פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל

חוברת מס' 165

אפריל 2018

English Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Q:\imgs\degel_eng.gif

פרסומים קודמים

העורך: מיכאל בר-יעקב

מבוא

י. סביבה ואקלים

א. כללי

י"א. סדר ציבורי ופשיעה

ב. אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

י"ב. עבודה ושכר

ג. בינוי ודיור

י"ג. רמת חיים, רווחה וסעד

ד. בריאות

י"ד. תחבורה

ה. חברה, תרבות ופנאי

ט"ו. תיירות ושירותי הארחה

ו. חינוך והשכלה

ט"ז. תעשייה ואנרגיה

ז. חקלאות ומשק המים

ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

 

טפסים להורדה

Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Q:\imgs\site\ppt.gif"הודעה על פעולה סטטיסטית חדשה"

Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Q:\imgs\site\ppt.gif"הודעה על קובץ נתונים ממוחשב חדש"

מבוא

א.       ייעוד

בכתב-העת "פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל" מובא מידע עדכני על תכנון וביצוע של פעולות סטטיסטיות חדשות בישראל ועל פרסומים  סטטיסטיים שראו אור באחרונה. פעולות ופרסומים אלה כוללים, בין היתר, מפקדים, סקרים מדגמיים ומחקרים אמפיריים במגוון רחב של תחומים.

בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב - 1972 והתיקון לה בשנת 1978, אוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפרסמת מידע על הפעולות הנ"ל, הנערכות או הממומנות (באורח מלא או חלקי) על-ידי משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, מוסדות אקדמיים וכדומה. המטרה היא להביא לידיעת המוסדות והחוקרים וכן לידיעת הציבור הרחב בישראל ובעולם - מידע על פעולות סטטיסטיות חדשות הנעשות בישראל ומידע על הופעת פרסומים חדשים; זאת, כדי לאפשר שימוש יעיל ומרבי במידע הסטטיסטי הקיים וכדי למנוע כפילויות בעריכת סקרים ומחקרים.

ב.       היקף

המידע המופיע בכתב-העת כולל:

1.  תמציות של פרסומים הכוללים נתונים סטטיסטיים, המבוססים על מחקרים אמפיריים, מפקדים, סקרים מדגמיים וכו', שיש בהם עניין לציבור.

2.         מידע על מחקרים סטטיסטיים הנמצאים בתהליך או בתכנון.

3.  מידע על קבצים ממוחשבים ומאגרי מידע שניתן להפיק מהם סטטיסטיקה שיש בה עניין לציבור, או אשר יכולים לשמש כמסגרת סטטיסטית לעריכת מחקרים.

4.  מידע על פעולות ופרסומים בנושאים מתודולוגיים, מיפוי, גאוגרפיה וסיווגים העשויים לסייע לעריכת סטטיסטיקה או לשימוש בה.

ג.       מבנה החוברת

1.         חלוקה לפרקים

הפרסום מורכב מ-16 פרקים לפי סדר אלפביתי של הנושאים, פרט לפרק הראשון (כללי).

2.         מחקר שוטף

לגבי פעולות חדשות (מחקרים הנמצאים בשלב של תכנון או ביצוע), מוצגים פרטים כדלקמן:

שם המחקר, המוסד המזמין/המבצע, מטרת המחקר, הנושאים הנחקרים, המשתנים העיקריים, האוכלוסייה/המדגם, צורת המחקר והפרסום, מועד משוער של הפרסום ופרטים על מבצעי המחקר, כולל כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני.

3.        פרסומים

לגבי פרסומים חדשים, מובאים רישום ביבליוגרפי מלא, תקציר התוכן ומילות מפתח.

4.        החלק שבאנגלית

המידע בחלק זה הוא לגבי פעולות ופרסומים חדשים המופיעים גם או רק באנגלית:

לגבי פעולות חדשות, מובאים שם המחקר, השלב שבו נמצא המחקר, שמות החוקרים, המוסד שאליו הם שייכים, כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני; לגבי פרסומים חדשים, מובא רישום ביבליוגרפי מלא אך ללא תקציר התוכן. שמות הפרקים, סדר הפרקים ומספור הפריטים הם זהים לאלה המופיעים בחלק שבעברית.

ד.       אל החוקרים

לעומת ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת כתב-העת, אנו מקבלים מעט מאוד דיווחים על פעולות סטטיסטיות חדשות (מחקרים בתכנון או בתהליך). בבקשה דווחו לנו על מחקרים המתבצעים או המתוכננים על-ידיכם, באמצעות הטופס "הודעה על פעולה סטטיסטית חדשה".

א.     כללי

פרסומים

001

שנתון סטטיסטי לישראל - 2017

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2017, 376 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

השנתון הסטטיסטי לישראל מוצג זו השנה השלישית במתכונת חדשה. סדר הפרקים שונה והורחב, ונוסף תיאור בסיסי של הנתונים העיקריים המשקפים את החיים בישראל בתחומים רבים. רוב הנתונים שבשנתון מתייחסים לשנת 2016, והם מוצגים בהשוואה לנתוני שנים קודמות. כמו כן, ברבים מהנושאים נעשתה השוואה בין קבוצות אוכלוסייה. הגדרות והסברים מופיעים בשנתון במתכונתו הקודמת תחת הכותרת "לוחות ומבואות". השנתון מורכב מ-28 הפרקים הבאים: גאוגרפיה; אוכלוסייה; בריאות; חינוך והשכלה; תרבות, בידור וספורט; רווחה; רמת חיים; פשיעה ומשפט; שוק העבודה; מדדי מחירים; חשבונות לאומיים; חשבונות בין-לאומיים; ייבוא וייצוא סחורות ושירותים; כספים והון; עסקים; תעשייה; מדע, טכנולוגיה ותקשורת; תיירות ושירותי הארחה; תחבורה ובטיחות בדרכים; בינוי, דיור ונדל"ן; חקלאות; סביבה; מים ושפכים; אנרגיה; מגזר ממשלתי; רשויות מקומיות; בחירות והכנסת; עמדות הציבור. בתחילתו של כל פרק מוצגים נתונים נבחרים בנושא הנדון, ולאחר מכן מוצגים לוחות מפורטים.

(שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; תלמידים; הישגים לימודיים; סטודנטים; תרבות; פעילויות פנאי; דיור; עבריינות; תעסוקה; הכנסה; קצבאות; מחירים; בנקים; חשבונות לאומיים; הוצאה לאומית; מאזן התשלומים; ייבוא; ייצוא; שוק ההון; שלטון מקומי; בחירות; חקלאות; תעשייה; מו"פ; חשמל; מים; אנרגיה; שירותים; תיירות; תחבורה; תאונות דרכים; תקשורת; אקלים; איכות הסביבה; בינוי; בריאות; מחלות גופניות; מוגבלויות; שירותי בריאות; שירותי רווחה; שביעות רצון; עמדות)

002

ישראל במספרים, 2017
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2016, 32 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה:
www.cbs.gov.il.

החוברת "ישראל במספרים" מכילה נתונים סטטיסטיים נבחרים מתוך השנתון הסטטיסטי לישראל 2017. הנתונים המוצגים בחוברת משקפים את תמונת-המצב העדכנית בישראל בתחומי החברה, הכלכלה, הסביבה, התשתיות ועוד, לפי 28 הנושאים הבאים: גאוגרפיה; אוכלוסייה; בריאות; חינוך והשכלה; תרבות, בידור וספורט; רווחה; רמת חיים; פשיעה ומשפט; שוק העבודה; מדדי מחירים; חשבונות לאומיים; חשבונות בין-לאומיים; ייבוא וייצוא סחורות ושירותים; כספים והון; עסקים; תעשייה; מדע, טכנולוגיה ותקשורת; תיירות ושירותי הארחה; תחבורה ובטיחות בדרכים; בינוי, דיור ונדל"ן; חקלאות; סביבה; מים ושפכים; אנרגיה; המגזר הממשלתי; הרשויות המקומיות; בחירות והכנסת; עמדות הציבור.

(אוכלוסייה; משקי-בית; עולים; תנועה טבעית; תלמידים; מורים; סטודנטים; בחינות בגרות; בריאות; אשפוז; תמותה; שירותי רווחה; צריכה; מוצרים בני-קיימה; דיור; בינוי; תעסוקה; שכר; תרבות; עבריינות; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; ייבוא; ייצוא; הוצאה לאומית; תעשייה; טכנולוגיה; מחקר ופיתוח; תיירות; בתי-מלון; תחבורה; תאונות דרכים; תקשורת; חקלאות; מים; חשמל; אקלים; איכות הסביבה)

003

עיריית תל-אביב-יפו - שנתון סטטיסטי 2017
המרכז למחקר כלכלי וחברתי, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2017. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה:
https://www.tel-aviv.gov.il.

שנתון העיר תל-אביב-יפו מופיע השנה במתכונת חדשה. זאת, כדי לאפשר את ההצגה וההורדה של כל אחד מלוחות הנתונים לפי נושא. פרסום השנתון במתכונת זו הוא חלק מתהליך שיפור באופן הצגת הנתונים והנגשתם לציבור. הנתונים המוצגים בשנתון מתבססים על מקורות רבים: יחידות של העירייה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי וגופים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים. השנתון כולל שפע של נתונים במגוון תחומים הנוגעים לעיר, לתושבים ולשירותים שהם מקבלים. התחומים העיקריים הנסקרים בשנתון הם: אוכלוסייה וחברה, פעילות כלכלית, חינוך ותרבות, תשתיות, תחבורה, תיירות ושירותים עירוניים. כל פרק בשנתון נפתח בהצגת מקורות הנתונים והגדרות. בהמשך, מוצגים לוחות עם הנתונים הסטטיסטיים, תרשימים ומפות. בחלק מהלוחות מוצגים נתונים על העיר תל-אביב-יפו בהשוואה לערים ירושלים וחיפה - הערים המטרופוליטניות הגדולות בישראל. השנתון מורכב מ-17 פרקים, כדלקמן: שטח אקלים ואיכות הסביבה; אוכלוסייה; משקי-בית ורמת חיים; שירותים חברתיים וביטוח לאומי; שירותי בריאות; חינוך והשכלה; תרבות ופנאי; סדר ציבורי; עבודה; עסקים ותעשייה; תיירות; דיור; בנייה; תשתית; תחבורה; שירותים עירוניים; תקציב העירייה.

(תל-אביב-יפו; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; שכונות מגורים; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; מיצב חברתי-כלכלי; תעסוקה; הכנסה; הוצאות משפחה; דיור; בנייה; מסחר; שירותים; תעשייה; תשתיות; בנקים; שירותי רווחה; שירותי בריאות; אשפוז; פטירות; קצבאות; תיירות; בתי-מלון; עבריינות; חינוך; הישגים לימודיים; בתי-ספר; תלמידים; סטודנטים; תרבות; פעילויות פנאי; חוגים; מים; חשמל; תחבורה; תקציבים; אקלים; איכות הסביבה)

004

פתח תקוה - שנתון סטטיסטי, 2016
האגף לתכנון אסטרטגי, עיריית פתח תקוה, פתח תקוה 2017, 541 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה: http://www.petah-tikva.muni.il.

שנתון העיר פתח תקווה כולל נתונים סטטיסטיים רבים ומגוונים בנושאים הקשורים לעיר ולאוכלוסייתה ולקשר של העירייה עם התושבים. השנתון מבוסס בעיקר על נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרדי ממשלה, יחידות העירייה, חברת החשמל ועוד. נתוני השנתון משמשים את הנהלת העירייה, היחידות העירוניות וחברות חיצוניות לצורך קבלת החלטות בנוגע לתהליכי תכנון, פיתוח וקידום תכניות עבודה. השנתון מורכב מ-26 פרקים, כדלקמן: מידע כללי על העיר; דמוגרפיה; עולים; ילודה; תמותה; הגירה חיובית; הגירה שלילית; משקי-בית ומשפחות; שכונות; חינוך; רווחה; איכות הסביבה; בינוי; דיור; בריאות; דת; סדר ציבורי; פסולת ומחזור; קשר עם הציבור; תחבורה; תעסוקה; תעשייה; תשתיות; קשר עירייה - תושב; תקציב; נספחים.

(פתח תקוה; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; עולים; הגירה פנימית; משקי-בית; שכונות מגורים; חינוך; תלמידים; בחינות בגרות; תארים אקדמיים; שירותי רווחה; בנייה [ענף]; דיור; בריאות; קופות חולים; הוצאות משפחה; עבריינות; איכות הסביבה; פסולת; מיחזור; תחבורה; כלי-רכב; שירותים חברתיים; תעסוקה תעשייה; חשמל; מים; רשויות מקומיות; תקציבים)

ב. אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה

פרסומים

005

אפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בשנת 2013
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1694, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגות תוצאות מחקר על אפיון ודירוג של יחידות גאוגרפיות שונות בישראל לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה ב-2013. היחידות הגאוגרפיות המוצגות בפרסום הן הרשויות המקומיות ולראשונה גם היישובים בתוך המועצות האזוריות. בניתוח רב-משתני בעבור הרשויות המקומיות נכללו 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות. מקורות הנתונים למחקר היו: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, משרד האוצר, משרד החינוך, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ורשות האוכלוסין וההגירה. הניתוח מבוסס על משתנים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של אוכלוסייה שחושבו ממקורות אלה. באמצעות שיטת ניתוח הגורמים התקבל מדד המשקף את הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה המתגוררת ברשות המקומית. לאחר מכן, באמצעות ניתוח אשכולות, סווגו הרשויות המקומיות לקבוצות הומוגניות בהתאם לרמתן החברתית-כלכלית. המדד החברתי-כלכלי של 970 יישובים בתוך המועצות האזוריות מבוסס על אותם נתונים ממקורות מנהליים ששימשו לחישוב המדד החברתי-כלכלי של אוכלוסיית הרשויות המקומיות. לכל יישוב חושב ערך מדד ושיוך לאשכול בר-השוואה לאלה שחושבו בעבור הרשויות המקומיות. כן נכללים בפרסום אומדני פיזור בתוך המועצות האזוריות.

(מיצב חברתי-כלכלי; אוכלוסייה; משקי-בית; יישובים; רשויות מקומיות; עיריות; מועצות מקומיות; מועצות אזוריות; רמת השכלה; הכנסה; תעסוקה; גמלאות; הבטחת הכנסה; דיור; גודל משפחה; כלי-רכב)

006

תנועה טבעית: נישואין וגירושין, 2014-2013

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1693, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים מפורטים על נישואין וגירושין בישראל בשנים 2014-2013 וכן סדרות רב-שנתיות של הנתונים הדמוגרפיים העיקריים מאז קום המדינה. הנתונים מבוססים על תעודות נישואין וגירושין של משרד הפנים, ומידע זה הושלם מתעודות נישואין וגירושין שמקורן ברשות האוכלוסין וההגירה. הנתונים אינם כוללים זוגות שנישאו בחו"ל (נתונים אלה כלולים בפרסום נפרד). הלוחות כוללים נתונים על הנישאים והמתגרשים לפי דת, מין, גיל, יבשת לידה, מחוז, נפה, יישובים שבהם יותר מ-10,000 תושבים, צורת יישוב, מצב משפחתי לפני הנישואין ועוד. בין הממצאים: ב-2014 נישאו בישראל 50,797 זוגות והתגרשו 14,430 זוגות; שיעור הנישואין הגולמי הגיע ב-2014 ל-6.2 ל-1,000 איש, ושיעור הגירושין הגולמי היה 1.8 ל-1,000 איש; מאז שנות ה-70' ניכרת ירידה בשיעור הנישואין הגולמי, אולם בקרב האוכלוסייה המוסלמית נרשמה עלייה עד לאמצע שנות ה-90' ולאחר מכן ירידה; ב-2014 היה הפרש הגילים בין חתנים לכלות שנישאו לראשונה 2.0 שנים בקרב יהודים לעומת 4.3-4.2 שנים בקרב בני דתות אחרות; בקרב חתנים יהודים וכלות יהודיות יש נטייה להינשא לבן זוג מאותן קבוצות מוצא ויבשות לידה; מאז שנות ה-70' של המאה הקודמת עלה שיעור הגירושין ביותר מפי שניים, הן בקרב יהודים והן בקרב מוסלמים.

(תנועה טבעית; נישואין; גירושין; תכונות דמוגרפיות)

007

משקי-בית ומשפחות: תכונות דמוגרפיות - 2015-2014, על-פי סקרי כוח-אדם

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1700, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

המעקב אחר משקי-הבית והמשפחות לאורך זמן הוא הכרחי לנוכח ההתפתחויות המתרחשות בהם ולאור המגמות הדמוגרפיות, החברתיות-תרבותיות והכלכליות המשפיעות עליהם ומושפעות מהם. בפרסום זה מובאים נתונים על משקי-בית ועל המשפחות בישראל ב-2015-2014. הפרסום מבוסס על נתוני סקרי כוח-אדם של הלמ"ס, שבהם נחקרים מדי שנה כ-35,200 משקי-בית. באמצעות המשתנה "יחס קִרְבָה", המציין את קרבתן של הנפשות במשק-הבית לנציג משק-הבית, ומשתנים דמוגרפיים כמו מין, גיל ומצב משפחתי, נבנו משתנים המאפיינים את מבנה המשפחה ואת סוג משק-הבית. עבור כל פרט במדגם אפשר לזהות את הרכב משק-הבית ואת מספר הדורות במשק-הבית שאליו הוא משתייך. אם הפרט גר במסגרת משפחה, אפשר לזהות את מבנה המשפחה ואת מקומו בה (בן זוג, הורה, ילד, אח וכו'). הממצאים מוצגים בשני חלקים, כדלקמן: 1) מאפיינים של משקי-הבית - חלק זה מתמקד במספרם, בגודלם ובהרכבם של משקי-הבית; 2) מבנה המשפחות במשקי-הבית - חלק זה מתמקד בזוגות ללא ילדים, במשפחות עם ילדים (זוגות עם ילדים ומשפחות חד-הוריות) ובזוגות לא-נשואים החיים יחד (קוהביטציה).

(משקי-בית; משפחה; גודל משפחה; עולים; ערביי ישראל; ילדים; קשישים; דיור רב-דורי; קוהביטציה; משפחות חד-הוריות; משפחות ברוכות ילדים; מצב משפחתי; מוצא עדתי; רמת השכלה)

008

נתוני זרים בישראל: סיכום שנת 2017
האגף לתכנון מדיניות, רשות האוכלוסין וההגירה, ירושלים 2018, 32 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בסקירה זו מוצגים נתונים סטטיסטיים המתייחסים לסוגיות עיקריות בנושא הזרים בישראל. הטיפול בתופעת ההסתננות לישראל, הסדרת ההעסקה של העובדים הזרים, אכיפה על שוהים לא-חוקיים ואכיפה על מעסיקי זרים. בין הממצאים: בסוף 2017 שהו בישראל 37,288 מסתננים (ב-2017 לא נכנסו מסתננים), כ-88,171 עובדים זרים חוקיים, כ-18,059 עובדים זרים לא-חוקיים וכ-74,000 תיירים ללא אשרה בתוקף (נתון אחרון זה עדכני לסוף 2016); מסתננים מסודן ואריתראה היוו כ-92% מכלל המסתננים; 3,375 מסתננים ממדינות אפריקה עזבו את ישראל בהסדר עזיבה מרצון ב-2017; 69.3% מהתיירים ללא אשרה בתוקף באו ממדינות ברית-המועצות לשעבר; ב-2017 הורחקו מישראל 5,841 שוהים זרים לא-חוקיים (2,049 תיירים, 394 עובדים זרים ו-3,398 זרים אחרים); 57% מהעובדים הזרים החוקיים הועסקו בענף הסיעוד; מתוך כ-22,430 עובדים זרים חוקיים בענף החקלאות, 99.6% הגיעו במסגרת הסכמים בילטרליים עם ממשלת תאילנד; ב-2017 ניתנו 1,049 קנסות נגד מעסיקים בסכום כולל של כ-11.2 מיליוני ₪; מספר התיקים שנפתחו נגד מעסיקים היה 811, ומספר כתבי האישום שהוגשו היה 143. מספרם של מבקשי המקלט בסוף 2017 הסתכם ב-14,778 איש.

(עובדים זרים; חוקים; אכיפת חוק)

009

הערבים בישראל: דיוקן האוכלוסיה, מאפייני תעסוקה, רמת חיים, הכנסות והוצאות, 2015
מינהל מחקר וכלכלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ירושלים 2017, 65 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט: http://employment.molsa.gov.il.

אוגדן נתונים זה על האוכלוסייה הערבית בישראל מכיל מידע סטטיסטי רב ומגוון בנוגע לאוכלוסייה הערבית, תוך שימת דגש על רמת החיים ומאפייני התעסוקה של אוכלוסייה זו. האוגדן מורכב משישה שערים, כדלקמן: מאפייני רקע אישיים; השכלה ואוריינות; תרומה לחברה, התנדבות; תעסוקה; מדדי רמת חיים ושביעות רצון; הכנסות והוצאות. הנתונים שבאוגדן מבוססים על שלושה סקרים תקופתיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: סקר כוח-אדם, הסקר החברתי (נתוני 2014) וסקר הוצאות משקי-הבית. האוגדן הנוכחי מהווה המשך לאוגדן קודם מ-2010, והוא נועד לשמש כלי-עזר לקובעי מדיניות ולאנשי מקצוע הפועלים לקידומה של האוכלוסייה הערבית בישראל. כמו כן, נועד האוגדן לשימושם של אנשי אקדמיה ומחקר העוסקים בחקר האוכלוסייה הערבית בישראל. הכוונה היא ליצור מסד נתונים שיטתי ומובנה הכולל מידע מפורט על האוכלוסייה הערבית בישראל, תוך אפשרות לבצע מעקב ארוך-טווח אחר התפתחויות ושינויים במאפייניה הסוציו-דמוגרפיים והכלכליים.

(ערביי ישראל; תכונות דמוגרפיות; תעסוקה; אבטלה; הכנסה; משלחי-יד; שכר; הוצאות משפחה; דיור; מוצרים בני-קיימה; רמת השכלה; חינוך גבוה; התנדבות; שביעות רצון; ביטחון אישי; רמת חיים)

010

חושן, מאיה; קורח, מיכל; שמר, דפנה:
על נתונייך ירושלים, 2017 מצב קיים ומגמות שינוי
מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ירושלים 2017, 118 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון:
www.jiis.org.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים עדכניים על ירושלים בנושאים הבאים: שטח, אוכלוסייה, מקורות גידול האוכלוסייה, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, חינוך והשכלה גבוהה, דיור ובינוי ותיירות. הפרסום כולל השוואות לנתוני ישראל וערים נוספות. המקור העיקרי לנתונים הוא "השנתון הסטטיסטי לירושלים", המתבסס בעיקר על נתוני הלמ"ס ועיריית ירושלים. בין הממצאים: בסוף 2015 התגוררו בירושלים כ-865,700 אלף נפש (63% יהודים,ו-37% ערבים); במהלך 2015 גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-1.9% (15,900 נפשות) - 1.5% בקרב האוכלוסייה היהודית ו-2.5% בקרב האוכלוסייה הערבית; ב-2015 היגרו מירושלים כ-18,100 איש, והיגרו אל ירושלים כ-10,300 איש; ב-2015 השתקעו בירושלים 3,100 עולים חדשים (11% מכלל העולים לישראל בשנה זו), לעומת 3,300 בתל-אביב ו-2,100 בחיפה; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים ב-2015 בגילי העבודה העיקריים (בני 64-25) היה 67%, לעומת 81% בכלל ישראל, 86% בחיפה ו-89% בתל-אביב; ב-2016 נרשמו בירושלים כ-3.5 מיליון לינות תיירים - 75% של תיירים מחו"ל ו-25% של ישראלים; ב-2016 הסתיימה בנייתן של כ-3,100 דירות בירושלים והוחל בבנייתן של 2,100 דירות חדשות.

(ירושלים; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; פריון [ילודה]; עולים; תעסוקה; שכר; עוני; צריכה; הוצאות משפחה; מוצרים בני-קיימה; דיור; בנייה; תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; תיירות; בתי-מלון)

011

שראל, מיכאל; גלבוע, ירדן:

האם קיים מעבר נטו משמעותי של יהודים בישראל בין קבוצות החילונים - מסורתיים - דתיים -חרדים?

פורום קהלת למדיניות, ירושלים 2017, 16 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הפורום: http://kohelet.org.il.

מטרת העבודה הנוכחית היתה לבחון על השאלה האם ובאיזו מידה מתקיים בישראל מעבר נטו של פרטים בין ארבע קבוצות הדת חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים. שאלה זו היא חשובה, בין היתר, לצורך יצירת תחזית מהימנה של הרכב האוכלוסייה בעשורים הבאים. על-פי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), צפוי גידול עצום של קבוצת החרדים באוכלוסייה. הנחת היסוד בתחזיות אלו היתה שלא מתקיים מעבר נטו בין הקבוצות השונות. יש המבקרים את תחזיות הלמ"ס וטוענים שהן מופרזות מפני שלא נלקח בחשבון מעבר נטו של חרדים לזרמים אחרים באוכלוסייה. בעבודה הנוכחית נבדקה טענה זו באמצעות כלים אמפיריים (במיוחד הסקר החברתי של הלמ"ס) לאורך 15 השנים האחרונות, ותוך הנחה ששיעורי התמותה זהים בכל הקבוצות. נמצא, כי בשנים 2015-2012 התקיים מעבר נטו לקבוצת החרדים. במיוחד בלט שיעור ה"מתחזקים" מבחינת רמת הדתיות בקרב בני הדור הצעיר. מכאן, שאם יש הטיה בתחזיות הלמ"ס היא דווקא להערכת-חסר של גודלו של הציבור החרדי ביחס לאוכלוסייה ולא להערכת-יתר.

(אוכלוסייה; חרדים; רמת דתיות; תחזית)

012

גץ, שלמה; גולדמברג, חנה:
סקר צמיחה דמוגרפית בקיבוץ 2017
המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2017, 3 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://kibbutz.haifa.ac.il.

סקר זה נערך ביולי-אוגוסט 2017, במטרה לבחון שלוש צורות עיקריות של צמיחה דמוגרפית בקיבוצים: קליטה לחברות, קליטה לחברות בעצמאות כלכלית וקליטה להרחבה הקהילתית. כמו כן, נבדקה השכרת דירות על ידי הקיבוץ (מגורים ארעיים בקיבוץ). התקבלו תשובות מ-104 קיבוצים (39% מכלל הקיבוצים). הניתוח הסטטיסטי נעשה בנפרד לכל סוג יישוב. בין הממצאים: מספר החברים הממוצע בקיבוצים המתחדשים היה 202, בקיבוצים השיתופיים - 277, בקיבוצים שבאזור המרכז - 315 ובקיבוצים שבפריפריה - 194; ב-2017-2015 נקלטו בממוצע 25 חברים בקיבוץ, בטווח של בין חבר אחד ל-108 חברים (ב-18% מהקיבוצים לא נקלטו חברים); במחצית מהקיבוצים אירעו עזיבות מאז 2015 - 75% בקיבוצים השיתופיים (4.5 חברים בממוצע) ו-37% בקיבוצים המתחדשים (3 חברים בממוצע), לא נמצא הבדל בעזיבות בין קיבוצי המרכז לקיבוצי הפריפריה; קליטת בנים לחברות מלאה התרחשה בשני שלישים מהקיבוצים; בקיבוצים נספרו 80 הרחבות, כמעט כולן בקיבוצים המתחדשים; 75% מהקיבוצים השיתופיים ו-95% מהקיבוצים המתחדשים השכירו דירות; מספר הדירות המושכרות בממוצע לקיבוץ היה 46; 37% מהשוכרים היו בני קיבוץ.

(קיבוצים; בני קיבוצים; מבנה חברתי; מבנה ארגוני)

ג. בינוי ודיור

פרסומים

013

הדיור בישראל: נתונים מסקר הוצאות משק הבית, 2015-1997
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1690, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתוני דיור מתוך סקר הוצאות משק-הבית של הלמ"ס לשנים 2015-1997. הפרסום מורכב משני חלקים עיקריים: החלק הראשון כולל לוחות רב-שנתיים לשנים 2015-1997 ושני לוחות היסטוריים, החל בשנות ה-50'. החלק השני כולל 12 לוחות שבהם מוצגים נתונים מפורטים על דיור לשנת 2015. בין היתר, כוללים הלוחות נתונים על אחוז הגרים בדירות בבעלות או בשכירות, הוצאות שונות על דיור, מאפיינים של הדירה (מספר חדרים וכו'), צפיפות דיור ועוד. כן מוצגים מאפיינים של משק-הבית, כגון מספר המפרנסים במשק-הבית, מספר הנפשות במשק-הבית והוצאות והכנסות של משק-הבית. המשתנים שבלוחות אלה מוצגים בהתפלגויות שונות, כגון עשירוני הכנסה, צורת יישוב, קבוצת אוכלוסייה ורמת דתיות של משק-הבית. הנספח המצורף לפרסום כולל ניתוח של יתרת התחייבויות למשכנתאות והלוואות לדיור והערך הנקי של הדירה (ההפרש שבין שווי הנכס לבין יתרת ההתחייבות), תוך השוואה בין ממצאי סקר הוצאות משק-הבית לממצאים המתבססים על מקורות אחרים. כמו-כן, כולל הנספח דיון מתודולוגי קצר והצעות לשיפור.

(דיור; משקי-בית; הוצאות משפחה; הכנסה; שכר דירה; משכנתאות; צריכה; רמת חיים)

014

גנון, עינת; צייזלר, משה; כהני, אלון (עורכים):
דו"ח התחדשות עירונית לשנת 2016
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, משרד הבינוי והשיכון, ירושלים 2017, 128 עמ' (עברית, סיכומים באנגלית ובערבית). הפרסום מופיע באתר המידע והשירותים הממשלתי: https://www.gov.il.

בפרסום הנוכחי מוצג לראשונה סיכום של מכלול הפעולות שנעשו ב-2016 לצורך קידום נושא ההתחדשות העירונית בישראל על-ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שהוקמה לאחרונה. במסגרת הדו"ח מוצגים הכלים החוקיים והתקציביים לקידום ההתחדשות העירונית ולעמידה ביעדים שנקבעו על-ידי הממשלה, נתוני ביצוע, תכניות עתידיות ועוד. בין הממצאים: ב-2016 ניתן תוקף לתכניות במסלולי התחדשות עירונית (פינוי בינוי ועיבוי בנייה) שבמסגרתם ייבנו 6,816 יחידות דיור; נוסף על כך, ניתנו היתרי בנייה לתכניות במסלולי התחדשות עירונית שבמסגרתן ייבנו 6,862 יחידות דיור; בבנייה בפועל ישנן 8,006 יחידות דיור ב-33 מתחמים; 3,247 יחידות דיור אוכלסו בפועל ב-18 מתחמים; בשנים 2016-2005 הוגשו במסגרת תמ"א (תכנית מתאר ארצית) 38 בקשות לבניית 91,937 יחידות דיור במסגרת חיזוק ועיבוי מבנים קיימים ובמסגרת הריסה ובנייה מחדש; מתוך כלל הבקשות שהוגשו בתקופה זו במסגרת תמ"א 38 הונפקו על-ידי הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה היתרים לבניית 29,622 יחידות דיור, ובפועל אוכלסו 5,602 יחידות דיור.

(בנייה; דיור; שיקום שכונות)

015

תחזוקת מבנים גבוהים בישראל
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, משרד הבינוי והשיכון, ירושלים 2017, 71 עמ'. הפרסום מופיע באתר המידע והשירותים הממשלתי: https://www.gov.il.

בשנים האחרונות מתרחש תהליך גידול בחלקם של בנייני מגורים גבוהים בישראל. במבנים אלה נדרשים ניהול ותחזוקה של מערכות מורכבות בעלויות גבוהות. ברוב המבנים החדשים בישראל מתבצעת תחזוקה שוטפת של הבניין (ניקיון, גינון וכדומה), ורק בחלק קטן מהמבנים מתבצעת תחזוקה מונעת - בקרות שוטפות על מערכות המבנה באופן ובתדירות הנדרשים (כולל מערכות כיבוי אש, גנרטור חירום וכו'). הנושאים המרכזיים הנדונים בעבודה הנוכחית הם: שיפור תחזוקת בתי מגורים משותפים, בדגש על תחזוקה לטווח הבינוני והארוך, למניעת הדרדרות מצב המבנים ולשמירה על איכות חיי הדיירים ובטיחותם; התאמת עלות תחזוקת בתי המגורים ליכולת התשלום של הדיירים, בדגש על דיירים ממשיכים בפרויקטים של התחדשות עירונית, למניעת דחיקתם אל מחוץ לשכונות מגוריהם. בפרסום מוצגים נתונים שונים בנוגע למבנים גבוהים בישראל. לדוגמה, חלקם של בנייני מגורים עם 5 קומות ומעלה בהתחלות הבנייה עלה מכ-40% בתחילת שנות ה-2000 לכ-65% כיום (7% הם מבנים עם 21 קומות ומעלה); עלויות האחזקה החודשיות לדייר למבנה מגורים חדש עם 12 קומות הן כ-500 ₪; ב-2016, כ-2/3 מיחידות הדיור בישראל היו במבנים הכוללים יחידות מכניות הדורשות תחזוקה; שיעור התחלות הבנייה הגבוה ביותר לגובה נמצא במחוז המרכז ולאחריו במחוז תל-אביב. על-פי התחזית לעשור הקרוב, המתבססת על המגמות הקיימות, כשליש מהבניינים החדשים למגורים שייבנו יהיו עם 10 קומות ומעלה.

(בנייה [ענף]; דיור; ועדי בתים; שיקום שכונות; עלויות)

016

פרלמן, אמוץ; רוזנר, יותם; מלכה, זוהרה:
בחינת הגורמים להתנהגות צרכנים בנושא בנייה ירוקה
אוניברסיטת בר אילן והאגודה לבריאות הציבור, 2017, 76 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), מוגש ללשכת המדען הראשי, המשרד להגנת הסביבה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.sviva.gov.il.

בנייה ירוקה היא שיטת בנייה שבה נעשה שימוש במשאבי אנרגיה, מים, חומרים וקרקע באופן יעיל יותר מאשר בשיטות הבנייה המקובלות, תוך שמירה על רמה נמוכה של זיהום סביבתי. למרות שעלות בנייתן של "דירות ירוקות" עולה רק במעט על עלות בניית דירות "רגילות", בנייה ירוקה עדיין לא הפכה לנפוצה בקרב צרכני הדיור. בפרסום הנוכחי מתואר מחקר שנבחנו בו הגורמים הקשורים לנכונות לרכישת דיור ירוק בקרב צרכנים בישראל, ולבסוף מוצעים כלים שיסייעו לקידומו. במסגרת המחקר בוצעו 3 ניסויים בהשתתפות 554, 308 ו-123 איש בהתאמה. זאת, במטרה לבחון השפעת גורמים חברתיים-דמוגרפיים, מוּדָעוּת סביבתית, העדפה כלכלית ועוד על ההחלטה לגבי רכישת דירה בבנייה ירוקה. בין הממצאים: לא נמצא קשר בין מגדר, רמת דתיות, סוג היישוב ורמת השכלה לבין הנטייה להעדיף דירה ירוקה; הגורמים העיקריים המשפיעים על בחירת המשתתפים במחקר היו מחיר העלות התוספתית, ההטבה המוצעת והחיסכון הכלכלי. כמו כן נמצא, כי קיים קשר בין התנהגות למען איכות הסביבה לבין הנטייה להעדיף דיור ירוק.

(בנייה; איכות הסביבה; שוק הדירות; עמדות)

017

Fleishman, Larisa; Fogel, Nir; Fridman, Israela et al:
The Effect of School Performance on Property Values: A Literature Review and a Case Study
"Journal of European Real Estate Research", 10: 3 (2017), pp. 277-302.

במחקר זה נבחנו ההשלכות הכלכליות-חברתיות של פרסום תוצאות בחינות המיצ"ב ברמה בית-ספרית ב-2012 (בחינות שנעשו ב-2012-2009). שאלת המחקר הראשית היתה, האם פרסום תוצאות מיצ"ב היווה מקור מידע חדש להערכת רמת בתי-הספר עבור משקי-הבית, ובמיוחד עבור משקי-בית רלוונטיים (הורים לילדים שהם בגיל המתאים), שהשפיע על שווקי דיור מקומיים. משאלה זו נגזרו שתי שאלות פרטניות: מהי הפרמיה שמשקי-הבית מוכנים לשלם עבור מקום מגורים בקרבת בית-ספר שהוא בעל הישגים גבוהים במבחני מיצ"ב, כדי להשיג חינוך טוב יותר לילדיהם; האם קיימים הבדלים לפי אזורים בפרמיה שאותה מוכנים ההורים לשלם. השפעות אלו נבדקו על פני תקופה של שישה רבעונים: שלושה לפני פרסום תוצאות המיצ"ב ושלושה אחרי פרסום התוצאות. אוכלוסיית המחקר כללה את בתי-הספר היסודיים שבמגזר היהודי בפיקוח ממלכתי או ממלכתי-דתי ביישובים עירוניים שהשתתפו בבחינות (כיתות ה') בשנים אלו. המחקר התבסס על נתונים מינהליים (קובצי המיצ"ב, קובץ עסקאות נדל"ן מזוהה, קובץ הכנסות פרט 2012 ועוד). נמצא, כי לפרסום התוצאות היתה השפעה על מחירי הדיור, בעיקר לגבי בתי-ספר ממלכתיים (לא היתה השפעה מובהקת לגבי בתי-ספר ממלכתיים-דתיים): עלייה של אחוזון בציון המשוקלל הביא לעלייה של 0.07% במחיר למטר. כמו כן נמצא, כי קיים קשר מובהק בין מועד ביצוע העסקה (בהתייחס לפרסום תוצאות המיצ"ב) לבין מחירי הדירות.

(בתי-ספר יסודיים; מבחני הישגים; שוק הדיור; מחירים)

ד. בריאות

פרסומים

018

ההוצאה הלאומית לבריאות, 2016-1962
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1701, ירושלים 2017, (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה:
http://www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל סיכום מפורט של ההוצאה הלאומית לבריאות ב-2013 ו-2014 ואומדנים מוקדמים ל-2015 ו-2016. כמו כן, מוצגות סדרות נתונים שונות מ-1962/63 ואילך. בפרסום מוצגים נתונים על הרכב ההוצאות לבריאות לפי סוג ההוצאה, סוג השירות, המגזר המבצע והמגזר המממן (כולל מיון משולב של המגזר המספק את השירותים והמגזר המממן). כן מוצגים נתונים על תשלומים ותקבולים בשירותי הבריאות של הממשלה, הרשויות המקומיות, קופות החולים ומוסדות אחרים ללא כוונת רווח. לבסוף, מוצגת השוואה בין-לאומית של ההוצאה הלאומית לבריאות במדינות החברות בארגון ה-OECD- (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח) בשנים 1990, 2000 ו-2016. בין הממצאים: ההוצאה הלאומית לבריאות במחירים קבועים עלתה ב-2016 בכ-3.7% לעומת 2015, וההוצאה לנפש עלתה בכ-1.7%; ההוצאה הלאומית לבריאות במחירים שוטפים היוותה כ-7.4% מהתמ"ג; תשלומים ישירים של משקי-הבית לתרופות ולשירותים רפואיים מימנו כ-22% מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2016; הוצאות משקי-הבית על ביטוחים פרטיים, הוצאות של מלכ"רים פרטיים ושל בתי-חולים כלליים השייכים להם ותרומות מגופים פרטיים היוו כ-14% נוספים מההוצאה הלאומית לבריאות, כך שסך המימון הפרטי היווה כ-36% מההוצאה הלאומית לבריאות; כ-24% מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2016 מומנו באמצעות גביית מס בריאות; אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות מהתמ"ג בישראל ב-2016 (7.2%) היה נמוך יותר ממוצע ההוצאה במדינות ה-OECD (9.0%).

(הוצאה לאומית; מימון; בריאות; שירותי בריאות; בתי-חולים; מרפאות; בריאות הנפש; בריאות השן; תרופות; רופאים; ממשלה; רשויות מקומיות; קופות חולים; מלכ"רים; משקי-בית)

019

Highlights of Health in Israel - 2016
Israel Center for Disease Control (ICDC), Ministry of Health, publication No. 371, Tel Hashomer 2017, 112 pages. The publication appears on the Ministry's Website: https://www.health.gov.il.

בפרסום זה מוצג מידע עדכני המסכם את נושאי הבריאות העיקריים של האוכלוסייה בישראל ותת-הקבוצות העיקריות המרכיבות אותה, כפי שהופיעו בפירוט בפרסום "בריאות 2013". הפרסום מורכב משישה פרקים, כדלקמן: 1) אינדיקטורים של בריאות (דמוגרפיה, פריון, תוחלת חיים, תמותת תינוקות, גורמי תמותה מובילים, כיסוי חיסוני לילדים); 2) מחלות זיהומיות (מחלות זיהומיות המחייבות הודעה; מעקב אחר שפעת); 3) מחלות כרוניות (סרטן, מחלות לב, שבץ מוחי, סוכרת, מחלות כליה סופניות); 4) גורמי סיכון למחלות כרוניות (יתר לחץ דם, ריכוז שומנים גבוה בדם, עודף משקל והשמנת-יתר); 5) התנהגויות בריאותיות ואורח חיים (עישון, פעילות גופנית, צריכת אלכוהול); 6) פגיעות חיצוניות (פציעות, התאבדויות וניסיונות התאבדות).

(בריאות הציבור; מחלות גופניות; אוכלוסייה; פריון [ילודה]; תוחלת חיים; תמותה; תמותת תינוקות; מומים מלידה; מחלות לב וכלי הדם; מחלות זיהומיות; מחלות כרוניות; שפעת; סרטן; איידס; קצרת; סוכרת; עישון; שימוש בסמים; שתיית אלכוהול; פעילות גופנית; כולסטרול; יתר לחץ דם; השמנת-יתר; חיסונים; בדיקות רפואיות; תאונות; פציעות; אלימות; התאבדות; סיבות מוות; גורמי סיכון)

020

מוסדות האשפוז והיחידות לאשפוז יום בישראל, 2016 - חלק א': מגמות באשפוז; חלק ב': נתונים סטטיסטיים על תנועת החולים לפי מוסדות ומחלקות - 2016

אגף המידע, חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר, משרד הבריאות, ירושלים 2017. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: https://www.health.gov.il.

פרסום שנתי זה מורכב משני חלקים, כדלקמן: א) המגמות באשפוז ב-2016-1950, לפי סוגיו (כללי, בריאות הנפש, מחלות ממושכות ושיקום). לגבי כל סוג מוצגים נתונים על מספר ימי האשפוז, שיעורי האשפוזים והשחרורים לאלף נפש, שיעור השחרורים לפי מחלקות, מספר המיטות ותפוסתן, התפלגות האשפוזים לפי גיל ומגדר, שהייה ממוצעת וכו'. כן מוצגים נתונים על מספר המיטות ומשך הטיפול במסגרות לאשפוז-יום, נתונים על הטיפולים והמטופלים ביחידות לדיאליזה ונתונים על העמדות לרפואה דחופה, עמדות הניתוח, עמדות ההתעוררות לאחר ניתוח ועמדות הלידה; ב) תנועת החולים בכל מחלקה של כל מוסד (בתי-חולים כלליים, בתי-יולדות, מוסדות לבריאות הנפש, מוסדות למחלות ממושכות, מוסדות לסיעוד, יחידות לאשפוז-יום בקהילה ויחידות לדיאליזה בקהילה) ב-2016. המוסדות ממוינים לפי סוג ובעלות. נוסף על כך, נעשתה התפלגות לפי אזורים (מחוזות ונפות). המשתנים שנחקרו הם: מיטות בתקן ותפוסתן, קבלות, שחרורים, העברות, פטירות, מספר ימי האשפוז, מספר הלידות, מספר הנולדים חיים ומתים, מספר הנולדים פגים ועוד. לפרסום מצורפת חוברת הכוללת את הממצאים העיקריים.

(אשפוז; בתי-חולים; בתי-אבות; מעונות [קשישים]; מרפאות; טיפול אמבולטורי; דיאליזה; בריאות הנפש; סיעוד; שיקום; פטירות; לידות; גריאטריה)

021

חקלאי, ציונה; שליצ'קוב, גלי; ליפשיץ, אירנה ואחרים:

ביקורים במחלקה לרפואה דחופה, מאפייני הפעילות - 2016

אגף המידע, מנהל מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 162 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על הפעילות במחלקות לרפואה דחופה (מלר"ד) ב-28 בתי-חולים לאשפוז כללי (לא כולל בתי-החולים שבמזרח ירושלים) ב-2016 ומגמות בעשור האחרון. הפרסום מחולק ל-14 פרקים, כדלקמן: מספר ושיעור עמדות בתקן; מספר ושיעור ביקורים; מספר ושיעור מבקרים; ביקורים חוזרים; ביקורים לפי בית-חולים; משך שהייה; תפוסה; זמן הפניה; גורם מפנה; סיבת כניסה; אשפוזים מהמלר"ד; פטירות; אבחנות; עונתיות. בין הממצאים: בסוף 2016 היו 1,195 עמדות לרפואה דחופה בתקן, מהן 1,176 בבתי-חולים לאשפוז כללי - שיעור של 0.138 עמדות ל 1,000 נפש (לעומת 0.152 ב-2006); ב-2016 נרשמו כ-3 מיליון ביקורים, מהם כ-2.6 מיליון ביקורים (ללא יולדות) בכל בתי-החולים הכלליים, ומספר המבקרים היה כ-1.7 מיליון איש (כשליש מהמבקרים הגיעו יותר מפעם אחת במהלך השנה); 69% מהפונים למחלקות לרפואה דחופה (ללא יולדות) הגיעו עם הפניה רפואית; רוב הפניות למלר"ד היו עקב מחלה (227 ל-1,000 נפש) ולאחר מכן עקב סיבות חיצוניות (74 ל-1,000 נפש); משך השהייה הממוצע במלר"ד היה 3.77 שעות (ללא יולדות); כ-27% מהמבקרים במלר"ד (ללא יולדות) הופנו לאשפוז; אחוז הפטירות במלר"ד ב-2016 היה 0.09%; התפוסה הממוצעת במלר"ד היתה 111%.

(בתי-חולים; חדר מיון; רפואה דחופה; אבחון רפואי; אשפוז; פטירות)

022

מנהל הסיעוד - תכנית עבודה, 2018
מנהל הסיעוד, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 89 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

בדו"ח זה מוצגת תכנית העבודה של מנהל הסיעוד שבמשרד הבריאות לשנת 2018. התכנית מתייחסת ללימודי הסיעוד במוסדות ההכשרה השונים, קליטת אחיות עולות, השתלמויות, הכשרת אחיות מומחיות, בחינות רישוי ועוד. במסגרת הדו"ח מוצגים נתונים שונים על מקצוע האחות בישראל. בין הממצאים: בסוף 2017 היו כ-51,000 אחיות בנות 65 ומטה (מתוך כ-66,350 אחיות), וכ-87% מהן היו אחיות מוסמכות; שיעור האחיות בנות 65 ומטה ל-1,000 נפש בסוף 2017 היה 5.79 (5.73 ב-2016), ושיעור האחיות המוסמכות היה 5.02 ל-1,000 נפש (4.93 ב-2016); שיעור האחיות המוסמכות בנות 65 ומעלה נמצא במגמת עלייה - מ-13% ב-2010 ל-18% ב-2017; 45% מהאחיות המוסמכות ב-2017 היו בנות 45 ומטה; 13%מכלל בעלי ההרשאה במקצועות הסיעוד ב-2017 היו גברים; בסוף 2017 היו 171 אחיות מוסמכות בעלות תעודת התמחות קלינית (132 ב-2016); בסוף 2017 היו 19,198 אחיות מוסמכות בנות 65 ומטה בוגרות קורסים על-בסיסיים - שיעור של 2.2 ל-1,000 נפש (2.15 ב-2016 ו-1.8 ב-2005); בממוצע השנים 2015-2013 היו 40,000 אחיות מועסקות, לעומת 33,200 ב-2009-2007; שיעור האחיות הממוצע ל-1,000 נפש ב-2015-2013 היה 4.9 - 6.9 במחוז חיפה ו-6 במחוז תל-אביב, לעומת 3.3 במחוז הדרום ו-4.4 במחוז הצפון; כ-2/3 מהאחיות היו מועסקות בבתי-חולים (3/4 בעשור הקודם) וכ-1/3 בקהילה. במהלך 2017 ניתנו 2,419 רישיונות חדשים לאחיות מוסמכות ו-172 לאחיות מעשיות.

(אחים [סיעוד]; כוח-אדם רפואי; הכשרה בסיעוד)

023

הרשם הלאומי לניתוחים בריאטרים: סיכום שנת 2016
המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2018, 22 עמ', בשיתוף עם החוג לכירורגיה בריאטרית בישראל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ מרכז לאומי לבקרת מחלות).

ניתוח בריאטרי הוא ניתוח לטיפול בהשמנת-יתר חולנית, באמצעות הגבלת נפח הקיבה. בסקירה זו מוצגים נתונים על ניתוחים אלה ועל מאפייני המטופלים. בין הממצאים: ב-2016 בוצעו בישראל 8,322 ניתוחים בריאטריים בקרב בני 18+ (לעומת 9,356 ב-2015); שיעור המנותחים ירד מ-166.7 לכל 100,000 בני 18+ ב-2015 ל-145.5 ב-2016; גילם הממוצע של המנותחים היה 41.7 שנים (44.7% מהמנותחים היו בני 39-18, 38.5% היו בני 54-40, 13.5% היו בני 64-55 ו-3.4% היו בני 65+); 32.8% מהמנותחים היו גברים ו-67.2% היו נשים; מדד מסת הגוף (BMI) הממוצע לפני הניתוח היה 41.9; כ-81% מהמנותחים סבלו ממחלת רקע נלווית להשמנת-היתר; מבין המנותחים שהשיבו לשאלון, 25.8% העריכו את מצב בריאותם לפני הניתוח כטוב מאוד, 37.8% כטוב, 27.4% כבינוני ורק 8.9% העריכו את מצב בריאותם כירוד / ירוד מאוד; המחלות הנלוות הנפוצות ביותר היו כבד שומני (60.7%), דיסליפדמיה (33.9%) ויתר לחץ דם (28.1%). סוג הניתוח הנפוץ ביותר בקרב המנותחים ב-2016 היה "שרוול" (63% מהמנותחים).

(השמנת-יתר; ניתוחים; בריאות גופנית)

024

עדכון נתונים לגבי היארעות סרטן ותמותה מסרטן לשנת 2015: לקראת יום הסרטן הבינלאומי, 2018
הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 8 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

לרגל יום הסרטן הבין-לאומי, 4.2.2018, מוצגים בסקירה זו נתוני תחלואה ותמותה מסרטן עדכניים לשנת 2015. בין הממצאים: ב-2015 אובחנו בישראל 26,164 מקרי סרטן חודרני (12,006 בקרב גברים ו-14,158 בקרב נשים); סוגי הסרטן העיקריים בקרב גברים יהודים היו ערמונית - 17.7% (10.4% בקרב גברים ערבים), מעי גס וחלחולת - 12.3% (12.9% בקרב גברים ערבים) וריאה - 12.1% (20.1% בקרב גברים ערבים), סוגי הסרטן העיקריים בקרב נשים יהודיות היו שד - 34.1% (34.7% בקרב נשים ערביות), מעי גס וחלחולת - 10.6% (10.4% בקרב נשים ערביות) וריאה - 6.7% (לא אחד העיקריים בקרב נשים ערביות); בקרב נשים בולט גם סרטן בלוטת המגן (5.2% בקרב יהודיות ו-7.8% בקרב ערביות) וסרטן הרחם (5.1% בקרב יהודיות ו-6.4% בקרב ערביות); שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל ל-100,000 נפש של סרטן חודרני בכלל האתרים היו 236.1 בקרב גברים יהודים לעומת 197.7 בקרב גברים ערבים ו-263.6 בקרב נשים יהודיות לעומת 194.7 בקרב נשים ערביות; ב-2015 נפטרו מסרטן בישראל 11,117 אנשים - 5,719 גברים (4,835 יהודים, 625 ערבים ו-259 "אחרים [נוצרים שאינם ערבים וחסרי סיווג דת]) ו-5,398 נשים (4,691 יהודיות, 452 ערביות ו-255 "אחרות"); סוגי הסרטן העיקריים האחראים לתמותה היו ריאה, מעי גס וחלחולת, לבלב וערמונית בקרב גברים (יהודים וערבים) ושד, מעי גס וחלחולת, ריאה, לבלב ושחלה בקרב נשים (יהודיות וערביות). הפרסום כולל מגמות בתחלואה ובתמותה מ-1990 עד 2015.

(סרטן; אפידמיולוגיה)

025

מגמות בהיארעות גידולי מח ומערכת העצבים המרכזית, ישראל, 2014-1990: לקראת יום הסרטן הבינלאומי, 2018
הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 13 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

במחקרים שונים עלה החשד שלשימוש בטלפונים סלולריים יש קשר להיארעות גידולים במוח ולתחלואה במערכת העצבים המרכזית. בסקירה הנוכחית מוצגים נתונים ומגמות בהיארעות גידולים במוח ובמערכת העצבים המרכזית ב-2014-1990 בישראל. בשנים אלו חלה עלייה תלולה בשימוש בטלפונים סלולריים בכלל האוכלוסייה. הסקירה מתבססת על נתוני רישום הסרטן הלאומי לגבי גידולים שאובחנו לראשונה בתקופה זו בקרומי המוח, יתרת המוח, עמוד השדרה ועוד, בארבעה סיווגים: שפיר, לא ברור, ממאיר ממוקד וממאיר חודרני. עיבוד הנתונים נעשה בנפרד בעבור גידולי מוח ממאירים ובעבור גידולים שפירים/ עם התנהגות לא ברורה. נמצא, כי ב-2014-1990 היתה יציבות בהיארעות של גידולי מוח ממאירים בכל קבוצות האוכלוסייה שנבחנו: גברים יהודים, נשים יהודיות, גברים ערבים ונשים ערביות. בין 1990 ל-2014 אובחנו בסך הכל 9,608 מקרים חדשים של גידולים ממאירים במוח ובמערכת העצבים המרכזית. נוסף על אלה, נתגלו בתקופה הנסקרת 14,660 מקרים חדשים של גידולים שפירים (או עם התנהגות לא ברורה) – כ-585 מקרים בשנה. לסיכום, לא נמצאה עדות לעלייה בגידולים ממאירים או שפירים במהלך 25 השנים שנבחנו.

(סרטן; אפידמיולוגיה)

026

הרישום הלאומי לשבץ מוחי בישראל - דוח לשנים 2015-2014
חטיבת הבריאות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2018, 36 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

הרישום הלאומי לשבץ מוחי הוקם במרכז הלאומי לבקרת מחלות ב-2014. הרישום כולל: דיווח רבעוני ממוחשב על כל מקרי השבץ / אירועים איסכמיים חולפים (TIA) של חולים שאושפזו בבתי-החולים הכלליים; פרטים דמוגרפיים וקליניים על המטופלים; פרטים על הטיפולים והבדיקות שנעשו במהלך האשפוז. נוסף על כך, קופות החולים מעבירות נתונים לרישום הלאומי לשבץ מוחי על טיפולים שיקומיים ותרופתיים שניתנו למבוטחיהן לאחר האירוע. מטרות הרישום הן: הערכת ההסתברות להיארעות שבץ מוחי; אפיון החולים והאוכלוסיות בסיכון; תכנון התערבויות למניעה ראשונית ושניונית; הערכת תוצאי השבץ והיקף השיקום הניתן לחולים; מעקב אחר יישום ההמלצות המקצועיות ביחס לטיפול בחולי השבץ. בדו"ח הנוכחי מוצגים נתוני הרישום לשנים 2015-2014. נכללו בדיווח בני 18+ שאושפזו ב-24 בתי-חולים בגין אבחנה של שבץ מוחי או אירוע מוחי חולף. בין הממצאים: ב-2014 אושפזו 17,001 מטופלים וב-2015 17,928; שיעורי ההיארעות היו 3.3/1,000; שיעורי ההיארעות היו גבוהים יותר בכ-46% בגברים לעומת נשים ובכ-43% בערבים לעומת יהודים; מתוך כלל המקרים, 67.3% היו שבץ איסכמי, 25.4% אירוע מוחי חולף (TIA) ו-7.3% דימום מוחי. הגיל הממוצע בעת האירוע היה 72 שנים. מחלות רקע שכיחות בקרב החולים היו יתר לחץ דם (61.6%), יתר שומנים בדם (43.5%), סוכרת (36.3%) ומחלת לב איסכמית (22%). 8.5% מהחולים עם שבץ איסכמי ו-29% מהחולים עם דימום מוחי נפטרו במהלך האשפוז.

(אירוע מוחי; טיפול רפואי; אפידמיולוגיה)

027

חקלאי, ציונה; ברגמן-לוי, טל; יופה, רינה ואחרים:
בריאות הנפש בישראל - שנתון סטטיסטי, 2015

אגף המידע והאגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 128 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: https://www.health.gov.il (ראו: יחידות אגף לבריאות הנפש פרסומים בבריאות הנפש).

שנתון בריאות הנפש מורכב השנה מחמישה פרקים, כדלקמן: 1) שירותי השיקום הפסיכיאטרי בקהילה; 2) השירות הפסיכיאטרי האמבולטורי; 3) פעילות המחלקות הפסיכיאטריות לרפואה דחופה (מלר"ד); 4) מערך האשפוז הפסיכיאטרי; 5) פסיכיאטריה משפטית. בתחילת כל פרק מובא תיאור של המצב בשטח ושל הפעילות הנעשית בתחום. כמו כן, מובא פירוש של המונחים הרלוונטיים ומוצגים מקורות המידע. בחלק מן הלוחות מוצגים נתונים רב-שנתיים, כדי לאפשר מעקב אחרי מגמות לאורך זמן, ובחלק אחר מוצגים נתונים המתייחסים לשנה הנתונה (2015). השנתון הורחב השנה ונוספו בו מדדים שלא פורסמו בעבר. עריכת השנתון מבוססת על פעילות שירותי בריאות הנפש לפי סוג השירות: שירותי השיקום בקהילה, השירות האמבולטורי בבתי החולים וביחידות המסונפות להם, הפעילות במחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים, מערך האשפוז בכל בתי החולים והפעילות של הפסיכיאטריה המשפטית.

(בריאות הנפש; בתי-חולים פסיכיאטריים; מרפאות פסיכיאטריות; טיפול בקהילה; אשפוז פסיכיאטרי; התמכרות; גמילה מסמים; שיקום; התאבדות)

028

אברבוך, אמה; אבני שלומית:

אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו, 2017

מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 210 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

דו"ח זה הוא השביעי בסדרה של דו"חות בנושא הפערים בבריאות בישראל. הדו"ח נועד לספק להנהלת משרד הבריאות, קופות החולים, בתי-החולים והציבור הרחב תמונת-מצב על אודות מוקדים של אי-שוויון במדדי בריאות ובפריסת תשתיות שירותי הבריאות בישראל. כמו כן, נסקרות בדו"ח פעילויות של משרד הבריאות, קופות החולים ורשויות מקומיות בנושא ההתמודדות עם אי-השוויון בבריאות. הדו"ח מתבסס על נתונים אפידמיולוגים ומחקריים שפורסמו בשנים האחרונות. הדו"ח מורכב משבעה פרקים, כדלקמן: 1) מגמות עיקריות בתחום אי-שוויון - המשך מעקב; 2) בריאות פיזית בגיל המבוגר: ממצאים מסקר SHARE - ישראל; 3) פערים לפי מין ומצב חברתי-כלכלי במדדי איכות בקרב בני 65 ומעלה - ממצאים מהתכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל; 4) זמינות שירותי רפואה בקהילה - מיפוי גיאוגרפי; 5) ניתוח פעילות קופות החולים במסגרת מבחני תמיכה בתחום קידום אורח חיים בריא ופעיל וצמצום פערים בשנים 2015-2016; 6) בריאות, חברה ומקום מגורים - העבודות הזוכות בפרס לעיבוד חדשני בנושא אי-שוויון בין ישובים ואזורים גיאוגרפיים; 7) פעילות להתמודדות עם אי-השוויון בבריאות.

(שירותי בריאות; כוח-אדם רפואי; קופות חולים; אשפוז; מחלות לב וכלי הדם; סוכרת; סרטן; קצרת; תוחלת חיים; תמותת תינוקות; מוגבלויות; השמנת-יתר; יתר לחץ דם; פעילות גופנית; עישון; שתיית אלכוהול; דיאליזה; פריפריה; שוויון חברתי; עולים; ערביי ישראל; קשישים; הכנסה; מיצב חברתי-כלכלי)

029

שם טוב, דניאל (עורך):
HIV / איידס בישראל - דו"ח אפידמיולוגי תקופתי, 2016-1981
המחלקה לשחפת ואיידס, האגף לאפידמיולוגיה, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 5 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד:
https://www.health.gov.il.

לקראת יום האיידס הבין-לאומי, שחל ב-1 בדצמבר, מפרסמת המחלקה לשחפת ואיידס של משרד הבריאות דו"ח אפידמיולוגי תקופתי על אודות התחלואה והתמותה מאיידס. בדו"ח הנוכחי מוצגים נתונים לשנים 2016-1981. על-פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון האיידס של האו"ם (UNAIDS), מוצגים נתונים על חולים ונשאים לפי מגדר, קבוצת גיל, דרך ההעברה, שנת הדיווח והישרדות/תמותה. בין הממצאים: מ-1981 עד סוף 2016 התגלו בישראל 9,190 מקרים חדשים של נשאי איידס וחולי איידס; במהלך תקופה זו נודע למשרד הבריאות על 1,742 נפטרים או חולים/נשאים שעזבו את ישראל; בסוף 2016 היו רשומים 7,448 אנשים החיים בישראל עם HIV/איידס, וההערכה היא שהמספר מגיע בפועל ל-10,051; ב-2016 דווח על 361 מקרים חדשים של HIV/איידס; שיעור ההיארעות ב-2016 עמד על 41.8 מקרים חדשים לכל מיליון תושבים; הגורמים השכיחים ביותר להעברת המחלה בקרב חולים ונשאים היו "מוצא מארץ נגועה באיידס" ו-"קיום יחסי מין בין גברים".

(איידס; אפידמיולוגיה)

030

סילברמן, ברברה; קינן-בוקר, ליטל:
סרטן באוכלוסייה הערבית בישראל - מגמות עתיות
הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2017, 12 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

בדו"ח זה נסקרים השינויים העתיים בהיארעות סרטן בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל והסיבות לכך. ב-2014, סוגי הסרטן הנפוצים ביותר באוכלוסייה הערבית היו דומים לאלה שבאוכלוסייה היהודית. ברוב סוגי הסרטן שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל ל-100,000 נפש בקרב גברים היו גבוהים יותר בקרב יהודים, להוציא את סרטן הגרון וסרטן הריאה. בקרב נשים שיעורי הסרטן המתוקננים לגיל ל-100,000 נפש היו נמוכים יותר בקרב ערביות בהשוואה ליהודיות, להוציא את סרטן הקיבה ומילומה נפוצה. ב-2014-1990 חלה עלייה בשיעורי התחלואה המתוקננים בכל עשרת סוגי הסרטן הנפוצים בקרב גברים ערבים, אך רק בשלושה העלייה היתה מובהקת - סרטן הלבלב, הערמונית והמעי הגס והחלחולת. מצב דומה נמצא גם בקרב נשים ערביות, כאשר עלייה מובהקת נרשמה בארבעה סוגי סרטן - בלוטת המגן, הרחם, המעי הגס והחלחולת וסרטן השד. לאור השינויים הדמוגרפיים, החברתיים והכלכליים שעוברת האוכלוסייה הערבית בישראל, נראה כי בשנים הקרובות תימשך מגמת העלייה בשיעורי היארעות סרטן, אשר תתקרב לזו הנצפית באוכלוסייה היהודית.

(סרטן; ערביי ישראל)

031

פישר, נירה; רובין, ליזה; שטיימן, עדה ואחרים:
מומים מולדים בישראל - 2014-2000: מבדק איכות ומגמות עם הזמן
המחלקה לאם ולילד ואגף המידע, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 63 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

דו"ח זה נועד לספק תמונה מהימנה על שיעורי המומים המולדים בישראל. הדו"ח מתבסס על אבחנות המומים שנרשמו בסיכומי אשפוז היילוד וקודדו בבתי-החולים על-פי ICD-9-CM ב-2015-2000. השיעורים המוצגים בפרסום הם ממוצע נע תלת-שנתי. זאת, על-פי רשימת המומים מחויבי הדיווח לשותפות האירופאית לניטור מומים מולדים (מערכות ה-Eurocat). בין הממצאים: נצפתה עלייה בשיעורי המומים במחצית הראשונה של שנות האלפיים, ומאז 2006 נצפתה ירידה קלה ולא עקיבה; נצפתה עליה בשיעור מומים במערכות הלב וכלי הדם, אברי המין, מערכת השתן, דופן הבטן, עיניים ואנומליות גנטיות; נצפתה ירידה בשיעור המומים במערכת העצבים, שרירים ושלד, נשימה, מערכת העיכול ואנומליות כרומוזומליות; מומים במערכת הלב היו המומים הנפוצים ביותר, ובשנת 2014 שיעורם היה 11.6 ל-1000 לידות חי; הסיכון ללידת תינוק עם מום ובמיוחד עם מום לב הוא גבוה יותר ככל שהאישה מבוגרת יותר. כמו כן, ככל שגיל האישה גבוה יותר, גדל הסיכוי להריון מרובה עוברים, והריון מרובה עוברים מעלה את הסיכון למום.

(ליקויים מלידה; תסמונת דאון)

032

קלטניק, איתי; אונגר, מתן; ברטוב, שלומי:

דו"ח ציבורי מסכם על תוכניות לשירותי בריאות נוספים - שב"ן של קופות החולים לשנת 2016

האגף לפיקוח ובקרה על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים, משרד הבריאות, ירושלים 2017,
71 עמ', בשיתוף עם "פאהן קנה ושות', רואי חשבון". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות:
https://www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ אגף לפיקוח ובקרה על קופות חולים ושב"ן).

בדו"ח זה מוצגים נתונים על שירותי הבריאות הנוספים (שב"ן) המופעלים על-ידי קופות החולים. הדו"ח כולל נתונים כספיים וכמותיים של תכניות אלו, תוך השוואה בין הקופות. כמו כן, מוצגים נתונים השוואתיים על פעילות השב"ן. הנתונים מבוססים על דו"חות כספיים ועל דיווחים שנתיים של קופות החולים למשרד הבריאות. הדו"ח מחולק ל-10 פרקים, כדלקמן: כללי; שינויים משמעותיים בתכניות השב"ן משנת 2008 עד אמצע שנת 2017; עיקרי הדוח; תעריפי פרמיות וכיסויים; תמצית דו"חות כספיים של תכניות השב"ן; מבוטחים; הכנסות; תביעות - עלויות רפואיות; הוצאות התפעול, שיווק, הנהלה וכלליות; עתודות ויעודות לכיסוי התחייבויות. בנספח מוצגת עלות התביעות (כולל הכנסות מהשתתפויות עצמיות) ועלות התביעות לנפש בקופות "כללית" ו-"מכבי" בשירותים נבחרים לפי מחוזות. בין הממצאים: מספר המבוטחים בקופות החולים בסוף 2016 היה 8.473 מיליוני נפשות, ומספר מבוטחי השב"ן היה 6.303 מיליוני נפשות; שיעור מבוטחי השב"ן מבין מבוטחי הקופה הנמוך ביותר היה בקופת חולים "לאומית" (69%), והשיעור הגבוה ביותר היה ב"מכבי" (86%); רק כ-41% מהמבוטחים ביישובים במגזר הלא-יהודי (המונים מעל 2,000 נפש) היו חברים בתכניות שב"ן ב-2016 לעומת 74.4% באוכלוסייה הכללית; ההכנסות מדמי חבר בתכניות שב"ן ב-2016 הסתכמו בכ-4,466 מיליוני ש"ח, ועודף ההכנסות על ההוצאות הסתכם בכ-189 מיליוני ש"ח; 33% מהילדים במשפחות המקבלות הבטחת הכנסה היו חברים בתכניות השב"ן לעומת 71% בקרב כלל אוכלוסיית הילדים.

(קופות חולים; ביטוח רפואי משלים; עלויות)

033

ברנר שלם, רייצ'ל; קיני, דן; קידר, ניר:
מעברים בין קופות החולים 2017 - על מי ומה קופות החולים מתחרות?
מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 11 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי (הוחל ב-1995) מאפשר מעבר בין קופות החולים, וזאת כדי לעודד תחרות בין הקופות ולתמרץ אותן לשפר את השירותים למבוטחים. תחילה הוגשה בקשת המעבר בקופה שאליה בחר המבוטח להצטרף, ומ-1998 ניתנה אפשרות לבצע את המעבר באמצעות מילוי טופס ייעודי בסניפי הדואר (עלות - 17 ₪). ב-2012 נוספה אפשרות לבצע את המעבר באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי ללא עלות. מטרותיו של דו"ח זה, המתבסס על נתוני מינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי, הן: תיאור דפוסי המעברים בין קופות החולים; בחינת דפוסי התחרות בין הקופות כפי שהם מתבטאים בדפוסי המעבר של המבוטחים. בין הממצאים: ב-2017 התבצעו 189,167 מעברים - 2.2% מהמבוטחים, לעומת 2% ב-2016; למרות מגמת הגידול במעבר באמצעות האינטרנט, רוב המעברים נעשו באמצעות הדואר; רק ב"מכבי" נרשם שיעור מצטרפים גבוה ביותר ביחס לעוזבים (21,000+), בעוד שב"כללית" עזבו נטו 3,000 איש, ב"מאוחדת" 5,000, וב"לאומית" 13,000; ב-2016 נמשכה המגמה שלפיה שיעור המעברים הגבוה ביותר בממוצע הוא ביישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (4.4% באשכול 1 ו-0.9% באשכול 10); מניתוח המעברים לפי הרמה החברתית-כלכלית של יישוב המגורים עולה, כי "מכבי" בולטת ביישובים חזקים, "מאוחדת" ביישובים חרדיים וערביים ו"לאומית" ביישובים חרדיים, ערביים ויהודיים בפריפריה.

(ביטוח בריאות ממלכתי; קופות חולים; אינטרנט; מיצב חברתי-כלכלי; יחסי מרכז-פריפריה)

034

ניסנהולץ-גנות, רחל; רוזן, ברוך; הירשפלד, מרים:
תמורות בתפקידן של האחיות בקהילה
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, דו"ח מחקר מס' 17-756, ירושלים 2017 (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://www.jdc.org.il/brookdale.

מקצוע הסיעוד (אחיות) הוא נדבך חשוב במתן שירותי הבריאות לאוכלוסייה, וכשליש מכלל האחיות בישראל מועסקות בקהילה. בשנים האחרונות חלו תמורות משמעותיות בתפקידי האחיות בקהילה, בעקבות: הזדקנות האוכלוסייה, העלייה בתחלואה במחלות כרוניות ופעילויות ושינויים במערכת הבריאות (תכניות למדידת איכות הטיפול הרפואי, רפורמה בבריאות הנפש, הרחבת הפעילות בתחום קידום הבריאות, הרחבת מערך ההכשרה של האחיות, אקדמיזציה של המקצוע ועוד). מטרותיו העיקריות של מחקר זה היו: אפיון התמורות המרכזיות בשנים האחרונות, תיעוד וניתוח תחומי העיסוק העיקריים של האחיות בקהילה, בחינת הבדלים בעמדותיהן של האחיות (לפי גיל, ארץ לידה, רמת השכלה ומעמד מקצועי) ובדיקת תפקידי האחיות בארצות-הברית ובאנגליה בהשוואה לישראל. המחקר התבסס על ראיונות עומק עם אנשי מפתח בתחום הסיעוד ובתחומים נלווים ועל סקר רחב בקרב אחיות מ-4 קופות החולים. נמצא, כי חלו שינויים רבים ומשמעותיים בתוכני תפקידן של האחיות ובאופי מעורבותן בטיפול הניתן לחולים. במחקר בלטו בעיות של היעדר תקינה והגדרת משימות, בעיות של חלוקת עבודה בין אנשי הצוות, חוסר שביעות רצון מהשכר וגישה בעייתית של רופאים ואחיות הנוגעת להתפתחותן המקצועית של האחיות. עם זאת, למרות קשיים אלו ניכר שרוב האחיות מרוצות מעבודתן ואוהבות את המקצוע.

(אחים [סיעוד]; קופות חולים; שירותי בריאות; איכות הטיפול)

035

רוזן, ברוך; אשכנזי, יעל; בן-אסולי, אופיר ואחרים:
שיתוף מידע בריאותי בישראל: היבטים ארגוניים
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, פרסום מס' דמ-17-758, ירושלים 2017 (עברית, סיכום באנגלית), בסיוע המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

ישראל היא מהמדינות הראשונות שהטמיעו מערכת לשיתוף מידע רפואי בקנה מידה לאומי. מערכת זו מסייעת לשיתוף בין-ארגוני של מידע על המטופל, הכולל: תסמינים, תוצאות בדיקות מעבדה ודימות, אבחנות וטיפולים. המערכת הוטמעה בכל בתי-החולים והמרפאות של שירותי בריאות כללית לפני יותר מעשור, ולאחרונה הורחבה ההטמעה לכל בתי-החולים וקופות החולים בישראל. מטרותיו של המחקר שמדווח עליו בפרסום הנוכחי היו: בחינת תפיסותיהם של בעלי תפקידים בכירים בבתי-החולים ובקופות החולים בישראל לגבי תרומתה בפועל ותרומתה הפוטנציאלית של המערכת למטרות הארגוניות; מהם לדעתם הגורמים המעכבים והמקדמים את השימוש בה ואילו צעדים נעשו כדי לקדם את השימוש; מהי מידת השימוש במערכת בפועל. המחקר התבסס על ניתוח ראיונות עומק שנעשו עם 44 בעלי תפקידים בכירים ב-4 קופות החולים וב-8 בתי-חולים כלליים, על ניתוח כמותי של מידת השימוש בבתי-חולים כלליים ועל ניתוח ממצאי סקר שנעשה בקרב מנהלי בתי-חולים. נמצא, כי יש הסכמה בקרב הבכירים במערכת הבריאות בנוגע לתרומותיה הנוכחיות והעתידיות של המערכת. בנוגע לשימוש במערכת נמצאה שׁוֹנוּת רבה בין קופות החולים (רק בשתי קופות הונגשו כל הנתונים מבתי-החולים לרופאים); לעומת זאת, בכל בתי-החולים נעשה שימוש במערכת והונגש המידע מקופות החולים לרופאים הרלוונטיים, אם כי מידת השימוש לא היתה אחידה. אחד הגורמים הבולטים שעיכבו את השימוש במערכת היה חוסר אחידות בהגדרות נתונים וקידודם בבתי-החולים ובקופות החולים.

(קופות חולים; בתי-חולים; מערכות מידע; איכות הטיפול)

036

בנטור, נטע; פלח, אלונה; לקסר, אירית; ברקמן, פנחס:
העברת דיירי מוסדות סיעודיים לאשפוז בבית חולים כללי
מאיירס - ג'וינט - ברוקדייל, דו"ח מחקר מס' 17-761, ירושלים 2017 (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

במחקרים שנעשו במדינות המערב נמצא, שהעברת דיירי מוסדות סיעודיים לבתי-חולים כלליים היא שכיחה. עם זאת, יש בישראל ובעולם מגמה של צמצום העברתם של זקנים ממוסדות סיעודיים לבתי-חולים כלליים ושל הרחבת הטיפול בהם בין כותלי המוסד. זאת, בין היתר, לאור ממצאים שאשפוזם של דיירי מוסדות סיעודיים בבתי-חולים כלליים הוא יקר ולעיתים קרובות מיותר, מה גם שמעבר כזה עלול להחמיר את מצבם. המחקר שמדווח עליו בפרסום הנוכחי נועד לספק תמונה כלל-ארצית של היקף ההעברות של דיירי מוסדות סיעודיים לבתי-חולים כלליים ולאפיין את המוסדות המעבירים לעומת המוסדות הלא-מעבירים. זאת, לשם בחינת הפעולות הנדרשות לצמצום שיעור ההעברות ולשיפור איכות הטיפול הניתן במוסדות. המחקר התבסס על נתוני "אגף גריאטרי ממוחשב" שבמשרד הבריאות, הכולל מידע מנהלי ופרטני בנוגע לכל דיירי המוסדות הסיעודיים שיש בהם לפחות מחלקה אחת לטיפול ממושך ושהאגף לגריאטריה שבמשרד הבריאות קונה מהם שירותי אשפוז סיעודי. בין הממצאים: ממוצע ההעברות לשנה עמד בממוצע על העברה אחת לשנה לכל 2.38 מיטות סיעודיות; מוסדות עם רישיון לתת טיפול בעירוי תוך-ורידי (31% מהמוסדות) העבירו פחות לאשפוז כללי מאשר מוסדות ללא רישיון כזה; החיסכון הפוטנציאלי מהרחבת הטיפול בעירוי תוך-ורידי בכל המוסדות נאמד בכ-1,000 העברות בשנה.

(קשישים מוגבלים; תשושי נפש; מוסדות לקשישים; בתי-חולים; סיעוד; אשפוז)

037

Shmueli, Liora; Davidovich, Nadav; Pliskin, Joseph et al:
Seeking a Second Medical Opinion: Composition, Reasons and Perceived Outcomes in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", 6: 67 (2017), 11 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

קבלת חוות דעת שנייה היא הליך רפואי נפוץ שיכול לשפר את הטיפול ולהפחית הליכים וסיכונים מיותרים. במאמר זה מדווח על מחקר שנבחנו בו מאפייני המבקשים חוות דעת שנייה, הסיבות לבקשה והבחירה ברופא מסוים.  כמו כן, נבחנו התפיסות לגבי השלכות קבלת חוות דעת זו. במסגרת המחקר נערך סקר טלפוני בקרב מדגם מייצג של אוכלוסיית בני 18 ומעלה בישראל. בין הממצאים: רוב הפונים לחוות דעת שנייה היו בני 60 ומעלה, חילונים, גרים עם בן/ת זוג, מעריכים את הכנסתם כגבוהה מהממוצע ומעריכים את בריאותם כלא כל-כך טובה; סוג המקצוע הרפואי המוביל בפניות לקבלת חוות דעת שנייה היה מנתח אורתופדי; הסיבות לבקשת חוות דעת רפואית שנייה היו ספקות לגבי האבחון או הטיפול (38%), חיפוש תת-התמחות (19%) וחסר שביעות רצון מהתקשורת עם הרופא (19%); החיפוש המוביל אחר מומחה לחוות דעת שנייה התבסס על המלצות מחברים או קרובים (33%); כמחצית ממחפשי חוות דעת שנייה חיפשו מידע גם באינטרנט; כ-84% מהמשיבים היו מרוצים מחוות הדעת השנייה, כ77% חשו שבריאותם השתפרה עקב כך, כ-56% ציינו שהיו הבדלים באבחון או בטיפול בין הרופא הראשון לשני, ו-91% העדיפו את חוות הדעת השנייה על פני הראשונה.

(אבחון רפואי; רופאים; יחסי רופא - חולה; שביעות רצון)

038

Schwartzberg, Eyal; Berkovitch, Matitiahu; Nathan, Joseph et al:
Pharmacovigilance in Israel - Tools, Processes, and Actions
"Israel Journal of Health Policy Research", 6:29 (2017), 9 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

ב-2012 הוקמה באגף הרוקחות שבמשרד הבריאות המחלקה לניהול סיכונים ומידע תרופתי. תפקידיה של המחלקה הם זיהוי, ניטור וייזום פעולות שנועדו לצמצום הסיכונים הכרוכים בנטילת תרופות. כחלק מפעילויות המחלקה, הוקם מאגר נתונים בנושא, שהתבסס על מאגר של ארגון הבריאות העולמי (Individual Case Safety Report - ICSR). המאגר מכיל דיווחים של משווקי תרופות ומוסדות רפואיים על תגובות שליליות לתרופות. בעבודה המתוארת במאמר זה נסקרת פעילות המחלקה בנושא זה בשנים האחרונות. בין הממצאים: ב-2016-2014 התקבלו למאגר כ-16,500 דיווחים מאנשי מערכת הבריאות, ממטופלים וממשווקי תרופות מורשים: 94.3% מהדיווחים היו של משווקי תרופות, 5.5% של אנשי מערכת הבריאות ו-0.2% ממטופלים ומהציבור הרחב; יותר מ-20% מהתרופות שדווחו נועדו לדיכוי המערכת החיסונית ויותר מ-10% נועדו לטיפול בגידולים סרטניים; הפעולות המובילות שננקטו על-ידי המחלקה היו: חקירה ומעקב (50%) ועדכון מידע בעלוני הסברה (24%). כמו כן, נדרשה החזרתם של 0.7% מהמוצרים, ולגבי 7.4% מהמוצרים ניתנה התרעה לבעלי מקצוע במערכת הבריאות. לגבי 10% מהסימנים שנתגלו נדרשה חקירה מעמיקה שהשתתפו בה גורמים חיצוניים.

(תרופות; רוקחים; איכות הטיפול)

039

Gordon, Ethel-Sherry; Haklai, Ziona; Meron, Jill et al:
Regional Variations in Mortality and Causes of Death in Israel, 2009-2013
"Israel Journal of Health Policy Research", 6:39 (2017), 13 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

מידע על דפוסי תמותה בחלוקה גאוגרפית הוא מדד חשוב וזמין, היכול לשקף תפוצת מחלות, הבדלים באיכות הטיפול הרפואי ועוד. במחקר זה נבדק, האם ישנם בישראל הבדלים אזוריים מובהקים בשיעורי התמותה המתואמים לגיל ולמוצא. בנוסף, נערכה השוואה בין הבדלים אלה לממצאי מחקר קודם שנערך לפני כ-30 שנה. במסגרת המחקר חושבו שיעורי תמותה במחוזות ובנפות לפי מגדר וגורמי תמותה מובילים. לאחר מכן נמדד המתאם בין שיעורי תמותה אלה לבין גורמי סיכון אזוריים למחלות ולמאפיינים חברתיים-כלכליים. בין הממצאים: שיעורי התמותה במחוז הצפון היו דומים לממוצע הארצי; שיעורי התמותה במחוזות חיפה, תל-אביב והדרום היו גבוהים במובהק מהממוצע הארצי; שיעורי התמותה במחוזות ירושלים ויהודה ושומרון היו נמוכים מהממוצע הארצי; שיעורי התמותה מסרטן היו נמוכים במובהק במחוז ירושלים ולא גבוהים במובהק באף אחד מהמחוזות; שיעורי התמותה ממחלות לב וסוכרת היו גבוהים במובהק במספר נפות במחוז הצפון ונמוכים במחוז הדרום; שיעורי התמותה מדלקת ריאות ושפעת היו גבוהים במובהק במחוז הדרום; שיעורי התמותה מהרעלת דם היו גבוהים במובהק במחוז תל-אביב; שיעורי התמותה מתאונות בכלל ומתאונות דרכים בפרט היו גבוהים במובהק בנפות צפת ובאר-שבע. עוד עולה מהמחקר, כי למוצא האתני של התושבים עשויה להיות השפעה על שיעורי התמותה יותר מאשר אזור מגוריהם. בסוף המאמר מובאות המלצות לקידום הבריאות ולהפחתת שיעורי התמותה.

(תמותה; בריאות גופנית; מוצא; אזורים גיאוגרפיים)

040

Gum, Amber M.;Segal-Karpas, Dikla; Avidor, Sharon et al:
Grip Strength and Quality of Life in the Second Half of Life: Hope as a Moderator
"Aging & Mental Health", published ahead of print.

במאמר זה מדווח על עבודה שנועדה לבדוק את השפעת כוח האחיזה בידיים ורמת התקווה של קשישים על איכות חייהם לאחר 5-4 שנים. העבודה התבססה על נתוני החלק הישראלי של סקר SHARE - גל ראשון (2006-2005) וגל שני (2009). הסקר נערך בקרב מדגם של 344 קשישים. נמצא, כי כוח האחיזה בידיים בגל הראשון ניבא את איכות החיים בגל השני, אך המשתנה תקווה לא היה מנבא משמעותי לאיכות החיים בגל השני ואף מיתן את השפעת כוח האחיזה בידיים על איכות החיים, כך שהשפעת כוח האחיזה בידיים היתה חלשה כאשר היו רמות גבוהות של תקווה. מסקנות העבודה הן: אחיזת ידיים חלשה קשורה לאיכות חיים ירודה בקרב קשישים בעלי רמות תקווה נמוכות; בקרב קשישים בעלי אחיזת ידיים חזקה לא נמצאה השפעה על איכות חיים טובה יותר בקרב אלה שיש להם רמות גבוהות של תקווה; פיתוח תקווה יכול לשפר את איכות החיים בקרב קשישים שיש להם אחיזת ידיים חלשה.

(קשישים; מוגבלויות; אופטימיות; איכות חיים)

041

Shoval, Gal; Stubbs, Brendon; Hoshen, Moshe et al:
Low Adherence to Antidepressants is Associated with Increased Mortality in Parkinson Disease Patients
"Parkinsonism & Related Disorders", published ahead of print.

במאמר זה מדווח על עבודה שנועדה לבדוק את הקשר שבין נטילה סדירה של תרופות נוגדות דיכאון לבין תמותה בקרב חולי פרקינסון. מתוך מאגר של כ-4 מיליון מטופלים, נמצאו 8,553 חולי פרקינסון שרכשו לפחות פעם אחת תרופה נוגדת דיכאון בשנים 2011-2008. בעבור חולים אלה נערך מעקב במשך ארבע שנים. מידת הציות להנחיית נטילת התרופה נקבעה לפי היחס שבין מועד מתן המרשם לבין מועד קבלת התרופה בפועל. בהמשך בוצעו ניתוחי שרידות/תמותה (רב-משתניים) מתואמים עם משתנים דמוגרפיים וקליניים כגון תחלואה נלווית (אך לא מתואמים עם הפרעות פסיכיאטריות ותרופות אחרות). בין הממצאים: דיכאון נמצא שכיח בקרב חולי פרקינסון; כמחצית מהנבדקים נטלו את התרופות נוגדות הדיכאון באופן סדיר; נטילה לא סדירה של התרופות תרמה לעלייה בתמותה בשיעור של כ-43%-26%. ריבוי מחלות נלוות נמצא כמנבא מובהק לתמותה.

(פרקינסון; מחלות גופניות; דיכאון; תרופות; תמותה)

042

Elnasasra, Aref; Alnsasra, Hilmi; Smolyakov, Rozalia et al:
Ethnic Diversity and Increasing Resistance Patterns of Hospitalized Community-Acquired Urinary Tract Infections in Southern Israel: A Prospective Study
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 19: 9 (September 2017), pp. 538-542. The article appears on the Journal's Website: https://www.ima.org.il/imaj.

במאמר זה מדווח על מחקר שמטרתו היתה לבדוק גורמי סיכון, פתוגנים ודפוסי התנגדות לאנטיביוטיקה בקרב חולים הסובלים מדלקת בדרכי השתן, וזאת תוך השוואה בין האוכלוסייה הבדואית בנגב לבין האוכלוסייה הכללית באותו אזור. נוסף על כך, נעשתה השוואה לממצאי מחקר קודם שנערך ב-2000. במחקר הנוכחי נבדקו נתוניהם של כל 223 החולים שאושפזו במרכז הרפואי סורוקה באפריל-יולי 2015 עקב דלקת בדרכי השתן. בין הממצאים: בדואים היוו 19.7% מהחולים, בדומה לחלקם באוכלוסיית האזור; 70.9% מכלל החולים היו נשים; החולים הבדואים היו צעירים יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה; והם סבלו פחות מתחלואה נלווית (ציון 2.25 במדד צ'רלסון לעומת 4.87 ביתר האוכלוסייה); פתוגנים, עמידות לאנטיביוטיקה, משך הריפוי ואשפוז חוזר תוך 60 יום נמצאו דומים בכלל האוכלוסייה. בהשוואה למחקר מ-2000 בלטה עלייה בנוכחות חיידקי אי קולי.

(נגב; בדואים; מחלות אורולוגיות; חיידקים; תרופת; אנטיביוטיקה)

043

Shrira, Amit; Ayalon, Liat; Bensimon, Moshe et al:
Parental Post-traumatic Stress Disorder Symptoms Are Related to Successful Aging in Offspring of Holocaust Survivors
"Frontiers in Psychology", 8: 1099 (2017), 12 pages. The article Appears on the Journal's Website: http://journal.frontiersin.org.

במאמר זה מוצגים ממצאיהם של שני מחקרים על הערכת תהליך ההזדקנות של בני הדור השני של ניצולי שואה. מטרת המחקרים היתה לבדוק האם תהליך הזדקנות מוצלח קשור לתסמיני הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) של ההורים ולתסמיני טראומה משנית אצל הצאצאים. במחקר הראשון נכללו 1,101 צאצאים בוגרים, אשר מילאו שאלון לגבי תסמיניPTSD  של הוריהם ולגבי תסמיני טראומה משנית ומדדי הזדקנות מוצלחת או לא מוצלחת (אובייקטיביים וסובייקטיביים). זאת, בהשוואה לקבוצת בקרה של צאצאי ניצולים שדיווחו שהוריהם לא סבלו מתסמיני PTSD. נמצא, כי לצאצאי הורים שסבלו מתסמיני PTSD היו ציונים נמוכים יותר במדדי ההזדקנות הן האובייקטיבית והן הסובייקטיבית. במחקר השני נכללו 154 זוגות של הורה ניצול שואה וצאצא בוגר. ההורים דיווחו על תסמיני PTSD והצאצאים דיווחו על טראומה משנית ומילאו שאלון על הזדקנות אובייקטיבית מוצלחת. נמצא, כי הצאצאים להורים עםPTSD  דיווחו על הזדקנות פחות מוצלחת.

(ניצולי שואה; דור שני; הפרעות פוסט-טראומטיות; הזדקנות)

044

Benderly, Michal; Chetrit, Angela; Murad, Havi et al:
Cardiovascular Health Among Two Ethnic Groups Living in the Same Region: A Population-Based Study
"International Journal of Cardiology", No. 228 (February 2017), pp. 23-30.

במחקר המתואר במאמר זה נבדקו גורמים הקשורים בתחלואה במחלות לב וכלי דם בקרב ערבים ויהודים המתגוררים באותו אזור. במחקר השתתפו 551 ערבים ו-553 יהודים (מדגם אקראי), שנשאלו על התנהגויות ואורח חיים שיש בהם כדי להשפיע על תחלואה במחלות לב וכלי דם. בין הממצאים: שיעור גבוה יותר של יהודים לעומת ערבים אימצו התנהגויות בריאות מצוינות, אולם בשתי קבוצות רק מעטים אימצו דיאטה אידיאלית; ערבים צרכו חיטה מלאה יותר מאשר יהודים, ולעומת זאת יהודים צרכו יותר פירות, ירקות ודגים; מדד מסת הגוף (BMI) היה גבוה יותר בקרב ערבים, ופעילות גופנית היתה שכיחה יותר בקרב יהודים; עישון סיגריות היה שכיח יותר בקרב ערבים.

(מחלות לב וכלי דם; פעילות גופנית; עישון; כולסטרול; תזונה; השמנת-יתר; ערביי ישראל; יהודים)

045

Kalter-Leibovici, Ofra; Freimark, Dov; Freedman, Laurence et al:
Disease Management in the Treatment of Patients with Chronic Heart Failure Who Have Universal Access To Health Care: A Randomized Controlled Trial
"BMC Medicine", 15:90 (2017). The article appears on the Journal's Website: https://bmcmedicine.biomedcentral.com.

בעבודה המתוארת במאמר זה הוערכה יעילותה של תכנית טיפול כוללנית בחולי לב כרוניים שסבלו מאי-ספיקת לב, המופעלת בישראל על-ידי "מכבי שירותי בריאות". זאת, לאור ממצאים סותרים לגבי יעילותן של תכניות מסוג זה בעולם. בעבודה הנוכחית הוערכה יעילותה של התכנית בהשוואה לחולים שלא השתתפו בה וטופלו בידי רופא ראשוני וקרדיולוג יועץ. התכנית כללה צוות טיפול רב-מקצועי, תיאום טיפול, הדרכת מטופלים, מעקב אחר תסמיני המחלה ואחר עמידת המטופלים בהוראות לנטילת התרופות ועוד. במסגרת העבודה נבדקו 1,360 חולים ששוחררו מאשפוז לאחר אי-ספיקת לב חמורה (38%) או שטופלו בקהילה (62%). החולים חולקו אקראית בין טיפול במסגרת התכנית לבין טיפול רגיל. נמצא, כי החולים שטופלו במסגרת התכנית נהנו מאיכות חיים בריאותית טובה יותר ומשיעור דיכאון נמוך יותר בהשוואה למטופלים האחרים. עם זאת, לא נמצא יתרון לתכנית הכוללנית בטיפול הרפואי עצמו. כמו כן, לא נמצאה השפעה של התכנית על שיעורי האשפוז או התמותה של חולים אלה.

(מחלות לב וכלי-דם; טיפול רפואי; תכניות התערבות)

046

Antonelli, Dante; Koren, Ofir; Nahir, Menachem et al:
Long-Term Survival of Discharged Patients Admitted to Intensive Coronary Care Unit after Out-of-Hospital Cardiac Arrest
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 19: 12 (December 2017), pp. 751-755. The article appears on the Journal's Website: https://www.ima.org.il/imaj.

במחקר שמדווח עליו במאמר זה נבדקו מאפייניהם של חולים שלקו בדום לב, אושפזו ושוחררו בחיים מהיחידה לטיפול נמרץ לב של המרכז הרפואי העמק בעפולה ב-2014-2009. המעקב אחר חולים אלה נמשך עד סוף 2015. זאת, לשם איתור משתנים לניבוי הישרדות או תמותה של חולים. בין הממצאים: מבין 180 המאושפזים עקב דום לב בתקופה זו, שוחררו 64 איש (היתר נפטרו במהלך האשפוז); מבין השורדים, 55 (85.9%) היו גברים; 14 חולים נפטרו עד כ-18 חודשים לאחר השחרור; במהלך השנה הראשונה ממועד השחרור 9 חולים נפטרו, וחולים אלה נטו לסבול יותר מסוכרת ומאי-ספיקת כליות כרונית. חולים שנפטרו בבית-החולים היו זקנים יותר, בממוצע, מאלה ששוחררו, אולם לא נמצא הבדל מובהק בגיל בין אלה שנפטרו לאחר השחרור לבין אלה ששרדו.

(מחלות לב וכלי דם; אשפוז; תמותה)

047

Jaffe, Anat; Giveon, Shmuel; Wulffhart, Liat et al:
Adult Arabs Have Higher Risk for Diabetes Mellitus than Jews in Israel
"PLOS ONE", 12: 5 (May 2017). The article appears on the Journal's Website: http://journals.plos.org/plosone.

במחקר שמדווח עליו במאמר הנוכחי הושוותה נוכחות והיארעות מחלת הסוכרת ביהודים ובערבים בשנים 2011-2007 באזור השרון-שומרון בקרב שלוש קבוצות גיל: בני 49-20, בני 59-50 ובני 60 ומעלה. המחקר התבסס על רישומי "שירותי בריאות כללית" בנוגע ל-17,044 ערבים ו-16,012 יהודים. בין הממצאים: ל-18.4% מהערבים היתה סוכרת לעומת 10.3% מהיהודים (ההבדלים היו ניכרים בכל קבוצות הגיל); מדד מסת הגוף (BMI), רמות השומנים בדם ולחץ הדם היו גבוהים יותר באופן מובהק בקרב הערבים בהשוואה ליהודים; שיעורי היארעות הסוכרת השנתיים (במצטבר ב-4 השנים) היו 2.9/100 בקרב הערבים ו-1.8/100 בקרב היהודים; שיעורי היארעות הסוכרת בקרב הגברים היהודים היו גבוהים יותר מאשר בקרב הנשים היהודיות (2/100 ו-1.6/100 בהתאמה), בעוד שבקרב הערבים שיעורי ההיארעות בקרב הנשים היו גבוהים יותר מאשר בקרב הגברים (3.0/100 ו-2.7/100 בהתאמה).

(סוכרת; ערביי ישראל; יהודים)

048

Gal, Gilad; Munitz, Hanan; Levav, Itzhak:
Double Disparities in the Health Care for People with Schizophrenia of an Ethnic-National Minority
"Israel Journal of Health Policy Research", 6: 47 (2017), 9 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

אנשים החולים במחלות נפשיות חמורות, ובמיוחד חולי סכיזופרניה, נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה גופנית נלווית ולמוות מוקדם. במחקרים שנעשו ברחבי העולם נמצא, כי חולים אלה סובלים מאפליה בטיפול הרפואי, גם במדינות שיש בהן ביטוח בריאות ממלכתי וכי האפליה בולטת במיוחד כלפי מיעוטים. במחקר הנוכחי נבדק ההבדל בבדיקות רפואיות ובטיפול הרפואי בין חולי סכיזופרניה יהודים לערבים בישראל ובהשוואה למטופלים ללא סכיזופרניה. במסגרת המחקר נבדקו תיקיהם הרפואיים של מטופלי "שירותי בריאות כללית ב-2009-2000 שאובחנו במחלות סכיזופרניה, ובמיוחד נבדקו אלה שהיו להם גם סוכרת ומחלות לב וכלי דם. המשתנים שנחקרו היו נתונים חברתיים-דמוגרפיים, אבחון רפואי, בדיקות מעבדה, ביקורים אצל רופאים מומחים (להוציא פסיכיאטרים) וניתוחי לב. נמצא, כי חולי סכיזופרניה עברו פחות בדיקות ופחות ניתוחים בהשוואה למטופלים שאינם חולים בסכיזופרניה; יהודים ביצעו יותר בדיקות כולסטרול וביקרו יותר אצל רופאים מומחים בהשוואה לערבים; לא נמצאו הבדלים בין יהודים לערבים בבדיקות המוגלובין לבחינת רמת הסוכר בדם ובניתוחי לב. ככלל, התערבויות טיפוליות ובדיקות מעבדה נעשו פחות לחולי סכיזופרניה מאשר למטופלים אחרים.

(סכיזופרניה; ערביי ישראל; סוכרת; מחלות לב וכלי דם)

049

Nathan, Talya A.; Cohen, Arnon D.; Vinker, Shlomo:
A New Marker of Primary Care Utilization - Annual Accumulated Duration of Time of Visits
"Israel Journal of Health Policy Research", 6:35 (2017), 10 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

רוב המחקרים בנושא עומס עבודה של רופאים ראשוניים התרכזו במספר הביקורים או באורכם הממוצע של הביקורים והשפעתם על איכות הטיפול הרפואי. מטרתו של המחקר הנוכחי היתה זיהוי ואפיון "משך זמן הביקור השנתי המצטבר של מטופל" אצל הרופא הראשוני. המחקר התבסס על מדגם ארצי של 77,247 בני 20 ומעלה. משתני המחקר כללו את מספר הביקורים השנתי אצל רופא ראשוני ב-2012, משך הזמן השנתי, מאפיינים דמוגרפיים ומחלות כרוניות. בין הממצאים: בקרב בני 20 ומעלה, מספר הביקורים השנתי הממוצע אצל רופא ראשוני היה 8.8 – 9.1, ומשך הזמן השנתי המצטבר הממוצע של הביקורים היה 65.8 – 75.7 דקות; המאפיינים העיקריים של מטופלים עם מספר ביקורים רב ומשך זמן מצטבר גבוה היו נשים, קשישים, בעלי ניקוד גבוה במדד צ'רלסטון (לתחלואה נלווית) ובעלי דירוג חברתי-כלכלי נמוך; למטופלים עם מחלת לב כרונית היה משך זמן הטיפול המצטבר הגבוה ביותר; היחס בין משך זמן הביקורים המצטבר לבין הגיל היה דומה ליחס שבין מספר הביקורים לבין הגיל.

(רופאים ראשוניים; בדיקות רפואיות; איכות הטיפול)

050

Lerner-Geva, L.; Blumstein, T.; Boyko, V. et al:
Cultural Disparities in the Use of Prescription and Nonprescription Medications Among Midlife Women in Israel
"International Journal of Health Services", 47: 3 (July 2017), pp. 440-459.

בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נבדקו הבדלי השימוש בתרופות בקרב נשים בנות 64-45 בעלות רקע תרבותי שונה, תוך ניסיון לזהות מאפיינים חברתיים-דמוגרפיים, בריאותיים וסגנונות חיים הקשורים לשימוש בתרופות עם וללא מרשם. העבודה התבססה על ראיונות פנים אל פנים שנערכו ב-2006-2004 בקרב שלוש קבוצות: יהודיות וותיקות, עולות ממדינות ברית-המועצות לשעבר וערביות. בין הממצאים: 59.5% מהתרופות שנטלו נשים אלו היו עם מרשם; בקרב העולות מברית-המועצות לשעבר נמצא השימוש הנמוך ביותר בתרופות עם מרשם, ובקרב הערביות נמצא השימוש הנמוך ביותר בתרופות ללא מרשם; שימוש מוגבר בתרופות עם וללא מרשם נקשר למצב בריאות רע ולגיל מבוגר; רמת השכלה גבוהה נמצאה קשורה לשימוש מוגבר בתרופות ללא מרשם. ייתכן שהבדלים בשימוש בתרופות קשורים לחסמים בגישה לשירותי בריאות ולהעדפות תרבותיות בקרב מיעוטים.

(נשים; תרופות)

051

Stein-Zamir, Chen; Shoob, Hannah; Zimmerman, Deena R.:
The Role of the Physician in Israel’s Maternal Child Health Clinics: Surveys of Professional and Parental Perceptions
"Israel Journal of Health Policy Research", 6: 53 (2017), 9 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

תחנות טיפת חלב הן אבן פינה בשירותי הבריאות המניעתיים בישראל בעבור ילדים בגילים 6-0. מטרתו של המחקר המתואר במאמר זה היתה לספק נתונים לקובעי המדיניות בנוגע לתפיסת תפקידי הרופאים והצוות הרפואי בתחנות אלו. במסגרת המחקר מילאו 398 אנשי מקצוע (רופאים, אחיות ואנשי צוות אחרים) שאלונים ו-1,052 הורים רואיינו באמצעות שאלונים מובנים. בין הממצאים: קיים מחסור ברופאים בתחנות טיפת חלב; גילם החציוני של הרופאים בתחנות טיפת חלב היה גבוה במובהק מזה של רופאים שאינם מועסקים בתחנות טיפת חלב ומשל האחיות בתחנות (59 שנים, לעומת 50 ו-49 בהתאמה); הנשאלים הסכימו על שלושה תפקידים מרכזיים של הרופאים בתחנות: בדיקה גופנית, סקירה התפתחותית ואיתור מצבים חריגים; רוב ההורים נפגשו עם רופא בתחנות טיפת חלב לפחות פעם אחת; הורים שלא נפגשו עם רופא היו צעירים יותר והיו להם פחות ילדים.

(תחנה לבריאות המשפחה; רופאים)

052

Riskin-Mashiah, S.; Reichman, B.; Bader, D. et al:
Population-Based Study on Antenatal Corticosteroid Treatment in Preterm Small for Gestational Age and Non-Small for Gestational Age Twin Infants
"Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine", Vol. 31: 5 (March 2018), pp. 553-559.

מטרתה של העבודה המתוארת במאמר זה היתה לבחון את הקשר שבין שימוש בתרופות על-ידי נשים הצפויות ללדת לידה מוקדמת לבין תמותה ותחלואה חמורה בקרב תאומים שנולדו בלידה מוקדמת, לפי שבוע ההריון. העבודה התבססה על נתוני מסד הנתונים של תינוקות במשקל לידה נמוך מאד שבמשרד הבריאות לגבי השנים 2012-1995. בין הממצאים: מבין 6,195 זוגות התאומים שנכללו במסד הנתונים, 784 נולדו בלידה מוקדמת (שבועות 31-24); בניתוח רב-משתני נמצא, כי תרופות אלו הביאו להפחתת התמותה בקרב תאומים במשקל לידה נמוך מאוד בכמעט 50%.

(לידה מוקדמת; פגים; תאומים ושלישיות; תרופות)

053

פישמן, עמי ואחרים:
תאונות דרכים בהריון: מאפיינים ומשמעות קלינית לאם ולעובר
האגף לגניקולוגיה ומיילדות, מרכז רפואי מאיר, כפר-סבא 2017, 21 עמ'. הוגש לקרן המחקרים, איגוד חברות הביטוח. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: http://www.igudbit.org.il.

מטרותיו של מחקר זה היו: 1) אפיון אוכלוסיית הנשים בהריון הפונות לבית-החולים עקב מעורבות בתאונת דרכים, כדי לבחון גורמי סיכון ודפוסי התנהגות העשויים לתרום למעורבות בתאונות, 2) בדיקת המשמעות הקלינית של התאונה על האם והעובר, כדי לשפר את איכות הטיפול ולהפחית סיבוכי הריון ולידה. תכנית המחקר כללה 3 מחקרי-משנה: מחקר רטרוספקטיבי מחלקתי (במרכז הרפואי מאיר) לגבי השנים 2013-2005, מחקר רטרוספקטיבי ארצי לגבי השנים 2012-1998 (נתונים ממכון גרטנר); מחקר פרוספקטיבי מחלקתי בקרב קבוצת מחקר של 100 נשים הרות שפנו לבדיקה במיון יולדות לאחר תאונת דרכים בהשוואה לקבוצת בקרה של 100 נשים הרות שפנו לבדיקה במיון יולדות לקראת לידה. בין הממצאים: לא נמצא קשר מובהק בין מעורבות בתאונת דרכים / חבלה לבין הסיכוי ללידה מוקדמת, ניתוח קיסרי או לידת ואקום; לא נמצא הבדל ברמת הלחץ הסובייקטיבי או האובייקטיבי בין נשים שעברו תאונת דרכים / חבלה לבין נשים שלא עברו תאונת דרכים/ חבלה במהלך ההריון.

(הריון; תאונות דרכים; חדר מיון; אשפוז; לידה; לידה מוקדמת; ניתוחים; מצבי לחץ)

054

Sapir, Alon Z.; Khayyat, Izzat; Rabinowitz, Ron et al:
New Israeli Sonographic Estimated Fetal Weight Growth Curves as Compared to Current Birth Weight Growth Curves: On What Should Diagnosis of Intrauterine Growth Disorders Be Based?
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 19: 10 (October 2017), pp. 604-609. The article appears on the Journal's Website: https://www.ima.org.il/imaj.

ישנן שתי עקומות גדילה נפוצות לאבחון הפרעות בהתפתחות עוברים: 1) משקל לידה של יילודים; 2) הערכה באמצעות דימות (אולטרה סאונד) של משקל העובר. מטרתה של העבודה שמדווח עליה במאמר זה היתה לבחון האם ראוי להשתמש בשיטה השנייה בישראל כתחליף לשיטה הראשונה הנפוצה כיום. במסגרת העבודה, נבדקו צילומי דימות של עוברים שבוצעו במרכז הרפואי "שערי צדק" ב-2016-2010, בשבועות הריון 42-15. עקומות הגדילה שהתקבלו הושוו לעקומות בשיטה זו שפורסמו בעולם ולעקומה המשמשת כיום בישראל בשיטת משקל לידה של יילודים. נמצא, כי השיטה השנייה, המקובלת בעולם, היא עדיפה לשם אבחון הפרעות בהתפתחות.

(עוברים; משקל לידה; אולטרסאונד; מומים מלידה; התפתחות גופנית; אבחון רפואי)

055

Palgi, Yuval; Shrira, Amit; Hoffman, Yaakov:
Negative and Positive Perceptions of Media Sources and PTSD Symptoms among Older Adults Exposed to Missile Attacks
"Personality and Individual Differences", 119 (December 2017), pp. 185-188.

במחקר המתואר במאמר זה נבדק הקשר שבין תפיסות חיוביות ושליליות של דיווחים תקשורתיים בזמן לחימה לבין היארעות הפרעות פוסט-טראומטיות (PTSD) בקרב קשישים בעלי רמות תפקוד גופני שונות. המחקר נעשה כארבעה חודשים לאחר מבצע "צוק איתן" ב-2014, והשתתפו בו 170 בני 65+. בין הממצאים: חשיפה לדיווחי תקשורת שנתפסו כשליליים (מלחיצים) נמצאה קשורה להיארעות תסמיני PTSD בעיקר בקרב משיבים שמצבם הגופני היה לקוי. לא נמצא קשר בין דיווחים שנתפסו כחיוביים לבין היארעות תסמיני PTSD.

(קשישים; הפרעות פוסט-טראומטיות; מלחמות; מצבי לחץ; תקשורת המונים [השפעות])

056

Levinson, Daphna; Rosca, Paola; Vilner, Doron et al:
Binge Drinking among Young Adults in an Urban Tertiary Care Emergency Department in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", 6: 34 (2017), 7 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

צריכת אלכוהול מופרזת בישראל הולכת וגדלה בעשור האחרון, במיוחד בקרב מתבגרים וצעירים. במחקר שמדווח עליו במאמר זה נשאלו 348 צעירים (בני 35-16) שהגיעו לחדר המיון של המרכז הרפואי סוראסקי על הרגלי השתייה שלהם. בין הממצאים: כחמישית מהמשתתפים ציינו שהם נוהגים לשתות יותר מ-4 יחידות של משקה אלכוהולי באירוע; 19% מהגברים ו-26% מהנשים דיווחו שהם נוהגים לשתות משקאות אלכוהוליים מספר פעמים בשבוע או כל יום; נמצא מתאם חיובי בין תדירות השתייה לבין מספר יחידות המשקה האלכוהולי שהשותה נוהג לשתות. בסוף המאמר מובאות מסקנות והמלצות.

(מתבגרים; צעירים; שתיית אלכוהול)

057

Keren, Yaniv; Saliofsky, Sybil; Keshet, Doron et al:
The Effect of ‘Out of Hours Surgery Service’ in Israel on Hip Fracture Fixation Outcomes: A Retrospective Analysis
"Israel Journal of Health Policy Research", 6: 27 (2017), 8 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

שבר בצוואר הירך הנובע מדלדול העצם הוא הפציעה האורתופדית השכיחה ביותר בקרב קשישים ובעיית בריאות חשובה ונפוצה ברחבי העולם. בישראל, שיעור הפגיעה מפציעה זו הוכפל במהלך 20 שנים. הטיפול המקובל בפציעה זו הוא באמצעות ניתוח. שיעור התמותה בקרב נפגעים שלא נותחו הוא גבוה יותר. כדי לקצר את משך ההמתנה לניתוח, מפעיל משרד הבריאות שירות ניתוחים מעבר לשעות המקובלות. בעבודה המתוארת במאמר זה נבדקו יעילות השירות בקיצור משך ההמתנה לניתוח והסיבות לדחיית הניתוחים בקרב חלק מהנפגעים. במסגרת העבודה נבדקו 792 מנותחים (335 לפני הפעלת השירות ו-457 לאחריו) שטופלו במרכז הרפואי רמב"ם ב-2007-2002. בין הממצאים: 42% מהנפגעים לאחר הפעלת השירות נותחו בתוך 24 שעות מהפגיעה לעומת 33% לפני הפעלת השירות; 38% מהנפגעים לאחר הפעלת השירות נותחו בין 24 שעות ל-48 שעות לאחר הפגיעה לעומת 20% לפני הפעלת השירות; משך הניתוח, משך האשפוז ושיעור התמותה לאחר הניתוח התקצרו בתקופה שלאחר הפעלת השירות.

(קשישים; ניתוחים)

058

Dagan, Amir; Mahroum, Naim; Segal, Gad et al:
The Association Between Giant Cell Arteritis and Ischemic Heart Disease: A Population Based Cross-Sectional Study
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 19: 7 (July 2017), pp. 411-414. The article appears on the Journal's Website: https://www.ima.org.il/IMAJ.

חולים שיש להם דלקת בעורק הרקה הם חולים המאופיינים במחלות דלקתיות והם מטופלים לעתים קרובות בכמויות גדולות של סטרואידים. בעבודה המתוארת במאמר הנוכחי נבדק האם תחלואה זו קשורה לסיכון מוגבר לתחלואת לב ובמיוחד למחלת לב כלילית. במסגרת העבודה נערכה השוואה בין 5,659 חולי דלקת עורק הרקה המטופלים ב"שירותי בריאות כללית" לבין קבוצת בקרה של 28,261 מטופלים אחרים. בין הממצאים: שיעור החולים במחלת לב כלילית בקרב קבוצת המחקר היה 27.5% לעומת 12.5% בקבוצת הבקרה; חולי דלקת הרקה סבלו גם משיעורים גבוהים יותר של סוכרת, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה ועישון. מסקנת החוקרים היא, שדלקת עורק הרקה קשורה לסיכון מוגבר להיארעות מחלות לב וכלי דם בכלל ולמחלת לב כלילית בפרט.

(מחלות לב וכלי הדם)

059

Argo, Daniel; Barbash, Igor; Lubin, Gadi et al:
A Comparison of Decisions to Discharge Committed Psychiatric Patients between Treating Physicians and District Psychiatric Committees: An Outcome Study
"Israel Journal of Health Policy Research", 6: 57 (2017), 8 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

בישראל ישנן הוראות מוגדרות בחוק בנוגע להליך אשפוז פסיכיאטרי בכפייה. חולה המאושפז בהליך זה משוחרר על-ידי הפסיכיאטר המטפל או על-ידי וועדה בראשות הפסיכיאטר המחוזי. החלטות הוועדה הן לעתים קרובות בניגוד לדעת הפסיכיאטר המטפל. בעבודה שמדווח עליה במאמר הנוכחי, שהתבססה על נתוני הרישום הלאומי של אשפוז פסיכיאטרי שבמשרד הבריאות, נבדקו ההשלכות של שחרור חולים ב-2013 על-ידי הוועדה (443 חולים) לעומת שחרור על-ידי הפסיכיאטר המטפל (3,506 חולים). כישלון הוגדר כאשפוז מחודש תוך פחות מ-30 יום, אשפוז בכפייה תוך 180 יום ואשפוז בכפייה בהוראת בית-משפט תוך פחות משנה. נמצא, ששיעור החולים שאושפזו מחדש לאחר ששוחררו על-ידי הוועדה היה גבוה באופן מובהק משיעור החולים שאושפזו מחדש לאחר ששוחררו על-ידי הפסיכיאטר המטפל. מכאן, ששיעור הטעויות הנעשות מטעם הוועדה הוא גבוה משמעותית מהטעויות הנעשות על-ידי הפסיכיאטר המטפל.

(בריאות הנפש; אשפוז כפוי; אשפוז פסיכיאטרי חוזר; פסיכיאטרים; חוקים)

060

Sagy, Iftach; Fuchs, Lior et al:
Characteristics and Outcomes of Critically-Ill Medical Patients Admitted to a Tertiary Medical Center with Restricted ICU Bed Capacity
"Journal of Critical Care", 43 (February 2018), pp. 281-287. The article appears on the Journal's Website: https://www.sciencedirect.com.

במחלקות לרפואה דחופה, חולים קשים מטופלים בחדר החייאה. במחקר שמדווח עליו במאמר זה נבדקו מאפייניהם של כל החולים בני 18 ומעלה שטופלו בחדר ההחייאה של המרכז הרפואי "סורוקה" בשנים 2012-2011. נחקרו המשתנים הקשורים באשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ושיעורי ההישרדות בטווח הקצר ובטווח הארוך. בסך הכל נותחו במסגרת המחקר נתוניהם של 929 חולים. בין הממצאים: חולים שאושפזו לאחר הטיפול בחדר ההחייאה ביחידה לטיפול נמרץ היו צעירים יותר, בעיקר גברים, מעשנים, סובלים מהשמנת יתר ועם בעיות לב, אך עם שיעור מחלות נלוות נמוך יחסית; חולים שלא אושפזו ביחידה לטיפול נמרץ לאחר הטיפול בחדר ההחייאה נטו לסבול מדמנציה ומגידולים ממאירים; חולים שאבחונם העיקרי היה בעיות לב היו בעלי סבירות גבוהה לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ לב; שיעורי התמותה בבית-החולים בקרב המטופלים ביחידה לטיפול נמרץ היו 32.4% לעומת 52% בקרב יתר החולים.

(בתי-חולים; אשפוז; רפואה דחופה; החייאה; תמותה)

061

Landau, Simha F.; Bendalak, Judy; Amitay, Gila et al:
Factors Related to Negative Feelings Experienced by Emergency Department Patients and Accompanying Persons: An Israeli Study
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 6 (2018), 9 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

יחסי הגומלין שבין הצוות המטפל לבין מקבלי הטיפול בבתי-חולים הם גורם מכריע של רמת שביעות הרצון של המטופלים. תסכול וכעס של מטופלים ומלוויהם עלול להידרדר למצב של אלימות. מטרתו של המחקר שמדווח עליו במאמר זה היתה ניתוח הגורמים לתחושה שלילית בקרב חולים ומלוויהם במחלקות לרפואה דחופה בבתי-חולים בישראל. המחקר נעשה באמצעות ראיונות מובנים בשבעה בתי-חולים כלליים בישראל, והשתתפו בו 322 חולים ו-370 מלווים. בין הממצאים: תחושות שליליות בעת הנוכחות במחלקה דווחו על-ידי 23.6% מהחולים ו-20.5% מהמלווים. זוהו שמונה משתנים מצרפיים הקשורים ליחסי הגומלין שבין הצוות לבין החולים והמלווים: 1) גישתו הכללית של הצוות ואיכות הניסיון במחלקה; 2) גישת הצוות לחולים; 3) גישת הצוות למלווים; 4) זמן ההמתנה; 5) האיכות הנתפסת של הטיפול הרפואי; 6) המידע שמסופק לחולים ולמלווים; 7) המידע שמסופק לחולים, כפי שמדווח על-ידי המלווים; 8) חומרת הבעיה הרפואית. בקרב החולים, משתנה מצרפי מובהק יחיד שנמצא קשור לכעס ותסכול היה תפיסת איכות הטיפול; בקרב המלווים נמצאו 3 גורמים לרגשות שליליים: היחס הכללי של הצוות, הגישות כלפי החולים וחומרת בעייתם הרפואית של החולים.

(בתי-חולים; רפואה דחופה; כוח-אדם רפואי; טיפול רפואי; עמדות; שביעות רצון)

062

Brezis, Mayer; Lahat, Yael; Frankel, Meir et al:
What Can We Learn from Simulation-Based Training to Improve Skills for End-of-Life Care? Insights from a National Project in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", 6: 48 (2017), 9 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

במאמר זה מוצגים ממצאים ממחקר על אודות סדנאות המבוססת על סימולציות לשיפור מיומנויות הצוות הרפואי בישראל לטיפול במצבי סוף החיים. מטרת הסדנאות היא בעיקר שיפור מיומנויות התקשורת עם החולים ועם בני משפחותיהם. החל ב-2011 נערכו כ-100 סדנאות, שבהן השתתפו 1,324 רופאים ואחיות וכן עובדים במקצועות עזר רפואיים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים וחברי הנהלה. המשתתפים באו מ-32 מרכזים רפואיים, כולל כל בתי-החולים המרכזיים ו-8 בתי-חולים סיעודיים. במסגרת המחקר נותחו תפיסות ועמדות שעלו בדיוני הקבוצות לאחר הסימולציות ובשאלונים שחולקו בהתחלה ובסיום של כל סדנה. כמו כן, נותח צילומי ווידאו של הסדנאות. בין הממצאים: הקשיים העיקריים שהועלו על-ידי המשתתפים בסדנאות היו היעדר הכשרה מספקת, ידע או זמן, שימוש יתר בטכנולוגיה, חוסר וודאות בקבלת החלטות וכישורים נמוכים בתקשורת ובעבודת צוות. נמצא, שיש צורך בשיפור מיומנויות הקשבה, מיומנויות הבעת רגשות, מיומנויות פתירת לבטים ושיפור עבודת הצוות.

(כוח-אדם רפואי; יחסי רופאים – חולים; תקשורת; מסירת בשורות רעות; תכניות התערבות; עמדות)

063

Calderon-Margalit, Ronit; Cohen-Dadi, Michal; Ben-Yehuda, Arie et al:
Trends in the Performance of Quality Indicators for Diabetes Care in the Community and in Diabetes-Related Health Status: An Israeli Ecological Study
"Israel Journal of Health Policy Research", 7:10 (2018), 7 pages. The article appears of the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שבהן מופעלת תכנית להערכת איכות הטיפול הרפואי בקהילה. המחקר המתואר במאמר הנוכחי נועד לבדוק האם ישנו קשר בין שיפור באיכות הטיפול בסוכרת (בדיקות דם ייעודיות, בדיקות רפואיות למיניהן וכו') לבין בריאותם של חולי הסוכרת ברמה הלאומית. המחקר להערכת השיפורים באינדיקטורים של איכות הקשורים לסוכרת ולתוצאות הבריאותיות נעשה כארבע שנים לאחר הפעלת התכנית. בין הממצאים: ב-2010-2002 עלתה שכיחות הסוכרת בקרב בני 74-18 מ-4.8% ל-7.4%; שיעור העיוורון כתוצאה מסוכרת ירד מ-1.48 ל-0.39 לכל 1,000 חולים; שיעור קטיעת גפיים תחתונות בקרב גברים ירד מ-15.9/100,000 ב-2000 ל-12.0/100,00 ב-2012; שיעור התמותה כתוצאה מסוכרת ירד בקרב גברים יהודים מ-26.7/100,000 ב-1998 ל-16.2/100,000 ב-2011, בקרב גברים ערבים מ-44.8/100,000 ל-35.8/100,000, בקרב נשים יהודיות מ-22.4/100,000 ל-11.9/100,000 ובקרב נשים ערביות מ-64.6/100,000 ל-32.8/100,000.

(סוכרת; בדיקות רפואיות; איכות הטיפול; תכניות התערבות)

064

Tayer-Shifman, Oshrat E.; Bar-On, Yigal; Pereg, David et al:
Physical Training in a Medical Fitness Room for Patients with Chronic Diseases: Functional and Metabolic Outcomes
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 20: 1 (January 2018), pp. 20-24. The article appears on the Journal's Website: https://www.ima.org.il/IMAJ.

חוסר פעילות גופנית הוא גורם מכריע בהתפתחות ובהחמרה של מחלות כרוניות שונות. רוב מתקני הכושר אינם מותאמים לאנשים חולים במחלות כרוניות מרובות, ולכן חשוב לפתח תכנית אימונים עבור אנשים אלה. מטרתו של המחקר המתואר במאמר זה היתה להעריך את יעילותו של מתקן כושר המיועד לשימושם של אנשים הסובלים ממחלות כרוניות מרובות. המתקן הופעל במרכז הרפואי "מאיר" בכפר-סבא. במסגרת העבודה, נבדקו נתונים של 838 חולים כרוניים שהשתמשו במתקן בין יולי 2014 לאפריל 2015. בין הממצאים: גילם הממוצע של המטופלים היה 57; המחלות העיקריות שמהן סבלו המטופלים היו עודף שומנים בדם (48.8%), יתר לחץ דם (37.6%) וסוכרת (24.9%). רק 40.5% מהמשתמשים צייתו למשטר האימונים הנדרש, והמנבא העיקרי לציות היה גיל מבוגר; התוצאות הבולטות של ביצוע האימונים היו ירידה במדד מסת הגוף (BMI) ושיפור היכולת הגופנית. כמו כן, דווח על עלייה בתחושת הרווחה הכללית האישית.

(מחלות כרוניות; כושר גופני; בריאות גופנית)

065

Meiri, Noam; Ankri, Amichai; Zaidan, Faten et al:
Assistance of Medical Clowns Improves the Physical Examinations of Children Aged 2-6 Years
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 19: 12 (December 2017), pp. 761-766. The article appears on the Journal's Website: https://www.ima.org.il/imaj.

במאמר זה מתואר מחקר שנועד לבחון את יעילות השימוש בעזרתו של ליצן רפואי לביצוע בדיקות גופניות במחלקה לרפואה דחופה בקרב ילדים בני 6-2. המחקר נעשה במרכז הרפואי כרמל בחיפה, ונבדקו בו 93 ילדים שחולקו לשתי קבוצות: 44 ילדים שטופלו בעזרת ליצן רפואי (קבוצת המחקר) ו-49 ילדים שלא טופלו בעזרת ליצן רפואי (קבוצת בקרה). בין הממצאים: משך הבדיקה הגופנית היה דומה בשתי הקבוצות; משך תחושת אי-הנוחות אצל הנבדק היה קצר יותר בקבוצת המחקר לעומת קבוצת הבקרה; 94% מהרופאים בקבוצת המחקר דיווחו שהליצן הרפואי שיפר את יכולתם לבצע בדיקה גופנית מלאה. כמו כן, שיעור האשפוז של ילדים בקבוצת המחקר היה קטן יותר מאשר בקבוצת הבקרה, 11.3% לעומת 18.3%.

(ילדים; רפואה דחופה; בדיקות רפואיות)

066

Porath, Avi; Irony, Angela; Nasser, Shuruk et al:
Maccabi Proactive Telecare Center for Chronic Conditions - The Care of Frail Elderly Patients
"Israel Journal of Health Policy Research", 6: 68 (2017), 7 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

ב-2012 החלה "מכבי שירותי בריאות" בהפעלת שירות טיפולי טלפוני - שירות רב-תחומי המיועד לחולים כרוניים מורכבים. השירות פועל 24 שעות ביממה, ובאמצעותו מתקיים קשר ישיר עם אחות ובמקרה הצורך עם מגוון רופאים בעלי התמחויות שונות. המערכת הממוחשבת כוללת נתונים בריאותיים שוטפים על כל אחד מן החולים כדי לאפשר מעקב. בעבודה שמדווח עליה במאמר זה מתואר תהליך הקמת השירות, משלב זיהוי הצרכים, דרך הפתרונות שגובשו ועד ההשפעה על המטופלים. במסגרת העבודה, נותחה השפעת השירות על חולים קשישים חלשים, שהם קבוצת אוכלוסייה גדלה והולכת שיש לה צרכים מורכבים ויקרים. בעבודה הוערכה יעילות השירות באמצעות השוואת מספר ימי האשפוז, שיעורי השימוש בשירותים והעלות הכספית החודשית הממוצעת בשנה שלאחר הפעלת השירות לעומת השנה שלפניה. נמצא, כי מספר ימי האשפוז והעלויות הכספיות ירדו באופן מובהק בעקבות הפעלת השירות.

(קופות חולים; קשישים; מחלות כרוניות; ייעוץ באמצעות הטלפון; שירותי בריאות; אשפוז; עלויות)

067

Shafran-Tikva, Sigal; Chinitz, David; Stern, Zvi et al:
Violence Against Physicians and Nurses in a Hospital: How Does it Happen? A Mixed-Methods Study
"Israel Journal of Health Policy Research", 6: 59 (2017), 12 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

תופעת האלימות כלפי צוותים רפואיים בבתי-חולים היא שכיחה ומעוררת דאגה במערכת הבריאות. מטרותיו של המחקר שמדווח עליו במאמר זה היו זיהוי ותיאור התפיסות של הצוות הרפואי ושל והחולים לגבי הגורמים המובילים לאלימות מצד חולים או מלוויהם. המחקר כלל רכיבים איכותניים וכמותניים. בחלק הכמותני נמסרו 678 שאלונים למילוי עצמי לאחיות (34%) ולרופאים (66%). בחלק האיכותני רואיינו 18 מותקפים ותוקפים, וכן התקיימו ארבע קבוצות מיקוד בקרב רופאים, צוות אחיות, אחיות ראשיות ואנשי ביטחון של בית-החולים. נמצא, שהגורמים השכיחים להתפרצות אלימות היו אי-נחת מהתנהגות הצוות (כולל הערות פוגעניות), התנהגות של חולים או מבקרים, סביבת בית-החולים, תנאים ארגוניים, תפיסת תפקידים שגויה, איכות הטיפול וזמני המתנה ארוכים. בסוף המאמר מובאות מסקנות והמלצות.

(בתי-חולים; אלימות; כוח-אדם רפואי; יחסי רופאים – חולים; איכות הטיפול; איכות השירות)

068

ספטי, חנה; פרידמן, אהרונה; שוחט, תמי:
היארעות אלח דם מוקדם מ- group B streptococcus בישראל
חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2017, 15 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

מטרתה של עבודה זו היתה הצגת נתוני התחלואה באלח דם מוקדם (בשבוע הראשון לחיים) הנגרם על-ידי חיידק ה-iGBS ב-2016 ונתוני המגמה בעשור 2016-2007. הנתונים נאספו ממנהלי מחלקות הילודים והפגים ומנהלי המעבדות הבקטריולוגיות ב-29 בתי-חולים כלליים בישראל: תעודת זהות, תאריך אבחנה, הימצאות גורם סיכון אימהי, מספרי הילודים שחלו ב-iGBS בשבוע הראשון לחייהם (6-0 ימים), לפי שנה ולפי קבוצת הסיכון שאליה השתייכה האם. בין הממצאים: ב-2016 חלו 46 ילדים בחיידק במהלך השבוע הראשון לחייהם, בדומה לממוצע השנתי בשנים 2016-2010; שיעור התחלואה הגולמי ל-1,000 לידות חי עמד ב-2016 על 0.25; 19 מהילודים (41.3%) נולדו לאימהות עם גורם סיכון אחד לפחות להדבקת היילוד בחיידק; שיעור ההיארעות הגולמי הנמוך ביותר בתקופה הנסקרת היה ב-2014 (0.23/1,000) והגבוה ביותר ב-2013 (0.31/1,000); גורמי סיכון שכיחים להדבקת היילוד בחיידק ב-2016 היו צירים עד שבוע 37 להריון, שינויים בצוואר הרחם וירידת מים עד שבוע 37 להריון.

(תינוקות;;חיידקים; מחלות מידבקות)

069

Bareket, Ronen; Schonberg, Mara; Shani, Michal et al:
Cancer Screening of Older Adults in Israel According to Life Expectancy: Cross Sectional Study
"Journal of the American Geriatrics Society", 65: 11 (November 2017), pp. 2539-2544.

שירותי בריאות כללית מנהיגה תכנית של בדיקות סקר לגילוי סרטן המעי הגס וסרטן השד בקרב מבוגרים וקשישים. במאמר זה מדווח על מחקר שנועד לבדוק שיעורי ההיענות לעריכת הבדיקות בקרב בני 65+ וזאת תוך הערכה של תוחלת החיים הצפויה של המטופלים. במסגרת המחקר נבדקו נתוניהם של כל מבוטחי הקופה בגילים 79-65 שהתגוררו בקהילה ב-2014 (כ-371,000 נפש). בין הממצאים: תוחלת החיים הצפויה של כ-23.1% מהמטופלים הוערכה בפחות מ-10 שנים (15.6% מבני 74-65 ו-42.7% מבני 79-75); 37.1% מבני 74-65 עם תוחלת חיים צפויה של 10 שנים ומעלה ביצעו בדיקה שנתית של דם סמוי בצואה (4% בקרב בני 79-75), ו-70% מהנשים עם תוחלת חיים צפויה של 10 שנים ומעלה בנות 74-65 ביצעו בדיקת ממוגרפיה דו-שנתית (19.5% מהנשים בנות 79-75). בקרב אלה שתוחלת החיים שלהם הוערכה בפחות מ-10 שנים שיעורי ההיענות לבדיקות היו 31.6% לדם סמוי בצואה ו-56.4% לממוגרפיה.

(קשישים; סרטן; קופות חולים; בדיקות רפואיות; תוחלת חיים)

ה. חברה, תרבות ופנאי

פרסומים

070

ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט, 2016-1984/5

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1705, ירושלים 2018, (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובא סיכום ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט לשנים 2016-1984/85. הסיכום כולל את ערך הסחורות והשירותים שנצרכו על-ידי משקי הבית ועל-ידי המגזר הממשלתי. בין המוצרים שנכללו בהוצאה זו: מכשירי טלוויזיה ו-ווידאו, מחשבים אישיים, ספרים ומוצרי בידור וספורט. השירותים השונים כללו: תזמורות ותאטראות, ספורט ומשחקים, שימוש באינטרנט, שירותי רדיו וטלוויזיה, בתי קולנוע, מתנ"סים, מפעל הפיס, ספורט-טוטו וכו'. כן חושבו ערכי ההשקעות של המוסדות בנכסים קבועים (כולל בניינים, ציוד וכלי-רכב) והוצאותיהם על עבודה ועל קניית סחורות ושירותים. סיכום זה התבסס על נתונים שנאספו במסגרת עריכת החשבונות הלאומיים לחישוב הצריכה הפרטית, הצריכה הציבורית וההשקעות. בין הממצאים העיקריים ל-2016: ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט הסתכמה בכ-54.7 מיליארדי ₪ (4.5% מהתוצר המקומי הגולמי) - גידול של 3.7% (במחירים קבועים) בהשוואה ל-2015; משקי-הבית מימנו 88.3% מההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט, לעומת 88% ב-2015; 75.4% מההוצאות של משקי-הבית היו בעבור שירותי תרבות (מופעים, קונצרטים וכו'), והיתר היו בעבור רכישת מוצרים; חלקו של המגזר העסקי בהספקת שירותים ומוצרים בתחום התרבות, הבידור והספורט היה 67.5%.

(הוצאה לאומית; צריכה; תרבות; בידור; אמנות; ספורט; פעילויות פנאי; מוזיאונים; מוסיקה; קולנוע; מתנ"סים; ספרים; רדיו; טלוויזיה; אינטרנט; משחקים; הימורים; טבע; איכות הסביבה; השקעות; ממשלה; רשויות מקומיות; מלכ"רים; משקי-בית)

071

תרבות, בידור וספורט - 2016
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 164 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2017, 8 עמ'. העלון מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בסדרת עלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מוצגים נתונים על התרבות, הבידור והספורט בישראל. הנושאים הנסקרים בפרסום הם: ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט; ספרים (מוציאים לאור, כותרים, תרגומים, קריאה); עיתונים; מוזאונים (ביקורים, פריטים מוזאוניים, משרות); תקשורת המונים (שימוש במחשב ובאינטרנט, טלוויזיה, קולנוע); סטודנטים למקצועות בידור וספורט או מתמחים בהוראתם; ספורט (ספורטאים פעילים, הישגים ומדליות). בין הממצאים: ב-2016 הסתכמה ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט בכ-54.7 מיליארדי ש"ח - 4.5% מהתוצר המקומי הגולמי; ב-2015 היו בישראל 1,095 מוציאים לאור, ו-5 המו"לים הגדולים (שהוציאו יותר מ-100 כותרים) היוו 0.5% מכלל המו"לים; ב-2015-2009 חלה במשקי-הבית בישראל ירידה של 10.3% ברכישת עיתון יומי, מ-20.1% ל-9.8% (ברכישת מנוי לעיתון הירידה היתה מ-13.4% ל-11.3% באותן שנים); ב-2015 פעלו בישראל 153 מוזאונים - 55 מוכרים (זכאים לתמיכה כספית ממינהל התרבות שבמשרד התרבות והספורט) ו-98 לא מוכרים; סך הביקורים בכל המוזיאונים היה כ-6.7 מיליון; ב-2016, 72.2% מבני 20 ומעלה השתמשו במחשב; ב-2016 היו בישראל 104,732 ספורטאים פעילים - 33.6% בענפים אישיים ו-66.4% בענפים קבוצתיים.

(תרבות; צריכה תרבותית; ספורט; מוזיאונים; ספרים; סרטים; תקשורת המונים; טלוויזיה; קולנוע; עיתונים; מחשבים; אינטרנט; טלפון סלולרי; הוצאה לאומית)

072

כהנר, לי; מלאך, גלעד; חושן, מאיה:
שנתון החברה החרדית בישראל: 2017
המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים 2017, 68 עמ', בשיתוף עם מכון ירושלים לחקר ישראל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.idi.org.il.

בפרסום זה, השני בסדרה, מוצגים נתונים מגוונים על החברה החרדית בישראל. השנתון מחולק לשישה פרקים, כדלקמן: אוכלוסייה; חינוך; רמת חיים; תעסוקה; אורחות חיים; חרדים בעולם התעסוקה. בשנתון הנוכחי מוצגים הנתונים בקצרה ובתמציתיות, ובמהלך 2018. מתוכנן להתפרסם שנתון מלא ומפורט. בין הממצאים: בסוף 2017 מנתה האוכלוסייה החרדית כ-1,033,000 נפש (לעומת כ-750,000 נפש ב-2009), המהווים כ-12% מאוכלוסיית ישראל; מספר הלומדים בישיבות ובכוללים ב-2016 עמד על כ-117,000; ב-2016-2010 גדל מספר החרדים הלומדים לתואר אקדמי פי 1.5 והגיע לכ-10,800 (69% מהם נשים); כ-49% מהמשפחות החרדיות, כ-54% מהנפשות וכ-62% מהילדים החרדים חיו ב-2015 מתחת לקו העוני (לעומת 12%, 10% ו-12% בהתאמה בקרב יהודים לא חרדים); ההכנסה החודשית ברוטו למשפחה חרדית עמדה ב-2015 על 12,616 ש"ח (לעומת 20,807 ש"ח במשקי-בית יהודים לא חרדים); בקרב בני 64-25, 52% מהגברים החרדים ו-73% מהנשים החרדיות היו מועסקים, לעומת 87% ו-82% בהתאמה בקרב יהודים לא חרדים; מגמת השתלבות החברה החרדית בחברה הכללית מתגברת, והיא באה לידי ביטוי בגידול בשיעור המתגייסים לשירות צבאי ואזרחי, בשיעור המשתמשים באינטרנט, בשיעור בעלי רישיון נהיגה ובשיעור היוצאים לנופש.

(חרדים; רמת השכלה; בחינות בגרות; סטודנטים; רמת חיים; תעסוקה; הכנסה;  עוני; פריון [ילודה]; מצב משפחתי; סגנונות חיים)

073

סבירסקי, שלמה; קונור-אטיאס, אתי; ליברמן, אביב:
תמונת מצב חברתית - 2017

מרכז אדוה לחקר החברה בישראל, תל-אביב 2018, 47 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://adva.org.

בדו"ח שנתי זה מוצגות התפתחויות בתחומים חברתיים-כלכליים בישראל, תוך הדגשת פערים הקיימים בחברה והשוואה לשנים קודמות ואף לארצות אחרות. בדו"ח הנוכחי נסקרים הנושאים הבאים: מקורות ההכנסה של משקי-הבית בישראל (הכנסה מעבודה, הכנסה מהון, הכנסה מקצבאות ותמיכות, הכנסה מפנסיות וקופות גמל); שכר (רמת השכר לפי עשירונים, רמת השכר לפי סוג יישוב, רמת השכר לפי מגדר ורמת השכר לפי מוצא); פנסיה; עוני והשכלה; עוני וביטחון תזונתי; מדד ג'יני להתחלקות ההכנסות; חינוך והשכלה גבוהה; דיור (בעלות על דירה, הוצאות שוטפות ואזורי הביקוש); בריאות; הממשלה ואי-השוויון.

(פער חברתי; צמיחה כלכלית; השקעות; מדיניות ממשלתית; הכנסה; שכר; משלחי-יד; אבטלה; עוני; צריכה; קצבאות; פנסיה; בחינות בגרות; סטודנטים; תארים אקדמיים; שירותי בריאות; ביטוח בריאות; תרופות; עלויות; דיור; אי-שוויון חברתי)

074

קפולניק, ערגה; אנסון, יונתן; סלונים-נבו, ורד:
פרֵדה וגירושים: הסתגלות רגשית והסתגלות הורית
"ביטחון סוציאלי", מס' 101 (יוני 2017), עמ' 84-41 (סיכום באנגלית ובערבית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

גירושים אינם אירוע בודד המתחולל בנקודת זמן אחת, אלא תהליך מתמשך המתחיל בפירוק הנישואים או אף בשלב ההחלטה לפרק את הנישואים, והוא נמשך עוד זמן רב לאחר שהסתיים ההליך הרשמי. תהליך ההסתגלות לפרדה ולגירושים עשוי להתחיל עוד לפני שאחד מבני הזוג עוזב את הבית או לפני פתיחתו של הליך שיפוטי. במחקר המתואר במאמר זה נבחן תהליך ההסתגלות של פרודים וגרושים, גברים ונשים, במהלך 4 השנים הראשונות לפרדה. אוכלוסיית המחקר כללה גברים ונשים שהתגרשו או נפרדו ב-4 השנים האחרונות ושבמהלך הפרדה הם היו הורים לילד אחד לפחות מתחת לגיל 18. המחקר נערך בשני שלבים באמצעות שאלונים. השלב הראשון כלל 151 משתתפים (101 נשים ו-50 גברים); השלב השני נערך לאחר שנה וכלל 132 ממשתתפי השלב הראשון (83 נשים ו-49 גברים). בין הממצאים: תהליך ההסתגלות לפרדה ולגירושים נעשה בשני מסלולי הסתגלות מקבילים: מסלול הסתגלות רגשית ומסלול הסתגלות הורית (שני המסלולים לא מנבאים זה את זה ולא משפיעים זה על זה). הסתגלותן של הנשים היתה טובה יותר מזו של הגברים (לרוב הן היו יוזמות הפרדה והגירושין); עבודה סדירה השפיעה לחיוב על ההסתגלות בקרב הגברים בלבד; משמורת משותפת השפיעה לחיוב על ההסתגלות ההורית. עוד נמצא, כי לסגנון ההתקשרות בין בני הזוג ולקושי להגיע להסכמות היתה השפעה על ההסתגלות.

(יחסים בין בני-זוג; פירוד [נישואין]; גירושין; רגשות; הסתגלות; מצבי לחץ)

075

קורקוס, עידית; כץ, מיכאל:
חלוקת התפקידים במשפחות חרדיות לעומת משפחות חילוניות
"חברה ורווחה", ל"ז: 2 (יוני 2017), עמ' 284-259. המאמר מופיע באתר האינטרנט של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: http://www.molsa.gov.il.

מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את ההבדלים בין נשים חרדיות לבין נשים חילוניות בחלוקת התפקידים בבית. במחקר השתתפו 90 נשים חרדיות ו-92 נשים חילוניות ואימהותיהן. כל המשתתפות היו נשואות במשך 5 שנים לפחות והיו להן 2 ילדים לפחות. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים: שאלון נתוני רקע דמוגרפיים ושאלון חלוקת תפקידים במשפחה. בין הממצאים: במשפחות חרדיות, כאשר האישה עובדת בשכר יש חלוקת תפקידים שוויונית יותר בעבודות הבית בהשוואה למשפחות שבהן האישה אינה עובדת, ואילו במשפחות חילוניות חלוקת התפקידים היא שוויונית יותר. עם זאת, למרות כניסתן של הנשים (בשני המגזרים) לעבודה בשכר, לא חל גידול ניכר בחלקו של הגבר בעבודות הבית; בקרב נשים חרדיות לא נמצא קשר בין רמת ההשכלה של האישה לבין חלוקת התפקידים בבית, בעוד שבקרב נשים חילוניות נמצא שככל שהאישה משכילה יותר, כך גדלה מידת השוויוניות בעבודות הבית ובטיפול בילדים. כמו כן, במשפחות החילוניות הנשים נוטלות חלק פעיל יותר בקבלת ההחלטות בענייני הכספים. עוד נמצא, כי יש קשר מובהק בין עמדותיה של האישה לגבי חלוקת התפקידים בבית לבין חלוקת התפקידים בפועל, וכי עמדותיה של הבת בנושא זה הן בדרך כלל דומות לעמדות האם.

(תפקידים במשפחה; נשים עובדות; רמת השכלה; חרדים; חילוניים)

076

קוליק, ליאת; לוין, שגית; ליברמן, גבי:
ריבוי תפקידים, קונפליקט תפקידים ותחושת משמעות בחיים בקרב הורים עובדים
"חברה ורווחה", ל"ז: 2 (יוני 2017), עמ' 316-285. המאמר מופיע באתר האינטרנט של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: http://www.molsa.gov.il.

מטרתו העיקרית של מחקר זה היתה לבחון את ההשפעה של ריבוי תפקידים להסברת קונפליקט התפקידים בין משפחה לבין עבודה ולבחון את הקשר לתחושת משמעות בחיים על-פי מידת שביעות הרצון מהתפקידים בקרב הורים עובדים. במחקר השתתפו 611 הורים עובדים (300 גברים ו-311 נשים) בגילים 75-22. שאלון המחקר הורכב מ-4 תת-שאלונים: שאלון "ריבוי תפקידים" על-פי מידת שביעות הרצון מהם, שאלון קונפליקט תפקידים, שאלון משמעות בחיים ושאלון נתוני רקע. בין הממצאים: נמצא קשר ישיר בין ריבוי תפקידים ששביעות הרצון מהם היא גבוהה לבין תחושת משמעות בחיים גבוהה; ככל שהיו תפקידים רבים יותר ששביעות הרצון מהם היא בינונית, כך פחתה תחושת המשמעות; ככל שהמשתתף היה משכיל יותר, מעריך את מצבו הכלכלי כטוב יותר ועובד בשכר מחוץ לבית שעות ארוכות יותר, כך הוא חש שיש בחייו רכיבים מאיצי משמעות רבים יותר; ככל שהמשתתף היה צעיר יותר, השכלתו נמוכה יותר, מעריך את מצבו הכלכלי כירוד יותר ועובד פחות שעות, כך עוצמת קונפליקט התפקידים בין משפחה לעבודה היתה גבוהה יותר. עוד עולה מהמחקר, כי גברים חוו את קונפליקט התפקידים עבודה – משפחה בעוצמה גבוהה יותר מאשר נשים.

(קונפליקט בין-תפקידי; עמדות כלפי עבודה; תפקידים במשפחה; רמת השכלה; רווחה רגשית; משמעות החיים)

077

פישמן, נעם; וולדה-צדיק, אברהם; נאון, דניז:
המרכז לקידום אוכלוסיות מיוחדות (מקא"ם) - השתלבות חיילי מקא"ם שהתגייסו בשנים 2010-1993 בשירות הצבאי ובחיים האזרחיים
מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, דו"ח מחקר מס' 18-770 (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.jdc.org.il.

המרכז לקידום אוכלוסיות מיוחדות (מקא"ם) נועד לסייע לצעירים ולצעירות בסיכון להתגייס לצה"ל. צעירים וצעירות אלו מתאפיינים ברקע חברתי-כלכלי נמוך, רמת השכלה נמוכה ולעתים קשיי הסתגלות (כ-20% היו עולים), ולחלק ניכר מהם נפתחו תיקים פליליים. המקא"ם מציע להם תכנית מיוחדת של טירונות בסיסית וחונכות, שנועדה לתמוך בהם בשירותם הצבאי ולהכינם לעולם העבודה ולחיים האזרחיים לאחר שחרורם מצה"ל. במחקר שמדווח עליו בפרסום הנוכחי מתוארים מאפייני החיילים והחיילות שהתגייסו למקא"ם בשנים 2010-1993, ומוערכת השתלבותם בשירות הצבאי ובחיים האזרחיים. המחקר התבסס על נתוני צה"ל ועל נתוני המוסד לביטוח לאומי. הממצאים לגבי יוצאי המקא"ם הושוו לשתי קבוצות: 20,000 יהודים בני 37-25 שנדגמו אקראית מנתוני המוסד לביטוח לאומי; 30,000 אנשים שקיבלו ציונים דומים לאלה של יוצאי המקא"ם במיונים לצה"ל אך לא שירתו בצבא. בין הממצאים: רוב חיילי המקא"ם סיימו את שירותם הצבאי והשתלבו בהצלחה בחיים האזרחיים; שיעורי התעסוקה של משוחררי המקא"ם היו גבוהים יותר מאשר בקרב האוכלוסייה היהודית הכללית, אך רמת הכנסתם היתה נמוכה יותר והם היו תלויים יותר בקצבאות המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, יציבותם המשפחתית היתה נמוכה יותר. יש לציין, כי נמצא שיפור לאורך זמן ברוב המדדים שנבדקו. כמו כן, נתוניהם של בוגרי המקא"ם היו טובים יותר מאלה של הקבוצה שלא שירתה בצה"ל.

(צבא; צעירים; שיקום נוער; חינוך משלים בצבא; תעסוקה; הכנסה; גמלאות; מצב משפחתי)

078

Togila, Joan; Lahav, Orit; Ben- Ari, Eynat et al:
Adult Age and Cultural Differences in Performance on the Weekly Calendar Planning Activity (WCPA)
"American Journal of Occupational Therapy", No. 71 (July 2017), 8 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ajot.aota.org.

במחקר שמדווח עליו במאמר זה נערכה השוואת ביצוע מטלה קוגניטיבית – תכנון לוח פעילות שבועית, בקרב בני שלוש קבוצות גיל מארה"ב ומישראל. המחקר התבסס על מדגם נוחות שכלל 375 נדגמים מארה"ב ו-433 נדגמים מישראל, בקבוצות הגיל 39-18, 64-40 ו-65 ומעלה. כל המשתתפים התגוררו בקהילה, היו עצמאיים בביצוע פעילויות יום-יום (IADL) והיו בעלי השכלה של 12 שנות לימוד ומעלה. על המשתתפים היה לארגן 17 פגישות בשבוע תחת מגבלות וכללים מסוימים, כגון: יש פגישות העומדות בסתירה לפגישות אחרות, אסור למחוק פגישות שכבר נרשמו, יש להשאיר את יום ג' חופשי, אין להשיב לשאלות הבוחן באמצע המטלה וכו'. במהלך ביצוע המטלה נערכו תצפיות על המשתתפים לבחינת תכנון הזמן ומהירות הביצוע, דיוק, אסטרטגיות פעולה, סוגי טעויות ויעילות. בין הממצאים: ציוני הדיוק היו דומים בשתי המדינות, אך המשתתפים הישראליים היו איטיים יותר ויעילים פחות; לשתי קבוצות הגיל הישראליות הצעירות היו אסטרטגיות טובות יותר מאשר לשתי קבוצות אלו בארה"ב; קבוצת הקשישים הישראלית מילאה פחות כללים מקבוצת הקשישים בארה"ב; המשתתפים הקשישים (בני 65+) בשתי המדינות היו פחות מדויקים, פחות יעילים והשתמשו בפחות אסטרטגיות בהשוואה לעמיתיהם הצעירים.

(כושר קוגניטיבי; מיומנויות; מבוגרים; קשישים; מחקר השוואתי)

079

Kulik, Liat; Shilo-Levin, Sagit; Liberman; Gabriel:
The Contribution of Role Satisfaction, Meaning in Life and Work-Home Conflict to Explaining Well-Being Among Working Grandparents
"Anxiety, Stress, & Coping", 30: 3 (2017), pp. 333-346.

מטרתה של העבודה שמדווח עליה במאמר זה היתה לבחון את הקשר שבין תחושת סיפוק מהעבודה, תחושת משמעות בחיים וחוויית הקונפליקט עבודה - בית לבין תחושת רווחה רגשית בקרב סבים וסבתות עובדים בישראל. מדגם המחקר כלל 316 משתתפים בגילים 80-50 - 153 סבים ו-163 סבתות, שהועסקו בסוגי ארגונים שונים. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים מובנים. בין הממצאים: תחושת משמעות בחיים מיתנה את הקשר שבין תחושת סיפוק מהעבודה לבין חווית הקונפליקט של עבודה - בית; נמצא קשר חזק בין ההיגד "העבודה מפריעה לתפקוד במשפחה" לבין השפעה שלילית על הרווחה הרגשית; משאבים אישיים גבוהים נמצאו קשורים לתחושת משמעות גבוהה יותר של החיים; לא נמצא קשר בין מגדר לקונפליקט עבודה – בית או לאף אחד ממשתני התוצאה.

(סבים; רווחה רגשית; תעסוקה; שביעות רצון; משמעות החיים)

080

איגוד הספורט העממי בישראל: סקר מעקב לבחינת הפעילות הגופנית הספורטיבית בחברה הישראלית - 2017

איגוד הספורט העממי בישראל, תל-אביב 2017, 40 עמ'. בוצע על-ידי מכון "מחשוב". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: http://www.isfa.co.il.

הסקר השנתי של איגוד הספורט העממי הקיף את הנושאים הבאים: תדירות הפעילות הגופנית, מסגרת הפעילות (מאורגנת / לא-מאורגנת) וסוגי פעילות נפוצים; מגמות בשינוי הפעילות הגופנית לאורך זמן; חסמים וגורמי הנעה לעיסוק בספורט ובפעילות גופנית; מודעות לפעילויות של איגוד הספורט העממי. הסקר נעשה ביולי 2017 בקרב מדגם מייצג של 507 בני 18 ומעלה, דוברי עברית באוכלוסייה היהודית בישראל. בין הממצאים: כ-64% מהנשאלים דיווחו שהם עוסקים בפעילות ספורטיבית בתדירות של 3 פעמים בחודש לפחות, ומתוכם כ-29% דיווחו שהם עוסקים בפעילות זו 3 פעמים בשבוע לפחות; בקרב העוסקים בפעילות ספורטיבית קבועה, הפעילויות המובילות היו הליכה (31.2%), התעמלות מחוץ לבית (16.9%), ריצה / ג'וג'ינג (11.6%), חדר כושר (10.6%), ושחייה (7%); גורם ההנעה העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית היה בריאות (80.7%) ולאחריו הורדה במשקל הגוף (37.5%), הנאה / כיף (27%), עיצוב הגוף (18.7%) וכושר גופני (17.6%); 8% מהמשיבים ציינו שהם עוסקים בפעילות ספורטיבית במסגרת מקום העבודה; כשליש מהמשיבים ציינו שאירועי ספורט הישגי מעודדים אותם לעסוק בספורט; 90.5% מהמשיבים הביעו תמיכה במסע הסברה של איגוד הספורט העממי בישראל לעידוד העיסוק בפעילות גופנית. הדו"ח כולל השוואות בין קבוצות גיל ובין שני המגדרים וכן השוואות של הממצאים לממצאי שנים קודמות.

(פעילות גופנית; ספורט; כושר גופני; פעילויות פנאי; עמדות)

ו. חינוך והשכלה

פרסומים

081

ההוצאה הלאומית לחינוך, 2016-1962
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1662, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה:
www.cbs.gov.il.

בפרסום זה, נכללים לוחות המציגים סדרות רב-שנתיות רציפות ל-2016-1962 ולוחות מפורטים ועדכניים ל-2016-2006. נוסף על כך, נכללים בפרסום ממצאים מהשוואה בין-לאומית של ה-OECD. באמצעות הנתונים שרוכזו ניתן לבחון את הגידול בהוצאה לחינוך בשנים הנסקרות, ולקבוע איזה חלק מהגידול נובע משינוי כמותי ואיזה חלק מייקור השירותים. בפרסום מובאים גם נתונים על היקף המקורות שהופנו לשירותי החינוך, לפי סוג פעילות - מגזרים מממנים ומגזרים מבצעים. בין הממצאים: ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה ב-2016 ב-94.8 מיליארד ₪ (7.8% מהתמ"ג); ההוצאה הלאומית לחינוך במחירים קבועים עלתה ב-5% בהשוואה ל-2015; ב-2016, 82% משירותי החינוך סופקו לאוכלוסייה במוסדות חינוך של הממשלה, של הרשויות המקומיות ושל מוסדות חינוך ללא כוונת רווח, שרוב מימונם מהממשלה (האוניברסיטאות, רשת אורט, רשת עמל וכו'); ב-2016, כ-74% מההוצאה השוטפת של הממשלה, הרשויות המקומיות והמלכ"רים על שירותי החינוך היו עלות עבודה, כ-22% היו הוצאות על קניית סחורות ושירותים וכ-4% היו הוצאות על בלאי; ב-2016, כ-78.1% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך מומנו על-ידי המגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ללא כוונת רווח ממשלתיים). יתרת ההוצאה מומנה ישירות על-ידי משקי-הבית ומלכ"רים פרטיים באמצעות קניית שירותי חינוך, תשלום שכר לימוד, קניית ספרי לימוד, קניית צורכי כתיבה וכו', וכן מתרומות ומענקים למוסדות חינוך שהתקבלו מהארץ ומחו"ל.

(חינוך; הוצאה לאומית; שירותי חינוך; מוסדות חינוך; גני ילדים; בתי-ספר; אוניברסיטאות; מימון; ממשלה; רשויות מקומיות; מלכ"רים; משקי-בית)

082

מעגן, דוד:
ניבוי הישגים עתידיים של תלמידים בישראל באמצעות מבחני המיצ"ב
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 103 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2017, 40 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

מטרותיה של עבודה זו היו לבחון האם ובאיזו מידה יש להישגיהם של תלמידים במבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) בכיתה ח' יכולת ניבוי לגבי הישגיהם בעתיד, ובהמשך לכך, לבחון את מימוש הפוטנציאל בקרב תלמידים להשגת תעודת בגרות איכותית וכניסה להשכלה גבוהה בכלל ובתחומי המדעים בפרט. כמו כן, נבדקו פערי הישגים בין אוכלוסיות תלמידים מרקע חברתי כלכלי שונה והאם פערים אלה משתנים ולאיזה כיוון. אוכלוסיית המחקר כללה תלמידים שנבחנו בבחינות המיצ"ב בכיתות ח' ב-2003-2002. בעבור תלמידים אלה נבדקו ציוניהם במבחני הבגרות ובבחינה הפסיכומטרית והאם הם השתלבו במערכת ההשכלה הגבוהה. בין הממצאים: להישגי התלמידים בבחינות המיצ"ב נמצאה יכולת ניבוי גבוהה לגבי ההישגים בבחינות הבגרות (זכאות לתעודת בגרות איכותית וממוצע הציונים בבגרות), ההישגים בבחינה הפסיכומטרית וכן לגבי הסיכוי להיכנס למערכת ההשכלה גבוהה; נמצאו פערים גדולים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה, אולם תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך בעלי יכולות גבוהות (ציונים טובים במבחני המיצ"ב) הצליחו להגיע להישגים כמעט דומים לעמיתיהם (ציוני הבגרות); פערים בהישגים לאורך הלימודים בקרב תלמידים מרקע חברתי כלכלי שונה התרחבו והלכו; מבחינת מימוש הפוטנציאל ללימודי מדעים נמצא, כי שיעור לא קטן של תלמידים בעלי ציונים גבוהים במיצ"ב במתמטיקה לא הצליחו להגיע להישגים גבוהים במקצוע זה בבגרות או ללמוד מתמטיקה/ מדעים באוניברסיטה.

(תלמידים; הישגים לימודיים; בחינות בגרות; בחינה פסיכומטרית; חינוך גבוה; מיצב חברתי-כלכלי; ניבוי)

083

מעגן, דוד:
פריסת האיכות של מורים במערכת החינוך ומדידת שינויים באיכותם על פני זמן
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 106 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2017, 35 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט ל הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

בעשור האחרון חל גידול ניכר בביקוש להכשרה להוראה (מספר הסטודנטים להוראה ואקדמאים בהסבה להוראה גדל מכ-6,390 ב-2006 לכ-12,000 ב-2016), וכן חל שיפור ניכר בשכרם של עובדי הוראה (ב-2015-2003 השכר החודשי הממוצע בקרב עובדי הוראה גדל נומינלית ב-51.2% לעומת 34.9% בקרב השכירים במשק, וריאלית גדל השכר ב-24.2% לעומת 10.8% בקרב שכירים במשק). נוסף על כך, יחס השכר בהוראה לעומת שכירים במשק הגיע לכ-24% יותר ב-2014. מטרתה של העבודה המתוארת בפרסום הנוכחי היתה לבדוק האם מערכת החינוך השכילה לנצל את הנתונים הללו לשיפור איכות כוח האדם בהוראה. אוכלוסיית המחקר כללה מורים בחטיבות העליונות ב-2015-2004. הנתונים שנבדקו היו ציוניהם בבחינות הפסיכומטריות, מאפייני בתי-הספר שבהם לימדו ומאפייני רקע והישגי הנבחנים בבחינות הבגרות בבתי-הספר שבהם לימדו. בין הממצאים: נמצא קשר חיובי בין ציוני המורים בבחינה הפסיכומטרית להישגי תלמידיהם בבחינות הבגרות; מורים בעלי ציון פסיכומטרי גבוה נטו ללמד בבתי-ספר עם תלמידים בעלי רקע חברתי-כלכלי חזק יותר; נמצא שיפור לאורך השנים בציוני הבחינה הפסיכומטרית של המורים, במיוחד בחינוך הממלכתי לעומת החינוך הערבי והחינוך הממלכתי-דתי.

(מורים; כוח-אדם בהוראה; בחינה פסיכומטרית; תלמידים; הישגים לימודיים; בחינות בגרות)

084

מיצ"ב תשע"ז - מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית - נתוני אקלים וסביבה פדגוגית
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2017, 257 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: http://rama.education.gov.il.

בדו"ח זה מוצגת תמונת המצב הכללית של האקלים והסביבה הפדגוגית בבתי-הספר בישראל בשנת הלימודים תשע"ז, כפי שהם נתפסים ומדֻווחים על-ידי תלמידים ומורים. דיווחי התלמידים והמורים מוצגים בשני חלקים: 1) אקלים בית-ספרי - שביעות רצון; יחסים בין-אישיים בבית-הספר; יחסים בין בית-הספר להורים; תחושת מוגנות וביטחון; משמעת והתנהגות; תשתיות וסביבה פיסית בבית-הספר; טיולים או סיורים מטעם בית-הספר; 2) סביבה פדגוגית - היבטים רגשיים-מוטיבציוניים בלמידה; דרכי הוראה-למידה-הערכה; תרבות בית-ספרית תומכת למידה; הסתייעות בשיעורים פרטיים; חשיבות תעודת הבגרות; חינוך חברתי-ערכי בבתי-הספר. בין הממצאים: כ-80% מהתלמידים בבתי-ספר יסודיים וכשני שלישים מהתלמידים בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות דיווחו על תחושה כללית חיובית כלפי בית-הספר; לאורך השנים נצפתה מגמה עקבית של ירידה בדיווחי תלמידים בבתי-ספר יסודיים ובחטיבות ביניים בהיבטים רבים של אלימות בבית-הספר; תופעה של בריונות דווחה יותר בקרב דוברי ערבית בהשוואה לדוברי עברית; כ-80% מהמורים דיווחו על שיתוף ההורים בחיי בית-הספר; רוב התלמידים ורוב המורים דיווחו על שביעות רצון מהסביבה הפיסית של בית-הספר (עם העלייה בשלבי החינוך נרשמה ירידה בשיעורי שביעות הרצון); במדד "מאמצי בית-הספר לעידוד מוטיבציה וסקרנות" היו שיעורי דיווח חיוביים יותר בקרב דוברי ערבית בהשוואה לדוברי עברית; בתשע"ז נמשכה מגמת העלייה בשימוש במחשב במקצועות המיצ"ב בבתי-ספר יסודיים ובחטיבות הביניים; שימוש בתקשוב ככלי לקידום למידה משמעותית (לימוד, תרגול והיבחנות מתוקשבים) נמצא שכיח פחות בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות בהשוואה לבתי-ספר יסודיים.

(בתי-ספר יסודיים; חטיבות ביניים; בתי-ספר תיכוניים; אקלים בית-הספר; יחסי תלמידים-מורים; משמעת; שיתוף הורים; אלימות בבית-הספר; התנהגות תלמידים; מורים; שיטות הוראה; חינוך חברתי; חינוך לערכים; העשרה; פעילויות פנאי; אוטונומיה בחינוך)

085

מיצ"ב תשע"ז: מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית - מבחני הישגים
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2017, 203 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: http://rama.education.gov.il.

דו"ח שנתי זה מחולק ל-3 פרקים, כדלקמן: הישגים במבחני המיצ"ב תשע"ז בכלל בתי-הספר ולפי מגזר שפה; הישגים במבחני המיצ"ב תשע"ז בבתי-ספר דוברי עברית לפי סוג פיקוח; הישגים במבחני המיצ"ב תשע"ז בבתי-ספר דוברי ערבית לפי מגזרים. בסוף הפרסום מובאים נספחים, כדלקמן: מקדמי מתאם (פירסון) בין רמת הרקע החברתי-כלכלי של נבחנים לבין הישגיהם במבחני מיצ"ב תשע"ז; פירוט המעבר מציוני גלם לציונים בסולם רב-שנתי במבחני מיצ"ב תשע"ז; הישגים במבחני המיצ"ב בשנים תשס"ח-תשע"ז לפי מאפייני רקע; פערים בהישגים בבתי-ספר דוברי ערבית בשנים תשס"ח-תשע"ז. בין הממצאים: בתשע"ז נרשמו עליות בהישגים בשני תחומי דעת בכיתה ה' (מתמטיקה ושפת-אם ערבית) ובשלושה תחומי דעת בכיתה ח' (אנגלית, שפת אם ערבית ומדע וטכנולוגיה); בשאר המבחנים לא חל שינוי ממשי בהישגים; בכל המקצועות ובשתי דרגות הכיתה, השינוי המצטבר בתשס"ח-תשע"ז העיד על עליות מתונות עד גדולות בהישגי התלמידים; בשלושת המקצועות - מדע וטכנולוגיה לכיתות ח', ואנגלית ומתמטיקה בשתי דרגות הכיתה - בתשס"ח-תשע"ו נרשמו פערים עקביים בהישגים לטובת תלמידים דוברי עברית בהשוואה לתלמידים דוברי ערבית; לאורך השנים נמצאו פערים ניכרים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי כלכלי, הן בקרב דוברי עברית והן בקרב דוברי ערבית (ככל שהרקע החברתי כלכלי היה גבוה יותר, כך ההישגים היו גבוהים יותר).

(מבחני מיצ"ב; הישגים לימודיים; בתי-ספר יסודיים; חטיבות ביניים; מיצב חברתי-כלכלי; ציונים)

086

עמדות הורים בגני ילדים כלפי מערכת החינוך, שנה"ל תשע"ו
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2017, 66 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ראמ"ה: www.education.gov.il/rama.

בדו"ח זה מוצגים ממצאים מסקר עמדות הורים בגני הילדים שנערך לראשונה בשנת הלימודים תשע"ו. הסקר כלל 75 שאלות בנושאים הבאים: שביעות רצון כללית מהגן; היחסים בין צוות הגן לילדים; קידום הילדים בתחומים שונים; גבולות ומשמעת בגן; שותפות הורים בגן, עדכון הורים בנעשה בגן וקיום מפגשים של הגננת וההורים; הסביבה הפיזית בגן; מוגנות ואלימות בגן; התמקדות הגן בהיבטים לימודיים ובהיבטים חברתיים, רגשיים וערכיים; מעורבות ההורים בבחירת הגן; השתתפות ילדי הגן בצהרונים. הסקר נעשה בקרב מדגם ארצי מייצג של הורים בגנים לילדים בני 6-3 בחינוך הרשמי. הדו"ח התבסס על ראיונות טלפוניים שנערכו ביוני-אוגוסט 2016 עם 1,829 הורים - 553 לילדים בגילים 4-3 (396 דוברי עברית ו-156 דוברי ערבית), 633 לילדים בגילים 5-4 (446 ו-187 בהתאמה) ו-643 לילדים בגילים 6-5 (460 ו-183 בהתאמה). בין הממצאים: כ-90% מההורים הביעו שביעות רצון כללית גבוהה מהגן; כ-80% מההורים דיווחו על יחסים חיוביים בין צוות הגן לבין הילד; כ-75% מההורים חשו שותפות בעשייה בגן; כ-75% מההורים דיווחו שהסביבה הפיסית של הגן נקייה ומטופחת; כ-90% מההורים דיווחו כי התקיימו מפגשים אישיים עם הגננת; כמחצית מההורים דוברי העברית וכרבע מההורים דוברי הערבית דיווחו שילדם רשום לצהרון; כ-65% מההורים דוברי העברית וכ-80% מההורים דיווחו שהם אלו שבחרו את הגן.

(גני ילדים; אקלים כיתתי; סביבה חינוכית; הורים; עמדות)

087

אקלים וסביבה פדגוגית בגני הילדים - סקר גננות, נתוני שנה"ל תשע"ו
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2017, 105 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ראמ"ה: www.education.gov.il/rama.

בדו"ח זה מוצגים ממצאים מסקר אקלים וסביבה פדגוגית בגני הילדים שנערך לראשונה בקרב גננות בשנת הלימודים תשע"ו. הדו"ח נועד לספק תמונת מצב מייצגת ובת השוואה בנוגע להיבטים שונים של האקלים החברתי והתהליכים הפדגוגיים בגנים, כפי שנתפסו בקרב מדגם ארצי מייצג של גננות בגנים לילדים בני 6-3 בחינוך הרשמי. הדו"ח מחולק ל-4 פרקים, כדלקמן: אקלים בגן הילדים; סביבה פדגוגית; מפגשים אישיים וקבוצתיים; עבודה עם ילדים עם צרכים מיוחדים או ילדים משולבים. הדו"ח התבסס על ראיונות טלפוניים שנערכו ביוני-אוגוסט 2016 עם 1,050 גננות - 753 בגנים דוברי עברית (351 בחינוך הממלכתי ו-402 בחינוך הממלכתי-דתי) ו-297 בגנים דוברי ערבית. בין הממצאים:כ-65% מהגננות דיווחו שהן מרוצות מעבודתן, כ-75% דיווחו שקיים עומס בעבודה, וכ-30% דיווחו שהן חשות שחיקה בעבודה; כ-88% דיווחו שהן מכירות היטב את הילדים; כ-85% מהגננות דיווחו שהן משתפות ומעדכנות את ההורים על הנעשה בגן; כ-75% מהגננות דיווחו על תמיכה וליווי מקצועי בעבודתן; כ-80% מהגננות דוברות העברית וכ-50% מהגננות דוברות הערבית דיווחו על קיום מפגש אישי עם הילד/ה בחודש האחרון; כ-60% מהגננות דיווחו שהן מקבלות חומרי הוראה/למידה מהאגף לחינוך קדם-יסודי (גננות דוברות ערבית יותר מאשר גננות דוברות עברית); בכ-40% מהגנים לבני 4-3 ובכ-60% מהגנים לבני 6-5 היו ילדים עם צרכים מיוחדים או ילדים משולבים.

(גננות; גני ילדים; אקלים כיתתי; סביבה חינוכית; שביעות רצון בעבודה; עמדות; שילוב חריגים [בחינוך])

088

עברית כשפה שניה לתלמידים דוברי ערבית: נתוני תשע"ז
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2017, 126 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ראמ"ה: www.education.gov.il/rama.

בשנת הלימודים תשע"ד החלה ראמ"ה בהערכת רמת השליטה בשפה העברית כשפה שנייה בקרב תלמידים דוברי ערבית בסיום כיתה ו'. המחקר, המתקיים זו השנה הרביעית, מאפשר לעקוב אחר מגמות ושינויים בתחום העברית כשפה שנייה לאורך זמן ברמה הארצית וברמה המגזרית. ההערכה התמקדה בשני היבטים עיקריים: הישגים לימודיים וההקשר שבו מתקיימת הלמידה בבתי- הספר. נוסף על כך, נבדקו עמדות התלמידים כלפי לימוד השפה העברית ומידת חשיפתם לשפה זו מחוץ לבית-הספר. במחקר השתתפו 4,493 תלמידים מ-198 בתי-ספר וכן 355 מורים לעברית בכיתות ו' מ-210 בתי ספר. בין הממצאים: ב-תשע"ד-תשע"ז נרשמה עלייה של 14 נקודות בהישגי התלמידים במבחן בעברית לדוברי ערבית (מציון 500 בתשע"ד ל-514 בתשע"ז); ממוצע הציונים של תלמידים מהמגזר הדרוזי בתשע"ז היה הגבוה ביותר (559) וממוצע הציונים של תלמידי המגזר הבדואי היה הנמוך ביותר (491), ואילו הממוצע של התלמידים מהמגזר הערבי היה 516 נקודות - פערים אלו בין המגזרים בתשע"ז הם הנמוכים ביותר שנרשמו לאורך כל שנות המדידה; בכל השנים הישגי הבנות היו גבוהים יותר מהישגי הבנים, והישגיהם של בעלי רקע חברתי-כלכלי גבוה היו גבוהים בהשוואה לבעלי רקע חברתי-כלכלי נמוך; רוב המורים דיווחו על טיפוח מיומנויות בשפה העברית (79%); שיעורי המורים שדיווחו על טיפוח מיומנויות של הבנת הנקרא, ידע לשוני ושפה מדוברת (95% , 84% ו- 84% בהתאמה) היו גבוהים משיעורי המדווחים על מיומנויות של הבעה בכתב (71%) ועל הבנת הנשמע והאזנה (59%). רוב המורים (92%) דיווחו שרוב השיעור מתנהל בשפה העברית.

(ערביי ישראל; עברית; שפה זרה [הוראה]; הבנת הנקרא; מיומנויות; דרוזים; בדואים; בתי-ספר יסודיים)

089

מובשוביץ-הדר, נצה; שריקי, עטרה ואחרים:
פרויקט "רמזור לצפון": דוח פעילות לתקופה 31.72017-1.8.2014, שנה"ל תשע"ה - תשע"ו - תשע"ז
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2017, 118 עמ', בשיתוף עם משרד החינוך וקרן טראמפ. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.neaman.org.il.

ב-2013-2008 חלה ירידה דרסטית במספר התלמידים המסיימים לימודי 5 יחידות לימוד במתמטיקה בישראל (מ-14.1% ל-10.7%). במחוז הצפון נרשמה ירידה מ-11.3% ל-7.6%. תכנית "רמזור לצפון" הושקה ב-2014 כדי לתת מענה למחסור במורים למתמטיקה במחוז הצפון שהם בעלי ידע מתאים ללמד ברמה של 5 יחידות לימוד. זאת, כדי לקדם את לימודי המתמטיקה במחוז, באמצעות הגדלת מצבת המורים המוכשרים לכך, פתיחת כיתות חדשות והקטנת מספר התלמידים בכיתה. התכנית כללה 3 רכיבים: חונכות - מורים מנוסים למתמטיקה ברמה של 5 יחידות ישמשו כחונכים ל-2-1 מורים מתמחים מבית-ספרם; שימוש בתוכנת "רמזור למורה" - שיתוף ביצירת חומרי לימוד והוראה (מערכי שיעור, תכניות הוראה ועוד); קיום סדיר של מפגשי השתלמות. התכנית לוותה בהערכה מעצבת. בדו"ח הנוכחי מוצגת הפעילות במסגרת התכנית ב-2017-2014 ותוצאותיה.

(מתמטיקה [הוראה]; בחינות בגרות; תכניות התערבות)

090

קנת-כהן, תמר; קלפר, דביר:
תיקון לקיצוץ תחום עבור ברירה רב־משתנית: יישום המקרה הכללי
מרכז ארצי לבחינות והערכה, דוח מחקר מס' 17-04, ירושלים 2017, 31 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: https://www.nite.org.il.

במחקרי תוקף הניבוי שנערכים כיום במרכז הארצי לבחינות ולהערכה משתמשים בתיקון לקיצוץ תחום המניח שהברירה התבססה על משתנה יחיד, שהוא ציון הסכם (צירוף של הציון הכללי הרב-תחומי במבחני הכניסה הפסיכומטריים לאוניברסיטאות (מכפ"ל) ושל ממוצע הבגרות במשקולות שווים (תיקון חד-משתני). לאור עדויות שהנחה זו על תהליך הברירה אינה מתקיימת במלואה תמיד, נבדקה האפשרות לשימוש בנוסחה כללית לתיקון, המניחה שהברירה התבססה על צירוף כלשהו של הציונים בתחומי המכפ"ל ושל ממוצע הבגרות (תיקון רב-משתני). במחקר זה נבחן מצב שבו יש 4 משתנים שעברו ברירה ישירה (הציונים ב-3 תחומי מכפ"ל וממוצע הבגרות) ו-3 משתנים שעברו ברירה עקיפה (ציון הסכם, הציון הכללי הרב-תחומי במכפ"ל וציון שנה א'). נמצא, כי בשיטה המוצעת, אומדן התוקף של ציון הסכם עלה ב-0.03, אומדן התוקף של מכפ"ל עלה ב-0.01 ואומדן התוקף של הבגרות לא השתנה במעבר מהתיקון החד-משתני לתיקון הרב-משתני. מכאן, שאומדן התרומה השולית של המכפ"ל מעבר לממוצע הבגרות בניבוי הקריטריון עלה: בעוד שעל-פי התיקון החד-משתני היתה התרומה השולית של המכפ"ל מעבר לכל החוגים 0.09, על-פי התיקון הרב-משתני התרומה היא 0.12.

(בחינה פסיכומטרית; בחינות בגרות; ציונים; מיון סטודנטים; ניבוי)

091

קלפר, דביר:
דפוסי היבחנויות חוזרות בבחינה הפסיכומטרית כפונקציה של משתנים דמוגרפיים
מרכז ארצי לבחינות והערכה, דוח מחקר מס' 17-05, ירושלים 2017, 46 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז:
https://www.nite.org.il.

הקבלה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל מתבססת בעיקר על ציוני הבגרות ועל ציוני הבחינה הפסיכומטרית. רבים מהמועמדים נבחנים בבחינה הפסיכומטרית יותר מפעם אחת כדי לשפר את סיכויי קבלתם לחוג המבוקש. במחקר זה נבדקו דפוסי ההיבחנויות החוזרות לפי הרקע הדמוגרפי של הנבחנים. שאלות המחקר היו: מהו השינוי הממוצע בציון אצל הנבחנים יותר מפעם אחת ומהם הגורמים המשפיעים עליו; האם משתני הרקע הדמוגרפיים מסייעים לניבוי הסיכוי שנבחן ייבחן בבחינה הפסיכומטרית יותר מפעם אחת; האם משתני הרקע מסייעים בניבוי מידת השיפור בציון בבחינה. המחקר התבסס על נתוני כל הנבחנים ב-2010-2001 בעברית (חוץ מאלה שנבחנו 5 פעמים ומעלה) - 436,784 היבחנויות של 336,193 נבחנים. בין הממצאים: 56.08% מהנבחנים היו נשים; 69.36% נבחנו פעם אחת, 24.65% נבחנו בשנית, 5.14% נבחנו בשלישית ו-0.85% נבחנו ברביעית; ממוצע הציון בבחינה של אלה שנבחנו פעם אחת היה גבוה מממוצע הציון בבחינה הראשונה של אלה שנבחנו יותר מפעם אחת; השיפור הממוצע בציון הבחינה בין ההיבחנות הראשונה לשנייה היה 45 נקודות, והשיפור הממוצע בין ההיבחנות השנייה לרביעית היה 26 נקודות (בכל היבחנות); לא נמצא קשר בין מספר ההיבחנויות לבין המיצב החברתי-כלכלי של הנבחן.

(בחינה פסיכומטרית; מיון סטודנטים; מיצב חברתי-כלכלי)

092

יצחקי, שלמה; פודלוב-טרחטנברג, טאינה; קרנצלר, אביאל:
מבחני הבגרות והפסיכומטרי במתמטיקה ואנגלית והקשר ביניהם לאורך זמן
"הרבעון לכלכלה", 61: 1/2 (מרץ/יוני 2017), עמ' 143-103 (עברית, סיכום באנגלית).

תהליך הקבלה לאוניברסיטה מחייב את המועמדים להיבחן פעמיים במקצועות אנגלית ומתמטיקה - בבחינת הבגרות ובבחינה הפסיכומטרית. תהליך זה יוצר עומס כפול על האוכלוסייה הנבחנת. המחקר הנוכחי מהווה מחקר מקדים לבחינת שאלת העלות מול התועלת שבקיום שתי הבחינות, ובמסגרתו נבדק המתאם המתקבל בין ציוני התלמידים בבחינת הבגרות לציוניהם בבחינה הפסיכומטרית. אם המתאם הוא מונוטוני לכל אורך תחום הציונים, אפשר להסיק שאחת מהבחינות הללו מיותרת. לעומת זאת, אם המתאם משנה את סימנו לאורך תחום הציונים, משמעות הדבר היא שבשתי הבחינות נבדקים תחומי ידע שונים או שהתכונות הנדרשות להצלחה בבחינה אחת הן שונות מהתכונות הנדרשות להצלחה בבחינה השנייה.  אוכלוסיית המחקר כללה זכאים לתעודת בגרות שנבחנו בבחינות הבגרות במתמטיקה ובאנגלית ב-2010-2009 ושנבחנו בבחינה הפסיכומטרית לאחר מכן ועברו אותה בהצלחה. נוסף על כך, במסגרת המחקר נעשתה חזרה על בדיקה שנעשתה במחקר קודם לגבי בחינות הבגרות של השנים 2000-1999. נמצא, כי בבחינת הבגרות ובבחינה הפסיכומטרית נבדק אותו תחום יכולות, אך קיימת בהן טעות אקראית גדולה. בדיקת התרומות של שתי הבחינות לציון הכולל של כל תלמיד חיזקה את ההשערה שהתרומה של כפל הבחינות אינה רבה. מסקנה זו בלטה במיוחד בבחינה באנגלית. המתאם בין הציון בבחינת הבגרות באנגלית לבין הציון בבחינה הפסיכומטרית נמצא גבוה יותר מאשר במתמטיקה.

(בחינות בגרות; בחינה פסיכומטרית; מיון סטודנטים; אנגלית; מתמטיקה)

093

דה מלאך, אלעד; זוסמן, נעם:
השפעת החינוך המקצועי במגזר הערבי על משתני תוצאה בטווח הקצר והארוך
חטיבת המחקר, בנק ישראל; פרסום מס' 2017.11 בסדרת מאמרים לדיון, ירושלים 2017, 67 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: http://www.boi.org.il.

יש מחלוקת בנוגע ליתרונות והחסרונות הגלומים בחינוך מקצועי בהיקף נרחב לצד חינוך עיוני. התומכים טוענים שהוא מגביר את העניין בלימודים בקרב בני נוער שכישוריהם פחות מתאימים ללימודים העיוניים, וכך מסייע בצמצום הנשירה מהלימודים. המתנגדים טוענים שהוא אינו חושף את הלומדים למיומנויות כלליות, ולכן אינו תמיד מתאים לעולם התעסוקה הנוכחי שבו מתרחשים שינויים טכנולוגיים מהירים. נוסף על כך, נטען שהחינוך המקצועי עלול לגרום לפגיעה בסיכויי הניידות החברתית של הלומדים, שרובם באים מרקע כלכלי-חברתי חלש יחסית. בשנות ה-90' של המאה הקודמת התרחב החינוך המקצועי ביישובים הערביים. לאור זאת, נבחנה בעבודה הנוכחית השפעת המהלך בטווח הקצר ובטווח הארוך, בהשוואה ליישובים ערביים שבהם לא נפתחו מגמות מקצועיות. בין הממצאים: פתיחת המגמות המקצועיות הביאה להפחתת הנשירה מהלימודים ב-5%-3%, במיוחד בקרב בנות; חל גידול של 7%-4% בשיעור הניגשים לבחינות בגרות, אך לא חל גידול בשיעור הזכאים לתעודת בגרות; רוב האומדנים לא העידו על השפעות חיוביות של הלימודים במגמות מקצועיות על התעסוקה, השכר ורכישת השכלה גבוהה; לעומת זאת, נצפתה עלייה ניכרת בשיעור הנשים העוסקות במשלחי-יד פקידותיים. כמו כן, נמצאה ירידה מובהקת בהסתברות של נשים להינשא בגיל צעיר, כנראה בשל הגידול בסיכוייהן לסיים 12 שנות לימוד.

(ערביי ישראל; תלמידים; חינוך טכנולוגי; מקצועות לימוד; תעסוקה; משלחי-יד; הבדלים בין המינים)

094

פיכטלברג-ברמץ, אסנת:
מאפייני משקי הבית המשתמשים במעונות ובמשפחתונים המוכרים בהשוואה למאפיינים של כלל משקי הבית עם ילדים בגיל הרך
מינהל מחקר וכלכלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ירושלים 2017, 27 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט: http://employment.molsa.gov.il.

מטרותיה של סקירה זו הם: הצגת מאפיינים חברתיים-כלכליים של משקי-בית שבהם ילדים בני 3 חודשים עד 3 שנים; השוואה בין המאפיינים של כלל משקי-הבית שבהם יש ילדים בני 3 חודשים עד 3 שנים לבין משקי-בית המשתמשים בשירות המעונות והמשפחתונים הממשלתי ובדיקה האם יש להם מאפיינים ייחודיים בהשוואה לכלל המשפחות עם ילדים בגילים אלו. הסקירה מתבססת על עיבוד מיוחד של הלמ"ס מתוך ממצאי סקר כוח-אדם 2015 לגבי משקי-בית אלו ועל עיבודים של מינהל מחקר וכלכלה מתוך קובץ מיפוי מסגרות טיפול לגיל הרך לפי רשויות מקומיות לגבי שנת הלימודים תשע"ה. בין הממצאים: האוכלוסייה המסתייעת בשירות מעונות היום והמשפחתונים המוכרים כוללת שיעור גבוה של משקי-בית יהודים ושיעור נמוך של משקי-בית ערבים (הערבים מהווים 20.1% מכלל האוכלוסייה עם ילדים בגילים אלו ו-8% מהמטופלים במעונות); שיעור משקי-הבית החרדים גבוה ביחס לחלקם באוכלוסייה (22.5% מכלל האוכלוסייה עם ילדים בגילים אלו ו-42.1% מהמטופלים במעונות); אימהות לילדים המטופלים במעונות ובמשפחתונים המוכרים מתאפיינות בגיל ממוצע צעיר יותר מזה של כלל האימהות לילדים בגילים אלו, ורמת ההשכלה הממוצעת שלהן היא נמוכה במעט מזו של כלל האימהות לילדים בקבוצת גיל זו; רמות השכר של הורי הילדים המטופלים במעונות ובמשפחתונים המוכרים הן נמוכות באופן ניכר מרמות השכר של כלל ההורים לילדים בקבוצת גיל זו.

(ילדים; מעונות יום; נשים עובדות; ערביי ישראל; יהדות חרדית; רמת השכלה; שכר)

095

Kahan-Strawczynski, Paula:
NEET Youth and Young Adults in Israel: Characteristics, Needs and Policies
Myers - JDC - Brookdale, Jerusalem 2017, 22 pages, presented at the International Symposium on NEET Youth 2017, Seoul. The article appears in: http://brookdale.jdc.org.il.

בעבודה זו מוצג מידע עדכני לגבי בני 29-15 בישראל (בדגש על בני 26-23), אשר אינם לומדים, אינם עובדים ואינם נמצאים בהכשרה מקצועית (NEET - Not in Education, Employment, or Training ). כמו כן, מוצגות בעבודה תכניות סיוע לקבוצה זו לשם שילובם מחדש בחינוך, בהכשרה מקצועית ובתעסוקה ולמניעת נשירה של בני 18 ומטה ממערכת החינוך. בין הממצאים: אוכלוסיית בני 29-15 בישראל מנתה בסוף 2015 1,867,040 נפש, אשר היוו 22.1% מכלל האוכלוסייה; שיעור ה-NEET מקרב בני 29-15 בישראל היה 14.1% (ממוצע ה-OECD - 14.6%); על-פי ממצאי סקר מ-2010, כ-49,000 מבני 26-23 בישראל (11% מבני קבוצת הגיל) השתייכו לקבוצת ה-NEET - 45% מתוכם היו ערבים, 56% היו נשים ו-37% היו אנשים עם מוגבלויות; על-פי הסקר, ל-24% מבני קבוצה זו לא היה עיסוק מוגדר, 35% טיפלו בילדים או במשק הבית, 16% השתתפו בקורסים קצרים (לא קורסי הכשרה), 16% טיפלו בבעיות בריאות ו-7% היו בתקופת מעבר (מעבר דירה / יישוב, חזרה משהות ארוכה בחו"ל או מתכוננים להתחיל לעבוד); 23% מבני קבוצה זו מימנו את חייהם בעזרת קצבאות שונות, 26% נעזרו בתמיכה של המשפחה או בן / בת הזוג ול-35% לא היתה הכנסה סדירה; בקרב ה-NEET הלא-מועסקים רק 43% חיפשו עבודה; 54% דיווחו שהם מעוניינים בהכשרה מקצועית כלשהי. מבין מסקנות העבודה: הכשרות הכרחיות הן בתחומי מיומנויות שימוש במחשב, שיפור האנגלית, שיפור ציוני הבגרות והכנה לבחינה הפסיכוטכנית. כמו כן, נדרשת התערבות בייעוץ והכוונה מקצועיים. יש לציין, כי ב-2015 זכו 48.8% (בלבד) מבני 17 בישראל בתעודת בגרות העומדת בדרישות הקבלה ללימודים גבוהים. בסוף הדו"ח מובאות המלצות להתערבויות בנושאי חיזוק הלמידה, ההכשרה המקצועית וההנעה לתעסוקה.

(מתבגרים; צעירים; תכניות התערבות למידה; בחינות בגרות; הכשרה מקצועית; תעסוקה)

096

לקט נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ח - 2018/2017
הוועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה, ירושלים 2017, 19 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המועצה: http://che.org.il.

בסקירה זו מוצגת תחזית תלמידים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ח (2017/18). שנת הלימודים האקדמית תשע"ח צפויה להיפתח ב-62 מוסדות להשכלה גבוהה - 8 אוניברסיטאות מחקר, האוניברסיטה הפתוחה, 20 מכללות אקדמיות מתוקצבות, 12 מכללות חוץ-תקציביות ו-21 מכללות אקדמיות לחינוך; המספר הכולל של סטודנטים צפוי להיות 309,530 - גידול של 0.3% לעומת תשע"ז (ירידה של 0.2% במספר תלמידי תואר ראשון ושל 8.7% בלימודי תעודה לצד עלייה של 2.6% בתלמידי תואר שני ושל 0.1% בתלמידי תואר שלישי); מספר הסטודנטים לתואר ראשון בכלל המערכת צפוי להיות 232,700 (74,710 באוניברסיטאות המחקר, 40,000 באוניברסיטה הפתוחה, 91,670 במכללות האקדמיות ו-26,320 במכללות האקדמיות לחינוך). מתחילת שנות ה-90' של המאה הקודמת עד השנה הנוכחית גדל מספר תלמידי תואר ראשון ביותר מפי 3, בעיקר בשל נהירת סטודנטים למכללות האקדמיות; בשלוש השנים האחרונות ניכרת יציבות במספר הסטודנטים. מספר תלמידי תואר שני צפוי להיות 64,615 (גידול של 2.6% לעומת תשע"ז), ומספר תלמידי תואר שלישי צפוי להיות 11,015, בדומה לתשע"ז.

(סטודנטים; אוניברסיטאות; מכללות; מקצועות לימוד)

097

לק, ערן; גלעד, ורד; נתן, אורלי ואחרים:
הערכת תכניות המצוינים של הטכניון
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2017, 115 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.neaman.org.il.

מחקר הערכה זה נועד לספק לבעלי העניין ומקבלי ההחלטות תמונת מצב על תכניות המצוינים של הטכניון. מטרות המחקר היו: עריכת השוואה בין תכניות המצוינות בטכניון לבין תכניות דומות בארץ ובעולם, לשם יצירת בסיס ידע השוואתי; יצירת בסיס נתונים כמותי על תלמידי ובוגרי התכניות וקבוצת בקרה, לשם מיפוי התרומה היחסית של תכניות אלו; בחינת מימוש מטרות ויעדי התכניות לאורך זמן ואמידת תפוקות והישגי התכניות. אוכלוסיית המחקר כללה את תלמידי ובוגרי תכניות המצוינים (תכנית רוטשילד טכניון למצוינים והתכניות בפקולטות), מצטייני נשיא ובוגרים שסיימו את לימודיהם בהצטיינות בטכניון ולא השתייכו לתכניות המצוינים (קבוצת השוואה). נוסף על כך, רואיינו מנהלי תכנית רוטשילד טכניון למצוינים ותכניות המצוינים בפקולטות. המחקר כלל סקר ספרות השוואתי, סקרי הערכה וראיונות חצי מובנים. בין הממצאים: כל התכניות זכו להערכה רבה מצד התלמידים והבוגרים, ובלטה במיוחד תכנית רוטשילד; לתלמידי התכניות יש מוטיבציה גבוהה ללימודים גבוהים, יציאה לבתר דוקטורט והשתלבות עתידית באקדמיה כחוקרים או כמרצים; רבים מהבוגרים השתלבו בתעשיות עתירות ידע בתפקידים בכירים; ההשפעה הגדולה ביותר של התכניות היא ביצירת סביבת לימודים משופרת ובהגברת המוטיבציה ללמוד. דו"ח המחקר כולל גם המלצות לשיפור התכניות.

(אוניברסיטאות; סטודנטים; תכניות לימודים; הצטיינות)

098

פירלס 2016: מחקר בין-לאומי להערכת אוריינות קריאה של תלמידי כיתה ד'
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2017, 92 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: http://rama.education.gov.il.

מחקר פירלס (PIRLS - Progress in International Reading Literacy Study) 2016 נערך בישראל במאי-יוני 2016, בקרב מדגם ארצי מייצג של 4,041 תלמידי כיתות ד' מ-159 בתי-ספר (דוברי עברית, בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי, ודוברי ערבית). בכל בית-ספר נדגמה אקראית כיתה אחת מבין כיתות ד' בבית-הספר. התלמידים שנדגמו השיבו על מבחן להערכת אוריינות הקריאה, והם מילאו שאלון רקע. מנהל בית-הספר, מורה השפה של התלמידים שנדגמו והורי התלמידים השיבו על שאלוני רקע. במחזור הנוכחי הורחב המחקר, ולמבחן אוריינות הקריאה המסורתי נוסף מבחן אי-פירלס (ePIRLS) לבדיקת אוריינות קריאה דיגיטלית. במסגרת המבחן הוערכה קריאת טקסטים מידעיים וספרותיים, וזאת באמצעות חוברות מבחן מודפסות. במחקר המסורתי (נייר) השתתפו 50 מדינות, ובמבחן ePIRLS (הערכת קריאת טקסטים מידעיים בסביבה ממוחשבת המדמה את סביבת האינטרנט) השתתפו 14 מדינות. דו"ח המחקר מחולק ל-5 פרקים, כדלקמן: מבוא; המסגרת המושגית במחקר פירלס 2016 ותכנית הלימודים בשפת אם (עברית / ערבית) בישראל; שיטת המחקר; ההישגים בקריאה של טקסטים מודפסים במבחן פירלס 2016; ההישגים בקריאה בסביבה ממוחשבת במבחן אי-פירלס 2016.

(בתי-ספר יסודיים; אוריינות; קריאה; מחשבים; מחקר השוואתי)

099

רפורמת "סייעת שנייה" בגני ילדים - דו"ח הערכה
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2017, 75 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: http://rama.education.gov.il.

בהמשך להחלטת הממשלה על חינוך ציבורי חינם לבני 4-3, אשר הביאה לגידול רב במספר הילדים בגנים, גובשה רפורמה חדשה הכוללת הגדלה של התקציב בגנים, באופן דיפרנציאלי, דבר שיאפשר חינוך איכותי ואישי יותר לילדי הגן, לצד צמצום פערים חברתיים. במסגרת הרפורמה, נוספה סייעת שנייה בכל גני הילדים לבני 4-3 שבהם 30 ילדים לפחות (מתוספת זו נהנו כ-340,000 ילדים). בפרסום הנוכחי מדווח על מחקר הערכה שנעשה בנוגע להשפעת הרפורמה. במחקר שולבו שיטות כמותניות ואיכותניות. בחלק הכמותי נדגמו 1,829 הורים, 1,050 גננות ו-529 סייעות, אשר שימשו כמדגם מייצג של גני הילדים לבני 4-3 בחינוך הרשמי. נוסף על כך, נדגמו 622 גננות מובילות (מנהלות אשכולי גנים). באופן כללי נמצא, כי הרפורמה נתפסת על-ידי הגורמים השונים כמקדמת את ההתנהלות בגנים. כל הגורמים המעורבים בעשייה החינוכית בגנים - צוותי הגן, ההורים ומערכות הפיקוח וההנהלה - הביעו סיפוק רב מעקרונות הרפורמה ומיישומה בפועל. עם זאת, נמצאו היבטים מסוימים המחייבים שיפור.

(גננות; גני ילדים; אקלים כיתתי; סביבה חינוכית; רפורמה; שביעות רצון)

100

מערכת החינוך בישראל בראייה השוואתית בינלאומית על-פי
Education at a Glance (EAG) 2017

אגף א' כלכלה וסטטיסטיקה, מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך, ירושלים 2017, 105 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.education.gov.il.

בדו"ח זה מסוכמים נתונים מתוך הפרסום Education at a Glance (EAG) 2017 של ארגון ה-OECD לגבי מצבה של מערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות אחרות בארגון ולמדינות נבחרות נוספות. הדו"ח מחולק לחמישה פרקים, כדלקמן: שכר המורים בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD; תלמידים ותשומות בישראל בהשוואה ל-OECD; שעות הוראה ונוכחות מורים בישראל בהשוואה ל-OECD; רמת ההשכלה בישראל בהשוואה ל-OECD; חשבונאות לאומית בחינוך בישראל בהשוואה ל-OECD. בין הממצאים: בישראל שכר המורים בפועל לעומת שכרם של בעלי השכלה דומה במשק הוא גבוה ביחס למדינות האחרות; בישראל לומדים יותר שעות והצפיפות בכיתות היא גדולה יותר; המורים בחינוך היסודי בישראל נוכחים יותר בבית-הספר ומלמדים יותר שעות, אולם בחטיבה העליונה המורים בישראל נוכחים פחות ומלמדים פחות (בחטיבת הביניים הנתונים דומים);החל ב-2008 עלה מהותית שכרם של המורים בישראל בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים, בעיקר כתוצאה מרפורמת "אופק חדש"; שכרם של המורים בישראל הוא נמוך מהממוצע ב-OECD; ההוצאה הלאומית לחינוך כאחוז מהתמ"ג בישראל היא גבוהה במקצת מהממוצע במדינות ה-OECD.

(תלמידים; מורים; שכר; שעות הוראה; הוצאה לאומית; רמת השכלה; מחקר השוואתי)

ז. חקלאות ומשק המים

פרסומים

101

החקלאות בישראל: חשבון הענף; מדדי המחירים של תפוקה ותשומה - 2016-2015

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1695, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל מידע על הפעילות החקלאית ב-2016-2015 בהשוואה לשנים קודמות, והוא מורכב משני חלקים: בחלק הראשון מובאים נתונים על חשבון ענף החקלאות - תפוקה, תשומה, תוצר מקומי ורווחיות; בחלק השני מובאים נתונים על מדדי מחירי התפוקה והתשומה בחקלאות. נוסף על נתוני 2016-2015, מוצגים בפרסום נתונים רב-שנתיים של ההתפתחויות בענף בשנים 2016-1950. הפרסום מתייחס לענפי הגידולים הצמחיים ולגידול בעלי החיים ותוצרתם, ואינו כולל את השירותים לגידולים הצמחיים ולענף החי. כמו כן תפוקת הגידולים אינה כוללת את ענף הגינון. בין הממצאים העיקריים: ערך התפוקה החקלאית ב-2016 הסתכם בכ-29.8 מיליארדי ש"ח (גידולים - כ-17.7 מיליארדי ש"ח, ובעלי חיים ותוצרתם - כ-12.1 מיליארדי ש"ח), והתוצר המקומי הנקי (ערך התפוקה החקלאית פחות התשומה הקנויה) הסתכם בכ-10.8 מיליארדי ש"ח; ההכנסה הנובעת מחקלאות הסתכמה בכ-12.0 מיליארדי ש"ח, והתמורה למשרות שכיר היתה כ-6 מיליארדי ש"ח; ערך התפוקה הכולל של החקלאות ב-2016 עלה בכ-3.2% בהשוואה ל-2015 (ערך תפוקת בעלי החיים וערך התפוקה הצמחית עלו בכ-3.2% כל אחד); מחירי התשומה החקלאית (ללא שכר) ירדו ב-2016 בכ-2.2%; כמות התשומה (ללא שכר עבודה) ששימשה לייצור התפוקה החקלאית עלתה בכ-2.6%, וערכה הגיע לכ-19 מיליארדי ₪.

(חקלאות; מחירים; תשומה-תפוקה; ייצוא; השקעות; תעסוקה; גידולי שדה; בעלי חיים; ירקות; פירות; פרחים; מטעים; מים; דלק; חומרי הדברה)

102

מאזן אספקת המזון: 2015, ונתונים מעודכנים לשנים 2014-2013

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1689, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

מאזן אספקת המזון הוא רישום מרוכז של סוגי המזון לפי מקורותיו לצורך חישוב הערכים התזונתיים - קלוריות, חלבון, שומן, מינרלים ו-ויטמינים - העומדים לרשות הצרכן בשנה הנסקרת. המאזן מתייחס לכמות המוצעת של המוצרים בחנויות ובשווקים ולא לכמות שאותה קונה או צורך הציבור בפועל. מאזן זה מאפשר לקובעי המדיניות לקבל מידע על כמויות האספקה העצמית של מזון בישראל, ובהתאם לכך להסיק מסקנות לגבי מידת התלות ביבוא של מוצרי מזון. כמו כן, משמש המאזן את קובעי המדיניות לשם קביעת מדיניות סבסוד למוצרי מזון בסיסיים, קבלת החלטות לגבי גובה תשלום המכס על ייבוא, הכנת מכסות ייבוא הנקבעות על-ידי משרד החקלאות וקביעת תוספים של ויטמינים או מינרלים למוצרים בסיסיים. המאזן נערך לפי הנחיות הארגון הבין-לאומי למזון ולחקלאות (FAO), תוך התאמה לתנאים בישראל. הפרסום הנוכחי כולל ממצאים עיקריים על אספקת קלוריות, חלבון, שומן, מינרלים ו-ויטמינים ב-2015. כמו כן, נסקרות ההתפתחויות של אספקה זו מ-1950 עד 2015, ומוצג מידע על הרכב אספקת המזון ויעודה. בין הממצאים: הערך הקלורי של המזון שעמד לרשות האוכלוסייה הממוצעת בישראל ב-2015 היה 3,666 קילו קלוריות לנפש ליום (לעומת 3,847 ק"ק לנפש ליום ב-2014); 92% מאספקת הדגנים ומוצריהם ו-88% מאספקת הדגים של ישראל, מקורם ביבוא; לעומת זאת, כ-100% מבשר העוף ומבשר ההודו העומדים לרשות הציבור, מקורם בישראל; במשך השנים חלו שינויים בולטים במקורות אספקת החלבון מן החי: חלקו היחסי של הבשר עלה פי 3 (59.7% ב-2015 לעומת 20.5% ב-1950), ואילו חלקם היחסי של כל אחד מהמקורות חלב ומוצריו, ביצים ודגים, ירד במידה ניכרת.

(מזון; ייצור; ייצוא; ייבוא; תזונה; ויטמינים; מינרלים; קלוריות; פירות; ירקות; בשר; חלב)

103

פאנוס, דיאנה:
ענף החקלאות בישראל: תמונת מצב כלכלית לשנת 2016
החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2017, 69 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.moag.gov.il.

בדו"ח זה מוצגת סקירה כלכלית על ענף החקלאות בישראל ב-2016. הדו"ח מחולק ל-11 פרקים, כדלקמן: חשבון ענף החקלאות; הייצור החקלאי - ערך וכמות; מדד מחירי תשומות בחקלאות; מדד המחירים לתוצרת חקלאית טרייה; מרווחי השיווק הקמעוניים בירקות ופירות טריים; כמויות מכר שנתיים לצרכן של ירקות ופירות טריים ברשתות השיווק; ייצוא תוצרת חקלאית; סחר עם הרשות הפלסטינית; תעסוקה בחקלאות; מים בחקלאות. בין הממצאים: ערך התפוקה של התוצרת החקלאית בישראל ב-2016 הסתכם בכ-30 מיליארד ש"ח, עלייה של 3% בהשוואה ל-2015; ערך התפוקה ב-2016 התחלק ל-59% גידולים צמחיים ו-41% גידולי בעלי חיים; מספר המועסקים בחקלאות עמד על כ-75,000 מועסקים, עלייה של 5%, בהשוואה ל-2015; במדד מחירי התשומות בחקלאות נרשמה הוזלה של 1.2%, בעיקר כתוצאה מהירידה במדד מחירי התשומות בבעלי חיים (3.3%-); במדד מחירי הצרכן לתוצרת חקלאית טרייה נרשמה ירידה של כ-1.0%, לעומת ירידה של 0.5% במדד המחירים לצרכן הכללי. זאת, בעיקר כתוצאה מירידה של 1.9% במדד המחירים של תוצרת טרייה לבשר עופות ודגים וירידה של 3% במדד מחירי החלב ומוצריו; ב-2016 סופקו כ-220 ק"ג פירות וירקות לנפש, ירידה של 18% לעומת 2000; מאז 2007 ישנה ירידה בייצוא החקלאי הטרי במונחים ריאליים. ערך הייצוא החקלאי עמד על 1.15 מיליארדי דולרים ב-2016, לעומת 1.17 מיליארדי דולרים ב-2015.

(חקלאות; מדדים; מחירים; פירות; ירקות; בעלי חיים; ייבוא; ייצוא; צריכה)

104

שמיר, חני; ינאי, משה:
יעילות סביבתית של פירות וירקות נבחרים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 105 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2017, 49 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט ל הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

מטרתה של העבודה הנוכחית היתה לבחון את היחס שבין הנזקים הסביבתיים הנוצרים בתהליך גידול של פירות וירקות נבחרים עקב פליטות גזי חממה וצריכת מים לבין ערכם התזונתי. העבודה התבססה על סקרי למ"ס בתחומי חקלאות, סביבה ואנרגיה ועל מאגרי מידע נוספים. הנזקים שנבדקו היו: פליטת פחמן דו-חמצני (CO2) כתוצאה משריפת דלקים בעת שימוש במיכון חקלאי בעבודת השדה; פליטת חנקן תת-חמצני (N2O) כתוצאה משימוש בדשנים; סך הפליטות (CO2 + N2O) במונחי פחמן דו-חמצני ביחס לערכים התזונתיים של כל גידול וצריכת המים ביחס לערכים התזונתיים של כל גידול. בעבודה פותחו מספר מדדים חדשים בעבור פירות וירקות נבחרים שמקשרים בין מאפייני הגידולים - הפליטות, צריכת מים, אנרגיה מושקעת ועלויות - לבין הערכים התזונתיים של אותם גידולים. נוסף על כך, התקבל אומדן משופר ועדכני של תשומות הדלקים בחקלאות, אשר מהווה רכיב חשוב בתשומות הייצור בחשבון ענף החקלאות.

(חקלאות; פירות; ירקות; מים; אנרגיה; איכות הסביבה; זיהום אוויר; מדדים)

ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

פרסומים

105

סקר ענפי הכלכלה, 2014
הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1698, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

"סקר ענפי הכלכלה" של הלמ"ס נעשה לשם אמידת התפוקות והתפלגות התשומות במגזר העסקי. זאת, בהמשך לסדרת "סקר מסחר, שירותים, תחבורה, תקשורת ובינוי" ו-"סקר תעשייה". הנתונים המובאים בפרסום הם ממצאי "סקר ענפי כלכלה" לשנת 2014. ב-2013 הוצא מדגם של עוסקים בכל ענפי הכלכלה שבמגזר העסקי מתוך מרשם העסקים שהוקם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מרשם העסקים מכיל מידע מקובץ עוסקי מע"מ ומקובץ מעסיקים של המוסד לביטוח לאומי. מדגם זה נקבע על-פי הפדיון שדווח למע"מ. אוכלוסיית העוסקים הפעילים שהתקבלה ממרשם העסקים כוללת הן מעסיקים והן עצמאים השייכים למגזר העסקי. עוסקים הפטורים ממע"מ (אלה שהמחזור השנתי שלהם לא עובר סכום מסוים שנקבע בכל שנה) אינם נכללים. במסגרת הסקר נאספו נתונים גם על ענפי החקלאות, הייעור והדיג. לא נאספו נתונים על ענפי הבנקאות, חברות הביטוח, שירותי האירוח, מכירת מזון, פירות וירקות בדוכנים ובשווקים, חברות הזנק, שירותים של מורים פרטיים ושירותים למשק-הבית על-ידי פרטיים. בפרסום מובאים לוחות שמוצג בהם חשבון הייצור (פדיון, תפוקה, תמורה למשרות וערך מוסף גולמי). הלוחות מוצגים לפי ענף כלכלי, לפי קבוצות גודל של פדיון ושל מספר משרות לעוסק ולפי סיווג מגזרי. נוסף על כך, מוצגים החשבון המאזני של ענפי הסקר ל-2014-2013 וסיכום נתוני ההשקעה הגולמית בנכסים קבועים ב-2014 לפי מרכיבים שונים.

(חשבונאות לאומית; ייצור; מסחר; שירותים; עסקים; תעסוקה; תחבורה; תקשורת; דואר; מסעדות; נדל"ן; ביטוח; בינוי; חשמל; מים; שירותי חינוך; שירותי בריאות; שירותים חברתיים; פדיון; תשומה-תפוקה; השקעות; תעשייה; חברות עסקיות)

106

חשבונות לאומיים, 2016-1995

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1709, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובא סיכום מתוקן של החשבונות הלאומיים לשנת 2016. כמו כן, הוכנסו תיקונים לאומדני שנים קודמות בעקבות קבלת נתונים עדכניים וכתוצאה מהמשך התאמת החשבונות למערכת החשבונות הלאומיים SNA 2008. נוסף על הנתונים השנתיים, מוצגים גם נתונים רבעוניים על התפתחות התוצר ומרכיביו - נתונים מקוריים ונתונים לאחר ניכוי השפעת עונתיות, עד הרבע האחרון של 2016. כמו כן, מוצגים תרשימים המתארים את ההתפתחות בסעיפים העיקריים של החשבונות. הפרסום כולל 46 לוחות, לפי הפירוט הבא: לוחות 34-1 עוסקים בנתונים שנתיים על התוצר, ההכנסה הריאלית, פריון העבודה, ההוצאה הציבורית והפרטית, ההשקעות, הייצוא והייבוא של סחורות ושירותים, מלאי ההון, המועסקים, ההכנסה הלאומית הפנויה, חשבונות המגזר הממשלתי, ההכנסה הפנויה של משקי-הבית ועוד. רוב הנתונים מוצגים במחירים שוטפים וקבועים (משורשרים במחירי 2015). כן חושבו השינויים הכמותיים, השינויים הנומינליים והשינויים הנגזרים במחירים. בלוחות 40-35 מובאים נתונים רבע-שנתיים על התוצר ומרכיביו, לאחר ניכוי השפעת עונתיות, משורשרים במחירי 2015. בלוחות 46-41 מובאים נתונים רבע-שנתיים על התוצר ומרכיביו במחירים שוטפים ונתונים משורשרים במחירי 2015.

(חשבונאות לאומית; מדדים כלכליים; צריכה; השקעות; ייבוא; ייצוא; הכנסה; מסים; פריון עבודה; שירותים; מוצרים בני-קיימה; מזון; חשמל; מים; דלק; חקלאות; תעשייה; בנייה; דיור; תחבורה; מסחר; תיירות; ממשלה)

107

עוסקים ופדיון בענפי הכלכלה על-פי מס ערך מוסף, 2016-2014

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1708, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

אוכלוסיית סקר "עוסקים ופדיון בענפי הכלכלה על-פי מס ערך מוסף" כוללת את כל העוסקים הפעילים בשנה הנחקרת, פרט לבנקים, חברות ביטוח, קופות גמל, מלכ"רים ומוסדות ממשלתיים. בענפי התעשייה לא נכלל ענף היהלומים. הפרסום הנוכחי כולל את נתוני 2016 ובחלק מהלוחות גם את נתוני 2014 ו-2015. יש לציין, כי ב-2012 עברה הלמ"ס לסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2011, ועקב כך הוצא מדגם מע"מ חדש על בסיס 2011. הפרסום כולל גם נתונים על עוסקים הפטורים מדיווח למע"מ (עוסקים שהפדיון שלהם לא עלה על 99,006 ₪ - נכון לינואר 2016). בלוחות מוצגים נתונים על הפדיון במחירים שוטפים ובמחירי 2011. כמו כן מוצגים, לפי ענפי כלכלה, נתונים של מספר העוסקים, שינויי מחירים, שינויים ריאליים בפדיון, התשומה כאחוז מכלל הפדיון ואחוז הפדיון שאינו חייב במע"מ מכלל הפדיון. בהמשך מוצגת דמוגרפיה של עסקים המתבססת על מרשם העסקים ולא על מדגם המע"מ. נוסף על כך, מוצגים תרשימים של ההתפלגות לענפים של הפדיון, של מספר העוסקים ושל אחוזי התשומות ושל הפדיון ששיעור המע"מ עליו היה 0% בשנת 2016. בין הממצאים: סך הפדיון של העוסקים המדווחים למע"מ במשק, ללא יהלומים, הסתכם בשנת 2016 ב-1,838 מיליארדי ש"ח, לעומת 1,770 מיליארדי ש"ח בשנת 2015. בשנת 2016 היו במשק כ-533 אלף עוסקים פעילים; מכלל העוסקים הפעילים המדווחים למע"מ, כ-50% לא העסיקו שכירים (חלקם של הלא-מעסיקים בפדיון היה 6% בלבד); 5% מהעוסקים במשק ב-2016 היו שותפויות, וחלקם בסך הפדיון במשק היה כ-36%; ב-2016 נפתחו כ-55,000 עסקים ונסגרו כ-42,000 עסקים.

(פדיון; מס ערך מוסף; תעסוקה; עסקים קטנים; מסחר; תעשייה; חשמל; מים; חקלאות; בינוי; שירותים; בנקים; ביטוח; נדל"ן; חינוך; שירותי רווחה; שירותי בריאות; תחבורה)

108

מבט סטטיסטי: 2017
החטיבה למידע וסטטיסטיקה, בנק ישראל, ירושלים 2018, 74 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: http://www.boi.org.il.

"מבט סטטיסטי" הוא פרסום שנתי של בנק ישראל, שמוצגים בו נתונים על הפעילות הכלכלית במשק, תוך התמקדות בתחומים הפיננסיים. הנתונים שבפרסום נאספים ומעובדים בבנק ישראל כחלק מניהול המידע והסטטיסטיקה על הפעילות במשק. המידע המופק בחטיבה למידע וסטטיסטיקה משמש את הבנק לצורך מילוי תפקידיו בהתאם לחוק בנק ישראל, מסייע בקבלת החלטות, מהווה בסיס למחקר כלכלי ומאפשר דיווח מהימן לציבור ולארגונים הבין-לאומיים. הפרסום כולל הסברים למונחים המרכזיים ולמתודולוגיות המפותחות בבנק - מתודולוגיות המותאמות לתקנים בין-לאומיים מקובלים ומעודכנים, שלפיהן פועל בנק ישראל. הפרסום מורכב משני חלקים, כדלקמן: א) סקירת ההתפתחויות העיקריות ב-2017 ב-4 נושאים מרכזיים בסטטיסטיקה הפיננסית של ישראל - תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור, החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי, פעילות המשק מול חו"ל ופעילות המגזרים העיקריים במטבע חוץ. בסוף כל סקירה מובאים לוחות המכילים אינדיקטורים נבחרים, מבט על תופעות שבלטו ב-2017 והגדרות של המונחים המרכזיים והסברם; ב) הצגת שתי עבודות בתחום המתודולוגיה הסטטיסטית והמידע הכלכלי - תהליך ה"התממה" (אנונימיזציה) של נתונים פרטניים; מדידת החוב החיצוני של המשק מול חו"ל.

(בנקים; כסף; שוק ההון; מטבע חוץ; אשראי; התפתחות כלכלית; מדדים כלכליים; סדרות עתיות; מתודולוגיה סטטיסטית)

109

דוח המדיניות המוניטרית (דו"ח האינפלציה): המחצית השנייה של 2017
בנק ישראל, ירושלים 2018, 21 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל:
http://www.boi.org.il.

בדו"ח זה נסקרים הרקע והגורמים להתפתחות המחירים, ההתפתחויות הצפויות והמדיניות הנדרשת לעמידה ביעדי האינפלציה. בין הממצאים: ב-12 החודשים האחרונים (ינואר-דצמבר 2017) עלתה האינפלציה ב-0.4% (ברוב חודשי השנה היא הגיעה לתחום החיובי, לראשונה מאז 2014). במהלך המחצית השנייה של 2017 פעל בנק ישראל לייצוב השווקים הפיננסיים ולתמיכה בפעילות הכלכלית באמצעות הותרת שער הריבית בשיעור של 0.1% (רמתה הנמוכה ביותר אי פעם) ובאמצעות רכישת מטבע חוץ (710 מיליוני $ לעומת 5.9 מיליארדי $ במחצית הראשונה של השנה); בשער החליפין ש"ח-סל מטבעות נרשם פיחות של 1% (ממוצע דצמבר מול ממוצע יוני). על-פי התחזיות העדכניות של חטיבת המחקר של בנק ישראל, צפוי התוצר המקומי הגולמי לעלות ב-2018 ב-3.4% וב-2019 ב-3.5%, ושיעור האינפלציה ב-2018 צפוי להסתכם ב-1.1%.

(אינפלציה; מחירים; שער חליפין; ריבית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

110

הבורסה לניירות ערך: סקירה שנתית, 2017
הבורסה לניירות ערך, תל-אביב 2018, 31 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבורסה:
https://www.tase.co.il.

בסקירה זו מוצגות ההתפתחויות ב-2017 בשוק ניירות-הערך. בין הממצאים העיקריים: שוק המניות התאפיין בשנה זו במגמה מעורבת - מדד תל-אביב 35 ירד ב-2%, מדד תל-אביב 90 עלה ב-19% ומדד תל-אביב טק-עילית עלה ב-4%; עליות בולטות היו במדדי הפיננסים והנדל"ן, 24% ו-20% בהתאמה; סך גיוס ההון בשוק המניות עמד על כ-11 מיליארדי ₪ (מתוכם כ-8 מיליארד ₪ בהנפקות לציבור), לעומת כ-6.8 מיליארדי ש"ח ב-2016; התשואה השנתית של סך איגרות-החוב הממשלתיות הסתכמה ב-3% (0.9% ב-2016) ושל איגרות חוב חברות ב-6% (3.9%); גיוס ההון הממשלתי ברוטו באמצעות איגרות-חוב הסתכם בכ-46 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-47 מיליארדי ש"ח ב-2016; מחזור המסחר היומי בשוק המניות וההמירים הסתכם בכ-1.4 מיליארדי ש"ח, בשוק אגרות החוב בכ-3.7 מיליארדי ש"ח ובשוק המק"מ בכ-0.2 מיליארדי ש"ח; שווי שוק המניות הגיע לכ-767 מיליארדי ₪; שווי החזקות הציבור בתעודות סל בשוק המניות הסתכם בכ-74 מיליארדי ₪ ובשוק איגרות החוב בכ-39 מיליארדי ₪. מספר החברות שמניותיהן רשומות בבורסה הגיע ל-458 (61 מהן דואליות), לעומת 451 ב-2016 ו-461 ב-2015;

(בורסה; ניירות-ערך; מניות; איגרות-חוב)

111

סקאל, חן:
ניתוח של טיב התחזיות לגבי האינפלציה בעוד 12 חודשים
"לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות", מס' 143 (ספטמבר 2017), עמ' 42-28 (בהוצאת חטיבת המחקר, בנק ישראל). הלקט מופיע באתר האינטרנט של הבנק: http://www.boi.org.il.

לתחזיות האינפלציה בעוד 12 חודשים יש חשיבות רבה. הן מתבססות על ניתוח המגמות בשוק ההון, הריביות הפנימיות של הבנקים, חזאים מקצועיים, סקר מגמות בעסקים, סקר החברות וציטוטים מחוזים עתידיים. במחקר שמדווח עליו במאמר הנוכחי נבדק טיב התחזיות המתקבלות מהמקורות השונים, וזאת במטרה ליצור תחזית מדויקת יותר וחסרת הטיה. במסגרת המחקר נערכו שני סוגי בדיקה: 1) בעבור מקורות בתוך המדגם שממנו נבנית התחזית כיום - המידה שבה התחזיות "חזו" נתונים שכבר התקבלו (בחינת טיב התחזיות שמניב כל מקור בנפרד וטיב התחזיות שמניבים שקלולים שונים שלהם); 2) בעבור מקורות מחוץ למדגם - המידה שבה התחזיות יכולות לחזות נתונים שעדיין לא התקבלו (בחינת טיב התחזיות שמניבים שקלולי המקורות כשגודל המדגם משתנה וכשגודלו קבוע). נמצא, כי את התחזית הטובה ביותר מניב השקלול הכולל את תחזיות החזאים ואת הציפיות הנגזרות משוק ההון, מריביות הבנקים ומהחוזים העתידיים. גם השקלול הכולל רק את שוק ההון והחוזים העתידיים ניחן ביכולת חיזוי טובה. ממצאים נוספים: בשנים האחרונות קיים מתאם גבוה בין התחזיות לגבי האינפלציה בעוד 12 חודשים לבין האינפלציה בפועל, אך קיימת הטיה קבועה כלפי מעלה; סקר המגמות בעסקים מסביר היטב את האינפלציה בתוך המדגם אך לא מחוץ למדגם; כשהבדיקה מתבססת על נתונים רבעוניים, סקר החברות משפר את דיוק התחזיות.

(אינפלציה; מחירים; מדיניות מוניטרית; ניבוי)

112

גאלו, ליאור:
תחזית ארוכת טווח לביקוש לחשמל במשק הישראלי
חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 2017.13 בסדרת "מאמרים לדיון", ירושלים 2017, 56 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: http://www.boi.org.il.

בעבודה זו מוצג מודל אקונומטרי לחיזוי הביקוש לחשמל במשק הישראלי בעשורים הבאים. במסגרת העבודה מופו המשתנים המרכזיים שמשפיעים על הביקוש לחשמל - קצב גידולה של הפעילות הכלכלית, המחיר היחסי של החשמל, המבנה הענפי של התוצר, הרגלי הצריכה של משקי-הבית וזמינותם של מוצרי אנרגיה תחליפיים. אמידת השפעתם של המשתנים הללו על הביקוש לחשמל התבססה על נתוני השנים 2015-1970. ההבדל בין התחזיות משקף הנחות שונות לגבי התפתחותם של משתנים אלה בעתיד. נמצא, כי קצב גידול הביקוש לחשמל הממוצע בשני העשורים הבאים צפוי לעמוד על 2.9%-2.6% בשנה. קצב גידול זה הוא נמוך מעט מקצבי הגידול הממוצעים בעבר. הסיבות העיקריות לכך הן ההאטה הצפויה בקצב גידולה של הפעילות הכלכלית בהשוואה לעשורים הקודמים ושינויים במבנה התוצר במשק הישראלי, שמשקל הענפים שאינם עתירי חשמל בו הולך וגדל.

(חשמל; התפתחות כלכלית; מדדים כלכליים; צריכת אנרגיה; ניבוי)

113

ברקו, איתמר; אוסמן, ארז:

שוק בשר הבקר בישראל: סיכום שנת 2017
החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 21 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.moag.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים נתונים על שוק בשר הבקר בישראל ב-2017, לאור הרפורמה החדשה בנוגע לייבוא בשר בקר טרי לישראל( הפחתת המכס הקצוב, הגדלת מכסות בפטור מלא, קיבוע שיעור המכס על 12% ב-2020 ועוד). בין הממצאים: ב-2017 גדל הייבוא של בשר טרי – 10,236 טון, לעומת 6,391 ב-2016; לעומת זאת, ייבוא בשר קפוא הצטמצם – 75,182 טון, לעומת 80,921 טון ב-2016; ב-2017 שווקו בישראל 141 אלפי טון בקר אכיל – 85 אלפי טון מקורם בייבוא, ו-56 אלפי טון מקורם בבשר שנשחט בישראל; היקף צריכת בשר בקר לנפש גדל מ-12 ק"ג ב-2015 ל-16.3 ק"ג ב-2017; היקף המכירות של נתחי בשר בקר טרי נבחרים ברשתות השיווק גדל מ-10,391 טון ב-2015 ל-15,791 טון ב-2017; במחירי הבשר המופשר חלה ירידה של 7% ב-2017 בהשוואה ל-2016, ואילו במחירי הבשר הטרי והבשר הקפוא לא חל שינוי; ב-2017 בלט גידול של 37% בהשוואה ל-2016 בכמות הבשר הטחון שנמכר ברשתות השיווק. הכמות והמכר הכספי ברשתות השיווק של בשר בקר טרי גדלו בהתמדה בין השנים 2017-2014, לעומת ירידה בבשר קפוא ובבשר מופשר. עיקר העלייה במכירות הבשר הטרי היה במכירת חלקים קדמיים, שהם איכותיים יותר, ובמכירת בשר טחון.

(בעלי חיים; צריכה; ייבוא; מכס; מחירים; רפורמה)

114

ברנדר, עדי; סטרבצ'ינסקי, מישל:
מדיניות הממשלה ביחס להורים צעירים
"הרבעון לכלכלה", 61: 1/2 (מרץ/יוני 2017), עמ' 101-54 (עברית, סיכום באנגלית).

בעבודה זו נבחנת סוגיית הסיוע הממשלתי למשפחות צעירות ומימונו באמצעות העלאת מס ההכנסה בתקופות שבהן הילדים עזבו את הבית ושכר ההורים גבוה הודות לוותק שצברו בשוק העבודה. העבודה התבססה על סל ההוצאה ומאפייני ההשתתפות בשוק העבודה של הורים לילדים צעירים (עד גיל 9) בישראל. זאת, על בסיס נתוני סקר הוצאות משקי-הבית של הלמ"ס ונתוני שכר של בנק ישראל. כמו כן, נערכה השוואה למדינות החברות בארגון ה-OECD. בין הממצאים: למשפחות צעירות יש הוצאות גבוהות יותר מאשר למשפחות אחרות, והכנסותיהן של משפחות אלו בשנים שבהן הילדים נוכחים במשק-הבית הן נמוכות בהשוואה לשנים שאחריהן; מצבן היחסי של המשפחות הצעירות לא הורע משמעותית בעשור האחרון פרט להיבט של שוק הדיור, שבו גדל שיעור המשפחות המתגוררות בשכירות (מגמה זו לא נצפתה במשפחות ללא ילדים או במשפחות עם ילדים בוגרים); הורים לילדים צעירים מתאפיינים באחוזי השתתפות גבוהים בשוק העבודה ובשהייה מתמשכת בו; השוואה בין ההטבות הניתנות למשפחות עם ילדים במדינות ה-OECD להטבות הניתנות בישראל בעבור 14 טיפוסי משפחה והכנסה נפוצים של הורים עם ילדים הראתה, שההטבות הניתנות במדינות ה-OECD לכל הטיפוסים הן גבוהות מאלו הניתנות בישראל. סימולציה של הגדלת ההטבה הממוצעת למשפחות עם ילדים צעירים לזו השכיחה במדינות האחרות החברות ב-OECD, תוך העלאת שיעורי מס ההכנסה למשפחות מבוגרות יותר כך שהמדיניות תהיה מאוזנת תקציבית (ולאורך זמן גם ברמת הכנסות הפרט), הראתה שניתן להגדיל משמעותית את התועלת של האוכלוסייה בזכות החלקת התצרוכת על פני מחזור החיים של המשפחה.

(משפחות צעירות; שוק העבודה; הכנסה; הוצאות משפחה; מדיניות ממשלתית; מדיניות חברתית; מיסוי)

115

בר רבי, קלוד; יונה, חנן:
פילנתרופים בישראל: תמונת מצב עדכנית
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2017, 46 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

בפרסום זה מתוארים מאפייני הפילנתרופים הישראלים המודרניים. מנותחים הבדלים בהתנהגות הפילנתרופית של התורמים, המושפעים ממגוון משתנים כלכליים וסוציו-דמוגרפיים. העבודה התבססה על ניתוח מאגר נתונים ייחודי של כל התורמים אשר ביקשו זיכוי מס בעבור תרומות לעמותות מוכרות בישראל לפחות באחת מהשנים 1999, 2000, 2004 ו-2011-2006 (בסך הכל - 152,728 יחידים ומשקי-בית). הנתונים התקבלו משני מקורות: רשות המיסים ומרשם האוכלוסין. בין הממצאים: בשנים 2011-1999 גדל סך התרומות המדווחות לרשויות המס בישראל כמעט פי 4 במונחים ריאליים - מ-153 מיליון ₪ ל-606 מיליון ₪ בשנה. משקי-בית שבראשם נשים נטו להיות נדיבים יותר בתרומתם במונחים של שיעור התמורה מסך ההכנסה. לעומת זאת, משקי-בית שבראשם גברים תרמו בממוצע סכומים גבוהים יותר. עוד עולה, כי פילנתרופים עולים חדשים תרמו סכומים גבוהים בהרבה מאשר ילידי הארץ ועולים ותיקים, אך ככל ששהייתם בישראל התארכה, פחת בהדרגה סכום התרומה. פילנתרופים שעלו מארצות-הברית או ממערב אירופה תרמו את הסכומים הגבוהים ביותר. פילנתרופים העוסקים בענפי נדל"ן, תעשייה, בנקאות ופיננסים הם אלה התורמים בסכומים הגבוהים ביותר. בדירוג התרומות כאחוז מההכנסה, 10 היישובים המובילים בישראל הם: נהריה, כפר שמריהו, סביון, בני-ברק, טבריה, רכסים, מודיעין עילית, חוף השרון, קריית יערים וחצור הגלילית.

(פילנתרופיה; תרומות; מלכ"רים; משקי-בית; הכנסה; מיסוי)

ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

פרסומים

116

וייס, אבי (עורך):
דו"ח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות - 2017
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2017, 315 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

פרסום שנתי זה (בגרסתו הקודמת "הקצאת משאבים לשירותים חברתיים") עוסק בנושאים מגוונים הנוגעים לסוגיות בחברה ובמשק בישראל. השנה מוצגים בפרסום מאמרים בנושאים הבאים: תמונת המאקרו של המשק בשנת 2017; דפוסי השתלבות החרדים בשוק העבודה - ניתוח פנים-חרדי והשוואה רב-מגזרית; פילנתרופים בישראל - תמונת מצב עדכנית; התפתחויות בתחום מדיניות הרווחה; תקצוב שירותי הרווחה ברשויות המקומיות; מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות - מבט על; חרם בין תלמידים; השכלה ותעסוקה בקרב צעירים ערבים; התפתחויות עכשוויות במערכת הבריאות; בריאות האוכלוסייה הערבית בישראל.

(שירותים חברתיים; שירותי בריאות; שירותי רווחה; מדיניות חברתית; מדיניות חינוכית; תקציבים; רשויות מקומיות; משקי-בית; הכנסה; תעסוקה; שכר; הוצאות משפחה; עוני; דיור; משלחי-יד; פילנתרופיה; מדדים כלכליים; הוצאה לאומית; מסים; מחירים; חרדים; הישגים לימודיים; ערביי ישראל; בריאות גופנית)

117

הרמן, תמר; כהן, חנן; הלר, אלה ואחרים:

מדד הדמוקרטיה הישראלית, 2017

המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים 2017, 245 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: https://www.idi.org.il.

מטרתו העיקרית של מיזם מדד הדמוקרטיה הישראלית היא לבדוק, בתדירות קבועה, היבטים מבניים, תהליכיים ותפיסתיים של הדמוקרטיה הישראלית. כמו בשנים קודמות, גם השנה נותחו הנתונים בהתייחס לתופעות ולבעיות מרכזיות שבשיח הציבורי, תוך עריכת השוואות לממצאם שהתקבלו בעבר. הסקר הנוכחי נעשה במאי 2017. הדו"ח מורכב השנה משני חלקים עיקריים. בחלק הראשון מוצגים ממצאים על מקומה היחסי של הדמוקרטיה הישראלית בזירה הבין-לאומית, על-פי הציוּנים שקיבלה ישראל במדדים השונים. בחלק השני מוצגים ממצאים על מצב הדמוקרטיה הישראלית כפי שהיא נתפסת בעיני אזרחיה. מדגם הסקר כלל 1,024 מרואיינים: 864 יהודים ואחרים ו-160 ערבים.

(דמוקרטיה; בחירות; הצבעה; מפלגות פוליטיות; עמדות פוליטיות; עמדות חברתיות; ביטחון אישי; אמון; ממשלה; כנסת; צה"ל; בתי-משפט; שירותים; עיתונות; שחיתות; אפליה; משטרה; אכיפת חוק; זכויות האזרח; פער חברתי; יחסים בין קבוצות; ערביי ישראל; מדיניות ממשלתית; דעת קהל)

118

רשות האוכלוסין וההגירה: דוח סיכום פעילות לשנת 2017
רשות האוכלוסין וההגירה, ירושלים 2018, 24 עמ'. הפרסום מופיע באתר המידע והשירותים הממשלתי: https://www.gov.il.

בדו"ח זה נסקרת פעילות רשות האוכלוסין וההגירה ב-2017. הדו"ח מורכב משני חלקים: 1) תהליכים מרכזיים ברשות האוכלוסין וההגירה לשנת 2017 (תיעוד לאומי חדש למדינת ישראל - מעבר לעידן הביומטרי, שיפור השירות לציבור; הסדרת העסקתם של העובדים הזרים באמצעות הסדרים והסכמים בילטראליים לגיוס עובדים ולהעסקתם; הטיפול בתופעת ההסתננות לישראל); 2) הרשות במספרים - סיכום פעילות הרשות לשנת 2017 (הטיפול בתופעת ההסתננות לישראל והגשת בקשות מקלט; הסדרת העסקתם של העובדים הזרים; הסדרת העסקתם של העובדים הפלסטינים והירדנים; שירותי מרשם; טיפול בבקשות לקבלת מעמד; ניהול מעברי הגבול הבין-לאומיים; אכיפה על שוהים לא-חוקיים; אכיפה על מעסיקי זרים; שירותים מרחוק). בין הממצאים: ב-2017 עזבו את ישראל כ-3,300 מסתננים מאפריקה בתכנית "יציאה מרצון"; בסוף 2017 שהו בישראל כ-88,000 עובדים זרים חוקיים וכ-18,000 לא-חוקיים; ב-2017 היו במעברי הגבול הבין-לאומיים כ-26.17 מיליון תנועות (80% בנמל התעופה בן-גוריון) – גידול של 16.5% לעומת 2016; בשנים 2017-2014 שיעורי מסורבי הכניסה לישראל הגדולים ביותר היו מאוקראינה ומגאורגיה, ומספר המסורבים ממדינות אלו עלה עם השנים; בשירותי המרשם חל גידול בולט בהשוואה ל-2016 במספר מסמכי הנסיעה ותעודות הזהות שהונפקו ב-2017 (11.7% ו-8%, בהתאמה), וביתר השירותים השינויים היו קטנים.

(הגירה; שירותים; גבולות; עובדים זרים; אכיפת חוק)

119

עיריית תל-אביב-יפו - שנתון סטטיסטי 2017: עיקרי הנתונים והמגמות
המרכז למחקר כלכלי וחברתי, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2017, 48 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה:
https://www.tel-aviv.gov.il.

בחוברת "עיקרי הנתונים והמגמות" מוצגים נתונים נבחרים מתוך השנתון הסטטיסטי של עיריית תל-אביב-יפו לשנת 2017 (ראו פרק "כללי"). החוברת מחולקת ל-12 נושאים, כדלקמן: אוכלוסייה; משקי-בית ורמת חיים; שירותים חברתיים וביטוח לאומי; חינוך והשכלה; תרבות ופנאי; דיור ובינוי; עסקים ותעשייה; תעסוקה; תיירות; סדר ציבורי; קַיָּמוּת; תקציב העירייה. הנתונים נאספו ממקורות רבים, שביניהם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, משרד הפנים ומשרדי ממשלה נוספים, כמו גם גופים ציבוריים ופרטיים ויחידות של עיריית תל-אביב-יפו.

(תל-אביב-יפו; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; משקי-בית; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; מיצב חברתי-כלכלי; תעסוקה; הכנסה; הוצאות משפחה; דיור; בנייה; מסחר; שירותים; תעשייה; תשתיות; בנקים; שירותי רווחה; שירותי בריאות; אשפוז; פטירות; קצבאות; תיירות; בתי-מלון; עבריינות; חינוך; הישגים לימודיים; תלמידים; סטודנטים; תרבות; פעילויות פנאי; חוגים; מים; חשמל; תחבורה; תקציבים

120

הרשות הארצית לכבאות והצלה: סיכום מבצעי שנת 2016
נציבות כבאות והצלה, המשרד לביטחון הפנים, ראשון-לציון 2017, 83 עמ'. הפרסום מופיע באתר gov.il: https://www.gov.il.

במצגת זו מסוכמים עיקרי פעילות מערך הכבאות וההצלה בשנת 2016. בין הממצאים: ב-2016 פעלה הרשות ב-101,124 אירועים מבצעיים (עלייה של 8% לעומת 2015): שריפות (48%), חילוץ (14%), חומרים מסוכנים (4%) ו"אחר" - התקפות טילים, הגשת סיוע, תרגילים, קריאות שווא ועוד (34%); 68% מהשריפות שאירעו ב-2016 היו בשטחים פתוחים, 26% במבנים ו-6% באמצעי תחבורה לסוגיהם; הסיבות העיקריות לשריפות היו הצתה (37%), כשל חשמלי (27%) ועבודה באש גלויה (12%); בשנים 2016-2014 נהרגו 40 בני אדם כתוצאה משריפות, 62% מהם בחודשי החורף (נובמבר - מרס); 45% מההרוגים היו ערבים (חלקם של הערבים בכלל האוכלוסייה היה 21%); ב-2016 טופלו 193 אירועים בעזרת סיוע אווירי - עלייה של 25% לעומת 2015; המצגת כוללת גם ניתוח של האירועים לפי תחנות כיבוי ואזורים (כולל מספר לוחמי האש ורכבי הכיבוי שיצאו לאירוע) ועוד.

(שירותים בשעת חירום; שריפות)

121

Haran Rosen, Maya; Sade, Orly:
Does Financial Regulation Unintentionally Ignore Less Privileged Populations? The Investigation of a Regulatory Fintech Advancement, Objective and Subjective Financial Literacy
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2017.10, 46 pages (E, Hs). The publication appears on the Bank's Website: http://www.boi.org.il/en.

במהלך השנים 2015-2013 יצא אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במבצע תקשורתי שנועד לעודד אנשים בעלי חסכונות קטנים ובלתי-פעילים למשוך אותם או לאחד אותם עם חשבונות פעילים. זאת, באמצעות אתר "הר הכסף". האתר הושק בליווי שני מסעות פרסום. במחקר הנוכחי נבדקה מידת היענות הציבור לאתר חשבונות ולמשוך את הכסף. המחקר התבסס על נתוני אחת מקופות הגמל לגבי משיכות כספים ועל ממצאי סקר שהתבסס על מדגם של 504 משיבים ונערך ב-2015 לאחר סיום מסעות הפרסום. נמצא, כי למרות מסעות הפרסום, רוב החשבונות הלא-פעילים לא נמשכו. בקרב האנשים שמשכו את כספיהם נמצא, כי רובם היו ממרכז הארץ ומיישובים המשתייכים לאשכולות חברתיים-כלכליים מבוססים כלכלית. מכאן, שקבוצות מוחלשות באוכלוסייה לא נהנו מהמבצע התקשורתי, וזאת בין היתר בשל חוסר מודעות אליו או חוסר ידע בשימוש בממשק האינטרנטי ובפעולות שיש לבצע בעקבות השימוש בו.

(חיסכון; בנקים; ביטוח פנסיוני; כסף; אינטרנט)

122

בריאות דיגיטלית - אסטרטגיה
משרד הבריאות , ירושלים 2017, 70 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

מערכות הבריאות, בישראל וברחבי העולם, ניצבות מול אתגרים משמעותיים - הזדקנות האוכלוסייה, עלייה בשיעור התחלואה הכרונית ומצוקה תקציבית קשה. אחד האמצעים לקידום מערכת הבריאות הוא בפן הדיגיטלי. התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית, המתוארת בפרסום הנוכחי, היא יוזמה של משרד הבריאות כחלק מהמיזם הממשלתי "ישראל דיגיטלית". התכנית גובשה מתוך הבנה שעל מערכת הבריאות לבצע שינויים דרמטיים בשנים הקרובות כדי לעמוד בצרכים. שילוב הכלים הדיגיטליים צפוי להשפיע על יכולתה של מערכת הבריאות לספק שירותי בריאות יעילים ואיכותיים בעשורים הבאים. הדו"ח מחולק לשישה פרקים, כדלקמן: רקע; חזון; הפוטנציאל בבריאות דיגיטלית בישראל; עקרונות הפעולה; כיווני פעולה; פערים להטמעה. בדו"ח משולבים נתונים סטטיסטיים שונים המתייחסים לאתגרים הניצבים בפני מערכת הבריאות הישראלית. בנספח לדו"ח מוצגות דוגמאות לשימוש בתוצרי התכנית.

(מדיניות בריאות; שירותי בריאות; מערכות מידע; טכנולוגיה)

123

נציבת קבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי: דוח מס' 12 לשנת 2016

משרד הבריאות, ירושלים 2016, 273 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות נציבות קבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי דוחות שנתיים).

בדו"ח זה מסוכמת פעילותה של נציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-2016.

הדו"ח מחולק ל-11 פרקים, כדלקמן: נתונים כלליים; סל השירותים; טיפול מנהלי; בחירת נותן שירותים; בריאות הנפש; שירותי בריאות נוספים (שב"ן); רפואת חירום; שירותים הניתנים על-ידי משרד הבריאות (תוספת שלישית); קבילות המערבות בתי-חולים; רישום וחברות בקופות חולים; ניצבים על המשמר - היבטים בעבודת הנציבות. בין הממצאים: ב-2016 התקבלו בנציבות 7,365 קבילות וכן בקשות והשגות בנושאים שונים - בסך הכל 16,361 פניות; מתוך הקבילות נגד קופות החולים שבהן הסתיים הטיפול ב-2016, 21.6% נמצאו מוצדקות, לגבי 19.5% מהקבילות הבעיה באה על פתרונה לאחר התערבות הנציבות, וב-21% מהקבילות ניתן מידע/ הכוונה לסיוע; נושאי הקבילות העיקריים נגד קופות החולים ב-2016 היו סל השירותים (51%), טיפול מנהלי (18%), בחירת נותן השירותים (8%) ורפואת חירום (8%); מבין הקבילות והבקשות שהוגשו נגד קופות החולים ב-2016, שיעור הקבילות הנמוך ביותר ביחס למספר המבוטחים היה של "שירותי בריאות כללית", ולאחריה, בסדר עולה, "מכבי שירותי בריאות", קופת חולים "מאוחדת" וקופת חולים "לאומית".

(ביטוח בריאות ממלכתי; תלונות; שירותי בריאות; קופות חולים; תשלום עבור שירות; טיפול רפואי; תרופות; הספקת שירותים; זכויות החולה; ביטוח רפואי משלים; המוסד לביטוח לאומי; בתי-חולים)

124

גדרון, בנימין; אבו, ענבל; בובר בן-דוד, נגה ואחרים:
מיזמים עסקיים-חברתיים: מחקר בינלאומי השוואתי
בית-הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי, המכללה למינהל, ראשון-לציון 2017, 132 עמ'. הוגש לקרן המחקרים של המוסד לביטוח לאומי. המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

ICSEM (International Comparison of Social Enterprise Models) הוא פרויקט מחקר בין-לאומי שהחל ב-2013, שנועד לבדוק מודלים של עסקים חברתיים בכ-50 מדינות ובהשתתפות כ-200 חוקרים. מטרותיו של המחקר הנוכחי היו: זיהוי וניתוח המודלים שבמסגרתם מאוגדים מיזמים עסקיים חברתיים בישראל וניתוחם לפי סוג ההתאגדות (ארגון עסקי, ארגון ללא כוונות רווח, אגודה שיתופית ומיזם בבעלות רשות מקומית/ משרד ממשלתי); בדיקת מספר רב של משתנים ארגוניים בכל מודל (צורת המשילות אוכלוסיית היעד, המערך העסקי והחברתי ועוד); פיתוח המלצות למדיניות בתחום המיזמים העסקיים-חברתיים. במסגרת המחקר נבדקו 5 מודלים של עסקים אלה באמצעות 23 מקרי בוחן של מיזמים הקיימים שנתיים לפחות, שהם בעלי מטרות חברתיות, שעושים בהם שימוש בכלים עסקיים ושהם בעלי יציבות פיננסית. במחקר נאסף מידע כללי על כל ארגון, מטרותיו, מקורות המימון שלו, היקפי הפעילות שלו, מספר העובדים, רמת השכר וכו'.

(חברות עסקיות; מלכ"רים; עמותות; ערכים חברתיים; יזמות; שירותים; מעורבות ממשלתית; מימון)

125

Israel National Report for Habitat III
Ministry of Construction and Housing, Jerusalem 2017, 61 pages. The report appears on the government services and information website: https://www.gov.il.

דו"ח זה נכתב כתגובה להחלטה 24/14 של מועצת ארגון UN-Habitat, שלפיה על המדינות החברות להכין דו"חות לאומיים לגבי בנייה בת-קיימה, התפתחות עירונית, יישום החלטות קודמות של המועצה ועוד. במסגרת הדו"ח מוצגות התפתחויות עירוניות בישראל מ-1996 עד היום. רוב נתוני הדו"ח מתבססים על סקרים ועיבודים של הלמ"ס. בין הממצאים: ב-2015 היוותה האוכלוסייה העירונית כ-91% מאוכלוסיית ישראל; שיעור המבוגרים הצעירים (בני 28-22) המתגוררים עם הוריהם נמצא במגמת עלייה (גם בגילים מבוגרים יותר); שיעורי התעסוקה בקרב בני 18+ נמצאים במגמת עלייה; אוכלוסיית הקשישים צפויה לגדול מכ-11% מכלל האוכלוסייה ב-2014 לכ-15% ב-2035; ב-2012, 35% מהאוכלוסייה התגוררה בכ-70% משטחי המגורים; ב-2015-2005 הוגשו 4,769 בקשות להיתרי בנייה במסגרת תמ"א 38 לחיזוק והגדלת מבנים, ומתוכן אושרו 2,688 בקשות; ההוצאה הממוצעת של 10 הרשויות המקומיות העשירות על תושב הגיעה לכ-23,316 ₪ לשנה בעוד שהרשויות העניות ביותר הוציאו בממוצע 3,232 ₪ על תושב; שיעור המתגוררים בשכירות בערים הגדולות עלה מ-24.3% ב-1997 ל-26.9% ב-2012; שיעור השוכרים הגבוה ביותר ב-2012 היה בתל-אביב-יפו (46.7%) והנמוך ביותר בבני-ברק (27.9%); כוח העבודה הישראלי מתרכז במחוזות המרכז (27.1%) ותל-אביב (19.6%); הריכוז הגבוה ביותר של עובדי היי-טק (מגורים ועבודה) מבין הערים הגדולות נמצא בתל-אביב; כ-1,000,000 עובדים נכנסים לגוש דן מדי יום; ב-2015 כשליש מתושבי 14 הערים הגדולות נסעו יותר משעה לעבודה וחזרה; ב-2015 כ-75% מהתושבים דיווחו שהם חשים בטוחים בלכתם בחשיכה באזור מגוריהם.

(יישובים עירוניים; עיור; פיתוח עירוני; תכנון עירוני; דיור; תעסוקה; שוק העבודה; מיצב חברתי-כלכלי; איכות חיים; ביטחון אישי; זיהום אוויר; תחבורה ציבורית; כבישים; יוממות; רשויות מקומיות; תקציבים; מים; ביוב; פיתוח בר-קיימה; שימושי קרקע)

י. סביבה, מים ואקלים

פרסומים

126

פסולת ופליטות מזהמים בענפי התעשייה והחשמל: 2014
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1696, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתוני פסולת ופליטות מזהמים בענפי התעשייה ובענף החשמל בישראל. ענפים אלה תורמים מאוד לפעילות העסקית במשק, אך לפעילותם יש השלכות שליליות מבחינת הסביבה מאחר שהם מהווים מקור מהותי ליצירת פסולת, זיהום אוויר ופליטות גזי חממה. מטרת הפרסום היא הצגת כמות הפסולת התעשייתית לפי ענף כלכלי, זיהוי דרכי הטיפול בפסולת והחומרים הממוחזרים וכן בחינת צריכת האנרגיה בענפי התעשייה ובענף החשמל והשלכותיה על זיהום האוויר ופליטות גזי חממה. נתוני הפרסום מבוססים על סקר ייעודי שערכה הלמ"ס בהתאם למתודולוגיה בין-לאומית שהותאמה לישראל. בין הממצאים: ב-2014 יוצרו בענפי התעשייה, הכרייה והחציבה ובענף החשמל 3.4 מיליוני טון פסולת (1.9 מיליוני טון פסולת יבשה, 1.3 מיליוני טון פסולת מעורבת ו-0.2 מיליוני טון פסולת מסוכנת); 2.6 מיליוני טון פסולת נשלחו למִחְזוּר (91% מהפסולת היבשה, 62% מהפסולת המעורבת ו-26% מהפסולת המסוכנת); בענפי הכלכלה הבאים יותר מ-50% מסך הפסולת שנוצרה פונתה למִחזור: אספקת חשמל, ייצור מכונות וציוד לנמ"א, כרייה וחציבה וייצור מוצרים אחרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים, הדפסה ושכפול של חומר תקשורתי מוקלט, תעשיית מתכות בסיסיות, ייצור מוצרי מתכת בהרכבה פרט למכונות ולציוד, וייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק; בכלל ענפי התעשייה ובענף החשמל מוחזרו ב-2014 כ-113 אלף טונות קרטון, כ-70 אלף טונות נייר, כ-42 אלף טונות פלסטיק וכ-342 אלף טונות מתכות.

(זיהום הסביבה; תעשייה; אנרגיה; חשמל; פסולת; זיהום אוויר; גזי חממה; מיחזור)

127

נתניהו, סיניה; מגדון, גלי ואחרים:
דוח מצב הסביבה בישראל: נתונים / מדדים / מגמות
לשכת המדענית הראשית, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2017, 313 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.sviva.gov.il.

דו"ח זה יוצא לאור שש שנים לאחר הדו"ח הקודם, ומטרתו היא לתאר את מצב הסביבה בישראל ואת המגמות שנצפו בה בשנים האחרונות. לאחר סקירה גאוגרפית, דמוגרפית וכלכלית קצרה, מוצגים בדו"ח נתונים ומגמות בתחומי סביבה רבים, שביניהם: איכות האוויר, השפעת שינויי האקלים, מים (מקורות וצריכה), שפכים, נחלים (איכות המים וגורמי הזיהום), ים (הים התיכון, ים המלח וים סוף), קרקע, המגוון הביולוגי, פסולת, רעש, קרינה (מייננת ובלתי-מייננת) ועוד. כן נסקרים מדדים של איכות חיים ושביעות רצון של הציבור מהסביבה. בפרק הנספחים, מוצגות 5 מפות שבהן מתוארים הלחצים של הפעילות הכלכלית על מקורות המים הטבעיים בישראל. הנתונים להכנת הדו"ח נאספו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אגפי המשרד להגנת הסביבה, חקר ימים ואגמים לישראל, ארגוני סביבה, משרדי ממשלה, גופי מחקר באוניברסיטאות וחברות עסקיות.

(איכות הסביבה; זיהום הסביבה; אקלים; מים; נחלים; פסולת; מיחזור; רעש; קרינה; אנרגיה; הים התיכון; בעלי חיים; שימושי קרקע; משאבי טבע; מפעלי תעשייה; התפתחות כלכלית; איכות חיים; שביעות רצון)

128

מרשם פליטות לסביבה: דו"ח שנתי - שנת דיווח 2016

מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2017, 29 עמ'. הוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.sviva.gov.il.

בדו"ח מרשם הפליטות וההעברות לסביבה (מפל"ס) מוצגים נתונים מהמרשם על אודות פליטות של חומרים מזהמים לסביבה (לים, לאוויר, למים או לקרקע); הזרמות של שפכים ממפעלים אל מתקני טיהור שפכים והעברות של פסולת (רגילה או מסוכנת) לסילוק או לטיפול. במרשם מוצג גם מידע כללי על המפעלים ועל מיקומם הגאוגרפי (יש אפשרות לחיפוש מפעלים על גבי מפה). כמו כן, ניתן לחפש נתונים בחתכים שונים לפי שם המפעל, ענף הפעילות, סוג החומר המזהם, היישוב שהמפעל נמצא בו וכו'. נתונים אלה דווחו על-ידי המפעלים עצמם למשרד להגנת הסביבה מכוח חוק הגנת הסביבה [פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם, התשע"ב - 2012]. המידע שדווח נבדק על-ידי אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה לפני פרסומו. על המפעלים המדווחים למרשם לכלול בדיווח את כל הפליטות הקיימות במפעל, בין שהפליטה אירעה ממקור הניתן למדידה (ארובה, מוצא שפכים וכו') ובין שהיא אירעה ממקור שאינו ניתן למדידה (מיכלי אחסון, דליפות ממתקנים וכו'). חשוב לציין, כי הפליטות המתפרסמות במפל"ס הן תוצר של פעילויות מותרות ומורשות, הנעשות בהתאם להוראות הדין. הדיווחים כוללים הן פליטות צפויות והן פליטות עקב תקלות. ב-2016 דיווחו למפל"ס 577 מפעלים.

(איכות הסביבה; זיהום הסביבה; פסולת; שפכים; זיהום אוויר; חומרי הדברה; מפעלי תעשייה)

129

חרות, ברק; רהב, איל; סגל, יעל (עורכים):
תכנית הניטור הלאומית בים התיכון דו"ח מדעי ל-2016: I) ניטור שינויי אקלים והמערכת ההידרוגרפית; II) ניטור מגוון ביולוגי; III) ניטור זיהום ים
מרכז המידע הימי הלאומי, המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה, חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2017, חלק
I - 50 עמ', חלק II - 103 עמ', חלק III - 122 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של החברה: http://www.ocean.org.il.

בדו"חות אלו מוצגים נתונים על איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון ועל המגוון הביולוגי בשנת 2016 ומגמות של שינויים במצב מימי החופין ובמגוון הביולוגי על סמך נתונים רב-שנתיים. הנתונים מבוססים על תוצאות ניטור זיהום הים ומקורותיו ומחקרים נלווים שבוצעו על-ידי המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה של "חקר ימים ואגמים לישראל". תכנית הניטור הלאומית מוצגת השנה ב-3 דו"חות, הכוללים את הנושאים הבאים: חלק I) שינויים תרמו-הליניים; מדידות מערכת הקרבונט במימי הים התיכון; יצרנות ראשונית וחיידקית ואוכלוסיות אולטרא-פיטופלנקטון וחיידקים הטרוטרופים; ניטור נתונים א-ביוטיים במים חופיים באמצעות תחנות מדידה רציפות באזור קצה מזחי הפחם בחדרה ובאשקלון; חלק II) ניטור אוכלוסיות המיקרואצות והחיידקים במימי החופין; ניטור חי תוך המצע (הקרקעית); ניטור חי על המצע (הקרקעית); ניטור חברות אקולוגיות בחוף הסלעי; טקסונומיה מולקולרית (barcoding) של המגוון הימי בישראל; חלק III) מתכות בסדימנטים; מתכות ומזהמים אורגניים בנמלים ובמעגנות; מתכות במים; מתכות בבעלי חיים שוכני קרקעית; מתכות בדגים; מתכות במשקעים אטמוספריים; נוטריאנטים במשקעים אטמוספריים; נוטריאנטים בנחלי החוף; נוטריאנטים, כלורופיל ומיקרואצות במימי החופין. נוסף על תכנית הניטור הכללית, מבוצעות בדיקות תקופתיות באתרים שבהם מסולקים שפכים ופסולת לים. כמו כן, נעשים מחקרים בתחום זיהום הים, שתוצאותיהם מהוות בסיס לפענוח ממצאי הניטור ולהכוונה של מתכונת הניטור. ממצאים רלוונטיים של פעולות הניטור המקומיות ושל המחקרים הנלווים משולבים בדו"ח. כן כולל הדו"ח נתונים על הזיהום בנמלים ובמעגנות, שהוזמנו על-ידי חיל הים.

(הים התיכון; אוקיאנוגרפיה; פסולת; זיהום הסביבה; נמלים; נחלים; דגים; בריאות הציבור)

130

ברמן, תמר; ברנט-יצחקי, זהר; קרקיס, איזבלה ואחרים:
בריאות וסביבה בישראל: 2017
שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 132 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית), בשיתוף עם הקרן לבריאות וסביבה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

בדו"ח זה, השני בסדרה, מוצגת תמונת מצב עדכנית של ישראל בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה ולבריאות. זאת, כדי לתת נקודת ייחוס שממנה אפשר יהיה למדוד את ההתקדמות בעתיד. הדו"ח מורכב מ-14 פרקים, כדלקמן: איכות האוויר; איכות אוויר הפְּנִים; עשן טבק סביבתי; גורמים כימיים במי השתייה; קולחים; חומרי הדברה; מזהמי מזון כימיים; כימיקלים במוצרי צריכה; ניטור ביולוגי; קרינה בלתי-מייננת; שינויי אקלים; תכנון; אוכלוסיות רגישות; מדדים ומגמות בבריאות וסביבה. לבסוף, מוצגים סיכומים והמלצות. שני נספחים מצורפים לדו"ח: 1) התקדמות מ-2014 ואתגרים לעתיד; 2) האתגר במימון של מחקרי בריאות וסביבה בישראל.

(איכות הסביבה; בריאות הציבור; זיהום הסביבה; קרינה; אקלים; מים; חומרי הדברה; בעלי חיים; מזון; מאגרי מידע)

131

פרואקטור, גיל:
הפחתת פליטות גזי חממה בישראל: דו"ח מעקב שנתי אחר יישום התכנית והיעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה
המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2017, 26 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.sviva.gov.il.

בפרסום זה מוצג דו״ח המעקב הראשון של ועדת ההיגוי הבין-משרדית על יישום התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה והתקדמותה ביישום היעדים. זאת, בהתאם למחויבותה של מדינת ישראל ליישום הסכמי פריז שהתקבלו בעקבות ועידת האקלים הבין-לאומית של האו"ם. בין היעדים שנקבעו בהחלטת הממשלה בעקבות ההסכם: צמצום צריכת החשמל ב-17% לפחות עד 2030 ביחס לצריכת החשמל הצפויה בשנה זו לפי תרחיש עסקים כרגיל; ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בשיעור של 13% לפחות מסך כל צריכת החשמל בישראל ב-2025 ו-17% לפחות מכל צריכת החשמל ב-2030; צמצום היקף הנסועה הפרטית ב-20% עד 2030, ביחס לנסועה הצפויה בשנה זו לפי תחזית עסקים כרגיל. בין היעדים שהושגו ב-2016: צמצום של 17% בייצור החשמל מפחם והפחתה של כ-2.24 מיליון טון גזי חממה; החלטה על סגירת יחידות ייצור 4-1 בתחנת "אורות רבין", הפועלות על פחם, החל ב-2022 (יישום ההחלטה צפוי להביא להפחתה של כ-3.6 מיליוני טון גזי חממה בשנה); פרסום עקרונות לקידום מכרזים תחרותיים להקמת מתקני ייצור חשמל מאנרגיה סולארית בכ-1,300 מגה-וואט; מתן מענקים בשווי של כ-69 מיליוני ש"ח להשקעות בפרויקטים להתייעלות אנרגטית ובמתקנים סולאריים על גגות מבנים ברשויות מקומיות, ופרסום מקצה תחרותי בסכום של כ-75 מיליוני ש"ח למענקים להתייעלות אנרגטית לעסקים קטנים ובינוניים.

(איכות הסביבה; זיהום אוויר; חשמל; אנרגיה; גזי חממה; כלי-רכב; התערבות ממשלתית)

132

גאלו, ליאור; פורת, יהודה:
התפתחות משק החשמל בישראל - לקראת משק חשמל בר קיימא
"לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות", מס' 143 (ספטמבר 2017), עמ' 15-4 (בהוצאת חטיבת המחקר, בנק ישראל). הלקט מופיע באתר האינטרנט של הבנק: http://www.boi.org.il.

ישראל חתומה על הסכמים בין-לאומיים לצמצום פליטת גזי חממה ולהגברת השימוש באנרגיות מתחדשות לייצור חשמל. בעבודה הנוכחית נדונים השינויים במשק החשמל הישראלי, כחלק מיישום הסכמים אלה. הנתונים לעבודה נאספו מרשות החשמל, ממשרד התשתיות הלאומיות ועוד. בין הממצאים: ב-2016 ייצרה ישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות 2.65% מצריכת החשמל, לעומת ממוצע של כ-24.5% במדינות מתפתחות; עיקר הייצור של חשמל בישראל באנרגיות מתחדשות הוא באמצעות השמש (2.5% מסך ייצור החשמל), בעוד שברחבי העולם משתמשים בעיקר באנרגיית המים (כ-16.6% מסך הייצור) וכן באנרגיית הרוח (4%) וביו-אנרגיה (2%), ואילו באנרגיית השמש משמשים כדי לייצר כ-1.5% בלבד מסך החשמל; בשנים האחרונות ירדה עלות ייצור החשמל באמצעות השמש בתלילות, ועלות זו דומה לעלות ייצור החשמל באמצעים מסורתיים; קיים פיגור גדול ביישום החלטות הממשלה לגבי שיעור ייצור החשמל באמצעי אנרגיה מתחדשת; כדי שליזמים בישראל יהיה כדאי לאמץ טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, נדרשים שינויים באסדרה, בתכנון ובתשתיות.

(חשמל; אנרגיה; אנרגיה סולרית; טכנולוגיה; זיהום אוויר; זיהום הסביבה; עלויות)

י"א. סדר ציבורי ופשיעה

פרסומים

סקר ביטחון אישי: 2016
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1702, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית) הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

סקר ביטחון אישי 2016 הוא השלישי בסדרת סקרים שנתיים המתבצעים על-ידי הלמ"ס לפי הזמנת המשרד לביטחון הפנים ובמימונו. מטרתו המרכזית של הסקר היא לספק מידע סטטיסטי של היפגעות אוכלוסיית ישראל מעבירות שונות וכן לאמוד את תחושת הביטחון האישי בישראל. סקר זה מאפשר מעקב אחר שינויים בשיעור נפגעי עבריינות בישראל, מספר וסוגי הפגיעות, דיווח לגורמים ממסדיים ועוד. מדגם הסקר כלל כ-7,150 בני 20 ומעלה. בין הממצאים: 11.8% מהמשיבים דיווחו שהם נפגעו מעבריינות ב-12 החודשים שקדמו לסקר (7.9% מהערבים ו-12.5% מהיהודים); העבירות הבולטות היו גניבה (4.4%), עבירות מקוונות (4%), אלימות ואיום באלימות (3.1%) והטרדה מינית (2.3%); 65% מנפגעי עבירת גניבה, 63% מנפגעי עבירת אלימות ואיום באלימות, 95% מנפגעי הטרדה מינית ו-91% מנפגעי עבירות מקוונות לא דיווחו על כך למשטרה; בקרב המדווחים למשטרה, רוב המשיבים לא היו מרוצים מהטיפול; 10% ממשקי-הבית של בני 20 ומעלה נפגעו מעבירת רכוש כלשהי במהלך השנה שקדמה לסקר; 85% מהמשיבים דיווחו שהם חשים בטוחים בעת לכתם בחשיכה באזור מגוריהם (93% מהגברים לעומת 77% מהנשים).

(פשעים; עבריינות; אלימות; ביטחון אישי)

133

הרשות השופטת בישראל: דו"ח שנתי - 2016
מחלקת כלכלה וסטטיסטיקה, אגף פיתוח, תכנון ותקציבים, הנהלת בתי-המשפט, הרשות השופטת בישראל, ירושלים 2017, 44 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בדו"ח שנתי זה נסקרת פעילותה של מערכת בתי-המשפט בישראל בהיבטים שונים. הדו"ח מורכב משישה פרקים, כדלקמן: פעילות כלל בתי-המשפט; פעילות בית-המשפט העליון; פעילות בתי-המשפט המחוזיים; פעילות בתי-משפט השלום; פעילות בתי-הדין לעבודה; פעילות בתי-המשפט לאורך זמן. בין הממצאים: ב-2016 נפתחו 810,685 תיקים (לעומת 762,055 ב-2015) ונסגרו 793,371 תיקים (לעומת 785,584 ב-2015); 83.3% מהתיקים נפתחו בבתי-משפט השלום, 8.3% בבתי-המשפט המחוזיים, 7.1% בבתי-הדין לעבודה ו-1.3% בבית-המשפט העליון; מלאי התיקים שנותרו פתוחים עמד בסוף 2016 על 460,098 לפי הפירוט הבא: 339,477 תיקים בבתי-משפט השלום, 69,508 תיקים בבתי-המשפט המחוזיים, 46,853 תיקים בבתי-הדין לעבודה ו-4,260 תיקים בבית-המשפט העליון; לאורך השנים נצפתה עלייה גדולה במספר תיקי פשיטות רגל - מ-7,850 ב-2010 לכ-20,000 ב-2016, והם היוו 63% ממלאי התיקים של בתי-המשפט המחוזיים ב-2016.

(בתי-משפט)

134

אפודי, רותם; מליקסון, אנבל:
הרשות לשיקום האסיר: סיכום שנת 2016
הרשות לשיקום האסיר, ירושלים 2017, 122 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: http://www.pra.co.il.

דו"ח שנתי זה של הרשות לשיקום האסיר מחולק ל-9 פרקים, כדלקמן: כללי; נתוני כליאה ומוּעָדוּת אסירים בישראל; פעילות הרשות לשיקום האסיר בבתי הכלא; הוסטלים של הרשות לשיקום האסיר; תחומים ונושאי פעילות ברשות לשיקום האסיר; קבוצות טיפול ייעודיות לשיקום אסירים; מטה הרשות לשיקום האסיר; נספחים. אוכלוסיית היעד של הרשות לשיקום האסיר הם אסירים פליליים שפוטים תושבי ישראל. בין הממצאים: בסוף 2016 עמד מספרם של האסירים הפליליים השפוטים תושבי ישראל על 6,558 נפשות - 6,453 גברים ו-99 נשים; 57% מאסירים אלה היו יהודים ו-38% מוסלמים; ב-2016 השתחררו מבתי הכלא בישראל 7,388 אסירים - 57% שוחררו בתום ריצוי מאסרם המלא ו/או המינהלי, 24% זכו לקיצור מאסר על-ידי ועדת שחרורים ו-6% שוחררו על-ידי נציב שירות בתי-הסוהר ומסיבות אחרות; ב-2016 אבחנו יועצי הרשות לשיקום האסיר 4,064 אסירים העומדים לקראת שחרור מוקדם מבית הכלא; העבירות העיקריות שבגינן נשפטו אסירים אלה היו סמים (380), אלימות (354), רישוי ותעבורה (251), מרמה ועבירות כלכליות (199) ושוד (141); אחוז המועדות הכללי (במדידה לאחר 5 שנים) היה 41.3% - 28.2% בקרב אסירים ששוחררו בשחרור מוקדם ו-47.1% בקרב אסירים ששוחררו בתום ריצוי מאסר מלא.

(שיקום אסירים; פשעים; רצידיביזם)

135

חסייסי, באדי; שהם, אפרת; וייסבורד, דיויד ואחרים:
פתח תקווה - השפעה של "החבילה הטיפולית" בתכניות אלימות במשפחה בבתי סוהר על רצידיביזם: המקרה של "בית התקווה" בכלא "חרמון"
"צוהר לבית הסוהר", מס' 18 (מרס 2017), עמ' 51-33. כתב-העת מופיע באתר האינטרנט לשירותים ולמידע ממשלתי: https://www.gov.il.

תכנית "בית תקווה" בכלא "חרמון" נועדה לשיקום אסירים שנשפטו על עבירות אלימות במשפחה (או שיש להם "פרופיל אלימות במשפחה"). התכנית הוקמה בשנת 2000 ומטרותיה הן ירידה בהתנהגות אלימה כלפי בנות הזוג, הטמעת משמעות הקשר למשפחה והפחתת רצידיביזם (עבריינות חוזרת). התכנית מתקיימת באגף מיוחד בכלא והיא מיועדת ל-40 מטופלים. החבילה הטיפולית כוללת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול פסיכו-דינמי ועוד. במאמר הנוכחי מדווח על מחקר שנועד לבחון את יעילות התכנית. המחקר התבסס על קובץ נתונים לגבי כל האסירים הפליליים תושבי ישראל ששהו במתקני שירות בתי-הסוהר ב-2012-2004 (כ-62,000 איש), ומתוכם נבדקו האסירים בעלי פרופיל אלימות במשפחה (כ-21,000 איש). לאחר סינון נכללו במחקר 2,594 אסירים. 279 מאסירים אלה השתתפו בתכנית. במסגרת המחקר נערכה השוואה בין המשתתפים בתכנית ללא-משתתפים. ממצאי המחקר העידו על שיעור נמוך באופן מובהק של חזרה למאסר ולמעצר בתקופת מעקב של עד 4 שנים מהשחרור בקרב האסירים שקיבלו את החבילה הטיפולית. מכאן, שתכנית המורכבת ממגוון טיפולים והמתקיימת במסגרת ובסביבה טיפולית תומכת היא יעילה. לאחר השחרור מהכלא יש להמשיך ברצף טיפולי ובמציאת מענים מלווים, תומכים ומפקחים על התנהגות האסיר.

(בתי-סוהר; אסירים; אלימות במשפחה; שיקום אסירים; מוּעָדוּת)

136

כהן, אילה; שנער-גולן, ורד; לונטל, אלי:
דוח מחקר: בחינת רמת האפקטיביות של הטיפול הקבוצתי בשירות המבחן למבוגרים
החוג לעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית תל-חי, תל-חי 2018, 92 עמ'. הוגש למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.molsa.gov.il.

תכנית הטיפול הקבוצתי היא שיטת הטיפול המרכזית של שירות המבחן למבוגרים בעבור עוברי חוק שהופנו לשירות על-ידי גורמי האכיפה השונים במסגרת הליך משפטי פלילי. רוב קבוצות הטיפול בשירות המבחן הן קבוצות "רכבת" – קבוצות שבהן מתאפשרת תחלופת מטופלים לכל אורך פעילותן (הרכב הקבוצה משתנה במהלך פעילותה). מטרתו של מחקר זה היתה להעריך את מידת יעילות ההתערבות של שירות המבחן למבוגרים בקרב משתתפי קבוצות ה"רכבת" השונים. במחקר שולבו שיטות איכותניות וכמותיות. החלק הכמותי התבסס על שאלונים שחולקו ל-419 המשתתפים בקבוצות שפעלו בין דצמבר 2013 לדצמבר 2014. זאת, לפני הכניסה לקבוצה ופעם נוספת לפחות חצי שנה מתום ההשתתפות בקבוצה של אחרון המשתתפים. בין הממצאים: יותר מ-90% מהמשתתפים לא חזרו לבצע עבירות כשנה ממועד סיום הטיפול; עלה שיעור המטופלים שהגדירו את מצבם הכלכלי כבינוני (מ-66% בשאלון הראשון ל-73% בשאלון השני), עלה שיעור העובדים במשרות מלאות (מ-74% ל-83%), ועלה שיעור היכולת להסתדר עם אנשים (מ-52% ל-70%).

(עבריינות; שיקום עבריינים; שירותי מבחן; מוּעָדוּת; יחסים בין-אישיים; תכניות התערבות)

137

Shafran-Tikva, Sigal; Zelker, Revital; Stern, Zvi et al:
Workplace Violence in a Tertiary Care Israeli Hospital - A Systematic Analysis of the Types of Violence, the Perpetrators and Hospital Departments
"Israel Journal of Health Policy Research", 6:43 (2017), 11 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

במחקר שמדווח עליו במאמר זה נבדקו דפוסי האלימות הנחווים על-ידי אחיות ורופאים באחד מבתי-חולים בירושלים: אלימות מילולית, איומים מילוליים, פגיעה ברכוש, אלימות פיסית קלה, אלימות פיסית חמורה, שימוש בנשק או בחפצים חדים והטרדה מינית. כן נבדקו סוגי התוקפים (מטופל או מלווה) והמחלקות שבהן התרחשה האלימות. המחקר נעשה באמצעות שאלונים והשתתפו בו 446 אחיות ו-232 רופאים ממגוון מחלקות. בין הממצאים: במהלך ששת החודשים שקדמו לסקר חוו המשתתפים כ-700 תקריות של התנהגות תוקפנית פסיבית-אגרסיבית, 680 תקריות של אלימות מילולית ו-81 הטרדות מיניות. אלימות דווחה בכל המחלקות, והבולטות בהן היו המחלקה לרפואה דחופה ומרפאות החוץ; אחיות במחלקה לרפואה דחופה נמצאו ברמת סיכון גבוהה פי 5.5 לחשיפה לאלימות בהשוואה לאחיות במחלקה לרפואה פנימית. עוד נמצא, כי אחיות היו חשופות לאלימות כמעט פי 2 יותר מאשר רופאים. אנשי צוות צעירים הותקפו יותר מאשר מבוגרים, וכך גם אנשי צוות בדרגות זוטרות בהשוואה לאנשי צוות בדרגות בכירות.

(בתי-חולים; אחים [סיעוד]; רופאים; אלימות)

138

האפוטרופוס הכללי, הכונס הרשמי, הנאמן הציבורי והרשם לענייני ירושה: סיכום פעילות - שנת 2016

אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, משרד המשפטים, ירושלים 2017, 90 עמ'. הפרסום מופיע באתר המידע והשירותים הממשלתי: https://www.gov.il.

בדו"ח זה נסקרת פעילותו של אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי ב-2016. הדו"ח מורכב משישה פרקים, כדלקמן: סקירה כללית – האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי; מכלול הכונס הרשמי; מכלול האפוטרופוס הכללי; מכלול רשם הירושה; יחידות מטה בהנהלת האפוטרופוס הכללי; כללי (אתר האינטרנט, קשר עם היחידות והמחוזות ודו"ח הממונה על חוק חופש המידע). בין הממצאים: ב-2016, היו 55,657 תיקים פעילים לאחר מתן צו כינוס (50,296 ב-2015) וניתנו 602 צווי פירוק (551); במהלך 2016 הוגשו בכלל המחוזות 19,277 בקשות לצו כינוס – עלייה של 17% לעומת 2015; בסך הכל ניתנו 16,138 צווי כינוס ב-2016 – עלייה של 9% לעומת 2015; במהלך 2016 ניתנו 7,900 צווי פשיטות רגל (5,175 ב-2015); מספר צווי הפירוש שניתנו ב-2016 היה 602 (551 ב-2015); ב-2016 נפתחו 587 תיקי גילוי נכסים עזובים והשבתם (602 ב-2015) ונסגרו 460 תיקים (454); ב-2016 נפתחו 659 תיקי חילוט (347 ב-2015); ב-2016 הוגשו 42,503 בקשות לרשמים לענייני ירושה, 22,515 מהן במחוז תל-אביב; ב-2016 הכינה היחידה הכלכלית בהנהלת האפוטרופוס הכללי חוות דעת בעניין השקעת כספי אנשים שמונה להם אפוטרופוס בהיקף של כ-698 מיליוני ₪ (819 מיליוני ₪ ב-2015), 479 מיליוני ₪ מתוכם במחוז תל-אביב, ובנוסף נכתבו ביחידה 125 חוות דעת בנוגע לנכסי נדל"ן בתיקי נעדרים המנוהלים על-ידי האפוטרופוס הכללי (112 ב-2015).

(שנתונים [פרסומים]; אפוטרופסות; צוואות; חוקים; פשיטת רגל; ירושה)

139

י"ב. עבודה ושכר

פרסומים

סקר כוח אדם, 2015
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1684, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה:
www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל נתונים על המועסקים והבלתי-מועסקים בישראל, המתבססים על סקר כוח-אדם לשנת 2015. הנתונים מוצגים לפי תכונות דמוגרפיות (מין, גיל, דת, יבשת לידה, תקופת עלייה, מצב משפחתי ומספר הילדים בבית), תכונות השכלה (מספר שנות לימוד, סוג בית-הספר האחרון והתעודה הגבוהה ביותר), תכונות גאוגרפיות (צורת יישוב, מחוז ונפת מגורים) ותכונות תעסוקתיות (ענף כלכלי, משלח-יד, מספר שעות עבודה בשבוע, מעמד בעבודה, מקום העבודה, סיבות לעבודה חלקית, משך ואופן חיפוש עבודה וכו'). בלוחות נוספים בפרסום מוצגים נתונים על תעסוקת נשים, על עולי 1990 ואילך, על האוכלוסייה הערבית, על בני 15 ומעלה לפי תכונות כוח עבודה שנתיות ושבועיות ועל ישראל בהשוואה בין-לאומיות מבחינת מאפייני כוח העבודה ושיעורי התעסוקה. הפרסום כולל גם נתונים על "מתייאשים" מחיפוש עבודה ועל שכירים המועסקים באמצעות חברות כוח-אדם או קבלני כוח-אדם. כמו כן, מוצגים נתונים המתייחסים למטרופולינים בישראל ולמשלחי-יד נבחרים. החל ב-2014 נוספו לסקר שני נושאי חקירה חדשים: בעלות על דירה ורמת דתיות ושיעורי תעסוקה של הגרים בדירה. בין הממצאים: שיעור בני 15 ומעלה שהשתתפו בכוח העבודה האזרחי ב-2015 היה 64.1% (3.846 מיליוני נפש); שיעור הנשים שהשתתפו בכוח העבודה היה 59.1% מהנשים; שיעור הגברים שהשתתפו בכוח העבודה היה 69.3% מהגברים; מספר המועסקים ב-2015 הסתכם ב-3.664 מיליוני נפש; 77.6% מהמועסקים עבדו ב-2015 במשרה מלאה; ב-2015 היו בישראל כ-148,000 דירות ריקות; ב-2015, מבין היהודים בני 15 ומעלה הגרים בדירתם, 48% הגדירו את אורח חייהם כ-"חילוני", 27% "מסורתי", 12% "דתי", 2% "דתי מאוד" ו-9% "חרדי". שיעור התעסוקה בקרב אלה שהגדירו את עצמם חילונים היה 71.7%, לעומת 49.8% בקרב אלה שהגדירו את עצמם חרדים.

(כוח-אדם; תעסוקה; אבטלה; עבודה חלקית; חיפוש עבודה; משלחי-יד; שעות עבודה; תכונות דמוגרפיות; עולים; ערביי ישראל; נשים עובדות; יוממות; דיור; דתיות)

140

הכנסות של בני 15 ומעלה: נתונים מסקר הוצאות משק הבית 2015
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1678, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

נתוני ההכנסות המובאים בפרסום זה הם חלק מסקר הוצאות משק-הבית של הלמ"ס לשנת 2015, שהשתתפו בו 8,550 משקי-בית שבהם 20,527 אנשים בני 15 ומעלה, המייצגים כ-2,413,000 משקי-בית וכ-5,701,000 איש. הפרסום כולל נתונים על ההוצאות וההכנסות השוטפות של משקי-בית ושל בני 15 ומעלה המתגוררים בהם: שכירים, עצמאים ולא-עובדים. מוצגים הן נתוני הכנסה מעבודה והן נתוני הכנסה ממקורות אחרים (המוסד לביטוח לאומי, פנסיה, קופות גמל וכו)'. הנתונים מוצגים לפי ענף כלכלי, משלח-יד, קבוצת-גיל, מגדר, חמישון הכנסה, עשירון הכנסה, היקף משרה, מצב משפחתי, מספר הילדים במשק-הבית, רמת השכלה, קבוצת אוכלוסייה, יבשת לידה ואזור גאוגרפי (מחוז ונפה). מוצגות הכנסות ממוצעות וחציוניות. יש לציין, כי הפרסום כולל הכנסות כספיות לפני ניכוי מס (ברוטו). בין הממצאים: ההכנסה מעבודה היוותה 81.5% מסך הכנסתם של בני 15 ומעלה, ו-18.5% היו הכנסות ממקורות אחרים; ההכנסה הממוצעת ברוטו של שכירים מעבודה שכירה ב-2015 הסתכמה ב-9,503 ש"ח לחודש (החציון - 6,884 ש"ח לחודש); 77.9% מהשכירים היו מועסקים במשרה מלאה; מספר שעות העבודה של שכיר בשבוע היה 41.0 בממוצע, וההכנסה הממוצעת לשעת עבודה היתה 55.7 ₪; ההכנסה הממוצעת של אקדמאים היתה גבוהה פי 2.1 מזו של לא-אקדמאים, בהתפלגות לפי משלחי-יד ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר היתה בקרב "מנהלים" (18,123 ₪ לחודש). בכל רמות ההכנסה שכרם של גברים היה גבוה יותר מזה של נשים.

(תעסוקה; הכנסה; משלחי-יד; הוצאות משפחה; עובדים שכירים; עובדים עצמאיים; בלתי-מועסקים; שכר; קצבאות; פנסיה;; קופות גמל; קרנות השתלמות; רמת חיים)

141

איגדלוב, סופיה; זוסמן, נעם; פריש, רוני:
תגובת השכר להפחתה בשיעורי מס ההכנסה: רפורמת המס שנערכה בישראל ב-2009-2003
חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 2017.14 בסדרת "מאמרים לדיון", ירושלים 2017, 47 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: http://www.boi.org.il.

רפורמת המס שנערכה בישראל ב-2009-2003 הפחיתה את מס ההכנסה השולי על יחידים ב-17%-7%. בעבודה הנוכחית נבחנה השפעת הרפורמה על שכר הברוטו. זאת, באמצעות השוואת השינוי בשכרם של פרטים שנהנו מהפחתה ניכרת במס השולי לשינוי בשכרם של פרטים דומים שנהנו מהפחתה מעטה. מקורות הנתונים לעבודה היו פאנל שכירים מרשות המסים ובו נתונים על שכרם ותשלומי המס שלהם ב-2010-1998, ואליהם זווגו המאפיינים הדמוגרפיים-חברתיים-כלכליים של שכירים אלו לפי סקרי כוח-אדם של הלמ"ס ב-2010-2001. בין הממצאים: במגזר העסקי, גמישות השכר המדווח ברוטו ביחס לשיעור הפנוי (אחת פחות שיעור המס הישיר השולי האפקטיבי) עומדת על כ-0.1 - כאשר השיעור הפנוי עולה ב-10% השכר עולה בכ-1%, בדומה לממצאי מחקרים דומים במדינות המערב; בין 2002 ל-2009 עלה השיעור הפנוי בכ-13%; על יסוד הגמישות שנאמדה נראה כי שכר הברוטו המדווח במגזר העסקי גדל בכ-1.1%; שלושת חמישוני השכר הנמוכים כלל לא הגיבו להפחתה בשיעורי המס, אך הגמישות גדלה עם השכר והגיעה לכ-0.4 בעשירון העליון; לא נמצאו הבדלי גמישות מובהקים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ומשכילים ללא  משכילים; לא נמצאה לרפורמה תגובה מובהקת בקרב עובדי המגזר הציבורי.

(מיסוי; מס הכנסה; שכר)

142

מזר, יובל:
האם יש בישראל הבדל מגדרי במיומנויות היסוד ובתמורה עבורן
"לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות", מס' 143 (ספטמבר 2017), עמ' 26-16 (בהוצאת חטיבת המחקר, בנק ישראל). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: http://www.boi.org.il.

בכל המדינות המפותחות יש פער מהותי בין גברים לבין נשים בשכר החודשי ובשכר לשעת עבודה. זאת, גם כאשר משתני השכלה, גיל ו-ותק הם דומים. במחקר הנוכחי נבדק האם פערים בין-מגדריים במיומנויות יכולים להסביר את פער השכר הבלתי מוסבר הנותר לאחר שמתחשבים במאפיינים האחרים של העובדים, והאם יש הבדל בין המגדרים בתמורה למיומנויות. המחקר התבסס על נתוני סקר מיומנויות בוגרים (PIAAC) של ה-OECD שבוצע בישראל על-ידי הלמ"ס. בין הממצאים: מיומנות היסוד הכמותית בקרב עובדים היא גבוהה יותר מאשר בקרב עובדות; לא נמצא פער מגדרי משמעותי במיומנות קריאה; הפער ברמת המיומנות הכמותית מסביר כ-15% מפער השכר בין גברים לבין נשים; התמורה למיומנויות יסוד בקרב גברים היא גבוהה יותר אשר בקרב נשים; הפער לטובת גברים בקרב מנהלים בכירים ועובדי ענפי טכנולוגיית המידע (IT - Information Technology) הוא כפול מהפער ביתר ענפי המשק ומהפער בקרב לא-מנהלים; כאשר מספר שעות העבודה עולה, השכר לשעה של גברים יורד פחות מזה של נשים; במגזר הציבורי ובמגזר העסקי השכר עולה כשהמיומנות של העובד גדלה, אך במגזר הציבורי הפער בין המגדרים בתשואות למיומנות הכמותית אינו מובהק, ואילו במגזר העסקי הוא מובהק.

(שוק העבודה שכר; מיומנויות; משלחי-יד; רמת השכלה; הבדלים בין המינים)

143

פרידמן, יואב:
ענפי טכנולוגיות המידע: עובדים, שכר והתמודדות עם זעזועים
"הרבעון לכלכלה", 61: 1/2 (מרץ/יוני 2017), עמ' 177-145 (עברית, סיכום באנגלית).

עבודה זו עוסקת בהתפתחויות בתחומי התעסוקה, השכר, והרווחיות בענפי טכנולוגיית המידע (ICT)
ב-15 השנים האחרונות ובייחודיות של ההון האנושי של המועסקים בענפים אלה בישראל. העבודה התבססה על סקרי כוח-אדם, סקרי הכנסות, סקרי תעשייה וסקרי מסחר ושירותים של הלמ"ס, נתונים לגבי סטודנטים ובוגרי אוניברסיטאות ומכללות לפי מקצועות וקובץ חדש העוקב אחר סיום לימודים, תעסוקה ושכר של צעירים שהחלו ללמוד לתואר ראשון ב-1999/1998 - 2001/2000. בין הממצאים: יותר מ-5 שנים חולפות מהשלב שבו נצפה זעזוע חיובי בענף ועולה הביקוש לעובדים עד לסיום תהליך ההתאמה בין הביקוש והיצע העבודה; רוב מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה ובעלי תואר במדעי המחשב במשק מועסקים בענפי ה-
ICT שהם ענפים מוטי ייצוא (לכן נראה כי שער החליפין והביקושים משפיעים על שכרם); ב-2003-2001, בתגובה להתפוצצות בועת ה"דוט-קום" (והאינתיפאדה) ובעוד משקל בעלי משלח-יד אקדמי המועסקים בענפים אלה עלה, ירד השכר הריאלי למשרת שכיר בענפים אלה בכ-10%; ב-2009-2007, בתגובה לייסוף שער החליפין ולירידה בסחר העולמי, ירד השכר הריאלי בענפים אלה בכ-7%. מסקנת העבודה היא, כי השכר הגבוה של העוסקים בענפים אלה, בשילוב עם ההון האנושי הייחודי, מהווים "כרית" לספיגה של זעזוע שלילי.

(שוק העבודה; תעסוקה; טכנולוגיית מידע; תעשייה עתירת-ידע; תארים אקדמיים; מהנדסים; שכר; שער חליפין; ייצוא; התפתחות כלכלית)

144

כהן, נעם; בורק, לואיזה; מקובקי, יצחק:
בחינת הגידול באבטלה במעבר לסקר כוח אדם חודשי
"הרבעון לכלכלה", 61: 1/2 (מרץ/יוני 2017), עמ' 202-179 (עברית, סיכום באנגלית).

סקר כוח-אדם הוא מקור המידע העיקרי על תכונות כוח העבודה בישראל, היקף האבטלה ומגמותיהם. סקר זה נערך באופן שוטף על-ידי הלמ"ס מאז 1954. החל בינואר 2012 שונתה מתכונת הסקר מרבעוני לחודשי, כך שמתקבל מידע עדכני ומייצג על שוק העבודה בישראל ברמה חודשית. בסקר החודשי נעשו שינויים בגודל המדגם ובפרמטרים אחדים של המדגם, הועסקו סוקרים חדשים, נעשה שימוש בשיטות אמידה חדשות, והגדרות הסקר הותאמו למקובל ב-OECD. בפרט, נמדדים כעת בסקר תכונות של כלל כוח העבודה בישראל במקום תכונות של כוח העבודה האזרחי בלבד, כפי שהיה בסקר הרבעוני. לא נעשו שינויים בשאלון הסקר. מהשוואת נתוני הסקר החודשי לנתונים שנאספו במתכונת הקודמת התברר, כי בעקבות המעבר גדל שיעור הבלתי-מועסקים במשק באופן מהותי. בעיקר בלט השינוי באומדן שיעור הבלתי-מועסקים במשק, שגדל מ-5.4% ברבע האחרון של 2011 ל-6.7% בתחילת 2012. בקרב יהודים לא נמצא שינוי מובהק, אך בקרב גברים ערבים גדל שיעור הבלתי-מועסקים פי 2, ובקרב נשים ערביות פי 3. בפרסום הנוכחי מתוארות הבדיקות שנעשו לבחינת הבדלים אלה, ומנותחות הסיבות להבדלים. המסקנה העיקרית היא, כי ההבדלים נובעים מבעיות בתהליך איסוף הנתונים (בקרה והנחיות לקויות לסוקרים), במיוחד במגזר הערבי.

(שוק העבודה; תעסוקה; אבטלה; שיטות מחקר)

145

רוזנברג, מרק:
פשיטת רגל ופירוק תאגיד: תשלומי גמלאות וגביית חובות, 2016
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 294 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2017, 36 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בפרסום שנתי זה מוצג מידע מקיף על תשלומי הענף לזכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד וכן נתונים מרכזיים בהשוואה לשנים קודמות - חובות בדמי ביטוח של מעסיקים בכינוס נכסים ופשיטות רגל (פש"ר) וגבייתם. במסגרת הפרסום מוצגים מאפיינים שונים של המעסיקים והעובדים המטופלים בענף לפי ענף כלכלי. כמו כן, מוצגים נתונים על שינויים ביתרות חוב בדמי ביטוח של המעסיקים בכינוס נכסים ובפשיטות רגל. בין הממצאים: ב-2016 התקבלו לטיפול ענף זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד 673 תיקי מעסיקים בפירוק, שבהם הוגשו תביעות עובדים וקופות גמל - עלייה של 7.7% לעומת 2015; ב-2016 אושרו 9,341 תביעות עובדים ושולמו 308.5 מיליוני ש"ח לעובדים ולקופות גמל; 46.6% מתביעות העובדים היו בענפי שירותים, 24.9% בענף המסחר ו-13.7% בתעשייה וחרושת; מנתונים על טיפול ב-4,173 מעסיקים בפירוק/פש"ר ב-2016-2007 עולה, כי סך החוב המקורי היה 2,294 מיליוני ש"ח, מתוכם חושב 43.5% חוב בדין קדימה (חובות שניתנה להם עדיפות על פני חובות אחרים). במהלך השנים נגבו מהמפרקים 125 מיליוני ש"ח, שהם 12.5% מסך החוב בדין קדימה בשנים אלו. ב-2016 נוספו 1,003 מעסיקים חדשים שהחלו בתהליך כינוס נכסים ופש"ר, ובסוף השנה היו 16,463 מעסיקים בכינוס נכסים ופש"ר (94% מהם היו לא-פעילים, כלומר מוצו לגביהם כל ההליכים לגביית חובות). ל-389 מעסיקים היתה יתרת חוב של יותר ממיליון ₪.

(מעסיקים; פשיטת רגל; חברות עסקיות; חובות; גמלאות)

146

שטרן, מריק; אסמר, אחמד:
מבעד לתקרת זכוכית- פלסטינים וישראלים בשוק התעסוקה בירושלים
מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ירושלים 2017, 143 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://jerusaleminstitute.org.il.

בדו"ח זה מנותחים ממצאי מחקר שעסק בדפוסי ההִדּוּד (אינטראקציה) בין עובדים פלסטינים וישראלים המועסקים במקומות עבודה משותפים במערב ירושלים. הדו"ח מורכב משישה פרקים, כדלקמן: מבוא; רקע תיאורטי והיסטורי; ערביי ירושלים בשוק העבודה העירוני - תמונת מצב; שיטות המחקר; ממצאים; דפוסי הידוד במקום העבודה; דיון ומסקנות. בפרק הנספחים מוצגים מדגמי המועסקים היהודים והערבים. מנתוני המחקר, המבוסס על שילוב של נתונים כמותיים ואיכותניים עולה, כי העובדים הערבים נתקלים בתקרת זכוכית קשיחה (כגון השכלה, קשיי שפה ואפליה) המקבעת את מעמדם הנחות בשוק התעסוקה ומונעת את התקדמותם, והיא גם מסמלת את גורמי ההפרדה היסודיים בינם לבין העובדים היהודים - מעמד אזרחי, פער נרטיבי פוליטי ודתי וקיטוב חברתי-כלכלי. עם זאת, נראה שבמקומות העבודה המשותפים בירושלים שבהם נוצרו תנאים יחסיים של שוויון בדרגת העבודה וקרבה תרבותית בין העובדים, לצד יחסי עבודה פוריים, עשויים להיווצר יחסי חברות ושינויים חיוביים ביכולת ההכלה.

(ירושלים; שוק העבודה; תעסוקה; שכר; יחסי יהודים - ערבים; יחסים בין-אישיים; שביעות רצון)

147

פישמן, נועם; שוורץ, אנה; פורזיקי-בראון, נטע:
הרחבת תוכנית 'קידום לעובדים בשכר נמוך מתמשך' - דוח הערכה מסכם
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, דו"ח מחקר מס' 17-757, ירושלים 2017 (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם ג'וינט ישראל - תבת. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

רוב המשתתפים בתכניות תעסוקה ששולבו בתעסוקה עובדים בשכר נמוך ובמקומות עבודה שיש בהם רק מעט אפשרויות קידום. תוכנית "קידום" פותחה על-ידי ג׳וינט ישראל-תבת כדי לספק שירותים מותאמים למי שהושמו בתעסוקה והתמידו בה אך עובדים בשכר נמוך. התכנית החלה כפיילוט ב-2012 בשישה מרכזי עידוד תעסוקה, וב-2014 היא הורחבה ל-12 מרכזים נוספים. יעדי התכנית היו: העלאת שכר העבודה ב-10% ומעלה, התפתחות מקצועית (מעבר לתפקיד מקצועי יותר או הרחבת תחומי פעילות), שיפור תנאי העבודה (העסקה ישירה, תנאים סוציאליים טובים יותר ועוד) ושיפור שביעות הרצון הכללית מהעבודה. במחקר ההערכה שמדווח עליו בפרסום הנוכחי נבדקו יישום התכנית, תוצאות התכנית והשפעתה, ולבסוף הופקו לקחים. במסגרת המחקר נבדקו 368 משתתפים שהצטרפו לתכנית עד אוגוסט 2015. המחקר התבסס על מקורות מינהליים ועל ראיונות טלפוניים עם 220 ממשתתפי התכנית. כמו כן, נערכה השוואה בין משתתפי התכנית לאנשים שטופלו במרכזי התעסוקה אך לא הצטרפו לתכנית. בין הממצאים: 45% ממשתתפי התכנית למדו במהלך התכנית בהכשרה מקצועית, בלימודים אקדמיים או בקורסים אחרים (אנגלית או יישומי מחשב) בהשוואה ל-34% בקרב אלה שלא הצטרפו לתכנית; 46% מהמשתתפים הגדילו את שכרם ב-10% ומעלה לעומת 39% בקרב אלה הצטרפו לתכנית; 32% ממשתתפי התכנית ציינו שחל שיפור בתנאי עבודתם; 48% ממשתתפי התכנית ציינו שהם מרוצים יותר בעבודתם במועד הראיון מאשר במועד הצטרפותם לתכנית.

(תעסוקה; הכשרה מקצועית; תכניות התערבות; שביעות רצון)

148

מלחי, אסף; גרינשטיין, מרים:
שיעורי תעסוקה של גברים חרדים צעירים (גילאי 30-18) בשנים 1995 - 2015
מינהל המחקר, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ירושלים 2018, 6 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://employment.molsa.gov.il.

מטרותיה של עבודה זו היו: בדיקת מגמות בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים בגילים שונים; בדיקת הקשר שבין הסדרי הגיוס לצה"ל במגזר החרדי לבין שיעורי התעסוקה של גברים במגזר זה. הנתונים נאספו מנתוני סקר כוח-אדם והסקר החברתי של הלמ"ס. בין הממצאים: ב-2005-1995 לא חלו שינויים מהותיים בשיעורי התעסוקה של בני 24-18 (כ-4.6%) ושל בני 29-25 (כ-18%), למרות מנגנון "שנת ההכרעה" במסגרת "חוק טל"; ב-2015 הגיע שיעור התעסוקה של בני 24-18 ל-24% ושל בני 29-25 ל-39%, כנראה בשל ההקלות בתיקון לחוק הגיוס מנובמבר 2015 ובשל הענקת פטור סופי משירות צבאי לכ-11,000 גברים חרדים דחויי שירות ב-2011; מהסקר החברתי של הלמ"ס ניתן ללמוד על ירידה בגיל הכניסה הממוצע לשוק העבודה ועל ירידה בשיעורי הנישואין בקרב בני 24-18 - מכ-60.5% ב-2002 לכ-41% ב-2015, דבר המרמז על כניסה לשוק העבודה והכשרה מקצועית לפני הנישואין. עוד עולה, כי הוותק הממוצע בתעסוקה של בני 24-20 גדל מחצי שנה ב-2005 ל-1.65 שנים ב-2015. עם זאת, הגידול בתעסוקה לא נזקף רק לטובת שינויי חקיקה אלא גם לטובת יוזמות מגוונות לשילוב אוכלוסייה זו בשוק העבודה (מרכזי הכוון תעסוקתיים ייעודיים לחרדים, עידוד מעסיקים לקליטת עובדים חרדים ועוד).

(חרדים; שוק העבודה; תעסוקה; חוקים; שירות צבאי)

149

מזר, יובל:
ההבדלים בין המגזרים הציבורי והפרטי במיומנויות העובדים המשכילים ובתשואה שהמיומנויות משיאות לשכר, והקשר בין שני המשתנים: עדויות מסקרי PIAAC
חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 2018.01 בסדרת "מאמירים לדיון", ירושלים 2018, 25 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: http://www.boi.org.il.

במחקר זה נבחנו התפלגות המיומנויות של עובדים משכילים במגזרים הציבורי והפרטי, פרופיל השכר בהם כפונקציה של מיומנויות העובדים והקשר בין שניהם. המחקר התבסס על ממצאי סקר מיומנויות בוגרים (PIAAC - Programme for the International Assessment of Adult Competencies), שנערך בקרב מדינות ה-OECD (בישראל, נערך הסקר על-ידי הלמ"ס). בין הממצאים: ברוב המדינות שהשתתפו בסקר התשואה למיומנויות היסוד היתה גבוהה יותר במגזר הפרטי, ונמצאה שונות רבה בין המדינות מבחינה זו; ישראל דורגה במרכז ההתפלגות של הפער בקרב גברים ובשליש העליון בקרב נשים; כמו כן, ישראל דורגה במרכז ההתפלגות של פער המיומנויות בין המגזרים; במדינות עשירות הפער בין המגזרים באיכות העובדים נמצא קטן יותר, ובהינתן התוצר לנפש של המדינה הוא הצטמצם בקרב נשים ככל שהמגזר הציבורי גדל; בקרב גברים, ככל שגדל הפער בתשואה למיומנות לטובת המגזר הפרטי, כך גדל הפער בין המיומנויות של העובדים המשכילים לטובת המגזר הפרטי ביחס למגזר הציבורי.

(מגזר ציבורי; חברות פרטיות; מיומנויות; שכר; הבדלים בין המינים)

150

בלינסקי, אלכסיי; בן נאים, גלית; הכט, יואב:
שכר רופאי בתי החולים הממשלתיים מרפואה ציבורית ופרטית - ממצאים ומגמות
אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, ירושלים 2018, 32 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.mof.gov.il.

בישראל מתקיים דיון ציבורי ער סביב נושא "ההעסקה הכפולה" של רופאים במערכות הבריאות הציבורית והפרטית. עד עתה לא התפרסמו מחקרים אמפיריים שאמדו את היקף ההכנסות של רופאים מרפואה פרטית, ושיעור הכנסות אלו משכרם הכולל. בעבודה הנוכחית נבנה בסיס נתונים ייחודי, שבו זווגו נתוני רשות המסים (השכר והיקף המשרה בבית-החולים הממשלתי ב-2007, 2011 ו-2016 - שכר מתעסוקה במגזר הציבורי והפרטי) עם נתוני משרד הבריאות (רשימת כלל הרופאים בישראל - מועד הוצאת רישיון, תחום התמחות, מועד סיום התמחות ובית-החולים שבו מועסק הרופא). זאת, לאור הסכם השכר שנחתם עם הרופאים לאחר שביתתם ב-2011. בין הממצאים: ב-2016-2007 עלה שכר הרופאים ב-76% ריאלית - 84% בשכר מרפואה ציבורית ו-59% בשכר מרפואה פרטית; כ-2/3 מהגידול בשכר מרפואה ציבורית התרכז בשנים שלאחר הסכם 2011; גם בשנים 2011-2007 נרשם גידול ריאלי בשכר, מרפואה ציבורית, בשיעור של כ-21%, כשבאותה תקופה היתה שחיקת שכר ריאלי כללית במשק; ישנם פערי שכר גדולים בין הרופאים בעשירון העליון לבין יתר הרופאים. שכרם הממוצע של הרופאים בעשירון העליון עמד ב-2016 על כ-1.9 מיליון ₪, שכ-60% ממנו נבעו מרפואה פרטית (לעומת כ-29% בממוצע בקרב כלל הרופאים); שכרם של הרופאים בעשירון העליון של השכר נמצא גבוה פי 2.4 מהשכר הממוצע של כלל הרופאים וגבוה ב-58% משכרם הממוצע של הרופאים בעשירון התשיעי. הפרסום כולל גם השוואות של שכר רופאים בפריפריה לעומת רופאים במרכז והשוואות של שכרן של רופאות לעומת שכרם של רופאים.

(רופאים; בתי-חולים; שירותי בריאות פרטיים; שכר)

151

רוזנברג, מרק:
עובדי המוסד לביטוח לאומי לפי מאפיינים שונים - 2016
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 134 בסדרת סקרים מנהליים, ירושלים 2017, 38 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.btl.gov.il.

בפרסום זה, מוצגת תמונת מצב של עובדי המוסד לביטוח לאומי בסוף 2016. הנתונים נוגעים לעובדים שיש ביניהם לבין המוסד יחסי עובד מעסיק ולעובדים בלתי משובצים (הפסקה זמנית, חופשת לידה, חופשה ללא תשלום וכדומה) ואינם כוללים עובדים המועסקים בהסדרים אחרים (עובדי קבלן, יועצים וכדומה). בנוסף, מוצגים נתונים על העובדים שסיימו לעבוד במוסד ב- 2016, ועל מאפייניהם. מהנתונים אפשר ללמוד על המאפיינים האישיים ומאפייני התעסוקה של העובדים בדירוגים השונים. כדי לבחון את השינויים במצבת כוח-האדם הושוו הנתונים המרכזיים של 2016 לשנים קודמות ובעיקר ל-2011. הפרסום מחולק ל-7 פרקים, כדלקמן: עובדי הביטוח הלאומי לפי מאפיינים שונים; הנשים בביטוח הלאומי; עובדי הביטוח הלאומי לפי סניפים; עובדי הביטוח הלאומי לפי יחידות מקצועיות; משרות בביטוח הלאומי לפי יחידות מקצועיות; תנועות העובדים בביטוח הלאומי; עובדים שסיימו את עבודתם בביטוח הלאומי.

(המוסד לביטוח לאומי; כוח-אדם)

152

י"ג. רמת חיים, רווחה וסעד

פרסומים

משקי-בית: תכונות כלכליות וצפיפות דיור, על-פי סקרי כוח-אדם - 2015

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1685, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מעודכנים לשנת 2015 על משקי-הבית בישראל לפי מצב התעסוקה במשק-הבית (מועסקים/ לא-מועסקים, שייכים לכוח העבודה/ לא-שייכים לכוח העבודה, היקף העבודה של המועסקים, מספר האנשים במשק-הבית שהם בגיל העבודה ועוד) ועל צפיפות הדיור במשקי-הבית. הנתונים מובאים בשילוב עם מספר משתנים, שביניהם: מספר הנפשות במשק-הבית, מספר הילדים במשק-הבית, סוג משק-הבית, מגדר ומספר שנות הלימוד של ראש משק-הבית, מספר החדרים בבית, צורת יישוב המגורים, מחוז ונפת המגורים, העסקת עוזרת/מטפלת במשק-הבית ומאפיינים דמוגרפיים של הדיירים כגון קבוצת האוכלוסייה (דת), יבשת הלידה ותקופת העלייה. כמו כן, מוצגים בנפרד נתונים על משקי-הבית שיש בהם ילדים עד גיל 17, על משקי-הבית לפי מספר המפרנסים במשק-הבית, על משקי-הבית של העולים מ-1990 ואילך ועל משקי-הבית של ערביי ישראל. הנתונים מתבססים על סקרי כוח-אדם, הנערכים באורח שוטף על-ידי הלמ"ס. סקרים אלה הם המקור העיקרי לנתונים על צפיפות הדיור של משקי-הבית בישראל בתקופה שבין מפקד אוכלוסין ודיור אחד למשנהו. יש לציין, כי ב-2012 עבר סקר כוח-אדם ממתכונת רבעונית למתכונת חודשית. כמו כן, עודכנו ההגדרות של תכונות כוח העבודה, וכעת מוצגים נתונים על תכונות כלל כוח העבודה, כולל על המשרתים בצבא. כן נכללים נתונים על רמת הדתיות ובעלות על דירה.

(משקי-בית; תעסוקה; עבודה חלקית; אוכלוסייה; עולים; ערביי ישראל; דיור; צפיפות חברתית)

153

כ"ץ, מירב:
על הקשר בין אושר לקיפוח יחסי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 104 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2017, 71 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

בשנים האחרונות עלתה הסברה כי המדדים המקרו-כלכליים אינם מציגים תמונה רחבה מספיק של רמת החיים בקרב הפרטים. לאור זאת, נוצר הצורך לפתח מדדי איכות. אחד המדדים העיקריים במדדי איכות החיים הוא אושר, שנמדד על-פי דיווח עצמי של הפרט על שביעות רצון כללית מהחיים. אחד הגורמים המרכזיים לאמידת אושר הפרט הוא מצבו הכלכלי, שנאמד באמצעות משתנה ההכנסה. בעבודה הנוכחית, המתבססת על נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנים 2014-2010, נעשה ניתוח אמפירי לגבי השפעת מצבו הכלכלי היחסי של הפרט על אושרו. מצבו של הפרט הושווה למצבם של פרטים בקבוצת ייחוס. זאת, באמצעות 3 מדדים: 1) ההכנסה היחסית של הפרט לעומת קבוצת הייחוס; 2) מכפלת מדד אי-השוויון בחלוקת ההכנסות וההכנסה היחסית; 3) מדד הקיפוח היחסי - הקיפוח שחש הפרט מההפרש שבין אי-השוויון הרצוי למצוי. בין הממצאים: לרמת ההכנסה נמצאה השפעה חיובית על אושרו של הפרט; ככל ששאיפתו של הפרט בנוגע להכנסתו היתה גבוהה יותר, כך אושרו "נפגע" פחות מאי-השוויון הקיים בקבוצת הייחוס; ככל שמצבו הכלכלי היחסי (הנמדד באמצעות ההכנסה) של הפרט היה טוב יותר, הפרט היה מאושר יותר; פרט חש מקופח ככל שהפער בין המצוי לרצוי (לפי רמת הכנסתו ודירוגו בקבוצת הייחוס) גדל.

(אושר; הכנסה; שביעות רצון)

154

צבע, יקותיאל (עורך):
סקירת השירותים החברתיים לשנת 2016
מתו"ה - אגף למחקר, תכנון והכשרה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ירושלים 2017. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.molsa.gov.il.

דו"ח "סקירת השירותים החברתיים לשנת 2016" הוא השמיני בסדרה. הדו"ח כולל נתונים סטטיסטיים על אוכלוסיות היעד ועל השירותים שמספק להן משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. כמו כן, מוצגים בדו"ח מסמכי מדיניות שבהם נדונים לעומק היבטים ייחודיים שבמוקד העשייה המקצועית של המשרד וסוגיות ניהוליות חשובות. הדו"ח מורכב משמונה פרקים, כדלקמן: נתונים כלליים; ילדים ובני נוער; משפחות במצוקה; בגירים במצוקה; אזרחים ותיקים; אנשים עם מוגבלויות; משאבי קהילה; הכשרת עובדי רווחה. הדו"ח נועד לשמש את הנהלת המשרד, מנהלים ועובדי רווחה בדרגים שונים לשם בחינת עשייתם המקצועית, זיהוי בעיות שטרם נמצא להן פתרון ופיתוח מענים מיטביים לאוכלוסיות הנזקקות. כמו כן, נועד הדו"ח לספק מידע חשוב בנושאי רווחה לחוקרים באקדמיה ולציבור הרחב.

(מדיניות רווחה; שירותי רווחה; משפחות במצוקה; עבריינות נוער; אלימות במשפחה; שימוש בסמים; התמכרות; אימוץ ילדים; קשישים; מוגבלויות; ליקויי ראייה; ליקויי שמיעה; פיגור שכלי; ביטחון סוציאלי; שירותים קהילתיים; מעונות; שיקום; התנדבות; עובדים סוציאליים; תקציבים)

155

ממדי העוני והפערים החברתיים: דוח שנתי - 2016
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2017, 81 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי:
https://www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים ממצאים על ממדי העוני ואי-השוויון בהתחלקות ההכנסות ב-2016, המתבססים על נתונים מתוך סקר הוצאות משקי-הבית של הלמ"ס ועל עיבודים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: ב-2016 עמדה תחולת העוני של משפחות על 18.6% (19.1% ב-2015), תחולת העוני של נפשות עמדה על 22% (21.7% ב-2015), ותחולת העוני של ילדים עמדה על 31.2% (30% ב-2015); עליות אלו, המנוגדות למגמות החיוביות שנצפו לאחרונה, נובעות בעיקר מהכללת האוכלוסייה הבדואית בפקידה, אוכלוסייה שהיה קושי לפקוד בארבע השנים הקודמות; ב-2016 היו בישראל 463,300 משפחות עניות (460,800 ב-2015), שבהן חיו 1,809,200 נפשות (1,712,900), ובתוכן 842,300 ילדים (764,200); מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסה הפנויה ירד ב-1.8%, והמדד לאי-שוויון בהכנסה הכלכלית ירד ב-1.3%; המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני ירדו ב-2016 ב-4% וב-3% בהתאמה; תחולת העוני בקרב משפחות של קשישים היתה 20.8% (22.5% ב-2015); תחולת העוני של משפחות ערביות עמדה על 49.4% (53.3% ב-2015); תחולת העוני של משפחות חד-הוריות עלתה מ-21.7% ב-2015 ל-26.1% ב-2016 וחלקן באוכלוסייה הענייה עלה בכ-33%; במדרג העוני של מדינות ה-OECD ישראל המשיכה להוביל גם ב-2016.

(עוני; הכנסה; התחלקות ההכנסות; משפחות במצוקה; קצבאות; קשישים; משפחות חד-הוריות)

156

דו"ח העוני האלטרנטיבי, ישראל 2017
ארגון "לתת" - סיוע הומניטרי ישראלי, תל-אביב 2017, 142 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הארגון:
www.latet.org.il.

דו"ח העוני האלטרנטיבי מתפרסם זו השנה ה-15, ומטרתו היא להמחיש את הפן האישי והפיזי של העוני והעניים בישראל, מעבר לנתונים הסטטיסטיים המתפרסמים על-ידי גופים ממשלתיים. הדו"ח הנוכחי, לשנת 2017, מתייחס לנתונים שנאספו באמצעות 4 מחקרים וסקרים: 1) מחקר נתמכי הסיוע- ניתוח מאפיינים ודרכי התמודדות בחייהם של אנשים החיים בעוני; 2) מגמות הסיוע בעמותות המזון - מחקר שנעשה בקרב עמותות הסיוע הפועלות בשיתוף עם ארגון "לתת", אשר נועד לבחון את מגמות העוני, הצרכים והתהליכים בשטח; 3) סקר תפיסות הציבור - סקר שנעשה בקרב הציבור הרחב, ומטרתו היא לבחון את תפיסות הציבור בנושאי עוני ופערים חברתיים בישראל; 4) מדד העוני הרב-ממדי - כלי למדידת העוני ועומקו בקרב הציבור הרחב. נוסף על כך, נבחנו בדו"ח לראשונה הסיבות לפער בנתוני העוני בין דו"ח זה לבין דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי.

(עוני; משפחות במצוקה; מזון; ביטחון תזונתי; מוצרים בני-קיימה; תרופות; טיפול רפואי; דיור; תעסוקה; אבטלה; בריאות; איכות חיים; פער חברתי; עמותות; ארגונים וולונטריים; מלכ"רים; מימון; ממשלה)

157

פישלר, עמיחי:
ניתוח השפעת שיעורי התעסוקה על תחולת העוני
אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, ירושלים 2017, 13 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.mof.gov.il.

תחולת העוני היא מדד עיקרי לבחינת פערים חברתיים. בישראל קיימים פערים בולטים בתחולת העוני בין קבוצות שונות, ובמיוחד בין האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית לבין האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית. מטרתה של עבודה זו היתה לאמוד את השינוי בתחולת העוני בקרב האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית במקרה ששיעורי התעסוקה של אוכלוסיות אלו ישתוו לשיעורי התעסוקה של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. העבודה התבססה על מודל שבו 4 שלבים: אמידת הסיכוי להיות מועסק בהינתן מאפייני הפרט; אמידת שעות העבודה השבועיות בהינתן מאפייני הפרט; אמידת השכר לשעת עבודה בהינתן מאפייני הפרט; חישוב ההכנסה הפנויה של משק-הבית בהינתן השכר השעתי ושעות העבודה הצפויות של הפרטים במשק-הבית. העבודה התבססה על נתוני סקר כוח-אדם 2015 וסקר הוצאות משק הבית 2015 של הלמ"ס. בין הממצאים: הגידול בתעסוקה צפוי להביא לירידה של 11% בתחולת העוני בקרב האוכלוסייה החרדית ושל 29% בקרב האוכלוסייה הערבית, ולירידה של 4.2% בתחולת העוני של כלל האוכלוסייה במשק; שיעור העוני בקרב האוכלוסייה היהודית צפוי להמשיך להיות נמוך משמעותית משיעורי העוני בקרב הערבים והחרדים, וזאת בשל משקי-הבית הגדולים, המאפיינים את האוכלוסייה החרדית ואת האוכלוסייה הערבית, ובשל רמות ההשכלה הנמוכות בקרב אוכלוסיות אלו.

(עוני; הכנסה; שכר; ערביי ישראל; חרדים; תעסוקה; רמת השכלה; מודלים כלכליים)

158

דניאלי, אורן; קורנפלד, עופר:
מקורות אי השוויון בהכנסות בישראל - תהליכים ומדיניות
"הרבעון לכלכלה", 61: 1/2 (מרץ/יוני 2017), עמ' 53-7 (עברית, סיכום באנגלית).

בעבודה זו מנותחים השינויים ברמת אי השוויון בהכנסה ובהרכבו ב-2011-1987. העבודה התבססה על ניתוח נתוני סקר הכנסות של הלמ"ס, נתוני ה-OECD ועוד. בין הממצאים: לפי המדדים המקובלים בעולם, ישראל נמצאת בין המדינות המפותחות בעלות רמת אי-השוויון הגבוהה ביותר, ופער זה נמצא במגמת גידול; עיקר אי-השוויון בישראל הוא בפערים בין השכר הבינוני לשכר הגבוה; בשנים האחרונות חלה מגמת ירידה בשכר השעתי הבינוני - גידול בפער מול השכר הגבוה וצמצום הפער מול השכר הנמוך; למרות הצמצום בפער בין השכר השעתי הבינוני לנמוך, הפער בשכר לעובד נותר קבוע, וזאת בשל העלייה בשיעור העובדים במשרות חלקיות המתאפיינות בשכר נמוך; בישראל ניכר גידול בחלקם היחסי של בעלי השכר הגבוה מכלל מקבלי השכר; פערי השכר בין נשים לגברים קטנו, אולם פערי השכר בין יהודים לערבים נמצאים במגמת גידול; בעשור האחרון ישנה ירידה מובהקת באי-השוויון בהכנסות משקי-הבית לפני התערבות המדינה (מיסוי וקצבאות), וזאת בשל גידול בחלקם של משקי-הבית בעלי הכנסה מעבודה ומחיסכון; בשנים אלו גדל אי-השוויון בהכנסה הפנויה לנפש סטנדרטית כתוצאה ממדיניות הורדת המסים והקיצוץ בקצבאות שהחלה ב-2003; לעומת העלייה בשכרם של עובדים אקדמאים במשך השנים, שכרם של בעלי השכלה תיכונית ומטה לא גדל ריאלית ב-25 השנים האחרונות.

(הכנסה; שכר; שוויון חברתי; מסים; קצבאות; רמת השכלה; התערבות ממשלתית)

159

ברלב, ליטל; אדמון-ריק, גבי ואחרים:
אנשים עם מוגבלות בישראל 2017
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים, ירושלים 2017, 117 עמ'. בוצע על-ידי מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל. הדו"ח מופיע באתר האינטרנט של משרד המשפטים: http://www.justice.gov.il.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מפרסמת דו"חות תקופתיים שבהם נתונים מפורטים על אנשים עם מוגבלות בישראל. דו"חות אלה מספקים מידע לקובעי מדיניות, לאנשי מקצוע, לחוקרים, לפעילי זכויות אדם, לתקשורת ולציבור הרחב על מצבם של אנשים עם מוגבלות בישראל. הדו"ח הנוכחי, שהוכן בידי חוקרים של מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, מבוסס בעיקרו על נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2015. במסגרת הדו"ח מוצגים נתונים עדכניים על שכיחות המוגבלות בישראל - השוואה בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות, השוואה בין אנשים עם מוגבלות חמורה לאנשים עם מוגבלות מתונה, השוואה בין אנשים עם מוגבלות בגיל העבודה (64-20) לאנשים עם מוגבלות שהם כבר מעבר לגיל העבודה (בני 65+) ועוד. בין הממצאים: בישראל חיו ב-2015 כ-1,412,000 אנשים עם מוגבלות, והם היוו כ-17% מכלל האוכלוסייה; באוכלוסייה הערבית כ-25% היו עם מוגבלות לעומת כ-19% באוכלוסייה היהודית; כ-15% מהאנשים בגיל העבודה היו עם מוגבלות (כ-703,700 נפש) וכן כ-9% מהילדים עד גיל 17 (כ-246,300) וכ-50% מבני 65+ (כ-461,100); כ-51% מהאנשים עם מוגבלות בגיל העבודה היו מועסקים ב-2015 לעומת כ-79% בקרב האנשים ללא מוגבלות; 41% מהאנשים עם מוגבלות חמורה ו-37% מהאנשים עם מוגבלות מתונה הרוויחו פחות מ-5,000 ₪ נטו לחודש ב-2015 לעומת 31% מהאנשים ללא מוגבלות; שיעור גבוה יותר של אנשים עם מוגבלות היו בעלי השכלה תיכונית ומטה לעומת אנשים ללא מוגבלות: בגיל העבודה 55% לעומת 27%, ובקרב בני 65+ 52% לעומת 38%.

(מוגבלויות; חוקים; תעסוקה; שכר; דיור; בדידות; רמת השכלה)

160

אסיסקוביץ, שרון:
היבטים בביטוח סיעוד - 2016
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 295 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2018, 52 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד:
www.btl.gov.il.

סקירה זו כוללת נתונים על תכנית ביטוח סיעוד המופעלת בידי המוסד לביטוח לאומי, על מאפייני הזכאים לגמלת סיעוד, על שינויים שנעשו בביטוח סיעוד בשנים האחרונות ועל המטפלות והמטפלים הישראליים. הסקירה מחולקת ל-8 פרקים, כדלקמן: ביטוח סיעוד - רקע כללי; גמלת סיעוד בעשור האחרון; הזכאים לגמלת סיעוד והקשישים בישראל - 2016; זכאים, זכאים חדשים וזכאים שנגרעו - 2016; זכאים שנגרעו לפי מאפיינים שונים - 2016; שינויים במבחני התלות; מטפלות ישראליות; חברות הסיעוד. בין הממצאים: בדצמבר 2016 כ-164,000 נשים וגברים מעל גיל הפרישה קיבלו גמלת סיעוד (כ-16.1% מאוכלוסיית הקשישים); ההוצאה השנתית על גמלאות סיעוד הגיעה ב-2016 לכ-5.6 מיליארדי ₪; בין 2007 ל-2016 גדל מספר הזכאים החודשי הממוצע בשליש (מכ-125,000 לכ-164,000), וההוצאה לגמלאות גדלה בכ-5.8% מדי שנה (בכ-65.5% בסך הכל); כ-70% מהזכאים היו נשים; בדצמבר 2016 היו כ-80,500 מטפלות/ים ישראליות/ים שהעניקו טיפול בית סיעודי לזכאים; 115 חברות סיעוד סיפקו שירותי טיפול בבית - 68 חברות פרטיות ו-47 מלכ"רים.

(קשישים מוגבלים; טיפול בית סיעודי; ביטוח סיעוד; שירותים סיעודיים)

161

Alon, Sara; Tuma, Niva et al:
Professionals’ Awareness of Sexual Abuse in Late Life: An Exploratory Survey
"Journal of the American Psychiatric Nurses Association", Vol. 24: 1 (January/February 2018), pp. 53-61.

תופעת ההתעללות המינית נדונה עד היום בעיקר ביחס לילדים ולנשים צעירות. בעבודה המתוארת במאמר זה נבדקה מודעותם של אנשי מקצוע בישראל לתופעת ההתעללות המינית בקרב קשישים. במסגרת העבודה נערך סקר בקרב 161 אנשי מקצוע יהודים וערבים, העובדים במערכת הבריאות ובמערכת השירותים החברתיים בישראל. בין הממצאים: 43% מהמשיבים דיווחו שהם נתקלו ב-3-1 מקרים של התעללות מינית בקשישים; המשיבים ציינו כי 98% מהקרבנות היו נשים וכי ב-75% מהמקרים הפוגע היה בן הזוג; ב-70% מהמקרים הקרבנות דיווחו על ההתעללות, שלרוב היתה מסוג תקיפה מינית; כל העובדים ציינו שהם נקטו פעולה בעקבות הדיווח.

(קשישים; התעללות בקשישים; עבירות מין; שירותים חברתיים)

162

Werner, Perla; Abo Jabel, Hanan; Reuveni, Yehudit et al:
Stigmatic Beliefs Toward a Person with Alzheimer’s Disease Among High-School Students: Does Majority-Minority Status Make a Difference?
"Educational Gerontology", 43: 12 (December 2017), pp. 609-618.

מטרתו של המחקר שמדווח עליו במאמר הנוכחי היתה לבחון סטיגמות כלפי חולי אלצהיימר בקרב בני נוער. רוב המחקרים שנעשו בשנים האחרונות בנושא זה היו בקרב מבוגרים. במחקר הנוכחי נבדקה תופעת הסטיגמה כלפי חולי אלצהיימר בקרב תלמידים בני 15-14 ישראלים, ובאופן מיוחד נבחנו הבדלים בין קבוצת הרוב (יהודים) לבין קבוצת המיעוט (ערבים) מעבר למתאמים אחרים. במחקר השתתפו 460 תלמידי תיכון - 64.6% יהודים ו-35.4% ערבים. המשתתפים השלימו שאלון מובנה למילוי עצמי להערכת סטיגמה, גילנות, ידע על מחלת אלצהיימר והכרת חולי אלצהיימר. נמצא, שהתלמידים דיווחו על רמות נמוכות יחסית של אמונות סטיגמטיות כלפי חולי אלצהיימר. בקרב תלמידים ערבים נמצאו רמות סטיגמה גבוהות יותר כלפי חולי אלצהיימר בהשוואה לתלמידים יהודים. תוצאות המחקר מלמדות על הצורך לפתח תכניות התערבות כבר בגיל צעיר כדי להפחית סטיגמות כלפי חולי אלצהיימר.

(מתבגרים; סטיגמה; מחלת אלצהיימר; ערביי ישראל)

163

מדיני לוי, נורית; סויה, ריקי:
מן הצד השני של הסורגים - ילדים לאבות אסירים: הקשר בין לכידות משפחתית למצב רגשי ולמצב תפקודי
"צוהר לבית הסוהר", מס' 18 (מרס 2017), עמ' 93-68. כתב-העת מופיע באתר האינטרנט לשירותים ולמידע ממשלתי: https://www.gov.il.

במאמר הנוכחי מוצגים ממצאי מחקר שנועד לבחון את הקשר שבין לכידות משפחתית לבין מצבם הרגשי ומצבם התפקודי של ילדים לאבות אסירים. מאסר של אב עלול ליצור לחץ כבד במשפחתו בכלל ובקרב ילדיו בפרט. במחקרים קודמים שנעשו בעולם נמצא, כי ילדים לאבות אסירים סובלים מקשיים תפקודיים ורגשיים. בישראל נעשו מעט מאוד מחקרים בנושא זה. במחקר המתואר במאמר זה נערכה השוואה בין קבוצת ילדי אסירים לבין קבוצת בקרה של ילדים שאבותיהם אינם מתגוררים בבית ואינם אסירים. במחקר השתתפו 171 ילדים דוברי עברית בגילים 13-7 ואימהותיהם. קבוצת המחקר כללה 110 ילדים וקבוצת הבקרה כללה 61 ילדים. המחקר התבסס על 5 שאלונים שמולאו בראיונות. בין הממצאים: רמת הלכידות המשפחתית נמצאה קשורה באופן מובהק למצבם הרגשי של הילדים, אך לא למצבם התפקודי; הלכידות המשפחתית מיתנה את הקשר שבין רמת הלחץ הנובעת מהיעדרות האב לבין מצבם הרגשי ומצבם התפקודי של הילדים.

(ילדי אסירים; לכידות משפחתית; הפרעות רגשיות)

164

בנבנישתי, רמי; גילבר, אוהד; דקל, רחל; שיף, מרים:
דוח מחקר: תגובות רגשיות והתנהגותיות לאחר מלחמת צוק איתן של ילדים, משפחות ומנחות באומנה
בית-הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן, ובית-הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, האוניברסיטה העברית, רמת-גן 2017, 63 עמ', בשיתוף עם ג'וינט ישראל - אשלים, מרכז ישראלי רב-תחומי לחקר טראומה המונית ומתו"ה - אגף למחקר, תכנון והכשרה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.molsa.gov.il.

חשיפה של ילדי אומנה למצבי לחץ בעקבות מלחמה עלולה לגרום לקשיים רבים הן אצלם והן בקרב משפחות האומנה ומנחות האומנה. בדו"ח הנוכחי מוצגים ממצאי מחקר שנעשה בקרב ילדי אומנה, משפחות אומנה ומנחות אומנה בנוגע ללחצים ולהתמודדות שלהם לנוכח אירועי מבצע "צוק איתן". המחקר נערך בשני שלבים: מספר חודשים לאחר תום מבצע "צוק איתן" וכשנתיים לאחר המבצע (השלב השני של המחקר היה בתקופה של פיגועי טרור שכונו "אינתיפאדת היחידים"). המחקר התבסס על ארבעה סקרים: ילדי האומנה - דיווח עצמי; ילדי האומנה - דיווח של הורי האומנה; הורי האומנה - דיווח עצמי; מנחות האומנה - דיווח עצמי. נמצא, כי רוב הנשאלים דיווחו על רמת מצוקה נמוכה, אולם חלק מהורי האומנה וחלק מילדי האומנה דיווחו על מצוקה מסוימת קשה יותר הקשורה לאירועים. כמו כן, התקבלו מספר דיווחים על סימפטומים פוסט-טראומטיים.

(משפחות אומנות; מלחמות [השפעות]; מצבי לחץ; רווחה רגשית)

165

י"ד. תחבורה

פרסומים

נסועה של כלי רכב (קילומטרז'), 2016
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1699, ירושלים 2017, (עברית ואנגלית) הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה:
http://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים ל-2016 על הנְסוּעָה הארצית של כלי-הרכב האזרחיים ועל הנסועה הממוצעת לרכב לשנה, לפי סוגי רכב עיקריים, נפח מנוע, גיל הרכב ועוד. לגבי משאיות מובאים נתונים גם לפי משקל כולל. משנת 1969 עד 2012 נעשה סקר נסועה בקרב מדגם של מכוני רישוי, והנהגים שהשתתפו בסקר נתבקשו לדווח על מספר הקילומטרים שעבר רכבם בחודש האחרון ובשנה האחרונה. בעקבות החלטת משרד התחבורה על רישום מד המרחק במהלך מבחן הרישוי השנתי, המיושמת החל בשנת 2010, הופסק ביצוע הסקר במכוני רישוי, והחל בנתוני שנת 2011 הנתונים מתבססים על קבצים מנהליים המתקבלים בלמ"ס ממשרד התחבורה. קבצים אלה כוללים נתונים על כל מצבת כלי-הרכב. חישוב הנסועה השנתית של הרכב נעשה על-פי הפרש נתוני מד המרחק שנרשמו בשני מבחני הרישוי של הרכב בשתי נקודות זמן, בפער של שנה. מספר כלי-הרכב חושב לפי מספר הימים שלרכב היה רישיון בתוקף באותה תקופה. נתוני הנסועה שהתקבלו הם למעשה בעבור 12 חודשים נעים, בהתאם למועדי ביצוע מבחני הרישוי. הפרסום הנוכחי כולל נתונים לשנת 2016 בהשוואה לשנים קודמות. נתוני 2016-2012 חושבו בשיטה החדשה, ונתוני 2011 ומטה חושבו בשתי השיטות, כדי לאפשר השוואתיות. בין הממצאים: סך הנסועה של כלי-הרכב המנועיים בישראל ב-2016 הסתכם ב-57,220 מיליוני ק"מ - עלייה של 4.4% בהשוואה ל-2015; 76.8% מהנסועה השנתית היתה של כלי-רכב פרטיים; הנסועה השנתית הממוצעת לכלל כלי-הרכב היתה 17,900 ק"מ; רכב פרטי נסע בממוצע 16,300 ק"מ, משאית נסעה בממוצע 26,900 ק"מ, אוטובוס נסע בממוצע 56,700 ק"מ, אוטובוס זעיר נסע בממוצע 49,900 ק"מ, ומונית נסעה בממוצע 74,400 ק"מ.

(נסועה; כלי-רכב; אוטובוסים; מוניות; משאיות; אופנועים)

166

תאונות דרכים עם נפגעים, 2016 - חלק א': סיכומים כלליים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1691, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה:
www.cbs.gov.il.

פרסום שנתי זה כולל מידע על תאונות הדרכים עם נפגעים שאירעו בישראל לפי המשתנים הבאים: חומרת התאונה, סוג התאונה, סוג הדרך, תנאי הראות, תקינות הדרך, הגורם העיקרי לתאונה ועוד. כמו כן, מובא פירוט על הנפגעים (חומרת הפגיעה, מין וגיל הנפגע, מקום הישיבה ברכב בעת התאונה וסוג הנפגע - הולך רגל, רוכב אופניים וכו'), על כלי-הרכב המעורבים בתאונה (סוג הרכב, שנת הייצור, מספר הנפגעים ברכב ועוד) ועל הנהגים המעורבים בתאונה (גיל, מין, ותק בנהיגה, סוג עבירת התנועה ועוד). המקורות העיקריים לנתונים המוצגים בפרסום הם הקבצים "תיקי תאונות דרכים עם נפגעים" ו"כללי עם נפגעים" (תאונות שבהן הנפגעים נפצעו באורח קל) של משטרת ישראל. הפרסום כולל השוואות לשנים קודמות והשוואות בין-לאומיות. הלוחות שבפרסום מחולקים לפי סוג התיק (ת"ד או כללי) ולפי אזור יהודה ושומרון או ללא אזור יהודה ושומרון. כן כולל הפרסום פרק שבו מוצגים נתונים על נפגעי תאונות הדרכים לפי נתוני המשטרה לעומת נתוני מערך רישום הטראומה. לוחות חדשים המופיעים זו השנה השנייה הם על נפגעים בתאונות לפי גיל ויישוב המגורים של הנפגע, על נפגעים בתאונות שהיו מעורבים בהן אופניים חשמליים ועל נפגעים בתאונות שהיו מאושפזים בבתי-חולים ולא דווחו למשטרה. בפרק האחרון מוצגים נתונים על נפגעי תאונות דרכים בעבודה (או בדרך אליה או ממנה) בשנים 2016-2008 שבקשתם לקבלת תגמול כספי מהמוסד לביטוח לאומי אושרה ושהם נמצאו ברישומי המשטרה (בתיקי ת"ד או כללי).

(תאונות דרכים; נפגעי תאונות דרכים; כלי-רכב; נהגים; עבירות תנועה)

167

מגמות - עשור של בטיחות בדרכים בישראל: 2016-2007
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2017, 82 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי:
https://www.gov.il.

בדו"ח שנתי זה מוצגים היבטים שונים של מצב הבטיחות בדרכים בישראל בעשור האחרון, כדלקמן: מאפייני ההיפגעות בתאונות דרכים, השוואה לארצות אחרות, אוכלוסיות בסיכון למעורבות בתאונות דרכים ופעולות למדידת שינויים בהתנהגות הקשורים לסיכון. במסגרת הדו"ח מוצגים נתוני התאונות והנפגעים בחתכים שונים: סדרות עתיות, התחום העירוני והתחום הלא-עירוני, קבוצות משתמשי דרך, סוגי רכב וגיל הנהג, כפי שהם מתפרסמים על-ידי הלמ"ס. לגבי כל נושא מודגשים המגמות והגורמים העיקריים המעורבים בתאונות. הדו"ח מורכב מ-4 פרקים, כדלקמן: 1) תמונת הבטיחות בדרכים בישראל (אפיון תאונות דרכים; מדדי תנועה ובטיחות; זמן התאונה; עבירות נהיגה); 2) מדדי סיכון בבטיחות בדרכים (אופן ההשוואה; מדד סיכון נסיעה; מדד סיכון חברתי; מדד הסיכון לרכב); 3) קבוצות בסיכון מוגבר להיפגעות בתאונות דרכים (ערבים; הולכי רגל; ילדים; בני 65 ומעלה; נהגים צעירים; רוכבי אופנוע; רוכבי אופניים; נוסעי רכב כבד); 4) פצועים קשה (פצועים קשה בשנים 2016-2013; שיעורי הפצועים קשה ביחס למדדי הסיכון). בשונה מהדו"חות הקודמים, הדו"ח הנוכחי כולל גם נפגעים תושבי יהודה ושומרון. בין הממצאים: ב-2016 נהרגו בתאונות דרכים 377 בני אדם - עלייה של 6% לעומת 2015 ושל 30% לעומת 2012. עם זאת, בעשור 2016-2007 נרשמה ירידה של 9% במפר ההרוגים לעומת 2006; המדד המשפיע ביותר על מספר ההרוגים בתאונות דרכים היה מדד הנסועה - ב-2016 נהרגו 6.6 בני אדם לכל מיליארד ק"מ נסועה - עלייה של 14% לעומת 2012 וירידה של 28% במהלך העשור האחרון.

(תאונות דרכים; נפגעי תאונות דרכים; הולכי רגל; נהגים; כלי-רכב; בטיחות בדרכים; עבירות תנועה)

168

שרון, אסף:
התנהגות הולכי רגל במעברי חציה: סקר תצפיות ארצי 2016
חטיבת המידע והמחקר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2017, 41 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

הולכי רגל מהווים כשליש מההרוגים בתאונות דרכים בישראל. שליש מהתאונות שבהם נהרגו או נפצעו קשה הולכי רגל אירעו במעברי חציה בדרכים עירוניות. לאור נתונים אלה, ערכה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים סקר תצפיות לבחינת התנהגויות הולכי רגל במעברי חציה מוסדרים בשטח עירוני. הסקר נועד לאמוד את שכיחותן של התנהגויות לא-בטיחותיות של הולכי רגל בעת חציית מעברי חציה, מרומזרים ולא-מרומזרים, בדרכים עירוניות. ההתנהגויות העיקריות שנבחנו היו: אי-ציות לרמזור אדום במעבר מרומזר; חציה מבלי לבחון את מצב התנועה לפני החציה ובמהלכה; שימוש באמצעים הגורמים להסחת דעת בעת החציה (טלפון נייד, אוזניות וכו'). הסקר נערך ביוני 2016 ונצפו במהלכו 4,529 הולכי רגל ב-57 מעברי חציה בדרכים עירוניות: מעברי חציה בצמתים מרומזרים, בצמתים לא-מרומזרים ובקטעי דרך. בכל אחד מסוגי האתרים נכללו אתרים בדרכים דו-מסלוליות עם הפרדה בין כיווני התנועה ואתרים ללא הפרדה בין כיווני התנועה. התצפיות נערכו בימי חול, וכל אתר נבדק בבוקר או בערב במשך 4 שעות. בין הממצאים: בצמתים מרומזרים עם הפרדה בין כיווני התנועה כ-20% מהולכי הרגל חצו באור אדום, ובצמתים מרומזרים ללא הפרדה כשליש חצו באדום; מבין החוצים באדום כ-40% לא עצרו לפני החציה; בצמתים לא-מרומזרים עם הפרדה כ-35% מהולכי הרגל לא עצרו לפני החציה וכ-9% לא בחנו את מצב התנועה לפני שחצו; בצמתים לא-מרומזרים ללא הפרדה כ-60% לא עצרו לפני החציה וכרבע לא בחנו את מצב התנועה לפני שחצו; כרבע מהולכי הרגל השתמשו בטלפון נייד או באוזניות בעת החציה.

(הולכי רגל; בטיחות בדרכים; יישובים עירוניים)

169

טרויצקי, אלכס:
מדדי סיכון בבטיחות בדרכים בערים גדולות ובינוניות בישראל
חטיבת המידע והמחקר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2017, 8 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בעבודה זו דורגה רמת הסיכון בבטיחות בדרכים בערים הגדולות (יותר מ-100,000 תושבים בתחילת 2016) והבינוניות (100,000-30,000 תושבים בתחילת 2016) על-פי שני מדדים: מדד סיכון לתאונה עם נפגעים בשטח היישוב ומדד סיכון לתאונה עם נפגעים של אוכלוסיית היישוב (ללא התייחסות למקום התאונה). העבודה התבססה על ניתוח קובצי תאונות דרכים (קובצי "ת"ד" וקובצי "כללי עם נפגעים") של משטרת ישראל. בין הממצאים: תאונות בשטח העיר - מבין 15 הערים הגדולות, העיר הבטוחה ביותר היתה בית שמש (2.30 תאונות ל-1,000 נפש) והמסוכנת ביותר היתה אשקלון (12.07). מבין 41 הערים הבינוניות, העיר הבטוחה ביותר היתה ביתר עילית (1.39) והמסוכנת ביותר היתה טייבה (12.49); תאונות במעורבות תושבי הערים ללא התחשבות במקום התאונה - מבין 15 הערים הגדולות, העיר שתושביה היו מעורבים הכי פחות בתאונות היתה בית שמש (4.79) והעיר שתושביה היו מעורבים הכי הרבה בתאונות היתה אשקלון (14.12). מבין 41 הערים הבינוניות, העיר שתושביה היו מעורבים הכי פחות בתאונות היתה מודיעין עילית (2.35) והעיר שתושביה היו מעורבים הכי הרבה בתאונות היתה עכו (15.76). יש לציין, כי כדי לאפיין את רמת הבטיחות בצורה מקיפה יש לבחון מדדים רבים נוספים.

(בטיחות בדרכים; תאונות דרכים; ערים)

170

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - סיכום שנתי, 2017
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2018, 13 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט אתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בסקירה זו מוצגים נתונים מרכזיים בנוגע לתאונות הדרכים שאירעו בישראל ב-2017. בין הממצאים: ב-2017 אירעו בישראל 323 תאונות קטלניות, שבהו נהרגו 364 איש - כ-6.2 הרוגים לכל מיליארד ק"מ נסועה; בהשוואה ל-2016, נרשמה ב-2017 ירידה של 3% בסך ההרוגים בתאונות דרכים (עלייה של 21% בשיעור ההרוגים בתאונות עירוניות וירידה של 16% בשיעור ההרוגים בתאונות לא-עירוניות), ב-2017 בלטה עלייה של 47% ברוכבי אופניים הרוגים ושל 26% בהולכי רגל הרוגים בני 65 ומעלה; 32% מההרוגים בתאונות דרכים בישראל ב-2017 היו ערבים (117 איש), בעוד שחלקם של הערבים בכלל האוכלוסייה הוא כ-21%; בניתוח שיעור ההרוגים למיליארד ק"מ נסועה לפי סוג הרכב נמצא, שהשיעור הגבוה ביותר היה באופנועים ובקטנועים (70.3) והשיעור הנמוך ביותר - ברכב פרטי (5.3); שיעור המשאיות שנסעו מעל המהירות המותרת עלה ככל שהדרך בהיררכיה היתה גבוהה יותר - בדרכים מהירות 93% מהמשאיות חרגו מהמהירות המותרת ביום ובלילה; שיעור מעורבותם של נהגים ערבים עד גיל 24 בתאונות דרכים קטלניות ב-2017 היה 4.1 לכל 10,000 נהגים, לעומת 1.2/10,000 בקרב נהגים יהודים; מבין 112 הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים ב-2017, 36 היו בני 75 ומעלה.

(תאונות דרכים; בטיחות בדרכים; כלי-רכב; נהגים; נפגעי תאונות דרכים)

171

הקרט, שלום; גיטלמן, ויקטוריה; כרמל, רובי ואחרים:
אפיון הצרכים והפתרונות לשילוב אמצעי תחבורה חלופיים במרחב העירוני - דו"ח מסכם
המכון לחקר התחבורה והמרכז לחקר בטיחות בדרכים, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, חיפה 2018, 182 עמ'. הוזמן על-ידי יחידת המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בשנים האחרונות גובר השימוש באמצעי תחבורה חלופיים (אופניים חשמליים, קורקינטים חשמליים, קלנועיות, סגווי וכו') לנסיעות קצרות בשטח העירוני. בהסדרי התחבורה המקובלים כיום, המרחב העירוני אינו ערוך לקליטתם של כלים אלו. עקב כך, נוצרים קונפליקטים בין המשתמשים השונים ונרשמת עלייה בהיפגעות. בשל הגידול הניכר בשימוש בכלים אלו, קיים צורך בהתאמת פתרונות לשילובם במרחב העירוני. במחקר הנוכחי נאספו ונותחו נתונים אמפיריים לשם הערכת היקפי השימוש ואפיוני השימוש בכלים אלו בערים בישראל. במסגרת המחקר נערכו ספירות תנועה של כלי-רכב חלופיים ואחרים ב-50 צמתים עירוניים מייצגים, תועדו מאפייני המשתמשים, אופיינו מסלולי רכיבה ועוד. בין המסקנות: השימוש באמצעים אלו, ובמיוחד השימוש באופניים חשמליים, הוא שכיח (נצפו בממוצע 48 אופניים חשמליים בשעה בצמתים מרומזרים); רוב משתמשי האופניים החשמליים, הקורקינטים החשמליים והסגווי היו בני 34-19, והמשתמשים בקלנועיות היו בני 65+; רוב גדול של המשתמשים נצפו ללא קסדות; לא זוהתה תופעה משמעותית של מהירויות נסיעה חריגות באופניים חשמליים. בסוף הדו"ח מובאות המלצות.

(כלי-רכב; יישובים עירוניים; בטיחות בדרכים)

172

גיטלמן, ויקטוריה; בכור, שלמה; דובא, אטי ואחרים:
הערכת יעילות של שיטת הניקוד בישראל ואיתור דרכים לשיפורה: דו"ח מסכם
המכון לחקר התחבורה והמרכז לחקר בטיחות בדרכים, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, חיפה 2017, 242 עמ', בהזמנת יחידת המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

מטרותיה של עבודה זו היו: בחינת אופן יישום שיטת הניקוד החדשה בישראל שנכנסה לתוקף ב-2012 והערכת יעילותה הבטיחותית; סקירת שיטות ניקוד במדינות אחרות לשם שיפור השיטה הישראלית. במסגרת העבודה בוצע סקר ספרות, פותחו מודלים סטטיסטיים להערכת השפעתה של שיטת הניקוד על הבטיחות בדרכים בישראל ולהערכת השפעת רכיבי שיטת הניקוד על ביצוע עבירות נהיגה ומעורבות בתאונות של קבוצות נהגים שונות. נוסף על כך, נבחנו סוגיות לגבי שיטת הניקוד הישראלית באמצעות ניתוחים מסטטיסטיים, סקר אינטרנט בקרב נהגים ודיונים בקבוצות מיקוד. הניתוחים הסטטיסטיים התבססו על מאגר נתונים של רשות הרישוי, הכולל מידע מקובץ נהגים, מידע על עבירות תנועה והרשעות של נהגים ועל אמצעי התיקון שהופעלו במסגרת שיטת הניקוד ב-2015-2003. כמו כן, התקבל קובץ תאונות שהוכן על-ידי הלמ"ס, שכלל מידע על מעורבות נהגים בתאונות ב-2014-2003. בין הממצאים: לשיטת הניקוד החדשה נמצאה השפעה בטיחותית חיובית מבחינת הפחתת ביצוע עבירות תנועה והפחתת מעורבות בתאונות דרכים בקרב נהגים שעברו אמצעי תיקון (קורס נהיגה מונעת, שלילת רישיון וכו'); המנגנון ורכיבי שיטת הניקוד בישראל נמצאו דומים לאלה שברוב המדינות ומתאימים להמלצות הבין-לאומיות; כניסת שיטת הניקוד החדשה לא נתמכה באכיפה מוגברת, ולכן לא נמצאה לשיטה זו השפעה על כלל ההרוגים והנפגעים במדינה. רוב הנהגים טענו שהקורסים לשיפור הנהיגה, כפי שהם מועברים כיום, לא מרתיעים ולא משפרים את כישורי הנהג. בסוף הדו"ח מובאות מסקנות והמלצות.

(נהגים; עבירות תנועה; תאונות דרכים; חוקים; אכיפת חוק)

173

ט"ו. תיירות ושירותי הארחה

פרסומים

תיירות, 2016
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס'
1707, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד התיירות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל נתונים סטטיסטיים רבים על התיירות בישראל בשנת 2016. הפרסום מורכב משמונה פרקים, כדלקמן: תנועה של מבקרים מחו"ל ושל ישראלים בגבולות; תעופה; הכנסות והוצאות במטבע חוץ; שירותי הארחה; מלונות - הכנסות, הוצאות ורווח; שונות - ביקורים באתרי רשות הטבע והגנים, כנסים בין-לאומיים שהתקיימו בישראל, מורי דרך מורשים ועוד; תיירות בעולם; חשבון הלוויין של התיירות. בין הממצאים: ב-2016 נרשמו כ-2.9 מיליוני כניסות של תיירים לישראל, נוסף על כ-170,000 כניסות של מבקרי יום; 90.9% מכלל התיירים שהגיעו לישראל ב-2016 שהו בארץ פחות מחודש, ושהייתם הממוצעת של תיירים אלה היתה 7.9 ימים; 56.2% מהתיירים הגיעו מאירופה, 28.7% מאמריקה, 11.4% מאסיה, 2.2% מאפריקה ו-1.2% מאוקיאניה; 25% מהתיירים הגיעו במסגרת קבוצתית; חלקם של התיירים הלא-יהודים בכלל התיירים ב-2015 היה 73% (72% ב-2014); חלקם של התיירים שביקרו בפעם הראשונה בישראל היה 51% (53% ב-2014); 32% מהתיירים שהגיעו לישראל ב-2015 באו למטרת חופשה, תיור וטיול, 26% הגיעו לביקור קרובים, 22% הגיעו לביקור צליינות והיתר באו למטרות אחרות (כנסים, עסקים ועוד); מספר הלינות של התיירים מחו"ל במלונות תיירות הסתכם ב-2016 בכ-8.5 מיליון; ההוצאה הממוצעת לתייר היתה 1,556 $; הציון הממוצע של שביעות הרצון הכללית של התייר מהביקור היה 4.4 בתוך 5 (4.3 ב-2014).

(תיירות; בתי-מלון; שירותי הארחה; רווחים; פדיון; אירוח כפרי; חופשה; טיולים; שביעות רצון)

174

ט"ז. תעשייה ואנרגיה

פרסומים

סקר תעשייה, כרייה וחציבה - 2014
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1703, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה:
http://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאות תוצאות מפורטות של סקר תעשייה, כרייה וחציבה לשנת 2014. סקר זה כולל את כל מפעלי התעשייה בישראל למעט תעשיית היהלומים. הסקר מהווה מקור חשוב לנתונים סטטיסטיים על התעשייה בארץ והוא מאפשר לעקוב אחר התפתחותה. הסקר מבוסס על מדגם שהוצא מתוך מרשם העסקים של הלמ"ס, והוא כולל את כל ענפי הכלכלה במגזר העסקי. המדגם כולל את כל העוסקים השייכים למגזר העסקי, הן עוסקים המעסיקים שכירים והן עוסקים עצמאיים. מפעלי התעשייה, הכרייה והחציבה במדגם סווגו על-פי "הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2011". בפרסום מוצגים גם נתונים על ענפי אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב וטיפול בפסולת. הנתונים הנכללים בפרסום הם נתוני תעסוקה ותמורה למשרות, פדיון, תפוקה, ערך מוסף גולמי, צריכת חומרים, מלאי, נתונים מאזניים והשקעה גולמית. הנתונים מוצגים לפי ענף כלכלי, מגזר, מחוז, נפה, יישובים נבחרים וקבוצות גודל (מספר המשרות במפעל והפדיון שנתי). כמו כן, מוצגים נתונים על ענפי התעשייה לפי עוצמה טכנולוגית.

(מפעלי תעשייה; תעסוקה; שכר; הכנסה; הוצאות; השקעות; מחקר ופיתוח; תשומה-תפוקה רווחיות; ייצוא; ייצור; פדיון; מחירים)

175

התפתחות תחום ההייטק בישראל בשנים 2014-1995

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1674, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מרוכזים נתונים על תחום ההיי-טק בישראל ב-2014-1995. הפרסום כולל את הנושאים הבאים: משרות שכיר, שכר ממוצע ומאפייני השכירים בתחום ההיי-טק; הכנסות והוצאות ותכונות כלכליות של משקי-בית שבהם יש עובד/ים בתחום ההיי-טק; חינוך והשכלה גבוהה כגורמים המאפשרים השתלבות בתחום ההיי-טק; סחר חוץ וחשבונות לאומיים. בין הממצאים: משקלו של תחום ההיי-טק בתוצר המקומי הגולמי גדל מ-6.5% ב-1995 ל-11.4% ב-2014; חלקם של ענפי התעשייה בתחום ההיי-טק בייצוא של כל ענפי התעשייה גדל מ-37% ב-1995 לכ-50%-40% ב-2014-2005; ייצוא הסחורות בתעשיית ההיי-טק עלה בכ-86.2% בשנים 2005 עד 2014; בשנים 1995-2011 המכפיל התעסוקתי של תחום ההייטק ביצירת מקומות עבודה במשלחי יד אחרים (שאינם הייטק) ירד מ-1.9 ל-1.3 - עבור כל עובד במשלח-יד הייטק בתחום ההייטק נוספו 1.3 עובדים במשלחי-יד אחרים (בשנת 2014 היה המכפיל התעסוקתי 1.0); בשנים 1995-2011 עלה מספר השכירים בתחום ההייטק מ-115,500 ל-271,300 - עלייה של 135%, בעוד שמספר השכירים בכלל המשק עלה בשנים אלו רק בכ-60%; כשליש מהמועסקים בתחום ההיי-טק ב-2014 היו בני 34-25 (לעומת כרבע בשאר ענפי המשק), ו-66% מהמועסקים בתחום זה היו גברים (שיעור פחות או יותר קבוע לאורך השנים); ל-57.3% מהמועסקים בתחום ההיי-טק ב-2014 היה תואר אקדמי, לעומת 31.8% בשאר ענפי המשק; השכר הממוצע למשרת שכיר בתחום ההי-טק ב-2014 היה 19,413 ₪, לעומת 9,373 ₪ בשאר ענפי המשק; בחלוקת תחום ההיי-טק לענפי תעשייה ולענפי שירותים נמצא, כי מאז 2009 כ-60% מהמועסקים עבדו בענפי השירותים.

(תעשייה עתירת-ידע; היי-טק; תעסוקה; שכר; רמת השכלה; ייצוא; חשבונאות לאומית)

176

חדשנות בישראל 2017 - תמונת מצב
רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה, קריית שדה התעופה 2017, 76 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית. הפרסום מופיע באינטרנט בכתובת: http://innovationisrael.mag.calltext.co.il/?article=0.

דו"ח שנתי זה של הרשות לחדשנות (לשעבר, לשכת המדען הראשי), מורכב משמונה פרקים, כדלקמן: 1) מגמות - התפתחויות בתעשייה ובממשלה 2017-2016; 2) תהליך ההקמה הושלם - רשות החדשנות מעלה הילוך; 3) מדיניות החדשנות בישראל - קידום חדשנות כמנוף לצמיחה כלכלית מכלילה ובת-קיימה; 4) הרחבת המעגל - מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות; 5) תחבורה חכמה - ההגה עובר לידי האינטליגנציה המלאכותית; 6) אתגר ההון האנושי - נתיבי השתלבות ושימור בהיי-טק; 7) ניגודים משלימים - חדשנות בישראל וברפובליקה הקוריאנית; 8) בינה מלאכותית - התפתחות חיובית או איום קיומי? בנספח לדו"ח מוצגות תוצאות האינדיקטורים המרכיבים את מדד ההיי-טק. בדו"ח משולבים נתונים סטטיסטיים רבים על אודות התעשייה עתירת-הידע בישראל כיום ועל האתגרים הניצבים בפני תעשייה זו. כן מוצגים ממצאים ראשונים מסקר תעסוקת עובדים ותיקים בהיי-טק.

(חדשנות; תעשייה עתירת ידע; חברות הזנק; יזמות; טכנולוגיה; תחבורה; חברות עסקיות; היי-טק)

177

סקר ציפיות בתעשייה לחודשים אוקטובר-דצמבר 2017: ממצאים סופיים
תחום מחקר כלכלי, אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל, תל-אביב 2017, 5 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההתאחדות:
http://www.industry.org.il.

סקר זה נעשה בספטמבר-אוקטובר 2017 והשתתפו בו כ-140 חברות תעשייתיות. על-פי דיווחי החברות, ברבע השלישי של 2017 חלה נסיגה של 1% בתפוקת התעשייה, לאחר נסיגה של 6% ברבע הקודם, במכירות לשוק המקומי נרשמה עלייה של 1% לאחר נסיגה של 12% ברבע הקודם, ובמשלוחי הייצוא חלה נסיגה של 7%, לאחר נסיגה של 6% ברבע הקודם; במצבת העובדים נרשמה עלייה של 3%, בהמשך לעלייה של 4% ברבע הקודם; בקצב ההשקעות בנכסים קבועים נרשמה עלייה של כ-6%, בהמשך לעלייה של כ-8% ברבע הקודם. חברות שיש להן פעילות יצרנית בחו"ל דיווחו על צמיחה של 14% בתפוקתן, לאחר צמיחה של 15% ברבע הקודם, ועל גידול של 15% בקצב ההשקעות, לאחר גידול של 10% ברבע הקודם. חברות התעשייה צופות, בממוצע, כי ברבע הרביעי של 2017 תירשם נסיגה של 2% בתפוקתן, אי-שינוי במצבת העובדים, גידול של 1% במכירות לשוק המקומי, נסיגה של 6% במשלוחי הייצוא וגידול של כ-3% בהשקעות בנכסים קבועים. חברות שיש להן פעילות יצרנית בחו"ל צופות גידול של כ-25% בתפוקתן, גידול של כ-16% במצבת כוח-האדם וגידול של כ-23% בהשקעות.

(מפעלי תעשייה; תפוקה; השקעות; ייצוא; רווחיות; מימון; תעסוקה)

178

סקר ציפיות בתעשייה לחודשים ינואר - מרץ 2018: ממצאים סופיים
תחום מחקר כלכלי, אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל, תל-אביב 2018, 5 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההתאחדות:
http://www.industry.org.il.

סקר זה נעשה בדצמבר 2017 - ינואר 2018 והשתתפו בו כ-189 חברות תעשייתיות. על-פי דיווחי החברות, ברבע הרביעי של 2017 חלה צמיחה של כ-2% בתפוקת התעשייה, לאחר נסיגה של כ-1% ברבע הקודם, במכירות לשוק המקומי נרשמה נסיגה של כ-2% לאחר עלייה של כ-1% ברבע הקודם, ובמשלוחי הייצוא חלה עלייה של כ-2%, לאחר נסיגה של כ-7% ברבע הקודם; במצבת העובדים נרשמה עלייה של כ-2%, בהמשך לעלייה של כ-3% ברבע הקודם; בקצב ההשקעות בנכסים קבועים נרשמה עלייה של כ-12%, בהמשך לעלייה של כ-6% ברבע הקודם. חברות שיש להן פעילות יצרנית בחו"ל דיווחו על צמיחה של כ-11% בתפוקתן, לאחר עלייה של כ-14% ברבע הקודם, ועל גידול של כ- 11% בקצב ההשקעות, לאחר גידול של כ-15% ברבע הקודם. חברות התעשייה צופות, בממוצע, כי ברבע הראשון של 2018 תירשם צמיחה של כ-6% בתפוקתן, עלייה של כ-6% במצבת העובדים, גידול של כ-5% במכירות לשוק המקומי, נסיגה של כ-2% במשלוחי הייצוא וגידול של כ-7% בהשקעות בנכסים קבועים. חברות שיש להן פעילות יצרנית בחו"ל צופות גידול של כ-19% בתפוקתן, גידול של כ-12% במצבת כוח-האדם וגידול של כ-22% בהשקעות.

(מפעלי תעשייה; תפוקה; השקעות; ייצוא; רווחיות; מימון; תעסוקה)

179

סוחוי, טניה:
תחזית ארוכת טווח לגבי התפלגותם של ביקושי השיא השעתיים לחשמל
חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 2017.12 בסדרת "מאמרים לדיון", ירושלים 2017, 52 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: http://www.boi.org.il.

בעבודה זו מובאות תחזיות הסתברותיות לגבי הרמות ומספר השעות הרצופות של ביקושי שיא לחשמל עד 2050. אמידת עקומות העומס העתידיות מותנית בתרחישי רקע מקרו-כלכליים (קצב גידול האוכלוסייה, צמיחת התוצר, המחיר היחסי של החשמל ושינויים מבניים וטכנולוגיים), היות שהם משפיעים על המגמה (הביקוש העונתי). הפרמטרים נאמדו מאז 1975, והם העידו כי בשנות ה-90' המאוחרות חל שינוי מבני - חדירה מסיבית של מזגנים הגבירה את השׁוֹנוּת העונתית (בין-רבעונית) ואת הגמישות (השלילית) של הצריכה ביחס למחיר היחסי של החשמל. בעבודה הנוכחית נאמדו הפרופילים השעתיים במונחי היחס לביקוש העונתי על בסיס נתוני הייצור השעתיים ב-2015-2002 ועל בסיס הטמפרטורות השעתיות שנרשמו בתחנות השירות המטאורולוגי. הפרמטרים העידו כי היחס התוך-יומי בין המקסימום למינימום ירד בכ-6% וכי הרגישות לטמפרטורות גבוהות ירדה בתוך העונה. השתטחותן של עקומות העומס מוסברת בהתייעלות אנרגטית, שימוש רב במכשירי טעינה בשעות הלילה ובשעות הבוקר המוקדמות, והפעלת מזגנים באופן רציף, כולל בשעות הלילה. על-פי האומדנים, הביקוש השעתי המקסימלי אמור לגדול פי 2 מרמתו כיום לקראת 2050, בהנחה שמחיר החשמל לא יתייקר, במצטבר, ביותר מ-10% מהאינפלציה במדד המחירים לצרכן. הסימולציות לא העידו על עלייה במספר השעות הרצופות שבהן עומסי קיצון.

(חשמל; צריכת אנרגיה; ניבוי)

180

 

 


 

חוברות קודמות

 

שנה

164

163

2017

162

161

2016

160

2015

159

158

2014

157

2013

X

X

156

155

2012

X

X

154

153

2011

X

X

152

151

2010

X

X

150

149

2009

X

X

X

148

2008

147

X

146

145

2007

144

143

142

141

2006

140

139

138

137

2005

136

135

134

133

2004

132

131

130

129

2003

128

127

126

125

2002

124

123

122

121

2001

120

119

118

117

2000

116

115

114

113

1999

112

111

110

109

1998

108

107

106

X

1997

 

כל הזכויות שמורות © 1997- מדינת ישראל ,ראה תנאי שימוש
Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Q:\imgs\line.gif
Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Q:\מידע דוברות והסברה\Avishaic\hoveret 162\imgs\eng.gifDescription: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Q:\imgs\i_home.gifDescription: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Q:\imgs\i_write.gifDescription: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Q:\imgs\i_search.gifDescription: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Description: Q:\imgs\i_help.gif