כללי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [למ"ס] הוקמה חודשים אחדים לאחר הקמת המדינה, כיחידת סמך עצמאית במשרד ראש הממשלה. הלמ"ס הוקמה כהמשך ישיר לפעילותן של המחלקות לסטטיסטיקה של ממשלת המנדט ושל הסוכנות היהודית שפעלו בתקופת המנדט. בראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומד הסטטיסטיקן הלאומי המשמש גם מנהל הלמ"ס, ולצידו המועצה הציבורית לסטטיסטיקה. הלמ"ס פועלת מכוח פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב-1972. בפקודת הסטטיסטיקה מוגדרים תפקידי הלמ"ס, אופן עבודתה, חובת הציבור למסור מידע ללמ"ס, חובת הלמ"ס לשמור על סודיות המידע המתקבל וחובת הלמ"ס לפרסם את תוצאות עבודתה.

עצמאות – הלמ"ס היא גוף א-פוליטי עצמאי והיא הנושאת באחריות לתוצאות פעילותה המקצועית.

אמינות – הלמ"ס משתמשת בשיטות עבודה מדעיות בהתאם לתקנים מקצועיים בין-לאומיים, ומקפידה הקפדה יתרה על אמינות הנתונים. הלמ"ס היא אחת מהלשכות הסטטיסטיות שקיבלו עליהן את התקן המחמיר להפצת נתונים סטטיסטיים של קרן המטבע הבין-לאומית.

שמירה קפדנית על סודיות נתוני הפרט – השמירה על סודיות הנתונים מובטחת בפקודת הסטטיסטיקה. הקפדה על סודיותם של נתוני פרט אישיים ועסקיים היא נר לרגלי הלמ"ס. הלמ"ס אינה מוסרת לכל גוף שהוא, ובשום מקרה, מידע אישי על תושב או מידע עסקי פרטני על מפעלים וחברות.

הנתונים שהלמ"ס אוספת נחוצים לניהול משק מודרני וחברה דמוקרטית. השאלות בסקרים נקבעות בידי ועדה של מומחים לנושא הנחקר שקובעת את נחיצות השאלות לקבלת מידע בנושא, והתשובות עליהן דרושות גם לקיומם של הסכמים בין-לאומיים ולמחקרים הנערכים בחסות מוסדות בין-לאומיים. השאלות המופנות לציבור אינן מוזמנות על ידי גורם פרטי, מסחרי או בעל עניין ואינן משמשות חוקר מסוים זה או אחר.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספת נתונים ממקורות מידע ראשוניים ושניוניים.

מקורות מידע ראשוניים כוללים נתונים שהלשכה אוספת ישירות למטרות סטטיסטיות רשמיות בלבד. נתונים אלו נאספים בדרך כלל באמצעות סקרים מדגמיים ובאמצעות מפקדים.

מקורות מידע שניוניים הם מקורות הכוללים נתונים שאסף בתחילה ארגון ציבורי או פרטי למטרות אדמיניסטרטיביות או מסחריות ולא למטרת הפקת סטטיסטיקה רשמית, ולאחר מכן נעשה בהם שימוש שניוני לצורכי ייצור סטטיסטיקה רשמית.

נתונים שניוניים כוללים נתונים מינהליים שאספו ארגונים ממשלתיים ונתונים שאספו ארגונים פרטיים. בשנים האחרונות נוסף סוג מקור מידע שניוני חדש הכולל נתונים המיוצרים באמצעות פלטפורמות דיגיטליות, מכשירים חכמים ופעילות מקוונת (Big Data), כמו נתוני טלפונים ניידים ונתונים מרשתות חברתיות בפרט ומהמרשתת בכלל.

נתוני הלמ"ס עומדים לרשות מגוון של קהלי יעד למגוון שימושים אפשריים, למשל:

המגזר הממשלתי והרשויות המקומיות – הנתונים משמשים בסיס לקביעת מדיניות ולקבלת החלטות בתחומים שונים: חינוך, בריאות, רווחה, בינוי, פיתוח ועוד. בכלל זה: הכנת תוכניות מתאר ארציות ומקומיות, תכנון שירותי רווחה, בתי ספר, גני ילדים ובתי אבות, תכנון מערכת כבישים ושיפור התחבורה הציבורית, פיתוח מרכזי בילוי וקניונים ועוד.

ארגונים בין-לאומיים – הנתונים משמשים את האו"ם, קרן המטבע הבין-לאומית (IMF), אונסק"ו, ארגון הבריאות העולמי (WHO), ארגון המדינות המפותחות (OECD) ועוד.

גופי מחקר – הנתונים משמשים מקור חיוני למחקרים בנושאים שונים: שינויים בהרכב האוכלוסייה ובפיזורה, ניתוח והערכה של המגמות החברתיות והכלכליות באוכלוסייה, בניית תחזיות אוכלוסייה ועוד.

חברות ציבוריות וחברות פרטיות – הנתונים משמשים למחקרי שווקים, להערכת ביקוש למוצרים ולשירותים, וכן למידע על כוח אדם.

כלי תקשורת – הנתונים משמשים רקע לכתבות ולתחקירים.

סטודנטים ותלמידים – המידע משמש מסד של נתונים לכתיבת עבודות, ובכלל זה עבודות סמינריוניות ועבודות מחקר לתארים מתקדמים.

הציבור הרחב – המידע מסייע לקבלת החלטות ברמת הפרט: בחירת אזור מגורים, איתור מקומות לפתיחת בתי עסק שונים, בחירת תחומי לימוד ועוד. ​