על הלמ"ס

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [למ"ס] הוקמה חודשים אחדים לאחר הקמת המדינה, כיחידת סמך עצמאית במשרד ראש הממשלה. הלמ"ס הוקמה כהמשך ישיר לפעילותן של המחלקות לסטטיסטיקה של ממשלת המנדט ושל הסוכנות היהודית שפעלו בתקופת המנדט. בראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומד הסטטיסטיקן הלאומי המשמש גם כמנהל הלמ"ס, ולצדו המועצה​ הציבורית לסטטיסטיקה​.
הלמ"ס פועלת מכוח פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב-1972 . בפקודת הסטטיסטיקה מוגדרים תפקידי הלמ"ס, אופן עבודתה, חובת הציבור למסור מידע ללמ"ס, חובת הלמ"ס לשמור על סודיות המידע המתקבל וחובת הלמ"ס לפרסם את תוצאות עבודתה.  


תפקידי הלמ"ס:

(1)  לערוך פעולות סטטיסטיות ולפרסם תוצאותיהן בנוגע לאוכלוסייה ולפעילויותיה בתחומי החברה,                 הבריאות, הכלכלה, המסחר והתעשייה ובתחומים אחרים,ובנוגע לתנאי הטבע של הארץ; 
(2)  לשתף פעולה עם מוסדות המדינה בעריכת פעולות סטטיסטיות ובפרסום תוצאותיהן; 
(3)  להכין, בהתייעצות עם המועצה הציבורית לסטטיסטיקה, תכניות כלליות רב-שנתיות לפעולות                     הסטטיסטיות של מוסדות המדינה; 
(4)  לקבוע, בהתייעצות עם המועצה הציבורית לסטטיסטיקה, והמוסדות הנוגעים בדבר, סיווגים סטטיסטיים אחידים לשימוש במוסדות המדינה; 
(5)  לרכז ולפרסם ידיעות על פעולות סטטיסטיות הנערכות והמתוכננות בידי הלמ"ס ובידי מוסדות המדינה         או בשבילם. 

 

שלושה עקרונות מרכזיים מנחים את פעולת הלמ"ס:

עצמאות -הלמ"ס הינה גוף א-פוליטי עצמאי והיא הנושאת באחריות לתוצאות פעילותה המקצועית.  
אמינות - הלמ"ס עושה שימוש בשיטות עבודה מדעיות בהתאם לתקנים מקצועיים בין-לאומיים, ומקפידה הקפדה יתרה על אמינות הנתונים. הלמ"ס היא אחת מהלשכות הסטטיסטיות שקיבלו על עצמן את התקן המחמיר להפצת נתונים סטטיסטיים של קרן המטבע הבין-לאומית.  
שמירה קפדנית על סודיות נתוני הפרט - השמירה על סודיות הנתונים מובטחת בפקודת הסטטיסטיקה. הקפדה על סודיותם של נתוני פרט אישיים ועסקיים היא נר לרגלי הלמ"ס. הלמ"ס אינה מוסרת לכל גוף שהוא, ובשום מקרה, מידע אישי על תושב או מידע עסקי פרטני על מפעלים וחברות.  

 

ייחודה של הלמ"ס

הנתונים הנאספים על ידי הלמ"ס נחוצים לניהולו של משק מודרני וחברה דמוקרטית. השאלות הנשאלות בסקרים נקבעות על ידי ועדה של מומחים לנושא שקובעת את נחיצות השאלות לקבלת מידע בנושא הנחקר, ובנוסף, מספקות תשובות הדרושות לקיומם של הסכמים בין-לאומיים ולמחקרים הנערכים בחסות מוסדות בין-לאומיים. השאלות המופנות לציבור אינן מוזמנות על ידי גורם פרטי, מסחרי או בעל עניין ואינן משמשות חוקר מסוים זה או אחר. 

 

מקורות מידע

ללמ"ס כמה מקורות מידע עיקריים: סקרים, מפקדים ומקורות מינהליים: 

סקרים ומפקדים - הלמ"ס עורכת סקרים ומפקדים המתבצעים באופן שוטף, במחזוריות קבועה או באופן חד-פעמי. באמצעות הסקרים והמפקדים אוספת הלמ"ס באופן ישיר, בריאיון פנים אל פנים או בריאיון טלפוני מידע ממשקי בית, מעסקים (חנויות ומפעלים) ומחברות שונות. 
בסקרים ובמפקדים משתתף מדגם מתוך האוכלוסייה, אשר נבחר בשיטות סטטיסטיות מדעיות כך שייצג את כלל האוכלוסייה. הלמ"ס מקפידה על איכות המדגמים ומשקיעה מאמצים רבים בפקידת כל אלו שנבחרו למדגם. בכך היא פועלת בהתאם לתקנים הגבוהים הנהוגים במדינות המתקדמות בעולם. 

נתונים מינהליים - הלמ"ס מקבלת נתונים מתוך המסמכים המופקים בתהליך הרישום, ואותם היא מעבדת ומפרסמת בצורת סיכומים סטטיסטיים. הרישומים שמבצעים מוסדות המדינה בעת התרחשותם, נוגעים לאירועים שונים בחיי התושבים או נוגעים לכלל המשק והחברה. כך, למשל, מתבצע רישום של לידות, פטירות, שינויי כתובת של תושבים, קבלת תארים אקדמיים, קבלת רישיונות נהיגה, תאונות דרכים, פעולות יצוא ויבוא, מתן קצבאות על ידי המוסד לביטוח לאומי ועוד. 

 

קהלי יעד ושימושים 

נתוני הלמ"ס עומדים לרשות מגוון של קהלי יעד למגוון של שימושים אפשריים, כמו למשל: 

המגזר הממשלתי והרשויות המקומיות - הנתונים משמשים כבסיס לקביעת מדיניות ולקבלת החלטות בתחומים שונים כגון: חינוך, בריאות, רווחה, בינוי, פיתוח ועוד. בכלל זה: הכנת תכניות מתאר ארציות ומקומיות, תכנון שירותי רווחה, בתי ספר, גני ילדים, בתי אבות, תכנון מערכת כבישים ושיפור התחבורה הציבורית, פיתוח מרכזי בילוי וקניונים ועוד. 

ארגונים בין-לאומיים - האו"ם, קרן המטבע הבינלאומית (IMF), אונסק"ו, ארגון הבריאות העולמי, ארגון המדינות המפותחות (OECD) ועוד. 

גופי מחקר - הנתונים משמשים כמקור חיוני למחקרים בנושאים שונים כגון: שינויים בהרכב האוכלוסייה ובפיזורה, ניתוח והערכה של המגמות החברתיות והכלכליות באוכלוסייה, בניית תחזיות אוכלוסייה ועוד. 

חברות ציבוריות וחברות פרטיות - הנתונים משמשים למחקרי שווקים, להערכת ביקוש למוצרים ולשירותים, ולמידע על כוח אדם. 

כלי תקשורת - שימוש בנתונים כרקע לכתבות ולתחקירים. 

סטודנטים ותלמידים - המידע משמש מסד של נתונים לכתיבת עבודות, ובכלל זה עבודות סמינריוניות ועבודות מחקר לתארים מתקדמים. 

הציבור הרחב - המידע מסייע לקבלת החלטות ברמת הפרט כגון: בחירת אזור מגורים, איתור מקומות לפתיחת בתי עסק שונים, בחירת תחומי לימוד ועוד.