שאלות נפוצות

עמוד הבית של המפקד >> שאלות נפוצות

מענה לשאלות הציבור - מפקד האוכלוסין 2008

1. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

1.1 מהי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה?

1.2 מי עומד בראש הלמ"ס?

1.3 האם הלמ"ס הוא גוף פוליטי?

1.4 מה הבסיס החוקי של פעילות הלמ"ס?

1.5 מהם תפקידי הלמ"ס?

1.6 למה יש צורך בסקרים?

1.7 באילו נושאים מתפרסם מידע סטטיסטי?

1.8 באיזו תדירות מתפרסמים נתונים מסקרים?

1.9 מהם מקורות המידע של הלמ"ס?

1.10 האם חובה למסור מידע ללמ"ס?

1.11 האם חייבים לשמור על הסודיות של מוסרי הנתונים?

1.12 חובת שיתוף הפעולה עם הלמ"ס כיצד היא מתיישבת עם חוק צנעת הפרט?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בוחרת באופן אקראי מדגם מבתי האב בישראל, ומחייבת אותם לחלוק אתה מידע הנוגע לרבים מתחומי החיים שבאופן רגיל הם עניינו הבלעדי של הפרט. החברה המודרנית רואה בחירות הפרט ערך עליון שיש להגן עליו. במדינת ישראל זכות זו מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שעל פי הסעיף השביעי בו:
א. כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
ב. אין נכנסים לרשות היחיד של אדם ללא הסכמתו.
ג. אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
ד. אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.
חירות הפרט היא ערך עליון אך לא ערך מוחלט. לעתים היא עומדת מול ערכים נוספים כגון טובת הכלל או פגיעה בחופש הפרט של אחרים. טובת החברה והדמוקרטיה מחייבות כי הנתונים שמעמידה הלמ"ס לרשות האזרחים והשלטון יהיו נכונים. כדי שלא להטריד את האוכלוסייה כולה כל הזמן, מסתפקים במדגם שנבחר לייצג את הכלל. לאנשים הנבחרים למדגם ניתנה הזכות לייצג את הדומים להם בחברה. המסרבים לנצל הזדמנות זאת פוגעים, מטעמי נוחות, בייצוג של האנשים שאותם נבחרו לייצג. על מנת למנוע פגיעה זו בייצוג האזרחים האחרים מחייב החוק את הנשאלים להשיב על השאלות ורואה באי-השבה עברה פלילית. כדי להגן על מוסר הנתונים, קבע המחוקק, בפקודת הסטטיסטיקה, שהנתונים שמפרסמת הלמ"ס לא יאפשרו את זיהויו של האדם שמסר אותם. בעימות בין טובת הכלל לשמירה על זכויות הפרט, בחר המחוקק בטובת הכלל תוך הגנה על זכויות הפרט.
להרחבה ראו מאמרו של פרופ' שלמה יצחקי, הסטטיסטיקן הממשלתי.

1.13 מי משתמש בנתוני הלמ"ס?

1.14 היכן ניתן למצוא מידע בנושא סקרים שנערכים בלשכה?

סגור חלון

2. פקודת הסטטיסטיקה

2.1 מהי פקודת הסטטיסטיקה?

2.2 מה כוללת פקודת הסטטיסטיקה?

2.3 היכן ניתן למצוא את חוק פקודת הסטטיסטיקה?

2.4 האם חובה למסור מידע ללמ"ס?

2.5 האם חייבים לשמור על הסודיות של מוסרי הנתונים?

2.6 חובת שיתוף הפעולה עם הלמ"ס - כיצד היא מתיישבת עם חוק צנעת הפרט?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בוחרת באופן אקראי מדגם מבתי האב בישראל, ומחייבת אותם לחלוק אתה מידע הנוגע לרבים מתחומי החיים שבאופן רגיל הם עניינו הבלעדי של הפרט. החברה המודרנית רואה בחירות הפרט ערך עליון שיש להגן עליו. במדינת ישראל זכות זו מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שעל פי הסעיף השביעי בו:
א. כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
ב. אין נכנסים לרשות היחיד של אדם ללא הסכמתו.
ג. אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
ד. אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.
חירות הפרט היא ערך עליון אך לא ערך מוחלט. לעתים היא עומדת מול ערכים נוספים כגון טובת הכלל או פגיעה בחופש הפרט של אחרים. טובת החברה והדמוקרטיה מחייבות כי הנתונים שמעמידה הלמ"ס לרשות האזרחים והשלטון יהיו נכונים. כדי שלא להטריד את האוכלוסייה כולה כל הזמן, מסתפקים במדגם שנבחר לייצג את הכלל. לאנשים הנבחרים למדגם ניתנה הזכות לייצג את הדומים להם בחברה. המסרבים לנצל הזדמנות זאת פוגעים, מטעמי נוחות, בייצוג של האנשים שאותם נבחרו לייצג. על מנת למנוע פגיעה זו בייצוג האזרחים האחרים מחייב החוק את הנשאלים להשיב על השאלות ורואה באי-השבה עברה פלילית. כדי להגן על מוסר הנתונים, קבע המחוקק, בפקודת הסטטיסטיקה, שהנתונים שמפרסמת הלמ"ס לא יאפשרו את זיהויו של האדם שמסר אותם. בעימות בין טובת הכלל לשמירה על זכויות הפרט, בחר המחוקק בטובת הכלל תוך הגנה על זכויות הפרט. להרחבה ראו מאמרו של פרופ' שלמה יצחקי, הסטטיסטיקן הממשלתי.

2.7 מה קורה אם לא אמסור מידע ללמ"ס?

2.8 מה העונשים הקיימים בחוק על סירוב לדווח?

סגור חלון

3. מפקד האוכלוסין

3.1 מהו מפקד האוכלוסין?

3.2 מדוע יש צורך במפקד?

3.3 מהם השלבים של המפקד?

ניתן לחלק את הפעולה המפקדית לשלושה שלבים עיקריים:
1. שלב התכנון - תכנון וההכנות לקראת איסוף הנתונים
שלב זה הוא קריטי. במהלכו, ובעיקר בתחילתו, נקבעות מטרת המפקד והמתודולוגיה שלו, מתקבלות החלטות אסטרטגיות עיקריות ומוגדרים יעדי הביניים אשר השגתם מאפשרת לממש את המטרות. דגש רב מושם על פיתוח השיטות והאמצעים שנועדו להשיג את מטרות המפקד.
2. שלב איסוף הנתונים - איסוף הנתונים
בשלב זה נאספים נתונים של האוכלוסייה הנפקדת, על ידי מגע ישיר עם התושבים ו/או באמצעות מידע שקיים במקורות מינהליים. זהו השלב האינטנסיבי ביותר, במיוחד אם האיסוף בשדה הוא נרחב. שלב זה מחייב היערכות לוגיסטית מורכבת והוא מתבצע בזמן קצר יחסית (חודשים אחדים). כדי להצליח לאסוף נתונים איכותיים מהאוכלוסייה, יש צורך במיומנות גבוהה של מערך השדה, וכן בפעולות הסברה לציבור כדי שישתף פעולה.
3. שלב הפקת התוצאות - כולל קליטה, עיבוד, הערכה, ניתוח, פרסום והפצת הנתונים המפקדיים
שלב זה הוא שלב ארוך ומורכב מנקודת ראות מקצועית ומתבצעות בו שלוש פעולות גדולות במקביל
-הכנת קובץ סופי של נתוני מפקד (כולל קליטת המידע, איתור ותיקון טעויות, עריכת הנתונים שנאספו, זקיפת נתונים חסרים וחישוב אומדנים).
-הפקה של תוצרים, אשר באמצעותם מפורסמים ומופצים ממצאי המפקד, בצורה של סיכומים סטטיסטיים שונים וניתוחם או כקובצי רשומות פרט אנונימיות.
-הערכת הנתונים כדי לקבל תמונה של היקף הסיקור של כיסוי האוכלוסייה ושל איכות המידע שהופק.

3.4 מהם השימושים בנתוני המפקד?

כל אדם במדינה ומחוצה לה יכול להשתמש בנתוני המפקד. בהתאם לכך קיים מגוון רחב של שימושים. מידע זמין רב קיים באתר האינטרנט של הלמ"ס ובאתרי האינטרנט של ארגונים בין-לאומיים. מידע נוסף ניתן להשיג בפנייה ישירה ללמ"ס.
להלן דוגמאות למשתמשים ולשימושים אפשריים:
א. משרדי הממשלה - נתוני המפקד עומדים לרשות מקבלי ההחלטות כבסיס למדיניות בתחומים שונים: חינוך, בריאות, רווחה, טיפול בשכבות שונות באוכלוסייה, בינוי ופיתוח, תחבורה ושירותים אחרים.
ב.רשויות מקומיות נתוני המפקד עומדים לרשות מקבלי ההחלטות ומשמשים כבסיס למדיניות מקומית בכל יישוב, בהתאם לצורכי האוכלוסייה. הנתונים מסייעים ללמוד על מאפיינים של שכונות ואוכלוסיות ביישובים.
ג. גופי מחקר - הנתונים הם מקור חיוני למחקרים על השינויים בהרכב האוכלוסייה ובפיזורה. הם משמשים בסיס לניתוח ולהערכת המגמות החברתיות והכלכליות באוכלוסייה וכן לבניית תחזיות של התפתחותה.
ד. חברות ציבוריות וחברות פרטיות - ביצוע מחקרים לצורך קבלת מידע עסקי המשמש בסיס לחקר שווקים, להערכת הביקוש למוצרים ולשירותים ולהערכת היצע כוח האדם.
ה. ארגונים בין-לאומיים - או"ם, קרן המטבע העולמית, אונסק"ו, ארגון הבריאות העולמי, OECD (ארגון המדינות המפותחות) ועוד.
ו. עיתונאים - הפקת מידע מנתוני המפקד על נושאים המשמשים לביצוע תחקירים וכרקע לכתבות.
ז. סטודנטים ותלמידים - כתיבת עבודות סמינריוניות ועבודות מחקר לתארים מתקדמים על בסיס נתונים של מפקד האוכלוסין והדיור; כתיבת עבודות במסגרת בית הספר.
ח. הציבור הרחב - שימוש בנתונים בתחומים רבים ומגוונים הרלוונטיים לכל אחד.

3.5 האם נערכו מפקדים בעבר?

מפקדי אוכלוסייה נערכו בעולם העתיק ונערכים גם כיום במרבית ארצות העולם המודרני, אלא שמטרותיהם של המפקדים אז והיום שונות במהותן. כבר בתקופת התנ"ך נערכו ספירות אוכלוסייה שיכולות להיחשב כמפקדים, ואשר נועדו בעיקר לחיזוק השלטון המרכזי. בהמשך, עם המהפכה התעשייתית, תחילת המודרניזציה והמהפכה הדמוגרפית אשר התחוללו באירופה במהלך המאה ה-17 ובעיקר במאה ה-18, עלה הצורך באיסוף נתונים של האוכלוסייה, בעיקר לאור ההתעניינות באוכלוסיות בני אדם - בדמיון ובשוני הקיימים ביניהן ובשינויים החלים בהן במשך הזמן. לפני קום המדינה נערכו בארץ ישראל מפקדים בעיקר לצורך מיסוי, גיוס לצבא ובקרה של המצב הכלכלי והמעמדי של החברה.
פירוט המפקדים שנערכו:
1905 - השלטונות העותמניים ערכו מפקד בכל הממלכה העות'מנית. אחת ממטרות המפקד הייתה להניח יסודות למרשם תושבים קבוע לפי המתכונת שבמדינות אירופה.
1916-1919- נערך בארץ ישראל מפקד בחמישים ישובים יהודיים וערביים, עירוניים וכפריים. הסיבה לזמן הממושך של המפקד היא המצב הביטחוני ששרר בארץ במלחמת העולם הראשונה.
1922 - נערך המפקד הראשון של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל. זה היה המפקד המודרני הרשמי הראשון שנערך בארץ.
1931 - נערך המפקד היסודי בארץ ישראל המנדטורית, מפקד יסודי מבחינת ארגון המפקד, עיבוד נתונים וניתוח ממצאים. תוצאותיו פורסמו בשני כרכים עבי כרס, והן משמשות מקור עשיר למידע על אוכלוסיית ארץ ישראל באותה עת.
ספירת האוכלוסייה הראשונה במדינת ישראל נערכה בנובמבר 1948, זמן קצר לאחר הקמת המדינה. את המפקד ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשיתוף משרד הפנים. במפקד זה נערך רישום של התושבים, שמטרתו העיקרית הייתה הקמת מרשם אוכלוסין והכנת בסיס לחלוקת תעודות זהות לתושבים לקראת הבחירות לכנסת הראשונה. בהמשך נערכו מפקדי אוכלוסייה מודרניים-קלסיים נוספים (בשנים: 1961; 1972; 1983; 1995). מפקד 2008 הוא המפקד השישי המתקיים במדינת ישראל.

3.6 מתי נערך המפקד הראשון בישראל?

3.7 כמה מפקדים נערכו בעבר במדינת ישראל, ומתי?

סגור חלון

4. מפקד האוכלוסין 2008 - המפקד המשולב

4.1 מהו המפקד המשולב?

4.2 איזה מפקד נערך בשנת 2008?

4.3 מהו צו הסטטיסטיקה?

4.4 מתי נערך סקר מפקד האוכלוסין 2008?

4.5 מהו "המועד הקבוע"?

4.6 מהו משק בית?

4.7 באילו יישובים נערך מפקד האוכלוסין 2008?

4.8 מהן הפעולות שנדרשו לביצוע סקר מפקד האוכלוסין 2008?

4.9 מי יכול להשתמש בתוצאות נתוני המפקד?

4.10 מתי יפרסמו את נתוני המפקד לציבור?

4.11 האם חובה למסור מידע לסוקרים במפקד ?

4.12 האם הלמ"ס / סוקרי המפקד / עובדי הלמ"ס חייבים לשמור על סודיות המידע של מוסרי הנתונים ?

4.13 מיהם האנשים הנכללים במפקד?

4.14 כיצד נערך הסקר במוסד כמו בית אבות, או פנימייה?

4.15 מהו המבנה הארגוני בסקר מפקד האוכלוסין?

סגור חלון

5. שמירת הסודיות של מוסרי הנתונים (אבטחת מידע)

5.1 כיצד מבוצע הריאיון?

5.2 כיצד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שומרת על הפרטיות שלי?

5.3 מה מחייב את הלמ"ס להגן על המידע שלי?

5.4 האם מידע מהמפקד מועבר ע"י הלמ"ס לגורמים אחרים?

5.5 היכן נשמרים הנתונים?

5.6 האם הסביבה שבה נשמרים הנתונים מאובטחת?

5.7 למי יש גישה לנתוני המפקד?

5.8 מה יקרה אם מישהו יחדור דרך האינטרנט למחשבי הלמ"ס?

סגור חלון

6. השאלון

6.1 מהו "המועד הקבוע"?

6.2 מהו "משק בית"?

6.3 מהם נושאי השאלות בשאלון?

6.4 שאלות בנושא רשימת אנשים הגרים בדירה

שאלות בנושא שמות הדיירים, יחסי קרבה, כתובת נוספת
רשימת האנשים הגרים בדירה נועדה לספק תמונת מצב מדויקת לגבי מקום מגוריהם הקבוע של כל תושבי המדינה, ולכן חשוב להקפיד ולכלול את כל הגרים בדירה. המטרה בבניית רשימת אנשים הגרים בדירה היא לרכז את שמות כל האנשים, ולהבטיח כי לא נשכח איש, או לחלופין לוודא כי אף אחד לא נכלל ברשימה יותר מפעם אחת. הפרטים שמבקשים בחלק זה הם שם פרטי ושם משפחה. בהמשך נשאלת שאלה גם על מספר תעודת הזהות של כל אדם הגר בדירה. השילוב בין השם למספר תעודת הזהות נועד לספק זיהוי חד חד-ערכי של כל נדגם. יש לציין שהשמות, כמו יתר הפרטים הנמסרים בריאיון, נשמרים בסודיות ואינם מפורסמים.
יחסי קרבה
המידע על יחסי קרבה מאפשר ללמוד על הרכב משקי הבית ולאפיין משקי בית מסוגים שונים, כגון: משפחות מרובות ילדים, משפחות חד-הוריות, צעירים או קשישים הגרים עם משפחותיהם ועוד.
כתובת קבועה
מטרת המפקד היא להציג תמונה מלאה ומהימנה של האוכלוסייה במקום שבו היא מתגוררת, מתוך מטרה ללמוד, בין היתר, על גודל ותכונות האוכלוסייה לפי מקום המגורים בכל יישוב ויישוב. ביישובים גדולים, המטרה ללמוד גם על תת-אזורים בתוך היישוב. כתובת מגורים קבועה מאפשרת לקבל מידע על נושא זה. מרבית האנשים גרים בכתובת יחידה וזוהי כתובתם הקבועה, אולם ישנם אנשים הגרים ביותר מכתובת מגורים אחת, בגלל עבודה, שירות צבאי, לימודים או סיבות אחרות. המידע לגבי הכתובות השונות של האדם חשוב על מנת לקבוע את הכתובת העיקרית שבה מתגורר האדם ובה הוא מקבל שירותים שונים.

6.5 שאלות בנושא פרטים מזהים ופרטים דמוגרפיים

6.6 שאלות בנושא מגורים

6.7 שאלות בנושא מוגבלויות פיזיות וקוגניטיביות

6.8 שאלות בנושא השכלה

6.9 שאלות בנושא עבודה

שאלות בנושא היקף העבודה בשבוע שלפני המועד הקובע, בחודש דצמבר ובמהלך שנת 2008, שאלות לגבי פרטי מקום העבודה, סוג העבודה ואמצעי ההגעה לעבודה.
עבודה היא נושא חשוב מבחינה כלכלית וחברתית. בפרק זה נשאלות שאלות על שייכות לכוח העבודה ועל מאפייני העבודה.

שייכות לכוח העבודה - מטרת השאלות בנושא זה היא קבלת מידע על כוח העבודה בארץ; מהו מספר המועסקים והבלתי מועסקים, אפיונם על פי מקום מגוריהם, גילם, השכלתם, מצבם המשפחתי ועוד, וכן היקף עבודתם. השאלות מתייחסות לשלוש נקודות זמן:
1. השבוע שהסתיים במועד הקובע (27.12.08).
2. החודש של המועד הקובע (דצמבר).
3. שנת 2008.
השאלות על השבוע והשנה נועדו להבחין בין שייכות לכוח עבודה שבועי לבין שייכות לכוח עבודה שנתי. השאלות לגבי החודש נועדו למדידת פריון בעבודה.

מאפייני העבודה - השאלות על מאפייני העבודה מאפשרות לקבל מידע בנושאים שונים, כגון:

תכונות של עובדים בענפי כלכלה שונים, במשלחי יד שונים ובעלי מעמד שונה בעבודה, לפי מאפיינים של גיל,
מין, מוצא, השכלה, הכנסה, מקום מגורים (צורת יישוב, גודל יישוב, אזור גאוגרפי וכיו"ב);

התפלגות התעסוקה לפי ענפי הכלכלה בחלוקות גאוגרפיות מפורטות, ניתוח כלל ארצי ומקומי של ההתפתחות
הכלכלית לפי חלוקת כוח העבודה לענפיו השונים;

תכנון ופיתוח מקומות תעסוקה חדשים בהתאם לתנאים מקומיים ולמאגרי כוח עבודה קיימים;

תכנון מסגרות להכוונה ולהכשרה מקצועית.

מדוע מעניין מידע בנושא שעת יציאה לעבודה? שעת היציאה לעבודה בשילוב המידע על כתובת מקום העבודה וכתובת המגורים, מאפשרים ללמוד על צורכי תחבורה ועומסי תנועה בשעות השיא. מידע זה מאפשר למתכנני התחבורה בישראל לתכנן כבישים ותחבורה ציבורית על מנת לשפר את איכות החיים של תושבי המדינה.

מדוע שואלים מהו שם מקום העבודה, מהי הפעילות במקום העבודה ומהו המעמד של המרואיין במקום העבודה? על שאלות אלו ועוד, ניתן לקרוא בהרחבה באתר מפקד האוכלוסין.

6.10 שאלות בנושא הכנסות

6.11 שאלות בנושא תנאי דיור

סגור חלון

7. מתודולוגיה

7.1 מהי האוכלוסייה הנכללת במפקד?

7.2 מהו "משק בית"?

7.3 האם כל התושבים ביישוב רואיינו?

7.4 מדוע לא פקדנו את כל הדירות, מדוע רק מדגם?

7.5 האם נכללו במדגם גם אנשים המתגוררים במוסדות, פנימיות, בתי סוהר וכו'?

7.6 כיצד נערך הסקר בקיבוצים?

7.7 האם נדרשים נתונים גם על אנשים שאינם אזרחי מדינת ישראל (כגון "עובדים זרים"/ תיירים)?

7.8 מהן המטרות של ריאיון התושבים בשטח?

7.9 מהם החסרונות של מפקד "מסורתי" ומהם היתרונות של מפקד "משולב"?

סגור חלון

8. השלמת מידע טלפוני

8.1 מהי מטרת ההתקשרות הטלפונית?

8.2 הייתם אצלי בשלב הראשון ועניתי לסוקר. למה מתקשרים אליי שוב?

8.3 מהן השאלות הנשאלות בריאיון הטלפוני?

8.4 איזה שימוש עושים בכתובת שנמסרת לסוקרים?

8.5 האם אני חייב להשתתף בסקר הטלפוני?

8.6 האם אני חייב למסור מידע על אדם אחר?

8.7 מה קורה אם לא אמסור מידע?

8.8 איך אני יכול להיות בטוח ששומרים על סודיות הנתונים?

8.9 מתי התקיים הריאיון הטלפוני?

8.10 כמה זמן אורך הריאיון הטלפוני?

8.11 מהיכן השגתם את מספר הטלפון שלי?

סגור חלון

9. היבטים דתיים בנושא המפקד

9.1 האם מפקד האוכלוסין תואם את ההלכה?

9.2 האם במפקד ישנה ספירה האסורה עפ"י ההלכה?

9.3 האם במפקד סופרים את כל העם?

9.4 האם נעשו מפקדי אוכלוסין בתקופת התנ"ך?

סגור חלון

10. תקציב

11. משאבי אנוש והדרכה

11.1 מהו המבנה הארגוני של לשכה אזורית?

11.2 כמה עובדים הועסקו במפקד?

11.3 כמה עובדים הועסקו בתפקידים השונים?

11.4 מהו מעמד המועסקים בביצוע המפקד?

11.5 מהי תקופת ההעסקה?

11.6 מהו היקף ההעסקה של הסוקרים?

11.7 מהו מבנה השכר של הסוקרים?

11.8 מהו תהליך מיון העובדים?

11.9 מהי ההדרכה שעברו העובדים?

סגור חלון

12. נתוני המפקד ושימושים אפשריים

12.1 מתי יפרסמו את נתוני המפקד לציבור?

12.2 הסקר בשדה הסתיים באמצע שנת 2009, מדוע נדרש זמן כה רב כדי לפרסם ממצאים?

12.3 אילו נתונים יפורסמו?

תוצרי מפקד האוכלוסין 2008 יהיו זמינים באתר האינטרנט לשימוש הציבור הרחב.
התוצרים המתוכננים:
נתונים מסכמים על האוכלוסייה בחלוקות גאוגרפיות שונות (כלל-ארצי, צורת יישוב, מעמד מוניציפלי, מחוז, נפה, אזור טבעי, יישוב, רבעים, תת-רבעים, אזורים סטטיסטיים, מטרופולין, כולל החלוקות הפנימיות).
לוחות מסוכמים - לוחות מובנים ומסוכמים לפי נושאים ותת-נושאים ולפי חלוקות גאוגרפיות. מפות נושאיות - נתונים נבחרים בנושאים שונים המוצגים בצורה של מפות דינמיות.
כלים אינטראקטיביים - מחולל לוחות ומחולל מפות.
נוסף על כך, קבצים לעיבודים יהיו זמינים להורדה באתר ולרכישה ביחידת המידע של הלמ"ס.

המידע שיופק מנתוני המפקד תואם לנושאים שנחקרו בשאלון, ויכלול נתונים כגון:

דמוגרפיה - התפלגות האוכלוסייה לפי גיל ומין, התפלגות האוכלוסייה לפי יבשת מוצא, גיל נישואין חציוני, מספר ילדים ממוצע שנולדו לאישה וכדומה.

השכלה ועבודה - התפלגות לפי התעודה הגבוהה ביותר, השתתפות בכוח עבודה אזרחי שנתי, ממוצע שעות עבודה בשבוע, התפלגויות של משלחי יד וענפים כלכליים, התפלגות של אמצעי הגעה עיקרי למקום העבודה וכדומה.

משקי הבית - סך כל משקי הבית, אחוז משקי הבית עם ילדים עד גיל 17, אחוז משקי הבית עם בני 65 ומעלה וכדומה.

דיור - שימוש במוצרים בני קיימה, בעלות על הדירה, צפיפות דיור ממוצעת וכדומה.

12.4 האם ניתן להזמין נתונים שאינם מופיעים בפרסומים?

12.5 באילו חלוקות גאוגרפיות ניתן יהיה לקבל את הנתונים?

12.6 האם יופקו נתונים על מבנים ודירות?

12.7 אילו נתונים יופקו ביישובים קטנים?

12.8 כיצד ניתן לקבל את הנתונים?

12.9 מהם השימושים שיכולים להיעשות בנתונים, ומי יעשה בהם שימוש?

תכנון ואספקת שירותים במערכת החינוך המותאמים לצורכי האוכלוסייה ולגיל הילדים.

תכנון תחבורה ציבורית ותשתיות תחבורה בהתאם לנפח התנועה הצפוי באזור.

תכנון מערכת סיוע לנזקקים.

פיתוח תשתיות על פי צורכי האוכלוסייה.

ניתוב תקציבים לרשויות המקומיות.

ב. רשויות מקומיות - נתוני המפקד עומדים לרשות מקבלי ההחלטות כבסיס לקביעת מדיניות מקומית בכל יישוב, בהתאם לצורכי האוכלוסייה. הנתונים מסייעים ללמוד על מאפיינים של שכונות ואוכלוסיות ביישובים.
לדוגמה:

בחינת הצורך בהקמת שירותים לגיל הרך והקמת גנים ציבוריים באזורים שבהם אחוז גבוה של ילדים בגיל זה.

הסתייעות בנתונים בקביעת אזורי מיסוי עירוניים המותאמים למאפייני האוכלוסייה.

ג. גופי מחקר - ביצוע מחקרים על סמך נתוני המפקד. מפקדי אוכלוסין הם מקור חשוב למחקרים על המגמות בהרכב האוכלוסייה ובפיזורה, וכן מקור לניתוח ולהערכת השינויים שחלים באוכלוסייה ולבניית תחזיות לגבי מגמות בהתפתחותה.
דוגמאות של מחקרים:

אמצעי התחבורה בהגעה לעבודה ומעמד חברתי-כלכלי בישראל.

הגירה מערי פיתוח (מהפריפריה למרכז או מפריפריה לפריפריה).

שינויים בהשכלה ובדפוסי הפריון של נשים מוסלמיות בישראל.

ד. חברות ציבוריות וחברות פרטיות - ביצוע מחקרים לצורך קבלת מידע עסקי המשמש בסיס לחקר שווקים, להערכת הביקוש למוצרים ולשירותים ולהערכת היצע כוח האדם.
לדוגמה:

איתור ריכוזים של מבנים ישנים על ידי חברות העוסקות בשיקום מבנים.

קביעת גובה התמיכה של מפעל הפיס ליישובים השונים, הנקבע, בין השאר, מתוך מדדים שפותחו מנתוני המפקד.

ה. עיתונאים - הפקת מידע מנתוני המפקד על נושאים המשמשים לביצוע תחקיר וכרקע לכתבות.
לדוגמה:

קבלת מידע על מאפיינים חברתיים-כלכליים של יישובים לצורך כתבה על מצב החינוך בהם.

קבלת מידע על ממוצע השכר ביישובים השונים והשוואתו לרמת הפיתוח בהם.

ו. סטודנטים ותלמידים - כתיבת עבודות סמינריוניות ועבודות מחקר לקראת תארים מתקדמים, על בסיס נתונים של מפקד האוכלוסין והדיור; כתיבת עבודות במסגרת בית הספר.
לדוגמה:
בעבודות מחקר בסוציולוגיה - שימוש בנתונים על אזורים שבהם ריכוז גבוה של משפחות מרובות ילדים.

ז. הציבור הרחב - שימוש בנתונים בתחומים רבים ומגוונים - כל אחד בתחום הרלוונטי לו .
לדוגמה:

שימוש במידע על אזור מגורים לצורך קבלת החלטה על שינוי מקום מגורים.

קבלת מידע בנושא תעסוקה ושכר לפי משלח יד, העשוי לכוון צעירים בבחירת תחום לימודים.

איתור מקומות המתאימים לפתיחת בתי עסק בידי עצמאים.

סגור חלון

מדינת ישראל 1997- כל הזכויות שמורות