פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל

רבעון 1/2006 חוברת מס' 141

העורך: מיכאל בר-יעקב

דברי הסבר

אל החוקרים

ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

כללי

סביבה ואקלים

אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

סדר ציבורי

בינוי ודיור

עבודה ושכר

בריאות

רמת חיים, רווחה וסעד

חברה, תרבות ופנאי

תחבורה

חינוך והשכלה

תיירות ושירותי הארחה

חקלאות ומשק המים

תעשייה ואנרגיה

כלכלה וחשבונות לאומיים

כתבי-עת

מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא

חוברות קודמות

קישורים

English Version

טופס "הודעה על פעולה סטטיסטית חדשה"

טופס "הודעה על קובץ נתונים ממוחשב חדש"

 

אל החוקרים

1)    מידת שלמותו ועדכונו של הרבעון שלפניכם תלויה בשיתוף הפעולה של המוסדות והחוקרים עם מערכת הרבעון. ככל שדיווחים על פעולות חדשות, דוחות מחקר ופרסומים יגיעו אל המערכת בשלב מוקדם יותר, יגדל הסיכוי שהם יפורסמו ברבעון הבא.

2)    בחוברת זו, מס' 141, כלולות תמציות של פרסומים וכן דיווחים על מחקרים חדשים אשר הגיעו אל מערכת הרבעון עד 9 במרס 2006 – ט' באדר התשס"ו.

3)    עקב ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת הרבעון, אין ביכולתנו להזכיר את כולם בחוברת אחת. אנו מתנצלים מראש בפני חוקרים אשר שלחו אלינו פרסומים בחודשים האחרונים אך הם לא צוינו בחוברת זו. רוב הפרסומים הללו נמצאים בעדיפות ראשונה להיכלל ברבעון הבא. עם זאת, עלינו להדגיש כי איננו מתחייבים לכלול ברבעון כל פרסום המגיע אל המערכת. כמו כן, אין אנו כוללים פרסומים אשר אינם סטטיסטיים. בעמוד 77 בחוברת זו מופיעה רשימה של מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא.

4)    לעומת ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת הרבעון, אנו מקבלים מעט מאוד דיווחים על פעולות סטטיסטיות חדשות. בבקשה, דווחו לנו על מחקרים המתבצעים או המתוכננים על ידיכם, באמצעות הטפסים המופיעים בגרסת האינטרנט של החוברת. כמו כן, אתם יכולים לפנות אלינו בטלפון ונשמח לשלוח לכם טופס למילוי. בנוסף, אנא דווחו לנו על פתיחת אתרי אינטרנט חדשים או על בניית קבצים ממוחשבים חדשים, הכוללים נתונים סטטיסטיים.

5)    הפרק "מבחר אתרי אינטרנט ישראליים הכוללים נתונים סטטיסטיים" הושמט מהחוברת. במקום זאת, מופיעים קישורים רבים לאתרי אינטרנט סטטיסטיים בישראל ובעולם בתחתית דף הבית של אתר הלמ"ס (www.cbs.gov.il.). כמו כן, מובאים קישורים בגוף החוברת עצמה.

6)    הרבעון מתעדכן באופן שוטף באתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכתובתו: www.cbs.gov.il. כמו כן, הוא מתעדכן בארכיון הנתונים של אוניברסיטת חיפה, שכתובתו: uhda.haifa.ac.il. בארכיון זה כלולות כל תמציות המחקרים והפרסומים שהופיעו ברבעון, החל בחוברת מס' 114 – יוני 1999.

7)    רוב הפרסומים אשר תומצתו ברבעון נמצאים בספריית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אתם מוזמנים לבקר בספריה ולעיין בהם. הספריה פתוחה בימים א'-ה', בשעות 09:00-14:00. רצוי לתאם את הביקור מראש בטלפון 6592555 (02).

8)    אם ברצונכם לרכוש פרסומים אשר צוינו ברבעון, עליכם לפנות ישירות אל המוסד או הגוף אשר הוציא את הפרסום לאור.

9)    רבים מן החוקרים ונציגי מוסדות עדיין שולחים אלינו את פרסומיהם לכתובתה הישנה של הלמ"ס. בבקשה הקפידו לשלוח אל הכתובת: רחוב כנפי נשרים 66, פינת רחוב בקי, ת"ד 34525, ירושלים 91342.

10)  מספרי הטלפון של מערכת הרבעון הם: 6592055/6 (02);  מספר הפקס' הוא: 6592013 (02). אפשר לפנות אלינו גם לכתובות הדואר האלקטרוני הבאות: mickyb@cbs.gov.il  או avishaic@cbs.gov.il.

                                                                                                            בברכה,


                                                 מיכאל בר-יעקב

                                                    עורך הרבעון

דברי הסבר

א.         ייעוד

ברבעון מובא מידע עדכני על תכנון וביצוע של פעולות סטטיסטיות חדשות בישראל ועל פרסומים  סטטיסטיים שראו אור באחרונה. פעולות ופרסומים אלה כוללים, בין היתר, מפקדים, סקרים מדגמיים ומחקרים אמפיריים במגוון רחב של תחומים.

בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב - 1972 והתיקון לה בשנת 1978, אוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפרסמת מידע על הפעולות הנ"ל, הנערכות או הממומנות (באורח מלא או חלקי) על-ידי משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, מוסדות אקדמיים וכדומה. המטרה היא להביא לידיעת המוסדות והחוקרים וכן לידיעת הציבור הרחב בישראל ובעולם - מידע על פעולות סטטיסטיות חדשות הנעשות בישראל ומידע על הופעת פרסומים חדשים; זאת, כדי לאפשר שימוש יעיל ומרבי במידע הסטטיסטי הקיים וכדי למנוע כפילויות בעריכת סקרים ומחקרים.

ב.         תדירות ההופעה

הרבעון יוצא לאור אחת לשלושה חודשים. תקופת הדיווח על פעולות ופרסומים חדשים היא שלושת החודשים שלפני צאת הרבעון. ישנם פריטים השייכים לתקופה קודמת, אך הידיעה עליהם הגיעה ללשכה רק בתקופת הדיווח או שהכללתם נדחתה בגלל ריבוי הפרסומים שהגיעו למערכת. המידע בחוברת זו (מס' 141) מבוסס על פרסומים ודיווחים שהגיעו אל המערכת עד
9 במרס 2006 – ט' באדר התשס"ו.

ג.          היקף

המידע המופיע ברבעון כולל:

1.         תמציות של פרסומים הכוללים נתונים סטטיסטיים, המבוססים על מחקרים אמפיריים, מפקדים, סקרים מדגמיים וכו', שיש בהם עניין לציבור.

2.         מידע על מחקרים סטטיסטיים הנמצאים בתהליך או בתכנון.

3.         מידע על קבצים ממוחשבים ומאגרי מידע שניתן להפיק מהם סטטיסטיקה שיש בה עניין לציבור, או אשר יכולים לשמש כמסגרת סטטיסטית לעריכת מחקרים.

4.         מידע על פעולות ופרסומים בנושאים מתודולוגיים, מיפוי, גאוגרפיה וסיווגים העשויים לסייע לעריכת סטטיסטיקה או לשימוש בה.

ד.         מבנה הרבעון

1.         חלוקה לפרקים

הפרסום מחולק ל-17 פרקים לפי סדר אלפביתי של הנושאים, פרט לפרק הראשון (כללי) ולפרק האחרון (רשימת כתבי-עת שהתקבלו במערכת בשלושת החודשים האחרונים).

2.         מספור הפריטים

המספור הוא שוטף לארבעה רבעונים רצופים. ברבעון הראשון של כל שנה (רבעון חודש מרס) מתחיל המספור שוב
ב-001.

3.         מפתחות

ברבעון כלולים מפתח מוסדות ומפתח נושאים, המתייחסים לארבעת הרבעונים האחרונים. מפתח המוסדות כולל הן מוסדות מבצעים והן מוסדות מממנים. מפתח הנושאים כולל את כל הפריטים שנכללו בפרק מסוים וגם פריטים שנכללו בפרקים אחרים אך הם קשורים לאותו נושא.

4.         מחקר שוטף

לגבי פעולות חדשות (מחקרים הנמצאים בשלב של תכנון או ביצוע), מוצגים פרטים כדלקמן:

שם המחקר, המוסד המזמין/המבצע, מטרת המחקר, הנושאים הנחקרים, המשתנים העיקריים, האוכלוסייה/המדגם, צורת המחקר והפרסום, מועד משוער של הפרסום ופרטים על מבצעי המחקר, כולל כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני.

5.         פרסומים

לגבי פרסומים חדשים, מובאים רישום ביבליוגרפי מלא, תקציר התוכן ומלות מפתח (בהקשר זה ראה גם סעיף ז').

6.         החלק שבאנגלית

בחלק המופיע באנגלית מוצג סיכום המידע כדלהלן:

לגבי פעולות חדשות, מובאים שם המחקר, השלב שבו נמצא המחקר, שמות החוקרים, המוסד שאליו הם שייכים, כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני; לגבי פרסומים חדשים, מובא רישום ביבליוגרפי מלא אך ללא תקציר התוכן. שמות הפרקים, סדר הפרקים ומספור הפריטים הם זהים לאלה המופיעים בחלק שבעברית. מפתח הנושאים הוא בעברית ובאנגלית.

7.         נספחים

בחוברת מופיעים הנספחים הבאים: 1) מבחר פרסומים אשר ייכללו ברבעון הבא (עמ' 77);
2) מבחר כתבי-עת ותקופונים המתקבלים במערכת באופן קבוע (עמ' 89-90).

ה.         שירותי מידע

רוב הפרסומים הנזכרים ברבעון עומדים לרשות הקהל לעיון בספריית הלמ"ס בימים א'-ה' בשעות 09:00 עד 14:00. לתיאום מוקדם, נא להתקשר לטל' 6592555 (02). מפתחות וכלים נוספים נמצאים במערכת הרבעון. הקוראים מוזמנים להיעזר גם בהם. אפשר לפנות אל המערכת בכתב או בטלפון לכתובת הבאה:

מיכאל בר-יעקב, עורך "פעולות"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

רח' כנפי נשרים 66, פינת רח' בקי,

ת"ד 34525, ירושלים 91342

טלפון:   6592055  (02);  פקס':  6592013 (02)

כמו כן, אפשר לפנות לעורך-המשנה של הרבעון, אבישי כהן, בטלפון 6592056  (02).

ו.          רשת המדווחים

המידע הכלול ברבעון מבוסס בעיקר על פרסומים הנשלחים אלינו ועל הודעות הנמסרות לנו על-ידי חוקרים במוסדות למיניהם. לפיכך, הצלחתו של הרבעון תלויה בדיווחם העדכני. הלשכה מודה למדווחים על שיתוף הפעולה בעבר ופונה לכל חוקר ומוסד העוסקים במחקר סטטיסטי לדווח גם בעתיד, בשלב מוקדם ככל האפשר, על תכנון מחקרים ופרוייקטים חדשים או על הקמת מאגר מידע חדש הכולל נתונים סטטיסטיים. כן מתבקשים החוקרים ונציגי המוסדות לשלוח למערכת עותק ותקציר של כל פרסום חדש.

ז.          שיתוף פעולה עם מכון הנרייטה סאלד

דיווחים על מחקרים המובאים ברבעון בתחומי חינוך, דמוגרפיה, עבודה, מינהל, סוציולוגיה, שירותי רווחה ופסיכולוגיה, מתעדכנים במאגרי המידע של המרכז למידע במדעי החברה שבמכון הנרייטה סאלד.

כמו כן, חלק מהפריטים המופיעים ברבעון לקוחים לעתים מתוך אותם מאגרי מידע.

רוב התארנים המובאים בסוף כל פריט לקוחים מתוך קובץ "אוצר המונחים במדעי החברה ובחינוך" של מכון סאלד.


חוברות קודמות

חוברת מס' 4

דצמבר

חוברת מס' 3

ספטמבר

חוברת מס' 2

יוני

חוברת מס' 1

מרס

שנה

140

139

138

137

2005

136

135

134

133

2004

132

131

130

129

2003

128

127

126

125

2002

124

123

122

121

2001

120

119

118

117

2000

116

115

114

113

1999

112

111

110

109

1998

108

107

106

X

1997

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א. כללי

פרסומים

ישראל במספרים, 2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2005, 26 עמ' (עברית, פרסומים נפרדים באנגלית ובערבית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל שפע של נתונים בנושאים שונים הקשורים לאוכלוסייה, למשק ולחברה בישראל, והוא מבוסס על נתוני השנתון הסטטיסטי לישראל מס' 56, לשנת 2005 (ראו חוברת 140, פריט 591). בפרסום מובאים לוחות, תרשימים והסברים מילוליים, לפי הנושאים הבאים: מדינת ישראל – נתונים כלליים על דגל המדינה, סמל המדינה, השפות הרשמיות, הרשויות השונות, נתונים גאוגרפיים ועוד; נתוני מפתח – מבחר נתונים ב-20 נושאים שונים; אקלים; איכות הסביבה; אוכלוסייה; תנועה טבעית; משקי-בית ומשפחות; רווחה; חינוך והשכלה; בריאות; עבודה; שכר; המשק הלאומי (חשבונות לאומיים); המגזר הממשלתי; מאזן התשלומים וסחר-חוץ; בינוי, חשמל ומים; תעשייה, מסחר ושירותים; מדע וטכנולוגיה; תחבורה ותקשורת; תיירות; חקלאות.

(ישראל; אוכלוסייה; משקי-בית; תנועה טבעית; אקלים; איכות הסביבה; תלמידים; סטודנטים; בחינות בגרות; בריאות; צריכה; מוצרים בני-קיימא; דיור; בינוי; תעסוקה; מאזן התשלומים; מחירים; חקלאות; תעשייה; מו"פ; תיירות; תחבורה; תקשורת; חשמל; מים)

001

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2005, מס' 44

המרכז למחקר כלכלי וחברתי, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2005, 562 עמ' ו-14 מפות (עברית, לוחות גם באנגלית). הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של העירייה: www.tel-aviv.gov.il.

השנתון כולל מגוון רחב של נתונים והסברים מילוליים, שנועדו לתאר את המאפיינים הנוגעים לעיר, לתושבים ולשירותים שהם מקבלים. בחלק מהלוחות מוצגת תמונת-המצב לנקודת זמן, ובחלק אחר מוצגים נתונים רב-שנתיים, המאפשרים מעקב אחר ההתפתחויות לאורך זמן. כן כלולות בשנתון מפות המציגות את החלוקות הגאוגרפיות של העיר ומפות המתארות את ההתפרסות המרחבית בנושאים שונים. השנתון מורכב מ-21 פרקים, כדלקמן: שטח, אקלים ואיכות הסביבה; מבנה דמוגרפי (תכונות האוכלוסייה, תנועה טבעית, ניידות האוכלוסייה, עולים חדשים ועוד); עבודה; מסחר ושירותים; תעשייה; תיירות; דיור; בנייה; תשתית; תחבורה; רמת חיים; ביטוח לאומי; שירותי בריאות (אשפוזים, ביטוח רפואי וסיבות מוות); חינוך; פעילויות פנאי; שירותים חברתיים; סדר ציבורי; תקציב העירייה; שירותים עירוניים; מועצת העירייה; עובדי העירייה. במבוא של כל פרק מוצגים מקורות הנתונים, הגדרות, תיאור של תוכן הלוחות וממצאים עיקריים. בחלק האחרון של השנתון מפורטים תפקידי המרכז למחקר כלכלי וחברתי וסיכומי עבודות ודו"חות של המרכז מהשנים האחרונות. לשנתון מצורפת חוברת, הכוללת תקצירים של הנתונים הבולטים המופיעים בשנתון.

(תל-אביב-יפו; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; מיצב חברתי-כלכלי; תעסוקה; דיור; בנייה; מסחר; שירותים; תשתיות; בנקים; שירותי רווחה; שירותי בריאות; אשפוז; תמותה; גמלאות; תיירות; עבריינות; חינוך; תלמידים; סטודנטים; תרבות; תעשייה; מים; חשמל; בחירות; תחבורה; תאונות דרכים; אקלים; איכות הסביבה)

002

בן-אריה, אשר; ציונית, יפה; קמחי, מיכל (עורכים):

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2005

המועצה הלאומית לשלום הילד, ירושלים 2005, 507 עמ', בסיוע אשלים והפורום הבין-משרדי לסטטיסטיקה של הילד. לקט נתונים מהשנתון מופיע באתר האינטרנט של המועצה: www.children.org.il.

שנתון זה יוצא לאור זו השנה ה-14 ברציפות, והוא מורכב מ-15 פרקים, כדלקמן: מאפיינים דמוגרפיים של הילדים; ילדים עולים וילדי מהגרים; משפחות, משקי-בית ותנאי גדילה של ילדים; ילדים החיים מחוץ למשפחתם; ילדים וחינוך (שיעורי למידה, הישגים לימודיים, אקלים בית-הספר ועוד); ילדים ועולם הפנאי (השתתפות בחוגים, גלישה באינטרנט, צפייה בטלוויזיה ועוד); ילדים עם צרכים מיוחדים; ילדים ובריאות (בדיקות וחיסונים, מחלות גופניות, בריאות הנפש ועוד); ילדים ותאונות; ילדים וכלכלה (ילדים החיים במשפחות במצוקה, עבודת ילדים ועוד); ילדים בעולם המשפט; ילדים עוברי חוק; ילדים נפגעי עבירה; ילדים במצבי מצוקה (ילדים המוכרים לשירותי הרווחה, ניסיונות התאבדות ועוד); ילדים בישראל ובעולם (השוואות בנושאים של חינוך, בריאות, עוני ועוד). בתחתית כל לוח בשנתון מצוין מקור הנתונים. השנה נוספו נתונים בנושאים הבאים: האקלים בבית-הספר, הישגים במבחני המיצ"ב, צריכת שירותי חינוך, שימוש באינטרנט ובטלפון סלולרי, השתתפות בחוגים, רפואה מניעתית ועוד. בסוף השנתון מופיעים מפתח העניינים, רשימה מלאה של המקורות ששימשו להכנת השנתון ותקצירים של חלק מפרסומי המועצה הלאומית לשלום הילד.

(ילדים; שנתונים [פרסומים]; תנאי מחייה; מוגבלויות; מחלות כרוניות; בדיקות רפואיות; חיסונים; תאונות; תאונות דרכים; פעילויות פנאי; חוגים; הישגים לימודיים; אקלים בית-הספר; נשירת תלמידים; עובדים צעירים; פנימיות; אלימות; שימוש בסמים; התאבדות; משפחות במצוקה; עוני; עבריינות נוער; התעללות בילדים; יתומים; אימוץ ילדים)

003

ראו גם:

ארבע ערים: מאפייני אוכלוסייה, 2004 (פריט מס' 005)

¨        

על נתוניך ירושלים, 2004: מצב קיים ומגמות שינוי (006)

¨        

ישראל: דו"ח חברתי לשנים 1990-2003 (046)

¨        

נשים ומשפחה בישראל: דו-שנתון סטטיסטי, 2005 (052)

¨        

Who Does Not Respond in the Household Expenditure Survey: An Exercise in Extended Gini Regressions (125)

¨        

"הירחון הסטטיסטי לישראל", כרך 56: 12 וכרך 57: 1-2 – דצמבר 2005 וינואר-פברואר 2006 (155-157)

¨        

 

ב. אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

פרסומים

אינהורן, שושי:

הסדרי מגורים של צעירים בישראל בשנת 2000, לפי מאפיינים דמוגרפיים ותכונות חברתיות-כלכליות

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 17 בסדרת "ניירות עבודה", 48 עמ' (עברית, סיכום באנגלית. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בעבודה זו מתוארים הסדרי המגורים של צעירים בגילים 18-34 בישראל בשנת 2000. הנתונים מתבססים על סקר כוח-אדם של הלמ"ס. במסגרת העבודה, נבחנים הסדרי המגורים של הצעירים תוך השוואה בין יהודים לערבים, בין ילידי ישראל לעולים, בין צעירים בקבוצות גיל שונות (18-24, 25-29 ו-30-34) ובין גברים לנשים. כמו כן, נבחנים גורמים חברתיים-כלכליים שיש בהם כדי להשפיע על הסדרי המגורים של הצעירים (מוצא, רמת השכלה, משלח-יד, תעסוקה ולימודים), תוך התייחסות לאחד משלושת הסדרי המגורים הבאים: עם ההורים, עם משפחה משלהם (בן/בת זוג ו/או ילדים) ובמשק-בית לא-משפחתי (לבד או עם שותפים). בין הממצאים: ב-2000 גרו כ-47% מבני 18-34 עם משפחה משלהם, כ-45% גרו עם ההורים (53% מהגברים ו-37% מהנשים) וכ-7% גרו במשק-בית לא-משפחתי; אחוז הגרים עם ההורים יורד מ-78% בגילים 18-24 ל-10% בגילים 30-34. אשר לתופעת הקוהביטציה (מגורים של בני זוג ביחד ללא נישואין), רק 1% מהיהודים בגילים 18-24 חיו בקוהביטציה, לעומת 4% בגילים 25-29 ו-2% בגילים 30-34 (אצל האחרונים, למחציתם היו ילדים). תופעת הקוהביטציה אינה שכיחה בקרב ערבים. מגורים במשק-בית לא-משפחתי אופייניים יותר לבעלי השכלה גבוהה, לבעלי משלח-יד יוקרתי ולילידי אירופה-אמריקה.

(צעירים; משקי-בית; דיור; קוהביטציה; משפחות חד-הוריות)

004

ארבע ערים: מאפייני אוכלוסייה, 2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום 54 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2005, 5 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בעלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות ובצורה גרפית נתונים במגוון של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מובאים נתונים עדכניים ל-2004 על מאפייני האוכלוסייה בארבע הערים הגדולות בישראל – ירושלים, תל-אביב-יפו, חיפה וראשון-לציון. בין הממצאים: ירושלים היא העיר הצעירה ביותר עם גיל חציוני 23 וחיפה היא המבוגרת ביותר עם גיל חציוני 37; בתל-אביב-יפו שיעור הרווקים בגילים 30-34 (52%) והרווקות (46%) הוא הגבוה ביותר ואילו בראשון-לציון השיעור הוא הנמוך ביותר (19% ו-9% בהתאמה); פריון הילודה בירושלים הוא ארבעה ילדים בממוצע, לעומת שניים בתל-אביב-יפו ובראשון-לציון ו-1.8 בחיפה; 51% מבני 15+ בתל-אביב-יפו הם בעלי השכלה של 13+ שנות לימוד, לעומת 49% בחיפה, 44% בירושלים ו-42% בראשון-לציון; בירושלים 78% מהמועסקים הם תושבי העיר, לעומת 63% בראשון לציון, 55% בחיפה ו-36% בלבד בתל-אביב-יפו; שיעורי העוני הגבוהים ביותר (לאחר תשלומי העברה ומסים ישירים) נמדדו בירושלים (42% מהנפשות) והנמוכים ביותר בראשון לציון (8%); בתל-אביב-יפו 38% ממשקי-הבית הם של אדם הגר לבד, לעומת 26% בחיפה, 19% בירושלים ו-9% בראשון לציון.

(ירושלים; חיפה; ראשון-לציון; תל-אביב; אוכלוסייה; משקי-בית; תנועה טבעית; הגירה פנימית; תוחלת חיים; תמותת תינוקות; תעודות [השכלה]; תעסוקה; הכנסה; רמת חיים)

005

חושן, מאיה; קורח, מיכל; דיסקין, אברהם:

על נתוניך ירושלים, 2004: מצב קיים ומגמות שינוי

מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 2005, 64 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של מכון ירושלים לחקר ישראל: www.jiis.org.il.

בפרסום זה מוצגת תמונת-מצב תמציתית על ירושלים במגוון רחב של נושאים: שטח, אוכלוסייה (מקורות גידול האוכלוסייה, תחזית אוכלוסייה, פריסה גאוגרפית, תנועה טבעית, הגירה פנימית וכו'), דיור, עוני, תעסוקה, חינוך, מוזיאונים, בינוי, תיירות, תחבורה, בריאות, שסעים ובחירות בירושלים. הפרסום כולל השוואות לנתונים כלל-ארציים ולנתוני הערים תל-אביב וחיפה. בנושא תיירות מובאת גם השוואה לאילת. כמו כן, בנושאים רבים מובאת השוואה בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית בעיר. המקור העיקרי של הנתונים הוא השנתון הסטטיסטי לירושלים היוצא לאור על-ידי עיריית ירושלים ומכון ירושלים לחקר ישראל. הפרק האחרון בפרסום, על שסעים ובחירות בירושלים, נכתב על-ידי פרופ' אברהם דיסקין. בין הממצאים: בסוף 2004 נאמדה אוכלוסיית ירושלים ב-706.4 אלף נפש (469.3 אלף יהודים ו-237.1 אלף ערבים); בשנים 2000-2003 עזבו את ירושלים 62,000 איש, ונכנסו להתיישב בה 36,900 איש; 33% מהמשפחות בירושלים חיו ב-2003 מתחת לקו העוני, בהשוואה ל-11% בתל-אביב, 18% בחיפה ו-19% בממוצע ארצי; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עמד ב-2003 על 45%, לעומת 61% בתל-אביב, 53% בחיפה ו-55% בממוצע ארצי.

(ירושלים; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; תעסוקה; שכר; עוני; דיור; בינוי; חינוך; מוזיאונים; תיירות; תחבורה; תאונות דרכים; שירותי בריאות; בחירות)

006

חיפה: דמוגרפיה, מס' 5

המחלקה למחקר ולמידע סטטיסטי, עיריית חיפה, חיפה 2006, 105 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של העירייה: www.haifa.muni.il.

בפרסום זה, המהווה חלק משנתון העיר חיפה, מוצגים נתוני דמוגרפיה לשנת 2004. הפרסום מחולק לנושאים הבאים: התפתחות ותפרוסת האוכלוסייה בעיר; קבוצות גיל; מוצא; דתיות; לידות ופטירות; נישאים ומתגרשים; הגירה פנימית; עולים; משקי-בית/משפחות. בין הממצאים: ב-2004 מנתה חיפה כ-268,000 תושבים, לעומת כ-256,000 ב-1995 וכ-230,000 ב-1980; משקלה של אוכלוסיית חיפה מתוך אוכלוסיית ישראל ירד בהתמדה, מ- 8.4% ב-1961 ל-3.9% ב-2004; אוכלוסיית בני 65+ היוותה ב-2004 18.1% מאוכלוסיית העיר – 19.3% בקרב יהודים ואחרים ו-6% בקרב ערבים; בקרב אוכלוסיית יהודים ואחרים סבלה חיפה ב-2004 מהגירה שלילית, בעוד שבקרב האוכלוסייה הערבית נרשם מאזן הגירה חיובי; בשנים 1989-2005 הגיעו לחיפה 139,300 עולים, אך 72,500 עולים עזבו את העיר בתקופה זו; מספרן של המשפחות החד-הוריות בחיפה ירד מכ-6,500 ב-2001 לכ-6,200 ב-2005.

(חיפה; אוכלוסייה; הגירה פנימית; תנועה טבעית; עולים; משקי-בית; משפחות חד-הוריות)

007

Lach, Saul; Ritov, Yaacov; Simhon, Avi:
Longevity across Generations
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Discussion Parer No. 06.01, Jerusalem 2006, 21 pages. The publication appears also on the Institute’s Website: http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msfalkin.

במחקר זה נבדק הקשר שבין אורך חיי האב לבין תוחלת החיים של ילדיו. המידע התבסס על קובץ מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, שתאריך עדכונו הוא 31 במרס 2004. במסגרת המחקר, נבחן מדגם של כחצי מיליון ישראלים יהודים, ונבדק תאריך הפטירה של אביהם. בין הממצאים: אם האב נפטר בגיל 45 עד 65, אין לגילו בעת מותו השפעה על תוחלת החיים של בניו; אם האב נפטר לאחר גיל 65 (עד 85), כל שנת חיים נוספת שלו מוסיפה כחודשיים לתוחלת החיים של בניו; כל שנת חיים מעבר ל-85 מוסיפה לתוחלת החיים של הבנים והבנות כשלושה חודשים; לא נמצאה השפעה על תוחלת החיים של הבנות כאשר האב מת בגיל 45 עד 85. נוסף על קובץ מרשם האוכלוסין, נבחנו ממצאי מפקד האוכלוסין והדיור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-1983, כדי ללמוד על השפעות של נתונים חברתיים-כלכליים על תוחלת החיים.

(תוחלת חיים; אבות; בנים; בנות; תורשה; מיצב חברתי-כלכלי)

008

שרלין, שלמה; מוין, ויקטור:

עולים מברית-המועצות לשעבר באריאל

המכללה האקדמית יהודה ושומרון, אריאל 2005, 110 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם המרכז לחקר וללימוד המשפחה באוניברסיטת חיפה.

בפרסום זה נדונים היבטים שונים בנושא קליטת עולי ברית-המועצות לשעבר בעיר אריאל שבשומרון. הפרסום מורכב משני חלקים: בחלק הראשון, נדון נושא הסתגלותם של העולים לחיים באריאל. בין הנושאים הנדונים בחלק זה: תהליך הקליטה באריאל, רמת ההסתגלות, מצב המגורים, תעסוקה וקליטה כלכלית והערכת איכות החיים באריאל. הממצאים נאספו ממדגם של 193 עולים שעלו לישראל מברית-המועצות לשעבר במהלך העשור האחרון ומתגוררים באריאל. כמו כן, נערכו ראיונות עם בעלי תפקידים האחראים על קליטת העולים בעיר. בחלק השני, נדונה השפעת המצב הביטחוני והמדיני על העולים באריאל. ההתייחסות בחלק זה היא, בין היתר, לנושאים הבאים: תפיסת השינויים באיכות החיים, שינויים בעמדות כלפי העיר, תפיסת אי-הוודאות ומצב הביטחון. ראוי לציין, כי רוב העולים סברו כי לא חל שינוי לרעה בכלל תחומי חייהם בתקופה האחרונה, וחלקם אף סברו כי חל שינוי לטובה. על פרסום קודם בנושא זה, ראו חוברת 140, פריט 598.

(אריאל; עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; הסתגלות; קליטת עלייה; איכות חיים; דיור; תעסוקה; ביטחון אישי)

009

בלשה, שגיא:

התפתחות ההשפעה הפיסקלית של עולי אתיופיה על ציר הזמן

בית-הספר למדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית, הסדרה הכתומה, ירושלים 2005, 48 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בית-הספר:
http://public-policy.huji.ac.il.

בעבודה זו נאמדת העלות הפיסקלית הכרוכה בקליטת עולי אתיופיה שעלו ב-1990-1991 ומידת השתלבותם של עולים אלה בכלכלת ישראל. האמידה מבוססת על ניתוח נתוני הכנסות ממסים ישירים ועקיפים והוצאות המשולמות לעולי אתיופיה על-ידי משרדי הממשלה השונים, לרבות תשלומי העברה. במסגרת המחקר, מנותחים משתנים דמוגרפיים (מספר נפשות גדול יחסית במשק-הבית), חברתיים ותעסוקתיים (שיעורי תעסוקה נמוכים יחסית ורמת הכנסה קטנה באופן משמעותי בהשוואה לממוצע בישראל) של אוכלוסיית העולים והעלות הפיסקלית של קליטתם לפי שנות ותק בישראל. לשם כך, נעשה שימוש בנתוני פרטים ומשקי-בית מסקרי הכנסות משקי-בית והוצאות המשפחה של הלמ"ס מהשנים 1992-2003. בין הממצאים: ההוצאה לנפש הכרוכה בקליטת עולה מאתיופיה במשך 13 שנים הגיעה לסכום מצטבר של כ- 438,000 ₪; סך ההכנסות ממסים לנפש ששולמו במשך 13 שנים על ידי עולי אתיופיה הגיעו לסכום מצטבר של כ-66,000 ₪ לנפש; העלות הפיסקלית המצטברת בגין קליטת עולה אחד מאתיופיה נאמדת ב-372,000 ₪ על פני תקופה של 13 שנה, במחירי 2003.

(עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; עלויות; תשלומי העברה; מסים; קליטת עלייה; משכנתאות; דיור; מדיניות ממשלתית)

010

ראו גם:

ישראל במספרים, 2005 (פריט מס' 001)

¨        

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2005, מס' 44 (002)

¨       

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2005 (003)

¨       

מאפייני שוק המגורים באשדוד והמלצות למדיניות שיווק קרקעות (011)

¨       

בריאות בישראל, 2005: נתונים נבחרים (016)

¨        

לידות מת, 1997-2002 : מאפיינים דמוגרפיים ובריאותיים (018)

¨        

הפסקות הריון על-פי חוק: 1990-2004 (019)

¨        

עשור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי: קובץ נתונים סטטיסטיים, 1995-2004 (023)

¨        

A Community Study on Emotional Distress among Arab and Jewish Israelis over the age of 60 (026)

¨        

Epidemiologic Characteristics of Pediatric Active Tuberculosis Among Immigrants from High to Low Tuberculosis Endemic Countries: the Israeli Experience (029)

¨        

הריונות בקרב חיילות בשירות חובה בצה"ל: תמונת מצב (030)

¨        

טיפול באוטם חד של שריר הלב בקרב עולים חדשים בישראל (039)

¨        

Childhood Accidents: The Relationship of Family Size to Incidence, Supervision, and Rapidity of Seeking Medical Care (041)

¨        

ישראל: דו"ח חברתי לשנים 1990-2003 (046)

¨        

שינויים דמוגרפיים באוכלוסייה הערבית בישראל מאז שנות החמישים (048)

¨        

נשים ומשפחה בישראל: דו-שנתון סטטיסטי, 2005 (052)

¨        

סטריאוטיפים אתניים ומרחק חברתי בחברה הישראלית (055)

¨        

שיח של שוֹנוּת: "פרופיל" סטודנטים ויחסי גומלין בין סטודנטים ערבים ויהודים בקמפוסים אקדמיים (067)

¨        

מצב התעסוקה בקרב ישראלים אתיופים (116)

¨        

"אל תשליכני לעת זיקנה" – המיתוס והמציאות במבט היסטורי (140)

¨        

התמורות בענף הפנסיה והשלכותיהן על פנסיית חובה בישראל (141)

¨        

 

ג. בינוי ודיור

פעולה חדשה

מאפייני שוק המגורים באשדוד והמלצות למדיניות שיווק קרקעות

011

האגף למידע ולניתוח כלכלי, משרד הבינוי והשיכון.

המוסד המזמין

קבוצת "גיאוקרטוגרפיה".

המוסד המבצע

השגת מידע על ההיצע והביקוש למגורים באשדוד.

המטרה

הביקוש למגורים לפי קבוצות אוכלוסייה: ישראלים ותיקים, עולים חדשים וחרדים. נבדקו: מחיר הדירה, מקורות המימון, גודל הדירה, מאפייני הרוכשים (לדוגמא, זוג צעיר), מקום המגורים הקודם, המניעים לרכישת הדירה באשדוד, רמת שביעות הרצון מהמגורים וכו'. כמו כן, נאספו נתונים על התחלות וגמר בנייה של דירות באשדוד.

הנושאים הנחקרים

753 משקי-בית, אשר רכשו דירה באשדוד בארבע השנים האחרונות.

האוכלוסייה

ראיונות עומק בקרב משקי-הבית הנ"ל. כמו כן, התקיימו ראיונות עם אנשי נדל"ן, ונאסף חומר רלוונטי מעיריית אשדוד, ממשרד הבינוי והשיכון ומהשוק הפרטי.

צורת המחקר

גמר עיבוד הנתונים.

השלב הנוכחי

רחל הולנדר, מנהלת האגף למידע ולניתוח כלכלי, משרד הבינוי והשיכון, ת"ד 18110, ירושלים 91180, טל': 5847595/6 (02); פקס': 5847859 (02); דואר אלקטרוני: rachelho@moch.gov.il

המרכזת

 

(אשדוד; דיור; אוכלוסייה; עולים; חרדים; בנייה [ענף])

פרסומים

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה פרטית, אוקטובר-דצמבר 2005

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 8, ירושלים 2006, 30 עמ'. הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

"סקר דירות חדשות למכירה בבנייה פרטית" הוא סקר שוטף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנועד לספק תמונת-מצב עדכנית של שוק הדירות החדשות למכירה בבנייה פרטית (לא כולל בנייה עצמית, בנייה להשכרה, בנייה בשיטת "בנה ביתך" ובנייה באמצעות עמותות), ובכך לסייע בקבלת החלטות בנוגע לתכנון מדיניות הבינוי בישראל ולמעקב אחר ההתפתחויות בענף. עיקרו של הסקר הוא מעקב שוטף אחר מכירת הדירות ומלאי הדירות למכירה בסוף כל חודש ורבעון, תוך התייחסות למגמות ולשינויים שחלו בנתוני המכירות ובמלאי - הן בסיכום כללי והן לפי מאפיינים שונים: פריסה גאוגרפית, ותק הדירות בשוק, גודל הדירות ועוד. הפרסום כולל 16 לוחות, שבהם מובא מידע על דירות חדשות שנמכרו ועל דירות חדשות העומדות למכירה לפי מחוז ואזור וכן בשטחי 40 עיריות נבחרות, לפי מספר הדירות בבניין, מספר החדרים בדירה ו-ותק הדירה בשוק.

(בנייה; דיור; שוק הדירות)

012

פרנקוביץ, חנוך:

מבט על ההצמדה למדד תשומות הבנייה

"מבט לאומי" (בהוצאת בנק לאומי לישראל בע"מ), גיליון דצמבר 2005, עמ' 9-12.

חוזים רבים בשוק הנדל"ן (בבנייה למגורים ובבנייה של נדל"ן מניב) מוצמדים למדד מחירי התשומות בבנייה למגורים. מדד זה אמור לשקף את יוקר הבנייה למגורים, כלומר את הוצאות הבנייה בחישוב לפי מטר רבוע. המדד מורכב מחמש קבוצות של רכיבים: חומרים ומוצרים, שכר עבודה, ציוד וכלי עבודה, הוצאות כלליות והובלה. על-פי-רוב, הרוכש אינו מודע להרכבו ולאופיו של המדד. נוסף על כך, הרוכש חשוף להפסדים במקרה של עלייה במדד בלי יכולת להתגונן, מאחר שאין כיום מכשיר פיננסי היכול לספק הגנה מפני עלייה זו. בעשור האחרון עלה מדד מחירי התשומות בבנייה בכ-60%, ממצא חריג בהשוואה למדדי מחירים אחרים. לרוכשים מומלץ להצמיד את התשלום למדד המחירים לצרכן, אבל אם חוזה המכירה כבר נחתם עם הצמדה למדד מחירי התשומות בבנייה ואין אפשרות לבטלו, אפשר לקזז באופן חלקי את ההפסדים באמצעות רכישת הגנות דולריות, מפני שקיים מתאם בין שינויים במדד מחירי התשומות בבנייה ושער החליפין. כמו כן, עדיף לרוכשים לקבוע את התשלומים לחודשים דצמבר-מאי, שבהם עלייתו של מדד מחירי התשומות בבנייה היא נמוכה יחסית.

(בנייה [ענף]; מדד מחירים; הצמדה)

013

בלבול, ענבל:

ענף מוצרי הבנייה

"מבט לאומי" (בהוצאת בנק לאומי לישראל בע"מ), גיליון דצמבר 2005, עמ' 16-19.

ענף מוצרי הבנייה מורכב משני חלקים עיקריים: מוצרי גמר הבנייה ומוצרי הבנייה והפיתוח. מוצרי גמר הבנייה כוללים בעיקר כלים סניטריים, ברזים, שיש, אבן, אריחי קרמיקה וכו'. מוצרי הבנייה והפיתוח כוללים מוצרים לעבודות תשתית ופיתוח כגון טיח, בטון ובלוקים. רוב התוצר של הענף מופנה לשימוש מקומי, ולכן הוא מושפע ממצב ענף הבנייה, הנמצא במיתון בשנים האחרונות. במאמר הנוכחי מובאים נתונים על הרווחיות, הנזילות והאיתנות הפיננסית בענף מוצרי הבנייה ברבע הראשון וברבע השני של 2005 בהשוואה ל-2004. בין הממצאים: ברבע הראשון של 2005 חל שיפור ברווחיות ובנזילות בהשוואה לרבע הקודם, אך ברבע השני של השנה חלה נסיגה. רמת הרווחיות אמנם נותרה גבוהה מזו של הרבע האחרון של 2004 אך נמוכה בהשוואה לממוצע בענפי משק אחרים. הסיבה העיקרית לרמת הרווחיות הנמוכה היא המשבר הפוקד את הענף. החברות מתמודדות עם המשבר בדרכים שונות ומנסות להתייעל. אחת הדרכים שנקטו חלק מהחברות היתה הגדלת המכירות לקמעונאים ביחס לסיטונאים. בנוגע לאיתנות הפיננסית, חלה הרעה ברבע האחרון הנסקר בהשוואה לרבע הקודם, לאחר שני רבעים רצופים של שיפור. הערכת כלכלני בנק לאומי היא, כי ב-2006 תהיה התאוששות מסוימת בענף הבנייה, אשר תשפיע לחיוב על ענף מוצרי הבנייה.

(בנייה [ענף]; חברות עסקיות; רווחים; מיתון כלכלי)

014

ראו גם:

ישראל במספרים, 2005 (פריט מס' 001)

¨        

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2005, מס' 44 (002)

¨        

הסדרי מגורים של צעירים בישראל בשנת 2000, לפי מאפיינים דמוגרפיים ותכונות חברתיות-כלכליות (004)

¨        

ישראל: דו"ח חברתי לשנים 1990-2003 (046)

¨        

השפעת השטח הבנוי על הנגר העלי במרחב עירוני: בהדגמה במישור החוף (073)

¨        

חשבונות לאומיים, 1995-2004 (074)

¨        

חשבונות הענפים לפי מגזרים (076)

¨        

סקר החברות והעסקים: הרביע הרביעי של 2005 (080)

¨        

אופטימיות ומחזורי עסקים: ערוץ האשראי במשק הישראלי, 1997-2004 (088)

¨        

דין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2004 – דו"ח מס' 44 (094)

¨        

סקר הוצאות משק-הבית, 2004: סיכומים כלליים (124)

¨        

"מידע חודשי", משרד הבינוי והשיכון – גיליון ינואר 2006 (172)

¨        

 

 

ד. בריאות

פרסומים

מוסדות האשפוז והיחידות לאשפוז יום בישראל, 2004 חלק א': מגמות באשפוז; חלק ב': נתונים סטטיסטיים על תנועת החולים לפי מוסדות ומחלקות

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2005, חלק א' 279 עמ', חלק ב' 511 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: נתונים סטטיסטיים).

פרסום שנתי זה מורכב משני חלקים: חלק א' כולל נתונים על המגמות באשפוז מ-1950 עד 2004, לפי סוגיו: אשפוז כללי, אשפוז לבריאות הנפש, אשפוז למחלות ממושכות ואשפוז לשיקום. לגבי כל סוג אשפוז מוצגים נתונים על מספר ימי האשפוז, שיעור השחרורים, מספר המיטות ותפוסתן, שיעור המיטות לפי מחוזות, שהייה ממוצעת, אשפוזים לפי קבוצות-גיל וכו'. כן מוצגים נתונים על מספר המיטות ומשך הטיפול במסגרות לאשפוז-יום, נתונים על הטיפולים והמטופלים ביחידות לדיאליזה ונתונים על עמדות המיון, עמדות הניתוח, עמדות הטיפול לאחר הרדמה ועמדות הלידה. לבסוף, מוצגים לוחות ותרשימים שבהם מתוארות המגמות באשפוז לאורך השנים. בחלק ב' של הפרסום מדווח על תנועת החולים בכל מחלקה של כל מוסד: בתי-חולים כלליים, בתי יולדות, מוסדות לבריאות הנפש, מוסדות למחלות ממושכות (כגון מוסדות לשיקום ומוסדות ומחלקות לסיעוד) ויחידות לאשפוז-יום בקהילה (יחידות לבריאות הנפש, למחלות ממושכות ולדיאליזה) ב-2004. המוסדות ממוינים לפי סוג ובעלות. כן נעשתה התפלגות לפי אזורים גאוגרפיים. המשתנים שנחקרו: מיטות בתקן ותפוסתן, קבלות, שחרורים, העברות, פטירות, ימי אשפוז, מספר החולים בסוף השנה, שהייה ממוצעת של חולים, סבב מיטות וכן נתונים על מספר הלידות, מספר הנולדים חיים ומתים, הנולדים פגים ולידות של יותר מילוד אחד.

(אשפוז; בתי-חולים; בתי-אבות; מעונות [קשישים]; מרפאות; טיפול אמבולטורי; דיאליזה; בריאות הנפש; סיעוד; שיקום; פטירות; לידות; גריאטריה)

015

חקלאי, ציונה; גורדון, שולמית; שטיין, נחמה ואחרים:

בריאות בישראל, 2005: נתונים נבחרים

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2005, 300 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראו: יחידות אגף מידע ומחשוב).

פרסום זה, החמישי בסדרה, כולל נתונים מעודכנים על מערכת הבריאות ובריאות האוכלוסייה בישראל ברמה לאומית וברמה אזורית, תוך שימת דגש על מגמות לאורך זמן. כמו כן, מובאות השוואות בין-לאומיות. הנתונים קובצו ממקורות מידע שונים הקיימים במשרד הבריאות, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במוסד לביטוח לאומי ובארגון הבריאות העולמי, כדי להציג תמונה כוללת של מערכת הבריאות בישראל. הפרסום מורכב מ-11 פרקים, כדלקמן: אוכלוסייה; תנועה טבעית; תמותה; תחלואה; משאבי אנוש; משאבים פיזיים; שימוש בשירותי בריאות; ביטוח בריאות; הוצאה לבריאות; סגנון חיים ופרק מיוחד שבו מוצגות השוואות בין-לאומיות. ההשוואות הן בנושאי תוחלת חיים, תמותת תינוקות, שיעור תמותה מתוקנן לפי אבחנות, כוח-אדם רפואי, הוצאה לבריאות (לנפש וכאחוז מהתמ"ג) ואספקת קלוריות, שומן וחלבון. בראש כל פרק מוצגים הממצאים העיקריים. בתחתית כל לוח מצוינים מקורות המידע.

(אוכלוסייה; תנועה טבעית; מחלות גופניות; תוחלת חיים; תמותה; תמותת תינוקות; הפלות; סיבות מוות; מומים מלידה; מוגבלויות; אשפוז; שירותי בריאות; כוח-אדם רפואי; קופות-חולים; ביטוח בריאות; הוצאה לאומית; עלויות; סגנונות חיים; עישון; תזונה; חיסונים; ניתוחים; תאונות; דיאליזה; התאבדות; בריאות הנפש; תרופות; רמת חיים)

016

פלקוביץ, אירינה:

השוואה בין-לאומית של הוצאה לבריאות

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 10 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2005, 25 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

ההשוואה הבין-לאומית המקובלת של ההוצאה על שירותי בריאות מבוססת על מדידת ההוצאה לבריאות כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי או כהוצאה לנפש. בעבודה זו מוצגת השוואה בין-לאומית של ההוצאה לבריאות במדינות ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח) ובישראל בשני אופנים: ההוצאה לנפש מתוקננת לפי גיל; אחוז ההוצאה מהתמ"ג מתוקננת לפי גיל. כמו כן, מובאת השוואה של גורמים נוספים המשפיעים על ההוצאה לבריאות, כמו מספר הרופאים והאחיות, חלק ההוצאה הציבורית מסך ההוצאה לבריאות וחלקם של משקי-הבית בהוצאה לבריאות. בין הממצאים: כאשר מתחשבים בהרכב הגילים, נמצא כי ההוצאה לבריאות לנפש בישראל היא מהגבוהות ביותר בהשוואה למדינות ה-OECD. זאת, מפני שהאוכלוסייה בישראל היא צעירה יחסית. מהשוואה של רכיבי ההוצאה עולה, כי החלק הציבורי בהוצאה לבריאות הוא גדול מ-60% ברוב המדינות וכך גם בישראל, אך בישראל הוא נמוך יותר מהממוצע. תשלומי “out of pocket” (של משקי-הבית) בישראל הם מהגבוהים ביותר, במקום השלישי אחרי שווייץ וארצות-הברית. מבחינת מספר הרופאים, ישראל ממוקמת במקום ה-6 מתוך 18 מדינות.

(בריאות; הוצאה לאומית; ביטוח בריאות; מימון; כוח-אדם רפואי)

017

לידות מת, 1997-2002 : מאפיינים דמוגרפיים ובריאותיים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1260 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2005, 57 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם האגף לשירותי מידע ומיחשוב, משרד הבריאות. הפרסום מופיע גם על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

הפרסום הנוכחי הוא הפרסום השני של הלמ"ס על לידות מת בישראל (על הפרסום הראשון ראו חוברת 115, פריט 424). קובץ הנתונים של לידות מת בישראל מבוסס על טופסי "הודעה על לידת עובר מת" המועברים ללמ"ס מבתי-החולים ומלשכות הבריאות המחוזיות של משרד הבריאות. הקובץ כולל נתונים על לידות מת במשקל 500 גרם ומעלה, או במקרים שבהם המשקל לא ידוע, על לידות מת בשבוע ההריון ה-22 ומעלה. בלוחות מוצגים נתונים על לידות מת לפי המין, משקל הלידה, סדר הלידה, סיבת המוות, קבוצת המומים, שבוע ההריון, גיל האם, צורת יישוב המגורים, מחוז המגורים וקבוצת האוכלוסייה. נתונים אלה מתייחסים לשנים 1997-2002. הלוח הראשון שבפרסום הוא לוח היסטורי, שמוצגים בו נתונים על שיעורי לידות מת מאוחרות בשנים 1948-2002, לפי המין וקבוצת האוכלוסייה. הפרסום כולל גם השוואה בין-לאומית של שיעורי לידות מת מאוחרות במדינות נבחרות בשנים 1999-2001.

(הריון; עוברים; מוות; סיבות מוות; מומים מלידה)

018

הפסקות הריון על-פי חוק: 1990-2004

שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2005, 37 עמ'.

פרסום זה בא בהמשך לסדרת פרסומים של משרד הבריאות בנושא הפסקות הריון המתבצעות לאחר אישורי הוועדות להפסקת הריון, הפועלות בהרשאת המשרד. הפרסום כולל את הנושאים הבאים: מגמות בפעילות הוועדות להפסקת הריון, 1990-2004 - בהתאם לדיווח החודשי למשרד הבריאות על מספר הפניות לוועדות, מספר אישורי הוועדות ומספר הפסקות ההריון בפועל לפי סעיפי החוק (סעיפי החוק: 1- האישה היא מתחת לגיל 17 או למעלה מגיל 40; 2 – ההריון נובע מיחסים אסורים, מגילוי עריות או שהוא מחוץ לנישואין; 3 – העובר עלול להיות בעל מום; 4 – המשך ההריון עלול להזיק לאישה ואף לסכן את חייה); הפסקות הריון לפי שבוע ההריון; הפסקות הריון מאוחרות (לאחר השבוע ה-23 להריון); הפסקות הריון באמצעות מיפג'ין (עד השבוע ה-7 להריון, כולל); פעילות הוועדות לפי בעלות המוסד; אישורי הוועדות להפסקת הריון לפי גיל האישה, 1994-2003; השוואות בין-לאומיות. בנספח לפרסום מוצגת רשימת הוועדות להפסקת הריון ב-2004. על פרסום הלמ"ס בנושא "תכונות דמוגרפיות וחברתיות של הפונות לוועדות להפסקת הריון בישראל, 1997", ראו חוברת 125, פריט 006.

(הריון; הפלות)

019

כוח-אדם במקצועות הבריאות, 2004

שירותי מידע ומחשוב, בשיתוף האגף למקצועות רפואיים ומינהל הסיעוד, משרד הבריאות, ירושלים 2005, 146 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות אגף מידע ומחשוב, תחום מידע).

בפרסום זה מובא מידע מעודכן לסוף 2004 על כוח-האדם במקצועות הבריאות המוכרים בישראל, לפי החלוקה הבאה: רופאים, רופאי שיניים, רוקחים, אחיות מוסמכות, אחיות מעשיות, בעלי מקצועות עזר רפואיים (עובדי מעבדות, טכנאי שיניים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, דיאטנים וכו') ופסיכולוגים. מוצגים הן מספרים מוחלטים והן התפלגויות של בעלי המקצועות לפי גיל, מין, יבשת לידה, שנת עלייה, מקום לימוד, עולים, מומחים, סוגי מומחיות, שיעורים ל-1,000 תושבים ובעלי רשיונות חדשים. הנתונים מבוססים על קובץ בעלי מקצועות רפואיים ועזר רפואיים, המנוהל באגף למקצועות רפואיים, ועל קובץ מקצועות סיעוד, המנוהל במינהל הסיעוד, תוך הקבלתם לנתוני מרשם האוכלוסין. בהמשך, מוצגים נתונים מסקר כוח-אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי המועסקים במקצועות הבריאות: מספר ושיעור המועסקים לפי משלח-יד, רופאים מועסקים לפי משתנים דמוגרפיים וכו'. לבסוף, מוצגים נתונים על עובדים סוציאליים המועסקים בשירותי הבריאות, על-פי דיווחי קופות החולים, מוסדות האשפוז והיחידות בקהילה לשירות הארצי לעבודה סוציאלית שבמשרד הבריאות.

(כוח-אדם רפואי; רופאים; רוקחים; אחים; פסיכולוגים; רפואת שיניים; סיעוד; ריפוי בעיסוק; עובדים סוציאליים)

020

פורת, אבי; רבינוביץ, גדי; רסקין-סגל, ענת; וויצמן, רוני:

תכנית מדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל: דו"ח לציבור עבור השנים 2002-2004

משרד הבריאות, ירושלים 2005, 49 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית), בשיתוף עם המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות ומועצת הבריאות. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: נתונים סטטיסטיים).

מדידת איכות רפואת הקהילה בישראל החלה כיוזמה מחקרית מטעם הפקולטה למדעי הבריאות והמחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף ארבע קופות החולים, המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות וההסתדרות הרפואית בישראל. ב-2004 הכריז משרד הבריאות על פעילות זו כתכנית לאומית קבועה. מטרותיה העיקריות של התכנית הן: לשפר את איכות שירותי רפואת הקהילה בישראל באמצעות מדידת ביצועים מתמשכת; לספק מידע לציבור ולקובעי המדיניות בנושא איכות שירותי הבריאות בישראל. פעילות התכנית מרוכזת בצוותי מומחים בתחומי הרפואה, המחשוב, הסטטיסטיקה, הפיתוח הארגוני, בריאות הציבור ומדיניות בריאות. בדו"ח הנוכחי, השני במספר, מוצגים נתונים שהתקבלו מארבע קופות החולים בחמשת התחומים הבאים של רפואת הקהילה: טיפול מנע תרופתי לחולי קצרת (אסטמה), ממוגרפיה לאיתור סרטן השד, חיסון נגד שפעת בקרב מבוגרים, טיפול בסוכרת, מניעה וטיפול במחלות לב וכלי-דם. מהדו"ח עולה, כי חל שיפור ברוב המדדים שנבחנו.

(שירותי בריאות; איכות הטיפול; קופות חולים; רפואה מונעת; חיסונים; בדיקות רפואיות; קצרת; סרטן השד; סוכרת; כולסטרול; מחלות לב וכלי הדם)

021

פלג, קובי:

שוויוניות וזמינות של שירותי רפואה דחופה בשלב טרום בית-חולים

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2005, 24 עמ'.

מערך הרפואה הדחופה בשלב טרום בית-החולים הוא חיוני להצלת חיי אדם, במיוחד במקרי התקפי לב, טראומה, מחלות נשימתיות ומחלות כלי-דם. בעבודה זו נבחנים שירותי הרפואה הדחופה בשלב טרום בית-החולים בישראל, בהיבטים של זמינות, מדיניות לאומית, שוויוניות, מימון, תפעול, סטנדרטים והיערכות. במסגרת העבודה נבחנת פריסת האמבולנסים של מגן דוד אדום (מד"א - הגוף העיקרי העוסק בפינוי ובטיפול בנפגעים בשלב טרום בית-החולים). מן העבודה עולה, כי למרות שמד"א שיפר את מערך פריסת האמבולנסים בשנים האחרונות וכן את זמינות האמבולנסים, עדיין דרוש שיפור ניכר. קיים שוני מהותי בין זמני התגובה, משך וסוג ההגעה אל נפגעים באזורים שונים בארץ (זמינות האמבולנסים בצפון ובדרום ובישובים ערביים היא קטנה יותר מאשר במרכז. תושבי הצפון והדרום מקופחים בהשוואה לתושבי המרכז גם כאשר נדרש פינוי מוסק לבית-חולים). הבעיה המרכזית, לדעת המחבר, היא שאין מדיניות ברורה לגבי הסטנדרטים והקריטריונים לפריסת האמבולנסים ברחבי המדינה. כמו כן נטען, כי שיטת התקצוב והמימון של מד"א היא מסורבלת ולא-ברורה. לבסוף, מובאות המלצות, המתבססות, בין היתר, על הניסיון בתחום הרפואה הדחופה במדינות שונות.

(רפואה דחופה; שירותי עזרה ראשונה; מדיניות בריאות)

022

בן-נון, גבי; כ"ץ, חגי (עורכים):

עשור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי: קובץ נתונים סטטיסטיים, 1995-2004

האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, ירושלים 2005, 67 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

פרסום זה מהווה המשך לסדרת פרסומים בנושא חוק ביטוח בריאות ממלכתי שהוציא האגף לכלכלה וביטוח בריאות שבמשרד הבריאות. הנתונים המופיעים בפרסום הנוכחי מתייחסים להיבטים כספיים, מינהליים וביטוחיים של קופות החולים והמבוטחים בהן. מקורות המידע המרכזיים לנתונים אלה הם המוסד לביטוח לאומי, הלמ"ס ומשרד הבריאות. בין הממצאים: מתוך כ-6,774,000 מבוטחי קופות החולים ב-2004, 54.8% השתייכו ל"שירותי בריאות כללית" (לעומת 62.2% ב-1995), 9.9% ל"לאומית" (9.2%), 23.8% ל"מכבי" (19.5%) ו-11.6% ל"מאוחדת" (9.1%); ב"כללית" נמצא הריכוז הגבוה ביותר של מקבלי גמלאות שונות מהמוסד לביטוח לאומי; ב"לאומית" שיעורי ההכנסה של המבוטחים הם הנמוכים ביותר וב"מכבי" הם הגבוהים ביותר; בכל הקופות חל גידול ניכר בשיעור המבוטחים בשירותי בריאות נוספים ("ביטוח משלים") מתוך כלל המבוטחים בקופה - שיעור זה הגיע ב-2004 ב"מכבי" ל-84%, ב"מאוחדת" ל-74.8%, ב"כללית" ל-64.1% וב"לאומית" ל-60.2%; עלות סל הבריאות שבאחריות קופות החולים עלתה מ-12.244 מיליארדי ₪ ב-1995 ל-21.921 מיליארדי ₪ ב-2004.

(ביטוח בריאות ממלכתי; קופות חולים; ביטוח רפואי משלים; גמלאות; הכנסה)

023

Shmueli, Amir; Bendelac, Jacques; Achdut, Leah:
Who Switches Sickness Funds in Israel?
Research and Planning Administration, National Insurance Institute, Jerusalem 2005, 17 pages. The publication appears also on the Institute’s Website (Hebrew Interface): www.btl.gov.il.

מאז כניסת חוק ביטוח בריאות ממלכתי לתוקפו ב-1995, מונהגת בישראל מערכת בריאות תחרותית. ניידות צרכנים בין קופות החולים אמורה להיות אחד מסימני התחרות. מ-1998, מעבר מבוטחים בין הקופות עומד על כ-1% מכלל המבוטחים בשנה בלבד. מטרותיו של מחקר זה היו לאפיין את המבוטחים שעברו בין קופות בהשוואה למבוטחים שלא עברו ולהסיק מסקנות לגבי המדיניות הרצויה. המחקר התבסס על נתוני קובץ הבריאות, המנוהל על-ידי המוסד לביטוח לאומי, לשנים 1999 ו-2000. בין הממצאים: אחוז העוברים קטן יותר ככל שקבוצת הגיל מבוגרת יותר; בתוך אותן קבוצות גיל ומין, מבוטחים עניים נטו לעבור קופה יותר מאשר עשירים; מבוטחים עם מוגבלויות בדרך כלל נטו שלא לעבור קופה, אבל בתת-קבוצות מסוימות הם דווקא נטו לעשות זאת. בין המסקנות: ייצוג-היתר של עניים (שהם גם החולים יותר) ושל מוגבלים בתת-קבוצות מסוימות הוא ייחודי לישראל. ייתכן כי המניעים למעבר קופה נובעים מגורמי ביקוש (כגון רצון לקבל טיפול טוב יותר או שירות מסוים שנמצא בקופה אחרת), אך עולה גם השאלה, האם הקופות עצמן מעודדות מעבר מבוטחים שבריאותם אינה טובה מפני שעלות הטיפול בהם היא גבוהה. בהקשר לכך נדונה שיטת הקפיטציה להקצאת משאבים בין הקופות.

(קופות חולים; ביטוח בריאות ממלכתי; הקצאת משאבים; עלויות; איכות הטיפול)

024

ורטמן, אלי; ברודסקי, ג'ני; קינג, ירון ואחרים:

קשישים הלוקים בדמנטיה: שכיחות, זיהוי צרכים לא מסופקים ועדיפויות בפיתוח שירותים

מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל, ירושלים 2005, 116 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם קרן לוי (אנגליה), אשל – האגודה לתכנון שירותים למען הזקן בישראל, המוסד לביטוח לאומי והמכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.pionet.com.

מחקר זה נועד לספק מידע על שכיחות דמנטיה בקרב בני 65+ הגרים בקהילה, על מאפייני הלוקים במחלה ועל בני המשפחה המטפלים בהם. אוכלוסיית המחקר כללה בני 65+ הגרים בירושלים ובקריית גת. המדגם כלל 2,425 קשישים. המחקר נעשה בשלושה שלבים: סינון ראשוני – קיום ראיונות עם הקשיש ובני משפחתו לאיתור קשישים עם חשד לדמנטיה; הערכה קלינית – קשישים שהיה לגביהם חשד עברו בדיקה להערכת מצבם הנוירו-התנהגותי והקוגניטיבי; הערכת צרכים – קיום ראיונות עם התומכים העיקריים של הקשישים שאובחנו כלוקים בדמנטיה. זאת, כדי לבחון את ההיקף וסוגי העזרה והטיפול שהם נותנים לקשישים, את צורכיהם ואת צורכי הקשישים ואת מידת ההיענות של מערכת השירותים לצורכיהם. בין הממצאים: שכיחותה של דמנטיה בקרב בני 65+ הגרים בקהילה היא כ-16.7%; לגיל גבוה ולהשכלה נמוכה יש ההשפעה העצמית הרבה ביותר על הסיכוי ללקות בדמנטיה; 56% מהקשישים עם דמנטיה (ו-79% מהקשישים עם דמנטיה קשה) קיבלו שירותי טיפול-בית במסגרת חוק ביטוח סיעוד; רק כ-20% מבני המשפחה דיווחו כי הרופא אמר להם שלקרובם יש דמנטיה או אלצהיימר, ומכאן ששיעור גבוה של קשישים שאובחנו במחקר כלוקים בדמנטיה לא אובחנו לפני כן.

(קשישים; תשישות נפש; זיכרון; סיעוד; הספקת שירותים; טיפול ביתי [על-ידי המשפחה])

025

Shemesh, Annarosa Anat; Blumstein, Tzvia; Levav, Itzhak et al:
A Community Study on Emotional Distress among Arab and Jewish Israelis over the age of 60
”International Journal of Geriatric Psychiatry”, 21: 1 (January 2006), pp. 64-76.

קשישים נמצאים ברמת סיכון גבוהה לפיתוח מצוקה רגשית. במאמר זה, המבוסס על ממצאי סקר בני 60 ומעלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ראו חוברת 136, פריט 600), נבדקו שיעורי המצוקה הרגשית של קשישים בקרב ארבע קבוצות האוכלוסייה העיקריות בישראל: יהודים, ערבים מוסלמים, ערבים נוצרים ודרוזים. מדגם הסקר כלל כ-5,000 קשישים, אשר נשאלו בסקר, בין היתר, על מצוקה רגשית. בין הממצאים: שיעורי המצוקה הרגשית הגבוהים ביותר נמצאו בקרב ערבים מוסלמים (43.4%) ולאחר מכן בקרב ערבים נוצרים (37%), יהודים (21.4%) ודרוזים (17%); שיעורי המצוקה הרגשית בקרב נשים יהודיות נמצאו גבוהים יותר מאשר בקרב גברים יהודים; גיל גבוה, רמת השכלה נמוכה, בריאות לקויה וחיים ללא בן זוג נמצאו כגורמי סיכון למצוקה רגשית. בין הגורמים למצב נפשי טוב נמצאו תעסוקה, השתתפות בפעילויות חברתיות ועיסוק בתחביבים. שיעורי המצוקה הרגשית הגבוהים בקרב האוכלוסייה הערבית מיוחסים, בין היתר, להיותם מיעוט ולשינויים החברתיים המהירים שהתרחשו בסביבתם.

(קשישים; יהודים; ערביי ישראל; בריאות הנפש; רווחה רגשית; דיכאון; מצבי לחץ; בדידות; הפרעות בשינה)

026

Baron-Epel, Orna; Tamir, Dov; Green, Manfred et al:
Who are the Sedentary People in Israel? A Public Health Indicator
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 11 (November 2005), pp. 694-699. The article appears also on the Journal’s website: www.ima.org.il/imaj.

אחד האתגרים של קידום בריאות האוכלוסייה הוא העלאת רמת הפעילות הגופנית. מטרתו של מחקר זה היתה לזהות תת-אוכלוסיות המנהלות אורח חיים שאינו כולל פעילות גופנית. המחקר התבסס על ממצאי שני סקרים לאומיים שערך המרכז הלאומי לבקרת מחלות ב-2002 (סקר ידע, עמדות והתנהגות KAP) וב-2003 (פרוייקט EUROHIS של האזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי). בין הממצאים: יהודים וערבים בעלי השכלה נמוכה, נשואים ושהגדירו עצמם כדתיים נטו פחות לעסוק בפעילות גופנית; גברים נטו לעסוק בפעילות גופנית יותר מאשר נשים (ההבדל בלט במיוחד במגזר הערבי); מעשנים ובעלי משקל עודף נטו שלא לעסוק בפעילות גופנית; בקרב אלה שדיווחו על בריאות לקויה, 63% מהיהודים ו-77.6% מהערבים דיווחו כי אינם עוסקים בפעילות גופנית, בעוד שבקרב אלה שדיווחו על בריאות טובה מאוד, רק 40.4% מהיהודים ו-54% מהערבים דיווחו כי אינם עוסקים בפעילות גופנית. אחת ממסקנות החוקרים היא, כי דרושות תכניות התערבות שונות לשיפור המצב הגופני עבור שתי האוכלוסיות.

(פעילות גופנית; חינוך לבריאות)

027

Tanne, David; Goldbourt, Uri; Koton, Silvia et al:
A National Survey of Acute Cerebrovascular Disease in Israel: Burden, Management, Outcome and Adherence to Guidelines
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 1 (January 2006), pp. 3-7. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

בישראל יש מחסור במידע ברמה הלאומית על דרכי הטיפול בשבץ מוחי ועל העמידה בהנחיות הטיפול הקיימות. במאמר זה מדווח על ממצאי סקר לאומי ראשון שכלל את כל חולי השבץ המוחי הקשה שאושפזו בישראל במהלך פברואר-מרס 2004 ב-28 בתי-חולים. בין הממצאים: במהלך תקופת הסקר אושפזו 2,174 חולים, אך רק 7% מהם התקבלו למחלקה שיש בה יחידה ייעודית לטיפול בחולי שבץ; 93% מהחולים עברו סקירת ראש ממוחשבת (CT) במהלך האשפוז; כמחצית מהמאושפזים היו נשים; לכרבע מהחולים היה שבץ בעבר; גילם הממוצע של המאושפזים היה 71, ו-22% היו מתחת לגיל 60; גורמי הסיכון העיקריים שדווחו היו יתר לחץ דם (75%), שומנים בדם (46%) וסוכרת (40%); 94% מהחולים קיבלו תרופות נוגדות קרישה בעת שחרורם; משך האשפוז הממוצע היה שמונה ימים; 54% מהחולים שוחררו לביתם, 27% הופנו לשיקום, 7% הועברו למוסדות סיעודיים ו-9% נפטרו; ל-34% נגרמה נכות קשה עקב השבץ; נמצאה סטייה בין הנחיות הטיפול לבין הטיפול בפועל.

(אירוע מוחי; מחלות לב וכלי הדם; אשפוז; טיפול רפואי; טיפול תרופתי)

028

Chemtob, Daniel; Weiler-Ravell, Daniel; Leventhal, Alex; Bibi, Haim:
Epidemiologic Characteristics of Pediatric Active Tuberculosis Among Immigrants from High to Low Tuberculosis Endemic Countries: the Israeli Experience
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 8: 1 (January 2006), pp. 21-26. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

בישראל, מדינה בעלת שיעורי תחלואה נמוכים משחפת, נקלטו כ-900,000 עולים מברית-המועצות לשעבר ומאתיופיה – מדינות הנגועות בשחפת. במאמר זה מנותחים ברמה הלאומית, המאפיינים הקליניים והאפידמיולוגיים של שחפת פעילה בקרב ילדים בישראל והשפעת תכנית הסריקה לאיתור השחפת על שיעורי היארעות המחלה. בישראל קיימת חובת הודעה על גילוי מקרי שחפת למשרד הבריאות. במסגרת העבודה, נותחו כל מקרי השחפת הפעילה בקרב ילדים עד גיל 17 שנרשמו במחלקה לשחפת ולאיידס במשרד הבריאות ב-1990-1999. בין הממצאים: נמצאו 479 ילדים חולי שחפת, שמתוכם 346 (72.2%) הם ילידי אתיופיה, 40 (8.4%) הם ילידי ברית-המועצות לשעבר, 7 (1.5%) הם ילידי מדינות אחרות ו-86 (17.9%) הם ילידי ישראל; 83.6% מהחולים ילידי אתיופיה אובחנו תוך שלוש שנים מהגעתם לישראל, כתוצאה ממדיניות הסריקה והבקרה של משרד הבריאות; שני תינוקות שנפטרו מהמחלה היו ילידי ישראל; אצל ארבעה ילדים שנדבקו בשפחת, כולם ילידי אתיופיה, אובחן גם איידס.

(שחפת; אפידמיולוגיה; אבחון רפואי; מדיניות בריאות; אבחון רפואי; אתיופיה [ארץ מוצא]; ברית-המועצות [ארץ מוצא])

029

יגיל, יעל; אלרן, עינת; אשכנזי, יצחק ואחרים:

הריונות בקרב חיילות בשירות חובה בצה"ל: תמונת מצב

"הרפואה", 144: ח' (אוגוסט 2005), עמ' 530-533 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

על-פי חוק שירות ביטחון, חיילת בשירות חובה אשר הרתה ומעוניינת בהמשך ההריון משוחררת משירות, ואילו חיילת המעוניינת בהפסקת ההריון ובהמשך שירותה הצבאי מופנית לוועדה (אזרחית) להפסקת הריון. מטרתו של מחקר זה היתה לבחון מגמות בשיעור ההריונות המדווחים בקרב חיילות בשירות חובה ב-1997-2003, ולאפיין את אוכלוסיית החיילות שהרו. המידע על חיילות אלו נאסף מגורמי הרווחה הצבאיים שאליהם פנו החיילות. לפיכך, ייתכן כי שיעור ההריונות האמיתי בקרב חיילות בשירות חובה הוא גבוה יותר. בין הממצאים: ב-1997-2003 פנו לגורמי רווחה צבאיים כ-5,960 חיילות אשר הרו במהלך שירותן הצבאי – 74% בחרו בהפסקת הריון יזומה, 4% עברו הפלה טבעית ו-22% בחרו להמשיך בהריון וכתוצאה מכך שוחררו מהשירות; שיעור ההריונות לכל 1,000 חיילות בשירות חובה עלה מ-18.6 ב-1997 ל-21.5 ב-2003; יותר ממחצית מהפונות היו בעלות השכלה של 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות; שיעור ההריונות בקרב חיילות ילידות ישראל נמצא נמוך בהשוואה לחיילות ילידות חו"ל; ברוב המקרים, ההריון נבע מיחסים עם בן זוג שהקשר עמו נמשך חצי שנה לפחות, ובן הזוג היה מודע להריון והיה שותף בהחלטה האם להמשיך את ההריון או להפסיקו.

(חיילות; הריון; הפלות)

030

הרינג-חנית, רחל:

צילחה (Migraine) – השלכות על תיפקוד ואיכות-החיים, טיפול וקשר רופא-חולה בישראל

"הרפואה", 144: ח' (אוגוסט 2005), עמ' 544-546 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

צילחה (מיגרנה) היא מחלה שכיחה הפוגעת ב-18% מהנשים וב-6% מהגברים. מחצית מהלוקים במחלה חווים התקפים בינוניים או קשים, הגורמים למגבלות חברתיות ובריאותיות קשות. במחקר זה נבחנו השלכות הצילחה על התפקוד, איכות החיים, הטיפול במחלה ויחסי הרופא-חולה. במסגרת המחקר, נערך סקר טלפוני, שהשתתפו בו 200 נשים הסובלות מצילחה ומטופלות בתרופות. בין הממצאים: 81% מהחולות דיווחו כי הן אינן מסוגלות לסבול רעש; 56% דיווחו כי הן אינן מסוגלות לסבול אור; אצל 59% מהלוקות בצילחה נמשך הכאב מספר שעות עד מספר ימים; רק כמחצית מהלוקות בצילחה ציינו כי הן דיווחו לרופא המשפחה על התקפי צילחה; רק 10% טופלו בצילחה באמצעות טריפטן (תרופה שיעילותה הוכחה), 34% טופלו באמצעות תרופת מרשם אחרת, ו-56% השתמשו בתרופות ללא מרשם; רק 14% ציינו כי הן מרוצות מיעילות תרופות המרשם; 51% מהלוקות בצילחה ציינו כי הן נעדרו מעבודה/לימודים עקב התקפי צילחה חדים; כ-66% ציינו כי הן לא היו מסוגלות לבלות עם בני משפחה או חברים עקב ההתקפים.

(כאב ראש; נשים; טיפול תרופתי; איכות חיים; יחסי רופא-חולה)

031

שמואלי, דורית; גרוס-צור, ורדה:

הפרעת קשב וריכוז: טיפול בתרופות שאינן מתילפנידאט קצר-טווח (ריטלין)

"הרפואה", 144: ח' (אוגוסט 2005), עמ' 572-576 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

מתילפנידאט, תרופה המוכרת יותר בשם המסחרי "ריטלין", היא התרופה העיקרית הניתנת לבעלי הפרעת קשב וריכוז. במחקרים רבים שנעשו במשך השנים הוכח, כי מתילפנידאט היא תרופה יעילה ובטוחה. למרות זאת, קיים חשש בקרב חלק גדול מהציבור ובקרב חלק מהמטפלים משימוש בה. בין הבעיות השכיחות: חלק מהילדים המטופלים אינם מגיבים לטיפול במתילפנידאט, חלק מהמטופלים לוקים בהשפעות לוואי, וחלק נזקקים לטיפול בתרופות במשך שעות רבות בעוד שהשפעתן של תרופות הריטלין הנפוצות היא לטווח קצר. עקב כך, הוחל בחיפוש אחר תרופה שתהווה תחליף לריטלין. עד לאחרונה, החלופות שנבחנו לא סיפקו מענה הולם לבעיות המוזכרות לעיל, אולם עתה קיימות כמה תרופות טובות שהוחל בשיווקן. במאמר נסקרת יעילותן של התרופות החדשות והמידע המחקרי לגביהן. כמו כן, מוצגים היתרונות והחסרונות של כל אחת מהתרופות. נמצא, כי לא זאת בלבד שהתרופות הללו הן יעילות ובטוחות כמו ריטלין, אלא שמעצם היותן "לא ריטלין" יש נכונות גבוהה לשימוש בהן. כמו כן, תרופות אלו מספקות מענה לאותם מטופלים שלא הגיבו לריטלין או שלקו בהשפעות לוואי מהטיפול.

(קשב; ריכוז; ילדים; טיפול תרופתי)

032

וינשטיין, אביב; בריקנר, אורית; בר-המבורגר, רחל ואחרים:

מחקר בהדמיה של המוח וההשפעה על קואורדינציה, אוריינטציה ותפקוד ביצועי, במעשנים קבועים של מריחואנה: דו"ח מסכם

הרשות הלאומית למלחמה בסמים, ירושלים 2005, 48 עמ' (עברית, סיכום באנגלית.

מחקרים מצביעים על כך, כי לאחר אלכוהול, מריחואנה אחראית למספר הגבוה ביותר של התנגשויות מכוניות תחת השפעת סמים. למרות זאת, לא הוכח קשר ישיר בין שימוש ממושך במריחואנה להתנהגות האחראית לקואורדינציה מוטורית ונהיגה. במחקר זה נבדקה הפעילות הקוגניטיבית והמוטורית של המוח באמצעות ביצוע מטלה של מבוך וירטואלי יחד עם הדמיית המוח בסורק. מטרות המחקר היו: לבדוק האם מריחואנה פוגעת ביכולת קוגניטיבית מוטורית החשובה לתנועה במרחב ולנהיגה בקרב משתמשים במריחואנה; לאפיין את המנגנונים המוחיים המושפעים על-ידי מריחואנה תוך כדי ביצוע המטלה; לבדוק את ההתאמה בין הפעילות המוחית תוך כדי תנועה במבוך לתחושות הסובייקטיביות של הנבדקים. הנבדקים היו משתמשים קבועים במריחואנה (חמש שנים לפחות). במסגרת המחקר, התבקשו הנבדקים לעשן סיגריות שלתוכן הוזרקו 17 מיליגרם THC (המרכיב הפעיל במריחואנה). לאחר מכן ביצעו הנבדקים את מטלת המבוך, עברו סריקה מוחית ומלאו שאלונים על השפעת החומר. בבדיקה שנייה בוצעה המטלה לאחר עישון ללא הוספת THC. בין הממצאים: משתמשים שביצעו את מטלת המבוך תחת השפעת 17 מיליגרם THC פגעו יותר בקירות מאשר תחת השפעת סיגריות ללא THC; הנבדקים דיווחו כי לאחר עישון סיגריה עם THC הם חשו ירידה ברמת הערנות בהשוואה לעישון סיגריות ללא THC.

(שימוש בסמים; כושר קוגניטיבי; ריכוז; מוח; תאונות דרכים)

033

Barzilay, Yair; Liebergall, Meir; Mosheiff, Rami et al:
Pelvic Fractures in a Level I Trauma Center: A Test Case for the Efficacy of the Evolving Trauma System in Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 10 (October 2005), pp. 619-622. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

ב-1992 הוקם בישראל מערך לאומי לטיפול בנפגעי טראומה. מערך זה מורכב מ-24 בתי-חולים, שמתוכם שישה נועדו לטיפול במקרים חמורים ו-18 נועדו לטיפול במקרים קלים יותר. מטרתו של מחקר זה היתה להשוות את הטיפול שניתן לנפגעי שבר באגן הירכיים (פציעה חמורה העלולה לסכן חיים) לפני ואחרי הקמת המערך, כמקרה בוחן לבחינת יעילותו. במסגרת המחקר, נבדקו תיקיהם הרפואיים של 808 נפגעים שאושפזו במחלקה האורתופדית של המרכז הרפואי "הדסה" בשנים 1987-1999. בין הממצאים: 51% מהפציעות אירעו כתוצאה מתאונות דרכים; שיעורם של הנפגעים שהופנו מבתי-חולים אחרים עלה מ-7.5% בתקופה שלפני הקמת המערך (1987-1991) ל-16.8% ב-1996-1999; שיעורם של המנותחים מבין הנפגעים שהופנו מבתי-חולים אחרים היה גבוה יותר מאשר שיעורם של המנותחים מבין הנפגעים שהגיעו ישירות למרכז הרפואי "הדסה" לכל אורך התקופה.

(בתי-חולים; טראומה; פציעות; כוח-אדם רפואי)

034

Gurevitz, Shelly; Bender Benjamin; Stein, Michal et al:
The Role of Pelvic fractures in the Course of Treatment and Outcome of Trauma Patients
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 10 (October 2005), pp. 623-626. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

שברי אגן הירכיים נחשבים לפציעה קשה ומורכבת, העלולה להוביל למוות. במאמר זה מדווח על הניסיון בטיפול בשברים אלה במרכז הרפואי "רבין" בין אוקטובר 1998 לספטמבר 2001. בין הממצאים: בתקופה הנסקרת טופלו במרכז 78 בני אדם עם שברי אגן הירכיים, שגילם היה בין 16 ל-92; מבין 78 הנפגעים, 52 נפצעו בתאונות דרכים, 15 מנפילות מגובה, 9 מנפילות פשוטות ושניים נפגעו מירי; 40 מהנפגעים סבלו גם משברים בגפיים, 29 מפגיעות בחזה, 28 מפגיעות בטן, 25 מפגיעות ראש, 16 מפגיעות בחוליות ושמונה משברים בעצמות הפנים; כשליש מהנפגעים הועברו ליחידה לטיפול נמרץ מיד לאחר הגיעם למרכז. במאמר מתוארים הטיפולים והניתוחים שבוצעו ותוצאותיהם. שבעה מהנפגעים נפטרו במהלך הטיפול.

(בתי-חולים; טראומה; פציעות; ניתוחים)

035

Zimlichman, Eyal; Lahad, Amnon; Shoenfeld, Yehuda et al:
Measurement of Electrical Skin Impedance of Dermal-Visceral Zones as a Diagnostic Tool for Inner Organ Pathologies: A Blinded Preliminary Evaluation of a New Technique
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 10 (October 2005), pp. 631-634. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

בעקבות העלייה בשיעורי הפנייה לרפואה משלימה וחלופית, פותחו גם שיטות סריקה חדשות. אחת משיטות אלו מבוססת על איסוף וניתוח של מידע המושג באמצעות מדידת התגובה החשמלית של העור. זאת, מתוך הנחה שלכל איבר פנימי יש "נציגות" על פני עור הגוף והגפיים, כך ששינויים באיברים אלה משתקפים בשינויים בתגובה החשמלית של העור. מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את יעילות השיטה. אוכלוסיית המחקר כללה 150 חולים שאושפזו במחלקה לרפואה פנימית ב' במרכז הרפואי על שם שיבא בשל בעיות בריאותיות שונות. החולים עברו הערכה רפואית קונבנציונלית כחלק מהבדיקה הרפואית השגרתית, והחולים חולקו לפי קטגוריות המחלה. בקטגוריות שבהן נמצאו 10 חולים או יותר בוצעה גם הסריקה. נמצאו תשע קטגוריות שבהן היו יותר מ-10 חולים (למעשה, יותר מ-20). התגלה מתאם משמעותי בין תוצאות הסריקה לבין תוצאות הבדיקה הקונבנציונלית בשמונה מהקטגוריות. הקטגוריה שלגביה לא נמצא מתאם היא מחלות דם ולימפה. מסקנת החוקרים היא, כי יש להמשיך ולחקור את השיטה כדי לבחון את יעילותה.

(בדיקות רפואיות; אבחון רפואי; רפואה חלופית)

036

Vinker, Shlomo; Nakar, Sasson; Kitai, Eliezer et al:
Quality of Diabetes Care in the Community: A Cross-Sectional Study in Central Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 10 (October 2005), pp. 643-647. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

בעבודה זו נבחנה יעילות הטיפול בחולי סוכרת במסגרת מרפאות ראשוניות ובמסגרת מרפאות סוכרת בקהילה. מדגם המחקר כלל 209 חולי סוכרת מסוג 2 שטופלו במחוז מרכז של "שירותי בריאות כללית". החולים חולקו לשתי קבוצות: 130 חולים שטופלו על-ידי רופא המשפחה בלבד ו-79 חולים שטופלו הן במרפאה לסוכרת והן על-ידי רופא המשפחה. בין הממצאים: המטופלים במרפאות לסוכרת נטו להיות צעירים ומשכילים יותר ומחלתם ממושכת ומסובכת יותר; 75% מהחולים במרפאות לסוכרת טופלו באמצעות אינסולין (לעתים בשילוב עם תרופות אחרות), לעומת 14% בלבד מהחולים שטופלו על-ידי רופא המשפחה בלבד; איכות המעקב במרפאות הסוכרת היתה טובה יותר – בדיקות רגליים ובדיקות קרקעית העין נעשו בתדירות גבוהה יותר. מסקנת החוקרים היא, כי שילוב הטיפול בין המרפאה לסוכרת לבין רופא המשפחה הוא יעיל יותר לטיפול בחולה סוכרת מאשר טיפול על-ידי רופא המשפחה בלבד.

(סוכרת; מחלות לב וכלי הדם; בדיקות רפואיות; יתר לחץ דם; כולסטרול; טיפול תרופתי; מרפאות; איכות הטיפול)

037

וולפוביץ, אפרת:

ההשפעות הרבגוניות של הסטטינים

"הרפואה", 144: ח' (אוגוסט 2005), עמ' 577-582 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

תרופות השייכות לקבוצת הסטטינים (מעכבי האנזים HMG CoA reductase) משמשות להפחתת הכולסטרול בדם, שהוא גורם הסיכון העיקרי להאצת טרשת עורקים. במאמר זה מובאת סקירה של הידע הקיים לגבי פעילותם הרבגונית של הסטטינים, מעבר להשפעתם על רמות השומנים הדם. במחקרים נמצא, כי לסטטינים יש השפעה חיובית מהבחינה של עיכוב ואף מניעה של טרשת עורקים, אך נוסף על כך נמצא בעבודות שנעשו בשנים האחרונות, כי הסטטינים משפיעים לחיוב על מצבי חולי שאינם קשורים ישירות לטרשת עורקים. נמצאו עדויות לכך שהסטטינים מביאים לשיפור תפקוד האנדותל, להאטת תהליכים דלקתיים, לעיכוב תהליכי קרישה ועוד. מבחינה קלינית, גורמים הסטטינים להאטת התקדמות מחלות לב איסכמיות, אירועים מוחיים ומחלות כלי הדם. נמצאו עדויות גם להשפעה חיובית על התקדמות מחלת אלצהיימר, טרשת נפוצה, אוסטיאופורוזיס, מחלות כרוניות של הכליות, מחלות ממאירות שונות וייתכן שגם מחלות אוטואימוניות וניוון המקולה.

(כולסטרול; מחלות לב וכלי הדם; פגיעה מוחית; סרטן; מחלות כרוניות; אוסטיאופורוזיס; אלצהיימר; טיפול תרופתי)

038

ברודוב, יפים; סנדץ, אמיר; בכר, שלמה:

טיפול באוטם חד של שריר הלב בקרב עולים חדשים בישראל

"הרפואה", 144: י"ב (דצמבר 2005), עמ' 830-833 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הירחון: www.ima.org.il/harefuah.

במחקר זה היתה נבדקו גורמי הסיכון, הסיבוכים והטיפול בעולים חדשים שלקו באוטם חד בשריר הלב בהשוואה לתושבים וותיקים. מקור הנתונים ששימש למחקר היה הסקר הישראלי לאוטם שריר הלב שנערך ב-2002 בכל המחלקות הקרדיולוגיות בישראל. בסקר נכללו 1,490 חולים שאושפזו בחודשים פברואר-מרס 2002, ש-256 מהם היו עולים חדשים (עלו לאחר 1 בינואר 1990). בין הממצאים: קבוצת העולים היתה מבוגרת יותר מקבוצת הוותיקים (גיל 67.5 בממוצע לעומת 63.6) וכללה שיעור גבוה של נשים (30.1% לעומת 21.5%); בקרב העולים היה שיעור גבוה יותר של בעלי יתר-לחץ-דם (60.2% לעומת 45%); ל-45% מהעולים היתה תעוקת לב בעבר לעומת 30% מהוותיקים; שיעור חולי הסוכרת ושיעור המעשנים היו גבוהים יותר בקרב הוותיקים; זמן העיכוב הממוצע מהופעת התסמינים עד הקריאה לעזרה וקבלת טיפול היה 127 דקות בקרב העולים, לעומת 90 דקות בקרב הוותיקים; משך האשפוז היה שווה (שמונה ימים); שיעורי התמותה היו מעט יותר גבוהים בקרב העולים.

(עולים; מחלות לב וכלי הדם)

039

בלאיש, מ':

הקשר בין נוכחות כלב בבית לערכי לחץ דם בילדים, במצבי רגיעה ועקה

"השירותים הווטרינריים", ידיעון לחודשים יולי-דצמבר 2005 (דצמבר 2005), עמ' 36.

במחקרים שונים נמצא, כי לחץ הדם הסיסטולי של מבוגרים שיש ברשותם חיית מחמד הוא נמוך יותר מאשר לחץ הדם של מבוגרים שאין ברשותם חיית מחמד. במחקר זה נבדק האם לנוכחות של כלב בבית יש השפעה על ערכי לחץ הדם של ילדים, במצבי רגיעה ועקה. להורי הילדים נמסרו שאלונים שבהם שאלות הקשורות לפרמטרים העשויים להשפיע על לחץ הדם, שאלות על הימצאות כלב ו/או בעל חיים אחר בבית ושאלות בנוגע לקשר שבין הילד לחיית המחמד. כמו כן, התבקשו ההורים לציין את רמת הרגיעה של הילד באופן כללי. ערכי לחץ הדם של 228 ילדים בגילים 6-9 נמדדו בתנאי רגיעה ובתנאי עקה. נוסף על כך, כל אחד מהילדים עבר שקילה ומדידת גובה, ונרשמו גילו ומינו, כדי לנטרל גורמים העשויים להשפיע על לחץ הדם. נמצא, כי ילדים שהיה בביתם כלב היו בעלי לחץ דם סיסטולי נמוך יותר במצב של עקה מאשר ילדים שלא היה בביתם כלב. ממצא זה היה מובהק סטטיסטית. לעומת זאת, לא נמצא באופן מובהק כי נוכחותו של כלב בבית השפיעה על לחץ הדם במצב מנוחה.

(לחץ דם; ילדים; חיות מחמד; רווחה רגשית)

040

Schwartz, Shepard; Eidelman, Arthur; Zeidan, Amin et al:
Childhood Accidents: The Relationship of Family Size to Incidence, Supervision, and Rapidity of Seeking Medical Care
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 9 (September 2005), pp. 558-563. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

במחקר זה נבדקו הנושאים הבאים: האם ילדים במשפחות ברוכות ילדים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפציעה מתאונות מסוגים שונים; הקשר בין גודל המשפחה לבין מידת ההשגחה על ילדים; משך הזמן עד להזעקת עזרה רפואית. במחקר נסקרו 333 מקרים של תאונות ילדים בירושלים ב-2000-2003, שבהם הגיעו הילדים לטיפול במוקד עזרה ראשונה "טרם" ובמחלקת הילדים של המרכז הרפואי "שערי צדק". משפחות הנפגעים חולקו לשתי קבוצות: משפחות שיש להן עד שלושה ילדים (קבוצה א') ומשפחות שיש להן ארבעה ילדים או יותר (קבוצה ב'). בין הממצאים: 40% מהנפגעים השתייכו לקבוצה א' ו-60% לקבוצה ב'; ב-62% מהתאונות בקבוצה א' היה נוכח מבוגר בעת התאונה, לעומת 47% בקבוצה ב'; פערי הזמנים מהיארעות התאונה עד הזעקת עזרה רפואית ומהיארעות התאונה עד קבלת הטיפול הרפואי היו גדולים יותר בקבוצה ב'; לא נמצאו הבדלים מהבחינות של חיסון הילדים, קבלת הדרכה למניעת תאונות (רק כ-22% מהמרואיינים ציינו כי קיבלו הדרכה כזאת) ושיעור הפציעות החוזרות.

(ילדים; פצועים; תאונות; גודל משפחה; משפחות ברוכות ילדים; ירושלים)

041

Kravarusic, Dragan; Dlugy, Elena; Freud, Enrique et al:
Two-year Experience with Minimal Access Surgery at Schneider Children's Medical Center of Israel
”IMAJ” (Israel Medical Association Journal), 7: 9 (September 2005), pp. 564-567. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

בשנים האחרונות החלה טכנולוגיית הניתוחים הזעיר-פולשניים לחדור לתחום רפואת הילדים. בסקירה זו, מוצג הניסיון שהצטבר בתחום זה במרכז הרפואי "שניידר". במסגרת הסקירה, מוצגת השוואה בין תוצאות ניתוחים זעיר-פולשניים לבין תוצאות ניתוחים פולשניים שנעשו בתקופה אפריל 2002 עד יולי 2004. בין הממצאים: בתקופה הנסקרת נערכו במרכז הרפואי 301 ניתוחים זעיר-פולשניים; ניתוחים זעיר-פולשניים החליפו כ-45% מהניתוחים הפולשניים; בניתוחי כריתת תוספתן 89 מתוך 435 הניתוחים בוצעו בטכנולוגיה זעיר-פולשנית; בכל סדרת ניתוחים אלה לא התרחשו סיבוכים תוך-ניתוחיים. מסקנת המחברים היא, כי השיפורים האחרונים בטכניקה ובמכשור של רפואת הילדים הפכו את הניתוחים הזעיר-פולשניים לבטוחים יותר עם שיעורי סיבוכים נמוכים יותר. כמו כן, משך הניתוח הוא קצר יותר.

(ילדים; ניתוחים; טכנולוגיה)

042

Nadu, Andrei; Mor, Yoram; Ramon, Jacob et al:

Laparoscopic Nephrectomy: Initial Experience in Israel with 110 Cases

“IMAJ” (Israel medical Association Journal),7: 7 (July 2005), pp. 431-434. The article appears also on the Journal’s Website: www.ima.org.il/imaj.

על-פי עדויות מן העשור האחרון, ניתוח להסרת הכלייה באמצעות לפרוסקופיה נעשה שכיח ובא במקום הניתוח הפולשני שהיה מקובל קודם לכן. במאמר הנוכחי נסקרים הממצאים של 110 ניתוחים להסרת הכלייה שנעשו בשיטת הלפרוסקופיה במרכז הרפואי על שם שיבא בשלוש השנים האחרונות. ממצאי הניתוחים קובצו למאגר מידע מיוחד, והם כוללים נתונים דמוגרפיים של החולים, נתונים על מהלך הניתוח, משך הניתוח, איבוד דם, סיבוכים ומידע על מעבר משיטת הלפרוסקופיה לשיטת הניתוח הפולשנית. באופן כללי נמצא, כי שיטת הלפרוסקופיה היא יעילה ובטוחה. שיעורי הסיבוכים והמעבר לשיטה הפולשנית היו נמוכים יחסית (בתשעה מקרים היה צורך לעבור לניתוח פתוח), וזמן התאוששותם של החולים היה מהיר יחסית. לאור ניסיון זה, הפכה השיטה הלפרוסקופית למקובלת במרכז הרפואי על שם שיבא.

(ניתוחים; טכנולוגיה; מחלות אורולוגיות)

043

סואן, דן:

"החופש למות בכבוד": דתיות ועמדות כלפי המתת חסד (אויתנזיה) בקרב סטודנטים ישראלים למדעי החברה

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 1 (ינואר 2006), עמ' 230-258 (עברית, סיכום באנגלית).

במרס 2005 אושרה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת "חוק החולה הנוטה למות". על-פי הצעה זו, יותר לבצע בחולים סופניים המתת חסד פסיבית (הימנעות מטיפולים חיוניים כגון החייאה, כימותרפיה וכו'). במאמר זה מוצגים ממצאי סקר שבו נבדקו עמדותיהם של סטודנטים למדעי החברה במכללה אקדמית כלפי סוגיית המתת חסד בקרב חולים סופניים. זאת, תוך בחינת הקשר שבין רמת דתיותם לבין עמדותיהם. בסקר השתתפו 127 סטודנטים. 66.7% מהחילונים הביעו נכונות לאמץ סיוע רפואי להמתת חסד פסיבית לגבי עצמם, לעומת 12.5% מהדתיים; לשאלה "האם תאמץ החלטתו של אדם להסכים לבקשתו של אחיו המשותק לשים קץ לחייו?" ענו 87.5% מהדתיים תשובה שלילית, לעומת 33.3% מהחילונים; לשאלה "האם תסכים לאויתנזה פסיבית במקרה של בן משפחה שהוא חולה סופני מתייסר?", ענו 12.5% מהדתיים תשובה חיובית, לעומת 55.6% מהמסורתיים וכל החילונים. ממצאי סקר זה שמרניים בהשוואה לממצאיהם של מחקרים אחרים בנושא זה שנעשו בישראל.

(המתת חסד; עמדות; סטודנטים; מדדי דתיות)

044

בן-נתן, מרב:

סטודנטים לסיעוד מעדיפים לא לעבוד בתחום הגריאטרי

"דורות", מס' 87 (ינואר 2006), עמ' 34-35.

במחקרים נמצא, כי תחום הגריאטריה אינו תחום מועדף על-ידי סטודנטים לסיעוד. במחקר הנוכחי נבדקו עמדותיהם של סטודנטים לסיעוד כלפי קשישים, מוסדות גריאטריים והעיסוק בסיעוד קשישים. כן נבדק, האם ההתנסות הקלינית בעבודה עם קשישים תורמת לשינוי העמדות. במחקר השתתפו סטודנטים לסיעוד, שענו על שאלון המחקר לפני התנסות קלינית במרכז הגריאטרי "שוהם" בפרדס חנה ומיד לאחר התנסות זו. הסטודנטים הביעו את עמדותיהם בנוגע לאופיו של האדם הקשיש, תפיסות חברתיות, תפיסות בריאותיות, מקום הטיפול המועדף ועמדות בנוגע למרכז הגריאטרי. נמצא, כי עמדותיהם של הסטודנטים היו חיוביות בתחום החברתי (הם אינם סבורים שהקשישים הם מעמסה לחברה) ושליליות בתחום הבריאותי (הם סבורים שלקשישים יש בעיות בריאותיות רבות). השפעה מובהקת היתה להתנסות הקלינית בנוגע לעמדות כלפי המרכז הגריאטרי: ככל שעמדות הסטודנט לפני ההתנסות היו שליליות יותר, שינוי העמדות היה גדול יותר לאחר ההתנסות. המסקנה היא, כי התנסות במרכזים גריאטריים עשויה להעלות את ההניעה של סטודנטים לפנות לתחום זה.

(סיעוד; קשישים; מוסדות לקשישים; גריאטריה; סטודנטים; הכשרה בסיעוד; עמדות)

045

ראו גם:

ישראל במספרים, 2005 (פריט מס' 001)

¨        

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2005, מס' 44 (002)

¨        

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2005 (003)

¨        

ארבע ערים: מאפייני אוכלוסייה, 2004 (005)

¨        

על נתוניך ירושלים, 2004: מצב קיים ומגמות שינוי (006)

¨        

Longevity across Generations (008)

¨        

ישראל: דו"ח חברתי לשנים 1990-2003 (046)

¨        

חוסן קהילתי כבולם תגובות לחץ: תגובות תושבי הצפון ליציאת צה"ל מלבנון (058)

¨        

השפעת מערכת התמיכה הבלתי-פורמלית על הזדקנות מוצלחת של אנשים עם פיגור שכלי (059)

¨        

דו"ח מחקר מסכם: השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב תושבי מדינת ישראל 2005 – מחקר אפידמיולוגי VI (060)

¨        

הערכת התכנית "יום של תכלת" בגני הילדים באשקלון (070)

¨        

סקר מסחר, שירותים, תחבורה ותקשורת, 2001 (075)

¨        

מדידת התפוקה של שירותים שאינם סחירים (096)

¨        

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, 2005 (127)

¨        

יעילות ואיכות בבתי-אבות סיעודיים: מלכ"רים לעומת מוסדות עסקיים (130)

¨        

היחסים בין שירותי הבריאות בקהילה ומערכת האשפוז (131)

¨        

תמונת מצב חברתית – 2005 (132)

¨        

חיזוק הקשר והתקשורת בין הורים לילדים לקויי שמיעה ממזרח ירושלים (135)

¨        

מאפיינים וצרכים של הנערות המטופלות בשירות לנערות וצעירות - משרד הרווחה (137)

¨        

"השירותים הווטרינריים", השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות – גיליון 2005 / 12-6 (191)

¨        

 

ה. חברה, תרבות ופנאי

פרסומים

ישראל: דו"ח חברתי לשנים 1990-2003

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 11 בסדרת "אינדיקטורים חברתיים", ירושלים 2005, 193 עמ'.

בדו"ח זה, הרביעי בסדרה, נסקר המצב החברתי בישראל בשנים 1990-2003, תוך התייחסות לשינויים שחלו בתקופה זו בהשוואה לשנים קודמות. לגבי חלק מהנתונים מוצגות השוואות בין-לאומיות. מקורות הנתונים הם בעיקר בפרסומי הלמ"ס וכן בפרסומי משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי, משטרת ישראל, EUROSTAT ועוד. הדו"ח מחולק לתשעה פרקים, כדלהלן: אוכלוסייה (הרכב האוכלוסייה, קצב גידול האוכלוסייה, הגירה פנימית וכו'); משקי-בית ומשפחות (גודל משקי-הבית, משקי-בית עם יותר ממשפחה אחת, דפוסי נישואין וגירושין ועוד); חינוך והשכלה (שיעורי למידה, השכלה אקדמית, הוצאות לצריכת שירותי חינוך ועוד); תעסוקה ואבטלה (שיעורי תעסוקה ואבטלה לפי גיל, מין וקבוצת אוכלוסייה, עבודה חלקית, שכר, שביעות רצון מהעבודה ועוד); עוני ומשאבים כלכליים (ממדי העוני באוכלוסייה, מאפייני העניים, ויתור על רכישת מזון וטיפולים רפואיים עקב המצב הכלכלי וכו'); דיור ותנאי דיור (תנאי הדיור של קבוצות באוכלוסייה, שביעות רצון מהדירה ומאזור המגורים ועוד); בריאות (תוחלת חיים, מוגבלויות, מומים מלידה, סיבות מוות, תפיסת מצב הבריאות, הוצאות לבריאות, שימוש בתרופות ועוד); ביטחון ובטיחות (תחושת ביטחון אישי, בטיחות בדרכים, פשיעה ואלימות, אמצעי ענישה ואכיפה ועוד); פנאי וצריכת תרבות (פעילויות פנאי, יציאה לחופשה, מפגשים עם חברים, התנדבות, היצע של תערוכות, סרטים, קונצרטים וכו').

(אוכלוסייה; פריון [ילודה]; תוחלת חיים; נישואין; גירושין; משקי-בית; למידה; סטודנטים; שירותי חינוך; תעסוקה; אבטלה; עוני; דיור; בריאות; מוגבלויות; תרופות; ביטחון אישי; פשיעה; אלימות; אכיפת חוק; פעילויות פנאי; צריכה תרבותית; מוזיאונים; חופשה)

046

חידר, עזיז (עורך):

ספר החברה הערבית בישראל, 1: אוכלוסייה, חברה, כלכלה

מכון ון-ליר בירושלים, ירושלים 2005, 236 עמ'. הוצאת הקיבוץ המאוחד.

מטרתו של ספר זה, הראשון בסדרה, היא לאפשר להכיר את מורכבותה של החברה הערבית בישראל, באמצעות הצגת נתונים בסיסיים, החשובים למחקר בתחום מדעי החברה ולדו-שיח הערבי-יהודי בישראל. הספר מורכב משני חלקים: בחלק הראשון מוצגים בארבעה פרקים נתונים סטטיסטיים בתחומי הדמוגרפיה, העבודה, רמת החיים, החינוך וההשכלה הגבוהה. בראש כל פרק מוצגים מקורות הנתונים, הגדרות, הערות וממצאים עיקריים. החלק השני של הספר כולל ארבעה מאמרים, לפי הפירוט הבא:

047

שינויים דמוגרפיים באוכלוסייה הערבית בישראל מאז שנות החמישים (אחמד חליחל – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), עמ' 149-170.

048

הכלכלה הערבית בישראל: מדיניות יוצרת תלות (עזיז חידר – מכון ון ליר), עמ' 171-200.

049

מערכת החינוך הערבית בישראל: התפתחות ותמונת מצב עכשווית (ח'אלד אבו-עסבה – מכון מסאר למחקר, תכנון וייעוץ חינוכי), עמ' 201-221.

050

אי-שוויון תעסוקתי בין ערבים ליהודים משכילים בשוק העבודה בישראל (רמסיס גרא – המוסד לביטוח לאומי), עמ' 222-236.

(ערביי ישראל; אוכלוסייה; נתונים דמוגרפיים; תנועה טבעית; תעסוקה; אבטלה; עוני; הכנסה; גמלאות; מיצב חברתי-כלכלי; תלמידים; בתי-ספר; סטודנטים; אוניברסיטאות)

051

הלפרין-קדרי, רות; קארו, ענבל (עורכות):

נשים ומשפחה בישראל: דו-שנתון סטטיסטי, 2005

המרכז לקידום מעמד האישה על שם רות ועמנואל רקמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן 2005, 138 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

מטרתו של פרסום זה, היוצא לאור לראשונה, הוא לקבץ את הנתונים הקיימים בהיבטים שונים הקשורים לנשים במשפחה. הכוונה היא להוציא לאור את הפרסום עם נתונים עדכניים אחת לשנתיים. הפרסום מורכב מארבעה פרקים, כדלקמן: 1) תנועה טבעית - לידות, פטירות, פריון ילודה, הפסקות הריון, נישואין (כולל נישואין אזרחיים), גירושין וכו'; 2) סטטיסטיקה משפטית – תביעות גירושין, בקשות לאישור הסכם גירושין, חיובי גט, משמורת ילדים, השוואות בין בתי-הדין הרבניים לבין בתי-המשפט לענייני משפחה (בנושאים של דמי מזונות, חלוקת רכוש, משמורת ילדים ואישור הסכמים), עבירות פליליות על חוק הנישואין (בנושאים של ביגמיה, נישואי קטינות וכו') וסיוע משפטי בנושא מעמד אישי; 3) נשים, משפחה ועבודה – השתתפות בכוח העבודה, מעמד בעבודה, עבודת נשים וגברים נשואים, עבודת אמהות, דפוסי תעסוקה לפי מספר הילדים במשפחה, היעדרויות מהעבודה, חופשות לידה, נשים שלא עובדות כדי לטפל בילדים בבית ונשים המטפלות בקרוב משפחה חולה/מוגבל; 4) אלימות נגד נשים במשפחה – אלימות פיזית, אלימות מילולית, תלונות למשטרה על אלימות בין בני זוג, מעצרים בגין עבירות בין בני זוג, צווי הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, רצח של נשים על-ידי בן זוגן ושהות של נשים וילדים במקלטים לנשים מוכות.

(נשים; משפחה; תכונות דמוגרפיות; פריון [ילודה]; אמהות; נישואין; גירושין; נשים עובדות; חופשת לידה; אלימות במשפחה; בתי-משפט; דמי מזונות; הפסקות הריון; נשים מוכות)

052

מונק, מירי:

העצמת נשים בדואיות בנגב

מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 97 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2005, 67 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצג מחקר הערכה של שתי תכניות להעצמת נערות ונשים שפעלו ברהט שבנגב: "הפרוייקט להעצמת נשים" (פרוייקט המרכזים) ופרוייקט "מועדוני נשים ביתיים" (פרוייקט המועדונים). שני הפרוייקטים היו דומים במטרות, ברציונל, במבנה הארגוני ובאוכלוסייה המשתתפת. שני הפרוייקטים יצאו מתוך הנחה כי לנשים יש מקום ייחודי בתהליך השינוי שעובר על החברה הבדואית וכי הדרכים להעצמתן הן באמצעות רכישת השכלה ויחסי גומלין חברתיים עם קבוצת הדומים להן. השוני בין הפרוייקטים הוא באמצעים. במסגרת פרוייקט המרכזים, הוקמו בעיר שני מרכזים, שהדגש בהם היה על קורסים להכשרה מקצועית. במסגרת פרוייקט המועדונים, הוקמו שישה מועדונים, שהדגש בהם היה על מעורבות קהילתית. הערכת הפרוייקטים התייחסה לשנתיים הראשונות לפעילותם. בין הממצאים: הנשים פיתחו העצמה אישית ורכשו כלים לתפקד בצורה טובה יותר כרעיות וכאמהות; היעדים של העצמה כלכלית והעצמה קהילתית לא הושגו, אך הנשים נחשפו לרעיונות בתחומים אלה והחלו בצעדים ראשונים של הכשרה מקצועית ומעורבות קהילתית. הנשים העידו על שינוי בדימוי העצמי שלהן ועל שינויים בהתנהגותן בבית ועם ילדיהן.

(נשים; העצמה; בדואים; נגב; למידה; קורסים; יזמות; תכניות התערבות; מחקר הערכה)

053

אלון, יעל:

נשים וארגוני המגזר השלישי

"עלון המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי", מס' 21 (מרס 2006), עמ' ד' ו-D-E (עברית ואנגלית). העלון מופיע גם באתר האינטרנט: www.oliveinteractive.co.il/ICTR/.

בסקירה זו מובא תיאור של תחומי פעילותם העיקריים של ארגוני הנשים בישראל ב-2004. לשם כך, הוגדרו ארגוני נשים כארגונים שהוקמו על-ידי נשים ו/או ארגונים שקהל היעד שלהם הוא נשים, בין אם באופן בלבדי או כקהל יעד מוגדר ונבדל. מקור המידע הוא במסד הנתונים של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בין הממצאים: עד סוף 2004 נרשמו 1,246 ארגוני נשים, שמתוכם 788 היו פעילים; 58% מארגוני הנשים היו ארגונים יהודיים דתיים ו-11% היו ארגונים ערביים; 22% מארגוני הנשים עסקו בתחום הרווחה (תוך התמקדות ברווחתן של נשים – יולדות, עגונות, נשים מוכות, נשים עובדות, אמהות חד-הוריות וכו') לעומת 13% בכלל המגזר השלישי; 7% מארגוני הנשים היו ארגוני אזרחים ושינוי חברתי (קידום מעמד האישה, פיתוח מנהיגות וכו') לעומת 4% בכלל המגזר; כ-30% מארגוני הנשים היו פעילים בתחום הדת (לימודי דת, תפילה וכו'); מתוך 207 ארגוני הנשים העוסקים בחינוך, כ-90% היו מוסדות חינוך דתיים; מתוך 82 ארגוני הפנאי, כמחצית היו ארגוני ספורט לנשים.

(נשים; מלכ"רים; ארגונים וולונטריים)

054

שחורי, מלי:

סטריאוטיפים אתניים ומרחק חברתי בחברה הישראלית

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 1 (ינואר 2006), עמ' 64-88 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבחנה התפיסה הסטריאוטיפית בחברה הישראלית בקרב שלוש קבוצות מוצא – ילידי ישראל, עולי חבר העמים ועולי אתיופיה. כמו כן, נבחנו תהליכי השוואה חברתית באמצעות אותה תפיסה סטריאוטיפית בין שלושת הקבוצות. במחקר השתתפו 167 תלמידי שנה א' במכללה האקדמית יהודה ושומרון, המכללה האקדמית אשקלון ואוניברסיטת בר-אילן: 63 היו ילידי ישראל, 54 ילידי חבר העמים ו-50 ילידי אתיופיה. המשתתפים מילאו שאלון הערכה של סטריאוטיפים ושאלון למדידת מרחק חברתי. בין הממצאים: הסטריאוטיפים המשותפים לכולם כלפי ילידי חבר העמים היו בנושאי השכלה, חוכמה ושאפתנות; אצל כל המשתתפים היתה נכונות רבה יותר להיות בקשר עם קבוצת המוצא (נישואין, עבודה ביחד וכו'); בקרב שתי קבוצות העולים התגלתה נכונות רבה יותר להינשא עם ילידי ישראל מאשר ביניהן; עולי אתיופיה דורגו במקום הנמוך ביותר (גם בעיני עצמם) – פחות חכמים, פחות שאפתנים ויותר פרימיטיביים; בלטה התאמה בין הסטריאוטיפים השליליים של עולי חבר העמים כלפי עולי אתיופיה לבין הימנעותם מקשר חברתי עם עולים אלה.

(סטראוטיפים עדתיים; עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; ילידי הארץ; יחסים בין-עדתיים; מפגשים חברתיים)

055

הלפרין, עירן; הירש-הפלר, סיון; קנטי-נסים, דפנה:

השד הקסנופובי כבר מזמן אינו בבקבוק: על התפקיד של משתנים פסיכולוגיים ומשתנים כלכליים-חברתיים בגיבוש עמדות קסנופוביות כלפי עובדים זרים

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 1 (ינואר 2006), עמ' 89-127 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבדקו ההשפעה של משתנים פסיכולוגיים (תפיסת איום ומיקוד שליטה) ומשתנים כלכליים-חברתיים על עמדות קסנופוביות כלפי עובדים זרים בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל. במחקר השתתפו 383 איש, אשר חולקו לארבע קבוצות (על בסיס שני המשתנים "סטטוס תעסוקתי" [עובד/מובטל] ו-"רמת השכלה" [אקדמאים/לא אקדמאים]): אקדמאים מועסקים; אקדמאים מובטלים; לא-אקדמאים מועסקים; לא-אקדמאים מובטלים. משתני רקע מרכזיים אחרים שנבדקו היו רמת ההכנסה של הפרט ביחס לממוצע במשק, רמת דתיות ועמדות פוליטיות. בין הממצאים: בקרב האקדמאים, המובטלים תפסו את האיום כקטן יותר מהמועסקים; בקרב הלא-אקדמאים, לא נמצא הבדל בעמדות בין מועסקים למובטלים; מכל המשתנים שנבדקו, המשתנה בעל ההשפעה הרבה ביותר על עמדות קסנופוביות היה תפיסת איום כלכלי-תרבותי; למשתנים רמת השכלה ומעמד תעסוקתי לא נמצאה השפעה משמעותית על עמדות קסנופוביות כלפי עובדים זרים.

(עובדים זרים; עמדות; תעסוקה; רמת השכלה; מיקוד שליטה)

056

לויתן, אוריאל:

חשיבותם של ערכים בקביעת מחויבות ארגונית של חברי קיבוץ לחיים בקיבוציהם

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 1 (ינואר 2006), עמ' 128-151 (עברית, סיכום באנגלית).

הקיבוץ בישראל מהווה דוגמא לארגון חברתי אשר יש בו תפקיד מרכזי לערכים. במאמר זה מדווח על ממצאי מחקר שנועד לבדוק שני נושאים עיקריים: מהי התרומה הדיפרנציאלית לרמת המחויבות לחיי קיבוץ של ערכים שהאדם מחזיק בהם ומהי מידת הגשמתם בקיבוצו, והאם חשיבותה היחסית של תרומת הערכים האלו בקיבוץ (כארגון חברתי בעל דגש חברתי-אידאולוגי) רבה יותר מחשיבות תרומתה של המידה הנתפסת של סיפוק צורכי רווחה שונים; ניתוח הנושא הראשון בהקשר של הקיבוץ הישראלי לאור השינויים המבניים העוברים עליו. אוכלוסיית המחקר כללה חברים ומועמדים לקיבוצים ב-1992-2002. במחקר נערכה השוואה בין שתי תקופות: בתקופה הראשונה (1992-1995) נכללו במדגם כ-3,300 איש מ-25 קיבוצים, ובתקופה השנייה (1997-2002) נכללו כ-2,400 איש מ-14 קיבוצים, אשר ענו על שאלון מובנה. בין הממצאים: בתקופה השנייה ירדה רמת המחויבות לחיי הקיבוץ ורמת האמונה וההגשמה של ערכי הקיבוץ הייחודיים; במקביל, ירדה רמת שביעות הרצון מהרגשת הבית ועלתה רמת שביעות הרצון מסיפוק צורכי הרווחה החומרית.

(קיבוצים; בני קיבוצים; ערכים; מחויבות ארגונית; שינוי חברתי; הפרטה; שביעות רצון)

057

קמחי, שאול; שמאי, מיכל:

חוסן קהילתי כבולם תגובות לחץ: תגובות תושבי הצפון ליציאת צה"ל מלבנון

"סוגיות חברתיות בישראל", מס' 1 (ינואר 2006), עמ' 152-170 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבדק הקשר שבין תפיסת חוסן קהילתי (תחושת הפרט ביחס ליכולת של קהילתו להתמודד בהצלחה עם מלחמה וטרור מתמשכים) לבין תגובות לחץ בעקבות יציאת צה"ל מלבנון ב-2000. מדגם המחקר כלל 741 איש בגילים 18-85, אשר חולקו לארבע קבוצות לפי רמת האיום על יישוביהם: קריית שמונה, יישובים הנמצאים בקרבת גדר הגבול, יישובים הנמצאים בטווח הקטיושות ויישובים כפריים במרכז הארץ (קבוצת בקרה). שאלוני המחקר, שכללו מדדים לחוסן קהילתי נתפס, שביעות רצון מהחיים ומדדים לתגובות לחץ, מולאו ונאספו בין שבוע לשלושה שבועות לאחר היציאה מלבנון. בין הממצאים: מגורים באזור בעל רמת איום גבוהה לאורך זמן (במיוחד בקריית שמונה) מביאים לרמה נמוכה של חוסן קהילתי ולרמה נמוכה של שביעות רצון מהחיים; חוסן קהילתי משמש כמתווך בין רמת האיום לבין תגובות לחץ (דאגות, לחץ של אנשים אחרים משמעותיים ותסמיני לחץ) ושביעות רצון מהחיים.

(מצבי לחץ; פעולות טרור; גליל; קריית שמונה; התנהגות מתמודדת; רווחה רגשית)

058

כהן-לוינסון, דיצה:

השפעת מערכת התמיכה הבלתי-פורמלית על הזדקנות מוצלחת של אנשים עם פיגור שכלי

"גרונטולוגיה", ל"ב:2 (2005), עמ' 87-111 (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נבדק הקשר שבין מערכת תמיכה בלתי-פורמלית לבין הזדקנות מוצלחת (מהבחינות של מצב בריאותי, תפקוד, מצב רגשי ושייכות חברתית) של אנשים עם פיגור שכלי. נבדקו 100 אנשים בעלי פיגור שכלי המתגוררים במוסדות (74) ובדיור קהילתי (26). לצורך המחקר, נעשה שימוש בסדרה של שאלונים: שאלון נתונים אישיים ודמוגרפיים; שאלון להערכת תפקוד פיזי ומצב רגשי (סולם דימוי עצמי וסולם מצב נפשי); שאלון מצב בריאותי; שאלון שייכות חברתית, קהילתית ומשפחתית; שאלון תמיכה חברתית. בין הממצאים: ככל שהתמיכה החברתית של הקשיש גדולה יותר, כך מצבו הרגשי טוב יותר; גברים תפסו את הזדקנותם כמוצלחת יותר מאשר נשים; בעלי דרגת פיגור גבולית עד קלה-בינונית תפסו את הזדקנותם כמוצלחת יותר מאשר בעלי דרגת פיגור בינונית עד בינונית-קשה; התמיכה מצד אנשים קרובים וחברים נתפסה כמשמעותית יותר מאשר התמיכה של בני משפחה.

(פיגור שכלי; קשישים; תמיכה חברתית)

059

בר-המבורגר, רחל; אזרחי, יעקב; רוזינר, אילן; שטיינברג, דוד:

דו"ח מחקר מסכם: השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב תושבי מדינת ישראל 2005 מחקר אפידמיולוגי VI

הרשות הלאומית למלחמה בסמים, ירושלים 2005, 97 עמ', בשיתוף עם משרד ראש הממשלה. בוצע על-ידי "מרטנס הופמן - יועצים לניהול בע"מ". הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

מחקר זה, השישי בסדרה, בא בהמשך לחמשת המחקרים האפידמיולוגיים שנעשו בקרב תושבי ישראל, גברים ונשים, בני 12-40 (על המחקר החמישי, ראו חוברת 126, פריט 347). במחקר הנוכחי, נבחן היקף השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב שלוש קבוצות: בני נוער תלמידים בגילים 12-18; מבוגרים בגילים 18-40; בני נוער שאינם לומדים במסגרות רשמיות בגילים 12-18. מטרותיו העיקריות של המחקר היו: בחינת שכיחות השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב הקבוצות הנחקרות; הערכת המגמות העיקריות בדפוסי השימוש בחומרים פסיכואקטיביים לאורך זמן; איתור קבוצות הנמצאות בסיכון לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים; עמדות וכוונות שימוש בקרב הקבוצות השונות; זיהוי קבוצות בסיכון. בין הממצאים:  כ-10% מהתלמידים דיווחו על שימוש בסם לא-חוקי כלשהו בשנה האחרונה (בדומה לממצאי שלושת הסקרים הקודמים), לעומת כ-20% מבני הנוער המנותקים; כ-20% מהתלמידים דיווחו על עישון סיגריות בשנה האחרונה, לעומת כ-60% מבני הנוער המנותקים; כ-16% מהתלמידים דיווחו על שימוש בחומרים נדיפים בשנה האחרונה, לעומת כ-11% מבני הנוער המנותקים; בקרב המבוגרים, כ-10.5% דיווחו על שימוש בסם לא-חוקי בשנה האחרונה, וכ-41% דיווחו על עישון סיגריות בשנה האחרונה. בדו"ח מנותחים המאפיינים החברתיים-כלכליים והדמוגרפיים של המשתמשים.

(חומרים פסיכואקטיביים; שימוש בסמים; שתיית אלכוהול; עישון; תרופות; מתבגרים; נוער במצוקה; יחסי משפחה; חיפוש ריגושים; חרדה)

060

כרמלי, אברהם:

מוזיאונים בישראל: סיכום הפעילות השנתית, 2004

מינהל התרבות, משרד החינוך, התרבות והספורט, תל-אביב 2006, 102 עמ'. בוצע על-ידי המרכז למידע ולמחקרי תרבות, פילת בע"מ.

בדו"ח זה נסקרת פעילותם של 51 מוזיאונים מוכרים שנתמכו על-ידי מינהל התרבות ב-2004. הדו"ח מבוסס על דיווחי המוזיאונים בנוגע לפעילותם השוטפת. הנתונים הכספיים נערכו על-פי "סרגל אחיד", המאפשר להשוות בין המוזיאונים בסעיפים של ההכנסות וההוצאות. בין הנתונים המוצגים: נתונים על פריטי האוספים, סוגי התערוכות, מאפיינים של האומנים, מאפיינים של המוזיאונים, אמצעי תיעוד ומידע, "ציון איכות" של המוזיאון, מספר המבקרים, הכנסות והוצאות, הקצבות של מינהל התרבות, כוח-אדם במוזיאונים ועוד. בין הממצאים: ב-2004 הוצגו 302 תערוכות חדשות; במוזיאונים נערכו כ-2.6 מיליון ביקורים (נבלמה מגמת הירידה בביקורים שהחלה ב-2000); הוצאותיהם של המוזיאונים הסתכמו בכ-296.66 מיליון ש"ח והכנסותיהם הגיעו לכ-291.44 מיליון ש"ח; 25% מהכנסות המוזיאונים, מקורם היה בהכנסות עצמיות, 37% מההכנסות הגיעו מתמיכה ציבורית, ו-38% מומנו מתרומות של המגזר הפרטי (לעומת 22% ב-2002); לאוספי המוזיאונים נוספו ב-2004 כ-24,500 פריטים, שרובם נתרמו; מוזיאון ישראל הוא המוזיאון שזכה למספר המבקרים הגדול ביותר, כ-429,000 מבקרים; מוזיאון ישראל קיבל את ציון האיכות הגבוה ביותר; שלושה מוזיאונים שקיבלו ציון נמוך מאוד הוזהרו בדבר הסרת ההכרה מהם אם לא יעשו שינוי יסודי תוך פרק זמן קצוב.

(מוזיאונים; תערוכות; אמנויות; צריכה תרבותית)

061

Hetsroni, Amir:
The Presentation and Reconstruction of Art in Advertising: A Content Analysis, a Survey of Creatives and a General Public Survey
”Visual Arts Research”, 31: 2 (2005), pp. 38-56.

מטרתה של עבודה זו היתה לבחון את עמדותיהם של פרסומאים ושל הציבור הרחב לגבי הצגת יצירות אמנות (ציורים ופסלים) בפרסומות, באמצעות ניתוח תוכן של פרסומות מודפסות שבהן מוצגות יצירות אמנות ובאמצעות שני סקרים, בקרב הציבור הרחב ובקרב פרסומאים. ניתוח התוכן כלל 527 פרסומות (ב-244 פרסומות הוצגו יצירות אמנות
ו-283 אחרות שימשו להשוואה), שנדגמו משלושה שבועונים – מוסף "הארץ", המקומון "כל העמק והגליל" והשבועון "לאשה". נבדקו כל הגיליונות שיצאו לאור ב-2002. סקר הציבור הרחב כלל 270 ישראלים יהודים בוגרים שהתגוררו באזור עירוני בצפון הארץ. סקר הפרסומאים כלל 65 משיבים. בין הממצאים: מוצרים שהפרסומת עבורם כללה יצירת אמנות נתפסו כיוקרתיים יותר בהשוואה למוצרים שהפרסומת עבורם היתה ללא יצירת אמנות; למרות ש-87% מהפרסומאים העדיפו באופן אישי אמנות מודרנית (לעומת רוב הציבור שהעדיף אמנות קלאסית), 90% מהם חשבו שלצורכי פרסומת יש להשתמש באמנות קלאסית, במיוחד מתקופת הרנסאנס.

(פרסומת; עיתונות; אמנויות)

062

Yaniv, Ilan:
Receiving Other People's Advice: Influence and Benefit
Center for the Study of Rationality, Hebrew University, Jerusalem 2005, 19 pages. The publication appears also on the Center’s Website: www.ratio.huji.ac.il.

קבלת עצה היא מעשה שכיח בתהליך קבלת ההחלטות של האדם. עד עתה נעשה מחקר מועט מאוד בנוגע להשפעת העצה על קבלת ההחלטות. בעבודה הנוכחית מתוארים שלושה ניסויים שנועדו לבדוק את השימוש שנעשה בעצה ותרומת השימוש בעצה לקבלת תוצאות מדויקות יותר. הנבדקים נתבקשו לתת החלטות סופיות על סמך דעותיהם המקוריות ועל סמך עצות שהוצגו להם. הממצאים הכלליים הראו, כי הנבדקים נטו להסתמך יותר על דעתם המקורית מאשר על העצה שקיבלו. יתר על כן, נבדקים בעלי ידע רב יותר נטו להתחשב בעצה פחות. כמו כן, המשקל שיוחס לעצה בקבלת ההחלטה היה קטן יותר ככל שתוכן העצה היה מרוחק יותר מהדעה המקורית. עם זאת נמצא, כי שימוש בעצה הביא לתוצאות מדויקות יותר אך לא באופן אופטימלי. בסוף המאמר נדונות המשמעויות.

(קבלת החלטות; תורת המשחקים)

063

שנער, שרון; אורן, ענת; לוין-אפשטיין, נח:

היענות לסקרים בישראל

"ידיעות מכון כהן" (בהוצאת מכון ב' י' ולוסיל כהן לחקר דעת קהל, אוניברסיטת תל-אביב), מס' 3 (יוני 2005), עמ' 3-5. הגיליון מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: bicohen.tau.ac.il.

לנוכח הירידה בהיענות לסקרים בשנים האחרונות (פרט לסקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הנעשים על-פי חוק), מתואר במאמר זה מחקר שבו נבחנו מאפייני ההיענות לסקר החברתי האירופי (אוקטובר-דצמבר 2002), שבמסגרתו נדגמו בישראל 3,600 משקי-בית ותועד תהליך איסוף הנתונים. נבדקו שני היבטים של היענות: שיעור ההיענות לסקר בסביבות חברתיות-תרבותיות מובחנות (יהודים לעומת ערבים ושכבות סוציו-דמוגרפיות שונות); האם ביקורים חוזרים שיפרו את שיעור ההיענות ואת ייצוגיות המדגם. בין הממצאים: ריאיון מלא בוצע עם 67% ממשקי-הבית במגזר היהודי (סרבנות של 25%) ו-91.2% במגזר הערבי (סרבנות של 5.2%); 54% מהמשיבים התראיינו בביקור הראשון, 26% נוספים התראיינו בביקור השני, ו-12% נוספים התראיינו בביקור השלישי; שיעורי ההיענות הגבוהים ביותר נמצאו בקרב ערבים, בעלי השכלה נמוכה ועולים חדשים; הביקורים החוזרים תרמו להגברת ההיענות וייצוגיות המדגם.

(סקר; שיטות מחקר; ראיונות; שאלונים)

064

ראו גם:

ישראל במספרים, 2005 (פריט מס' 001)

¨        

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2005, מס' 44 (002)

¨        

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2005 (003)

¨        

הסדרי מגורים של צעירים בישראל בשנת 2000, לפי מאפיינים דמוגרפיים ותכונות חברתיות-כלכליות (004)

¨        

על נתוניך ירושלים, 2004: מצב קיים ומגמות שינוי (006)

¨        

עולים מברית-המועצות לשעבר באריאל (009)

¨        

A Community Study on Emotional Distress among Arab and Jewish Israelis over the age of 60 (026)

¨        

הריונות בקרב חיילות בשירות חובה בצה"ל: תמונת מצב (030)

¨        

"החופש למות בכבוד": דתיות ועמדות כלפי המתת חסד (אויתנזיה) בקרב סטודנטים ישראלים למדעי החברה (044)

¨        

שיח של שוֹנוּת: "פרופיל" סטודנטים ויחסי גומלין בין סטודנטים ערבים ויהודים בקמפוסים אקדמיים (067)

¨        

הערכת התכנית "יום של תכלת" בגני הילדים באשקלון (070)

¨        

סקר מסחר, שירותים, תחבורה ותקשורת, 2001 (075)

¨        

דין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2004 – דו"ח מס' 44 (094)

¨        

הפוטנציאל הגלום במגזר השלישי לטיפול בעוני בישראל (098)

¨        

אירועי המון וסדר ציבורי (105)

¨        

"פרנסה בכבוד" (מחזור א'): תוכנית הכשרה מקצועית לחרדים – מחקר הערכה (115)

¨        

ממצאים ראשונים מסקר גישוש בנושא מחויבות עסקים לקהילה (121)

¨        

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, 2005 (127)

¨        

תמונת מצב חברתית – 2005 (132)

¨        

חיזוק הקשר והתקשורת בין הורים לילדים לקויי שמיעה ממזרח ירושלים (135)

¨        

מאפיינים וצרכים של הנערות המטופלות בשירות לנערות וצעירות - משרד הרווחה (137)

¨        

תכנית "בית חם" לקשישים: מחקר הערכה (138)

¨        

 

ו. חינוך והשכלה

פרסומים

מועמדים ללימודי תואר ראשון וללימודי תואר שני באוניברסיטאות, תשס"ה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 26, ירושלים 2005, 79 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם הוועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

הסטטיסטיקה על מועמדים ללימודי תואר ראשון וללימודי תואר שני באוניברסיטאות נועדה לתאר את היקף הביקוש ללימודים גבוהים ואת השינויים שחלים בביקוש למקצועות השונים ולאוניברסיטאות השונות. מקור הנתונים הוא הקבצים הממוחשבים של האוניברסיטאות, שמהם עובדו נתונים על המועמדים לפי מספר ההרשמות והתוצאות הסופיות של ההרשמה (התקבלו ולומדים, התקבלו ואינם לומדים, נדחו וכו'), הרשמות ותוצאותיהן לפי מוסד, מועמדים ותלמידי שנה א' לפי תחום הלימודים, למידת המקצוע שבחרו המועמדים בעדיפות ראשונה ועוד. הפרסום כולל השוואות לנתוני שנים קודמות (לגבי תלמידי תואר ראשון בלבד). יש לציין, כי אין הפרסום כולל נתונים על סטודנטים שביקשו להחליף מקצוע לימוד. כמו כן, הנתונים שבפרסום אינם מתייחסים למועמדים למוסדות אקדמיים אחרים. לפיכך, תיאור היקף הביקוש ללימודים גבוהים הוא חלקי ואינו משקף את התרחבות החינוך האקדמי שחלה בשנים האחרונות.

(סטודנטים; אוניברסיטאות; מקצועות לימוד; תארים אקדמיים)

065

מכללות אקדמיות, תשס"ד

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 1, ירושלים 2006, 65 עמ' ומפה אחת (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך, התרבות והספורט ועם הוועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

מאז שנת הלימודים תש"ן (1989/1990), עורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי שנה, בהזמנת משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה, סקר על סטודנטים ומקבלי תואר ראשון ותואר שני מהמכללות האקדמיות בישראל. בפרסום מופיעים 14 לוחות, הכוללים נתונים על הסטודנטים ומקבלי התארים מהמכללות האקדמיות בישראל (הנתונים על מקבלי תארים כוללים גם מקבלי תואר ראשון מהמכללות לחינוך), לפי המשתנים הבאים: מקצוע לימוד, תחום לימוד, גורם מתקצב, מין, מוצא, יבשת לידה, דת, אשכול חברתי-כלכלי, מחוז לימודים, מחוז מגורים, מוסד, מחוז המוסד וישוב מגורים. בנוסף, כולל הפרסום לוח שבו מובאת השוואה בין הסטודנטים באוניברסיטאות לסטודנטים במכללות לפי תחום לימוד, תואר ושנת לימוד. כמו כן, מובאת מפה שמוצגת בה תפרוסת הסטודנטים לתואר ראשון במכללות האקדמיות בישראל, לפי מוסד, יישוב המוסד וגורם מתקצב. בפרק המבוא של הפרסום מוצגים נתונים לשנים תשמ"ה-תשס"ד, ואילו בפרק הלוחות מוצגים הנתונים לשנת תשס"ד בלבד.

(מכללות; סטודנטים; מקצועות לימוד; תארים אקדמיים)

066

דוידוביץ, ניצה; סואן, דן; קולן, מיכל:

שיח של שוֹנוּת: "פרופיל" סטודנטים ויחסי גומלין בין סטודנטים ערבים ויהודים בקמפוסים אקדמיים

המכללה האקדמית יהודה ושומרון, אריאל 2006, 136 עמ' (עברית, סיכום באנגלית).

במחקר זה נערכה השוואה בין סטודנטים יהודים וערבים במכללת יהודה ושומרון (יו"ש) ומכללת הגליל המערבי (ג"מ). במכללת יו"ש שיעור הסטודנטים הערבים הוא קטן, ואילו במכללת ג"מ שיעורם הוא קרוב ל-50%. מטרת המחקר היתה לבדוק את מאפייני הסטודנטים בשתי המכללות (מאפיינים אישיים-משפחתיים, לימודיים, עמדות לגבי האקלים הלימודי-חברתי בקמפוס, מניעים ללמידה בקמפוסים אלה וזהות לאומית) ואת יחסי הגומלין בין הסטודנטים היהודים לסטודנטים הערבים. במחקר השתתפו 182 סטודנטים ממכללת יו"ש ו-277 סטודנטים ממכללת ג"מ. בין הממצאים: שיעור הסטודנטים הדתיים/דתיים מאוד הוא גבוה הרבה יותר בקרב הערבים; רמת ההשכלה של הורי הסטודנטים היהודים היא הרבה יותר גבוהה מזו של הורי הסטודנטים הערבים; שיעור הסטודנטים שהחלו לימודיהם בשתי המכללות כברירת מחדל (לא התקבלו למוסדות אחרים שרצו ללמוד בהם) הוא הרבה יותר גבוה בקרב הסטודנטים הערבים; כשני שלישים מהסטודנטים הערבים סבורים כי יש שוויון בינם לבין הסטודנטים היהודים, ויותר מ-50% ציינו כי יש התחשבות ברגשותיהם הדתיים וכי המורים מסייעים להם (תחושת האקלים החיובי נמצאה חזקה יותר ביו"ש מאשר בג"מ); בשתי המכללות קיימים יחסי הכרות ושיתוף פעולה בין סטודנטים משתי קבוצות הלאום (יותר בג"מ מאשר ביו"'ש); לסטודנטים הערבים יש יותר קשיים בלימודים.

(סטודנטים; מכללות; יחסי ערבים - יהודים; אקלים לימודי; יהודה ושומרון; גליל)

067

Lavy, Victor:
Does Raising the Principal's Wage Improve the School’s Outcomes? Quasi-Experimental Evidence from an Unusual Program in Israel
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Jerusalem 2006, 26 pages. The publication appears also on the Institute’s Website: http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msfalkin.

הצעות להעלאת שכר המורים והמנהלים כבסיס לרפורמה בבתי-הספר זוכות לתמיכה בקרב חוקרים וקובעי מדיניות. זאת, מתוך הנחה ששכר גבוה יותר ישפר את ביצועיהם של המורים והמנהלים, ימשוך אנשים טובים יותר למקצוע, וכתוצאה מכך גם הישגי התלמידים ישתפרו. להנחה זו כמעט ולא נמצא בסיס עובדתי עד כה. בעבודה הנוכחית מוצגים ממצאים מתוך ניתוחים סטטיסטיים של דו"חות תכנית, שבמסגרתה קיבלו מנהלי בתי-ספר וחלק מהמורים תוספת של 50% לשכרם. במסגרת העבודה, נבדקו הישגי תלמידי כיתות י"ב ב-1995-2002. המידע על ציוני בית-הספר וציוני בחינות הבגרות קושר עם מידע על מנהלי בתי-ספר שהשתתפו בתכנית. נמצא, כי בבתי-הספר שהשתתפו בתכנית ב-1997-1998 (תחילת הפעלתה) הישגי התלמידים היו גבוהים יותר מהישגיהם של התלמידים בשנים 1995-1996 (טרם הפעלת התכנית), אם כי ההבדלים בהישגים היו קטנים. לבסוף, נדונות השלכות של התכנית.

(מנהלי בתי-ספר; שכר; תמריצים; תלמידים; ציונים; בחינות בגרות)

068

רסיסי, ניר; גיל, ורדה:

סקר הערכה בנושא: ניסוי הנהגת שבוע לימודים מקוצר - דו"ח מסכם מדעי

היחידה למחקר והערכה, המכללה האקדמית אורנים, טבעון 2005, 341 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של משרד החינוך: www.education.gov.il (ראו: לשכת המדען הראשי).

כחלק מבחינת ההיערכות לאפשרות לעבור למתכונת של חמישה ימי לימוד ארוכים בשבוע, נעשה סקר שהתמקד בהיבט החינוכי-התנהגותי של המעבר. בין הנושאים שנבדקו בסקר: דרכי ההתארגנות והתפעול של שבוע הלימודים המקוצר בבית-הספר; הפעילות הפורמלית והלא-פורמלית המוצעת לתלמידים; עמדות של הורים, תלמידים ובעלי תפקידים ביחס לתרומה ולנזק שיש למתכונת של שבוע לימודים מקוצר, מבחינת תפקוד בית-הספר, תפקוד המורים ותפקוד התלמידים ומבחינת הפעילויות בשעות הפנאי, לרבות אלו המוצעות בימי שישי; חלקם היחסי של בית-הספר, הרשות המקומית וגורמים קהילתיים נוספים בתפעול של שבוע הלימודים המקוצר ויחסי הגומלין ביניהם בהקשר זה. בין הממצאים: ניכרת עייפות, ירידה בריכוז ועלייה בבעיות המשמעת בשעות אחר הצהריים, במיוחד בקרב התלמידים הצעירים יותר; התחושה הרווחת היא כי השיעורים המתקיימים בסוף יום הלימודים אינם יעילים; בבתי-הספר קיימת מודעות לבעיות הנ"ל, וננקטו גישות שונות במטרה להקל על התלמידים בשיעורים האחרונים; מורים שלימדו יותר מ-5 שעות ברצף דיווחו על ירידה באיכות ההוראו בסוף היום; ההישגים הלימודיים היו דומים לאלו שלפני הנהגת הניסוי.

(יום לימודים ארוך; קשב; ריכוז; הישגים לימודיים; שעות הוראו; חוגים; הסתגלות)

069

קופיעץ, קרן; בר-און, נעמה; גורשיט-פיינשטיין, מרינה:

הערכת התכנית "יום של תכלת" בגני הילדים באשקלון

הרשות הלאומית למלחמה בסמים, ירושלים 2005, 26 עמ'. בוצע על-ידי "משתנים - הערכת פרוייקטים וייעוץ ארגוני".

בדו"ח זה מוצגים ממצאי מחקר הערכה של תכנית המניעה "יום של תכלת". תכנית זו הופעלה בגני ילדים באשקלון, בשיתוף הרשות למלחמה בסמים, עיריית אשקלון ומשרד החינוך. הרעיון שעמד מאחורי התכנית היה, שהמודעות של הילדים לקיומם של חומרים מזיקים בגיל צעיר, תביא למניעת השימוש בהם. זאת, באמצעות לימוד התנהגות בריאותית והקניית כלים מתאימים (חוסן נפשי וביטחון עצמי) שיאפשרו לילדים להתמודד עם לחץ חברתי בגיל מבוגר יותר. ההערכה, שנעשתה בשנת הלימודים תשס"ה, כללה ליווי של הדרכת הגננות, שאלון משוב, תצפיות, בדיקת ידע ועמדות של הילדים, ריאיונות ומשוב בקרב האנשים שהפעילו את התכנית. בין הממצאים: 80% מהגננות ציינו כי ההכשרה לקראת הפעלת התכנית תאמה את ציפיותיהן, אך 83% מהן טענו היו עושות בה שינויים; שיעור הילדים שידעו על הסיכון שבשימוש בסמים עלה מ-50% בתחילת השנה ל-66.7% בסופה. בדו"ח מפורטים הקשיים וההצלחות של התכנית, ולבסוף מובאות המלצות.

(תכניות התערבות; גני ילדים; מניעת השימוש בסמים; חינוך לבריאות; אשקלון)

070

ראו גם:

ישראל במספרים, 2005 (פריט מס' 001)

¨        

ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2005 (003)

¨        

ארבע ערים: מאפייני אוכלוסייה, 2004 (005)

¨        

על נתוניך ירושלים, 2004: מצב קיים ומגמות שינוי (006)

¨        

סטודנטים לסיעוד מעדיפים לא לעבוד בתחום הגריאטרי (045)

¨        

ישראל: דו"ח חברתי לשנים 1990-2003 (046)

¨       

מערכת החינוך הערבית בישראל: התפתחות ותמונת מצב עכשווית (050)

¨        

סקר מסחר, שירותים, תחבורה ותקשורת, 2001 (075)

¨        

חשבונות הענפים לפי מגזרים (076)

¨        

מדידת התפוקה של שירותים שאינם סחירים (096)

¨        

תרומת ההון האנושי לצמיחה ולפריון במגזר העסקי בישראל, 1970 עד 1999 (113)

¨        

סקר דעת קהל לגבי נשים במדע בישראל, 2003 (117)

¨        

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, 2005 (127)

¨        

על הפרטה ועל חינוך (129)

¨        

תמונת מצב חברתית – 2005 (132)

¨        

 

ז. חקלאות ומשק המים

פרסומים

החקלאות בישראל, 2002-2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 9, ירושלים 2005, 67 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם על-גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל מידע על הפעילות החקלאית ב-2004 בהשוואה לשנים קודמות, והוא מורכב משני חלקים: בחלק הראשון מובאים נתונים על חשבון ענף החקלאות, תשומה, תפוקה ותוצר מקומי. בחלק השני מובאים נתונים על מדד מחירי תשומה ותפוקה בחקלאות ב-2002-2004. בין הממצאים: כמות התפוקה החקלאית עלתה ב-2004 ב-9.3%, לאחר ירידה של 3.1% ב-2003; כמות התשומה (ללא שכר עבודה) עלתה ב-2.7%, וכתוצאה מכך עלתה כמות התוצר המקומי הנקי בחקלאות ב-22.3%, לאחר ירידה של 11.7% ב-2003; הייצוא החקלאי הטרי עלה ב-31% בהשוואה ל-2003; ב-2004 חלה הרעה בתנאי הסחר של ענף החקלאות – מחירי התפוקות עלו ב-3.3% בעוד שמחירי התשומות עלו ב-7.3% (מחירי התשומות לגידולים צמחיים עלו ב-4.2%, ומחירי התשומות לבעלי חיים עלו ב-11.4%), בניגוד ל-2003, שבה מחירי התפוקות עלו יותר ממחירי התשומות.

(חקלאות; מחירים; תשומה-תפוקה; ייצוא; השקעות; תעסוקה; גידולי שדה; ירקות; פירות; פרחים; בעלי חיים; מים; דלק)

071

Kimhi, Ayal; Rekah, Hila:
The Simultaneous Evolution of Farm Size and Specialization: Dynamic Panel Data Evidence from Israeli Farm Communities
Department of Agricultural Economics and Management, Hebrew University, Discussion Paper No. 13, Rehovot 2005, 27 pages. The publication appears also on the Department’s Website: http://departments.agri.huji.ac.il/economics/indexe.html.

במדינות מפותחות רבות יש מגמה של צמצום מספר המשקים החקלאיים, לצד גידול בשטחי המשקים ובתחומי המומחיות שלהם. בעבודה זו נבדקו תהליכים אלו במשקים/חוות חקלאיים בישראל, בתקופה 1992 עד 2001. מקורות הנתונים ששימשו לעבודה היו מפקדי החקלאות השנתיים של משרד החקלאות שנעשו בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בין הממצאים: יש קשר שלילי בין גודל המשק/החווה לבין מידת ההתמחות – משקים/חוות מתמחים הם קטנים יותר; ברוב המקרים בישראל, כאשר משקים/חוות מתרחבים, הדבר נעשה בגלל הוספת גידולים למיניהם (צמחיים או בעלי חיים) ולא בגלל הרחבת תחום הגידול המקורי; מגמת ההתמחות היא חזקה יותר בקיבוצים ובישובים ערביים מאשר במושבים שיתופיים; משקים/חוות באזורים מרוחקים גדלים בקצב מהיר יותר ומתמחים בקצב איטי יותר מאשר משקים/חוות במרכז הארץ. לדעת החוקרים, מגמת ההתמחות תואץ ותביא לסגירתם של משקים רבים.

(חקלאות; חקלאים; תכנון כפרי; תפוקה; גידולי שדה; גידולים צמחיים; בעלי חיים)

072

גולדשלגר, נ'; מקסים, ש'; שמואל, א' ואחרים:

השפעת השטח הבנוי על הנגר העלי במרחב עירוני: בהדגמה במישור החוף

"הנדסת מים", מס' 43 (ינואר-פברואר 2006), עמ' 30-32.

הגידול המואץ בשטחים המבונים בישראל מביא לכך שגדל שיעור הנגר העלי הגורם לאובדני מים. מטרת המחקר היתה לנתח את הקשרים שבין השינויים בנגר הסופתי העירוני באזור החוף המישורי של ישראל ב-20 השנים האחרונות. החישה מרחוק (תצלומי אוויר והדמיות לוויין) ושילוב נתונים הידרולוגיים במערכות מידע גאוגרפיות מאפשרים לימוד והבנה טובים של השינויים. המחקר התמקד בערים רעננה, הרצליה ואשדוד, תוך התייחסות למקדם הנגר הסופתי, שהוא היחס שבין עובי הנגר הסופתי לבין עובי הגשם הסופתי. נמצאו מגמות ברורות של קשר ביניהם בתקופות שונות. עוד נמצא, כי קיימת עלייה מתמדת במקדם הנגר לאורך זמן, הנובעת מגידול השטח האטים למים. עיקר התרומה לנגר העירוני נובעת מגודל ומפריסת השטח המבונה (האטים למים) המחובר למערכת הניקוז העירונית. ערכי מקדמי הנגר הסופתיים והשינויים בגדלי השטחים האטימים למים באשדוד מתאימים לאלו שברעננה ובהרצליה, למרות הבדלים בתשתיות הקרקע שעליהן בנויות הערים. לדעת החוקרים, תרומת השטחים הפתוחים לנגר העירוני היא קטנה. מתוצאות המחקר עולה, כי אפשר לחזות את התפתחות הנגר העירוני על-פי השינויים הצפויים בגידול השטחים האטימים למים.

(משקעים; מים; בנייה)

073

ראו גם:

ישראל במספרים, 2005 (פריט מס' 001)

¨        

חשבונות לאומיים, 1995-2004 (074)

¨        

Do Arab and Jewish Markets within Israel Converge? A Case Study of Fruits and Vegetables (092)

¨        

דין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2004 – דו"ח מס' 44 (094)

¨        

סקר מזהמים בשפכי השפד"ן (104)

¨        

מחקר ופיתוח באנרגיה: דו"ח 2004 (154)

¨        

"רבעון לסטטיסטיקה חקלאית", כרך 36: 3 – יולי-ספטמבר 2005 (168)

¨        

"השירותים הווטרינריים", השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות – גיליון 2005 / 12-6
(191)

¨        

 

ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

פרסומים

חשבונות לאומיים, 1995-2004

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 25, ירושלים 2005, 122 עמ' (עברית ואנגלית) ותקליטור. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בפרסום מובא סיכום מתוקן של החשבונות הלאומיים לשנת 2004. כמו כן, הוכנסו תיקונים לאומדני שנים קודמות בעקבות קבלת נתונים עדכניים וכתוצאה מהמשך התאמת החשבונות למערכת החשבונות הלאומיים החדשה - SNA 93 (ראו חוברת 119, פריט 487). נוסף על הנתונים השנתיים, מוצגים בפרסום גם נתונים רבע-שנתיים על התפתחות התוצר ומרכיביו. כמו כן, מוצגות בתרשימים התפתחויות בסעיפים העיקריים של החשבונות. הפרסום כולל 44 לוחות, כדלקמן: בלוחות 1-32 מובאים נתונים שנתיים על התוצר, ההכנסה הריאלית, פריון העבודה, הצריכה הציבורית והפרטית, ההשקעות, הייצוא והייבוא של סחורות ושירותים, מלאי ההון, המועסקים, חשבונות המגזר הממשלתי, ההכנסה הפנויה של משקי-הבית ועוד. רוב הנתונים מוצגים במחירים שוטפים וקבועים. כמו כן, חושבו השינויים הכמותיים, השינויים הנומינליים והשינויים הנגזרים במחירים. בלוחות 33-38 מובאים נתונים רבע-שנתיים משורשרים על התוצר ומרכיביו, מנוכי השפעת העונתיות, במחירי 2000 ולאחר חישוב המגמה עד לרבע האחרון של 2004. לוחות 39-44 מוקדשים אף הם לנושא התוצר ומרכיביו, ומוצגים בהם נתונים רבע-שנתיים, במחירים שוטפים, ונתונים משורשרים במחירי 2000.

(חשבונאות לאומית; צריכה; השקעות; ייבוא; ייצוא; הכנסה; מסים; פריון עבודה; שירותים; מוצרים בני-קיימא; מזון; חשמל; מים; דלק; חקלאות; תעשייה; בנייה; דיור; תחבורה; מסחר; תיירות)

074

סקר מסחר, שירותים, תחבורה ותקשורת, 2001

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט ממצאים סטטיסטיים מס' 23, ירושלים 2005, 102 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע גם על-גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

מטרתו של הסקר הנוכחי היתה לאמוד את התפוקות ואת התפלגות התשומות בענפי המסחר, השירותים, התחבורה והתקשורת. הסקר התבסס על תת-מדגם מתוך המדגם ששימש לנתונים על עוסקים ופדיון על-פי מס ערך מוסף (ראו חוברת 137, פריט 121). אוכלוסיית העוסקים הפעילים שהתקבלה מקבצי מס ערך מוסף כללה עוסקים המעסיקים שכירים ועוסקים עצמאיים מהמגזר העסקי (אין אוכלוסייה זו כוללת מלכ"רים, מוסדות ממשלתיים ורשויות מקומיות). הענפים שנחקרו במסגרת הסקר הם: כל ענפי המסחר, מסעדות ושירותי אוכל, שירותי תחבורה ואחסנה, שירותי תקשורת, תיווך פיננסי וסוכני ביטוח, נדל"ן, שירותים עסקיים, שירותי חינוך עסקיים, שירותי בריאות וסעד עסקיים ושירותים חברתיים, אישיים ואחרים. בפרסום מוצגים נתונים על הפדיון, התפוקה, התמורה לעבודה והתוצר לפי ענף ראשי. כמו כן, מובאים לוחות הכוללים נתונים על המועסקים, הפדיון ו/או התפוקה, התוצר והתמורה לעבודה לפי קבוצות גודל של פדיון לעוסק וקבוצות גודל של מספר מועסקים לעוסק. מן הנתונים עולה, כי בענפים שנכללו בסקר הועסקו כ-50.9% מכלל המועסקים במשק וכי התוצר של אותם ענפים היווה כ-41% מסך התמ"ג של המשק במחירי 2001.

(מסחר; שירותים; עסקים; תעסוקה; תחבורה; תקשורת; דואר; מסעדות; נדל"ן; ביטוח; שירותי חינוך; שירותי בריאות; שירותים חברתיים; פדיון; תשומה-תפוקה)

075

קרישמריו, ברנד:

חשבונות הענפים לפי מגזרים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 13 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים ‏2005, 45 עמ' (עברית,סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בעבודה זו מוצגים לראשונה החשבונות של ענפי המסחר, השירותים, התחבורה והתקשורת של המשק הישראלי לפי מגזר על בסיס "סקר מסחר, שירותים, תחבורה ותקשורת, 1999". זאת, על-פי הדרישות של מערכת החשבונות הלאומיים SNA1993. הענפים מוצגים לפי המגזרים הבאים: חברות עסקיות לא-פיננסיות; חברות עסקיות פיננסיות; משקי-בית. לא כלולים בעבודה המגזר הממשלתי ומגזר המוסדות ללא כוונת רווח. כלולים בעבודה נתונים לפי מגזר של ענפי התעשייה, וכן מוצג אומדן על ענף הבנייה. בין הממצאים: כ-69% מהמועסקים שייכים למגזר החברות העסקיות הלא-פיננסיות, והם תורמים בין 70% ל-72% מהתפוקה, התוצר והתמורה לעבודה; כ-5.5% מהמועסקים שייכים למגזר החברות העסקיות הפיננסיות, וחלקם בתפוקה, בתוצר ובתמורה לעבודה הוא כ-11%-13%; מגזר משקי-הבית כולל כ-25% מהמועסקים, וחלקו בתפוקה, בתוצר ובתמורה לעבודה הוא בין 16% ל-18%.

(חברות עסקיות; תפוקה; פדיון; מסחר; שירותים; תחבורה; תקשורת; תעשייה; בנייה; חשמל; מים; שירותי הארחה; שירותי חינוך; שירותים חברתיים; משקי-בית; תעסוקה; חשבונאות לאומית)

076

הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב: סקירה שנתית, 2005

הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב, תל-אביב 2006, 27 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבורסה: www.tase.co.il.

בסקירה זו מוצגות ההתפתחויות שאירעו ב-2005 בשוק ניירות-הערך בהשוואה לשנים קודמות. שוק המניות התאפיין בעליות שערים בשיעור של כ-30%. מדד תל-אביב 25 עלה בכ-28%, מדד תל-אביב 100 עלה בכ-25%, אך מדד התל-טק ירד בכ-7%. מחזור המסחר היומי במניות הגיע לשיא של כמיליארד ₪, עלייה של כ-50% לעומת 2004. שערי איגרות-החוב עלו בכ-4%, במונחים ריאליים, ומחזור המסחר היומי הממוצע באיגרות-חוב הגיע לשיא של כ-1.3 מיליארד ₪, עלייה של כ-40% לעומת 2004. צמצום הגירעון הממשלתי וביצוע הנפקות בחו"ל הביאו לצמצום משמעותי בגיוס ההון הממשלתי נטו (5 מיליארד ₪ - ירידה של כ-40% לעומת 2004). סך גיוסי ההון על-ידי חברות באמצעות איגרות-חוב עלה לכ-45 מיליארד ₪. הנפקת מניות לציבור הסתכמה בכ-6.6 מיליארד ₪. בשוק הנגזרים נרשמה עלייה חדה במסחר באופציות על מדד תל-אביב 25 וקיפאון במסחר באופציות הדולריות. בשוק המק"מ היתה פעילות ערה, ומחזור המסחר היומי הסתכם בכ-665 מיליון ₪. יתרות המק"מ שבידי הציבור הסתכמו בכ-82 מיליארד ₪, לעומת כ-72 מיליארד ₪ ב-2004.

(בורסה; ניירות-ערך; מניות; איגרות-חוב)

077

פורום בכירי התעשייה: סקר דצמבר 2005

אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל, תל-אביב 2006, 20 עמ', בשיתוף עם "מדגם - ייעוץ ומחקר בע"מ". הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של ההתאחדות: www.industry.org.il.

פורום בכירי התעשייה הוקם ביוזמת התאחדות התעשיינים ומכון המחקר "מדגם". בפורום נכללים 110 מראשי החברות המובילות במשק הישראלי. אחת לחצי שנה נערך בקרב חברי הפורום סקר הכולל שאלות לגבי מצב המשק. בדו"ח זה מוצגים ממצאי הסקר שנערך בחודשים דצמבר 2005 – ינואר 2006, שבו נשאלו חברי הפורום על תחזיותיהם הכלכליות לגבי הרבע הראשון של 2006 ושנת 2006 כולה. הדו"ח כולל השוואות לשני סקרים קודמים. בין הממצאים: 90% מהנשאלים צופים שב-2006 תהיה עלייה קלה בתוצר של המשק, וכ-86% צופים עלייה בתוצר התעשייתי; 77% צופים ב-2006 גידול בייצוא; 70% צופים ב-2006 גידול בהשקעות הזרות; 70% צופים עלייה בהשקעות המקומיות ו-83% צופים עלייה בצריכה הפרטית; 63% צופים ירידה קלה באבטלה; 70% צופים ב-2006 עליות שערים בבורסה בתל-אביב, אך בקצב מתון יותר מאשר ב-2005; 64% סבורים כי לא יהיה שינוי במדיניות הפיסקלית עם הקמתה של הקואליציה החדשה; התחזית הממוצעת לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים היא 2.7%.

(מדדים כלכליים; ייצוא; השקעות; צריכה; אבטלה; בורסה; אינפלציה; צמיחה כלכלית)

078

דו"ח האינפלציה, 2005: המחצית השנייה

בנק ישראל, ירושלים 2005, 42 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

דו"ח האינפלציה מתפרסם אחת לחצי שנה במסגרת מעקב אחר התפתחות האינפלציה. הדו"ח כולל סקירה של הרקע והגורמים להתפתחות המחירים, ההתפתחויות הצפויות והמדיניות הנדרשת לעמידה ביעדי האינפלציה. בין הממצאים: במחצית השנייה של 2005 עלתה האינפלציה ב-1.9%, ובמהלך השנה כולה ב-2.4%. הגורמים העיקריים לעליית המחירים ב-2005 הם עליית שער החליפין של השקל מול הדולר ב-6.8%, שהביאה לעליית מחירי הדיור ומחיריהם של מוצרים מיובאים וכן הצטמצמות עודף כושר הייצור במשק. כמו כן, העלייה המתמשכת במחירי הנפט בעולם תרמו לעליית האינפלציה. גורמים שפעלו להורדת מחירים היו המתינות בעליית השכר והמחירים של המוצרים המקומיים ותהליך הגלובליזציה (תחרות פוטנציאלית מחו"ל בלמה העלאת שכר ומחירים בחלק מענפי המשק). שיעור הריבית של בנק ישראל עמד על 3.5% בין מרס לספטמבר 2005, ולאחר מכן החל תהליך העלאת הריבית (עד ל-4.5% בסוף השנה) בשל הערכות לסטיית האינפלציה מגבול היעד העליון ב-2006. האינפלציה הצפויה ב-2006, על-פי סקר החברות של בנק ישראל ועל-פי הערכות החזאים, היא כ-2.6%.

(אינפלציה; מחירים; שער חליפין; ריבית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

079

סקר החברות והעסקים: הרביע הרביעי של 2005

מחלקת המחקר, בנק ישראל, ירושלים 2006, 19 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

סקר רבע-שנתי זה מבוסס על שאלון לחברות ולעסקים בענפי המסחר, התעשייה, הבנייה, השירותים העסקיים, המלונאות, התחבורה והתקשורת. בסקר, מתבקשות החברות לדווח על כיווני השינויים בפרמטרים השונים ולציין את עוצמת השינוי (עלה, ירד או נשאר יציב). הסקר מתייחס להתפתחויות בפועל ברבע הנחקר, תוך השוואה לרבעים קודמים וציפיות לרבע הבא. בין הממצאים: ברבע הרביעי של 2005 נמשכה העלייה בסך הפעילות במשק: תעשייה – עליות במכירות ליצוא ובמכירות לשוק המקומי; מסחר – עליות מתונות במכירות וצפי לעליות גדולות יותר ברבע הבא; שירותים עסקיים – עלייה בפדיון, מפעילות בישראל ובחו"ל, וצפי להמשך המגמה החיובית ברבע הבא; בתי מלון – עלייה בלינות תיירים מחו"ל, יציבות בלינות ישראלים וצפי לעלייה נוספת ברבע הבא; בנייה –יציבות בפעילות, זה הרבע השלישי ברציפות, לאחר זמן רב של ירידות; תחבורה – ירידות בתחבורה האווירית ועליות מתונות בתחבורה היבשתית והימית; תקשורת – עליות מתונות וצפי לעליות דומות ברבע הבא. ההערכה הממוצעת של החברות לגבי האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים היא 2.6% (כמו ברבע הקודם). שער החליפין הצפוי הוא 4.76 ₪ לדולר (4.73 ₪ ברבע הקודם).

(חברות עסקיות; תפוקה; פידיון; ייצוא; מסחר; תעשייה; בנייה; שירותים; תיירות; תחבורה; תקשורת; תעסוקה; מחירים; אינפלציה; שער חליפין)

080

Barnea, Emanuel; Liviatan Nissan:
Nominal Anchor: Economic and Statistical Aspects
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 1, Jerusalem 2006, 42 pages. The publication appears also on the Bank’s Website: www.bankisrael.gov.il.

בשנות ה-50' וה-60' של המאה ה-20 נהנה העולם מיציבות מחירים, הקשורה בעיקר למערכת שער החליפין שנקבעה בועידת ברטון-וודס. מערכת זו סיפקה עוגן נומינלי (שער חליפין קבוע) למדינות החברות בקרן המטבע הבין-לאומית. בתחילת שנות ה-70' קרסה מערכת זו, ושיעורי האינפלציה עלו, כתוצאה מאיבוד העוגן הנומינלי ומשבר האנרגיה. ב-20 השנים האחרונות העולם נהנה שוב מיציבות מחירים בעזרת כללים מוניטריים. בעבודה הנוכחית נבחנו מחזורי האינפלציה בישראל, לאור הנחת המחברים, כי בתקופות של אינפלציה גבוהה לא כלל המשטר המוניטרי עוגן נומינלי, בעוד שבתקופות שבהן אומצו עקרונות ברטון-וודס או שנקבע משטר של יעד אינפלציה היתה יציבות מחירים. טענות אלו אוששו בבחינת נתוני האינפלציה הרבעוניים בתקופה 1995 עד 2005.

(מחירים; יציבות כלכלית; אינפלציה; מדיניות מוניטרית)

081

אילק, אלכס; סוחוי, טניה; קליין, ניר:

אמידת הפרמיה הגלומה בתשואות המק"ם

מחלקת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2005.11, ירושלים 2005, 27 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו נבחנת התפתחות הפרמיה הגלומה בעקום תשואות המק"ם (מלווה קצר מועד) ל-12 חודשים בשנים 1992-2002 - תקופת דיסאינפלציה הדרגתית, שבסופה הושגה יציבות מחירים. פרמיה זו, שהיא אינה משתנה נצפה אלא נגזרת מהתשואות העתידיות על המק"מ, נאמדה בכמה שיטות, שאחת מהן מאפשרת לפרמיה הנאמדת להגיב על אי-הוודאות, כפי שהיא משתקפת בשוֹנוּת התשואה העתידית העודפת. נמצא, כי בתהליך הדיסאינפלציה אופיינה הפרמיה במגמת ירידה, בהתאם לירידה בסיכון האינפלציה. מסוף 2000 (פרוץ האינתיפאדה) עד סוף 2002 (משבר האמון במדיניות הכלכלית במחצית הראשונה של 2002 – הפחתה לא-צפויה של הריבית ועלייה חדה בגירעון התקציבי) שבה הפרמיה ועלתה. כן נבחנו הגורמים הבאים שהשפיעו על התפתחות הפרמיה: הפער בין האינפלציה ליעד האינפלציה, פער הריביות בין המשק לחו"ל, השינוי בשיעור החזקת המק"ם בידי הציבור, השינויים בריבית בנק ישראל וסטיית התקן של שינויים אלה.

(שוק ההון; אינפלציה; ציפיות; ריבית)

082

בלפור, עוזר; רייס, שלי; סופר, יואב:

הליברליזציה בחשבון הפיננסי בישראל

"רבעון לבנקאות", מ': 157 (ינואר 2006), עמ' 17-43.

מאמצע שנות ה-80' עד 2005, עבר המשק הישראלי תהליך ליברליזציה הדרגתי. תהליך זה כלל מספר שלבים: מעבר למדיניות מקרו-כלכלית אחראית – "תכנית הייצוב" ולאחריה אימוץ כללי "אמנת מסטריכט" שקבעה יעדים כמותיים נפרדים למדיניות הפיסקלית ולמדיניות המוניטרית; שינוי העוגן המוניטרי משער חליפין נומינלי למשטר של יעדי אינפלציה; מעבר משער חליפין קבוע לשער חליפין נייד; דה-רגולציה של שוקי הכספים וההון; ליברליזציה בחשבון הפיננסי והסרה הדרגתית של מגבלות על תנועות הון. תהליך זה הביא להגברת הפתיחות של המשק, להתרחבות החשבון הפיננסי ולשיפור במעמדו הפיננסי של המשק. במקביל (גם בהשפעתם של תהליכים נוספים), גדלה מעורבותם של תושבי חוץ בשוקי ההון ומטבע החוץ המקומיים, וכתוצאה מכך גדל השוק והשתכלל. בניגוד לתהליך הדרגתי ועקיב זה, מהלך הליברליזציה ב-1977 נכשל, משום שהיה פתאומי ומהיר והתרחש בסביבה מקרו-כלכלית מעורערת, אשר הכניסה את המשק לסחרור אינפלציוני וכתוצאה מכך בוטל.

(התפתחות כלכלית; ליברליזציה; מטבע חוץ; שער חליפין; אינפלציה; שוק ההון; השקעות; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

083

אלקיים, דוד; ארגוב, איל:

ניסוח ואמידה של מודל ניאו-קיינסיאני למשק קטן ופתוח – יישום למשק הישראלי

המחלקה המוניטרית, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2006.02, ירושלים 2006, 46 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו מנוסח ונאמד מודל ניאו-קיינסיאני למשק קטן ופתוח, המורכב משלוש משוואות מבניות: לאינפלציה, לפער התוצר ולשער החליפין. המטרה היתה לבנות מודל שבאמצעותו אפשר לחזות באופן כמותי את ההתפתחויות העתידיות במשתנים הרלוונטיים, לרבות תוואי הריבית הנדרש להשגת יעד אינפלציה. כמו כן, נועד המודל לשמש לבחינת ההשלכות של חלופות מדיניות ושל זעזועים שונים על המשתנים הרלוונטיים. לצורך העבודה נלקחו נתונים רבעוניים של המשק הישראלי לשנים 1992-2004. מן העבודה עולה, כי לשער הריבית יש תפקיד משמעותי במנגנון התמסורת של המדיניות המוניטרית במשק קטן ופתוח. עוד נמצא, כי התמסורת משער החליפין ומהמחירים בעולם אל המחירים המקומיים היא בסופו של דבר מלאה, אך היא נעשית באופן הדרגתי. כמו במשקים אחרים, גם במקרה הנוכחי נמצאה מידה רבה של אינרציה הן באינפלציה והן בפער התוצר. בעקבות זעזועים למיניהם, האינפלציה חוזרת לשיווי משקל תוך שלושה עד חמישה רבעים, ופער התוצר תוך שמונה רבעים.

(מודלים כלכליים; מדיניות מוניטרית; אינפלציה; ריבית; שער חליפין; מחירים)

084

הכט, יואל פומפושקו, הלנה:

RND

המחלקה המוניטרית, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2006.01, ירושלים 2006, 40 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

ציפיות השוק לגבי התפתחותו של נכס הבסיס, בין אם הן רציונליות או לא, קובעות את התנהלותו בפועל של הנכס. לכן, יש חשיבות לאמידה נכונה של הציפיות. המידע הגלום באופציות הנסחרות בבורסה לניירות-ערך בשערי מימוש שונים ובתאריך פקיעה זהה מאפשר לחשב הסתברויות שונות של התפתחות מחיר נכס הבסיס ולאמוד את "פרמיית הסיכון". בעבודה הנוכחית נאמד ה-RND – התפלגות ניטרלית לסיכון – בהנחה שתוחלת התשואה של נכס הבסיס שווה לתשואה חסרת סיכון. נמצא, כי "פרמיית הסיכון" של שער החליפין שקל/דולר ב-1997-2005 היתה 1.6% בממוצע יומי, ובמחצית הראשונה של 2005 היא עמדה על 1% בממוצע יומי. סטיית התקן הגלומה באופציות של שער החליפין שקל/דולר ירדה מכ-10% בממוצע יומי ב-1997-1999 לכ-2.4% במחצית הראשונה של 2005. "פרמיית הסיכון" של מדד תל-אביב 25 ב-1997-2005 היתה 5.5% בממוצע יומי, ובמחצית הראשונה של 2005 היא עמדה על 3.5% בממוצע יומי. סטיית התקן הגלומה באופציות על מדד תל-אביב 25 ירדה מכ-30% בממוצע יומי ב-1997-1999 לכ-17.6% בממוצע יומי במחצית הראשונה של 2005.

(שוק ההון; ניירות-ערך; שער חליפין; ציפיות)

085

Berrebi, Claude; Klor, Esteban:
The Impact of Terrorism Across Industries: An Empirical Study
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Discussion Paper No. 05.03, Jerusalem 2005, 37 pages. The publication appears also on the Institute’s Website: http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msfalkin.

בעבודה זו נבדקה השפעת הטרור על ענפים כלכליים שונים בישראל. במסגרת העבודה, נבדקו 125 החברות הישראליות שנסחרו בשוקי ההון האמריקאיים בנובמבר 2001. עבור כל חברה ישראלית הותאמה לבקרה חברה אמריקאית עם מאפיינים דומים. לאחר מכן, נעשה מעקב אחר תנודתיות המניות הישראליות בהשוואה לזו של המניות האמריקאיות (מ-1 בינואר 1998 עד 10 בספטמבר 2001). בין הממצאים: לפיגועי הטרור לא נמצאה השפעה שלילית מובהקת על תשואת המניות של כל החברות הישראליות בהשוואה לקבוצת הבקרה; בחלוקה למגזרים נמצא, כי מניותיהן של חברות ישראליות הקשורות למגזר הביטחוני עלו ביותר מ-7% בהשוואה למקבילותיהן בקבוצת הבקרה, בעוד שמניותיהן של שאר החברות הישראליות ירדו בכ-5% בהשוואה למקבילותיהן בקבוצת הבקרה. כמו כן נמצא, כי לפיגועי הטרור בישראל היתה השפעה בכיוון של עלייה בייצוא הישראלי של מוצרי ביטחון למדינות שונות.

(פעולות טרור; חברות עסקיות; מניות; ייצוא; ייבוא)

086

אלדור, רפי; האוזר, שמואל; מלניק, רפי:

בחינת ההשפעה של טרור ומדיניות אנטי-טרור על שוקי ההון

רשות ניירות ערך, ירושלים 2005, 26 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.isa.gov.il.

בעבודה זו נבדק, האם לפיגועי הטרור יש השפעה קבועה על השווקים הפיננסיים במשק שחווה טרור במשך תקופה ארוכה. נבדקו 460 פיגועי טרור שאירעו בישראל ב-2000-2003, ונבחנה השפעתם על שוקי המניות ואיגרות-החוב (אג"ח) ועל מידת התחליפיות ביניהם. זאת, באמצעות מדד טרור כמותי, הכולל רכיבים על אופי הפיגוע. כן נבחנה השפעת מדיניות הסיכולים הממוקדים (58 אירועים) על השווקים הפיננסיים. בין הממצאים: ירידת שערי המניות בתגובה לפיגועי טרור היתה מיידית אם הפיגוע התרחש במהלך יום המסחר; אם הפיגוע התרחש לאחר תום המסחר, הירידה היתה בתחילת יום המסחר הבא; ירידת שערי המניות לא הביאה לגידול רמת אי-הוודאות; הצטברות אירועי הטרור גרמה למשקיעים לעבור משוק המניות לשווקים סולידיים יותר כגון אג"ח ממשלתי לטווח קצר; שערי המניות כמעט ולא הושפעו מהסיכולים הממוקדים.

(שוק ההון; מניות; איגרות-חוב; פעולות טרור; מדיניות ממשלתית; אי-ודאות; השקעות)

087

זילברפרב, בן ציון; קראוס, מרים; שניר, אביחי:

אופטימיות ומחזורי עסקים: ערוץ האשראי במשק הישראלי, 1997-2004

"סוגיות בבנקאות" (בהוצאת יחידת המחקר של המפקח על הבנקים, בנק ישראל), מס' 17 (נובמבר 2005), עמ' 95-115. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו נדונה השפעתת האופטימיות השוררת בשווקים על רמת הסיכון באשראי המוענק על-ידי הבנקים. ההשערה היתה, כי בעתות של אופטימיות, שבהן המשק בצמיחה, הבנק פחות זהיר במתן אשראי ובלקיחת בטחונות מתאימים. נבדקו נתוני האשראי שהוענקו ל-232 חברות בענף הבנייה בין דצמבר 1997 לדצמבר 2003. נמצא, כי כאשר היתה אופטימיות, נטה הבנק לתת הלוואות מסוכנות יותר. הדבר בא לידי ביטוי בכך שסיכויי הגבייה של ההלוואות שניתנו בזמנים אלה (במיוחד בשנת 2000) היו נמוכים מסיכויי הגבייה של הלוואות שניתנו בזמנים אחרים. עוד נמצא, כי הסיכוי להיות בדירוג אשראי נמוך גדל ככל שהחברה לקחה יותר הלוואות בזמני אופטימיות. ממצאים אלה מצביעים על כך שבזמני אופטימיות לא נגבו די בטחונות יחסית לגודל ההלוואה. עוד עולה, כי אופטימיות בשווקים בזמני גאות כלכלית גורמת להאצת הצמיחה הכלכלית, אולם רמת הסיכון הגבוהה באשראי בזמנים אלה עלולה להרע למשק כאשר המשק נכנס למשבר.

(בנקים; אשראי; הלוואות; חברות עסקיות; בנייה [ענף]; מחזורי עסקים)

088


Menashe, Yigal:
Is the Firm-Level Relationship between Uncertainty and Irreversible Investment Non-Linear?
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 12, Jerusalem 2005, 29 pages. The publication appears also on the Bank’s Website: www.bankisrael.gov.il.

כלכלנים רבים טוענים כי קיים קשר ישיר (חיובי או שלילי) בין מצבים של חוסר וודאות לבין רמת ההשקעות. בעבודה זו נבדקו ממצאי מחקר של אייבל ואברלי (1994 ו-1999), שבו נטען כי הקשר אינו חד-כיווני אלא ניתן לתיאור כעקומת U: ברמת חוסר וודאות נמוכה ישנו קשר חיובי בין חוסר הוודאות להשקעות, ואילו ברמת חוסר וודאות גבוהה הקשר הוא שלילי. לצורך הבדיקה נעשה שימוש במאגר נתונים ייחודי שכלל מידע על 459 חברות יצרניות בארצות-הברית בשנים 1958-1996. הקשר בין שני המשתנים נותח לגבי גורמים שונים של חוסר וודאות - מחירי המוצרים, הפריון ועלויות הייצור - ולגבי סוגי השקעה שונים, בציוד או בתשתית, שיש להם דרגות שונות של אפשרויות החזר. ממצאי העבודה תומכים בגישתו של מחקר זה. עוד נמצא, כי ההשפעה של חוסר הוודאות על ההשקעה בציוד היא חזקה יותר מההשפעה על ההשקעה בתשתית.

(אי-ודאות; השקעות; תעשייה; חברות עסקיות)

089

Ben-Ishai, Guy:
What Is Motivating Liberalization Induced-Mergers? The Market Power Hypothesis Reexamined
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Discussion Paper No. 05.04, Jerusalem 2005, 49 pages. The publication appears also on the Institute’s Website: http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msfalkin.

בעבודה זו נבחנה הסוגיה, האם ליברליזציה בסחר מאיצה או בולמת פעילות של מיזוגים (בעיקר אופקיים) בין חברות באותו מגזר. נבדקו שלוש השאלות הבאות: האם הליברליזציה הביאה לפעילות מיזוגים מוגברת; אם כן, מדוע התרחשו המיזוגים; מדוע ואלו סוגים של מיזוגים התרחשו (אנכיים, אופקיים או קונגלומרטים). במסגרת העבודה, נבדקה השפעת תכנית הליברליזציה בישראל מ-1993 על פעילות המיזוגים. הנתונים על מיזוגים ב-1993-2000 התקבלו מהרשות להגבלים עסקיים. מתוך 1,167 המיזוגים שנרשמו בתקופה זו, 260 כללו לפחות חברה יצרנית אחת. נמצא, כי שיעור המיזוגים לחברה בתקופה הנסקרת היה נמוך יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות, אולם הליברליזציה הביאה לעלייה בכל סוגי המיזוגים.

(חברות עסקיות; תעשייה; ליברליזציה; מדיניות כלכלית)

090

סמדר, משה:

עשרים שנה להסכם המכונן אזור סחר חופשי בין ישראל לארה"ב

"הרבעון הישראלי למסים", ל"ב: 125 (ינואר 2006), עמ' 65-72. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של המוזיאון למסים: www.mof.gov.il/museum.

באפריל 1985 נחתם הסכם אזור הסחר החופשי בין ארצות-הברית לישראל. ההסכם אפשר לסחורות שמקורן בשתי המדינות להיכנס לתחומן, לצורכי מסחר, כשהן פטורות ממכס ומהגבלות לא מכסיות. במאמר זה נבחנות השפעות ההסכם בפרספקטיבה של 20 שנה. עבור ארצות-הברית, מעבר להרחבת הייצוא לשוק הישראלי (מכ-1.7 מיליארדי דולר ב-1985 לכ-5.3 מיליארדי דולר ב-2003, אם כי שיעורו היחסי של הייצוא לישראל ירד מכ-20% ב-1985 לכ-16% ב-2003), היה בהסכם זה פתח של עידן חדש ביחסי סחר החוץ, שלא הסתמכו עוד רק על המישור הרב-צדדי אלא גם על הסכמים דו-צדדיים דומים שנחתמו עם מדינות אחרות. עבור ישראל, ההסכם תרם להגדלת הייצוא לארצות-הברית, מכ-2.1 מיליארדי דולר ב-1985 (34% מהייצוא) לכ-12 מיליארדי דולר ב-2003 (38% מהייצוא) והיווה תקדים לחתימת הסכמים דומים עם 21 מדינות נוספות. כיום, רוב סחר החוץ של ישראל מתקיים במסגרת הסכמים אלה.

(מסחר בין-לאומי; אזור סחר חופשי; ארצות-הברית; ייבוא; ייצוא; מכס; ליברליזציה)

091

Klinov, Ruth; Oren, Merav:
Do Arab and Jewish Markets within Israel Converge? A Case Study of Fruits and Vegetables
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Discussion Paper No. A05.05, Jerusalem 2005, 21 pages. The publication appears also on the Institute’s Website: http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msfalkin.

במחקרים שונים שנעשו בישראל נמצא, כי מתקיימים שני שווקים כלכליים, שוק יהודי ושוק ערבי. בין שני השווקים קיימים קשרי מסחר, אולם ישנם הבדלים בולטים בין השווקים מהבחינות של פערי מחירים (במגזר הערבי המחירים הם נמוכים יותר ברוב הגדול של המקרים), שוני בתחומי הטכנולוגיה והתעסוקה, הבדלים במאפיינים חברתיים-כלכליים של האוכלוסייה וכו'. בעבודה זו נבדק, האם לאורך זמן פערי המחירים נוטים להישאר קבועים או שהם מצטמצמים. במסגרת העבודה, נעשה חקר מקרה לגבי פערי מחירים של פירות וירקות. לגבי כל מוצר נבדקו שינויים במחירים בשני השווקים בין ינואר 1993 לדצמבר 2004. בין הממצאים: בין 1993 ל-2000 נצפתה מגמת צמצום בפערי המחירים בין השווקים; ב-2000, עקב העלייה בהכנסות המגזר היהודי, עלו מחירי הפירות והירקות, אך במגזר הערבי, שבו לא עלה השכר, נרשמה ירידת מחירים; מ-2002 ואילך קטנו הפערים מחדש.

(מחירים; פירות; ירקות; ערביי ישראל)

092

Zussman, Asaf; Zussman, Noam; Orregaard Nielsen Morten:
Asset Market Perspectives on the Israeli-Palestinian Conflict
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2006.02, Jerusalem 2006, 48 pages. The publication appears also on the Bank’s Website: www.bankisrael.gov.il.

בעבודה זו נבחנות השפעותיהן של התפתחויות בסכסוך הישראלי-פלסטיני מאז סוף שנות ה-80' מנקודת המבט של שוק ההון בישראל וברשות הפלסטינית (רש"פ). זאת, תוך איתור נקודות תפנית אקונומטריות והצלבתן עם אירועים בולטים בסכסוך. במסגרת העבודה, נותחו שלושה שווקים פיננסיים: הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב; שוק מטבע החוץ הישראלי ושוק מטבע החוץ הפלסטיני. ארבעת סוגי האירועים שנבדקו הם: אירועים הקשורים ישירות לסכסוך הישראלי-פלסטיני או הישראלי-ערבי; התפתחויות פוליטיות פנימיות משמעותיות בישראל וברש"פ, שיש להן השפעה ישירה על הסכסוך; שינויים משמעותיים במדיניות הכלכלית בישראל; אירועים זרים לחלוטין לכלכלות של ישראל והרש"פ. בין הממצאים: הסלמה משמעותית באלימות הובילה לירידת ערך הנכסים בישראל וברש"פ, בעוד שיוזמות שלום משמעותיות הובילו לעליית ערך הנכסים; השווקים בשני הצדדים הגיבו באופן חיובי להצלחתם של מדינאים שהעדיפו הסדר באמצעות משא ומתן לפתרון הסכסוך.

(סכסוך ערבי-ישראלי; הרשות הפלסטינית; התפתחות כלכלית; שוק ההון; בורסה)

093

ראו גם:

ישראל במספרים, 2005 (פריט מס' 001)

¨        

התפתחות ההשפעה הפיסקלית של עולי אתיופיה על ציר הזמן (010)

¨        

סקר דירות חדשות למכירה בבנייה פרטית, אוקטובר-דצמבר 2005 (012)

¨        

מבט על ההצמדה למדד תשומות הבנייה (013)

¨        

ענף מוצרי הבנייה (014)

¨        

הכלכלה הערבית בישראל: מדיניות יוצרת תלות (049)

¨       

החקלאות בישראל, 2002-2004 (071)

¨       

דין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2004 – דו"ח מס' 44 (094)

¨       

מדידת התפוקה של שירותים שאינם סחירים (096)

¨       

תמיכות ממשלתיות בעמותות ובמלכ"רים: מודל אקונומטרי (097)

¨       

"חוסן" – מדד לבחינת איתנותם וחוסנם של בנקים בישראל (099)

¨       

Market Power of Banks against Large Firms: What has Changed with the Opening of the Israeli Economy? (100)

¨       

התחרותיות במערכת הבנקאית בישראל (101)

¨       

סקר הכנסות, 2004 (109)

¨       

נטל המסים הישירים והעקיפים על משקי-הבית בישראל והשפעתם על אי-השוויון ב-2003 (110)

¨       

תרומת ההון האנושי לצמיחה ולפריון במגזר העסקי בישראל, 1970 עד 1999 (113)

¨       

Wage Distribution and Economic Growth (114)

¨       

סקר הוצאות משק-הבית, 2004: סיכומים כלליים (124)

¨       

מדידת עוני מוחלט בישראל (126)

¨       

מסגרת לדיון במדיניות ההפרטה בשירותים חברתיים (128)

¨       

תמונת מצב חברתית – 2005 (132)

¨       

פרק ט"ו: "תיירות ושירותי הארחה" (148 ו-149)

¨       

פרק ט"ז: "תעשייה ואנרגיה" (150-153)

¨       

פרק י"ז: "כתבי-עת הכוללים נתונים סטטיסטיים שיצאו לאור לאחרונה" (155-168, 174-190)

¨       

 

 

ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

פרסומים

דין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2004 – דו"ח מס' 44

רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר, ירושלים 2005, 414 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הרשות: www.gca.gov.il.

דו"ח שנתי זה כולל נתונים פיננסיים על 93 חברות ממשלתיות, חברות בנות ממשלתיות וחברות מעורבות (שבהן יש למדינה אחזקות משמעותיות – יותר מ-5%), עסקיות ולא-עסקיות. הדו"ח מבוסס על הדו"חות הכספיים של החברות. בין נושאי הדו"ח: ריכוז ופירוט נתונים כספיים של החברות לשנת 2004 (הכנסות והוצאות, רווחים והפסדים, השקעות, ייצוא, היקף התוצר למועסק וכו') והשוואתם לנתוני שנים קודמות, מידע על פעולות הפרטה מ-1986 עד יולי 2005 ועוד. לגבי כל חברה מובאים גם נתונים על שנת היווסדה, עיסוקה העיקרי, מצבת העובדים, מעמד החברה על-פי חוק, צורת ההתאגדות, בעלי תפקידים בכירים בחברה ועוד. בין החברות: אלתא מערכות, בזק, חברת החשמל לישראל, אל-על, צים, בתי זיקוק לנפט, החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ, מקורות, החברה הלאומית לאספקת פחם, החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי, החברה הממשלתית לתיירות, החברה למתנ"סים, התעשייה האווירית לישראל, אגרקסקו ועוד. כמו כן, נכללו השנה בדו"ח, בפרק נפרד, שתי עמותות: האגודה לתרבות הדיור והמרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים.

(חברות ממשלתיות; חברות עסקיות; עמותות; רווחים; השקעות; ייצוא; מניות; הון; הפרטה)

094

רזין, ערן; חזן, אנה:

חלוקת העושר המוניציפלי בישראל – צמצום פערים בהכנסות הרשויות המקומיות

מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים 2006, 89 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.fips.org.il.

במחקר זה נבדקות חלופות לחלוקה מחדש של הכנסות ממסים והיטלים מקומיים על נכסים שאינם משמשים למגורים, במטרה להקטין את הפערים בחוסן התקציבי בין רשויות מקומיות. ניסיון חלוקת ההכנסות במסגרת הסכמים לפיתוח אזורי תעשייה משותפים לכמה רשויות מצביע על כך שההסכמים הפכו לכלי מוכר, גם אם יישומם כרוך לעתים במחלוקות. חלופות נוספות נבדלות זו מזו במקור ההכנסות המחולקות, באופן החלוקה, בחופש הפעולה שיש לשלטון המרכזי לכפות את חלוקת ההכנסות וברמה הגאוגרפית של החלוקה. המחברים ממליצים לבחון יישום חלופות ברמה המקומית וברמה האזורית עם סייגים ברורים לנסיבות שבהן אפשר יהיה לכפות חלוקת הכנסות. השלכות בכיוון חיזוק השלטון המקומי או ריכוז כוח בידי משרדי ממשלה תלויות באופן שבו ייעשה הדבר: כפייה באופן מדוד וכפוף לסייגים, כשהשלטון המרכזי נתפס כמתווך הוגן, או זירה לעימותים ולהחלטות שנויות במחלוקת המתייחסות בעיקר לפתרון בעיות תקציביות המעיקות על השלטון המרכזי. כמו כן, נדונות השלכות רחבות יותר בנוגע לתהליכי ריכוז או ביזור פוליטי ומעבר ממסגרות שלטון היררכיות לרשתות ממשל המבוססות על שיתוף פעולה בין מגזרים שונים ובתוכם.

(רשויות מקומיות; תקציבים; הכנסה; ארנונה; שלטון מקומי; התערבות ממשלתית)

095

סלזנייב, גלינה:

מדידת התפוקה של שירותים שאינם סחירים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 14 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים ‏2005, 36 עמ' (עברית,סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בחשבונות הממשלה קיימת בעייתיות לגבי זיהוי ומדידת התפוקה ופריון העבודה במגזר הציבורי. זאת, בשל העובדה שהממשלה, הרשויות המקומיות והמוסדות ללא כוונת רווח מספקים בדרך כלל את שירותיהם (חינוך, בריאות, ביטחון וכדומה) בחינם או במחיר שאינו מכסה את העלות, כלומר לא במחירי שוק. במסגרת העבודה, נמדדה תפוקת שירותי הממשלה הלא-סחירים על-פי שיטת התפוקות (Output Approach) המומלצת על-ידי Eurostat, תוך השוואת התוצאות לתפוקה המחושבת בשיטת התשומות (Input Approach) הקיימת כיום. העבודה מתמקדת בשני ענפים: חינוך ובריאות, אשר לגביהם מוצגת גם השוואה עם מדינות אחרות. שימוש באינדיקטורים של התפוקה ובאינדיקטורים המסבירים את השינויים האיכותיים המתרחשים בשירותים הציבוריים שאינם סחירים יאפשר לאמוד את התפוקה הלא-נסחרת וגם את פריון העבודה במגזר הממשלתי. אינדיקטורים אלו יסייעו גם לתחומים נוספים, כגון חשבונות התוצר, התוצר הענפי, הצריכה הפרטית והשירותים החברתיים.

(חשבונאות לאומית; תפוקה; מגזר ציבורי; שירותי חינוך; שירותי בריאות)

096

לוסקי, ישראל:

תמיכות ממשלתיות בעמותות ובמלכ"רים: מודל אקונומטרי

"רבעון לכלכלה", 51: 4 (מרס 2005), עמ' 557-583 (עברית, סיכום באנגלית).

בעבודה זו נבחנה מדיניות מתן המענקים הממשלתיים לארגוני המגזר השלישי בישראל, באמצעות מודל אקונומטרי שנועד לאתר את המשתנים המסבירים את מדיניות הממשלה. הנחת המוצא של המודל היא, כי קבלת ההחלטות מתבצעת בשני שלבים: קביעת הארגונים הזכאים למענקים; קביעת גובה המענקים. מקור הנתונים העיקרי לעבודה היה מאגר הנתונים של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במסגרת העבודה, נבחר מדגם של 1,004 עמותות שהיו פעילות ב-1998. בין הממצאים: לעמותה שקיבלה מענק בעבר יש סיכוי גדול לקבל מענק גם בעתיד, כאשר גם גובהו נקבע במידה רבה על-פי מענקי העבר; קיימת נטייה להעדיף עמותות דתיות וחרדיות, במיוחד בתחום החינוך; קיימת העדפה מסוימת לעמותות בתחומי התרבות והנופשה; עמותות גדולות הן בעלות סיכוי רב יותר לקבל מענק, והמענקים שהן מקבלות הם בממוצע גבוהים יותר; יש קשר חיובי בין גובה המענקים לבין השכר הממוצע בעמותה; לא הוכח כי הגדלת המענקים הביאה לעלייה בהיקף הפעילות.

(עמותות; מלכ"רים; התערבות ממשלתית; מימון; הקצאת משאבים)

097

מור, אהרון:

הפוטנציאל הגלום במגזר השלישי לטיפול בעוני בישראל

"הרבעון הישראלי למסים", ל"ב: 125 (ינואר 2006), עמ' 73-79.

במאמר זה נדונות יכולותיו של המגזר השלישי לסייע בטיפול בעוני, תוך התמקדות במקורות המימון של ארגוני המגזר. חלקו של המגזר השלישי בתוצר המקומי הגולמי הוא 14.3%. המגזר כולל כ-40,000 ארגונים, שמועסקים בהם כ-310,000 עובדים ומתנדבים. תחומי פעילותם של רבים מארגוני המגזר כוללים צרכים לטיפול בעוני, כגון מזון, ביגוד, דיור ובריאות. מקורו של 12% מתקציב ארגוני המגזר הוא מתרומות. עיקר המימון הוא ממקורות ציבוריים. המימון הממשלתי למגזר עומד על כ-8 מיליארדי ₪ בשנה. לשם קבלת תמונה טובה יותר על תרומת ארגוני המגזר השלישי לטיפול בעוני, ממליץ המחבר לשכלל את דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי כך שיתחשב גם בתרומת ארגוני המגזר להורדת ממדי העוני. נוסף על כך, ממליץ המחבר לשכלל את מסד הנתונים בלמ"ס על אודות פעילותם של ארגוני המגזר באמצעות הוספת שאלות על שימוש בשירותים של ארגוני המגזר, תרומות לארגונים אלה וכו' במסגרת סקר הוצאות משקי-הבית. כמו כן, לדעת המחבר, יש לפתח ולשפר כלי מימון למגזר השלישי, כגון הקמת תעשיית קרנות פילנתרופיות ופעולות להגברת התרומות בישראל ובחו"ל.

(מלכ"רים; ארגונים וולונטריים; עוני; מימון; תרומות; התערבות ממשלתית)

098

פישמן, ירון; רוטנברג, דוד:

"חוסן" – מדד לבחינת איתנותם וחוסנם של בנקים בישראל

"סוגיות בבנקאות" (בהוצאת יחידת המחקר של המפקח על הבנקים, בנק ישראל), מס' 17 (נובמבר 2005), עמ' 61-93. המאמר מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.bankisrael.gov.il.

במאמר זה מוצג מדד "חוסן", שנועד לדרג את הבנקים המסחריים ולהעריך את איתנותם וחוסנם הפיננסי. המדד כולל 25 יחסים פיננסיים בשש קטגוריות עיקריות: הלימות הון, איכות נכסים, איכות ניהול, רווחים ורווחיות, חשיפה לסיכון נזילות וחשיפה לסיכוני שוק. הציונים הניתנים לבנקים נעים מ-1 (בנק איתן מכל הבחינות) עד 5 (בנק חסר איתנות באופן קיצוני). המדד חושב לכל הבנקים המסחריים (כולל חברות בנות) שהיו פעילים במערכת הבנקאות בישראל בשנים 2000 עד 2004. ניתוח תוצאות המדד על פני זמן מצביע על כך שהמדד מושפע באופן מובהק משינויים במחזורי העסקים במשק. כך, בשנים 2001 ו-2002 התקבלו הציונים הגרועים ביותר בכל קבוצות ההתייחסות על רקע ההאטה הכלכלית במשק. לעומת זאת, ב-2003 וב-2004, כאשר חל שיפור במצב המשק, עלו גם הציונים במדד. הציונים הגבוהים ביותר היו בקטגוריות הלימות ההון והרווחיות. בקטגוריית איכות הנכסים הוסיפו הציונים להיות נמוכים. מומלץ לפתח מודל שיאפשר חיזוי שינויים בציוני המדד. עוד על מדד "חוסן", ראו חוברת 138, פריט 292 וחוברת 137, פריט 106.

(בנקים; שוק ההון; ניהול; רווחיות; אשראי; סיכונים; מדדים)

099

Ber, Hedva; Ribon, Sigal:
Market Power of Banks against Large Firms: What has Changed with the Opening of the Israeli Economy?
”Israel Economic Review” (published by the Bank of Israel), 3: 1 (August 2005), pp. 23-51. Tha article appears also on the Bank’s Website: www.bankisrael.gov.il.

מערכת הבנקאות בישראל היא ריכוזית ודומיננטית בפעילות התיווך הפיננסי בין מלווים ולווים. כתוצאה מכך, נוצרו קשרים הדוקים בין הבנקים לבין החברות, שהתבטאו גם במשקל הגבוה של מקורות המימון שגייסו החברות מהבנקים. בעבודה זו נבדק, האם החלופות שניתנו לחברות עקב תהליכי הליברליזציה והגלובליזציה הביאו לחיזוק כוחן מול הבנקים. זאת, באמצעות בדיקת שיעורי הריבית שגבו הבנקים על אשראי שקלי לא-צמוד לחברות. המדגם כלל נתונים של חברות תעשייתיות שנסחרו בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב ב-1993-2000. לגבי כל חברה נבדקו מחירי גיוס האשראי בכל שנה לפי סוג האשראי, מספר הבנקים שמהן כל חברה לוותה, היקף האשראי שגייסה החברה מהבנקים, סיווג הסיכון של החברה שניתן על-ידי הבנק המלווה ומאפיינים נוספים כגון רווחיות, גודל ועוד. נמצא, כי הצטמצם הפער בין עלות האשראי לבנקים לבין הריבית שנגבתה מכלל החברות. חברות שנהנו מצמצום זה במיוחד היו אלו שנהנו מקשרים הדוקים עם הבנקים ואלו שפעילותן מוטית לשוק המקומי.

(בנקים; חברות עסקיות; אשראי; ריבית; שוק ההון; ליברליזציה; גלובליזציה)

100

רבינוביץ, יובל:

התחרותיות במערכת הבנקאית בישראל

"מבט לאומי" (בהוצאת בנק לאומי לישראל בע"מ), גיליון מרס 2006, עמ' 9-12.

הדעה הרווחת בקרב הציבור הישראלי היא שמערכת הבנקאות בישראל היא ריכוזית מאוד וכי לא מתקיימת בה תחרות ראויה. מאמר זה עוסק בשאלת מדידת רמת התחרותיות במערכת הבנקאות. במסגרת המאמר, נסקרות גישות מחקריות שונות למדידת תחרותיות וריכוזיות במערכת הבנקאות. מסקנת המחבר היא, כי קשה למדוד תחרותיות ועל-פי כל גישת מדידה מתקבלות תוצאות אחרות. בישראל, על-פי גישות אלו ובהשוואה למדינות הדומות לה בגודל, קיימת רמת תחרותיות נמוכה מהממוצע. לדעת המחבר, הדרכים להגדלת התחרות בין הבנקים בישראל צריכות להיות באמצעות עידוד המשקיעים המוסדיים, הגדלת תחליפי האשראי והפיקדונות והסרת חסמי כניסה למשק הישראלי בפני בנקים זרים.

(בנקים; תחרות)

101

ראו גם:

ישראל במספרים, 2005 (פריט מס' 001)

¨        

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2005, מס' 44 (002)

¨        

על נתוניך ירושלים, 2004: מצב קיים ומגמות שינוי (006)

¨        

חיפה: דמוגרפיה, מס' 5 (007)

¨        

התפתחות ההשפעה הפיסקלית של עולי אתיופיה על ציר הזמן (010)

¨        

השוואה בין-לאומית של הוצאה לבריאות (017)

¨        

תכנית מדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל: דו"ח לציבור עבור השנים 2002-2004 (021)

¨        

חשבונות לאומיים, 1995-2004 (074)

¨        

סקר מסחר, שירותים, תחבורה ותקשורת, 2001 (075)

¨        

הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב: סקירה שנתית, 2005 (077)

¨        

דו"ח האינפלציה, 2005: המחצית השנייה (079)

¨        

סקר החברות והעסקים: הרביע הרביעי של 2005 (080)

¨        

Nominal Anchor: Economic and Statistical Aspects (081)

¨        

הליברליזציה בחשבון הפיננסי בישראל (083)

¨        

בחינת ההשפעה של טרור ומדיניות אנטי-טרור על שוקי ההון (087)

¨        

אופטימיות ומחזורי עסקים: ערוץ האשראי במשק הישראלי, 1997-2004 (088)

¨        

Asset Market Perspectives on the Israeli-Palestinian Conflict (093)

¨        

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, 2005 (127)

¨        

מסגרת לדיון במדיניות ההפרטה בשירותים חברתיים (128)

¨        

על הפרטה ועל חינוך (129)

¨        

יעילות ואיכות בבתי-אבות סיעודיים: מלכ"רים לעומת מוסדות עסקיים (130)

¨        

היחסים בין שירותי הבריאות בקהילה ומערכת האשפוז (131)

¨        

תמונת מצב חברתית – 2005 (132)

¨        

קצבות הילדים בישראל: מבט היסטורי וראייה בין-לאומית (133)

¨        

נשים המקבלות דמי מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי בשנת 2005 (134)

¨        

דגמים של ארגוני סיוע במזון בישראל (136)

¨        

התמורות בענף הפנסיה והשלכותיהן על פנסיית חובה בישראל (141)

¨       

חקיקת זכויות נכים ויישומה בישראל – מגמות וכיוונים עתידיים (142)

¨       

סוגיית מהירויות מרביות מותרות בדרכים הבין-עירוניות בישראל (147)

¨       

 

י. סביבה ואקלים

פרסומים

דו"ח העוני הסביבתי, 2005

"אדם, טבע ודין" – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, תל-אביב 2005, 85 עמ'. הדו"ח מופיע גם באתר האינטרנט של האגודה: www.yarok.org.il.

הדו"ח הנוכחי הוא דו"ח העוני הסביבתי השלישי של אגודת "אדם, טבע ודין", ומוצגים בו נתונים רבים על המפגעים הסביבתיים בישראל ב-2005. הדו"ח מחולק לאחד-עשר פרקים, העוסקים בנושאים הבאים: דעת הקהל בנושאים סביבתיים; אכיפה בתחומי הסביבה; הוצאה עבור מים מינרליים; אנטנות סלולריות בבתי-אבות; נזקים סביבתיים שגורמות חברות מובילות במשק; תמיכת המדינה במפעלים מזהמים; סכסוכים בירוקרטיים הגורמים לנזקים סביבתיים; עבריינות סביבתית ברשויות המקומיות; שטחים ציבוריים פתוחים; מדד פעילות חברי הכנסת בתחומי הסביבה; נתונים ממוקד פניות הציבור של האגודה בנושאי סביבה. יש לציין, כי רק 62 פסקי-דין פלילים בנושאי סביבה ניתנו מתחילת השנה עד נובמבר 2005, לעומת 100 פסקי-דין בתקופה המקבילה אשתקד.

(איכות הסביבה; זיהום אוויר; משאבי טבע; זיהום הסביבה; פסולת; מים; קרינה; גנים ציבוריים; מפעלי תעשייה; אכיפת חוק)

102

רימר, אלון; סלינגר, יגאל:

מודל הידרולוגי לאגן קרסטי: יישום למקורות נהר הירדן

"הנדסת מים", מס' 43 (ינואר-פברואר 2006), עמ' 12-17.

מחקר זה נעשה כחלק ממחקר GLOWA – נהר הירדן, הממומן על-ידי משרד החינוך והמדע של גרמניה בשיתוף פעולה עם משרד המדע והטכנולוגיה של ישראל. הפרוייקט המוצע הוא ניסיון ראשון לשלב מבנה תירואטי קונספטואלי לבין נתונים הידרולוגיים מפורטים לשם בניית מודל לתיאור יחסי גשם וזרימת נחלי מקורות נהר הירדן. חישוב המאזן נשען על ההנחה שהזנת האזור נעשית בשטח המשותף לכל שלושת אגני הנגר העלי – דן, שניר וחרמון – 783 קמ"ר. בהתאם לחישוב במודל, כמות הגשם השנתית במרחב הר חרמון היא 958 מ"מ, כך שבאופן כללי, ספיקת הגשם על האזור כולו מסתכמת בכ-750 מלמ"ק. ההתאדות הכללית במודל מסתכמת בכ-226 מ"מ (177 מלמ"ק), וזרימת הנגר העלי מסתכמת בכ-90 מ"מ (70 מלמ"ק). מניתוח של ספיקות מדודות עולה, כי קיים שוני מהותי בהידרוגרף ספיקת הבסיס בין הדן לנחלים האחרים. ספיקת הבסיס בנחל חרמון ובנחל שניר פוחתת במהירות מיד בסוף עונת הגשם, וקצב דעיכת הספיקה הולך וקטן לקראת ספטמבר-אוקטובר. לעומת זאת, קצב דעיכת ספיקת מעיינות הדן הוא אטי בתחילת תקופת היובש והוא הולך וגדל לקראת הסתיו. כמו כן, בשנים שחונות, קצב הדעיכה של הדן גדול יותר מאשר קצב הדעיכה בשנים מרובות גשמים.

(נחלים; משקעים; אקלים)

103

סקר מזהמים בשפכי השפד"ן

"הנדסת מים", מס' 43 (ינואר-פברואר 2006), עמ' 18-22.

במפעל טיהור שפכי גוש דן (שפד"ן) טופלו ב-2003 כ-120 מיליון מטרים מעוקבים (מלמ"ק) של שפכים - שליש מהשפכים העירוניים שיוצרו בישראל. מקורם של 85% מהשפכים היה במשקי-בית והיתר בתעשייה. במאמר מוצגים ממצאי סקר מזהמים לשנת 2003, שבמסגרתו נבדק הרכב המזהמים בשפכים, תוך השוואה לממצאי סקר קודם לשנת 2000. להרכב המזהמים יש חשיבות רבה בשל השפעתו על יעילות הטיפול בשפכים, על שימושים בתוצרים (מים לחקלאות ושימוש עתידי בבוצה לדישון) ועל הסביבה (הבוצה מוזרמת כיום לים התיכון). בין הממצאים: הכמות השנתית של מתכות עם רעילות נמוכה (אבץ, מנגן ונחושת) בשפכים היתה כ-66,500 ק"ג ב-2003, לעומת כ-105,500 ק"ג ב-2000; הכמות השנתית של מתכות עם רעילות גבוהה (כסף, כספית, כרום, ניקל, עופרת וקדמיום) היתה כ-9,000 ק"ג ב-2003, לעומת כ-22,000 ק"ג ב-2000; כמות הבוצה (לאחר הסמכה) שהוזרמה מהשפד"ן לים ב-2003 היתה כ-34.7 מלמ"ק, לעומת כ-4.9 מלמ"ק ב-2000; הכמות השנתית של שמן מינרלי בשפכים היתה כ-1,785,200 ק"ג ב-2003 (פי שלושה מהמותר), לעומת כ-738,000 ק"ג ב-2000.

(זיהום הסביבה; שפכים; פסולת)

104

ראו גם:

ישראל במספרים, 2005 (פריט מס' 001)

¨        

עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2005, מס' 44 (002)

¨        

השפעת השטח הבנוי על הנגר העלי במרחב עירוני: בהדגמה במישור החוף (073)

¨        

מחקר ופיתוח באנרגיה: דו"ח 2004 (154)

¨        

י"א. סדר ציבורי