המפקד בראי ההיסטוריה

מפקדים במאות ה- 17 עד ה- 19

במהלך השנים השתנה המצב. המהפכה התעשייתית, תחילת המודרניזציה והמהפכה הדמוגרפית אשר התחוללו באירופה במהלך המאה ה-17 ובעיקר במאה ה-18, הביאו להתפתחות של תפיסות ורעיונות ליברליים אשר עיקר עניינם היה האדם. אין פלא כי באותה תקופה התחילו להתעניין באוכלוסיות בני אדם, בדמיון ובשוני הקיימים ביניהן ובשינויים החלים בהן במשך הזמן. לשם כך נוצר הצורך באיסוף נתונים על האוכלוסייה

מפקדי אוכלוסין, במשמעות המודרנית של המושג, החלו להיערך רק במהלך המאה ה-18 ובעיקר בסופה (לדוגמא: שוודיה - 1747 ומאז 1775 בכל חמש שנים ברציפות עד היום; בארצות הברית - 1790, באנגליה - 1801, בצרפת - 1801, ומאז בכל עשר שנים).

ההתעניינות בנושאים הקשורים באוכלוסייה התעוררה לראשונה כמאה שנים קודם לכן. רק ב-1612 הוכנס לראשונה לשימוש המונח אוכלוסייה (Population) ללקסיקון של ארצות אירופה.​

למעשה, תחילת העיסוק בסטטיסטיקה מתקשרת, אולי יותר מכל, עם אוכלוסייה בכלל ועם מפקדי אוכלוסין בפרט. המונח 'סטטיסטיקה' (Statistik) הוטבע, ככל הנראה, בגרמניה בשנת 1748 על-ידיGottfried Achenwall, שכונה לא פעם 'אבי הסטטיסטיקה', והמלה "סטטיסטיקות" שימשה לכנוי ניתוחים תיאוריים של המצב במדינות שונות (States, Status). ארצות צפון אירופה, ובראשן שוודיה, היו הראשונות שניצלו את מרשמי התושבים המקומיים (parish registers) לצורך קבלת נתונים מפקדיים ולביסוסה של מערכת סטטיסטית לאומית. שוודיה ניהלה סטטיסטיקה לאומית רציפה כבר מאמצע המאה ה-18.

העיסוק האינטנסיבי בנתונים על האוכלוסייה, כמו גם תהליך המודרניזציה של המפקדים הואצו לאחר שמדינות רבות אימצו את הרעיון של "מדינת סעד". הרעיון מבוסס על תפיסת המדינה כמשרתת את האוכלוסייה, וכחייבת לספק לה שירותים שונים. לצורך כך נזקקת המדינה לנתונים רבים על מצב האוכלוסייה ועל יעילות שירותיה. נתונים אלה חייבים להיות לא רק מדויקים ומהימנים ככל האפשר, אלא גם מפורטים מבחינה גאוגרפית וצריכים להתייחס לאוכלוסיות ספציפיות, גם אם הן קטנות יחסית.​

מפקדים במאה העשרים

​​כבר בשנות החמישים של המאה הנוכחית 80% מאוכלוסיית העולם נאמדה באמצעות מפקדים. היום כמעט כל אוכלוסיית העולם נפקדת פעם בעשור על ידי מפקדים מסוגים שונים, ובחלק מהמקרים פעם בחמש שנים (כמו באוסטרליה, בקנדה, ביפן ובשוודיה). מוסדות בינלאומיים, ובראשם ארגון האומות המאוחדות, ממלאים תפקיד חשוב בתיאום מועדי המפקדים במדינות השונות ובהחלפת מידע ביניהן על נתונים וגם על שיטות עבודה ומתודולוגיה סטטיסטית. ארגונים אלה שומרים על אחידותן של הגדרות במפקדים, במטרה לאפשר השוואה בין-לאומית, המסייעת להבנת התנאים הדמוגרפיים והחברתיים במדינה נתונה.

היום מפקדים הם מקור חשוב למידע על אוכלוסיית המדינה, ועל המאפיינים הדמוגרפיים והסוציו-כלכליים של האוכלוסייה ברמה הלאומית והמקומית. הכנסת המחשב (בשנות השישים ובעיקר בשנות השבעים) ככלי לשיפור התהליכים המפקדיים, גרמה למהפכה בהפקת המידע מהמפקד ובהפצתו. הודות למהפכה זו, ממצאי המפקד הם, היום יותר מתמיד, זמינים לכל המעוניין.​

מפקדי אוכלוסייה בישראל

1905 - השלטונות העותמאניים ערכו מפקד בכל הממלכה העותמאנית, ובמסגרתו נערך מפקד גם בארץ ישראל, שלא הקיף את כל המדינה. אחת ממטרות המפקד הייתה להניח יסודות למרשם תושבים קבוע לפי מתכונת מדינות אירופה.

1919-1916 - בשנים אלו נערך מפקד בחמישים יישובים יהודיים ומעורבים - עירוניים וכפריים. לא היה זה מפקד, שנערך בו-זמנית בכל הארץ, אלא מספר מפקדים מקומיים, שהראשון שבהם נערך בירושלים. הסיבה לזמן הממושך שארכו המפקדים הייתה המצב ששרר בארץ בתקופת מלחמת העולם הראשונה. בשלבים הראשונים של המפקד הייתה ארץ ישראל עדיין תחת שלטון טורקי. עם הסתלקות הטורקים וכיבוש הארץ על ידי הבריטים, בשנים 1917-1918, דאג המשרד הארץ-ישראלי של ההסתדרות הציונית העולמית בראשות ארתור רופין ויעקב טהון להשלים את סדרת המפקדים המקומיים.

1922 - באוקטובר 1922 נערך המפקד הראשון של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל. זה היה המפקד המודרני הרשמי הראשון שנערך בארץ ישראל, והוא כלל שאלות מעטות בנושאי גיל, מין, מצב משפחתי, דת ולשון. לגבי האוכלוסייה הבדווית, הסתפקו באומדנים בלבד.

1931 - בנובמבר 1931 ערכו הבריטים מפקד אוכלוסין נוסף שהיה המפקד היסודי שנערך בארץ ישראל המנדטורית, מבחינת ארגון, עיבוד וניתוח הנתונים, כשנוסף על הנושאים שהוזכרו ב- 1922 נאספו גם נתונים על אזרחות, משלח יד, ענף כלכלי, ידיעת קרוא וכתוב ומומים גופניים. תוצאותיו של המפקד פורסמו בשני כרכים עבי כרס וגדושי מספרים על ההרכב הדתי, האתני והכלכלי של האוכלוסייה. תוצאות מפקד זה משמשות מקור עשיר למידע על אוכלוסיית ארץ ישראל באותה עת.

בהתחשב בדינמיקה של השינויים הדמוגרפיים והחברתיים שהתרחשו בישראל דאז, התיישנו נתוני מפקד 1931 מהר מאוד. בשנים שאחר כך ביקשו הבריטים לבצע שלוש פעמים מפקדי אוכלוסין במרווחים של חמש שנים אך ללא הצלחה: בשנת 1936 פרצו מאורעות, בשנת 1941 הייתה מלחמת העולם השנייה בעיצומה ובשנת 1946 הגיעה המתיחות הפוליטית בארץ ישראל לשיא, ומצב זה לא אפשר עריכת מפקד בתנאים נאותים. המחסור במידע הביא לעריכת מפקדים מקומיים של האוכלוסייה היהודית: בירושלים נערך ב-1939 מפקד מוצלח למרות שהוחרם על-ידי האוכלוסייה החרדית; בחיפה התקיים מפקד ב-1938, ובצפת, בטבריה ובסקטור החקלאי נעשו מפקדים בשנים 1941-1942. מפקדים אלו אורגנו על ידי הנהגת היישוב והם נוספו לשני מפקדים קודמים שאורגנו על ידי ההסתדרות הציונית (ב-1916 וב-1918) ומפקד תל אביב (ב-1925).

מפקדים קודמים במדינת ישראל
​מפקד 1948 - המפקד הראשון

ספירת האוכלוסייה הראשונה במדינת ישראל נערכה בנובמבר 1948, זמן קצר לאחר הקמת המדינה, בעיצומה של מלחמת השחרור. את המפקד ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשיתוף עם משרד הפנים. במפקד זה נערך רישום של התושבים, שמטרתו העיקרית הייתה הקמת מרשם האוכלוסין והכנות לחלוקת תעודות זהות לתושבים לקראת הבחירות לכנסת הראשונה. מפקד 1948, יצר את הבסיס לנתוני הסטטיסטיקה בארץ. מאז, התנהלה סטטיסטיקה שוטפת של האוכלוסייה על ידי עדכון חודשי של הנתונים שנערך בקפדנות בעזרת מידע המתקבל מרישומי לידות ופטירות, שינוי מען, כניסות ויציאות מהארץ וכן מרישומי תיירות.​

המפקד נערך בשני שלבים. בשלב הראשון ביקרו הפוקדים בבתי התושבים לפני היום הקובע (מועד המפקד), ומילאו את השאלון שהתייחס לנושאים דמוגרפיים בסיסיים, לתעסוקה ולידיעת קרוא וכתוב ושפות דיבור. בשלב השני, ביום המפקד, 8 בנובמבר 1948, הוטל עוצר בית כללי למשך 7 שעות. מטרת העוצר הייתה להבטיח שכל התושבים יהיו בבתיהם בזמן ביקור הפוקדים ויתפקדו, ובמקביל להקטין את הסיכון שייפקדו יותר מפעם אחת, בשני מקומות. הפוקדים שבו בזמן העוצר לבתים ובדקו את נכונות הרישומים מהשלב הראשון, הוסיפו או הפחיתו את האנשים שנוספו או נגרעו מאז הביקור הראשון, קיבלו מכל תושב תמונה ומסרו לו ספח שכלל את מספר הזיהוי שבאמצעותו קיבל מאוחר יותר את תעודת הזהות הרשמית.

לאחר מפקד 1948 התקיימו מפקדים בשנים 1961 ,1972 ,1983 ו-1995. גם מפקדים אלו נערכו בשני שלבים, אם כי שונים במהותם מאלה של המפקד הראשון וללא עוצר בית. בשלב הראשון מילאו הפוקדים בבתי התושבים את הנתונים הדמוגרפיים הבסיסיים עבור כלל התושבים. בשלב השני, ניגשו הפוקדים רק ל - 20% ממשקי הבית ואספו מהם נתונים נוספים מפורטים יותר בנושאים חברתיים, כלכליים ודמוגרפיים.

המפקד השני בישראל נערך בשנת 1961 והוגדר מראשית תכנונו כמפקד "מדעי" (דהיינו, מטרתו המוצהרת הייתה עריכת מפקד סטטיסטי ומודרני), ולכן היה זה, למעשה, המפקד הסטטיסטי הראשון שנערך בישראל. באותה תקופה הוא היה בין המפקדים המתקדמים שנערכו בעולם המפותח, הן בשיטותיו והן בממצאיו. הוא היה גם המפקד הראשון שנעשה בו שימוש נרחב בנתוני מרשם התושבים לשיפור כיסוי האוכלוסייה, שימוש אשר חזר ואף הורחב בכל המפקדים מאז.

מפקד 1961 נערך בשני שלבים, בשלב הראשון נשאלה כל האוכלוסייה שאלות בנושאים דמוגרפיים ולאחר מכן, בשלב השני, קיבלו 20% ממשקי הבית שאלונים מורחבים שבהם שאלות בנושאים חברתיים וכלכליים. מפקד זה היה בין המפקדים הראשונים בעולם שנוצל גם להפצת שאלון מורחב למדגם של 20% מהאוכלוסייה.

מפקד 1972, התקיים במתכונת זהה לזו של מפקד 1961.

במפקד 1972 נכנס לשימוש המחשב בשני שלבים: בשלב ההכנה, שבו הודפסו נתוני מרשם התושבים מראש על גבי השאלונים, ובשלב עיבוד הנתונים שבו הופקו הפרסומים הסטטיסטיים של המפקד בצורה ממוחשבת.​

במפקד 1983 נעשה שינוי בשיטת איסוף הנתונים מהתושבים. בדומה למפקדים קודמים, גם הפעם התבצעה הפקידה בשני שלבים:
בשלב הראשון הופצו לתושבים שאלונים משני סוגים למילוי עצמי: שאלון קצר, שכלל מספר מועט של שאלות דמוגרפיות בסיסיות, והופץ ל-80% ממשקי הבית, ושאלון מורחב, שהופץ ל-20% ממשקי הבית הנותרים. השאלון המורחב כלל, נוסף על השאלות הדמוגרפיות הבסיסיות, מגוון שאלות מפורטות בנושאים חברתיים, כלכליים ודמוגרפיים.
בשלב השני חזרו הפוקדים לבתי התושבים ואספו את השאלונים. בשלב זה גם השלימו הפוקדים בעזרת התושבים, במידת הצורך, את החסר בתשובות. שיטה זו אפשרה להתמקד בסקירת כלל משקי הבית בשלב הראשון (שלב הפצת השאלונים) ולהתרכז בבעיות הנוגעות לשלמות ולאיכות מילוי השאלונים בשלב השני (שלב איסוף השאלונים). הוספתו של שאלון קצר למילוי עצמי (במפקדים קודמים היה מילוי עצמי רק של השאלון המורחב) הקטינה במידה רבה את העומס על הפוקדים ואפשרה להם להתמקד בתיקון טעויות ובהשלמת החסר. השינוי שבוצע בשלבי הפקידה הקטין במידה ניכרת את היקף ה"נפל" (אי-השבה על שאלות) בשאלונים המורחבים, ובכך גם שיפר את הכיסוי ואת איכות המידע שהתקבל לעומת המפקדים הקודמים.

מפקד האוכלוסין והדיור 1995 הוא המפקד החמישי שנערך בישראל. מפקד זה התנהל במתכונת דומה לזו שהייתה במפקד 1983, אלא שבמפקד זה הוכנסו שיפורים טכנולוגיים בעיקר בתחום מחשוב מערך השדה, במערכת המיפוי הממוחשב ובקליטת הנתונים במערכת קריאה אופטית. בשני הנושאים האחרונים נחשבה ישראל לאחת המובילות בעולם. שינויים אלה תרמו לשיפור בכיסוי האוכלוסייה (פקידה מלאה של כל האוכלוסייה ומשקי הבית השייכים לאוכלוסיית המפקד), הקלו על העובדים בשטח ואפשרו קבלת מידע איכותי ומהימן.​​

כאמור, שאלוני המפקד בכל המפקדים כללו שאלות בנושאים דמוגרפיים, שעליהן השיבה כל האוכלוסייה, ושאלות בנושאים חברתיים-כלכליים שעליהן השיב מדגם מהאוכלוסייה. תוכנן וניסוחן של השאלות השתנו ממפקד למפקד בהתאם לשינויים ולהתפתחויות שחלו במהלך השנים. יחד עם זאת, נשמר גרעין של שאלות אשר מופיע בכל המפקדים, וזאת על מנת לאפשר השוואה על פני זמן.​

מבוסס על המאמר: יוסי יהב, אליהו בן משה ובנימין לסמן, ' מפקד האוכלוסין ככלי לאיסוף מידע סטטיסטי ' , קמיל פוקס ושאול בר לב (עורכים), אמת וסקר, תל אביב 1998, עמ' 269-241.