פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל

 חוברת מס' 150

העורכים:מיכאל בר-יעקב
אבישי כהן

 

דברי הסבר

אל החוקרים

ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

כללי

סביבה ואקלים

אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

סדר ציבורי

בינוי ודיור

עבודה ושכר

בריאות

רמת חיים, רווחה וסעד

חברה, תרבות ופנאי

תחבורה ותקשורת

חינוך והשכלה

תיירות ושירותי הארחה

חקלאות ומשק המים

תעשייה ואנרגיה

כלכלה וחשבונות לאומיים

חוברות קודמות

קישורים

English Version

טופס "הודעה על פעולה סטטיסטית חדשה"

טופס "הודעה על קובץ נתונים ממוחשב חדש"

 

 

אל החוקרים

1)    כתב-העת "פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל" אינו מתפרסם מדי רבע שנה, כפי שנעשה בשנים עברו, אלא פעמיים בשנה, כשכל חוברת כוללת כמות מידע כפולה..

2)    כתב-העת מתעדכן באופן שוטף באתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכתובתו: www.cbs.gov.il. באתר מופיעים גם קישורים רבים לאתרי אינטרנט סטטיסטיים בישראל ובעולם, בתחתית דף הבית של האתר. כמו כן, מובאים קישורים לרבים מהמחקרים בגוף החוברת עצמה.

3)    מידת שלמותו ועדכונו של כתב-העת תלויה בשיתוף הפעולה של המוסדות והחוקרים עם מערכת כתב-העת. ככל שדיווחים על פעולות חדשות, דוחות מחקר ופרסומים יגיעו אל המערכת בשלב מוקדם יותר, יגדל הסיכוי שהם יפורסמו בחוברת הבאה.

4)    חוברת זו, מס' 150, כוללת תמציות של פרסומים ודיווחים על מחקרים חדשים אשר הגיעו אל מערכת כתב-העת עד 18 ביוני 2009 – כ"ו בסיוון התשס"ט.

5)    עקב ריבוי הפרסומים המגיעים אל המערכת, אין ביכולתנו להזכיר את כולם בחוברת אחת. אנו מתנצלים מראש בפני חוקרים אשר שלחו אלינו פרסומים בחודשים האחרונים אך הם לא צוינו בחוברת זו. רוב הפרסומים הללו נמצאים בעדיפות ראשונה להיכלל בחוברת הבאה. עם זאת, עלינו להדגיש כי איננו מתחייבים לכלול בחוברת כל פרסום המגיע אל המערכת. כמו כן, אין אנו כוללים פרסומים אשר אינם סטטיסטיים.

6)    לעומת ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת כתב-העת, אנו מקבלים מעט מאוד דיווחים על פעולות סטטיסטיות חדשות. בבקשה, דווחו לנו על מחקרים המתבצעים או המתוכננים על ידיכם, באמצעות הטפסים המופיעים בגרסת האינטרנט של החוברת. כמו כן, אתם יכולים לפנות אלינו בטלפון ונשמח לשלוח לכם טופס למילוי. נוסף על כך, אנא דווחו לנו על פתיחת אתרי אינטרנט חדשים או על בניית קבצים ממוחשבים חדשים, הכוללים נתונים סטטיסטיים.

7)    רוב הפרסומים אשר תומצתו בחוברת נמצאים בספריית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אתם מוזמנים לבקר בספריה ולעיין בהם. הספריה פתוחה בימים א'-ה', בשעות 09:00-14:00. רצוי לתאם את הביקור מראש בטלפון 6592555 (02).

8)    אם ברצונכם לרכוש פרסומים אשר צוינו בחוברת, עליכם לפנות ישירות אל המוסד או הגוף אשר הוציא את הפרסום לאור.

9)    רבים מן החוקרים ונציגי מוסדות עדיין שולחים אלינו את פרסומיהם לכתובתה הישנה של הלמ"ס. בבקשה הקפידו לשלוח אל הכתובת: רחוב כנפי נשרים 66, פינת רחוב בקי, ת"ד 34525, ירושלים 91342.

10)  מספרי הטלפון של מערכת כתב-העת הם: 6592055/6 (02);  מספר הפקס' הוא: 6521340 (02). אפשר לפנות אלינו גם לכתובות הדואר האלקטרוני הבאות: mickyb@cbs.gov.il או avishaic@cbs.gov.il.

          מיכאל בר-יעקב

                                                                                                                           עורך הרבעון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

א.         ייעוד

ברבעון מובא מידע עדכני על תכנון וביצוע של פעולות סטטיסטיות חדשות בישראל ועל פרסומים  סטטיסטיים שראו אור באחרונה. פעולות ופרסומים אלה כוללים, בין היתר, מפקדים, סקרים מדגמיים ומחקרים אמפיריים במגוון רחב של תחומים.

בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב - 1972 והתיקון לה בשנת 1978, אוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפרסמת מידע על הפעולות הנ"ל, הנערכות או הממומנות (באורח מלא או חלקי) על-ידי משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, מוסדות אקדמיים וכדומה. המטרה היא להביא לידיעת המוסדות והחוקרים וכן לידיעת הציבור הרחב בישראל ובעולם - מידע על פעולות סטטיסטיות חדשות הנעשות בישראל ומידע על הופעת פרסומים חדשים; זאת, כדי לאפשר שימוש יעיל ומרבי במידע הסטטיסטי הקיים וכדי למנוע כפילויות בעריכת סקרים ומחקרים.

ב.         תדירות ההופעה

עד 2007 פורסם כתב-העת אחת לשלושה חודשים. ב-2008 הוחלט לשנות את תדירות הפרסום, כך שייצאו לאור שתי חוברות בשנה. תקופת הדיווח על פעולות ופרסומים חדשים היא החודשים האחרונים שלפני צאת החוברת. ישנם פריטים השייכים לתקופה קודמת, אך הידיעה עליהם הגיעה ללשכה רק בתקופת הדיווח או שהכללתם נדחתה בגלל ריבוי הפרסומים שהגיעו למערכת. בחוברת זו (מס' 150) מבוסס על פרסומים ודיווחים שהגיעו אל המערכת עד 18 ביוני 2009 – כ"ו בסיוון התשס"ט.

ג.         היקף

המידע המופיע ברבעון כולל:

1.  תמציות של פרסומים הכוללים נתונים סטטיסטיים, המבוססים על מחקרים אמפיריים, מפקדים, סקרים מדגמיים וכו', שיש בהם עניין לציבור.

2.         מידע על מחקרים סטטיסטיים הנמצאים בתהליך או בתכנון.

3.  מידע על קבצים ממוחשבים ומאגרי מידע שניתן להפיק מהם סטטיסטיקה שיש בה עניין לציבור, או אשר יכולים לשמש כמסגרת סטטיסטית לעריכת מחקרים.

4.         מידע על פעולות ופרסומים בנושאים מתודולוגיים, מיפוי, גאוגרפיה וסיווגים העשויים לסייע לעריכת סטטיסטיקה או לשימוש בה.

ד.         מבנה הרבעון

1. .       חלוקה לפרקים

הפרסום מורכב מ-16 פרקים לפי סדר אלפביתי של הנושאים, פרט לפרק הראשון (כללי).

2.         מספור הפריטים

המספור הוא שוטף במשך השנה. בחוברת הראשונה של כל שנה מתחיל המספור שוב ב-001.

3.         מחקר שוטף

לגבי פעולות חדשות (מחקרים הנמצאים בשלב של תכנון או ביצוע), מוצגים פרטים כדלקמן:

שם המחקר, המוסד המזמין/המבצע, מטרת המחקר, הנושאים הנחקרים, המשתנים העיקריים, האוכלוסייה/המדגם, צורת המחקר והפרסום, מועד משוער של הפרסום ופרטים על מבצעי המחקר, כולל כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני.

5.        פרסומים

לגבי פרסומים חדשים, מובאים רישום ביבליוגרפי מלא, תקציר התוכן ומילות מפתח (בהקשר זה ראה גם סעיף ז').

5.        החלק שבאנגלית

המידע בחלק זה הוא לגבי פעולות ופרסומים חדשים המופיעים גם או רק באנגלית:

לגבי פעולות חדשות, מובאים שם המחקר, השלב שבו נמצא המחקר, שמות החוקרים, המוסד שאליו הם שייכים, כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני; לגבי פרסומים חדשים, מובא רישום ביבליוגרפי מלא אך ללא תקציר התוכן. שמות הפרקים, סדר הפרקים ומספור הפריטים הם זהים לאלה המופיעים בחלק שבעברית.

ה.        שירותי מידע

רוב הפרסומים הנזכרים ברבעון עומדים לרשות הקהל לעיון בספריית הלמ"ס בימים א'-ה' בשעות 09:00 עד 14:00. לתיאום מוקדם, נא להתקשר לטל' 6592555 (02). מפתחות וכלים נוספים נמצאים במערכת הרבעון. הקוראים מוזמנים להיעזר גם בהם. אפשר לפנות אל המערכת בכתב או בטלפון לכתובת הבאה:

מיכאל בר-יעקב, עורך "פעולות"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

רח' כנפי נשרים 66, פינת רח' בקי,

ת"ד 34525, ירושלים 91342

טלפון:  6592055/6 (02);  פקס':  6521340 (02)

ו.          רשת המדווחים

המידע הכלול ברבעון מבוסס בעיקר על פרסומים הנשלחים אלינו ועל הודעות הנמסרות לנו על-ידי חוקרים במוסדות למיניהם. לפיכך, הצלחתו של הרבעון תלויה בדיווחם העדכני. הלשכה מודה למדווחים על שיתוף הפעולה בעבר ופונה לכל חוקר ומוסד העוסקים במחקר סטטיסטי לדווח גם בעתיד, בשלב מוקדם ככל האפשר, על תכנון מחקרים ופרוייקטים חדשים או על הקמת מאגר מידע חדש הכולל נתונים סטטיסטיים. כן מתבקשים החוקרים ונציגי המוסדות לשלוח למערכת עותק ותקציר של כל פרסום חדש.

ז.         שיתוף פעולה עם מכון הנרייטה סאלד

דיווחים על מחקרים המובאים ברבעון בתחומי חינוך, דמוגרפיה, עבודה, מינהל, סוציולוגיה, שירותי רווחה ופסיכולוגיה, מתעדכנים במאגרי המידע של המרכז למידע במדעי החברה שבמכון הנרייטה סאלד.

כמו כן, חלק מהפריטים המופיעים ברבעון לקוחים לעתים מתוך אותם מאגרי מידע.

רוב התארנים המובאים בסוף כל פריט לקוחים מתוך קובץ "אוצר המונחים במדעי החברה ובחינוך" של מכון סאלד.

א. כללי

פרסומים

001

הגורמים העונתיים וגורמי ההתאמה מראש לשנת 2008, מגמות ל-2008-2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2008 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

סדרות עתיות משמשות למעקב אחר מגמות ושינויים בפעילות החברתית-כלכלית. אמידת שינויים אלה היא קשה יותר אם היא מתבססת על נתונים מקוריים, הכוללים לא רק את המגמה שבה מתעניינים אלא גם תנודות הנובעות מהשפעות עונתיות, שינויים במספר ימי הפעילות במשק ובתאריכי חגים והשפעות לא-סדירות. ניסיון לאמוד את המגמה דורש ניכוי של ההשפעות העונתיות והשתנות תאריכי החגים וימי הפעילות, ולאחר מכן נטרול השפעת האי-סדירות. בפרסום זה, לאחר הסבר על המתודולוגיה הסטטיסטית המיושמת בלמ"ס, מובאים גורמי ההתאמה מראש להשפעת החגים וימי הפעילות והגורמים לניכוי השפעת העונתיות לשנת 2008 עבור יותר מ-400 סדרות המתפרסמות באופן שוטף על-ידי הלמ"ס. כמו כן, מוצגים נתונים מקוריים, נתונים מנוכי עונתיות ונתוני מגמה לשנים 2004 עד 2008 עבור מדדים חברתיים-כלכליים עיקריים במשק: תנועות הגירה ותיירות, יבוא ויצוא, מחירים, עבודה ושכר, תעשייה ואנרגיה, מסחר ושירותים, בנייה ותאונות דרכים. בנספח לפרסום מוצגים נתונים על שינויים במועדי החגים העבריים וימי הפעילות בישראל לשנים 1980 עד 2010.

(מתודולוגיה סטטיסטית; סדרה עתית; עונתיות; מדדים חברתיים-כלכליים)

002

ישראל במספרים, 2008

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2008, 26 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל שפע של נתונים בנושאים שונים הקשורים לאוכלוסייה, למשק ולחברה בישראל, והוא מבוסס על נתוני השנתון הסטטיסטי לישראל מס' 59, לשנת 2008 (ראו חוברת 149, פריט 001). בפרסום מובאים לוחות, תרשימים והסברים מילוליים, לפי הנושאים הבאים: מדינת ישראל – נתונים כלליים על דגל המדינה, סמל המדינה, השפות הרשמיות, הרשויות השונות, נתונים גאוגרפיים ועוד; נתוני מפתח – מבחר נתונים ב-20 נושאים שונים; אקלים; סביבה; אוכלוסייה; תנועה טבעית (לידות, פטירות, נישואין וגירושין); משקי-בית ומשפחות; חברה; חינוך והשכלה; בריאות; עבודה; שכר; המשק הלאומי (חשבונות לאומיים); המגזר הממשלתי; מאזן התשלומים וסחר החוץ; בינוי, חשמל ומים; תעשייה, מסחר ושירותים; מדע וטכנולוגיה; תחבורה ותקשורת; תיירות; חקלאות.

(ישראל; אוכלוסייה; משקי-בית; תנועה טבעית; אקלים; איכות הסביבה; תלמידים; סטודנטים; בחינות בגרות; בריאות; צריכה; מוצרים בני-קיימה; דיור; בינוי; תעסוקה; שכר; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; מחירים; תעשייה; מו"פ; תיירות; תחבורה; תקשורת; חקלאות; מים)

003

סיוון, לירון; חולי, אברהם:

המדד ל-"מצוינות לאומית" של מדינה דמוקרטית

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 21 בסדרת "ניירות טכניים - כלים לעבודה סטטיסטית", ירושלים 2008, 31 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בשנים האחרונות חדר המושג "מצוינות ארגונית" למגזר הציבורי. זאת, במסגרת התפיסה הרואה במדינה ארגון האמור לספק לאזרח (לקוח) את התוצרים המגיעים לו באיכות הגבוהה ביותר האפשרית במשאבים נתונים. בעבודה זו מוצג מדד לבחינת המצוינות הלאומית, תוך ניסיון לקבוע באמצעותו מהו הפוטנציאל של המדינה לשיפור איכות חיי תושביה. מדד זה כולל שני רכיבים: כלכלה – הכנסות המדינה ממסים ביחס למספר תושביה (צמיחה כלכלית תביא לגידול ההכנסות ממסים, שיובילו להעלאת רמת החיים ושיפור איכות החיים); סקר שביעות רצון משירותי המדינה. נבדקו הכנסות המדינה ממסים (כולל תשלומים לביטוח לאומי, ארנונה ותמלוגים) ב-2006-1984, ונעשה סקר שביעות רצון החל ב-2003 מדי שנה לגבי איכות המוצרים והשירותים ב-23 גופים ושירותים במשק. בין הממצאים: בין 1984 ל-2006 חל גידול ריאלי של 31.4% בהכנסות המדינה ממסים (מ-2001 ואילך אין מגמה אחידה של עלייה או ירידה בהכנסות); שביעות הרצון הכללית בסקר היתה 6.16 (מתוך 10); ציונים גבוהים יחסית קיבלו חברות מזון, שירותי הארחה וחברת "בזק", וציונים נמוכים יחסית קיבלו מערכת החינוך, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.

(מצוינות; מדיניות ממשלתית; צמיחה כלכלית; מסים; תקציבים; שירותים; ממשלה; רשויות מקומיות; שירותי בריאות; שירותי חינוך; שירותי רווחה; תחבורה; תקשורת; בנקים; חברות ביטוח; שביעות רצון; מדדים)

004

שמים את הצפון במרכז: תוכנית לפיתוח הצפון

"צפונה", פארק תעשיות משגב, 2008, שמונה כרכים. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של צפונה: www.tzafona.org.il.

"צפונה" היא חברה לתועלת הציבור וללא כוונות רווח אשר הוקמה ב-2006 ביוזמת אנשים פרטיים והסוכנות היהודית לשם גיבוש תכנית אסטרטגית לפיתוח חברתי-כלכלי של צפון הארץ. יוזמה זו נתמכה בהחלטת ממשלה מ-2005. במקביל, עוסקת החברה גם בניהול ובהובלה של פרויקטים שונים לפיתוח הצפון. גיבוש התכנית בוצע בעזרת עשרות צוותי עבודה בתחומים השונים, תוך שילוב מאות גורמים נוספים, העשויים להיות מעורבים ביישום ברמה האזורית והארצית, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי. העקרונות שהנחו את תהליך התכנון היו התמקדות בפיתוח כלכלי כמפתח לשינוי, יצירת מענה ייחודי ומותאם למצב החברתי-כלכלי בצפון, זיהוי ותעדוף מספר מצומצם של מנועים בכל תחום ובמכלול, מימוש מהלכים והשפעה בטווח הקצר במסגרת תוואי אסטרטגי ארוך-טווח. בין המרכיבים המרכזיים של התכנית: עידוד תעשיות בסיס מתקדמות והיי-טק עתיר עבודה בהשקעה של כ-800 מיליוני ₪ בשנה; פיתוח מוקדים עירוניים מודרניים, תוך שימת דגש על פתרון מצוקת הדיור במגזר הערבי בהשקעה של כ-600 מיליוני ₪ בשנה; שיפור הנגישות התחבורתית בהשקעה כוללת של כארבעה מיליארדי ₪; הקמת פקולטה לרפואה ומכון מחקר מדעי, וסביבם אשכול כלכלי מבוסס מדעים ומחקר בהשקעה כוללת של כארבעה מיליארדי ₪; טיפוח ופיתוח הסביבה, תוך שימת דגש על הספקת מים ושיפור מערכות הביוב בהשקעה שנתית של כ-250 מיליוני ש"ח.

להלן פירוט הכרכים:

005

התכנית הכוללת - 157 עמ'.

006

עיצוב חזון למרחב הצפוני של מדינת ישראל - 147 עמ'.

007

פיתוח כלכלי - 90 עמ'.

008

תעסוקת נשים ערביות - 55 עמ'.

009

מגורים, תחבורה וסביבה - 102 עמ'.

010

חינוך וקהילה - 128 עמ'.

011

שירותי בריאות - 131 עמ'.

012

מחקר עמדות - 57 עמ'.

(גליל; תכניות פיתוח; תעשייה; תעסוקה; ערביי ישראל; בינוי; דיור; חינוך; שירותי בריאות; תחבורה; תיירות; מחקר ופיתוח; מים; ביוב; שימושי קרקע; בתי-חולים; כוח-אדם רפואי; מורים; מנהלי בתי-ספר; אוניברסיטאות; מכוני מחקר; מתנ"סים; פיתוח אזורי; תשתיות; אוכלוסייה; הקצאת משאבים)

 

ב. אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

פרסומים

013

משקי-בית: תכונות כלכליות וצפיפות דיור, על-פי סקרי כוח-אדם - 2007

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1344 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2009 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מעודכנים לשנת 2007 על מצב התעסוקה של משקי-הבית בישראל (מועסקים/לא-מועסקים, שייכים לכוח העבודה/לא שייכים לכוח העבודה, היקף העבודה של המועסקים, מספר הנפשות בגיל העבודה וכו') ועל צפיפות הדיור של משקי-הבית. הנתונים מובאים בשילוב עם מספר משתנים, כגון: מספר הנפשות במשק-הבית, מספר הילדים, מספר החדרים בבית, קבוצת האוכלוסייה (דת), יבשת הלידה, תקופת העלייה, צורת יישוב המגורים, מספר שנות הלימוד של ראש משק-הבית, העסקת עוזרת/מטפלת במשק-הבית ועוד. כמו כן, מובאים בנפרד נתונים על משקי-הבית עם ילדים עד גיל 17, על משקי-הבית לפי מספר המפרנסים, על משקי-הבית של עולי 1990 ואילך ועל משקי-בית ערביים. הנתונים מתבססים על סקרי כוח-אדם, הנערכים באורח שוטף על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. סקרים אלה הם המקור העיקרי לנתונים על צפיפות הדיור של משקי-הבית בישראל בתקופה שבין מפקד אוכלוסין ודיור אחד למשנהו.

(משקי-בית; דיור; תעסוקה; עבודה חלקית; אוכלוסייה; עולים; ערביי ישראל; צפיפות חברתית)

014

האוכלוסייה האתיופית בישראל: תכונות דמוגרפיות, 2006

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1367, ירושלים 2009, 85 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

אוכלוסיית עולי אתיופיה מנתה בסוף 2006 כ-106,700 איש - כ-76,100 עולים וכ-34,600 ילידי ישראל. בפרסום זה מוצגים מאפייניהם הדמוגרפיים של עולי אתיופיה. הנושאים הנדונים הם: מבנה גילים, תפרוסת גאוגרפית, הגירה פנימית, נישואין וגירושין, מצב משפחתי ופריון ילודה. בין הממצאים: ילידי ישראל מהווים כ-31% מבני העדה; משקלם של בני 14-0 הוא מעט יותר משליש, לעומת כרבע בכלל האוכלוסייה היהודית; 47% מבני העדה הם בגיל העבודה, לעומת 55% בכלל האוכלוסייה היהודית; שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) בקרב נשים ממוצא אתיופי הוא 2.51, לעומת 2.67 בקרב ישראליות וותיקות; הריכוז הגדול ביותר של בני העדה האתיופית הוא בנפת אשקלון (כשישית מבני העדה גרים בה); המספר המוחלט הגבוה ביותר של בני הקהילה הוא בנתניה (כ-10,200 נפש ב-2006); קרוב ל-7,000 איש מבני הקהילה החליפו כתובת ב-2006, והיעדים המרכזיים להגירה היו לנפת פתח-תקווה ולנפת רחובות; הגיל החציוני בנישואין ראשונים בקרב גברים ממוצא אתיופי נמצא גבוה בכ-1.6 שנים בהשוואה לגברים בכלל האוכלוסייה היהודית, ובקרב הנשים ההפרש הוא כ-1.2 שנים.

(עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; תכונות דמוגרפיות; פריון [ילודה]; תנועה טבעית; נישואין; גירושין; הגירה פנימית; קליטת עלייה)

015

נשים וגברים בישראל, 2007-1987

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 89 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2009, 5 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית), בשיתוף עם הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה. העלון מופיע גם באתר הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בעלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מובאים נתונים על נשים וגברים בישראל בשני העשורים האחרונים. לגבי חלק מהנתונים מוצגות השוואות בין-לאומיות. בין הממצאים: הגיל החציוני של הנשים ב-2007 היה 29.9 שנים, לעומת 27.6 בקרב הגברים; 11.1% מהנשים היו בנות 65+ (8.5% מהגברים), לעומת כ-20% במדינות המערב; 50% מהנשים בנות 65+ בסוף 2006 היו אלמנות, לעומת 14% מהגברים; שיעורי הפריון בכל קבוצות האוכלוסייה הם במגמת ירידה בעשורים האחרונים, וב-2007 הפריון הממוצע לאישה עמד על 2.9 ילדים (2.8 בקרב יהודיות, 3.9 בקרב מוסלמיות, 2.1 בקרב נוצריות ו-2.5 בקרב דרוזיות); שיעור הנשים בעלות רמת השכלה של 13+ שנות לימוד עלה מ-22% ב-1987 (25% בקרב הגברים) ל-44% ב-2007 (42% בקרב הגברים); ב-2007 היוו הנשים 60% מהסטודנטים באוניברסיטאות (לא כולל האוניברסיטה הפתוחה והמכללות האקדמיות); השיעור הגבוה יותר של סטודנטיות היה בתחום החינוך (81%) והשיעור הנמוך ביותר בתחום ההנדסה (25%); שיעור השתתפותן של הנשים בכוח העבודה עלה מ-39% ב-1987 ל-51% ב-2007, ובקרב הגברים נותר השיעור יציב (כ-62%); נשים מהוות 50% מהשופטים בישראל ו-43% מעורכי הדין הפעילים; שיעור הנשים בעלות רשיון נהיגה עלה מ-32% ב-1987 ל-41% ב-2007.

(נשים; תכונות דמוגרפיות; תוחלת חיים; נישואין; פריון [ילודה]; מחלות גופניות; סרטן; תעסוקה; שכר; חינוך גבוה; מקצועות לימוד; משלחי-יד; נהיגה; הבדלים בין המינים)

016

ציונית, יפה; ברמן, ציפי; בן-אריה, אשר (עורכים):

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2008

המועצה הלאומית לשלום הילד, ירושלים 2008, 623 עמ', בסיוע מכון חרוב. לקט נתונים מהשנתון מופיע באתר האינטרנט של המועצה: www.children.org.il.

שנתון זה, היוצא לאור זו השנה ה-17 ברציפות, מורכב מ-15 פרקים, כדלקמן: מאפיינים דמוגרפיים של אוכלוסיית הילדים; ילדים עולים וילדי מהגרי עבודה; משפחות, משקי-בית ותנאי גדילה של ילדים; ילדים החיים מחוץ למשפחתם; ילדים וחינוך; ילדים ועולם הפנאי; ילדים עם צרכים מיוחדים; ילדים ובריאות; ילדים ותאונות; ילדים וכלכלה (עבודת ילדים, ילדים במשפחות המקבלות הבטחת הכנסה וכו'); ילדים בעולם המשפט; ילדים עוברי חוק; ילדים נפגעי עבירה; ילדים במצבי מצוקה; ילדים בישראל ובעולם (השוואות בנושאים של בריאות, חינוך, עוני, תזונה ועוד). בתחתיתו של כל לוח בשנתון מצוין מקור הנתונים. השנה נוספו, בין היתר, נתונים בנושאים הבאים: ילדים יתומים שמקבלים גמלאות מסיבות שונות; ילדים השוהים בפנימיות; כלל התלמידים הלומדים בחינוך המיוחד ואלה המשולבים בחינוך הרגיל; עודף משקל וחוסר משקל. בסוף הפרסום מובאים מפתח נושאים, רשימת המקורות ששימשו להכנת השנתון ותקצירים של חלק מפרסומי המועצה הלאומית לשלום הילד.

(ילדים; שנתונים [פרסומים]; תנאי מחייה; עוני; מוגבלויות; מחלות כרוניות; בריאות הנפש; בריאות השן; מומים מלידה; חיסונים; תמותת תינוקות; תאונות; תאונות דרכים; אלימות; התעללות בילדים; פעילויות פנאי; חוגים; הישגים לימודיים; אקלים בית-הספר; חינוך מיוחד; נשירת תלמידים; עובדים צעירים; הריון; יחסי מין; עבריינות נוער; שימוש בסמים; התאבדות; משפחות במצוקה; משפחות חד-הוריות; עולים; יתומים; פנימיות; אימוץ ילדים)

017

ברודסקי, ג'ני; שנור, יצחק; באר, שמואל (עורכים):

קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2008

משאב מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזיקנה (משותף למאיירס - ג'וינט מכון ברוקדייל ולאשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל), ירושלים 2009, 417 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משאב: www.jointnet.org.il/mashav.

שנתון זה, היוצא לאור בפעם ה-11, מקיף מגוון רחב של נושאים בנוגע לקשישים בישראל, תוך הדגשת מגמות לאורך זמן והבדלים בין קבוצות אוכלוסייה ובין אזורים גאוגרפיים שונים. הפרסום מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: 1) מאפיינים דמוגרפיים של הקשישים; 2) מאפיינים בריאותיים של הקשישים ודפוסי שימוש בשירותי בריאות נבחרים; 3) מאפיינים חברתיים וכלכליים של הקשישים; 4) מערכת השירותים לקשישים: היצע ודפוסי שימוש; 5) הקשישים במבט בין-לאומי (מספר הקשישים, יחסי תלות, השתתפות בכוח העבודה, יהודים בישראל ובעולם ועוד). בתחילתו של כל פרק מובאים הגדרות והסברים ללוחות וכן סיכום של הממצאים העיקריים. השנה נוספו נתונים חדשים על מטפלים ללא תמורה כספית (היקף התופעה ומאפייני המטפלים), התמיכה הכספית שמעניקים בני 65 ומעלה לילדיהם ואלימות נגד בני 65 ומעלה. שנתונים קודמים, לשנים 2000 עד 2007, מופיעים גם הם באתר האינטרנט של משאב: www.jdc.org.il/mashav.

(קשישים; תוחלת חיים; מצב משפחתי; עולים; פטירות; מחלות גופניות; סרטן; מוגבלויות; בריאות הנפש; בדיקות רפואיות; פעילות גופנית; פעילויות פנאי; תמיכה חברתית; תמיכה משפחתית; הכנסה; עוני; רמת השכלה; דיור; שירותי רווחה; שירותי בריאות; אשפוז; סיעוד; דיאליזה; ליקויי ראייה; ליקויי שמיעה; ניצולי שואה; תרופות; אלימות; ביטוח בריאות; טיפול ממושך; מוסדות לקשישים; דיור מוגן; הרגלי קריאה; התנדבות; מועדונים; תרבות; חופשה; בדידות; תעסוקה; גמלאות; יהודים [תפוצות]; נהגים; תאונות; התאבדות)

018

אחדות, נטע:

אימהות חד-הוריות בישראל: תמונת מצב ומאפיינים עיקריים

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 13 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בסקירה זו מוצגים מאפייני אוכלוסיית האמהות החד-הוריות בישראל. מקורות הנתונים הם פרסומי המוסד לביטוח לאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בין הממצאים: ב-2006 חיו בישראל כ-108,000 משפחות חד-הוריות (משפחות שבראשן גרוש/ה, אלמן/נה, נשוי/אה החי/ה בנפרד ורווק/ה עם ילדים כשגיל הילד הצעיר הוא עד 17); בראשן של 90% ממשפחות אלו עמדה אישה; 87% מהאמהות החד-הוריות הן יהודיות (26.5% עולות חדשות); 60.4% מהאמהות החד-הוריות הן גרושות; שיעור המשפחות החד-הוריות מתוך המשפחות עם ילדים עלה מ-5.5% ב-1985 ל-11.3% ב-2005; ל-56.6% מהאמהות החד-הוריות יש ילד אחד, לעומת 30.5% מהאמהות הנשואות; רמת ההשכלה של אמהות חד-הוריות ונשואות היא דומה (כ-13 שנות לימוד); שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של אמהות חד-הוריות עמד ב-2005 על 80.9% (71.1% מועסקות), לעומת 64.6% בקרב אמהות נשואות (59.6% מועסקות); שכרן הממוצע של אמהות חד-הוריות עמד ב-2005 על 5,120 ₪, לעומת 6,018 ₪ בקרב אמהות נשואות.

(משפחות חד-הוריות; אמהות; תכונות דמוגרפיות; תעסוקה; שכר; גמלאות)

019

ברוך-קוברסקי, רות; כהן-נבות, מרים:

הפרויקט הלאומי של עולי אתיופיה: מרכזי נוער 2008 - דוח הערכה שני

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 531 בסדרת דוחות מחקר, ירושלים 2009, 25 עמ', בשיתוף עם הפרויקט הלאומי של עולי אתיופיה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

קשייהם של בני נוער יוצאי אתיופיה הובילו להקמת הפרויקט הלאומי של עולי אתיופיה (ראו חוברת 148, פריט011). הפרויקט נועד לאפשר לבני הנוער לממש את הפוטנציאל שלהם ולהגביר את סיכוייהם לנִיעוּת חברתית ולשילוב עתידי בשוק העבודה. אחד ממרכיבי הפרויקט היה הקמת מרכזי נוער, שנועדו לספק מקום מסודר לפעילויות פנאי, להעלאת הביטחון העצמי ותחושת השייכות, מניעת עבריינות ועוד. בפרסום זה מוצגים ממצאי דו"ח הערכה על פעילותם של מרכזי הנוער, שבמסגרתו נבדקו מאפייני בני הנוער המבקרים במרכזים, אופי הפעילויות, שביעות הרצון של בני הנוער והמדריכים וקשיים בפעילות. הבדיקה נעשתה ב-2008 ב-14 מרכזים. בין הממצאים: ב-2008 פעלו 24 מרכזים שבהם כ-2,500 משתתפים; 70% מהמשתתפים נולדו בישראל והגיל הממוצע שלהם היה 15; הבעיות השכיחות של הנערים היו בתחומים הבאים: לימודים (62%), עיסוק בפעילויות אסורות/מסוכנות (36%), חוסר מעש בזמן הפנאי (35%), קשיים במשפחה (29%), קשיים כלכליים (27%) וקשיים חברתיים (10%); 82% מהמשתתפים דיווחו כי הם מרוצים מהמרכזים; 32% מהמשתתפים ציינו כי המרכז עוזר להם להתמודד עם בעיה כלשהי; רוב המנהלים דיווחו כי מבין המשתתפים במרכזים יש בני נוער רבים הזקוקים לטיפול מקצועי. ממצאי הדו"ח הושוו לממצאים שהתקבלו ב-2006.

(עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; מתבגרים; תכנית התערבות; פעילויות פנאי; סדנאות; למידה; מפגשים חברתיים; העצמה; דימוי עצמי)

020

מנדלר, דליה; קינג, יהודית:

מצב התעסוקה של העולים שנתיים עד שלוש שנים לאחר שהשתתפו במרכזי הכוונה לתעסוקה

מאיירס – ג'וניט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 522 בסדרת "דוחות מחקר", ירושלים 2008, 80 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם המשרד לקליטת העלייה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

המשרד לקליטת העלייה מפעיל באמצעות חברות כוח-אדם פרטיות שישה מרכזי הכוונה לתעסוקה. במרכזים אלה ניתנים כלים לחיפוש עבודה, חיזוקים בעברית, במחשבים ובאנגלית וסיוע במציאת עבודה. במחקר זה נבדקו שיעור המשתלבים בתעסוקה מקרב המשתתפים במרכזים ואיכות העסקתם, מאפייני המשתתפים שהשתלבו בעבודה ואלו שלא השתלבו, הערכת המשתתפים את תרומת המרכזים והערכת המעסיקים את הקשר עם המרכזים ואת תפקוד העולים בעבודה. באפריל-מאי 2007 רואיינו 611 עולים מתוך כ-3,000 עולים שהשתתפו במרכזים בין יוני 2004 ליוני 2005. כן רואיינו 30 מהמעסיקים שהעסיקו את בוגרי המרכזים. נתוני התעסוקה של המשתתפים הושוו לנתוניהם של עולים אחרים הדומים להם מהבחינות של רמת השכלה, ותק בישראל, ארץ מוצא וגיל. בין הממצאים: 84% מהמשתתפים במרכזים היו מועסקים בעת הראיון ו-10% נוספים היו מועסקים במועד כלשהו לאחר הקורס; ל-58% מהמשתתפים במרכזים היתה השכלה אקדמית; שיעור המועסקים במשלח-יד אקדמי, חופשי, טכני או כמנהלים עלה מ-15% לפני ההשתתפות ל-28% בעת הראיון; שיעור המועסקים בעבודות לא-מקצועיות ירד מ-30% לפני ההשתתפות ל-17% בעת הראיון; בממוצע, 38% מהמשתתפים במרכזים דיווחו כי היו מרוצים מהמרכז (התלונות העיקריות של הלא-מרוצים היו בנוגע לרמת ההכשרה, אי-סיוע במציאת עבודה ויחס לא הולם של הצוות).

(עולים; הכשרה מקצועית; תעסוקה; משלחי-יד)

021

אמית, קארין:

השתלבותם החברתית של עולי המערב בישראל: שביעות רצון מהחיים בישראל והגורמים המסבירים אותה

המכון להגירה ושילוב חברתי, המרכז האקדמי רופין, עמק חפר 2008, 20 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.ruppin.ac.il.

במחקר זה נבחנה מידת השתלבותם החברתית של עולים שהגיעו לישראל בעשור האחרון מארצות המערב (צפון אמריקה, ארגנטינה וצרפת), באמצעות מדד סובייקטיבי – תחושת שביעות הרצון מהחיים בישראל והגורמים המסבירים אותה. המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של 355 עולים בני 20 ומעלה אשר עלו לישראל מ-1996 ואילך. משתני המחקר הבלתי-תלויים היו: ארץ מוצא, ותק בארץ, רמת דתיות, השכלה אקדמית, מצב כלכלי, תחושת זהות אישית, תחושת זהות נתפסת, הון חברתי, ידיעת השפה העברית ומניעי דחיפה/משיכה לישראל. בין הממצאים: מניעי העלייה של העולים מצרפת (76.4%) וצפון אמריקה (66.2%) היו דתיים/ציוניים בעיקר, בעוד שמניע העלייה המרכזי של העולים מארגנטינה היה היעדר ביטחון בארץ המוצא (57%); 75.4% מעולי צפון אמריקה הם בעלי השכלה אקדמית, לעומת 44.7% מעולי צרפת ו-15.8% מעולי ארגנטינה; רמת שביעות הרצון מהחיים בישראל נמצאה קשורה באופן חיובי ומובהק סטטיסטית לכל המשתנים הבלתי-תלויים, להוציא ותק בארץ; עולים שהגיעו לישראל בשל משיכה נמצאו שבעי רצון מהחיים יותר מאשר עולים שהגיעו בשל דחיפה מארץ מוצאם.

(עולים; מניעי עלייה; שביעות רצון; זהות ישראלית; זהות יהודית; יחסי עולים – ותיקים; עברית; צפון אמריקה [ארצות מוצא]; צרפת [ארץ מוצא]; ארגנטינה [ארץ מוצא])

022

גולן-קוק, פנינה:

זהות ואוריינטציות דו-לשוניות: נטיות ודפוסי התנהגות בקרב סטודנטים עולים מחבר העמים בארץ

"הד האולפן החדש", מס' 94 (סתיו 2008), עמ' 27-18. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של משרד החינוך (ראו: חינוך מבוגרים): www.education.gov.il.

במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר שבו נבדקו נטיות של זהות תרבותית, אוריינטציות דו-לשוניות והקשר ביניהם בקרב סטודנטים שעלו מחבר העמים ולמדו באוניברסיטאות בישראל. במחקר השתתפו 153 צעירים בני 35-18, יוצאי חבר העמים שלמדו בשש אוניברסיטאות בישראל. משך שהותם של הצעירים בישראל נע בין 3 ל-17 שנים (9 שנים בממוצע), וגילם בעת העלייה היה בין 5 ל-28 שנים (גיל 14 בממוצע). במסגרת המחקר, נבדקו הזהות התרבותית ונטיות שפתיות ביחס לתרבות הרוסית וביחס לתרבות הישראלית. בין הממצאים: לעולים יש נטייה להזדהות עם החברה הישראלית ובה בעת לשמר תחושת שייכות חזקה לקבוצת המוצא, ללא קשר לגיל העלייה ולמשך השהות בישראל. עם זאת, נמצא הבדל בין נטייתם של העולים לשמר את תרבות המוצא כביטוי התנהגותי להזדהות עם חבריה לבין נכונותם לאמץ התנהגותית את התרבות המקומית, כלומר הנטייה לשמר את הישן היא גדולה יותר. העולים התאפיינו ברמה דו-לשונית גבוהה - לא נמצא הבדל מובהק בין תפיסת הנשאלים לגבי יכולתם הלשונית בשפת האם ובשפת המקום, אך מידת השימוש ברוסית גוברת באופן מובהק על השימוש בשפה העברית. עם זאת נמצא, שככל שהעולים הגיעו לישראל בגיל מוקדם יותר, כך הרבו יותר להשתמש בשפה העברית.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; סטודנטים; תרבות; שפה; דו-לשוניות; זהות קבוצתית; קליטה חברתית)

 

ג. בינוי ודיור

פרסומים

023

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית, אוקטובר-דצמבר 2008

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רבעון מס' 1/2009, ירושלים 2009 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

"סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית" הוא סקר שוטף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנועד לספק תמונת-מצב עדכנית של שוק הדירות החדשות למכירה בבנייה פרטית (לא כולל בנייה עצמית, בנייה להשכרה, בנייה בשיטת "בנה ביתך" ובנייה באמצעות עמותות), ובכך לסייע בקבלת החלטות בנוגע לתכנון מדיניות הבינוי בישראל ולמעקב אחר ההתפתחויות בענף. עיקרו של הסקר הוא מעקב שוטף אחר מכירת הדירות ומלאי הדירות למכירה בסוף כל חודש ורבעון, תוך התייחסות למגמות ולשינויים שחלו בנתוני המכירות ובמלאי - הן בסיכום כללי והן לפי מאפיינים שונים: פריסה גאוגרפית, ותק הדירות בשוק, גודל הדירות ועוד. הפרסום כולל 20 לוחות, שבהם מובא מידע על דירות חדשות שנמכרו ועל דירות חדשות העומדות למכירה לפי מחוז ואזור וכן בשטחי 40 עיריות נבחרות, לפי מספר הדירות בבניין, מספר החדרים בדירה ו-ותק הדירה בשוק.

(בנייה; דיור; שוק הדירות)

024

חיפה: בנייה, 2007

המחלקה למחקר ומידע סטטיסטי, עיריית חיפה, חיפה 2009, 40 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה: www.haifa.muni.il.

בפרסום זה, המהווה חלק משנתון העיר חיפה, מוצגים נתוני בנייה לשנת 2007 בחיפה ובערים נבחרות. הפרסום מחולק לנושאים הבאים: התחלות בנייה לפי יעוד ולפי יוזם, התחלה וגמר בניית דירות לפי רובע, גמר בנייה לפי יעוד ולפי יוזם, מכירת דירות חדשות בבנייה הפרטית, מחירי דירות ממוצעים בבעלות פרטית ומלאי הדירות בחיפה. בין הממצאים: שטח התחלות הבנייה בחיפה הסתכם ב-2007 בכ-67,000 מ"ר (מתוכם, כ-83% למגורים), לעומת כ-534,000 מ"ר בתל-אביב-יפו, כ-422,000 בירושלים וכ-233,000 מ"ר בראשון-לציון; כ-80% מהתחלות הבנייה בחיפה ב-2007 היו ביוזמה פרטית; כ-66% מהדירות שנבנו ב-2007 היו של חמישה חדרים או יותר; כ-49% מהתחלות הבנייה של דירות בחיפה ב-2007 היו בבניינים שבהם 8-5 קומות, לעומת כ-19% בממוצע ארצי, כ-33% בתל-אביב-יפו, כ-28% בירושלים וכ-8% בראשון-לציון; כ-48% מהתחלות הבנייה בחיפה ב-2007 היו בבניינים שבהם 9-5 דירות – שיעור גבוה בהרבה מאשר ביתר הערים הגדולות בישראל; 218 דירות חדשות בבנייה פרטית נמכרו בחיפה ב-2007 (1.5% מכלל הדירות שנמכרו בארץ, לעומת 9.2% בתל-אביב-יפו, 5.5% בירושלים ו-4% בראשון-לציון) ו-252 נותרו למכירה בסוף השנה; ב-2007 הסתיימה הבנייה בשטח כולל של כ-159,000 מ"ר, שכ-53% ממנו יועד למגורים (כ-91% ביוזמה פרטית).

(חיפה; בנייה; דיור; שוק הדירות)

025

מאפייני שוק המגורים בבאר שבע והמלצות למדיניות שיווק קרקעות ביישוב

גיאוקרטוגרפיה – אסטרטגיה של מידע, תל-אביב 2008, 168 עמ'. הוגש לאגף בכיר מידע וניתוח כלכלי, משרד הבינוי והשיכון. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moch.gov.il.

במחקר זה נעשה ניתוח של מאפייני שוק המגורים והאוכלוסייה בעיר באר-שבע. זאת, לאור אי-שינוי בהתפתחות הדמוגרפית בשנים האחרונות, לצד תכניות בנייה ופיתוח למיניהן, ובכלל זה תכנית "דרומה - 2015" של הרשות לפיתוח הנגב. עוד יש לציין, כי עקב ביטול "חוקי הנגב" והסיוע הממשלתי ב-2004, חלה ירידה בביקושים. כן בוטלו מענקים לרוכשים פוטנציאליים. עם השנים חלה ירידה במכירת דירות ביוזמה ציבורית, ובשוק הדירות קיים מלאי של מאות דירות חדשות שלא נמכרו. מנקודת ראותם של הקבלים יש לציין, כי עלויות הבנייה בדרום דומות לאלו שבמרכז, אך התשואות בדרום הן נמוכות באופן משמעותי. הפרסום מורכב משבעה חלקים, כדלקמן: מאפייני שוק המגורים בבאר-שבע – סקירה וניתוח כלכלי; הביקוש ומאפייניו – ממצאי סקר תושבים; שכונות ג', ד' והעיר העתיקה – כניסה של קבוצות אוכלוסייה חדשות לאזורים וותיקים; התפיסות והעמדות של הקבלנים בנוגע לשוק הדיור בבאר-שבע – ממצאי ראיונות-עומק; שוק הדיור בעיני תושבי באר-שבע (יהודים) – ממצאי קבוצות מיקוד; התפיסות והעמדות של נוטשי העיר באר-שבע – ממצאי ראיונות-עומק; התפיסות והעמדות של תושבי באר-שבע, ערבים ובדואים, בנוגע לשוק הדיור בבאר-שבע – ממצאי ראיונות-עומק.

(באר-שבע; דיור; שכונות מגורים; תכניות פיתוח; קבלנים; עמדות; הגירה פנימית; חילונים; דתיים; חרדים; עולים; תעסוקה)

026

שיפר, זלמן; אורן, עמירם:

על הקרקע ועל הביטחון: היבטים כלכליים של השליטה הביטחונית על משאבי קרקע במדינת ישראל

"הרבעון לכלכלה", 3:55 (ספטמבר 2008), עמ' 413-387 (עברית, סיכום באנגלית).

מערכת הביטחון מחזיקה ומשפיעה בדרכים שונות על קרוב למחצית משטחה הריבוני של מדינת ישראל. החזקה זו מונעת או מצמצמת את השימוש האזרחי בשטחים אלו ולפיכך מטילה עלות כלכלית על המשק הישראלי. מטרתה של עבודה זו היתה למפות ולבחון את ההיבטים הכלכליים השונים של השליטה והשימוש של מערכת הביטחון במשאבי הקרקע. במסגרת העבודה, נדונים דרכי ההשפעה על הפעילות האזרחית, נעשית הערכה של העלות הכלכלית של שימושי הקרקע הביטחוניים, ומוצגות גישות לשיפור יעילות השימוש בקרקע על-ידי מערכת הביטחון. בין הממצאים: כ-46% משטח המדינה נשלטים במידות שונות על-ידי מערכת הביטחון; מחנות צה"ל תופסים כ-4% משטחי האזורים העירוניים; כ-60% משטחי המחנות במרקמים העירוניים מצויים במחוזות המרכז, תל-אביב, חיפה וירושלים, שהם אזורי הביקוש הגבוהים יותר; עלות החזקת מחנות צה"ל במרקם העירוני מנקודת מבט של שוק הדיור עשויה להגיע למיליארד ₪ בשנה; העקרונות שלפיהם נקבעות החלטות במסגרת התכנית לפינוי מחנות צה"ל מאזורים עירוניים אינם יעילים. בסוף המאמר מובאות המלצות.

(צבא; שימושי קרקע; בנייה; עלויות; מדיניות ממשלתית; דיור; תקציבים; מחירים)

 

ד. בריאות

פרסומים

027

60 שנות בריאות בישראל

המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מס' 315, תל-השומר 2008, 41 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד (ראו: יחידות מרכז לאומי לבקרת מחלות): www.health.gov.il.

בפרסום זה מוצגים ממצאים על מצב הבריאות של אוכלוסיית ישראל ב-60 השנים האחרונות. הפרסום מורכב משבעה נושאים, כדלקמן: גידול אוכלוסייה; תוחלת חיים; פריון; בריאות ילדים ובני נוער; סיבות מוות עיקריות; מגמות בתמותה ממחלות נבחרות; התנהגויות בריאותיות באוכלוסייה הבוגרת. בין הממצאים: תוחלת החיים ב-2006-2005 היתה 82.2 שנים לנשים ו-78.4 שנים לגברים, לעומת 70.1 שנים ו-67.2 שנים בהתאמה ב-1954-1950; תוחלת החיים של הגברים בישראל נחשבת גבוהה בהשוואה למדינות מערביות ושל הנשים נמוכה יותר; שיעור הפריון הכולל ירד מ-3.9 ילדים לאישה ב-1959-1955 ל-2.9 ילדים לאישה ב-2006-2005; שיעור תמותת התינוקות ל-1,000 לידות חי בקרב האוכלוסייה המוסלמית ירד מ-40.1 ב-1974-1970 ל-8.8 ב-2004-2000, בעוד שבאוכלוסייה היהודית הוא ירד שיעור זה מ-18.7 ל-3.8 בשנים הללו; ב-2005 סיבת המוות העיקרית בקרב תינוקות ערבים היתה מומים מלידה (38.6%), ואילו בקרב תינוקות יהודים היא היתה פגות (47.8%); סיבות המוות המובילות בקרב ילדים ב-2004 היו תאונות (31%), סרטן (13%) והתאבדות (7.2%); סיבת המוות העיקרית בקרב מבוגרים בישראל היא סרטן (כ-25% מכלל הפטירות) והסיבה השנייה היא מחלות לב (כ-19.5% מכלל הפטירות).

(בריאות גופנית; תוחלת חיים; פריון [ילודה]; פטירות; תמותת תינוקות; סיבות מוות; חיסונים; מחלות זיהומיות; מחלות לב וכלי הדם; סרטן; סוכרת; עישון; השמנת-יתר; יתר לחץ דם; ספורט)

028

סרטן בישראל: מגמות בהיארעות ובתמותה, 2002-1982 ונתונים עדכניים נבחרים, 2004

המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מס' 310, תל-השומר 2008, 369 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד (ראו: יחידות מרכז לאומי לבקרת מחלות): www.health.gov.il.

הצגה וניתוח של השינויים בהיארעות ובתמותה מסרטן לאורך זמן באוכלוסייה מוגדרת מהווים כלי-עזר לקבלת החלטות בכל הקשור לתכנון ופיתוח תכניות לגילוי מוקדם של מחלות הסרטן, הערכת טיפולים והקצאת משאבים למניעה ולטיפול במחלות אלו. המידע המוצג בפרסום זה מתבסס על 306,460 מקרי סרטן פולשני חדשים שאובחנו בקרב אזרחי ישראל בשנים 2002-1982 ועל 126,920 מקרי תמותה מסרטן שנרשמו ב-2000-1982. המגמות בהיארעות ובתמותה מסרטן מוצגות עבור כלל אתרי הסרטן ביחד וכן עבור 25 אתרים סגוליים, השכיחים ביותר בקרב גברים ו/או נשים בישראל. הפרסום מחולק לחמישה פרקים, כדלקמן: מבוא, חומרים ושיטות; תמונת-מצב כללית; מגמות בהיארעות ובתמותה מסרטן בישראל, לפי אתר, 2002-1982 (הצגת כלל מקרי הסרטן והצגה מפורטת של 25 סוגי הסרטן המובילים); רישום הסרטן הלאומי בישראל – היסטוריה, מטרות, איכות הנתונים ועוד; סרטן בישראל, 2004. בפרק הנספחים מוצגות הגדרות סוגי הסרטן הפולשני, התמותה והתפלגות הגילים בישראל בהשוואה לאירופה ולעולם. כמו כן, כולל הפרסום רשימת מונחים, קיצורים, ארגונים ותקציר באנגלית.

(סרטן; תמותה)

029

ברחנא, מיכה; אלון, רחל; ליפשיץ, אירנה:

סרטן המעי הגס והחלחולת: עדכון נתוני תחלואה

רישום הסרטן הלאומי והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, ירושלים 2009, 5 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות (ראו: יחידות רישום סרטן לאומי): www.health.gov.il.

הנתונים בדו"ח זה מבוססים על נתוני רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות. הדו"ח כולל נתוני מגמות בהיארעות סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת ב-2006-1980. חישוב שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל לכל שנה נערכו כשאוכלוסיית התקן המשמשת לתִּקְנוּן היא "אוכלוסיית העולם", כמקובל בפרסומים בין-לאומיים. בין הממצאים: ב-2006 אובחנו בישראל 2,309 חולים חדשים בסרטן המעי הגס (1,189 גברים ו-1,120 נשים) ו-872 חולים חדשים בסרטן החלחולת (469 גברים ו-403 נשים); שיעורי היארעות סרטן המעי הגס באוכלוסייה היהודית נמצאים במגמת ירידה בשנים האחרונות, בעוד שבאוכלוסייה הערבית שיעורי התחלואה נמוכים יותר אך לא נצפתה מגמת ירידה (ההשערה הרווחת בקרב החוקרים לירידה זו היא שהציבור ער יותר ונענה לביצוע בדיקות קולונוסקופיה ולנטילת תרופות מסוג סטטינים, המשמשים להורדת רמות הכולסטרול); בהיארעות סרטן החלחולת באוכלוסייה היהודית חלה עלייה בשנים 2004-2002 ולאחר מכן ירידה, ואילו באוכלוסייה הערבית נצפתה עלייה מאז שנות ה-80' של המאה ה-20 עד היום. הפרסום כולל נתונים על שלב המחלה בעת האבחון.

(סרטן; יהודים; ערביי ישראל; הבדלים בין המינים)

030

Selected Health for All Indicators, 2008
Department of Health Information, Ministry of Health, Jerusalem 2009, 67 pages, in cooperation with the World Health Organization. The Publication appears also on the Ministry’s Website: www.health.gov.il (Hebrew Interface).

המדינות החברות באזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי מדווחות אחת לשנה על מדדי הבריאות במדינה, בהתאם להגדרות קבועות של הארגון. דיווח שנתי זה מהווה בסיס לעדכון בסיס הנתונים HFA (Health For All) של ארגון הבריאות העולמי, הכולל מדדים שונים על מערכת הבריאות ועל רמת הבריאות של האוכלוסייה. הדיווח על הנתונים של ישראל נעשה על-ידי תחום מידע במשרד הבריאות. הנתונים נאספים מיחידות שונות במשרד הבריאות וממשרדים אחרים, כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמוסד לביטוח לאומי. הדיווח השנתי כולל נתונים קיימים לשנה האחרונה ועדכונים לשנים קודמות לפי הצורך. במסמך זה ערוכים מדדי הבריאות בישראל, שדווחו לארגון הבריאות העולמי בסוף 2008, בשני חלקים: 1) הגדרות, מקורות המידע ונתונים לשנים נבחרות (בדרך כלל לשנים 1990, 1995 ו-2007); 2) נתונים לשנים 2007-1990. המדדים מוצגים לפי הפרקים הבאים: דמוגרפיה ומדדים חברתיים-כלכליים; תמותה; תחלואה, מוגבלויות ושחרורים מבתי-חולים; סגנונות חיים; סביבה; משאבים במערכת הבריאות; שימוש בשירותי בריאות וההוצאה לבריאות; בריאות האם והילד.

(בריאות; אוכלוסייה; לידה; פריון [ילודה]; תמותת תינוקות; הפלות; מחלות לב וכלי הדם; מחלות מערכת העיכול; מחלות מערכת הנשימה; מחלות כרוניות; מחלות זיהומיות; נכות; סרטן; סוכרת; הפרעות נפשיות; אשפוז; חיסונים; תאונות; נכות; עישון; שתיית אלכוהול; בתי-חולים; כוח-אדם רפואי; פציעות; תאונות עבודה; בריאות תעסוקתית; הוצאה לאומית)

031

אובדנות בישראל, 2008

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2008, 84 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראה: יחידות אגף מידע ומחשוב, תחום מידע פרסומים).

פרסום זה מחולק לשני פרקים: הפרק הראשון כולל מידע על התאבדויות בישראל בשנים 2004-1981 לפי היקף התופעה ומאפיינים של המתאבדים: גיל, מין, מצב משפחתי, יבשת לידה, קבוצת אוכלוסייה, עולים, אזור מגורים, אופן הביצוע, תקופת ההתאבדות והשוואות למדינות אחרות. הפרק השני כולל מידע על ניסיונות ההתאבדות בשנים 2007-1999 לפי היקף התופעה, גיל, מין, עונתיות, ניסיונות התאבדות חוזרים ואשפוזים עקב ניסיונות התאבדות. המידע על ההתאבדויות מבוסס על קובץ סיבות מוות של הלמ"ס. המידע על ניסיונות ההתאבדות מבוסס על דיווחי המחלקות לרפואה דחופה בבתי-החולים לאשפוז כללי. בין הממצאים: ב-2004 נרשמו 411 התאבדויות – 320 של גברים ו-91 של נשים; כשליש מההתאבדויות היו של עולים חדשים; ההתאבדויות מהוות 1% מכלל הפטירות בקרב בני 15 ומעלה ו-13% מהפטירות בקרב בני 24-15; שיעור ההתאבדויות עולה עם הגיל, אך חלקן מכלל הפטירות יורד; ב-2007 נרשמו 4,302 ניסיונות התאבדות – 2,552 של נשים ו-1,750 של גברים; כ-12.5% מהניסיונות היו ניסיונות חוזרים. יש לציין, כי סימול סיבת המוות בקובץ הפטירות נעשה על-פי כללים של ארגון הבריאות העולמי, ולכן, במקרה של מחלה שבעקבותיה התאבד החולה, הסימול הוא של המחלה כסיבה שהובילה למוות ולא התאבדות. כמו כן, לעתים, כשלא מתקבל מידע מהמכון לרפואה משפטית, לא נרשמת סיבת המוות כהתאבדות.

(התאבדות)

032

חקלאי, ציונה; הלל, סתוית:

מיטות אשפוז ועמדות ברישוי, ינואר 2009

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2009, 29 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראה: יחידות אגף מידע ומחשוב, תחום מידע).

בפרסום זה מוצגים נתונים על מספר המיטות לאשפוז והעמדות לטיפול במוסדות הרפואה בישראל. מקור הנתונים הוא תעודות הרישום אשר מנפיק האגף לרישוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות לכל מוסדות הרפואה בישראל. נתוני התקן מוצגים לפי סוג תקן, אגף ומחלקה. נתונים לגבי מספר מיטות האשפוז לאשפוז כללי, פסיכיאטריה, שיקום ומחלות ממושכות מתייחסים לתקופה 1995 עד ינואר 2009. נתונים לגבי שיעור המיטות ל-1000 נפש בקטגוריות אלו מתייחסים לתקופה 2008-1995. בין הממצאים: חל גידול בשיעור המיטות לאשפוז למחלות ממושכות ולשיקום, לעומת ירידה בשיעור המיטות לאשפוז כללי ולבריאות הנפש; נותר יציב מספרן של עריסות הילודים, המיטות לשיקום, המיטות לאשפוז יום באשפוז כללי, עמדות הניתוח, העמדות לטיפול אחרי הרדמה ועמדות הדיאליזה; עלה מספר המיטות לטיפול בהתמכרויות.

(בתי-חולים; אשפוז; טיפול אמבולטורי; שיקום; דיאליזה; בריאות הנפש; מחלות ממושכות)

033

ולדמן אשרוב, מירה; הילמן, טובה:

דו"ח ציבורי מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2007

האגף לפיקוח ובקרה על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים, משרד הבריאות, ירושלים 2008, 31 עמ', בשיתוף עם"הילמן ושות'" - רואי חשבון. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראו: יחידות אגף לפיקוח ובקרה על קופות חולים ושב"ן).

בדו"ח שנתי זה מוצגים נתונים על פעילותן של ארבע קופות החולים ("כללית", "מכבי", "מאוחדת" ו"לאומית") ב-2007. הנתונים מבוססים על הדו"חות הכספיים המבוקרים של הקופות ליום 31/12/2007 וליום 31/12/2006, אשר בוקרו על-ידי רואי החשבון המלווים מטעם משרד הבריאות. בין הממצאים: עלות סל הבריאות הסתכמה ב-2007 ב-24.946 מיליארדי ₪, לעומת 24.041 מיליארדי ₪ ב-2006; 53.7% מהמבוטחים היו חברים ב"כללית" (54.1% ב-2006), 23.9% ב"מכבי" (בדומה ל-2006), 12.8% ב"מאוחדת" (12.1% ב-2006)
ו-9.6% ב"לאומית" (9.9% ב-2006); "כללית" סיימה את 2007 עם גירעון של 74 מיליוני ₪ (גירעון של 63 מיליוני ₪ ב-2006), "מכבי" עם עודף של שמונה מיליוני ₪ (עודף של שלושה מיליוני ₪ ב-2006), " לאומית" עם עודף של 25 מיליוני ₪ (גירעון של 76 מיליוני ₪ ב-2006)
ו" מאוחדת" עם עודף של 10 מיליוני ₪ (עודף של 19 מיליוני ₪ ב-2006); סך כל גירעון הקופות הסתכם ב-31 מיליוני ₪ (לעומת גירעון של 117 מיליוני ₪ ב-2006).

(קופות חולים; חשבונאות; רווחים; עלויות; גירעון [תקציב]; מימון; התערבות ממשלתית)

034

מסיקה, דוד; שמואלי, עמיר:

יתרונות לגודל בשוק קופות החולים בישראל והשלכותיהם

"הרבעון לכלכלה",3:55 (ספטמבר 2008), עמ' 386-367 (עברית, סיכום באנגלית).

יתרונות לגודל בפעילות פירמה קיימים כאשר עלייה בתפוקה מלווה בירידת העלות הממוצעת. את תפוקת קופות החולים אפשר להגדיר כסך הטיפול הרפואי הניתן למבוטחי הקופה. לכן, היתרון לגודל יתבטא בעלות ממוצעת למבוטח היורדת עם גידול במספר המבוטחים. במחקר זה נבדקו היתרונות לגודל של ארבע קופות החולים בישראל בשנים
2003-1991. במסגרת המחקר, נבדקו לגבי כל שנה הוצאות הקופות, מספר הנפשות המבוטחות ותיקון לתמהיל המבוטחים (הוצאותיהן של הקופות על המבוטחים אינן אחידות אלא עולות בממוצע לפי גיל המבוטח). האמידה בוצעה בשתי שיטות: ניתוח נתוני פאנל וניתוח נתוני חתך על פני זמן. נמצא, בשתי השיטות, כי היתרון לגודל קיים לטווח של עד 2.6-2.2 מיליוני מבוטחים. לכן, ל"שירותי בריאות כללית", שיש לה כ-3.5 מיליוני מבוטחים יש חיסרון לגודל, בעוד שלשלוש הקופות האחרות – "מכבי", "מאוחדת" ו-"לאומית" – שמספר מבוטחיהן הוא בתוך הטווח, יש יתרון לגודל. בסוף המאמר נדונות השלכות הממצאים על מבנה שוק ביטוח הבריאות וריכוזיותו, אופן עדכון תקציב סל הבריאות וחלוקתו בין הקופות והרווח/ההפסד השולי למבוטח.

(קופות חולים; עלויות; גודל ארגון; ביטוח בריאות; תקציבים; תחרות)

035

מצב הבריאות של תינוקות וילדים בדואים עד גיל 6 שנים ביישובי קבע ובכפרים הבלתי מוכרים בנגב

המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מס' 314, תל-השומר 2008, 63 עמ', בשיתוף עם לשכת הבריאות המחוזית – מחוז הדרום. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד (ראו: יחידות מרכז לאומי לבקרת מחלות): www.health.gov.il.

במחקר זה נאספו נתונים על מצבם הבריאותי של הילדים הבדואים בנגב, ונעשתה השוואה בין מצבם הבריאותי של ילדים הגרים בישובי קבע לבין מצבם הבריאותי של ילדים הגרים בישובים בלתי-מוכרים. זאת, במטרה לסייע בתכנון שירותים ותכניות התערבות לקידום בריאותה של אוכלוסיית הילדים הבדואים בנגב. המחקר התבסס על מקורות המידע הבאים: מאגר המידע של לשכת הבריאות – מחוז הדרום, דו"ח משרד הפנים על האוכלוסייה הבדואית במחוז הדרום, מאגר המידע של משרד הבריאות על מחלות זיהומיות, דו"חות של המחלקה לאם ולילד של משרד הבריאות, שנתונים סטטיסטיים לישראל של הלמ"ס ועוד. הממצאים מלמדים על מספר בעיות בריאותיות מרכזיות בקרב האוכלוסייה הנחקרת: שיעורים גבוהים של תמותת תינוקות, מומים מלידה, חסרים תזונתיים ועוד. מצבם הבריאותי של ילדים הגרים בישובים בלתי-מוכרים נמצא רע יותר ממצבם של אלה הגרים בישובי קבע, אם כי במספר פרמטרים השיעורים היו דומים. עוד עולה מהמחקר, כי תכניות לקידום הבריאות בקרב האוכלוסייה הבדואית היו יעילות אך דרושות תכניות נוספות.

(בדואים; נגב; ילדים; בריאות גופנית; מומים מלידה; תמותת תינוקות; חיסונים; תזונה; קידום בריאות; תכניות התערבות; שירותי בריאות; תחנה לבריאות המשפחה)

036

רוזן, ברוך; אלרועי, אירית; אקר, נועה; איסמעיל, שורוק:

קידום בריאות באוכלוסייה הערבית: באיזו מידה מתקיימת התאמה תרבותית וכיצד ניתן לחזק אותה?

מאיירס – ג'וניט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 524 בסדרת "דוחות מחקר", ירושלים 2008 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

בישראל מופעלות כיום מספר רב של תכניות לקידום בריאות, המשמשות כאמצעי לשינוי מקיף בהתנהגות בריאותית. מטרותיו של מחקר זה היו: פיתוח קריטריונים להערכת התאמתן התרבותית של תכניות בריאות לאוכלוסייה הערבית; מיפוי רחב-היקף של תכניות לקידום בריאות ובדיקה ראשונית של מידת הפעלתן בקרב האוכלוסייה הערבית; בדיקה מעמיקה של מידת התאמתם התרבותית של ארגונים ושל תכניות נבחרות. בין הממצאים: אותרו 221 תכניות, כ-60% מהן היו ארציות; 25% מהתכניות הופעלו על-ידי משרד הבריאות, 40% הופעלו על-ידי "שירותי בריאות כללית" ו-35% על-ידי גופים אחרים; 80% מתכניות קידום הבריאות הארציות הופעלו גם בקרב האוכלוסייה הערבית; כל התכניות שהפעילה "שירותי בריאות כללית" עברו התאמה תרבותית לאוכלוסייה הערבית מעבר לתרגום לערבית; מתוך 21 תכניות שנבחנו לעומק, שבע תכניות היו ייעודיות לאוכלוסייה הערבית, 11 היו מובחנות (נועדו לאוכלוסייה הכללית, תוך התאמת אופן הפעולה והכלים להקשר התרבותי ולצרכים הייחודיים של האוכלוסייה הערבית) ושלוש היו כלליות.

(קידום בריאות; תכניות התערבות; הסברה; ערביי ישראל; הבדלי תרבות; עישון; סוכרת; ספורט; תזונה; הריון; חיסונים; תאונות)

037

אלרועי, אירית; גרוס, רויטל; אשכנזי, יעל; רוזן, ברוך:

"פרויקט אישה": הערכת התכנית לפיתוח מנהיגות נשים בקהילה לקידום בריאות נשים

מאיירס – ג'וניט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 513 בסדרת "דוחות מחקר", ירושלים 2008 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

"פרויקט אישה" לקידום בריאות הנשים בישראל הוקם ב-2001 על-ידי הסוכנות היהודית, מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל והפדרציה היהודית של קליבלנד. אחת התכניות שהופעלו בפרויקט היא פיתוח מנהיגות נשים בקהילה בתחום בריאות נשים. מטרתה העיקרית של התכנית היתה להעצים נשים מתוך הקהילה באמצעות הכשרתן כפעילות לקידום בריאות הנשים בקהילתן. ההכשרה כללה ידע בבריאות נשים וכלים לפיתוח פרויקטים בקהילה. בפרסום הנוכחי מוצג דו"ח הערכה על שני מחזורים של התכנית שהתקיימו ב-2004-2001. בין הממצאים: במחזור הראשון השתתפו 288 נשים ב-17 קבוצות, ובמחזור השני השתתפו 202 נשים ב-11 קבוצות; 83% מהנשים הביעו שביעות רצון כללית גבוהה מהקורס; 92% דיווחו שהקורס תרם למודעותן לגבי חשיבות קידום בריאות נשים בקהילה, ו-90% ציינו שהקורס תרם לרצונן לפעול למען קידום בריאות נשים.

(נשים; קידום בריאות; העצמה; תכניות התערבות; קהילה; מתנ"סים)

038

שור, רון:

בנפשנו: מוקד נגישות בבריאות הנפש

מינהל המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 128 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2008, 72 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

תכנית "בנפשנו" – מוקד נגישות בבריאות הנפש, החלה לפעול לפני כעשר שנים ביוזמה משותפת של מתמודדים עם מוגבלות נפשית, ארגוני צרכנים בירושלים וארגוני שירות ממסדיים. זאת, כחלק ממגמה לשילוב צרכני שירות (מתמודדים) במתן שירות לצרכנים אחרים. מטרותיה של התכנית היו: סיוע למתמודדים ולבני משפחותיהם להתמודד עם הפגיעה; הנגשת מידע בתחום בריאות הנפש (מחלות, שירותי שיקום, זכויות וכו'); שינוי עמדות וסטיגמות של אנשי מקצוע והציבור הרחב בנושא. במסגרת התכנית, פותחו שלושה שירותים: מוקד טלפוני לייעוץ ולמידע; הנגשה והפקת מידע בתחום בריאות הנפש; מפגשי דו-שיח עם אוכלוסיות שונות. ב-2003 הוכרה התכנית כמפעל מיוחד על-ידי המוסד לביטוח לאומי והיא לוותה עד 2007. במסגרת מחקר ההערכה הנסקר בפרסום זה, נבדקו הפניות הטלפוניות למוקד, נשלחו שאלונים למקבלי מידע ועוד. ממצאי המחקר מלמדים על חשיבותם הרבה של שלושת רכיבי התכנית, מצד אחד, ועל צורך ביישום המלצות לשיפורים, מצד שני.

(בריאות הנפש; התמודדות; תכניות התערבות; הספקת שירותים)

039

Kellermann, Natan P. F.:
Transmitted Holocaust Trauma: Curse or Legacy? The Aggravating and Mitigating Factors of Holocaust Transmission
"Israel Journal of Psychiatry", 45: 4 (2008), pp. 263-271. The article appears on the Journal's Website: www.psychiatry.org.il/journal.

במחקרים רבים נדונה סוגיית "תסמונת הדור השני" - "הורשת" טראומת השואה על-ידי הניצולים לצאצאיהם - ולא אוששה הטענה שילדי הניצולים סובלים מבעיות פסיכופתולוגיות יותר מאשר אלה שאינם בני ניצולים. במחקר הנוכחי נבדק האם אירועי השואה שעברו ההורים היוו נקודת תורפה או גורם מחשל עבור בני הדור השני, באמצעות בחינת מאפייניהם הקליניים של בני הדור השני. במחקר נבדקו 273 בני דור שני שפנו בחמש-שש השנים האחרונות לטיפול בסניפי "עמך" - המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור השני. בין הממצאים: ב-88% מהמקרים, שני ההורים היו ניצולי שואה; רק 26% מההורים עסוקים במידה רבה בזיכרונות השואה, ורק 13% מהאבות ו-22% מהאמהות חלקו את זיכרונותיהם עם ילדיהם במידה רבה; רוב בני הדור השני עובדים במקצועות של הוראה, טיפול ומתן עזרה; רוב בני הדור השני הגדירו את מצבם הנפשי כ"ממוצע" (לא קשה ולא קל).

(ניצולי שואה; שואה, דור שני; הפרעות נפשיות)

040

Annarosa, A. Shemesh; Kohn, Robert; Brodsky, Jenny et al:
Emotional Distress and Other Health-Related Dimensions Among Elderly Survivors of the Shoa Living in the Community
"Israel Journal of Psychiatry", 45: 4 (2008), pp. 230-238. The article appears on the Journal's Website: www.psychiatry.org.il/journal.

במחקרים שונים נמצאה השפעה של אירועי השואה על בריאותם הנפשית של הניצולים. במחקר הנוכחי נבדקו מצוקה רגשית, בעיות בריאות כרוניות על-פי דיווח עצמי, בעיות שינה, פעילות חברתית ושביעות רצון מהחיים בקרב קשישים ניצולי שואה המתגוררים בקהילה בהשוואה לקשישים ילידי אירופה ואמריקה שלא חוו את השואה. נתוני המחקר, התבססו על סקר בני 60 ומעלה שערכה הלמ"ס ב-1998-1997. אוכלוסיית ניצולי השואה בסקר מנתה 896 משיבים, וקבוצת הבקרה - 331 משיבים. בין הממצאים: שיעורי המצוקה הרגשית בקרב ניצולי השואה יותר מ-50 שנה לאחר השואה נמצאו גבוהים יותר באופן מובהק מאשר בקרב קבוצת הבקרה; בעיות נוספות ששכיחותן היתה גבוהה יותר באופן מובהק בקרב הניצולים היו בעיות שינה, בעיות בריאות כרוניות ומיעוט פעילויות חברתיות שונות.

(ניצולי שואה; בריאות הנפש; רווחה רגשית; קשישים)

041

Bleich, Avi; Gelkopf, Mark; Berger, Rony; Solomon, Zahava:
The Psychological Toll of the Intifada: Symptoms of Distress and Coping in Israeli Soldiers
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 10: 12 (December 2008), pp.873-879
. The article appears also on Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

בעבודה זו נבחנו תדירותם ומאפייניהם של גורמי לחץ בקרב חיילים ששירתו במגע קרוב עם אוכלוסייה פלסטינית אזרחית והקשר לתסמונת דחק פוסט-טראומטית. כן נבדקו דרכי התמודדות ועזרה מקצועית מועדפת. במחקר, רואיינו 167 חיילים ו-59 חיילות משוחררים. לשם השוואה, רואיינה קבוצת בקרה של 74 חיילים משוחררים שלא באו במגע עם אוכלוסייה זו. בין הממצאים: בקבוצת המחקר נמצאה רמת חשיפה גבוהה יותר לאירועים טראומטיים ולתקריות אלימות שבהן היו מעורבים אזרחים; חשיפה לאירוע טראומטי, בעיות בריאות נתפסות והתמודדות בדרך של הימנעות מטיפול נמצאו כגורמי סיכון להפרעת דחק פוסט-טראומטית; אצל 11.4% מהחיילים המשוחררים נתגלו סימנים לתסמונת דחק פוסט-טראומטית; דרך ההתמודדות השכיחה ביותר בקרב החיילים היתה לספר על חוויותיהם לבני משפחה ולחברים; נשים נטו לגשת לסיוע פסיכולוגי יותר מאשר גברים.

(הפרעות פוסט-טראומטיות; חיילים; אינתיפאדת אל-אקצה)

042

Koren, Danny; Caspi, Yael; Klein, Ehud et al:
Acute Stress Reactions among Medical and Non-Medical Personnel in a General Hospital under Missile Attacks
"Depression and Anxiety", 26: 2 (February 2009), pp. 123-128.

אירועים טראומטיים המוניים שאירעו בשנים האחרונות הביאו לעניין גובר בהבנת השפעת החשיפה לטראומה ראשונית (ישירה) ומשנית (עקיפה) על אנשי סיוע מקצועיים. מטרותיו של מחקר זה היו: בדיקת שיעורי ההיארעות ומידת החומרה של תסמינם פוסט-טראומטיים בקרב צוותי בית-חולים (צוותים רפואיים וצוותים לא-רפואיים) הממוקם באזור פגיעת טילים ושטיפל בנפגעים במהלך מלחמת לבנון השנייה; בדיקת השפעת התסמינים על רמת התפקוד בזמן אמת; הערכת השפעתה של טראומה משנית במקביל או בנוסף לטראומה הראשונית. במחקר נבדקו 412 מאנשי בית-החולים. בין הממצאים: אצל רוב הנחקרים נתגלו תסמיני לחץ (תסמין אחד לפחות, והשכיח מבין התסמינים היה עוררות-יתר); בקרב 43 מהנבדקים (10.2%) נמצאו עדויות לתסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), אך רק 13 מתוכם הגיעו למצב של פגיעה תפקודית; לא נמצאו הבדלים מובהקים לגבי חומרת ה-PTSD בין אנשי צוות שטיפלו בנפגעי המלחמה (פגיעות גופניות או נפשיות) לבין אלו שלא טיפלו.

(מלחמות [השפעות]; מלחמת לבנון השנייה; כוח-אדם רפואי; הפרעות פוסט-טראומטיות)

043

חיים-צוייג, הלה:

השלכות החשיפה לטרור על הבריאות הנפשית והשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בקרב מתבגרים

בית-הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2008, 251 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הוגש לסינט האוניברסיטה העברית. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול: www.antidrugs.gov.il.

במחקר זה נבדק מצבם הרגשי של מתבגרים עקב חשיפה לפיגועי טרור: סימפטומים וסיכון להפרעה פוסט-טראומטית ולדיכאון ולשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים והקשר שבין החשיפה לטרור לבין מצוקה נפשית ושימוש בחומרים אלה. כמו כן, נבחן מודל רב-משתני לניבוי גורמי סיכון למצוקה נפשית ולשימוש בחומרים אלה. במחקר השתתפו 960 תלמידים יהודים מחיפה, תלמידי כיתות י' ו-י"א מבתי-ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים, בשנת הלימודים תשס"ד. הנתונים נאספו באמצעות שאלון מובנה למילוי עצמי. בין הממצאים: כ-70% דיווחו על התרחשות פיגוע ליד אזור מגוריהם; כ-53% הכירו מישהו שהיה נוכח בזירת הפיגוע; 9.9% נמצאו בסיכון לתסמונת פוסט-טראומטית; 37.5% דיווחו על רמת סימפטומים דיכאוניים המציבה אותם בסיכון לדיכאון קליני – בנות יותר מבנים וילידי חבר העמים יותר מילידי ישראל; שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בשנה האחרונה - 42.4% עישנו סיגריות, 59.5% שתו משקאות חריפים ו-7.9% השתמשו במריחואנה לפחות פעם אחת.

(פעולות טרור; אינתיפאדת אל-אקצה; מתבגרים; הפרעות פוסט-טראומטיות; התמודדות; שימוש בסמים; שתיית אלכוהול)

044

Levine, Joseph; Timinsky, Igor; Sela, Ben-Ami et al:
Elevated serum homocysteine levels in male patients with PTSD
"Depression and Anxiety", 25: 11 (November 2008), pp. E154-E157.

במחקרים קודמים נמצא, כי רמות גבוהות של נסיוב (סרום) או חומצת אמינו בדם מהוות גורם סיכון ללקות במחלות כגון אלצהיימר, סכיזופרניה ודיכאון. לאור הקשר שבין דיכאון לבין הפרעות חרדה ובשל הקשר שבין דַּחַק לבין רמות גבוהות של הימצאות חומצת אמינו בדם, נבדק במחקר זה האם בקרב אנשים הסובלים מתסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) מופיעים ממצאים אלה. במסגרת המחקר, הושוותה רמת חומצת האמינו בדם של 28 גברים חולי PTSD לרמתה בקרב קבוצת בקרה שכללה 223 אנשים בריאים. נמצא, כי בקרב חולי PTSD רמת חומצת האמינו בדם היתה גבוהה יותר באופן מובהק מאשר בקרב אנשים בריאים. עוד עולה מן המחקר, כי משך היארעות ה-PTSD מהווה גורם לחיזוי רמת חומצת האמינו בדם.

(הפרעות פוסט-טראומטיות; דיכאון; חרדה)

045

Abramowitz, Moshe Z.; Grinshpoon, Alexander; Priebe, Stefan; Ponizovsky, Alexander M.:
New Institutionalization as a Rebound Phenomenon? The Case of Israel
"Israel Journal of Psychiatry", 45: 4 (2008), pp. 272-277. The article appears on the Journal's Website: www.psychiatry.org.il/journal.

הרפורמה בשירותי בריאות הנפש הביאה לצמצום מספר המיטות בבתי-החולים ולהפניית משאבים לתכניות שיקום בקהילה. בעבודה זו נסקרת תופעת ה"מיסוד מחדש" של מערכת בריאות הנפש לאחר תקופת האל-מיסוד. זאת, בהשוואה לשינויים במערב אירופה, לפי חמישה אינדיקטורים: מספר המיטות הפסיכיאטריות לאסירים; מספר המטופלים במרפאות בבתי-כלא; מספר האשפוזים הפסיכיאטריים בכפייה; מספר הדירות וההוסטלים עבור מאושפזים פסיכיאטריים לשעבר; מספר המיטות לאשפוז פסיכיאטרי. העבודה התבססה על מאגר הנתונים הארצי על אודות המאושפזים בבתי-חולים פסיכיאטריים ובמחלקות פסיכיאטריות בבתי-חולים כלליים ועל קובץ מינהלי הכולל מידע על הוסטלים ודירות למאושפזים לשעבר. בין הממצאים: בדומה למדינות אירופה, מספר המיטות הפסיכיאטריות בתקופה הנסקרת הצטמצם (42%-) ומספר הפתרונות בקהילה גדל (פי שלושה); בישראל גדל האשפוז הפסיכיאטרי בכפייה בשיעור של 40.3%, בדומה למגמה באנגליה, בהולנד ובגרמניה ובניגוד למגמה בספרד, באיטליה ובשבדיה, שבהן חל צמצום באשפוזים מסוג זה.

(בריאות הנפש; פסיכיאטריה קהילתית; אשפוז)

046

Lerner, Vladimir; Kanevsky, Michael; Witztum, Eliezer:
The Influence of Immigration on the Mental Health of Those Seeking Psychiatric Care in Southern Israel: A Comparison of New Immigrants to Veteran Residents
"Israel Journal of Psychiatry", 45: 4 (2008), pp. 291-298. The article appears on the Journal's Website: www.psychiatry.org.il/journal.

במחקר זה נבדקו תיקיהם הרפואיים של בני 60 ומעלה שפנו ב-1995-1990 לטיפול פסיכיאטרי במרכז לבריאות הנפש באר-שבע כמאושפזים או כמטופלי חוץ, לשם בחינת הבדלים בין שתי קבוצות: עולים ממדינות ברית-המועצות לשעבר (מ-1988 ואילך) וישראלים ותיקים. בין הממצאים: שיעור הפונים מקרב העולים היה נמוך (1.2% מאוכלוסיית העולים בני 60 ומעלה) ביחס לוותיקים (2.1%); שיעורי המאושפזים ומטופלי החוץ בשתי הקבוצות היו דומים – 58.3% מהמטופלים העולים היו מאושפזים ו-53.4% מהמטופלים הוותיקים); האבחונים העיקריים בשתי הקבוצות היו דומים – הפרעות במצב הרוח (27.9% בקרב המטופלים הוותיקים ו-28.9% בקרב המטופלים העולים) וסכיזופרניה (20.5% בקרב המטופלים הוותיקים ו-21.2% בקרב המטופלים העולים); 11% מהמטופלים העולים אושפזו עקב בעיות הסתגלות סביבתית לעומת 4.5% מהמטופלים הוותיקים; שיעור הגרושים/ות בקרב המטופלים העולים נמצא כפול מזה של הוותיקים וכך גם שיעור הרווקים/ות. אחת ממסקנות המחקר היא, שהעולים לא נוטים להשתמש בשירותי בריאות הנפש עד שמצבם מחמיר מאוד.

(בריאות הנפש; קשישים; נגב; עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; הסתגלות; ותק בארץ)

047

רון-רובנישטיין, פנינה:

גורמים המנבאים חרדת מוות ומיתה בקרב זקנים בישראל

"גרונטולוגיה", ל"ו: 1 (2009), עמ' 30-13.

במחקר זה נבדקו הבדלים ברמות חרדת המוות וחרדות לגבי תהליך המיתה בקרב זקנים, גברים ונשים, המתגוררים בקהילה ובמסגרות מוסדיות. זאת, תוך בחינת הקשר שבין משתנים דמוגרפיים, משתנים תוך-אישיים ומשתנים בין-אישיים לבין המשתנים חרדת מוות וחרדת מיתה. אוכלוסיית המחקר כללה 217 זקנים (119 מתגוררים בקהילה ו-98 במוסדות), יהודים, דוברי עברית. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות פנים אל פנים. בין הממצאים: נמצא מתאם שלילי מובהק וגבוה בין משתנים תוך-אישיים (תחושת שליטה בחיים ודימוי עצמי) לבין חרדות המוות והמיתה; לא נמצאו הבדלים ברמות חרדת המוות וחרדת המיתה בין גברים לנשים או לפי מאפייני המגורים השונים.

(קשישים; זיקנה; מוות; חרדה; דימוי עצמי)

048

קושי בגיוס כוח-אדם מקצועי בגריאטריה לבתי-אבות

"דורות", מס' 110 (נובמבר 2008), עמ' 8.

במאמר זה מוצגים ממצאי סקר שערך האגף לגריאטריה שבמשרד הבריאות בקרב מוסדות לקשישים סיעודיים ותשושי נפש, במטרה לאמוד את המחסור באנשי מקצוע בתחומים הקשורים לגריאטריה. שאלונים נשלחו ל-287 מוסדות מתוך 317 מוסדות ברישוי לחולים סיעודיים ולתשושי נפש. מ-183 מוסדות (64%) נתקבלו תשובות. נמצא, כי המחסור הגדול ביותר הוא באנשי המקצוע הבאים: רופאים מומחים בגריאטריה, אחים/ות מוסמכיםו/ת, אחים/ות מעשים/ות ומרפאים בעיסוק. על-פי המשיבים, הסיבה העיקרית למחסור היא "אין פונים", ולגבי רופאים מומחים בגריאטריה סיבה זו צוינה ב-68% מהשאלונים. סיבות שכיחות אחרות היו: "יש מעט פונים אך עם דרישות גבוהות" ו"יש מעט פונים מתאימים". עוד דיווחו נציגי המוסדות, כי מבין אנשי המקצוע המבוקשים, הקושי הגדול ביותר הוא בגיוס אחים/ות מוסמכים/ות ורופאים מומחים בגריאטריה. רמת הקושי הנמוכה ביותר שצוינה היא לגבי תזונאים/ות ועובדים/ות סוציאליים/ות.

(מוסדות לקשישים; בתי-אבות; סיעוד; כוח-אדם רפואי; גריאטריה)

049

בן-נתן, מירב:

תיאום ציפיות בין הצוות לבין משפחת הקשיש המאושפז המרכז גריאטרי

"דורות", מס' 111 (דצמבר 2008), עמ' 28-26.

במחקר שנעשה במרכז הגריאטרי "שוהם" שבפרדס חנה, נבדקו עמדותיהם של הצוות המטפל ושל בני משפחה בנוגע למעורבות המשפחה בטיפול בקשיש. המשתתפים נתבקשו לדרג את המעורבות הרצויה של המשפחה בתפקידים שונים, כגון מתן תמיכה למטופל, אחריות על קשר עם המוסד הגריאטרי, אחריות על קשר עם גורמים חיצוניים ועוד. רוב האחיות שהשתתפו במחקר היו ותיקות במקצוע (יותר מ-11 שנים). רוב בני המשפחה שהשתתפו במחקר היו ילדיהם של המטופלים (73%). כ-33% מהמטופלים היו מאושפזים במוסד פחות משנה, וכ-40% היו מאושפזים יותר משלוש שנים. רוב בני המשפחה ציינו כי תדירות הקשר שלהם עם המטופלים פחתה בעקבות האשפוז: בעוד שלפני האשפוז כ-53% מבני המשפחה היו בקשר יומיומי עם המטופל, לאחר האשפוז כ-58% דיווחו כי הם מבקרים את המטופל רק פעם בשבוע. עוד עולה מהמחקר, כי הצוות סבור שעל בני המשפחה לקחת על עצמם יותר תפקידים ממה שהם לוקחים בפועל: לדאוג לתרופות שאינן בסל הבריאות, לדאוג לביקור רופא שאינו מהמוסד, לדאוג לקשר עם גורמים מחוץ למוסד ועוד. מנגד, סברו בני המשפחה כי יש לעדכן אותם לעתים קרובות יותר על הטיפול הניתן לקשיש, וחלקם אף ביקשו להיות שותפים בטיפול. אחת ממסקנות המחקר היא, שחשוב לערוך תיאום ציפיות בין הצוות המטפל לבין בני המשפחה מיד עם קבלת הקשיש לאשפוז.

(קשישים מוגבלים; מוסדות לקשישים; טיפול ממושך; סיעוד; אחיות; גריאטריה; תמיכה משפחתית; יחסי הורים – ילדים; עמדות; ציפיות)

050

Clarfield, Mark A.; Ginsberg, Gary; Rasooly, Iris et al:
For-profit and not-for-profit nursing homes in Israel: Do they differ with respect to quality of care?
"Archives of Gerontology and Geriatrics", 48: 2 (March-April 2009), pp. 167-172.

מטרתה של עבודה זו היתה לבחון את איכות הטיפול במוסדות לקשישים עם כוונת רווח לעומת מוסדות ללא כוונת רווח. במחקר נכללו 127 מוסדות לקשישים (מתוך 193 שהיו קיימים בשנים 2001-1998) – 48 ללא כוונת רווח ו-79 עם כוונת רווח. לצורך המחקר, נעשה שימוש בסולם הערכה של 100 נקודות. בין הממצאים: הציון הממוצע של מוסדות ללא כוונת רווח היה 67 לעומת 55 בקרב מוסדות עם כוונת רווח; הפער בין שני סוגי המוסדות נשמר גם בציון הממוצע לגבי תשלום יומי, גודל המוסד והיקף הצוות; על אף שהיו מוסדות משני הסוגים שקיבלו ציונים טובים ואף מצוינים בחלק מהפרמטרים שנבדקו, רק מוסדות עם כוונת רווח קיבלו ציונים נמוכים. מסקנת העבודה היא, שככלל, מוסדות עם כוונת רווח מספקים טיפול פחות טוב מזה של מוסדות ללא כוונת רווח.

(מוסדות לקשישים; איכות הטיפול; כוח-אדם רפואי; הספקת שירותים; סיעוד; מלכ"רים; ארגונים וולונטריים)

051

Litwin, Howard; Attias-Donfut, Claudine:
The inter-relationship between formal and informal care: a study in France and Israel
"Ageing & Society", 29: 1 (January 2009), pp. 71-91.

הטיפול בקשישים נעשה משמעותי יותר ויותר עקב הזדקנות האוכלוסייה. רוב הטיפול בקשישים אלה מתבצע על-ידי בני משפחה ומטפלים לא-פורמאליים אחרים. חלק נכבד מהטיפול ניתן גם על-ידי גורמים פורמאליים - טיפולי בית, מרכזי יום ומוסדות אשפוז. בעבודה זו נבדק, האם השירותים הפורמאליים מהווים תחליף או השלמה למערכת התמיכה הלא-פורמאלית. בדיקה זו נעשתה תוך השוואה בין צרפת לישראל, מדינות החולקות מערכות רווחה דומות אך רקע היסטורי, תרבותי ודתי שונה. העבודה התבססה על נתוני הגל הראשון של סקר SHARE (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe). הסקר נערך בצרפת ב-2004 ובישראל ב-2005/6, והוא כלל שאלות על קבלת טיפול פורמאלי, קבלת טיפול לא-פורמאלי וקבלת שני סוגי הטיפולים. מבין המשיבים לסקר (בני 50+), נבדקו בעבודה זו נתוני בני 75+ – 631 מצרפת ו-403 מישראל. בין הממצאים: 51% מהקשישים בצרפת ו-55% מהקשישים בישראל לא קיבלו כל סיוע; 8% בצרפת ו-10% בישראל קיבלו סיוע מבן משפחה; כשליש קיבלו טיפול לא-פורמאלי לא מבן משפחה – 34% בצרפת ו-33 בישראל; 35% מבני ה-75+ בצרפת ו-27% מבני ה-75+ בישראל קיבלו סיוע פורמאלי בבית. מסקנת העבודה היא, כי קיים דמיון רב בדפוסי קבלת הטיפול בין הקשישים בישראל לאלו בצרפת וכי בשתי המדינות נעשה שימוש בשירותים פורמאליים ולא-פורמאליים במידה דומה.

(קשישים; שירותי רווחה;טיפול ע"י המשפחה; הספקת שירותים; מחקר השוואתי; צרפת)

052

Auslander, Gail K.; Soskolne, Varda; Kaplan, Giora et al:
Discharge Planning in Acute Care Hospitals in Israel: Services Planned and Levels of Implementation and Adequacy
"Health and Social Work", 33: 3 (August 2008), pp.178-188.

במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר לבדיקת ביצוע תכנית הטיפולים עבור קשישים ששוחררו מבתי-חולים. מטרות המחקר היו: תיאור הרצף הטיפולי - השירותים שקיבלו הקשישים לפני האשפוז, תכנון השחרור וקבלת שירותים לאחר השחרור; מעקב אחר מימוש תכנית השחרור שבועיים ושלושה חודשים לאחר השחרור; בדיקת השלכות תכנון השחרור על פניות למיון ואשפוזים חוזרים. המחקר נעשה ב-11 בתי-חולים כלליים וכלל 1,426 חולים שהשתחררו ממחלקות פנימיות או כירורגיות וקיבלו שירותי עבודה סוציאלית ותכנון השחרור. הנתונים נאספו בעת השחרור ובראיונות טלפונים שנעשו שבועיים ושלושה חודשים לאחר השחרור. בין הממצאים: 40% מהחולים שוחררו למסגרות מוסדיות ו-60% לביתם עם תכניות לקבלת שירותים בקהילה; 46% מהמופנים למוסדות סיעודיים ו-70% מהמופנים למרכזי שיקום קיבלו את הטיפול המתוכנן; מבין המשוחררים לביתם, 65% קיבלו מטפל ביתי כמתוכנן ו-59% קיבלו טיפול רפואי בבית כמתוכנן (34% קיבלו את כל השירותים המתוכננים, 31% קיבלו חלק ו-35% לא קיבלו אף אחד מהשירותים המתוכננים). בהמשך המאמר מנותחים הממצאים לפי גיל, מין, קבוצת אוכלוסייה, רמת המוגבלות והמחלקה שממנו השתחרר הקשיש.

(קשישים; שחרור מבית-חולים; טיפול בית סיעודי; שירותי בריאות)

053

Antonelli, Dante; Suleiman, Khalid; Turgeman, Yoav:
Cardiovascular Diseases in the Elderly in a Consultant Outpatient Cardiac Clinic
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal),
11: 4 (April 2009), pp. 235-237. The article appears on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

קבוצת בני ה-70+ מהווה כ-7% מהאוכלוסייה הכללית. מחלות לב וכלי הדם הן גורם התחלואה הנפוץ ביותר בקרב קבוצה זו. מטרתה של עבודה זו, שנערכה במרפאת-חוץ למחלות לב, היתה להשוות את מאפייני החולים  בני ה-70+ עם מאפייני חולים צעירים יותר. במסגרת העבודה, נבדקו הפתולוגיה של המחלה, גורמי הסיכון והטיפול התרופתי שניתנו לחולים חדשים שהגיעו לטיפול במהלך חודשיים. בין הממצאים: במהלך חודשיים הגיעו למרפאה 290 חולים חדשים, ומתוכם 139 היו בני 70+; בקרב בני ה-70+ נמצא שיעור גבוה של חולים הלוקים בהיצרות אב העורקים, תעוקת חזה, אי-ספיקת לב גדשתית, עורק כלילי חסום ושבץ מוחי; מבין גורמי הסיכון למחלת לב איסכמית, רק יתר לחץ דם היה נפוץ יותר בקרב בני ה-70+; טיפול רב-תרופתי היה נפוץ יותר בקרב בני ה-70+. מסקנת החוקרים היא, כי מורכבות הטיפול והגידול המהיר במשקלה של קבוצת גיל זו באוכלוסייה, מצריכים פיתוח שירות רפואי מתאים.

(קשישים; מחלות לב וכלי הדם; טיפול תרופתי; מרפאות)

054

Kloog, Itai; Haim, Abraham; Stevens, Richard G.; Portnov, Boris:
Global Co-Distribution of Light at Night (LAN) and Cancers of Prostate, Colon, and Lung in Men
"Chronobiology International", 26: 1 (January 2009), pp. 108-125.

במדינות שונות שיעורי ההיארעות של סרטן בקרב גברים אינם דומים. בעבודה זו נבדק הקשר שבין חשיפה מאסיבית לתאורה מלאכותית בלילה לבין שכיחותם של שלושת סוגי הסרטן הנפוצים ביותר (הערמונית, הריאה והמעי גס) בקרב גברים ברחבי העולם. שיעורי ההיארעות נבדקו ב-164 מדינות, תוך התייחסות להכנסה לנפש, משקלה של האוכלוסייה העירונית, צפיפות האוכלוסייה, צריכת החשמל ועוד. באמצעות נתונים אלו שוקלל "מדד כמות האור המלאכותי בלילה לאדם". נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין רמת התאורה ורמת צריכת החשמל לבין תחלואה בסרטן הערמונית: במדינות שבהן יש חשיפה נמוכה לאור מלאכותי רמת התחלואה בסרטן הערמונית היתה 66.77 חולים ל-100,000 תושבים, במדינות שבהן רמת החשיפה היא בינונית - 87.11 חולים ל-100,000 תושבים, ובמדינות שבהן רמת החשיפה היא גבוהה - 157 חולים לכל 100,000 תושבים; לא נמצא קשר בין חשיפה לאור מלאכותי לבין תחלואה בסרטן הריאה או סרטן המעי הגס. עוד יש לציין, כי במחקרים קודמים נמצא כי נשים החשופות לאור מלאכותי בלילה נמצאות בסיכון מוגבר ללקות בסרטן השד.

(סרטן; גברים; חשמל)

055

Sadetzki, Sigal; Oberman, Bernice; Duvdevani, Shay. et al:
Smoking and risk of parotid gland tumors : A Nationwide Case-Control Study
"Cancer", 112: 9 (May 2008), pp. 1974-1982.

המיקום הנפוץ ביותר של גידולים בבלוטות הרוק הוא בבלוטות מיצד האוזן (Parotid Glands) - כ-85%-70% מהגידולים. כ-80% מגידולים אלה הם שפירים. מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק את הקשר שבין עישון לבין גידולים שפירים וממאירים בבלוטות מיצד האוזן. במסגרת העבודה, רואיינו 459 חולים יהודים בני 18 ומעלה שאובחנו ב-2003-2001 וקבוצת בקרה של 1,265 איש בעלי מאפיינים דומים שאינם חולים. השאלון כלל משתנים דמוגרפיים, גורמי סיכון אפשריים ופירוט של היסטוריית העישון. התיקים הרפואיים שימשו לזיהוי מאפייני הגידול. בין הממצאים: 60.1% מהחולים עישנו סיגריות (39.9% בהווה), לעומת 49.5% בקבוצת הבקרה (23.9% בהווה); בקרב החולים, המעשנים התחילו לעשן בגיל צעיר יותר, בתדירות גבוהה יותר ובמשך זמן ארוך יותר; לא נמצא קשר בין עישון לגידולים שפירים אך נמצאו סימנים לקשר עם גידולים ממאירים.

(סרטן; עישון)

056

Sadetzki, Siegal; Chetrit, Angela; Duvdevani, Shay et al:
Cellular Phone Use and Risk of Benign and Malignant Parotid Gland Tumors - A Nationwide Case-Control Study
"American Journal of Epidemiology", 167:4 (2008), pp. 457-467.

במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר שבו נבדקה השפעת השימוש בטלפון סלולרי על סיכויי התחלואה בגידולים שפירים וממאירים בבלוטות מיצד האוזן (Parotid Gland). במסגרת המחקר, נבדקו 402 חולים עם גידול שפיר ו-58 חולים עם גידול ממאיר שאובחנו בישראל בגיל ב-2003-2001 והיו מעל גיל 18. כן נבדקה קבוצת בקרה שכללה 1,266 איש. בין הממצאים: לגבי כל הנחקרים, לא נמצא סיכון מוגבר למחלה בקרב המשתמשים בטלפון סלולרי בתדירות רגילה; בקרב משתמשים בטלפון סלולרי בתדירות גבוהה (מספר שיחות גבוה ומשך שיחות גבוה) נמצא סיכון גבוה יותר להיארעות גידול, במיוחד לגבי המשוחחים באזורים כפריים; סיכון מוגבר נמצא גם למשוחחים בטלפון סלולרי כשהוא מוצמד לאחת האזניים באופן קבוע וכן למשוחחים שאינם משתמשים באמצעי עזר להרחקת המכשיר מהאוזן (דיבורית וכו'). מסקנת המחקר היא, כי קיים קשר בין שימוש בטלפון סלולרי לבין גידול בבלוטות מיצד האוזן.

(סרטן; טלפון סלולרי)

057

Senecky, Yehuda; Chodick, Gabriel; Diamond, Gary et al:
Time Trends in Reported Autistic Spectrum Disorderd in Israel, 1972-2004
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 11: 1 (January 2009), pp. 30-33. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

במחקרים שנערכו במדינות שונות נמצאה עלייה בשיעורי ההיארעות של הפרעות בספקטרום האוטיסטי. מטרתה של עבודה זו היתה לתאר את השינויים לאורך זמן בשיעורי היארעות אוטיזם בישראל ולתאר את מאפייניהם הדמוגרפיים של החולים. מקור הנתונים לעבודה היה רישומי המוסד לביטוח לאומי לגבי ילדים שאובחנו כאוטיסטים ב-2004-1972 ומקבלים גמלת נכות. בין הממצאים: ברישומים אותרו 3,509 ילדים – 80% בנים ו-20% בנות; נמצאה מגמה ברורה של עלייה בשיעורי ההיארעות – ממקרים בודדים בשנות ה-70' וה-80' ל-256 ב-1997 (125 מקרים למיליון ילדים) ול-428 ב-2004 (190 מקרים למיליון ילדים); לא ברור האם מדובר בעלייה אמיתית של מקרי האוטיזם או שמא מדובר בשיפור תהליכי האבחון בשנים האחרונות; גיל האבחון הממוצע היה 39 חודשים; 13.6% מהמאובחנים השתייכו למעמד חברתי-כלכלי נמוך, 46.1% למעמד חברתי-כלכלי בינוני ו-36.4% למעמד חברתי-כלכלי גבוה.

(אוטיזם; אבחון רפואי; ילדים)

058

Koren, Ariel; Zalman, Lucia; Palmor, Haya et al:
Sickle Cell Anemia in Northern Israel: Screening and Prevention
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal),
11: 4 (April 2009), pp. 229-234. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

אנמיה של תאי חרמש (Sickle Cell Anemia) היא מחלת דם הנוצרת עקב פגם גנטי הגורם ליצירת המוגלובין המעוות את תא הדם לצורה של חרמש. עיוות זה גורם ליציאת תאים אלו ממחזור הדם ולאנמיה. מ-1987 ואילך נערכת בצפון ישראל תכנית סריקה לאיתור נשים בהריון שהן נשאיות של הגן. במחקר המתואר במאמר זה נבדקה יעילותה של הסריקה – מספר הנשאים שאותרו בהשוואה למספר המוערך של חולים שהיו נולדים ללא קיומה של התכנית (אנמיה של תאי חרמש שכיחה יותר בצפון ישראל מאשר באזורים אחרים ובמיוחד בקרב האוכלוסייה הבדואית). בין הממצאים: ב-2006-1987 עברו את הסריקה 69,340 נשים; בקרב 114 זוגות נתגלה המוגלובין S האחראי ליצירת המוּטַצְיָה הגורמת לאנמיה זו; ב-54 מקרים נתגלה שהעוברים נגועים, ובארבעה מקרים מתוכם סירבו הזוגות לבצע הפלה; לאורך השנים, ובעיקר בארבע השנים האחרונות, ניכרת מגמה של ירידה מובהקת במספר היילודים הלוקים במחלה.

(אנמיה; מחלות דם; תורשה; הריון; עוברים; הפלות; ערביי ישראל; בדואים; אבחון רפואי; תכניות התערבות)

059

Ben-Itzhak, Ron; Giladi, Nir; Gruendinger, Leor; Hausdorff, Jeffrey M.:
Can Methylphenidate Reduce Fall Risk in Community-Living Older Adults? A Double-Blind, Single-Dose Cross-Over Study

"Journal of the American Geriatric Society", 56: 4 (April 2008), pp. 695-700.

כ-20% מבני 60 ומעלה וכ-80% מבני 80 ומעלה מגיעים לחדרי מיון בשל נפילות. נפילות הן הגורם העיקרי לתמותה אקראית בקרב בני 80 ומעלה. כשליש מהקשישים העצמאיים החיים בקהילה עלולים לחוות נפילה אחת או יותר בשנה. הגורמים לנפילות בקרב קשישים כוללים ירידה ביכולות שיווי המשקל וביציבות ההליכה, ירידה בלחץ הדם, תשישות, ירידה בראייה ומחסור בויטמינים המשפיעים על יכולת התנועה. במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר בדבר השפעת נטילת ריטאלין על שיעורי היארעות נפילות בקרב קשישים. במחקר, שנערך במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), השתתפו 26 קשישים בגילים 90-65 המתגוררים בקהילה, הסובלים מבעיות זיכרון (אך לא מדמנטיה) ומטופלים במרפאה להפרעות הליכה שבמרכז. המשתתפים חולקו לקבוצת מחקר ולקבוצת בקרה: בקבוצה הראשונה קיבלו הקשישים מנת ריטאלין, ובקבוצת הבקרה קיבלו הקשישים תרופת דמה – פְּלָצֶבּוֹ. נמצא, כי בקרב מקבלי הריטאלין חל שיפור מובהק בתפקוד הפיזי לעומת קבוצת הבקרה, אך לא חל שיפור בזיכרון.

(קשישים; נפילות; טיפול בריטאלין; כושר קוגניטיבי; זיכרון)

060

Kandinov, Boris; Giladi, Nir; Korczyn, Amos D.:
Smoking and tea consumption delay onset of Parkinson's disease
"Parkinsonism & Related Disorders", 15: 1 (January 2009), pp. 41-46.

פרקינסון היא מחלה ניוונית של המוח, הפוגעת במנגנון בקרת התנועה במוח ומאופיינת במחסור בהפרשת דופאמין. תסמיני המחלה הם קשיון שרירים, חולשה ורעד. עם הזמן, הופך החולה לנכה, הנזקק לסיוע כמעט בכל פעולה יומיומית. בישראל חיים כיום כ-20,000 חולי פרקינסון. הגיל הממוצע של התפרצות המחלה הוא 58. במחקרים שנעשו בשנים האחרונות נמצא, כי עישון סיגריות ושתייה מרובה של תה וקפה תורמים לעיכוב התפרצות המחלה. במחקר הנוכחי, שנעשה במחלקה הנוירולוגית של המרכז הרפואי "סוראסקי", נבדקה השפעת העישון ושתיית תה וקפה על 278 חולי פרקינסון. בין הממצאים: עישון של 20 סיגריות ביום במשך 10 שנים לפחות גורם לעיכוב בהופעת המחלה בכ-3.2 שנים; שתיית שלוש כוסות תה לפחות ביום במשך תקופה ארוכה תורמת לעיכוב המחלה בכ-7 שנים; מנגד, שתיית יותר מ-3 כוסות קפה ביום גורמת להקדמת התפרצות המחלה בכ-4.8 שנים. עם זאת, לדעת החוקרים אין לפסול השפעה חיובית של הקפה.

(מחלת פרקינסון; נוירולוגיה; עישון; תה; קפה)

061

Bar-Yishay, Ephraim; Matyashchuk, Elena; Mussaffi, Huda et al:
Use of the Forced Oscillation Technique to Detect Bronchodilation in Children: Experience from the Schneider Children's Medical Center of Israel
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal),
11: 4 (April 2009), pp. 198-200. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

בעבודה זו נבדקה יעילותה של טכניקת הנענוע (forced oscillation technique) לצורך בדיקת תפקודי ריאה אצל ילדים לשם איתור ברונכיט. יתרונה של טכניקה זו, בניגוד לבדיקת ריאות רגילה, היא שאין צורך בשיתוף פעולה מצד החולה. במסגרת העבודה, נבדקה השיטה בקרב 46 ילדים שטופלו במרפאות החוץ של המרכז הרפואי "שניידר" ביולי-דצמבר 2008, בהשוואה לשיטה הקונבנציונאלית (spirometry test). מבין הילדים, 40 סבלו (או נחשדו כסובלים מקצרת) ושישה סבלו מדלקת ריאות. בין הממצאים: בקרב 40 ילדים בוצעה בהצלחה הבדיקה באמצעות טכניקת הנענוע, לעומת הצלחת השיטה הקונבנציונאלית בקרב 29 ילדים; בקרב 64% מהילדים עד גיל ארבע בוצעה הבדיקה החדשה בהצלחה, לעומת הצלחתה של הבדיקה הקונבנציונאלית בקרב 21% מהילדים עד גיל ארבע בלבד; בקרב 32 הילדים מעל גיל ארבע, שתי הבדיקות הצליחו חוץ מאשר במקרה אחד.

(ילדים; מחלות מערכת הנשימה; קצרת; בדיקות רפואיות)

062

Kozer, Eran; Bar-Hamburger, Rachel; Rosenfeld, Noa et al:
Illicit Drug and Alcohol Users Admitted to the Pediatric Emergency Department
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 10: 11 (November 2008), pp.779-782
. The article appears also on Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

בעבודה זו נבדקו מאפייניהם של מתבגרים המגיעים לחדרי מיון כתוצאה משימוש בסמים. זאת, כדי לבדוק את רמת הדיוק של הרופאים באיתור חולים אלה. במסגרת העבודה, נבדקו תיקיהם הרפואיים של כל בני 18-12 שאושפזו בחדר מיון ילדים של המרכז הרפואי "אסף הרופא" ב-2006-2005, שנלקחה מהם דגימת שתן או בדיקת דם לזיהוי הימצאות אתנול. בין הממצאים: מתוך 138 חולים (85 בדיקות שתן ו-134 בדיקות דם), ב-40 (30%) נתגלה ממצא חיובי; אצל אלה שנתגלה אצלם ממצא חיובי, נמצא כי רמת ההכרה שלהם היא נמוכה יותר מאשר אצל אחרים; ברוב המקרים הצליחו הרופאים להעריך נכון את הסבירות לשימוש בסמים ובאלכוהול לפי תסמינים שונים וההיסטוריה הרפואית של החולה.

(מתבגרים; שימוש בסמים; שתיית אלכוהול; אשפוז; אבחון רפואי)

063

Gross, Revital; Brammli-Greenberg, Shuli; Gordon, Barak et al:
Population-Based Trends in Male Obesity in Israel, 1967-2003
"Journal of Adolescent Health", 44: 2 (February 2009), pp. 195-198.

בישראל, כמו בעולם המערבי, הולך וגדל חלקם של הסובלים מהשמנת-יתר. בעבודה זו נבדקו מגמות ההשמנה בקרב מתבגרים בישראל. העבודה התבססה על חישוב מדד מסת הגוף (BMI - Body Mass Index) של בנים, מועמדים לשירות ביטחון בשנים 2003-1967 (כ-1.14 מיליון נפש), על סמך נתוני הגובה והמשקל שלהם שנמדדו בלשכות הגיוס. בין הממצאים: שיעור הסובלים מהשמנת-יתר (מדד מסת גוף מעל 30) עלה בתקופה זו ביותר מפי שלושה - מ-1.2% ב-1967 ל-3.8% ב-2003; העלייה הבולטת ביותר בחלקם של הסובלים מעודף משקל קיצוני התרחשה החל ב-1987 (ילידי 1970 ואילך), מגמה התואמת את העלייה ברמת החיים ובאי-השוויון החברתי-כלכלי בישראל לאחר 1967; גורמים התורמים להשמנת-יתר הם מעמד חברתי-כלכלי נמוך, מגורים בישוב ממדרג חברתי-כלכלי נמוך ומספר שנות לימוד נמוך; גורם המפחית את הסיכון להשמנת-יתר הוא מוצא מאסיה או מאפריקה.

(השמנת-יתר; מתבגרים; מיצב חברתי-כלכלי; מוצא עדתי)

064

חאיטר, יורם; פירוגובסקי, אבינעם; פלמה, אליו ואחרים:

בקרת איכות הרפואה הממיינת בלשכות הגיוס: עשר שנות פעילות

"הרפואה הצבאית", 5: 2 (אוקטובר 2008), עמ' 79-75. המאמר מופיע באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il.

המיון הרפואי של המיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) המתבצע בלשכות הגיוס נועד לקבוע את כושרם הבריאותי ואת מידת התאמתם לתפקידים שונים בשירות. לפני יותר מעשור הוחל ביישום תהליך בקרת איכות ייחודי למערך המיון הרפואי בלשכות, שבמסגרתו נבחנו תהליכי קבלת ההחלטות ותוצאותיהן, התהליכים הארגוניים ואיכות השירות הרפואי. בעבודה הנסקרת במאמר זה מוצגים ממצאי בקרת האיכות, שכללה תצפיות וראיונות בלשכות הגיוס ובדיקת נתונים מקובץ ממוחשב. בניתוח התצפיות והשאלונים ובבדיקות חוזרות שנעשו לחלק מהמלשב"ים נמצאו ליקויים באיכות האנמנזה הרפואית, באיכותה ובשלמותה של הבדיקה הפיזית ובאופן קבלת החלטות על-ידי יושבי-ראש הוועדות הרפואיות. בניתוח הקובץ הממוחשב נתגלתה שונות בהתפלגות הפרופילים ובסעיפי הליקוי שנקבעו בלשכות הגיוס השונות. כן נתגלו ליקויים בציוד הרפואי ששימש לבדיקות. עקב הממצאים, נקבע מערך הדרכה סדורה לרופאים ולרכזי המתגייסים בלשכות, שופרו נהלים ותשתיות ותוקנו ליקויים מנהלתיים.

(צבא; גיוס לצבא;בדיקות רפואיות; פרופיל צבאי; בקרת איכות)

065

מולינה, ורד; בר-זאב, יעל;בליצר, רן ואחרים:

מניעת מחלת השחפת בצה"ל: אפידמיולוגיה ומדיניות עדכנית TB or not TB

"הרפואה הצבאית", 5: 2 (אוקטובר 2008), עמ' 65-59. המאמר מופיע באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il.

לאחר שנים של ירידה בהיארעות שחפת בארצות המערב, בשנות ה-90' של המאה שעברה החלו לגדול שיעורי ההידבקות במחלה עקב הופעת זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ועקב התפשטות מחלת האיידס, הגורמת להרס המערכת החיסונית בגוף. במאמר זה נסקרת התמודדותו של חיל הרפואה עם המחלה בצה"ל. במסגרת המאמר, נסקר תהליך הדיווח והמעקב אחר המחלה בצה"ל ומוצגים נתונים על התחלואה. בין הממצאים: שיעור התחלואה השנתי בשחפת ב-2006 לכל 100,000 נפשות היה 0.5 בצה"ל לעומת 3.5 במגזר האזרחי (רובם היו עולים חדשים); 84 חיילים נחשפו לחולי שחפת ריאתיים, ומתוכם אצל 36 נמצאו ממצאים חיוביים בבדיקת מנטו, שהובילה להמלצה ל-32 מהם לפנות לטיפול מונע; בדיקות מנטו דו-שלביות (לפני תחילת החשיפה לסיכון ולאחריה) ניתנת לצוותי רפואה ולמורות חיילות הבאות במגע עם אוכלוסיות בסיכון, כגון חיילים עולים ממדינות נגועות בשחפת.

(צה"ל; חיילים; מחלות מידבקות; שחפת; אפידמיולוגיה; בריאות הציבור; רפואה מונעת)

066

Bentur, Yedidia; Lurie, Yael; Cahan, Alfred et al:
Poisoning in Israel: Annual Report of the Israel Poison Information Center, 2007
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 10: 11 (November 2008), pp.749-756
. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

ב-1964 הוקם במרכז הרפואי רמב"ם המכון הארצי למידע בהרעלות. המכון מספק ייעוץ טלפוני לגבי טיפול רפואי ברעלים ומידע לגבי תרופות וטרטוגנים (חומרים, תרופות או נגיפים שגורמים לפגמים התפתחותיים בעובר). כמו כן, מעורב המכון במחקר, בהוראה, בשירותי מעבדה ועוד. בעבודה זו נותח המידע הקיים במכון לגבי האפידמיולוגיה של הרעלות והחשיפה לרעלים בישראל. זאת, באמצעות בדיקת כל הפניות למכון ב-2007. בין הממצאים: ב-2007 התקבלו במכון כ-27,000 פניות לגבי חשיפה לרעלים (לעומת כ-12,000 פניות ב-1995); עלייה זו בשיעור הפניות משקפת הן את גידול האוכלוסייה והן את הגידול בשיעור הנחשפים לרעלים לכל 1,000 תושבים (מ-2.2 ב-1995 ל-3.7 ב-2007); כ-73% מהפניות היו על-ידי הציבור הרחב (לעומת כ-10% ב-1981 וכ-35% ב-1995); כ-75% מהחשיפות לרעלים אירעו בבתים; כ-45% מהנחשפים לרעלים היו בגילים 5-0; 74.4% מההרעלות היו לא-מכוונות, והיתר היו למטרות התאבדות, שימוש בסמים, הרעלה בזדון וסיבות נוספות.

(הרעלה; ייעוץ באמצעות הטלפון; מכוני מחקר)

067

Simon-Tuval, Tzahit; Reuveni, Haim; Oksenberg, Arie et al:
Low Socioeconomic Status Is a Risk Factor for CPAP Acceptance Among Adult OSAS Patients Requiring Treatment

"Sleep", 32: 4 (April 2009), pp. 545-552.

מטרתה של עבודה זו היתה להעריך האם למיצב החברתי-כלכלי של חולים בתסמונת דום נשימה חסימתי יש השפעה על נכונותם לטפל בבעיה באמצעות שימוש במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure). טיפול במכשיר זה מונע את חסימת דרכי האוויר ואת הנחירות ומקטין את הסיכון למחלות נלוות. במסגרת העבודה, נבדקו 162 חולים עוקבים שאובחנו לראשונה בין מרס לדצמבר 2007 במרכז הרפואי "סורוקה" כסובלים מתסמונת דום נשימה חסימתי המחייב טיפול ב-CPAP ועברו תקופת הסתגלות של כשבועיים, שבה הם קיבלו מידע על הטיפול, עצות שימושיות ותמיכה. כשבועיים עד חודש לאחר ההסתגלות, נבדקה החלטת החולים לגבי המוכנות לטיפול ב-CPAP. בין הממצאים: 40% מהחולים נענו לטיפול; חולים שהסכימו לטיפול היו בעלי הכנסה גבוהה יותר מאלו שלא הסכימו; אפיונים נוספים של המסכימים היו גיל מבוגר יותר, שינה בחדר נפרד משל בן/בת זוגם וקבלת מידע חיובי על הטיפול במכשיר מחברים או מבני משפחה שהיה להם ניסיון טוב עם המכשיר; בקרב הדוחים את הטיפול, הסיבות השכיחות היו השפעות לוואי (31%), חוסר הצלחה להסתגל למכשיר (29%) ועלות הטיפול (29%).

(הפרעות בשינה; מחלות מערכת הנשימה; טיפול רפואי; מיצב חברתי-כלכלי)

068

Shalev, Idan; Lerner, Elad; Israel, Salomon et al:
BDNF Val66Met polymorphism is associated with HPA axis reactivity to psychological stress characterized by genotype and gender interactions

"Psychoneuroendocrinology", 34: 3 (April 2009), pp. 382-388.

מטרתו של מחקר זה היתה לבדוק האם דרך ההתמודדות של אנשים שונים עם מצבי לחץ קשורה להבדלים גנטיים והאם קיימים הבדלים בין גברים לנשים. במחקר, שנעשה במעבדה של בית-החולים "הרצוג" בירושלים, בשיתוף עם חוקרים מהחוג לפסיכולוגיה ומבית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, השתתפו 97 סטודנטים: 46 גברים ו-51 נשים. למשתתפים ניתנו מבחנים שנועדו להכניסם למתח: ראיון עבודה מול מיקרופון ומצלמה בפני שלושה שופטים קשוחים; ספירה לאחור בקול רם מ-1,687 בכפולות של 13, במהירות ובדיוק האפשרי, כאשר במקרה של טעות על המשתתף להתחיל את הספירה מחדש. לשם הערכת התגובה הגופנית למצבי המתח, נבדקו רמת הקורטיזול בבלוטת הרוק. כן נלקחו מהמשתתפים דוגמיות של רוק כדי לאפיין את הגֶן BDNF ונמדדו לחץ הדם וקצב הלב. נמצא, כי בקרב גברים שנשאו גרסה מסוימת של הגן (Val/Val לעומת Val/Met) היו רמות גבוהות יותר של קורטיזול ולכן תגובתם היתה חריפה יותר, ואילו בקרב הנשים התוצאות היו הפוכות. מסקנת החוקרים היא, שנשים עם גן BDNF בגרסת Val/Met וגברים עם אותו גן בגרסת Val/Val עשויים להיות פגיעים מאוד למתח חברתי. לדעת החוקרים, המחקר תורם להבנה כיצד מחלות פסיכו-נוירולוגיות ודיכאון יכולות לנבוע משילוב של חיים רוויים במתח וגורמים גנטיים.

(מצבי לחץ; חרדה; גנטיקה; תורשה; הורמונים; הבדלים בין המינים)

069

Alex, Aviv; Gilboa, Dalia; Golan, Gaby; Peleg, Kobi:
Examining Hypnosis Legislation: A Survey of the Practice in Israel
"International Journal of Clinical and Experimental Hypnosis", 56: 1 (January 2008), pp. 47-62.

השימוש בהיפנוזה כאמצעי טיפולי נושא בחובו סיכונים כאשר הוא מבוצע על-ידי מי שאינו מומחה לכך. ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שהסדירה את השימוש בהיפנוזה בחוק (ב-1984). על-פי החוק, השימוש בהיפנוזה מוגבל לרופאים, לפסיכולוגים ולרופאי שיניים, ואלה חייבים לעבור הכשרה ולקבל רישיון. בפועל, חלק מבעלי מקצועות אלו עורכים היפנוזה גם אם לא עברו את ההכשרה והרישוי הנדרשים. במחקר זה נבחנה מידת יישומו של החוק ומידת השימוש בהיפנוזה בפועל. שאלונים נשלחו ל-1,720 בעלי המקצוע שהשתתפו בהדרכה הנדרשת על-פי החוק (מתוכם, 470 קיבלו רישיון). 478 שאלונים הוחזרו, ורק 249 מהם היו של בעלי רישיון. בין הממצאים: 51% מהמשיבים דיווחו כי רכשו השכלתה בהיפנוזה באוניברסיטה; 58% מהמשיבים ציינו כי רכשו את השכלתם זו בשנות ה-90' (24% בשנות האלפיים); מבין חסרי הרישיון, 45% דיווחו שהם עוסקים בהיפנוזה בפועל; מבין חסרי הרישיון, רק 3% דיווחו כי ניגשו לבחינה (ונכשלו); מבין חסרי הרישיון, 85% דיווחו כי הם משתמשים בשיטות טיפול נוספות. מבין בעלי הרישיון, 94% דיווחו שהם עוסקים בהיפנוזה בפועל; 51% מבעלי הרישיון דיווחו כי השימוש בהיפנוזה מהווה רק חלק קטן מעבודתם; 52% מבעלי הרישיון ו-27% מחסרי הרישיון דיווחו כי השתתפו בקורס מתקדם להיפנוזה. לדעת המחברים, מספר העוסקים בהיפנוזה ללא רישיון הוא גבוה יותר מהמדווח. בסוף המאמר מובאות המלצות.

(היפנוזה; חוקים; הכשרה מקצועית; רופאים; רופאי שיניים; פסיכולוגים)

070

גלייטמן, אילנה; קורסיה, יוסי; מרום, אורנה:

אדם עיוור מעסה טוב יותר: עשור לתוכנית הכשרה של מעסים רפואיים עיוורים ולקויי ראייה במכון וינגייט

השירות לעיוור, אגף השיקום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ירושלים 2008, 30 עמ'.

שילובם של עיוורים ולקויי ראייה בתחום העיסוי הרפואי החל ביפן לפני מאות שנים והחל במערב בתחילת המאה ה-20. ב-1998 נפתח במכון וינגייט קורס למעסים עיוורים ולקויי ראייה. הקורס ארך 10 חודשים וכלל כ-700 שעות לימוד. הקורס כלל לימודי אנטומיה, פיזיולוגיה, פתולוגיה, פרמקולוגיה, דרמתולוגיה, אורתופדיה, בדיקת מפרקים, עיסוי וסטאז'. מאז, נפתח קורס דומה מדי שנה. בפרסום זה, שהוכן לקראת תום הקורס העשירי, מוצגים נתונים על העיסוק בתחום על-ידי עיוורים ועל מאפייני בוגרי תשעת הקורסים הראשונים. בין הממצאים: בסך הכול הוכשרו 144 מעסים; 61% מהבוגרים הם גברים ו-90% הם יהודים; 83% הם לקויי ראייה והיתר הם עיוורים מוחלטים; 31% מהבוגרים הם בעלי השכלה אקדמית; 76% מבוגרי תשעת הקורסים עסקו במקצוע, לעומת 66% מבוגרי ששת הקורסים הראשונים ב-2004; מבין העיוורים המוחלטים, 81% עוסקים בתחום, ומבין לקויי הראייה, 75% עוסקים בתחום; 82% מהבוגרים העוסקים בתחום עברו הכשרה נוספת לאחר הקורס הבסיסי; 58% מהבוגרים העוסקים בתחום הם עצמאיים.

(עיוורים; ליקויי ראייה; הכשרה מקצועית; פיזיותרפיה)

071

Feingold, G.; Setcos, J.:
Oral Health in Israel: A Review of Surveys Over Several Decades
“Journal of the Israel Dental Association”, 21: 3 (July 2004), pp. 15-21.

אוכלוסיית ישראל מורכבת מקבוצות מוצא שונות, ועקב כך קיימות בקרב האוכלוסייה בעיות שיניים מגוונות. במאמר זה נסקרים ממצאי סקרים בתחום בריאות השן שנעשו בישראל במשך השנים, תוך שימת דגש על קבוצות עולים שונות. נמצא, חלה עלייה בשיעורי עששת עד שנות ה-80' של המאה ה-20, ואילו בשני העשורים האחרונים ניכרת מגמה של ירידה, בעיקר במקומות שבהם הוסף פלואוריד למים או שנמצא בהם פלואוריד טבעי. בקרב כמה קבוצות עולים גדולות נמצא צורך בטיפול דנטלי מקיף. כמו כן נמצא, כי בקרב קבוצות אלו ישנה רמה נמוכה של מודעות וחינוך לבריאות השן. המסקנה היא, כי יש לקדם צעדים לחיזוק מערך בריאות השן ובמיוחד בתחום המניעה.

(בריאות השן; עששת; תכניות התערבות; קידום בריאות)

072

Lin, Shaul; Levin, Liran; Goldman, Sharon; Peleg, Kobi:
Dento-Alveolar and Maxillofacial Injuries: A 5-Year Multi-Center Study, Part 1: General vs Facial and Dental Trauma
"Dental Traumatology", 24: 1 (February 2008), pp. 53-55.

פגיעות פה ולסת הן גורם משמעותי לתחלואה הדורשות טיפול מדויק ומתוכנן היטב. מטרתו של מחקר זה היתה להעריך את היארעותן של פגיעות פה ולסת בשנים 2004-2000 בישראל. המחקר התבסס על נתוני מרשם הטראומה הלאומי. בין הממצאים: ב-2004-2000 דווח למרשם על 5,886 פגיעות פה ולסת (כ-5.3% מסך הפגיעות שדווחו למרשם בתקופה זו); הגורמים העיקריים לכלל הפגיעות שדרשו אשפוז היו נפילות (48.1%) ותאונות דרכים (25.2%); הגורמים העיקריים לפגיעות פנים ושיניים היו תאונות דרכים (39.6% ו-56.8% בהתאמה) ונפילות (32.1% ו-26.7% בהתאמה); פגיעות שיניים נמצאו שכיחות במיוחד בקבוצת הגיל 18-10 ופגיעות פנים בקבוצת הגיל 28-19; שיעורי היארעות הפגיעות בקרב זכרים היו גבוהים פי שניים-שלושה משיעורי ההיארעות בקרב נקבות.

(פצועים; תאונות; תאונות דרכים; נפילות; בריאות השן)

073

Lin, Shaul; Sela, Galit; Peleg, Kobi et al:
Dento-Alveolar and Maxillofacial Injuries Among Different Ethnic Groups in Israel
"Dental Traumatology", 25:3 (June 2009), pp. 328-331.

בעבודה זו הוערכו גורמי הטראומה בפציעות פה ולסת שטופלו במרכזי טראומה בישראל והקשר בין הפציעה לבין גיל המטופל, מגדר ומוצא. העבודה התבססה על נתוני המרכז הישראלי לטראומה. במסגרת העבודה, נבדקו נתוני המאושפזים ב-2005-2000. בין הממצאים: בתקופה זו אירעו 1,668 פציעות פה ולסת (7.4% מכלל המאושפזים עקב טראומה בתקופה זו); 39.2% מהפציעות אירעו עקב תאונות דרכים, 30.9% עקב נפילות ו-21.2% עקב פגיעות מכוונות; 46.5% מהפציעות אירעו בחוץ, 18.8% בבית ו-12.4% במבנים ציבוריים; שיעור הפציעות עקב תאונות דרכים היה גבוה יותר בקרב ערבים מאשר בקרב יהודים, בעוד שבקרב יהודים היה שיעור פציעות גבוה עקב פגיעות מכוונות; שיעור המאושפזים בקרב זכרים היה גבוה פי שלושה מאשר בקרב נקבות; שיעור הפציעות הגבוה ביותר היה בקבוצת הגיל 28-19 (27.6%).

(פצועים; תאונות; תאונות דרכים; נפילות; בריאות השן; ערביי ישראל; נתונים דמוגרפיים)

074

Kessel, Boris; Peleg, Kobi; Hershekovitz, Yehuda et al:
Abdominal Stab Wounds in Israel, 1997–2004: Significant Increase in Overall Incidence and Prevalence of Severe Injury
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 10: 2 (February 2008), pp. 135-137. The article appears also on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

בשני העשורים האחרונים השתנתה גישת הטיפול בפצועים שנפגעו מדקירות בבטן, מהתערבות ניתוחית בכל מקרה לטיפול שאינו בהכרח ניתוחי. בישראל, ישנו שיעור גבוה של כישלונות (10.8%) בטיפול הלא-ניתוחי בהשוואה למדינות מערביות אחרות. מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק את דפוסי הטיפול בנפגעי דקירה בבטן בישראל. במסגרת העבודה, נבדקו הדיווחים על נפגעי דקירה ב-2004-1997 שהתקבלו משמונה מרכזים רפואיים והופיעו במרשם הטראומה הלאומי. בין הממצאים: בתקופה זו דווח על 3,354 מקרי דקירה (2.3% מכלל דיווחי הטראומה); מבין נפגעי הדקירה, 46.1% מהנפגעים נפגעו בבטנם; מספר נפגעי הדקירה גדל מ-257 ב-1997 ל-599 ב-2004; חלקם של הפצועים קשה מבין נפגעי הדקירה בבטן עלה מ-9.4% ב-1997 ל-19% ב-2004; שיעור המקרים שבהם הנפגע נדקר מספר פעמים עלה מ-37% ל-62% באותן שנים. בהמשך המאמר נדונים השיקולים לביצוע ניתוח או טיפול לא-ניתוחי.

(פצועים; טיפול רפואי; ניתוחים)

075

Wilf-Miron, R.; Uziel, L.; Aviram, A. et al:
Adoption of cost consciousness: attitudes, practices, and knowledge among Israeli physicians
"International journal of technology assessment in health care", 24: 1 (Winter 2008), pp. 45-51.

מצד אחד, רופאים נדרשים לאמץ התנהגות של חיסכון במשאבים, ומצד שני, העקרונות האתיים מחייבים אותם להעניק לחולים את הטיפול הטוב ביותר. לעתים קיימת סתירה בין השניים. במחקר המתואר במאמר זה נבדקו הידע, העמדות וההתנהגויות בפועל של רופאים ישראלים לגבי עלויות טיפול רפואי. במסגרת המחקר הופץ שאלון בקרב מדגם של רופאים, ושיעור ההיענות היה 51%. בין הממצאים: 42% מהרופאים דיווחו על רמת מודעות גבוהה לגבי העלויות בעבודתם היום-יומית; 70% מהרופאים דיווחו כי מודעותם לעלויות היא גבוהה יותר כיום מאשר לפני חמש שנים; 76% מהרופאים רואים את הדרישה לריסון עלויות כלגיטימית; על אף ש-83% מהרופאים האמינו שחשיבה כלכלית היא חלק מתפקידי ההנהלה, רק 39% חשבו שהיא גם מתפקידיו של הרופא; מאפייני הרופאים שנמצאו קשורים למודעות לחיסכון בעלויות הם כדלקמן: תעסוקה בתכנית בריאות בקהילה, תפקיד ניהולי, השתתפות בימי עיון ובכנסים על כלכלת בריאות ומגדר זכר. בכל מקרה מוסכם, כי בהחלטתו של הרופא על סוג הטיפול, יש להמליץ אר ורק על תרופות וטכנולוגיות שיעילותן הרפואית מוכחת.

(רופאים; עלויות; טיפול רפואי; תרופות; יחסי רופא - חולה)

076

דגני, אבי; דגני, רינה:

חוק ההסדרים 2009

קבוצת "גיאוקרטוגרפיה", רמת-גן 2009, 13 עמ'. הוגש להסתדרות הרפואית בישראל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il.

בסקר זה נבחנו עמדות הציבור כלפי חוק ההסדרים 2009, בהקשר לגורם שצריך להיות אחראי לקביעת המדיניות (פוליטיקאים, פקידי משרד האוצר, פקידי משרד הבריאות או רופאים מומחים ואנשי מקצוע) בנושאים הבאים: הלימודים וההכשרה של הרופאים, מינויים בבתי-החולים, מספר הרופאים המומחים והמתמחים בבתי-החולים ובקופות החולים, מדיניות הטיפול בשפעת החזירים ורמת הרפואה שהציבור מקבל. הסקר נעשה במאי 2009 בקרב 500 איש, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה ביישובים היהודיים בישראל. בין הממצאים: רוב הציבור סבור שרופאים מומחים ואנשי מקצוע צריכים לקבוע את תכנית הלימודים וההכשרה של הרופאים (68%), את מינוי מנהלי המחלקות והיחידות בבתי-החולים (67%), את מספר הרופאים המומחים והמתמחים בבתי-החולים ובקופות החולים (61%), את מדיניות הטיפול בשפעת החזירים (59%) ואת רמת הרפואה שהציבור מקבל (58%); 76% מהנשאלים סברו שהטיפול בשפעת החזירים צריך להיות באמצעות התרופה המקובלת במדינות המערב ("טמי-פלו") ושאין להתפשר על תרופות זולות יותר בשל בעיות תקציב.

(מדיניות בריאות; תקציבים; רופאים; הכשרת רופאים; תרופות; עמדות; דעת קהל)

ה. חברה, תרבות ופנאי

פעולות חדשות

077

סקר התרומה וההתנדבות בקרב הציבור בישראל

המוסד המזמין

המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

המוסד המבצע

מכון "מדגם"

הנושאים הנחקרים

דפוסי התרומה וההתנדבות של הציבור בישראל ב-2008: היקפים, יעדים ומניעים (השנה נוספו שאלות בנושא תרומת איברים); מעורבות חברתית ומעורבות פוליטית של הציבור; השוואת ממצאי הסקר לממצאים שהתקבלו בסקר שנעשה ב-2006.

האוכלוסייה

מדגם מייצג של כלל אוכלוסיית ישראל.

השלב הנוכחי

ביצוע.

המרכזים

ד"ר חגי כץ וד"ר דבי חסקין-לוונטל, המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ת"ד 653, באר-שבע 84105, טל': 647-2323 (08), פקס': 647-7607 (08), דואר אלקטרוני: ictr@bgu.ac.il

(התנדבות; תרומות; תרומת איברים; מעורבות חברתית; עמדות חברתיות; עמדות פוליטיות)

 

078

המעורבות החברתית של צעירים בישראל

המוסד

המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

הנושאים הנחקרים

דפוסי התרומה וההתנדבות של מתבגרים וצעירים בישראל ב-2008; מאפיינים ומניעים ליזמות חברתית; עמדות הורים כלפי ההתנדבות של ילדיהם והיסטוריה התנדבותית שלהם עצמם; בחינת התופעה של קהילות צעירות המתמקמות בישובים פריפריאליים ובשכונות מצוקה (היקפים, יעדים, מניעים ויחסים עם הסביבה).

האוכלוסייה

בני נוער וצעירים עד גיל 30 מכלל האוכלוסייה בישראל.

השלב הנוכחי

ביצוע.

המרכזים

ד"ר חגי כץ, ד"ר דבי חסקין-לוונטל ושלי שרון, המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ת"ד 653, באר-שבע 84105, טל': 647-2323 (08), פקס': 647-7607 (08), דואר אלקטרוני: ictr@bgu.ac.il

(התנדבות; תרומות; מעורבות חברתית; עמדות חברתיות; ערכים; אידיאולוגיות; צעירים; מתבגרים)

 

 

פרסומים

079

ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט, 2007-1984/85

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1351, ירושלים 2008, (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס בלבד: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל סיכום של ערך הסחורות והשירותים שנצרכו על-ידי משקי-הבית ועל-ידי המגזר הממשלתי. בין המוצרים שנכללו בהוצאות אלו: מקלטי טלוויזיה, מכשירי ווידאו, מחשבים אישיים ומוצרי ספורט. הפעילויות והשירותים השונים כוללים תזמורות ותיאטרונים, מוזיאונים, ספורט ומשחקים, שימוש באינטרנט, שירותי רדיו וטלוויזיה, בתי קולנוע, מתנ"סים, "מפעל הפיס", "ספורטוטו", ספרים, בילוי בטבע ושמירה על איכות הסביבה ועוד. כן חושבו ערכי ההשקעות של המוסדות בנכסים קבועים (כולל בניינים, ציוד וכלי-רכב) והוצאותיהם על עבודה ועל קניית סחורות ושירותים. הסיכום מתבסס על נתונים שנאספו במסגרת עריכת החשבונות הלאומיים לחישוב הצריכה הפרטית, הצריכה הציבורית וההשקעות. יש לציין, כי ב-2007 מימנו משקי-הבית 84.4% מההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט. חלקו של המגזר העסקי באספקת מוצרים ושירותים בתחום התרבות, הבידור והספורט היה 71.3% באותה שנה. מתוך כלל ההוצאה הלאומית השוטפת לתרבות, לבידור ולספורט, כ-21.5% היו הוצאות על מוסיקה ואמנויות הבמה.

(הוצאה לאומית; צריכה; תרבות; בידור; אמנות; ספורט; פעילויות פנאי; מוזיאונים; מוסיקה; קולנוע; מתנ"סים; ספרים; רדיו; טלוויזיה; אינטרנט; משחקים; הימורים; טבע; איכות הסביבה; ממשלה; רשויות מקומיות; מלכ"רים; משקי-בית)

080

הסקר החברתי, 2007

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1356 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2009, 181 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

הסקר החברתי נועד לספק מידע עדכני על רווחת האוכלוסייה בישראל ועל תנאי חייה. שאלון הסקר מורכב משני חלקים: שאלון גרעין, הכולל כ-200 שאלות במגוון של תחומים: מצב כלכלי, בריאות, דיור, תעסוקה וכו' (ראו חוברת 135, פריט 442) וחלק המוקדש בכל פעם לנושא אחר. הנושאים בפעמים הקודמות היו: א) פנסיה והסדרי פרישה מעבודה; ב) היבטים של רווחה ושביעות רצון מהחיים; ג) סידורים לילדים שהוריהם עובדים; ד) השתתפות בכוח העבודה; ה) מטפלים ללא תמורה כספית. הפרסום הנוכחי מוקדש לנושא רווחה ועמדות כלפי שירותי ממשל. הנתונים מתבססים על הסקר החברתי השישי, שנעשה ב-2007 וכלל מדגם של כ-7,400 בני 20+. בין הממצאים: 53% מהמשיבים דיווחו כי הם מרוצים ממצבם הכלכלי; 13% דיווחו כי הם הרגישו עניים בשנה האחרונה; 24% ציינו כי בחמש השנים האחרונות מצבם הכלכלי הורע; ל-24% אין ביטוח בריאות משלים, כמחציתם עקב קשיים כלכליים; 32% מהמשיבים מעריכים את תפקוד מערכת החינוך כטוב, 68% מעריכים את תפקוד מערכת הבריאות כטוב, 36% מעריכים את תפקוד המשטרה כטוב, ו-76% סבורים שהתחבורה הציבורית בישראל היא טובה; 44% מאלה שפנו לבית-משפט היו מרוצים מהטיפול בעניינם; 57% מאלה שהשתמשו בשירותי המוסד לביטוח לאומי מעריכים את תפקודו כטוב; כמחצית מהפונים ללשכות רווחה היו מרוצים מהשירות; 88% מהמבקרים במתנ"סים היו מרוצים מהשירות.

(סקר חברתי; שביעות רצון; איכות חיים; תעסוקה; התנדבות; בריאות; דיור; יחסי משפחה; הוצאות משפחה; הכנסה; רשתות חברתיות; ממשל מרכזי; שירותים; רשויות מקומיות; משרדי ממשלה; משטרה; בתי-משפט; לשכות לשירותים חברתיים; מתנ"סים; תחבורה; עמדות; שוויון חברתי)

081

כרמלי, אברהם; שוהם,סהר:

מוזיאונים בישראל: סיכום הפעילות השנתית, 2007

מינהל התרבות, משרד המדע, התרבות והספורט, תל-אביב 2009, 98 עמ'. בוצע על-ידי המרכז למידע ולמחקרי תרבות, פילת בע"מ. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.pilat.co.il (ראו: ייעוץ ניהולי / מחקר והערכה).

בדו"ח זה נסקרת פעילותם של 51 מוזיאונים מוכרים שנתמכו על-ידי מינהל התרבות שבמשרד המדע ב-2007 (לא נסקרה פעילותם של שני מוזיאונים מוכרים נוספים – "יד ושם" ומוזיאון "דגון"). הדו"ח מבוסס על דיווחי המוזיאונים בנוגע לפעילותם השוטפת. הנתונים הכספיים נערכו על-פי "סרגל אחיד", המאפשר להשוות בין המוזיאונים בסעיפים של ההכנסות וההוצאות. בין הנתונים המוצגים: נתונים על פריטי האוספים, סוגי התערוכות, תערוכות חדשות ותערוכות קבועות, הדרכות ופעילויות חינוכיות, מאפיינים של האמנים, מאפיינים של המוזיאונים, אמצעי תיעוד ומידע, "ציון איכות" של המוזיאונים, מספר המבקרים, הכנסות והוצאות, ההקצבות של מינהל התרבות וכוח-האדם של המוזיאונים. בין הממצאים: ב-2007 הוצגו 303 תערוכות חדשות ב-40 מוזיאונים; לאוספי המוזיאונים נוספו במהלך השנה כ-32,000 פריטים, כמעט כולם הודות לתרומות; במוזיאונים נערכו כ-3.4 מיליוני ביקורים (כחצי מיליון במוזיאון ישראל ומעט פחות מחצי מיליון במוזיאון תל-אביב); הוצאותיהם של המוזיאונים ב-2007 הסתכמו בכ-342.3 מיליוני ש"ח והכנסותיהם בכ-345.7 מיליוני ₪. 

(מוזיאונים; תערוכות; אמנויות; צריכה תרבותית; תקציבים)

082

כרמלי, אברהם; ברונר, נטע:

גופים מוסיקליים בישראל: סיכום הפעילות השנתית, 2007

מינהל התרבות, משרד המדע, התרבות והספורט, תל-אביב 2008, 74 עמ'. בוצע על-ידי המרכז למידע ולמחקרי תרבות, פילת בע"מ. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: www.pilat.co.il/tarbut-report.

בדו"ח זה נסקרת פעילותם של 59 גופים מוסיקליים שנתמכו על-ידי מינהל התרבות ב-2007: תזמורות, אופרות, מרכזי מוסיקה, פסטיבלים וכיתות אמן. הדו"ח מבוסס על הדיווחים הרבעוניים על פעילותם של הגופים המוסיקליים ועל הדו"ח השנתי שלהם בנוגע לפעילותם השוטפת. הנתונים הכספיים מבוססים על המאזנים הכספיים ל-2007. הדו"ח כולל מגוון רחב של נתונים: הרפרטואר (סגנון היצירות, יצירות ישראליות, ביצועי בכורה, המלחינים שהתזמורות הרבו לנגן את יצירותיהם ועוד); היקף הפעילות (מספר הקונצרטים והביקורים בהם, סדרות למנויים וכו'); ממוצע ביקורים בקונצרטים; התפלגות הפעילויות לפי אזורים; הופעות בחו"ל; הכנסות והוצאות ועוד. בין הממצאים: 54 מהגופים הנסקרים (20 גופים כליים, שתי אופרות, 27 מקהלות וחמישה מרכזי מוסיקה) ביצעו ב-2007 3,341 קונצרטים, שהאזינו להם כ-1.6 מיליוני מבקרים (79% בתשלום ו-21% ללא תשלום); 56% מהקונצרטים המוסיקליים ו-44% מהקונצרטים של מקהלות בוצעו באזור תל-אביב; הכנסותיהם של הגופים, למעט המקהלות, הסתכמו בכ-268 מיליוני ₪ והוצאותיהם בכ-239 מיליוני ₪; הכנסותיהן של המקהלות הסתכמו בכ-7.05 מיליוני ₪ והוצאותיהן בכ-7.91 מיליוני ₪; התמיכה הציבורית בגופים המוסיקליים, בסך 101.56 מיליוני ₪ היוותה 38% מהכנסותיהם; התמיכה הציבורית במקהלות, בסך 2.52 מיליוני ₪, היוותה 36% מהכנסותיהן.

(מוסיקה; אמנויות; צריכה תרבותית; תקציבים)

083

כרמלי, אברהם; הרטמן, אדווה:

התיאטרונים הציבוריים בישראל: סיכום הפעילות השנתית, 2006

מינהל התרבות, משרד המדע, התרבות והספורט, תל-אביב 2008, 134 עמ'. בוצע על-ידי המרכז למידע ולמחקרי תרבות, פילת בע"מ. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.pilat.co.il/tarbut-report.

בדו"ח זה נסקרת פעילותם של 56 הגופים בתחום התיאטרון שקיבלו מימון ממינהל התרבות שבמשרד המדע ב-2006. הדו"ח מבוסס על הדיווחים השנתיים והרבעוניים של גופים אלה. בין הנתונים המוצגים: מספר ההצגות וסוגיהן, אפיון ההפקה, ניתוח הרפרטואר (מחזות מקוריים ומתורגמים, הצגות שהועלו לראשונה ודיוקנם של המחזאים), היקף הפעילות, העדפות הקהל (המופעים וההצגות שזכו להצלחה הגדולה ביותר), הפעילויות המיוחדות (כגון פעילויות עם הקהילה, פעילויות עם תלמידים והפקת אירועים מיוחדים), פריסה גאוגרפית של הפעילות תוך השוואה בין הפעילות במרכז לפעילות בפריפריה, הופעות בחו"ל, שיטות הפצה ומכירה של מנויים וכרטיסים, נתונים על כוח-האדם האמנותי והמינהלי, מאפייני הצוות האמנותי (מחזאים, במאים ושחקנים), מספר המבקרים ואחוזי התפוסה באולמות, ההכנסות וההוצאות של הגופים וההקצבות של מינהל התרבות בתחום התיאטרון ב-2006. 56 הגופים הנסקרים הציגו ב-2006 1,177 מופעים (מתוכם, 629 הצגות תיאטרון), שהוצגו 14,359 פעמים, וצפו בהם כ-4.1 מיליוני מבקרים. הוצאותיהם של התיאטרונים ב-2006 הסתכמו בכ-392 מיליוני ₪ והכנסותיהם בכ-383 מיליוני ₪.

(תיאטרונים; צריכה תרבותית; תקציבים)

084

כרמלי, אברהם; רביד-ימין, איריס:

קולנוע בישראל: סיכום הפעילות השנתית, 2006

מינהל התרבות, משרד המדע, התרבות והספורט, תל-אביב 2008, 69 עמ', בשיתוף עם המועצה הישראלית לקולנוע. בוצע על-ידי המרכז למידע ולמחקרי תרבות, פילת בע"מ. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: www.pilat.co.il/tarbut-report.

בדו"ח זה נסקרת פעילות הפקת הסרטים שהופקו בסיוע הקרנות הנתמכות מתקציב חוק הקולנוע בישראל ב-2006. הנושאים הנסקרים הם: סרטים שהופקו בסיוע הקרנות; פעילות הסינמטקים; סרטים בבתי-הקולנוע; סרטים ישראליים בערוצי הטלוויזיה בישראל; הפעילות בפסטיבלי הקולנוע בישראל; אופן החלוקה של תקציב המועצה הישראלית לקולנוע ב-2006; סרטים ישראליים בפסטיבלים בחו"ל. בין הממצאים: ב-2006 הוקרנו בפסטיבלים לקולנוע, בבתי-הקולנוע ובטלוויזיה 102 סרטים ישראליים חדשים שהופקו בסיוע הקרנות הנתמכות על-ידי המועצה הישראלית לקולנוע - 20 סרטים עלילתיים (סרטים המיועדים להקרנה בבתי-קולנוע), 25 סרטי דרמה (סרטים המיועדים בעיקר להקרנה בטלוויזיה), מתוכם 14 סרטי סטודנטים, ו-57 סרטים תיעודיים, מתוכם 4 סרטי סטודנטים; תקציב ההפקה של סרטים אלה היה 165.74 מיליוני ₪; חמש הקרנות הנתמכות על-ידי המועצה הישראלית לקולנוע שבמשרד המדע השקיעו 44.09 מיליוני ₪, שהם 27% מסך התקציב; בחמשת הסינמטקים הוקרנו 284 סרטים ישראליים ב-1,452 הקרנות; ב-55 בתי-קולנוע נוספים הוקרנו 229 סרטים, שבהם צפו 9.03 מיליוני מבקרים בתשלום; מאז 1999 יש ירידה מתמדת במספר הצופים בבתי-הקולנוע; בערוץ 2, בערוץ 10 ובערוצי הכבלים (HOT) והלוויין (YES) שודרו 182 סרטים ישראליים ב-308 שעות שידור (לא כולל שידורים חוזרים); בשמונה פסטיבלים שהתקיימו בישראל ב-2006 הוקרנו 988 סרטים, 35% מהם ישראליים; בפסטיבלים שהתקיימו בחו"ל הוקרנו 100 סרטים ישראליים.

(סרטים; בתי קולנוע; צריכה תרבותית; תקציבים)

085

סקר פעילות גופנית בחברה הישראלית

איגוד הספורט העממי בישראל, תל-אביב 2008, 26 עמ'. בוצע על-ידי מכון "מחשוב". הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של האיגוד: www.isfa.co.il.

הסקר השנתי של איגוד הספורט העממי הקיף את הנושאים הבאים: עיסוק בפעילות ספורטיבית (תדירות, סוג הפעילות ומסגרתה); מניעים לעיסוק בפעילות ספורטיבית; חסמים לעיסוק בפעילות ספורטיבית; הערכת חשיבותו של מסע הסברה לעידוד הפעילות הגופנית; עמדות בנוגע לספורט הישגי. הסקר בוצע ב-2008 בקרב מדגם של 501 מרואיינים בני 18 ומעלה. בין הממצאים: כ-60% מהאוכלוסייה הבוגרת עסקו בפעילות ספורטיבית לפחות פעם בשבוע; מבין העוסקים בספורט, 69% עשו זאת במסגרות לא-מאורגנות; הפעילויות השכיחות ביותר היו "הליכה" (39.3%), "התעמלות מחוץ לבית" (12.9%) ו"חדר כושר" (12.1%); מאז 1992, קיימת מגמה של שיעור הולך וגדל של מתאמנים בחדר כושר (מ-2.2% ל-12.1%), לצד ירידה בשיעור העוסקים במשחקי כדור (מ-12.3% ל-5.7%) ובשחייה (מ-10.9% ל-6.1%); שיעור העוסקים בריצה הוא דומה לאורך השנים (8.7% ב-1992 ו-9.6% ב-2008); הסיבה העיקרית שצוינה לעיסוק בפעילות גופנית היא "בריאות" (78.8% מהמשיבים ציינו זאת), ולאחריה "הורדה במשקל" (34.3%), "הנאה" (26.9%), "שיפור הכושר הגופני" (20%) ו"עיצוב הגוף" (13.2%); בהשוואה בין המינים נמצא כי הנשים עוסקות יותר בהליכה ובהתעמלות, ואילו הגברים עוסקים יותר במשחקי כדור ובריצה.

(פעילות גופנית; ספורט; כושר גופני; פעילויות פנאי; עמדות; דעת קהל)

086

שמיד, הלל; רודיך, אבישג:

סקר עמדות הציבור הרחב ביחס לפילנתרופיה ופילנתרופים

המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל, בית-הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2008, 56 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בית-הספר: www.sw.huji.ac.il.

בסקר זה נבדקו עמדות הציבור כלפי פילנתרופיה בישראל ולישראל, בתחומים הבאים: תופעת הפילנתרופיה ומעשי הפילנתרופים; היחסים הרצויים וחלוקת התפקידים בין הפילנתרופים לבין המדינה; מניעי הפילנתרופים; התחומים שבהם תורמים פילנתרופים תוך ציון התחומים החשובים לתרומה; תפקיד הפילנתרופיה במלחמת לבנון השנייה. הסקר נעשה בפברואר-מרס 2008 בקרב מדגם של 800 איש (500 יהודים, מתוכם 100 חרדים, ו-300 ערבים), המייצגים את אוכלוסיית בני 21 ומעלה. בין הממצאים: 67% מהיהודים ו-54% מהערבים סבורים כי ייזום והפעלת תכניות ומיזמים חברתיים הם באחריות הממשלה; רוב הנשאלים רואים בפילנתרופיה תוספת לפעילות הממשלה (92% מהיהודים, 91% מהחרדים ו-80% מהערבים) ולא תחליף לפעילות הממשלה; 88% מהיהודים ומהחרדים מגלים יחס חיובי מאוד כלפי תרומותיהם של יהודי התפוצות; 65% מהיהודים, 66% מהחרדים ו-36% מהערבים סבורים שהפילנתרופיה מילאה תפקיד חיוני במלחמת לבנון השנייה; התחומים המועדפים לתרומה לדעת רוב המשיבים הם רווחה, בריאות וחינוך.

(פילנתרופיה; תרומות; דעת קהל)

087

נפתלי, מייק; רהב, גיורא:

פיתוח משאבי התנדבות בקהילה הבדואית בנגב

מינהל המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 129 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2008, 92 עמ' (עברית, סיכום באנגלית) הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

ב-2002 יזם אג'יק – המרכז הערבי-יהודי לשוויון, העצמה ושיתוף בבאר-שבע, את הקמת "אוהל המתנדבים" כתכנית דגל לפיתוח משאבי ההתנדבות בקהילה הבדואית בנגב. במסגרת התכנית, שולבו סטודנטים, בני נוער, צעירים ומבוגרים בפעילות התנדבותית, בעיקר בקרב ילדים ובני נוער החיים בקהילה, תוך קידום תכניות ופעילויות למען בני נוער בסיכון. התכנית, שהוכרה כמפעל מיוחד על-ידי המוסד לביטוח לאומי, לוותה במחקר הערכה. נבדקו ההיבטים הבאים של התכנית: תרומת התכנית לפיתוח משאבי התנדבות בקהילה; מאפייני המתנדבים; ניהול המתנדבים; מאפייני המוטבים; הצלחת הפעילויות ועוד. המחקר התבסס על שאלונים למתנדבים ולמוטבים, ראיונות ותצפיות. בין הממצאים: התכנית הופעלה ב-19 יישובים באמצעות 824 מתנדבים; אוהל המתנדבים מילא בהצלחה את יעדיו כמצע לפיתוח אחריות קהילתית ובניית תשתית התנדבותית רחבה; כיום פועלים במסגרת אוהל המתנדבים כ-350 מתנדבים בתכניות מגוונות, תוך שיתוף פעולה עם עשרות ארגונים; תחום שבו היו הישגים מוגבלים אך משמעותיים הוא ריכוך גבולות בין-שבטיים; עדיין לא ברור כמה מהפעילויות יימשכו, האם יתוספו פעילויות חדשות ובאיזו מידה, אך יש כוונה להגדיל את מספרם של המתנדבים ואת היקף הכשרתם.

(בדואים; נגב; התנדבות; תכניות התערבות; העצמה; חוגים; פעילויות פנאי; שירותי חינוך; שירותי רווחה; קונפליקטים; יחסים בין-אישיים; מנהיגות)

088

רכס, אלי; רודניצקי, אריק (עורכים):

נוער ערבי בישראל: בין סיכוי לסיכון

תכנית קונרד אדנאואר ומרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2008, 128 עמ'.

פרסום זה הוא קובץ של 12 הרצאות שנישאו בכנס הנושא את הכותרת "נוער ערבי בישראל: בין סיכוי לסיכון", שהתקיים באוניברסיטת תל-אביב במאי 2008. נושאי ההרצאות הם כדלקמן: ההשלכות החברתיות והנפשיות של המפגש עם החברה הישראלית על בני "הדור הזקוף" (ד"ר ח'אולה אבו בקר); הנוער הערבי בישראל במערבולת השינוי החברתי-תרבותי (ד"ר ח'אלד אבו עסבה); עולמו הפוליטי-לאומי של הנוער הערבי בישראל (ד"ר אלי רכס); דילמות ואתגרים בחינוך לאזרחות בבתי-ספר ערביים (ד"ר אימן אגבריה); תוצאותיהם של מפגשים בין בני נוער יהודים וערבים (לי פרלמן); נשירה גלויה וסמויה במערכת החינוך הערבית (אמירה קראקרה-איברהים); דפוסי התעסוקה של בני נוער ערבים בשוק העבודה (בני פפרמן); יחסי משפחה בין בני נוער ערבים להוריהם (פאולה כאהן-סטרבצ'ינסקי); דפוסי הבילוי בשעות הפנאי של מתבגרים ערבים והחינוך הלא-פורמלי (מרים כהן-נבות); מצוקות ואתגרים בחיי הנוער הערבי (טלל דולב); חשיפתם של בני נוער יהודים וערבים לאלימות בקהילה (פרופ' מוחמד חאג' יחיא וד"ר בקי לשם); אלימות בבתי-ספר ערביים מנקודת מבט אקולוגית (ד"ר מונא ח'ורי-כסאברי); שיעור השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב תלמידים ערבים – מחקר שדה (פרופ' פייסל עזאיזה וד"ר ח'אלד אבו עסבה).

(ערביי ישראל; מתבגרים; שינוי חברתי; שינוי תרבותי; עמדות חברתיות; עמדות פוליטיות; חינוך ערבי; למידה; נשירה מלימודים; תעסוקה; פעילויות פנאי; חוגים; יחסי יהודים – ערבים; מפגשים חברתיים; יחסי משפחה; רווחה רגשית; אלימות; יחסי הורים – ילדים; אלימות בבית-הספר; שימוש בסמים; נוער במצוקה)

089

חלאילה, רביע:

מודרניזציה ומסירות ילדים להורים קשישים בחברה הערבית בישראל

מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2008, 321 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז (ראו: מאגר ביבליוגראפי): http://igdc.huji.ac.il.

החברה הערבית בישראל עוברת שינויים רבים, והם משפיעים על אחד מערכיה המרכזיים: מְסִירוּת ילדים להוריהם. במחקר זה נבדק האם תהליכי המודרניזציה בחברה הערבית בישראל משפיעים על המסירות הפיליאלית (מסירות ילדים להוריהם) ועל תוצאותיה. במחקר רואיינו 250 מטפלים לא-פורמאליים - ילדים בוגרים מהחברה הערבית בישראל - המטפלים בבני משפחתם (בדרך כלל הורים) הקשישים. הנדגמים נבחרו מישובים ערביים בצפון ישראל המייצגים חמש רמות עִיּוּר: כפר מבודד קטן, כפר גדול, פרבר של עיר, עיר כפרית ועיר. בין הממצאים: נמצא קשר שלילי מובהק בין אורח חיים מודרני לבין מסירות ילדים להוריהם וקשר שלילי בין עיור לבין המסירות; מאפייני הדתיות לא תרמו לניבוי מסירות ילדים להוריהם; רמות עיור גבוהות נמצאו קשורות לתפיסה נמוכה של הילדים בנוגע לאחריות טיפולם בבן משפחתם הקשיש; יחסים טובים בין הקשיש לילדים ויחסים טובים בתוך המשפחה נמצאו קשורים למחויבות חזקה לטיפול בקשיש; קשישים המתגוררים בבית ילדיהם זוכים לטיפול הדוק ואינטנסיבי; לא נמצא קשר בין טיפול אינטנסיבי בקשיש לבין רמת הדיכאון אצל המטפל (יש לציין, כי במחקרים אחרים נמצא קשר כזה).

(ערביי ישראל; מודרניזציה; קשישים; קשישים מוגבלים; יחסי משפחה; העברה בין-דורית; תמיכה משפחתית; רווחה רגשית; דיכאון; חרדה; יישובים כפריים; ערים)

090

גולדהבר, רוית:

התבדלות מרחבית-תפיסתית בחוויה של ערבים ויהודים ביפו

"סוגיות חברתיות בישראל" (בהוצאת המכללה האקדמית יהודה ושומרון), מס' 4 (קיץ 2007), עמ' 220-189 (עברית, סיכום באנגלית).

בעבודה זו נבחנה חוויית ההתבדלות המרחבית-תפיסתית של ערבים ויהודים ביפו, באמצעות מודל אמפירי לבחינת התבדלות אתנית בממד המרחב הנתפס. המחקר נעשה באמצעות ראיונות עם יהודים, מוסלמים ונוצרים מחמש שכונות ביפו. כמו כן, נעשה שימוש ב-56 צילומים שצולמו על-ידי אנשים משלוש קבוצות אתניות אלו, שהתבקשו לצלם מקומות משמעותיים בחייהם. מודל ההתבדלות המרחבית-תפיסתית הוא דו-שלבי, והוא מתמקד בבידודו או בחשיפתו של השחקן החברתי לאלמנטים פיסיים במרחב חיי היומיום שלו, המתקשרים לזהויות של קבוצות חברתיות שאינן קבוצתו. המודל מתמקד בזיהוי תחושות של הדרה או הכלה של האלמנטים שזוהו במרחב התפיסתי על-ידי הנחקרים. בין הממצאים: קיימת רמת התבדלות מרחבית-תפיסתית גבוהה של יהודים וערבים ביפו; התבדלות זו מאופיינת בהפרדה בין הקבוצות בחיי היומיום (לעתים אף ניכור), המתבטאת בסובלנות מאופקת ובנימוס הדדי במרחבים ציבוריים, כל עוד אין איום על זהות המרחב של כל קבוצה; קיימת הפרדה במגורים, בפעילויות הפנאי ובקשרים החברתיים; רמת ההתבדלות התפיסתית של מוסלמים גבוהה יותר משל נוצרים; אף מרואיין לא העיד שהוא אינו מתבדל תפיסתית.

(תל-אביב-יפו; ערביי ישראל; יחסי יהודים – ערבים; שכונות מגורים; דיור; פעילויות פנאי; רשתות חברתיות; מפגשים חברתיים; סובלנות; עמדות חברתיות)

091

בר-צורי, רוני:

הגולשים באינטרנט: דיוקן, דפוסי שימוש, קנייה והגנת הצרכן – דו"ח ראשוני

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2009, 23 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

סקר זה נועד לבדוק את דפוסי השימוש באינטרנט והקנייה באמצעות האינטרנט בקרב מדגם של 1,500 בני 14 ומעלה. כמו כן, נעשתה השוואה לממצאים במדינות מערביות שונות. בין הממצאים: 61.1% מהמשיבים דיווחו כי הם גולשים באינטרנט (גברים יותר מנשים, צעירים יותר ממבוגרים ויהודים יותר מערבים); השימושים הנפוצים ברשת הם דואר אלקטרוני (85.1%), חיפוש מידע (82.1%), קריאת חדשות, עיתון או מגזין (81.8%), צפייה בקטעי וידאו (68.6%), הורדת תוכנות וקבצים (61.6%), התכתבות במסרים מידיים (59.2%) ומשחקים (48.8%); 25.8% מהמשיבים דיווחו כי ערכו קניות באמצעות האינטרנט, וכמחציתם דיווחו כי ביצעו קניות יותר משלוש פעמים בשנה; שיעורם של הרוכשים באינטרנט מוצר או שירות מספר פעמים בחודש הוא נמוך בישראל בהשוואה למדינות אחרות ועומד על 3.3%; המוצרים והשירותים השכיחים ביותר שרכשו הקונים הם שירותי נסיעה, מוצרי בילוי (כגון כרטיס למופע), מצלמות, מחשבים ואביזרים נלווים, נגנים ומוצרי חשמל; כמחצית מהגולשים דיווחו כי הם משתמשים בשירותי בנקאות באינטרנט.

(אינטרנט; צרכנים)

092

מלחי, אסף:

שימוש במחשב במגזר החרדי

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2009, 14 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בעבודה זו מוצגים נתונים עדכניים על תפוצתם של מחשבים ביתיים במגזר החרדי בהשוואה למגזרים אחרים בישראל ועל מאפייני השימוש בהם. הנתונים מתבססים על הסקרים החברתיים של הלמ"ס לשנים 2007-2002, הכוללים נתונים על המגזר החרדי. בין הממצאים: ל-41.6% מהחרדים שהשתתפו בסקר יש מחשב בביתם, לעומת 79.2% מהיהודים החילונים והמסורתיים (לא דתיים); 21.2% מהחרדים משתמשים במחשב לצורכי עבודה (24.4% מהנשים ו-18% מהגברים), לעומת 50.4% מהחילונים והמסורתיים; כ-25% מהחרדים שבביתם יש מחשב דיווחו כי המחשב מחובר לאינטרנט, בהשוואה ל-85.3% מהחילונים והמסורתיים; השימושים העיקריים של החרדים באינטרנט הם לדואר אלקטרוני - 11.4% (54.7% בקרב החילונים והמסורתיים), לצ'אט / קבוצת דיון - 2.2% (19.1%), לקניות - 3.9% (15%) ולחיפוש מידע - 14.6% (61.5%); השימוש באינטרנט שכיח יותר בקרב גברים, הן באוכלוסייה החרדית והן באוכלוסייה החילונית והמסורתית.

(חרדים; מחשבים; אינטרנט; שינוי חברתי)

093

Cohen, Jonathan:
What I Watch and Who I Am: National Pride and the Viewing of Local and Foreign Television in Israel
"Journal of Communication", 58: 1 (2008), pp. 149-167.

במאמר זה מוצגים ממצאי סקר טלפוני שבו נבדק הקשר שבין הרגלי צפייה בטלוויזיה לבין זהות לאומית - האם העדפה של תכניות וערוצים ישראליים, בניגוד לתכניות וערוצים זרים, קשורה לרמת הגאווה הלאומית של ישראלים. הסקר בוצע בקרב מדגם של 408 איש, שנתבקשו למנות את הערוצים והתכניות האהובים עליהם, לפרט את הערוצים שבהם הם צופים בחדשות בזמן אירועים חשובים בארץ ובחו"ל ולזהות את הדמויות הטלוויזיוניות האהובות עליהם. בין הממצאים: לא נמצא קשר ישיר בין העדפת תכניות מקור ישראליות או צפייה בערוצים ישראליים לבין גאווה לאומית; נמצא קשר מתווך בין העדפת תכניות מקומיות לגאווה לאומית - העדפת תכניות מקומיות מובילה להעדפת דמויות מקומיות, וזו מובילה לגאווה לאומית; העדפת דמויות טלוויזיוניות ישראליות והעדפת צפייה בחדשות מקומיות לגבי אירועים בחו"ל מצביעים על קשר מובהק לגאווה לאומית

(צפייה בטלוויזיה; חדשות; זהות לאומית)

094

בר-און, נעמה; ברונשטיין, אלה; בר-המבורגר, רחל:

הערכת קבוצות ההורים עבור הרשות למלחמה בסמים

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, ירושלים 2008, 94 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). בוצע על-ידי "מישתנים – הערכת פרויקטים וייעוץ ארגוני". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

בסקרים אפידמיולוגיים שנערכו בשנים האחרונות נמצאה עלייה בשימוש בסמים ובאלכוהול בקרב בני נוער. בין הסיבות לעלייה זו: התפוררות ערכים מסורתיים קולקטיביים; היחלשות מעמדן של נורמות וסמכויות חינוכיות; היחלשות מעמד המשפחה; ירידה ברמת הלכידות החברתית והיחלשות נורמות קהילתיות המציבות גבולות ברורים לפרט. כחלק מהמאבק בתופעה, עורכת הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול סדנאות להורים בתחומי הסמכות ההורית, מאפייני תקשורת אפקטיבית בגיל ההתבגרות והכרת סימני שימוש בסמים. בפרסום זה מוצגים ממצאי מחקר הערכה על סדנאות אלו. המחקר נעשה באמצעות שאלונים, ראיונות ותצפיות. במסגרת המחקר, נבדקו 18 קבוצות הורים ברחבי הארץ. יש לציין, כי לא התקבל כל מידע על שימוש בסמים בקרב המשפחות המשתתפות. בין הממצאים: המנחים והתכנים של הסדנאות זכו לשביעות רצון גבוהה מצד המשתתפים; נמצאו השפעות חיוביות בתחום ההורות והמודעות להיבטים שונים בנושא המניעה; המערך הארגוני של הפעלת הסדנאות לא מיצה את עצמו, וחלק מהסדנאות שתוכננו לא התקיימו.

(מתבגרים; מניעת השימוש בסמים; שתיית אלכוהול; גורמי סיכון; הדרכת הורים; סדנאות; ערכים; עמדות חברתיות; יחסי הורים - ילדים)

095

בר-און, נעמה; ברונשטיין, אלה; בר-המבורגר, רחל:

הערכת קבוצות ההורים העולים עבור הרשות למלחמה בסמים

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, ירושלים 2008, 100 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). בוצע על-ידי "מישתנים – הערכת פרויקטים וייעוץ ארגוני". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

בשנים האחרונות ניכרת בקרב בני נוער עלייה בממדי השימוש בסמים ובאלכוהול. בעיה זו היא חמורה יותר בקרב בני נוער עולים מבחינת היקף השימוש וגיל תחילת השימוש. כחלק מהמאבק בתופעה, עורכת הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול סדנאות להורים בתחומי הסמכות ההורית, מאפייני תקשורת אפקטיבית בגיל ההתבגרות והכרת סימני שימוש בסמים (ראו הפריט לעיל). לגבי ההורים, נמצא קושי גדול יותר לשכנע הורים עולים להשתתף בסדנאות מאשר הורים ישראלים וותיקים. זאת, בשל הבדלי תרבות, נתק בין הורים לילדים עקב משבר ההגירה ועוד. בפרסום זה מוצגים ממצאי מחקר הערכה על הסדנאות שבהן השתתפו הורים עולים. המחקר נעשה באמצעות שאלונים, ראיונות ותצפיות. בין הממצאים: הובעה שביעות רצון גבוהה מצד המשתתפים לגבי התכנים והמתכונת של ההדרכה; נושא הסמים לא היה גורם מרתיע ביחס לרצון להשתתף בסדנה; רוב המשתתפים דיווחו כי בעקבות הסדנה יש להם ידע רחב יותר בנוגע לסמים ושיידעו מה לעשות ולאן לפנות אם תתגלה בעיה של שימוש בסמים.

(מתבגרים; עולים; מניעת השימוש בסמים; שתיית אלכוהול; גורמי סיכון; הדרכת הורים; סדנאות; ערכים; עמדות חברתיות; יחסי הורים - ילדים)

096

Weiss, Shoshana:
Alcohol Use and Abuse Among Ethiopian Immigrants in Israel
"African Journal of Drug & Alcohol Studies", 7: 1 (2008), pp. 27-39.

לאחר סקירת עליית יוצאי אתיופיה לישראל, בעיות הקליטה התורמות לתופעת שתיית האלכוהול בקרב אוכלוסייה זו ומאפייני שתיית האלכוהול באתיופיה, מוצגים בעבודה זו ממצאי מחקרים על שתיית אלכוהול בקרב יוצאי אתיופיה בישראל ועל מאפייני הטיפול בבעיה זו. בין הממצאים: במחקר שנעשה ב-2005 נמצא, כי 49.2% מיוצאי אתיופיה היו בעלי השכלה של עד שמונה שנות לימוד, לעומת 5.4% בקרב האוכלוסייה היהודית הכללית; שיעורי שתיית אלכוהול בקרב מתבגרים יוצאי אתיופיה עמד על 67.3% (75% בקרב בני 18-16), לעומת 49.4% בקרב כלל התלמידים הישראלים ו-61.4% בקרב נוער מנותק בישראל; במחקר שנעשה ב-2004 נמצא, כי שיעורי השתייה בקרב בני נוער חילונים יוצאי אתיופיה עמד על 79%, לעומת 42% בקרב בני נוער דתיים; באותו מחקר דיווחו 10% מהמשיבים כי גנבו כסף כדי לקנות משקאות אלכוהוליים; ב-2007, 56 מהמטופלים במרכזי היום לטיפול בבעיות אלכוהוליזם היו יוצאי אתיופיה, כ-3.3% מכלל המטופלים. בסוף המאמר מובאות המלצות, בעיקר בנוגע לתכניות התערבות עבור אוכלוסיית העולים מאתיופיה.

(שתיית אלכוהול; עולים; אתיופיה [ארץ מוצא])

097

Shtarkshall, Ronny A.; Carmel, Sara; Jaffe-Hirschfield, Dena; Woloski-Wruble, Anna:
Sexual Milestones and Factors Associated with Coitus Initiation Among Israeli High School Students
"Archives of Sexual Behavior", 38: 4 (August 2009), pp. 591-604.

מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את שלבי התפתחות ההתנהגות המינית של תלמידי תיכון בישראל, להשוות את הממצאים לממצאים שהתקבלו בשנים קודמים ולממצאים בארצות אחרות, ולבדוק את ההתנהגות המינית בהקשר למאפיינים פסיכולוגיים. המחקר היווה חלק ממחקר רחב-היקף לבחינת הידע, הגישות וההתנהגות של מתבגרים ישראלים כלפי מיניות, בריאות מינית וחינוך מיני. במחקר השתתפו 2,233 בנים ו-2,376 בנות, תלמידי כיתות ט'-י"ב בבתי-ספר תיכוניים ממלכתיים. המשתתפים מילאו שאלון שכלל מדרג של חמש התנהגויות מיניות: נשיקות וחיבוקים; מגע מעל הבגדים ומתחתם; מגע באיברי המין; יחסי מין מלאים. בין הממצאים: כ-45% מהבנים וכ-35% מהבנות בכיתות י"ב דיווחו כי קיימו יחסי מין מלאים, שיעורים גבוהים בהרבה מאלה שהתקבלו בשנות ה-70'; כ-70% מהבנים וכ-63% מהבנות בכיתות ט' דיווחו כי כבר התנשקו, וכ-15% מהבנים וכ-6% מהבנות בשכבת גיל זו דיווחו כי קיימו יחסי מין מלאים; כ-90% מהבנים וכ-66% מהבנות דיווחו כי נחשפו לסרטים פורנוגרפיים; יותר בנים מבנות דיווחו כי היו עם יותר מפרטנר אחד; יותר בנות מבנים הביעו חשש להידבק באיידס; אי-הצלחה בלימודים, עישון, שתיית אלכוהול ובריחה מבית-הספר או מהבית נמצאו קשורים לקיום יחסי מין בגיל מוקדם יותר; תלמידים משני המינים הסכימו, בשיעור דומה, כי קיום יחסי מין קשור, בין היתר, לרצון להשיג מעמד חברתי גבוה יותר או לרצון להיות "כמו כולם".

(מתבגרים; יחסי מין; התנהגות מינית; עמדות)

098

Katz-Sheiban, Bracha; Eshet, Yovav:
Facts and Myths about Suicide: A Study of Jewish and Arab Students in Israel
"OMEGA - Journal of Death and Dying", 57: 3 (2008), pp. 279-298.

מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק את הידע והאמונות לגבי התאבדות בקרב סטודנטים בישראל ואת השפעת המוצא, המגדר ורמת הדתיות על האמונות. העבודה התבססה על מדגם אקראי של 450 סטודנטים משתי מכללות, שמילאו שאלון עמדות לגבי התאבדויות. בין הממצאים: כשני שלישים מהמשיבים לא ידעו להעריך נכון מהם שיעורי ההתאבדות בישראל; לכ-60% מהסטודנטים יש אמונות שגויות לגבי מתאבדים – כ-60% סבורים כי מי שמבצע פעם אחת ניסיון התאבדות יתמיד בכך, וכ-45% סבורים כי רוב המנסים להתאבד לא רוצים באמת למות; בקרב הסטודנטים הערבים נמצא שעור גבוה יותר של מאמינים בתפיסות שגויות – כ-74% מהסטודנטים הערבים (לעומת 23% מהיהודים) מאמינים כי התאבדות קשורה לרמת דתיות נמוכה; כ-51% מהסטודנטים הערבים (לעומת 12% מהיהודים) מאמינים כי מתאבדים הם בדרך כלל חולי נפש; לא נמצאו הבדלים מובהקים באמונות של הסטודנטים לפי רמת דתיות או מגדר. בסוף המאמר נדונים הממצאים, ומובאות המלצות בנוגע להעלאת רמת הידע של הציבור על התאבדות, כולל סימנים היכולים להצביע על כוונת התאבדות.

(התאבדות; עמדות; סטריאוטיפים; סטודנטים; דעת קהל)

ו. חינוך והשכלה

פרסומים

099

ההוצאה הלאומית לחינוך, 2007-1962

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1360 בסדרת פרסומי הלשכה, ירושלים 2009 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום מובאים סיכומים על ההוצאה הלאומית לחינוך, לפי מגזר מבצע, מגזר מממן, סוג ההוצאה וסוג השירות. הפרסום כולל לוחות שמוצגות בהם סדרות רב-שנתיות רציפות לכל התקופה הנסקרת ולוחות מפורטים ומעודכנים לשנים 1990 עד 2004. מהנתונים שרוכזו אפשר לבחון את הגידול בהוצאות לחינוך במשך השנים ולקבוע איזה חלק מהגידול נובע משינוי כמותי ואיזה חלק יש לייחס לייקור השירותים. כמו כן, מוצגים היחסים שבין ההוצאה לחינוך ומרכיביה לבין ההכנסה הלאומית הגולמית, הצריכה וההשקעות. בפרסום מובאים גם נתונים על היקף המקורות שהופנו לשירותי החינוך, לפי סוג הפעילות - מי מימן את ההוצאות ואלו מגזרים סיפקו את השירותים. נוסף על אלה, מוצגים נתונים על ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל בהשוואה לארצות החברות ב-OECD - הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח. מלוחות אלה עולה, כי אחוז ההוצאה לחינוך מתוך התמ"ג בישראל הוא גבוה יותר מאשר בכל מדינות ה-OECD, ואילו חלקה של ההוצאה הממשלתית לחינוך מתוך כלל ההוצאה הממשלתית היא דומה (נתוני 2005).

(חינוך; שירותי חינוך; מוסדות חינוך; גני ילדים; בתי-ספר; אוניברסיטאות; הוצאה לאומית; מימון; ממשלה; רשויות מקומיות; מלכ"רים; משקי-בית)

100

מקבלי תארים ממוסדות להשכלה גבוהה: תשס"ז

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1348 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2008, 153 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם הוועדה לתכנון ולתקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בדו"ח זה מובאים נתונים על מקבלי תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל בתשס"ז. הנתונים מפורטים לפי מין, תואר, מוסד ותחום לימודים. כמו כן, כולל הפרסום השוואות בין נשים לגברים, נתונים על מקבלי תואר ראשון, תואר שני ותואר שלישי במקצועות לימוד נבחרים ונתונים על מקבלי תעודת הוראה לפי המקצוע שאותו הוכשרו להורות. בין הממצאים: בתשס"ז הוענקו בישראל 54,615 תארים אקדמיים; תואר ראשון הוענק ל-39,261 תלמידים; בתשס"ז עלה מספר מקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות ב-2.7% בהשוואה לשנה הקודמת, לעומת עלייה של 8.1% במכללות האקדמיות וירידה של 5.5% במכללות האקדמיות לחינוך; באוניברסיטה הפתוחה עלה מספר מקבלי תואר ראשון ב-10.1% לעומת תשס"ו; בתשס"ו העניקו האוניברסיטאות 61.1% מהתארים, האוניברסיטה הפתוחה העניקה 4.5% מהתארים, והמוסדות האחרים להשכלה גבוהה העניקו 34.4% מהתארים; חלקן של הנשים מבין מקבלי תואר ראשון בתשס"ז הגיע ל-59.5% (58.2% בתשס"ו), חלקן מבין מקבלי תואר שני ירד ל-56.3% (57.5% בתשס"ו), וחלקן מבין מקבלי תואר שלישי עלה ל-53% (51% בתשס"ו); בקרב מקבלי תואר ראשון חלה עלייה של 23.3% במקבלי התארים במקצועות עזר רפואיים ושל 17% בחינוך והכשרה להוראה, לעומת ירידה של כ-17% במקצועות מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. ביתר המקצועות השינויים בין תשס"ז לתשס"ו היו קטנים.

(סטודנטים; תארים אקדמיים; מקצועות לימוד; אוניברסיטאות; אוניברסיטה פתוחה; מכללות)

101

סקר מקבלי תואר ראשון מהמוסדות להשכלה גבוהה - תשס"ד

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1349, ירושלים 2009 (עברית ואנגלית), בשיתוף עם הוועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה, השני בסדרה, מוצגים ממצאי סקר שנערך בקרב בוגרי תואר ראשון שסיימו את לימודיהם בתשס"ד באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות המתוקצבות והלא-מתוקצבות על-ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה. לא נכללו בסקר מקבלי תואר ראשון בשלוחות של האוניברסיטאות. מטרת הסקר, שנערך כשנתיים לאחר סיום הלימודים, היתה להרחיב את הידע על אודות הבוגרים. הבוגרים נשאלו על שביעות רצונם מנושאים הקשורים במהלך לימודיהם, על השתלבותם בעבודה ועל המשך לימודים לקראת תארים מתקדמים. בין הממצאים: שביעות הרצון הכללית מההוראה ומסביבת ההוראה נמצאה גבוהה יותר בקרב בוגרי המכללות (מתוקצבות וחוץ-תקציביות) מאשר בקרב בוגרי האוניברסיטאות; שביעות רצון רבה יותר הובעה בקרב בוגרים במדעי הרוח והחברה לעומת בוגרים במדעים ובהנדסה, במכללות המתוקצבות ובאוניברסיטאות (במכללות החוץ-תקציביות לא נמצא הבדל מובהק); כ-9% מבוגרי מדעי הרוח, משפטים, הנדסה ואדריכלות דיווחו כי הם לא עובדים ולא לומדים; כ-39% מבוגרי האוניברסיטאות דיווחו על המשך לימודים בזמן עריכת הסקר, לעומת כ-20% מבוגרי המכללות המתוקצבות וכ-15% מבוגרי המכללות החוץ-תקציביות; כ-80% מבוגרי האוניברסיטאות וכ-88% מבוגרי המכללות עבדו בזמן עריכת הסקר (אפריל-אוקטובר 2006); כ-40% מהבוגרים המועסקים דיווחו כי עבודתם אינה קשורה לתחום לימודיהם.

(תארים אקדמיים; אוניברסיטאות; מכללות; למידה; מקצועות לימוד; תעסוקה; משלחי-יד; חיפוש עבודה; שביעות רצון)

102

דביר, קרן; רומנוב, דמיטרי; שיף, יפה:

דברים שרואים משם לא רואים מכאן? חקירת תוצאות בחינות הבגרות לאור תוצאות המבחן הפסיכוטכני של צה"ל

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 40 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2009, 40 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

מטרתו של מחקר זה היתה לבדוק את המידה שבה מבחינה תעודת הבגרות (הזכאות לה והציונים בה) בין אוכלוסיות שונות שיש להן יכולות קוגניטיביות שונות. המחקר נעשה באמצעות אפיון ההישגים של האדם במבחני הבגרות על-פי יכולותיו הקוגניטיביות המוכללות כפי שבאו לביטוי בתוצאות המבחנים הפסיכוטכניים בצה"ל, וזאת בהשוואה להסברים המסורתיים של משתנים חברתיים-כלכליים, השכלת ההורים ומשתני הקונטקסט החינוכי. במסגרת המחקר, נדגמו ארבעה מחזורים של מסיימי כיתות י"ב ב-1995, 1998, 2000 ו-2002. אוכלוסייה זו קושרה לתוצאות המבחן הפסיכוטכני. ממרשם התושבים הושלמו מאפיינים דמוגרפים. התלמידים חולקו לארבע קבוצות - לא נבחנו כלל; נבחנו אך לא זכאים לתעודת בגרות; זכאים לתעודה שלא עומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות; זכאים לתעודה העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות. נמצא, כי בחינות הבגרות מדויקות מאוד באבחנת היכולות הקוגניטיביות לגבי שתי קבוצות הקצה – לא נבחנו כלל וזכאים לבחינות בגרות העומדות בדרישות הסף של האוניברסיטאות אך לא לגבי שתי קבוצות האמצע – נבחנו אך לא זכאים לתעודה וזכאים לתעודה שאינה עומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות.

(בחינות בגרות; כושר קוגניטיבי; ניבוי; מבחנים פסיכומטריים)

103

דביר, קרן; מעגן, דוד; שפירא, ליבי:

הבחינה הפסיכומטרית בישראל, 2006-1991

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 43 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2009, 47 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט הלשכה: www.cbs.gov.il.

במחקר זה נבחנו הקשרים שבין תוצאות הבחינות הפסיכומטריות לבין מאפייני הנבחנים - מאפיינים חברתיים-כלכליים, הישגים בבחינות הבגרות, מאפייני קבוצת השווים בבית-הספר ומאפייני בית-הספר עצמו. מטרת העבודה היתה לבדוק מהם המאפיינים המשמעותיים ביותר להסבר סיכויי הפרט לגשת לבחינה ולהצליח בה ומהם המאפיינים המשמעותיים ביותר להסבר שיעור הנבחנים ברמת המוסד וממוצע הציונים ברמת המוסד. אוכלוסיית המחקר כללה את הנבחנים בבחינות הפסיכומטריות ב-2006-1991, כפי שהופיעו בקובץ שהתקבל מהמרכז הארצי לבחינה ולהערכה. קובץ הנבחנים קושר עם קובצי מרשם האוכלוסין. כן נבדקו מסיימי כיתות י"ב מקובצי התלמידים של משרד החינוך ל-2000-1995, שנתוניהם קושרו לקובץ נבחני הבחינה הפסיכומטרית ולקובץ נבחני בחינות הבגרות. בין הממצאים: למאפייני ההישגים הלימודיים המשקל המשמעותי הרב ביותר בהסבר הסיכוי להיבחן בבחינה הפסיכומטרית ולהצליח בה; מבין מאפייני הרקע שנבחנו, המאפיין המשמעותי ביותר להסבר ההצלחה הוא השכלת ההורים; הצלחה ברמת המוסד נמצאה קשורה לשיעור המורים האקדמאים המוסמכים ולהישגיה של קבוצת השווים; בין המגזרים נמצא הבדל בחשיבותם של מאפייני המורים, כשבמגזר הערבי הדגש הוא על ניסיונם בהוראה ואילו במגזר היהודי על רמת השכלתם.

(בחינות בגרות; מבחני אינטליגנציה; הישגים לימודיים; מיצב חברתי-כלכלי; תלמידים; מורים; בתי-ספר; חינוך עברי; חינוך ערבי; רמת השכלה; מיון סטודנטים)

104

אנגל, אילת:

השפעת תוספת זמן בבחינה הפסיכומטרית על נבחנים עם ADHD

מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, ירושלים 2008, דוח מרכז מס' 351, 40 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.nite.org.il.

בבחינה הפסיכומטרית נבדקים שלושה תחומים עיקריים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. הבחינה מוגבלת בזמן, ולכן בעלי לקויות מקבלים התאמות, שביניהן תוספת זמן. בין הפונים בבקשת התאמות יש נבחנים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז – ADHD. הסימפטומים העיקריים של הפרעה זו הם חוסר קשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות. מאפיינים נוספים שלה הם מוסחות גבוהה, קצב עיבוד מידע משתנה ועוד, העלולים להקשות על נבחנים הלוקים בה להתמודד עם תנאי הזמן של הבחינה. מצד שני, מאפיינים אחרים של ההפרעה, כגון קושי בשימור קשב מתמשך, קושי בניהול זמן ועוד, עלולים להקשות עליהם להפיק תועלת מזמן נוסף בבחינה. מטרת המחקר היתה לבדוק האם תוספת זמן בבחינה הפסיכומטרית משפיעה על נבחנים עם הפרעת ADHD באופן דיפרנציאלי מהאוכלוסייה הכללית. קבוצת המחקר כללה 52 נבדקים הלוקים ב-ADHD, וקבוצת הבקרה כללה 270 נבדקים מקרב הנרשמים להיבחן בבחינה הפסיכומטרית. הנבדקים נבחנו בבחינה ניסויית שכללה שישה פרקי בחינה, שניים בכל תחום. במחצית מהפרקים (אחד בכל תחום) ניתנה תוספת זמן של 40%. כצפוי, ציוניהם של הנבדקים בשתי הקבוצות היו טובים יותר בפרקים שבהם קיבלו תוספת זמן. עם זאת נמצא, כי לא היתה השפעה דיפרנציאלית של תוספת הזמן בקבוצת המחקר: ממוצע השיפור לא היה שונה מממוצע השיפור באוכלוסייה הכללית.

(מבחנים פסיכומטריים; מיון סטודנטים; מוגבלויות; קשב; ריכוז)

105

זוסמן, נועם; צור, שי:

ההרכב החברתי-כלכלי של התלמידים והשפעתו על הישגיהם בבחינות הבגרות

חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 11.2008 בסדרת "מאמרים לדיון", ירושלים 2008, 32 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

מערכת החינוך בישראל נתונה לביקורת כתוצאה מהישגים נמוכים (גם בבחינות השוואה בין-לאומיות) והבדלים משמעותיים בהישגים על רקע מעמד חברתי-כלכלי. בפרסום זה מוצגים ממצאי מחקר שבו נבחנו ההבדלים בהישגים בבחינות הבגרות בין תלמידים מזרמי חינוך ומרקעים חברתיים-כלכליים שונים והתפתחותם במהלך שנות הלימודים 1992/93 - 2004/05. המחקר התבסס על בסיס נתונים ייחודי שנבנה מנתוני הלמ"ס, שכלל נתונים על התלמידים, ציוני בחינות הבגרות, מרשם האוכלוסין, ההורים ונתונים על הכנסה מעבודה (של שכירים ועצמאיים). בין הממצאים: לאורך זמן, הצטמצמו הפערים בהישגים הבסיסיים בבחינות הבגרות בין תלמידים מרקעים חברתיים-כלכליים שונים; עליית משקלם של זרמי החינוך החרדי והערבי מיתנה את קצב עליית ההישגים לאורך זמן; שיפור בתכונות החברתיות-כלכליות של התלמידים בתוך זרמי החינוך תמך בעליית ההישגים; לאורך זמן, בתקופה הנחקרת, השתפרו ההישגים בבחינות הבגרות (ללא תיקון בגין דרגת הקושי שלהן).

(בחינות בגרות; הישגים לימודיים; מיצב חברתי-כלכלי)

106

אבו-עסבה, ח'אלד:

הפערים בתשומות והשלכותיהם על התפוקות של מערכת החינוך הערבית בישראל

מסאר – מכון מחקר, ייעוץ ותכנון חברתי, ג'ת 2008, 29 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.massar-jatt.com.

בעבודה זו נבחנו הפערים הלימודיים והתקציביים בין מערכות החינוך היהודית והערבית. מקורות הנתונים לעבודה היו פרסומי הלמ"ס, משרד החינוך, המועצה הלאומית לשלום הילד ועוד. בין הממצאים: תלמידים ערבים מהווים כ-24% מהתלמידים במערכת החינוך בישראל; 17.6% מהמורים ו-18.7% מבתי-הספר בישראל שייכים לחינוך הערבי; שיעורי הלמידה במגזר היהודי והערבי דומים עד לגיל 14, אך בגילים 17-16 יש פער של כ-9% בין המגזרים - 92.9% במגזר היהודי ו-83.5% במגזר הערבי; מספר התלמידים הממוצע לכיתה במגזר היהודי הוא 27.79 ובמגזר הערבי הוא 31.88, כאשר ב-8% מהכיתות במגזר הערבי יש 40 תלמידים או יותר, לעומת 4% מהכיתות במגזר היהודי; בכל שלבי החינוך ממוצע שעות הלימוד במגזר הערבי נמצא נמוך מאשר במגזר היהודי; בגיל 4 אחוז הילדים המבקרים בגני ילדים הוא 89.3% במגזר היהודי ו-78% במגזר הערבי; בתשס"ו היו זכאים לתעודת בגרות 60.2% מהתלמידים במגזר היהודי לעומת 46.3% מהתלמידים במגזר הערבי (נמצאו הבדלים גדולים גם באיכות התעודות).

(חינוך במגזר הערבי; הישגים לימודיים; הקצאת משאבים; מורים; שעות הוראה; בתי-ספר; גני ילדים; נשירה מבית-הספר; חינוך מיוחד; שוויון חברתי)

107

מיצ"ב התשס"ז – תמונת מצב ארצית ומחוזית

ראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, ירושלים 2009. הפרסום מופיע באתר משרד החינוך (ראו אתרי אוח » ראמ"ה: www.education.gov.il.

מבחני ההישגים במיצ"ב - מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית - נועדו לבחון באיזו מידה עומדים תלמידי בתי-הספר היסודיים וחטיבות הביניים ברמת הדרישות המצופה על-פי תכנית הלימודים בארבעת מקצועות הליבה: אנגלית, שפת אם, מתמטיקה ומדע וטכנולוגיה. הנבחנים הם משתי דרגות כיתה: ה' ו-ח'. בעברית כשפת אם נערכת בחינה גם בכיתה ב'. מבחני המיצ"ב כוללים גם מידע על אקלים בית-הספר ועל הסביבה הפדגוגית בבתי-הספר, כפי שהם משתקפים בדיווחי תלמידים ומורים. בדו"ח הנוכחי מוצגים הממצאים העיקריים ממבחני ההישגים בארבעת מקצועות הליבה, שנערכו בשנת הלימודים תשס"ז (מאי 2007). יש להיזהר בהשוואות לתוצאות המבחנים משנים קודמות בשל שינויים בחומר שנלמד, בדרגות הקושי ובמועדי המבחנים (בתשס"ז נבחנו התלמידים בסוף שנת הלימודים, ואילו בשנים קודמות הם נבחנו בתחילתה).

(הישגים לימודיים; אנגלית; עברית [שפת אם]; ערבית [שפת אם]; רוסית; אמהרית; מדעים; מתמטיקה; בתי-ספר יסודיים; חטיבות ביניים)

108

חניכת מנהלים במסגרת תכנית בתי-ספר "שוחרי שינוי"

ראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, ירושלים 2009, 87 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד החינוך: www.education.gov.il (ראו: אתרי אוח / ראמ"ה).

לאחר מלחמת לבנון השנייה יזם ופיתח משרד החינוך, בשיתוף עם קרן רש"י ואשלים - ג'וינט ישראל, תכנית לקידום בתי-ספר ממחוז הצפון, חיפה ועוטף עזה, תכנית הנקראת "בתי-ספר שוחרי שינוי". לתכנית זו נבחרו 86 בתי-ספר (יסודיים, חטיבות ביניים וחטיבות עליונות) מכל המגזרים (יהודי – ממלכתי וממלכתי-דתי, ערבי, דרוזי ובדואי). במסגרת התכנית, קיבלו בתי-הספר תוספת משאבים כספיים למימון מגוון תכניות ופעילויות וכן חונך אישי למנהל בית-הספר, שהוא בעל ידע, ניסיון והצלחה בניהול בתי-ספר. זאת, לשם קידום מצוינות פדגוגית, ארגונית, חברתית וקהילתית באמצעות הבניה מחדש של סביבות למידה ושל תהליכים ארגוניים פנים בית-ספריים. בדו"ח הערכה ראשון זה מסוכמים הפעילויות וההישגים של התכנית בשנתה הראשונה (תשס"ח), תוך התמקדות בתשומה אחת המשותפת לכל בתי-הספר - חניכת המנהלים. כן נדונים היבטים מרכזיים נוספים הקשורים להפעלת התכנית, כגון המערך הארגוני בבית-הספר, העצמת המורים והקשרים בין משרד החינוך לבין קרן רש"י ואשלים - ג'וינט ישראל. לבסוף, מובאות עמדותיהם של מפקחים, מנהלים ומורים כלפי התכנית.

(בתי-ספר; מנהלי בתי-ספר; אקלים בית-הספר; הישגים לימודיים; אלימות בבית-הספר; יחסי מורים – תלמידים; הקצאת משאבים; תכניות התערבות; מטרות החינוך; כוח-אדם בהוראה)

109

בלס, נחום; רומנוב, דמיטרי; אלמסי, כרמית ואחרים:

מאפייני פריסת המורים בבתי-הספר ומדיניות העדפה מתקנת

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2008, 43 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.taubcenter.org.il.

למערכת החינוך יש חלק מרכזי בצמצום פערים בחברה. לשם כך, מופעלים מנגנונים להקטנת הבדלים בין תלמידים, הנובעים מרקע חברתי-כלכלי. לאור זאת, נבדקו בעבודה: מאפייני מורים (השכלה, ותק, גיל, השתתפות בהשתלמויות מקצועיות ועוד) בבתי-ספר עם תלמידים חלשים לעומת מורים בבתי-ספר עם תלמידים חזקים; עלות שעת הוראה ממוצעת בבתי-ספר עם תלמידים חלשים לעומת עלותה בבתי-ספר עם תלמידים חזקים. העבודה התבססה על נתוני הלמ"ס: נתונים מנהליים שהתקבלו ממשרד החינוך; תוצאות מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית); סקר כוחות ההוראה. המחקר התייחס לשנת הלימודים תשס"ג. אוכלוסיית המחקר כללה 1,794 בתי-ספר יסודיים רגילים, שבהם למדו כ-670,000 תלמידים ולימדו כ-57,000 מורים. בין הממצאים: שני המשתנים העיקריים, ותק המורים ורמת השכלתם, המשפיעים כיום על שכר המורים ונתפסים במערכת החינוך כמדדים של איכות כוח-האדם בהוראה, נמצאו מעט יותר גבוהים בבתי-הספר עם תלמידים חזקים; עלות שעת הוראה ממוצעת בבתי-הספר עם תלמידים חזקים אינה גבוהה יותר מאשר בבתי-הספר עם תלמידים חלשים אלא להיפך. המסקנה מהעבודה היא, שהפערים בהישגים הלימודיים בין התלמידים אינם קשורים למאפייני המורים שנחקרו בעבודה זו.

(בתי-ספר יסודיים; מורים; הזדמנויות בחינוך; שוויון חברתי; מדיניות חינוך; הפליה מתקנת)

110

זוסמן, נעם; פריש, רוני:

ההשפעה הסיבתית של סביבת גידול ההורים והשכלתם על השכלת ילדיהם

חטיבת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2009.02, ירושלים 2009, 38 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

במחקרים רבים נמצא מִתאם חיובי בין השכלת הורים והכנסתם לבין השכלת ילדיהם. המִתאם הבין-דורי נובע משני אפיקים מרכזיים: תורשה וסביבה. במחקר זה נבדק באיזו מידה המִתאמים הבין-דוריים בהשכלה ובהכנסה בישראל משקפים קשר סביבתי-סיבתי. קשר סביבתי-סיבתי חיובי משמעותו שהעמדת משאבים ציבוריים לחינוך תלמידים מרקע חלש כיום תניב פירות גם בדורות הבאים ותצמצם את אי-שוויון בעתיד, אך אם הקשר הוא תורשתי בלבד תהיה לכך השפעה רק בדור הנוכחי. במסגרת המחקר, נבדקו צאצאיהם של הורים שעלו לישראל עד גיל 12 ב-1951-1949 מארצות אסיה ואפריקה. גיל העלייה לארץ (בלתי-תלוי במאפייני ההורים ובכישוריהם האישיים) משמש כמשתנה-עזר לבחינת הקשר הסיבתי בין השכלת ההורים וסביבת גידולם לבין השכלת ילדיהם. הממצא המרכזי של המחקר הוא שאי אפשר להצביע על קשר סיבתי בין סביבת הגידול וההשכלה של ההורים לבין השכלת ילדיהם ושכרם. עוד נמצא, כי ככל שאותם ילדים-עולים הגיעו לישראל בגיל מבוגר יותר, כך הם רכשו פחות השכלה (לעולים צעירים מאוד יש יתרון ברכישת שפת המקום ובהתערות בארץ).

(רמת השכלה; תורשה; העברה בין-דורית; סביבה; מוצא עדתי; עולים; גודל משפחה; שכר)

111

אולשטיין, עלית; נסים-אמתי, פרידה:

הֱיוֹת תלת-לשוני או רב-לשוני: היש לכך מחיר?

"הד האולפן החדש", מס' 94 (סתיו 2008), עמ' 17-3. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של משרד החינוך (ראו: חינוך מבוגרים): www.education.gov.il.

רב-לשוניות מתחלקת בדרך כלל לשניים: רב-לשוניות טבעית – מצב של סביבה רב-לשונית מלידה; רב-לשוניות עקב הגירה. הצ'רקסים הגיעו לישראל לפני יותר ממאה שנה מהקווקז, והם שומרים על לשונם ועל מורשתם התרבותית. הצ'רקסים בישראל מדברים צ'רקסית כלשון אם ולשון הבית, רוכשים את הערבית בגיל מוקדם מאוד כלשון הדת והתקשורת עם הסביבה הקרובה וכלשון העיקרית של ההוראה בבית-הספר, ורוכשים את העברית כלשון השנייה של בית-הספר וכלשון המדינה. כמו כן, הם לומדים אנגלית כשפה זרה, המשמשת כלשון תקשורת רחבה יותר. במחקר המתואר במאמר זה נבחנו עמדות של צ'רקסים כלפי הלשון, העדפות, זהות והערכה עצמית של יוֹמְנָה (proficiency) לשונית. המחקר התבסס על שאלונים וראיונות שהתקיימו ב-2002-2001 עם 38 תלמידי כיתה ח' בריחנייה ו-12 מבוגרים, רובם אנשי חינוך. בין הממצאים: כל הנשאלים דיווחו כי הם יודעים ארבע שפות – עברית, ערבית, אנגלית וצ'רקסית; בתפיסת מיצב הלשון בחברה, העברית נתפסה כבעלת עוצמה רבה יותר מהשפות האחרות (לשון הרוב והשפה הדומיננטית); העברית והצ'רקסית נמצאו בראש ביומנה של דיבור וקריאה; כל הנשאלים דיווחו כי קל להם יותר לכתוב בעברית מאשר בשפה אחרת; בתפיסת המיצב החברתי בישראל, היהודים הוותיקים נתפסו כקבוצה החזקה ביותר, ולאחריהם עולים, דרוזים, צ'רקסים ולבסוף ערבים; רוב הנשאלים דיווחו כי חשוב להם מאוד להיות מזוהים כצ'רקסים, אך 20% ציינו כי לא יתנגדו להיות מזוהים כיהודים או כערבים.

(צ'רקסים; שפה; רב-לשוניות; מיומנויות לשוניות; זהות קבוצתית)

112

Nussinson, Ravit; Koriat, Asher:
Correcting Experience-Based Judgments: The Perseverance of Subjective Experience in the Face of the Correction of Judgment
"Metacognition and Learning", 3: 2 (August 2008), pp. 159-174.

בעת קבלת החלטות שיפוטיות אנשים עשויים להישען על מידע שהם שואבים מזיכרונם. במחקרים קודמים נמצא, כי ישנה נטייה לבסס את השיפוט על רגשות סובייקטיביים, דבר העלול להוביל לשיפוט מוטעה. בתנאים מסוימים, אנשים מבצעים תיקון חשיבתי (מטה קוגניציה) לתיקון השיפוט המוטעה. בעבודה זו נבדקה הטענה, כי גם לאחר תיקון זה, השיפוט הסובייקטיבי נותר מוטה. במסגרת העבודה, נערך מחקר שבו השתתפו 48 סטודנטים דוברי אנגלית מאוניברסיטת חיפה. המשתתפים התבקשו לשפוט את הקושי בזיהוי מילים באנגלית הכתובות במהופך (אָנַגְרָמָה) על-ידי אחרים. נמצא, כי כאשר המשתתפים נחשפו למשמעותן של חלק מהמילים הם תיקנו את השיפוט לגבי מילים אלו. בשלב הבא, כאשר התבקשו המשתתפים לדרג את הזמן הדרוש לפתרון, הם ביצעו "תיקון" עבור המילים שדירגו קודם כקלות יותר. מכאן, שיש ביסוס לטענת הטיית השיפוט.

(שיפוט [חשיבה]; מטה-קוגניציה)

113

בר-המבורגר, רחל; שגיא, רחל; עזר, חנה ואחרים:

פניות לעזרה בנושא של חומרים פסיכו-אקטיביים (סמים ו/או אלכוהול): השוואה בין תפיסות של תלמידים, מורים ויועצים חינוכיים

רשות המחקר, ההערכה והפיתוח, מכללת לוינסקי לחינוך, תל-אביב 2008, 204 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הוגש לרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים ממצאי מחקר בנוגע לנכונותם של תלמידי חטיבות-ביניים ותיכונים לפנות לקבלת עזרה בנושא סמים ו/או אלכוהול. במחקר נבחנו הנושאים הבאים: הידע של התלמידים על מקורות עזרה בנושא סמים ו/או אלכוהול; עמדות התלמידים כלפי פנייה לעזרה למקורות לא-פורמאליים (הורים וחברים), פורמאליים (מחנכים, מורים, יועצים ופסיכולוגים) ומקוונים; פנייה בפועל לעזרה למקורות שונים; הקשרים בין מאפייני רקע של התלמידים לבין עמדותיהם כלפי פנייה לעזרה; תפיסותיהם של מורים ויועצות חינוכיות בנוגע לעמדות התלמידים כלפי פנייה לעזרה ובנוגע למידת הפנייה בפועל. שאלוני המחקר הועברו למדגם של 1,874 תלמידים, 443 מורים ו-154 יועצות. בין הממצאים: החומרה של בעיית הסמים ו/או האלכוהול נתפסה כנמוכה-בינונית על-ידי שלוש הקבוצות (בחינוך הממלכתי היא נתפסה כחמורה יותר מאשר בחינוך הממלכתי-דתי); 67% מהתלמידים, 64% מהמורים ו-87% מהיועצות דיווחו כי בכיתתם הועברה תכנית מניעה; האימא והחבר הם מקורות העזרה העיקריים שאליהם מוכנים התלמידים לפנות לעזרה בבעיות של סמים ואלכוהול; 9% מהתלמידים דיווחו כי הם פנו לעזרה; כל הנשאלים ייחסו חשיבות רבה להקמת אתר אינטרנט שיהיה עשיר במידע ובאפשרויות התקשרות.

(שימוש בסמים; שתיית אלכוהול; ייעוץ; תכניות התערבות; עמדות; בקשת עזרה; תלמידים; חטיבות ביניים; בתי-ספר תיכוניים; מורים; יועצים חינוכיים)

114

חיפה: חינוך, 2008 - מס' 7

המחלקה למחקר ולמידע סטטיסטי, עיריית חיפה, חיפה 2008, 64 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של העירייה: www.haifa.muni.il.

בפרסום זה, המהווה חלק משנתון העיר חיפה, מוצגים נתונים עדכניים על מערכת החינוך בחיפה, מגני הילדים העירוניים עד האוניברסיטאות. הנתונים מתייחסים בעיקר לשנת הלימודים תשס"ח (2007/2008), והם מוצגים בהשוואה לנתוני שנים קודמות. כמו כן, משולבות בפרסום השוואות בין שלוש הערים הגדולות בישראל והשוואות בין החינוך העברי לחינוך הערבי. הנתונים כוללים מידע על מוסדות החינוך והתלמידים הלומדים בהם לפי משתנים שונים, כגון הפיקוח, רובע המגורים, מספר הכיתות במוסד, ממוצע התלמידים בכיתה, נתיב הלימודים ותכונות דמוגרפיות. פרקים נבחרים בפרסום מוקדשים לנבחנים ולזכאים לתעודת בגרות, לנשירת תלמידים בכיתות ט'-י"ב, לתלמידים במוסדות חינוך על-תיכוניים ובאוניברסיטאות ולרמת ההשכלה של האוכלוסייה, לפי מספר שנות הלימוד והשגת התעודה הגבוהה ביותר. המידע מתבסס בעיקר על פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל נתוני משרד החינוך והאגף לחינוך בעיריית חיפה.

(חיפה; תלמידים; בתי-ספר; חטיבות ביניים; אוניברסיטאות; גני ילדים; נשירת תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; מסלול לימודים; תארים אקדמיים; חינוך עברי; חינוך ערבי)

ז. חקלאות ומשק המים

פרסומים

115

שטרנליכט, רפי:

תקציר ההתפתחויות בחקלאות בשנת 2008: סיכום ביניים

הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות והכפר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ראשון-לציון 2009, 63 עמ', בשיתוף עם החטיבה להתיישבות, הסוכנות היהודית לארץ ישראל. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד החקלאות: www.moag.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מעודכנים על מצב החקלאות בישראל ב-2008 בהשוואה לשנים קודמות. בין הממצאים: ערך הייצור החקלאי הסתכם בכ-25.1 מיליארדי ₪ (עלייה ריאלית של 4.6% בהשוואה ל-2007); ערך הייצוא החקלאי הטרי (במונחי תמורה ליצרן) קטן ריאלית ב-21.3%, ומשקלו בכלל הייצור החקלאי ירד ל-17.8%, לעומת 23.7% ב-2007; נרשמה ירידה כמותית של 8.9% בצמיחת החקלאות (תמ"ג), לעומת גידול של 0.72% ב-2007; בכלל ענפי גידולי השדה נרשמה עלייה ריאלית של כ-1.7% בערך התפוקה; בענף ההדרים נרשמה עליית ערך ריאלית של 11.8%, ומשקלו בכלל היצוא החקלאי הגיע ל-13.4%; בענף המטעים (ללא הדרים) היתה ירידת ערך ריאלית של 4.8%; בענף הפרחים וצמחי הנוי נרשמה ירידה ריאלית של 22.2%; בענף הלול נרשמה עלייה ריאלית של 11.2%; בענף הבקר נרשמה עלייה ריאלית של 28.3%; בענף הצאן נרשמה עלייה ריאלית של 2.7%; בענף הדיג נרשמה ירידה ריאלית של 8.7%; שנת 2008 היתה אחת הגרועות בענף הדבורים, וערך הייצור של הענף ירד ריאלית ב-24.3% לעומת 2007; בהכנסה הנובעת מחקלאות נרשמה עלייה ריאלית של 4%; בשיעור המועסקים בחקלאות חלה עלייה של 6.8%; חלקם של העובדים הזרים בחקלאות ירד ל-35.7% לעומת 37.2% ב-2007; מדד התשומות בחקלאות עלה ב-12.4%, לעומת 7.1% ב-2007.

(חקלאות; תפוקה; ייצוא; גידולי שדה; פירות; ירקות; בעלי חיים; מים; מחירים; תעסוקה; הכנסה; עובדים זרים; מדדים כלכליים)

116

אילון, אופירה:

הגדלת היצע המים בישראל ע"י צמצום פחת מים ומניעת דליפות ביוב

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במידע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2009, 105 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד (הורדה כרוכה ברישום): www.neaman.org.il.

דו"ח זה, אשר הוגש לוועדת החקירה הממלכתית למשבר במשק המים בינואר 2009, מחולק לשבעה פרקים, כדלקמן: צריכת מים כוללת; פחת מים; דליפות ביוב; מים לחקלאות ולגינון; סקר מים וביוב ברשויות מקומיות נבחרות (רעננה, גדרה, חיפה, נתניה, תל-מונד, מועצה אזורית משגב ועיר הכרמל - דלית אלכרמל ועוספיא); אובדני מים בתעשייה; סיכום ומסקנות. בין הממצאים: פחת המים השפירים ברשויות המקומיות מוערך בכ-64 מיליוני מטרים מעוקבים (מלמ"ק) בשנה; אפשר, באמצעים טכנולוגיים הקיימים כיום בשוק, ל"הציל" לפחות 30 מלמ"ק מים שפירים, ובהנחה כי העלות החלופית של מים בישראל היא כחצי $ למ"ק, הרי שמניעת דלף מים בכ-50% מהווה תועלת למשק בסך של כ-15 מיליוני $ בשנה; כ-100 מלמ"ק שפכים לא מגיעים למכוני הטיפול בשפכים, הם מבוזבזים וגורמים לזיהום קרקעות ומקורות מים; רק כ-50%-40% מכלל המים המסופקים לצריכה עירונית (ציבורית, ביתית ותעשייתית) מושבים במרכזי טיהור השפכים לקולחין; צריכת המים להשקיית גינות ברשויות המקומיות (ציבוריות ופרטיות) נאמדת בכ-135 מלמ"ק לשנה, כשליש מהקצבת המים לחקלאות, ואפשר להקטין כמות זאת באופן משמעותי בשיטות שונות.

(מים; ביוב; עלויות; השקייה; זיהום הסביבה; יעילות; שימושי קרקע; שלטון מקומי; הקצאת משאבים; טכנולוגיה; חקלאות; מפעלי תעשייה; חיסכון)

117

Kan, Iddo; Haim, David; Rapaport-Rom, Mickey; Shechter, Mordechai:
Environmental Amenities and Optimal Agricultural Land Use: The Case of Israel
"Ecological Economics", 68: 6 (April 2009), pp. 1893-1898.

קרקע חקלאית משמשת הן לאספקת תוצרת חקלאית והן לאספקת צרכים נוספים לרווחת האוכלוסייה, כגון סביבת מגורים טבעית ומרחבים פתוחים. אספקת צרכים אלו אינה זהה בכל שימושי הקרקע החקלאית. בעבודה זו מוצגת הערכה אמפירית של אפשרויות הגדלת הרווחה החברתית באמצעות שינוי הקצאת קרקע לגידולים שונים באופן המתחשב בשיקולי רווחיות, מצד אחד, ובתרומה לרווחת הציבור, מצד שני. הערכה זו נעשתה לגבי 43 האזורים הטבעיים במחציתה הצפונית של ישראל, המאוכלסת בצפיפות. באמצעות מודל, חושבו לגבי כל אזור טבעי שני תרחישים: שימושי הקרקע הנוכחיים, המייצגים את ניצול הקרקע החקלאית למקסום הרווחים; שילוב בין רווח לחקלאים לבין רווחה חברתית לתושבי האזור. הפערים שהתקבלו בין שני התרחישים היו קטנים.

(חקלאות; שימושי קרקע; רווחים; סביבה)

118

Axelrad, Gilad; Feinerman, Eli:
Regional Planning of Wastewater Reuse for Irrigation and River Rehabilitation
"Journal of Agricultural Economics", 60: 1 (February 2009), pp. 105-131.

בישראל מופנים כיום כ-27% מהמים השפירים לחקלאות. הצפי לגידול חלקם של המים המטוהרים בחקלאות מחייב פיתוח של מתקני טיהור ידידותיים לסביבה, מאגרים ומערכות הולכה. במחקר זה פותח מודל המתאר את ההיבטים הכלכליים, הסביבתיים והארגוניים של השימוש בסוגים שונים של מים בקרב שני צרכנים: המגזר החקלאי, עבור השקיה, והמגזר הסביבתי, עבור שיקום נהרות, ברמה האזורית. המודל קובע את תערובת היבולים האופטימאלית ואת ההקצאה האופטימאלית של המים והקרקע בין כל המשתמשים הפוטנציאליים. מטרתו של המודל היא השגת התוצאה המיטבית לרווחה החברתית של האזור, תוך התחשבות בהשפעת המליחות והחנקן על הגידולים ובנזקים הסביבתיים הקשורים להשקיה עם מים מטוהרים על מי התהום. המודל יושם באזור השרון וכלל שתי ערים - כפר-סבא והוד-השרון - המפעילות מתקן משותף לטיפול בשפכים, את רשות נהר הירקון ושני מושבים. נמצא, כי מודל זה הוא יעיל כלכלית ויכול להביא תועלת לכל הגורמים המעורבים.

(מים; חקלאות; שימושי קרקע; רווחים; איכות הסביבה; תכנון סביבתי)

119

מוטרו, יואב; לשם, יוסי; אלון, דן (עורכים):

שימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות: סיכום שנה ראשונה – יוני 2007-דצמבר 2008

המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2009, 69 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.environment.gov.il.

כחלק מהמאמץ לפיתוח חקלאות ידידותית לסביבה, יזם ב-1983 קיבוץ שדה אליהו שבעמק בית-שאן פרויקט של שימוש בבזים ובתנשמות כמדבירים ביולוגיים בחקלאות נגד עכברים ונברנים אחרים. מאז, הורחב הפרויקט גם לקיבוצים ולאזורים אחרים. היתרון של ההדברה הביולוגית הוא יישום זול, מצד אחד, ומניעת פגיעה ביבולים (כימיקלים בחומרי ההדברה), מצד שני. לאור הצלחתו של הפרויקט, נחתם בינואר 2009 חוזה בין משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע להפיכת הפרויקט ל"פרויקט לאומי" – פרויקט שיכלול תמיכה והנחייה לחקלאים, ניטור ומחקר, הסברה וחינוך, בחינת הפרויקט לפי אזורים ובהיבט ארצי, שיתוף פעולה עם חקלאים פלסטינים וירדנים ועוד. בפרסום זה נסקרת הפעילות בנושא זה, ומובאים מספר ממצאים מהשנים האחרונות, שביניהם: בישראל מצויות כיום 1,642 תיבות קינון לתנשמות ו-205 תיבות קינון לבזים; הריכוז הגבוה ביותר של תיבות הוא בעמק יזרעאל; עיקר הגידול בתפוצת תיבות הקינון התרחש בעשור האחרון ובמיוחד בשנה האחרונה (2008).

(חקלאות; גידולי שדה; בעלי חיים; חומרי הדברה; איכות הסביבה)

ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

פרסומים

120

ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, 2007-1989

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1352, ירושלים 2009 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים סיכום של ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח (מו"פ) אזרחי ל-2005-1989 ואומדנים ל-2007-2006. סיכום ההוצאה הלאומית למו"פ מהווה חלק מחשבונות לוויין, שנועדו להשלים את החשבונות הלאומיים הבסיסיים. בלוחות מובאים נתונים על ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי לפי מגזר מבצע ומגזר מממן, במחירים שוטפים ובמחירים קבועים והשינויים באחוזים. כן מובאים סיכומים על הוצאות משרדי הממשלה לפי סוג ההוצאה ויעדיה ועל הוצאות מלכ"רים לפי התחום המדעי. בין הממצאים: ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במחירים שוטפים הסתכמה ב-2007 בכ-31.5 מיליארדי ₪ (4.7% מהתמ"ג, לעומת 4.5% ב-2006); על-פי אומדנים ראשונים, עלתה ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במחירים קבועים ב-7.2% ב-2007 (3.6% ב-2006); 79% מכלל ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בוצעה על-ידי המגזר העסקי, 12% על-ידי האוניברסיטאות, 5% על-ידי המגזר הממשלתי ו-4% על-ידי מלכ"רים פרטיים; עלות העבודה היתה כ-75% מההוצאות למו"פ ב-2005; שיעור ההוצאה למו"פ אזרחי כאחוז מהתמ"ג ב-2006 (4.5%) היה גבוה מהשיעור בכל המדינות החברות בארגון ה-OECD – הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח; מהשוואת המימון לפי מגזרים עולה, כי המימון הממשלתי למו"פ בישראל (17.8%) הוא כמחצית מהחציון במדינות ה-OECD  (37.5%) וכי המימון של המגזר העסקי (75.4%) הוא גבוה מהחציון במדינות ה-OECD (49.8%).

(הוצאה לאומית; מחקר ופיתוח; טכנולוגיה; תעשייה; אנרגיה; חקלאות; תשתיות; מדע; שירותי רווחה; אוניברסיטאות; משרדי ממשלה; מלכ"רים)

121

ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי, 2007-1995

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1355, ירושלים 2008 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתוני ההוצאה לצריכה פרטית ב-2007-1995. נתוני ההוצאה לצריכה פרטית שבפרסום הם רציפים ועקיבים וכוללים את התיקונים שהוכנסו במשך השנים, לרבות עדכונים, שימוש במקורות חדשים ופירוטים נוספים. אומדני ההוצאה לצריכה פרטית נערכו, ככל החשבונות הלאומיים של ישראל, במתכונת של מערכת החשבונות הלאומיים החדשה SNA93. כמו כן, סווגו האומדנים הענפיים בהתאם ל"סיווג האחיד של ענפי הכלכלה, 1993" (ראו פרסום טכני מס' 63). נתוני ההוצאה לצריכה פרטית נאמדו על בסיס זרם הסחורות, סקר הוצאות משקי-בית, נתוני סחר חוץ, סקר הוצאות מלכ"רים ועוד. בין הממצאים: ההוצאה לצריכה פרטית הגיעה ב-2007 ל-379.8 מיליארדי ₪ (56.4% מהתוצר המקומי הגולמי ו-38.9% מסך השימושים במקורות); ההוצאה לצריכה פרטית במחירים קבועים עלתה ב-2007 ב-6.7%; ההוצאה לצריכה פרטית לנפש הגיעה ב-2007 ל-52,800 ₪; סעיפי ההוצאה העיקריים ב-2007 היו שירותים (35.1%), מזון, משקאות וטבק (18.5%) ודיור (18.3%); אחוז ההוצאה על דיור ירד ב-2007, בהמשך לירידה ב-2006-2004, ואילו אחוז ההוצאה על מוצרי תעשייה גדל ב-2007, בהמשך לעלייה ב-2006-2004.

(חשבונאות לאומית; צריכה; הוצאות משפחה; מזון; דיור; שירותים; דלק; חשמל; מים; מוצרים בני קיימה; מלכ"רים)

122

פלסנר, יקיר; עוזיאלי, שרון:

הנזק הכלכלי של אינתיפאדה אל-אקצה, 2003-2000

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 41 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2009, 30 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בעבודה זו נאמדו נזקיה הכלכליים של האינתיפאדה השנייה, בשלושה תחומים עיקריים: צריכה פרטית בקטגוריות שבהן, על-פי הנחה מוקדמת, שינו הפרטים את דפוסי צריכתם כתוצאה מהטרור; תיירות חוץ; הייצוא לרשות הפלסטינית. אמידת הנזק התבססה על יצירת תרחיש היפוטתי של מה היה קורה אילולא התרחשה האינתיפאדה והשוואתו לתרחיש בפועל. מקור הנתונים לחישובים אלו הם החשבונות הלאומיים לשנת 2004, שפורסמו על-ידי הלמ"ס ב-2005. יש לציין, כי בתקופה זו סבלה הכלכלה הישראלית גם מהמיתון הכלכלי העולמי, מהעלאת שער הריבית במשק על-ידי בנק ישראל, מהתנפצות בועת ההיי-טק ועוד. בין הממצאים: נזקי האינתיפאדה בשנים 2003-2000 שווים לכ-11.3% מהתוצר המקומי הגולמי לשנת 2003, אך אילולא התרחשה האינתיפאדה היה תוצר זה אמור להיות גבוה בשיעור של כ-6.5%; הנזק הכלכלי העיקרי של האינתיפאדה היה בפגיעה בתיירות.

(אינתיפאדת אל-אקצה; פעולות טרור; מיתון כלכלי; צמיחה כלכלית; צריכה; ייצוא; תיירות; חשבונאות לאומית)

123

עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף, 2007-2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1359, ירושלים 2009 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

הפרסום "עוסקים ופדיון בענפי המשק על-פי מס ערך מוסף" מתפרסם על-ידי הלמ"ס מדי שנה, החל ב-1992. הפרסום מורכב משני חלקים עיקריים: בחלק א' נתונים שנתיים מוצגים נתונים על הפדיון, מספר העוסקים, שינויי מחירים, שינויים ריאליים בפדיון, התשומה כאחוז מסך כל הפדיון ואחוז הפדיון שאינו חייב במע"מ מתוך סך כל הפדיון לכלל המשק, לפי ענפי כלכלה. כמו כן, מוצגים מספר לוחות המתייחסים לענפי המסחר והשירותים, ובהם נתונים על העוסקים והפדיון לפי סוג עוסק וסוג תיק במע"מ, נתונים על פתיחה וסגירה של עסקים, נתונים על העוסקים והפדיון לפי מחוזות וערים נבחרות ועוד. בחלק ב' של הפרסום מדדים חודשיים, לשנים 2007-2006 מוצגים מדדי הפדיון החודשיים בענפים השונים, במחירים שוטפים ובמחירים קבועים (של 2004), וכן מדדים מנוכי עונתיות ומגמה. ב-2007 הסתכם סך הפדיון של העוסקים במשק, ללא ענף היהלומים, ב-1,263 מיליארדי ₪, לעומת 1,169 מיליארדי ₪ ב-2006. באותה שנה נפתחו כ-49,000 עסקים ונסגרו כ-38,000 עסקים.

(פדיון; תעסוקה; מסחר; שירותים; בנקים; ביטוח; נדל"ן; חינוך; בריאות; שירותי רווחה; חקלאות; בינוי; תחבורה; תעשייה; חשמל; מים; מס ערך מוסף)

124

סקירה על מצב המשק ותחזיות מקרו-כלכליות לקראת התקציב לשנת 2009

אגף כלכלה ומחקר, משרד האוצר, ירושלים 2008, 29 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.mof.gov.il (ראו: אגף כלכלה ומחקר).

בדו"ח זה, שפורסם ביוני 2008, נסקרים מדדים עיקריים בכלכלה הישראלית: הצריכה הפרטית, הצריכה הציבורית, הגירעון הממשלתי, החוב הציבורי, ההשקעות, ההשקעות הזרות, הייצוא, הייבוא, החשבון השוטף, שוק העבודה, המדיניות המוניטרית והמדיניות הפיסקלית, המחירים, הפריון בסקטור העסקי ועוד. לאחר מכן, מובאות תחזיות מקרו-כלכליות לשנים 2008 ו-2009. הערכת כלכלני משרד האוצר היא כי בסוף 2008 יגדל התמ"ג ב-4.2% וב-2009 ב-3.5%. התמ"ג לנפש צפוי לגדול ב-2.4% ב-2008 וב-1.7% ב-2009. הייצוא צפוי לגדול ב-6.4% ב-2008 וב-5.1% ב-2009. הייבוא צפוי לגדול ב-7.1% ב-2008 וב-6.1% ב-2009. הצריכה הפרטית צפויה לגדול ב-4.6% ב-2008 והצריכה הציבורית ב-2%, ואילו ב-2009 צפויה הצריכה הפרטית לגדול ב-4.1% והצריכה הציבורית ב-1.6%. ההשקעה בנכסים קבועים צפויה לגדול ב-7.3% ב-2008 וב-6.2% ב-2009.

(צמיחה כלכלית; מיתון כלכלי; תחזית; צריכה; השקעות; ייצוא; ייבוא; אינפלציה; מחירים; שער חליפין; גירעון [ממשלה]; תעסוקה; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

125

בנק ישראל: דין וחשבון, 2008

בנק ישראל, ירושלים 2009, 347 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

דו"ח בנק ישראל לשנת 2008 מוגש על-פי חוק לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת. במסגרת הדו"ח מוצגים הנתונים על ההתפתחויות במשק בשנה הנסקרת. על-פי הממצאים, מגמת הצמיחה של המשק נבלמה. בממוצע שנתי, המשק צמח ב-4%, אך ברבע האחרון של השנה הוא התכווץ – נרשמה ירידה בייצוא, בהכנסות ממסים ובצריכה הפרטית, השכר הריאלי ירד, האבטלה עלתה, ושיעורי האינפלציה ירדו עקב הירידה בביקושים (שיעורי האינפלציה היו גבוהים עד ספטמבר עקב מחירי הנפט והסחורות שהאמירו בעולם). הגירעון בתקציב המדינה גדל ב-2008, וקצב ירידתו של יחס החוב הציבורי לתוצר הואט. הדו"ח נפתח בדבריו של נגיד בנק ישראל, ולאחר מכן מובאים שמונה פרקים, כדלקמן: המשק והמדיניות הכלכלית; התוצר, השימושים וענפי המשק; האינפלציה והמדיניות המוניטרית; המערכת הפיננסית; שוק העבודה; הממשלה הרחבה, תוצריה ומימונם; מאזן התשלומים; סוגיות במדיניות הרווחה (העוני והמדיניות לצמצומו; השוואה בין-לאומית של ההוצאה לחינוך בבתי-הספר ומדיניות של העדפה מתקנת בהקצאת משאבים; ריסון השימוש ברכב פרטי כחלק ממדיניות איכות הסביבה).

(מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית; צמיחה כלכלית; שוק העבודה; מאזן תשלומים; אינפלציה; שער חליפין; ריבית; אשראי; השקעות; מחירים; תקציב לאומי; גירעון [ממשלה]; שוק ההון; ניירות-ערך; מסים; עוני; מיתון כלכלי; חינוך; איכות הסביבה; דלק; כלי-רכב)

126

דו"ח האינפלציה, 2008: הרביע הרביעי

בנק ישראל, ירושלים 2009, 25 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

דו"ח זה כולל סקירה של הרקע והגורמים להתפתחות המחירים, ההתפתחויות הצפויות והמדיניות הנדרשת לעמידה ביעדי האינפלציה. בין הממצאים: ברבע הרביעי של 2008 ירדה האינפלציה בשיעור מצטבר של 0.6%, ובשנת 2008 כולה היא עלתה ב-3.8% (מעל לתחום היעד – 1% עד 3%). האינפלציה השלילית ברבע האחרון של 2008 נבעה במידה רבה מהירידות במחירי הנפט וחומרי הגלם בעולם. כן תרמו לשינוי בהתפתחות המחירים ירידות במחירי המזון, הירקות, הפירות והאנרגיה, אשר קיזזו את השפעת המשך העלייה במחירי הדיור. במהלך הרבע הנסקר, עקב ההתדרדרות בכלכלה העולמית, הורדה הריבית מרמה של 4.25% עד לרמה של 1.75% (בתחילת 2009 הורדה הריבית עד לרמה של 1%). מטרת ההורדה היא לתמוך בפעילות הכלכלית הריאלית ולמתן חריגות של האינפלציה מתחת ליעד. על-פי רוב ההערכות (של בנק ישראל וחזאים אחרים), תחזור האינפלציה לתחומי היעד באמצע 2009, אך היא צפויה לרדת עוד עד סוף השנה ואולי אף להיות שלילית.

(אינפלציה; מחירים; שער חליפין; ריבית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

127

דו"ח האינפלציה, 2009: הרביע הראשון

בנק ישראל, ירושלים 2009, 29 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

בדו"ח זה נסקרים הרקע והגורמים להתפתחות המחירים, ההתפתחויות הצפויות והמדיניות הנדרשת לעמידה ביעדי האינפלציה. בין הממצאים: ברבע הראשון של 2009 ירדה האינפלציה ב-0.1% ובניכוי עונתיות היא עלתה ב-0.5%; קצב עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים היה בסוף הרבע הראשון 3.6%; במהלך הרבע, פעל בנק ישראל לשמירת יעד האינפלציה (3%-1%), ייצוב השווקים הפיננסיים ותמיכה בפעילות הכלכלית באמצעות הורדת הריבית לשיעור של 0.5% (השיעור הנמוך ביותר אי פעם), רכישת איגרות-חוב ממשלתיות ורכישת מטבע חוץ לשם הגדלת היתרות ותמיכה בשער החליפין; על-פי התחזיות לשנת 2009, פער התוצר יתרחב, התוצר המקומי הגולמי יתכווץ ב-1.5%, והאבטלה תעלה ל-7.7% בממוצע (8.5% בסוף השנה). ב-2010 צפוי התוצר לצמוח ב-1%. האינפלציה צפויה להיכנס אל תחום היעד ברבע השני של 2009, ולנוכח התרחבות פער התוצר צפויה האינפלציה השנתית להיות באזור הגבול התחתון של היעד.

(אינפלציה; מחירים; שער חליפין; ריבית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

128

סקר החברות והעסקים: הרביע הרביעי של 2008

חטיבת המחקר, בנק ישראל, ירושלים 2009, 23 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

סקר זה מבוסס על שאלון לחברות ולעסקים בענפי המסחר, התעשייה, הבנייה, השירותים העסקיים, המלונאות, התחבורה והתקשורת. בסקר, מדווחות החברות על כיווני השינויים בפעילותן בפרמטרים השונים, תוך ציון עוצמת השינוי. הסקר מתייחס להתפתחויות בפועל ברבע הנחקר, תוך השוואה לרבעים קודמים וציפיות לרבע הבא. בין הממצאים: ברבע האחרון של 2008 נרשמה ירידה בפעילות והוחרפה ההאטה. הפירוט לפי ענפים: תעשייה – ירידות בתפוקה, במכירות ובמצבת העובדים, והצפי הוא להמשך המגמה ברבע הבא; מסחר –ירידה במכירות, והצפי הוא להמשך המגמה ברבע הבא; שירותים עסקיים – ירידה בפדיון, והצפי הוא לירידה גם ברבע הבא; בתי-מלון – קיפאון בפעילות בהשוואה לרבע המקביל אשתקד, והצפי הוא לירידה נוספת ברבע הבא; בנייה – האטה בפעילות, והצפי הוא להחרפת המגמה ברבע הבא; תחבורה ותקשורת – ירידה בפעילות, והצפי הוא להמשך המגמה ברבע הבא. החברות צופות, בממוצע, כי האינפלציה בעוד 12 חודשים תהיה 1.7% (הצפי היה 3.5% ברבע הקודם) וכי שער החליפין בעוד 12 חודשים יהיה 4.15 ₪ לדולר (3.9 ₪ ברבע הקודם).

(חברות עסקיות; תפוקה; פדיון; ייצוא; מסחר; תעשייה; בנייה; שירותים; תיירות; תחבורה; תקשורת; תעסוקה; מחירים; אינפלציה; שער חליפין)

129

תכנית משרד התמ"ת להכפלת הייצוא של היצואנים הקטנים - "תכנית 200 פי 2"

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 18 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

תכנית "200 פי 2" פותחה על-ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ומכון הייצוא במטרה להכפיל תוך שלוש שנים את הייצוא של כ-200 עסקים מהפריפריה, באמצעות כלי סיוע מתוגברים, אשר יוקצו בין החברות בהתאם לתכנית מוטת-ייצוא, אשר תכלול: שיווק ופרסום, תפעול, מימון ותמחור, ייעוץ וליווי, ניהול איכותי, סיוע בניהול מו"מ ועוד. בסקירה זו מוצגים מאפייניהן של החברות שהשתתפו בתכנית. בין הממצאים: 70% מהחברות היו מאזור הצפון; 44% מהחברות העסיקו עד 20 עובדים, 32% 21-50 עובדים ו-23% יותר מ-50 עובדים; 91% מהחברות הן תעשייתיות, כ-6% חקלאיות וכ-4% בתחומי השירותים העסקיים והמסחר; חברות אלו ייצאו ב-2007 סחורות ושירותים בשווי של כ-187 מיליוני $ - 20% מהחברות ייצאו עד כ-100,000 $, 31% ייצאו בכ-100,000 $ -500,000 $, 24% ייצאו בכ-500,000 $ - 2,000,000 $, 14% ייצאו ביותר מ-2,000,000 $ ו-10% לא ייצאו כלל ב-2007; היקפי הייצוא הגדולים ביותר היו לארצות-הברית, יפן, גרמניה ובריטניה.

(חברות עסקיות; תעשייה; ייצוא; אזורים פריפריאליים)

130

הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב: סקירה שנתית, 2008

הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב, תל-אביב 2009, 31 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבורסה: www.tase.co.il.

בסקירה זו מוצגות ההתפתחויות ב-2008 בשוק ניירות-הערך. שוק המניות התאפיין בירידות שערים - מדדי תל-אביב 25 ותל-אביב 100 ירדו בכ-45%. מחזור המסחר היומי במניות הגיע לכ-2 מיליארדי ₪, בדומה למחזור ב-2007; שערי איגרות-החוב ירדו בכ-1.5 ריאלית, ומחזור המסחר היומי הממוצע באיגרות-חוב הגיע לשיא של כ-4 מיליארדי ₪; גיוס ההון הממשלתי נטו הסתכם בכ-31 מיליארדי ₪ - יותר מפי 2.5 מהגיוס בכל שלוש השנים הקודמות; סך הנפקת איגרות-חוב על-ידי המגזר העסקי הגיע לכ-22.5 מיליארדי ₪ (כ-83 מיליארדי ₪ ב-2007). חמש חברות חדשות גייסו כ-1.5 מיליארדי ₪ באמצעות הנפקת איגרות-חוב (ב-2007 27 חברות חדשות גייסו כ-3.5 מיליארדי ₪). גיוס הון בישראל על-ידי החברות הבורסאיות הסתכם בכ-6 מיליארדי ₪ (כ-21 מיליארדי ₪ ב-2007). מחזור המסחר היומי בשוק המק"מ הסתכם בכ-785 מיליוני ₪ (כ-860 מיליוני ₪ ב-2007). יתרות המק"מ שבידי הציבור הסתכמו בכ-80 מיליארדי ₪ (כ-77 מיליארדי ₪ ב-2007); משקיעים זרים הגדילו את השקעותיהם במניות במחצית הראשונה של 2008 בכ-1.3 מיליארדי $, אך במחצית השנייה של השנה הם מכרו מניות בהיקף של כ-2.3 מיליארדי $.

(בורסה; ניירות-ערך; מניות; איגרות-חוב)

131

אברמוב, קובי:

מחזורי המסחר ושווי השוק של הבורסה בתל-אביב בהשוואה לבורסות העולם בשנת 2007

הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב, תל-אביב 2008, 5 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבורסה: www.tase.co.il.

במאמר זה מושווית רמת הפעילות (מחזורי המסחר) בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב ליתר הבורסות בפדרציה של הבורסות לניירות-ערך (WFE - World Federation of Exchanges) ב-2007. בין הממצאים: מחזור המסחר היומי הממוצע במניות והמירים בתל-אביב הסתכם ב-2007 ב-422 מיליוני $ - מקום 34 מתוך 51 בורסות (מקום 37 מתוך 46 ב-1997); שווי השוק של המניות בתל-אביב הסתכם ב-2007 ב-235 מיליארדי $ - מקום 30 מתוך 51 (מקום 32 מתוך 46
ב-1997); שווי השוק של החברות הנסחרות בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב גדל במהלך העשור ביותר מפי חמישה, בעוד ששווי השוק של החברות הנסחרות בבורסה המובילה את הדירוג, זו של ניו-יורק (
NYSE), גדל פי שניים; בסוף 2007 נסחרו בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב 654 חברות, כמו לפני עשור – מקום 20 בהשוואה הבין-לאומית; עקב ריבוי החברות הקטנות בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב, נמצאת הבורסה במקום ה-40 מתוך 51 מבחינת גודל חברה ממוצע (שווי שוק ממוצע של כ-360 מיליוני $ לחברה).

(בורסה; מניות; ניירות-ערך; מחקר השוואתי)

132

שטרית-בך, חני; דרור, נורית:

איגרות-חוב מובנות בבורסת תל-אביב

"הבורסה", מס' 47 (אוקטובר 2008), עמ' 15-12.

בשנים האחרונות חל גידול במגוון המכשירים הפיננסיים החדשים שהונפקו בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב, שביניהם תעודות סל ואיגרות-חוב מובנות (structured bonds). הרוב המכריע של איגרות-החוב המובנות מבטיח ריבית גבוהה יותר מריבית השוק, אך בתמורה לכך נוטל על עצמו המשקיע סיכון שבמקרה של אירוע כלשהו (לדוגמה, אירוע אשראי), או בהתקיים תנאי הקבוע בתנאי איגרת-החוב, ייפגעו תשלומי הריבית או התשלומים בגין קרן איגרת-החוב. ההנפקות הראשונות של איגרות-חוב מובנות החלו ביוני 2002, וכיום נסחרות כ-50 סדרות בשווי כולל של כ-23 מיליארדי ₪ (כולל החזקות של חברות בנות), המהווים כ-7% משווי השוק של איגרות-החוב הלא-ממשלתיות הנסחרות בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב. במאמר זה מפורטים סוגי איגרות-החוב המובנות הנסחרות בבורסה, ומתואר כיצד הן הושפעו מהמשבר בשווקים הפיננסיים שאירע בספטמבר 2008.

(בורסה; איגרות-חוב)

133

נגר, ויצמן:

האיתנות הפיננסית של המגזר העסקי הריאלי וסיכוני האשראי במערכת הבנקאית בישראל

חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 03.2009 בסדרת "מאמרים לדיון", ירושלים 2009, 37 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

במחקר זה נבחנה השתקפות האיתנות הפיננסית של המגזר העסקי הריאלי (הלווים) במאזני המערכת הבנקאית (המלווים) בשנים 2007-2004. זאת, באמצעות שלושה מודלים כלכליים: מודל של רמות, של משתנים סטציונריים וקואינטגרציה. בין הממצאים: חולשה במגזר העסקי באה לביטוי, בפיגור מסוים, במצב החובות הבעייתיים בבנקים, ולכן מדדים להיחלשות המגזר העסקי יכולים לשמש איתות מוקדם לעלייה בחובות אלה; המשתנה הדומיננטי בהסבר החובות הבעייתיים בבנקים הוא הרווחיות התפעולית של החברות; רווחיות זו, המשקפת את כושר הפירעון ואת הפעילות הריאלית, היא המשפיעה העיקרית על סיכוני האשראי, ואילו מבנה המאזן של החברות, המיוצג על-ידי מדדים פיננסיים אחרים, כגון היחס השוטף (הנזילות) ויחס החוב להון (המינוף) מסביר רק כ-5% מהתנודות ביחס החובות הבעייתיים של הבנקים; התוצאות המתקבלות משימוש במדדים מהמגזר העסקי הן טובות יותר מאלו המתקבלות משימוש במדדים מאקרו-כלכליים; הבנקים בישראל הם עמידים יותר בשפל הכלכלי הנוכחי מאשר בשפל הקודם שהחל ב-2001.

(בנקים; חברות עסקיות; הלוואות; אשראי; ריבית; רווחים; מדדים כלכליים)כלכלית; מדיניות מוניטרית)

134

טור-סיני, אביעד:

תהליכי הסתגלות והתנהגות צרכנית בתנאי אי-ודאות ביטחונית

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2009, 54 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד (הורדה כרוכה ברישום): www.neaman.org.il.

בספטמבר 2000 פרצה האינתיפאדה השנייה, אשר הובילה לגל טרור נרחב ששיבש את אורח החיים השוטפים בישראל.  במחקר זה נבדקו דפוסי הצרכנות של הציבור בצל הטרור, ובאופן מיוחד נבדק האם לאורך זמן הסתגל הציבור למציאות הטרור וחזר להתנהגות צרכנית רגילה. המחקר התמקד בתקופה ספטמבר 2000 עד 2004. נתונים על מאפייני אירועי הטרור התקבלו ממקורות שונים. נתונים על הצריכה נאספו משלוש רשתות שיווק ארציות לגבי צריכת מוצרים בני-קיימה (מוצרי חשמל ואלקטרוניקה) וצריכת מוצרים שאינם בני-קיימה (מוצרי ספורט ומוצרי ילדים ונוער). נמצא, כי בתחילת התקופה היתה ירידה בקנייה הממוצעת, אולם לאורך זמן התפתחה מגמת הסתגלות למצב של טרור בקרב הצרכנים, כלומר הלכה ופחתה עוצמת הסטייה מההתנהגות הצרכנית הרגילה. עוד נמצא, כי תהליך ההסתגלות לטרור ביחס למוצרים בני-קיימה היה איטי יותר מאשר ביחס למוצרים שאינם בני-קיימה. נמצאו הבדלים בין המחוזות הגאוגרפיים השונים ובהתאם לרמת אירוע הטרור ומיקומו.

(צריכה; מוצרים בני-קיימה; אינתיפאדת אל-אקצא; פעולות טרור; הסתגלות)

135

רותם, אריה:

סקירת ספרות: מדדי צרכנות בעולם, רקע לסקרי הקמעונאות הישראלית

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2009, 60 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

מינהל מחקר וכלכלה של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה עוסק בבניית מערכי איסוף נתונים וניתוחם בתחומי הצרכנות, התעסוקה, המסחר, עידוד התחרות במשק ועוד. איסוף המידע נעשה באמצעות סקרים ועיבוד נתונים ממקורות מינהליים ומחקרים שונים. השנה, החל המינהל בעריכת סקרי מעקב צרכנות, לשם יצירת תשתית קבועה של נתונים ומידע על הצרכן הישראלי בהיבטים המצויים בתחומי אחריותו של המשרד, בכל הקשור לדפוסי צריכה וצרכנות. בסקירה זו מוצגים מדדי צרכנות בעולם, וניתן רקע תיאורטי לסקרי הקמעונאות הישראלית שעורך המינהל. המדדים שנסקרו הם: שביעות רצון הצרכנים; צרכנות מושכלת; תועלות שמחפשים הצרכנים בצריכה קמעונאית; מודעות ושימוש בהגנות הצרכן; תלונות; נאמנות; צרכנות ירוקה. על בסיס מדדים אלה מתוכננים להיבנות מדדים מקומיים שיאפשרו מעקב אחר השתנות התנהגות הצרכן הישראלי לאורך זמן, תוך השוואה למדינות המערב.

(צריכה; סקר צרכנים; קמעונאות; מחירים; תחרות; מדדים; שביעות רצון; נאמנות לקוחות)

136

בר-צורי, רוני:

בתי הקפה בישראל: נתח שוק, מאפייני צריכה ותעסוקה

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2009, 44 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

מטרותיה של סקירה זו היו: אפיון שוק בתי-הקפה כסביבה עסקית מתפתחת, תוך התייחסות למקומו של בית-הקפה ב"תפר" שבין עבודה לפנאי בעולם העבודה החדש; שרטוט דיוקנו של הצרכן המקומי ומאפייני ההוצאה בבתי-הקפה; הצגת מגמות ותחזיות של התפתחות השוק. הסקירה מתבססת בעיקר על סקרים של הלמ"ס, של חברות מסחריות ושל מינהל מחקר וכלכלה ועוד. בין הממצאים: ב-2008 פעלו בישראל כ-1,300 בתי-קפה, רובם סניפי רשתות; 40% מבתי-הקפה נמצאים בתל-אביב; מכירות בתי-הקפה נאמדו ב-2008 בכ-1.9 מיליארדי ₪; יותר משליש מהעסקים בענף דורגו ברמת סיכון גבוהה מאוד; ב-2008 הועסקו בענף כ-24,300 איש; 25.8% ממשקי-הבית היהודים נוהגים לבקר בבתי-קפה, לעומת 6.5% ממשקי-הבית הערבים; 41.5% ממשקי-הבית שבחמישון ההכנסות העליון נוהגים לבקר בבתי-קפה, לעומת 7.9% ממשקי-הבית שבחמישון התחתון; ההוצאה החודשית הממוצעת של משק-בית בבתי-קפה היא 191.5 ₪. הצפי לטווח הארוך הוא להמשך התרחבותו של ענף זה.

(בתי-קפה; עסקים קטנים; רווחים; הוצאות משפחה; צריכה; רמת חיים; שוק העבודה; מחירים; תחרות)

137

כץ, חגי; יוגב, הילה:

תצפית למגזר השלישי: התמודדות המגזר השלישי עם המשבר הכלכלי

"עלון המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי", מס' 31 (פברואר 2009), עמ' 3, 5 (עברית ואנגלית). העלון מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: www.bgu.ac.il/ictr.

בישראל קיימים כיום כ-27,000 ארגוני מגזר שלישי פעילים (2007). בארגונים אלה מועסקים כ-17.5% מהעובדים במשק (2004). כמו כן, אחראים ארגונים אלה ל-7.5% מהתוצר הלאומי הנקי וצורכים יותר מ-16% מהצריכה הכוללת במשק. במסגרת פרויקט "תצפית למגזר השלישי", נבחנה השנה השפעת המשבר הכלכלי על ארגוני המגזר השלישי. הסקר נעשה בנובמבר-דצמבר 2008 והשתתפו בו 220 ארגונים מכל הארץ, העוסקים במגוון רחב של פעילויות. במסגרת הסקר נכללו שאלות על מצבו הכספי של הארגון ב-2008 בהשוואה ל-2007, על שינויים שחלו בפעילותו ובמצבת כוח-האדם שלו, על הגורמים שהשפיעו על מצבו הכספי ועל אסטרטגיות ההתמודדות שננקטו. בין הממצאים: בכ-20% מהארגונים דווח על מצוקה כספית חמורה; בכ-60% מהארגונים הצפי הוא להמשך ירידה בהכנסות ב-2009; בכ-31% מהארגונים בוטלו תכניות פעולה חדשות ובכ-20% בוטלו תכניות קיימות; בכ-13% מהארגונים נשקלת סגירת פעילות מלאה; בכ-15% מהארגונים פוטרו עובדים ובכ-20% צומצם היקף העסקת העובדים.

(ארגונים וולונטריים; מיתון כלכלי; תקציבים; תרומות; תעסוקה)

138

ישי, שלומי; הראל, טל:

האם מעבר לשיטת מע"מ דיפרנציאלית יוכל לצמצם את אי-השוויון בהכנסות? – מודל מס ערך מוסף דיפרנציאלי

המכון למחקר כלכלי בישראל ע"ש מוריס פאלק, האוניברסיטה העברית, פרסום מס' 27 בסדרת "עבודות מצטיינות של סטודנטים במחלקה לכלכלה", ירושלים 2007, 25 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://pluto.mscc.huji.ac.il.

מטרתה של עבודה זו היתה לבחון האם הפחתת שיעור המע"מ על מוצרים ושירותים הנצרכים יותר על-ידי העשירונים התחתונים, ובמקביל, העלאת שיעור המע"מ על מוצרים ושירותים הנצרכים על-ידי יתר העשירונים, יביאו להקטנת אי-השוויון באוכלוסייה. במסגרת העבודה, נעשתה סקירה של מס ערך מוסף הנהוג בעולם, ולאחר מכן נבדקה התועלת של יישום שיטת מיסוי דיפרנציאלית בישראל. המודל שפיתחו החוקרים מתבסס על הגישה הרווחת במדינות רבות באירופה, שלפיה נעשה שימוש במספר מדרגות מס, למוצרים שונים, כדי להשיג מטרות שונות. מטרת המודל היא צמצום אי-השוויון בין העשירונים. לאחר בדיקת נתוני ההכנסות של משקי-הבית לפי עשירונים ונתוני ההוצאות על צריכה של אותם משקי-בית, על-פי נתוני הלמ"ס, נחקרה ההשפעה של שינוי שיעור המס לגבי מוצרים/שירותים מסוימים. כן נבדקה היתכנות מעשית לשינוי במוצרים/שירותים אלה מבחינת המנגנון, העלות והפיקוח. לבסוף, נבחנה ההשפעה הכוללת של תוצאות המודל על גמישות ההכנסה לפי מדד ג'יני. על-פי התוצאות, מעבר לשיטת מע"מ דיפרנציאלי יתרום לצמצום אי-השוויון, אך דבר זה תלוי במחיר שתהיה מוכנה המדינה לשלם לשם יישומו.

(מס ערך מוסף; מודלים כלכליים; חלוקת ההכנסות; אי-שוויון חברתי; הוצאות משפחה)

139

Miaari, Sami, H.:

Public-Private Wage Differential in the West Bank and Gaza Before and During the Second Intifada

Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Publication No. 29 in the "Outstanding Student Papers" series, Jerusalem 2008, 34 pages (E, Hs). The publication appears on the Institute's Website: http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msfalkin.

במחקר זה נבחנו פערי השכר בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי בגדה המערבית וברצועת עזה, לפני האינתיפאדה השנייה ובמהלכה. לצורך המחקר, נעשה שימוש בנתוני סקר כוח העבודה הפלסטיני של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית. בחמש השנים האחרונות היתה סדרה של העלאות במשכורותיהם של עובדי המגזר הציבורי במטרה להשוות את המשכורות לאלו שבמגזר הפרטי. במחקר נבדק, לראשונה, הפער בין המשכורות בשני מגזרים אלה באקלים של אי-יציבות פוליטית. יש לציין, כי בשנים האחרונות ניכרת מגמה של קליטת עובדים חדשים במגזר הציבורי לעומת מגמה הפוכה במגזר הפרטי. נמצא, כי בשנים שקדמו לאינתיפאדת אל-אקצה פער השכר הגולמי בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי של עובדים מהגדה המערבית היה של אחוזים בודדים בלבד, אך לאחר פרוץ האינתיפאדה גדל הפער מ-1.8% ב-2001 ל-29% ב-2006. לגבי עובדים מרצועת עזה נמצא, כי פער השכר בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי קטן מ-73% ב-1998 ל-46% ב-2001, אולם בין 2002 ל-2006 הוא גדל מ-57% ל-135%. עוד עולה מהנתונים, כי הגידול בפערי השכר הן בגדה המערבית והן ברצועת עזה בתקופה שלאחר האינתיפאדה נבע בעיקר משינוי בגורם הלא-מוסבר ולא משינוי במיומנויות (ההון האנושי) של עובדי המגזר הציבורי.

(הרשות הפלסטינית; שכר; התפתחות כלכלית; אינתיפאדת אל-אקצה; מלחמות [השפעות])

140

Halevi-Davidov, Naama; Tishler, Asher:
Innovation in Israel: Facts and Measures
Institute for Society and Technology, Faculty of Management, Tel-Aviv University, Tel-Aviv 2008, 46 pages. The publication appears on the Faculty's Website:
http://recanati.tau.ac.il.

העניין בחדשנות בתחומי הכלכלה והניהול מיוחס, בין היתר, להשפעתה החיובית והמתמשכת של ההתקדמות הטכנולוגית על פריון העבודה. בפרסום זה נסקרת הפעילות בתחום החדשנות בישראל. לאחר הצגת אינדיקטורים לחדשנות (ההוצאה על מו"פ ורישום פטנטים), נדון הרכבה הטכנולוגי של פעילות החדשנות בישראל בניסיון לזהות את המאפיינים ונקודות החוזק והחולשה של פעילות זו. לבסוף, מוצגת השוואה בין פעולות החדשנות בישראל לבין פעולות החדשנות במדגם של מדינות מייצגות שנבחרו לפי גודלן ולפי רמת פעילות החדשנות שלהן. בין הממצאים: מ-1990 עד 2006 גדלה ההוצאה של ישראל על מחקר ופיתוח פי שלושה; 41.1% מההוצאה השנתית על מו"פ של המגזר העסקי בישראל ב-2004 היו על-ידי המגזר התעשייתי, 35.5% על-ידי מגזר המחשבים והשירותים הנלווים ו-23.4% על-ידי מגזר המו"פ; ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם בשיעור ההוצאה על מו"פ כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי, בשיעור הגידול השנתי הממוצע בהוצאה המקומית הגולמית על מו"פ, במשקלו של ענף האלקטרוניקה והציוד האלקטרוני בהוצאה על מו"פ וברישום פטנטים.

(תעשייה עתירת-ידע; חדשנות; מחקר ופיתוח; פטנטים; אוניברסיטאות; השקעות; התערבות ממשלתית)

141

בן-שלמה, אסף; גביוס, אילנית; יוסף, רמי:

אפקט יום הפקיעה במדד המעו"ף בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב

"רבעון לבנקאות", מ"א: 164 (יוני 2008), עמ' 76-56.

בעבודה זו נבדק האם למשקיעים בתחום אופציות המעו"ף (שחקני המעו"ף) יש השפעה על המדד הקובע לפקיעת האופציות. לצורך הבדיקה נאספו נתוני מדדי הפתיחה של מדד המעו"ף החל ממועד כניסת שיטת הרצף למסחר, ינואר 1998, עד 15 בפברואר 2005. בסך הכל נצפו 1,681 מדדי פתיחה ו-93 פקיעות של אופציות בתקופה זו. נמצא, כי משקיעים מנסים ומצליחים להשפיע על המדד הקובע בטווח הקצר. קיים הבדל מובהק סטטיסטית בהתנהגות מסחר הפתיחה ביום קביעת השער הקובע לבין יתר ימי המסחר הרגילים, ונראה כי מתרחשת מניפולציה בקביעת שער הפקיעה על-ידי שחקנים בשוק, ה"מכוונים" את מדד המעו"ף בימי הפקיעה לכיוון הרצוי להם. בבחינת קרבת מדדי הפקיעה למחירי המימוש הסמוכים אליהם נמצאה מגמה של "התקבצות" של המדדים הקובעים למימוש אופציות המעו"ף. כמו כן, בבחינת ההיבט הכלכלי של ההשפעה על נכס הבסיס בפקיעת האופציות נמצאה נטייה ל"התקבצות" של מדדי הפקיעה סביב נקודה שבה התזרים הנובע מכל הפוזיציות הפתוחות הוא אופטימלי. מניתוח השינויים המוחלטים בתזרימי המימוש נמצא, כי למסחר הפתיחה ביום קביעת השער למימוש יש חשיבות רבה ביחס לתזרימי המימוש.

(בורסה; מניות; מסחר)

142

אלברג, דימה; שליט, חיים; יוסף, רמי:

אמידה וחיזוי תנודתיות מדדי מניות ת"א 25 ות"א 100

"רבעון לבנקאות", מ"א: 164 (יוני 2008), עמ' 93-77.

בעבודה זו נבחנה התנהגות התשואה והשונות המותנית של מדדי ת"א 25 ות"א 100, תוך שימוש במודלי GARCH. נעשתה השוואה של ביצועי החיזוי בין מודלים עם שונות מותנית משתנה לבין מודלים אסימטריים מטיפוס GIR ו-APARCH. הנתונים שעליהם מתבסס המחקר מבוססים על 3,058 תצפיות יומיות של מדד ת"א 25, החל מ-20/10/1992 עד 31/5/2005, ועל 1,911 תצפיות של מדד ת"א 100, מ-2/7/1997 עד 31/5/2005. נמצא, כי מודל EGARCH עם התפלגות סטודנט-t אסימטרית הוא המודל המתאים ביותר לאפיון התנהגות התשואות כפי שהיא משתקפת בתהליך המתאר את נכס הבסיס במונחים של קורלציה סדרתית ותנודתיות אסימטרית. כן מלמדים הממצאים, כי מודלים מטיפוס GARCH אסימטריים משפרים את הניבוי. בנוגע לתחזיות שנבחנו נמצא, כי המודל מטיפוס EGARCH עם התפלגות סטודנט-t אסימטרית עולה בביצועיו על המודלים GARCH, GJR ו-APARCH. ממצאים אלה גם מצביעים על כך שמודל EGARCH הוא יותר שימושי משלושת המודלים האחרים כשרוצים להשתמש בו לאסטרטגיית ניהול סיכונים בהשקעות במדדי המניות בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב.

(בורסה; מניות; מסחר; ניבוי; מודלים)

143

שטיין, רועי:

אמידת עקום תשואות המק"ם וגזירת ריביות הפורוורד

"הרבעון לכלכלה", 3:55 (ספטמבר 2008), עמ' 305-287 (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתה של עבודה זו היתה אמידת עקום תשואות המק"ם וגזירת ריבית הפורוורד ממנו. אמידה זו יכולה לספק למשקיעים ולקובעי מדיניות מידע על סביבת הריבית הקצרה העתידה לשרור. עקום התשואות טומן בחובו את ציפיות המשקיעים לגבי סביבת הריבית הקצרה בתוספת פרמיית סיכון בגין אי-הוודאות של אותן ציפיות. זאת, משום שעקום התשואות נקבע על-ידי טיב הקשר שבין התשואה-לפדיון לבין הטווח-לפדיון. כדי למצוא קשר זה יש לדגום סדרות של איגרות-חוב שההבדל היחיד ביניהן הוא הטווח לפדיון. במסגרת העבודה, נבדקו מחירי הנעילה של סדרות המק"ם שנסחרו בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב בכל יום מסחר ב-2006-2003 (סדרות הקצרות מ-15 יום לפדיון לא נבדקו). זאת, תוך יישום מודל, המבוסס על המודל של נלסון וסיגל מ-1987, המאפשר, נוסף על אמידת עקום התשואות לכל נקודת זמן, התמדה על פני זמן בדינמיקת האומדנים המתקבלים במודל.

(מק"ם; בורסה; שוק ההון; מודלים כלכליים)

144

דורוגובצב, ולרי:

בדיקת קיומה של תופעת Accrual Anomaly בשוק ההון הישראלי

"הרבעון לכלכלה", 3:55 (ספטמבר 2008), עמ' 365-335 (עברית, סיכום באנגלית).

הכנסותיה של חברה מדווחות במקביל להוצאות הכרוכות בהכנסות אלו. זאת, גם אם חלק מההכנסות/ההוצאות התקבל/שולם במזומן. מכאן, שניתן להתייחס לדיווח כאילו הוא מורכב משני חלקים: מרכיב המזומן – ההפרש בין ההכנסות במזומן להוצאות במזומן; יתרת הרווח שאינה במזומן. יתרה זו נקראת Accrual. במחקרים קודמים נמצא, כי ככל שמרכיב המזומן בדיווחי החברה גבוה יותר, ההתמדה ברווח גבוהה יותר. בפועל, משקיעים נותנים הערכת-יתר לחברות עם מרכיב Accrual גבוה. תופעה זו נקראת Accrual Anomaly. מטרתה של העבודה המתוארת במאמר זה היתה בדיקת קיומה של התופעה בישראל. העבודה התבססה על נתונים פיננסיים של מדגם חברות ציבוריות שמניותיהן נסחרו בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב ב-2007-1994. נמצא, כי בשוק ההון הישראלי השפעתם של הסעיפים שאינם כרוכים בתזרים מזומנים על הרווח העתידי של החברה המדווחת באה לביטוי באופן מלא ומדויק במחירי המניות הנסחרות. לעומת זאת, המידע לגבי תזרים המזומנים אינו משתקף במלואו במחירי המניות. בדומה לשוק ההון האמריקאי, משקיעים נוטים להמעיט במידת השפעתו של מרכיב המזומן ברווחיהן של החברות הנסחרות על רווחיהן העתידיים.

(חברות עסקיות; רווחים; מניות; שוק ההון; ניבוי; מודלים כלכליים)

145

רכישות עצמיות של מניות בגוש האירו

"רבעון לבנקאות", מ"א: 161 (יולי 2007), עמ' 47-34.

בעשור האחרון חל גידול ניכר בפעילות הרכישות העצמיות (buybacks) של מניות עלי-ידי חברות ברוב השווקים המובילים. במאמר זה, שתורגם מירחון מאי 2007 של ה-European Central Bank, מובאים טיעונים בנוגע למדיניות חלוקת הרווחים של חברות, ונבחנות הסיבות שבגללן עשויות חברות להעדיף רכישה עצמית של מניות על פני חלוקת דיבידנדים. בהמשך, בחלקו האמפירי של המאמר, מוצגים נתונים על תשלומי דיבידנדים ורכישות עצמיות של מניות בגוש האירו. נטען, כי אחד הגורמים לגידול בפעילות הרכישות העצמיות הוא העלייה החדה ברווחיות החברות. כמו כן, ישנה עדות לקשר אפשרי בין התגברות הרכישות העצמיות של מניות לבין "היפותזת האיתות", כלומר שמנהלי חברות עשויים להשתמש ברכישה עצמית של מניות כאמצעי איתות לשווקים לגבי שיפור עתידי ברווחיותה של החברה. עוד נמצא, כי חברות בגוש האירו שביצעו רכישה עצמית של מניותיהן בשנים האחרונות מאופיינות בשיעור השקעות נמוך בממוצע לעומת חברות שלא ביצעו רכישה עצמית של מניותיהן. למרות שהקשר הסיבתי בין פעילות ההשקעות לבין רכישה עצמית של מניות עשוי לפעול בשני הכיוונים, ממצא זה מצביע על כך שרכישה עצמית של מניות נעשתה כלי חשוב בידי הנהלות החברות בגוש האירו, המאפשר להן לנצל עודף בתזרים המזומנים בתקופות שבהן הזדמנויות ההשקעה מצומצמות.

(חברות עסקיות; מניות; השקעות; האיחוד האירופי)

ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

פעולה חדשה

146

בין דמיון ושונות: מיקומם ומקומם של ארגונים אזרחיים ברשויות מקומיות "מבוססות"

המוסד

ארגון שתי"ל – שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי

הנושאים הנחקרים

מהו היקף הקצאת המשאבים מצד רשויות מקומיות מבוססות לעמותות וארגונים הפועלים בשטחן; מהו חלקן של התמיכות הישירות בתקציב העירוני; האם חמש-עשרה הערים "העצמאיות" (מחיפה עד באר-שבע) מקצות סכומי כסף דומים לארגונים הפועלים בשטחן; האם רשויות אלו נבדלות זו מזו בתחומים שאליהן הן מכוונות את כספן; כמה ארגונים פועלים בכל יישוב; מהם הצרכים והאינטרסים של הארגונים ושל תושבי הרשות ועוד.

האוכלוסייה הנחקרת

הרשויות המקומיות המבוססות בישראל והארגונים הפועלים בשטחן.

השלב הנוכחי

לקראת פרסום.

המרכזים

ערן קליין, שתי"ל – שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי, ת"ד 53395, ירושלים 91533, טל': 2445100 (073), פקס': 6735149 (02), דואר אלקטרוני: shatil@shatil.nif.org.il

(רשויות מקומיות; תקציבים; הקצאת משאבים; ארגונים וולונטריים; עמותות; מעורבות חברתית)

 

פרסומים

147

הרשויות המקומיות בישראל, 2007

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1358 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2009, בשיתוף עם משרד הפנים. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

ב-2007 היו בישראל 251 רשויות מקומיות: 75 עיריות, 122 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות. בפרסום זה מובאים נתונים פיסיים (בנושאי תשתיות, חינוך, רווחה, דמוגרפיה וכו'), נכונים ל-2007 ונתונים פיננסיים (ביצוע תקציב), מעודכנים ל-2006 של הרשויות המקומיות בישראל. נתוניה של כל רשות מוצגים במרוכז, כך שמתקבלת תמונה תמציתית בהירה של פרופיל הרשות. הפרסום מורכב מארבעה חלקים, כדלקמן: 1) מבוא – הממצאים העיקריים, הגדרות המונחים ורשימת מקורות המידע; 2) קובצי נתונים; 3) דירוג הרשויות המקומיות לפי מדד הפריפריאליות, 2004; 4) רשימות – מידע כללי על איגודי ערים והרשויות המאוגדות בהם, ועדות תכנון ובנייה, מפתח יישובים במועצות האזוריות ומוקדי חינוך ותעסוקה מחוץ ליישובים.

(רשויות מקומיות; תקציבים; גירעון [תקציב]; מסים; ארנונה; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; מיצב חברתי-כלכלי; תלמידים; תאונות דרכים; תחבורה; דיור; חינוך; תעסוקה; גמלאות; דמי אבטלה; שירותים; תשתיות; מים; בינוי; פסולת; תמותת תינוקות)

148

פוריאן-לוקאץ', רונית:

ממשל זמין ברשויות המקומיות: מדד השוואתי וגורמי הצלחה

המכון לטכנולוגיה וחברה, בית-הספר למוסמכים במינהל עסקים, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2008, 54 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בית-הספר: http://recanati.tau.ac.il.

מטרותיו של מחקר זה היו: בניית "מדד ממשל זמין" לאתרי האינטרנט ומערכות המידע ברשויות המקומיות; זיהוי ואיתור, לפי תוצאות המדד, של גורמי ההצלחה בהקמת האתרים ומערכות המידע ברשויות אלו והצעת מודל לפעולה. נבדקו אתרי האינטרנט של כל 88 הרשויות המקומיות שעבורן נמצא אתר. האתרים נבחנו בשיטת התצפית המבוקרת - הערכת האתר ומערכות המידע שמאחוריו באמצעות כניסה לאתר ובדיקתו ללא מידע נוסף. לגבי כל אתר נבדקו ארבע קטגוריות של משתנים: שירותים מקוונים, מידע ומאגרים, קשר עם הציבור, נגישות ושימושיות. במקביל, נבדקו נתוני הלמ"ס על אודות רמתם החברתית-כלכלית של יישובים אלה, תקציבים ועוד. בין הממצאים: בדירוג הכללי, מוביל בהפרש גדול אתר האינטרנט של עיריית ראשון-לציון ולאחריו האתרים של עיריית חיפה ועיריית אריאל; לא נמצא קשר בין דירוג האתר לבין הרמה החברתית-כלכלית של היישוב; בקטגוריית יעילות – שירותים בסיסיים, מוביל האתר של עיריית תל-אביב-יפו; בקטגוריית יעילות – שירותים מתקדמים, מוביל האתר של עיריית ראשון-לציון; בקטגוריית אפקטיביות ניהולית, מוביל האתר של עיריית גבעתיים; בקטגוריית קשר עם הציבור, מוביל האתר של היישוב כוכב יאיר. עוד נמצא, כי מנהל מערכות המידע ברשות המקומית בדרך כלל לוקח על עצמו משימה ומבצע אותה באופן אינטואיטיבי, בלי ליישם שיטת עבודה רשמית ומוסכמת.

(רשויות מקומיות; שלטון מקומי; אינטרנט; מאגרי מידע; הספקת שירותים)

149

שנער, דב; דוידזון, רועי, לירן-אלפר, דליה ואחרים:

דיפלומטיה ציבורית בישראל

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במידע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2009, 171 עמ', בשיתוף עם משרד החוץ. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד (הורדה כרוכה ברישום): www.neaman.org.il.

לדיפלומטיה ציבורית (ד"צ) יש הגדרות שונות, ועיקרן פעילות הסברה/תעמולה עם דגש חדש על פעילות מתמשכת בקרב קהלי יעד ולא רק תגובה לאירועים נקודתיים. שינויים בסביבות, בנסיבות, בתפיסות, בשיטות ובטכנולוגיות בעולם ובישראל מחייבים ניסוח מדיניות (ד"צ) מתעדכנת באופן רצוף ומתמשך. בפרסום זה מוצגים ממצאי פרויקט משותף של מוסד שמואל נאמן ומשרד החוץ לצורך המלצה על קווי מדינות ד"צ בישראל. הפרויקט כלל מספר היבטים, שבהם: היבט רעיוני - ניתוח של הלגיטימיות, כושר השרידות ונושאי תשתית רעיוניים נוספים בעמדותיה של ישראל; "החיים בישראל" - חייה היומיומיים ותרומותיה של ישראל לתרבות, למדע, לטכנולוגיה ולתהליכי חברה ותרבות; מאגר מידע - חומרי רקע ממשרד החוץ וממקורות אחרים, פרסומי מחקר עדכניים וכו', כדי להעמיד לרשות המשתמשים אוסף מקורות מגוון ו"ידידותי", שיסייע בקביעת נקודות חוזק וחולשה, מוקדים ומכשולים, מסלולי פעולה ועוד; מחקר שדה אמפירי בדנמרק והודו – לשם פיתוח לרמת הכללה של השאלות שאפשר לשאול בכל מדינה שהיא, להנחיית התכנון, הביצוע וההערכה של פעולות ד"צ. בעקבות מחקר זה מוצע מודל SWOT (strengths, weaknesses, opportunities, threats), שבאמצעותו אפשר להסיק מסקנות לגבי שיטות ד"צ ומסגרות אופרטיביות.

(דעת קהל; דיפלומטיה; הסברה; מדיניות חוץ)

150

Berrebi, Claude.; Klor, Esteban F.:
Are Voters Sensitive to Terrorism? Direct Evidence from the Israeli Electorate
"American Political Science Review", 102: 3 (August 2008), pp. 279-301.

בעבודה זו נדונה השפעת הטרור על העדפותיו הפוליטיות של ציבור הבוחרים הישראלי. זאת, לשם בדיקת הטענה שרגישות הבוחרים לאירועי טרור מאיצה את המנהיגות הפוליטית לויתורים. במסגרת העבודה, נבדקו נתוני הלמ"ס לגבי שיעורי ההצבעה עבור המפלגות השונות בחמש מערכות בחירות ברמת הקלפי: 1988, 1992, 1996, 1999 ו-2003. נתונים אלה קובצו לרמת רשות מקומית (עיר, מועצה מקומית ומועצה אזורית). לשם מדידת ההעדפה הפוליטית בכל רשות מקומית חולקו המפלגות הפוליטיות לשני גושים – ימין ושמאל. כן נבדקו ממקורות שונים נתונים על אזרחים הרוגים מפעולות טרור בין יולי 1984 ליוני 2004. באמצעות מערכת מידע גאוגרפית, שויכו ההרוגים מפעולות אלו לרשויות המקומיות. לגבי כל רשות חושבו שיעורי התמיכה בגוש הימין ובגוש השמאל. בין הממצאים: פעולות הטרור גרמו לעלייה בתמיכה במפלגות גוש הימין; התרחשות פיגוע טרור ברשות מקומית במהלך שלושת החודשים שלפני הבחירות תרמה לעלייה של 1.35% בתמיכה במפלגות גוש הימין (לשינוי זה יש השפעה רבה בשל הפערים הקטנים בין הגושים); ברשויות שבהן יש שיעורי הצבעה גבוהים לגוש השמאל, התרחשות של פיגוע טרור עם הרוגים מחוץ לרשות הביאה לעלייה בתמיכה בגוש השמאל, אך התרחשות בתוך הרשות הגבירה את התמיכה בגוש הימין. העבודה כוללת גם ניתוחים לפי מאפיינים סוציו-דמוגרפיים של האוכלוסייה ברמת הרשות המקומית.

(פעולות טרור; בחירות; מפלגות פוליטיות; הצבעה)

151

אפריאט, אבישי; דהן, מומי:

הטיה סוציו-אקונומית בהצבעה לכנסת

בית-הספר למדיניות ציבורית וממשל, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2009, 29 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בית-הספר: http://public-policy.huji.ac.il.

מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק האם הירידה בשיעורי ההצבעה בשיעור של כ-20% בין הבחירות לכנסת ה-14 ב-1996 לבין הבחירות לכנסת ה-17 ב-2006 קשורה למיצוב חברתי-כלכלי או שהיא היתה אחידה בכל שכבות האוכלוסייה. מאחר שאין בישראל נתונים על דפוסי ההשתתפות הפוליטית בפועל לפי מיצב חברתי-כלכלי של הפרט, נבדקו נתוני ההצבעה ברמת הרשות המקומית, אשר לגביה קיימים נתונים אלה. במסגרת המחקר, נבנה מסד נתונים ייחודי המחבר בין נתוני ההשתתפות בבחירות בכל רשות מקומית לבין הנתונים החברתיים-כלכליים המאפיינים את הרשות. לא נכללו בעבודה יישובים במועצות אזוריות. להלן הממצאים העיקריים: ירידה של 19.8% בשיעורי ההשתתפות בין 1996 ל-2006 אירעה בכל סוגי הרשויות - יהודיות לא-חרדיות (מ-83.4% ל-62.7%), יהודיות חרדיות (מ-85.8% ל-77%) וערביות (מ-77.5% ל-57.6%); שיעור ההשתתפות בבחירות ביישובים מאשכולות חברתיים-כלכליים 2-1 ירד ב-18.5%, בעוד שביישובים מאשכולות 10-8 נרשמה ירידה של 16.2%; לפי המשתנים של שכר ממוצע למשרת שכיר ורמת השכלה, נמצא באופן מובהק כי תושבים בישובים שבהם המיצב החברתי-כלכלי גבוה הצביעו בשיעורים גבוהים יותר מאשר תושבים בישובים שבהם המיצב החברתי-כלכלי נמוך, ופער זה הלך וגדל במשך השנים.

(בחירות; הצבעה; מיצב חברתי-כלכלי)

152

ויגודה-גדות, ערן; מזרחי, שלמה:

ביצועי המגזר הציבורי בישראל: ניתוח עמדות אזרחים והערכת מצב לאומית (2008)

המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית והמרכז לניהול ומדיניות ציבורית, אוניברסיטת חיפה, נייר עבודה מס' 8, חיפה 2008, 66 עמ', בשיתוף עם המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המרכז: http://cpmp.hevra.haifa.ac.il.

פרסום זה, היוצא לאור זו השנה השמינית, עוסק בזיהוי מגמות והתפתחויות בעמדות הציבור כלפי השירות הציבורי לאורך השנים. הפרסום מבוסס על סקר שנעשה בקרב מדגם של 561 בני 18 ומעלה (48.3% גברים ו-51.7% נשים). שאלון הסקר כלל שלושה מקבצים: שביעות הרצון משירותים ציבוריים שונים; האמון במערכות מינהל ציבורי; הערכת ביצועי המינהל הציבורי. כמו כן, הוספה השנה הערכת של רמות ההשתתפות הפוליטית של הציבור כפי שדווחו על-ידי משתתפי המחקר בשלוש השנים האחרונות. על בסיס הממצאים, נבנה מדד משולב להערכת ביצועי המגזר הציבורי ולהערכת איכותו של המינהל הציבורי. בין הממצאים: רמת שביעות הרצון הכללית מהשירותים הציבוריים עלתה מעט (ציון 3.08 ב-2008 לעומת 3.07 ב-2007); ממוצע האמון במוסדות ציבוריים ובמשרתי הציבור עמד על ציון 2.98 לעומת 2.83 ב-2007; מידת האמון הגבוהה ביותר ניתנה לאנשי שירות הביטחון הכללי (3.93) והמוסד (3.9) והנמוכה ביותר לשרי הממשלה (1.85) ולחברי הכנסת (1.8); לציבור הישראלי יש תחושת השפעה נמוכה ואמון נמוך במעורבות אזרחית (2.22 ו-2.43 בהתאמה); תדמית המגזר הציבורי בעיני הציבור גם היא נמוכה (ציון 2.4).

(מינהל ציבורי; מוסדות ציבור; משרדי ממשלה; רשויות מקומיות; משטרה; צה"ל; שירותים; עיתונות; דעת קהל; שביעות רצון; אמון)

153

הסמן, רמי:

מיתוג ישראל: שיווק מדיני במצב קונפליקט מתמשך

בית-הספר לממשל ולמדיניות, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2008, 85 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האוניברסיטה: www.tau.ac.il.

כחלק מניסיון לגבש כלים יישומיים שיסייעו לשיפור תדמיתה של ישראל בעולם, נבחנה בעבודה זו גישת "מיתוג המדינות" ונבדקה מידת התאמתה עבור ישראל. על-פי גישה זו, שיווק מדינה דומה במהותו לשיווק בתחום המסחרי. במסגרת העבודה, לוקטו מאמרים וידיעות הקשורים לתדמיתה של ישראל בעולם, ונבחנו ממצאי סקרי דעת קהל שנערכו בעולם בנושא זה. כן נערכו ראיונות ודיונים עם אישים בכירים בישראל בתחומי הממשל, הדיפלומטיה, הצבא, התקשורת, הכלכלה, התיירות ועוד. לאחר תיאור הבעיה ודיון במהפכת התקשורת הגלובלית, מוצגות המלצות למדיניות. בין ההמלצות הקשורות לאיסוף נתונים: הקמת מערך סקרים ומחקרי דעת קהל בין-לאומיים במשרד החוץ, שישרת את כל זרועות הממשל; הלמ"ס תפרסם נתונים על הכנסות והוצאות המוצר הישראלי, נתונים שיכללו את כל מרכיבי המוצר הלאומי – הכנסות מסחר חוץ, תיירות, השקעות, כספי העברות ותמיכות, לצד נתוני הוצאות השיווק הלאומיות בכלל מערכות הממשל – משרד החוץ, משרד התעשייה והמסחר, משרד התיירות, משרדי ממשלה נוספים ורשויות ציבוריות. לדעת המחבר, יש לשים דגש על קידום תדמיתה של ישראל כמדינה המסייעת ותורמת למדינות מתפתחות בתחומים שונים, כגון רפואה, מדעים וחינוך. כן ממליץ המחבר על הקמת מועצה לתקשורת לאומית במשרד ראש הממשלה, שתנהל את מערך הדוברות הממשלתי. המלצות נוספות נוגעות למשימות הסברה בקרב צה"ל ומשרד החוץ.

(ישראל; הסברה; דיפלומטיה; שיווק; תקשורת המונים)

154

Jaeger, David A.; Klor, Esteban F.; Miaari, Sami H. Paserman, Daniele M.:
The Struggle for Palestinian Hearts and Minds: Violence and Public Opinion in the Second Intifada
Samuel Neaman Institute for Advanced Studies in Science and Technology, Technion – Israel Institute of Technology, Working Paper No. 10, Haifa 2008, 57 pages. The publication appears on the Institute's Website (downloading requires registration):
www.neaman.org.il.

קיימת מחלוקת בקרב חוקרים ופרשנים לגבי ההשפעה על דעת הקהל הפלסטינית של האבידות בנפש עקב צעדי התגובה של ישראל נגד הטרור הפלסטיני במהלך האינתיפאדה השנייה. ישנם הטוענים כי צעדי התגובה הישראליים כלפי הטרוריסטים הפלסטינים (ובראשם מדיניות הסיכולים הממוקדים) מגבירים את השנאה ואת הרצון לנקמה. אחרים טוענים כי ישראל נוקטת אמצעים אלה נגד הטרור מפני שאלו אמצעים יעילים לשיבוש פעילותם של ארגוני הטרור. במחקר זה נאספו נתונים יומיים על שיעור האבידות בנפש במהלך האינתיפאדה השנייה, מספטמבר 2000 עד פברואר 2007. במקביל, נאספו נתונים מסקרי דעת קהל שנעשו בקרב האוכלוסייה הפלסטינית במהלך תקופה זו. נמצא, כי לאבידות בנפש עקב פעילות ישראלית היתה השפעה על הציבור הפלסטיני בכך שהוא תמך יותר בעמדות קיצוניות מאשר מתונות (בעיקר בקרב אלו שעמדותיהם היו קיצוניות מלכתחילה), אך השפעה זו פחתה והלכה עם הזמן, ולאחר 90 יום מהאירוע היא נעלמה לגמרי. עוד נמצא, כי למהלכים מדיניים היתה השפעה ארוכה יותר על העמדות. כך לדוגמה, מי שהיו בני נוער בעת החתימה על הסכמי אוסלו היו מתונים יותר בעמדותיהם לעומת אלו שהיו בני נוער בעת האינתיפאדה הראשונה, שנטו לנקוט עמדות קיצוניות יותר. כמו כן, תומכי חמאס הביעו עמדות קיצוניות יותר מאשר תומכי פתח, בעיקר בנוגע למשא ומתן עם ישראל.

(אינתיפדאת אל-אקצה; פלסטינים; פעולות טרור; סכסוך ערבי – ישראלי; הסכמי שלום; עמדות פוליטיות; דעת קהל)

155

Nicholas, John:
The Arrival of the Internet in Israel: The Local Diffusion of a Global Technology
Hebrew University, Jerusalem 2008, 329 pages (E, Hs). The publication appears also on the Website: www.sociothink.com.

בעבודה זו נדון העשור הראשון להתחברותה של ישראל לרשת האינטרנט. נושאי העבודה המרכזיים הם: התשתית הפיסית של האינטרנט; הבירוקרטיה וההיבטים המוסדיים של האינטרנט. אין המחקר עוסק בשימושים השונים של האינטרנט (כגון הכרויות, רשתות חברתיות וכו') או במשמעויות הציבוריות שלו, אלא הוא מתמקד בתהליכים המיקרו-חברתיים של הגעת האינטרנט לישראל והתפשטותו. במסגרת העבודה נבחנים המאבקים בין הגופים השונים שהיו מעורבים בתהליך הבאת האינטרנט לישראל וההחלטות שהתקבלו על-ידי גורמים ממשלתיים ואחרים בתהליך זה. העבודה מורכבת משבעה פרקים, כדלקמן: מבוא; שיטה; חדירת האינטרנט לישראל – משימוש אקדמי לאינטרנט מסחרי; תעשיית שירותי האינטרנט בישראל; טכנולוגיה וערכים – מִישֹוּג האינטרנט הישראלי; הטמעת העברית באינטרנט; מסקנות. בפרק הנספחים מוצג שאלון המחקר.

(אינטרנט; מחשבים; טכנולוגיה; גלובליזציה; בירוקרטיה)

י. סביבה ואקלים

פרסומים

156

אורן, אביעד (עורך):

דו"ח אדם טבע ודין לעוני סביבתי - 2008

"אדם, טבע ודין" – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, תל-אביב 2009, 90 עמ'. הדו"ח מופיע גם באתר האינטרנט של האגודה: www.iued.org.il.

דו"ח זה הוא דו"ח העוני הסביבתי השישי של אגודת "אדם, טבע ודין", ומוצגים בו נתונים רבים על המפגעים הסביבתיים בישראל ב-2008. הדו"ח מורכב משלושה פרקים, כדלקמן:
1) מים – היתרי הזרמה לים; היטל על מזהמי ים; איכות מי שתייה; איכות מי שפכים ממוחזרים; זיכיון ים המלח; 2) קרקע – קרקעות מזוהמות; שטחים ציבוריים פתוחים; תכניות ישנות ופוגעניות; חוק הפיקדון; עצים; 3) זיהום אוויר – זיהום אוויר; תחנת הכוח הפחמית. לצד הצגת נתונים סטטיסטיים וכספיים ותיאור אירועים סביבתיים שהתרחשו ב-2008, מודגשים בדו"ח היבטים של היעדר חקיקה או חקיקה מיושנת ואף היעדר אכיפת החוק. כמו כן, מובאת ביקורת כלפי משרדי ממשלה וגופים שונים בנושאים רבים הנוגעים לאיכות הסביבה בישראל, שביניהם: היעדר שימוש בטכנולוגיות יעילות למזעור נזקים לסביבה, בנייה לא-מבוקרת בשטחים פתוחים, פיזור סמכויות אכיפה ופיקוח בין משרדים שונים היוצר בלבול, הענקת יותר מדי היתרי הזרמת שפכים לים על-ידי הוועדה הבין-משרדית למתן היתרי הזרמה לים, עלויות גבוהות מדי הכרוכות בהתפלת מי ים לעומת השקעה בציוד לטיפול בקולחים שיביא אותם לרמה שלישונית (היתר להשקיה בלתי מוגבלת), מה גם שצריכת האנרגיה בהתפלת מי ים היא גבוהה פי שלושה ויותר מזו הנדרשת לטיפול בקולחים.

(איכות הסביבה; משאבי טבע; זיהום אוויר; זיהום הסביבה; פסולת; מים; התפלה; ייעור; בינוי; מפעלי תעשייה; אנרגיה; עלויות; חוקים; אכיפת חוק)

157

אוסטרובסקי, גלעד:

מדיניות הטיפול באריזות: לקראת חוק אריזות לישראל - הערכה מחודשת והמלצות לפעולה

"אדם, טבע ודין" – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, תל-אביב 2008, 58 עמ'. הדו"ח מופיע גם באתר האינטרנט של האגודה: www.iued.org.il.

כמות הפסולת, ובתוכה אריזות, גדלה עם התפתחות תרבות הצריכה. מטרותיה של עבודה זו היו: הערכה כמותית של פסולת האריזות מכלל הפסולת הביתית; בחינה מחודשת של ההנחות והמסקנות של דו"ח חושבה (דו"ח שהוכן ב-2000 והוגש למשרד לאיכות הסביבה ובו נשללה ההצעה לטיפול נפרד באריזות ובפסולת אריזות); בחינת התועלת הצפויה מהפעלת חקיקה ייעודית לאריזות ולפסולת אריזות. הפרסום מחולק לשמונה פרקים, כדלקמן: מבוא; חוק אריזות – ההסדר המוצע; מבחן צעדי המדיניות; הערכת יעילות הדירקטיבה; האם נחוצה חקיקה בישראל; פיקדון מול אריזות; סיכום. בין המסקנות: פסולת אריזות מהווה 25%-20% מכלל הפסולת הביתית – מקטע הפסולת השני בחשיבותו לאחר החומר האורגני; שיעור מִחְזוּר האריזות בישראל הוא נמוך מאוד, ולכן דרושה מדיניות הדומה למודל האירופי; יש לפעול להנהגת חקיקה להגדרה והסדרה של הטיפול באריזות, חקיקה שבמסגרתה ייקבעו חובותיהם של היצרנים, היבואנים, הקמעונאים, הרשויות המקומיות והתושבים. התועלות הצפויות מהחקיקה הן רבות: הפחתה משמעותית של כמות הפסולת המועברת להטמנה, מִחְזוּר פסולת ליצירת דשן, צמצום בזיהום האוויר הנגרם משינוע הפסולת, צמצום פליטת גזי חממה ועוד.

(איכות הסביבה; זיהום הסביבה; פסולת; מִחְזוּר; חוקים)

158

אבנימלך, יורם; אילון, אופירה; אלימלך, אפרת:

סדרי עדיפות לאומית בנושאי איכות הסביבה בישראל: מסמך עמדה 6, כרך א - פסולת מוצקה ופסולת מסוכנת

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2008, 69 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון (הורדה כרוכה ברישום): www.neaman.org.il.

במסמך זה מוצגת תמונת-מצב עדכנית של משק הפסולת בישראל ושל הטיפול בר-הקיימה בפסולת ב-2008. זאת, לאור ההמלצות שגובשו בשני מסמכים קודמים שהוגשו למשרד להגנת הסביבה ב-1999 וב-2001. במסגרת המסמך, נסקרת מדיניות המשרד בנוגע לטיפול בפסולת מוצקה, ומוצגת תכנית-האב לטיפול בפסולת מוצקה. תכנית זו כוללת חמישה מרכיבים, כדלקמן: הפחתת כמות הפסולת, שימוש חוזר, מיחזור, טיפול תרמי והטמנה כאפשרות אחרונה. בין הממצאים: ב-2007 יוצרו כ-6,900,000 טון של פסולת עירונית ותעשייתית; ב-2006 יוצרו 4,188,580 טון של פסולת מוצקה, כולל פסולת ביתית, פסולת מסחרית וגזם; ב-2005 היווה חומר אורגני 40% ממשקל האשפה ו-10% מנפחה, בעוד שפלסטיק היווה 13% ממשקל האשפה ו-46% מנפחה; ב-2006 יוצרו בישראל 328,440 טון של פסולת מסוכנת, ומתוכם כשליש פונו לטיפול ברמת חובב והיתר בתקני מיחזור וטיפולים פנים-מפעליים.

(פסולת; מיחזור; זיהום הסביבה; מדיניות ממשלתית)

159

Ayalon, Ofira; Elimelech, Efrat; Zaban, Haim et al:
Bioethanol in Israel: global context, research, planning and policy
Samuel Neaman Institute for Advanced Studies in Science and Technology, Technion – Israel Institute of Technology, Haifa 2008, 160 pages. Supported by the GM Foundation. The publication appears also on the Institute’s Website (downloading requires registration): www.neaman.org.il.

בדו"ח זה נבחנות המגמות העולמיות בשוק הביואתנול, ומוערכים היתרונות והחסרונות הפוטנציאליים לישראל באימוץ אסטרטגיה לאומית לשימוש בביואתנול. זאת, כדי להעריך האם ביואתנול יכול לשמש תחליף משמעותי ביחס לדלק מאובנים וכן כאסטרטגיה להפחתת הזיהום, בטווח הקצר, בהשוואה לאפשרויות אחרות. בין הממצאים: גידול צמחיה (בעיקר קני סוכר ותירס) עבור דלק ביולוגי מהדור הראשון אינו רלוונטי לגבי ישראל; יש לתת עדיפות עליונה לייצור ביואתנול ממוצרי לוואי חקלאיים ומאשפה; ישראל יכולה לספק, בהשקעה קטנה מאוד, קרוב ל-10% מתצרוכת הדלק באמצעות ייצור ביואתנול מתוצרי לוואי חקלאיים ואשפה עירונית המכילה חומרים אורגניים, נייר וקרטון.

(אנרגיה; איכות הסביבה; פסולת; דלק)

160

תוכנית לאומית לקידום טכנולוגיות סביבה בישראל

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה והמשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2008, 255 עמ', בשיתוף עם חברת "פארטו הנדסה בע"מ". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה: www.environment.gov.il.

התפתחות שוק טכנולוגיות הסביבה (Clean Tech), שהיקפו מוערך כיום בכ-150 מיליארדי $ בשנה, הביאה להקמת ועדה לבחינת תפקיד הממשלה בסיוע ובקידום טכנולוגיות איכות סביבה ישראליות. עבודת הוועדה כללה סקירה של השוק בעולם, הכרת מאפייני הענף בישראל (כולל בניית בסיס נתונים וביצוע סקר איכותי וכמותי בקרב הגורמים העיקריים בשוק), גיבוש עקרונות תכנית פעולה ממשלתית וגיבוש הצעת החלטה לממשלה לקידום הענף, על בסיס תוצרי עבודת הוועדה. יעדי הוועדה היו: מיצוי פוטנציאל הייצוא של המשק הישראלי בענף זה; משיכת השקעות זרות; מיצוב התעשייה הישראלית בעולם כמקור לחדשנות; פתרון בעיות סביבתיות בישראל. בין הממצאים: החדשנות הטכנולוגית בתחום הסביבה בישראל מתרכזת במניעת זיהום אוויר, בחומרים ממוחזרים ובאנרגיה חלופית; בישראל קיימות 187 חברות טכנולוגיית סביבה, כ-65% מתוכן בתחום האנרגיה; 83 מהחברות נמצאות במצב של פיתוח (ללא הכנסות) ו-60 הן בעלות הכנסה של עד 2.5 מיליוני $.

(איכות הסביבה; תעשייה עתירת-ידע; טכנולוגיה; אנרגיה; חדשנות; חברות עסקיות; מיחזור; פסולת; קרינה; זיהום אוויר; זיהום הסביבה; מדיניות ממשלתית; חוקים)

161

עלויות חיצוניות של זיהום אוויר מייצור אנרגיה (חשמל) בישראל: דו"ח סופי

אגף כלכלה ותקינה ואגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2008, 51 עמ', בשיתוף עם "פארטו הנדסה בע"מ" ועם אגף התקציבים שבמשרד האוצר. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.environment.gov.il.

בדו"ח זה מוצגות עלויות זיהום האוויר הנגרם עקב ייצור חשמל. המטרה היתה לאמוד את העלויות הללו כדי שמידע זה ישמש לקביעת מדיניות על-ידי משרדי הממשלה השונים ולקביעת תמריצים ליצרני האנרגיה (תמיכות, מיסוי, פרמיות וכו'). עבור כל אחד מהמזהמים העיקריים (חלקיקים, SO2, NOx ו-CO2), מוצג מחיר לטון פליטה, המשקף את עלויות זיהום האוויר (ובפרט נזקים בריאותיים ותרומה להתחממות כדור הארץ). במסגרת העבודה, שהתבססה על מחקרים שנעשו בחו"ל, הותאמו הערכים שניתנו עבור נזקי מזהמים אלה במדינות השונות לישראל. ההתאמה בוצעה על בסיס חמש גישות שונות, כאשר ההתאמה המועדפת היא עם תיקון לכוח קנייה ולרמת הכנסה (יחסית) בישראל, לפי היחס שבין התוצר המקומי הגולמי לנפש בישראל בהשוואה לאיחוד האירופי. יש לציין, כי הנתונים מתייחסים לפליטות בגובה רב (מעל 100 מטר), המאפיינות תחנות כוח. עלויות פליטה בגובה נמוך, המאפיינות, לדוגמה, כלי-רכב, הן גבוהות יותר.

(חשמל; זיהום אוויר; מדדים כלכליים; בריאות הציבור; מדיניות ממשלתית; תמריצים; מחירים; הקצאת משאבים)

162

שקד, יונתן; גנין, אמציה:

התוכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת: דו"ח מדעי לשנת 2008

המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, אילת 2009, 132 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.iui-eilat.ac.il.

תכנית הניטור נועדה ליצור תשתית ידע עובדתי ארוך-טווח על מצב המערכת האקולוגית הימית בצפון מפרץ אילת, אשר תהווה בסיס לגיבוש המלצות ביצועיות לפתרון בעיות אקולוגיות. בדו"ח זה נסקרות תוצאות הניטור ב-2008, על-פי תכנית הניטור הלאומית. בדו"ח ארבעה פרקים, כדלקמן: שונית האלמוגים; ניטור הסביבה החופית; מים פתוחים; מדידות רציפות. בין הממצאים: לא נרשמו שינויים משמעותיים ברוב המדדים לעומת 2007, אך מדדי הכיסוי נותרו גבוהים מאשר ב-2006-2004; ב-2006-2004 נמצאה הידרדרות במצבן של מושבות האלמוגים על-פי מדד אחוז הרקמה החיה במושבות חיות, וב-2007 נצפתה התאוששות, אך ב-2008 שוב הורע מצבן של המושבות; מגמת עלייה נמצאה בצפיפותם של קיפודי הים וחבצלות הים; בניגוד ל-2007, לא נתגלתה ב-2008 פריחת אצות אינטנסיבית; בסביבה החופית נמדדו ב-2008 פחות ערכים חריגים מאשר ב-2007, וגם ערכן של החריגות היה נמוך יותר, במיוחד של ריכוזי האמוניה; השנה נמדדו ריכוזי כלורופיל (פריחת אצות פלנקטוניות) גבוהים במיוחד, בהתאם למגמה שנצפתה החל ב-2004; ברוב התחנות החופיות נמדדה תכולת חומר אורגני בסדימנט נמוכה בהשוואה לשנים קודמות.

(ים סוף; אילת; אקולוגיה; זיהום הסביבה; איכות הסביבה)

163

צדיקוב, אילן:

סילוק בוצות מט"שים עירוניים – 2008

אשכול תשתיות, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2009, 5 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.environment.gov.il.

בדו"ח זה מובא סיכום של פעולות סילוק הבוצה ממרכזי טיהור שפכים (מט"שים) שנעשו ב-2008. בין הממצאים: ב-2008 סולקו בישראל 109,771 טונות של בוצה (משקל חומר יבש - ח"י) מ-46 מרכזי טיהור שפכים (מט"שים) עירוניים. כ-46% מהבוצה סולקו לים התיכון וכ-54% ליעדים יבשתיים. 91% מהבוצה שסולקו ליעדים יבשתיים (כ-54,000 טונות ח"י) נוצלו לשימוש חקלאי אחרי שעברו עיבוד סניטרי נוסף והפכו לדשן/מטייב קרקע לשימוש כמעט בלתי-מוגבל (סוג א' לפי תקנות המים). כ-4% מהבוצה (4,401 טונות ח"י) סולקו להטמנה במטמנות פסולת בשל נוכחות מזהמים בריכוזים גבוהים מהמותר או מסיבות כלכליות (מט"שים מרוחקים, כגון באילת ובעין בוקק). ההיטל על הטמנת בוצה ב-2008 עמד על 48 ₪ לטון. סך ההיטל על הטמנת בוצה הסתכם בכ-1,850,000 ₪.

(פסולת; מִחְזוּר; איכות הסביבה; מים; חקלאות; שימושי קרקע)

164

Ayalon, Ofira; Goldrath, Tal; Rosenthal, Gad; Grossman, Michal:
Reduction of Plastic Carrier Bag Use: An Analysis of Alternatives in Israel
"Waste Management", 29: 7 (July 2009), pp. 2025-2032.

במחקר זה נבחנה השפעתם של אמצעי מדיניות להקטנת השימוש והמפגע הסביבתי הנגרם על-ידי שקיות "גופיה", המחולקות חינם ובלא הגבלה במרכולים ובשווקים. המחקר התבסס על ראיונות עם אנשי מקצוע בתעשייה, באקדמיה, ברשויות, בממשל ובארגונים שונים ועל סקר עמדות בקרב מדגם של האוכלוסייה היהודית הבוגרת (בני 18 ומעלה). כמו כן, נסקרו פתרונות שונים שאומצו ברחבי העולם לטיפול בבעיה זו, ונעשה ניתוח כלכלי. בין הממצאים: בישראל מחולקות מדי שנה כשלושה מיליארדי שקיות גופיה; המפגע הסביבתי נוצר בעיקרו מהשקיות המשמשות לאריזה לצורך יציאה לטיול ולנסיעות – כ-6% מהשקיות  (כ-120 מיליוני שקיות בשנה); ההיטל המוצע בשיעור של שקל אחד לשקית אינו יעיל להפחתת מטרד השקיות בשטחים ציבוריים; הפתרון המוצע מורכב משילוב של הסברה, עידוד השימוש בשקיות רב-פעמיות, עידוד איסוף שקיות לשם מחזור, התקנת מכשירים אוטומטיים לשליפת שקיות (בכל פעם נשלפת שקית אחת) ועוד.

(זיהום הסביבה; פסולת; אקולוגיה; קביעת מדיניות)

165

Palatnik, Ruslana; Shechter, Mordechai:
Can Climate Change Mitigation Policy Benefit the Israeli Economy? A Computable General Equilibrium Analysis
Fondazione Eni Enrico Mattei, Working Paper No. 2, Milano 2008, 36 pages. The publication appears on Fondazione's Website: www.feem.it.

בעבודה זו נדונו ההשלכות הכלכליות הרחבות של אימוץ אמנת קיוטו לצמצום של 7% בפליטת גזי חממה על-ידי ישראל. במסגרת העבודה, נבנה מודל לבדיקת ההשלכות ומטריצת חשבונאות חברתית, בדבר הטלת "מיסוי ירוק" עבור פליטת פחמן דו-חמצני (CO2). בין הממצאים: פליטת CO2 בישראל ב-1996 התחלקה להפקת אנרגיה (81%), פסולת (13%), תעשייה (4%), חקלאות (3%), בעוד שייעור תרם להפחתת הפליטה ב-1%; על-פי המודל, הטלת מס בשיעור של 16.67$ על פליטת טון גז תוביל להפחתה כוללת של 9% בפליטה, בעוד שהטלת מס כבד בשיעור של 66.67$ לטון תוביל להפחתת הזיהום ב-25%, אך תביא לירידה של כ-1% בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג); שימוש בהכנסות המיסוי הירוק יוביל להפחתת המיסוי על עבודה ולירידה באבטלה.

(איכות הסביבה; זיהום אוויר; אנרגיה; מיסוי; חשבונאות לאומית; אמנות בין-לאומיות)

166

David, N.; Alpert, P.; Messer, H.:
Technical Note: Novel method for water vapour monitoring using wireless communication networks measurements
"Atmospheric Chemistry and Physics", 9: 7 (2009), pp. 2413-2418. The article appears on the Journal's Website
: http://www.atmos-chem-phys.net.

למדידת כמות אדי המים באוויר יש חשיבות רבה מפני שהם למעשה גז החממה הדומיננטי ביותר בהתחממות כדור הארץ. במאמר זה מוצגת שיטה ייחודית למעקב אחר הגורמים להתחממות כדור הארץ באמצעות עורקי תקשורת אלחוטיים, המבוססת על שימוש בעורקי התקשורת של הרשתות הסלולאריות לשם ניטור צפיפות אדי המים באטמוספרה התחתונה. יכולת כושר נשיאת הלחות באוויר משתנה לפי הטמפרטורה: ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, כושר נשיאת הלחות גבוה יותר. מאחר שעוצמת האות הנקלט במערכות תקשורת אלו מושפעת מהשינויים בלחות, אפשר למדוד אותה במדויק. יתרונות השימוש בשיטה זו הם הפריסה הנרחבת של רשתות תקשורת אלו ועלויות נמוכות (הרשתות קיימות ממילא). השוואה בין כמות אדי המים כפי שנמדדו במדי הלחות בתחנות קרקע מטאורולוגיות לבין כמות אדי המים שנמדדה בשיטה המוצעת, בצפון ישראל ב-2005 וב-2007, הצביעה על הבדלים בממצאים. הבדלים אלה נובעים משוני במיקום בין תחנות הקרקע לרשת התקשורת ומכך שהמדידה בתחנות הקרקע היא נקודתית בעוד שהמדידה בשיטה המוצעת היא מרחבית.

(אקלים; טמפרטורה; תקשורת)

167

טסלר, נעמה; גרינבאום, נעם; ויטנברג, לאה:

תהליכי השתקמות ארוכי-טווח בתכונות הכימיות של הקרקע לאחר שרפות יער בכרמל, 2006-1983

"אופקים בגאוגרפיה", מס' 71 (2008), עמ' 137-118 (עברית, סיכום באנגלית).

בשנים 2006-1983 אירעו שרפות רבות בכרמל, תשע מהן בשטחים של יותר מ-1,200 דונם. בעקבות החשיפה לחום גבוה, מתרחשים בקרקע שינויים כימיים ופיזיקליים. במחקר המתואר במאמר זה נחקרו תהליכי ההשתקמות של הקרקע לאחר ארבע שרפות גדולות, בשנים 1983, 1989, 1999 ו-2005. המחקר התמקד בשינויים שחלו בשלושה רכיבים עיקריים: החומר האורגני, המוליכות החשמלית (EC) וערך הגבה (pH). נמצא, כי קיים קשר מובהק בין חומרת השרפה לבין השתקמות הקרקע: לאחר השרפה של 2005 היתה תכולת החומר האורגני הממוצעת 11.2%, עובדה המלמדת על חומרת שרפה קלה-בינונית, ואילו תכולת החומר האורגני לאחר השרפות של 1983, 1989 ו-1999 היתה 9.7%, 7.9% ו-10% בהתאמה – חומרה בינונית-חזקה, ונמצא כי החומר האורגני בקרקע טרם השתקם גם אחרי 20 שנה ויותר. ערכי המוליכות החשמלית (EC) עלו מיד לאחר השרפות לערכים גבוהים מאוד אך ירדו במשך השנים לערכים נמוכים. רמת ה-pH הגבוהה ביותר נמדדה באזור של שרפת 2005 והנמוכה ביותר באזור של שרפת 1983 (ככל שהקרקע נחשפה לחום גבוה יותר, ערכי ה-pH היו גבוהים יותר), והחזרה לערכים טבעיים ארכה בין 5 ל-10 שנים.

(שרפות; ייעור)

י"א. סדר ציבורי

פרסומים

נציבות תלונות הציבור על שופטים: דין וחשבון שנתי לשנת 2008

נציבות תלונות הציבור על שופטים, משרד המשפטים, ירושלים 2009. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.justice.gov.il (ראו: יחידות נציבות תלונות הציבור על שופטים).

דו"ח זה מסכם את שנת פעילותה החמישית של נציבות תלונות הציבור על שופטים. הנציבות אינה מטפלת בהחלטות השיפוטיות עצמן אלא בנושאים הקשורים למינהל השיפוטי ולדרך קבלת ההחלטות. הדו"ח מורכב מ-16 פרקים, כדלקמן: נתונים כלליים לשנת 2008; תלונות שעל-פי החוק אין לבררן ותלונות שבירורן הופסק; תלונות שהוחלט לבררן ותלונות מוצדקות; בתי-המשפט במערכת השיפוט הכללית; התנהגות והתבטאות בלתי-ראויה באולם הדיונים; התבטאות בלתי-ראויה בפסק-דין או בהחלטה; התנהגות והתבטאות בלתי-ראויה מחוץ לכס השיפוט; התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי-דין; ליקויים במינהל שיפוטי; פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי; בית-המשפט לענייני משפחה; בית-הדין לעבודה; בתי-הדין הרבניים; בתי-הדין השרעיים; בתי-הדין הצבאיים; תיקון ליקויים. בין הממצאים: ב-2008 הוגשו לנציבות 1,205 תלונות, ובסך הכול טופלו 1,603 תלונות (כולל תלונות משנים קודמות שהטיפול בהן לא הסתיים ובקשות לדיון חוזר); מתוך 1,124 התלונות שניתנה לגביהן החלטה, 328 נדחו על הסף ו-796 בוררו לגופן; 102 מהתלונות שבוררו לגופן נמצאו מוצדקות.

(שנתונים [פרסומים]; נציבי תלונות; בתי-משפט; שופטים; פסיקה; מוסריות)

168

נציבות קבילות השוטרים והסוהרים: דו"ח שנתי, 2007

נציבות קבילות השוטרים והסוהרים, המשרד לביטחון הפנים, ירושלים 2008, 138 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.mops.gov.il.

נציבות קבילות השוטרים והסוהרים הוקמה ב-1980 ותפקידיה הם: בירור כל קבילה וקביעת ממצא לגביה; טיפול, מתן המלצות וגיבוש דרכים להבאת כל קבילה מוצדקת על תיקונה ולמניעת הישנות הליקוי או העוול שהעלו ממצאי הבירור; מתן הודעה מנומקת על תוצאות הבירור לכל קובל ונקבל; הגשת דו"ח שנתי לשר לביטחון הפנים ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. הדו"ח כולל חמישה פרקים, כדלקמן: על מוסד נציבות הקבילות; עיקרי פעילות הנציבות – עשייה ומשמעויות; נתונים; סקירה נושאית של מבחר קבילות; נספחים. בין הממצאים: ב-2007 התקבלו בנציבות 809 קבילות – 649 של שוטרים ו-160 של סוהרים (עלייה של 11% במספר הקבילות בהשוואה ל-2006); במהלך השנה טופלו בנציבות 885 קבילות, ובסופה נותרו לטיפול 266 קבילות; 33% מהקבילות שבוררו במהלך השנה נמצאו מוצדקות, 54% נמצאו לא מוצדקות ו-13% לא התבררו עד תום (תיקון העוול לפני תום הטיפול, חזרת הקובל מהקבילה וכו'); שלושת נושאי הקבילות המובילים של השוטרים היו סיווג שכר ותשלומים (21%), תנאי שירות וסדרי שירות (18%) ויחסי מפקד – פקוד (17%); שלושת נושאי הקבילות המובילים של הסוהרים היו סיווג שכר וביצוע תשלומים (32%), תנאי שירות וסדרי שירות (24%) וקידום (18%).

(נציבי תלונות; שוטרים; סוהרים; מינהל תקין; תנאי עבודה; זכויות העובד)

169

הסניגוריה הציבורית: דוח שנתי לשנת 2007

הסניגוריה הציבורית הארצית, משרד המשפטים, ירושלים 2008, 87 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.justice.gov.il (ראו: יחידות סניגוריה ציבורית).

הסנגוריה הציבורית פועלת מאז 1996, מכוח חוק הסנגוריה הציבורית, למען העלאת איכות עשיית הצדק בהליכים פליליים ולא-פליליים בישראל. זאת, באמצעות מתן ייצוג משפטי מקצועי ואיכותי ללקוחותיה ודאגה לקידום האינטרסים ושמירת הזכויות של החשודים, העצורים, הנאשמים והנידונים. בדו"ח זה, שהוגש לשר המשפטים על-פי החוק, נסקרת פעילות הסנגוריה ב-2007. הדו"ח מחולק לשבעה פרקים, כדלקמן: פעילות הסנגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה; פעילות הסנגוריה לשמירה על רמת הייצוג ולשיפור איכותו; פעילותה המוסדית של הסנגוריה הציבורית; היבטים ניהוליים; פעילות הסנגוריה הציבורית באמצעות עורכי-דין חיצוניים; היקף הפעילות; עלות הפעילות. בין הממצאים: שיעור הנאשמים המיוצגים על-ידי הסנגוריה בבתי-משפט השלום נמצא במגמת עלייה – מ-34.8% מכלל הנאשמים ב-2003 ל-59% ב-2007; 72% מהבקשות לייצוג ב-2007 הועברו על-ידי המשטרה; 818 חולים יוצגו בוועדות פסיכיאטריות על-ידי הסנגוריה הציבורית ב-2007, לעומת 449 ב-2006.

(שנתונים [פרסומים]; סיוע משפטי; עורכי-דין; חוקים)

170

רשם מאגרי מידע: דו"ח שנתי - שנת 2007

הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, משרד המשפטים, תל-אביב 2008, 24 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.justice.gov.il (ראו: יחידות רשם מאגרי מידע).

דו"ח שנתי זה מוגש למועצה להגנת הפרטיות, כנדרש על-פי סעיף 10א' של חוק הגנת הפרטיות (התשמ"א – 1981). הדו"ח מתייחס לפעולות האכיפה והפיקוח של הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, הקשורות להגנה על מידע אישי על-פי חוק הגנת הפרטיות: רישום מי שמתעתד להפעיל מאגר מידע בפנקס מאגרי המידע כתנאי להפעלתו; עדכון פרטים שסופקו בעת הרישום אם השתנו; גביית אגרת רישום ואגרה שנתית; קשרים עם גופים מחו"ל העוסקים באכיפת הגנת הפרטיות ועוד. בין הממצאים: ב-2007 הוגשו 442 בקשות לרישום מאגר מידע (בדומה לממוצע בחמש השנים האחרונות); במהלך השנה התקבלו 90 תלונות לגבי סוגיות הקשורות בהגנת מידע אישי; התיקים שטופלו בחלוקה למגזרים עיקריים הם כדלקמן:שוק ההון (34%), סוחרים במידע (27%) וכללי (14%); 69% מפעולות הטיפול בתלונות והפיקוח היו כלפי סוחרים במידע, 9% כלפי שוק ההון ו-7% כלפי משרדי ממשלה.

(שנתונים [פרסומים]; מאגרי מידע; פרטיות; אבטחת מידע; חוקים)

171

בשן, ענת (עורכת):

משטרת ישראל: דין וחשבון שנתי - 2007

משטרת ישראל, ירושלים 2008, 186 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשטרה: www.police.gov.il.

הדו"ח השנתי של משטרת ישראל מורכב השנה מחמישה חלקים, כדלקמן: משטרת ישראל - תחומי אחריות, תפקידים ומבנה ארגוני; אגפי המשטרה; יחידות כפופות למפכ"ל/לסמפכ"ל; מחוזות המשטרה; לוחות סטטיסטיים. בין הממצאים: בעשור האחרון חלה ירידה בסך תיקי החקירה שנפתחו, מ-519,200 ב-1998 ל-442,908 ב-2007; עלייה בסך התיקים שנפתחו בעשור האחרון נרשמה בתחומי התפרצות לדירה, עבירות מין, סחר והחזקת סמים ושימוש בסמים; ירידה בסך התיקים שנפתחו בעשור זה נרשמה בתחומי התפרצות לעסק ואלימות; במספר המעצרים הפליליים חלה עלייה עקיבה במשך השנים, וב-2007 הגיע מספרם ל-56,559; מספר התיקים בגין תקיפה חמורה ב-2007 היה 10,096, לעומת 10,798 ב-2006; ירידות בולטות נרשמו במספר תיקי החקירה בגין רצח - 125 ב-2007 לעומת 182 ב-2006, ובגין שוד - 3,292 ב-2007 לעומת 4,110 ב-2006; מספר הגניבות של כלי-רכב הסתכם ב-32,080 לעומת 34,167 ב-2006; 18,140 תיקים נפתחו ב-2007 בגין תאונות דרכים עם נפגעים, שמתוכן 411 היו קטלניות; 33,779 בני אדם נפגעו בתאונות דרכים ב-2007, ומתוכם 430 נהרגו ו-2,154 נפצעו קשה.

(משטרה; פשעים; עבריינות; אלימות; תאונות דרכים)

172

רגב, בשורה:

מעשי עבריינות כנגד קשישים בחברה הישראלית - 2007-2002

אגף התכנון והארגון, משטרת ישראל, ירושלים 2008, 31 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשטרה: www.police.gov.il.

במסמך זה נדונה תופעת האלימות כלפי בני 65 ומעלה בישראל ב-2007-2002, תוך התמקדות ב-2007. הנתונים מתבססים על מאגרי המידע המשטרתיים ועל הסקר החברתי של הלמ"ס. המסמך כולל את הנושאים הבאים: מאפייניהם החברתיים-דמוגרפיים של הנפגעים, סוגי העבירות והיקפן, העבירות בחלוקה לאזורים, העבירות לפי ימים ושעות ביממה והשוואת היקף הפשיעה נגד בני 65+ לעומת כלל האוכלוסייה. יש לציין, כי הנתונים מתייחסים לעבירות מדווחות בלבד, וההנחה היא שמספר העבירות בפועל הוא גבוה יותר. בין הממצאים: ב-2007 דווח על 26,709 עבירות נגד קשישים (כ-6% מכלל העבירות שדווחו למשטרה בשנה זו); בין 2002 ל-2006 חלה עלייה עקיבה של 15% במספר המוחלט של עבירות נגד קשישים, אך ב-2007 חלה ירידה של 5%; בסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2005 דיווחו 14% מהקשישים על פשיעה נגדם; העבירות השכיחות שנפגעו מהן הקשישים היו בעיקר עבירות רכוש: פריצה לדירה, גניבת רכב, כייסות, חטיפת ארנקים, שוד ותקיפה לשם גניבה; נשים, עולים חדשים ולא-יהודים דיווחו על פשיעה נגדם פחות מאשר גברים, וותיקים ויהודים; דיווחים על פשיעה נגד קשישים נמצאו גבוהים יותר במגזר הכפרי מאשר בישובים עירוניים.

(פשעים; קשישים; קרבנות [פשע])

173

שירות בתי-הסוהר: דו"ח שנתי, 2007

שירות בתי-הסוהר, רמלה 2008, 212 עמ'. הפרסום מופיע באתר השב"ס: www.ips.gov.il.

בדו"ח זה מתוארים היבטים רבים בפעילותו של שירות בתי-הסוהר (שב"ס), והוא כולל נתונים סטטיסטיים במגוון תחומים. לגבי חלק מהנתונים מוצגת השוואה לשנים קודמות. בין הממצאים: מצבת האסירים הפליליים (כולל זרים המיועדים לגירוש) גדלה מ-8,881 ב-2002 ל-11,857 ב-2007; מצבת האסירים הביטחוניים גדלה מ-1,987 ב-2002 ל-9,385 ב-2007, בעקבות העברת האחריות על בתי-כלא צבאיים לאסירים אלה מצה"ל לשב"ס; מספר התקיפות בין אסירים הצטמצם מ-400 ב-2006 ל-195 ב-2007; ב-2007 אירעו 190 מקרי תקיפת סגל לעומת 145 מקרים ב-2006; מספר האסירים שהורשעו בעבירות אלימות במשפחה עלה מ-400 ב-1995 ל-2,197 ב-2007; ירידה דרסטית חלה ב-2007 בתפיסות של טלפונים ניידים, חומרים החשודים כסמים ואמצעי לחימה קרים; ב-2007 למדו 4,574 אסירים ב-264 כיתות לימוד, ומתוכם סיימו 85%; 45% מהלומדים היו בני מיעוטים, 25% היו עולים חדשים ו-27% היו יהודים; 57% למדו בקורס השכלה ראשון, ו-49% למדו מרמת שמונה שנות לימוד עד רמת 12 שנות לימוד.

(בתי-סוהר; שנתונים [פרסומים]; אסירים; סוהרים; פשעים; עבריינות; שיקום עבריינים)

174

סנטו, יואב; רהב, גיורא:

מסיימי תכניות השיקום והגמילה בבית סוהר חרמון

לשכת המדען הראשי, המשרד לביטחון הפנים, תל-אביב 2008, 182 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). בוצע על-ידי מכון "אדם". הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.mops.gov.il.

כלא חרמון הוא המתקן הטיפולי הגדול ביותר לטיפול באסירים נפגעי סמים בישראל. במחקר זה נבחנו אופן ומידת השפעתו של הטיפול הניתן בכלא על אסירים נפגעי סמים; יעילות הטיפול בהשוואה לטיפול המקובל בבתי-סוהר אחרים; מידת תרומתו של הטיפול להפחתת השימוש בסמים, להפחתת העבריינות ולשיקום האסיר המשוחרר בקהילה. במסגרת המחקר נבדקו תהליכי הטיפול באסירים ששהו בכלא חרמון ב-2001-2000, ונערך מעקב אחר מדגם של אסירים במהלך שהותם בבית-הסוהר ולאורך 36 חודשים מתחילת הטיפול בהשוואה לקבוצת בקרה של אסירים מכלא צלמון. המחקר התבסס על ראיונות עם מטופלים ואנשי סגל, תצפיות על תהליכי טיפול, קבוצות טיפול ותפקוד שוטף של המחלקות, ניתוח של מסמכים ופרוטוקולים ועוד. בין הממצאים: הטיפול בצרכני סמים בכלא חרמון נמצא יעיל יותר מאשר הטיפול הניתן בכלא צלמון או במתקני כליאה אחרים; הפיקוח והמשך הטיפול העוקב בקהילה הם גורמים משמעותיים התורמים להצלחת הטיפול.

(בתי-סוהר; אסירים; גמילה מסמים; רצידיביזם)

175

ריבקין, דורי; סבו לאל, רחל:

מרכז הגנה לילדים ונוער בירושלים: שירות חדשני לשיפור הטיפול הראשוני בילדים נפגעי עבירה, דוח הערכה

מאיירס – ג'וניט – מכון ברוקדייל, פרסום מס' 528 בסדרת דוחות מחקר, ירושלים 2009, 76 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

חוסר התיאום בין השירותים השונים לטיפול בילדים נפגעי עבירה הוביל להקמת מרכז הגנה לילדים ולבני נוער נפגעי עבירה בירושלים ב-2002. בדו"ח זה מוצגים ממצאי מחקר על פעילות המרכז ב-2005-2002. מטרות המחקר היו: בחינת מאפייני הילדים המגיעים למרכז, היקף הפניות, דרכי העבודה, השלכות קיומו של המרכז על תהליכי אבחון וחקירה והשלכות על מערך שירותי הרווחה; מעקב אחר המשך הטיפול בילדים לאחר סיום ההתערבות. בין הממצאים: כ-49% מהפניות היו עקב פגיעה מינית, כ-37% עקב פגיעה פיסית והיתר עקב פגיעה נפשית או הזנחה; בכ-56% מהמקרים הפוגע היה בן משפחה; 98% מהילדים היו יהודים ו-31% השתייכו למגזר החרדי; כ-68% מהפניות נעשו יותר משבוע לאחר הפגיעה; רק 3% מהילדים פנו למרכז באופן עצמאי, 46% הופנו על-ידי המשטרה ו-42% על-ידי גורמי רווחה; רוב אנשי המקצוע שרואיינו הביעו שביעות רצון מתהליך החקירה והאבחון הפסיכו-סוציאלי; בכ-75% מהמקרים הופנו נפגעי העבירה או בני משפחתם להמשך טיפול; נתגלו כשלים בארגון הצוות ובהגדרת התפקידים וכן בקשרים עם מחלקות לשירותים חברתיים ובמעקב אחר הילדים/המתבגרים לאחר שעזבו את המרכז.

(אלימות; נפגעי עבריינות; ילדים; מתבגרים; תכניות התערבות; עובדים סוציאליים; שירותים חברתיים; ירושלים)

176

סנטו, יואב; עלי, נוהאד:

שיטור בחברה הערבית ישראלית: סקר עמדות וציפיות בקרב ציבור הערבים אזרחי מדינת ישראל

לשכת המדען הראשי, המשרד לביטחון הפנים, תל-אביב 2008, 161 עמ' (עברית, סיכומים באנגלית ובערבית). בוצע על-ידי "דיאלוג – יעוץ ארגוני, מחקר והדרכה בע"מ".

מחקר זה נועד לאפיין ולנתח את עמדותיו והערכותיו של ציבור הערבים אזרחי ישראל כלפי התנהגות המשטרה, תפקודה, שמירתה על הסדר הציבורי והשירות שהיא מציעה. כמו כן, נבחנה מידת האמון של ציבור זה במשטרה. מקורות הנתונים למחקר היו: סקר טלפוני בקרב מדגם מייצג של 884 נשאלים, המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הערבית (לא כולל דרוזים), ראיונות-עומק עם 15 אנשי ציבור ערבים ושלוש קבוצות מיקוד. בין הממצאים: 76.7% טענו כי בהתנהגות המשטרה כלפיהם יש הפליה; מידת האמון הגבוהה ביותר היתה כלפי משטרת התנועה (72.1%) והנמוכה ביותר היתה כלפי משמר הגבול (46.8%); הערכת תפקוד המשטרה הגבוהה ביותר היתה בתחום התנועה (56.3%) והנמוכה ביותר בתחום הסחר והשימוש בסמים (27.3%); 54.4% הביעו התנגדות לשירות של בן משפחה במשטרה, ו-75% ציינו כי הם אינם מוכנים להתנדב למשמר האזרחי; 72% סברו שיש לחזק את השיטור הקהילתי; משיבים שכללו בזהותם הלאומית את הישראליות גילו עמדות חיוביות יותר כלפי המשטרה לעומת אחרים; עמדותיהם של הנוצרים נמצאו דומות לאלו של המוסלמים וכך גם עמדותיהם של תושבי ערים מעורבות ולא-מעורבות.

(ערביי ישראל; משטרה; יחסי משטרה - קהילה; עמדות)

177

גזל-אייל, אורן; סוליציאנו-קינן, רענן; עינב, גל; שובאש, עטאללה:

ערבים ויהודים בהליכי הארכת מעצר ראשוני

"משפטים", ל"ח: 3 (תשס"ט), עמ' 652-628.

רוב המחקרים שנבדקה בהם השפעת המוצא האתני של הנאשם על החלטות השופטים התרכזו בבחינת גזרי-הדין. בדיקה זו היא בעייתית, מאחר שגזר-הדין מושפע מגורמים רבים שחלקם אינם אובייקטיביים. במחקר זה נבדקה השפעת המוצא האתני על ההחלטה בדבר הארכת מעצר ראשוני. הבדיקה התבססה על נתונים שהופקו ממדגם של תיקים שנדונו בבתי-המשפט לשלום בחיפה ובנצרת, ונבחנו כל החלטות המעצר שהתקבלו בימי שישי ובמוצאי שבת ב-2004. בניתוח המשתנים הסטטיסטיים נכללו 944 מקרים שבהם לא הושגה הסכמה בין הצדדים על שחרור או על תקופת מעצר ולכן נדרשה הכרעה שיפוטית. בין הממצאים: נמצא מתאם חיובי מובהק בין בקשת המשטרה למעצר לבין חומרת העבירה אך לא לזהותו הלאומית של החשוד; זהויותיהם הלאומיות של השופטים והחשודים לא נמצאו קשורות למשכי המעצר שנקבעו; סיכויי שחרורו של חשוד יהודי על-ידי שופט יהודי נמצאו גבוהים יותר מהסיכויים שישוחרר על-ידי שופט ערבי באותן נסיבות; הזהות האתנית של השופט אינה משפיעה באופן מובהק על השחרור במקרים שבהם החשוד הוא ערבי.

(בתי-משפט; חשודים; מעצר; שופטים; הפליה; ערביי ישראל)

178

Weiss, Shoshana:
Alcohol Use and Problems Among Immigrants from the Former Soviet Union in Israel
"Substance Abuse", 29: 4 (2008), pp. 5-17.

במדינות ברית-המועצות לשעבר קיימת רמה גבוהה של צריכת אלכוהול, בעוד שבישראל צריכת אלכוהול היא ברמה מהנמוכות בעולם. לאור זאת, בעבודה הנוכחית נבחנו בעיות אלכוהוליזם בקרב עולים לישראל ממדינות אלו: השוואת דפוסי השימוש באלכוהול בקרב עולים צעירים ומבוגרים ממדינות אלו לעומת ילידי ישראל; סיכום המידע בנוגע לעולים ממדינות אלו בתכניות גמילה ישראליות; תיאור המידע בנוגע לתופעת חסרי הבית בקרב עולים אלו; הצגת ממצאי מחקרים על שימוש באלכוהול בקרב העולים. בין הממצאים: השימוש באלכוהול בקרב העולים הוא גבוה יותר מאשר בקרב ישראלים ותיקים (כולל נהיגה תחת השפעת אלכוהול); לעולים יש ייצוג-יתר בתכניות גמילה לעומת חלקם באוכלוסייה; רוב חסרי-הבית בישראל הם יוצאי ברית-המועצות לשעבר ואלכוהוליסטים. בסוף המאמר מובאות המלצות לביצוע מחקרים ממוקדים באוכלוסיית העולים מברית-המועצות לשעבר.

(שתיית אלכוהול; עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא])

179

רסיסי, ניר; נתן, מיכאל (ז"ל); בר-המבורגר, רחל:

צריכת סמים של גילאי 30-18 ביישובים כפריים

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, ירושלים 2008, 72 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). בוצע על-ידי הרשות למחקר ולהערכה, אורנים – מכללה אקדמית לחינוך. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

במחקר זה נבדקו דפוסי צריכת הסמים (תוך התמקדות בשימוש בקנביס) בקרב בני 30-18 במרחב הכפרי - יישובים קהילתיים, מושבים וקיבוצים. זאת, בהמשך למחקר קודם שנעשה ב-1998 בקיבוצים. במדגם נכללו כ-600 צעירים מ-14 קיבוצים, 13 מושבים וחמישה יישובים קהילתיים. המחקר בוצע באמצעות שאלונים וראיונות פתוחים. בין הממצאים: שיעור המשתמשים בקנביס (חשיש או מריחואנה) אי פעם היה 57% בקיבוצים, 31% במושבים ו-30% ביישובים הקהילתיים; שיעור המשתמשים בקנביס בשנה האחרונה היה 39% בקיבוצים, 16% במושבים ו-18% ביישובים הקהילתיים, ושיעור המשתמשים בחודש האחרון היה 25% בקיבוצים, 10% במושבים ו-9% ביישובים הקהילתיים; כשליש מהמשתמשים דיווחו כי ההתנסות הראשונה שלהם בשימוש בסמים היתה בעת טיול בחו"ל; מבין המשתמשים בקנביס, 20% מבני הקיבוצים, 13% מבני המושבים ו-8% מבני היישובים הקהילתיים האמינו שהשימוש בסם מפריע לאדם להיות חברותי; קיים פער גדול בין המשתמשים בקנביס בשנה האחרונה לעומת החודש האחרון, דבר המצביע על כך שהשימוש לא נעשה בתדירות גבוהה; שיעור גבוה יותר של משתמשים בקנביס לעומת המתנסים בשימוש מסכימים שיש נזק בשימוש בסם; רוב גדול בקרב אלה שלא השתמשו בקנביס טענו שלא היו משתמשים גם אילו הסמים היו מותרים על-פי חוק.

(צעירים; שימוש בסמים; עמדות; יישובים כפריים; קיבוצים; מושבים)

180

Rozenfeld, Michael; Peleg, Kobi:
Violence-Related Injury of Children in Israel: Age-Dependent Pattern
"Bulletin of the World Health Organization", 87: 5 (May 2009), pp. 362-368. The article appears on the Bulletin's Website: www.who.int/bulletin.

מטרותיה של עבודה זו היו: תיאור המאפיינים האפידמיולוגיים של ילדים  ובני נוער בישראל שאושפזו עקב אלימות; זיהוי דפוסי הפציעות בקרב תת-קבוצות של אוכלוסיית הילדים והמתבגרים, כדי למקד את המאמצים בתחומי המניעה וההתערבות. העבודה התבססה על נתוני מרשם הטראומה הלאומי לגבי אשפוזם של ילדים ומתבגרים (עד גיל 17) ב-10 מרכזי טראומה בישראל ב-2006-1998. בין הממצאים: סך הילדים שאושפזו עקב טראומה בתקופה זו היה 65,430, מתוכם 2,060 (3.1%) עקב אלימות (לא כולל נפגעי פעילות משטרה וצבא); 86.7% מנפגעי האלימות היו בנים (לעומת 68.3% בקרב יתר הילדים והמתבגרים נפגעי הטראומה); 49.9% מהנפגעים עקב אלימות היו בגילים 17-15 (לעומת 10.3% בקרב יתר הילדים והמתבגרים נפגעי הטראומה); 63.2% מהנפגעים עקב אלימות היו יהודים; 32.8% מהנפגעים עקב אלימות נפגעו במהלך סוף השבוע; 36.7% מנפגעי האלימות נפגעו עקב מכות ו-30.5% כתוצאה מדקירה; בהשוואה ליתר נפגעי הטראומה, נפגעי פעולות אלימות נפצעו יותר ברחוב, בבית-הספר ובמקום ציבורי ופחות בבית. יש להדגיש, כי הנתונים המוצגים במחקר זה מתייחסים רק לילדים ומתבגרים נפגעי אלימות שאושפזו.

(ילדים; מתבגרים; פצועים; אשפוז; אלימות)

181

מחקר בנושא הזנות בישראל

הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה, ירושלים 2008, 26 עמ'. בוצע על-ידי מכון "שילוב". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: www.women.gov.il.

מטרתו של סקר זה היתה לאסוף נתונים לצורך תכנון אסטרטגיה פרסומית וגיבוש מסרים לקראת פעילות תקשורתית בנושא הזנות בישראל. הסקר נערך בקרב 430 משתתפים, מדגם ארצי של בני 18 ומעלה, יהודים (ללא חרדים) דוברי עברית. בין הממצאים: 68% הביעו יותר תמיכה בהיגדים המציגים את הזנות כנובעת מאילוצי חיים מאשר אלו המציגים את הזנות כנובעת מבחירה אישית (79% מהנשים ו-57% מהגברים); מבין הסוברים שהזנות נובעת מאילוצי חיים, 54% היו בדעה שזכותה של האישה על גופה כוללת את הזכות למכור את גופה לזנות; 27% מהמשיבים דיווחו כי הם מכירים אנשים שהלכו/הולכים לזונות; 91% סברו שהסרסור הוא עבריין (שני שלישים מהם סברו שהוא העבריין הבלבדי), 18% סברו שהזונה היא עבריינית ו-26% טענו שהלקוח הוא שותף לפשע; לדעת 51% מהמשיבים, יש צורך בחקיקה נגד קניית שירותי מין; 87% מהמשיבים סברו שנשים העוסקות בזנות אינן יכולות לצאת ממעגל הזנות ללא עזרה ושחשוב שהמדינה תפעל להקטנת ממדי הזנות בישראל.

(זנות; סחר בנשים; עמדות; חוקים; דעת קהל)

182

י"ב. עבודה ושכר

פעולה חדשה

183

היבטים של תעסוקה וכוח-אדם מועסק במגזר השלישי

המוסד

המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

הנושאים הנחקרים

מקומות התעסוקה, סוגי הארגונים שבהם קיימת תעסוקה בשכר, מספר העובדים, היקפי המשרה, תחומי הפעילות, דפוסי ההעסקה, דפוסי גיוס העובדים, הכשרות מקצועיות ועוד; מקומו של המגזר השלישי בשוק העבודה בישראל.

מקורות הנתונים

מסד הנתונים של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי + מידע מגופים שונים.

השלב הנוכחי

תחילת ביצוע.

המרכזים

ד"ר חגי כץ וד"ר ניסן לימור, המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ת"ד 653, באר-שבע 84105,
טל': 647-2323 (08), פקס': 647-7607 (08),
דואר אלקטרוני:
ictr@bgu.ac.il

(ארגונים וולונטריים; תעסוקה; שכר; התנדבות; הכשרה מקצועית; שוק העבודה)

 

פרסומים

סקר הכנסות, 2007

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1357, ירושלים 2009, 110 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

סקרי הכנסות מתבצעים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאז 1965. החל ב-1997, משלבת הלשכה את נתוני ההכנסות משני סקרים: "סקר הכנסות" ו"סקר הוצאות משק-הבית". הנתונים בפרסום הנוכחי, עבור שנת 2007, מבוססים על מדגם נטו של 14,147 משקי-בית, כאשר 7,974 משקי-בית הם ממדגם "סקר הכנסות" ו-6,173 משקי-בית הם ממדגם "סקר הוצאות משק-הבית". בפרסום מוצגים נתונים על הכנסות משקי-הבית, בחלוקה לפי משקי-בית שבהם ראש משק-הבית עבד כשכיר, כעצמאי או שלא עבד. מובא פירוט לפי עשירוני הכנסה, גודל משק-הבית, מספר המפרנסים במשק-הבית ונתונים דמוגרפיים של ראש משק-הבית כגון גיל, יבשת לידה, תקופת עלייה, דת ומספר שנות לימוד. נתוני ההכנסה מוצגים הן לפי שכר ברוטו והן לפי שכר נטו. בחלקו האחרון של הפרסום מובאים ממצאים לגבי הכנסות משכר עבודה של שכירים ב-2007. בחלק זה מפורטים גם המין, משלח-היד והענף הכלכלי הראשי. כן נעשה חישוב של ההכנסה לשעת עבודה לפי מין, גיל, דת, מספר שנות לימוד, צורת יישוב מגורים, תקופת עלייה, ענף כלכלי ומשלח-יד.

(הכנסה; שכר; שכירים; עובדים עצמאיים; משלחי-יד; פנסיה; קצבאות; קופות גמל)

184

תעסוקה והכנסה מעבודה של מקבלי תואר ראשון, 2004-2000

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1368, ירושלים 2009, 147 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על מאפייני תעסוקה בקרב מקבלי תואר ראשון ב-2004-2000. נתונים אלה התקבלו מצירוף של רשומות מינהליות משלושה מקורות עיקריים: מרשם האוכלוסין; קבצי מקבלי תואר ראשון מהמוסדות האקדמיים המוסמכים בישראל; קובץ נתוני הכנסות מרשות המסים. הנתונים עובדו באופן המאפשר מעקב אחר תעסוקה והכנסה בקרב אוכלוסיית המחקר במשך תקופה של עד חמש שנים ממועד קבלת התואר. במסגרת הפרסום, מוצגים נתונים על שיעורי תעסוקה, הכנסה מעבודה, עבודה כשכירים או כעצמאים, ניידות בעבודה, תעסוקה לפי ענף כלכלי ותעסוקה לפי תחום ומקצוע לימוד, לפי סוג המוסד האקדמי ולפי מאפיינים דמוגרפיים (מין, גיל וקבוצת אוכלוסייה). בין הממצאים: שיעורי התעסוקה בקרב מקבלי תואר ראשון במהלך חמש השנים מסיום הלימודים היו בין 83% ל-90% (שיעור התעסוקה הלך וגדל בהתמדה מדי שנה); שיעורי התעסוקה הגבוהים ביותר לפי תחום לימוד היו חינוך והכשרה להוראה (91.3%), מינהל עסקים (89.4%) והנדסה ואדריכלות (89.1%); שיעור התעסוקה בקרב בוגרי משפטים עלה בצורה החדה ביותר, מ-68% בשנת קבלת התואר ל-89.4% בשנה הרביעית לאחר קבלת התואר; שיעורי התעסוקה בקרב ערבים נמצאו מעט יותר גבוהים מאשר בקרב יהודים וכך גם בקרב גברים בהשוואה לנשים; שיעור העצמאים במגזר הערבי היה 12.5% לעומת 8.5% במגזר היהודי.

(תארים אקדמיים; תעסוקה; משלחי-יד; הכנסה; מקצועות לימוד)

185

זוסמן, נועם; פורמן, אורלי; קפלן, טום; רומנוב, דמיטרי:

הבדלים באיכות ההשכלה בין אוניברסיטאות למכללות: בחינה באמצעות התמורה בשוק העבודה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 42 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2009, 85 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם בנק ישראל ובסיוע הפורום למדיניות כלכלית ע"ש פנחס ספיר והטכניון – מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

במחקר זה נבחנה התשואה להשכלה, במונחי שכר, של בוגרי תואר ראשון במכללות אקדמיות (ללא מכללות לחינוך) בהשוואה לאוניברסיטאות (ללא האוניברסיטה הפתוחה) ובין האחרונות לבין עצמן, תוך פיקוח על המאפיינים החברתיים-כלכליים של הבוגרים וכישוריהם. לצורך המחקר נעשה מיזוג בין כמה קבצים: קובץ בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה, תש"ס-תשס"ב; מרשם התושבים; מפקד האוכלוסין והדיור 1995; קובץ שכר של המוסד לביטוח לאומי, 1995; ציוני מבחני המיון הפסיכוטכניים למועמדים לשירות ביטחון ובסיס נתונים מזווג עובד-מעביד, הכולל מידע על עבודה ושכר ב-2003-2000. בין הממצאים: ברוב המקצועות, בוגרי מכללות השתכרו בממוצע במשרה הראשונה לאחר סיום התואר כ-30%-20% פחות מאשר בוגרי אוניברסיטאות; בוגרי מכללות במינהל עסקים השתכרו בכ-19% יותר מאשר בוגרי אוניברסיטאות; בקרב בוגרי האוניברסיטאות נהנו משכר גבוה יחסית תלמידי האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב והטכניון (השכר הגבוה ביותר נמצא בקרב בוגרי אוניברסיטת תל-אביב); ככל שהכישורים השכליים גבוהים יותר, כך גם התשואה להשכלה במשרה הראשונה; ציון גבוה בבחינה הפסיכומטרית בתחום החשיבה הכמותית מנבא עלייה של כ-2.5% בשכר. כמו כן, נמצא קשר בין איכות חוג הלימודים לבין השכר.

(סטודנטים; אוניברסיטאות; מכללות; מקצועות לימוד; שכר)

186

פריון, תמורה למועסקים ותשואה להון, 2007-2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1350, ירושלים 2009 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים סיכומים על פריון העבודה, התמורה למועסקים ליחידת תוצר והתשואה להון ל-2007-2004, עבור כלל המשק ועבור המגזר העסקי. בין הנתונים המוצגים: הוצאות העבודה ליחידת תוצר, פריון העבודה, התפתחות התמורה לשכירים ליחידת תוצר, חלוקת ההכנסה בין התמורה לעבודה לתמורה להון, מלאי ההון, שיעור התשואה ליחידת הון ושכר העבודה מנקודת ראותו של העובד. הפרסום כולל גם נתונים מפורטים לפי ענפי כלכלה, כגון תעשייה, חקלאות, בינוי, מסחר ושירותים. סיכומים אלה הוכנו לפי המלצות המערכת
הבין-לאומית לחשבונות לאומיים (
SNA1993), תוך שילוב נתונים שנאספו בסקרי הלמ"ס ונתונים מנהליים מגופים אחרים. בין הממצאים: ב-2007 חלה עלייה בתעסוקה, בפריון העבודה ובתמורה לשכירים ליחידת תוצר וירידה בתשואה להון; התוצר המקומי הנקי שיצר המגזר העסקי גדל בכ-6.5%, בהמשך לעלייה של כ-6.8% ב-2006; הפריון הכולל במגזר העסקי גדל בכ-1.8%, בהמשך לגידול של כ-4.4% ב-2006; בענף התעשייה נרשמו גידול בפריון ויציבות בתמורה לשכירים ליחידת תוצר; בענף הבינוי חלו ירידות בפריון העבודה ובתמורה לשכירים ליחידת תוצר; התוצר הנקי בענף המוסדות הפיננסיים והשירותים העסקיים גדל בכ-8% ב-2007, בהמשך לגידול של כ-9% ב-2006.

(פריון עבודה; שכר; ייצור; תשומה-תפוקה)

187

טולידנו, אסתר:

מקבלי דמי אבטלה בשנת 2008

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 221 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2009, 69 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בחוברת זו מוצגים נתונים מקיפים על מקבלי דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי ב-2008, תוך השוואה לשנים קודמות ופירוט תכונותיהם הדמוגרפיות והתעסוקתיות, כדלקמן: סוג מובטל (כגון אקדמאי), מין, גיל, סוג משפחה, שנת עלייה, מספר שנות לימוד וסוג בית-הספר האחרון שבו למדו, מספר שנות עבודה, השתתפות בהכשרה מקצועית, שם היישוב, צורת היישוב, סוג לשכת התעסוקה והסניף, גובה דמי האבטלה ועומק האבטלה (מספר ימי האבטלה שעבורם קיבל המובטל דמי אבטלה במשך שנת זכאותו). מקור הנתונים לעבודה הוא "קובץ תביעות לדמי אבטלה שאושרו" של המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: ב-2008 ירד שיעור האבטלה ל-6.1%, לעומת 7.3% ב-2007 ו-8.4% ב-2006; שיעור מקבלי דמי אבטלה מבין הבלתי-מועסקים עלה מ-23.5% ב-2007 ל-26.7% ב-2008; בממוצע לחודש, 48,045 איש קיבלו דמי אבטלה ב-2008; ברבע האחרון של 2008 החלה להסתמן מגמת החמרה במצב שוק העבודה, שהתבטאה בעלייה בשיעור האבטלה ובשיעור מקבלי דמי אבטלה; בסך הכל שולמו ב-2008 כ-1,840 מיליוני ₪ לדמי אבטלה, וסך התקבולים מהגבייה בענף הסתכם בכ-526 מיליוני ₪ - כ-29% מהתשלומים.

(אבטלה; דמי אבטלה; הבטחת הכנסה; הכשרה מקצועית; חיילים משוחררים; עולים)

188

סוחוי, טניה; פרסמן, נטליה:

מידע מקדים בציפיות המעסיקים

חטיבת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2009.01, ירושלים 2009, 34 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

סקר המעסיקים של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (התמ"ת) מתפרסם בחודש השני של כל רביע. הסקר כולל מידע על ציפיות המעסיקים לגבי מצבת כוח-האדם ברביע הבא (איושי משרות ופליטת עובדים ברביע הנוכחי וציפיות למצבת כוח-האדם ברביע שלאחריו). מידע זה מקדים את פרסום נתוני התעסוקה של הלמ"ס ב-4-3 חודשים. נתוני הסקר כוללים הערכת כיוון בלבד (שיפור, אי-שינוי או הרעה). במחקר זה נבדקה השאלה, האם אפשר לבסס על הסקר תחזית לגבי מצב התעסוקה במשק עוד לפני פרסום נתוני הלמ"ס. במסגרת המחקר, הושוו נתוני סקר מעסיקים למדדי התעסוקה של הלמ"ס מהרביע הראשון של 1998 עד הרביע הראשון של 2008, בשלוש גישות לתרגום התשובות האיכותיות בסקר לשינוי כמותי. נמצא, כי הדרך להשגת החיזוי הטוב ביותר היא שילוב בין הנתון העדכני ביותר של מאזן התעסוקה המחושב מהסקר והשינוי הצפוי במצבת כוח-האדם לרביע הבא, הנגזר מציפיות החברות
על-פי מודל המיקרו (הכולל כ-20% מהחברות, שהשתתפו בסקר במשך 20 רביעים לפחות).

(כוח-אדם; שוק העבודה; מודלים כלכליים; ניבוי)

189

Friedman, Amit:
Taxation and Wage Subsidies in a Search-Equilibrium Labor Market
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 10.2008, Jerusalem 2008, 37 pages (E, Hs). The publication appears also on the Bank's Website: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו נבחנות ההשפעות בשיווי-משקל של הטלת מס ומתן סובסידיה לשכר, וכן ההשלכות של הפעלת תכנית להבטחת הכנסה, בשוק עבודה לא-משוכלל שבו יש לעובדים מידע חלקי בלבד על הצעות עבודה. נמצא, כי מס מעסיקים ומס הכנסה המוטל על העובדים הם שקולים, בדומה למצב בשוק עבודה משוכלל, ולכן העובדים והמעסיקים אדישים לסוג המס. עוד נמצא, כי לתכניות המיועדות להעלות את שכרם הפנוי של עובדים המשתכרים שכר נמוך עלולות להיות מספר השלכות לא רצויות: למרות שהסובסידיה היא פרופורציונלית לשכר, יש לה השפעה לא-לינארית על השכר לפני מס ולמעשה היא רגרסיבית בשיווי-משקל, ומכאן שהיא מגדילה את אי-השוויון בהתפלגות השכר. כמו כן, תכנית להבטחת הכנסה המבטיחה לעובדים השלמת שכר עד לגובה מסוים עלולה לפגוע ברמת התחרותיות בשוק העבודה. כתוצאה מכך, השכר במשרות שבהן השכר היה גבוה מהשכר המינימלי שמבטיחה התכנית להבטחת הכנסה, מופחת, והעלייה בתוחלת ההכנסה הפנויה של העובדים קטנה יחסית. ממצא זה, שסובסידיית שכר יכולה להוריד שכר במשרות מסוימות, הוא ממצא ייחודי הנובע מניתוח באמצעות מודל של שוק עבודה לא-משוכלל שבו נוצרת התפלגות שכר.

(שכר; מסים; הטבות סוציאליות; הבטחת הכנסה)

190

ז'לנוב, פאבל; יצחקי, שלמה; שכטמן, עדנה:

רגישות משוואת השכר לשיטת הרגרסיה

"הרבעון לכלכלה", 3:55 (ספטמבר 2008), עמ' 333-307 (עברית, סיכום באנגלית).

משוואת השכר מסבירה את גובה שכרו של עובד שכיר כפונקציה של השכלתו, מאפייניו האישיים ותכונות מקום עבודתו. בעבודה זו, נבדק באיזו מידה האומדנים המתקבלים בשיטת הריבועים הפחותים (מִזְעוּר סכום ריבועי הסטיות מקו הרגרסיה) הם יציבים ולהשוות את התוצאות לתוצאות המתקבלות לאמידה בשיטה המבוססת על מדד ג'יני. ההשוואה יושמה על נתוני סקר הכנסות 2004 של הלמ"ס. לא נמצא הבדל מובהק בין מקדמי הרגרסיות בשתי השיטות, אך שיטת ג'יני מאפשרת לגלות שהתנהגות משוואת השכר אינה אחידה על פני ציר הגיל. חוסר אחידות זה בלט בקרב נשים, שאצלן קיימת תופעה של "חזרה לעבודה" מאמצע שנות ה-30 עד אמצע שנות ה-40 לחייהן, המתבטאת בהתהפכות סימן מקדם הרגרסיה שקושר בין שכר לגיל. תופעה זו אינה מתגלית אצל הגברים (ככלל, שכרם של הגברים עולה עם הגיל ולאחר מכן יורד, ואילו שכרן של הנשים עולה ויורד ולאחר מכן שוב עולה ויורד). בשיטת הריבועים הפחותים תופעה זו אינה מתגלית באופן מיידי. ההשערה היא, שההבדלים בין המינים נובעים מכך שנשים משקיעות יותר בגידול הילדים בבית (בגילים 33 עד 44) ולכן מקטינות את שעות העבודה או מפסיקות לעבוד וחוזרות לעבוד לאחר שהילדים גדלו.

(תעסוקה; שכר; עובדים שכירים; הבדלים בין המינים; מודלים כלכליים)

191

קינג, יהודית; נאון, דניז; וולדה-צדיק, אברהם; חביב, ג'ק:

תעסוקת נשים ערביות בנות 64-18

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, דו"ח מחקר מס' 527, ירושלים 2009 (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.jdc.org.il/brookdale.

בדו"ח זה מנותחים דפוסי התעסוקה של נשים ערביות בישראל ומאפייניהן של הנשים הערביות שאינן משתתפות בכוח העבודה. ניתוח הנתונים התבסס בעיקר על שלושה סקרים של הלמ"ס: סקרי כוח-אדם, 2006-1990; הסקר החברתי, 2005; סקר הכנסות, 2006. בין הממצאים: שיעור השתתפותן של נשים ערביות בכוח העבודה (מועסקות ומחפשות עבודה) עמד ב-2006 על 22.5% (כ-78,600 נשים) – 18.7% מועסקות ו-3.8% מחפשות עבודה;
כ-245,000 נשים ערביות בגיל העבודה לא היו מועסקות ב-2006 ולא חיפשו עבודה; שיעורן של הנשים הערביות מתוך כלל הנשים בגילים 64-18 בישראל ב-2006 עמד על 17.2%, אך שיעורן של הנשים הערביות שלא השתתפו בכוח העבודה עמד על 38% מתוך כלל הנשים שלא השתתפו בכוח העבודה (שיעור הנשים היהודיות שהשתתפו בכוח העבודה באותה שנה עמד על 71.3%); שיעור השתתפותן של הנשים הערביות בכוח העבודה בישראל גדל רק במעט במשך השנים, מ-13.3% ב-1990 ל-18.7% ב-2006, למרות עלייה עקיבה ומתמשכת ברמת ההשכלה וירידה בפריון הילודה (קבוצת בעלות השכלה של 16+ שנות לימוד גדלה פי חמישה במהלך תקופה זו). בסוף הדו"ח נסקרות תכניות ממשלתיות ומקומיות שונות לקידום תעסוקתן של נשים ערביות.

(נשים עובדות; ערביי ישראל; שוק העבודה; רמת השכלה; מצב משפחתי; תכניות התערבות; הכשרה מקצועית; יזמות; תעסוקה; אבטלה; שכר)

192

שחל-רוזנפלד, טלילה; ברגר, יעקב; יונג, דניאל (עורכים):

נציבות שירות המדינה: האגף לקידום נשים ושילובן דו"ח פעילות לשנת 2007

נציבות שירות המדינה, ירושלים 2008, 130 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הנציבות: www.civil-service.gov.il.

דו"ח שנתי זה כולל נתונים על תעסוקת הנשים במשרדי הממשלה ב-2007. בין הנתונים המוצגים: אחוז הנשים לפי קבוצות של דרגות בכל אחד ממשרדי הממשלה (להוציא את מערכת הביטחון) וביחידות הסמך; אחוז הנשים לפי קבוצות של דרגות בדירוגים השונים (מח"ר, מינהלי, טכנאים, מהנדסים, משפטנים, פרקליטים, עובדים סוציאליים ורופאים); אחוז הנשים לעומת הגברים בארבע הדרגות העליונות בכל הדירוגים; נשים וגברים העובדים בחוזה בכירים לפי סוג החוזה; רמת ההשכלה של הנשים עובדות המדינה לעומת הגברים. מן ההשוואה על פני זמן עולה, כי מאז 2002 חלה עלייה מתמדת במספר העובדות בשירות המדינה וכן בייצוגן של נשים בתפקידים בכירים. הדו"ח מורכב משלושה פרקים, כדלקמן: קידום נשים בשירות המדינה – נתונים לשנת 2007; נתוני המשרדים; נתוני יחידות הסמך.

(נשים עובדות; משרדי ממשלה; מעמד בעבודה)

193

נשים במקצועות בעלי דימוי גברי

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 3 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

הפרדת עיסוקים לפי מין במקצוע מסוים מזוהה כאשר שיעור העוסקים בו ממין אחד גבוה או נמוך באופן משמעותי יחסית לשיעור ההשתתפות של אותו מין בכוח העבודה. כך, נמצא שיעור גבוה של השתתפות נשים בשירותי חינוך, בריאות ושירותים למשק-הבית, לעומת שיעור גבוה של גברים בענפי התעשייה. בעבודה זו נבדקו מבחר מקצועות שיש להם דימוי גברי שנשים חדרו אליהם, ונבחן שיעור הנשים המועסקות במקצועות אלה מכלל המועסקים במקצוע. כמו כן, נבחן השינוי בשיעור המועסקות במקצוע במהלך העשור האחרון. מקור הנתונים לסקירה היה סקר כוח-אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2006. בין הממצאים: שיעור הנשים במקצועות ההנדסה והאדריכלות עלה מ-15.8% ב-1995 ל-21.3% ב-2006; שיעור מהנדסות האלקטרוניקה גדל בין 1995 ל-2006 ב-90% ומשקלן עמד ב-2006 על 10.5% מכלל מהנדסי האלקטרוניקה; שיעור הנשים המועסקות בעבודות ביטחון עלה מ-7.3% ב-1995 ל-12% ב-2006; שיעור המתדלקות מכלל המתדלקים גדל מ-4.7% ב-1995 ל-21.7%
ב-2006; שיעור עובדות הדפוס מכלל עובדי הדפוס ירד מ-27.3% ב-1995 ל- 17.1% ב-2006.

(נשים עובדות; משלחי-יד; הבדלים בין המינים)

194

Kimhi, Ayal:
Male Income, Female Income, and Household Income Inequality in Israel: A Decomposition Analysis
Department of Agricultural Economics and Management, Hebrew University, Discussion Paper No. 17.08, Rehovot 2008,
26 pages. The publication appears on the Department's Website: http://departments.agri.huji.ac.il/economics.

בעבודה זו נדון נושא אי-השוויון בהכנסות בהיבט המגדרי. באמצעות ניתוח נתוני סקר הוצאות המשפחה 2005 של הלמ"ס, הושוותה תרומת אי-השוויון בהכנסות בין גברים לנשים, ההשפעה השולית של הכנסות אלו על אי-השוויון והגמישות של אי-השוויון ביחס למספר גורמי אי-השוויון. כמו כן, נדונה השאלה, האם הגידול במשקל הכנסת האישה בסך ההכנסה של משק-הבית תורם לשוויון. בין הממצאים: השתנות בהכנסת האישה מעבודה תורמת פחות לאי-השוויון בהכנסות מאשר השתנות בהכנסת הגבר מעבודה; הגדלה אחידה של הכנסת האישה מעבודה תורמת פחות להגדלת אי-השוויון הכולל בהכנסות מאשר הגדלה אחידה בהכנסה מעבודה של הגבר; הגדלה אחידה של השכלת האישה והגבר תורמת לצמצום
אי-השוויון, כאשר להגדלת השכלת האישה יש השפעה גדולה יותר. מסקנת העבודה היא, שקידום שוויון מגדרי במשק-הבית יכול לסייע בהקטנת אי-השוויון הכולל בהכנסות.
במשקי-בית הנמצאים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, חשוב במיוחד לאפשר לנשים לרכוש השכלה, שבאמצעותה תוכל האישה להגדיל את הכנסתה ואת הכנסת משק-הבית.

(הכנסה; התחלקות ההכנסות; שוויון חברתי; נשים עובדות; רמת השכלה)

195

פורת, אלון:

תוכנית השוברים להכשרה מקצועית של שירות התעסוקה: תמונת מצב מסקר מעקב ראשון

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, 16 עמ', ירושלים 2008. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

ביולי 2007 החל שירות התעסוקה להפעיל תכנית ניסיונית למימון 80% (עד 7,000 ₪) מעלותם של קורסים פרטיים לזכאים. זאת, כחלק ממדיניות לעידוד הכשרה שתקדם השמה / שדרוג של הלומד במקצוע. בדו"ח זה מוצגים ממצאי סקר מעקב ראשון שנערך אחר משתתפי הקורסים ב-2008-2007. במסגרת הסקר, נבדקו, בין היתר: רקע תעסוקתי; ייעוץ והכוונה בבחירת המקצוע ומוסד הלימוד; שביעות רצון כללית מתכנית השוברים ומהקורס המסוים הנלמד; שיעורי השמה ושיעור העובדים הכללי. ביולי 2008 רואיינו 164 משתתפים שנמצאו בשליש האחרון של לימודיהם ו-125 משתתפים שסיימו את לימודיהם. בין הממצאים: בקרב הלומדים, 55% עבדו בעת הראיון, 33% חיפשו עבודה ו-12% לא חיפשו עבודה; בקרב המסיימים, 64% עבדו (הרוב במשרה מלאה ובמקצוע שלמדו), 27% חיפשו עבודה ו-9% לא חיפשו עבודה; מקצועות הלימוד הבולטים היו מחשבים וטכנולוגיה (30%) ומינהל (28%); הציון הממוצע לגבי שביעות הרצון הכללית מהתכנית היה 4.1 מתוך 5; 67% מכלל המשתתפים ציינו כי לא קיבלו סיוע בבחירת הקורס מיועץ ההשמה; 90% מהמרואיינים אמרו שהיו שוקלים להמליץ לחבר על התכנית.

(הכשרה מקצועית; תעסוקה; התערבות ממשלתית)

196

לוין, חגי (עורך):

המגזר החרדי בישראל: העצמה תוך שילוב בתעסוקה

המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, ירושלים 2009, 65 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.pmo.gov.il.

בפרסום זה מוצגת עבודת מחקר בנושא הסרת חסמים לתעסוקה במגזר החרדי. מגזר זה מהווה כיום כ-8% מאוכלוסיית ישראל והוא גדל בקצב מהיר, כך שמצבו הכלכלי-חברתי ועתידו משליך על המשק והחברה בכללותם. העבודה מורכבת מחמישה פרקים, כדלקמן: מאפייני המגזר החרדי (מאפיינים דמוגרפיים וכלכליים, השתתפות בכוח העבודה, מערכת החינוך החרדית ועוד); החסמים להשתתפות בכוח העבודה (חסמים הקשורים לתפיסות העולם של הפרט, לחוסר ידע במקצועות לימוד מסוימים, למגוון אפשרויות התעסוקה ולכדאיות היציאה לעבודה); הקהילה החרדית בלונדון (שם שיעור הגברים החרדים העובדים הוא גבוה יחסית); המלצות לעידוד ההשתתפות בתעסוקה (הגדלת הכדאיות של יציאה לעבודה, הגדלת הביקוש לעובדים חרדים וכו'); יעדי תעסוקה. בפרק הנספחים מוצגים קריטריונים לשירות צבאי וחישוב הסיכוי שגבר חרדי יחפש עבודה – השוני בין הזרמים.

(חרדים; תעסוקה; שוק העבודה; התערבות ממשלתית)

197

סייף, איימן:

האוכלוסייה הערבית ומדינת ישראל: אסטרטגיה של שילוב כלכלי

הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, משרד ראש הממשלה, ירושלים 2008, 7 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.pmo.gov.il.

הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי הוקמה על-פי החלטת הממשלה
ב-2007. מטרותיה העיקריות הן: מיצוי הפוטנציאל הכלכלי של אוכלוסייה זו באמצעות עידוד הפעילות הכלכלית היצרנית והעסקית ושילובה בכלכלה הלאומית; תיאום, חשיבה ומעקב אחר הפעילות הממשלתית לקידום כלכלי של אוכלוסייה זו. בפרסום זה מוצגים נתונים שונים על אודות האוכלוסייה זו. מקורות הנתונים הם סקר כוח-אדם והשנתון הסטטיסטי של הלמ"ס. בין הממצאים: ב-2007 מנתה האוכלוסייה הערבית בישראל כ-1.4 מיליון נפש
(כ-20% מאוכלוסיית המדינה); בני 19-0 מהווים 51% מאוכלוסייה זו (34% במגזר היהודי); כ-46% מהאוכלוסייה הערבית מרוכזת במחוז הצפון; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי בקרב אוכלוסיית בני 15 ומעלה במגזר הערבי ב-2006 עמד על 40% (60% במגזר היהודי); ההכנסה הממוצעת ברוטו של משקי-בית ערביים ב-2006 הסתכמה בכ-7,590 ₪ - 57.3% מההכנסה הממוצעת של משקי-בית יהודיים. בסוף הדו"ח מובאים עיקרי התכניות הממשלתיות לקידומה של אוכלוסייה זו, שביניהן: הקמת קרן להשקעות במגזר המיעוטים; גיבוש תכנית לתעסוקת נשים ערביות; הקצאת תקנים ייעודיים לעובדים ערביים באמצעות נציבות שירות המדינה; הכללת כל יישובי המיעוטים באזורי עדיפות לאומית א' ועוד.

(ערביי ישראל; נתונים דמוגרפיים; תעסוקה; הכנסה; התערבות ממשלתית)

198

הריס, רונית; גרינשטיין, מירב:

אוכלוסיית הדרוזים בישראל, 2007

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2009, 8 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בסקירה זו מוצגים בתמצות נתונים עדכניים על מאפייני התעסוקה של האוכלוסייה הדרוזית בישראל בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. מקור הנתונים ששימש לסקירה הוא סקר כוח-אדם של הלמ"ס ל-2007. בין הממצאים: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של האוכלוסייה הדרוזית בגיל העבודה היה 46.2% לעומת 72% בקרב האוכלוסייה היהודית (שיעור התעסוקה היה 43% לעומת 67.2%); יחס התלות הממוצע (היחס שבין מספר הנפשות במשק-הבית לבין מספר המפרנסים) היה 4 באוכלוסייה הדרוזית לעומת 2 באוכלוסייה היהודית; שיעור המשפחות עם מפרנס אחד עמד על 54.9% בקרב הדרוזים לעומת 24.8% בקרב היהודים; 6% מהדרוזים הועסקו במשלחי-יד אקדמיים לעומת 15.2% מהיהודים, ו-10.6% הועסקו במשלחי-יד חופשיים וטכניים לעומת 16.7% מהיהודים; מבין המועסקים בתעשייה, 38.9% מהדרוזים הועסקו בענפי תעשייה מסורתית לעומת 20.9% מהיהודים. בין החסמים העיקריים להשתלבות בתעסוקה בקרב האוכלוסייה הדרוזית: רשתות חברתיות שאינן מקושרות לשוק העבודה היהודי, מגורים בפריפריה, היעדר ניסיון בעבודה והיעדר תעסוקה במגזר הממשלתי.

(דרוזים; תעסוקה; אבטלה; שכר; חיפוש עבודה; הזדמנויות תעסוקה; משלחי-יד)

199

פיכטלברג, אסנת:

תעסוקת נשים בהי-טק

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2009, 28 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בעבודה זו נבדקה אוכלוסיית הנשים המועסקות במשלחי-יד של הטכנולוגיה העילית בישראל: מספר הנשים, מגמות בהיקף העסקת נשים, שכר הנשים בהשוואה לגברים ונטייתן של הנשים ללמוד מקצועות היי-טק. העבודה התבססה על סקרי כוח-אדם של הלמ"ס
מ-2007-1995, על סקר הכנסות של הלמ"ס ל-2007, על נתוני השכלה גבוהה של הלמ"ס לשנות הלימודים 1994/5 ו-2006/7 ועל נתוני המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע ל-2008. בין הממצאים: בענפי הטכנולוגיה העילית עובדות כ-87,000 נשים (במשלחי-יד טכנולוגיים
כ-38,200 נשים); מספר המועסקות במשלחי-יד טכנולוגיים גדל כמעט פי שלושה מ-1995 עד 2007, אך חלקן מכלל המועסקים במשלחי-יד אלה עלה מ-20.2% ב-1995 ל-24% בלבד
ב-2007; שכרן הממוצע של נשים בענפי הטכנולוגיה העילית גבוה פי 1.5 מהשכר הממוצע של נשים בכלל המשק, אך השכר הממוצע ברוטו לשעה של נשים בענפים אלה הוא כ-66% מהשכר הממוצע לשעה של גברים, בעוד שבכלל המשק שכרן הוא כ-85% משכר הגברים; במשלחי-היד הטכנולוגיים השכר הממוצע של הנשים הוא כ-90% משכר הגברים ויותר מפי שניים מהשכר הממוצע של נשים במשק; ב-2008 קיבלו 1,201 נשים תעודת הנדסאי או טכנאי במקצועות הרלוונטיים להיי-טק, והן מהוות כ-32% מהבוגרים במקצועות אלה; תואר אקדמי במדעי הטבע, במתמטיקה או בהנדסה קיבלו 2,877 נשים ב-2007, כ-9% מסך מקבלות התארים בשנה זו (אחוז הגברים מקבלי התארים במקצועות אלה מסך מקבלי התארים היה כ-25%).

(נשים עובדות; תעשייה עתירת-ידע; שכר; שוק העבודה; משלחי-יד; מהנדסים; טכנאים; מקצועות לימוד; תארים אקדמיים; הבדלים בין המינים)

200

פורת, אלון:

ממצאי סקר בוגרי הכשרה מקצועית במסלול מבוגרים בוקר כחמש שנים מתום הכשרתם: מִקְבָּץ סקירות

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 85 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

פרסום זה כולל שלוש סקירות על ממצאי סקר שנערך בקרב בוגרי הכשרה מקצועית בוקר, כחמש שנים מתום הכשרתם: 1) מצבם התעסוקתי של בוגרי הכשרה מקצועית במסלול מבוגרים – תמונת מצב ומעקב אחר פרטים בטווח של עד תשע שנים, תרומת ההכשרה ללומדים ומידת העסקתם במקצוע הנלמד, מצב התעסוקה על-פי מאפיינים
חברתיים-דמוגרפיים ותחומי לימוד ועוד; 2) חשיפה למקצוע ההכשרה והסיבות לעזיבת העבודה במקצוע – הגורמים לעזיבת המקצוע שנלמד, השינוי ברמת השכר בעקבות המעבר למקצוע אחר, שכרם של בוגרי ההכשרה שעבדו במקצוע הנלמד לעומת שכירים העוסקים במשלחי-יד תואמים ועוד; 3) בוגרי הכשרות שאינם עובדים ומחפשי עבודה – מאפייני בוגרי ההכשרות שאינם עובדים לעומת אוכלוסיית הבלתי-מועסקים בשוק העבודה הכללי, הרקע התעסוקתי מתום ההכשרה עד הראיון, שיעור בוגרי ההכשרות שאינם עובדים ומקבלים תמיכות ממשלתיות (דמי אבטלה / הבטחת הכנסה), הערכת סיכויי המרואיינים לעבוד במקצוע ההכשרה בעתיד, דירוג המקורות המועדפים שבאמצעותם מובטלים מחפשים עבודה ועוד. בין הממצאים: כ-73% מהלומדים מועסקים; כ-29% עבדו במקצוע שאותו למדו בעת הראיון; במגזר הערבי נמצאו שיעורי עזיבת המקצוע הגבוהים ביותר ובקרב עולים חדשים הנמוכים ביותר; ברוב המקרים עזיבת המקצוע הביאה לירידה בשכר.

(הכשרה מקצועית; תעסוקה; אבטלה)

201

בר-צורי, רוני:

עובדים זרים ללא היתר שגורשו מישראל בשנת 2008

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2009, 30 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בסוף 2008 מנתה אוכלוסיית העובדים הזרים ללא היתר כ-97,000 נפש, המהווים כ-45% מכלל העובדים הזרים בישראל (60% ב-2000). פרסום זה מורכב משלושה פרקים, כדלקמן: רקע כללי; עובדים זרים ללא היתר שגורשו מישראל ב-2008 - מגמות כלליות; עובדים זרים ללא היתר שגורשו מישראל בנתיב שירות בתי-הסוהר (שב"ס). יש לציין, כי נוסף על עובדים אלה, נמצאים בישראל כ-20,000 פליטים מסודן (דארפור), חוף השנהב ואריתריאה, שהסתננו לישראל ב-2008-2007 וביקשו מקלט מדיני (כמחציתם השתלבו בשוק העבודה, חלקם ללא היתר). בין הממצאים: ב-2008 גורשו כ-3,300 עובדים זרים (כ-4,000 ב-2007), מתוכם
כ-2,560 בנתיב השב"ס (היתר בנתיב מנהלת ההגירה); 535 עובדים זרים ללא היתר נעצרו על-ידי השב"ס אך לא גורשו – כ-42% בשל צו משרד הפנים המבטל את הגירוש, כ-21% בשל צו בית-דין לביקורת משמורת, וכ-29.5% שוחררו בערבות, שחרור שאינו מבטל את הגירוש אלא דוחה אותו; ארצות המוצא העיקריות של הגברים שגורשו בנתיב השב"ס הן סין (22%), תאילנד (24%), מדינות חבר העמים (9%) וניגריה (9%); 37% מהנשים המגורשות הן מהפיליפינים, 26% ממדינות חבר העמים ו-11% מסין.

(עובדים זרים; גירוש; מדיניות ממשלתית; אכיפת חוק)

202

ברנהולץ, אופיר:

הרפורמה בשיטת העסקת העובדים הזרים בענף הבנייה בישראל

המכון למחקר כלכלי בישראל על שם מוריס פאלק, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2008, 32 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msfalkin.

הרפורמה בשיטת העסקת העובדים הזרים בענף הבנייה שנעשתה ב-2005 נועדה לצמצם את מספר העובדים הזרים בענף ולשפר את תנאי העסקתם של אלה שעובדים בענף, תוך ניסיון למנוע את ניצולם. במסגרת הרפורמה, שונתה שיטת העסקתם של העובדים הזרים, הועלה שכרם, הוגדלה ניידותם בין מעסיקים ושופר הפיקוח על זכויותיהם. עליית שכרם של עובדים הזרים נועדה להפחית את כדאיות העסקתם על חשבון עובדים ישראלים, ובסופו של דבר להביא להחלפתם בעובדים ישראלים. במחקר זה נבדקה יעילותה של הרפורמה. מקור הנתונים העיקרי ששימש לעבודה הוא סקר כוח-אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בין הממצאים: עיקר הירידה במשרות עובדים זרים בענף הבנייה היה בתחילת 2004, ומאז כמות העובדים המדווחת למוסד לביטוח לאומי היא יציבה; מאז כניסת הרפורמה לתוקף שכרם של העובדים הזרים בענף הבנייה נמצא במגמת עלייה ניכרת באופן עקיב; חל ייקור משמעותי בהעסקת העובדים הזרים, בין היתר כתוצאה מגביית דמי רישוי גבוהים יותר מהמעסיקים והשתת עלויות נוספות עליהם; לא חלה ירידה במספרם של העובדים הזרים בענף, כנראה עקב העובדה שמכסות העובדים הזרים שקובעת המדינה לא ירדו באופן משמעותי מאז שנכנסה הרפורמה לתוקף.

(עובדים זרים; בנייה [ענף]; שכר; תנאי עבודה; מדיניות ממשלתית)

203

מידת היכרות הציבור את החוק להעסקת עובדים זרים ועמדות כלפי תנאי התעסוקה של עובדים זרים

מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2008, 23 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

במחקר זה נבחנו סוגיות הנוגעות להעסקת עובדים זרים: מידת היכרות הציבור את חוק העובדים הזרים; עמדות הציבור כלפי תנאי ההעסקה והזכויות הסוציאליות של העובדים הזרים; מידת היכרות הציבור את יחידת הסמך לעובדים זרים וסמכויותיה. נתוני המחקר נאספו במסגרת סקר רחב בנושא המודעות לחוקי עבודה, שנערך על-ידי מינהל מחקר וכלכלה ב-2006. בסקר השתתפו 1,173 מרואיינים מתוך אוכלוסיית כוח העבודה בישראל (עובדים ומחפשי עבודה באופן פעיל) מעל גיל 18. בין הממצאים: כ-32% מהמרואיינים לא ידעו כי העסקת עובד זר ללא היתר היא עבירה פלילית שאחד מעונשיה הוא קנס; כ-70% לא ידעו מהו גובה הקנס בגין העסקת עובד זר ללא היתר; כ-78% סברו כי עובדים זרים זכאים לתנאי העסקה שהם עצמם זכאים להם מתוקף חוקי העבודה, לרבות דמי מחלה, דמי הבראה, פיצויי פיטורים, ביטוח בריאות ושכר מינימום; כ-89% מהמרואיינים דיווחו כי הם אינם מכירים את יחידת הסמך לעובדים זרים, האחראית להנפקת היתרי עבודה ואכיפת חוק העובדים הזרים וחוקים הנוגעים למעסיקים של עובדים זרים; מעטים בלבד ידעו מהן סמכויותיה של יחידה זו.

(עובדים זרים; חוקים; יחסי עבודה; עמדות)

204

סיכום תאונות העבודה שהסתיימו במוות בשנת 2008

אגף הפיקוח על העבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2009, 7 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בדו"ח זה מוצג ניתוח של תאונות העבודה הקטלניות ב-2008, לפי ענפים ולפי מהות הפגיעה. כמו כן, נעשה ניתוח של המגמות בתאונות העבודה בממוצע חמש-שנתי. בין הממצאים:
ב-2008 נהרגו 55 עובדים כתוצאה מתאונות עבודה – 23 (42%) בבנייה ובבנייה הנדסית, 20 (36%) בתעשייה, 4 (7%) בחקלאות ו-8 (15%) בענפים אחרים; 18 עובדים נהרגו עקב נפילה מגובה, 11 מפגיעת רכב (לא תאונת דרכים), 8 מנפילת עצם, 5 מהתמוטטות וקריסה, 4 מלכידה, 2 מהתחשמלות, 2 מכוויה/התפוצצות ו-5 כתוצאה מגורמים אחרים; 45 מההרוגים היו ישראלים והיתר עובדים זרים או עובדים מהשטחים. הממוצע החמש-שנתי של הרוגים מתאונות עבודה נמצא במגמת ירידה בשיעור ממוצע של כ-2% בשנה, וב-2008 הוא עמד על 54.6 הרוגים לשנה; בענף הבנייה והבנייה ההנדסית, המוביל במספר ההרוגים, נצפתה מגמה רב-שנתית של ירידה במספר ההרוגים, בשיעור של כ-6% לשנה, בעוד שבענף התעשייה נצפתה מגמה של עלייה במספר ההרוגים, בשיעור של כ-11% בשנה; מספרי ההרוגים עקב נפילה מגובה ועקב לכידה נמצאים במגמת ירידה עקיבה – 38 הרוגים עקב נפילה מגובה ב-1998 לעומת 18 הרוגים ב-2008, ו-10 הרוגים עקב לכידה ב-1998 לעומת 4 הרוגים ב-2008.

(תאונות עבודה; פטירות; בינוי; תעשייה; חקלאות)

205

 

י"ג. רמת חיים, רווחה וסעד

פרסומים

סקר הוצאות משק הבית וסקר הכנסות, 2007

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 87 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2009, 7 עמ'. העלון מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בעלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בצורה מתומצתת וגרפית נתונים במגוון רחב של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מובאים נתונים המתבססים על סקר הוצאות משק-הבית וסקר הכנסות של הלמ"ס, שנערכו ב-2007. בין הממצאים: ב-2007 היתה ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש למשק-בית 12,935 ₪; בניכוי תשלומי חובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות) הגיעה ההכנסה הממוצעת ל-10,463 ₪; 78% מההכנסות של משקי-הבית נבעו מעבודה; בראש 65% ממשקי-הבית היו שכירים, בראש 9.5% היו עצמאים ובראש 25.5% היו אנשים שאינם עובדים; בקרב אלו שלמדו עד 8 שנות לימוד, השכר לשעה של אישה היה 83% מהשכר של הגבר, ובקרב אלו שלמדו 16+ שנים, השכר של האישה היה 77% מהשכר של הגבר; ההוצאה הממוצעת של משקי-הבית על מוצרים ושירותים ב-2007 היתה 11,584 ₪ לחודש, ומתוכם 23% על דיור ו-20% על תחבורה ותקשורת; ב-2007 היתה ההכנסה ברוטו של משק-בית בעשירון העליון גבוהה פי 12.3 מההכנסה בעשירון התחתון, ולאחר תשלומי החובה קטן הפער לפי 9.4; ב-2007 גרו 69% ממשקי-הבית בדירות בבעלותם ו-26% גרו בשכירות; בבעלות על מוצרים בני-קיימה חלה עלייה חדה בין 1997 ל-2007 (כמה דוגמאות: מיקרוגל – מ-55% ממשקי-הבית ב-1997 ל-83% ממשקי-הבית ב-2007, מחשב ביתי – מ-34% ל-69%, טלפון סלולרי אחד לפחות – מ-38% ל-89%, מזגן – מ-42% ל-71%).

(משקי-בית; הוצאות משפחה; הכנסה; שכר; צריכה; דיור; מוצרים בני-קיימה)

206

תמונת מצב חברתית: 2007-1998

מרכז אדוה לחקר החברה בישראל, תל-אביב 2008, 30 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של מרכז אדוה: www.adva.org.

לרגל ציון עשור לפרסום הדו"ח השנתי "תמונת מצב חברתית", מוצגות בדו"ח הנוכחי ההתפתחויות שחלו בישראל בתחומים חברתיים-כלכליים לאורך כל העשור. הדו"ח עוסק בנושאים הבאים: צמיחה כלכלית בישראל ובעולם; התמקדות בהשקעות בתחומים מסוימים, לצד הזנחת תחומים אחרים; מדיניות ההטבות למעסיקים; אבטלה; הצטמקותו של המעמד הבינוני; רשת הביטחון הסוציאלי; היבטים של אי-שוויון בחברה הישראלית לפי עדה ולאום ובין גברים לנשים; חינוך זכאות לתעודת בגרות לפי יישוב (רוב בני הנוער אינם זוכים בתעודת בגרות) ואי-שוויון בלימודים אקדמיים; בריאות שחיקה במימון הממשלתי, עלייה בתשלומי החולים והתרחבות הפער בין העשירונים בהוצאות על שירותי בריאות וביטוחי בריאות; פנסיה ערעור מערכת הפנסיה וגידול באי-השוויון גם בדור הבא של הקשישים.

(פער חברתי; צמיחה כלכלית; מדיניות ממשלתית; הכנסה; שכר; אבטלה; עוני; פנסיה; חינוך; בחינות בגרות; אוניברסיטאות; שירותי בריאות; ביטוח בריאות; קצבאות; מסים; תקציבים; השקעות; היי-טק)

207

כהן, ניסים; מזרחי, שלמה; יובל, פני:

מדינת הרווחה, מדיניות ציבורית ודעת קהל: ישראל 2008

המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, נייר מחקר מס' 3, באר-שבע 2008, 83 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המחלקה: http://cmsprod.bgu.ac.il/som/PublicDep.

בעבודה זו נבחנו עמדות הציבור בישראל כלפי מדינת הרווחה והמדיניות החברתית הרצויה והמצויה ב-2008, תוך פילוח ההעדפות לפי מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ומגזריים שונים. בסקר השתתפו 940 בני 18 ומעלה. בין הממצאים: הציבור מצדיק במידה רבה מעורבות של המדינה בהספקת שירותים ציבוריים, תומך בהשקעה בתחומים שמזוהים עם מדינת הרווחה ומסכים עם הצורך לתמוך באוכלוסיות חלשות; רוב המשיבים הסכימו כי הפערים החברתיים בישראל הם גדולים מאוד וכי המדינה היא שצריכה לדאוג להקטנת הפערים; במעבר בין עמדה הצהרתית לעמדה התנהגותית (נכונות לשלם עבור השירותים), נמצאה ירידה בתמיכה בפועל באוניברסאליות של מדינת הרווחה; מבין תחומי הרווחה השונים, החשיבות העליונה ניתנה לחינוך; התמיכה במדינת הרווחה נמצאה גבוהה יותר בקרב נשים לעומת גברים, בקרב בני דתות אחרות לעומת יהודים, בקרב דתיים (מכל הדתות) לעומת מסורתיים וחילוניים. עוד עולה מהמחקר, כי יש בלבול ואי-ודאות בקרב הציבור בנוגע לפעילותם של גופים כלכליים וציבוריים ובנוגע למושגים ולאידאולוגיות בנושאי רווחה.

(מדיניות רווחה; מדינת רווחה; פער חברתי; הספקת שירותים; הפרטה; שכר; עוני; קצבאות; הקצאת משאבים; מסים; התערבות ממשלתית; עמדות; דעת קהל)

208

מערכת הביטוח הלאומי בישראל בינואר 2009

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2009, 48 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

דו"ח שנתי זה כולל מידע כללי בנוגע לכל אחת מן הגמלאות המוענקות על-ידי המוסד לביטוח לאומי: מועד תחילת תוקפה, מי מבוטח, מקורות המימון, תנאי הזכאות, מהות הגימלה ושיעור הגימלה. מידע דומה מובא גם בנוגע לאמנות בין-לאומיות (דו-צדדיות ורב-צדדיות). בסוף החוברת מוצגים נתונים סטטיסטיים על מספר המבוטחים ומקבלי הגמלאות בענפים השונים וכן נתונים כספיים על גבייה וגמלאות לפי ייעוד ועל שיעורי הגמלאות בענפים נבחרים. ב-2008 היו 3.046 מיליוני מבוטחים. תשלומי הגמלאות ב-2008 הסתכמו ב-48,839 מיליוני ₪ וסך הגבייה ב-42,393 מיליוני ₪.

(מוסד לביטוח לאומי; גמלאות; קצבאות)

209

אנדבלד, מירי; גוטליב, דניאל; פרומן, אלכס:

דוח ממדי העוני והפערים בהכנסות - ממדי העוני והפערים החברתיים – 2007/8, דוח ביניים

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2009, 20 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

"משפחה ענייה" מוגדרת כזו שהכנסתה הפנויה (הכנסה לאחר קבלת קצבאות הביטוח הלאומי ותשלומי העברה אחרים ובניכוי מסים ישירים) היא נמוכה מ"קו העוני" 50% מההכנסה החציונית הפנויה במשק. בפרסום הנוכחי מוצגים ממצאים על ממדי העוני
ואי-השוויון בהתחלקות ההכנסות עד אמצע 2008, המתבססים על נתונים מתוך סקר הכנסות והוצאות משקי-הבית המשולב של הלמ"ס ועל עיבודים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: שיעור המשפחות שהכנסתן הפנויה נפלה מקו העוני עלה במעט, מ-19.9%
ב-2007 ל-20% ב-2007/8 (המחצית השנייה של 2007 והמחצית הראשונה של 2008); שיעור הילדים העניים ירד במעט, מ-34.2% ב-2007 ל-34.1% ב-2007/8; לעומת היציבות בממדי העוני לפי הכנסה פנויה, בתחולת העוני לפי הכנסה כלכלית נמשכה מגמת הירידה – 33%
ב-2006/7, 32.3% ב-2007 ו-31.8% ב-2007/8; תחולת העוני במשפחות עם ארבעה ילדים או יותר עלתה מ-56.5% ב-2007 ל-58.1% ב-2007/8; תחולת העוני של קשישים ירדה מ-22.6% ב-2007 ל-22.2% ב-2007/8. הדו"ח כולל התפלגויות של העוני גם לפי מצב התעסוקה, הגיל של ראש משק-הבית, רמת ההשכלה של ראש משק-הבית, המחוז והדת.

(עוני; הכנסה; התחלקות ההכנסות; משפחות במצוקה; קצבאות)

210

דו"ח העוני האלטרנטיבי, ישראל 2008

ארגון "לתת" – סיוע הומניטרי ישראלי, תל-אביב 2008, 63 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הארגון: www.latet.org.il.

דו"ח העוני האלטרנטיבי, המתפרסם זו השנה השישית, נועד להמחיש את הפן האישי והפיזי של העוני והעניים בישראל, מעבר לנתונים הסטטיסטיים המתפרסמים על-ידי מוסדות ממשלתיים. במסגרת הדו"ח הנוכחי, לשנת 2008, מוצגים שלושה מחקרי שטח: פרופיל הנזקקים לסיוע במזון בישראל ב-2008; מגמות העוני בעמותות המזון; תפיסת העוני בקרב הציבור הרחב. בדו"ח הנוכחי הוגדר לראשונה "קו הרעב" - ההוצאה המינימאלית לתזונה בסיסית ותקינה. בין הממצאים: 82% מהנתמכים בעמותות נמצאים מתחת לקו הרעב ואין להם המזון הדרוש לקיום מאוזן ותקין; ל-10% מהנזקקים נפטר אדם קרוב עקב חוסר יכולת לממן טיפול רפואי; רק רבע מהנזקקים (24%) עמדו בתשלומי שכר דירה / משכנתא; 78% מהעמותות לא מצליחות לתת מענה לכל הפונים; יותר ממחצית מהעמותות דיווחו על ירידה בהיקף התרומות שקיבלו לעומת אשתקד; 87% מההורים הנזקקים דיווחו כי הם אינם מסוגלים לממן לילדיהם חינוך משלים, ו-80% דיווחו כי אינם יכולים לממן את כל הציוד הדרוש לבית-הספר; ההכנסה הממוצעת של מקבלי הסיוע העובדים ב-2008 היתה 3,134 ₪ נטו בחודש, וההוצאה החודשית הממוצעת - 4,409 ₪; אחד מכל ארבעה ישראלים (27%) חושש להידרדר לעוני. הפרסום כולל השוואות לנתוני שנים קודמות.

(עוני; משפחות במצוקה; איכות חיים; מזון; מוצרים בני-קיימה; מחלות כרוניות; תרופות; טיפול רפואי; דיור; תעסוקה; עמותות; ארגונים וולונטריים; מלכ"רים; מימון; דעת קהל)

211

שמיד, הלל; אלמוג-בר, מיכל; ניראל, רונית:

פעילות סינגור פוליטי של ארגונים ללא כוונת רווח המספקים שירותים חברתיים

"ביטחון סוציאלי", מס' 78 (נובמבר 2008), עמ' 37-11 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר על אודות פעילויות סינגור פוליטי של ארגונים ללא כוונת רווח, המספקים שירותים לארבע קבוצות אוכלוסייה - ילדים, נשים, קשישים ואנשים עם מוגבלות. סינגור פוליטי הוגדר כניסיון להשפיע על החלטות ממשלתיות או ממסדיות, כדי לקדם מטרה או אינטרס קולקטיבי. אוכלוסיית המחקר כללה 1,253 ארגונים, ומתוכם נבחר מדגם סופי של 96 ארגונים. כלי המחקר העיקרי היה שאלון שמולא במהלך ראיון עם המנכ"ל או עובד בכיר אחר בארגון, וכן בוצעו ראיונות-עומק עם נושאי התפקידים הבכירים בארגונים. בין הממצאים: נושאי הסינגור השכיחים ביותר הם "הבטחת זכויות האוכלוסייה המיוצגת על-ידי הארגון" ו"הבטחת תקציב הארגון"; דפוסי הפעולה השכיחים ביותר הם "פעילות מול משרדי ממשלה" ו"פעילות מחקר והסברה"; ככל שמספר המתנדבים בארגון גדול יותר, גדולה גם השפעתו הפוליטית של הארגון; ככל שהארגונים תלויים יותר במימון מרשויות מקומיות, קטנים פעילויות הסינגור שלהם; מתאם חיובי מובהק נמצא בין פעילויות הסינגור הפוליטי לבין ההשפעה הנתפסת על קביעת סדר היום הציבורי; ככלל, ההיקף והעוצמה של הסינגור הפוליטי שנבחנו במחקר נמצאו בינוניים.

(מלכ"רים; ארגונים וולונטריים; סינגור)

212

אורבך, גדליה:

השלטון המקומי והמגזר השלישי בישראל: יחסי עיריית ירושלים ועמותות רווחה

"ביטחון סוציאלי", מס' 78 (נובמבר 2008), עמ' 67-39 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בעשורים האחרונים ישנו תהליך ביזור סמכויות מהשלטון המקומי למגזר השלישי. תפקודם והשפעתם של ארגונים ללא כוונת רווח גדלים הן בתפקיד המסורתי של הספקת שירותים והן בתפקידים חדשים, כגון ייזום וניסוח מדיניות. במאמר זה מנותחת מערכת היחסים שבין השלטון המקומי למגזר השלישי, ומוצגים ממצאי מחקר על מערכת היחסים הקיימת בין עיריית ירושלים לעמותות רווחה. בין הממצאים: ממדי העוני בירושלים הם גבוהים בהרבה מממדי העוני הארציים ובערים הגדולות האחרות; ב-2004 פעלו בעיר 746 עמותות
רווחה – 340 בשירותי רווחה, 53 בשירותי בריאות ו-353 בסיוע כספי וחומרי; לעירייה אין מדיניות מוגדרת לגבי היחס לעמותות ואין נתונים מלאים בנושא; הקשר של העירייה לעמותות הוא בתמיכה כספית (ישירה ועקיפה) וברכישת שירותים; ההתייחסות לעמותות היא כאל גופים נפרדים זה מזה ולא כאל מגזר אחד. בסוף המאמר מובאות המלצות, שביניהן: התוויית מדיניות כוללת לגבי היחס לעמותות, בניית בסיס נתונים לגבי הקשר עם העמותות, הקמת מערך פיקוח ובקרה אחר ביצועי העמותות, קיום מפגשים תקופתיים עם מנהלי העמותות וביטול התמיכה הישירה בעמותות.

(ירושלים; שלטון מקומי; מדיניות רווחה; מלכ"רים; עמותות; הקצאת משאבים)

213

דורון, אברהם:

העניים כ"אחר" – עוני בישראל בשנות האלפיים

"ביטחון סוציאלי", מס' 77 (אוגוסט 2008), עמ' 28-9 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

מטרתה של עבודה זו היתה לתאר ולנתח את תהליך ההבניה של העניים כ"אחרים" בחברה הישראלית. תהליך הבניה זה הואץ בשנים האחרונות, שבהן נמשך הגידול בממדי העוני בישראל: על-פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, ב-1990 היוו העניים 15.3% מהאוכלוסייה בישראל, וב-2005 הגיע שיעורם ל-24.7% (העוני בקרב הילדים עמד על 19.7% ב-1990 והגיע ל-35.2% ב-2005). בעבודה נטען, כי העלייה התלולה במספר העניים בכלל ושל הילדים בפרט הפכה לגורם מרכזי בהתעצמות התהליך המתמשך של הבנית האחרות של העניים בצורותיה השונות. הטענה היא, שבחברה המודרנית העניים נתפסים כאנשים שכשלו בהתנהלותם האישית, ולפיכך אפשר להדביק להם תוויות של נחיתות ולראות בהם "אחרים". ההבניה של העני כאחר מוגברת באמצעות תהליך של דיפרנציאציה וקביעת קווי הפרדה בין "אנחנו" ו"הם". דיפרציאציה זו מאופיינת בקטגוריזציה, בשימוש בסטריאוטיפים ובסטיגמטיזציה. תיוגם של העניים כ"מקבלי קצבאות" או "אינם רוצים לעבוד" או כל תיוג שלילי אחר משקפים במידה רבה את עוצמת הפערים הכלכליים והחברתיים בחברה הישראלית ואת הדעות הקדומות הנפוצות בחברה כלפי קבוצות חלשות.

(עוני; מיצב חברתי-כלכלי; משפחות ברוכות ילדים; סטריאוטיפים; עמדות חברתיות; אי-שוויון חברתי)

214

Abramitzky, Ran:
The Limits of Equality: Insights from the Israeli Kibbutz
”Quarterly Journal of Economics”, 123: 3 (August 2008), pp. 1111-1159.

בשנים האחרונות, ובמיוחד בעקבות המשבר הכלכלי שעבר על התנועה הקיבוצית, אירעו בקיבוצים שינו