המשפיעים על איכות חייהם של חולי סוכרת שטופלו במסגרות של רפואה ראשונית. במסגרת העבודה, הוערכה איכות חייהם של 400 חולי סוכרת, על-פי מדדים המנבאים איכות חיים בפועל ובמצב היפותטי של היעדר סוכרת: תכונות דמוגרפיות; מצב בריאותי; תחושת בריאות נתפסת (פיסית ונפשית); התנהגויות בריאות; אמונות לגבי הבריאות; רמת הידע לגבי הטיפול בסוכרת; שביעות רצון מהטיפול הרפואי; איכות הטיפול הרפואי. בין הממצאים: חולים עם קושי במילוי צרכים בסיסיים, סיבוכים של המחלה, בריאות נתפסת גרועה ואי-שביעות רצון מהטיפול הרפואי היו בעלי סבירות גבוהה לדווח על איכות חיים נמוכה; חולים שדיווחו על קושי במילוי צרכים בסיסיים, רמת כולסטרול גבוהה ובריאות נתפסת גרועה היו בעלי סבירות גבוהה לדווח על איכות חיים גבוהה במצב ההיפותטי של היעדר סוכרת. התנהגות בריאותית נכונה, הכוללת נטילת תרופות לפי הוראת הרופא, נמצאה קשורה גם היא לשיפור איכות חיים, וכך גם התערבות פסיכו-סוציאלית.

(סוכרת; איכות חיים)

060

הלר, טלי; מייזלוס, מקסימו; שחר, דגנית:

ידע ועמדות של רופאים ואחיות לגבי הטיפול בתזונה בסוכרת

"הרפואה", 146: ט' (ספטמבר 2007), עמ' 670-674 (עברית, סיכום באנגלית).

הטיפול בתזונה מהווה חלק עיקרי במניעת מחלת הסוכרת ובטיפול בחולה, ומטרותיו הן איזון רמת הסוכר בדם, מניעת סיבוכים ו/או טיפול בסיבוכים. ארגוני הסוכרת ממליצים שהטיפול בתזונה יינתן על-ידי דיאטן קליני מוסמך, אך עקב חשיבותו של הטיפול בתזונה, מומלץ שכל הצוות המטפל יכיר את ההנחיות התזונתיות. מטרתו של המחקר הנוכחי היתה לבדוק את הידע של רופאים ואחיות לגבי עקרונות הטיפול בתזונה בחולי סוכרת ולהעריך את מעורבותם בטיפול. שאלונים מולאו על-ידי 67 רופאי משפחה ואחיות העובדים במנהלת נגב צפוני של שירותי בריאות כללית. בין הממצאים: רמת הידע של הרופאים היתה גבוהה יותר מזו של האחיות; הן הרופאים והן האחיות ענו נכון לגבי מטרת הטיפול בתזונה בסוכרת ולגבי השילוב של פירות בתפריט; רמות ידע נמוכות נמצאו בנושא של המלצות לסוגי השומן הרצויים ובהגדרות של מונחים ("מדד גליקמי", לדוגמה); כן נמצא ידע לקוי בנושא זיהוי מזונות המכילים פחמימות או שומן לא-רווי; נמצא כי הרופאים והאחיות מעורבים מאוד במתן המלצות לחולי סוכרת.

(סוכרת; תזונה; רופאים ראשוניים; אחיות)

061

Thomas, Katherine; Yaphe, John; Matalon, Andre:
Current Primary Care Physician Interventions to Promote Smoking Cessation in Israel: An Observational Study
“IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 9:9 (September 2007), pp. 645-648. The article appears also on the Journal’s website: www.ima.org.il/imaj.

מטרתו של מחקר זה היתה לבדוק באיזו מידה מעודדים רופאים ראשוניים הפסקת עישון בקרב מטופליהם. במחקר נבדקו 126 רופאים ראשוניים המועסקים ב-23 מרפאות של שירותי בריאות כללית, המטפלים בכ-145,000 מטופלים. המחקר נעשה באמצעות בדיקת התיקים הרפואיים של המטופלים (האם הרופא ציין את עובדת העישון) ובאמצעות סקר טלפוני שנעשה בקרב מדגם אקראי של המטופלים. בין הממצאים: לגבי 4.4% מטופלים לרופא בממוצע, נרשם שהם מעשנים (כידוע, כ-25% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל הם מעשנים – ראו חוברת 147, פריט 408); רופאים רשמו את עובדת העישון בשיעור גבוה יותר מאשר רופאות; רופאים מומחים ברפואת המשפחה ביצעו את הרישום בשיעור גבוה יותר מרופאים שאינם מומחים; בסקר הטלפוני דיווחו 41% מהמרואיינים כי הם נשאלו על-יד הרופא הראשוני האם הם מעשנים, ו-31% מהמעשנים דיווחו כי הרופא יעץ להם להפסיק לעשן.

(רופאים ראשוניים; עישון; ייעוץ)

062

Shmueli, Amir; Tamir, Dov:

Health Behavior and Religiosity among Israeli Jews

“IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 9: 10 (October 2007), pp. 703-707. The article appears also on the Journal’s website: www.ima.org.il/imaj

במאמר זה מדווח על סקר טלפוני שנעשה בקרב 3,065 איש מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. נבדקו מצב הבריאות, התנהגות בריאותית, תדירות בדיקות רפואיות והרגלי אכילה. פרמטרים אלה נבחנו ביחס לרמת הדתיות של המרואיינים, תוך נטרול מאפיינים אישיים אחרים. בין הממצאים: בקרב דתיים נמצאו שיעורים נמוכים של מתח ועישון לעומת חילונים; נשים דתיות מתעמלות פחות מאשר נשים חילוניות; בקרב דתיים, הן גברים והן נשים, יש שיעור גבוה יותר של בעלי משקל עודף מאשר חילונים; נשים חילוניות מבצעות בדיקות שד וממוגרפיה יותר מאשר נשים דתיות; התזונה של אנשים דתיים היא בדרך כלל בריאה יותר מזו של חילונים, והיא באה לידי ביטוי בצריכה מעטה יותר של בשר, חלב, גבינה צהובה וקפה, לצד צריכה גדולה יותר של דגים; לא נמצאו הבדלים בין דתיים לחילונים בצריכת ירקות ופירות.

(בריאות גופנית; מצבי לחץ; יתר-לחץ-דם; כולסטרול; תזונה; עישון; ספורט; משקל-יתר; בדיקות רפואיות; חילונים; דתיים; הבדלים בין המינים)

063

דגני, אבי; דגני, רינה:

עמדות הורים כלפי חיסון ילדיהם

ההסתדרות הרפואית בישראל, רמת-גן 2008, 21 עמ'. בוצע על-ידי "קבוצת גיאוקרטגרפיה". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il.

בסקר זה, שהוזמן על-ידי ההסתדרות הרפואית בישראל, נבחנו עמדותיהם ותפיסותיהם של הורים לילדים עד גיל שש כלפי הצורך והחשיבות שבמתן חיסונים לילדיהם. במסגרת הסקר נבדקו הנושאים הבאים: שיעור ההורים הנוהגים לחסן את ילדיהם; תפיסת הצורך בחיסונים; החסרונות הנתפסים של החיסונים; שיעור החשיפה לפרסומים בתקשורת נגד מתן חיסונים; השפעת החשיפה על תפיסת ההורים לגבי הצורך בחיסון; עמדות כלפי הצורך בהגברת המודעות לחשיבות מתן חיסונים לילדים. בסקר השתתפו 360 הורים לילדים עד גיל שש (300 מהמגזר היהודי ו-60 מהמגזר הערבי). בין הממצאים: 90% מההורים מחסנים את ילדיהם באופן מלא (89% במגזר היהודי ו-95% במגזר הערבי); 78% מהמרואיינים סברו שהיתרונות שבמתן החיסונים עולים על הסיכונים; 80% מההורים שנחשפו לטענות בתקשורת נגד החיסונים מאמינים להמלצות הרופאים בדבר חשיבות החיסונים, לעומת 92% מההורים שלא נחשפו; 84% מהמרואיינים סברו שיש להגביר את ההסברה על חשיבות החיסונים.

(ילדים; חיסונים; עמדות הורים; תקשורת המונים [השפעות])

064

Paz, Shlomit; Albersheim, Iris:
Influence of Warming Tendency on Culex pipiens Population Abundance and on the Probability of West Nile Fever Outbreaks (Israeli Case Study: 2001–2005)
"EcoHealth", 5: 1 (March 2008), pp. 40-48. The article appears also on Springerlink's Website:
www.springerlink.com.

בעבודה זו נותח הקשר שבין תנאי מזג האוויר, תפוצתה של אוכלוסיית היתושים מסוג כולכית מצויה (Culex pipiens) ושכיחותה של קדחת הנילוס המערבי בקרב בני אדם בישראל
ב-2005-2001. מקורות הנתונים לעבודה היו: פרטי כל החולים בקדחת הנילוס המערבי (תאריך הקבלה לאשפוז וכתובת המגורים) כפי שנרשמו במחלקה לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות; נתוני מזג האוויר היומיים מ-12 תחנות מדידה המייצגות את כל תת-אזורי האקלים בישראל ומ-14 תחנות למדידת רמת המשקעים היומית; נתוני דגימת אוכלוסיית היתושים בימים נבחרים באזורים עירוניים וכפריים, שבוצעה על-ידי המחלקה למניעת מזיקים של המשרד להגנת הסביבה. בין הממצאים: התחלואה העיקרית בקדחת הנילוס המערבי היתה במטרופולין תל-אביב; נמצא קשר בין שינויי טמפרטורה לריבוי אוכלוסיית היתושים (להוציא את אזור תל-אביב, כנראה בשל הדברה יעילה יותר); נמצא קשר בין עליית הטמפרטורות לבין עלייה בתחלואה בקדחת הנילוס המערבי, במיוחד בתחילת האביב.

(מחלות מדבקות; אקלים; עונות השנה [השפעות]; בעלי חיים)

065

Chetrit, Angela; Hirsh-Yechezkel, Galit; Ben-David, Yehuda et al:
Effect of BRCA1/2 Mutations on Long-Term Survival of Patients With Invasive Ovarian Cancer: The National Israeli Study of Ovarian Cancer
"Journal of Clinical Oncology", 26:1 (January 2008), pp. 20-25.

למוטציות (שינוי גנטי) מסוג BRCA1/2 יש שלוש גרסאות והן אופייניות ליהודיות ממוצא אשכנזי. בעבודה זו נבדקה השפעתן של המוטציות על הישרדותן לאורך זמן של חולות בסרטן שחלה פולשני. במסגרת העבודה, נבדקו נתוניהן של 779 חולות יהודיות בסרטן השחלה שאותרו ב-1999-1994 עד 2003. בין הממצאים: מבין החולות, 605 היו ממוצא אשכנזי; מתוכן, 213 (כ-35%) נשאו את המוטציה; השרידות בקרב כל הקבוצה לאחר חמש שנים היתה 39%; חציון שרידותן של חולות נשאיות המוטציות היה גבוה יותר באופן מובהק לעומת חולות שאינן נשאיות – 53.7 חודשים בקרב נשאיות לעומת 37.9 חודשים בקרב חולות שאינן נשאיות; נשיאת המוטציה תרמה להפחתת התמותה בקרב החולות בשיעור של 28%. אחת ההשערות לגורמים לתופעה זו היא, כי בקרב הנשאיות קיימת התנהגות ייחודית של המחלה וכי התגובה לטיפול הכימותרפי היא טובה יותר.

(סרטן; נשים; מוצא עדתי; תורשה)

066

Sadetzki, Siegal; Chetrit, Angela; Duvdevani, Shay et al:
Cellular Phone Use and Risk of Benign and Malignant Parotid Gland Tumors - A Nationwide Case-Control Study
"American Journal of Epidemiology", 167:4 (2008), pp. 457-467.

במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר שבו נבדקה השפעת השימוש בטלפון סלולרי על סיכויי התחלואה בגידולים שפירים וממאירים בבלוטות מיצד האוזן (Parotid Gland). במסגרת המחקר, נבדקו 402 חולים עם גידול שפיר ו-58 חולים עם גידול ממאיר שאובחנו בישראל בגיל ב-2003-2001 והיו מעל גיל 18. כן נבדקה קבוצת בקרה שכללה 1,266 איש. בין הממצאים: לגבי כל הנחקרים, לא נמצא סיכון מוגבר למחלה בקרב המשתמשים בטלפון סלולרי בתדירות רגילה; בקרב משתמשים בטלפון סלולרי בתדירות גבוהה (מספר שיחות גבוה ומשך שיחות גבוה) נמצא סיכון גבוה יותר להיארעות גידול, במיוחד לגבי המשוחחים באזורים כפריים; סיכון מוגבר נמצא גם למשוחחים בטלפון סלולרי המשתמשים בטלפון כאשר הוא מוצמד לאחת האזניים באופן קבוע, כמו גם למשוחחים שאינם משתמשים באמצעי עזר להרחקת המכשיר מהאוזן (דיבורית וכו'). מסקנת המחקר היא, כי קיים קשר בין שימוש בטלפון סלולרי לבין גידול בבלוטות מיצד האוזן.

(סרטן; טלפון סלולרי)

067

Neumark, Yehuda D.; Lopez-Quintero, Catalina; Grinshpoon, Alexander; Levinson, Daphna:
Alcohol Drinking Patterns and Prevalence of Alcohol-Abuse and Dependence in the Israel National Health Survey
Israel Journal of Psychiatry”, 44: 2 (2007), pp. 126-135. The Journal appears also on the Israel Psychiatric Association Website: www.psychiatry.org.il.

בעבודה זו נבדקו דפוסי צריכת האלכוהול בישראל והפרעות נפשיות הקשורות לכך. העבודה התבססה על סקר הבריאות הלאומי שנערך בין מאי 2003 לאפריל 2004 בקרב אוכלוסיית בני 21 ומעלה. בין הממצאים: 41% מהמשיבים נמנעו מצריכת אלכוהול ו-52% דיווחו על צריכה כלשהי של אלכוהול בשנת הסקר; שיעור צרכני האלכוהול בשנת הסקר היה גבוה בקרב גברים (65.7%) לעומת נשים (38.9%), בקרב יהודים (55%) לעומת ערבים (22.7%) ובקרב בני 44-21 (56.3%) לעומת קבוצות גיל מבוגרות יותר; מבין צרכני האלכוהול בשנת הסקר, 60% שתו בתדירות נמוכה (3-1 פעמים בחודש) ו-5.1% שתו בתדירות גבוהה (שלוש פעמים או יותר בשבוע); שיעור צרכני האלכוהול הגבוהים היה 8.7% בקרב גברים יהודים לעומת 2.2% בקרב נשים יהודיות, בעוד שבמגזר הערבי שיעור הגברים הצורכים אלכוהול בתדירות גבוהה היה 5.4% (אין נשים ערביות השותות בתדירות גבוהה); 4.3% מהמשיבים היו מכורים לאלכוהול; שכיחות גבוהה יחסית של מתמכרים לאלכוהול נמצאה בקרב עולים מברית-המועצות לשעבר לעומת קבוצות אוכלוסייה אחרות ובקרב רווקים לעומת בעלי מצב משפחתי אחר.

(שתיית אלכוהול; אלכוהוליזם)

068

דיימונד, גארי מ'; בר-המבורגר, רחל:

טיפול משפחתי במתבגרים ישראלים המשתמשים בסמים: דו"ח מסכם

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, ירושלים 2007, 35 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

במחקר זה נבדקה יעילות הכשרתו של צוות במרפאת אל-סם בתל-אביב במתן טיפול משפחתי רב-ממדי (Multidimensional Family Therapy - MDFT), ולבחון האם קיים קשר בין ההכשרה לבין שיפור תוצאות הטיפול. המחקר נחלק לשלושה שלבים: 1) איסוף נתונים על מצב המטופלים לפני ואחרי הטיפול (שימוש בסמים, סימפטומים פסיכולוגיים ותפיסת ההורות); 2) הכשרה והדרכה של מטפלים במרפאת תל-אביב בשיטת MDFT; 3) לאחר ההכשרה ב-MDFT, נחקרה ההשפעה על התנהגות המטפלים ותוצאות הטיפול. לאחר מכן, הושוותה התנהגות המטפלים ותוצאות הטיפול לפני ההכשרה להתנהגות המטפלים ותוצאות הטיפול לאחר ההכשרה, וכן נעשתה השוואה למרפאת רעננה, כקבוצת בקרה. בין הממצאים: ההכשרה חוללה שינויים קלים בלבד במבנה ובהרכב הפגישות הטיפוליות; לא נמצאה השפעה על הגישה הטיפולית ועל סדר היום של המטפלים; לא נמצא שיפור בתוצאות הטיפול; למרות שלא היו תוצאות חיוביות להכשרה, נמצא כי הטיפול הרגיל בשתי המרפאות שנבדקו היה יעיל.

(שימוש בסמים; מתבגרים; מניעת השימוש בסמים; הפרעות נפשיות; הכשרת מדריכים; תכניות הדרכה)

069

בן יהודה, יורם; כפיר, מירי; ברק, יורם ואחרים:

מאפייני חובשים שטופלו ביחידה לתגובות קרב

"הרפואה הצבאית", 5: 1 (יולי 2008), עמ' 23-19. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il.

מטרתה של עבודה זו היתה אפיון אוכלוסיית החובשים שנפגעו מתסמונת דחק
פוסט-טראומטית (
PTSD) וטופלו ביחידה לטיפול בנפגעי תגובות קרב בצה"ל. במסגרת העבודה, נבדקו תיקיהם הרפואיים של 80 חובשים שטופלו ביחידה ב-2006-2005 בין הממצאים: הגיל הממוצע בעת האירוע החבלתי היה 20.6, והגיל הממוצע בעת הפנייה ליחידה היה 29.9; רק שמונה מהחובשים סווגו ככשירים לשירות קרבי בתום הטיפול, ו-13 שוחררו משירות בפרופיל 21; 45 מהחובשים טיפלו בנפגעים מוכרים להם בעת האירוע החבלתי, וחומרת התסמינים של חובשים אלה היתה גבוהה יותר באופן מובהק מחומרת התסמינים בקרב חובשים שלא טיפלו בנפגעים המוכרים להם.

(חיילים; כוח-אדם רפואי; הפרעות פוסט-טראומטיות)

ה. חברה, תרבות ופנאי

פרסומים

070

פני החברה בישראל – דו"ח מס' 1

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1 בסדרה, ירושלים 2008, 202 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים היבטים חברתיים של עוני ומצוקה חברתית בישראל. הדו"ח כולל זוויות ראייה חדשות בנוגע לנושא הנדון, והוא נועד לשימושם של קובעי המדיניות והציבור הרחב. הדו"ח מורכב משמונה פרקים, כדלקמן: מצוקה ועוני בישראל, בהתבסס על הסקר החברתי של הלמ"ס; עוני והדרה חברתית בהשוואה למדינות האיחוד האירופי (אינדיקטורים אובייקטיביים – הכנסות והוצאות משקי-הבית, אי-שוויון בחלוקת ההכנסות, השפעתן של ההגנות הסוציאליות, קבוצות המצויות בסיכון לעוני ועוד); שירותי רווחה – פניות למחלקות לשירותים חברתיים, בעלי נזקקות מוגדרת והימצאות במסגרות של משרד הרווחה; חינוך והשכלה – שיעורי למידה ונשירה מלימודים, נבחנים וזכאים לתעודת בגרות, ההוצאה לחינוך ועוד; בריאות – הריון ולידה, תמותת תינוקות, מצב הבריאות, ביטוחי בריאות ועוד; תחבורה ותאונות דרכים – רמת המינוע, מורשים לנהוג, נפגעי תאונות דרכים ונהגים המעורבים בתאונות; עבריינות – עבריינות נוער, עבריינות מבוגרים ונפגעי עבריינות; איכות
הסביבה – מדדים שונים לבחינת איכות הסביבה ברשויות המקומיות. הדו"ח עתיד להתפרסם מדי שנה, והוא יכלול גרעין קבוע של נושאים וכן נושא מתחלף שיסוקר בהרחבה ויוקדש כל שנה לתחום מהותי אחר. בדו"ח הנוכחי, הנושא המורחב הוא הפערים בין יהודים לערבים.

(עוני; תנאי מחייה; רווחה רגשית; שירותי רווחה; ביטחון סוציאלי; דיור; רמת השכלה; נשירה מלימודים; בחינות בגרות; שירותי בריאות; ביטוח בריאות; תוחלת חיים; הריון; לידה; תמותת תינוקות; נפגעי תאונות דרכים; נהגים; עבריינות; איכות הסביבה; תעסוקה; התנדבות; פער חברתי; חלוקת ההכנסות; הוצאות משפחה; מחקר השוואתי)

071

סקר דעת קהל בנושא חוסן חברתי, 2008

כנס ישראל-שדרות לחברה, המכללה האקדמית ספיר, אשקלון 2008, 51 עמ', בוצע על-ידי "מאגר מוחות – מכון מחקר וייעוץ בינתחומי בע"מ". הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הכנס: http://kenes-sderot.sapir.ac.il.

"מדד החוסן החברתי" נערך זו השנה החמישית ברציפות, בחסות כנס שדרות לחברה ובשיתוף המכללה האקדמית ספיר. המדד נועד לבחון מגמות מרכזיות בחוסנה של החברה הישראלית, באמצעות מדדים סובייקטיביים ואובייקטיבים למדידת תחושות של אמון/ניכור בציבור בנוגע למחויבותה של המדינה להגן על הזכויות החברתיות של האזרחים. סקר המדד נעשה בנובמבר 2008 בקרב מדגם מייצג של 543 משיבים בני 18 ומעלה. בין הממצאים: הנושאים המטרידים ביותר את המשיבים היו האפשרות שלא יוכלו לחסוך כסף לעתיד (46%) והאפשרות שלא יוכלו להזדקן בכבוד (43%); הגורמים שהם סומכים עליהם הם, בסדר יורד: משפחה וחברים (81%), צה"ל ומערכת הביטחון (56%), מערכת הבריאות (46%), המשטרה (17%), המפלגה (16%) וההסתדרות (13%); 36% מהמשיבים סברו שישראל היא במידה רבה או רבה מאוד מדינה שמבטיחה עתיד טוב לילדיה; 18% מהמשיבים ציינו כי ההכנסה הכספית של משפחתם אינה מאפשרת רמת חיים סבירה; 72% מהמשיבים סברו שרמת השחיתות של השלטון בישראל היא גבוהה או גבוהה מאוד; המעשים שנתפסו כמושחתים ביותר הם שימוש בכספי ציבור למטרות אישיות (92%), מינוי מקורבים שאינם מתאימים לתפקידים ציבוריים (92%) וקבלת כסף או טובת הנאה בתמורה לקידום עניינים אישיים (91%).

(אמון; ניכור; דעת קהל; ממשלה; כנסת; מפלגות פוליטיות; משטרה; צה"ל; שחיתות; ביטחון סוציאלי; ביטחון תעסוקתי; תנאי עבודה; פנסיה; הכנסה; עוני; טיפול רפואי; דיור; תנאי מחייה; איכות חיים; תמיכה משפחתית; תמיכה חברתית)

072

גל, ראובן:

תפיסת נושא הזכויות והחובות של אזרחי ישראל הערבים באספקלריית רעיון השרות האזרחי

בית-הספר לממשל ולמדיניות, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2008, 64 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האוניברסיטה: www.tau.ac.il.

כחלק משאלת הסדרת יחסי מדינת ישראל והמיעוט הערבי, עלתה לדיון בשנים האחרונות סוגיית השירות האזרחי. השירות האזרחי בא לענות על נושא הגברת תחושת ההשתייכות למדינה, מצד אחד, והנאה משוויון זכויות, מצד שני. במסגרת עבודה זו, הדנה בנושא השירות האזרחי של ערביי ישראל, מוצגים נתונים וממצאים מסקרי עמדות שונים שנערכו בקרב ערביי ישראל צעירים, שהתייחסו, בין היתר, לשאלה זו. בין הממצאים: בסקר מ-1994, 45% מהגברים ו-50% מהנשים הצהירו על מוכנותם לשרת שירות לאומי-אזרחי, אך רק 18% הסכימו לקבוע שירות זה כחובה; בשני סקרים מ-2007 הביעו 48% מהמשתתפים נכונות לשרת שירות אזרחי; למרות התנגדויות עזות לרעיון השירות האזרחי בקרב מנהיגים פוליטיים ודתיים ערבים, מספר המשרתים נמצא במגמת עלייה – 240 ב-2006, 289 ב-2007 והצפי הוא ל-530 ב-2008.

(ערביי ישראל; שירות לאומי; עמדות חברתיות; יחסי יהודים – ערבים; זכויות האזרח)

073

Oser, Jennifer:
Why Membership? – Interest Group Associations as Policy Entrepreneurs in Israel
Federmann School of Public Policy and Government, Hebrew University, Jerusalem 2007, 70 pages (E, Hs). The publication appears also on the School’s Website: http://public-policy.huji.ac.il (see: publications ► orange series).

למרות הירידה במעורבות הפוליטית המסורתית, נראה כי לאזרחים הישראלים יש אמון גובר ביכולתם להשפיע על המדיניות הציבורית. במחקר הנוכחי אוששה ההשערה כי סתירה תיאורטית זו נובעת, באופן חלקי, מפעילות מוגברת של ארגונים וולונטריים בחברה. על-פי הספרות המחקרית, פותחה סדרת השערות לגבי מינוף, מנהיגות ולגיטימציה. התרומה האמפירית של השוואת חקרי אירוע של שלוש קבוצות אינטרס מובילות בישראל – החברה להגנת הטבע, האגודה לזכויות האזרח והתנועה לאיכות השלטון – מאששת את ההנחה על שימוש מוגבר בחברות בארגון כאסטרטגיה ארגונית המשפיעה על עיצוב המדיניות בישראל. נמצא, כי הארגונים מגלים עניין בפיתוח מינוף פוליטי כדי להשפיע על תהליכי קביעת המדיניות. רק ארגון אחד ראה בחברות בארגון אסטרטגיה ללגיטימציה בעיקר, אך הוא משתמש בה ככלי לגיוס משאבים במובן רחב יותר. עם זאת, ממצאי המחקר מלמדים על חוסר יכולתם של הארגונים לפתח מנהיגות.

(ארגונים וולונטריים; מנהיגות; הצבעה; מדיניות ציבורית)

074

ממצאי סקר דעת קהל בנושא שימוש באינטרנט וצפייה בווידאו באינטרנט, 2008

מכון נטוויז'ון לחקר האינטרנט, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2008, 4 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.niis.tau.ac.il

בדו"ח זה מוצגים ממצאים עיקריים מסקר בנוגע לדפוסי השימוש באינטרנט וצפייה בסרטוני ווידאו באינטרנט בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הסקר התבצע במרס 2008, והשתתפו בו 500 גברים ונשים מגיל 18 ומעלה. בין הממצאים: 56% דיווחו כי הם גולשים באינטרנט באופן קבוע; 20% ציינו כי הם נוהגים לצפות בסרטוני ווידאו באינטרנט; 11% מהמדגם דיווחו כי הם גולשים באינטרנט יותר משעתיים ביום, ולעומתם 12% ציינו כי הם מחוברים לאינטרנט אך כמעט ולא גולשים; הגולשים "הכבדים" יותר מתאפיינים ברמת השכלה גבוהה, רמת הכנסה ממוצעת ומעלה וחילוניות; מבין הגולשים באינטרנט, 44% מהגברים ציינו כי הם נוהגים לצפות בסרטוני ווידאו, לעומת 29% מהנשים; עוד נמצא, כי בעלי רמת השכלה נמוכה צופים בסרטוני ווידאו באינטרנט יותר מאשר בעלי רמת השכלה גבוהה; מבין התכנים של סרטוני הווידאו, התוכן המועדף לצפייה הוא חדשות ולאחריו תכניות טלוויזיה אהובות.

(אינטרנט; הרגלי צפייה; דעת קהל)

075

למיש, דפנה; ריב"ק, רבקה:

ילדים ישראלים גולשים

מכון נטוויז'ון לחקר האינטרנט, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2008, 11 עמ', בחסות איגוד האינטרנט הישראלי. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.niis.tau.ac.il

בדו"ח זה מובאים ממצאיו של סקר שנעשה בקרב 532 ילדים (בני 9 עד 18) והוריהם, שהקיף את כל מגזרי האוכלוסייה בישראל פרט למגזר החרדי. הסקר התקיים באביב-קיץ 2006. בין הממצאים: 79% מהילדים דיווחו כי הם נוהגים להשתמש באינטרנט בבית-הספר; 47% מהילדים דיווחו כי יש להם מחשב עם חיבור לאינטרנט בחדר השינה; 60% מהילדים דיווחו כי יש להם חיבור לאינטרנט בטלפון הסלולרי; 67% מהילדים דיווחו כי הם נוהגים להשתמש ב-instant messanger מדי יום; 29% מהילדים דיווחו כי הם מחפשים מידע באינטרנט מדי יום; 36% מהילדים דיווחו כי הם משתתפים בפורומים; 42% מהילדים דיווחו כי מסרו גיל לא-אמיתי באינטרנט, ו-53% דיווחו כי מסרו שם לא-אמיתי; 61% ציינו כי הם מוכנים למסור כתובת דואר אלקטרוני או שם מלא כדי לקבל פרס, אך רק 26% מוכנים למסור מספר טלפון; בתגובה למסר פוגע באינטרנט, 31% מהילדים דיווחו כי מחקו אותו, 39% דיווחו כי חסמו את השולח ו-38% דיווחו כי השיבו מסר פוגע; 24% מהילדים דיווחו כי נפגשו עם זר שהכירו באינטרנט (ב-69% מהמקרים הזר הוא באותו גיל) - 47% סיפרו על כך להורים ו-63% סיפרו לחברים; 48% מהילדים דיווחו כי נכנסו לאתר פורנוגרפי בטעות ו-19% בכוונה; 85% מההורים דיווחו כי הם מודאגים מחשיפת ילדם למין ולאלימות באינטרנט; 78% מההורים דיווחו כי אסרו על ילדם למסור פרטים אישיים באינטרנט; 68% מההורים ציינו כי לדעתם היתרונות באינטרנט עולים על החסרונות.

(אינטרנט; הרגלי צפייה; ילדים; דעת קהל; עמדות)

076

שיף, מרים; בנבנישתי, רמי; בר-המבורגר, רחל:

חשיפה של מתבגרים לאירועי חיים שליליים ושימוש בחומרים: גורמי סיכון וחוסן - השוואה בין ילידי הארץ לבין ילידי ברית המועצות לשעבר – 2008

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, ירושלים 2008, 300 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם בית-הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

במחקר זה נבחן הקשר שבין חשיפה לאירועי חיים שליליים (מוות, פציעה, היפרדות הורים וכו'), חשיפה לאירועים ביטחוניים וחיים במצוקה כלכלית לבין התנהגויות סיכון של שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים ומעורבות באלימות. כן נבחנו גורמי חוסן כגון תחושת תקווה ושביעות רצון מהחיים. במחקר השתתפו תלמידי כיתות י' ו-י"א בתשס"ז (2007). המדגם הסופי כלל 31 בתי-ספר יהודיים ו-24 בתי-ספר ערביים. בין הממצאים: כ-12% מהתלמידים דיווחו שלא היה להם די כסף לאוכל וכ-28% ציינו שלא היה להם די כסף לבילויים; ילידי חבר העמים דיווחו יותר מאחרים על קורבנות לאלימות, גירושי הורים והוצאה מהבית; כשליש מהתלמידים דיווחו כי היו בקרבת אירוע ביטחוני וכ-3% דיווחו כי נפגעו באירוע;
כ-4.9% מהתלמידים גילו תסמינים פוסט-טראומתיים (8.3% מהערבים); כ-60% מהתלמידים דיווחו על שתיית משקה אלכוהולי בשנה האחרונה – ילידי חבר העמים יותר מאשר ילידי ישראל ויהודים יותר מאשר ערבים; כמחצית מהתלמידים יוצאי חבר העמים וכשליש מהיהודים ילידי ישראל דיווחו על שתיית בירה לפחות פעם בחודש; שיעור המשתמשים בקנאביס בשנה האחרונה היה כ-7% וכ-5.5% בחודש האחרון (שימוש רב יותר בקרב ילידי חבר העמים); שימוש באקסטזי דווח על-ידי כ-4.4% מהתלמידים (שימוש רב יותר בקרב הערבים); כרבע מהנשאלים דיווחו על הרחת חומרים נדיפים בשנה האחרונה; תלמידים ערבים יותר מאשר אחרים דיווחו על מעורבות באלימות; כ-7.7% מהתלמידים דיווחו כי נקטו אלימות כלפי מורה. בסוף הדו"ח מנותחים הממצאים בהתייחסות לאירועי חיים שליליים, עוני, חשיפה לאירועים ביטחוניים וגורמי חוסן.

(שימוש בסמים; שתיית אלכוהול; מתבגרים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; ילידי הארץ; ערביי ישראל; אלימות; אלימות בבית-הספר; מצבי לחץ; פעולות טרור; עוני; הפרעות פוסט-טראומתיות; תמיכה חברתית; שביעות רצון)

077

קוליק, ליאת:

הקשר בין משתנים אישיים ומשתני הֶקְשֵׁר של בני נוער מתנדבים ובין תגובותיהם להתנדבות

"מגמות", מ"ה: 3 (אפריל 2008), עמ' 576-605 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נדונה חוויית ההתנדבות בקרב מתבגרים בישראל, לפי תגובותיהם החיוביות והשליליות להתנדבות. במחקר השתתפו 102 בני נוער שהתנדבו בשירותי רווחה. במחקר נבחנה תרומתן המשולבת של שתי מערכות אקולוגיות – המערכת האונטוגנית, המאפיינת את העצמי של הפרט, ומערכת המיקרו, המאפיינת את סביבתו הקרובה של הפרט – לשׁוֹנוּת בתגובות המתבגרים להתנדבות. המערכת האונטוגנית מיוצגת במחקר על-ידי משתני רקע של המתנדבים ותחושת העצמה. מערכת המיקרו מיוצגת על-ידי משתני ההקשר המשפחתי של המתנדבים ומשתני ההקשר ההתנדבותי. בין הממצאים: ישנם קשרים מובהקים בין משאב ההעצמה ותגמולי ההתנדבות לבין תגובות המתבגרים להתנדבות; משתני הרקע והקשיים הקשורים לארגון המפעיל הסבירו יותר מכל המשתנים האחרים את השחיקה הנפשית בהתנדבות; תגמולי ההתנדבות והקשר עם אנשי המקצוע הסבירו יותר מכל את שביעות הרצון מההתנדבות; העצמת המתנדב, משתני ההקשר המשפחתי ומשתני ההקשר ההתנדבותי הסבירו יותר מכל את תחושת הנתינה למוטבים ולקהילה.

(מתבגרים; התנדבות; שביעות רצון; העצמה; שחיקה)

078

כהן, רונן; רוט, דנה; יורק, אהרן:

מנהיגות נוער לשינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלויות: שינוי עמדות ודימוי עצמי

"ביטחון סוציאלי", מס' 78 (נובמבר 2008), עמ' 126-101 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

במחקרים שנעשו בשנים האחרונות נמצא שעמדות של מתבגרים כלפי אנשים עם מוגבלות תואמות את אלו של הוריהם, אך בגיל ההתבגרות העמדות הן שליליות יותר וקיצוניות יותר. במחקר הערכה זה, נבדקה השפעתה של תכנית התערבות לשינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלויות על חברי קבוצת מנהיגות נוער וכן על דימויים העצמי. תכנית זו מופעלת מ-1997 על-ידי בית איזי שפירא - ארגון המספק מגוון שירותים לילדים ולבוגרים עם מוגבלויות ולבני משפחותיהם. במחקר השתתפו 164 תלמידי כיתות ט' מחטיבות ביניים שונות ברחבי ישראל. מתוכם, 82 השתתפו בתכנית ו-82 תלמידים לא השתתפו בתכנית. בין הממצאים: בקרב קבוצת המחקר חל שינוי חיובי בעמדות כלפי בעלי מוגבלויות במהלך התכנית בהשוואה לחברי קבוצת הבקרה; לא נמצא קשר בין רמת הדימוי העצמי של המתבגרים לבין העמדות כלפי מוגבלויות, לא בקבוצת המחקר ולא בקבוצת הבקרה. בסוף המאמר מובאות המלצות לתכניות התערבות ולמחקרים עתידיים.

(עמדות כלפי מוגבלים; סטריאוטיפים; מתבגרים; דימוי עצמי; תכניות התערבות)

079

גלבוע, שקד:

דפוסי צרכנות קניונים בישראל: אופני שימוש בקניון ודיוקן הקונים

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 34 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

ניתוח דפוסי צרכנות קניונים מהווה חלק מעבודת מינהל מחקר וכלכלה, הכוללת איסוף ובניית מאגרי נתונים וניתוחם בתחום הצרכנות, בנושאים הקשורים להגנת הצרכן, לעידוד התחרות במשק ועוד. בסקירה זו נדונים הנושאים הבאים: נתח שוק - חישוב ההוצאה החודשית בקניון והערכת סך ההוצאות השנתיות של משקי-הבית בקניונים, תוך בחינת הבדלים בהוצאה החודשית בין קבוצות אוכלוסייה שונות; דפוסי צרכנות קניונים - דפוסי ביקור, שיקולים בבחירת קניון, שימוש בשירותי הקניון, מגוון המוצרים הנרכשים, פעילויות חברתיות המתבצעות במהלך הביקור, עמדות ערכיות כלפי הקניון ושמירה על הוראות החוק בקניון; דיוקן הצרכן - מאפיינים דמוגרפיים וחברתיים-כלכליים של צרכני הקניונים לפי דפוסי צרכנות שונים. כן נבדקה צרכנות הקניונים בפריפריה לעומת המרכז. הסקירה מתבססת על סקר טלפוני שנעשה בקרב מדגם של בני 18 ומעלה בפברואר-אפריל 2008, אשר מנה 1,115 איש. על סקירה קודמת בנושא זה, ראו חוברת מס' 147, פריט 446.

(מרכזי קניות; צריכה; צרכנים; פעילויות פנאי)

080

Abramitzky, Ran:
The Limits of Equality: Insights from the Israeli Kibbutz
”Quarterly Journal of Economics”, 123: 3 (August 2008), pp. 1111-1159.

בשנים האחרונות, ובמיוחד בעקבות המשבר הכלכלי בתנועה הקיבוצית, אירעו בקיבוצים שינויים מרחיקי לכת. אחד העקרונות המרכזיים של הקיבוצים היה עיקרון השוויון בחלוקת ההכנסות. עיקרון זה נשחק בקיבוצים רבים, אשר הנהיגו חלוקת הכנסות פחות שוויונית. מטרתה של עבודה זו היתה לבחון מהם הכוחות החברתיים והכלכליים הפועלים בקיבוצים והמשפיעים על הפתרונות השונים לנושא חלוקת ההכנסות. במסגרת העבודה, נבדקו נתונים על אודות הקיבוצים והתמודדותם עם המשבר הפיננסי בסוף שנות ה-80'. בין הממצאים: בקיבוצים עשירים שיעורי העזיבה נמצאו נמוכים יותר מאשר בקיבוצים אחרים, ושיעורי ההכנסה השוויונית נמצאו גבוהים יותר; פרטים עם יכולות גבוהות נטו יותר מאחרים לעזוב את הקיבוץ; האידיאולוגיה של שיתוף נמצאה מסייעת להשגת רמת הכנסה שוויונית יותר.

(קיבוצים; הכנסה; שוויון חברתי; אידאולוגיות)

081

אמית, קארין:

השתלבותם של ילידי חו"ל בני 50 ומעלה בישראל: איכות החיים כפונקציה של מוצא, ותק בארץ והון אנושי, כלכלי וחברתי

"ביטחון סוציאלי", מס' 76 (מרס 2008), עמ' 291-308 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בעבודה זו נבדקה מידת השתלבותם של עולים בני 50 ומעלה בישראל, באמצעות תפיסתם הסובייקטיבית את איכות החיים. מקור הנתונים לעבודה היה סקר SHARE-ישראל (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe). בין הממצאים: רמת ההשכלה הגבוהה ביותר ורמת ההכנסה הנמוכה ביותר הם בקרב עולי ברית-המועצות לשעבר שעלו לאחר 1989 – כ-63% מהם הם בעלי השכלה אקדמית, וההכנסה השנתית הממוצעת למשק-בית היא כ-16,000 אירו; הקבוצות בעלות איכות החיים הגבוהה ביותר הן ילידי גרמניה, אמריקה ואוסטרליה, והקבוצות בעלות איכות החיים הנמוכה ביותר הן עולי ברית-המועצות לשעבר לאחר 1989 ועולי איראן; משתנים משמעותיים חיוביים לניבוי איכות החיים הם מצב משפחתי נשוי, ותק רב בישראל, רמת הכנסה גבוהה, פעילות חברתית ובריאות תקינה; לא נמצא קשר בין רמת ההון האנושי (השכלה) לבין איכות החיים.

(מבוגרים בגיל העמידה; קשישים; עולים; שביעות רצון; רווחה רגשית; איכות חיים; תמיכה חברתית; הכנסה; מצב משפחתי; בריאות)

082

דורון, אברהם:

העניים כ"אחר" – עוני בישראל בשנות האלפיים

"ביטחון סוציאלי", מס' 77 (אוגוסט 2008), עמ' 28-9 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

במאמר זה מתואר ומנותח תהליך ההבניה של העניים כ"אחרים" בחברה הישראלית. תהליך זה הואץ בשנים האחרונות, שבהן נמשך הגידול בממדי העוני בישראל: על-פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, ב-1990 היוו העניים 15.3% מהאוכלוסייה בישראל, וב-2005 הגיע שיעורם
ל-24.7% (העוני בקרב הילדים עמד על 19.7% ב-1990 והגיע ל-35.2% ב-2005). במאמר נטען, כי העלייה התלולה במספר העניים בכלל ושל הילדים בפרט הפכה לגורם מרכזי בהתעצמות התהליך המתמשך של הבנית האחרות של העניים בצורותיה השונות. הטענה היא, שבחברה המודרנית העניים נתפסים כאנשים שכשלו בהתנהלותם האישית, ולפיכך אפשר להדביק להם תוויות של נחיתות ולראות בהם "אחרים". ההבניה של העני כאחר מוגברת באמצעות תהליך של דיפרנציאציה וקביעת קווי הפרדה בין "אנחנו" ו"הם". דיפרנציאציה זו מתבטאת בשימוש בסטריאוטיפים ובסטיגמטיזציה. תיוגם של העניים כ"מקבלי קצבאות" או "אינם רוצים לעבוד" או כל תיוג שלילי אחר משקפים במידה רבה את עוצמת הפערים הכלכליים והחברתיים בחברה הישראלית ואת הדעות הקדומות הנפוצות בחברה כלפי קבוצות חלשות.

(עוני; מיצב חברתי-כלכלי; משפחות ברוכות ילדים; סטריאוטיפים; עמדות חברתיות; אי-שוויון חברתי)

083

הרייש, חאלד:

הורים פלסטינים תושבי הגדה המערבית ועמדותיהם כלפי ענישה גופנית של ילדיהם

"ביטחון סוציאלי", מס' 78 (נובמבר 2008), עמ' 153-127 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

במחקר זה נבדקו עמדותיהם של 890 הורים פלסטינים מהגדה המערבית כלפי שיטות ענישה של ילדיהם, תוך שימת דגש על ענישה גופנית, בהתייחס לרמת השכלתם ולרמת הכנסתם. המחקר נעשה באמצעות שאלון סגור, שכלל תיאורים של התנהגויות לא-נורמטיביות של ילדים ושל דרכי ענישה. המרואיינים התבקשו להביע מהי מידת הסכמתם לכל אחד מהתיאורים. הממצאים העיקריים: ככל שרמת ההשכלה של המרואיין היתה גבוהה יותר, מידת הסכמתו לכל צורות הענישה, הגופנית והלא-גופנית, היתה נמוכה; הורים במשקי-בית שהכנסתם היא 5,000 ₪ ומטה הסכימו לענישה גופנית יותר מאשר הורים במשקי-בית שהכנסתם גבוהה יותר. ממצאים אלה דומים לממצאי מחקרים שנעשו בארצות שונות, שגם בהם נמצא שככל שההורים משכילים יותר ומרוויחים יותר, הם תומכים פחות בענישה גופנית. בסוף המאמר מדווח על מחקרי-המשך שמתכוון החוקר לבצע.

(יחסי הורים – ילדים; ענישה; אלימות במשפחה; פלסטינים; מיצב חברתי-כלכלי)

084

נאמן, נחמה:

הפנאי כגורם לעזיבת אורח חיים דתי – האמנם?

"מגמות", מ"ה: 4 (אוקטובר 2008), עמ' 764-743 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבדקה השאלה, האם דפוסי פעילויות הפנאי הם גורם בעזיבת אורח החיים הדתי בקרב צעירים מהחברה הדתית-לאומית בישראל. במחקר השתתפו 77 צעירים (בני 20 עד 35), ונמצא, בניגוד לממצאי מחקרים קודמים, כי רובם המכריע לא ראו בדפוסי פעילויות הפנאי גורם לעזיבה. כמו כן, הם לא ראו בדפוסי פעילויות הפנאי גורם משיכה. רוב המרואיינים החזיקו בדפוסי הבילוי הסולידיים, הן במישור המעשי והן במישור המחשבתי-ערכי, גם לאחר עזיבת אורח החיים הדתי. למעשה, דפוסי פעילויות הפנאי צוינו כגורם לעזיבת אורח החיים הדתי על-ידי 17 מתוך 77 המרואיינים ורק אצל שניים מהם כגורם ראשי. אצל כל המרואיינים, עזיבת אורח החיים הדתי לא נבעה מגורם מסוים אחד אלא ממכלול של גורמים.

(דתיות; חזרה בתשובה; פעילויות פנאי; עמדות חברתיות; צעירים)

085

הלוי, ניר:

הבסיס הערכי של עמדות קפיטליסטיות בישראל ובאיטליה

"מגמות", מ"ה: 4 (אוקטובר 2008), עמ' 742-724 (עברית, סיכום באנגלית).

הוויכוח הציבורי בישראל על אודות יתרונותיה וחסרונותיה של מדיניות כלכלית-חברתית המבוססת על אידיאולוגיה קפיטליסטית פונה במקרים רבים לטיעונים ערכיים כדי להצדיק את התמיכה / ההתנגדות לעמדות קפיטליסטיות. במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר שנועד לבדוק את הבסיס הערכי-הנעתי של עמדות קפיטליסטיות בישראל בהשוואה לאיטליה. במחקר, שהתבסס על תיאוריית הערכים של שוורץ, השתתפו 82 סטודנטים למינהל עסקים בישראל ו-129 סטודנטים למדעי החברה באיטליה. המשתתפים מילאו שאלון ערכים שכלל 57 פריטים ובו סולם של תשע דרגות. נמצא, כי תמיכה בעמדות קפיטליסטיות מתואמת חיובית עם ערכי "קידום העצמי" (כוח והישגיות) ומתואמת שלילית עם ערכי "התעלות מעל העצמי" (אוניברסאליות ונדיבות); בהשוואה בין שתי הקבוצות, התמיכה בעמדות קפיטליסטיות היתה גבוהה יותר בקרב הסטודנטים הישראלים; לא נמצא קשר בין הרמה החברתית-כלכלית (הכנסה) לבין עמדות קפיטליסטיות.

(קפיטליזם; עמדות פוליטיות; עמדות חברתיות; קוגניציה חברתית; הנעה; ערכים)

086

דו"ח הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו לשנת 2007

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ירושלים 2008, 194 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.rashut2.org.il.

בדו"ח זה מוצגים נתונים רבים על פעילותה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בשנת 2007. הדו"ח מורכב משישה פרקים, כדלקמן: 1) ערוץ 2 תכני השידור, טכנולוגיה, עמידה במכסת ההפקה המקורית, תכניות מיוחדות, שידורים חוזרים, עמידה בדרישות התרגום לערבית ולרוסית, הקלות לכבדי שמיעה, הפרות בשידור, השקעה בקולנוע וכספים; 2) ערוץ 10 (כנ"ל); 3) תחום טלוויזיה כללי הפקות הרשות, פרסומות, סקרי צפייה, ענייני לשון ועוד; 4) רדיו אזורי מדיניות ובקרה, פיקוח על ביצועי הזכיינים, תלונות הציבור, טכנולוגיה, כספים ועוד; 5) מדיניות ופעילות פנים הפעילות המשפטית, אסטרטגיה ומחקר, כספים, פרסום, דוברות ויחסי ציבור, טכנולוגיה, פניות הציבור, חוק חופש המידע, אתר האינטרנט של הרשות, מינהל ומשאבי אנוש, ביקורת פנים ופעילותו של נציב תלונות הציבור; 6) דבר הזכיין.

(טלוויזיה; תכניות טלוויזיה; פרסומת בטלוויזיה; צפייה בטלוויזיה; רדיו; הרגלי האזנה; דעת קהל)

 

ו. חינוך והשכלה

פרסומים

087

סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, תשס"ז

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1333 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2008, 212 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם הוועדה לתכנון ולתקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום שנתי זה מובאים נתונים על מספר התלמידים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל: האוניברסיטאות, האוניברסיטה הפתוחה, המכללות האקדמיות, המכללות האקדמיות לחינוך והשלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל. המשתנים הנכללים בפרסום הם: תחום הלימודים, מקצועות הלימוד, התואר, סוג המוסד, המין, קבוצת האוכלוסייה, הדת, המוצא, הגיל ומחוז המגורים של הסטודנטים. הנתונים שבפרסום מבוססים על קבצים מינהליים שהתקבלו מהמוסדות השונים. קבצים אלה כוללים נתונים אישיים על הסטודנטים ונתונים על מקצועות הלימוד והתארים שלקראתם הם לומדים. קבצים אלה אוחדו לקובץ ארצי בעל הגדרות, סיווגים ומבנה אחיד, והוא מקושר לקובץ מרשם האוכלוסין. בתשס"ז למדו 219,157 סטודנטים לקראת תואר או תעודה אקדמיים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל: 121,234 באוניברסיטאות, 70,046 במכללות האקדמיות, 6,705 בשלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל, 27,877 במכללות האקדמיות לחינוך ו-42,631 באוניברסיטה הפתוחה.

(סטודנטים; תארים אקדמיים; מקצועות לימוד; אוניברסיטאות; אוניברסיטה פתוחה; מכללות)

088

החינוך בישראל: השוואה בין-לאומית, 2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1325, ירושלים 2008, 128 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על מצב החינוך בישראל בהשוואה למדינות ארגון ה-OECD (Organization for Economic Cooperation and Development). במסגרת הפרסום, מוצגים נתונים על תפוקות מוסדות החינוך, נגישות להשכלה, הקצאת משאבים כספיים ואנושיים לחינוך, שיעורי למידה, סביבת לימודים וארגון בית-ספרי, תוך התייחסות לגיל, למין ולדרג החינוך. נוסף על אלה, מוצגים נתונים ממחקרי PISA 2000 (Programme for International Student Assessment) על תחושותיהם של בני 15 כלפי בית-ספרם ועתידם המקצועי ו-Timss 2003 (Trends in International Mathematics and Science Study) על מידת הצלחתם של תלמידי כיתות ד' ו-ח' במדעים ומתמטיקה. בין הממצאים: שיעור בעלי השכלה תיכונית לפחות בגילים 64-25 בישראל (79%) הוא גבוה יותר מאשר ממוצע מדינות ה-OECD (67%); הישגיהם של התלמידים הישראלים במדעים ובמתמטיקה הם נמוכים יותר מאשר ברוב מדינות ה-OECD; שיעור הנשים בעלות תואר אקדמי הוא גבוה יותר בישראל מאשר ממוצע מדינות ה-OECD בכל תחומי הלימוד פרט להנדסה; ההוצאה הממוצעת לתלמיד בישראל, במחירים בין-לאומיים קבועים (במונחי שווי כוח קנייה), בכל דרגי החינוך, היא נמוכה יותר מההוצאה הממוצעת במדינות ה-OECD; שיעור ההוצאה לחינוך מהתמ"ג הוא גבוה יותר בישראל מאשר בכל המדינות שנסקרו (8.5%).

(חינוך; הקצאת משאבים; רמת השכלה; למידה; תלמידים; מורים; מתמטיקה; מדעים; בתי-ספר; אוניברסיטאות; תעסוקה; מחקר השוואותי)

089

Schechtman, Edna; Soffer, Efrat; Yitzhaki, Shlomo:
The Robustness of Conclusions Based on TIMSS Mean Grade
CBS, Publication No. 37 in the “Working Papers” series, Jerusalem 2008, 39 pages (E, Hs). The publication appears also on the Bureau’s Website: www.cbs.gov.il.

ממוצע ציוני בחינות בתחומי המתמטיקה משמש להשוואה בין מדינות ובתי-ספר לבדיקת רמת הידע של התלמידים ויעילותן של שיטות הלימוד. בעבודה זו נטען, כי הידע הממוצע הנבדק תלוי במבנה השאלון ובהתפלגות הקושי של השאלות. לפיכך, מוצעת שיטה לבחינת קיומו של שאלון אחר המודד ידע שתוצאתו תשנה את סדר ממוצעי הציונים בין המדינות. שיטה זו מודגמת על נתוני מבחן ההשוואה הבין-לאומי TIMSS (Trends in International Mathematics and Science Study). תוצאות מבחני TIMSS לתלמידי כיתות ח' שנערכו ב-2003 הושוו בין אוסטרליה, בולגריה, רומניה, ארה"ב וישראל (בכל מדינה יש תוצאות של שישה מבחנים בתחומי המתמטיקה). נמצא, כי מתוך 60 ההשוואות האפשריות, ב-41 מקרים שינוי השאלון/דרגות הקושי של המבחן היה משנה את דירוג הציונים הממוצע של התלמידים במדינות השונות. לכן, בהשוואת ממוצעי ציונים בין קבוצות שונות, יש לבדוק את עמידות הנתונים לפי השיטה המוצעת.

(מבחני הישגים; חטיבות ביניים; מתמטיקה; מחקר השוואתי)

090

Achdut, Lea; Fogel, Nir; Friedman, Israela; Romanov, Dmitri:
Does School Choice Polarize School Districts?
CBS, Publication No. 38 in the “Working Papers” series, 30 pages (E, Hs). The publication appears also on the Bureau's Website: www.cbs.gov.il.

המתנגדים להגדלת אפשרויות הבחירה של בית-הספר ותחרות בין בתי-ספר טוענים שמדיניות זו תגביר את אי-השוויון בין בתי-הספר ולחלוקתם על פני רובדי החברה. התומכים טוענים כי תחרות תשפר את איכותם ואת רמתם החינוכית של בתי-הספר ותשבור את הקשר שבין
בית-הספר לשכונה שבה הוא ממוקם. בעבודה זו מוצג חקר מקרה של שאלה זו בערים חולון ונתניה. זאת, כדי לברר האם הקיטוב בבתי-הספר שבערים אלו גדל במונחים של הכנסה, כתוצאה ממתן האפשרות לבחירה של בית-ספר מחוץ לאזור הרישום בעיר. בסיס הנתונים לעבודה נוצר באמצעות קישור בין כמה קבצים מִנְהָלִיים בלמ"ס. בעבודה נכללו תלמידי כיתות א'-ו' בבתי-ספר רגילים (לא נכללו תלמידי החינוך המיוחד ותלמידים שלמדו בבתי-ספר שמחוץ לעיר המגורים) בשנת הלימודים תשס"ו. נמצא, כי מתן אפשרות לבחירת בית-הספר הובילה להגברת הקיטוב בהכנסות, אם כי עוצמת הקיטוב מושפעת ממידת ההטרוגניות של האוכלוסייה מבחינת רמת ההשכלה של ההורים, ממוצאם וממספר בתי-הספר העל-אזוריים בעיר.

(בתי-ספר יסודיים; אזורי רישום לבית-הספר; בחירת בית-ספר; שוויון חברתי; חלוקת ההכנסות; חולון; נתניה)

091

בלס, נחום; רומנוב, דמיטרי; אלמסי, כרמית ואחרים:

מאפייני פריסת המורים בבתי-הספר ומדיניות העדפה מתקנת

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2008, 43 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.taubcenter.org.il.

בעבודה זו, נבדקו מאפייני מורים (השכלה, ותק, גיל, השתתפות בהשתלמויות מקצועיות ועוד) בבתי-ספר עם תלמידים חלשים לעומת מורים בבתי-ספר עם תלמידים חזקים ועלות שעת הוראה ממוצעת בבתי-ספר עם תלמידים חלשים לעומת בתי-ספר עם תלמידים חזקים. העבודה התבססה על נתוני הלמ"ס, והנתונים התייחסו לשנת הלימודים תשס"ג. אוכלוסיית המחקר כללה 1,794 בתי-ספר יסודיים רגילים, שבהם למדו כ-670,000 תלמידים ולימדו כ-57,000 מורים. בין הממצאים: שני המשתנים העיקריים, ותק המורים ורמת השכלתם, המשפיעים כיום על שכר המורים ונתפסים במערכת החינוך כמדדים של איכות כוח-האדם בהוראה, נמצאו מעט יותר גבוהים בבתי-הספר עם תלמידים חזקים; עלות שעת הוראה ממוצעת בבתי-הספר עם תלמידים חזקים אינה גבוהה יותר מאשר בבתי-הספר עם תלמידים חלשים אלא להיפך. המסקנה מהעבודה היא, שהפערים בהישגים הלימודיים בין התלמידים אינם קשורים למאפייני המורים שנחקרו בעבודה זו.

(בתי-ספר יסודיים; מורים; הזדמנויות בחינוך; שוויון חברתי; מדיניות חינוך; הפליה מתקנת)

092

קריאף, תומר:

חוק לימוד חובה-חינם בישראל ומגבלות נזילות

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2008.06, ירושלים 2008, 37 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

בשנות ה-70' שונה חוק לימוד חובה שלוש פעמים והביא לגידול במספרן של שנות לימוד חובה ושנות לימוד חינם. לאור העובדה שהחלת לימודי חובה ולימודי חינם נעשתה בנפרד, נבדקה בעבודה זו המגבלה האפקטיבית המונעת מחלק מהפרטים להמשיך בלימודיהם. מקורות הנתונים לעבודה היו מפקדי האוכלוסין והדיור 1983 ו-1995. באמצעות נתוני השאלון המורחב של המפקד (שאותו מילאו כ-20% מהאוכלוסייה), נבדקה השפעת שינויי החקיקה על ההשכלה ועל השכר. בין הממצאים: בקרב יוצאי אסיה-אפריקה חלה עלייה משמעותית של מסיימי כיתות ט' ו-י' בעקבות החלת חוק חינוך חובה על כיתות אלו ושל מסיימי כיתות י"א ו-י"ב בעקבות החלת חוק חינוך חינם על כיתות אלו; בקרב האוכלוסייה הערבית היתה בעיקר השפעה של חוק חינוך חובה ובמידה פחותה של חוק חינוך חינם; התשואה להשכלה עקב החלת חוקים אלה נאמדה ב-14%; התשואה במונחי שכר הנגזרת מתוספת שנות לימוד חובה היתה דומה לתשואה הנגזרת מתוספת שנות לימוד חינם. בסוף העבודה מובאות מסקנות והמלצות.

(חינוך חובה; למידה; נשירה מלימודים; מוצא עדתי; שכר)

093

פרידמן, יואב; פריש, רוני:

השפעת מגבלת הנזילות על הנגישות להשכלה גבוהה

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2008.09, ירושלים 2008, 29 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

פרטים מקבוצות אוכלוסייה עניות נמנעים מרכישת השכלה גבוהה בשל עלויות מימון הלימודים אשר עלולות להפוך את ההשקעה בלימודים לחסרי הון עצמי לבלתי-כדאית. בעבודה זו נבדק, האם ציוני בחינות הבגרות הם מדד עקיב לתשואה להשכלה בשוק העבודה. נבדקו ציוני הבגרות של כמחצית מילידי 1977-1974, אשר זווגו עם קובץ מקבלי תארים מהאוניברסיטאות ומהמכללות ב-2005-1995, קובץ הביטוח הלאומי המכיל מידע מלא על הכנסות מעבודה של שכירים ועצמאיים ב-2004 וקובץ מפקד האוכלוסין והדיור 1995. בין הממצאים: בקרב יהודים, הסיכוי של תלמיד מהרבע התחתון של התפלגות ההכנסות ללמוד לימודים גבוהים נמוך ב-7.7% מתלמיד עם הישגי בגרות דומים השייך לרבע העליון של התפלגות ההכנסות; תלמידים ותלמידות יהודים מהרבע התחתון של התפלגות ההכנסות דוחים את סיום לימודיהם לתואר ראשון ב-5 חודשים לעומת תלמידים עם הישגי בגרות דומים מהרבע העליון של התפלגות ההכנסות; להפחתת שכר הלימוד ב-14% בתשס"ב לא היתה השפעה על שיעורי התלמידים.

(חינוך גבוה; תארים אקדמיים; בחינות בגרות; שכר לימוד; עלויות; שוויון חברתי)

094

גלבוע, יעקב; יוסטמן, משה:

שכר לימוד והלוואות סטודנטים: נגישות להשכלה גבוהה ועלות תקציבית

"הרבעון לכלכלה", 55: 1 (מרס 2008), עמ' 65-35 (עברית, סיכום באנגלית).

קשיים במימון הלימודים במערכות ההשכלה הגבוהה בעולם הובילו לחיפוש הסדרי מימון שונים, שיסייעו לסטודנטים ויאפשרו את המשך הרחבתה של מערכת ההשכלה הגבוהה בלי לפגוע באיכותה או להגביל את נגישותה. הסדרים אלה מבוססים בדרך כלל על העיקרון שהסטודנטים מחויבים במלוא שכר הלימוד ומוצעות להם הלוואות נוחות. בעבודה זו נבדקו הסדרים אלה באמצעות מודל מאקרו-כלכלי מכֻּיַּל של המשק הישראלי. במסגרת המודל נבדקו הסדרי מימון שונים (הלוואות לסטודנטים, שונות בשכר הלימוד, שכר לימוד מדורג ועוד). בין הממצאים: לביטול שכר הלימוד תהיה השפעה מוגבלת על הנגישות להשכלה גבוהה ועלותה התקציבית היא גבוהה; הסרת מחסומי נזילות במימון עלויות הלימוד באמצעות הצעת הלוואות בריבית אחידה תשפר את הנגישות במידה קטנה יותר אך כמעט שלא תהיה כרוכה בתוספת עלות תקציבית ביחס למצב המוצא; הלוואות שהחזרתן תותנה בהכנסה העתידית של הלווה תשפר מאוד את הנגישות להשכלה גבוהה (ואם יוכפל שכר הלימוד לא יהיה נטל נוסף על הקופה הציבורית בהשוואה למצב הקיים). מבחינה מאקרו-כלכלית, צעדים אלה יגדילו את שיעור העובדים המשכילים במשק ויקטינו את פערי השכר בין משכילים ללא-משכילים.

(חינוך גבוה; סטודנטים; שכר לימוד; פער חברתי; שוויון חברתי; שוק העבודה; שכר)

095

פריש, רוני:

התשואה להשכלה: הקשר הסיבתי בין ההשכלה לשכר

"הרבעון לכלכלה", 55: 1 (מרס 2008), עמ' 94-67 (עברית, סיכום באנגלית).

לאור העלייה ברמת ההשכלה בישראל, במיוחד לאחר החלת חוק חינוך תיכון חינם ב-1979, נבדק בעבודה זו עד כמה עלייה ברמת ההשכלה תורמת לגידול בשכר. בעבודה הנוכחית נמדדה התשואה להשכלה באמצעות רגרסיות שכר רגילות, בשילוב עם התשואה לתכונות המתואמות עם השכלה, שהושגה ממקורות אחרים (השכלת האם, שכר האב, נתונים על האחים וכו'). מקור הנתונים לעבודה היה ממצאים מהשאלון המורחב של מפקד האוכלוסין והדיור 1995 (שמולא על-ידי 20% ממשקי-הבית), אשר זווגו עם נתוני מרשם האוכלוסין. כמו כן, נבדקו קבצי השכר השנתיים של המוסד לביטוח לאומי ל-1995-1983 וסקרי הכנסות וכוח-אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2005-1996. בין הממצאים: תשואת השכר לתואר ראשון לעומת השכלה על-תיכונית לא-אקדמאית עולה ב-29%; התשואה לתואר שני לעומת תואר ראשון עולה ב-7%, והתשואה לתואר שלישי לעומת תואר שני יורדת ב-2%; התשואה להשכלה עולה עם הגיל ומגיעה לשיאה בסביבות גיל 44; התשואה להשכלה נמצאה גבוהה יותר בקרב נשים לעומת גברים ובקרב יוצאי אסיה-אפריקה לעומת קבוצות אתניות אחרות; חוק חינוך חינם הביא לעליית שכרם של בני המעמד הנמוך ולפיכך גם להקטנת אי-השוויון הכלכלי ולהגדלת התוצר במשק.

(חינוך גבוה; חינוך חובה; רמת השכלה; תארים אקדמיים; מוצא עדתי; שכר)

096

גץ, שלמה; דר, יחזקאל:

יכולת למידה ומיצב חברתי-כלכלי בהצבה ללימודי תואר ראשון בישראל

"מגמות", מ"ה: 4 (אוקטובר 2008), עמ' 723-696 (עברית, סיכום באנגלית).

בעבודה זו נבדקו השפעותיהם של יכולת הלמידה והמיצב החברתי-כלכלי על בחירת סוג המוסד ותחום הלימודים לקראת תואר ראשון בקרב תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. שאלונים מולאו על-ידי 1,588 תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה שלמדו בשנת הלימודים תשנ"ח (מדגם מייצג ללא האוניברסיטה הפתוחה ושלוחות של אוניברסיטאות מחו"ל). בין הממצאים: בחירת סוג מוסד הלימוד ותחום הלימודים התבססה על יכולות למידה
ומיצב - בעלי יכולת למידה גבוהה יחסית נטו ללמוד באוניברסיטאות, ובעלי יכולת למידה נמוכה יחסית נטו ללמוד במכללות אקדמיות; בעלי מיצב גבוה יחסית העדיפו את האוניברסיטה על פני המכללה, אפילו אם באוניברסיטה הם פנו לתחומי לימוד פחות יוקרתיים; תלמידים שיש ברשותם משאבים כספיים והון תרבותי גבוה יחסית העדיפו לימודים "מדעיים-עיוניים" וממושכים יותר, ואילו בעלי מיצב נמוך יחסית העדיפו לימודים "יישומיים" יותר, המאפשרים כניסה מהירה יחסית למשרות משתלמות בשוק העבודה.

(סטודנטים; אוניברסיטאות; מכללות; מקצועות לימוד; כושר למידה; מיצב חברתי-כלכלי)

097

מיכלסקי, טובה; קרמרסקי, ברכה:

טיפוח הכוונה עצמית בלמידה בקרב פרחי הוראה בסביבה מתוקשבת בזיקה לתפיסות של למידה והוראה

"מגמות", מ"ה: 4 (אוקטובר 2008), עמ' 798-765 (עברית, סיכום באנגלית).

הכוונה עצמית בלמידה היא יכולתו של הלומד להיות מודע למחשבותיו, להרגשותיו ולהתנהגותו במהלך הלמידה, לפקח עליהן ולנהל אותן. במחקר זה נדון נושא טיפוח הכוונה עצמית בלמידה בסביבה מתוקשבת בקרב פרחי הוראה. במחקר השתתפו 190 פרחי הוראה שלמדו את הנושא "פיתוח יחידת הוראה" בארבע קבוצות מחקר: למידה בסביבה מתוקשבת עם טיפוח הכוונה עצמית; למידה בסביבה מתוקשבת בלי טיפוח הכוונה עצמית; למידה במליאת הכיתה עם טיפוח הכוונה עצמית; למידה במליאת הכיתה בלי טיפוח הכוונה עצמית. המשתתפים מילאו בתחילת המחקר ובסיומו שאלון הכוונה עצמית ושאלון תפיסות הוראה ולמידה. בין הממצאים: פרחי הוראה שנחשפו לטיפוח הכוונה עצמית בסביבה מתוקשבת ובמליאת הכיתה שיפרו את ההכוונה העצמית שלהם בלמידה יותר מתלמידים שלא נחשפו לטיפוח הכוונה עצמית; בקרב פרחי הוראה שנחשפו לטיפוח הכוונה עצמית בסביבה מתוקשבת נמצא השינוי הגדול ביותר. בסוף המאמר נדונים היבטים תיאורטיים של הממצאים והשלכות מעשיות.

(פרחי הוראה; למידה; מחשבים; מיומנויות; מסוגלות; הכוונה; הכשרת מורים)

098

בן-ארי, רחל; אליאסי, ליאת:

בין אסטרטגיית הוראה פרונטלית לאסטרטגיית הוראה מורכבת: ההשפעה הנבדלת של סביבת הלמידה על המוטיבציה להישגים של התלמיד

"מגמות", מ"ה: 3 (אפריל 2008), עמ' 531-554 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבחנה יעילותן של שתי אסטרטגיות הוראה – הוראה פרונטלית והוראה מורכבת, לקידומם של מְכֻוָּנוּת לשליטה ודפוסי הֲנִיעָה המאופיינים בהסתגלות. במחקר השתתפו 267 תלמידי כיתה ו' (134 בנים ו-133 בנות) מחמישה בתי-ספר יסודיים. בחמש כיתות למדו התלמידים שעות רבות יותר בשיטת ההוראה המורכבת ובחמש כיתות למדו התלמידים שעות רבות יותר בשיטת ההוראה הפרונטלית (כיתה אחת מכל שיטה בכל בית-ספר). הנתונים נאספו באמצעות שלושה שאלונים, שבהם הוערכה תפיסת התלמידים את הסביבה הלימודית, מטרות הישג האישיות שלהם ודפוסי ההניעה שלהם להישגים. בין הממצאים: בהתאם להשערת המחקר, תלמידים שלמדו בכיתות ההוראה המורכבת תפסו את כיתתם כמכוונת למטרות שליטה יותר מתלמידי כיתות ההוראה הפרונטלית; תלמידי כיתות ההוראה הפרונטלית תפסו את כיתתם כמכוונת למטרות ביצוע יותר מתלמידי כיתות ההוראה המוכוונת; ככל שהתלמידים תפסו את מטרת הסביבה הלימודית כמכוונת שליטה, דפוסי ההניעה שלהם נטו להתאפיין בהסתגלות, וככל שהם תפסו אותה כמכוונת ביצוע, דפוסי ההניעה התאפיינו פחות בהסתגלות.

(בתי-ספר יסודיים; שיטות הוראה; למידה; הניעה)

099

רייך, ורד:

כל ילד יכול: הרוח והאומנות של סוזוקי

הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת "קו אדום", תל-אביב 2006, 159 עמ'.

פרסום זה דן בשיטה ייחודית להוראת נגינה לילדים, המכונה "שיטת סוזוקי", שפותחה ביפן וזוכה לפופולריות בעולם לצד חשדנות וביקורת.  הרציונל של שיטה זו הוא שכל ילד מסוגל ללמוד נגינה, כפי שהוא לומד את שפת אמו, בתנאי שיסופקו לו התנאים המתאימים, והלמידה צריכה להיות בקבוצות (10 עד 15 ילדים בקבוצה) ועם מעורבות רבה של ההורים. דגש בשיטה זו מושם על הנעת הילד לנגן ועל מתן תשבחות, כמו גם הנחיית ההורים לקידום נגינת ילדיהם. הפרסום כולל מחקר איכותני מעמיק שכלל תצפיות על ילדים והוריהם בזמן השיעורים וראיונות עם ילדים, הורים ומורים. כן כולל הפרסום השוואה בין קבוצות הלומדות לפי שיטת סוזוקי בישראל ובארצות-הברית. נמצא, כי קיימת מסירות גדולה של ההורים והילדים ללימוד נגינה על כינור בשתי המדינות, אך בישראל ההורים יותר לחוצים וביקורתיים כלפי הילדים לעומת ההורים בארצות-הברית, וזאת בניגוד לעקרונות השיטה המדגישים את העידוד וחיזוק הילדים.

(חינוך מוזיקלי; ילדים; שיטות לימוד; הבדלי תרבות)

100

Cohen-Navot, Miriam; Levi, Dganit; Gilad, Shimi:
Opportunities for NGO Involvement in the Education of Disadvantaged Children and Youth in Israel
Myers – JDC – Brookdale Institute, publication No. 507 in the Research Report series, Jerusalem 2008, 51 pages, in cooperation with the Youth Renewal Fund. The publication appears also on the Institute’s Website: http://brookdale.pionet.com.

הקרן להתחדשות הנוער (Youth Renewal Fund) היא ארגון לא-ממשלתי הפועל לפיתוחן ולהפעלתן של תכניות חינוכיות למען ילדים ובני נוער במצוקה בישראל. בפרסום זה מוצגים ממצאי עבודה שהוזמנה על-ידי הקרן ממאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל. מטרותיה של העבודה היו: בדיקת השלכותיה של רפורמה אפשרית במערכת החינוך על פעילות הקרן; תפקידי הקרן בשינוי הסביבה החינוכית בישראל; הדרכים המיטביות לפעילות הקרן במתן הזדמנויות חינוכיות במקומות הנדרשים. מקורות המידע לעבודה כללו ראיונות עומק עם אנשי מקצוע מתחום החינוך ומארגוני המגזר השלישי, מידע סטטיסטי, ממצאים ממחקרים קודמים של המכון, סקירת ספרות מחקרית, מידע על ארגוני מגזר שלישי ועוד. במסגרת העבודה מנותחות המגמות המרכזיות בחינוכם של ילדים ובני נוער מעוטי יכולת, פעילותה של הקרן וארגונים דומים, יעילותן של אסטרטגיות התערבות שונות וכיוונים לפעילותה העתידית של הקרן.

(חינוך; הזדמנויות בחינוך; ארגונים וולונטריים; תכניות התערבות; ילדים; מתבגרים)

101

אבו-עסבה, ח'אלד:

הפערים בתשומות והשלכותיהם על התפוקות של מערכת החינוך הערבית בישראל

מסאר – מכון מחקר, ייעוץ ותכנון חברתי, ג'ת 2008, 29 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.massar-jatt.com.

מטרתה של עבודה זו היתה לבחון את הפערים הלימודיים והתקציביים בין מערכת החינוך היהודית למערכת החינוך הערבית. מקורות הנתונים ששימשו לעבודה הם פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד החינוך, המועצה הלאומית לשלום הילד, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מרכז אדוה ועוד. בין הממצאים: תלמידים ערבים מהווים כ-24% מכלל התלמידים במערכת החינוך בישראל, ו-17.6% מהמורים ו-18.7% מבתי-הספר שייכים לחינוך הערבי; שיעורי הלמידה במגזר היהודי והערבי דומים עד לגיל 14, אך בגילים 17-16 ישנו פער של כ-9% בין המגזרים - 92.9% במגזר היהודי ו-83.5% במגזר הערבי; מספר התלמידים הממוצע לכיתה במגזר היהודי הוא 27.79 ובמגזר הערבי הוא 31.88, כאשר ב-8% מהכיתות במגזר הערבי ישנם 40 תלמידים או יותר, לעומת 4% מהכיתות במגזר היהודי; בכל שלבי החינוך ממוצע שעות הלימוד במגזר הערבי נמצא נמוך מאשר במגזר היהודי; בגיל 4 אחוז הילדים המבקרים בגני ילדים הוא 89.3% במגזר היהודי ו-78% במגזר הערבי; בתשס"ו היו זכאים לתעודת בגרות 60.2% מהתלמידים במגזר היהודי לעומת 46.3% מהתלמידים במגזר הערבי (נמצאו הבדלים גדולים גם באיכות התעודות).

(חינוך במגזר הערבי; שוויון חברתי; הקצאת משאבים; מורים; שעות הוראה; בתי-ספר; גני ילדים; חינוך מיוחד; הישגים לימודיים)

102

אכפת במספרים: שנתון סטטיסטי מס' 4 – 2006-2007

אכפת – קידום ילדים ונוער, מינהל החינוך, התרבות והספורט, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2008, 64 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה (ראו: חינוך אכפת ילדים ונוער בסיכון): www.tel-aviv.gov.il.

בשנתון סטטיסטי זה מוצגים נתונים שנאספו במרכז המידע של מחלקת "אכפת" לקידום ילדים ונוער בעיריית תל-אביב-יפו. מחלקה זו מטפלת בילדים ובמתבגרים מנותקים והנמצאים במצבי סיכון. המטרה היא לנסות לשלב אוכלוסייה זו במסגרות נורמטיביות ולהציע לה שירותים שונים. בין ממצאי הדו"ח: בשנת הלימודים תשס"ז טופלו על-ידי המחלקה 3,012 ילדים
ובני-נוער, 70% שולבו/הוחזקו במערכת החינוך הפורמלית; 57% מצרכני השירותים של "אכפת" הם בני 18-14; 669 בני נוער לא היו משובצים (נושרים) במסגרת לימודית – 73% בנים ו-27% בנות, 142 היו ערבים תושבי יפו ו-100 התגוררו בצפון ובלב תל-אביב; 1,216 בני נוער בכיתות
ז'-י"ב טופלו על-ידי מדריכי נוער – הכיתה שבה היה הריכוז הגבוה ביותר של מטופלים היתה י"א (318), והכיתה שבה היה המספר הגבוה ביותר של לומדים במסגרות פורמליות היתה י' (98); קציני הביקור הסדיר טיפלו ב-1,577 תלמידים; בעירוני אקסטרני – המרכז להשלמת השכלה (תכנית היל"ה) – למדו 166 בני נוער נושרים במגוון מסלולי למידה; לשילוב בתעסוקה פנו 272 בני נוער; 377 בני נוער השתתפו בתכניות למניעת השימוש בסמים.

(נוער במצוקה; תל-אביב-יפו; נשירת תלמידים; שירותים חברתיים; שיקום נוער; מועדונים; הזדמנויות בחינוך; תעסוקה; ייעוץ; מניעת השימוש בסמים)

103

פיכטלברג-ברמץ, אסנת:

שילוב ילדים בסיכון במעונות היום המוכרים על-ידי משרד התמ"ת

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 10 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

המסגרות לילדים בסיכון בקהילה מיועדות לילדים שנשקף סיכון לשלומם ו/או להתפתחותם התקינה, מסיבות שמקורן בילד עצמו, בהוריו או ביחסי הגומלין ביניהם. הטיפול נועד לספק את צרכיהם של הילדים בלי להרחיקם מהמשפחה ומסביבתם הטבעית. שילוב ילדים בסיכון במעונות היום ובמשפחתונים לגיל הרך המוכרים על ידי משרד התמ"ת היא הדרך השכיחה ביותר לטיפול בילדים אלה. ילדים בסיכון נמצאים בדרגת העדיפות הגבוהה ביותר בקבלה למעונות המוכרים על ידי המשרד, והם זוכים להשתתפות ממשלתית גדולה יותר בשכר הלימוד. בפרסום זה מוצגים נתונים שונים על ילדים אלה. בין הממצאים: במחלקות לשירותי רווחה רשומים כ-38,600 ילדים בסיכון עד גיל 3 וכ-64,900 ילדים בסיכון בגילים 6-4; כ-12,900 ילדים בסיכון שולבו ב-2007 במעונות ובמשפחתונים המוכרים על-ידי משרד התמ"ת; בכ-20% מהמעונות יותר מ-20% מילדי המעון הם ילדי רווחה, בכ-31% מהמעונות אין ילדי רווחה כלל, וב-5% מהמעונות משקלם של ילדי הרווחה הוא 50% ומעלה; במגזר הערבי משולבים יותר מ-20% ילדי רווחה ביותר ממחצית מהמעונות.

(מעונות יום; משפחתונים; שירותי רווחה; משפחות במצוקה)

104

אנגל, אילת:

השפעת תוספת זמן בבחינה הפסיכומטרית על נבחנים עם ADHD

מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, ירושלים 2008, דוח מרכז מס' 351, 40 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.nite.org.il.

בבחינה הפסיכומטרית נבדקים שלושה תחומים עיקריים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. הבחינה מוגבלת בזמן, ולכן בעלי לקויות מקבלים התאמות, שביניהן תוספת זמן. בין הפונים בבקשת התאמות יש נבחנים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז – ADHD. הסימפטומים העיקריים של הפרעה זו הם חוסר קשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות. מאפיינים נוספים שלה הם מוסחות גבוהה, קצב עיבוד מידע משתנה ועוד, העלולים להקשות על נבחנים הלוקים בה להתמודד עם תנאי הזמן של הבחינה. מצד שני, מאפיינים אחרים של ההפרעה, כגון קושי בשימור קשב מתמשך, קושי בניהול זמן ועוד, עלולים להקשות עליהם להפיק תועלת מזמן נוסף בבחינה. מטרת המחקר היתה לבדוק האם תוספת זמן בבחינה הפסיכומטרית משפיעה על נבחנים עם הפרעת ADHD באופן דיפרנציאלי מהאוכלוסייה הכללית. קבוצת המחקר כללה 52 נבדקים הלוקים ב-ADHD, וקבוצת הבקרה כללה 270 נבדקים מקרב הנרשמים להיבחן בבחינה הפסיכומטרית. הנבדקים נבחנו בבחינה ניסויית שכללה שישה פרקי בחינה, שניים בכל תחום. במחצית מהפרקים (אחד בכל תחום) ניתנה תוספת זמן של 40%. כצפוי, ציוניהם של הנבדקים בשתי הקבוצות היו טובים יותר בפרקים שבהם קיבלו תוספת זמן. עם זאת נמצא, כי לא היתה השפעה דיפרנציאלית של תוספת הזמן בקבוצת המחקר: ממוצע השיפור לא היה שונה מממוצע השיפור באוכלוסייה הכללית.

(מבחני אינטליגנציה; מיון סטודנטים; מוגבלויות; קשב; ריכוז)

 

ז. חקלאות ומשק המים

פרסומים

105

החקלאות בישראל, 2006-2007

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1335 בסדרת פרסומי הלשכה, ירושלים 2008, 88 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל מידע על הפעילות החקלאית ב-2007 בהשוואה לשנים קודמות, והוא מורכב משני חלקים: בחלק הראשון מובאים נתונים על חשבון ענף החקלאות – תפוקה, תשומה ותוצר מקומי. בחלק השני מובאים נתונים על מדד מחירי תפוקה ותשומה בחקלאות  בין הממצאים: כמות התפוקה החקלאית עלתה ב-2007 ב-3.5%; כמות התשומה (ללא שכר עבודה) עלתה ב-5.4%, וכתוצאה מכך עלתה כמות התוצר המקומי הנקי בחקלאות ב-0.2%, לאחר ירידה של 0.9% ב-2006; כמות הייצוא החקלאי הטרי עלתה בכ-14% בהשוואה ל-2006; ב-2007 חלה הרעה בתנאי הסחר של ענף החקלאות, עקב עלייה גבוהה יותר של מחירי התשומות לעומת מחירי התפוקות; בגידולים הצמחיים עלה מדד מחירי התפוקה ב-2007 ב-2.2%, ומדד מחירי התשומה עלה ב-2.9%; בענפי בעלי החיים עלה מדד מחירי התפוקה ב-4.3%, ומדד מחירי התשומה עלה ב-12.8%; ההכנסה שמקורה בחקלאות ירדה ב-2007 ב-4.5% (במחירים שוטפים) לעומת 2006; המחירים שקיבלו החקלאים עבור תפוקתם עלו ב-3.1% בהשוואה ל-2006, והמחירים שהם שילמו עבור תשומותיהם עלו ב-7.1%.

(חקלאות; מחירים; תשומה-תפוקה; ייצוא; השקעות; תעסוקה; גידולי שדה; ירקות; פירות; פרחים; בעלי חיים; מים; דלק)

106

דין וחשבון כלכלי על החקלאות והכפר, 2007

הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ירושלים 2008, 228 עמ'. תקציר של הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moag.gov.il.

דו"ח שנתי זה מורכב השנה משבעה פרקים, כדלקמן: החקלאות הישראלית בסימן 60 שנה למדינה; חשבונאות המגזר החקלאי; סחר החוץ של החקלאות; גורמי הייצור, התשומות ושירותי תמך נבחרים; התמורות במרחב הכפרי; התמורות הענפיות בשנת 2007; החקלאות העולמית – נתונים השוואתיים וסוגיות נבחרות. פרק הנספחים בסוף הדו"ח כולל נתונים על מדדי מחירים, ריבית, יעדי הייצוא ועוד. בין הממצאים: ערך הייצור החקלאי עלה ב-5.9% בהשוואה ל-2006 (עלייה במשקלם של ענפי הצומח וירידה במשקלם של ענפי בעלי-החיים), וערך הייצוא החקלאי עלה ב-17.7% (עלייה בולטת בחלקם של הירקות לעומת ירידה חדה בחלקם של ההדרים); חלקה של החקלאות בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ירד מ-1.9%
ב-2006 ל-1.7% ב-2007; תנאי הסחר בייצוא החקלאי הורעו בכ-30% בין 1995 ל-2007; הכנסות החקלאים ירדו ב-2007 ב-18.6%; ההשקעות בחקלאות עלו ריאלית ב-4.4%; השימוש במים עלה ב-7%; מספר המועסקים בחקלאות עלה ב-2.7% (בעיקר עובדים זרים); 56% מהמועסקים בענף ב-2007 היו ישראלים; הייצוא החקלאי הסתכם ב-2.172 מיליארדי $, והייבוא החקלאי הסתכם ב-3.299 מיליארדי $; חלקה של החקלאות במשק הלאומי (תוצר ומועסקים) ירד בעשור האחרון מ-3.3% ל-1.7%; מדד מחירי התפוקה בחקלאות עלה ב-2007 ב-2.9%, ומדד מחירי התשומה עלה ב-7.6%.

(חקלאות; ייצור; תשומה-תפוקה; ; ייבוא; ייצוא; פירות; ירקות; בעלי חיים; מים; מחירים; השקעות; תעסוקה; הכנסה; אוכלוסייה; התערבות ממשלתית; מסחר בין-לאומי)

107

Kan, Iddo; Haim, David; Rapaport-Rom, Mickey; Shechter, Mordechai:
Environmental Amenities and Optimal Agricultural Land Use: The Case of Israel
Department of Agricultural Economics and Management, Hebrew University, Discussion Paper No. 9, Rehovot 2008, 35 pages. The publication appears also on the Department’s Website: http://departments.agri.huji.ac.il/economics/.

קרקע חקלאית משמשת הן לאספקת תוצרת חקלאית והן לאספקת צרכים נוספים לרווחת האוכלוסייה, כגון סביבת מגורים טבעית ומרחבים פתוחים. אספקת צרכים אלו אינה זהה בכל שימושי הקרקע החקלאית. בעבודה זו מוצגת הערכה אמפירית של אפשרויות הגדלת הרווחה החברתית באמצעות שינוי הקצאת קרקע לגידולים שונים באופן המתחשב בשיקולי רווחיות, מצד אחד, ובתרומה לרווחת הציבור, מצד שני. הערכה זו נעשתה לגבי 43 האזורים הטבעיים במחציתה הצפונית של ישראל, המאוכלסת בצפיפות. באמצעות מודל, חושבו לגבי כל אזור טבעי שני תרחישים: שימושי הקרקע הנוכחיים, המייצגים את ניצול הקרקע החקלאית למקסום הרווחים; שילוב בין רווח לחקלאים לבין רווחה חברתית לתושבי האזור. הפערים שהתקבלו בין שני התרחישים היו קטנים.

(חקלאות; שימושי קרקע; רווחים; סביבה)

108

Schary, Yitzchak (ed.):
The Path Toward Sustainable Development in Israel, 2008
Ministry of Environmental Protection, Jerusalem 2008, 27 pages. The publication appears also on the Ministry’s Website: www.environment.gov.il.

בדו"ח שנתי זה, המוגש לארגון האומות המאוחדות, מוצגת הפעילות הנעשית בישראל לקידום פיתוח בר-קיימא. הדו"ח נחלק לנושאים הבאים: חקלאות בת-קיימא; ניהול ותכנון השימוש במים בארץ צחיחה; מִדְבּוּר ופיתוח בר-קיימא; פיתוח בר-קיימא במגזר הכפרי; תיירות בת-קיימא; פיתוח בר-קיימא ברמת הרשויות המקומיות. במסגרת הדו"ח מוצגים, בין היתר, הממצאים הבאים: ב-60 השנים האחרונות עלתה התפוקה החקלאית פי 16, ללא עלייה בצריכת המים; ב-2006, 92% ממי הביוב בישראל טופלו וב-75% מהם נעשה שימוש מחדש, בעיקר בחקלאות; צריכת המים בישראל מתחלקת למגזר החקלאות (58%), המגזר העירוני/משקי-הבית (36%) והמגזר תעשייתי (6%); מכון טיהור שפכי גוש דן (שפד"ן) הזרים לנגב ב-2004 140 מיליוני מטרים מעוקבים של מים מושבים לצורכי השקיה חקלאית לא-מוגבלת.

(תכנון סביבתי; משאבי טבע; מים; חקלאות; ייעור; אקולוגיה; תיירות; השקיה; מיחזור; שפכים; התפלה; טכנולוגיה; שימור הסביבה)

109

שחם, גיורא; גרין, מיכל; גולדרט, טל:

סדרי עדיפות לאומית בנושאי איכות הסביבה בישראל: מסמך עמדה 6, כרך ב' - תשתיות ומצב משק המים

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2008, 23 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון (הורדה כרוכה ברישום): www.neaman.org.il.

במסמך זה מוצגת תמונת-מצב עדכנית של משק המים בישראל, תוך התמקדות בתהליך ההמלחה של האקוויפרים (ובמיוחד אקוויפר החוף) ובטיהור השפכים לאיכויות טובות יותר, שיאפשרו שימוש מלא בקולחים להשבה חקלאית  זאת, לאור ההמלצות שגובשו בשני מסמכים קודמים שהוגשו למשרד להגנת הסביבה ב-1999 וב-2001. המסמך מחולק לחמישה נושאים, כדלקמן: מצב משק המים (מצב המאגרים, השבת קולחים, מוקדי זיהום של מקורות המים, התפלה, תכניות פיתוח נוספות וסיכום המאזן); המצב הארגוני במשק המים (הקמת הרשות הממשלתית למים וביוב, חוק תאגיד מים וביוב, הסדר העלויות בין הממשלה לחברת "מקורות"); זכות הטבע למים; סוגיות כלכליות (הסדר החקלאים, תעריפי המים, יישום תקני איכות הקולחים); סוגיית המים בהקשרה הגאופוליטי.

(מים; מיחזור; זיהום הסביבה; חקלאות; מחירים; עלויות; מדיניות ממשלתית)

110

מנדיל, ענת:

המפלס השחור כבר כאן

"הנדסת מים", מס' 57 (יוני 2008), עמ' 31-12, 22.

חורף 2007/08 היה שחון באופן קיצוני, וממוצע הגשמים עמד בו על כ-65% מהממוצע
הרב-שנתי. על-פי נתוני השירות ההידרולוגי, כמות המשקעים באגן ירקון תנינים היתה
כ-65% מהממוצע השנתי, והכמות באגן החוף היתה כ-82% מהממוצע השנתי. כמו כן, עקב ירידת מפלס הכינרת, כבר נקבע קו שחור מתחת לקווים האדומים. ירידת המפלס אל קו זה, פירושה נזקים בלתי-הפיכים. במקביל, על-פי נתוני רשות המים, הקצאת המים למגזרים השונים מלמדת על עלייה גדולה בצריכת המגזר הביתי והמגזר החקלאי. במאמר נדונים הצפי לעתיד משק המים ותכנית החירום של רשות המים, שאושרה פה אחד על-ידי הממשלה. התכנית כוללת ארבעה סעיפים מרכזיים, כדלקמן: 1) הקצאת 120 מיליוני ₪ לפעולות המיועדות להקטנת הביקוש למים, לעידוד החיסכון במים ולהגדלת היצע המים בטווח הקצר; 2) הקצאת 915 מיליוני ₪ לקידום מפעלי השבת מי קולחים בחמש השנים הקרובות;
3) הגדלת כמות המים המותפלים ל-750 מלמ"ק לשנה לפחות, כש-600 מלמ"ק מתוכם יושלמו עד 2013 והיתר עד 2020; 4) הקמת צוות בין-משרדי שיטפל בייעול ובזירוז ההליכים להרחבת תשתיות המים. במאמר מובאים דבריהם של שר החקלאות, מנהל רשות המים, שר התשתיות הלאומיות, נציבי מים בעבר, הממונה על אגף המים במשרד האוצר ומנכ"ל אגודת המים "הרי יהודה".

(מים; משאבי טבע; תקציבים; התפלה; התערבות ממשלתית)

111

דו"ח השירותים הוטרינריים לשנת 2007

השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2008, 323 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moag.gov.il.

דו"ח השירותים הווטרינרים לשנת 2007 כולל 14 פרקים, כדלקמן: המחלקה לאפידמיולוגיה; השירותים הווטרינריים בשדה; המכון הווטרינרי ע"ש קימרון; מחלות עופות; מחלות צאן; מחלות סוסים; מחלות דבורים; הפיקוח הווטרינרי על מוצרים מן החי; היחידה ליבוא וליצוא; צער בעלי חיים; ארגון ומנהלה; המרכז הארצי לרישום כלבים; עדכוני חקיקה ותקנות; רשימת פרסומים של המכון הווטרינרי. במסגרת הדו"ח, מוצגים נתונים הנוגעים לפעילותם של השירותים הווטרינריים בשנה זו. בין הממצאים: ב-2007 נרשמו תשעה אירועי הידבקות בכלבת (בדומה ל-2006) ו-30 אירועי הידבקות במחלת הפה והטלפיים (לעומת אירוע אחד ב-2006); מספר החיסונים נגד מחלת אבעבועות הצאן עלה מכ-53,000 ב-2001
לכ-646,000 ב-2007 (ב-2006 הפך החיסון לחובה); ב-2007 נשחטו 87,905 ראשי בקר (3.5% פחות מאשר ב-2006), 133,634 ראשי צאן (עלייה של 4.96%) ו-170,505 ראשי חזירים (ירידה של 0.65%).

(בעלי חיים; מחלות גופניות; חיסונים; אבחון רפואי; טיפול רפואי)

 

ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

פרסומים

112

חשבונות לאומיים, 2007-1995

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1354, ירושלים 2008, 134 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובא סיכום מתוקן של החשבונות הלאומיים לשנת 2007. כמו כן, הוכנסו תיקונים לאומדני שנים קודמות בעקבות קבלת נתונים עדכניים והמשך התאמת החשבונות למערכת החשבונות הלאומיים החדשה - SNA 93 (ראו חוברת 119, פריט 487). נוסף על הנתונים השנתיים, מוצגים בפרסום גם נתונים רבעוניים על התפתחות התוצר ומרכיביו. כמו כן, מוצגות בתרשימים התפתחויות בסעיפים העיקריים של החשבונות. הפרסום כולל 44 לוחות. בלוחות 32-1 מובאים נתונים שנתיים על התוצר, ההכנסה הריאלית, פריון העבודה, הצריכה הציבורית והפרטית, ההשקעות, הייצוא והייבוא של סחורות ושירותים, המועסקים, ההכנסה הלאומית הפנויה, חשבונות המגזר הממשלתי, ההכנסה הפנויה של משקי-הבית ועוד. רוב הנתונים מוצגים במחירים שוטפים וקבועים. כן חושבו השינויים הכמותיים, השינויים הנומינליים והשינויים הנגזרים במחירים. בלוחות 38-33 מובאים נתונים רבע-שנתיים משורשרים על התוצר ומרכיביו, מנוכי השפעת העונתיות, במחירי 2005 עד לרבע האחרון של 2007. לוחות 44-39 מוקדשים אף הם לנושא התוצר ומרכיביו, ומוצגים בהם נתונים רבע-שנתיים, במחירים שוטפים, ונתונים משורשרים במחירי 2005.

(חשבונאות לאומית; צריכה; השקעות; ייבוא; ייצוא; הכנסה; מסים; פריון עבודה; שירותים; מוצרים בני-קיימה; מזון; חשמל; מים; דלק; חקלאות; תעשייה; בנייה; דיור; תחבורה; מסחר; תיירות)

113

סקר מסחר, שירותים, תחבורה ותקשורת, 2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1347, ירושלים 2008, 105 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

מטרתו של הסקר הנוכחי היתה לאמוד את התפוקות ואת התפלגות התשומות בענפי המסחר, השירותים, התחבורה והתקשורת. הסקר התבסס על תת-מדגם מתוך המדגם ששימש לנתונים על עוסקים ופדיון על-פי מס ערך מוסף (ראו חוברת 145, פריט 111). אוכלוסיית העוסקים הפעילים שהתקבלה מקבצי מס ערך מוסף כללה עוסקים המעסיקים שכירים ועוסקים עצמאיים מהמגזר העסקי (אין אוכלוסייה זו כוללת מלכ"רים, מוסדות ממשלתיים ורשויות מקומיות). הענפים שנחקרו במסגרת הסקר הם: כל ענפי המסחר, מסעדות ושירותי אוכל, שירותי תחבורה ואחסנה, שירותי תקשורת, תיווך פיננסי וסוכני ביטוח, נדל"ן, שירותים עסקיים, שירותי חינוך עסקיים, שירותי בריאות וסעד עסקיים ושירותים חברתיים, אישיים ואחרים. בפרסום מוצגים נתונים על הפדיון, התפוקה, התמורה לעבודה והתוצר לפי ענף ראשי. כמו כן, מובאים לוחות הכוללים נתונים על המועסקים, הפדיון ו/או התפוקה, התוצר והתמורה לעבודה לפי קבוצות גודל של פדיון לעוסק וקבוצות גודל של מספר מועסקים לעוסק. לבסוף, מוצגים נתוני המאזנים הכספיים בענפים השונים. מן הנתונים עולה, כי בענפים שנכללו בסקר הועסקו ב-2005 כ-58% מכלל המועסקים במשק וכי התוצר של אותם ענפים היווה כ-45% מסך התמ"ג של המשק במחירי 2005.

(מסחר; שירותים; עסקים; תעסוקה; תחבורה; תקשורת; דואר; מסעדות; נדל"ן; ביטוח; שירותי חינוך; שירותי בריאות; שירותים חברתיים; פדיון; תשומה-תפוקה; השקעות; חברות עסקיות)

114

סטטיסטיקה של סחר חוץ: יבוא לפי סחורות וארצות, 2007

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2008. הפרסום מופיע על גבי תקליטור בלבד (עברית ואנגלית).

תקליטור זה מכיל את נתוני הייבוא של הסחורות לישראל ב-2007 בהשוואה לשנים קודמות (לגבי כל שנה בנפרד), לפי קוד סחורה ולפי ארץ. הנתונים מתייחסים לכל הסחורות שעברו את גבולות המכס ואינם כוללים את הסחר בין ישראל ליו"ש ועזה ואת הסחר של תושבי יו"ש ועזה עם יתר ארצות העולם. מקורות הנתונים הם המסמכים המוגשים לשלטונות המכס
על-ידי היבואנים או סוכניהם. אפשר לקבל את סיכום הייבוא השנתי בכל קוד סחורה, מפורט לפי ארץ, וכן את סיכום הייבוא מכל אחת מהארצות, מפורט לפי קוד הסחורה. הנתונים מוצגים באלפי דולרים, ולגבי חלקם יש פירוט של יחידת מידה וכמות. התקליטור כולל גם סיכומים לפי יבשת וסוג ההתארגנות בתוך היבשת, כגון האיחוד האירופי, אפט"א ויתר ארצות אירופה. כמו כן, באפשרותו של המשתמש ליצור התפלגויות נוספות.

(סחר חוץ; מסחר בין-לאומי; יבוא)

115

The Israeli Economy at a Glance: 2008
Ministry of Industry, Trade and Labor, Jerusalem 2008, 48 pages. The publication appears on the Ministry’s Website: www.moital.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מגוונים על כלכלת ישראל, שרובם מתייחסים ל-2007 בהשוואה לשנים קודמות ולארצות אחרות. בין הנתונים: שוק הייצוא הגדול ביותר של ישראל ב-2007 היה צפון אמריקה (36.8%), ומקור הייבוא הגדול ביותר היה האיחוד האירופי (36.6%); עיקר הייצוא התעשייתי (ללא יהלומים) היה בענפי החשמל, האלקטרוניקה והתחבורה (39%) והכימיה והפלסטיקה (35%); שיעור הגידול של הייצור התעשייתי בישראל ב-2007 לעומת 2006 היה 4.6%, שהוא שיעור גבוה יותר מהגידול בפינלנד (4.4%), יפן (2.7%), ארצות-הברית (1.6%), ובריטניה (0.3%), אך נמוך יותר מאשר באירלנד (7.2%), קוריאה (6.9%), גרמניה (6.1%) וטורקיה (5.2%); שיעור הגידול הריאלי בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בישראל היה 5.3%, שהוא שיעור נמוך מזה של צ'כיה ואירלנד, אך גבוה מזה של טורקיה, ספרד, שוודיה, מדינות אזור האירו ועוד; שיעור ההוצאה על מחקר ופיתוח (מו"פ) ביחס לתמ"ג ב-2006 היה בישראל 4.5%, שהוא שיעור גבוה יותר מהשיעור בכל מדינות ה-OECD; ההשקעות הזרות בישראל נאמדות בכ-22.6 מיליארדי $ ב-2006, מתוכן 13.4 מילארדי $ בתעשיית ההיי-טק. מקורות הנתונים לפרסום הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל, משרד האוצר, ארגון ה-OECD, קרן המטבע הבין-לאומית ועוד. הפרסום כולל סקירות על מדיניות סחר החוץ של ישראל, תמריצים לעידוד השקעות ותמריצים לעידוד מו"פ.

(מדדים כלכליים; חשבונאות לאומית; צמיחה כלכלית; תעשייה)

116

הלפמן, אלחנן:

מסתרי הצמיחה הכלכלית

הוצאת עמיחי, נתניה 2007, 267 עמ'.

ספר זה עוסק בארבעה נושאים עיקריים: מידת החשיבות של צבירת הון פיזי והון אנושי לצמיחה וכיצד צבירה זו כרוכה בשינויים טכנולוגיים; מידת החשיבות של צבירת ידע על הפריון של גורמי הייצור והצמיחה של התפוקה הלאומית; מידת החשיבות של תהליכי הגלובליזציה והתלות בין מדינות בכל הנוגע לידע וחידושים טכנולוגיים; המוסדות הכלכליים והמדיניות הכלכלית הננקטת על-ידי מוסדות אלה וההשפעה שלהם על הצמיחה הכלכלית. המסקנה המרכזית העולה מהספר היא, כי צמיחה כלכלית ארוכת-טווח נובעת במידה רבה מהמוסדות הכלכליים המאפשרים חדשנות טכנולוגית ואימוץ שיטות טכנולוגיות חדשות.

(צמיחה כלכלית; מדיניות מוניטרית; חדשנות; טכנולוגיה; השקעות; תפוקה; פריון עבודה; מחקר ופיתוח; הכנסה; רמת השכלה; מדדים חברתיים-כלכליים; התחלקות ההכנסות; מסחר בין-לאומי; מדיניות ממשלתית; מודלים כלכליים; תיאוריות בכלכלה)

117

דו"ח האינפלציה, 2008: הרביע השני

בנק ישראל, ירושלים 2008, 24 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

דו"ח האינפלציה הנוכחי הוא השני במתכונת רבעונית חדשה של דו"חות תמציתיים יותר, שעליה החליטו הנגיד והפורום המוניטרי הבכיר בקיץ 2007, כחלק מחשיבה מחודשת על מאפייני משטר יעד האינפלציה בישראל. הדו"ח כולל סקירה של הרקע והגורמים להתפתחות המחירים, ההתפתחויות הצפויות והמדיניות הנדרשת לעמידה ביעדי האינפלציה. בין הממצאים: ברבע השני של 2008 עלתה האינפלציה בשיעור מצטבר של 2.2%, וב-12 החודשים עד סוף יוני 2008 היא עלתה ב-4.8% (שיעור גבוה בהרבה מתחומי היעד – 1% עד 3%). הגורמים שפעלו להאצת האינפלציה היו המשך התרחבות הביקושים לתוצר המקומי, עליית מחירי המוצרים המיובאים ועליית מחירי האנרגיה והמזון בעולם. הגורם שפעל למיתון יחסי של האינפלציה היה המשך מגמת ייסוף השקל מול הדולר. במהלך הרבע הנסקר עבר בנק ישראל מהפחתות ריבית להעלאות ריבית, תוך שינוי בהערכת הסיכונים, שנבע מעליות גבוהות ומפתיעות בכל סעיפי המדד. על-פי ההערכות, תחזור האינפלציה לתחומי היעד באמצע 2009.

(אינפלציה; מחירים; שער חליפין; ריבית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

118

דו"ח האינפלציה, 2008: הרביע השלישי

בנק ישראל, ירושלים 2008, 27 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

דו"ח זה הוא השלישי במתכונת רבעונית חדשה של דו"חות תמציתיים יותר, שעליה החליטו הנגיד והפורום המוניטרי הבכיר בקיץ 2007, כחלק מחשיבה מחודשת על מאפייני משטר יעד האינפלציה בישראל. הדו"ח כולל סקירה של הרקע והגורמים להתפתחות המחירים, ההתפתחויות הצפויות והמדיניות הנדרשת לעמידה ביעדי האינפלציה. בין הממצאים: ברבע השלישי של 2008 עלתה האינפלציה בשיעור מצטבר של 2%, וב-12 החודשים עד סוף ספטמבר 2008 היא עלתה ב-5.5% (שיעור גבוה בהרבה מתחומי היעד – 1% עד 3%). הגורם העיקרי שפעל להאצת האינפלציה היה עלייה חדה ובלתי-צפויה במחירי הדיור. במהלך הרבע הנסקר הועלתה הריבית בכל אחד משלושת החודשים ב-0.25% עד לרמה של 4.25%, אולם עקב המשבר העולמי הורדה הריבית שוב בתחילת הרבע הרביעי. על-פי רוב ההערכות (של בנק ישראל וחזאים אחרים), תחזור האינפלציה לתחומי היעד באמצע 2009.

(אינפלציה; מחירים; שער חליפין; ריבית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

119

סקר החברות והעסקים: הרביע השני של 2008

מחלקת המחקר, בנק ישראל, ירושלים 2008, 21 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

סקר רבע-שנתי זה מבוסס על שאלון לחברות ולעסקים בענפי המסחר, התעשייה, הבנייה, השירותים העסקיים, המלונאות, התחבורה והתקשורת. בסקר, מתבקשות החברות לדווח על כיווני השינויים בפעילותן בפרמטרים השונים ולציין את עוצמת השינוי. הסקר מתייחס להתפתחויות בפועל ברבע הנחקר, תוך השוואה לרבעים קודמים וציפיות לרבע הבא. בין הממצאים: ברבע השני של 2008 הואט קצב ההתרחבות של הפעילות העסקית. הפירוט לפי ענפים: תעשייה – נמשכה ההאטה בתפוקה שהחלה ברבע הקודם, והצפי הוא להמשך המגמה ברבע הבא; מסחר – נרשמה לראשונה ירידה במכירות, והצפי הוא לעלייה ניכרת במכירות ברבע הבא; שירותים עסקיים – עלייה מתונה בפדיון, והצפי הוא להאטה בהזמנות ברבע הבא; בתי-מלון – עלייה בפעילות בהשוואה לרבע המקביל אשתקד, והצפי הוא לעלייה בפעילות ברבע הבא; בנייה – האטה בפעילות של החברות בכל הגדלים, והצפי הוא להמשך המגמה ברבע הבא; תחבורה ותקשורת – עלייה בפעילות למעט בתחבורה הימית, שבה נרשמה ירידה, ולגבי הרבע הבא הצפי הוא לעלייה בפעילות. החברות צופות, בממוצע, כי האינפלציה בעוד 12 חודשים תהיה 3.7% (הצפי היה 2.69% ברבע הקודם) וכי שער החליפין בעוד 12 חודשים יהיה 3.79 ₪ לדולר ( הצפי היה 3.93 ₪ ברבע הקודם).

(חברות עסקיות; תפוקה; פדיון; ייצוא; מסחר; תעשייה; בנייה; שירותים; תיירות; תחבורה; תקשורת; תעסוקה; מחירים; אינפלציה; שער חליפין)

120

סקר החברות והעסקים: הרביע השלישי של 2008

מחלקת המחקר, בנק ישראל, ירושלים 2008, 22 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

סקר רבע-שנתי זה מבוסס על שאלון לחברות ולעסקים בענפי המסחר, התעשייה, הבנייה, השירותים העסקיים, המלונאות, התחבורה והתקשורת. בסקר, מתבקשות החברות לדווח על כיווני השינויים בפעילותן בפרמטרים השונים ולציין את עוצמת השינוי. הסקר מתייחס להתפתחויות בפועל ברבע הנחקר, תוך השוואה לרבעים קודמים וציפיות לרבע הבא. בין הממצאים: ברבע השלישי של 2008 הואט קצב ההתרחבות של הפעילות העסקית. הפירוט לפי ענפים: תעשייה – נמשכה ההאטה בתפוקה, שהחלה ברבע הראשון, והצפי הוא להמשך ההאטה ברבע הבא; מסחר – נמשכה הירידה במכירות, והצפי הוא להחמרה ברבע הבא; שירותים עסקיים – חלה האטה בקצב גידול הפדיון, והצפי הוא להמשך ההאטה ברבע הבא; בתי-מלון – נרשמה עלייה בפעילות בהשוואה לרבע המקביל אשתקד, האטה בקצב הגידול לעומת הרבע הקודם, ונבלם הגידול בהזמנות לרבע הבא; בנייה – האטה בפעילות וצפי להמשך המגמה ברבע הבא; תחבורה ותקשורת – חלה עלייה בפעילות, והצפי הוא להאטת קצב העלייה ברבע הבא. החברות צופות, בממוצע, כי האינפלציה בעוד 12 חודשים תהיה 3.5% (הצפי היה 3.7% ברבע הקודם) וכי שער החליפין בעוד 12 חודשים יהיה 3.9 ₪ לדולר
(הצפי היה 3.79 ₪ ברבע הקודם).

(חברות עסקיות; תפוקה; פדיון; ייצוא; מסחר; תעשייה; בנייה; שירותים; תיירות; תחבורה; תקשורת; תעסוקה; מחירים; אינפלציה; שער חליפין)

121

רשות ניירות ערך דוח שנתי 2007

רשות ניירות ערך, ירושלים 2008, 152 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.isa.gov.il.

דו"ח שנתי זה מתייחס בעיקר לפעולות הפיקוח והאכיפה של רשות ניירות ערך. הדו"ח מורכב מ-18 פרקים, וכולל בין היתר, את הנושאים הבאים: תפקידי הרשות; הרשות ועובדיה; מחלקות הרשות; תאגידים; פיקוח על קרנות הנאמנות; רישוי ופיקוח על יועצי השקעות, משווקי השקעות ומנהלי תיקי השקעות ועוד. בין הממצאים: ב-2007 בוצעו 276 הנפקות של ניירות-ערך (178 הנפקות ב-2006), ומתוכן 96 היו הנפקות של חברות חדשות; מספר קרנות הנאמנות הפעילות הגיע ל-1,167 (1,035 ב-2006) ושווי נכסיהן הגיע ל-120.4 מיליארדי ₪ (111.8 מיליארדי ₪ ב-2006); ב-2007 ביצעה הרשות 8,480 בחינות ליחידים המבקשים לקבל רישיון יועץ השקעות או מנהל תיקים (5,397 בחינות ב-2006); המגזר העסקי גייס כ-14.533 מיליארדי ₪ במניות ובניירות-ערך המירים (12.429 מיליארדי ₪ ב-2006), כש-13.364 מיליארדי ₪ מתוכם בשוק המקומי; ב-2007 העבירה הרשות לפרקליטות המדינה 18 תיקים שחקירתם הושלמה, ובמחלקת החקירות נשארו 19 תיקים שבהם טרם הסתיימה החקירה.

(ניירות-ערך; בורסה; שוק ההון; פיקוח; אכיפת חוק)

122

אברמוב, קובי:

"אפקט יום א'" מצביע על עלייה בפעילות משקיעי חוץ בבורסה בתל-אביב

"הבורסה", מס' 45 (מאי 2008), עמ' 4-5.

בעשור האחרון עלתה פעילותם של משקיעים זרים בשוק ההון הישראלי. בהקשר זה נבדק חלקם של משקיעים אלה במחזורי המסחר בשוק המניות. בעבודה זו הושוו מחזורי המסחר בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב בימי א' לעומת הימים האחרים ("אפקט יום א'"). נמצא, כי ב-2007-1997 גדל הפער בין מחזורי המסחר בימי א' לעומת שאר ימי השבוע. המחזור בתל-אביב בימי א' בשנתיים האחרונות (2007-2006) נמצא נמוך בכ-24% לעומת המחזור במניות בימי המסחר האחרים, וזאת לעומת פער של כ-13% ב-2004 ושל כ-5%
ב-1997. מגמת העלייה בפעילותם של המשקיעים הזרים בשוק ההון הישראלי בולטת גם בנתוני בנק ישראל. לפי נתונים אלה, חלקם של משקיעי החוץ במסחר, במניות ובאיגרות-חוב יחדיו עלה מכ-19% ב-2006 לכ-23% ב-2007. נתון נוסף המלמד על פעילותם של המשקיעים הזרים בשוק המקומי הוא סך ההחזקות במניות: בסוף 2007 הסתכמו החזקותיהם של משקיעי החוץ במניות בבורסה בתל-אביב, כולל מניות דואליות הנסחרות בחו"ל, בכ-31%.

(בורסה; שוק ההון; מניות; השקעות)

123

צוק, יובל:

שיא בתשואת הדיבידנד בבורסה בתל-אביב

"הבורסה", מס' 45 (מאי 2008), עמ' 12-13.

בעבודה זו נבדקו סכומי הדיבידנד שחולקו על-ידי החברות שמניותיהן נסחרות בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב, על-פי הדו"חות הכספיים של החברות לשנת 2007. בין הממצאים: תשואת הדיבידנד הממוצעת של החברות הבורסאיות המשיכה לעלות, וב-2007 היא הגיעה
ל-3.8% (3.6% ב-2006 ו-3.4% ב-2005) – התשואה הגבוהה ביותר מתחילת העשור; תשואת הדיבידנד בתל-אביב היתה גבוהה מהתשואה ברוב הבורסות הגדולות בעולם (3.1% בלונדון, 2.2% בהונג-קונג ו-1.4% בטוקיו) אך נמוכה מזו שבניו-זילנד ובטייוואן (4.6% ו-4.2% בהתאמה); מספר החברות שחילקו דיבידנדים ב-2007 הוא 245, לעומת 222 ב-2006; בעוד שמספר החברות שחילקו דיבידנדים היווה כ-40% ממספר החברות הבורסאיות, שווי השוק המצרפי של חברות אלו הסתכם בכ-80% משווי השוק הכולל של החברות הבורסאיות;
ב-2007 לא חל שינוי בחלקם מסך הדיבידנד של הדיבידנדים שחולקו על-ידי החברות
הגדולות – החברות שמניותיהן נכללו בסוף השנה במדד ת"א-100 חילקו כ-90% מסך הדיבידנד; סכום הדיבידנדים הגיע ב-2007 ל-25,646 מיליוני ₪, לעומת 19,747 מיליוני ₪
ב-2006 ו-14,609 מיליוני ₪ ב-2005.

(בורסה; שוק ההון; מניות)

124

אברמוב, קובי:

מחזורי המסחר ושווי השוק של הבורסה בתל-אביב בהשוואה לבורסות העולם בשנת 2007

הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב, תל-אביב 2008, 5 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבורסה: www.tase.co.il.

במאמר זה מוצגת השוואה בין רמת הפעילות (מחזורי המסחר) בבורסה לניירות-ערך של
תל-אביב לבין יתר הבורסות החברות בפדרציה הבין-לאומית של הבורסות לניירות-ערך  (
WFE - World Federation of Exchanges) ב-2007. בין הממצאים: מחזור המסחר היומי הממוצע במניות והמירים בבורסת תל-אביב הסתכם ב-2007 ב-422 מיליוני $ - מקום 34 מתוך 51 בורסות; זאת, לעומת מחזור ממוצע של 58 מיליוני $ ומקום 37 מתוך 46 ב-1997; שווי השוק של המניות בבורסת תל-אביב הסתכם ב-2007 ב-235 מיליארדי $ - מקום 30 מתוך 51; זאת, לעומת שווי שוק של 44 מיליארדי $ ומקום 32 מתוך 46 ב-1997; שווי השוק של החברות הנסחרות בבורסת תל-אביב גדל במהלך העשור ביותר מפי חמישה, בעוד ששווי השוק של החברות הנסחרות בבורסה המובילה את הדירוג, בורסת ניו-יורק (NYSE), גדל פי שניים; בסוף 2007 נסחרו בבורסת תל-אביב 654 חברות, כמו לפני עשור – מקום 20 בהשוואה
הבין-לאומית; עקב ריבוי החברות הקטנות בבורסת תל-אביב, נמצאת הבורסה במקום ה-40 מתוך 51 מבחינת גודל חברה ממוצע (שווי שוק ממוצע של כ-360 מיליוני $ לחברה).

(בורסה; מניות; מחקר השוואתי)

125

ריבון, סיגל:

שוק האשראי בישראל: בדיקה אמפירית של "ערוץ האשראי"

"הרבעון לכלכלה", 54: 3-4 (ספטמבר-דצמבר 2007), עמ' 299-329 (עברית, סיכום באנגלית).

בעבודה זו נבחנו הגורמים המשפיעים על התפתחות האשראי הבנקאי הלא-צמוד, באמצעות שימוש בנתוני פנל לבנקים בישראל עבור השנים 1996 עד 2006. השימוש בנתונים פרטניים מאפשר לבדוק את השפעתן של תכונות כגון גודל, נזילות, הון ושיעור החובות המסופקים על כמות האשראי ועל תגובת הבנק לשינויים במדיניות המוניטרית. נמצא, כי לתכונות הבנק יש השפעה על כמות האשראי הניתן בבנק, אך בניגוד לממצאי מחקרים אחרים שנעשו בעולם, לא נמצאה השפעה מובהקת סטטיסטית של תכונות הבנק על תגובתו לשינויים במדיניות המוניטרית. נמצא, כי למדיניות המוניטרית יש השפעה מתונה יותר על האשראי כשהמשק נמצא בהתרחבות כלכלית לעומת תקופות של מיתון כלכלי. לעליית הריבית על המקורות יחד עם הרעה בשיעור ההון הממוצע של הבנקים והאטה בצמיחת התוצר בין 2000 ל-2005 נמצאה תרומה להאטה בהתרחבות האשראי בשנים הללו.

(בנקים; אשראי; מלווה קצר-מועד; התפתחות כלכלית; מדיניות מוניטרית)

126

בלס, אשר:

העברת ניהול קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים

"הרבעון לכלכלה", 54: 3-4 (ספטמבר-דצמבר 2007), עמ' 321-356 (עברית, סיכום באנגלית).

ועדת בכר המליצה שהבנקים המסחריים בישראל לא יורשו לנהל קרנות נאמנות וקופות גמל. למרות שניתנה לבנקים שהות של כמה שנים כדי למכור את הקרנות והקופות, ההמלצה לגבי קרנות הנאמנות כבר יושמה, והבנקים מכרו את קרנות הנאמנות לגורמים שונים, בעיקר לחברות בחו"ל ולחברות ביטוח. ההמלצה בנוגע למכירתן של קופות הגמל נמצאת בשלבי ביצוע. לפני שינויים אלה, ניהלו הבנקים המסחריים כ-80% מכספי הציבור, שהופקדו בקופות גמל ובקרנות נאמנות. בעבודה הנוכחית נבחנו ההתפתחויות מאז ועדת בכר בכל הקשור למכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות והפדיונות שנרשמו. כן נבדקו הביצועים היחסיים בקרנות הנאמנות, ונמצא כי הקרנות נופלות מאמות-המידה הרלוונטיות וכי אין התמדה בביצועים (קרן שהצליחה בשנה מסוימת לא בהכרח הצליחה בשנה שלאחר מכן). עוד נמצא, כי גם בנוגע לקופות הגמל קיימת בעיה של תת-ביצוע, אם כי זו חמורה פחות מזו שנמצאה בקרנות הנאמנות. בעבודה נדונות גם עמלות הניהול הגבוהות יחסית.

(קופות גמל; קרנות נאמנות; בנקים; חברות עסקיות; רפורמה)

127

קוסנקו, קונסטנטין:

התהוותן של הקבוצות העסקיות בישראל והשפעתן על החברות ועל המשק

"הרבעון לכלכלה", 54: 3-4 (ספטמבר-דצמבר 2007), עמ' 379-416 (עברית, סיכום באנגלית).

לניתוח השפעתן של קבוצות עסקיות על הפעילות במשק יש חשיבות רבה. מטרותיו של מחקר זה היו: זיהוי קבוצות עסקיות בישראל; אפיון מבנה ההחזקות והשתייכות חברות לקבוצות בעלות; בחינת פיזורן הענפי של הקבוצות ובחינת קשרים עם מוסדות פיננסיים והשפעתם על ביצועי החברות הציבוריות המסונפות אליהן. לצורך המחקר נבנה מדגם ייחודי, שכלל את כל נתוניהן הרבעוניים של 650 חברות שנסחרו בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב ב-2005-1995. מקורות הנתונים היו דו"חות כספיים של החברות, נתוני בעלות, נתוני מסחר בורסאיים ונתונים על קשרים משפחתיים בין בעלי ההחזקה בחברות ציבוריות. בין הממצאים: כ-20 קבוצות עסקיות, רובן בבעלות משפחות, שלטו בכ-160 חברות ובקרוב למחצית מנתח השוק בתקופה הנסקרת; נתח השוק של 10 הקבוצות הגדולות הוא בין הגבוהים בעולם המערבי ועומד על כ-30% מהשוק; 26% מהחברות במשק מסונפות לקבוצות עסקיות; הפיזור הענפי של החברות הוא רחב, תוך התמקדות במגזר הפיננסי; ערכן הפיננסי של החברות המסונפות נמצא נמוך במובהק מזה של האחרות, דבר העלול לפגוע ביעילותו של המשק הישראלי.

(חברות עסקיות; שוק ההון; כלכלת שוק; משק פתוח)

128

בן-חורין, משה; קרול, יורם:

הרווח התקופתי כמדד ליצירת ערך בחברה: חלופות למדידת הרווח הכלכלי המוסף

"רבעון לבנקאות", מ"א: 163 (פברואר 2008), עמ' 45-64.

ניהול מבוסס ערך נחשב לניהול נכון על-פי התפיסה שמטרת החברה היא להשיא את עושר בעלי המניות. פעילותה של החברה נתפסת כחיובית ומועילה אם היא יוצרת ערך והיא נתפסת כשלילית ופוגעת אם היא שוחקת את ערך החברה. לכן, מבחינה נורמטיבית, חשוב שהרווח התקופתי הנמדד ישקף את מידת יצירת הערך בחברה בתקופה הרלוונטית. במאמר הנוכחי מוצגות שלוש גישות למדידת הרווח הכלכלי המוסף, ומנותחות הגישות הללו בהשוואה לגישה החשבונאית המקובלת למדידת רווח. הרווח החשבונאי המקובל מחושב לאחר זקיפת עלות החוב, אך הוא אינו זוקף את עלות ההון העצמי. יש לציין, כי הרווח הכלכלי המוסף אינו מהווה מדד נכון למידת יצירת הערך בחברה בתקופה הרלוונטית, אך הוא משפר את מדידת הרווח בכך שהוא זוקף את עלות המימון הכוללת של החוב ושל ההון העצמי. כך הוא עשוי לתרום לשיפור בקבלת החלטות ההשקעה בחברה. שלוש החלופות המוצגות במאמר נבדלות ביניהן בעלות ההון העצמי הנזקפת לחובת הרווח התקופתי. ההבדלים נובעים מהערכות חלופיות לגבי שווי החברה בתחילת התקופה. הערכות חלופיות אלו גוררות, בהתאמה, הערכות חלופיות לגבי סכום ההון המרותק לפעילות החברה ולכן גם לעלותו.

(חברות עסקיות; רווחים; השקעות; שוק ההון)

129

יגיל, יוסי; כהן, גיל:

ניהול פיננסי בקרב מנהלים ישראלים בהשוואה למנהלים במדינות ה-OECD

"הרבעון לכלכלה", 55: 1 (מרס 2008), עמ' 132-115 (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו של מחקר זה היתה להשוות בין שיטות הניהול הפיננסי המקובלות בקרב מנהלים ישראלים לבין שיטות הניהול הפיננסי המקובלות בקרב מנהלים בחמש המדינות בעלות התוצר הלאומי הגולמי הריאלי הגבוה ביותר מבין חברות ה-OECD – ארצות-הברית, בריטניה, גרמניה, יפן וקנדה. במסגרת המחקר, נבדקו שלוש החלטות פיננסיות מרכזיות בחברה: השקעה, מימון ודיבידנד. שאלונים נשלחו ל-1,800 מנהלים פיננסיים בשש המדינות. הוחזרו 178 שאלונים מלאים. בין הממצאים: בישראל, הקריטריונים שנבחרו לבחינת כדאיות השקעה נמצאו דומים לאלה שבחמש המדינות האחרות; מנהלים ישראלים פחות מתחשבים בהשפעה האפשרית של החלטותיהם על מחיר המנייה בהשוואה למנהלים ביתר המדינות; מנהלים ישראלים יותר מתחשבים בהסתברות לפשיטת-רגל מאשר המנהלים במדינות האחרות; מדיניות הדיבידנד השכיחה בישראל היא חלוקת אחוז קבוע מהרווח הנקי של החברה בעוד שבמדינות האחרות המדיניות השכיחה היא חלוקה של סכום קבוע מהמנייה; כמו ביתר המדינות, בישראל מעדיפים המנהלים לגדר סיכונים פיננסיים באמצעות בנקים ולא באמצעות שוק ההון.

(חברות עסקיות; מנהלים; מימון; השקעות; מניות; שוק ההון; מחקר השוואתי)

130

Palatnik, Ruslana; Shechter, Mordechai:
Can Climate Change Mitigation Policy Benefit the Israeli Economy? A Computable General Equilibrium Analysis
Fondazione Eni Enrico Mattei, Working Paper No. 2, Milano 2008, 36 pages. The publication appears on Fondazione's Website: www.feem.it.

בעבודה זו נדונו ההשלכות הכלכליות הרחבות של אימוץ אמנת קיוטו לצמצום של 7% בפליטת גזי חממה על-ידי ישראל. במסגרת העבודה, נבנה מודל לבדיקת ההשלכות ומטריצת חשבונאות חברתית, בדבר הטלת "מיסוי ירוק" עבור פליטת פחמן דו-חמצני (CO2). בין הממצאים: פליטת פחמן דו-חמצני (CO2) בישראל ב-1996 התחלקה להפקת אנרגיה (81%), פסולת (13%), תעשייה (4%), חקלאות (3%), בעוד שייעור תרם להפחתת הפליטה ב-1%;
על-פי המודל, הטלת מס בשיעור של 16.67$ על פליטת טון גז תוביל להפחתה כוללת של 9% בפליטת גז זה, בעוד שהטלת מס כבד בשיעור של 66.67$ לטון תוביל אמנם להפחתת הזיהום ב-25%, אך תביא גם לירידה של כ-1% בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג); שימוש בהכנסות המיסוי הירוק יוביל להפחתת המיסוי על עבודה ולירידה באבטלה. לסיכום, המחברים תומכים בהטלת מיסוי ירוק למען שיפור איכות הסביבה בעלות אפסית לכלכלה הישראלית.

(איכות הסביבה; זיהום אוויר; אנרגיה; מיסוי; חשבונאות לאומית; אמנות בין-לאומיות)

ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

פרסומים

131

מערכת הבנקאות בישראל - סקירה שנתית, 2007

המפקח על הבנקים, בנק ישראל, ירושלים 2008, 142 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

דו"ח זה מורכב מארבעה פרקים, כדלקמן: א) ההתפתחויות בפעילות מערכת הבנקאות בישראל; ב) התוצאות העסקיות של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות; ג) הסיכונים והלימות ההון;
ד) פעילות הפיקוח על הבנקים. בין הממצאים: בשנת 2007 נמשך השיפור בתוצאות העסקיות של התאגידים הבנקאיים ובהלימות הונם, דבר המצביע על שיפור בחוסנה של המערכת הבנקאית; התשואה להון של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות הסתכמה ב-15.6% (17.3% ב-2006); ההפרשה לחובות מסופקים ירדה בכ-41% והסתכמה ב-1.776 מיליארדי ₪; נמשך השיפור בחוסנה ובאיתנותה של מערכת הבנקאות, כפי שמשתקף במדד "חוסן" (ירידה מציון 2.47 ב-2006 ל-2.42 ב-2007); תיק נכסי הציבור בבנקים ושלא-בבנקים הגיע ל-2.1 מיליארדי ₪ (מתוכם, מעט פחות מ-30% בבנקים); מספר כרטיסי האשראי הפעילים בסוף 2007 היה 4.7 מיליון, גידול של 7.6% לעומת 2006; סכום העסקאות בכרטיסי אשראי הגיע ל-146.3 מיליארדי ₪, גידול של 11.3% לעומת 2006; הסכום הממוצע לעסקה באמצעות כרטיס אשראי הגיע ל-245.5 ₪.

(בנקים; פיקוח; אשראי; ריבית; שוק ההון; השקעות; רווחים; מטבע חוץ; פיקדונות; ניירות-ערך; איגרות-חוב; משכנתאות)

132

מחלקת המטבע, בנק ישראל: סקירה שנתית, 2007

מחלקת המטבע, בנק ישראל, ירושלים 2008, 56 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

פרסום זה מורכב מתשעה פרקים, כדלקמן: תפקידי מחלקת המטבע; הגדרות; מחזור המטבע; הנפקת שטרות ומעות למחזור; זיוף שטרות ומעות; הנפקת מטבעות זיכרון ומטבעות מיוחדים; הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון; האוסף הנומיסמטי בבנק ישראל; לוחות סטטיסטיים. בין הממצאים: ערך מחזור המטבע הסתכם בסוף 2007 בכ-28.9
מיליארדי ₪ - גידול של 13.4% בהשוואה ל-2006; ערך מחזור השטרות הסתכם בכ-27.7 מיליארדי ₪ - גידול של 14% בהשוואה ל-2006; בסוף 2007 היו בישראל כ-1,600 מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים – השיעור הנמוך ביותר למיליון נפש בהשוואה למדינות אירופה ; 50% מהשטרות במחזור בסוף 2007 היו של 100 ₪, 22% של 200 ₪, 18% של 50 ₪ ו-10% של 20 ₪; המטבע הנפוץ ביותר במחזור בסוף 2007 היה של 10 אגורות (821 מיליוני מטבעות) ולאחריו של 1 ₪ (368 מיליוני מטבעות), 5 אגורות (216 מיליוני מטבעות – מעה זו בוטלה באופן חוקי
מ-1/1/2008), ½ ₪ (112 מיליוני מטבעות), 5 ₪ (52 מיליוני מטבעות), 10 ₪ (43 מיליוני מטבעות) ו-2 ₪ (4 מיליוני מטבעות – מעה זו הוכנסה למחזור בסוף 2007); עסקאות באמצעות כרטיסי אשראי גדלו בשיעור של 11% לעומת 2006 והסתכמו בכ-139 מיליארדי ₪.

(כסף)

133

Getz, Daphne; Segal, Vered:
The Israeli Innovation System: An Overview of National Policy and Cultural Aspects
Samuel Neaman Institute for Advanced Studies in Science and Technology, Technion
- Israel Institute of Technology, Haifa 2008, 49 pages. The publication appears also on the Institute’s Website (downloading requires registration): www.neaman.org.il.

בפרסום זה נבחנה המדיניות הלאומית והיבטים תרבותיים תומכים בחדשנות בישראל. הפרסום מורכב משני חלקים: הראשון - סקירת מדיניות החדשנות בישראל (קביעת מטרות בחדשנות, יישום והערכת מדיניות החדשנות ועוד); השני - הצגת מספר היבטים תרבותיים ייחודיים לישראל, המעודדים ותומכים בחדשנות וביזמות (המרקם התרבותי של האוכלוסייה, השירות בצבא טכנולוגי מתקדם, הגירת כוח-אדם איכותי לישראל ועוד). בין הממצאים: בשנים 2004-2000 היתה ישראל במקום הראשון בעולם בשיעור ההשקעה במחקר ופיתוח (מו"פ) כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), שעמד על 4.6%; ישראל נמצאת בין המדינות המובילות בעולם בשיעור ההשקעה בקרנות הון סיכון ובשיעור היזמות; הממשלה ממלאת תפקיד חשוב במערכת החדשנות הישראלית המוצלחת באמצעות הנהגת מדיניות חדשנות המאיצה את היצירתיות המדעית והטכנולוגית ומפרה את ההון האנושי של המדינה.

(יזמות; חדשנות; היי-טק; חממות טכנולוגיות; מחקר ופיתוח; מדיניות ממשלתית)

134

Sulitzeanu-Kenan, Raanan:

Reflection in the Shadow of Blame: When do Politicians appoint Commissions of Inquiry

Federmann School of Public Policy and Government, Hebrew University, Jerusalem 2008, 44 pages (E, Hs). The publication appears also on SSRN's Website: http://papers.ssrn.com.

ועדות חקירה ממלאות תפקיד מרכזי לאחר משברים ציבוריים, בהיותן כלי לנשיאה באחריות (accountability) ולהפקת לקחים לצורך שיפור המדיניות. עם זאת, ועדות חקירה מעורבות גם במשחק ההישרדות הפוליטית, אשר מתעצם בדרך כלל לאחר משבר, משבר שבעקבותיו נשאלות שאלות של אחריות המהוות איום לפוליטיקאים הנבחרים. במחקר זה נבדקת ההחלטה הפוליטית האם למנות ועדת חקירה לאחר משבר, תוך בחינת השיקולים השונים. המחקר מתבסס על נתונים מבריטניה, כדי לפתח מודל בחירה (choice model) עבור החלטה זו. הממצאים מלמדים, כי ההחלטה האם למנות ועדת חקירה לאחר משבר ציבורי מושפעת באופן משמעותי משיקולים קצרי-טווח של הימנעות מאשמה, כיסוי רחב בכלי התקשורת (בולטות תקשורתית) ומידת הפופולריות של הממשלה המכהנת.

(ועדות חקירה; ממשלה; פוליטיקאים)

135

מאור, ענת; בר-ניר, דורית:

השפעת השימוש הגורף בכלי של חוק ההסדרים במשק המדינה על הפערים בשנים 2002 עד 2005

"ביטחון סוציאלי", מס' 77 (אוגוסט 2008), עמ' 124-95 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

"חוק ההסדרים במשק המדינה" נחקק לראשונה ב-1985 כצעד משלים לתכנית הכלכלית לייצוב המשק. מצבו של המשק הישראלי באותו זמן חייב תכנית חירום, שסתרה בחלקה חוקים והסכמים בתחומי עבודה, שכר ומיסוי. במשך השנים הפך חוק ההסדרים למרכיב חשוב במערך החקיקה הכלכלי ולכלי שרת בעל משמעות רבה בידי הממשלה. מדי שנה כולל החוק עשרות סעיפים, שרובם הם תיקוני חקיקה הקשורים ליעדי המדיניות הכלכלית, אך חלק מהסעיפים אינם קשורים לתקציב אלא למכלול של נושאים אחרים. השימוש המתמשך והמתרחב בחוק ההסדרים מעורר ביקורת הן בכנסת והן מחוצה לה. במאמר זה נדונה השפעת החוק על הגדלת הפערים בחברה הישראלית, תוך הצגת הטיעונים הרווחים בעד החוק ונגדו.

(חוקים; כנסת; התערבות ממשלתית; תקציבים; התפתחות כלכלית; מדיניות כלכלית; מיסוי; גמלאות; הבטחת הכנסה; אי-שוויון חברתי; מדיניות חברתית)

136

שחור, טל:

הכנסות מארנונה של הרשויות המקומיות בישראל: השוואה בין רשויות מקומיות יהודיות וערביות

"הרבעון לכלכלה", 55: 1 (מרס 2008), עמ' 33-7 (עברית, סיכום באנגלית).

מרבית הרשויות המקומיות הערביות בישראל נמצאות באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים. אחד הגורמים למצב זה הוא מחסור בתקציבים. אחד המקורות החשובים לתקציבים עירוניים הם תשלומי הארנונה. בעבודה זו נערכת השוואה בין תשלומי הארנונה ברשויות המקומיות היהודיות והערביות ב-2004-2003. מטרת העבודה היתה לבדוק את השפעת נכונותם של התושבים לשלם מסי ארנונה על הפערים בהכנסות מארנונה ברשויות הערביות בהשוואה לרשויות יהודיות שיש להן מאפיינים חברתיים-כלכליים דומים. בין הממצאים: תשלומי הארנונה למשק-בית בכלל הרשויות הערביות היוו כחמישית (18%) מתשלומי הארנונה למשק-בית בכלל הרשויות היהודיות ב-2004-2003; בחלוקה לאשכולות
חברתיים-כלכליים שיעורי תשלום הארנונה ברשויות הערביות היוו 41% מהתשלום ברשויות יהודיות מקבילות ב-2003 ו-47% ב-2004. בין מסקנות העבודה: חוסר נכונותם של תושבים ברשויות הערביות לשלם ארנונה הוא אחד הגורמים המסבירים את הפער בהכנסות מארנונה בין שני המגזרים; על המדינה להקצות יותר משאבים לרשויות המצויות במיצב חברתי-כלכלי נמוך.

(שלטון מקומי; מסים; ארנונה; ערביי ישראל; מיצב חברתי-כלכלי)

137

אורבך, גדליה:

השלטון המקומי והמגזר השלישי בישראל: יחסי עיריית ירושלים ועמותות רווחה

"ביטחון סוציאלי", מס' 78 (נובמבר 2008), עמ' 67-39 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בעשורים האחרונים ישנו תהליך ביזור סמכויות מהשלטון המקומי למגזר השלישי. תפקודם והשפעתם של ארגונים ללא כוונת רווח גדלים הן בתפקיד המסורתי של הספקת שירותים והן בתפקידים חדשים, כגון ייזום וניסוח מדיניות. במאמר זה מנותחת מערכת היחסים שבין השלטון המקומי למגזר השלישי, ומוצגים ממצאי מחקר על מערכת היחסים הקיימת בין עיריית ירושלים לעמותות רווחה. בין הממצאים: ממדי העוני בירושלים הם גבוהים בהרבה מממדי העוני הארציים ובערים הגדולות האחרות; ב-2004 פעלו בעיר 746 עמותות
רווחה – 340 בשירותי רווחה, 53 בשירותי בריאות ו-353 בסיוע כספי וחומרי; לעירייה אין מדיניות מוגדרת לגבי היחס לעמותות ואין נתונים מלאים בנושא; הקשר של העירייה לעמותות הוא בתמיכה כספית (ישירה ועקיפה) וברכישת שירותים; ההתייחסות לעמותות היא כאל גופים נפרדים זה מזה ולא כאל מגזר אחד. בסוף המאמר מובאות המלצות, שביניהן: התוויית מדיניות כוללת לגבי היחס לעמותות, בניית בסיס נתונים לגבי הקשר עם העמותות, הקמת מערך פיקוח ובקרה אחר ביצועי העמותות, קיום מפגשים תקופתיים עם מנהלי העמותות וביטול התמיכה הישירה בעמותות.

(ירושלים; שלטון מקומי; מדיניות רווחה; מלכ"רים; עמותות; הקצאת משאבים)

138

אבו עסבה, ח'אלד; קראקרה-אבראהים, אמירה; אנדי פינדלינג, לירי ואחרים:

סדרי עדיפויות של תושבים לגבי שירותים הניתנים על-ידי הרשות המקומית בתחום בטיחות בדרכים: סקר טלפוני ארצי מקדים בקרב האוכלוסייה הערבית

בטרם – המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים, פתח-תקווה 2008, 72 עמ', בשיתוף עם מסאר – מכון מחקר, תכנון וייעוץ חברתי. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.beterm.org.

במחקר זה נבחנו עמדותיהם של תושבים ערבים כלפי טיפולה של הרשות המקומית בתחום הבטיחות בדרכים: אחריות העירייה במניעת היפגעות ילדים; חשיבות טיפול העירייה בגורמי מניעה; הערכת טיפול העירייה בגורמי מניעה. במחקר, שנערך ביוני 2007, רואיינו טלפונית 502 הורים לילדים מתחת לגיל 15. בין הממצאים: 71% מהמרואיינים סברו שהעירייה/המועצה אחראית לפעול למניעת תאונות דרכים בקרב ילדים במידה רבה או רבה מאוד; 75% מהמשיבים סברו שמתפקידה ואחריותה של העירייה/המועצה לטפל במניעת פציעתם של ילדים במתחם העירוני במידה רבה או רבה מאוד; נמצאו הבדלים מובהקים בתפיסת ההורים את אחריותה של העירייה/המועצה לפעול למניעת פציעות ילדים במתחם העירוני לפי רמת ההשכלה - ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך תפיסת האחריות היא גבוהה יותר (פרט לבעלי השכלה תיכונית, שתפסו ברמה גבוהה יותר את האחריות של העירייה לטפל בנושא זה מאשר הורים בעלי השכלה אקדמית); האמצעים שלדעת ההורים יש לנקוט הם בניית פסי האטה בכבישים, התקנת רמזורים, לימוד זהירות בדרכים בבתי-הספר, בניית שבילים לאופניים והגברת אכיפת החוק.

(שלטון מקומי; ערביי ישראל; ילדים; מתבגרים; בטיחות בדרכים; פציעות; דעת קהל)

139

חבה, אליה; מכנס, יפה:

יתרונות לגודל בענף הביטוח בישראל

"הרבעון לכלכלה", 55: 1 (מרס 2008), עמ' 113-95 (עברית, סיכום באנגלית).

בשנים האחרונות קיימת מגמת מיזוגים ורכישות בענף הביטוח. זאת, כתוצאה מהתחרות הגוברת, כניסת חברות הביטוח הישיר וחברות ביטוח מחו"ל לשוק הישראלי והגידול במידע העומד בפני הצרכן בבואו לרכוש פוליסה. מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק האם קיימים יתרונות לגודל בענף ביטוח החיים בישראל. מקורות הנתונים לעבודה היו 180 דו"חות כספיים שנתיים של חברות ביטוח שפעלו בישראל ב-2005-1997. במסגרת העבודה, נבדקו היתרונות לגודל בהוצאות, בהכנסות מפרמיות וברווח להון עצמי. בין הממצאים: מספר חברות הביטוח שפעלו בישראל הצטמצם מ-25 חברות ב-1997 ל-16 חברות ב-2005; יתרון לגודל נמצא בשלושת המדדים שנבדקו בכל שנה ובכן בסיכום כולל; בחברות ביטוח שהיו להן הכנסות גבוהות יותר מפרמיות, ההוצאות עלו בשיעור נמוך מעליית הפדיון; כשחברות התמזגו וגדלו, פחת היתרון לגודל אך הוא נשאר חיובי; התשואה להון היתה בדרך-כלל גבוהה יותר בחברות גדולות יותר; לחברות שהיו יותר הוצאות היה גם יותר רווח נקי, וכשהחברות התמזגו חלה עלייה ברווחיות.

(חברות ביטוח; מיזוג ארגוני; רווחים)

140

סעדון, צביה; בן-ציון, אורי; יוסף, רמי:

צבירת עתודות ביטוח חיים: זהירות או תכנון מס?

"הרבעון הישראלי למסים", ל"ב: 128 (יוני 2008), עמ' 42-7.

לוחות תמותה וריבית הם הרכיבים העיקריים לקביעת הפרמיה ולחישוב עתודות הביטוח בענף ביטוח החיים בחברות הביטוח. לכן, חשוב לעדכן את הרכיבים הללו בתהליך תמחור פוליסות בענף ביטוח החיים. העלייה הרצופה והמתמדת בתוחלת החיים הצריכה שינויים בלוחות התמותה שבשימוש חברות הביטוח. רוב החברות עדכנו את הלוחות כבסיס לתמחור פוליסות חדשות, אך מבוטחים וותיקים המשיכו לשלם פרמיות לפי תעריפי הביטוח הישנים שתומחרו לפי לוחות התמותה הישנים. כמו כן, שימוש בשער ריבית נמוך הביא לכך שתעריפי הביטוח ועתודות הביטוח יהיו גבוהים מדי. במחקר זה נבחנו, באמצעות הדמיות, השלכות השינויים בלוחות התמותה ובשערי הריבית על תעריפי ביטוח החיים, עתודות ביטוח והרווח המדווח לצרכי מס. בין הממצאים: מבוטחים וותיקים משלמים פרמיה גבוהה יותר ממבוטחים חדשים; המבוטחים החדשים משלמים פרמיה גבוהה יותר מהנדרש עקב שימוש בלוח תמותה לא מעודכן; חברות הביטוח משתמשות בשער ריבית של 4% לחישוב תעריפי הביטוח, שיעור שהוא נמוך משיעור התשואה על ההון של החברות, ולכן תעריפי הביטוח ועתודות ביטוח החיים הם גבוהים מהנדרש; בהתייחס להשפעת לוח תמותה ללא השפעת הריבית, לחברות הביטוח יש רווחים "סמויים" שוטפים שמועברים למאזן ללא תשלום מס בגינם. בין המסקנות: יש להקטין את עתודות הביטוח בענף ביטוח החיים בכ-4.6 מיליארדי ₪; כתוצאה מכך, יגדל הרווח המדווח לצרכי מס, וגביית המס תעלה בכ-2.4 מיליארדי ₪.

(חברות ביטוח; ריבית; מס הכנסה; תוחלת חיים)

141

Shalem, Roy:
R&D Support in Israel: From Objectives to Policy
Institute of Technology and Society, Faculty of Management, Tel-Aviv University, Tel-Aviv 2008, 28 pages. The publication appears on the Faculty's Website:
http://recanati.tau.ac.il.

פעילות המחקר והפיתוח (מו"פ) בישראל מושפעת במידה רבה מתמיכה ממשלתית, הניתנת בעיקר על-פי "החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה", התשמ"ד-1984, באמצעות משרד המדען הראשי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. חוק זה נועד לקדם ארבע מטרות: יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח-אדם מדעי וטכנולוגי; יצירת תשואה עודפת למשק הישראלי; פיתוח תעשייה עתירת-מדע, תוך ניצול והרחבה של התשתית הטכנולוגית והמדעית ומשאבי האנוש הקיימים במדינה; שיפור מאזן התשלומים של ישראל באמצעות ייצור וייצוא של מוצרים עתירי-מדע שיפותחו במדינה. מטרותיה העיקריות של עבודה זו היו חשיפת הנעשה מאחורי הקלעים של מתן הסיוע על-פי החוק והצגת מודל לבחירת כיוון התמיכה במו"פ על בסיס איסוף שיטתי של נתונים על הצלחות וכישלונות מו"פ, כדי להביא לייעול כלכלי של מדיניות התמיכה, תוך שימוש מושכל בכלי מדיניות שונים.

(מחקר ופיתוח; תעשייה עתירת-ידע; חוקים; מדיניות ממשלתית; הקצאת משאבים)

142

סקר דעת קהל בנושא סיוע החוץ של ישראל למדינות העולם

בית-הספר לממשל ולמדיניות, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2008, 24 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). בוצע על-ידי "מאגר מוחות". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של אוניברסיטת תל-אביב: www.tau.ac.il.

מדיניות סיוע החוץ של ישראל היתה מאז אמצע שנות ה-50' מתכניות הסיוע המקיפות ביותר בעולם בתחום הטכני. תכנית זו עברה צמצום ניכר בעקבות התדרדרות הקשרים עם מדינות אפריקה בתקופת מלחמת יום הכיפורים. סקר זה מהווה חלק ממחקר מתמשך בנושא הסיוע הבין-לאומי של ישראל. מטרתו של הסקר היתה להעריך את היקף ההשפעה שיש להיחלשות העניין והרצון של מקבלי ההחלטות בתחום מדיניות הסיוע על עמדות הציבור הישראלי כלפי מדיניות זו. הסקר נעשה בינואר 2008 בקרב 535 איש, המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית בני 18 ומעלה. בין הממצאים: 56% מהמשיבים מסכימים כי על ישראל להעניק סיוע למדינות מתפתחות; 75% חשים גאווה שישראל מסייעת לאנשים במצוקה ברחבי העולם – 82% בקרב הציבור החילוני, 54% בקרב הציבור הדתי ו-70% בקרב הציבור הערבי; 60% מאמינים שישנה תועלת לישראל בהגשת סיוע למדינות מתפתחות ו-65% מאמינים שהוא יביא לשיפור מעמדה של ישראל בעולם; 77% מהמשיבים מעולם לא שמעו על מש"ב – המחלקה לשיתוף פעולה בין-לאומי של משרד החוץ.

(מדיניות חוץ; התערבות ממשלתית; דעת קהל)

143

Ben-Bassat, Avi; Dahan, Momi:
Social Rights in the Constitution and in Practice
"Journal of Comparative Economics", 36: 1 (March 2008), pp. 103-119. The article appears online on "ScienceDirect"'s Website: www.sciencedirect.com.

מטרתה של עבודה זו היתה להציג מדד לבדיקת היחס בין מחויבות חוקתית לזכויות חברתיות לבין מדיניות חלוקת המשאבים של הממשלה. הזכויות החברתיות שנבדקו הן: הזכות לחיות בכבוד (ביטחון סוציאלי); הזכות לחינוך (יסודי ותיכוני); הזכות לבריאות; הזכות לדיור; הגנת זכויות העובד. במסגרת העבודה, נבדק יחס זה ב-68 מדינות – 64 מדינות עם חוקה כתובה וארבע מדינות (קנדה, ניו-זילנד, ישראל ואנגליה), שבהן זכויות אלו מעוגנות בחוקים שיש להם מעמד מיוחד. בין הממצאים: הזכות לביטחון סוציאלי מעוגנת בחוקותיהן של 47 מדינות (רמת מחויבות נמוכה-בינונית ברוב המדינות), הזכות לבריאות בחוקותיהן של 32 מדינות, הזכות לחינוך בחוקותיהן של 51 מדינות (רמת מחויבות גבוהה ברוב המדינות, במיוחד בנוגע לחינוך יסודי), הגנת זכויות עובדים בחוקותיהן של 29 מדינות והזכות לדיור בחוקותיהן של 21 מדינות; לא נמצאה השפעה של מחויבות חוקתית לזכויות חברתיות על המדיניות הממשלתית בתחומי הבריאות, הביטחון הסוציאלי והחינוך; קשר חיובי נמצא בין מחויבות חוקתית לבין העברות ממשלתיות לגבי הזכות לבריאות וביצועי מדיניות הבריאות; באופן כללי, למדינות שיש להן מסורת לפי החוקה האזרחית הצרפתית יש יותר מחויבות חוקתית לעומת מדינות הנשענות על המסורת של המשפט האנגלי המקובל.

(חוקה; זכויות האדם; מדיניות ממשלתית; הקצאת משאבים)

144

כץ, חגי; יוגב, הילה:

צמיחה באי-שקט: תמורות במגזר השלישי בשנת 2007

"עלון המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי", מס' 29 (מאי 2008), עמ' 5-4 (עברית ואנגלית). העלון מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: http://cmsprod.bgu.ac.il/Centers/ictr.

"תצפית" הוא פרויקט ארוך-טווח העוסק בפיתוח ידע על אודות המגזר השלישי ובמיוחד על התמודדותם של הארגונים בתנאי אי-הוודאות בסביבת העבודה שלהם. מטרותיו העיקריות של הפרויקט הן: שיתוף ידע בין הארגונים בפרויקט, לשם לימוד מהניסיון שצברו בהתמודדות עם אתגרים שונים; מעקב ארוך-טווח אחר קבוצת ארגונים - זיהוי אתגרים ודרכי התמודדות. לצורך המטרה השנייה, התבקשו הארגונים המשתתפים בפרויקט למלא שאלון מעקב מקוון, שבו נבדקו שינויים בפעילות, במקורות המימון, בסביבת העבודה שלהם ועוד. בין הממצאים: 85% מהארגונים הוסיפו תכניות ופרויקטים חדשים ב-2007, לעומת 23% שהפסיקו תכניות או פרויקטים קיימים; 71% דיווחו על גידול במספר מקבלי השירות, ורק 4% דיווחו על צמצום; 60% ציינו שתקציבם גדל; 60% טענו שהיה להם קשה יותר להיענות לצורכי הפונים עקב צמצום במקורות המימון מצד הממשלה, הרשויות המקומיות ותורמים מחו"ל; תחום המימון היציב ביותר ב-2007 היה מימון מהכנסות עצמיות.

(ארגונים וולונטריים; תקציבים; מימון; הספקת שירותים)

 

י. סביבה ואקלים

פרסומים

145

קורדובה-ביז'ונר, לבנה:

ניטור איכות אוויר בישראל, 2007

אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2008. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה בלבד: www.environment.gov.il.

דו"ח זה כולל נתונים על איכות האוויר בישראל, שהתקבלו מרוב תחנות הניטור הכלליות והתחבורתיות הפועלות בישראל. בין הממצאים: בגוש דן היו 47 ימים שנמדד בהם זיהום גבוה, לעומת 59 ימים ב-2006; בירושלים היו 33 ימים שבהם נמדד זיהום גבוה, לעומת 32 ימים
ב-2006; חריגה שנתית נרשמה בכל תחנות הניטור בישראל שבהם נמדדו חלקיקים נשימים עדינים, הקטנים מ-2.5 מיקרומטר, כאשר חריגות גדולות מאוד נרשמו בגוש דן ובחיפה; חריגה שנתית של חלקיקים נשימים, הקטנים מ-10 מיקרומטר, התקבלה בגבעתיים, במודיעין, באשקלון, בתחנה בקיבוץ ארז ובתחנות התחבורתיות בגוש דן; עלייה בריכוזי האוזון נרשמה בעפולה, בגוש דן, במודיעין, בכרמי יוסף, בגדרה ובגוש עציון, לעומת ירידה בבית-שמש, בקריית מלאכי, בשדרות ובאילת; חריגה שנתית של חנקן דו-חמצני נרשמה בכל התחנות התחבורתיות. לפרסום מצורף לוח נפרד, הכולל במרוכז את נתוני איכות האוויר כפי שנמדדו בתחנות השונות. כמו כן, כולל הפרסום דיווח על הפעולות הננקטות והנדרשות לשם הקטנת זיהום האוויר. על הדו"ח הקודם, לשנת 2006, ראו חוברת
147, פריט 506.

(איכות הסביבה; זיהום אוויר; בריאות הציבור; אנרגיה; תחבורה; אבק)

146

חרות, ברק (עורך):

איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2007

חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2008, 149 עמ' (עברית, מפות ותרשימים באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה: www.sviva.gov.il.

בדו"ח מוצגים נתונים על איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2007 ומגמות של שינויים במצב מימי החופין על סמך נתונים רב-שנתיים. הנתונים מבוססים על תוצאות ניטור זיהום הים ומקורותיו ומחקרים נלווים שבוצעו על-ידי המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה של "חקר ימים ואגמים לישראל". תכנית הניטור הלאומית כוללת שמונה מרכיבים: 1) ניטור זיהום מימי החופין במתכות כבדות (מתבצע משנת 1978); 2) ניטור ההזרמות של נוטריאנטים (חומרי דשן) וחלקיקים למימי החופין דרך נחלי החוף (מתבצע משנת 1990); 3) ניטור השטפים האטמוספיריים של נוטריאנטים ומתכות כבדות למימי החופין (מתבצע משנת 1996); 4) ניטור ריכוזי הנוטריאנטים והאצות באזור הרדוד (עד עומק 30 מטר) של מימי החופין (מתבצע משנת 2000); 5) מיפוי סביבתי של מימי החופין מנתוני לוויינים (מתבצע משנת 2005); 6) ניטור אוכלוסיות החי בקרקעית לאורך החוף (מתבצע משנת 2005); 7) ניטור סימנים להשפעות ביולוגיות של מזהמים (מתבצע משנת 2005, אך לא בוצע ב-2006 עקב חוסר מימון); 8) הערכת עומס הזיהום הכללי במימי החופין, המתבסס על מאגר המידע על מקורות הזיהום הנקודתיים (מתבצע משנת 2002). נוסף על תכנית הניטור הכללית, מבוצעות בדיקות תקופתיות באתרים שבהם מסולקים שפכים ופסולת לים. כמו כן, נעשים מחקרים בתחום זיהום הים, שתוצאותיהם מהוות בסיס לפענוח ממצאי הניטור ולהכוונה של מתכונת הניטור. ממצאים רלוונטיים של פעולות הניטור המקומיות ושל המחקרים הנלווים משולבים בדו"ח. כן כולל הדו"ח נתונים על הזיהום בנמלים ובמעגנות, שהוזמנו על-ידי חיל הים.

(הים התיכון; פסולת; זיהום הסביבה; בריאות הציבור; אוקיאנוגרפיה)

147

עומסי מזהמים בנחלים בשנת 2006: מגמות ושינויים ביחס לשנים קודמות

אגף מים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2008, 7 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.environment.gov.il.

במסגרת פעילותו של המשרד להגנת הסביבה בנושא שיקום נחלים, נבנה בסיס נתונים המאפשר מעקב אחר שינויים במצב זיהום הנחלים. בדו"ח זה מרוכזים הנתונים שנאספו על עומסי זיהום של פחמן אורגני, חנקן וזרחן ב-16 נחלים הנמצאים בתהליכי שיקום. נתוני עומסי המזהמים נאספו ב-2000, ב- 2001, ב-2003, ב-2005 וב 2006. לשם הצגת מגמות השינוי בנחלים, נעשתה השוואה להערכות נתוני שנת 1994. נתוני ספיקות ואיכויות השפכים/קולחים מכל גורם זיהום נתקבלו מדיגומים של כל גורם זיהום, מאנשי אגף מים ונחלים, ממחוזות המשרד, מפקחי רשות הטבע והגנים, מרשויות נחל קישון ונחל ירקון, ממכוני טיהור שפכים ומ"סקר איסוף טיפול וניצול שפכים- 1994 " שערכה נציבות המים. בין הממצאים: בעקבות הקמת תשתיות לטיפול בשפכים וביצוע פעילות פיקוח, ניטור ואכיפה על-ידי המשרד להגנת הסביבה, ירדו משמעותית עומסי המזהמים המוזרמים ל-12 הנחלים העיקריים בהשוואה
ל-1994 – פחמן אורגני כללי ב-80%, חנקן כללי ב-50% וזרחן כללי ב-86%; בין 2005 ל-2006 חלה ירידה של 16% בפחמן אורגני ושל 11% בחנקן, אך בזרחן חלה עלייה של 1%.

(נחלים; משאבי טבע; זיהום הסביבה)

148

איגוד ערים מפרץ חיפה – הגנת הסביבה: דו"ח פעילות לשנת 2007

איגוד ערים אזור חיפה – איכות הסביבה, חיפה 2008, 277 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של האיגוד: www.envihaifa.org.il.

איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה משרת אוכלוסייה של כ-500,000 תושבים בתשע רשויות מקומיות. בדו"ח הנוכחי מובאים סיכומי הפעילויות של האיגוד והממצאים העיקריים של הפעילויות. הדו"ח כולל את הנושאים הבאים: מצב איכות האוויר באזור חיפה בשנת 2007; פיקוח על ביצוע ההוראות למניעת זיהום אוויר (צווים אישיים); נספח – מאמר: The Impact of a Forced Reduction in Traffic Volumes on Urban Air Pollution; זיהום אוויר מכלי-רכב; תעשיות ורישוי עסקים; חומרים מסוכנים; תכנון סביבתי; פיקוח סביבתי על מנהרות הכרמל; מניעת רעש; קרינה בלתי-מייננת. בין הממצאים: לא נרשמו ב-2007 חריגות מהתקן של ריכוזי גפרית דו-חמצנית (SO2); כמו כן, לא נרשמו חריגות בריכוזי תחמוצות חנקן (NOX); נרשמו 10 ימי חריגה מהתקן היממתי ל-pm10 – חומר חלקיקי נשים, לעומת 15 ימי חריגה ב-2006; נרשמו ארבע חריגות מהתקן לממוצע החצי-שעתי לאוזון (O3), לעומת שש חריגות ב-2006; עבודות כריית מנהרות הכרמל הביאה לעלייה של כ-50% בריכוז חלקיקי האבק באזורי מגורים בקרבת מקום וכן לעלייה ברמת הרעש.

(חיפה; זיהום אוויר; זיהום הסביבה; קרינה; רעש; כלי-רכב; תכנון סביבתי)

149

אילון, אופירה; רוזנטל, גד; גרוסמן, מיכל; גולדרט, טל:

צמצום השימוש בשקיות פלסטיק בישראל

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2008, 62 עמ'. הוגש למשרד להגנת הסביבה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד (הורדה כרוכה ברישום): www.neaman.org.il.

במחקר זה נבחנה השפעתם של אמצעי מדיניות להקטנת השימוש והמפגע הסביבתי הנגרם על-ידי שקיות "גופיה", המחולקות חינם ובלא הגבלה במרכולים ובשווקים. המחקר התבסס על ראיונות עם אנשי מקצוע בתעשייה, באקדמיה, ברשויות, בממשל ובארגונים שונים ועל סקר עמדות ביחס לשקיות פלסטיק ונכונות לשינוי הרגלי שימוש בקרב מדגם של האוכלוסייה היהודית הבוגרת (בני 18 ומעלה). כמו כן, נסקרו פתרונות שונים שאומצו ברחבי העולם לטיפול בבעיה זו, ונעשה ניתוח כלכלי. בין הממצאים: בישראל מחולקות מדי שנה כשלושה מיליארדי שקיות גופיה; המפגע הסביבתי נוצר בעיקרו מהשקיות המשמשות לאריזה לצורך יציאה לטיול ולנסיעות – כ-6% מהשקיות; ההיטל המוצע בשיעור של שקל אחד לשקית אינו יעיל להפחתת מטרד השקיות בשטחים ציבוריים; הפתרון המוצע הוא שילוב של הסברה, עידוד השימוש בשקיות רב-פעמיות, התקנת מכשירים אוטומטיים לשליפת שקיות ועוד.

(זיהום הסביבה; פסולת; אקולוגיה; קביעת מדיניות)

150

Solid Waste Management in Israel: Compendium of Articles from Israel Environment Bulletin
Ministry of Environmental Protection, Jerusalem 2008, 15 pages. The publication appears also on the Ministry’s Website: www.environment.gov.il.

ההכרה בקושי שבאחסון כמויות הפסולת המיוצרות בישראל באתרי פסולת מורשים הביאה את המשרד להגנת הסביבה לגבש תכנית-אב כוללת לטיפול בפסולת מוצקה. יעדי העל של התכנית כוללים: ניהול בר-קיימא של משאבי הקרקע בישראל; הגנת הסביבה הפיסית; תיקון נזקי העבר; שותפות ותרומה במאמץ הבין-לאומי להגנת משאבי הסביבה על פני כדור הארץ. בין הממצאים: ב-2005 יוצרו בישראל שישה מיליוני טון פסולת; מרכיביה העיקריים של הפסולת המוצקה ב-2005 היו פלסטיק (46%), נייר (15%), קרטון (13%) וחומרים אורגניים (10%); שיעור מִחְזוּר הפסולת עלה מ-3% בראשית שנות ה-90' לכ-23% ב-2005; כמות הפסולת היומית לאדם בתל-אביב ירדה מ-3.27 ק"ג ב-2002 ל-2.62 ק"ג ב-2005; 330 מיליוני מיכלי שתייה קטנים ו-50 מיליוני מיכלי שתייה גדולים (1.5 ליטר ומעלה) נאספו ב-2005; 85 טון סוללות משומשות נאספו ב-2005, ו-80 טון נאספו בשמונת החודשים הראשונים של 2006.

(איכות הסביבה; זיהום הסביבה; פסולת; מיחזור; מדיניות ממשלתית)

151

אוסטרובסקי, גלעד:

מדיניות הטיפול באריזות: לקראת חוק אריזות לישראל - הערכה מחודשת והמלצות לפעולה

"אדם, טבע ודין" – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, תל-אביב 2008, 58 עמ'. הדו"ח מופיע גם באתר האינטרנט של האגודה: www.iued.org.il.

כמות הפסולת, ובתוכה אריזות, גדלה עם התפתחות תרבות הצריכה. מטרותיה של עבודה זו היו: הערכה כמותית של פסולת האריזות מכלל הפסולת הביתית; בחינה מחודשת של ההנחות והמסקנות של דו"ח חושבה (דו"ח שהוכן ב-2000 והוגש למשרד לאיכות הסביבה ובו נשללה ההצעה לטיפול נפרד באריזות ובפסולת אריזות); בחינת התועלת הצפויה מהפעלת חקיקה ייעודית לאריזות ולפסולת אריזות. הפרסום מחולק לשמונה פרקים, כדלקמן: מבוא; חוק אריזות – ההסדר המוצע; מבחן צעדי המדיניות; הערכת יעילות הדירקטיבה; האם נחוצה חקיקה בישראל; פיקדון מול אריזות; סיכום. בין המסקנות: פסולת אריזות מהווה כ-22.5% מכלל הפסולת הביתית – מקטע הפסולת השני בחשיבותו לאחר החומר האורגני; שיעור מִחְזוּר האריזות בישראל הוא נמוך מאוד, ולכן דרושה מדיניות הדומה למודל האירופי. התועלות הצפויות מהחקיקה בנושא הטיפול בפסולת אריזות הן רבות: הפחתה משמעותית של כמות הפסולת המועברת להטמנה, מִחְזוּר פסולת ליצירת דשן, צמצום בזיהום האוויר הנגרם משינוע הפסולת, צמצום פליטת גזי חממה ועוד.

(איכות הסביבה; זיהום הסביבה; פסולת; מִחְזוּר; חוקים)

152

אבנימלך, יורם; אילון, אופירה; אלימלך, אפרת:

סדרי עדיפות לאומית בנושאי איכות הסביבה בישראל: מסמך עמדה 6, כרך א - פסולת מוצקה ופסולת מסוכנת

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2008, 69 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון (הורדה כרוכה ברישום): www.neaman.org.il.

במסמך זה מוצגת תמונת-מצב עדכנית של משק הפסולת בישראל ושל הטיפול בר-הקיימה בפסולת ב-2008. זאת, לאור ההמלצות שגובשו בשני מסמכים קודמים שהוגשו למשרד להגנת הסביבה ב-1999 וב-2001. במסמך, נסקרת מדיניות המשרד בנוגע לטיפול בפסולת מוצקה, ומוצגת תכנית-האב לטיפול בפסולת זו. התכנית כוללת חמישה מרכיבים: הפחתת כמות הפסולת, שימוש חוזר, מִחְזוּר, טיפול תרמי והטמנה כאפשרות אחרונה. בין הממצאים: ב-2007 יוצרו כ-6,900,000 טון פסולת עירונית ותעשייתית; ב-2006 יוצרו 4,188,580 טון פסולת מוצקה, כולל פסולת ביתית, פסולת מסחרית וגזם; ב-2005 היווה חומר אורגני 40% ממשקל האשפה ו-10% מנפחה, בעוד שפלסטיק היווה 13% ממשקל האשפה ו-46% מנפחה; ב-2006 יוצרו בישראל 328,440 טון של פסולת מסוכנת; עד סוף אוגוסט 2007 נאספו במסגרת חוק הפיקדון 1,801 מיליארדי מיכלי משקה.

(פסולת; מִחְזוּר; זיהום הסביבה; מדיניות ממשלתית)

153

חוף נקי: סיכום ביניים, 2007-2005

אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2008, 30 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.environment.gov.il.

רוב החופים הפתוחים לציבור בישראל הם חופים בלתי-מוכרזים. חופים אלה נמצאים באחריותן של הרשויות המקומיות שבתחומן הם נמצאים. בפועל, בחופים אלה ישנה הזנחה מתמשכת, המתבטאת בהצטברות פסולת המהווה מפגע סביבתי, בריאותי, בטיחותי ואסתטי. ב-2005 יזם אגף ים וחופים של המשרד להגנת הסביבה את תכנית "חוף נקי", שכללה מגוון פתרונות ותיאום כולל של הגורמים המעורבים והפעולות המבוצעות, כדי להביא לכך שהחופים יהיו נקיים לאורך זמן. בפרסום הנוכחי מוצגים עיקרי התכנית וגורמי הרקע לה, ומובאים נתונים שונים על מצב החופים: מתוך 175 ק"מ חופי הים התיכון ו-14 ק"מ חופי ים סוף, 135 ק"מ הם חופים בלתי-מוכרזים; האשפה בחופים מורכבת בעיקר (68%) מפריטי פלסטיק (שקיות, אריזות, בקבוקים וכדומה); על-פי מדד "חוף נקי" שפותח במסגרת התכנית, שיעורם של חופים "נקיים" ו"נקיים מאוד" עלה מ-27% ב-2005 ל-62% ב-2007, בעוד ששיעורם של חופים "מלוכלכים" ו"מלוכלכים מאוד" ירד מ-41% ב-2005 ל-7% ב-2007; שיעורם של חופים "בינוניים" נותר יציב - כ-32%-31%.

(הים התיכון; ים סוף; חופים; פסולת; זיהום הסביבה; ניקיון; רשויות מקומיות)

154

חברת החשמל לישראל בע"מ: דין וחשבון סביבתי לשנת 2007

חברת החשמל לישראל בע"מ, חיפה 2008, 32 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של חברת החשמל: www.israel-electric.co.il.

חוברת שנתית זו עוסקת במגוון נושאי איכות הסביבה הבאים הקשורים לפעילות חברת החשמל: עיקרי מדיניות חברת החשמל לשמירת על הסביבה; חוקים סביבתיים עיקריים הנוגעים לפעילות חברת החשמל; מניעת מפגעים סביבתיים מתחנות הכוח; פליטות לאוויר (גופרית דו-חמצנית, תחמוצות החנקן, חומר חלקיקי, פחמן דו-חמצני, פליטות לאוויר משריפת דלק בתחנות הכוח של חברת החשמל, צריכת דלקים דלי-גופרית ותיאור של מערך ניטור האוויר); תוצרי לוואי של שריפת פחם (אפר הפחם וגבס); שימוש מושכל במשאבי מים; טיפול בשפכים תעשייתיים; טיפול בשפכים סניטריים; טיפול בחומרים מסוכנים; מִחְזוּר פסולת מוצקה; רעש; היבטים סביבתיים של שדות חשמליים ומגנטיים; מניעת זיהום מדלקים; ניטור הסביבה הימית והחופית; פעילות פנים-חברתית להעלאת מודעות העובדים בנושאי איכות הסביבה; פעילות קהילתית-סביבתית; מגמות לעתיד במערך ייצור החשמל.

(איכות הסביבה; חשמל; ייצור; זיהום הסביבה; זיהום אוויר; רעש; פסולת; מים; גז; פחם)

155

רוגינסקי, מרגרטה; סקיבינסקי, ויקטור:

דו"ח ניטור רעש מטוסים מנתב"ג: יוני-ספטמבר 2007, אפריל-יולי 2008 (תל-אביב-יפו)

אגף מניעת רעש וקרינה, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2008, 12 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.environment.gov.il.

העיר תל-אביב-יפו נמצאת בחלקה סמוך לנתיב הנחיתות העיקרי של נמל התעופה בן-גוריון (נתב"ג). בעקבות תלונות רבות של תושבים על רעש הנגרם עקב מעבר מטוסים, הותקנו תחנות ניטור רעש שבאמצעותן נעשו שתי סדרות של מדידות, ביוני-ספטמבר 2007 ובאפריל-יולי 2008. מטרותיו של הניטור היו: אפיון חשיפה לרעש מטוסים בדרום-מזרח תל-אביב; תיאור השתנות מפלסי הרעש באזור הנבדק לפי ימי השבוע ושעות היממה; השוואת תוצאות המדידות למפת חשיפה לרעש מטוסים סביב נתב"ג. בין הממצאים: מפלסי הרעש הממוצעים שנמדדו נמצאו בתחום מפלסי הרעש החזויים בתחנת מדידה אחת ואף מעט מתחתיו בתחנה השנייה; כ-80% מהמטוסים הפוקדים את נתב"ג הם שקטים יחסית; מפלסי הרעש המרביים שנמדדו נגרמו ברובם על-ידי מטוסים מיושנים של חיל האוויר ולא על-ידי מטוסים שבשימושן של חברות תעופה אזרחיות. לאור הפסקת פעילות חיל האוויר בנתב"ג, מומלץ לבצע מדידת רעש נוספת במרס-אפריל 2009.

(רעש; מטוסים; תל-אביב-יפו)

י"א. סדר ציבורי

פרסומים

סמית, רפי; יחזקאל, חגית:

הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת ישראל, 2007

לשכת המדען הראשי, המשרד לבטחון הפנים, רמת-גן 2008, 230 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). בוצע על-ידי "סמית - יעוץ ומחקר בע"מ". הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.mops.gov.il.

מטרתו של סקר שנתי זה היא לבחון את עמדות הציבור לגבי נושאים שונים הקשורים למשטרה והגורמים המשפיעים על עמדות אלו: תפקידיה, אמינותה, יעילותה, שיטור קהילתי, תדמית השוטר והמשטרה ועוד. המדגם כלל 1,500 מרואיינים: 1,101 יהודים מעל גיל 18, 249 ערבים מעל גיל 18 ו-150 בני נוער יהודים בגילים 18-14. הדו"ח כולל השוואות לממצאי סקרים שנעשו בשנים קודמות. בין הממצאים: רק 38% מהמרואיינים סברו שהמשטרה ממלאת את תפקידה באופן כללי בצורה מוצלחת או מוצלחת מאוד; 22% העריכו שתפקוד המשטרה השתפר בשנתיים האחרונות; 29% הביעו הערכה חיובית למקצועיות המשטרה; 16.5% נתנו הערכה חיובית לגבי יעילות המשטרה, התייחסותה ברצינות לפונים אליה והענקת יחס שווה לפונים אליה; 81% העריכו באופן חיובי את טיפול המשטרה במניעת פיגועים חבלניים, 64% על שמירת הסדר הציבורי, 36% על הטיפול בעבירות תנועה ובתאונות דרכים
ו-35% על הטיפול בפשיעה; 60% דיווחו כי יש להם תחושת ביטחון גבוהה במקומות בילוי ומסחר פתוחים ובתחבורה הציבורית, ו-68% דיווחו כי יש להם תחושה כזאת במוסדות חינוך. עוד נמצא, כי לאנשים שבאו במגע עם המשטרה יש דעות שליליות יותר כלפי תדמיתה וטיפולה בכמה תחומים. ברוב התחומים שנבדקו, עמדותיהם של המרואיינים הערבים היו חיוביות יותר מאלו של היהודים.

(משטרה; ביטחון אישי; פשעים; אלימות; תאונות דרכים; יחסי משטרה - קהילה; דעת קהל)

156

סנטו, יואב; עלי, נוהאד:

שיטור בחברה הערבית ישראלית: סקר עמדות וציפיות בקרב ציבור הערבים אזרחי מדינת ישראל

לשכת המדען הראשי, המשרד לביטחון הפנים, תל-אביב 2008, 161 עמ' (עברית, סיכומים באנגלית ובערבית). בוצע על-ידי "דיאלוג – יעוץ ארגוני, מחקר והדרכה בע"מ".

מחקר זה נועד לאפיין ולנתח את עמדותיו והערכותיו של ציבור הערבים אזרחי ישראל כלפי התנהגות המשטרה, תפקודה, שמירתה על הסדר הציבורי והשירות שהיא מציעה. כמו כן, נבחנה מידת האמון של ציבור זה במשטרה. מקורות הנתונים למחקר היו: סקר טלפוני בקרב מדגם מייצג של 884 נשאלים, המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הערבית (לא כולל דרוזים), ראיונות-עומק עם 15 אנשי ציבור ערבים ושלוש קבוצות מיקוד. בין הממצאים: 76.7% טענו כי בהתנהגות המשטרה כלפיהם יש הפליה; מידת האמון הגבוהה ביותר היתה כלפי משטרת התנועה (72.1%) והנמוכה ביותר היתה כלפי משמר הגבול (46.8%); הערכת תפקוד המשטרה הגבוהה ביותר היתה בתחום התנועה (56.3%) והנמוכה ביותר בתחום הסחר והשימוש בסמים (27.3%); 54.4% הביעו התנגדות לשירות של בן משפחה במשטרה, ו-75% ציינו כי הם אינם מוכנים להתנדב למשמר האזרחי; 72% סברו שיש לחזק את השיטור הקהילתי; משיבים שכללו בזהותם הלאומית את הישראליות גילו עמדות חיוביות יותר כלפי המשטרה לעומת אחרים; עמדותיהם של הנוצרים נמצאו דומות לאלו של המוסלמים וכך גם עמדותיהם של תושבי ערים מעורבות ולא-מעורבות.

(ערביי ישראל; משטרה; יחסי משטרה - קהילה; עמדות)

157

צמח, מינה; פס, לאה; ורנר, שמחה ב.::

טוהר המידות במשטרת ישראל ובשב"ס: תפישות, עמדות והתנהגות

לשכת המדען הראשי, המשרד לביטחון הפנים, נתניה 2008, 111 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). בוצע על-ידי המרכז ליישומי אתיקה בניהול.

במחקר זה נבדקה תופעת ההתנהגות הלא ראויה במשטרה וגורמיה, אופיינו מצבי התנהגות לא-ראויה של שוטרים ואנשי שירות בתי-הסוהר (להוציא עבירות אלימות), ונבחנו עמדותיהם ותפיסותיהם של שוטרים כלפי התנהגות זו. המחקר התבסס על ניתוח תיקי חקירות שלא כללו עבירות אלימות ושלא נסגרו מחוסר אשמה, ראיונות-עומק עם שוטרים וניתוח תוכן של מרואיינים שהופיעו בתיקי חקירות ושל פסקי-דין בבית-הדין לערעורים. בין הממצאים: 60% מתיקי טוהר המידות במשטרה נסגרו מחוסר הוכחות (שב"ס - 33%), 22% הועברו לדין משמעתי (שב"ס - 43%) ו-18% לדין פלילי (שב"ס - 22%); עבירות נפוצות במשטרה היו עבירות בשירות הציבורי וכלפיו – 33%, מרמה, סחיטה וזיוף – 21% ועבירות רכוש – 20%; עבירות נפוצות בשב"ס היו שיבוש הליכי חקירה – 26%, הטרדה מינית – 18%, מרמה והפרת אמונים – 18% וקבלת דבר במרמה – 10%. בסוף הדו"ח מובאות המלצות.

(שוטרים; סוהרים; עבריינות; פשיעה; שחיתות; התנהגות אנטי-חברתית)

158

כ"ץ, ישראל; קונה, שני ואחרים:

הטיפול בנוער בשירות בתי הסוהר: מחקר ליווי והערכה, 2004-2006

לשכת המדען הראשי, המשרד לביטחון הפנים, ירושלים 2008, 435 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בוצע ע"י "צפנת" – מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.mops.gov.il.

כלא "אופק" הוא כלא ייעודי לבני נוער (בנים). תכנית ההפעלה של הכלא נועדה ליצור תהליכי שינוי בדפוסי החשיבה ובנורמות ההתנהגות של הכלואים, לרבות הקניית כלים וכישורי חיים, שיסייעו להפוך את תקופת המאסר לתקופת הכנה לחיים ובכך להגדיל את סיכויי ההשתלבות בחברה. מטרתו המרכזית של המחקר היתה ניהול מעקב רציף אחר תכניות החינוך, הטיפול והשיקום של שירות בתי הסוהר בבני נוער, לבחון אותן ולהעריך את הצלחתן. המחקר נעשה על-ידי מכון "צפנת" ב-2004-2006. במחקר שולבו שיטות כמותניות (שאלונים) ואיכותניות (ניתוח מסמכים, תצפיות וראיונות עומק) ומדדי הערכה שפותחו על-ידי החוקרים. אוכלוסיית המחקר כללה את סגל הכלא, הכלואים ומדגם של הורי הכלואים. בין הממצאים: נתגלו פערים בין התכניות לבין ביצוען בפועל; המשפחה, שבמקרים רבים מילאה תפקיד בעצם הגעתו של הנער לכלא, לא מטופלת כראוי ולכן צפוי שהקשיים שהביאו להתדרדרות הנער יהיו קיימים במשפחתו גם לאחר שישתחרר; התלונה העיקרית של ההורים היתה על מידע מועט בלבד על הקורה לבנם בכלא; לדעת הכלואים, המשמעת קשוחה מדיי והעונשים כבדים מדיי; נמצא כי תיעוד המתרחש במפגשים הטיפוליים לוקה בחסר; נמצאה אי-התאמה בין הנערים המשולבים בתכניות טיפול בסמים לבין הנערים הזקוקים לתכניות אלו.

(בתי סוהר; עבריינות נוער; שיקום נוער; תכניות התערבות; מחקר הערכה)

159

כאהן-סטרבצ'ינסקי, פאולה; ואזן-סיקרון, ליאת:

ממצאים עיקריים ותובנות מתוך מחקר הערכה של שלושה מודלים של מרכזים לנוער בסיכון: מית"ר, עירונוער, ומונתדא אל שבאב

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 511 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2008, 90 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

המרכזים לנוער בסיכון: מית"ר (חיפה), עירונוער (רחובות) ומונתדא אל שבאב (כפר מנדא, ריינה, תמרה ואעבלין) נועדו לספק מענים כוללניים לבני נוער לטווח ארוך. מטרותיו של מחקר הערכה זה היו: בחינת אוכלוסיית בני הנוער שמגיעה בפועל למרכזים והתאמתה לאוכלוסיית היעד שהוגדרה מראש; הפקת לקחים על עבודת המרכזים, כבסיס לשיפורים בתפקודם; בחינת שינויים בתחומי חיים מרכזיים של בני הנוער לאחר תקופת פעילות במרכזים ותפיסת אנשי הצוות את השפעת המרכזים על חיי המשתתפים; בחינת מקומם של המרכזים במערך השירותים המקומי. המחקר נעשה בשני שלבים: במהלך השנה הראשונה להפעלת המרכזים (סוף 2003 - תחילת 2004) ושנה עד שנה וחצי לאחר תחילת המחקר (סוף 2004 לתחילת 2005). בין הממצאים והמסקנות: רוב בני הנוער באו ממשפחות עם מאפייני מצוקה שונים; יש למצוא דרכים לשכלל את המועדונים ולמצוא דרכים למשוך בני נוער למקום; תכנית העבודה במועדונים צריכה לכלול שיפור של המעקב אחר בני הנוער המגיעים לפעילות; תופעות של אלימות ו-ונדליזם הקשו על יצירת תחושת ביטחון במרכזים.

(נוער במצוקה; תכניות התערבות; העצמה; מועדוני נוער; נוער שאינו לומד ואינו עובד; שימוש בסמים; שתיית אלכוהול)

160

אלרועי, אירית; גרוס, רויטל; איציק, דבורה; לביא-סהר, זהר:

קולן של נשים נפגעות אלימות: תפיסותיהן את הטיפול בהן בבית-החולים

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 518 בסדרת דו"חות מחקר, ירושלים 2008 (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

בעבודה זו נבדקה יעילותה של תכנית שהופעלה ב-13 בתי-חולים לאיתור, זיהוי וטיפול בנשים נפגעות אלימות במשפחה על-ידי צוות בית-החולים, ולמתן טיפול ראשוני על-ידי עובדת סוציאלית שהוכשרה לנושא. העובדת הסוציאלית מכינה עם האישה תכנית שחרור והפנייה להמשך הטיפול בקהילה, וכשבועיים לאחר השחרור יוצרת עמה קשר כדי לברר האם היא מיישמת את התכנית או זקוקה לעזרה. במסגרת המחקר, נבדקה תפיסת הנשים את ההתערבות הטיפולית. רואיינו 151 נשים מתוך 401 נשים שהשתתפו בתכנית. בין הממצאים: 92% מהנשים דיווחו על פגיעה פיזית ו-60% על פגיעה נפשית; כשני שלישים מהנשים הנפגעות היו בעלות השכלה תיכונית ומטה; כמחצית מהנשים היו ערביות; 69% ציינו כי הן רואות בתשאול על אלימות חלק מתפקידו של הצוות הרפואי, ו-54% היו מרוצות או מרוצות מאוד מכך שהצוות הרפואי שאל אותן בנוגע לאלימות כלפיהן; 47% מהנשים סברו כי יש לחייב את הצוות הרפואי לדווח למשטרה על מקרה אלימות בלי לשאול את הנפגעת; 84% מהנפגעות דיווחו כי הרגישו ב"מידה רבה" או "רבה מאוד" נוח לדבר עם העובדת הסוציאלית על אירוע האלימות; 62% דיווחו שקיבלו מהעובדת הסוציאלית את הסיוע שרצו ב"מידה רבה" או "רבה מאוד".

(נשים מוכות; אלימות במשפחה; תכניות התערבות; עובדים סוציאליים; בתי-חולים)

161

חובב, מאיר; מהל, חיים; גולן, מרים (עורכים):

מסיכון לסיכוי: התערבויות טיפוליות בנוער עובר חוק ובצעירים במצוקה

הוצאת "כרמל", ירושלים 2008, 340 עמ'.

ספר זה, המוקדש לזכרו של יהודה רימרמן שהיה קצין מבחן מחוזי לנוער וממעצבי הגישות הטיפוליות בשירותי המבחן לנוער, כולל 11 פרקים, שבהם נסקרת העשייה בתחום הטיפול בנוער עבריין. בפרק הראשון מתוארים הרקע להקמת שירות המבחן לנוער, התפתחותו לאורך השנים ומגמות לעתיד. הפרק כולל הצגה של מאפייני העבירות של קטינים בישראל, מאפייני המופנים לשירות המבחן משנות החמישים של המאה שעברה עד ימינו ודרכי ההתערבות של שירות המבחן. המחברים דנים גם במחקרי הערכת התערבות ובהקמתה של "מערכת תומכת החלטות", מערכת ממוחשבת המסייעת לקצין המבחן לקבל החלטות בנוגע לקטין שבטיפולו. הפרק השני בספר עוסק בגישת "הצדק המאחה" ויישומה בשירות המבחן, והוא כולל תיאור של שלושה מודלים (גישור פוגע-נפגע, קבוצות דיון משפחתיות ודיון במעגלים), מחקרים שנעשו בתחום והפקת לקחים. כן נסקרים שני מחקרים המתייחסים לבחינת מערכת אכיפת החוק בישראל בנוגע ליישום חוק תיקון דיני הראיות [הגנת ילדים]. בפרקים הבאים מתוארות בהרחבה התערבויות טיפוליות מגוונות.

(עבריינות נוער; תכניות התערבות; דרכי טיפול; צעירים; משפחות במצוקה; אכיפת חוק; מעצר; שיקום)

162

קרפל-הנס, מירית; דורון, ישראל; אור-חן, קרן:

עמדות של עובדים סוציאליים כלפי חוק ומשפט

"ביטחון סוציאלי", מס' 78 (נובמבר 2008), עמ' 99-69 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר שבו נבדקו עמדותיהם של עובדים סוציאליים כלפי החוק בישראל, לאור השינויים שהתחוללו ביחסי המשפט והעבודה הסוציאלית בעשור האחרון. הדגש במקצוע המשפט הוא הפרט, ותכליתו היא לשפר את חייו. לעומתו, העבודה הסוציאלית במהותה נועדה לחולל שינויים חברתיים ולשפר את מצבן של אוכלוסיות נזקקות. בשנים האחרונות רואים הן בעבודה הסוציאלית והן בחוק ובמשפט כלים לשינוי חברתי, וכיום דרכי פעולתו של העובד הסוציאלי מושפעות רבות מהחוק. מדגם המחקר כלל 202 עובדים סוציאליים, שמתוכם 95 היו עובדי לשכות רווחה ושירותים סוציאליים שונים באזור הצפון
ו-107 היו עובדים סוציאליים שלמדו לתואר שני באוניברסיטת חיפה. הנתונים נאספו באמצעות שאלון מובנה עם שלושה חלקים – שאלון עמדות, שאלון רצייה חברתית ושאלון דמוגרפי. בין הממצאים: עמדת העובדים הסוציאליים כלפי החוק היא בדרך כלל חיובית; ככל שגיל הנבדק הוא גבוה יותר, עמדתו כלפי החוק היא חיובית יותר; רוב המשיבים הסכימו כי יש מקום וראוי ללמד את עולם המשפט לעובדים סוציאליים; עמדותיהם של העובדים הסוציאליים כלפי מערכת המשפט ויחס השופטים לעובדים הסוציאליים הן השליליות ביותר מבין עולמות התוכן שנבדקו.

(עובדים סוציאליים; חוקים; עמדות)

163

נציבות תלונות הציבור על שופטים: דין וחשבון שנתי לשנת 2007

נציבות תלונות הציבור על שופטים, משרד המשפטים, ירושלים 2008, 260 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.justice.gov.il (ראו: יחידות נציבות תלונות הציבור על שופטים).

דו"ח זה מסכם את שנת פעילותה הרביעית של נציבות תלונות הציבור על שופטים. הנציבות אינה מטפלת בהחלטות השיפוטיות עצמן אלא בנושאים הקשורים למינהל השיפוטי ולדרך קבלת ההחלטות. הדו"ח מורכב מ-18 פרקים, כדלקמן: עיקרי פעילויות הנציבות; נתונים כלליים על שנת 2007; מי רשאי להגיש תלונה והדרך להגשתה; באלו תלונות מוסמכת הנציבות לטפל; תלונות שהוחלט לבררן ותלונות מוצדקות; תלונות על בתי המשפט הכלליים; התנהגות בלתי-ראויה באולם הדיונים; התבטאות בלתי-ראויה בפסק-דין או בהחלטה אחרת; התנהגות בלתי-ראויה מחוץ לכס השיפוט; התמשכות הליכים ועיכובים במתן החלטות; ליקויים במינהל שיפוטי ובניהול פרוטוקול הדיון; פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי; בית-המשפט לענייני משפחה; בית-הדין לעבודה; בית-הדין הרבני; תיקון ליקויים; המלצות הנציבה; הישגי השנים שחלפו ויעדים לשנת 2008. בין הממצאים: ב-2007 הוגשו לנציבות 1,249 תלונות, ובסך הכול טופלו 1,992 תלונות (כולל תלונות משנים קודמות שהטיפול בהן לא הסתיים ובקשות לדיון חוזר); מתוך 1,263 התלונות שניתנה לגביהן החלטה, 501 נדחו על הסף ו-762 בוררו לגופן; 115 מהתלונות שבוררו לגופן נמצאו מוצדקות.

(שנתונים [פרסומים]; נציבי תלונות; בתי-משפט; שופטים; פסיקה)

164

Gould, Eric D.; Stecklov, Guy:
Terror and the Cost of Crime
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Jerusalem 2008, Discussion Paper No. 08.01, 36 pages. The publication appears also on the Institute's Website:
http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msfalkin.

מטרתה של עבודה זו היתה לבחון את הקשר שבין התקפות טרור לבין שיעורי הפשיעה. לשם כך, נבדקו נתוני הפשיעה והטרור בישראל ב-2005-2000. במסגרת העבודה, נבדק מאגר מידע של פעולות טרור ופעילות פלילית על בסיס יומי מאוקטובר 2000 עד דצמבר 2005 ב-17 מחוזות. "התקפת טרור" הוגדרה כאירוע שבו נהרג אדם אחד לפחות (כן נבדק, האם לאירועי טרור גדולים, שבהם נהרגו חמישה בני-אדם לפחות היתה השפעה חזקה יותר או חלשה יותר על הפשיעה). נמצא, כי התקפות טרור הביאו לירידה מובהקת בעבירות רכוש כגון פריצות, גניבות רכב וגניבות מרכב. ירידה זו אירעה ביום ההתקפה ועד חמישה ימים אחריה. כן נמצאה ירידה בתקיפות מיניות ובתקיפות גופניות, לצד עלייה באירועים של הסגת גבול והפרעה לסדר הציבורי. נראה, כי ההשפעה של אירועי טרור על הירידה בפשיעה קשורה לנוכחות רבה יותר של שוטרים ולפעילות מואצת של המשטרה מיד לאחר אירוע טרור וכן לנטיית התושבים להישאר בבתיהם במקום לצאת לבילויים.

(פעולות טרור; פשעים; עבריינות; משטרה)

165

י"ב. עבודה ושכר

פרסומים

סקרי כוח-אדם, 2007

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1345, ירושלים 2008 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל נתונים על המועסקים והבלתי-מועסקים בישראל, המתבססים על סקר
כוח-אדם לשנת 2007. הנתונים מוצגים לפי תכונות דמוגרפיות (מין, גיל, דת, יבשת לידה, תקופת עלייה, מצב משפחתי ומספר הילדים בבית), תכונות השכלה (מספר שנות לימוד, סוג בית-הספר האחרון שבו למדו והתעודה הגבוהה ביותר שקיבלו), תכונות גאוגרפיות (צורת יישוב, מחוז ונפת מגורים) ותכונות תעסוקתיות (ענף כלכלי, משלח-יד, מספר שעות עבודה בשבוע, מעמד בעבודה, מקום העבודה, סיבות לעבודה חלקית, משך ואופן חיפוש עבודה וכו'). פרקים מיוחדים בפרסום עוסקים בעבודת נשים שאינן רווקות, עולים מ-1990 ואילך, האוכלוסייה הערבית, בני 15 ומעלה לפי תכונות כוח עבודה שנתיות ושבועיות והשוואות בין-לאומיות. הפרסום כולל גם נתונים על "מתייאשים" מחיפוש עבודה ועל שכירים המועסקים באמצעות חברות כוח-אדם או קבלני
כוח-אדם. כמו כן, מוצגים נתונים המתייחסים למטרופולינים תל-אביב, חיפה ובאר-שבע ולמשלחי-יד נבחרים.

(כוח-אדם; תעסוקה; אבטלה; עבודה חלקית; חיפוש עבודה; משלחי-יד; תכונות דמוגרפיות; עולים; ערביי ישראל; נשים עובדות; מתודולוגיה סטטיסטית)

166

Romanov, Dmitri; Tur-Sinai, Aviad; Eizman, Galit:
Overeducation, Job Mobility, and Earnings Mobility among holders of First Degrees in Israel
CBS, Publication No. 39 in the “Working Papers” series, Jerusalem 2008, 39 pages (E, Hs), in cooperation with the Council for Higher Education. The publication appears also on the Bureau’s Website: www.cbs.gov.il.

השכלת-יתר היא תופעה שלפיה השכלתו של העובד עולה על הנדרש לשם ביצוע עבודתו. במחקר זה נבדק: האם תעסוקתם של עובדים אלה היא במשרה זמנית לטווח קצר או בתעסוקה לטווח ארך; האם עובדים אלה נהנים מנִיעוּת תעסוקתית גבוהה יותר מעובדים אחרים; מהן תרומותיהן של יכולות קוגניטיביות לסבירות להיות בעל השכלת-יתר; האם המשך לימודים אקדמיים לאחר תואר ראשון משמש כאמצעי להימנעות ממצב של
השכלת-יתר; מהן ההשפעות על השכר. המחקר התבסס על סקר בקרב מקבלי תואר ראשון בתש"ס ובתשס"א. נתוני סקרים אלה קושרו עם קובץ ציוני הבחינות הפסיכומטריות ועם קובץ עובדים. בין הממצאים: קיימת תרומה שלילית להחלפה מואצת של משרות על גידול שכר העובד; קיים מתאם שלילי בין ותק העובד אצל המעסיק הנוכחי לבין הסתברות הימצאותו בהשכלת-יתר; תרומתם של הכישורים הקוגניטיביים וכישורי החשיבה הכמותית של הפרט לסיכויי הימצאות במצב של השכלת-יתר היא שלילית בדרך כלל; שכרם של בעלי השכלת-יתר הוא נמוך ב-11% וגדל בקצב איטי יותר בהשוואה למועסקים בעבודה התואמת את השכלתם; עובדים בעלי השכלת-יתר נוטים פחות להמשיך ללימודים מתקדמים.

(רמת השכלה; כושר קוגניטיבי; תארים אקדמיים; תעסוקה; שכר)

167

בנדלק, ז'ק:

ממוצעי שכר והכנסה לפי יישוב ולפי משתנים כלכליים שונים, 2006

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 219 בסדרת הסקרים התקופתיים, ירושלים 2008, 236 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

פרסום זה כולל נתונים מפורטים על התפלגויות השכר וההכנסה של העובדים השכירים והעצמאיים המבוטחים במוסד לביטוח לאומי. הפירוט נעשה לפי יישובים וצורות יישוב ולפי משתנים דמוגרפיים וכלכליים של העובדים, בממוצע לחודש עבודה ולשנה. כמו כן, מובאים נתונים על העובדים לפי משך העבודה, ריבוי משרות, שכר ממוצע לפי עשירונים, מדד ג'יני לאי-שוויון בהתחלקות ההכנסות, אחוז המשתכרים עד שכר המינימום, אחוז המשתכרים פי 2, 3, 4 ויותר מפי 4 מהשכר הממוצע, שכר ממוצע לפי גודל המעסיק, הכנסה של משפחות עובדים, נתונים על עובדים שפרשו לגמלאות בפרישה מוקדמת ועוד. הנתונים שבפרסום מתבססים בעיקר על קובץ הבריאות המרכזי (בעבר, קובץ מס מקביל), המנוהל על-ידי המוסד לביטוח לאומי, וכן על מודל המס של מינהל הכנסות המדינה ועל הסקרים הבאים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: סקר הכנסות, סקר הוצאות משקי-הבית וסקר כוח-אדם.

(שכר; הכנסה; פנסיה; התחלקות ההכנסות; שכירים; עובדים עצמאיים; יישובים)

168

סבירסקי, שלמה; קונור-אטיאס, אתי:

עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית: דו"ח 2007

מרכז אדוה לחקר החברה בישראל, תל-אביב 2008, 35 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.adva.org.

בדו"ח זה מוצגים נתונים על מצב התעסוקה, האבטלה, השכר וחלוקת ההכנסה בין העובדים למעסיקים. מקורות הנתונים הם הלמ"ס, המוסד לביטוח לאומי ועוד. בין הממצאים: חלוקת ההכנסה הלאומית בין העובדים למעסיקים נותרה יציבה, בדומה לשנתיים הקודמות – 13% למעסיקים (10% ב-2000) ו-62% לעובדים (68% ב-2000), והמגמה בשני העשורים האחרונים היא של ירידה בחלקם של העובדים; ב-2007 חל שיפור בתעסוקה – כ-70% מתוך 105,400 המועסקים החדשים עבדו במשרות מלאות; ב-2007 עלתה התמורה לשעת עבודה יותר מהתוצר לשעת עבודה, ועקב כך נרשמה עלייה בתמורה לעבודה ליחידת תוצר, אך התמורה לעבודה ליחידת תוצר עדיין נמוכה משיעורה ב-2000; למרות הצמיחה במשק, השכר הממוצע לשכיר לשעה עלה בין 2003 ל-2006 בעשרים אגורות בלבד – מ-42.7 ₪ ל-42.9 ₪; סך תשלומי דמי אבטלה ב-2007 היה כ-1.757 מיליארדי ₪, 47% מהסכום ששולם ב-2001, למרות
שב-2001 מספר מקבלי דמי אבטלה (79,800) היה קטן ממספרם ב-2007 (94,100).

(תעסוקה; אבטלה; הכנסה; חיפוש עבודה; עבודה חלקית; משלחי-יד; תעשייה עתירת-ידע; מנהלים; נשים עובדות)

169

הביקוש לעובדים במשלחי-היד האקדמאיים במגזר העסקי

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 10 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בעבודה זו נבדק, לאור ההאטה במשק, האם צפויה פגיעה משמעותית יותר בקרב האקדמאים לעומת כלל העובדים במשק. העבודה התבססה על סקר המעסיקים הרבעוני במגזר העסקי, שערך מינהל מחקר וכלכלה בקרב 2,400 עסקים. במסגרת העבודה, הושוו נתוני 2007 (שנת שיא ברוב המשתנים שנבדקו בסקר) לבין נתוני המחצית הראשונה של 2008, שבה כבר הופיעו סימני האטה. בין הממצאים: ממוצע המשרות הפנויות במגזר העסקי במחצית הראשונה של 2008 ירד בכ-5% לעומת 2007, והביקוש למשלחי-יד אקדמיים ירד ב-7%; הביקוש לרואי חשבון ירד בכ-80% ולכלכלנים בכ-50%, ולעומתם הביקוש למהנדסים אזרחיים עלה בכ-50% ולאדריכלים ומתכנני ערים בכ-18%; בעוד שהשכר הממוצע בכלל המשרות הפנויות עלה בכ-3%, במשלחי-יד אקדמיים הוא ירד בכ-13%; במחצית הראשונה של 2008 משך הזמן הגבוה ביותר שבו משרה היתה פנויה היה במשלחי-היד האקדמיים – ממוצע של 4.9 שבועות למשרה. מסקנת המחקר היא, כי הפגיעה באקדמאיים אינה שונה מהותית מהפגיעה בכלל העובדים. בחלק מהפרמטרים מצבם של האקדמאים אף טוב יותר.

(אקדמאים; משלחי-יד; שוק העבודה; מיתון כלכלי)

170

אורנשטיין, מיכאל; פפרמן, בני:

הסיכוי למצוא עבודה באזור הפריפריה בהשוואה למרכז הארץ והשלכות למדיניות

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 12 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

מטרותיה של עבודה זו היו: בחינת הפער בשיעור האבטלה בין המרכז לבין הפריפריה; הסיכוי של פרטים שאינם עובדים למצוא עבודה באזורים השונים; הערכת כיווני המדיניות הרצויה בתחום התעסוקה. מקור הנתונים לחישוב הגודל הכללי של מעגלי זמינות העבודה ומרכיביה היו סקרי כוח-אדם של הלמ"ס לשנים 2006-2001. המידע על המשרות הפנויות נאסף במסגרת סקר מעסיקים של מינהל מחקר וכלכלה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. בין הממצאים: ב-2006-2001 עמד שיעור האבטלה במרכז הארץ על כ-8.8% בממוצע לשנה לעומת כ-11.7% באזורי הפריפריה; הפער בשיעור האבטלה בין הפריפריה למרכז ב-2003 עמד על כ-19% לרעת הפריפריה, ופער זה גדל לכ-43% ב-2006; על כל 1,000 מובטלים באזור המרכז היו בממוצע בשנים 2006-2001 כ-245 משרות פנויות, לעומת כ-165 משרות פנויות באזור הדרום וכ-71 בלבד באזור הצפון. בין מסקנות המחקר: לשם הגדלת הסיכוי לעבוד לאלו שאינם עובדים בפריפריה, יש להתמקד יותר בהגדלת מלאי המשרות ופחות בתכניות להכשרת כוח-אדם; בתכניות לשיפור התעסוקה בפריפריה יש להסיר חסמים לשם קירוב הפריפריה למרכז; עובדים זרים תופסים נתח ניכר ממלאי המשרות בפריפריה, ולכן יש לצמצם את מספרם.

(שוק העבודה; תעסוקה; אבטלה; יחסי מרכז-פריפריה; מדיניות ממשלתית; עובדים זרים)

171

Brender, Adi; Gallo, Lior:
The Response of Voluntary and Involuntary Female Part-Time Workers to Changes in Labor-Market Conditions
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 8, Jerusalem 2008, 34 pages (E, Hs). The publication appears also on the Bank’s Website: www.bankisrael.gov.il.

שכרן של עובדות במשרה חלקית הוא נמוך יותר והן מקבלות פחות הטבות והכשרה מאשר עובדות במשרה מלאה. בעבודה זו נבדק, על בסיס סקרי כוח-אדם של הלמ"ס ל-2004-1991, ההבדל בין עובדות במשרה חלקית מרצון ולא מרצון בתגובה לשינויים בביקוש לעובדים. נמצא, כי גידול מהיר של התוצר והביקוש לעובדים הגבירו את ההסתברות שעובדות במשרה חלקית שלא מרצון (מעוניינות בתעסוקה מלאה) יעברו לתעסוקה מלאה, אך משתנים אלה לא השפיעו על התנהגותן של עובדות במשרה חלקית מרצון. לכן, למרות ששיעור המעברים הכולל למשרה מלאה דומה בשתי הקבוצות, לחלוקה הסובייקטיבית של העובדות במשרה חלקית לכאלו המצויות בהיקף משרה זה מרצונן או שלא מרצונן יש משמעות לחיזוי התנהגות העובדות על פני מחזור העסקים.

(נשים עובדות; שוק העבודה; מחזורי עסקים)

172

נשים במקצועות בעלי דימוי גברי

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 3 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

הפרדת עיסוקים לפי מין במקצוע מסוים מזוהה כאשר שיעור העוסקים בו ממין אחד גבוה או נמוך באופן משמעותי יחסית לשיעור ההשתתפות של אותו מין בכוח העבודה. בעבודה זו נבדקו מבחר מקצועות שיש להם דימוי גברי שנשים חדרו אליהם, ונבחן שיעור הנשים המועסקות במקצועות אלה מכלל המועסקים במקצוע. כמו כן, נבחן השינוי בשיעור המועסקות במקצוע במהלך העשור האחרון. מקור הנתונים לסקירה היה סקר כוח-אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2006. בין הממצאים: שיעור הנשים במקצועות ההנדסה והאדריכלות עלה מ-15.8% ב-1995 ל-21.3% ב-2006; שיעור מהנדסות האלקטרוניקה גדל בין 1995 ל-2006 ב-90% ומשקלן עמד ב-2006 על 10.5% מכלל מהנדסי האלקטרוניקה; שיעור הנשים המועסקות בעבודות ביטחון עלה מ-7.3% ב-1995 ל-12% ב-2006; שיעור המתדלקות מכלל המתדלקים גדל מ-4.7% ב-1995 ל-21.7% ב-2006; שיעור עובדות הדפוס מכלל עובדי הדפוס ירד מ-27.3% ב-1995 ל- 17.1% ב-2006.

(נשים עובדות; משלחי-יד; הבדלים בין המינים)

173

הריס-אולשק, רונית; גרינשטיין, מירב:

אוכלוסיית הדרוזים בישראל, 2006: מאפייני כוח עבודה, תעסוקה ואבטלה

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 48 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בסקירה זו, השנייה בסדרה (על הסקירה הראשונה ראו חוברת 139, פריט 507), מוצגים נתונים עדכניים על מאפייני התעסוקה של האוכלוסייה הדרוזית בישראל בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. זאת, כחלק מתכנית להגברת שילובם של הדרוזים בשוק העבודה, הכוללת קידום הכשרה מקצועית, תמיכה בעסקים קטנים, סיוע לסטודנטים וכו'. מקורות הנתונים ששימשו לסקירה הם סקרי כוח-אדם של הלמ"ס ונתוני משרד החינוך והמוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: שיעור בעלי תעודת בגרות המקנה כניסה לאוניברסיטאות עמד ב-2005 על 23.2% במגזר הדרוזי (מבין בעלי תעודת בגרות) לעומת 44.1% במגזר היהודי; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה באוכלוסייה הדרוזית היה ב-2006 42.2% (61% בקרב הגברים ו-23% בקרב הנשים) לעומת 71.5% במגזר היהודי (72.5% בקרב הגברים ו-71% בקרב הנשים); בראש 54.9% ממשקי-הבית הדרוזיים עומד מפרנס יחיד לעומת 24.8% במשקי-הבית היהודיים; בעשור האחרון חלה עלייה בשיעור השתתפותן של נשים דרוזיות בכוח העבודה לעומת ירידה בשיעור השתתפותם של גברים; כמחצית מהעובדים הדרוזים מועסקים בענפי השירותים והתעשייה המסורתית.

(דרוזים; תעסוקה; אבטלה; חיפוש עבודה; הזדמנויות תעסוקה; רמת השכלה)

174

בר-צורי, רוני:

עובדים זרים ללא היתר עבודה שגורשו מישראל בשנת 2007

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 21 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בסוף 2007 מנתה אוכלוסיית העובדים הזרים ללא היתר כ-90,000 נפש, המהווים כ-45% מכלל העובדים הזרים בישראל (60% ב-2000). פרסום זה מורכב משלושה פרקים, כדלקמן: רקע כללי; עובדים זרים ללא היתר עבודה שנעצרו וגורשו מישראל בשנים 2007-1995: מגמות כלליות; מאפייני המגורשים מישראל בנתיב שירות בתי-הסוהר (שב"ס). בין הממצאים:
ב-2007 גורשו כ-4,000 עובדים זרים (3,500 ב-2006); אחוז העובדים שגורשו מבין אלה שנעצרו נמצא במגמת ירידה – 47.5% ב-2007 לעומת 67% ב-2005; ארצות המוצא העיקריות של הגברים שגורשו הן סין (33%), תאילנד (17%) ומדינות חבר העמים (10%); 22.2% מהמגורשים ב-2007 הן נשים, 28% מהן מהפיליפינים; 64.7% מהגברים שנעצרו והוחזקו במתקני השב"ס לא גורשו אלא שוחררו בערבות, כלומר נדחה גירושם אך לא בוטל.

(עובדים זרים; מדיניות ממשלתית; גירוש; אכיפת חוק)

175

מידת היכרות הציבור את החוק להעסקת עובדים זרים ועמדות כלפי תנאי התעסוקה של עובדים זרים

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 23 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בסקר זה נבחנו סוגיות בנוגע להעסקת עובדים זרים: מידת היכרות הציבור את חוק העובדים הזרים; עמדות הציבור כלפי תנאי ההעסקה והזכויות הסוציאליות של העובדים הזרים; מידת היכרות הציבור את יחידת הסמך לעובדים זרים וסמכויותיה. נתוני המחקר נאספו במסגרת סקר רחב בנושא המודעות לחוקי עבודה, שנערך על-ידי מינהל מחקר וכלכלה ב-2006. בסקר השתתפו 1,173 מרואיינים מתוך אוכלוסיית כוח העבודה בישראל (עובדים ומחפשי עבודה באופן פעיל) מעל גיל 18. בין הממצאים: כ-32% מהמרואיינים לא ידעו כי העסקת עובד זר ללא היתר היא עבירה פלילית שאחד מעונשיה הוא קנס; כ-70% לא ידעו מהו גובה הקנס בגין העסקת עובד זר ללא היתר; כ-78% סברו כי עובדים זרים זכאים לתנאי העסקה שהם עצמם זכאים להם מתוקף חוקי העבודה, לרבות דמי מחלה, דמי הבראה, פיצויי פיטורים, ביטוח בריאות ושכר מינימום; כ-89% מהמרואיינים דיווחו כי הם אינם מכירים את יחידת הסמך לעובדים זרים, האחראית להנפקת היתרי עבודה ואכיפת חוק העובדים הזרים וחוקים הנוגעים למעסיקים של עובדים זרים; מעטים בלבד ידעו מהן סמכויותיה של יחידה זו.

(עובדים זרים; חוקים; יחסי עבודה; עמדות)

176

Mazar, Yuval:
Testing Self-Selection in Transitions between the Public Sector and the Business Sector
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2008.07, Jerusalem 2008, 74 pages (E, Hs). The publication appears also on the Bank’s Website: www.bankisrael.gov.il.

השכר במגזר הציבורי רגיש פחות לתפוקות ולמיומנות האישית של העובדים בהשוואה למגזר העסקי. בעבודה זו נבחנה השאלה, האם לשכר שפחות רגיש לתפוקה או למיומנות נמשכים עובדים מוכשרים פחות והאם שכר רגיש יותר מושך עובדים מוכשרים יותר. מקור הנתונים לעבודה היה זיווג של נתוני השאלון המורחב של מפקד 1983 עם נתוני מפקד 1995 (משיבים שענו לשאלון המורחב בשני המפקדים). במסגרת העבודה נבדק, האם עובדים שעזבו את השירות הציבורי ועברו לעבודה במגזר העסקי בתקופה זו היו מוכשרים יותר מעמיתיהם שנשארו בשירות הציבורי ולהפך: האם עובדים שעזבו את המגזר העסקי לטובת השירות הציבורי היו מוכשרים פחות בהשוואה לעמיתיהם שנשארו במגזר העסקי. נמצא, כי אכן קיימת ברירה חיובית לטובת המגזר העסקי.

(עובדים שכירים; מגזר ציבורי; חברות פרטיות)

177

בן-נאים, גלית:

חוק עידוד השקעות הון בחינת השפעת החוק על התעסוקה: ממצאים אמפיריים מהמפעלים המאושרים בשנת 2003

"הרבעון הישראלי למסים", ל"ב: 128 (יוני 2008), עמ' 43-64. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוזיאון למסים: .www.mof.gov.il/museum/hebrew/index.htm

כלי מרכזי לעידוד השקעות הוא החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט – 1959. אחת ממטרותיו המרכזיות של החוק היא שיפור מצב התעסוקה בפריפריה, באמצעות מתן עדיפות להשקעות באזורי פיתוח. במחקר זה נבחנה מידת הצלחתו של החוק לשיפור ישיר של התעסוקה בפריפריה – התפלגות המועסקים במפעלים מאושרים ביחס למקום מגוריהם, תוך הבחנה בין אזורי הפריפריה לאזורים אחרים. כן נבדקו פערי שכר בין עובדים מקומיים לבין עובדים הגרים מחוץ ליישוב/נפה שבו/ה ממוקם המפעל. המחקר התבסס על קובץ שכירים 2003 וקובץ חברות. בין הממצאים: ברמה הארצית, רק 16% מהמועסקים במפעלים מאושרים גרו באותו היישוב שבו ממוקם המפעל; 37% מהמועסקים במפעלים גרו בנפה שבה ממוקם המפעל; עובדים שגרו בפריפריה ביישוב שבו ממוקם המפעל הרוויחו כ-30% פחות מאשר עובדים שהועסקו בפריפריה אך גרו מחוץ ליישוב; במחוז הצפון נמצא השכר הנמוך ביותר.

(מפעלי תעשייה; חברות עסקיות; מקום מגורים; יחסי מרכז-פריפריה; פיתוח אזורי; חוקים; התערבות ממשלתית; השקעות; שכר; מסים)

178

Gould, Eric D.; Moav, Omer:
When is 'Too Much' Inequality Not Enough? The Selection of Israeli Emigrants
Social Science Research Network (SSRN), Working Papers series, 2008, 58 pages. The publication appears on the SSRN Website: http://papers.ssrn.com.

בעבודה זו נבחנה השפעת אי-השוויון בהכנסות על התמריצים להגר מישראל, לפי כישוריו הגלויים והנסתרים של הפרט. במסגרת העבודה, פותח מודל המחלק את הכישורים ל"כלליים" (ניתנים לניצול בכל ארץ, כגון השכלה) ול"ייחודיים" (ניתנים לניצול במקום מסוים, כגון קשרים, הכרת השוק, ידיעת השפה המקומית ועוד). העבודה התבססה על זיווג נתוני מפקד האוכלוסין והדיור 1995 עם מידע לגבי עזיבת הפרט את ישראל ב-2004-1995 לתקופה העולה על שנה. בין הממצאים: הקשר שבין רמת השכלה להגירה הוא חיובי כאשר התמורה להשכלה בארץ המוצא נמוכה מאשר הפוטנציאל בארץ היעד; לפרטים בעלי כישורים כלליים וייחודיים יש נטייה להגר, אולם אלה שנמצאים בראש התפלגות ההכנסות ייטו להישאר; התמורה להשכלה בישראל, כמו התמורה לכישורים נסתרים, היא נמוכה יותר מאשר בארצות-הברית, ולפיכך השוואת התמורה לזו שבארה"ב תפחית את התמריץ להגירה.

(בריחת מוחות; מניעי ירידה; רמת השכלה; כישורים; הכנסה)

179

הנדלס, שוקי:

המרכז לתעסוקת מבוגרים

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 127 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2008, 86 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

"המרכז לתעסוקת מבוגרים" הוקם כפרויקט ניסויי על-ידי עמותת "חמישים פלוס מינוס", לטיפול באוכלוסיית מחפשי עבודה בגילים 65-45 המתקשים לחזור לשוק העבודה ואינם זוכים למענה מתאים מגורמי התעסוקה. הפרויקט, שמומן על-ידי הקרן למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח הלאומי, פעל בתל-אביב מנובמבר 2004 עד אוקטובר 2006. בפרסום זה מוצגים ממצאי מחקר הערכה של המרכז, שהתבסס על הערכה משולבת של תהליכים ותפוקות, הערכה שוטפת במהלך כל התכנית הניסויית, הערכה המבוססת על "מחקר פעולה", שינוי והתאמה של הפרויקט בהתאם לממצאי ההערכה ובחינת כל הקבוצות המעורבות בפרויקט - הנרשמים, המעסיקים וצוות המרכז. מקורות הנתונים למחקר היו נתונים מינהליים על מאפייני הנרשמים, שני סקרים שנערכו בקרב הנרשמים למרכז (כ-600 מרואיינים), שני סקרים בקרב המעסיקים שפנו למרכז (כ-150 מעסיקים), סקר בקרב בוגרי קורסים להכשרה מקצועית וראיונות עם צוות העובדים והמתנדבים. בין הממצאים: למרכז נרשמו כ-3,000 מחפשי עבודה ו-241 מעסיקים; במהלך התקופה לעיל הופנו למשרות 1,022 מחפשי עבודה; נרשמו קרוב ל-300 השמות בעבודה, וכן נתקבלו דיווחים על 213 נרשמים שמצאו עבודה בכוחות עצמם; שביעות הרצון הכללית של הנרשמים מהמרכז היתה נמוכה.

(מבוגרים; שוק העבודה; חיפוש עבודה; שירותי תעסוקה; תכניות התערבות)

180

טולידנו, אסתר; זוסמן, נֹעם:

"מס הכנסה שלילי" וגלגול סבסוד השכר לידי מעסיקים: המקרה של מענק לחיילים משוחררים המועסקים בעבודה נדרשת

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 97 בסדרת "מחקרים וסקרים מיוחדים", ירושלים 2008, 25 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

חיילים משוחררים המועסקים בעבודה נדרשת נהנים ממענק מטעם הממשלה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי. קיים חשש כי חלק ניכר מהמענק יתגלגל לידי המעסיקים, באמצעות הפחתת השכר הבסיסי, ובכך להחטיא את מטרת התכנית. במסגרתו של המחקר הנוכחי נבדקו חיילים משוחררים שעבדו בענף התעשייה. ענף זה הוצא מהסדר המענק בין יולי 2001 לנובמבר 2002, אך לאחר מכן הושב המענק בשיעור של 80% מהמענק המקורי. כקבוצת בקרה שימשו צעירים בני 20-18 שעבדו באותן חברות שבהן הועסקו החיילים המשוחררים שקיבלו מענק. המחקר התבסס על זיווג קובץ חיילים שהשתחררו משירות סדיר בצה"ל ב-2004-1998 עם קבצי שכר ל-2005-1998, והקובץ המזווג נבחן בהתאמה עם קובץ חיילים משוחררים שקיבלו מענק בגין עבודה נדרשת. נמצא, כי כמעט ולא היה "גלגול" של המענק לידי המעסיקים, וזאת מפני שרבים מן העובדים השתכרו שכר מינימום או מעט מעבר לשכר המינימום.

(חיילים משוחררים; תעסוקה; תעשייה; סובסידיות; שכר)

181

Friedman, Amit:
Taxation and Wage Subsidies in a Search-Equilibrium Labor Market
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 10.2008, Jerusalem 2008, 37 pages (E, Hs). The publication appears also on the Bank's Website: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו נבחנות ההשפעות בשיווי-משקל של הטלת מס ומתן סובסידיה לשכר, וכן ההשלכות של הפעלת תכנית להבטחת הכנסה, בשוק עבודה לא-משוכלל שבו יש לעובדים מידע חלקי בלבד על הצעות עבודה. נמצא, כי מס מעסיקים ומס הכנסה המוטל על העובדים הם שקולים, בדומה למצב בשוק עבודה משוכלל, ולכן העובדים והמעסיקים אדישים לסוג המס. עוד נמצא, כי לתכניות המיועדות להעלות את שכרם הפנוי של עובדים המשתכרים שכר נמוך עלולות להיות מספר השלכות לא רצויות: למרות שהסובסידיה היא פרופורציונלית לשכר, יש לה השפעה לא-לינארית על השכר לפני מס ולמעשה היא רגרסיבית בשיווי-משקל, ומכאן שהיא מגדילה את אי-השוויון בהתפלגות השכר. כמו כן, תכנית להבטחת הכנסה המבטיחה לעובדים השלמת שכר עד לגובה מסוים עלולה לפגוע ברמת התחרותיות בשוק העבודה. כתוצאה מכך, השכר במשרות שבהן השכר היה גבוה מהשכר המינימלי שמבטיחה התכנית להבטחת הכנסה, מופחת, והעלייה בתוחלת ההכנסה הפנויה של העובדים קטנה יחסית. ממצא זה, שסובסידיית שכר יכולה להוריד שכר במשרות מסוימות, הוא ממצא ייחודי הנובע מניתוח באמצעות מודל של שוק עבודה לא-משוכלל שבו נוצרת התפלגות שכר.

(שכר; מסים; הטבות סוציאליות; הבטחת הכנסה)

182

קלינוב, רות:

תמורות בשיעורי המעבר אל אבטלה וממנה: ישראל 2006-1995

המכון למחקר כלכלי בישראל ע"ש מוריס פאלק, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2008, מאמר לדיון מס' 2, 35 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://pluto.mscc.huji.ac.il.

בעבודה זו נדונה השאלה, מדוע למרות קצב הצמיחה המהיר של הכלכלה הישראלית עדיין קיימת רמה גבוהה למדי של אבטלה, בהשוואה למדינות ה-OECD. במסגרת העבודה, נותחו הסיבות לשינויים באבטלה ב-2006-1995, על בסיס אבחנה כפולה: בין שינויים באבטלה הנובעים מהפרת שווי המשקל בין ביקוש והיצע העבודה, לבין שינויים באבטלה המתרחשים במצב של שווי משקל בשוק העבודה, ונובעים משינויים מבניים בתוכו (כגון שינויים בהרכב הדמוגרפי, במיסוי עבודה, ובתשלומים סוציאליים); ניתוח מעברים בין שלושה מצבי
כוח-אדם: אי-השתתפות בכוח העבודה, אבטלה ותעסוקה. בין הממצאים: שיעור האבטלה בפועל בנקודת ההתחלה של הירידה באבטלה ב-2003 היה כ-10% ושיעור האבטלה המבנית היה כ-7.5%; לגורמים המקרו-כלכליים היתה השפעה מרכזית מ-2003 ואילך; הירידה בשיעור האבטלה מ-2003 עד 2006 הושפעה במיוחד מירידה בהסתברות ליציאה מתעסוקה – פחות פיטורים, פחות התפטרויות ופחות פרישות; מבין הגורמים המבניים, ההשפעה העיקרית להקטנת האבטלה היתה הורדת עלות העבודה ליחידת תוצר.

(אבטלה; צמיחה כלכלית)

183

עבודה בשעות נוספות, קבלת שכר בגין תקופת הכשרה וחוק ההודעה לעובד (תנאי עבודה)

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 16 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

חוקי המגן מסדירים את יחסי העבודה בין עובד למעביד. חוקים אלה עוסקים במגוון היבטים של יחסי עובד - מעביד: פיצויי פיטורים, חופשה שנתית, תשלום שכר עבודה בזמן ועוד. מטרתה של סקירה זו היתה לבחון באיזו מידה נשמרים בישראל חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק הגנת השכר, חוק שכר המינימום וחוק ההודעה לעובד (תנאי עבודה). במסגרת הסקירה מוצגים נתונים רבים: שיעור השכירים העובדים שעות נוספות; אופן התגמול הכספי בגין עבודה בשעות נוספות; שיעור השכירים שהמעסיק דרש מהם לעבור הכשרה לפני תחילת עבודתם ו/או שהם "יצאו" להשתלמויות וקורסים במסגרת עבודתם אך לא קיבלו על כך שכר; מאפייניהם הסוציו-דמוגרפיים של השכירים הללו; שיעור השכירים המכירים את חוק ההודעה לעובד (תנאי עבודה); שיעור השכירים שקיבלו ממעסיקם הודעה בנוגע לתנאי עבודתם ועוד. מקור הנתונים הוא סקר מיוחד שערך מינהל מחקר וכלכלה ב-2006 בנושא מודעות ציבור השכירים לשורה של חוקי עבודה בישראל.

(חוקים; יחסי עבודה; עובדים שכירים)

184

לוין-אפשטיין, נח; קדיש, ליאור; אורן, ענת:

העדפות לגבי שעות עבודה: שׁוֹנוּת בין מדינות ולאורך זמן

"דעות בעם" (בהוצאת מכון ב.י. ולוסיל כהן לחקר דעת קהל, אוניברסיטת תל-אביב), גיליון מס' 13 (נובמבר 2008), עמ' 1-8. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://bicohen.tau.ac.il.

בעקבות העלייה בשיעור השתתפותן של נשים, ובעיקר אמהות, בשוק העבודה, נדונה במחקר זה מידת ההתאמה בין שעות העבודה בפועל לאלה הרצויות והשׁוֹנוּת בין מדינות ולאורך זמן. לארגון זמן העבודה יש מספר היבטים: שעות העבודה (עבודות בשעות שמתאימות למגוון העדפותיהם של עובדים); קביעת לוח זמנים (ארגון יום העבודה להקטנת ההתנגשות עם מחויבויות אחרות); גמישות בטווח הקצר (שינוי שעות העבודה בהתראה קצרה עקב שינויים לא צפויים בנסיבות האישיות); שינוי במצב התעסוקתי (הפחתת שעות העבודה, יציאה זמנית משוק העבודה, או חזרה לשוק העבודה). נתוני המחקר נאספו בשני סקרים של פרויקט ISSP (International Social Survey Program) שנערכו ב-1997 וב-2005 ב-20 מדינות. לצורך ניתוח הנתונים, נבנה קובץ מאוחד שכלל משיבים בגילים 60-25 שעבדו בשכר בזמן ביצוע הסקר. למידע זה צורף מידע ברמת המדינה (תוצר מקומי גולמי לנפש, מדד ג'יני, שיעור בלתי-מועסקים ועוד).

(שעות עבודה; עבודה חלקית; שחיקה בעבודה; הכנסה; נשים עובדות; מחקר השוואתי)

185

אלפסי, מיכל:

חוק שעות עבודה ומנוחה: שכירים העובדים ביום המנוחה

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 14 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

לדו"ח זה היו שתי מטרות עיקריות: הצגת שיעור העובדים השכירים המועסקים ביום המנוחה, תדירות העבודה ביום המנוחה ושיעור השכירים אשר עובדים ביום מנוחתם ומקבלים ממעסיקם יום חופש חלופי באופן קבוע לפי החוק; הצגת פרופיל סוציו-דמוגרפי של העובדים ביום המנוחה, תוך התייחסות לתכונות תעסוקתיות. איסוף הנתונים התבסס על סקר שנעשה ב-2006 בקרב מדגם של 1,173 מרואיינים, שעסק במודעות לחוקי עבודה. לצורך דו"ח זה, נבדקו תשובותיהם של 865 משיבים שהיו עובדים שכירים בעת עריכת הסקר. בין הממצאים: כ-15% מהעובדים השכירים עבדו ביום המנוחה השבועי, כ-75% יהודים וכ-25% ערבים; כ-82% עבדו ביום המנוחה לפחות פעם בחודש והיתר בתדירות נמוכה יותר; כ-33% מהעובדים קיבלו יום חופש חלופי באופן קבוע, 9% באופן חלקי והיתר לא קיבלו כלל; כ-54% מהעובדים ביום המנוחה הן נשים, כ-63% הם בני 35 ומעלה ולכ-34% יש השכלה אקדמית; שיעור העובדים ביום המנוחה במחוז הצפון נמצא גבוה יותר מאשר ביתר המחוזות (כ-23%).

(עובדים שכירים; תנאי עבודה; יום שבתון; חוקים)

186

סופר-פורמן, חגית:

מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים (מפתח) - מעקב אחר המשתתפים לאחר 6 עד 9 חודשים מתחילת ההשתתפות בתכנית

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 84 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

תכנית מפת"ח (מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים), שהחלה לפעול בסוף 2006, נועדה לאפשר לאוכלוסייה החרדית נגישות לשירותי הכוונה למציאת תעסוקה. בדו"ח זה, השני בסדרה (על הדו"ח הקודם, ראו חוברת 148, פריט 208), מוצגים ממצאי מחקר הערכה על אודות השתלבות המשתתפים בתכנית בשוק העבודה 9-6 חודשים לאחר תחילת ההשתתפות בתכנית. אוכלוסיית המחקר כללה 772 משתתפים שטופלו בשני מרכזי התכנית הראשונים, בירושלים ובבית"ר עילית. הדו"ח כולל נתונים על מאפייני הרקע של המשתתפים בתכנית, חיפוש ומציאת עבודה, חסמים למציאת עבודה, מאפייני העבודה, שביעות רצון מהתכנית ועוד. בין הממצאים: שיעור המועסקים בקרב המשתתפים עלה מ-26.5% בתחילת התכנית ל-61.8% לאחר 9-6 חודשים; משתתפים שלא עבדו התאפיינו בגיל ממוצע גבוה יותר, שיעור גבוה יותר של הורים לילדים, מספר ילדים ממוצע גבוה יותר ושיעור נמוך יותר של ניסיון תעסוקתי; הקשיים העיקריים במציאת עבודה שצוינו הם: היעדר ניסיון בעבודה (36%), הצעות שכר נמוכות מדי (34%), קושי במציאת עבודה במרחק סביר מהבית (29%) וקושי במציאת מקום עבודה המתאים לצביון החרדי (29%); מבין המועסקים 9-6 חודשים לאחר תחילת ההשתתפות בתכנית, 53% עבדו במשרה חלקית ו-47% במשרה מלאה; רק 61% מהמשתתפים דיווחו כי התכנית סייעה להם בחיפוש עבודה או בהשתלבות בעבודה.

(חרדים; תעסוקה; תכניות התערבות; חיפוש עבודה; ייעוץ; שירותי תעסוקה)

187

מרקוביץ, הניה (עורכת):

ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזים והצ'רקסים, בשירות המדינה: דו"ח לשנת 2007

נציבות שירות המדינה, ירושלים 2008, 28 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הנציבות: www.civil-service.gov.il

דו"ח זה כולל נתונים על קליטתם של אזרחים ערבים, לרבות דרוזים וצ'רקסים, בשירות המדינה ב-2007-2003. בסוף הדו"ח מובאים נתונים על מספר המכרזים הפומביים שפורסמו ב-2007-2003 ועל מספר המועמדים והזוכים במכרזים בשנים הללו. בין הממצאים: ב-2007 נקלטו בשירות המדינה 392 אזרחים ערבים ודרוזים, כ-8.7% מסך המתקבלים לשירות המדינה בשנה זו; נמשכה מגמת העלייה באחוז הנשים מקרב עובדים אלה, וב-2007 הגיע שיעורן ל-39.8%; ל-46.8% מהעובדים הערבים והדרוזים החדשים בשירות המדינה היתה השכלה אקדמית, בדומה לשיעור האקדמאים בכלל שירות המדינה; המשרד הממשלתי שבו נמצא השיעור הגבוה ביותר של עובדים ערבים ודרוזים הוא משרד הפנים (22.7% מסך העובדים); 81 בני מיעוטים נבחרו ב-2007 במכרזים ייעודיים ו-28 נבחרו במכרזים רגילים.

(תעסוקה; משרדי ממשלה; ערביי ישראל; דרוזים; צ'רקסים)

188

מרקוביץ, הניה (עורכת):

ייצוג הולם לבני קהילת יוצאי אתיופיה בשירות המדינה: דו"ח לשנת 2007

נציבות שירות המדינה, ירושלים 2008, 5 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הנציבות: www.civil-service.gov.il

דו"ח זה כולל נתונים על היקף קליטתם של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ב-2007. הנתונים מוצגים בפילוחים שונים: מין, רמת השכלה, המשרד הממשלתי שבו הועסקו ודירוגים. בין הממצאים: ב-2007 הועסקו בשירות המדינה 629 יוצאי אתיופיה – 292 גברים ו-337 נשים; 14.3% מעובדים אלה הם בעלי השכלה יסודית, 60.1% בעלי השכלה תיכונית, 13.35% בעלי השכלה אקדמית ו-12.2% בעלי השכלה אחרת; 463 מהעולים מאתיופיה הועסקו במשרד הבריאות, המספר הרב ביותר של עולים מאתיופיה מבין משרדי הממשלה, והם היוו 1.7% מסך העובדים במשרד זה; במשרד לקליטת העלייה נמצא השיעור הגבוה ביותר של מועסקים יוצאי אתיופיה בהשוואה למשרדים אחרים (4.1% - 21 עובדים); 411 מיוצאי אתיופיה הועסקו בדירוג המינהלי, 117 בדירוג האחיות, 31 בדירוג המח"ר והיתר בדירוגים אחרים.

(תעסוקה; משרדי ממשלה; עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; קליטת עלייה)

189

Dagan-Buzaglo, Noga:
Non-Discriminatory Hiring Practices in Israel Towards Arab Citizens, Ethiopian Israelis and New Immigrants From Bukhara and the Caucasus
Adva Center, Tel-Aviv 2008, 89 pages. The publication appears also on the Center's Website: www.adva.org.

בדו"ח זה נבחנו הפעולות שננקטו בשוק העבודה למניעת אפלייתן של שלוש קבוצות אוכלוסייה: ערביי ישראל, יוצאי אתיופיה ועולים חדשים מבוכרה ומקווקז. פעולות אלו הוגדרו ככל פעולה שנועדה לשפר את הזדמנויות התעסוקה של קבוצות אלו – הגדלתן ייצוגן במגזרים השונים של המשק, הגדלת ייצוגן בעמדות ניהוליות והעלאת שכר וקידום. הדו"ח מורכב משישה פרקים, כדלקמן: סוכנים של גיוס עובדים בלתי-מפלה (הממשלה, המגזר הפרטי וארגונים חברתיים); גיוס עובדים בלתי-מפלה - ערביי ישראל; גיוס עובדים
בלתי-מפלה - יוצאי אתיופיה; גיוס עובדים בלתי-מפלה – עולים מבוכרה והקווקז; פעולות למניעת אפליה ולקידומן של קבוצות אלו בחוק הישראלי; המלצות לדרכים הנאותות לקידומן של קבוצות אלו. בסוף הדו"ח מוצגים שלושה נספחים: ארגונים ארציים ואזוריים המעודדים מניעת אפליה לפי אוכלוסיית היעד; יוזמות למניעת אפליה בתעסוקה שננקטו על-ידי הממשלה; יוזמות למניעת אפליה בתעסוקה שננקטו על-ידי המגזר העסקי.

(שוק העבודה; הזדמנויות תעסוקה; שוויון חברתי; ערביי ישראל; עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; קווקז [ארצות מוצא]; בוכרה [ארץ מוצא]; התערבות ממשלתית; ארגונים וולונטריים)

190

 

י"ג. רמת חיים, רווחה וסעד

פרסומים

צבע, יקותיאל; איגלשטין, שלמה; כהן-פלדמן, קרול; צדקה, פנינה:

האוכלוסייה הרשומה במחלקות לשירותים חברתיים, חלק א: נתוני יסוד ומאפייני הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים, מבוסס על קובץ נתוני יסוד של משרד הרווחה – 2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 35 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2008, 35 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בעבודה זו מוצגים מאפייני הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים של הרשויות המקומיות. מקור הנתונים לעבודה הוא קובץ נתוני יסוד של משרד הרווחה, מעודכן לחודש מאי 2006 וכולל מידע שנאסף במחלקות אלו. בקובץ זה כלולות רשומות של משפחות הרשומות במחלקות אלו, כאשר לבן משפחה אחד לפחות הוגדרה נִזְקָקוּת. לאחר בדיקת הקובץ וטיובו, זֻוַּג קובץ זה עם קובץ מרשם התושבים. במסגרת העבודה, אופיינה האוכלוסייה הרשומה לפי תכונות דמוגרפיות ולפי נזקקויות. בין הממצאים: בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בישראל, באוכלוסיית הנזקקים יש ייצוג-יתר של קשישים (19.1%, לעומת שיעור של 9.9% קשישים באוכלוסייה הכללית), ערבים (23.3%, לעומת 19.7% באוכלוסייה הכללית), עולים מאתיופיה (3.8%, לעומת 1% באוכלוסייה הכללית), ילידי אסיה-אפריקה ומשפחות של בודדים; הנזקקויות השכיחות ביותר הן "מוגבלות", "תפקוד לקוי של המשפחה" ו"עוני וקשיי הכנסה"; שכיחות הנזקקויות שונה בהתאם לתכונות דמוגרפיות (גיל, דת ומוצא); בכל קבוצות הגיל, שיעורי הפניות הגבוהים ביותר היו בקרב אלמנים/ות וגרושים/ות.

(לשכות לשירותים חברתיים; נתמכי סעד; מוגבלויות; עוני; התנהגות אנטי-חברתית; נתונים דמוגרפיים)

191

צבע, יקותיאל; איגלשטין, שלמה; כהן-פלדמן, קרול; צדקה, פנינה:

האוכלוסייה הרשומה במחלקות לשירותים חברתיים, חלק ב: נתוני שכר ואשכול חברתי - כלכלי של רשומים במחלקות לשירותים חברתיים, מבוסס על קובץ נתוני יסוד של משרד הרווחה - 2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 36 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2008, 28 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בעבודה זו מוצגת תמונת מצב של הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים של הרשויות המקומיות. מקור הנתונים לעבודה הוא קובץ נתוני יסוד, של משרד הרווחה, מעודכן לחודש מאי 2006 וכולל מידע שנאסף במחלקות אלו. בקובץ זה כלולות רשומות של משפחות הרשומות במחלקות אלו, כאשר לבן משפחה אחד לפחות הוגדרה נִזְקָקוּת. לאחר בדיקת הקובץ וטיובו, זֻוַּג קובץ זה עם קובץ מרשם התושבים, עם קובץ השכירים של מס הכנסה (לשנים 2003-2000) ועם המדד הכלכלי-חברתי של היישובים. במסגרת העבודה, אופיינה האוכלוסייה הרשומה לפי תכונות גאוגרפיות וכלכליות (אשכול חברתי-כלכלי ושכר של שכירים) ולפי נזקקויות. בין הממצאים: ממוצע השכר החודשי ברוטו לחודש עבודה של השכירים הרשומים בקובץ הוא 3,560 ₪ (השכר הממוצע במשק ב-2003 היה 6,972 ₪); שיעורי הפניות ל-1,000 נפשות ביישובים השייכים לאשכולות 2-1 היו 239.1, לעומת 82.1 ביישובים השייכים לאשכולות 10-9.

(לשכות לשירותים חברתיים; נתמכי סעד; מוגבלויות; עוני; התנהגות אנטי-חברתית; שכר; מיצב חברתי-כלכלי)

192

דו"ח הצוות לפיתוח מדדי עוני נוספים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והצוות לפיתוח מדדי עוני נוספים, ירושלים 2008, 64 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בדו"ח זה מתוארת עבודת הצוות לפיתוח מדדי עוני נוספים שמינו ראש הממשלה ושר האוצר. הדו"ח מורכב משלושה חלקים עיקריים, כדלקמן: המלצות; תיאור המצב הקיים – הסבר על המדד המשמש בדו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי ועל מדדים נוספים המפורסמים בסקירה השנתית של המוסד שלא במסגרת דו"ח העוני ותיאור מדדים שפותחו בבנק ישראל ובלמ"ס; השיקולים העיקריים בגיבוש ההמלצות – עקרונות מנחים, הבהרת מונחים מרכזיים, שלבים בבניית מדדי העוני ונימוקים להמלצות. הצוות גיבש שש המלצות בנושאים הבאים: פרסום נתונים בדבר שינויים ברמת חייה של האוכלוסייה לפי חמישונים; הצגת נתונים נוספים לצד המדד המפורסם כיום; פרסום מדד המשקף את תחולת תשלומי ההעברה והוצאות הרווחה הממשלתיות; עריכת השוואה בין המצב בישראל לזה שבמדינות אחרות בעולם; דיווח על בעיות חברתיות בתחומים שאינם כספיים; שיפור והרחבת מערכת הנתונים.

(עוני; כלי מדידה; מדדים חברתיים-כלכליים; דוחות ועדה)

193

המוסד לביטוח לאומי - סקירה שנתית, 2007

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2008, 411 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית וסיכום בערבית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

סקירה שנתית זו נפתחת בהצגת תרשימים על מאפייני פעילויותיו של המוסד לביטוח לאומי. לאחר מכן, מחולק הפרסום לארבעה פרקים, כדלקמן: 1) המדיניות החברתית ומגמות ההתפתחות של הביטוח הלאומי (סוגיות בהתפתחויות החברתיות, יעדים למדיניות החברתית של הממשלה, היקף התשלומים ועוד); 2) עוני ואי-שוויון בהתחלקות ההכנסות (מצב העוני והפערים הכלכליים ב-2006, מדידת העוני ומקורות הנתונים, ממצאים עיקריים על העוני, ממדי העוני לפי קבוצות אוכלוסייה והרכב האוכלוסייה הענייה ועוד); 3) פעילות ומגמות בתחום הגבייה (גביית דמי ביטוח לאומי, גביית דמי ביטוח ועוד); 4) פעילות ומגמות בתחומי הגמלאות. בסוף הפרסום מובאים שלושה נספחים: תמציות של פרסומי המוסד לביטוח לאומי; נספח לוחות של ענפי הביטוח (תקבולים ותשלומים, גבייה וגמלאות לפי ענפים, מקבלי קצבאות ועוד); נספח לוחות בנושא העוני ואי-השוויון בהתחלקות ההכנסות.

(המוסד לביטוח לאומי; שנתונים [פרסומים]; גמלאות; הבטחת הכנסה; עוני; התחלקות ההכנסות; ילדים; קשישים; משפחות ברוכות-ילדים; משפחות חד-הוריות; דמי אבטלה; דמי מזונות; סיעוד; נכות; נפגעי תאונות עבודה; נפגעי פעולות איבה; שיקום; ביטוח בריאות ממלכתי; שירותים; מדיניות חברתית; עובדים זרים; חיילים משוחררים)

194

סבירסקי, שלמה; חסון, יעל:

שירותי רווחה אישיים בעידן של צמצום תקציבי

מרכז אדוה לחקר החברה בישראל, תל-אביב 2008, 46 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.adva.org.

חלק גדול משירותי הרווחה האישיים היה מאז ומעולם בידיים לא-ממשלתיות. לכן, בדיון על הפרטת השירותים אין מדובר בהעברתם מידיים ממשלתיות לפרטיות אלא במידת אחריותה של המדינה לשירותים אלה. בפרסום זה נדונים השירותים האישיים שבאחריות משרד הרווחה ובשירותי הסיעוד שבאחריות המוסד לביטוח לאומי. הפרסום מורכב מתשעה פרקים, כדלקמן: מבוא; היסטוריה; מימון מערך שירותי הרווחה; שירותי הרווחה ברשויות המקומיות – אי-שוויון תקציבי; כוח העבודה של שירותי הרווחה האישיים; גופים
לא-ממשלתיים בשירותי הרווחה האישיים; השוק הפרטי ושירותי הרווחה לקשישים; האם המדינה מסוגלת להפעיל בקרה ופיקוח; סיכום. פרק הנספחים כולל ארבעה לוחות שבהם מוצגים נתונים על ההוצאה לרווחה לתושב ברשויות המקומיות, על התקציב הממשלתי המיועד לשירותי רווחה ברשויות המקומיות, על השתתפות הממשלה בהוצאה לנפש ולמשפחה ברשות המקומית ועל משקלן של הנפשות המטופלות במחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות מכלל אוכלוסיית היישוב.

(שירותי רווחה; מדיניות רווחה; הפרטה; שוויון חברתי; שלטון מקומי; עמותות; מוסדות לקשישים; דיור מוגן; טיפול בית סיעודי; שיקום; מימון; פיקוח; עובדים סוציאליים)

195

דולב, טלל; סבו-לאל, רחל; שמיד, הלל; בר-ניר, דורית:

מדיניות "עם הפנים לקהילה": מחקר הערכה

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 516 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2008, 144 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הוזמן על-ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

בפרסום זה מוצגים ממצאי מחקר הערכה על אודות מדיניות "עם הפנים לקהילה" של השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. מדיניות זו נועדה להפחית את היקף הסיכון בקרב ילדים ובני נוער, באמצעות מתן אפשרות לרשויות המקומיות ולמחלקות לשירותים חברתיים לנצל באופן יעיל יותר את המשאבים הממשלתיים העומדים לרשותן, כדי לתת מענים טובים יותר לצורכי הילדים והמשפחות בקהילה. במסגרת המחקר, נבחנו תהליכי יישום המדיניות ותוצאותיה. זאת, באמצעות ראיונות, סקרים ומידע ממקורות מינהליים. בין הממצאים: רק חלק קטן ממנהלי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות חשו שותפים בעיצוב מדיניות "עם הפנים לקהילה", וזאת בניגוד לתפיסתה של הנהלת השירות לילד ולנוער כמשתפת את אנשי השדה; חל גידול ניכר בהיקף השירותים שפותחו ו/או הורחבו לילד בסיכון בקהילה; למרות החששות, הצליחו המחלקות לשירותים חברתיים להתמודד עם סמכויותיהן החדשות והשתמשו ברוב המשאבים שהיו לרשותן; רוב הילדים שחזרו ממסגרות חוץ-ביתיות נשארו בקהילה ורובם השתלבו במוסדות החינוך, אך העזרה שניתנה להם ולהוריהם לא היתה מספקת.

(מדיניות רווחה; שירותי רווחה; לשכות לשירותים חברתיים; ילדים; נוער במצוקה; משפחות במצוקה)

196

דולב, טלל; סבו-לאל, רחל; בן-רבי, דליה:

פקידי הסעד לחוק הנוער בישראל: תפקידים, דרכי עבודה ואתגרים

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 512 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2008 (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

במחקר זה נבחנו היבטים של מערך פקידי הסעד ותפקידיהם. הסוגיות שנבדקו הן: היקף וסוגי הפניות והדיווחים לפקידי הסעד; מאפייני פקידי הסעד והכשרתם; תפקידים ומטלות; דרכי העבודה ושיתוף הפעולה עם גורמים מחוץ למערכת הרווחה; חלוקת התפקידים בין פקידי הסעד לבין עובדים כוללניים במחלקות לשירותים חברתיים. הבדיקה נעשתה במחלקות הרווחה של ארבע רשויות מקומיות ממרכז הארץ בשנת 2000. כלי המחקר היו: טפסים של משרד הרווחה, שבהם מתועדים הדיווחים על הפניות לפקידי סעד; שאלונים שמילאו פקידי הסעד, שכללו מידע על מאפייניהם, הכשרתם, התפקידים שהם ממלאים, קשריהם עם גורמים שונים ועמדותיהם כלפי תפקידם; ניתוח עיסוקים; ראיונות-עומק עם פקידי סעד ועם אנשי מקצוע בקהילה בנוגע לקשריהם עם פקידי הסעד; סקירת ספרות. בין הממצאים: 35% מהפניות היו בגין התעללות פיזית, 14% בגין התעללות נפשית ו-11% בגין התעללות מינית; כשני שלישים מהילדים ובני הנוער הופנו ללשכות על-ידי אנשי מקצוע; כל פקידי הסעד הם אקדמאים ובעלי ותק ממוצע של שמונה שנים כעובדים סוציאליים ושל חמש שנים כפקידי סעד; נמצאו הבדלים בין הרשויות בסוגי הפניות ובסוגי התפקידים שממלאים פקידי הסעד; רוב גדול של פקידי הסעד ציינו כי הם נמצאים בקשר עם גורמים רבים במסגרת עבודתם: בתחומי החינוך, הבריאות, הטיפול, המשטרה ועוד; רוב פקידי הסעד ציינו כי הקשר עם הגורמים הללו מתבצע כמעט כל יום; נמצאה אי-בהירות בנוגע להגדרות התפקידים ולחלוקת העבודה; כן נמצאו הבדלי תפיסות ביחס לטובת הילד ולדרכי הטיפול.

(עובדים סוציאליים; לשכות לשירותים חברתיים; ילדים; מתבגרים; משפחות במצוקה)

197

וייס-גל, עידית; לוין, ליה:

האם עובדים סוציאליים נדרשים לעסוק בפרקטיקת מדיניות? ניתוח תיאורי תפקיד

"ביטחון סוציאלי", מס' 77 (אוגוסט 2008), עמ' 29-58 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

במקצוע העבודה הסוציאלית מודגשת המחויבות לקידום צדק חברתי ושינוי חברתי. מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק באיזו מידה נדרשים עובדים סוציאליים בישראל לעסוק בפרקטיקות של מדיניות ובאלו סוגי פעילות ומשימות בזירת המדיניות החברתית הם נדרשים לעסוק. זאת, על בסיס ניתוח דרישות התפקיד כפי שנוסחו על-ידי מעסיקיהם. במסגרת העבודה, נערך ניתוח תוכן כמותי של 78 תיאורי תפקיד רשמיים של עובדים סוציאליים המועסקים במגזר הממשלתי, ברשויות המקומיות ובארגוני המגזר השלישי. כל תיאור תפקיד קודד לפי שלושה מרכיבים: פרטים כלליים על המסמך, פרטים על תפקיד העובד הסוציאלי והדרישה לעסוק בעיצוב מדיניות. בין הממצאים: בכ-40% מהמסמכים לא נמצאה כל דרישה לעיסוק בפרקטיקת מדיניות; מתוך המסמכים שבהם היתה דרישה לעיסוק, בכמחצית מהם חלקה של הדרישה לעיסוק במדיניות היתה בשיעור של פחות מ-30% מכלל הדרישות במסמך; ברוב המקרים, הדרישה לעיסוק במדיניות נגעה למדיניות הארגון שבה הועסק העובד, כשבדרך כלל מדובר בעובד סוציאלי המועסק בדרג ניהולי או שיש לו תפקיד ניהולי.

(עובדים סוציאליים)

198

ספיבק, אביה:

התגברות אי-הוודאות העולמית והרפורמות במערכות הביטוח הסוציאלי: המעבר משיטת הזכויות (DB) לשיטת הצבירה (DC) בצ'ילה ובשוודיה

"ביטחון סוציאלי", מס' 77 (אוגוסט 2008), עמ' 77-59 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

במאמר זה נבחנים השינויים שחלו בשנים האחרונות במערכות הפנסיה הממלכתיות במדינות רווחה, תוך התמקדות ברפורמות שנעשו בצ'ילה בשנות השמונים של המאה שעברה ובשוודיה בעשור האחרון. הרפורמות הללו באו בתגובה לשינויים התכופים שאירעו במערכות הכלכלה ובמאפייני חיי הפרט בעולם, אשר הגדילו מאוד את הנטל הכלכלי הכרוך במימון מערכות פנסיה ממלכתיות ואת הסיכונים לפרט ולכלל הכרוכים בהמשך השיטות הקיימות. במאמר מנותחים הקווים הדומים והשונים בין שתי המערכות בצ'ילה ובשוודיה, ומודגשים יתרונותיה של השיטה השוודית. במאמר נעשה שימוש בתיאוריה החדשה של כלכלת תמריצים, כדי להסביר את הרציונל העומד מאחורי הרפורמות.

(פנסיה; רפורמה; ביטחון סוציאלי; ביטוח; חברות ביטוח; מימון; מדיניות כלכלית; מדיניות פיסקלית; מדינת רווחה)

199

גוטליבובסקי, חמי; וייס, יורם:

החלטות הפרישה של זוגות נשואים

"ביטחון סוציאלי", מס' 76 (מרס 2008), עמ' 73-96 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

במחקרים שונים נמצא מִתְאָם חיובי בין החלטות הפרישה מעבודה של בני זוג נשואים. בעבודה זו, שהתבססה על הנתונים שהתקבלו בסקר SHARE - ישראל, נבדק האם מִתְאָם זה קיים גם בישראל. המודל שנבנה לצורך העבודה התבסס על ההנחה שבני זוג נשואים מתאמים את החלטותיהם לגבי תעסוקה ופרישה כדי למקסם מטרה משותפת. זאת, בניגוד למודלים קיימים, שלפיהם כל אחד מבני הזוג מקבל בנפרד את החלטתו לגבי תעסוקה או פרישה בהינתן ההחלטה של בן זוגו. נמצא, כי גם בישראל קיים מִתְאָם חיובי בין החלטות הפרישה מעבודה של בני זוג נשואים. עוד נמצא, כי העלאת גיל הפרישה (67 לגבר ו-64 לאישה) צפויה להגביר את מידת התיאום בין בני הזוג עקב העיכוב בגיל הפרישה ועקב הקטנת הפרש הגילים בין בני הזוג בעת הפרישה.

(מבוגרים בגיל העמידה; תעסוקה; פרישה מוקדמת; בני-זוג; שיטות מחקר)

200

Kimhi, Ayal:
Male Income, Female Income, and Household Income Inequality in Israel: A Decomposition Analysis
Department of Agricultural Economics and Management, Hebrew University, Discussion Paper No. 17.08, Rehovot 2008,
26 pages. The publication appears on the Department's Website: http://departments.agri.huji.ac.il/economics.

בעבודה זו נדון נושא אי-השוויון בהכנסות בהיבט המגדרי. באמצעות ניתוח נתוני סקר הוצאות המשפחה 2005 של הלמ"ס, הושוותה תרומת אי-השוויון בהכנסות בין גברים לנשים, ההשפעה השולית של הכנסות אלו על אי-השוויון והגמישות של אי-השוויון ביחס למספר גורמי אי-השוויון. כמו כן, נדונה השאלה, האם הגידול במשקל הכנסת האישה בסך ההכנסה של משק-הבית תורם לשוויון. בין הממצאים: השתנות בהכנסת האישה מעבודה תורמת פחות לאי-השוויון בהכנסות מאשר השתנות בהכנסת הגבר מעבודה; הגדלה אחידה של הכנסת האישה מעבודה תורמת פחות להגדלת אי-השוויון הכולל בהכנסות מאשר הגדלה אחידה בהכנסה מעבודה של הגבר; הגדלה אחידה של השכלת האישה והגבר תורמת לצמצום אי-השוויון, כאשר להגדלת השכלת האישה יש השפעה גדולה יותר. מסקנת העבודה היא, שקידום שוויון מגדרי במשק-הבית יכול לסייע בהקטנת אי-השוויון הכולל בהכנסות.
במשקי-בית הנמצאים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, חשוב במיוחד לאפשר לנשים לרכוש השכלה, שבאמצעותה תוכל האישה להגדיל את הכנסתה ואת הכנסת משק-הבית.

(התחלקות ההכנסות; שוויון חברתי; נשים עובדות; רמת השכלה)

201

דו"ח העוני האלטרנטיבי, ישראל 2008

ארגון "לתת" – סיוע הומניטרי ישראלי, תל-אביב 2008, 63 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הארגון: www.latet.org.il.

דו"ח העוני האלטרנטיבי, המתפרסם זו השנה השישית, נועד להמחיש את הפן האישי והפיזי של העוני והעניים בישראל, מעבר לנתונים הסטטיסטיים המתפרסמים על-ידי מוסדות ממשלתיים. במסגרת הדו"ח הנוכחי, לשנת 2008, מוצגים שלושה מחקרי שטח: פרופיל הנזקקים לסיוע במזון בישראל ב-2008; מגמות העוני בעמותות המזון; תפיסת העוני בקרב הציבור הרחב. בדו"ח הנוכחי הוגדר לראשונה "קו הרעב" - ההוצאה המינימאלית לתזונה בסיסית ותקינה. בין הממצאים: 82% מהנתמכים בעמותות נמצאים מתחת לקו הרעב ואין להם המזון הדרוש לקיום מאוזן ותקין; ל-10% מהנזקקים נפטר אדם קרוב עקב חוסר יכולת לממן טיפול רפואי; רק רבע מהנזקקים (24%) עמדו בתשלומי שכר דירה / משכנתא; 78% מהעמותות לא מצליחות לתת מענה לכל הפונים; יותר ממחצית מהעמותות דיווחו על ירידה בהיקף התרומות שקיבלו לעומת אשתקד; 87% מההורים הנזקקים דיווחו כי הם אינם מסוגלים לממן לילדיהם חינוך משלים, ו-80% דיווחו כי אינם יכולים לממן את כל הציוד הדרוש לבית-הספר; ההכנסה הממוצעת של מקבלי הסיוע העובדים ב-2008 היתה 3,134 ₪ נטו בחודש, וההוצאה החודשית הממוצעת - 4,409 ₪; אחד מכל ארבעה ישראלים (27%) חושש להידרדר לעוני. הפרסום כולל השוואות לנתוני שנים קודמות.

(עוני; משפחות במצוקה; איכות חיים; מזון; מוצרים בני-קיימה; מחלות כרוניות; תרופות; טיפול רפואי; דיור; תעסוקה; עמותות; ארגונים וולונטריים; מלכ"רים; מימון; דעת קהל)

202

הריס, רונית:

ארוחות מחוץ לבית

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 11 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

תופעת הארוחות מחוץ לבית (ארוחות במסעדות, בבתי-קפה, בקפיטריות, בבתי-מלון ובחדרי אוכל של מקום העבודה וכן קניית מוצרי מזון לארוחות בקיוסקים ובמזנונים) התקבעה בקרב כל שכבות האוכלוסייה, כולל אוכלוסיות חלשות. תופעה זו קשורה לעלייה ברמת החיים ולשינויים בהרגלי הבילוי. בעבודה זו מנותחת התופעה, תוך התבססות על סקרי הוצאות משק-הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בין הממצאים: כ-56.1% ממשקי-הבית בישראל צרכו ב-2006 ארוחות מחוץ לבית; 60% מהוצאה זו היתה על מסעדות וסטייקיות, 16% על בתי קפה, 15% על קיוסקים, 6% על ארוחות במקום העבודה ו-3% על מזון בפאבים; 77.2% ממשקי-הבית בחמישון ההכנסה העליון נהגו לאכול מחוץ לבית, לעומת 40.4% בחמישון התחתון; ההוצאה החודשית הממוצעת ב-2006 של משקי-בית בחמישון ההכנסה העליון על ארוחות מחוץ לבית היתה 750 ₪, לעומת 209 ₪ בחמישון התחתון; במשקי-בית עם אדם אחד 37% מההוצאה על מזון היו על ארוחות מחוץ לבית, ובקרב משקי-בית עם 5+ נפשות רק 14%.

(צריכה; בתי-קפה; מסעדות; פאבים; הוצאות משפחה; מיצב חברתי-כלכלי)

203

זלצר-זובידה, אביבה; ספלטר, טל:

תחושות רווחה סובייקטיביות בקרב בני 50 ומעלה בישראל

"ביטחון סוציאלי", מס' 76 (מרס 2008), עמ' 289-269 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בעבודה זו נבדקו שביעות הרצון מהחיים והשפעת המאפיינים: שליטה, אוטונומיה, הנאה ומימוש עצמי על תחושות הרווחה של בני 50 ומעלה בישראל. המשתנים המסבירים היו: גיל, מגדר, רמת הכנסה וקבוצת מוצא. בניתוח רב-משתני נבדקו משתנים נוספים: רמת השכלה, מצב משפחתי ותפיסת בריאות עצמית. מקור הנתונים לעבודה היה סקר SHARE - ישראל (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe). בין הממצאים: עם העלייה בגיל, חלה ירידה בשביעות הרצון מהחיים; לא נמצא הבדל משמעותי בין המינים בשביעות הרצון מהחיים; לבעלי הכנסות גבוהות יש שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים מאשר בעלי הכנסות נמוכות ובינוניות; שביעות הרצון הגבוהה ביותר נמצאה אצל ערבים, אחריהם יהודים ותיקים ולבסוף עולים; תחושת סיפוק הצרכים אצל הערבים היא הנמוכה ביותר ולאחריה אצל עולים, ואילו אצל היהודים הוותיקים היא הגבוהה ביותר; לפי חתך של מצב משפחתי נמצא, כי נשואים שבעי רצון מהחיים יותר מאשר לא-נשואים; לפי חתך רמת השכלה נמצא, כי בעלי השכלה גבוהה שבעי רצון מהחיים יותר מאשר בעלי השכלה נמוכה; המשתנה המשפיע ביותר על שביעות הרצון מהחיים ותחושת סיפוק הצרכים הוא מצב הבריאות.

(מבוגרים בגיל העמידה; קשישים; רווחה רגשית; שביעות רצון; איכות חיים; בריאות; הכנסה)

204

כ-40% מהקשישים בישראל אינם מרוצים ממצבם הבריאותי והכלכלי

"דורות", מס' 103 (דצמבר 2007), עמ' 14.

במאמר זה מדווח על ממצאי סקר שנעשה באוקטובר 2007 על-ידי קבוצת "גיאוגרטוגרפיה" עבור עמותת "מטב". בסקר השתתפו 331 גברים ונשים מעל גיל 60, שנשאלו שאלות בנוגע לשביעות רצונם בתחומי חיים שונים. בין הממצאים: כ-38% מהמשיבים דיווחו כי הם אינם מרוצים ממצבם הבריאותי (בקרב אלו שהם בני 75+ כ-44% דיווחו על מצב בריאותי ירוד), ושיעור דומה דיווחו כי אינם מרוצים ממצבם הכלכלי; בכל הנושאים החברתיים, הכלכליים והבריאותיים נמצא כי ילידי ישראל או בני הדור השני מרוצים יותר מאשר עולים חדשים; בהתפלגות לאזורי מגורים נמצא, כי תושבי השרון הם המרוצים ביותר ממצבם הכלכלי ומרמת הביטחון האישי שלהם, ואילו תושבי חיפה ומחוז הצפון הם הכי פחות מרוצים; בנושאי בריאות לא נמצאו הבדלים משמעותיים בשביעות הרצון בין תושבי האזורים השונים.

(קשישים; שביעות רצון; בריאות גופנית; הכנסה; מיצב חברתי-כלכלי; עולים)

205

חסרי השכלה ובעלי הכנסה נמוכה מעדיפים הגדלת התמיכה הכספית עבור טיפול בבן משפחה על פני הקלה בהעסקת מטפל סיעודי

"דורות", מס' 103 (דצמבר 2007), עמ' 23-22.

מאמר זה מתבסס על ממצאי הסקר החברתי החמישי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנעשה ב-2006. במסגרת הסקר רואיינו כ-7,300 איש בני 20+, לא כולל דיירי מוסדות, ובין היתר הם נשאלו שאלות בנוגע לעמדותיהם כלפי הטיפול באוכלוסייה המבוגרת. בין הממצאים: 46% מהמשיבים סברו כי המשפחה היא האחראית העיקרית לטיפול בבן המשפחה הקשיש הסובל מקשיי תפקוד, ו-41% סברו כי המדינה היא האחראית העיקרית; לדעת 40% מהמשיבים, הגדלת התמיכה הכספית היא צורת התמיכה החשובה ביותר, 31% סברו כי הקלה בהעסקת מטפל סיעודי היא צורת התמיכה החשובה ביותר, ו-26% היו בדעה שהדרך המיטבית לתמיכה היא פיתוח שירותי הרווחה; משיבים שהיו בעד הגדלת התמיכה הכספית אופיינו ברמות השכלה והכנסה נמוכות; 60% מהנשאלים סברו כי הסביבה המתאימה ביותר לאדם המבוגר המתקשה בתפקוד היא ביתו, בהנחה שיש מי שיטפל בו; 50% מהמשיבים דיווחו כי הם תומכים בהעסקת עובדים זרים בתחום הסיעוד.

(קשישים מוגבלים; סיעוד; תמיכה משפחתית; שירותי רווחה; עובדים זרים)

206

גלייטמן, אילנה (עורכת):

שיקום מקצועי תעסוקתי של עיוורים וכבדי ראייה: סיכום שנת 2007

השירות לעיוור, אגף השיקום, משרד הרווחה, ירושלים 2008, 11 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.molsa.gov.il.

בדו"ח זה מסוכמות פעולותיו של השירות לעיוור שבמשרד הרווחה ב-2007 בתחום שיקומם המקצועי והתעסוקתי של העיוורים וכבדי הראייה בישראל. בין הממצאים: מ-2004 ואילך חלה עלייה בשיעור ההשמות של עיוורים בשוק העבודה החופשי; שיעורי ההשמות הגבוהים ביותר היו במחוז תל-אביב (43%) ובמחוז ירושלים (31%); ב-2007 הוגשו למוסד לביטוח לאומי 344 תכניות לשיקום מקצועי לעיוורים; רוב התכניות הוגשו במחוזות חיפה (50%) ותל-אביב (32%); 38% מתכניות השיקום היו עבור לימודים אקדמיים; תחומי הלימוד המבוקשים ביותר היו חינוך (12%), עיסוי רפואי (12%) ופסיכולוגיה (11%); 18% מהמושמים בעבודה ב-2007 היו בעלי עיוורון מוחלט (25% ב-2006) ו-82% היו לקויי ראייה (75% ב-2006); 65% מהמושמים התקבלו למשרה חלקית ו-35% למשרה מלאה; 58% מהמושמים הם אנשים שהשמתם היא חוזרת, נתון המלמד על קושי בהתמדה בעבודה במקום אחד; העבודות הנפוצות ביותר של המושמים היו עיסוי רפואי (15%) ועבודת ייצור במפעל (13%).

(עיוורון; ליקויי ראייה; תעסוקה; שיקום מקצועי)

207

גלייטמן, אילנה; קורסיה, יוסי; מרום, אורנה:

אדם עיוור מעסה טוב יותר: עשור לתוכנית הכשרה של מעסים רפואיים עיוורים ולקויי ראייה במכון וינגייט

השירות לעיוור, אגף השיקום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ירושלים 2008, 30 עמ'.

ב-1998 נפתח במכון וינגייט קורס למעסים עיוורים ולקויי ראייה. הקורס ארך 10 חודשים וכלל כ-700 שעות לימוד. מאז, נפתח קורס דומה מדי שנה. בפרסום זה, שהוכן לקראת תום הקורס העשירי, מוצגים נתונים על העיסוק בתחום על-ידי עיוורים ועל מאפייני בוגרי תשעת הקורסים הראשונים. בין הממצאים: בסך הכל הוכשרו 144 מעסים; 61% מהבוגרים הם גברים ו-90% הם יהודים; 83% הם לקויי ראייה והיתר הם עיוורים מוחלטים; 31% מהבוגרים הם בעלי השכלה אקדמית; 76% מבוגרי תשעת הקורסים עסקו במקצוע, לעומת 66% מבוגרי ששת הקורסים הראשונים ב-2004; מבין העיוורים המוחלטים, 81% עוסקים בתחום, ומבין לקויי הראייה, 75% עוסקים בתחום; 82% מהבוגרים העוסקים בתחום עברו הכשרה נוספת לאחר הקורס הבסיסי; 58% מהבוגרים העוסקים בתחום הם עצמאיים.

(עיוורים; ליקויי ראייה; הכשרה מקצועית; פיזיותרפיה)

208

יורק, אהרון; משגב, לילי:

מסעדת לילית: מעקב אחרי הבוגרים - מחקר הערכה 2007

עלם – העמותה לנוער במצבי סיכון, תל-אביב 2007, 37 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של עלם: www.elem.org.il

פרויקט "מסעדת לילית" החל לפעול ב-2000. המסעדה נפתחה במתכונת תעסוקתית-הכשרתית-טיפולית בתל-אביב. בפרויקט שולבו כ-25 נערים ונערות בני 18-14. בתכנית שולבו: לימודים עיוניים ומעשים בתחום הטבחות; הקניית כלים ומיומנויות מקצועיים; הקניית כלים ומיומנויות אישיים ובין-אישיים; פיתוח תכנית המשך אישית לכל חניך; טיפול פרטני וקבוצתי לכל בני הנוער. מטרתו של מחקר זה, שנעשה ב-2007, היתה לערוך מעקב אחר בוגרי הפרויקט, באמצעות ראיונות-עומק עם 32 מהבוגרים. במסגרת המחקר נבדקו הרקע של הנערים לפני הגעתם לפרויקט, הערכתם את הפרויקט ומצבם כיום על-פי תפיסתם. בין הממצאים: רק 12.5% מהבוגרים סיימו 12 שנות לימוד בבית-הספר; כמחצית מהבוגרים חיו עם שני הורים; כשליש מהבוגרים דיווחו על הזנחה כלפיהם מצד ההורים; כמחצית מהבוגרים עברו עבירות פליליות וכמחצית השתמשו בסמים לפני כניסתם לפרויקט; כמחצית מהבוגרים נמשכו לפרויקט בגלל הרצון לרכוש מקצוע, כשליש בגלל הרצון להיות במסגרת חברתית וכשליש בגלל הרצון להתפרנס; 84% טענו שהפרויקט עזר להם בשוק העבודה וכולם דיווחו כי הם רכשו מיומנויות; 69% מהבוגרים דיווחו כי הם עובדים, כמחציתם במקצוע הטבחות שלמדו ב"לילית"; 72% ציינו שאין להם קשר עם אנשים העלולים להביאם לפשע.

(נוער במצוקה; תכניות התערבות; הכשרה מקצועית; מסעדות)

209

סויה, ריקי; שפירו, שמעון; אלרן-ברק, רוני:

מצליחה אך לא שורדת: חקר מקרה של תוכנית לטיפול בנפגעי אלכוהול

"ביטחון סוציאלי", מס' 77 (אוגוסט 2008), עמ' 93-79 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

צריכת משקאות אלכוהוליים בישראל תמיד היתה נמוכה ביחס למדינות מערביות רבות, אולם בשנים האחרונות חלה עלייה בצריכה, בעיקר בקרב מבוגרים צעירים. בישראל מקובלים שני אופני טיפול עיקריים בנפגעי אלכוהול: טיפול באשפוז וטיפול אמבולטורי. טיפול באשפוז הוא יקר, קצר-מועד ומתאים רק לחלק מנפגעי האלכוהול, ואילו טיפול אמבולטורי הוא הנפוץ יותר, כולל מפגשי ייעוץ והוא ארוך-טווח. עם זאת, הטיפול האמבולטורי אינו מתאים אף הוא לחלק גדול מנפגעי האלכוהול: אלה הזקוקים לטיפול אינטנסיבי, נפגעים שאין להם כישורים חברתיים מספקים ונפגעים שיש להם בעיות רפואיות או פסיכיאטריות קשות. במאמר זה נדונה תכנית "טיפול נמרץ", שנועדה למלא את החלל שבין הטיפול האשפוזי לטיפול האמבולטורי, שרבים נושרים ממנו במהלך הטיפול. התכנית הופעלה כתכנית ניסיונית בשני אתרים במרכז הארץ ובצפונה, ובכל אחד מהאתרים היו שבעה מחזורי טיפול. העלות החודשית למשתתף היתה כשליש מהעלות של הטיפול האשפוזי ופי שלושה מהעלות של הטיפול האמבולטורי הרגיל. במאמר נבדק מדוע התכנית, שנמצאה מועילה ונחוצה, לא המשיכה להתקיים מעבר לתקופת המימון הראשונית. לבסוף, מובאות המלצות להעלאת הסיכויים של תכנית כזאת לשרוד בעתיד.

(צריכת אלכוהול; תכניות התערבות; מימון)

210

חושן, מאיה; קורח, מיכל; בורנשטיין, שירי:

העצמת משפחות חד-הוריות במגזר החרדי

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 122 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2007, 72 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

עמותת "בית תקוות אם הבנים שמחה" נועדה לחזק את התא המשפחתי במשפחות חד-הוריות חרדיות. ב-2004 החליטה הקרן למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי לתמוך בתכנית להעצמה ולגיבוש המשפחה החד-הורית במטרה לייעל את דרכי הפעולה של העמותה ולהרחיב את סל השירותים שהיא מספקת למשפחות חד-הוריות חרדיות. הדרכים שהותוו להשגת היעדים על-ידי העמותה והמוסד לביטוח לאומי הן: הנהגת נופש משותף עם משפחות אחרות; תמיכה באם החד-הורית באמצעות ייעוץ, סדנאות, נופש ופעילויות בחגים; תמיכה בילדי המשפחות החד-הוריות באמצעות חונכים, סדנאות, חוגי העשרה וקייטנות; הוצאה לאור של עלון תקופתי. מחקר ההערכה ליווה את התכנית ב-2006-2004, ואלו ממצאיו העיקריים: במהלך שנות הפעילות חלה עלייה ניכרת במספר המשתתפים בפעילויות השונות, וחוגים חדשים נפתחו; הפעילויות המועדפות היו טיולים, שבּת אימהות ונופשונים; האמהות ציינו שהחונכים והחונכות עונים על צרכים חברתיים ורגשיים של הילדים; התחזק הביטחון העצמי של האמהות ושל הילדים; ניהול התכנית התייעל עם הזמן תוך שיתוף פעולה עם אגף הרווחה של עיריית ירושלים וארגוני חסד. בסוף הדו"ח מובאות המלצות.

(חרדים; נשים; משפחות חד-הוריות; התערבות במשפחה; ייעוץ; העצמה; דימוי עצמי; חוגים; טיולים; מחקר הערכה; עמותות)

211

אזרחי, יעקב; שבתאי, ג'ני מלכה:

"רעים" מסגרת חברתית לצעירים בעלי קשיי תקשורת ולקויות למידה

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 124 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2008, 96 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם חברת "מרטנס – הופמן". הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

תכנית "רעים", שהחלה לפעול במתנ"ס בירושלים ב-2002, נועדה ליצור מסגרת חברתית תומכת לאנשים עם ליקויי למידה ובעיות בתקשורת חברתית ולסייע ברכישת מיומנויות חברתיות. התכנית, שהפעלתה הורחבה ל-20 קבוצות ב-11 מתנ"סים ברחבי הארץ ואושרה כמפעל מיוחד של המוסד לביטוח לאומי, לוותה במחקר הערכה. במחקר, שנערך בשני שלבים, באוקטובר-דצמבר 2005 וביוני-אוגוסט 2006, שולבו שיטות מחקר איכותניות (תצפיות וראיונות) וכמותניות (חוות דעת, דפי משוב ושאלונים). בין הממצאים: המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות גיל – 19-15, 29-20 ו-39-30; הלקויות השכיחות הן לקויות למידה (51%), תסמונת אספרגר (25%) והפרעות קשב וריכוז (25%); פחות ממחצית מהמשתתפים בגילים הרלוונטיים שירתו בצבא; רוב המשתתפים מתגוררים עם הוריהם (בקרב בני 30 ומעלה 55% מתגוררים עם הוריהם). נמצא, כי התכנית עונה על צורך אמיתי וכי יש לה תרומה רבה לחיי המשתתפים בה; רוב המשתתפים והוריהם הביעו שביעות רצון גבוהה מהתכנית בשני שלבי המחקר. יש לציין, כי נתגלו קשיים תקציביים בהפעלת התכנית. כמו כן, נתגלו מתחים בקרב המדריכים. בסוף הפרסום מובאות המלצות.

(מתבגרים; צעירים; תכניות התערבות; מתנ"סים; סדנאות; רשתות חברתיות; ליקויי למידה; אוטיזם; הפרעות קשב וריכוז; כושר קוגניטיבי; מיומנויות חברתיות; דימוי עצמי)

212

שמיד, הלל; אלמוג-בר, מיכל; ניראל, רונית:

פעילות סינגור פוליטי של ארגונים ללא כוונת רווח המספקים שירותים חברתיים

"ביטחון סוציאלי", מס' 78 (נובמבר 2008), עמ' 37-11 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר על אודות פעילויות סינגור פוליטי של ארגונים ללא כוונת רווח, המספקים שירותים לארבע קבוצות אוכלוסייה - ילדים, נשים, קשישים ואנשים עם מוגבלות. סינגור פוליטי הוגדר כניסיון להשפיע על החלטות ממשלתיות או ממסדיות, כדי לקדם מטרה או אינטרס קולקטיבי. אוכלוסיית המחקר כללה 1,253 ארגונים, ומתוכם נבחר מדגם סופי של 96 ארגונים. כלי המחקר העיקרי היה שאלון שמולא במהלך ראיון עם המנכ"ל או עובד בכיר אחר בארגון, וכן בוצעו ראיונות-עומק עם נושאי התפקידים הבכירים בארגונים. בין הממצאים: נושאי הסינגור השכיחים ביותר הם "הבטחת זכויות האוכלוסייה המיוצגת על-ידי הארגון" ו"הבטחת תקציב הארגון"; דפוסי הפעולה השכיחים ביותר הם "פעילות מול משרדי ממשלה" ו"פעילות מחקר והסברה"; ככל שמספר המתנדבים בארגון גדול יותר, גדולה גם השפעתו הפוליטית של הארגון; ככל שהארגונים תלויים יותר במימון מרשויות מקומיות, קטנים פעילויות הסינגור שלהם; מתאם חיובי מובהק נמצא בין פעילויות הסינגור הפוליטי לבין ההשפעה הנתפסת על קביעת סדר היום הציבורי; ככלל, ההיקף והעוצמה של הסינגור הפוליטי שנבחנו המחקר נמצאו בינוניים.

(מלכ"רים; ארגונים וולונטריים; סינגור)

213

גל, ג'וני:

קצבאות ילדים בפרספקטיבה מחקרית

"ביטחון סוציאלי", מס' 78 (נובמבר 2008), עמ' 10-5. המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

ממצאי מחקרים העוסקים בהשלכות של קצבאות ילדים בתחומים שונים מלמדים על תרומת התכנית להשגת חלק מהמטרות שלה. מחקרים אלה התמקדו בעיקר בתרומת התכנית להתמודדות עם עוני ובהשפעתה על הפריון. בנוגע לתרומת התכנית להתמודדות עם עוני בקרב ילדים נמצא, כי הדבר קשור למבנה התכנית (האם היא אוניברסלית, נדיבות הקצבאות וכו'). במחקרים שנעשו בכמה מדינות באירופה נמצא, כי תכניות אוניברסליות ונדיבות הן יעילות יותר, במיוחד כשמדובר במשפחות עם מספר רב של ילדים. גם בישראל התקבלו ממצאים דומים. בעוד שקיימת הסכמה רחבה בנוגע לתרומת הקצבאות להתמודדות עם עוני, במיוחד במשפחות גדולות שמיצבן הכלכלי נמוך, ההשפעה של הקצבאות על הפריון אינה
חד-משמעית. לדעת רוב החוקרים במדינות רווחה, לקצבאות הילדים יש השפעה מעטה בלבד על הילודה. לדבריהם, לגורמים חברתיים, תרבותיים וכלכליים אחרים יש השפעה גדולה יותר. המחקרים בנושא זה בישראל הניבו תוצאות שונות: חוקרים אחדים הצביעו על קשר בין נדיבות הקצבאות לבין הפריון, אך חוקרים אחרים הפריכו טענה זו. המסקנה היא, שההחלטה על המבנה הרצוי של התכנית ועל נדיבות הקצבאות מחייבת לזהות את המטרות המועדפות, להתאים את מבנה התכנית למטרות הללו ולהכיר במחיר הכרוך בהפעלתה (כשמדובר באוכלוסיית-יעד גדולה, המחיר יהיה בהכרח גבוה).

(קצבאות ילדים; פריון [ילודה];עוני; עלויות; התערבות ממשלתית)

214

Taubman-Ben-Ari, Orit; Findler, Liora; Bendet, Chaya et al:
Mothers' Marital Adaptation Following the Birth of Twins or Singletons: Empirical Evidence and Practical Insights
"Health and Social Work", 33: 3 (August 2008), pp.189-197.

הוֹרוּת לתאומים מתוארת בדרך כלל כלחוצה יותר מאשר הוֹרוּת לילד יחיד, ולכן היא גורמת למתח בחיי הנישואין. במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר שבו נערכה השוואה בין מוכנותן להוֹרוּת של אמהות לאחר לידת תאומים בהשוואה לאמהות לאחר לידת יחיד. במסגרת המחקר, נבדקה תרומת מאפייני התינוק ומשאביה הפנימיים (סגנון התקשרות) והחיצוניים (תמיכתן הנתפסת של הסבתות) של האם להסתגלות בחיי הזוגיות בחודש הראשון לאחר הלידה, תוך השוואה בין אמהות לתאומים לבין אמהות לילד יחיד. נבדקו 88 אמהות שילדו תאומים ו-82 אמהות שילדו ילד יחיד. נמצא, כי משאבים פנימיים וחיצוניים של האם תורמים להסתגלות בזוגיות בשתי הקבוצות, אפילו מעבר לתרומת נסיבות ספציפיות. נראה, כי שני סוגי הלידות נתפסים כאירוע חיים נורמטיבי שיש בו יותר מהמשותף מאשר נודע עד עתה. בסוף המאמר נדונות ההשלכות להתערבות סוציאלית, בעיקר במקרים של לידת תאומים.

(לידה; תאומים ושלישיות; יחסים בין בני-זוג; הסתגלות; תמיכה משפחתית)

215

 

י"ד. תחבורה ותקשורת

פרסומים

תאונות דרכים עם נפגעים, 2007 - חלק א': סיכומים כלליים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1336, ירושלים 2008, 191 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

פרסום שנתי זה של הלמ"ס כולל נתונים על תאונות דרכים עם נפגעים לפי המשתנים הבאים: חומרת התאונה, סוג התאונה, סוג הדרך שבה אירעה התאונה, תנאי הראות, תקינות הדרך, הגורם העיקרי לתאונה, היישוב שבו אירעה התאונה, החודש שבו אירעה התאונה וכן היום בשבוע והשעה ביממה. כמו כן, מובא פירוט על הנפגעים (חומרת הפגיעה, מין וגיל הנפגע, מקום הישיבה ברכב, הולכי רגל, רוכבי אופניים, נהגי אופנועים וכו'), על כלי-הרכב המעורבים בתאונה (סוג הרכב, שנת הייצור, מספר הנפגעים ברכב ועוד) ועל הנהגים המעורבים בתאונה (מין, גיל, ותק בנהיגה, סוג עבירת התנועה ומשתנים נוספים). בסוף הפרסום מובאים שני נספחים: בראשון שבהם מוצגים נתונים על תאונות דרכים עם נפגעים שאירעו ב-2007 ביהודה ובשומרון; בנספח השני מוצגים נתונים על תאונות דרכים עם נפגעים באורח קל שסווגו כ"תיקי כללי עם נפגעים". בשני לוחות נוספים מובאת השוואה בין-לאומית של תאונות דרכים עם נפגעים. המקור העיקרי לנתונים שבפרסום הוא קובץ "תיקי תאונות דרכים עם נפגעים" של משטרת ישראל. יש לציין, כי בהשוואה ל-2006, חלה ירידה של 7% במספר הכולל של תאונות הדרכים עם נפגעים, ומספר התאונות הקטלניות שנרשם (351) הוא הנמוך ביותר ב-22 השנים האחרונות.

(תאונות דרכים; נהגים; עבירות תנועה)

216

תאונות דרכים עם נפגעים, 2007 - חלק ב' : תאונות בדרכים לא-עירוניות

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1339, ירושלים 2008, 353 עמ', בשיתוף עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים, במשולב, מספר תאונות הדרכים עם נפגעים, נפח התנועה ושכיחות התאונות בכל קילומטר ובכל צומת בדרכים הלא-עירוניות בישראל בשנת 2007. הנתונים מפורטים לפי סוג התאונה וחומרתה, ולצד נתונים אלה מובא פירוט של מספר התאונות שאירעו באותו מקום בשנים 2006-2004. כן חושב מדד למספר התאונות למיליון קילומטר נסיעה בכל קטע וצומת. הנתונים שבפרסום מבוססים על עיבודים שנעשו מתוך קובץ "תיקי תאונות דרכים עם נפגעים" של משטרת ישראל, ולראשונה הוא כולל נתונים על תאונות שאירעו ביהודה ובשומרון. עיבודים אלה נערכו לפי הזמנת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. נמצא, כי ב-2007 חלה ירידה במספר הכולל של התאונות בדרכים לא-עירוניות (4,200 ב-2007 לעומת 4,582 ב-2006 ו-4,435 ב-2005), ירידה במספר התאונות הקלות (3,438 ב-2007 לעומת 3,745 ב-2006 ו-3,571 ב-2005), ירידה במספר התאונות הקשות (571 ב-2007 לעומת 644 ב-2006 ו-650 ב-2005) וירידה במספר התאונות הקטלניות (191 ב-2007 לעומת 193 ב-2006 ו-214 ב-2005).

(תאונות דרכים)

217

סקר נסועה (קילומטראז'), 2007

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1340, ירושלים 2008, 19 עמ'. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

סקר נסועה נערך על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאז 1969. בפרסום מובאים נתונים
ל-2007 על הנסועה הארצית של כלי-הרכב האזרחיים ועל הנסועה הממוצעת לרכב לשנה, לפי סוגי רכב עיקריים, נפח מנוע וגיל הרכב. לגבי משאיות, מוצגים נתונים גם לפי משקל כולל. הנהגים שהשתתפו בסקר נתבקשו למסור מידע על מספר הקילומטרים שעבר רכבם בחודש האחרון וב-12 החודשים האחרונים. כמו כן, הם נתבקשו לדווח על סוג הדלק שבשימוש רכבם, על צריכת הדלק ועל ההוצאה לדלק בשבוע האחרון. הפרסום כולל השוואות לשנים קודמות. מן הנתונים עולה, כי ב-2007 חלה עלייה של 4% בסך הנסועה הארצית של כלי-הרכב המנועיים בהשוואה ל-2006. עלייה זו נבעה מגידול של 4% במצבת כלי-הרכב הממוצעת, כאשר הנסועה הממוצעת נותרה ללא שינוי. הנסועה הממוצעת לרכב ב-2007 היתה 20,200 ק"מ (כמו ב-2006). רכב פרטי נסע בממוצע 16,500 ק"מ (16,300 ק"מ ב-2006). משאית נסעה בממוצע 34,500 ק"מ (34,800 ק"מ ב-2006). אוטובוס נסע בממוצע 72,500 ק"מ (71,600 ק"מ ב-2006). אופנוע נסע בממוצע 8,400 ק"מ (8,200 ב-2006).

(כלי-רכב; נסועה)

218

מורשים לנהוג, 2007

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1337, ירושלים 2008, 35 עמ'. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

הנתונים המובאים בפרסום זה מבוססים על נתוני קובץ הנהגים של רשות הרישוי שבמשרד התחבורה, והם מעודכנים ל-31.12.2007. הפרסום כולל נתונים על מספר הנהגים בישראל, לפי מין, קבוצות גיל, סוגי כלי הרכב שבהם הם מורשים לנהוג, שנת הוצאת הרשיון והגבלות נהיגה, כגון חובת הרכבת משקפיים או עדשות מגע, סידורים מיוחדים לנכים, "נהג חדש" וכו'. כמו כן, מוצגים פילוחים של המורשים לנהוג לפי יישוב, מחוז, נפה ואזור טבעי של מקום מגוריהם. בין הממצאים: מספר הנהגים המורשים לנהוג ברכב מנועי הגיע בסוף 2007
לכ-3,300,000 איש (גידול של כ-2.6% לעומת 2006); כ-84% מהמורשים לנהוג היו בעלי ותק בנהיגה של יותר מחמש שנים; שיעור הנשים בקרב כלל הנהגים המשיך לעלות, וחלקן הגיע לכ-41% ב-2007; כ-69,000 נהגים ב-2007 היו בני 18 ומטה (כ-2.1% מהנהגים), וכ-233,000 נהגים היו בני 65 ומעלה (כ-7.1% מהנהגים), כשמתוכם כ-65,000 היו בני 75 ומעלה; מספר הנהגים הממוצע לרכב מנועי הגיע ל-1.4; מספר הנהגים ל-1,000 תושבים הגיע ל-453;
לכ-38% מהנהגים היתה הגבלת נהיגה כלשהי, כאשר ההגבלה השכיחה ביותר (59.5% מבעלי הגבלת נהיגה) היתה חובה להרכיב משקפיים או עדשות מגע בעת הנהיגה.

(נהגים; נהיגה; כלי-רכב)

219

כלי רכב מנועיים: מצבה ליום 31.12.2007

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1341, ירושלים 2008, 83 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים על מצבת כלי-הרכב המנועיים בסוף 2007 (סה"כ 2,283,634
כלי-רכב - גידול של כ-5% בהשוואה לסוף 2006) ועל התוספות והגריעות שאירעו בצי הרכב
ב-2007. המשתנים המופיעים בלוחות כוללים את סוג הרכב, התוצר, נפח המנוע, שנת הייצור וארץ הייצור. לגבי משאיות, מוצגים הנתונים גם לפי סוג הדלק, המטען המורשה והמשקל הכולל. הפרסום כולל גם נתונים על רמת המינוע (מספר כלי-רכב ל-1,000 תושבים) בהשוואה לשנים קודמות ובהשוואה לארצות נבחרות. כמו כן, מדווח על מספר כלי-הרכב לפי סוג בחלוקות לפי ערים, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות ובחלוקות גאוגרפיות שונות. נוסף על אלה, כולל הפרסום נתונים על כלי-רכב גרורים ונתמכים שאינם כלי-רכב מנועיים, נתונים על תאריך הרישום הראשון של כלי-הרכב ונתונים על כלי-רכב שהיו מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים, לפי סוג התאונה, חומרתה וסוג הרכב. בסוף הפרסום מובאים נתונים על פליטות של מזהמי אוויר משריפת דלק ועל ריכוזים של מזהמי אוויר כפי שנמדדו בתחנות תחבורתיות.

(כלי-רכב; משאיות; מוניות; אוטובוסים; אופנועים; תאונות דרכים; יישובים; זיהום אוויר; דלק)

220

מגמות בבטיחות הדרכים בישראל, 1998-2007

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2008, 217 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.rsa.gov.il.

פרסום זה מורכב משמונה פרקים, כדלקמן: מגמות במספר תאונות הדרכים; תאונות דרכים; נפגעים בתאונות דרכים; מעורבות כלי-רכב בתאונות דרכים; מעורבות נהגים בתאונות דרכים; הרחבת בסיס נתוני תאונות דרכים; פריסת התאונות ברשת הכבישים הבין-עירוניים; תאונות דרכים בערים. הפרסום מתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משטרת ישראל ועוד. בין הממצאים: בסך תאונות הדרכים (ללא מחוז יהודה ושומרון), נרשמה בין 1998 ל-2007 ירידה של 7% בממוצע בשיעור התאונות בכל שנה (6% בתאונות הקטלניות
ו-10% בתאונות הקשות); מספר הנפגעים בתאונות דרכים ירד בין 1998 ל-2007 ב-9% בממוצע בכל שנה (4% במספר ההרוגים ו-9% במספר הפצועים קשה); מספר כלי-הרכב המעורבים בתאונות ירד בשיעור ממוצע של 7% בכל שנה (6% בתאונות הקטלניות ו-7% בתאונות הקשות); שיעור הנהגים המעורבים בתאונות ירד בשיעור ממוצע של 4% בכל שנה (1% בתאונות הקטלניות ו-5% בתאונות הקשות); הכביש הבין-עירוני שבו אירע מספר התאונות הגבוה ביותר לכל קילומטר כביש בשנה ב-2007-2006 הוא כביש מס' 20 (נתיבי איילון), ומספר ההרוגים הגבוה ביותר היה בכביש מס' 40.

(תאונות דרכים)

221

נהיגה תחת השפעת אלכוהול בישראל של שנת 2008

המדען הראשי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2008, 4 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.rsa.gov.il.

בפרסום זה מוצגים ממצאים מסקר טלפוני בנושא אלכוהול ונהיגה שנעשה ביולי 2008 עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים על-ידי חברת "שילוב". בסקר השתתפו 600 גברים ונשים יהודים בגילים 17 ומעלה בעלי רישיון נהיגה בתוקף. מטרת הסקר היתה בחינת הרגלי השתייה ותופעת הנהיגה בשכרות בקרב הציבור בישראל. בין הממצאים: 67% מהמשיבים ציינו כי הם נוהגים לשתות אלכוהול מחוץ לבית; 96% סברו שקיימת בעיה של נהיגה בשכרות בישראל, ו-87% טענו כי מי ששותה ונוהג הוא בסיכון גבוה או גבוה מאוד להיות מעורב בתאונת דרכים; 77% מהנשאלים ציינו כי הם נמנעים מנהיגה לאחר שתיית אלכוהול; 17% מצרכני האלכוהול (אנשים ששתו אלכוהול בחודש האחרון) ציינו כי יצא להם לנהוג כשחשו שיכורים, וכמחציתם (8%) עשו זאת יותר מפעם אחת; 55% ציינו כי הם נוהגים לקבוע "נהג תורן" לפני היציאה לבילוי, ו-39% ציינו כי הם עושים זאת לעיתים רחוקות או כלל לא; רק כשליש מהנשאלים סבר שיש סיכוי גבוה להיתפס על-ידי המשטרה בעת נהיגה בשכרות.

(נהיגה תחת השפעת אלכוהול; תאונות דרכים; דעת קהל)

222

הקרט, שלום; גיטלמן, ויקטוריה; לוטן, ציפי ואחרים:

מדדים לבטיחות בדרכים בישראל בהשוואה לאירופה במתכונת תוכנית ETSC-PIN

אור ירוק – העמותה לשינוי תרבות הנהיגה בישראל, הוד השרון 2008, 32 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של העמותה: http://www.oryarok.org.il.

עמותת "אור ירוק", באמצעות קרן רן נאור לקידום מחקר הבטיחות בדרכים, צורפה לפעילויות המועצה האירופית לבטיחות בתחבורה ETSC – European Transport Safety Council. הקרן תייצג את ישראל במחקרים השוואתיים בתחום הבטיחות בדרכים ותספק את הנתונים הנדרשים. בין היתר, מפרסמת המועצה מדדי ביצוע בבטיחות בדרכים, להשוואת פעילויותיהן של מדינות אירופה לקידום התנהגותם הבטיחותית של משתמשי הדרך. בפרסום זה מוצגים לראשונה נתונים השוואתיים הכוללים את ישראל. בין הממצאים: במספר ההרוגים למיליון תושבים, ישראל נמצאת במקום השמיני מתוך 30 מדינות; בין 2001 ל-2006 פחת מספר ההרוגים בתאונות בישראל ב-32%; במספר ההרוגים למיליארד ק"מ נסועה בדרכים מהירות ישראל ממוקמת באמצע; ברוב המדינות חלה ירידה במספר ההרוגים בדרכים מהירות בשנים 2001 – 2006, ואילו בישראל חלה עלייה של 1%; שיעור חגירת חגורות בטיחות במושב הקדמי בישראל עמד על 87%, בעוד ש-26% בלבד מהנוסעים ברכב חגרו במושב האחורי, לעומת 80% ויותר במדינות רבות ביבשת.

(בטיחות בדרכים; תאונות דרכים; נפגעי תאונות דרכים; השוואות בין-לאומיות; אירופה)

223

נהגים צעירים: בדרך אל הכביש

"אור ירוק" – העמותה לשינוי תרבות הנהיגה בישראל, הוד השרון 2008, 33 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של העמותה: www.oryarok.org.il.

בחוברת זו, שהיא מהדורה שנייה של החוברת "מעורבות נהגים צעירים בתאונות דרכים", מוצגים נתונים על מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים ב-2007-2006. החוברת מחולקת לארבעה פרקים, כדלקמן: מאפייני תאונות צעירים בישראל; גורמים המשפיעים על מעורבות צעירים בתאונות; חינוך תעבורתי; הכשרת הצעיר כנהג. בין הממצאים: נהגים צעירים (בני 24-17) מהווים כ-16.5% מאוכלוסיית הנהגים אך אחראים לכ-23% מהתאונות; 14% מהתאונות המבוצעות על-ידי צעירים הן תאונות רכב בודד, לעומת 5% בקרב נהגים מבוגרים יותר; עם תום תקופת חובת הנהיגה בליווי (שלושת החודשים הראשונים מקבלת הרישיון), חלה עלייה משמעותית במעורבותם של נהגים חדשים בתאונות דרכים; נהיגה במהירות מופרזת היא המובילה (14%) במעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים
ב-2007-2004, כאשר בקרב קבוצות גיל מבוגרות יותר גורם זה מסביר רק 3%-1% מתאונות הדרכים; בסופי שבוע שיעור תאונות הדרכים שבהן מעורבים צעירים הוא גבוה יותר מאשר בקבוצות גיל אחרות; הייצוג של צעירים עד גיל 18 בתאונות דרכים גבוה כמעט פי 2 מהייצוג שלהם באוכלוסיית הנהגים. בחוברת משולבים ממצאים ממחקרים שנעשו בעולם על מעורבותם של צעירים בתאונות, וכן מוצגות תכניות להכשרת נהגים צעירים.

(נהגים; צעירים; תאונות דרכים)

224

מילר, עינת:

להתחיל לנהוג בליווי מבוגר – האם זה משפיע על הבטיחות? סקירה ספרותית מהנעשה בארץ ובעולם

"תנועה ותחבורה", מס' 87 (יוני 2008), עמ' 8-6, 15.

בישראל, כמו ברוב מדינות העולם, גיל קבלת רשיון הנהיגה לרכב פרטי הוא 17 שנים. מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים היא גבוהה יותר ממשקלם היחסי בקרב כלל אוכלוסיית הנהגים. לאחר סקירת מערכת החקיקה ותכניות שונות, נערכה בעבודה זו השוואה בין ישראל לבין מספר מדינות מערביות (ארצות-הברית, שוודיה ונורווגיה) לגבי יעילות תקופת הליווי של נהג חדש להפחתת מעורבותם של נהגים אלה בתאונות דרכים. בין הממצאים: בישראל, צעירים מהווים 17% מאוכלוסיית הנהגים, אך גורמים ל-24% מהתאונות (44% מתאונות רכב בודד); לאחר החלת חובת ליווי נהג חדש ב-1999 נרשמה ירידה מובהקת בשיעור מעורבותם של בני 17 בתאונות דרכים, הן מבחינת כמות התאונות והן מבחינת חומרתן; בקרב בני 24-18 שיפור מובהק הושג רק לאחר הארכת תקופת הליווי מחודשיים לשלושה חודשים ב-2004; שיעור מעורבותם בתאונות דרכים של נהגים צעירים שהשתתפו בפרויקט "אור ירוק לחיים", לייעול תקופת הליווי, היה נמוך בשליש לעומת נהגים שלא השתתפו בתכנית; כמו במדינות אחרות, שיעור התאונות בחודשים הראשונים שלאחר קבלת הרשיון הוא הגבוה ביותר, והשיעור הולך ופוחת עם העלייה בותק הנהיגה; ישראל היא יוצאת דופן בכך שתקופת הליווי היא לאחר קבלת הרשיון ולא לפניה.

(נהגים; צעירים; תאונות דרכים; מניעת תאונות; תכניות התערבות)

225

כהן, שוקי:

ניטור הביקוש הארצי לנסיעות על-פי שינויי מיקום של טלפונים סלולאריים

"תנועה ותחבורה", מס' 87 (יוני 2008), עמ' 15-10.

תפוצת הטלפון הסלולרי (ט"ס) והתקדמות טכנולוגיית ניטור מיקומי הט"ס מאפשרים להשתמש בהם לצורכי איסוף מידע תחבורתי. במאמר זה מתוארים ממצאי סקר ניטור נסיעות ארצי שהתבסס על ניטור מיקומי הט"ס. סקר זה הוא הראשון מסוגו בישראל וכנראה אף בעולם. הסקר תוכנן ובוצע במסגרת פיתוח מודל ארצי לביקוש לנסיעות, בהזמנת האגף לתכנון כלכלי של משרד התחבורה ובהנחייתו. במסגרת הסקר, נעשה מעקב אחר תנועות בעלי ט"ס במטרה לספק מידע מעודכן על התנועות הבין-עירוניות בארץ. הסקר, שנערך במרס-יוני 2007, כלל 16 מדגמים אקראיים של כ-10,200 ט"ס בממוצע, שהתחלפו אחת לשבוע. בסך הכל נרשמו כ-775,000 מיקומים ליום דגימה, ובממוצע כ-76 מיקומים ליממה לטלפון. נבדקו המוצא ויעד הנסיעה, אורך הנסיעה, מהירות הנסיעה, הבדלים בין ימי השבוע, הבדלים בין השעות ביממה וכו'. כמו כן, נעשו השוואות לממצאי סקר הרגלי נסיעה של הלמ"ס. בין הממצאים: בימים א'-ה' (ללא חגים וימים מיוחדים) נרשמו כ-12 מיליוני נסיעות
לא-מקומיות ביממה; בימי ו' (ללא ערבי חגים) נרשמו 7.7 מיליוני נסיעות; בשבתות נרשמו 6.02 מיליוני נסיעות; אורך הנסיעה הממוצע ביום היה 17.7 קילומטרים; בבחינת אזורי הנסיעה נמצא, כי מספר הנסיעות היומי הגבוה ביותר היה מתל-אביב ואליה. יש לציין, כי הנתונים הנ"ל מתייחסים לתנועות אדם ולא לתנועות רכב ולתנועות בין-עירוניות בלבד.

(טלפון סלולרי; כלי-רכב; טכנולוגיה; שיטות מחקר)

226

כץ, עודד:

סקירת תקני חנייה בעולם ובישראל

"תנועה ותחבורה", מס' 87 (יוני 2008), עמ' 18-16.

בעולם המפותח, במיוחד במטרופולינים הגדולים, חל מעבר במדיניות התחבורתית מסיפוק ביקושים לריסון וניהול ביקושים. מטרתה של מדיניות זו היא מיקסום הפוטנציאל הקיים במערכת התחבורתית באמצעות הכוונת הביקושים ושימוש מושכל במשאבים במגוון אמצעים: עדיפות לתחבורה ציבורית, "חנה וסע", כבישי אגרה, אגרות גודש, מרכזי בקרת תנועה, הקטנת תקני חנייה ועוד. במאמר זה נסקרים עיקרי מדיניות קביעת תקני החנייה בערים נבחרות ברחבי העולם (אמסטרדם, הלסינקי, לונדון, קיימברידג', אדינבורו, סיאטל, פורטלנד, סן פרנסיסקו ועוד) ובישראל. בין הממצאים: בכל ערי אירופה שנסקרו קיימים תקני חנייה המהווים תקני מקסימום במרכזי הערים; תקן החנייה המקובל במרכז עיר באירופה הוא כ-1,000-200 מ"ר של שטח רצפה למקום חנייה, ואילו בערי ארצות-הברית הוא מעט גבוה יותר; תקני חנייה אלה הם נמוכים פי 33-4 מאשר תקן החנייה הישראלי. בסוף המאמר נדונות מדיניות החנייה בישראל וההמלצות לתקני חנייה חדשים, שיהוו תקני מקסימום כמקובל ברבות מארצות העולם המערבי.

(חנייה; תחבורה ציבורית; תכנון עירוני; כבישים; פקקי תנועה)

227

קינן, תמר; פלנבאום, טל; טל, תמר; מנדל חנן:

פדיון חניה

"תנועה ותחבורה", מס' 87 (יוני 2008), עמ' 23-20.

נסיעות לעבודה הן הגורם המשמעותי ביותר ליצירת גודש, ויש להן גם השלכות כלכליות, חברתיות וסביבתיות. אחת השיטות המיושמות ברחבי העולם לשם עידוד עובדים להפחית את השימוש ברכב פרטי היא פדיון חנייה – מתן אפשרות לעובדים על-ידי המעסיקים לוותר על מקום החנייה שלהם בעבודה, בתמורה לתוספת במשכורת (או הטבה אחרת) המהווה את פדיון החנייה, שבה הם לא ישתמשו. לאחר סקירת יישומי הרעיון במספר מקומות
בארצות-הברית ובבריטניה, כולל הבעיות הכרוכות ביישום, מוצגות במאמר דרכי פתרון ואפשרויות ליישום הרעיון בישראל.

(חנייה; תמריצים; התערבות ממשלתית; שכר; יחסי עבודה)

228

בננסון, יצחק; מרטנס, קארל; לוי, נדב:

PARKAGENT – מודל ממוחשב לחיפוש חניה בעיר

"תנועה ותחבורה", מס' 87 (יוני 2008), עמ' 37-34.

במאמר זה מוצג מודל ABM Agent Based Model – מודל מבוסס סוכנים הנקרא Parkagent. מודל זה משמש ככלי לניתוח בעיות חנייה בערים גדולות. בניגוד למודלים אגרגטיביים העוסקים בהתאמה שבין סך הנהגים ומקומות החנייה, מודל זה מדמה התנהגות של כל נהג תוך חיפוש חנייה, והוא מאפשר את חקר דינמיקת החנייה באזור שיש בו אפשרויות חנייה שונות. כמו כן, מאפשר המודל הבחנה בין נהגים מסוגים שונים: תושבי האזור, עובדים באזור, לקוחות ומבקרים. המודל פותח באוניברסיטת תל-אביב ביוזמת עיריית תל-אביב-יפו, והוא מסוגל לדמות את התנהגותם של עשרות אלפי נהגים/מכוניות בשטח רחב, בסדר גודל של שכונה עד לעיר שלמה. יתרונותיו של המודל מוצגים במאמר, וכן מתואר מקרה בוחן
בתל-אביב-יפו, בשכונת בזל: איך ביקוש גבוה לחנייה לילית לעומת היצע נמוך משפיע על תושבי המקום. על-פי המודל, הוספה של מקומות חנייה משנה במקצת את ממוצע זמן חיפוש החנייה ואת מרחק ההליכה ממקום החנייה.

(חנייה; מודלים; תל-אביב-יפו)

229

Targeting vehicular pollution
”Israel Environmental Bulletin”, Vol. 33 (March 2008), pp. 7-10.
The Bulletin appears also on the Ministry of Environmental Protection Website: www.Environment.gov.il.

זיהום מכלי-רכב מהווה גורם מרכזי לזיהום אוויר הן בערים הגדולות והן באזורים מרוחקים. הבעיה מתעצמת בשנים האחרונות בשל הגידול הניכר במצבת כלי-הרכב ובנסועה השנתית. במאמר זה מדווח על התכניות הממשלתיות להפחתת הזיהום מכלי-רכב, ומוצגים נתונים על הזיהום התחבורתי בישראל. בין הממצאים: צפיפות כלי-הרכב בכבישים ב-2006 היתה גבוהה ב-132% לעומת 1990, ומצבת כלי-הרכב גדלה ב-114% (מ-1,015,000 ב-1990 ל-2,176,000
ב-2006); 95% מפליטת פחמן חד-חמצני (
CO), מקורה בכלי-רכב. תכניות הממשלה להפחתת הזיהום מכלי-רכב כוללות, בין היתר: החמרת תקנות זיהום אוויר מכלי-הרכב; הכנת תכנית להפחתת הזיהום במרכז תל-אביב, המבוססת על הגבלת תנועתם של כלי-רכב מזהמים; תכנית גריטה לכלי-רכב ישנים; עידוד עובדים להפחית את השימוש בכלי-רכב פרטיים ולעבור לתחבורה ציבורית או לאמצעים אחרים; איסור תנועת כלי-רכב כבדים בכבישים מרכזיים בשעות העומס; הגברת האכיפה של המשטרה הירוקה; הנהגת מס דיפרנציאלי לכלי-רכב, המבוסס על "מדד ירוק"; בחינת היתרונות והחסרונות שבשימוש בכלי-רכב חשמליים.

(זיהום אוויר; תחבורה; כלי-רכב; התערבות ממשלתית)

230

ג'רבי, שי; אילון, אופירה; ברון, יפעת; גולדרט, טל:

סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה בישראל: מסמך עמדה 6, כרך ג' - תחבורה וסביבה בישראל, 2008 - דו"ח מעקב

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2008, 67 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון (הורדה כרוכה ברישום): www.neaman.org.il.

בעשור האחרון פרסם מוסד שמואל נאמן מספר דו"חות ומסמכי מדיניות שעסקו בשילוב בין תחבורה לאיכות סביבה. בתקופה זו חלו התפתחויות ברוב הסוגיות שנדונו. מסמך זה נועד להציג מעקב תקופתי אחר אופני יישום כיווני החשיבה וההמלצות שהוצעו על-ידי המוסד. במסגרת הפרסום, מוצגים נתונים שונים בנוגע לתחבורה ואיכות הסביבה: ב-2005-1990 עלה שטח הכבישים ב-34% ואורכם ב-61%, בעוד שרמת המינוע עלתה ב-132% והנסועה עלתה
ב-114%; על-פי סקרים שבוצעו במטרופולין תל-אביב, שיעור הנסיעות באוטובוס לתושב ביום חול ממוצע ירד ב-2003-1994 ב-21%; אחד האמצעים להפחתת זיהום האוויר מכלי-רכב פרטיים הוא מעבר לכלי-רכב היברידיים (שילוב בין מנוע חשמלי למנוע בנזין / דיזל) - שיעור המסירה של כלי-רכב אלה עלה מ-10 ב-2004 ל-1,731 ב-2007 (506 בינואר-פברואר 2008);
כ-91% מכלי-הרכב שנבדקו על-ידי ניידות אכיפת תקני איכות אוויר ב-2007 נמצאו תקינים.

(כלי-רכב; זיהום אוויר; דלק; אנרגיה; איכות הסביבה)

231

כהן, יהושע; טויסטר, גדעון; שראבי, ניר:

מיזם הרכב החשמלי בישראל: ישימות והשלכות תחבורתיות אפשריות

לשכת המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ירושלים 2008, 71 עמ'. בוצע על-ידי מתת - מרכז תכנון תחבורה בע"מ. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: http://www.mot.gov.il

בעבודה זו מוצגת הערכה ראשונית לגבי סיכויי היישום וההצלחה של המיזם להפצת רכב חשמלי בישראל ("Better Place") והשלכותיו על רמת המינוע, הנסועה ועוד. העבודה מורכבת משמונה פרקים, כדלקמן: מטרות; רקע כללי; המיזם הנבדק; צי הרכב הפרטי בישראל, מאפיינים ותחזית גידול; טווח היקף השימוש האפשרי של הרכב החשמלי בישראל; עלות הרכב החשמלי ביחס לרכב מונע בבנזין; היבטי המיסוי; מסקנות כלליות. בין הממצאים: צי כלי-הרכב הפרטיים מנה בפברואר 2008 כ-1.82 מיליון כלי-רכב - לכ-97% מהם יש מנוע בנזין, ל-2.8% מנוע סולר, 0.18% מונעים בגז ו-0.14% הם היברידיים; נראה שהמיזם לא ישנה את רמת המינוע בארץ ולא יגדיל את הנסועה; הרכב החשמלי יחליף, בהשערות אופטימיות,
כ-10% מכלי-הרכב המונעים בבנזין עד 2020; רק אם יוזל מחיר סוללה לכשליש ממחירה הידוע כיום (כ-120,000 ש"ח), אפשר יהיה להשיג יתרון קל במחיר לצרכן לעומת רכב המונע בבנזין (ייתכן שבייצור המוני תתאפשר הוזלת הסוללה בהיקף הנדרש).

(כלי-רכב; מקורות אנרגיה; חשמל)

232

Goldman, Sharon:
School Transportation in Israel: an Observational Study Identifying Potential Risk Factors for School Transportation-Related Injuries
Israel National Center for Trauma and Emergency Medicine Research, Gertner Institute for Epidemiology and Health Policy Research, Sheba Medical Center, Tel Hashomer 2008, 50 pages. The publication appears on Or Yarok Association's Website: www.oryarok.org.il
.

כ-280,000 תלמידים נוסעים אל בית-הספר ובחזרה ממנו בהסעות מאורגנות (אוטובוסים וכלי-רכב אחרים). בפרסום זה מוצגים ממצאי מחקר שנועד לאתר גורמי סיכון הכרוכים בהסעות אלו. המחקר התבסס על המקורות הבאים: 362 תצפיות על הסעות לבתי-ספר ב-16 מועצות אזוריות והסעות לתלמודי תורה חרדיים בין דצמבר 2006 ל-מרס 2007; נתוני רישום הטראומה הלאומי לגבי היפגעות ילדים בגילים 17-6 מתאונות אוטובוס ב-2005-2002  בין הממצאים: התנהגויות סיכון שזוהו ב-62% מהנסיעות כללו, בין היתר, דיבור בטלפון סלולרי בעת הנהיגה, התחלת נסיעה בטרם הסתיימה ירידת התלמידים מהאוטובוס, הורדת תלמידים לא במקומות שנועדו לכך, הפרעה לנהג בזמן הנסיעה ועוד; ב-40% מהנסיעות התלמידים לא היו חגורים; ב-22% מהנסיעות כל התלמידים היו חגורים; התלמידים בבתי-ספר יסודיים היו חגורים בשיעורים גבוהים יותר מאשר תלמידי חטיבות ביניים וחטיבה עליונה; ב-63% מהנסיעות נצפו תלמידים עומדים לפני שהאוטובוס הגיע לעצירה מלאה; במגזר החרדי
ב-28% מהנסיעות אף אחד מהתלמידים לא היה חגור; במגזר החרדי ב-12% מהנסיעות דיבר הנהג בטלפון סלולרי; 33% מהאוטובוסים יוצרו לפני יותר מ-10 שנים, ורמת הסיכון לתלמידים בהם גדולה כמעט פי ארבעה מאשר באוטובוסים חדשים; ב-2005-2002 אושפזו 75 תלמידים עקב פגיעה ב/מאוטובוס. בסוף הדו"ח מובאות המלצות.

(תלמידים; בטיחות בדרכים; אוטובוסים; הסעה מאורגנת)

233

סדן, ערן:

שילוט פרסום לאורך דרכים – היסח הדעת

"תנועה ותחבורה", מס' 86 (מרס 2008), עמ' 30-24.

ברשימת הגורמים לתאונות הדרכים של משטרת ישראל לא קיים גורם היסח הדעת, גורם שלא מופיע גם ברוב מדינות העולם. לכן, קיימת מגבלה מחקרית בנוגע לסטטיסטיקת הסיבות לתאונות הדרכים. בשנים האחרונות הוצבו בכבישים ובצמתים עירוניים ובין-עירוניים בישראל שלטי פרסום אקטיביים (מסכי ענק), שעוצמת התאורה שלהם היא גבוהה. בסקרי דעת קהל דיווחו נהגים רבים שדעתם הוסחה בשל מסכים אלה. בישראל טרם נעשה מחקר מעמיק ומקיף בנוגע לסוגיה זו, ולכן קשה לקבוע בוודאות מהי מידת ההשפעה של המסכים על היסח הדעת והבטיחות בדרכים. במאמר הנוכחי נסקרים מחקרים שנעשו בחו"ל, שבהם הוכח כי לשלטים המוארים יש השפעה על היסח הדעת של הנהג ועל עלייה בשיעור תאונות הדרכים סמוך לשלטים אלה. ברישום התאונות המשטרתי בישראל ובמדינות אחרות ישנה סיבת תאונה הנקראת "סטייה מנתיב", וסיבה אחרת נקראת "אי-שמירת מרחק". סביר להניח שרבות מהתאונות שסווגו תחת סיבות אלו הן למעשה כתוצאה מהיסח דעתו של הנהג. בנתיבי איילון שבתל-אביב, שלצדם מוצבים שלטי פרסום ענקיים, חלקן של שתי הסיבות לעיל מתוך כלל הסיבות לתאונות דרכים עמד על כ-80% ב-2005-2007, בעוד שבדרכים העירוניות חלקן של סיבות אלו היה כ-17%. בכלל הדרכים הבין-עירוניות חלקן של סיבות אלו היה כ-29%.

(תאונות דרכים; בטיחות בדרכים; פרסומת)

234

לינק, דן:

סיכום הנסועה בכבישי הארץ 2007

"תנועה ותחבורה", מס' 88 (ספטמבר 2008), עמ' 13-12.

במאמר זה מובאים ממצאים מתוך סקר הנסועה (קילומטראג') של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2007. מוצגים הן ממצאים כלליים מסקר זה והן ממצאים לפי סוגי
כלי-הרכב: כלי-רכב פרטיים, אופנועים, משאיות, מוניות, אוטובוסים ואוטובוסים זעירים. לבסוף, מוצגים נתונים על העלייה בנסועה בעשור האחרון. ב-2007 היתה עלייה בסך הנסועה (4.1%) לעומת 2006, שנבעה בעיקר מגידול במצבת כלי-הרכב הממוצעת (4%) וכן מעלייה בנסועה הממוצעת (1.5%). הנסועה הממוצעת לרכב ב-2007 היתה 20,200 ק"מ (רכב פרטי, המהווה כ-77% ממצבת כלי-הרכב, נסע בממוצע 16,500 ק"מ). הגידול בנסועה בשנים האחרונות נמצא במגמת עלייה (18.5% בחמש השנים האחרונות), לעומת גידול של 34% בכל העשור שבין 1997 ל-2007
גידול של 40% בנסועה של רכב פרטי, גידול של 26% בנסועה של משאיות (גידול של 132% בנסועה של משאיות סולר), גידול של 14% בנסועה של אופנועים, גידול של 20% בנסועה של אוטובוסים גדולים וגידול של 68% בנסועה של מוניות. במאמר מוצגים גם נתונים על מעורבותם של כלי-הרכב השונים בתאונות דרכים ביחס לנסועתם השנתית וביחס לחלקם במצבת כלי-הרכב.

(נסועה; כלי-רכב; אוטובוסים; מוניות; משאיות; אופנועים; תאונות דרכים)

235

עידה, יורם:

מכרזים יעילים לאספקת שירותי תחבורה ציבורית

"תנועה ותחבורה", מס' 88 (ספטמבר 2008), עמ' 29-26.

במאמר זה מוצגים ממצאים עיקריים מתוך עבודת הדוקטורט שכתב המחבר לשם קבלת תואר שלישי בחוג למדיניות ציבורית שבאוניברסיטת תל-אביב. העבודה עסקה במכרזים תחרותיים לאספקת שירותי תחבורה ציבורית, ובמסגרתה נבחנה יעילותם של מכרזי התחבורה הציבורית שנערכו עד כה בישראל. נמצא, כי בשנים 2000-2006 החוזים שנערכו בישראל הביאו לירידה בעלות אספקת השירותים, לירידה בתעריפים ולחיסכון בסובסידיות. כמו כן, חל שיפור ברמת השירות ברוב האשכולות שהוצאו למכרז. עם זאת, אמידת הפרמטרים של פונקציית הרווח של המפעילים במסגרת חוזי עלות נטו העלתה כי מסגרת זו אינה מספקת את התמריצים הנדרשים למפעילים כדי לספק רמת שירות טובה. לפיכך, המלצת ועדת סדן (הוועדה לבחינת הרפורמה בתחבורה הציבורית בישראל) לעבור למכרזי עלות כוללת במטרופולין תל-אביב ולשלב בכל החוזים בישראל תמריצים עבור רמת שירות גבוהה, עשויה לתת פתרון לבעיה זו. מנגד, הארכה של תקופת ההתקשרות במכרזים עלולה לפעול בכיוון ההפוך של הגברת הכדאיות למפעיל לספק רמת שירות נמוכה מהנדרש.

(תחבורה ציבורית; הספקת שירותים; רפורמה; חוזים; עלויות; תמריצים)

236

מהלאל, דוד; אברמסון, יותם:

תמרור דינמי לצומת לא-מרומזר

"תנועה ותחבורה", מס' 88 (ספטמבר 2008), עמ' 57-50.

בצומת לא-מרומזר הנהג המגיע מהדרך המשנית צריך לקבל החלטה האם לחצות את הצומת או להמתין. לעתים, מסיבות שונות, נהגים נכנסים לצומת כשהוא לא פנוי ונגרמת תאונה מסוג חזית-צד. במאמר הנוכחי מתואר מחקר שנעשה במכון לחקר התחבורה שבטכניון, שמטרתו היתה לבדוק היתכנות של מתקן "תמרור דינמי לצומת לא-מרומזר", שנועד לסייע לנהג המגיע מדרך משנית לקבל את ההחלטה הנכונה. מתקן זה מתוכנן להיות מוצב בצומת, לצלם (באמצעות מצלמות וידאו) ולהתריע בפני מצבים מסוכנים. כאשר המתקן מאבחן מצב מסוכן הוא מפעיל מערכת פנסים הממוקמים על התמרור, הנראית לנהג בדרך המשנית. המתקן נוסה בשני צמתים בתל-אביב, ריינס/אסתר המלכה ובלפור/מלצ'ט, צמתים שבהם אירעו תאונות דרכים רבות. נמצא, כי הפעלתו של המתקן הביאה לשיפור מצב הבטיחות בדרכים: עלייה במדדים שונים של בטיחות בצומת, ירידה במהירות הנסיעה בדרך המשנית, ירידה במספר מצבי הקירבה להתנגשות בצומת וירידה במספר בלימות החירום בדרך הראשית.

(בטיחות בדרכים; טכנולוגיה)

237

חיפה: תחבורה, 2007

המחלקה למחקר ולמידע סטטיסטי, עיריית חיפה, חיפה 2008 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה: www.haifa.muni.il.

בפרסום זה, המהווה חלק משנתון העיר חיפה, מוצגים נתוני תחבורה לשנת 2007. הפרסום מחולק לנושאים הבאים: כלי-רכב מנועיים ונהגים; תאונות דרכים ונפגעים; ספירות תנועה; תנועת נוסעים (יבשתית, ימית ואווירית); תנועת מטענים (יבשתית וימית). בין הממצאים:
ב-2006 היו רשומים כ-94,000 כלי-רכב בחיפה, שמתוכם כ-82% רכבים פרטיים וכ-13% משאיות; כ-15% מהמכוניות הפרטיות הרשומות בחיפה הן משנת 2006 ומעלה וכ-59% הן משנות הייצור 1997 עד 2005; ב-2006 נרשמו בחיפה 845 תאונות דרכים עם נפגעים, וכ-12% מתוכן היו קשות; 6,983 כלי-רכב היו מעורבים בתאונות דרכים ב-2006, ומתוכם כשני שלישים היו כלי-רכב פרטיים; ב"כרמלית" נסעו ב-2007 כ-604,000 נוסעים (שיא הנוסעים היה באוגוסט); כ-3.1 מיליוני נוסעים נכנסו ויצאו מחיפה ברכבת ישראל ב-2007; בנמל התעופה של חיפה בוצעו ב-2006 12,471 המראות ונחיתות; מספר האוטובוסים בשירות העירוני בחיפה עמד על 365; בעיר פועלים 18 קווים להסעת תלמידים; על-פי הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2006, 72% מבני 20 ומעלה הנוסעים בתחבורה הציבורית בחיפה הביעו שביעות רצון טובה ממנה. מקורות הנתונים ששימשו להכנת הפרסום הם פרסומי הלמ"ס, רכבת ישראל, רשות שדות התעופה, רשות הספנות והנמלים ועוד.

(חיפה; כלי-רכב; נהגים; תאונות דרכים; נפגעי תאונות דרכים; רכבות; תחבורה ציבורית; תחבורה ימית; תחבורה אווירית)

238

שנתון סטטיסטי: ספנות ונמלים, 2007

רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, חיפה 2008, 133 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.mot.gov.il (ראו: מנהלים ספנות ונמלים פרסומי הרשות).

שנתון זה מבוסס על מאגר הנתונים הסטטיסטיים של רשות הספנות והנמלים. נושאי השנתון העיקריים הם: 1) פעילות נמלי הים - תנועת מטענים ונוסעים בנמלים, תנועת מכולות, מדדי רמת שירות (ביצוע) של הנמלים וכוח-אדם בנמלים; 2) מבנה הספנות הישראלית
ופעילותה - צי הסוחר, חברות הספנות הישראליות
, כוח-אדם ימי, ביקורי אניות בנמלי המסחר, ביקורות על אניות זרות הפוקדות את נמלי ישראל (P.S.C), תס"ק-ים (תהליכי סחר בקהיליית הים) וכלי שיט קטנים; 3) מבנה רשות הספנות והנמלים - תפקידיה, סמכויותיה ופעילויותיו של כל אגף ברשות; 4) לוחות סיכום של תנועות מטענים ומדדי רמת שירות בנמלי המסחר. בין הממצאים: הסחר הימי הישראלי הסתכם ב-2007 ב-40.2 מיליון טון - עלייה של 11% לעומת 2006; כמות המטענים שנפרקה בנמלי המסחר ב-2007 הסתכמה ב-22.5 מיליוני טון מטען - עלייה של 10% לעומת 2006; כמות המטענים שנטענה בנמלי המסחר ב-2007 הסתכמה ב- 17.7 מיליוני טון מטען - עלייה של 12% לעומת 2006; מ-2000 ואילך ישנה עלייה שנתית ממוצעת של 5.4% בתנועת המכולות (TEU) בנמלי המסחר; צי האניות שבבעלות ובשליטה ישראלית עמד על 55 אניות, לעומת 53 אניות ב-2006 ו-57 אניות ב-2005; 5,323 אניות ביקרו בנמלים ב-2007 - ירידה של 4.5% לעומת 2006.

(תחבורה ימית; נמלים; ימאים; מסחר בין-לאומי; שנתונים [פרסומים])

239

הספנות הישראלית ב-2007 ומבט ראשון על שנת 2008 - דו"ח שנתי