001

שנתון סטטיסטי לישראל, 2008, מס' 59

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2008, 1082 עמ', שתי מפות ותקליטור (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il, כולל מפות ותרשימים.

השנתון הסטטיסטי לישראל כולל מידע עדכני בתחומים רבים הנוגעים לחברה ולכלכלה בישראל. רוב הנתונים מתייחסים לשנת 2007 ומוצגים בהשוואה לנתוני שנים קודמות. השנה מופיעים בשנתון כמה לוחות ותרשימים חדשים בנושאים של תנועה טבעית,
משקי-בית ומשפחות, חברה ורווחה, חינוך והשכלה, מאזן התשלומים ועוד. השנתון מורכב מ-28 פרקים, כדלקמן: מאפיינים גאופיזיים; אוכלוסייה; תנועה טבעית; עלייה והגירה; משקי-בית ומשפחות; בריאות; חברה ורווחה; חינוך והשכלה; תרבות, בידור וספורט; ממשלה ורשויות מקומיות; סדר ציבורי; עבודה ושכר; מחירים; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; סחר חוץ; שוקי הכספים וההון; עסקים; חקלאות; תעשייה; אנרגיה ומים; בינוי; תיירות ושירותי הארחה; תחבורה ותקשורת; בנקים; מחקר ופיתוח; איכות הסביבה; השוואות בין-לאומיות. בתחילתו של כל פרק מובאים הסברים והגדרות, מקורות הנתונים, דרכי החישוב וכן רשימת פרסומים נבחרים שיצאו בנושא שאליו מתייחס הפרק. לשנתון מצורף תקליטור, הכולל את התוכן המלא של השנתון וכן תרשימים צבעוניים המבוססים על נתוני השנתון.

(שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; עולים; משקי-בית; בריאות; רווחה; חינוך; תרבות; פעילויות פנאי; עבריינות; תעסוקה; מחירים; בנקים; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; שוק ההון; ממשלה; שלטון מקומי; בחירות; חקלאות; תעשייה; מו"פ; חשמל; מים; בינוי; שירותים; תיירות; תחבורה; תקשורת; אקלים; איכות הסביבה)

002

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2008, מס' 47

המרכז למחקר כלכלי וחברתי, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2008, 568 עמ' ו-16 מפות (עברית, לוחות גם באנגלית). הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של העירייה: www.tel-aviv.gov.il.

השנתון כולל מגוון רחב של נתונים והסברים מילוליים, שנועדו לתאר את המאפיינים הנוגעים לעיר, לתושבים ולשירותים שהם מקבלים. בחלק מהלוחות מוצגת תמונת-המצב לנקודת זמן, ובחלק אחר מוצגים נתונים רב-שנתיים, המאפשרים מעקב אחר ההתפתחויות לאורך זמן. השנתון מורכב מ-21 פרקים, כדלקמן: שטח, אקלים ואיכות הסביבה; מבנה דמוגרפי (תכונות האוכלוסייה, תנועה טבעית, ניידות האוכלוסייה, עולים חדשים ועוד); עבודה; מסחר ושירותים; תעשייה; תיירות; דיור; בנייה; תשתית; תחבורה; רמת חיים; ביטוח לאומי; שירותי בריאות (אשפוזים, ביטוח רפואי וסיבות מוות); חינוך; פעילויות פנאי; שירותים חברתיים; סדר ציבורי; תקציב העירייה; שירותים עירוניים; מועצת העירייה; עובדי העירייה. במבוא של כל פרק מוצגים מקורות הנתונים, הגדרות, תיאור של תוכן הלוחות וממצאים עיקריים. בחלקו האחרון של השנתון מובאים סיכומי עבודות ודו"חות של המרכז מהשנים האחרונות. לשנתון מצורפת חוברת, הכוללת תקצירים של הנתונים הבולטים המופיעים בשנתון. כן מצורף תקליטור המכיל את תוכן השנתון.

(תל-אביב-יפו; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; מיצב חברתי-כלכלי; תעסוקה; דיור; בנייה; מסחר; שירותים; תשתיות; בנקים; שירותי רווחה; שירותי בריאות; אשפוז; תמותה; גמלאות; תיירות; עבריינות; חינוך; תלמידים; סטודנטים; תרבות; תעשייה; מים; חשמל; בחירות; תחבורה; תאונות דרכים; אקלים; איכות הסביבה)

003

עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 14, 2008

היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2008, 400 עמ'.

שנתון העיר טבריה כולל נתונים דמוגרפיים, פיסיים, כלכליים וחברתיים וכן נתונים על מערכת החינוך, התיירות, האקלים והגיאוגרפיה של טבריה. השנתון כולל השוואות לישובים עירוניים במחוז הצפון אשר אוכלוסייתם דומה בהיקפה לזו של טבריה, השוואות לשני יישובים שמחוץ למחוז הצפון (קריית-ים ואילת) והשוואות לנתונים כלל-ארציים. הפרק העוסק בתיירות כולל השוואות לערי תיירות אחרות בישראל (ירושלים, אילת, הרצליה, חיפה, נהריה, נתניה, תל-אביב ואזור ים המלח) ולנתונים כלל-ארציים. בסוף כל פרק נסקרים הממצאים העיקריים. המידע הכלול בשנתון מבוסס על פרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, משרד החינוך, עיריית טבריה, המועצה הלאומית לשלום הילד, מרכז אדווה לחקר החברה בישראל, בנק ישראל ומשטרת ישראל. הפרסום כולל השוואות לנתוני שנים קודמות.

(טבריה; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; ילדים; גני ילדים; תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; עבריינות נוער; שירותים חברתיים; תקציבים; בנייה; כבישים; ביוב; פסולת; מים; אקלים; תיירות; בתי-מלון; תעסוקה; שכר; גמלאות; קופות גמל)

004

אשדוד: שנתון סטטיסטי, 2007-2006

היחידה לתכנון אסטרטגי, עיריית אשדוד, אשדוד 2007, 225 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של העירייה: www.ashdod.muni.il.

שנתון העיר אשדוד מורכב מ-16 פרקים, כדלקמן: ציוני דרך בתולדות העיר וסמל העיר; נתונים גאוגרפיים - שטח ואקלים; המבנה הדמוגרפי; עלייה וקליטה; חינוך והשכלה גבוהה; תרבות ספורט ופנאי והחברה העירונית לתרבות הפנאי; שירותים קהילתיים: רווחה ובריאות; שירותים עירוניים: אגף תפו"ח, מוקד עירוני ופניות הציבור; אבטחה, בטחון וסדר ציבורי; דיור, בינוי, תשתיות והחברה העירונית לפיתוח אשדוד (חפ"א); תעסוקה ויוממות; איכות הסביבה; כלכלה ורמת חיים; תיירות והחברה העירונית לתיירות ("חופית");
העירייה - תקציב וכוח-אדם; מועצת העיר, ועדות רשות וחובה ומבקר העירייה. הנתונים מוצגים במבט היסטורי-התפתחותי - הצגת נתון מסוים במהלך השנים, או במבט משווה עם ערים אחרות, בעיקר "פורום ה-15", שהיא קבוצה של 15 ערים גדולות ובינוניות שאינן מקבלות "מענקי איזון" מן הממשלה (להוציא את באר-שבע שמקבלת מענק).

(אשדוד; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; ילדים; קשישים; חינוך; בחינות בגרות; פעילויות פנאי; מיצב חברתי-כלכלי; שירותים חברתיים; שירותי בריאות; דיור; תעסוקה; גמלאות; יוממות; עבריינות; ביטחון אישי; איכות הסביבה; אקלים; תיירות; שלטון מקומי; תקציבים)

005

נתניה: ספר נתונים סטטיסטיים, 2007

האגף לאיכות ותכנון, עיריית נתניה, נתניה 2008, 222 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של העירייה: www.netanya.muni.il.

פרסום זה, מורכב מ-13 פרקים, כדלקמן: שטח, אקלים ואיכות הסביבה; מבנה דמוגרפי; בנייה ודיור; תיירות; עסקים בעיר; תעשייה; תשתית; תחבורה; חינוך; פעילות פנאי; שירותים חברתיים; שירותים עירוניים; תקציב; עובדי העירייה. בראש כל פרק מוצגים הגדרות ומקורות הנתונים. לגבי חלק מהנתונים מוצגת השוואה לערים אחרות. בין הממצאים: מספר התושבים בעיר עמד ב-2007 על כ-201,000 נפשות, לעומת 152,000 ב-1997 ו-102,000 ב-1983;ב-2007, צפיפות האוכלוסין בעיר היתה 6.89 נפשות לדונם; חלקם של ילידי חו"ל מבין תושבי העיר עלה מ-48% ב-2004 ל-52.5% ב-2007; 22.2% מתושבי העיר הם בני 18 ומטה ו-15.6% הם בני 65 ומעלה; מתוך כ-92,000 טון פסולת שנאספו בעיר ב-2007, מוחזרו כ-9,600 טון – שיעור מחזור של 10.4%, לעומת 8.5% ב-2006.

(נתניה; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; הגירה פנימית; עולים; דיור; בנייה; תרבות; ספריות; חינוך; בתי-ספר; גני ילדים; בחינות בגרות; ספורט; שירותים חברתיים; קצבאות; תעסוקה; איכות הסביבה; אקלים; תחבורה; כלי-רכב; תאונות דרכים; תיירות; בתי-מלון; תעשייה; עסקים; תשתיות; חשמל; מים; שלטון מקומי; שכונות מגורים; תקציבים)

006

פווין, אברהם (עורך):

התנועה הקיבוצית: מידע ומספרים - 2008

יד טבנקין, רמת אפעל 2008, 89 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של יד טבנקין: www.yadtabenkin.org.il.

פרסום שנתי זה כולל שפע של נתונים סטטיסטיים על הקיבוצים. השנה מורכב הפרסום מ-12 פרקים, כדלקמן: אוכלוסייה וישובים; השכלה; עבודה ומשלחי-יד; התעשייה; אירוח כפרי; הכנסות המגזר הקיבוצי; "התנועה הקיבוצית"; הקיבוץ הדתי; הקיבוץ במרחב הכפרי; דעת הקהל בקיבוצים; השינויים בתנועה הקיבוצית; המשפט הקיבוצי ב-2006. בין הממצאים: חלה עלייה איטית במספר תושבי הקיבוצים (בסוף 2006 מנתה אוכלוסיית הקיבוצים כ-119,800 נפש ב-267 קיבוצים, כ-2.11% מהאוכלוסייה היהודית בישראל); הגיל החציוני של תושבי הקיבוצים עלה ב-2006 ל-30.7 שנים, לעומת 25.8 שנים ב-1989; בשנים האחרונות חל גידול ניכר בשיעור החברים העובדים מחוץ לקיבוץ, מ-10% ב-1986 ל-40.2% ב-2005; התעשייה הקיבוצית המשיכה לצמוח, וב-2006 הגיעה ל-32.2 מיליארדי ₪, שמתוכם 15.5 מיליארדי ₪ במפעלים האזוריים; המגמות ארוכות-הטווח של המשק הקיבוצי מעידות על הרחבת התעשייה על חשבון החקלאות, ומחזור ההכנסות המצרפי של התנועה הקיבוצית הסתכם ב-2006 ב-26.6 מיליארדי ₪, גידול של 9% לעומת 2005. מקורות המידע העיקריים ששימשו לעריכת הפרסום הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, איגוד התעשייה הקיבוצית ומוסדות של התנועה הקיבוצית. יש לציין, כי הפרסום הנוכחי הוא האחרון היוצא לאור על-ידי יד טבנקין. להבא יפורסמו נתונים שנתיים על-ידי המחלקה הכלכלית של התנועה הקיבוצית.

(קיבוצים; יישובים כפריים; בני קיבוצים; תנועה טבעית; רמת השכלה; תעסוקה; משלחי-יד; תעשייה; חקלאות; אירוח כפרי; השקעות; הכנסה; שינוי חברתי; שימושי קרקע; פסיקה)

007

ישראל במספרים, 2008

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2008, 26 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל שפע של נתונים בנושאים שונים הקשורים לאוכלוסייה, למשק ולחברה בישראל, והוא מבוסס על נתוני השנתון הסטטיסטי לישראל מס' 59, לשנת 2008 (ראו הפריט הראשון בחוברת זו). בפרסום מובאים לוחות, תרשימים והסברים מילוליים, לפי הנושאים הבאים: מדינת ישראל – נתונים כלליים על דגל המדינה, סמל המדינה, השפות הרשמיות, הרשויות השונות, נתונים גאוגרפיים ועוד; נתוני מפתח – מבחר נתונים ב-20 נושאים שונים; אקלים; סביבה; אוכלוסייה; תנועה טבעית (לידות, פטירות, נישואין וגירושין); משקי-בית ומשפחות; חברה; חינוך והשכלה; בריאות; עבודה; שכר; המשק הלאומי (חשבונות לאומיים); המגזר הממשלתי; מאזן התשלומים וסחר החוץ; בינוי, חשמל ומים; תעשייה, מסחר ושירותים; מדע וטכנולוגיה; תחבורה ותקשורת; תיירות; חקלאות.

(ישראל; אוכלוסייה; משקי-בית; תנועה טבעית; אקלים; איכות הסביבה; תלמידים; סטודנטים; בחינות בגרות; בריאות; צריכה; מוצרים בני-קיימה; דיור; בינוי; תעסוקה; שכר; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; מחירים; תעשייה; מו"פ; תיירות; תחבורה; תקשורת; חקלאות; מים)

008

ברודט, דוד (עורך):

ישראל 2028: חזון ואסטרטגיה חברתית-כלכלית בעולם גלובלי

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2008, 218 עמ', בשיתוף עם נציבות המדע והטכנולוגיה ארה"ב-ישראל. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון (הורדה כרוכה ברישום): www.neaman.org.il.

בפרסום זה מוצגת תכנית רחבת-היקף למימוש יעדים לאומיים: צמיחה מהירה ומאוזנת והקטנת פערים חברתיים. זאת, במטרה להביא את ישראל תוך 20 שנה ל-10-15 המדינות המובילות בעולם בהישגים כלכליים ובאיכות החיים. תכנית זו גובשה על-ידי ועדה ציבורית בראשותו של אלי הורביץ. בתכנית נדונים נושאי כלכלה וחברה, ממשל ומינהל ציבורי, גלובליזציה, מדע וטכנולוגיה, שוק העבודה, תשתיות לאומיות, חינוך והשכלה גבוהה, מחקר מדעי ועוד. הפרסום מורכב משלושה שערים, כדלקמן: רקע היסטורי, חזון ואסטרטגיה; אסטרטגיה לאומית – תחומי משק וחברה; ההתפתחויות המאקרו-כלכליות. על-פי המלצות הוועדה, השגת היעדים מבוססת על שישה קווי מדיניות: קידום וחיזוק מערכת החינוך; הגדלת שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה; חיזוק המנגנונים הממשלתיים, שיפורם והגברת יכולת המשילות של הממשלה והמוסדות הממלכתיים; החדרת חדשנות רב-תחומית ומנוף טכנולוגי לענפי המשק המסורתיים; הכשרת התנאים להמשך הצמיחה המהירה של התעשיות עתירות-הידע; השבחת התשתיות הפיסיות הלאומיות.

(צמיחה כלכלית; טכנולוגיה; מדע; תעשייה; תעשייה עתירת-ידע; שוק העבודה; תעסוקה; פריון עבודה; הכנסה; חינוך; חינוך גבוה; מחקר ופיתוח; פער חברתי; שירותים; ייצור; השקעות; תכנון אסטרטגי; התערבות ממשלתית; תשתית; גלובליזציה; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית; מדיניות רווחה; איכות הסביבה)

009

Israel Venture Network: Annual Report, 2007
Israel Venture Network, Kadima 2008, 24 pages. The publication appears also on IVN's Website: www.ivn.org.il.

"רשת הון סיכוי לישראל" (Israel Venture Network - IVN) הוקמה ב-2002 על-ידי יזמי טכנולוגיה עלית, אנשי עסקים, חברות ותורמים מישראל ומארצות-הברית. מטרותיה העיקריות של הרשת הן חיזוק מערכת החינוך, השקעה במנהיגות חברתית ויצירת הזדמנויות ושיפור התעסוקה ביישובים שונים בישראל. זאת, באמצעות שיתוף בכישורים, בידע ובניסיון שהובילו להצלחה במגזר הפרטי. בדו"ח זה מתוארת פעילויותיה המרכזיות של הרשת ב-2007. בין הממצאים: בעקבות מלחמת לבנון השנייה, הוחל בחיזוקם של 130 עסקים קטנים ובינוניים באזור הצפון; ב-2007 אומנו 609 מתנדבים ב-55 יישובים הפועלים לסגירת פערים חברתיים וחינוכיים בקרב כ-15,000 ילדים ובני נוער ביישובי הפריפריה; פעילות הרשת בשדרות הביאה לעלייה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות מ-48% בתשס"ב ל-67% בתשס"ו. בסוף הדו"ח מוצג תקציב הרשת.

(ארגונים וולונטריים; עיירות פיתוח; כפרים ערביים; יזמות; מעורבות; תיירות; תרבות; חברות עסקיות; תעשייה עתירת-ידע; עסקים קטנים; התנדבות; פילנתרופיה; תכניות התערבות; חינוך; ייעוץ; הכשרת מורים; מנהלי בתי-ספר; הישגים לימודיים; גני ילדים; חינוך לערכים; דמוקרטיה)

010

תנועה טבעית: לידות חי, 2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1331, ירושלים 2008 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים סדרתיים מאז 1955 וסדרה של נתונים מפורטים יותר ל-2004 בנושא תנועה טבעית, תוך התמקדות בלידות חי. הנתונים ל-2004 כוללים התפלגות לידות חי ודפוסי פריון לפי מאפיינים גאוגרפיים (מחוז ונפה) ומאפיינים דמוגרפים של הורי היילוד (דת, גיל, יבשת לידה ועוד) ושל היילוד (מין, סדר לידה ועוד). הנתונים מבוססים על קובץ טופסי "הודעת לידת חי" של משרד הפנים. בין הממצאים: ב-2004 נולדו בישראל 145,207 תינוקות, 69% מהם לנשים יהודיות, 25% לנשים מוסלמיות, 3% לנשים שדתן לא סווגה, 2% לנשים דרוזיות ו-1% לנשים נוצריות ערביות; מספר לידות החי שאירעו בישראל עלה מ-114,543
ב-1994 ל-145,207 ב-2004 (עלייה של כ-27%); עיקר העלייה היתה בקרב נשים מוסלמיות
(כ-28%) ויהודיות (כ-25%), בעוד שבקרב נשים נוצריות ודרוזיות חלה ירידה במספר לידות החי באותן שנים (כ 28% וכ-3% בהתאמה); שיעור הפריון הכולל בישראל ב-2004 היה 2.9 ילדים לאישה בממוצע; 51.4% מהתינוקות שנולדו ב-2004 היו זכרים ו-48.6% היו נקבות; 4.4% מהתינוקות שנולדו ב-2004 נולדו בלידות מרובות עוברים; 6% מהתינוקות שנולדו לנשים יהודיות ב-2004 נולדו לנשים לא-נשואות.

(פריון [ילודה]; תכונות דמוגרפיות)

011

רוזנבאום-תמרי, יהודית:

מחקר מעקב אחר הנקלטים במסלול הקליטה הישירה: עולי ברית-המועצות לשעבר שהגיעו לישראל בין יולי לספטמבר 2001 – השנה הרביעית בארץ

האגף לתכנון ולמחקר, המשרד לקליטת העלייה, ירושלים 2007, 142 עמ'.

באגף לתכנון ולמחקר של המשרד לקליטת העלייה מבוצעים באופן שוטף סקרי-מעקב לבחינת קליטתם של העולים החדשים. בדו"ח הנוכחי, ה-16 במספר, מובאים נתונים על קליטתם של עולי ברית-המועצות לשעבר, שעלו לישראל ביולי-ספטמבר 2001, כארבע שנים לאחר עלייתם. הדו"ח כולל גם השוואה בין עולים אלה לבין עולי יולי 1990, עולי ספטמבר 1991 ועולי
ינואר-מרס 1995 באותה תקופת ותק. המדגם כלל 542 ראשי משפחה (מתוך 890 שרואיינו במחקר הקודם). הנושאים שנבדקו היו: אפיונים דמוגראפיים, דיור; רמת חיים; תעסוקה וציפיות להצלחה מקצועית וכלכלית; קליטה לשונית; קליטה חברתית ותרבותית; זהות יהודית; דתיות וקיום מנהגים יהודיים; זהות ישראלית; הסתגלות כללית; תחומי מאמץ עיקריים בתהליך הקליטה; קשר עם עובדי המשרד לקליטת העלייה ושביעות רצון מהשירות. מן הממצאים עולה, כי תהליך הקליטה הוא מורכב ורב-ממדי: יש נושאים שבהם העולים מרוצים, ויש נושאים אחרים שהם אינם שבעי רצון מהם. כמו כן, נמצאו הבדלים בהשוואה לקבוצות העולים האחרות ובהשוואה לממצאים שהתקבלו בראיונות קודמים.

(עולים; קליטת עלייה; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; קליטה ישירה; דיור; תעסוקה; עברית; קליטה חברתית; רמת חיים; זהות יהודית; זהות לאומית; הסתגלות; מניעי עלייה)

012

אמית, קארין:

השתלבותם החברתית של עולי המערב בישראל: שביעות רצון מהחיים בישראל והגורמים המסבירים אותה

המכון להגירה ושילוב חברתי, המרכז האקדמי רופין, עמק חפר 2008, 20 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.ruppin.ac.il.

במחקר זה נבחנה מידת השתלבותם החברתית של עולים שהגיעו לישראל מצפון אמריקה, ארגנטינה וצרפת, באמצעות מדד סובייקטיבי – שביעות הרצון מהחיים בישראל והגורמים המסבירים אותה. המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של 355 עולים בני 20 ומעלה אשר עלו לישראל מ-1996 ואילך. משתני המחקר היו: ארץ מוצא, ותק בארץ, רמת דתיות, השכלה אקדמית, מצב כלכלי, תחושת זהות אישית, תחושת זהות נתפסת, הון חברתי, ידיעת השפה העברית ומניעי דחיפה/משיכה לישראל. בין הממצאים: מניעי העלייה של העולים מצרפת (76.4%) וצפון אמריקה (66.2%) היו דתיים/ציוניים בעיקר, בעוד ושל העולים מארגנטינה היה היעדר ביטחון בארץ המוצא (57%); 75.4% מעולי צפון אמריקה הם בעלי השכלה אקדמית, לעומת 44.7% מעולי צרפת ו-15.8% מעולי ארגנטינה; עולים שהגיעו לישראל בשל משיכה נמצאו שבעי רצון מהחיים יותר מאשר עולים שהגיעו בשל דחיפה מארץ מוצאם.

(עולים; מניעי עלייה; שביעות רצון; זהות ישראלית; זהות יהודית; יחסי עולים – ותיקים; עברית; צפון אמריקה [ארצות מוצא]; צרפת [ארץ מוצא]; ארגנטינה [ארץ מוצא])

013

היילברון, סיביל:

זהות המהגרים - בין הגדרת הרוב להגדרה עצמית

המחלקה למינהל עסקים והמכון להגירה ושילוב חברתי, המרכז האקדמי רופין, עמק חפר 2008, 20 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.ruppin.ac.il.

במחקר זה נבחנה תפיסתם של עולי ברית-המועצות לשעבר ועולי אתיופיה את הגדרת זהותם על-ידי האוכלוסייה הוותיקה לעומת הגדרת זהותם העצמית. נדגמו 437 עולים
מברית-המועצות לשעבר ו-338 עולים מאתיופיה בגילים 60-18. בין הממצאים: בקרב עולי ברית-המועצות לשעבר, 42% סברו שהוותיקים מגדירים אותם כ"ישראלים", 42% כ"רוסים" ו-15% כ"יהודים"; בקרב עולי אתיופיה, 20% סברו שהוותיקים מגדירים אותם כ"ישראלים", 66% כ"אתיופים" ו-13% כ"יהודים"; בקרב עולי ברית-המועצות לשעבר נמצאה מידת התאמה גבוהה יותר בין הגדרת הזהות העצמית לבין תפיסתם לגבי תפיסת זהותם על-ידי האוכלוסייה הוותיקה, בקרב עולי אתיופיה נמצאה התאמה כזו רק בקרב העולים המגדירים עצמם כ"אתיופים"; הסיכוי של עולי ברית-המועצות לשעבר להגדיר עצמם כישראלים עולה עם מידת דתיותם, זמן שהותם בארץ והידע שלהם בעברית, בעוד שבקרב עולי אתיופיה סיכוי זה כמעט ואינו מושפע ממאפייניהם הסוציו-דמוגרפיים שנבחנו במחקר.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; אתיופיה [ארץ מוצא]; זהות לאומית; זהות יהודית; קבוצות התייחסות; יחסי עולים - ותיקים)

014

ליסיצה, סבינה:

רוסים? ישראלים? או רוסים-ישראלים? השתלבות תרבותית של עולי חבר העמים בישראל

"מפנה", מס' 56-57 (אפריל-מאי 2008), עמ' 49-52. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הקיבוצים: www.kibbutz.org.il.

עולי ברית-המועצות לשעבר שהגיעו לישראל בשנות ה-90' השתלבו באופן שונה משל קודמיהם ולא נטמעו בתרבות הישראלית. בעבודה זו נבדקה המידה שבה שני המרכיבים המרכזיים בתהליך השתלבותם של העולים - הזיקה לחברה ולתרבות המוצא הרוסית וההתערות בחברה הישראלית הקולטת, מנוגדים או יכולים לדור בכפיפה אחת. במסגרת העבודה, נערך ב-2005 סקר טלפוני בקרב מדגם מייצג של 500 עולים בני 18 ומעלה. בין הממצאים: רמת השתלבותם של העולים החדשים בתרבות הישראלית היא בינונית (ציון 4.33 מתוך 7); רמת השמירה על הזיקה לתרבות הרוסית היא בינונית-גבוהה (ציון 4.87); רמת הידע של העולים החדשים בהיסטוריה של העם היהודי ובהיסטוריה של מדינת ישראל היא בינונית (4.25 ו-4.34 בהתאמה).

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; קליטה חברתית; מיזוג חברתי; פלורליזם תרבותי)

015

רואר-סטריאר, דורית; סטריאר, רוני:

אבות מהגרים בישראל: מתיאוריית הגירעון לתיאוריית האבהות המכוננת

"חברה ורווחה", כ"ו: 4 (דצמבר 2006), עמ' 431-405 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הרווחה: www.molsa.gov.il.

במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר איכותני השוואתי שנעשה בקרב אבות מהגרים לישראל, שהגיעו מברית-המועצות לשעבר ומאתיופיה. במחקר נבדקו תפיסות האבהות שלהם על רקע ההגירה, ההבדלים בין תפיסות האבהות בארץ המוצא לעומת ישראל, הקשיים והאתגרים הכרוכים בהגירה וההזדמנויות הנפתחות בפני האבות המהגרים ובני משפחותיהם. כן נשאלו האבות על עמדותיהם בנוגע לתכניות התערבות עבור אבות מהגרים. מן הממצאים עולה, כי האבות מעורבים מאוד בחיי ילדיהם וכי יש להם מוטיבציה גבוהה למימוש אבהותם בישראל. כמו כן, נמצאו תחומי דמיון ושוני בהגדרת תפקיד האב והמשמעויות שיוחסו לאבהות ולמקומה של ההגירה בעיצוב תפקיד האב. מעט מהאבות הוזמנו להשתתף בתכניות התערבות, ורוב המשתתפים הביעו רצון להשתתף בהן אם יותאמו לתרבותם. הבדלים נמצאו בהקשר המוסדי שבו בחרו האבות משתי הקבוצות כמקור תמיכה רצוי. ממצאי המחקר מטילים ספק בתקפותן של "תיאוריית הסיכון" במחקרי הגירה ושל "תיאוריית הגירעון" במחקר האבהות.

(אבות; עולים; הורות; יחסי הורים – ילדים; אתיופיה [ארץ מוצא]; ברית-המועצות לשעבר [ארץ מוצא])

016

כאהן-סטרבצ'ינסקי, פאולה; ואזן-סיקרון, ליאת; לוי, דגנית:

תכנית נוער עולה "מסיכון לסיכוי": מחקר הערכה

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 515 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2008, 68 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

תכנית "מסיכון לסיכוי" נועדה לסייע לבני נוער עולים בגילים 18-12 שנקלעו למצבי סיכון הנובעים מהשילוב בין משבר גיל ההתבגרות לבין משבר ההגירה. זאת, באמצעות הספקת טיפול הולם במצבי סיכון והגברת מאמצי המניעה, תוך עבודה משותפת עם גורמים בקהילה הבאים במגע עם בני הנוער. התכנית כוונה לתת מענה לכ-500 עולים מתוך כ-2,000 החיים בכל אחת מהערים שנכללו בתכנית: בית-שמש, נצרת עילית, אשקלון וחדרה. בפרסום הנוכחי מוצגים ממצאי מחקר הערכה על אודות התכנית. המחקר בוצע ב-2004 וב-2006 בחדרה, באשקלון ובנצרת עילית. בין הממצאים: בני הנוער הביעו שביעות רצון רבה מהפעילויות ומיחס הצוות אליהם והדגישו תרומות שונות של התכנית, בעיקר לאיכות שעות הפנאי שלהם; התגלו פערים משמעותיים בין התכנית לבין הביצוע בפועל; בשל קשיים תקציביים צומצמו רבות מהפעילויות, ותכניות חונכות וגישור בבתי-הספר וליווי למתבגרים עוברי חוק חדלו לפעול; ניכר קושי רב להגיע לבני נוער בסיכון גבוה.

(עולים; נוער במצוקה; תכניות התערבות; העשרה; עברית; פעילויות פנאי; תמיכה חברתית)

017

מאנע, עדי; אור, אמדע; מאנע, יוסי:

מיהו עולה שנקלט היטב בארץ? ייצוגי היקלטות מוצלחת של עולים בעיני מתבגרים יוצאי אתיופיה, יוצאי חבר המדינות העצמאיות וחברי הקבוצה הקולטת

"מגמות", מ"ה: 4 (אוקטובר 2008), עמ' 668-637 (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו של מחקר היתה לבדוק כיצד בני נוער יוצאי אתיופיה וחבר המדינות העצמאיות (חמ"ע) ובני נוער מהחברה הקולטת מַבנים ומעריכים ייצוגי היקלטות מוצלחת של עולים בישראל. במסגרת המחקר, נבדק מדגם מייצג של 1,570 תלמידים בני 16-14. בין ממצאים: בשלוש הקבוצות, אמת המידה להיקלטות מוצלחת של העולה היא יכולתו להיות חלק מהחברה הישראלית; כמו כן, העריכו חברי שלוש הקבוצות כי היקלטות מוצלחת כרוכה בהרחבת הזהות של העולה וביכולתו לשלב בין זהות ארץ המוצא לזהות הישראלית; עם זאת, המתבגרים הקולטים נטו, יותר מהעולים, להעריך כי היקלטות מוצלחת כרוכה גם בוויתור על שימור הזהות המובחנת; ההבדלים בהערכת הייצוגים החברתיים של היקלטות מוצלחת הצטמצמו ככל שהוותק של העולים בישראל גדל.

(עולים; מתבגרים; קליטת עלייה; הסתגלות; זהות קבוצתית; זהות ישראלית; עברית; קליטה חברתית)

018

פרס, יוחנן; ליסיצה, סבינה:

קריטריונים של השתלבות: מקרה "העלייה הרוסית" של שנות ה-90'

"מגמות", מ"ה: 4 (אוקטובר 2008), עמ' 695-669 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבחנה תפיסת השתלבות העולים בישראל על-ידי עולים ו-ותיקים. במחקר רואיינו 510 עולים מברית-המועצות לשעבר ו-502 ישראלים וותיקים בני 18 ומעלה. זאת, באמצעות שאלון קריטריוני השתלבות ב-12 תחומים - השתלבות פסיכולוגית, חינוך ילדים, דיור, שימור מִיצב תעסוקתי, מיצב חברתי-כלכלי בישראל, אימוץ עברית בסיסית, הזדהות עם ישראל, זיקה לתרבות הרוסית, השתלבות בתרבות הישראלית, יחסים חברתיים, השתלבות פוליטית ואימוץ סגנון חיים ישראלי. בין הממצאים: שתי הקבוצות החשיבו במידה שווה את ההשתלבות הפסיכולוגית-אישית ואת חינוך הילדים; העולים הדגישו יותר את תחומי הדיור ושימור המֵיצָב התעסוקתי; הוותיקים הדגישו יותר יחסים חברתיים, הזדהות עם ישראל ומעורבות פוליטית.

(קליטת עלייה; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; יחסי עולים – ותיקים; עמדות חברתיות)

019

גינדין, רחל; רוזנבאום-תמרי, יהודית (עורכות):

קליטת העלייה בישראל: תקצירי מחקרים, 2008-2000

אגף המחקר, המשרד לקליטת העלייה, ירושלים 2008, 364 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moia.gov.il.

המשרד לקליטת העלייה יוזם ומבצע, מחקרים וסקרים בנושאים הקשורים לקליטת העלייה. חלק מהם נעשה בשיתוף פעולה עם גופי מחקר אחרים. בפרסום זה מוצגים תקצירים של מחקרים וסקרים שנערכו ב-2008-2000 (לגבי סדרת מחקרי המעקב על אודות קליטתם הישירה של עולי ברית-המועצות לשעבר, מופיעים תקצירים משנים קודמות כדי לתת תמונה מלאה של המחקר). הפרסום מחולק לתשעה פרקים, כדלקמן: תהליך הקליטה בראייה כללית; קליטת עולי ברית-המועצות לשעבר; קליטת עולי אתיופיה; קליטת עולי המערב; תושבים חוזרים וירידה; לימוד עברית; קליטה בתעסוקה; השירות הניתן לעולים בלשכות המשרד לקליטת העלייה; גיור. רוב המחקרים והסקרים מתייחסים לקליטת עולי ברית-המועצות לשעבר ואתיופיה והיתר לעולי צפון אמריקה, ארגנטינה, צרפת ועוד.

(קליטת עלייה; עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; אתיופיה [ארץ מוצא]; תושבים חוזרים; אולפנים [עברית]; תעסוקה; דיור; חינוך; שירותים; קליטה חברתית; יחסי ותיקים – עולים; זהות ישראלית; זהות יהודית; המרת דת; מניעי עלייה; עמדות חברתיות; מיצב חברתי-כלכלי; שביעות רצון)

020

Tzionit, Yaffa; Kimchi, Michal; Ben-Arie, Asher (Eds.):
The State of the Child in Israel, 2007: A Statistical Abstract
Israel National Council for the Child, Jerusalem 2008, 618 pages, in cooperation with the Haruv Institute.

שנתון זה מורכב מ-15 פרקים, כדלקמן: מאפיינים דמוגרפיים של אוכלוסיית הילדים; ילדים עולים וילדי מהגרים; משפחות, משקי-בית ותנאי גדילה של ילדים; ילדים החיים מחוץ למשפחתם; ילדים וחינוך; ילדים ועולם הפנאי; ילדים עם צרכים מיוחדים; ילדים ובריאות; ילדים ותאונות; ילדים וכלכלה (עבודת ילדים, ילדים במשפחות המקבלות הבטחת הכנסה וכו'); ילדים בעולם המשפט; ילדים עוברי חוק; ילדים נפגעי עבירה; ילדים במצבי מצוקה; ילדים בישראל ובעולם. השנה נוספו, בין היתר, נתונים בנושאים הבאים: נשירת תלמידים ממערכת החינוך; שימוש בטלפון סלולרי; הרגלי גלישה באינטרנט וצפייה בטלוויזיה; בריאות השן של תלמידים; ילדים הנתונים בהליכים משפטיים. בסוף הפרסום מובאים מפתח נושאים ורשימת המקורות ששימשו להכנת השנתון.

(ילדים; שנתונים [פרסומים]; תנאי מחייה; מוגבלויות; מחלות כרוניות; בריאות הנפש; בריאות השן; מומים מלידה; חיסונים; תאונות; תאונות דרכים; פעילויות פנאי; חוגים; הישגים לימודיים; אקלים בית-הספר; נשירת תלמידים; עובדים צעירים; הריון; אלימות; עבריינות נוער; שימוש בסמים; התאבדות; משפחות במצוקה; משפחות חד-הוריות; עוני; התעללות בילדים; יתומים; פנימיות; אימוץ ילדים; תמותת תינוקות)

021

Angrist, Joshua; Lavy, Victor; Schoosser, Analia:
Multiple Experiments for the Causal Link between the Quantity and Quality of Children
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Jerusalem 2008, Discussion Paper No. 08.05, 51 pages. The publication appears also on the Institute's Website: http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msfalkin.

מטרתה של עבודה זו היתה לבחון את הקשר שבין מספר הילדים במשפחה לבין הון אנושי, הכנסה ומיצב חברתי-כלכלי. כן נבדק, האם העובדה שיש אחים/ות רבים/ות במשפחה גורמת לאחים/ות להתחתן בגיל צעיר יחסית ולהביא לעולם ילדים רבים יחסית. לנושא זה יש השלכות לגבי מדיניות עידוד ילודה ברמה הלאומית, כלומר האם מדיניות שאינה מעודדת ריבוי ילדים במשפחה תביא להגדלת ההון האנושי של הילדים, לשיעורי הכנסה גבוהים יותר ובסופו של דבר לקידום ההתפתחות הכלכלית במדינה. מקור הנתונים העיקרי ששימש לעבודה הוא המידע שנאסף בשאלונים המורחבים של מפקדי האוכלוסין והדיור 1983 ו-1995, שבהם נדגמה כחמישית מאוכלוסיית ישראל. במסגרת העבודה, נבדקה אוכלוסיית המשיבים היהודית, תוך זיווגה עם נתוני מרשם האוכלוסין. הממצא המרכזי של העבודה הוא, כי לא קיימת עדות לקשר בין מספר הילדים במשפחה לבין המשתנים שנחקרו, אם כי נמצאו הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות. עוד נמצא, כי בנות במשפחות גדולות נוטות להינשא בגיל צעיר יחסית. בדיון מובאים הסברים אפשריים לממצאים והשוואות לממצאי מחקרים דומים שנעשו בישראל ובעולם.

(פריון [ילודה]; גודל משפחה; תנועה טבעית; מיצב חברתי-כלכלי)

022

Gould, Eric D.; Lavy, Victor; Paserman, Daniele:
Sixty Years after the Magic Carpet Ride: The Long-Run Effect of the Early Childhood Environment on Social and Economic Outcomes
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Jerusalem 2008, Discussion Paper No. 08.03, 52 pages. The publication appears also on the Institute's Website: http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msfalkin.

במבצע "מרבד הקסמים" עלו לישראל ב-1951-1949 כ-50,000 מיהודי תימן. עולים אלה היו ברובם חסרי השכלה, רכוש וכסף. במחקר זה נבחנו השלכותיה ארוכות-הטווח של סביבת המגורים ותנאי המחייה של העולים על ההישגים החברתיים, הכלכליים והחינוכיים של ילדי העולים וצאצאיהם. לגבי כל עולה (ילד) נאספו נתונים על הרקע המשפחתי בתימן, מקום המגורים שאליו הופנה העולה עם הגיעו לישראל והתפתחותו החברתית-כלכלית של העולה במשך כ- 60 שנים. נתונים אלה נאספו באמצעות סקר שהתבסס על רשימה ראשונית ממרשם האוכלוסין של 5,776 איש שנולדו בתימן ב-1950-1945 והיו בחיים בינואר 2006. מתוכם, לאחר ניפוי, מולא שאלון הסקר על-ידי 2,927 איש. בין הממצאים: ילדים שגודלו בבתים עם תנאי מחייה טובים (שהיו בהם מים, חשמל ותנאים היגייניים טובים), בסביבה עירונית ומחוץ לריכוזי עולים היו בעלי סיכוי גבוה יותר לרכוש השכלה גבוהה, להתחתן בגיל מאוחר יותר, ללדת פחות ילדים, להיות חילונים/פחות דתיים ולהתערות יותר בחברה הישראלית (כך גם לגבי ילדיהם); השפעת הסביבה על בנות היתה חזקה יותר מאשר על בנים. ההשפעות על עמדות פוליטיות, על מצב הבריאות ועל מצב התעסוקה לא היו חד-משמעיות.

(תימן [ארץ מוצא]; עולים; ילדים; תנאי מחייה; רמת השכלה; מיצב חברתי-כלכלי; יחסי עולים – ותיקים; מיזוג חברתי; דתיות; פריון [ילודה]; הבדלים בין המינים)

023

בלבצ'ן, יואל:

העדה האתיופית במגזר השלישי: מגמות ברישום ארגונים ושינויים בדפוסי הפעילות

המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2008, 4 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://cmsprod.bgu.ac.il/Centers/ictr.

קהילת יוצאי אתיופיה בישראל מנתה בסוף 2006 כ-110,000 נפשות - 69% ילידי אתיופיה
ו-31% ילידי ישראל. בסקירה זו מנותחים מאפייני ההתארגנות של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל בשנים 2006-1981. מקורות הנתונים לסקירה הם נתוני רשם התאגידים ונתוני מסד הנתונים של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי. בין הממצאים: עד תחילת 2007 נרשמו בישראל 268 ארגוני מגזר שלישי של יוצאי אתיופיה בישראל או ארגונים שמטרתם העיקרית היא טיפול באוכלוסיית העולים מאתיופיה; 66.5% מארגונים אלה היו פעילים, לעומת ממוצע של 60% בקרב כלל הארגונים הרשומים במסד הנתונים של ארגוני המגזר השלישי בישראל; בשנות ה-90' חל גידול ניכר בקצב רישום הארגונים בהשוואה לשנות ה-80', ושנת השיא ברישום היתה 1998 (מאז ועד סוף 2006 היתה יציבות במספר הארגונים שנרשמו); מספר הארגונים הפעילים ל-1,000 נפש בקרב העדה האתיופית הוא 1.6, לעומת 3.6 בקרב כלל האוכלוסייה בישראל.

(ארגונים וולונטריים; עולים; אתיופיה [ארץ מוצא])

024

הבינוי בישראל, 2007

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1342, ירושלים 2008. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים עדכניים על ענף הבינוי (בנייה ועבודות הנדסה אזרחית) ל-2007 ונתונים מתוקנים ל-2000-2006. הפרסום מורכב מארבעה פרקים, כדלקמן: א) השקעות
בבינוי –נתונים כספיים על ערך ההשקעה הגולמית בעבודות בנייה והנדסה אזרחית, לפי מחוז, יוזם וייעוד; ב) בנייה (נתונים פיזיים) - נתונים על התחלות וגמר בנייה בכל ישראל וב-117 יישובים גדולים (שיש בהם 10,000 תושבים ויותר), לפי מחוז, אזור ומשתנים נוספים כגון גודל הדירה, מספר הקומות בבניין, יוזם, ייעוד, משך הבנייה, בנייה פרטית/ציבורית וכו'. כן מוצגים נתונים על הבנייה המתבצעת במטרופולינים תל-אביב, חיפה ובאר-שבע. נוסף על כך, מוצגים נתוני הבנייה בעיריות ובמועצות מקומיות נבחרות, ולגבי הערים ירושלים, תל-אביב-יפו, ראשון לציון, אשדוד, חיפה, פתח-תקווה, כפר-סבא, בני-ברק, בת-ים, חולון, רמת-גן, באר-שבע, אשקלון, רחובות, נתניה ורעננה, מוצגים הנתונים בחתכים של תת-רובע/אזור/שכונה; ג) דירות חדשות למכירה בבנייה ביוזמה פרטית (נתונים פיזיים) - נתונים מפורטים לפי מחוז, אזור, גודל הבניין, גודל הדירה, ותק הדירה בשוק וישוב; ד) עבודות הנדסה אזרחית (נתונים פיזיים) - נתונים על התחלות וגמר עבודות סלילת כבישים והנחת צינורות מים, ביוב ותיעול, לפי מחוז ויישובים נבחרים ונתונים טכניים כגון סוג הציפוי, חומר הצינור וכו'.

(בנייה; שוק הדירות; השקעות; הנדסה אזרחית; כבישים)

025

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית, אפריל-יוני 2008

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רבעון מס' 3/2008, ירושלים 2008, (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

"סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית" הוא סקר שוטף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנועד לספק תמונת-מצב עדכנית של שוק הדירות החדשות למכירה בבנייה פרטית (לא כולל בנייה עצמית, בנייה להשכרה, בנייה בשיטת "בנה ביתך" ובנייה באמצעות עמותות), ובכך לסייע בקבלת החלטות בנוגע לתכנון מדיניות הבינוי בישראל ולמעקב אחר ההתפתחויות בענף. עיקרו של הסקר הוא מעקב שוטף אחר מכירת הדירות ומלאי הדירות למכירה בסוף כל חודש ורבעון, תוך התייחסות למגמות ולשינויים שחלו בנתוני המכירות ובמלאי - הן בסיכום כללי והן לפי מאפיינים שונים: פריסה גאוגרפית, ותק הדירות בשוק, גודל הדירות ועוד. הפרסום כולל 20 לוחות, שבהם מובא מידע על דירות חדשות שנמכרו ועל דירות חדשות העומדות למכירה לפי מחוז ואזור וכן בשטחי 40 עיריות נבחרות, לפי מספר הדירות בבניין, מספר החדרים בדירה ו-ותק הדירה בשוק.

(בנייה; דיור; שוק הדירות)

026

ברנהולץ, אופיר:

הרפורמה בשיטת העסקת העובדים הזרים בענף הבנייה בישראל

המכון למחקר כלכלי בישראל על שם מוריס פאלק, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2008, 32 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msfalkin.

הרפורמה בשיטת העסקת העובדים הזרים בענף הבנייה שנעשתה ב-2005 נועדה לצמצם את מספר העובדים הזרים בענף ולשפר את תנאי העסקתם של אלה שעובדים בענף, תוך ניסיון למנוע את ניצולם. במסגרת הרפורמה, שונתה שיטת העסקתם של העובדים הזרים, הועלה שכרם, הוגדלה ניידותם בין מעסיקים ושופר הפיקוח על זכויותיהם. עליית שכרם של עובדים הזרים נועדה להפחית את כדאיות העסקתם על חשבון עובדים ישראלים, ובסופו של דבר להביא להחלפתם בעובדים ישראלים. במחקר זה נבדקה יעילותה של הרפורמה. מקור הנתונים העיקרי ששימש לעבודה הוא סקר כוח-אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בין הממצאים: עיקר הירידה במשרות עובדים זרים בענף הבנייה היה בתחילת 2004, ומאז כמות העובדים המדווחת למוסד לביטוח לאומי היא יציבה; מאז כניסת הרפורמה לתוקף שכרם של העובדים הזרים בענף הבנייה נמצא במגמת עלייה ניכרת באופן עקיב; חל ייקור משמעותי בהעסקת העובדים הזרים, בין היתר כתוצאה מגביית דמי רישוי גבוהים יותר מהמעסיקים והשתת עלויות נוספות עליהם; לא חלה ירידה במספרם של העובדים הזרים בענף, כנראה עקב העובדה שמכסות העובדים הזרים שקובעת המדינה לא ירדו באופן משמעותי מאז שנכנסה הרפורמה לתוקף.

(עובדים זרים; בנייה [ענף]; שכר; תנאי עבודה; מדיניות ממשלתית)

027

מינהל מקרקעי ישראל: דין וחשבון על פעולות המינהל לשנת התקציב 2007, מס' 47

מינהל מקרקעי ישראל, ירושלים 2008, 147 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המינהל: www.mmi.gov.il.

מינהל מקרקעי ישראל אחראי לניהול קרקעות המדינה. תחומי פעילותו העיקריים של המינהל הם: ניהול מלאי המקרקעין שבאחריות המינהל; פיקוח על שימושי קרקע שונים; טיפול בחוכרים ובמשתכנים; יצירת עתודות קרקע בבעלות ציבורית למטרות לאומיות; שיווק קרקעות והקצאתן ליעודים שונים. הדו"ח מורכב משישה פרקים, כדלקמן: מדיניות המקרקעין; תכנון המקרקעין; שיווק מקרקעין; הטיפול בחוכרים (פעילות אגף חוכרים, יישום חוק חופש המידע, פניות הציבור ומינהל הבדואים); ניהול מקרקעין (פעילות אגף רכישות, בעלות ורישום, פעילות אגף פיקוח ותחום המחצבות); ארגון ומינהל (פעילות אגף מידע, מינהל ומשאבי אנוש, חשבות המינהל, התקציב וביצועו). בדו"ח משולבים תרשימים ולוחות סטטיסטיים בנושאים השונים.

(קרקעות; שימושי קרקע; תקציבים; הקצאת משאבים; בנייה; תשתית; פסולת; איכות הסביבה; כוח-אדם; פיקוח; אכיפת חוק)

028

תמותת תינוקות, 1997-2004: מאפיינים דמוגרפיים ובריאותיים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1332 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2008, 95 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם תחום מידע, משרד הבריאות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

שיעור תמותת התינוקות – אחוז התינוקות שנולדו חיים ונפטרו טרם הגיעם לגיל שנה מתוך כלל התינוקות שנולדו חיים בשנה קלנדרית אחת - מקובל כמדד חשוב של מצב בריאות האוכלוסייה. מאז סוף שנות ה-70' מפרסמת הלמ"ס סדרת פרסומים מיוחדים בנושא תמותת תינוקות. פרסום זה הוא השישי בסדרה, והוא מבוסס על עיבוד משולב של נתונים מקובץ פטירות ונתונים מקובץ לידות חי. הנתונים בפרסום זה הם נתוני עוקבה (קוהורט) של לידות שאירעו בשנים 1997-2000 ו-2001-2004 בישראל. המשתנים המופיעים בלוחות הם: שנת לידה, דת היילוד, מין היילוד, גיל פטירה מפורט, חודש לידה, משקל לידה, מספר היילודים בלידה, סדר לידה, גיל האם, מצב משפחתי של האם, מחוז ונפת מגורים, צורת יישוב וסיבת המוות לפי קבוצות אוכלוסייה וגיל פטירה. הפרסום כולל גם לוחות סיכום של מגמות שחלו בשיעורי תמותת תינוקות בישראל בשנים 1979 עד 2004. בין הממצאים: ב-25 השנים האחרונות ירד שיעור תמותת התינוקות בכ-73% בקרב האוכלוסייה היהודית ובכ-65% בקרב האוכלוסייה הערבית; בשנים 1997-2000 שיעור תמותת התינוקות בקרב האוכלוסייה היהודית היה 4.5 ל-1,000 לידות חי והוא ירד ל-3.6 ל-1,000 בשנים 2001-2004; בקרב האוכלוסייה הערבית השיעורים היו 9.1 ל-1,000 ב-1997-2000 ו-8.2 ל-1,000 ב-2001-2004.

(תמותת תינוקות; סיבות מוות)

029

תכונות דמוגרפיות וחברתיות של הפונות לוועדות להפסקת הריון בישראל, 2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1324, ירושלים 2008 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום מוצגים מאפיינים דמוגרפיים וחברתיים של 19,671 הנשים אשר פנו לוועדות להפסקת הריון בשנת 2003. הנתונים מתבססים על טפסים אחידים לאישור בקשה להפסקת הריון המשמשים הן את משרד הבריאות והן את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. החוק מתיר להפסיק הריון במקרים הבאים: 1) האישה מתחת לגיל 17 או מעל לגיל 40; 2) ההריון נבע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, או מגילוי עריות או שלא מנישואין; 3) העובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי; 4) המשך ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי. בפרסום מוצגים נתונים על פניות ואישורים לביצוע הפלות לפי מחוז, צורת יישוב, גיל האישה, גיל העובר, מצב משפחתי, מצב תעסוקתי, יבשת לידה, דת, מספר שנות לימוד, מספר הפלות מלאכותיות קודמות, מספר ילדים חיים וסעיף החוק. כן מוצגים נתונים על שיעורי הפניות ותוצאותיהן מ-1998 עד 2003, שיעורי הפניות ל-1,000 נשים לפי גיל, השוואות בין-לאומיות ועוד.

(הריון; הפלות)

030

הפסקות הריון על-פי חוק: 1990-2007

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2008, 39 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ אגף מידע ומחשוב, תחום מידע).

פרסום זה בא בהמשך לסדרת פרסומים של משרד הבריאות בנושא הפסקות הריון המתבצעות באישור הוועדות להפסקת הריון, הפועלות בהרשאת המשרד. הפרסום כולל את הנושאים הבאים: מגמות בפעילות הוועדות להפסקת הריון, 2007-1990 - בהתאם לדיווח החודשי למשרד הבריאות על מספר הפניות לוועדות, מספר אישורי הוועדות ומספר הפסקות ההריון בפועל לפי סעיפי החוק; הפסקות הריון לפי שבוע ההריון; הפסקות הריון מאוחרות (לאחר השבוע ה-23 להריון); הפסקות הריון באמצעות מיפג'ין (עד השבוע ה-7 להריון, כולל); פעילות הוועדות לפי בעלות המוסד; אישורי הוועדות להפסקת הריון לפי גיל האישה, 2006-2000; השוואות בין-לאומיות. בנספח לפרסום מוצגת רשימת הוועדות להפסקת הריון ב-2007. על פרסום הלמ"ס בנושא "תכונות דמוגרפיות וחברתיות של הפונות לוועדות להפסקת הריון בישראל, 2003", ראו בפריט הקודם.

(הריון; הפלות)

031

מוסדות האשפוז והיחידות לאשפוז יום בישראל, 2007 – חלק א': מגמות באשפוז; חלק ב': נתונים סטטיסטיים על תנועת החולים לפי מוסדות ומחלקות

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2008, חלק א' – 287 עמ', חלק ב' – 509 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ אגף מידע ומחשוב, תחום מידע).

פרסום שנתי זה מורכב משני חלקים: חלק א' - המגמות באשפוז ב-2007-1950, לפי סוגיו: כללי, בריאות הנפש, מחלות ממושכות ושיקום. לגבי כל סוג מוצגים נתונים על מספר ימי האשפוז, שיעור השחרורים, מספר המיטות ותפוסתן, שהייה ממוצעת וכו'. כן מוצגים נתונים על מספר המיטות ומשך הטיפול במסגרות לאשפוז-יום, נתונים על הטיפולים והמטופלים ביחידות לדיאליזה ונתונים על עמדות המיון, עמדות הניתוח, עמדות הטיפול לאחר הרדמה ועמדות הלידה; חלק ב' - תנועת החולים בכל מחלקה של כל מוסד: בתי-חולים כלליים, בתי יולדות, מוסדות לבריאות הנפש, מוסדות למחלות ממושכות ויחידות לאשפוז-יום בקהילה
ב-2007. המוסדות ממוינים לפי סוג ובעלות. כן נעשתה התפלגות לפי אזורים. המשתנים שנחקרו: מיטות בתקן ותפוסתן, קבלות, שחרורים, העברות, פטירות, ימי אשפוז, מספר הלידות, מספר הנולדים חיים ומתים, הנולדים פגים ולידות של יותר מילוד אחד ועוד.

(אשפוז; בתי-חולים; בתי-אבות; מעונות [קשישים]; מרפאות; טיפול אמבולטורי; דיאליזה; בריאות הנפש; סיעוד; שיקום; פטירות; לידות; גריאטריה)

032

כוח-אדם במקצועות הבריאות, 2007

שירותי מידע ומחשוב, בשיתוף האגף למקצועות רפואיים ומינהל הסיעוד, משרד הבריאות, ירושלים 2008, 182 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ אגף מידע ומחשוב, תחום מידע).

בפרסום זה מובא מידע מעודכן ל-2007 על כוח-האדם במקצועות הבריאות: רופאים; רופאי שיניים; רוקחים; בעלי מקצועות סיעוד; בעלי מקצועות עזר רפואיים; פסיכולוגים; מועסקים במקצועות הבריאות; עובדים סוציאליים מועסקים בשירותי הבריאות. מוצגים הן מספרים מוחלטים והן התפלגויות של בעלי המקצועות לפי סוגי מומחיות, שיעורים ל-1,000 תושבים ועוד. כן מובאות השוואות בין-לאומיות על שיעורי כוח-האדם הרפואי במדינות שונות. מקורות הנתונים לפרסום הם: מאגר בעלי מקצועות רפואיים ועזר רפואיים באגף למקצועות רפואיים; מאגר מקצועות סיעוד במינהל הסיעוד; סקר כוח-אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי המועסקים במקצועות הבריאות ובשירותי הבריאות (נתוני 2006-1995); דיווחי קופות החולים, מוסדות האשפוז והיחידות בקהילה לשירות הארצי לעבודה סוציאלית שבמשרד הבריאות לגבי עובדים סוציאליים המועסקים בשירותי הבריאות (נתוני 2004) ועדכון נתוני פטירה והגירה ממרשם האוכלוסין.

(כוח-אדם רפואי; רופאים; רוקחים; אחים; פסיכולוגים; רפואת שיניים; סיעוד; ריפוי בעיסוק; עובדים סוציאליים)

033

אובדנות בישראל, 2008

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2008, 84 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראה: יחידות ◄ אגף מידע ומחשוב, תחום מידע ◄ פרסומים).

פרסום זה מחולק לשני פרקים: הפרק הראשון כולל מידע על התאבדויות בישראל בשנים 2004-1981 לפי היקף התופעה ומאפיינים של המתאבדים: גיל, מין, מצב משפחתי, יבשת לידה, קבוצת אוכלוסייה, עולים, אזור מגורים, אופן הביצוע, תקופת ההתאבדות והשוואות למדינות אחרות. הפרק השני כולל מידע על ניסיונות ההתאבדות בשנים 2007-1999 לפי היקף התופעה, גיל, מין, עונתיות, ניסיונות התאבדות חוזרים ואשפוזים עקב ניסיונות התאבדות. המידע על ההתאבדויות מבוסס על קובץ סיבות מוות של הלמ"ס. המידע על ניסיונות ההתאבדות מבוסס על דיווחי המחלקות לרפואה דחופה בבתי-החולים לאשפוז כללי. בין הממצאים: ב-2004 נרשמו 411 התאבדויות – 320 של גברים ו-91 של נשים; כשליש מההתאבדויות היו של עולים חדשים; ההתאבדויות מהוות 1% מכלל הפטירות בקרב בני 15 ומעלה ו-13% מהפטירות בקרב בני 24-15; שיעור ההתאבדויות עולה עם הגיל, אך חלקן מכלל הפטירות יורד; ב-2007 נרשמו 4,302 ניסיונות התאבדות – 2,552 של נשים ו-1,750 של גברים; כ-12.5% מהניסיונות היו ניסיונות חוזרים. יש לציין, כי סימול סיבת המוות בקובץ הפטירות נעשה על-פי כללים של ארגון הבריאות העולמי, ולכן, במקרה של מחלה שבעקבותיה התאבד החולה, הסימול הוא של המחלה כסיבה שהובילה למוות ולא התאבדות. כמו כן, לעתים, כשלא מתקבל מידע מהמכון לרפואה משפטית, לא נרשמת סיבת המוות כהתאבדות.

(התאבדות)

034

Levinson, Daphna; Haklai, Ziona; Stein, Nechama et al:
Suicide Ideation, Planning and Attempts: Results from the Israel National Health Survey
”Israel Journal of Psychiatry”, 44: 2 (2007), pp. 136-143. The Journal appears also on the Israel Psychiatric Association Website: www.psychiatry.org.il.

מטרותיה של עבודה זו היו: בדיקת שיעורי ההיארעות של מחשבות, תכניות וניסיונות התאבדות במהלך החיים; זיהוי גורמי סיכון מותנים לניסיונות התאבדות בעקבות מחשבות או תכניות התאבדות קודמות. מקור הנתונים לעבודה היה סקר הבריאות הלאומי שנערך בין מאי 2003 לאפריל 2004. הסקר נעשה בקרב מדגם של 4,859 איש מבין אוכלוסיית בני 21 ומעלה ועסק בנושאי בריאות הנפש. בין הממצאים: כוונות התאבדות זוהו בקרב 5.5% מהמשיבים על הסקר (4.8% בקרב גברים ו-6.2% בקרב נשים); ניסיונות התאבדות זוהו בקרב 1.4% מהמשיבים (1% בקרב גברים ו-1.7% בקרב נשים); הפרעה דו-קוטבית מגדילה את הסיכון לכוונת התאבדות פי 13.4, את הסיכון לתכנית התאבדות פי 22.8 ואת הסיכון לניסיונות התאבדות פי 43. אחת ממסקנות העבודה היא, כי בקרב קבוצת הגיל 35-21 קיים הסיכון הגבוה ביותר לניסיונות התאבדות בכלל ולניסיונות התאבדות לא-מתוכננים בפרט.

(מחשבות אובדניות; התאבדות; הפרעות נפשיות; צעירים)

035

מגמות היארעות מחלות ממאירות בישראל, 2006-1990

רישום הסרטן הלאומי והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, ירושלים 2008, 32 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראה: יחידות ◄ רישום הסרטן הלאומי)

בפרסום זה מוצגים שיעורי ההיארעות של המחלות הממאירות העיקריות בישראל
ב-2006-1990. מקור נתוני התחלואה הוא רישום הסרטן הלאומי, האוסף על-פי חוק את נתוני כלל החולים במחלות ממאירות בישראל. הנתונים בפרסום מוצגים בנפרד עבור האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית בשל ההבדלים האפידמיולוגים ביניהן. בין הממצאים: בשנים האחרונות חלה ירידה בממדי התחלואה במחלות ממאירות בקרב נשים וגברים באוכלוסייה היהודית, בעוד שבאוכלוסייה הערבית חלה מגמת עלייה מתונה בתחלואה; סרטן השד בנשים היא המחלה הממארת השכיחה ביותר ומהווה כשליש מכלל התחלואה בסרטן בנשים – בקרב נשים יהודיות נצפית מגמת ירידה בתחלואה ובקרב נשים ערביות שיעורי התחלואה נמוכים יותר אך נמצאים במגמת עלייה; כ-1,600 ישראלים לוקים מדי שנה בסרטן הריאה, והיארעות סרטן הריאה בקרב גברים ערבים היא גבוהה בכ-50% מאשר בקרב גברים יהודים. כמו כן, שיעור היארעות סרטן הריאה בקרב גברים הוא פי 2 מאשר בקרב נשים באוכלוסייה היהודית (שיעור היארעות סרטן הריאה בקרב נשים ערביות הוא נמוך מאוד); סרטן צוואר הרחם הוא שכיח מאוד בעולם, ובישראל נפיצותו היא נמוכה יחסית – כ-180 נשים לוקות בו מדי שנה.

(סרטן)

036

HIV / איידס בישראל, דו"ח אפידמיולוגי תקופתי, 2007-1981

המחלקה לשחפת ואיידס, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2008, 4 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראה: יחידות ◄ איידס ◄ נתונים אפידמיולוגים).

לקראת יום האיידס הבין-לאומי החל ב-1/12/2008, פרסמה המחלקה לשחפת ואיידס דו"ח אפידמיולוגי תקופתי על אודות התחלואה באיידס ב-2007-1981. בדו"ח מוצגים, על-פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי, נתונים על חולים ונשאים לפי המגדר, הגיל, דרך ההעברה, שנת הדיווח והישרדות/תמותה. בין הממצאים: מ-1981 עד סוף 2007 התגלו בישראל 5,358 מקרים חדשים של נשאי איידס וחולי איידס; במהלך תקופה זו נודע למשרד הבריאות על 1,119 נפטרים או אנשים שעזבו את ישראל (712 חולים ו-407 נשאים); נכון לסוף 2007 היו רשומים 4,239 אנשים החיים עם HIV/איידס בישראל, וההערכה היא כי המספר מגיע בפועל ל-5,940; ב-2007 דווח על 360 מקרים חדשים; דרך העברת המחלה המובילה (הן בקרב חולים והן בקרב נשאים) היא "מוצא מארץ נגועה באיידס" ולאחריה "קיום יחסי מין בין גברים"; קבוצת הגיל המובילה בקרב חולים היא 34-25, ובקרב נשאים היא 34-25 בקרב נשים ו-44-35 בקרב גברים.

(איידס; אפידמיולוגיה)

037

דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל, 2007-2008

המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מס' 313, תל-השומר 2008, 96 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראה: יחידות ◄ מרכז לאומי לבקרת מחלות).

דו"ח שנתי זה הוא השביעי בסדרת דו"חות המוגשים לכנסת על-פי חוק. הדו"ח מורכב משבעה פרקים, כדלקמן: עישון בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל; אפיון המעשנים בקרב בני נוער בישראל; מצב העישון בצה"ל; פעילות משרד הבריאות וגופים אחרים למניעת עישון; חקיקה בנושא הגבלת עישון בישראל; אכיפה להגבלת עישון בישראל; עמדות הציבור לגבי התיקון בחוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים; המלצות תת-הוועדה לנושא "הפחתת השימוש במוצרי טבק והחשיפה לעישון סביל". בין הממצאים: 23.2% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל עישנו ב-2006 – 28.9% מהגברים ו-17.8% מהנשים (באוכלוסייה הערבית עישנו 39.8% מהגברים
ו-6.8% מהנשים); 22.1% מתלמידי כיתות ו', ח' ו-י' שהשתתפו בסקר דיווחו כי התנסו אי פעם בעישון סיגריה שלמה – 28.6% מהבנים ו-17.2% מהבנות (3.6% ממתבגרים אלה דיווחו כי הם מעשנים מדי יום); ב-2007 היו שיעורי העישון בצה"ל 33% בקרב המתגייסים ו-31.7% בקרב המתגייסות, ובעת השחרור עישנו 40.8% מהגברים ו-38.1% מהנשים; מאז שנות ה-80' חלה ירידה במספר הסיגריות ליום שעישנו המשתחררים והמשתחררות, מ-13.9 סיגריות ליום בממוצע ל-9 סיגריות ליום בממוצע.

(עישון; מתבגרים; חיילים; אכיפת חוק)

038

דו"ח מינהל הסיעוד 2007

מינהל הסיעוד, משרד הבריאות, ירושלים 2008, 44 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בדו"ח שנתי זה נסקרת פעילותו של מינהל הסיעוד ב-2007. הדו"ח מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: יישום יעדי שנת 2007 (יעדים שיושמו, יעדים שלא יושמו וסיכום פעולות ייחודיות שנעשו); תכנית העבודה לשנת 2008; כוח-האדם בסיעוד; העמקה בנושאים נבחרים (שימוש בתרחישים מדמי מציאות לבדיקת מיומנות מקצועית; נשירת סטודנטים מלימודי סיעוד); דרכי התקשרות למינהל הסיעוד. בין הממצאים: בין השנים 1996-2007 הוכשרו 7,252 אחיות מעשיות לרמת מוסמכות; 98% מהמוסדות שנדגמו קיימו תכנית הכשרה שנתית בנושא רִעְנוּן ידע בהחייאה; 89% מהאחיות שקיבלו רשיון ב-2007 היו מוסמכות, לעומת 62% ב-2000; 10% מכוח-האדם בסיעוד היו גברים; 562 אחיות מעשיות עברו ב-2007 הסבה לאחיות מוסמכות (היוו 39% ממקבלי ההסמכה בשנה זו); 76% מהאחיות ב-2007 היו מוסמכות, לעומת 58% ב-1995; מתוך 7,279 סטודנטים לסיעוד ב-2000-2007, 1,043 נשרו (14.3%).

(אחים [סיעוד]; הכשרה בסיעוד; כוח-אדם רפואי; סטודנטים)

039

פורת, אבי; רבינוביץ, גדי; רסקין-סגל, ענת ואחרים:

תכנית מדדי איכות לרפואת הקהילה: דו"ח לציבור עבור השנים 2007-2005

המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, בשיתוף עם מועצת הבריאות, משרד הבריאות, תל-השומר 2008, 140 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il.

דו"ח מדדי איכות לרפואת הקהילה מופק אחת לשנה. בדו"ח הנוכחי מוצגים נתונים לאומיים בשישה תחומים קליניים ברפואת הקהילה: חיסון נגד שפעת; בדיקות סקר לאיתור סרטן המעי הגס וממוגרפיה לאיתור סרטן השד; טיפול באסתמה (קצרת); טיפול בסוכרת; טיפול בילדים וטיפול בתחום הלב. הנתונים מבוססים על דיווחי קופות החולים, ומוצגים עבור כלל אוכלוסיית המבוטחים, לפי קבוצות גיל, מין ומיצב חברתי-כלכלי. נמצא, כי חל שיפור ברוב המדדים שנבחנו. עוד נמצא, כי שירותי הבריאות ניתנים באופן שוויוני למבוטחים בעלי פטור מאגרת ביטוח לאומי בהשוואה לכלל האוכלוסייה, אך בכמה מדדים נמצאו פערים לרעת המבוטחים הזכאים להנחה/פטור בתשלומים לשירותי הבריאות. הדו"ח אינו כולל השוואה בין קופות החולים, אך כל קופה קיבלה דו"ח מפורט בנפרד.

(קופות חולים; בדיקות רפואיות; חיסונים; תרופות; שפעת; סוכרת; קצרת; מחלות לב וכלי הדם; סרטן; כולסטרול; השמנת-יתר; יתר-לחץ-דם; ביטוח בריאות; מיצב חברתי-כלכלי; תשלום עבור שירות; איכות הטיפול)

040

בנדלק, ז'ק:

חברות בקופת חולים, 2007-2006

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 218 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2008, 106 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מפורטים על חברי קופות החולים. הנתונים כוללים את התפלגות המבוטחים לפי משתנים דמוגרפיים וכלכליים ולפי יישובים, מועצות אזוריות, מחוזות ונפות. הנתונים מתבססים על קובץ הבריאות של המוסד לביטוח לאומי, המשמש מקור הרישום הבלבדי על סך תושבי ישראל החברים בקופות החולים. בין היתר, אפשר ללמוד מן הדו"ח על שינויים שחלו בנושאים של מעבר בין קופות החולים, מספר המבוטחים בקבוצות הגיל השונות, ביטוח בני זוג בקופות חולים שונות, חברות בקופות לפי גובה ההכנסה, חלקן של קופות החולים בכספי ביטוח הבריאות ועוד. בסוף 2007 התפלגות המבוטחים בין הקופות היתה כדלקמן: 53.2% ב"שירותי בריאות כללית", 24.3% ב"מכבי", 13.15% ב"מאוחדת" ו-9.5% ב"לאומית". כ-255,000 מבוטחים חדשים נרשמו לקופות החולים ב-2007, כ-50% מהם ל"שירותי בריאות כללית", כ-25% ל"מכבי", כ-15% ל"מאוחדת" ו-9% ל"לאומית". כ-116,000 מבוטחים החליפו קופה בשנה זו. מבוטחי "מכבי" ו"מאוחדת" הם בעלי הכנסה גבוהה יותר, בממוצע, ממבוטחי "כללית" ו"לאומית".

(קופות-חולים; ביטוח בריאות ממלכתי)

041

טופר-חבר טוב, רויטל; רביד ברזלי, דפנה:

דו"ח ציבורי מסכם על תכניות לשירותי בריאות נוספים (שב"ן) של קופות החולים לשנת 2007

האגף לפיקוח ובקרה על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים, משרד הבריאות, ירושלים 2008, 37 עמ', בשיתוף עם ברזלי ושות', רואי חשבון. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ אגף לפיקוח ובקרה על קופות חולים ושב"ן).

בדו"ח שנתי זה מוצגים נתונים על פעילות שירותי הבריאות הנוספים (שב"ן) שבוצעה במסגרת קופות החולים ב-2007. הדו"ח כולל נתונים כספיים וכמותיים של תכניות השב"ן לרבות הכנסות, עלויות, מבוטחים ותביעות, תוך השוואה בין קופות החולים. כמו כן, מוצגים נתונים השוואתיים על פעילות השב"ן. הנתונים מבוססים על דו"חות כספיים ועל דיווחים שנתיים מסכמים של קופות החולים למשרד הבריאות. הדו"ח כולל 10 פרקים, כדלקמן: כללי; שינויים בתכניות השב"ן; עיקרי הדו"ח; תעריפי פרמיות וכיסויים; תמצית דו"חות כספיים; מבוטחים; הכנסות; תביעות-עלויות רפואיות; הוצאות תפעול, שיווק, הנהלה וכלליות; עתודות ויעודות לכיסוי התחייבויות. בין הממצאים: מספר המבוטחים בקופות החולים עמד בסוף 2007 על 7.252 מיליוני נפשות ומספר מבוטחי השב"ן עמד על 5.185 מיליוני נפשות; שיעור מבוטחי השב"ן מבין מבוטחי הקופה הנמוך ביותר היה בקופת חולים "לאומית"
(כ-60%) והגבוה ביותר ב"מכבי" (כ-80%); 50% ממבוטחי השב"ן חברים בקופת חולים "כללית", 29% ב"מכבי", 12% ב"מאוחדת" ו-9% ב"לאומית"; ההכנסות מתכניות השב"ן ב-2007 הסתכמו בכ-2,081 מיליוני ₪, ועלות השימושים בתכניות אלו הסתכמה בכ-1,658 מיליוני ₪.

(קופות חולים; ביטוח רפואי משלים; עלויות)

042

צ'רניחובסקי, דב:

שינויים בהרכב מימון מערכת הבריאות והשפעתם על התפלגות הכנסות וצריכה,
2005/6-1995

המחלקה לניהול מערכות בריאות, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2008, 8 עמ'.

מימון מערכת הבריאות על בסיס עקרונות המימון ציבורי, באמצעות תשלומי חובה המבוססים על הכנסה, נועד לצמצם את המחסום הכספי בפני נגישות לשירותי רפואה ולסייע בהגנה על צריכת משק-הבית מפני הוצאה לא-צפויה על שירותי רפואה. בסקירה זו נדונים השינויים במקורות המימון של שירותי הרפואה בישראל מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995. מימון שירותי הרפואה בישראל מבוסס על: מימון ציבורי (מסים); מימון ציבורי למחצה (השתתפות בתשלום, ביטוח רפואי מרצון – משלים או שב"ן – באמצעות קופות החולים); מימון פרטי (ביטוח רפואי מסחרי מרצון ותשלומים ישירים מהכיס). בין הממצאים: חלה עלייה בחלקו של מס הבריאות בכלל המימון הציבורי מ-31% ב-1995 ל-40% ב-2006, דבר המבטא ירידה בפרוגרסיביות המימון הציבורי; חלקו של המימון הפרטי עלה מ-24% ב-1997 ל-33% ב-2005; חלקו של המימון הציבורי למחצה עלה מ-1% ל-14%; בכל חמישוני ההכנסה שיעור הגידול בהוצאה לבריאות היה גבוה יותר משיעור הגידול בסך ההוצאה, כלומר נטל ההוצאה הפרטית לבריאות ביחס להכנסה גדל בכל משקי-הבית.

(שירותי בריאות; מימון; ביטוח בריאות ממלכתי; ביטוח בריאות; ביטוח רפואי משלים; שוויון חברתי; משקי-בית)

043

צ'רניחובסקי, דב; קורא, מיכל:

מימון וארגון הטיפול הממושך בישראל – סוגיות וקווים לרפורמה

המחלקה לניהול מערכות בריאות, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2008, 33 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

בישראל יש מערכת הסדרים לטיפול ממושך במימון פרטי וציבורי. הסדרים אלה מורכבים ואינם מבטאים גישה מערכתית מסודרת שתענה בצורה יעילה על צרכים קיימים ומתפתחים. הסדרי הביטוח הפרטי יקרים לפרטים ואינם מבטיחים כיסוי ומשכי ביטוח נאותים. מערכת הטיפול הממושך או הסיעודי בסיוע המדינה מתאפיינת בפיצול רוחבי של הזכאויות והטיפול המוסדי בהן. מציאות זו יוצרת סבך ביורוקרטי ותמריצים לדחיפת המטופל ל"גורם אחר". אלה גורמים לחוסר השקעה מספקת במניעה, לאי-רציפות בטיפול ולטיפול לקוי. כן נגרם סבל מיותר למטופל ולמשפחתו. יכולת התגובה של הציבור היא קטנה לנוכח הריכוזיות האנכית הגבוהה בתפקוד המוסדות השונים, המבצעים כמה פונקציות: מימון, קביעת מדיניות, ביצוע תקציב, בקרה וכו'. בעבודה הנוכחית מוצעים קווים לרפורמה, והם כוללים שני מרכיבים עיקריים: 1) רה-ארגון של המערכת הציבורית למערכת אינטגרטיבית אחת; 2) הנהגת ביטוח ממלכתי לטיפול ממושך.

(קשישים; טיפול ממושך; סיעוד; שיקום; הספקת שירותים; רפורמה; הקצאת משאבים; מיסוי; ביטוח בריאות)

044

אפשטיין, ליאון:

אי-שוויון בבריאות בישראל: בעיה מתרחבת המחייבת פעולה!

ההסתדרות הרפואית בישראל, רמת-גן 2008, 17 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הארגון: www.ima.org.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים בנוגע לאי-השוויון במדדי בריאות בישראל - תוחלת חיים, שיעורי תמותה, תמותת תינוקות, תחלואה, ביקורים אצל רופא, נגישות לשירותי בריאות ועוד לפי המאפיינים הבאים: מעמד חברתי-כלכלי, רמת השכלה, מוצא עדתי, דת/דתיות, אזור מגורים, גיל, מגדר ומצב התעסוקה. מקורות הנתונים לעבודה הם בעיקר פרסומים של הלמ"ס ושל משרד הבריאות. בין הממצאים: תוחלת החיים לגברים ולנשים בחלוקה למחוזות
ב-2002-1998 הגבוהה ביותר היתה במחוז ירושלים והנמוכה ביותר במחוז הדרום; בעוד שתוחלת החיים ברעננה ב-2002-1998 היתה 83.7 שנים, ברמלה תוחלת החיים באותה תקופה היתה 76.1 שנים; באותן שנים, תמותת התינוקות הגבוהה ביותר היתה בג'סר א-זרקה
(15.2 לאלף לידות חי) והנמוכה ביותר ברעננה (1.4); שיעור הסובלים מסוכרת בגילים 74-65 ב-2006 עמד על 22% בקרב בעלי הכנסה נמוכה לעומת 17% בקרב היתר.

(בריאות גופנית; בריאות הנפש; שירותי בריאות; בדיקות רפואיות; תוחלת חיים; תמותה; תמותת תינוקות; שוויון חברתי; ביטוח בריאות ממלכתי; מיצב חברתי-כלכלי; רמת השכלה; מקום מגורים; ערביי ישראל; עולים)

045

בראון-אפל, אורנה; בלין, לובה:

שירות אישי לבטיחות ילדים

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 125 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2008, 110 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם בית-הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

"שירות אישי לבטיחות ילדים" הוא פרויקט של ארגון "בטרם" שהחל לפעול ב-2003 והוכר כ"מפעל" מיוחד" על-ידי המוסד לביטוח לאומי. הפרויקט כלל הדרכה בנושא מניעת היפגעויות למשפחות של ילדים שאושפזו לאחר היפגעויות. בשלוש השנים הראשונות תודרכו כ-2,400 משפחות בשלושה בתי-חולים: מרכז "שניידר" לרפואת ילדים; מרכז רפואי "העמק"; בית-החולים לילדים "מאייר" שבמרכז הרפואי "רמב"ם". השירות ניתן על-ידי מתנדבים (ב"העמק" גם על-ידי הצוות הסיעודי). בהמשך, הצטרפו בתי-חולים נוספים לפרויקט. הפרויקט לווה במחקר הערכה. המחקר כלל ראיונות עם משפחות שקיבלו הדרכה (415 איש) ועם קבוצת בקרה של משפחות מבית-החולים "מאיר" שלא קיבלו הדרכה. בין הממצאים: 97% הביעו שביעות רצון גבוהה מאוד מההדרכה; 72% טענו ששינו התנהגות בעקבות ההדרכה; רמת הידע בקבוצת ההתערבות היתה גבוהה יותר מאשר בקבוצת הבקרה.

(ילדים; תאונות; אשפוז; מניעת תאונות; תכניות התערבות)

046

גינסברג, גרי:

עומס התחלואה והתמותה מהיפגעות ילדים בישראל בשנת 2006

בטרם – המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים, פתח-תקווה 2008, 19 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.beterm.org.

במחקר זה הוערך עומס התחלואה והתמותה כתוצאה מהיפגעות בקרב ילדים ובני נוער עד גיל 17 בישראל ב-2006. העומס נמדד על-פי מדדי תחלואה (אובדן חיים, אובדן שנות חיים ואובדן שנות חיים מתוקננות איכות, מדדי תמותה ועלויות כלכליות של שירותי הבריאות (טיפול במרפאות, חדרי מיון, אשפוז, שיקום וטיפול במצבים כרוניים). נתוני הגיל, המגדר ושיעורי התמותה כתוצאה מהיפגעות לא-מכוונת חושבו תוך שימוש בנתוני הלמ"ס. בין הממצאים:
ב-2006 היו כ-29,000 אשפוזי ילדים עקב היפגעויות, שרובן היפגעות לא-מכוונות; ב-2006  היו כ-180,000 ביקורים של ילדים ובני נוער בחדרי מיון עקב היפגעות לא-מכוונת; כ-190 ילדים ובני נוער מתו ב-2006 כתוצאה מהיפגעות לא-מכוונת, וסך אובדן שנות החיים הפוטנציאליות מסתכם בכ-13,300 שנים; הגורם העיקרי לתמותה היה תאונות דרכים כנוסע (55) וכהולך רגל (49); כ-1,900 ילדים נזקקו לשירותי שיקום עקב היפגעות לא-מכוונת; העלות הכוללת של ההיפגעויות הלא-מכוונות נאמדת בכ-1,633,000,000 ₪ לשנה.

(ילדים; מתבגרים; תאונות; אשפוז; תמותה; שיקום; טיפול רפואי; תאונות דרכים)

047

אבו עסבה, ח'אלד; קראקרה-אבראהים, אמירה; אנדי פינדלינג, לירי ואחרים:

עמדות ותפיסות הורים ערבים בנושא בטיחות בבית

בטרם – המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים, פתח-תקווה 2008, 77 עמ', בשיתוף עם מסאר – מכון מחקר, תכנון וייעוץ חברתי. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.beterm.org.

בסקר זה נבחנו עמדותיהם של הורים ערבים בנושא בטיחותם של ילדים בבית: הבית כמקום בטוח לילדים; האמצעים להגברת הבטיחות בבית, ובפרט למניעת נפילה מגובה והרעלה מחומרי ניקוי; חשיבות ההשגחה ההורית על ילדים מתחת לגיל 12. בסקר, שנערך טלפונית ביוני 2007, השתתפו 502 הורים לילדים מתחת לגיל 15. בין הממצאים: 82.8% מההורים הסכימו / הסכימו מאוד עם האמירה שהבית הוא המקום הבטוח ביותר לילדיהם; 58.9% הסכימו / הסכימו מאוד עם האמירה שתאונות הקורות בבית עלולות לגרום לפציעה קשה ואף למוות של ילדים; רק 43.5% מההורים היו מודעים לכך שחלק גדול מפציעות ילדים קורות בבית; 36.3% מהמשיבים הסכימו עם ההנחה שתאונות בית הן עניין של גורל ולא ניתנות למניעה; 25% מההורים הסכימו עם האמירה שפציעות קטנות עוזרות להתפתחות אישיות חזקה אצל הילדים; 10% מההורים דיווחו כי לא נקטו אמצעי בטיחות למניעת תאונות בבית.

(תאונות; ערביי ישראל; ילדים; מתבגרים; עמדות)

048

Levav, Itzhak; Al-Krenawi, Alean; Ifrah, Anneke et al:
Common Mental Disorders Among Arab-Israelis: Findings from the Israel National Health Survey
”Israel Journal of Psychiatry”, 44: 2 (2007), pp. 104-113. The Journal appears also on the Israel Psychiatric Association Website: www.psychiatry.org.il.

סקר הבריאות הלאומי, שנערך בין מאי 2003 לאפריל 2004, איפשר לקבל תמונת-מצב נפשית של קבוצות אוכלוסייה שונות. מטרתה של עבודה זו היתה לזהות בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל את שיעורי היארעותן של הפרעות נפשיות שונות, את הערכת הבריאות הנפשית העצמית ואת הפנייה לעזרה נפשית. זאת, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. בין הממצאים: שיעורי הרווחה הרגשית בקרב ערבים היו נמוכים יותר באופן מובהק מאשר בקרב יהודים; לא נמצאו הבדלים מובהקים בהפרעות חרדה בין ערבים ליהודים; שיעורי ההפרעות הרגשיות בקרב ערבים (8.2%) היו גבוהים מאשר בקרב יהודים (5.9%), על גבול המובהקות; שיעורי הפנייה לעזרה רפואית או פסיכיאטרית עקב מצוקה נפשית בתקופת הסקר היתה גבוהה יותר באופן משמעותי בקרב יהודים (8.6%) מאשר בקרב ערבים (3.8%); הערכת הבריאות הנפשית העצמית בקרב ערבים היתה נמוכה יותר באופן מובהק מאשר בקרב יהודים.

(בריאות הנפש; הפרעות נפשיות; רווחה רגשית; ערביי ישראל)

049

Levav, Itzhak; Levinson, Daphna; Radomislensky, Irina et al:
Psychopathology and other Health Dimensions among the Offsprings of Holocaust Survivors: Results from the Israel National Health Survey
”Israel Journal of Psychiatry”, 44: 2 (2007), pp. 144-151. The Journal appears also on the Israel Psychiatric Association Website: www.psychiatry.org.il.

על-פי המחקרים, בקרב ניצולי שואה יש שיעורי הפרעות נפשיות גבוהים יותר מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית. בעבודות קודמות נמצאו שיעורי הפרעות נפשיות גבוהים גם בקרב צאצאיהם, אך ללא ביסוס מספק. בעבודה זו נערכה השוואה בין 430 צאצאי ניצולי שואה לבין 417 צאצאיהם של הורים ילידי אירופה שלא שהו במדינות שהיו תחת הכיבוש הנאצי במהלך המלחמה. מקור הנתונים לעבודה היה סקר הבריאות הלאומי שנערך בין מאי 2003 לאפריל 2004. בין הממצאים: לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות ברמת המצוקה הרגשית ובלקות בהפרעות נפשיות שכיחות (חרדה ומצבי רוח), בהתנהגות אובדנית, בעיות שינה, פנייה לשירותי בריאות הנפש ועוד. אחת ממסקנות העבודה היא שבקרב ניצולי השואה קיימת היכולת ללדת ולגדל ילדים בלי להעביר אליהם את הטראומות הנפשיות הקשות שחוו.

(ניצולי שואה, דור שני; הפרעות נפשיות; בריאות הנפש)

050

Chudakov, Bela; Cohen, Hagit; Matar, Michael Alex; Kaplan, Zeev:
A Naturalistic Prospective Open Study of the Effects of Adjunctive Therapy of Sexual Dysfunction in Chronic PTSD Patients
”Israel Journal of Psychiatry”, 45:1 (2008), pp. 26-32. The Article appears also on the Israel Psychiatry Association’s Website: www.psychiatry.org.il.

מטרתו של מחקר מעקב זה על חולים בהפרעות פוסט-טראומטיות הסובלים מהפרעות בתפקוד המיני, היתה להעריך את התגובה להתערבות, שבה שולבו טיפול תרופתי ופסיכותרפי לשם שיפור התפקוד המיני והקלה בתסמיני ההפרעה. נבדקו 10 חולים (אישה אחת ותשעה גברים). הטיפול בהפרעות בתפקוד המיני "נתפר" עבור כל חולה אישית וניתן במקביל להמשך הטיפול בהפרעות הפוסט-טראומטיות. הטיפול בהפרעות בתפקוד המיני כלל: תרפיה
מינית - תרגילים ממוקדי תחושה עם השותף/ה המיני וטיפול נפשי הכולל שיטות התנהגותיות ונפשיות לשיפור התקשורת הזוגית ועוד. נמצא, כי לאחר כחודשיים של טיפול חל שיפור מובהק בכל היבטי התפקוד המיני; חומרת תסמיני ההפרעות הפוסט-טראומטיות פחתה; לא נמצא הבדל מובהק בתגובה לטיפול לפי הזמן שחלף מאז הופעת ההפרעה הפוסט-טראומטית או לפי דפוסי/חומרת תסמיני ההפרעה הפוסט-טראומטית.

(הפרעות פוסט-טראומטיות; הפרעות בתפקוד המיני; פסיכותרפיה)

051

טייכמן, יונה; רדל, אורית; שכנר, תומר ואחרים:

תגובות רגשיות להפסקת הריון יזומה לעומת התגובות להפסקת הריון מסיבות רפואיות

"מגמות", מ"ה: 4 (אוקטובר 2008), עמ' 826-799 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבחן הקשר שבין משתני אישיות, דמוגרפיה וסביבה לבין תגובות רגשיות של נשים שעברו הפסקת הריון יזומה או רפואית. נבדקו 67 נשים - 33 עברו הפסקת הריון מסיבות רפואיות ו-34 עברו הפסקת הריון יזומה בשני מרכזים רפואיים. התגובות הרגשיות שנבחנו היו חרדה מצבית, דיכאון ורווחה נפשית. תגובות אלו נמדדו באמצעות שאלונים לפני הפסקת ההריון ולאחריה. בין הממצאים: בשתי הקבוצות, רמת המצוקה הרגשית לפני הפסקת ההריון היתה גבוהה מזו שלאחריו; למאפיין האישיותי של תכונת חרדה היה קשר לרמת המצוקה של הנשים - בעלות תכונת חרדה גבוהה דיווחו על רמות גבוהות יחסית של חרדה ודיכאון מבעלות תכונת חרדה נמוכה; ההבדל ברמת הרווחה הנפשית בין שני מועדי המדידה בקרב נשים שעברו הפסקת הריון יזומה היה גדול מההבדל ברמת הרווחה הנפשית בין שני המועדים בקרב נשים שעברו הפסקת הריון מסיבות רפואיות. מבין המשתנים
הדמוגרפיים-חברתיים והסביבתיים שנבחנו, רק תמיכת בן הזוג נמצאה קשורה להבדל ברמת המצוקה בין שני מועדי המדידה.

(הפלות; תגובות רגשיות; תמיכה משפחתית)

052

דרורי, יעקב:

המהלך הרפואי וההסתגלות הנפשית-חברתית בקרב הלוקים באוטם שריר הלב – 10-13 שנות מעקב, חלק א': תיאור המחקר וממצאים ראשוניים

הוצאת המחבר, תל-אביב 2008, 409 עמ'.

מטרתו של מחקר זה היא לדווח על המניעה, איזון גורמי הסיכון, השיקום והצרכים של חולי לב בישראל. כן נבחנו הגורמים הסוציו-דמוגרפיים, הפסיכולוגיים והרפואיים המשפיעים על השיקום וההסתגלות הנפשית-חברתית של החולה. המדגם כלל 1,545 איש (81% גברים), עד גיל 65 לאחר שלקו באוטם ראשון בשריר הלב. המשתתפים רואיינו חמש פעמים: כשבוע לאחר האוטם; שלושה עד שישה חודשים לאחר השחרור מבית-החולים; שנה עד שנתיים מהשחרור; כחמש שנים לאחר השחרור; 10 עד 13 שנים מהשחרור/היארעות האוטם. במהלך הראיונות נאסף מידע על מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, נתונים קליניים-רפואיים, משתנים פסיכולוגיים, מאפיינים תעסוקתיים, מוגבלויות, הסתגלות נפשית-חברתית, בריאות נתפסת ועוד. השלמת נתונים נעשתה באמצעות בדיקת תיקי האשפוז, תיקי המרפאות, תוצאות בדיקות הלב ותוצאות בדיקות המעבדה. נתוני תמותה נלקחו ממרשם האוכלוסין.

(מחלות לב וכלי הדם; חרדה; דיכאון; רווחה רגשית; תמיכה חברתית; שיקום; איכות חיים; סוכרת; יתר-לחץ-דם; כולסטרול; השמנת-יתר; עישון; ספורט; מוגבלויות)

053

גילת, יצחק (עורך):

מאפייני פניות לער"ן בשנת 2007

ער"ן – אגודה ישראלית לעזרה ראשונה נפשית בטלפון, נתניה 2008. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האגודה: www.eran.org.il.

ער"ן מספקת סיוע נפשי באמצעות שיחות בטלפון או באינטרנט על-ידי מתנדבים, שעברו תהליך ממושך של הכשרה לתפקיד. העזרה שניתנת לפונים מתבטאת בהקשבה ותמיכה רגשית, עידוד, חשיבה משותפת על דרכי התמודדות עם הבעיה שמעלה הפונה, מתן מידע רלוונטי לבעיה והתערבות במצבי חירום. ב-2007 התקבלו בער"ן 143,200 פניות. בדו"ח הנוכחי מוצגים האפיונים של פניות אלו, המבוססים על מדגם של 6,400 פניות. בין הממצאים: 60% מהפונים היו נשים; 52% מהפונים היו בגילים 50-25; ל-68% מהפונים לא היה רקע של אשפוז או טיפול נפשי; 53% מהפונים לא עבדו; הבעיות השכיחות ביותר של הפונים היו בקטגוריה "תוך-אישית" (בדידות, משבר וזהות – 27%) ובקטגוריה "נפשית" (חרדה, דיכאון ומחלות נפש – 32%); איומים בהתאבדות היו ב-0.9% מהפניות, ומחשבות התאבדות הובעו ב-2% מהפניות; סיפורים על התעללות פיזית או מינית דווחו ב-1.5% מהפניות.

(בריאות הנפש; ייעוץ באמצעות הטלפון; מצבי לחץ; חרדה; דיכאון; בדידות)

054

גילת, יצחק (עורך):

עזרה ראשונה נפשית במענה אישי מקוון (איי סי קיו וצ'ט): מיהם הפונים ומהם מאפייני הבעיות?

ער"ן – אגודה ישראלית לעזרה ראשונה נפשית בטלפון, נתניה 2008. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האגודה: www.eran.org.il.

עזרה נפשית מקוונת בער"ן ניתנת במענה אישי מיידי ב-ICQ ובצ'ט אישי ובדואר אלקטרוני. המענה האישי ניתן על-ידי מתנדבים העובדים במשמרות במועדים קבועים. העזרה בדואר האלקטרוני מתנהלת באמצעות התכתבות כשהמענה אינו מיידי. עקרונות השירות:
מטרה - עזרה ראשונה נפשית; מענה - על-ידי מתנדבים פארה-מקצועיים; סיוע לכל אדם בכל בעיה; המענה ניתן בשעות הערב אך המטרה היא להרחיבו לכל שעות היממה; הפונים רשאים לשמור על אנונימיות; המתנדבים נשארים אנונימיים כלפי הפונים. לצורך אפיון השירות המקוון, נבדק מדגם של 300 פניות שהתקבלו באפריל-יוני 2008 (240 ב-ICQ ו-60 בצ'ט). בין הממצאים: 65% מהפונים היו נשים; 44% היו ילדים ובני נוער עד גיל 17; הבעיות העיקריות היו בדידות (17%), יחסים בין-אישיים (16%) ודיכאון (12%); 70% מהפונים באופן מקוון היו בני 25 ומטה; ב-7% מהפניות הובעו מחשבות התאבדות.

(בריאות הנפש; שירותי ייעוץ; אינטרנט; דואר אלקטרוני; מצבי לחץ; חרדה; דיכאון; מתבגרים)

055

Levinson, Daphna; Lerner, Yaacov; Zilber, Nelly et al:
Twelve-Month Service Utilization Rates for Mental Health Reasons: Data from the Israel National Health Survey
”Israel Journal of Psychiatry”, 44: 2 (2007), pp. 114-125. The Journal appears also on the Israel Psychiatric Association Website: www.psychiatry.org.il.

סקר הבריאות הלאומי שנערך בישראל ב-2004-2003 איפשר לראשונה להעריך את מידת היארעותן של הפרעות נפשיות שכיחות בקרב האוכלוסייה הבוגרת. בעבודה זו הוערכו שיעורי ניצול השירותים בשל בעיות בריאות הנפש ושיעור ההתייעצות עם מומחים לבריאות הנפש (כולל השוואות לממצאים במדינות שהשתתפו בסקר בריאות הנפש העולמי של ארגון הבריאות העולמי). בין הממצאים: כ-20% דיווחו על התייעצות עם אנשי מקצוע או גורמים אחרים על בעיות בריאות הנפש במהלך חייהם; כ-10% מהאוכלוסייה קיבלו טיפול כלשהו עקב בעיה נפשית; נמצא קשר ברור בין חומרת ההפרעה לשיעור ההתייעצות והשימוש בתרופות - 48.8% מהסובלים מהפרעה נפשית חמורה התייעצו במהלך שנת הסקר ו-32% השתמשו בתרופות פסיכיאטריות; ישראל נמצאת בקבוצת המדינות שבהן יש שיעור ניצול גבוה של שירותי בריאות בכלל ושל שירותי בריאות הנפש בפרט לגבי בעיות רגשיות.

(בריאות הנפש; הפרעות נפשיות; שירותי בריאות; שירותי בריאות הנפש)

056

שטרוסברג, נורית; נאון, דניז; זיו, ענת:

ילדים עם צרכים מיוחדים באוכלוסייה הבדואית בנגב: מאפיינים, דפוסי שימוש בשירותים והשלכות הטיפול בהם על האמהות

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 503 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2008 (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

במחקר זה נבדק מצבם של ילדים ובני נוער בדואים עם צרכים מיוחדים. מטרות המחקר היו: אמידת שיעור בעלי נכויות שונות; למידת מאפייני הילדים עם צרכים מיוחדים; בחינת דפוסי השימוש בשירותי בריאות, רווחה, חינוך ועוד, ואת המידה שבה השירותים הקיימים עונים על הצרכים; בחינת מידת העומס המוטל על האמהות עקב נכות ילדיהן; בדיקת תפיסות האוכלוסייה הבדואית לגבי צורכי הילדים והמשפחות, דרכי התמודדות רצויות ומענים מועדפים ממערכת השירותים. הכוונה היא לספק את המידע לוועדה מיוחדת שתוקם בשיתוף אשלים, נציגי שירותים ונציגי אוכלוסייה, לשם תכנון ומתן המלצות לפיתוח שירותים לאוכלוסייה זו. בין הממצאים, על-פי הראיונות שהתקיימו עם האמהות: 9.1% מהילדים הבדואים בנגב הם ילדים עם צרכים מיוחדים; שיעור הבנים עם צרכים מיוחדים הוא גבוה בהרבה לעומת הבנות, 12.7% לעומת 5.8%; ל-7.9% מהילדים הבדואים בנגב יש ליקויי למידה ו/או בעיות התנהגות ורגש; ל-4.9% מהילדים הבדואים בנגב יש מחלות כרוניות; 79% מהאמהות דיווחו על עומס פיזי ו-62% דיווחו על עומס רגשי. בראיונות עם אנשי מקצוע המספקים שירותים נמצא, כי קיים פער גדול בין צרכיהם של הילדים לבין המענים, ובכלל זה מחסור בכוח-אדם, בעיות נגישות, בעיות שפה, חוסר אבחון ועוד.

(בדואים; נגב; ילדים; מוגבלויות; נכות; מחלות כרוניות; ליקויי ראייה; ליקוי שמיעה; פיגור שכלי; רווחה רגשית; הספקת שירותים; שירותי בריאות; שירותי רווחה; שירותי חינוך)

057

בנטור, נטע; סיטרון, דניאלה, צ'חמיר, סבטלנה ואחרים:

תוכנית "דרכון בריאות" לשמירה על בריאותם של קשישים בקהילה: מחקר הערכה

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 506 בסדרת "דו"חות מחקר", ירושלים 2008 (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

מחקר הערכה זה נעשה על אודות תכנית ניסיונית של "אשל" ו"מכבי שירותי בריאות" להגברת מעורבותם של קשישים הגרים בקהילה ושל רופאי המשפחה שלהם בשמירה על בריאותם. במסגרת התכנית, ביקר הקשיש במרפאה באופן יזום וקבוע לשם מעקב ולא רק כשצצה בעיה רפואית. התכנית התמקדה בביצוע חיסונים נגד שפעת, ביצוע בדיקות ראייה, שמיעה ולחץ דם, הערכה תזונתית ועוד, כולל הפניה לטיפול לפי הצורך. כמו כן, ניתן לקשיש "דרכון בריאות", שבו היה עליו לרשום נתונים שוטפים על תוצאות בדיקות, על אירועים, על שינויים במצב הבריאות ועל סוגי פעילות שביצע. אוכלוסיית המחקר כללה כ-400
קשישים – כ-200 קשישים שהשתתפו בתכנית, שטופלו בידי 18 רופאי משפחה, כ-100 קשישים שלא השתתפו בתכנית וטופלו בידי אותם 18 רופאי משפחה וכ-100 קשישים שלא השתתפו בתכנית וטופלו במרפאות אחרות. בין הממצאים: בשתי הקבוצות הראשונה עלה שיעור הקשישים שעברו בדיקות ראייה ושמיעה (בקבוצת הניסוי באופן משמעותי), בעוד שבקבוצה השלישית לא חל שינוי. בשלוש הקבוצות עלה שיעור הקשישים שחוסנו מפני שפעת. עוד נמצא, כי הן הרופאים והן המטופלים היו שבעי רצון מהקשר ביניהם ומביצוע הבדיקות. לעומת זאת, השימוש ב"דרכון הבריאות" היה מועט, בעיקר בנושא התזונה. בסוף הדו"ח מובאות מסקנות והמלצות, כולל הצורך בביצוע פעולות נוספות לשם העלאת שיעור הרופאים המתייחסים לכל תחומי ההתנהגות הבריאותית ושיעור הקשישים המבצעים את הבדיקות.

(קשישים; רופאים ראשוניים; בדיקות רפואיות; חיסונים; ספורט; תזונה; תכניות התערבות)

058

Auslander, Gail K.; Soskolne, Varda; Kaplan, Giora et al:
Discharge Planning in Acute Care Hospitals in Israel: Services Planned and Levels of Implementation and Adequacy
"Health and Social Work", 33: 3 (August 2008), pp. 178-188.

מטרותיו של מחקר זה היו: תיאור הרצף הטיפולי - השירותים שקיבלו הקשישים לפני האשפוז, תכנון השחרור וקבלת שירותים לאחר השחרור; מעקב אחר מימוש תכנית השחרור שבועיים ושלושה חודשים לאחר השחרור; בדיקת השלכות תכנון השחרור על פניות למיון ואשפוזים חוזרים. המחקר נערך ב-11 בתי-חולים כלליים וכלל 1,426 חולים שהשתחררו ממחלקות פנימיות או כירורגיות וקיבלו שירותי עבודה סוציאלית ותכנון השחרור. הנתונים נאספו בעת השחרור ובראיונות טלפונים שנעשו שבועיים ושלושה חודשים לאחר השחרור. בין הממצאים: 40% מהחולים שוחררו למסגרות מוסדיות ו-60% לביתם עם תכניות לקבלת שירותים בקהילה; 46% מהמופנים למוסדות סיעודיים ו-70% מהמופנים למרכזי שיקום קיבלו את הטיפול המתוכנן; מבין המשוחררים לביתם, 65% קיבלו מטפל ביתי כמתוכנן ו-59% קיבלו טיפול רפואי בבית כמתוכנן (34% קיבלו את כל השירותים המתוכננים, 31% קיבלו חלק ו-35% לא קיבלו אף אחד מהשירותים המתוכננים).

(קשישים; שחרור מבית-חולים; טיפול בית סיעודי; שירותי בריאות)

059

Ayalon, Liat; Gross, Revital; Tabenkin, Hava et al:
Determinants of Quality of Life in Primary Care Patients with Diabetes: Implications for Social Workers
"Health and Social Work", 33: 3 (August 2008), pp. 229-236.

בעבודה זו נבדקו הגורמים המשפיעים על איכות חייהם של חולי סוכרת שטופלו במסגרות של רפואה ראשונית. במסגרת העבודה, הוערכה איכות חייהם של 400 חולי סוכרת, על-פי מדדים המנבאים איכות חיים בפועל ובמצב היפותטי של היעדר סוכרת: תכונות דמוגרפיות; מצב בריאותי; תחושת בריאות נתפסת (פיסית ונפשית); התנהגויות בריאות; אמונות לגבי הבריאות; רמת הידע לגבי הטיפול בסוכרת; שביעות רצון מהטיפול הרפואי; איכות הטיפול הרפואי. בין הממצאים: חולים עם קושי במילוי צרכים בסיסיים, סיבוכים של המחלה, בריאות נתפסת גרועה ואי-שביעות רצון מהטיפול הרפואי היו בעלי סבירות גבוהה לדווח על איכות חיים נמוכה; חולים שדיווחו על קושי במילוי צרכים בסיסיים, רמת כולסטרול גבוהה ובריאות נתפסת גרועה היו בעלי סבירות גבוהה לדווח על איכות חיים גבוהה במצב ההיפותטי של היעדר סוכרת. התנהגות בריאותית נכונה, הכוללת נטילת תרופות לפי הוראת הרופא, נמצאה קשורה גם היא לשיפור איכות חיים, וכך גם התערבות פסיכו-סוציאלית.

(סוכרת; איכות חיים)

060

הלר, טלי; מייזלוס, מקסימו; שחר, דגנית:

ידע ועמדות של רופאים ואחיות לגבי הטיפול בתזונה בסוכרת

"הרפואה", 146: ט' (ספטמבר 2007), עמ' 670-674 (עברית, סיכום באנגלית).

הטיפול בתזונה מהווה חלק עיקרי במניעת מחלת הסוכרת ובטיפול בחולה, ומטרותיו הן איזון רמת הסוכר בדם, מניעת סיבוכים ו/או טיפול בסיבוכים. ארגוני הסוכרת ממליצים שהטיפול בתזונה יינתן על-ידי דיאטן קליני מוסמך, אך עקב חשיבותו של הטיפול בתזונה, מומלץ שכל הצוות המטפל יכיר את ההנחיות התזונתיות. מטרתו של המחקר הנוכחי היתה לבדוק את הידע של רופאים ואחיות לגבי עקרונות הטיפול בתזונה בחולי סוכרת ולהעריך את מעורבותם בטיפול. שאלונים מולאו על-ידי 67 רופאי משפחה ואחיות העובדים במנהלת נגב צפוני של שירותי בריאות כללית. בין הממצאים: רמת הידע של הרופאים היתה גבוהה יותר מזו של האחיות; הן הרופאים והן האחיות ענו נכון לגבי מטרת הטיפול בתזונה בסוכרת ולגבי השילוב של פירות בתפריט; רמות ידע נמוכות נמצאו בנושא של המלצות לסוגי השומן הרצויים ובהגדרות של מונחים ("מדד גליקמי", לדוגמה); כן נמצא ידע לקוי בנושא זיהוי מזונות המכילים פחמימות או שומן לא-רווי; נמצא כי הרופאים והאחיות מעורבים מאוד במתן המלצות לחולי סוכרת.

(סוכרת; תזונה; רופאים ראשוניים; אחיות)

061

Thomas, Katherine; Yaphe, John; Matalon, Andre:
Current Primary Care Physician Interventions to Promote Smoking Cessation in Israel: An Observational Study
“IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 9:9 (September 2007), pp. 645-648. The article appears also on the Journal’s website: www.ima.org.il/imaj.

מטרתו של מחקר זה היתה לבדוק באיזו מידה מעודדים רופאים ראשוניים הפסקת עישון בקרב מטופליהם. במחקר נבדקו 126 רופאים ראשוניים המועסקים ב-23 מרפאות של שירותי בריאות כללית, המטפלים בכ-145,000 מטופלים. המחקר נעשה באמצעות בדיקת התיקים הרפואיים של המטופלים (האם הרופא ציין את עובדת העישון) ובאמצעות סקר טלפוני שנעשה בקרב מדגם אקראי של המטופלים. בין הממצאים: לגבי 4.4% מטופלים לרופא בממוצע, נרשם שהם מעשנים (כידוע, כ-25% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל הם מעשנים – ראו חוברת 147, פריט 408); רופאים רשמו את עובדת העישון בשיעור גבוה יותר מאשר רופאות; רופאים מומחים ברפואת המשפחה ביצעו את הרישום בשיעור גבוה יותר מרופאים שאינם מומחים; בסקר הטלפוני דיווחו 41% מהמרואיינים כי הם נשאלו על-יד הרופא הראשוני האם הם מעשנים, ו-31% מהמעשנים דיווחו כי הרופא יעץ להם להפסיק לעשן.

(רופאים ראשוניים; עישון; ייעוץ)

062

Shmueli, Amir; Tamir, Dov:

Health Behavior and Religiosity among Israeli Jews

“IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 9: 10 (October 2007), pp. 703-707. The article appears also on the Journal’s website: www.ima.org.il/imaj

במאמר זה מדווח על סקר טלפוני שנעשה בקרב 3,065 איש מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. נבדקו מצב הבריאות, התנהגות בריאותית, תדירות בדיקות רפואיות והרגלי אכילה. פרמטרים אלה נבחנו ביחס לרמת הדתיות של המרואיינים, תוך נטרול מאפיינים אישיים אחרים. בין הממצאים: בקרב דתיים נמצאו שיעורים נמוכים של מתח ועישון לעומת חילונים; נשים דתיות מתעמלות פחות מאשר נשים חילוניות; בקרב דתיים, הן גברים והן נשים, יש שיעור גבוה יותר של בעלי משקל עודף מאשר חילונים; נשים חילוניות מבצעות בדיקות שד וממוגרפיה יותר מאשר נשים דתיות; התזונה של אנשים דתיים היא בדרך כלל בריאה יותר מזו של חילונים, והיא באה לידי ביטוי בצריכה מעטה יותר של בשר, חלב, גבינה צהובה וקפה, לצד צריכה גדולה יותר של דגים; לא נמצאו הבדלים בין דתיים לחילונים בצריכת ירקות ופירות.

(בריאות גופנית; מצבי לחץ; יתר-לחץ-דם; כולסטרול; תזונה; עישון; ספורט; משקל-יתר; בדיקות רפואיות; חילונים; דתיים; הבדלים בין המינים)

063

דגני, אבי; דגני, רינה:

עמדות הורים כלפי חיסון ילדיהם

ההסתדרות הרפואית בישראל, רמת-גן 2008, 21 עמ'. בוצע על-ידי "קבוצת גיאוקרטגרפיה". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il.

בסקר זה, שהוזמן על-ידי ההסתדרות הרפואית בישראל, נבחנו עמדותיהם ותפיסותיהם של הורים לילדים עד גיל שש כלפי הצורך והחשיבות שבמתן חיסונים לילדיהם. במסגרת הסקר נבדקו הנושאים הבאים: שיעור ההורים הנוהגים לחסן את ילדיהם; תפיסת הצורך בחיסונים; החסרונות הנתפסים של החיסונים; שיעור החשיפה לפרסומים בתקשורת נגד מתן חיסונים; השפעת החשיפה על תפיסת ההורים לגבי הצורך בחיסון; עמדות כלפי הצורך בהגברת המודעות לחשיבות מתן חיסונים לילדים. בסקר השתתפו 360 הורים לילדים עד גיל שש (300 מהמגזר היהודי ו-60 מהמגזר הערבי). בין הממצאים: 90% מההורים מחסנים את ילדיהם באופן מלא (89% במגזר היהודי ו-95% במגזר הערבי); 78% מהמרואיינים סברו שהיתרונות שבמתן החיסונים עולים על הסיכונים; 80% מההורים שנחשפו לטענות בתקשורת נגד החיסונים מאמינים להמלצות הרופאים בדבר חשיבות החיסונים, לעומת 92% מההורים שלא נחשפו; 84% מהמרואיינים סברו שיש להגביר את ההסברה על חשיבות החיסונים.

(ילדים; חיסונים; עמדות הורים; תקשורת המונים [השפעות])

064

Paz, Shlomit; Albersheim, Iris:
Influence of Warming Tendency on Culex pipiens Population Abundance and on the Probability of West Nile Fever Outbreaks (Israeli Case Study: 2001–2005)
"EcoHealth", 5: 1 (March 2008), pp. 40-48. The article appears also on Springerlink's Website: www.springerlink.com.

בעבודה זו נותח הקשר שבין תנאי מזג האוויר, תפוצתה של אוכלוסיית היתושים מסוג כולכית מצויה (Culex pipiens) ושכיחותה של קדחת הנילוס המערבי בקרב בני אדם בישראל
ב-2005-2001. מקורות הנתונים לעבודה היו: פרטי כל החולים בקדחת הנילוס המערבי (תאריך הקבלה לאשפוז וכתובת המגורים) כפי שנרשמו במחלקה לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות; נתוני מזג האוויר היומיים מ-12 תחנות מדידה המייצגות את כל תת-אזורי האקלים בישראל ומ-14 תחנות למדידת רמת המשקעים היומית; נתוני דגימת אוכלוסיית היתושים בימים נבחרים באזורים עירוניים וכפריים, שבוצעה על-ידי המחלקה למניעת מזיקים של המשרד להגנת הסביבה. בין הממצאים: התחלואה העיקרית בקדחת הנילוס המערבי היתה במטרופולין תל-אביב; נמצא קשר בין שינויי טמפרטורה לריבוי אוכלוסיית היתושים (להוציא את אזור תל-אביב, כנראה בשל הדברה יעילה יותר); נמצא קשר בין עליית הטמפרטורות לבין עלייה בתחלואה בקדחת הנילוס המערבי, במיוחד בתחילת האביב.

(מחלות מדבקות; אקלים; עונות השנה [השפעות]; בעלי חיים)

065

Chetrit, Angela; Hirsh-Yechezkel, Galit; Ben-David, Yehuda et al:
Effect of BRCA1/2 Mutations on Long-Term Survival of Patients With Invasive Ovarian Cancer: The National Israeli Study of Ovarian Cancer
"Journal of Clinical Oncology", 26:1 (January 2008), pp. 20-25.

למוטציות (שינוי גנטי) מסוג BRCA1/2 יש שלוש גרסאות והן אופייניות ליהודיות ממוצא אשכנזי. בעבודה זו נבדקה השפעתן של המוטציות על הישרדותן לאורך זמן של חולות בסרטן שחלה פולשני. במסגרת העבודה, נבדקו נתוניהן של 779 חולות יהודיות בסרטן השחלה שאותרו ב-1999-1994 עד 2003. בין הממצאים: מבין החולות, 605 היו ממוצא אשכנזי; מתוכן, 213 (כ-35%) נשאו את המוטציה; השרידות בקרב כל הקבוצה לאחר חמש שנים היתה 39%; חציון שרידותן של חולות נשאיות המוטציות היה גבוה יותר באופן מובהק לעומת חולות שאינן נשאיות – 53.7 חודשים בקרב נשאיות לעומת 37.9 חודשים בקרב חולות שאינן נשאיות; נשיאת המוטציה תרמה להפחתת התמותה בקרב החולות בשיעור של 28%. אחת ההשערות לגורמים לתופעה זו היא, כי בקרב הנשאיות קיימת התנהגות ייחודית של המחלה וכי התגובה לטיפול הכימותרפי היא טובה יותר.

(סרטן; נשים; מוצא עדתי; תורשה)

066

Sadetzki, Siegal; Chetrit, Angela; Duvdevani, Shay et al:
Cellular Phone Use and Risk of Benign and Malignant Parotid Gland Tumors - A Nationwide Case-Control Study
"American Journal of Epidemiology", 167:4 (2008), pp. 457-467.

במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר שבו נבדקה השפעת השימוש בטלפון סלולרי על סיכויי התחלואה בגידולים שפירים וממאירים בבלוטות מיצד האוזן (Parotid Gland). במסגרת המחקר, נבדקו 402 חולים עם גידול שפיר ו-58 חולים עם גידול ממאיר שאובחנו בישראל בגיל ב-2003-2001 והיו מעל גיל 18. כן נבדקה קבוצת בקרה שכללה 1,266 איש. בין הממצאים: לגבי כל הנחקרים, לא נמצא סיכון מוגבר למחלה בקרב המשתמשים בטלפון סלולרי בתדירות רגילה; בקרב משתמשים בטלפון סלולרי בתדירות גבוהה (מספר שיחות גבוה ומשך שיחות גבוה) נמצא סיכון גבוה יותר להיארעות גידול, במיוחד לגבי המשוחחים באזורים כפריים; סיכון מוגבר נמצא גם למשוחחים בטלפון סלולרי המשתמשים בטלפון כאשר הוא מוצמד לאחת האזניים באופן קבוע, כמו גם למשוחחים שאינם משתמשים באמצעי עזר להרחקת המכשיר מהאוזן (דיבורית וכו'). מסקנת המחקר היא, כי קיים קשר בין שימוש בטלפון סלולרי לבין גידול בבלוטות מיצד האוזן.

(סרטן; טלפון סלולרי)

067

Neumark, Yehuda D.; Lopez-Quintero, Catalina; Grinshpoon, Alexander; Levinson, Daphna:
Alcohol Drinking Patterns and Prevalence of Alcohol-Abuse and Dependence in the Israel National Health Survey
”Israel Journal of Psychiatry”, 44: 2 (2007), pp. 126-135. The Journal appears also on the Israel Psychiatric Association Website: www.psychiatry.org.il.

בעבודה זו נבדקו דפוסי צריכת האלכוהול בישראל והפרעות נפשיות הקשורות לכך. העבודה התבססה על סקר הבריאות הלאומי שנערך בין מאי 2003 לאפריל 2004 בקרב אוכלוסיית בני 21 ומעלה. בין הממצאים: 41% מהמשיבים נמנעו מצריכת אלכוהול ו-52% דיווחו על צריכה כלשהי של אלכוהול בשנת הסקר; שיעור צרכני האלכוהול בשנת הסקר היה גבוה בקרב גברים (65.7%) לעומת נשים (38.9%), בקרב יהודים (55%) לעומת ערבים (22.7%) ובקרב בני 44-21 (56.3%) לעומת קבוצות גיל מבוגרות יותר; מבין צרכני האלכוהול בשנת הסקר, 60% שתו בתדירות נמוכה (3-1 פעמים בחודש) ו-5.1% שתו בתדירות גבוהה (שלוש פעמים או יותר בשבוע); שיעור צרכני האלכוהול הגבוהים היה 8.7% בקרב גברים יהודים לעומת 2.2% בקרב נשים יהודיות, בעוד שבמגזר הערבי שיעור הגברים הצורכים אלכוהול בתדירות גבוהה היה 5.4% (אין נשים ערביות השותות בתדירות גבוהה); 4.3% מהמשיבים היו מכורים לאלכוהול; שכיחות גבוהה יחסית של מתמכרים לאלכוהול נמצאה בקרב עולים מברית-המועצות לשעבר לעומת קבוצות אוכלוסייה אחרות ובקרב רווקים לעומת בעלי מצב משפחתי אחר.

(שתיית אלכוהול; אלכוהוליזם)

068

דיימונד, גארי מ'; בר-המבורגר, רחל:

טיפול משפחתי במתבגרים ישראלים המשתמשים בסמים: דו"ח מסכם

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, ירושלים 2007, 35 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

במחקר זה נבדקה יעילות הכשרתו של צוות במרפאת אל-סם בתל-אביב במתן טיפול משפחתי רב-ממדי (Multidimensional Family Therapy - MDFT), ולבחון האם קיים קשר בין ההכשרה לבין שיפור תוצאות הטיפול. המחקר נחלק לשלושה שלבים: 1) איסוף נתונים על מצב המטופלים לפני ואחרי הטיפול (שימוש בסמים, סימפטומים פסיכולוגיים ותפיסת ההורות); 2) הכשרה והדרכה של מטפלים במרפאת תל-אביב בשיטת MDFT; 3) לאחר ההכשרה ב-MDFT, נחקרה ההשפעה על התנהגות המטפלים ותוצאות הטיפול. לאחר מכן, הושוותה התנהגות המטפלים ותוצאות הטיפול לפני ההכשרה להתנהגות המטפלים ותוצאות הטיפול לאחר ההכשרה, וכן נעשתה השוואה למרפאת רעננה, כקבוצת בקרה. בין הממצאים: ההכשרה חוללה שינויים קלים בלבד במבנה ובהרכב הפגישות הטיפוליות; לא נמצאה השפעה על הגישה הטיפולית ועל סדר היום של המטפלים; לא נמצא שיפור בתוצאות הטיפול; למרות שלא היו תוצאות חיוביות להכשרה, נמצא כי הטיפול הרגיל בשתי המרפאות שנבדקו היה יעיל.

(שימוש בסמים; מתבגרים; מניעת השימוש בסמים; הפרעות נפשיות; הכשרת מדריכים; תכניות הדרכה)

069

בן יהודה, יורם; כפיר, מירי; ברק, יורם ואחרים:

מאפייני חובשים שטופלו ביחידה לתגובות קרב

"הרפואה הצבאית", 5: 1 (יולי 2008), עמ' 23-19. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il.

מטרתה של עבודה זו היתה אפיון אוכלוסיית החובשים שנפגעו מתסמונת דחק
פוסט-טראומטית (PTSD) וטופלו ביחידה לטיפול בנפגעי תגובות קרב בצה"ל. במסגרת העבודה, נבדקו תיקיהם הרפואיים של 80 חובשים שטופלו ביחידה ב-2006-2005 בין הממצאים: הגיל הממוצע בעת האירוע החבלתי היה 20.6, והגיל הממוצע בעת הפנייה ליחידה היה 29.9; רק שמונה מהחובשים סווגו ככשירים לשירות קרבי בתום הטיפול, ו-13 שוחררו משירות בפרופיל 21; 45 מהחובשים טיפלו בנפגעים מוכרים להם בעת האירוע החבלתי, וחומרת התסמינים של חובשים אלה היתה גבוהה יותר באופן מובהק מחומרת התסמינים בקרב חובשים שלא טיפלו בנפגעים המוכרים להם.

(חיילים; כוח-אדם רפואי; הפרעות פוסט-טראומטיות)

070

פני החברה בישראל – דו"ח מס' 1

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1 בסדרה, ירושלים 2008, 202 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים היבטים חברתיים של עוני ומצוקה חברתית בישראל. הדו"ח כולל זוויות ראייה חדשות בנוגע לנושא הנדון, והוא נועד לשימושם של קובעי המדיניות והציבור הרחב. הדו"ח מורכב משמונה פרקים, כדלקמן: מצוקה ועוני בישראל, בהתבסס על הסקר החברתי של הלמ"ס; עוני והדרה חברתית בהשוואה למדינות האיחוד האירופי (אינדיקטורים אובייקטיביים – הכנסות והוצאות משקי-הבית, אי-שוויון בחלוקת ההכנסות, השפעתן של ההגנות הסוציאליות, קבוצות המצויות בסיכון לעוני ועוד); שירותי רווחה – פניות למחלקות לשירותים חברתיים, בעלי נזקקות מוגדרת והימצאות במסגרות של משרד הרווחה; חינוך והשכלה – שיעורי למידה ונשירה מלימודים, נבחנים וזכאים לתעודת בגרות, ההוצאה לחינוך ועוד; בריאות – הריון ולידה, תמותת תינוקות, מצב הבריאות, ביטוחי בריאות ועוד; תחבורה ותאונות דרכים – רמת המינוע, מורשים לנהוג, נפגעי תאונות דרכים ונהגים המעורבים בתאונות; עבריינות – עבריינות נוער, עבריינות מבוגרים ונפגעי עבריינות; איכות
הסביבה – מדדים שונים לבחינת איכות הסביבה ברשויות המקומיות. הדו"ח עתיד להתפרסם מדי שנה, והוא יכלול גרעין קבוע של נושאים וכן נושא מתחלף שיסוקר בהרחבה ויוקדש כל שנה לתחום מהותי אחר. בדו"ח הנוכחי, הנושא המורחב הוא הפערים בין יהודים לערבים.

(עוני; תנאי מחייה; רווחה רגשית; שירותי רווחה; ביטחון סוציאלי; דיור; רמת השכלה; נשירה מלימודים; בחינות בגרות; שירותי בריאות; ביטוח בריאות; תוחלת חיים; הריון; לידה; תמותת תינוקות; נפגעי תאונות דרכים; נהגים; עבריינות; איכות הסביבה; תעסוקה; התנדבות; פער חברתי; חלוקת ההכנסות; הוצאות משפחה; מחקר השוואתי)

071

סקר דעת קהל בנושא חוסן חברתי, 2008

כנס ישראל-שדרות לחברה, המכללה האקדמית ספיר, אשקלון 2008, 51 עמ', בוצע על-ידי "מאגר מוחות – מכון מחקר וייעוץ בינתחומי בע"מ". הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הכנס: http://kenes-sderot.sapir.ac.il.

"מדד החוסן החברתי" נערך זו השנה החמישית ברציפות, בחסות כנס שדרות לחברה ובשיתוף המכללה האקדמית ספיר. המדד נועד לבחון מגמות מרכזיות בחוסנה של החברה הישראלית, באמצעות מדדים סובייקטיביים ואובייקטיבים למדידת תחושות של אמון/ניכור בציבור בנוגע למחויבותה של המדינה להגן על הזכויות החברתיות של האזרחים. סקר המדד נעשה בנובמבר 2008 בקרב מדגם מייצג של 543 משיבים בני 18 ומעלה. בין הממצאים: הנושאים המטרידים ביותר את המשיבים היו האפשרות שלא יוכלו לחסוך כסף לעתיד (46%) והאפשרות שלא יוכלו להזדקן בכבוד (43%); הגורמים שהם סומכים עליהם הם, בסדר יורד: משפחה וחברים (81%), צה"ל ומערכת הביטחון (56%), מערכת הבריאות (46%), המשטרה (17%), המפלגה (16%) וההסתדרות (13%); 36% מהמשיבים סברו שישראל היא במידה רבה או רבה מאוד מדינה שמבטיחה עתיד טוב לילדיה; 18% מהמשיבים ציינו כי ההכנסה הכספית של משפחתם אינה מאפשרת רמת חיים סבירה; 72% מהמשיבים סברו שרמת השחיתות של השלטון בישראל היא גבוהה או גבוהה מאוד; המעשים שנתפסו כמושחתים ביותר הם שימוש בכספי ציבור למטרות אישיות (92%), מינוי מקורבים שאינם מתאימים לתפקידים ציבוריים (92%) וקבלת כסף או טובת הנאה בתמורה לקידום עניינים אישיים (91%).

(אמון; ניכור; דעת קהל; ממשלה; כנסת; מפלגות פוליטיות; משטרה; צה"ל; שחיתות; ביטחון סוציאלי; ביטחון תעסוקתי; תנאי עבודה; פנסיה; הכנסה; עוני; טיפול רפואי; דיור; תנאי מחייה; איכות חיים; תמיכה משפחתית; תמיכה חברתית)

072

גל, ראובן:

תפיסת נושא הזכויות והחובות של אזרחי ישראל הערבים באספקלריית רעיון השרות האזרחי

בית-הספר לממשל ולמדיניות, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2008, 64 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האוניברסיטה: www.tau.ac.il.

כחלק משאלת הסדרת יחסי מדינת ישראל והמיעוט הערבי, עלתה לדיון בשנים האחרונות סוגיית השירות האזרחי. השירות האזרחי בא לענות על נושא הגברת תחושת ההשתייכות למדינה, מצד אחד, והנאה משוויון זכויות, מצד שני. במסגרת עבודה זו, הדנה בנושא השירות האזרחי של ערביי ישראל, מוצגים נתונים וממצאים מסקרי עמדות שונים שנערכו בקרב ערביי ישראל צעירים, שהתייחסו, בין היתר, לשאלה זו. בין הממצאים: בסקר מ-1994, 45% מהגברים ו-50% מהנשים הצהירו על מוכנותם לשרת שירות לאומי-אזרחי, אך רק 18% הסכימו לקבוע שירות זה כחובה; בשני סקרים מ-2007 הביעו 48% מהמשתתפים נכונות לשרת שירות אזרחי; למרות התנגדויות עזות לרעיון השירות האזרחי בקרב מנהיגים פוליטיים ודתיים ערבים, מספר המשרתים נמצא במגמת עלייה – 240 ב-2006, 289 ב-2007 והצפי הוא ל-530 ב-2008.

(ערביי ישראל; שירות לאומי; עמדות חברתיות; יחסי יהודים – ערבים; זכויות האזרח)

073

Oser, Jennifer:
Why Membership? – Interest Group Associations as Policy Entrepreneurs in Israel
Federmann School of Public Policy and Government, Hebrew University, Jerusalem 2007, 70 pages (E, Hs). The publication appears also on the School’s Website: http://public-policy.huji.ac.il (see: publications ► orange series).

למרות הירידה במעורבות הפוליטית המסורתית, נראה כי לאזרחים הישראלים יש אמון גובר ביכולתם להשפיע על המדיניות הציבורית. במחקר הנוכחי אוששה ההשערה כי סתירה תיאורטית זו נובעת, באופן חלקי, מפעילות מוגברת של ארגונים וולונטריים בחברה. על-פי הספרות המחקרית, פותחה סדרת השערות לגבי מינוף, מנהיגות ולגיטימציה. התרומה האמפירית של השוואת חקרי אירוע של שלוש קבוצות אינטרס מובילות בישראל – החברה להגנת הטבע, האגודה לזכויות האזרח והתנועה לאיכות השלטון – מאששת את ההנחה על שימוש מוגבר בחברות בארגון כאסטרטגיה ארגונית המשפיעה על עיצוב המדיניות בישראל. נמצא, כי הארגונים מגלים עניין בפיתוח מינוף פוליטי כדי להשפיע על תהליכי קביעת המדיניות. רק ארגון אחד ראה בחברות בארגון אסטרטגיה ללגיטימציה בעיקר, אך הוא משתמש בה ככלי לגיוס משאבים במובן רחב יותר. עם זאת, ממצאי המחקר מלמדים על חוסר יכולתם של הארגונים לפתח מנהיגות.

(ארגונים וולונטריים; מנהיגות; הצבעה; מדיניות ציבורית)

074

ממצאי סקר דעת קהל בנושא שימוש באינטרנט וצפייה בווידאו באינטרנט, 2008

מכון נטוויז'ון לחקר האינטרנט, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2008, 4 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.niis.tau.ac.il

בדו"ח זה מוצגים ממצאים עיקריים מסקר בנוגע לדפוסי השימוש באינטרנט וצפייה בסרטוני ווידאו באינטרנט בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הסקר התבצע במרס 2008, והשתתפו בו 500 גברים ונשים מגיל 18 ומעלה. בין הממצאים: 56% דיווחו כי הם גולשים באינטרנט באופן קבוע; 20% ציינו כי הם נוהגים לצפות בסרטוני ווידאו באינטרנט; 11% מהמדגם דיווחו כי הם גולשים באינטרנט יותר משעתיים ביום, ולעומתם 12% ציינו כי הם מחוברים לאינטרנט אך כמעט ולא גולשים; הגולשים "הכבדים" יותר מתאפיינים ברמת השכלה גבוהה, רמת הכנסה ממוצעת ומעלה וחילוניות; מבין הגולשים באינטרנט, 44% מהגברים ציינו כי הם נוהגים לצפות בסרטוני ווידאו, לעומת 29% מהנשים; עוד נמצא, כי בעלי רמת השכלה נמוכה צופים בסרטוני ווידאו באינטרנט יותר מאשר בעלי רמת השכלה גבוהה; מבין התכנים של סרטוני הווידאו, התוכן המועדף לצפייה הוא חדשות ולאחריו תכניות טלוויזיה אהובות.

(אינטרנט; הרגלי צפייה; דעת קהל)

075

למיש, דפנה; ריב"ק, רבקה:

ילדים ישראלים גולשים

מכון נטוויז'ון לחקר האינטרנט, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2008, 11 עמ', בחסות איגוד האינטרנט הישראלי. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.niis.tau.ac.il

בדו"ח זה מובאים ממצאיו של סקר שנעשה בקרב 532 ילדים (בני 9 עד 18) והוריהם, שהקיף את כל מגזרי האוכלוסייה בישראל פרט למגזר החרדי. הסקר התקיים באביב-קיץ 2006. בין הממצאים: 79% מהילדים דיווחו כי הם נוהגים להשתמש באינטרנט בבית-הספר; 47% מהילדים דיווחו כי יש להם מחשב עם חיבור לאינטרנט בחדר השינה; 60% מהילדים דיווחו כי יש להם חיבור לאינטרנט בטלפון הסלולרי; 67% מהילדים דיווחו כי הם נוהגים להשתמש ב-instant messanger מדי יום; 29% מהילדים דיווחו כי הם מחפשים מידע באינטרנט מדי יום; 36% מהילדים דיווחו כי הם משתתפים בפורומים; 42% מהילדים דיווחו כי מסרו גיל לא-אמיתי באינטרנט, ו-53% דיווחו כי מסרו שם לא-אמיתי; 61% ציינו כי הם מוכנים למסור כתובת דואר אלקטרוני או שם מלא כדי לקבל פרס, אך רק 26% מוכנים למסור מספר טלפון; בתגובה למסר פוגע באינטרנט, 31% מהילדים דיווחו כי מחקו אותו, 39% דיווחו כי חסמו את השולח ו-38% דיווחו כי השיבו מסר פוגע; 24% מהילדים דיווחו כי נפגשו עם זר שהכירו באינטרנט (ב-69% מהמקרים הזר הוא באותו גיל) - 47% סיפרו על כך להורים ו-63% סיפרו לחברים; 48% מהילדים דיווחו כי נכנסו לאתר פורנוגרפי בטעות ו-19% בכוונה; 85% מההורים דיווחו כי הם מודאגים מחשיפת ילדם למין ולאלימות באינטרנט; 78% מההורים דיווחו כי אסרו על ילדם למסור פרטים אישיים באינטרנט; 68% מההורים ציינו כי לדעתם היתרונות באינטרנט עולים על החסרונות.

(אינטרנט; הרגלי צפייה; ילדים; דעת קהל; עמדות)

076

שיף, מרים; בנבנישתי, רמי; בר-המבורגר, רחל:

חשיפה של מתבגרים לאירועי חיים שליליים ושימוש בחומרים: גורמי סיכון וחוסן - השוואה בין ילידי הארץ לבין ילידי ברית המועצות לשעבר – 2008

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, ירושלים 2008, 300 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם בית-הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

במחקר זה נבחן הקשר שבין חשיפה לאירועי חיים שליליים (מוות, פציעה, היפרדות הורים וכו'), חשיפה לאירועים ביטחוניים וחיים במצוקה כלכלית לבין התנהגויות סיכון של שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים ומעורבות באלימות. כן נבחנו גורמי חוסן כגון תחושת תקווה ושביעות רצון מהחיים. במחקר השתתפו תלמידי כיתות י' ו-י"א בתשס"ז (2007). המדגם הסופי כלל 31 בתי-ספר יהודיים ו-24 בתי-ספר ערביים. בין הממצאים: כ-12% מהתלמידים דיווחו שלא היה להם די כסף לאוכל וכ-28% ציינו שלא היה להם די כסף לבילויים; ילידי חבר העמים דיווחו יותר מאחרים על קורבנות לאלימות, גירושי הורים והוצאה מהבית; כשליש מהתלמידים דיווחו כי היו בקרבת אירוע ביטחוני וכ-3% דיווחו כי נפגעו באירוע;
כ-4.9% מהתלמידים גילו תסמינים פוסט-טראומתיים (8.3% מהערבים); כ-60% מהתלמידים דיווחו על שתיית משקה אלכוהולי בשנה האחרונה – ילידי חבר העמים יותר מאשר ילידי ישראל ויהודים יותר מאשר ערבים; כמחצית מהתלמידים יוצאי חבר העמים וכשליש מהיהודים ילידי ישראל דיווחו על שתיית בירה לפחות פעם בחודש; שיעור המשתמשים בקנאביס בשנה האחרונה היה כ-7% וכ-5.5% בחודש האחרון (שימוש רב יותר בקרב ילידי חבר העמים); שימוש באקסטזי דווח על-ידי כ-4.4% מהתלמידים (שימוש רב יותר בקרב הערבים); כרבע מהנשאלים דיווחו על הרחת חומרים נדיפים בשנה האחרונה; תלמידים ערבים יותר מאשר אחרים דיווחו על מעורבות באלימות; כ-7.7% מהתלמידים דיווחו כי נקטו אלימות כלפי מורה. בסוף הדו"ח מנותחים הממצאים בהתייחסות לאירועי חיים שליליים, עוני, חשיפה לאירועים ביטחוניים וגורמי חוסן.

(שימוש בסמים; שתיית אלכוהול; מתבגרים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; ילידי הארץ; ערביי ישראל; אלימות; אלימות בבית-הספר; מצבי לחץ; פעולות טרור; עוני; הפרעות פוסט-טראומתיות; תמיכה חברתית; שביעות רצון)

077

קוליק, ליאת:

הקשר בין משתנים אישיים ומשתני הֶקְשֵׁר של בני נוער מתנדבים ובין תגובותיהם להתנדבות

"מגמות", מ"ה: 3 (אפריל 2008), עמ' 576-605 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נדונה חוויית ההתנדבות בקרב מתבגרים בישראל, לפי תגובותיהם החיוביות והשליליות להתנדבות. במחקר השתתפו 102 בני נוער שהתנדבו בשירותי רווחה. במחקר נבחנה תרומתן המשולבת של שתי מערכות אקולוגיות – המערכת האונטוגנית, המאפיינת את העצמי של הפרט, ומערכת המיקרו, המאפיינת את סביבתו הקרובה של הפרט – לשׁוֹנוּת בתגובות המתבגרים להתנדבות. המערכת האונטוגנית מיוצגת במחקר על-ידי משתני רקע של המתנדבים ותחושת העצמה. מערכת המיקרו מיוצגת על-ידי משתני ההקשר המשפחתי של המתנדבים ומשתני ההקשר ההתנדבותי. בין הממצאים: ישנם קשרים מובהקים בין משאב ההעצמה ותגמולי ההתנדבות לבין תגובות המתבגרים להתנדבות; משתני הרקע והקשיים הקשורים לארגון המפעיל הסבירו יותר מכל המשתנים האחרים את השחיקה הנפשית בהתנדבות; תגמולי ההתנדבות והקשר עם אנשי המקצוע הסבירו יותר מכל את שביעות הרצון מההתנדבות; העצמת המתנדב, משתני ההקשר המשפחתי ומשתני ההקשר ההתנדבותי הסבירו יותר מכל את תחושת הנתינה למוטבים ולקהילה.

(מתבגרים; התנדבות; שביעות רצון; העצמה; שחיקה)

078

כהן, רונן; רוט, דנה; יורק, אהרן:

מנהיגות נוער לשינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלויות: שינוי עמדות ודימוי עצמי

"ביטחון סוציאלי", מס' 78 (נובמבר 2008), עמ' 126-101 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

במחקרים שנעשו בשנים האחרונות נמצא שעמדות של מתבגרים כלפי אנשים עם מוגבלות תואמות את אלו של הוריהם, אך בגיל ההתבגרות העמדות הן שליליות יותר וקיצוניות יותר. במחקר הערכה זה, נבדקה השפעתה של תכנית התערבות לשינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלויות על חברי קבוצת מנהיגות נוער וכן על דימויים העצמי. תכנית זו מופעלת מ-1997 על-ידי בית איזי שפירא - ארגון המספק מגוון שירותים לילדים ולבוגרים עם מוגבלויות ולבני משפחותיהם. במחקר השתתפו 164 תלמידי כיתות ט' מחטיבות ביניים שונות ברחבי ישראל. מתוכם, 82 השתתפו בתכנית ו-82 תלמידים לא השתתפו בתכנית. בין הממצאים: בקרב קבוצת המחקר חל שינוי חיובי בעמדות כלפי בעלי מוגבלויות במהלך התכנית בהשוואה לחברי קבוצת הבקרה; לא נמצא קשר בין רמת הדימוי העצמי של המתבגרים לבין העמדות כלפי מוגבלויות, לא בקבוצת המחקר ולא בקבוצת הבקרה. בסוף המאמר מובאות המלצות לתכניות התערבות ולמחקרים עתידיים.

(עמדות כלפי מוגבלים; סטריאוטיפים; מתבגרים; דימוי עצמי; תכניות התערבות)

079

גלבוע, שקד:

דפוסי צרכנות קניונים בישראל: אופני שימוש בקניון ודיוקן הקונים

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 34 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

ניתוח דפוסי צרכנות קניונים מהווה חלק מעבודת מינהל מחקר וכלכלה, הכוללת איסוף ובניית מאגרי נתונים וניתוחם בתחום הצרכנות, בנושאים הקשורים להגנת הצרכן, לעידוד התחרות במשק ועוד. בסקירה זו נדונים הנושאים הבאים: נתח שוק - חישוב ההוצאה החודשית בקניון והערכת סך ההוצאות השנתיות של משקי-הבית בקניונים, תוך בחינת הבדלים בהוצאה החודשית בין קבוצות אוכלוסייה שונות; דפוסי צרכנות קניונים - דפוסי ביקור, שיקולים בבחירת קניון, שימוש בשירותי הקניון, מגוון המוצרים הנרכשים, פעילויות חברתיות המתבצעות במהלך הביקור, עמדות ערכיות כלפי הקניון ושמירה על הוראות החוק בקניון; דיוקן הצרכן - מאפיינים דמוגרפיים וחברתיים-כלכליים של צרכני הקניונים לפי דפוסי צרכנות שונים. כן נבדקה צרכנות הקניונים בפריפריה לעומת המרכז. הסקירה מתבססת על סקר טלפוני שנעשה בקרב מדגם של בני 18 ומעלה בפברואר-אפריל 2008, אשר מנה 1,115 איש. על סקירה קודמת בנושא זה, ראו חוברת מס' 147, פריט 446.

(מרכזי קניות; צריכה; צרכנים; פעילויות פנאי)

080

Abramitzky, Ran:
The Limits of Equality: Insights from the Israeli Kibbutz
”Quarterly Journal of Economics”, 123: 3 (August 2008), pp. 1111-1159.

בשנים האחרונות, ובמיוחד בעקבות המשבר הכלכלי בתנועה הקיבוצית, אירעו בקיבוצים שינויים מרחיקי לכת. אחד העקרונות המרכזיים של הקיבוצים היה עיקרון השוויון בחלוקת ההכנסות. עיקרון זה נשחק בקיבוצים רבים, אשר הנהיגו חלוקת הכנסות פחות שוויונית. מטרתה של עבודה זו היתה לבחון מהם הכוחות החברתיים והכלכליים הפועלים בקיבוצים והמשפיעים על הפתרונות השונים לנושא חלוקת ההכנסות. במסגרת העבודה, נבדקו נתונים על אודות הקיבוצים והתמודדותם עם המשבר הפיננסי בסוף שנות ה-80'. בין הממצאים: בקיבוצים עשירים שיעורי העזיבה נמצאו נמוכים יותר מאשר בקיבוצים אחרים, ושיעורי ההכנסה השוויונית נמצאו גבוהים יותר; פרטים עם יכולות גבוהות נטו יותר מאחרים לעזוב את הקיבוץ; האידיאולוגיה של שיתוף נמצאה מסייעת להשגת רמת הכנסה שוויונית יותר.

(קיבוצים; הכנסה; שוויון חברתי; אידאולוגיות)

081

אמית, קארין:

השתלבותם של ילידי חו"ל בני 50 ומעלה בישראל: איכות החיים כפונקציה של מוצא, ותק בארץ והון אנושי, כלכלי וחברתי

"ביטחון סוציאלי", מס' 76 (מרס 2008), עמ' 291-308 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בעבודה זו נבדקה מידת השתלבותם של עולים בני 50 ומעלה בישראל, באמצעות תפיסתם הסובייקטיבית את איכות החיים. מקור הנתונים לעבודה היה סקר SHARE-ישראל (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe). בין הממצאים: רמת ההשכלה הגבוהה ביותר ורמת ההכנסה הנמוכה ביותר הם בקרב עולי ברית-המועצות לשעבר שעלו לאחר 1989 – כ-63% מהם הם בעלי השכלה אקדמית, וההכנסה השנתית הממוצעת למשק-בית היא כ-16,000 אירו; הקבוצות בעלות איכות החיים הגבוהה ביותר הן ילידי גרמניה, אמריקה ואוסטרליה, והקבוצות בעלות איכות החיים הנמוכה ביותר הן עולי ברית-המועצות לשעבר לאחר 1989 ועולי איראן; משתנים משמעותיים חיוביים לניבוי איכות החיים הם מצב משפחתי נשוי, ותק רב בישראל, רמת הכנסה גבוהה, פעילות חברתית ובריאות תקינה; לא נמצא קשר בין רמת ההון האנושי (השכלה) לבין איכות החיים.

(מבוגרים בגיל העמידה; קשישים; עולים; שביעות רצון; רווחה רגשית; איכות חיים; תמיכה חברתית; הכנסה; מצב משפחתי; בריאות)

082

דורון, אברהם:

העניים כ"אחר" – עוני בישראל בשנות האלפיים

"ביטחון סוציאלי", מס' 77 (אוגוסט 2008), עמ' 28-9 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

במאמר זה מתואר ומנותח תהליך ההבניה של העניים כ"אחרים" בחברה הישראלית. תהליך זה הואץ בשנים האחרונות, שבהן נמשך הגידול בממדי העוני בישראל: על-פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, ב-1990 היוו העניים 15.3% מהאוכלוסייה בישראל, וב-2005 הגיע שיעורם
ל-24.7% (העוני בקרב הילדים עמד על 19.7% ב-1990 והגיע ל-35.2% ב-2005). במאמר נטען, כי העלייה התלולה במספר העניים בכלל ושל הילדים בפרט הפכה לגורם מרכזי בהתעצמות התהליך המתמשך של הבנית האחרות של העניים בצורותיה השונות. הטענה היא, שבחברה המודרנית העניים נתפסים כאנשים שכשלו בהתנהלותם האישית, ולפיכך אפשר להדביק להם תוויות של נחיתות ולראות בהם "אחרים". ההבניה של העני כאחר מוגברת באמצעות תהליך של דיפרנציאציה וקביעת קווי הפרדה בין "אנחנו" ו"הם". דיפרנציאציה זו מתבטאת בשימוש בסטריאוטיפים ובסטיגמטיזציה. תיוגם של העניים כ"מקבלי קצבאות" או "אינם רוצים לעבוד" או כל תיוג שלילי אחר משקפים במידה רבה את עוצמת הפערים הכלכליים והחברתיים בחברה הישראלית ואת הדעות הקדומות הנפוצות בחברה כלפי קבוצות חלשות.

(עוני; מיצב חברתי-כלכלי; משפחות ברוכות ילדים; סטריאוטיפים; עמדות חברתיות; אי-שוויון חברתי)

083

הרייש, חאלד:

הורים פלסטינים תושבי הגדה המערבית ועמדותיהם כלפי ענישה גופנית של ילדיהם

"ביטחון סוציאלי", מס' 78 (נובמבר 2008), עמ' 153-127 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

במחקר זה נבדקו עמדותיהם של 890 הורים פלסטינים מהגדה המערבית כלפי שיטות ענישה של ילדיהם, תוך שימת דגש על ענישה גופנית, בהתייחס לרמת השכלתם ולרמת הכנסתם. המחקר נעשה באמצעות שאלון סגור, שכלל תיאורים של התנהגויות לא-נורמטיביות של ילדים ושל דרכי ענישה. המרואיינים התבקשו להביע מהי מידת הסכמתם לכל אחד מהתיאורים. הממצאים העיקריים: ככל שרמת ההשכלה של המרואיין היתה גבוהה יותר, מידת הסכמתו לכל צורות הענישה, הגופנית והלא-גופנית, היתה נמוכה; הורים במשקי-בית שהכנסתם היא 5,000 ₪ ומטה הסכימו לענישה גופנית יותר מאשר הורים במשקי-בית שהכנסתם גבוהה יותר. ממצאים אלה דומים לממצאי מחקרים שנעשו בארצות שונות, שגם בהם נמצא שככל שההורים משכילים יותר ומרוויחים יותר, הם תומכים פחות בענישה גופנית. בסוף המאמר מדווח על מחקרי-המשך שמתכוון החוקר לבצע.

(יחסי הורים – ילדים; ענישה; אלימות במשפחה; פלסטינים; מיצב חברתי-כלכלי)

084

נאמן, נחמה:

הפנאי כגורם לעזיבת אורח חיים דתי – האמנם?

"מגמות", מ"ה: 4 (אוקטובר 2008), עמ' 764-743 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבדקה השאלה, האם דפוסי פעילויות הפנאי הם גורם בעזיבת אורח החיים הדתי בקרב צעירים מהחברה הדתית-לאומית בישראל. במחקר השתתפו 77 צעירים (בני 20 עד 35), ונמצא, בניגוד לממצאי מחקרים קודמים, כי רובם המכריע לא ראו בדפוסי פעילויות הפנאי גורם לעזיבה. כמו כן, הם לא ראו בדפוסי פעילויות הפנאי גורם משיכה. רוב המרואיינים החזיקו בדפוסי הבילוי הסולידיים, הן במישור המעשי והן במישור המחשבתי-ערכי, גם לאחר עזיבת אורח החיים הדתי. למעשה, דפוסי פעילויות הפנאי צוינו כגורם לעזיבת אורח החיים הדתי על-ידי 17 מתוך 77 המרואיינים ורק אצל שניים מהם כגורם ראשי. אצל כל המרואיינים, עזיבת אורח החיים הדתי לא נבעה מגורם מסוים אחד אלא ממכלול של גורמים.

(דתיות; חזרה בתשובה; פעילויות פנאי; עמדות חברתיות; צעירים)

085

הלוי, ניר:

הבסיס הערכי של עמדות קפיטליסטיות בישראל ובאיטליה

"מגמות", מ"ה: 4 (אוקטובר 2008), עמ' 742-724 (עברית, סיכום באנגלית).

הוויכוח הציבורי בישראל על אודות יתרונותיה וחסרונותיה של מדיניות כלכלית-חברתית המבוססת על אידיאולוגיה קפיטליסטית פונה במקרים רבים לטיעונים ערכיים כדי להצדיק את התמיכה / ההתנגדות לעמדות קפיטליסטיות. במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר שנועד לבדוק את הבסיס הערכי-הנעתי של עמדות קפיטליסטיות בישראל בהשוואה לאיטליה. במחקר, שהתבסס על תיאוריית הערכים של שוורץ, השתתפו 82 סטודנטים למינהל עסקים בישראל ו-129 סטודנטים למדעי החברה באיטליה. המשתתפים מילאו שאלון ערכים שכלל 57 פריטים ובו סולם של תשע דרגות. נמצא, כי תמיכה בעמדות קפיטליסטיות מתואמת חיובית עם ערכי "קידום העצמי" (כוח והישגיות) ומתואמת שלילית עם ערכי "התעלות מעל העצמי" (אוניברסאליות ונדיבות); בהשוואה בין שתי הקבוצות, התמיכה בעמדות קפיטליסטיות היתה גבוהה יותר בקרב הסטודנטים הישראלים; לא נמצא קשר בין הרמה החברתית-כלכלית (הכנסה) לבין עמדות קפיטליסטיות.

(קפיטליזם; עמדות פוליטיות; עמדות חברתיות; קוגניציה חברתית; הנעה; ערכים)

086

דו"ח הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו לשנת 2007

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ירושלים 2008, 194 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.rashut2.org.il.

בדו"ח זה מוצגים נתונים רבים על פעילותה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בשנת 2007. הדו"ח מורכב משישה פרקים, כדלקמן: 1) ערוץ 2 – תכני השידור, טכנולוגיה, עמידה במכסת ההפקה המקורית, תכניות מיוחדות, שידורים חוזרים, עמידה בדרישות התרגום לערבית ולרוסית, הקלות לכבדי שמיעה, הפרות בשידור, השקעה בקולנוע וכספים; 2) ערוץ 10 (כנ"ל); 3) תחום טלוויזיה כללי – הפקות הרשות, פרסומות, סקרי צפייה, ענייני לשון ועוד; 4) רדיו אזורי – מדיניות ובקרה, פיקוח על ביצועי הזכיינים, תלונות הציבור, טכנולוגיה, כספים ועוד; 5) מדיניות ופעילות פנים – הפעילות המשפטית, אסטרטגיה ומחקר, כספים, פרסום, דוברות ויחסי ציבור, טכנולוגיה, פניות הציבור, חוק חופש המידע, אתר האינטרנט של הרשות, מינהל ומשאבי אנוש, ביקורת פנים ופעילותו של נציב תלונות הציבור; 6) דבר הזכיין.

(טלוויזיה; תכניות טלוויזיה; פרסומת בטלוויזיה; צפייה בטלוויזיה; רדיו; הרגלי האזנה; דעת קהל)

087

סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, תשס"ז

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1333 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2008, 212 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם הוועדה לתכנון ולתקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום שנתי זה מובאים נתונים על מספר התלמידים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל: האוניברסיטאות, האוניברסיטה הפתוחה, המכללות האקדמיות, המכללות האקדמיות לחינוך והשלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל. המשתנים הנכללים בפרסום הם: תחום הלימודים, מקצועות הלימוד, התואר, סוג המוסד, המין, קבוצת האוכלוסייה, הדת, המוצא, הגיל ומחוז המגורים של הסטודנטים. הנתונים שבפרסום מבוססים על קבצים מינהליים שהתקבלו מהמוסדות השונים. קבצים אלה כוללים נתונים אישיים על הסטודנטים ונתונים על מקצועות הלימוד והתארים שלקראתם הם לומדים. קבצים אלה אוחדו לקובץ ארצי בעל הגדרות, סיווגים ומבנה אחיד, והוא מקושר לקובץ מרשם האוכלוסין. בתשס"ז למדו 219,157 סטודנטים לקראת תואר או תעודה אקדמיים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל: 121,234 באוניברסיטאות, 70,046 במכללות האקדמיות, 6,705 בשלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל, 27,877 במכללות האקדמיות לחינוך ו-42,631 באוניברסיטה הפתוחה.

(סטודנטים; תארים אקדמיים; מקצועות לימוד; אוניברסיטאות; אוניברסיטה פתוחה; מכללות)

088

החינוך בישראל: השוואה בין-לאומית, 2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1325, ירושלים 2008, 128 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על מצב החינוך בישראל בהשוואה למדינות ארגון ה-OECD (Organization for Economic Cooperation and Development). במסגרת הפרסום, מוצגים נתונים על תפוקות מוסדות החינוך, נגישות להשכלה, הקצאת משאבים כספיים ואנושיים לחינוך, שיעורי למידה, סביבת לימודים וארגון בית-ספרי, תוך התייחסות לגיל, למין ולדרג החינוך. נוסף על אלה, מוצגים נתונים ממחקרי PISA 2000 (Programme for International Student Assessment) על תחושותיהם של בני 15 כלפי בית-ספרם ועתידם המקצועי ו-Timss 2003 (Trends in International Mathematics and Science Study) על מידת הצלחתם של תלמידי כיתות ד' ו-ח' במדעים ומתמטיקה. בין הממצאים: שיעור בעלי השכלה תיכונית לפחות בגילים 64-25 בישראל (79%) הוא גבוה יותר מאשר ממוצע מדינות ה-OECD (67%); הישגיהם של התלמידים הישראלים במדעים ובמתמטיקה הם נמוכים יותר מאשר ברוב מדינות ה-OECD; שיעור הנשים בעלות תואר אקדמי הוא גבוה יותר בישראל מאשר ממוצע מדינות ה-OECD בכל תחומי הלימוד פרט להנדסה; ההוצאה הממוצעת לתלמיד בישראל, במחירים בין-לאומיים קבועים (במונחי שווי כוח קנייה), בכל דרגי החינוך, היא נמוכה יותר מההוצאה הממוצעת במדינות ה-OECD; שיעור ההוצאה לחינוך מהתמ"ג הוא גבוה יותר בישראל מאשר בכל המדינות שנסקרו (8.5%).

(חינוך; הקצאת משאבים; רמת השכלה; למידה; תלמידים; מורים; מתמטיקה; מדעים; בתי-ספר; אוניברסיטאות; תעסוקה; מחקר השוואותי)

089

Schechtman, Edna; Soffer, Efrat; Yitzhaki, Shlomo:
The Robustness of Conclusions Based on TIMSS Mean Grade
CBS, Publication No. 37 in the “Working Papers” series, Jerusalem 2008, 39 pages (E, Hs). The publication appears also on the Bureau’s Website: www.cbs.gov.il.

ממוצע ציוני בחינות בתחומי המתמטיקה משמש להשוואה בין מדינות ובתי-ספר לבדיקת רמת הידע של התלמידים ויעילותן של שיטות הלימוד. בעבודה זו נטען, כי הידע הממוצע הנבדק תלוי במבנה השאלון ובהתפלגות הקושי של השאלות. לפיכך, מוצעת שיטה לבחינת קיומו של שאלון אחר המודד ידע שתוצאתו תשנה את סדר ממוצעי הציונים בין המדינות. שיטה זו מודגמת על נתוני מבחן ההשוואה הבין-לאומי TIMSS (Trends in International Mathematics and Science Study). תוצאות מבחני TIMSS לתלמידי כיתות ח' שנערכו ב-2003 הושוו בין אוסטרליה, בולגריה, רומניה, ארה"ב וישראל (בכל מדינה יש תוצאות של שישה מבחנים בתחומי המתמטיקה). נמצא, כי מתוך 60 ההשוואות האפשריות, ב-41 מקרים שינוי השאלון/דרגות הקושי של המבחן היה משנה את דירוג הציונים הממוצע של התלמידים במדינות השונות. לכן, בהשוואת ממוצעי ציונים בין קבוצות שונות, יש לבדוק את עמידות הנתונים לפי השיטה המוצעת.

(מבחני הישגים; חטיבות ביניים; מתמטיקה; מחקר השוואתי)

090

Achdut, Lea; Fogel, Nir; Friedman, Israela; Romanov, Dmitri:
Does School Choice Polarize School Districts?
CBS, Publication No. 38 in the “Working Papers” series, 30 pages (E, Hs). The publication appears also on the Bureau's Website: www.cbs.gov.il.

המתנגדים להגדלת אפשרויות הבחירה של בית-הספר ותחרות בין בתי-ספר טוענים שמדיניות זו תגביר את אי-השוויון בין בתי-הספר ולחלוקתם על פני רובדי החברה. התומכים טוענים כי תחרות תשפר את איכותם ואת רמתם החינוכית של בתי-הספר ותשבור את הקשר שבין
בית-הספר לשכונה שבה הוא ממוקם. בעבודה זו מוצג חקר מקרה של שאלה זו בערים חולון ונתניה. זאת, כדי לברר האם הקיטוב בבתי-הספר שבערים אלו גדל במונחים של הכנסה, כתוצאה ממתן האפשרות לבחירה של בית-ספר מחוץ לאזור הרישום בעיר. בסיס הנתונים לעבודה נוצר באמצעות קישור בין כמה קבצים מִנְהָלִיים בלמ"ס. בעבודה נכללו תלמידי כיתות א'-ו' בבתי-ספר רגילים (לא נכללו תלמידי החינוך המיוחד ותלמידים שלמדו בבתי-ספר שמחוץ לעיר המגורים) בשנת הלימודים תשס"ו. נמצא, כי מתן אפשרות לבחירת בית-הספר הובילה להגברת הקיטוב בהכנסות, אם כי עוצמת הקיטוב מושפעת ממידת ההטרוגניות של האוכלוסייה מבחינת רמת ההשכלה של ההורים, ממוצאם וממספר בתי-הספר העל-אזוריים בעיר.

(בתי-ספר יסודיים; אזורי רישום לבית-הספר; בחירת בית-ספר; שוויון חברתי; חלוקת ההכנסות; חולון; נתניה)

091

בלס, נחום; רומנוב, דמיטרי; אלמסי, כרמית ואחרים:

מאפייני פריסת המורים בבתי-הספר ומדיניות העדפה מתקנת

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2008, 43 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.taubcenter.org.il.

בעבודה זו, נבדקו מאפייני מורים (השכלה, ותק, גיל, השתתפות בהשתלמויות מקצועיות ועוד) בבתי-ספר עם תלמידים חלשים לעומת מורים בבתי-ספר עם תלמידים חזקים ועלות שעת הוראה ממוצעת בבתי-ספר עם תלמידים חלשים לעומת בתי-ספר עם תלמידים חזקים. העבודה התבססה על נתוני הלמ"ס, והנתונים התייחסו לשנת הלימודים תשס"ג. אוכלוסיית המחקר כללה 1,794 בתי-ספר יסודיים רגילים, שבהם למדו כ-670,000 תלמידים ולימדו כ-57,000 מורים. בין הממצאים: שני המשתנים העיקריים, ותק המורים ורמת השכלתם, המשפיעים כיום על שכר המורים ונתפסים במערכת החינוך כמדדים של איכות כוח-האדם בהוראה, נמצאו מעט יותר גבוהים בבתי-הספר עם תלמידים חזקים; עלות שעת הוראה ממוצעת בבתי-הספר עם תלמידים חזקים אינה גבוהה יותר מאשר בבתי-הספר עם תלמידים חלשים אלא להיפך. המסקנה מהעבודה היא, שהפערים בהישגים הלימודיים בין התלמידים אינם קשורים למאפייני המורים שנחקרו בעבודה זו.

(בתי-ספר יסודיים; מורים; הזדמנויות בחינוך; שוויון חברתי; מדיניות חינוך; הפליה מתקנת)

092

קריאף, תומר:

חוק לימוד חובה-חינם בישראל ומגבלות נזילות

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2008.06, ירושלים 2008, 37 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

בשנות ה-70' שונה חוק לימוד חובה שלוש פעמים והביא לגידול במספרן של שנות לימוד חובה ושנות לימוד חינם. לאור העובדה שהחלת לימודי חובה ולימודי חינם נעשתה בנפרד, נבדקה בעבודה זו המגבלה האפקטיבית המונעת מחלק מהפרטים להמשיך בלימודיהם. מקורות הנתונים לעבודה היו מפקדי האוכלוסין והדיור 1983 ו-1995. באמצעות נתוני השאלון המורחב של המפקד (שאותו מילאו כ-20% מהאוכלוסייה), נבדקה השפעת שינויי החקיקה על ההשכלה ועל השכר. בין הממצאים: בקרב יוצאי אסיה-אפריקה חלה עלייה משמעותית של מסיימי כיתות ט' ו-י' בעקבות החלת חוק חינוך חובה על כיתות אלו ושל מסיימי כיתות י"א ו-י"ב בעקבות החלת חוק חינוך חינם על כיתות אלו; בקרב האוכלוסייה הערבית היתה בעיקר השפעה של חוק חינוך חובה ובמידה פחותה של חוק חינוך חינם; התשואה להשכלה עקב החלת חוקים אלה נאמדה ב-14%; התשואה במונחי שכר הנגזרת מתוספת שנות לימוד חובה היתה דומה לתשואה הנגזרת מתוספת שנות לימוד חינם. בסוף העבודה מובאות מסקנות והמלצות.

(חינוך חובה; למידה; נשירה מלימודים; מוצא עדתי; שכר)

093

פרידמן, יואב; פריש, רוני:

השפעת מגבלת הנזילות על הנגישות להשכלה גבוהה

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2008.09, ירושלים 2008, 29 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

פרטים מקבוצות אוכלוסייה עניות נמנעים מרכישת השכלה גבוהה בשל עלויות מימון הלימודים אשר עלולות להפוך את ההשקעה בלימודים לחסרי הון עצמי לבלתי-כדאית. בעבודה זו נבדק, האם ציוני בחינות הבגרות הם מדד עקיב לתשואה להשכלה בשוק העבודה. נבדקו ציוני הבגרות של כמחצית מילידי 1977-1974, אשר זווגו עם קובץ מקבלי תארים מהאוניברסיטאות ומהמכללות ב-2005-1995, קובץ הביטוח הלאומי המכיל מידע מלא על הכנסות מעבודה של שכירים ועצמאיים ב-2004 וקובץ מפקד האוכלוסין והדיור 1995. בין הממצאים: בקרב יהודים, הסיכוי של תלמיד מהרבע התחתון של התפלגות ההכנסות ללמוד לימודים גבוהים נמוך ב-7.7% מתלמיד עם הישגי בגרות דומים השייך לרבע העליון של התפלגות ההכנסות; תלמידים ותלמידות יהודים מהרבע התחתון של התפלגות ההכנסות דוחים את סיום לימודיהם לתואר ראשון ב-5 חודשים לעומת תלמידים עם הישגי בגרות דומים מהרבע העליון של התפלגות ההכנסות; להפחתת שכר הלימוד ב-14% בתשס"ב לא היתה השפעה על שיעורי התלמידים.

(חינוך גבוה; תארים אקדמיים; בחינות בגרות; שכר לימוד; עלויות; שוויון חברתי)

094

גלבוע, יעקב; יוסטמן, משה:

שכר לימוד והלוואות סטודנטים: נגישות להשכלה גבוהה ועלות תקציבית

"הרבעון לכלכלה", 55: 1 (מרס 2008), עמ' 65-35 (עברית, סיכום באנגלית).

קשיים במימון הלימודים במערכות ההשכלה הגבוהה בעולם הובילו לחיפוש הסדרי מימון שונים, שיסייעו לסטודנטים ויאפשרו את המשך הרחבתה של מערכת ההשכלה הגבוהה בלי לפגוע באיכותה או להגביל את נגישותה. הסדרים אלה מבוססים בדרך כלל על העיקרון שהסטודנטים מחויבים במלוא שכר הלימוד ומוצעות להם הלוואות נוחות. בעבודה זו נבדקו הסדרים אלה באמצעות מודל מאקרו-כלכלי מכֻּיַּל של המשק הישראלי. במסגרת המודל נבדקו הסדרי מימון שונים (הלוואות לסטודנטים, שונות בשכר הלימוד, שכר לימוד מדורג ועוד). בין הממצאים: לביטול שכר הלימוד תהיה השפעה מוגבלת על הנגישות להשכלה גבוהה ועלותה התקציבית היא גבוהה; הסרת מחסומי נזילות במימון עלויות הלימוד באמצעות הצעת הלוואות בריבית אחידה תשפר את הנגישות במידה קטנה יותר אך כמעט שלא תהיה כרוכה בתוספת עלות תקציבית ביחס למצב המוצא; הלוואות שהחזרתן תותנה בהכנסה העתידית של הלווה תשפר מאוד את הנגישות להשכלה גבוהה (ואם יוכפל שכר הלימוד לא יהיה נטל נוסף על הקופה הציבורית בהשוואה למצב הקיים). מבחינה מאקרו-כלכלית, צעדים אלה יגדילו את שיעור העובדים המשכילים במשק ויקטינו את פערי השכר בין משכילים ללא-משכילים.

(חינוך גבוה; סטודנטים; שכר לימוד; פער חברתי; שוויון חברתי; שוק העבודה; שכר)

095

פריש, רוני:

התשואה להשכלה: הקשר הסיבתי בין ההשכלה לשכר

"הרבעון לכלכלה", 55: 1 (מרס 2008), עמ' 94-67 (עברית, סיכום באנגלית).

לאור העלייה ברמת ההשכלה בישראל, במיוחד לאחר החלת חוק חינוך תיכון חינם ב-1979, נבדק בעבודה זו עד כמה עלייה ברמת ההשכלה תורמת לגידול בשכר. בעבודה הנוכחית נמדדה התשואה להשכלה באמצעות רגרסיות שכר רגילות, בשילוב עם התשואה לתכונות המתואמות עם השכלה, שהושגה ממקורות אחרים (השכלת האם, שכר האב, נתונים על האחים וכו'). מקור הנתונים לעבודה היה ממצאים מהשאלון המורחב של מפקד האוכלוסין והדיור 1995 (שמולא על-ידי 20% ממשקי-הבית), אשר זווגו עם נתוני מרשם האוכלוסין. כמו כן, נבדקו קבצי השכר השנתיים של המוסד לביטוח לאומי ל-1995-1983 וסקרי הכנסות וכוח-אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2005-1996. בין הממצאים: תשואת השכר לתואר ראשון לעומת השכלה על-תיכונית לא-אקדמאית עולה ב-29%; התשואה לתואר שני לעומת תואר ראשון עולה ב-7%, והתשואה לתואר שלישי לעומת תואר שני יורדת ב-2%; התשואה להשכלה עולה עם הגיל ומגיעה לשיאה בסביבות גיל 44; התשואה להשכלה נמצאה גבוהה יותר בקרב נשים לעומת גברים ובקרב יוצאי אסיה-אפריקה לעומת קבוצות אתניות אחרות; חוק חינוך חינם הביא לעליית שכרם של בני המעמד הנמוך ולפיכך גם להקטנת אי-השוויון הכלכלי ולהגדלת התוצר במשק.

(חינוך גבוה; חינוך חובה; רמת השכלה; תארים אקדמיים; מוצא עדתי; שכר)

096

גץ, שלמה; דר, יחזקאל:

יכולת למידה ומיצב חברתי-כלכלי בהצבה ללימודי תואר ראשון בישראל

"מגמות", מ"ה: 4 (אוקטובר 2008), עמ' 723-696 (עברית, סיכום באנגלית).

בעבודה זו נבדקו השפעותיהם של יכולת הלמידה והמיצב החברתי-כלכלי על בחירת סוג המוסד ותחום הלימודים לקראת תואר ראשון בקרב תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. שאלונים מולאו על-ידי 1,588 תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה שלמדו בשנת הלימודים תשנ"ח (מדגם מייצג ללא האוניברסיטה הפתוחה ושלוחות של אוניברסיטאות מחו"ל). בין הממצאים: בחירת סוג מוסד הלימוד ותחום הלימודים התבססה על יכולות למידה
ומיצב - בעלי יכולת למידה גבוהה יחסית נטו ללמוד באוניברסיטאות, ובעלי יכולת למידה נמוכה יחסית נטו ללמוד במכללות אקדמיות; בעלי מיצב גבוה יחסית העדיפו את האוניברסיטה על פני המכללה, אפילו אם באוניברסיטה הם פנו לתחומי לימוד פחות יוקרתיים; תלמידים שיש ברשותם משאבים כספיים והון תרבותי גבוה יחסית העדיפו לימודים "מדעיים-עיוניים" וממושכים יותר, ואילו בעלי מיצב נמוך יחסית העדיפו לימודים "יישומיים" יותר, המאפשרים כניסה מהירה יחסית למשרות משתלמות בשוק העבודה.

(סטודנטים; אוניברסיטאות; מכללות; מקצועות לימוד; כושר למידה; מיצב חברתי-כלכלי)

097

מיכלסקי, טובה; קרמרסקי, ברכה:

טיפוח הכוונה עצמית בלמידה בקרב פרחי הוראה בסביבה מתוקשבת בזיקה לתפיסות של למידה והוראה

"מגמות", מ"ה: 4 (אוקטובר 2008), עמ' 798-765 (עברית, סיכום באנגלית).

הכוונה עצמית בלמידה היא יכולתו של הלומד להיות מודע למחשבותיו, להרגשותיו ולהתנהגותו במהלך הלמידה, לפקח עליהן ולנהל אותן. במחקר זה נדון נושא טיפוח הכוונה עצמית בלמידה בסביבה מתוקשבת בקרב פרחי הוראה. במחקר השתתפו 190 פרחי הוראה שלמדו את הנושא "פיתוח יחידת הוראה" בארבע קבוצות מחקר: למידה בסביבה מתוקשבת עם טיפוח הכוונה עצמית; למידה בסביבה מתוקשבת בלי טיפוח הכוונה עצמית; למידה במליאת הכיתה עם טיפוח הכוונה עצמית; למידה במליאת הכיתה בלי טיפוח הכוונה עצמית. המשתתפים מילאו בתחילת המחקר ובסיומו שאלון הכוונה עצמית ושאלון תפיסות הוראה ולמידה. בין הממצאים: פרחי הוראה שנחשפו לטיפוח הכוונה עצמית בסביבה מתוקשבת ובמליאת הכיתה שיפרו את ההכוונה העצמית שלהם בלמידה יותר מתלמידים שלא נחשפו לטיפוח הכוונה עצמית; בקרב פרחי הוראה שנחשפו לטיפוח הכוונה עצמית בסביבה מתוקשבת נמצא השינוי הגדול ביותר. בסוף המאמר נדונים היבטים תיאורטיים של הממצאים והשלכות מעשיות.

(פרחי הוראה; למידה; מחשבים; מיומנויות; מסוגלות; הכוונה; הכשרת מורים)

098

בן-ארי, רחל; אליאסי, ליאת:

בין אסטרטגיית הוראה פרונטלית לאסטרטגיית הוראה מורכבת: ההשפעה הנבדלת של סביבת הלמידה על המוטיבציה להישגים של התלמיד

"מגמות", מ"ה: 3 (אפריל 2008), עמ' 531-554 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבחנה יעילותן של שתי אסטרטגיות הוראה – הוראה פרונטלית והוראה מורכבת, לקידומם של מְכֻוָּנוּת לשליטה ודפוסי הֲנִיעָה המאופיינים בהסתגלות. במחקר השתתפו 267 תלמידי כיתה ו' (134 בנים ו-133 בנות) מחמישה בתי-ספר יסודיים. בחמש כיתות למדו התלמידים שעות רבות יותר בשיטת ההוראה המורכבת ובחמש כיתות למדו התלמידים שעות רבות יותר בשיטת ההוראה הפרונטלית (כיתה אחת מכל שיטה בכל בית-ספר). הנתונים נאספו באמצעות שלושה שאלונים, שבהם הוערכה תפיסת התלמידים את הסביבה הלימודית, מטרות הישג האישיות שלהם ודפוסי ההניעה שלהם להישגים. בין הממצאים: בהתאם להשערת המחקר, תלמידים שלמדו בכיתות ההוראה המורכבת תפסו את כיתתם כמכוונת למטרות שליטה יותר מתלמידי כיתות ההוראה הפרונטלית; תלמידי כיתות ההוראה הפרונטלית תפסו את כיתתם כמכוונת למטרות ביצוע יותר מתלמידי כיתות ההוראה המוכוונת; ככל שהתלמידים תפסו את מטרת הסביבה הלימודית כמכוונת שליטה, דפוסי ההניעה שלהם נטו להתאפיין בהסתגלות, וככל שהם תפסו אותה כמכוונת ביצוע, דפוסי ההניעה התאפיינו פחות בהסתגלות.

(בתי-ספר יסודיים; שיטות הוראה; למידה; הניעה)

099

רייך, ורד:

כל ילד יכול: הרוח והאומנות של סוזוקי

הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת "קו אדום", תל-אביב 2006, 159 עמ'.

פרסום זה דן בשיטה ייחודית להוראת נגינה לילדים, המכונה "שיטת סוזוקי", שפותחה ביפן וזוכה לפופולריות בעולם לצד חשדנות וביקורת.  הרציונל של שיטה זו הוא שכל ילד מסוגל ללמוד נגינה, כפי שהוא לומד את שפת אמו, בתנאי שיסופקו לו התנאים המתאימים, והלמידה צריכה להיות בקבוצות (10 עד 15 ילדים בקבוצה) ועם מעורבות רבה של ההורים. דגש בשיטה זו מושם על הנעת הילד לנגן ועל מתן תשבחות, כמו גם הנחיית ההורים לקידום נגינת ילדיהם. הפרסום כולל מחקר איכותני מעמיק שכלל תצפיות על ילדים והוריהם בזמן השיעורים וראיונות עם ילדים, הורים ומורים. כן כולל הפרסום השוואה בין קבוצות הלומדות לפי שיטת סוזוקי בישראל ובארצות-הברית. נמצא, כי קיימת מסירות גדולה של ההורים והילדים ללימוד נגינה על כינור בשתי המדינות, אך בישראל ההורים יותר לחוצים וביקורתיים כלפי הילדים לעומת ההורים בארצות-הברית, וזאת בניגוד לעקרונות השיטה המדגישים את העידוד וחיזוק הילדים.

(חינוך מוזיקלי; ילדים; שיטות לימוד; הבדלי תרבות)

100

Cohen-Navot, Miriam; Levi, Dganit; Gilad, Shimi:
Opportunities for NGO Involvement in the Education of Disadvantaged Children and Youth in Israel
Myers – JDC – Brookdale Institute, publication No. 507 in the Research Report series, Jerusalem 2008, 51 pages, in cooperation with the Youth Renewal Fund. The publication appears also on the Institute’s Website: http://brookdale.pionet.com.

הקרן להתחדשות הנוער (Youth Renewal Fund) היא ארגון לא-ממשלתי הפועל לפיתוחן ולהפעלתן של תכניות חינוכיות למען ילדים ובני נוער במצוקה בישראל. בפרסום זה מוצגים ממצאי עבודה שהוזמנה על-ידי הקרן ממאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל. מטרותיה של העבודה היו: בדיקת השלכותיה של רפורמה אפשרית במערכת החינוך על פעילות הקרן; תפקידי הקרן בשינוי הסביבה החינוכית בישראל; הדרכים המיטביות לפעילות הקרן במתן הזדמנויות חינוכיות במקומות הנדרשים. מקורות המידע לעבודה כללו ראיונות עומק עם אנשי מקצוע מתחום החינוך ומארגוני המגזר השלישי, מידע סטטיסטי, ממצאים ממחקרים קודמים של המכון, סקירת ספרות מחקרית, מידע על ארגוני מגזר שלישי ועוד. במסגרת העבודה מנותחות המגמות המרכזיות בחינוכם של ילדים ובני נוער מעוטי יכולת, פעילותה של הקרן וארגונים דומים, יעילותן של אסטרטגיות התערבות שונות וכיוונים לפעילותה העתידית של הקרן.

(חינוך; הזדמנויות בחינוך; ארגונים וולונטריים; תכניות התערבות; ילדים; מתבגרים)

101

אבו-עסבה, ח'אלד:

הפערים בתשומות והשלכותיהם על התפוקות של מערכת החינוך הערבית בישראל

מסאר – מכון מחקר, ייעוץ ותכנון חברתי, ג'ת 2008, 29 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.massar-jatt.com.

מטרתה של עבודה זו היתה לבחון את הפערים הלימודיים והתקציביים בין מערכת החינוך היהודית למערכת החינוך הערבית. מקורות הנתונים ששימשו לעבודה הם פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד החינוך, המועצה הלאומית לשלום הילד, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מרכז אדוה ועוד. בין הממצאים: תלמידים ערבים מהווים כ-24% מכלל התלמידים במערכת החינוך בישראל, ו-17.6% מהמורים ו-18.7% מבתי-הספר שייכים לחינוך הערבי; שיעורי הלמידה במגזר היהודי והערבי דומים עד לגיל 14, אך בגילים 17-16 ישנו פער של כ-9% בין המגזרים - 92.9% במגזר היהודי ו-83.5% במגזר הערבי; מספר התלמידים הממוצע לכיתה במגזר היהודי הוא 27.79 ובמגזר הערבי הוא 31.88, כאשר ב-8% מהכיתות במגזר הערבי ישנם 40 תלמידים או יותר, לעומת 4% מהכיתות במגזר היהודי; בכל שלבי החינוך ממוצע שעות הלימוד במגזר הערבי נמצא נמוך מאשר במגזר היהודי; בגיל 4 אחוז הילדים המבקרים בגני ילדים הוא 89.3% במגזר היהודי ו-78% במגזר הערבי; בתשס"ו היו זכאים לתעודת בגרות 60.2% מהתלמידים במגזר היהודי לעומת 46.3% מהתלמידים במגזר הערבי (נמצאו הבדלים גדולים גם באיכות התעודות).

(חינוך במגזר הערבי; שוויון חברתי; הקצאת משאבים; מורים; שעות הוראה; בתי-ספר; גני ילדים; חינוך מיוחד; הישגים לימודיים)

102

אכפת במספרים: שנתון סטטיסטי מס' 4 – 2006-2007

אכפת – קידום ילדים ונוער, מינהל החינוך, התרבות והספורט, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2008, 64 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה (ראו: חינוך ◄ אכפת ילדים ונוער בסיכון): www.tel-aviv.gov.il.

בשנתון סטטיסטי זה מוצגים נתונים שנאספו במרכז המידע של מחלקת "אכפת" לקידום ילדים ונוער בעיריית תל-אביב-יפו. מחלקה זו מטפלת בילדים ובמתבגרים מנותקים והנמצאים במצבי סיכון. המטרה היא לנסות לשלב אוכלוסייה זו במסגרות נורמטיביות ולהציע לה שירותים שונים. בין ממצאי הדו"ח: בשנת הלימודים תשס"ז טופלו על-ידי המחלקה 3,012 ילדים
ובני-נוער, 70% שולבו/הוחזקו במערכת החינוך הפורמלית; 57% מצרכני השירותים של "אכפת" הם בני 18-14; 669 בני נוער לא היו משובצים (נושרים) במסגרת לימודית –