דמוגרפיה:



 
תנאי דיור ורמת חיים:



 
עבודה והשכלה:









בני 0-14, ובני 65 ומעלה באוכלוסייה - מפקדים 1961, 1972, 1983 ו 1995

הסבר לדיאגרמה דלעיל:

המגמה הבולטת בתרשים היא של הזדקנות האוכלוסייה, וזאת כתוצאה משתי תופעות המתרחשות במקביל: אחוז הילדים באוכלוסייה הולך וקטן לאורך השנים, מ-36% במפקד 1961,  ל-29.2% במפקד 1995 ולעומת זאת, אחוז בני 65 ומעלה גדל מ-5.3% במפקד 1961  ל-9.9% במפקד 1995.​



ילידי חו"ל  - מפקדים 1961, 1972, 1983 ו-1995


הסבר לדיאגרמה דלעיל:

שיעור ילידי חו"ל מקרב האוכלוסייה היהודית* הולך ויורד בהתמדה עם השנים. מגמה זו גורמת לשינוי ניכר בהרכב האוכלוסייה: אם במפקד 1961 ילידי חו"ל היו רוב באוכלוסייה, הרי שבמפקד 1995 הם הפכו למיעוט. ישנו היפוך של היחס בין אחוז ילידי הארץ וילידי חו"ל מכ-60% ילידי חו"ל במפקד 1961 ל-40% במפקד 1995, וזאת למרות גל העלייה הגדול בשנות ה-90 מבריה"מ לשעבר.


 

*במפקד 1995 נחקר המשתנה מקום לידה עבור האוכלוסייה היהודית ועבור קבוצת העולים החדשים שהגיעו לישראל החל משנת 1990 (גם אם חלקם אינם יהודים לפי דתם). 


אוכלוסייה במחוזות - מפקדים 1961, 1972, 1983 ו 1995


הסבר לדיאגרמה דלעיל:

באופן כללי תפרוסת האוכלוסייה בארץ יציבה לאורך השנים ואינה מתאפיינת בשינויים קיצוניים. במהלך התקופה שנבדקה נשמר הדפוס שלפיו ריכוזי האוכלוסייה הגדולים ביותר הם באזור המרכז (מחוזות ת"א והמרכז), ריכוז שני בגודלו באזור הצפון (מחוזות חיפה והצפון) ואחר כך יחד מחוז הדרום ומחוז ירושלים.
בחינה מעמיקה מגלה מספר שינויים משמעותיים שמתרחשים לאורך השנים:
השינוי הגדול והבולט ביותר הוא במחוז תל אביב, שבו נצפית ירידה חדה ועקבית עד שבמפקד 1995 הוא מאבד את מעמדו כמחוז המיושב ביותר
שינוי דומה מתרחש במחוז חיפה, שגם הוא מאבד מנפחו בהתמדה, עד שבמפקד 1995 משתווה למחוזות ירושלים והדרום.
שאר המחוזות מתאפיינים במגמה של גידול באוכלוסייה בשיעורים מתונים יחסית.
כתוצאה משינויים אלה, במפקד האחרון נמצא כי, אוכלוסיית המדינה מפוזרת באופן אחיד יותר בין המחוזות השונים. דבר זה בא לידי ביטוי בתמונה של תפרוסת האוכלוסייה שהיא פחות ריכוזית (בשונה ממפקדים קודמים) משהייתה בעבר. יש לזכור כי התרשים מתייחס למספר התושבים המתגוררים במחוז מבלי להביא בחשבון את שטחו, ולכן אין להסיק מכך על אחידות בפיזור על פני השטח. 


גודל משק בית ממוצע, לפי דת - מפקדים 1961, 1972, 1983 ו 1995

הסבר לדיאגרמה דלעיל:

מהנתונים עולה כי קיים הבדל ניכר בין האוכלוסייה היהודית ללא - יהודית לגבי גודל משק הבית. בעוד שמשק הבית באוכלוסייה היהודית קטן בהתמדה לאורך השנים, בקרב האוכלוסייה הלא יהודית (מוסלמים, נוצרים ודרוזים) ניתן להבחין בשינוי מגמה: עד מפקד 1972 ניכרת עלייה בגודל משק הבית הממוצע, אולם אחריו נצפית ירידה תלולה, אל מתחת לערכים שבמפקד 1961.
בהשוואה לפי דת נמצא כי משקי הבית הגדולים ביותר הם בקרב האוכלוסייה המוסלמית (5-6.5 נפשות בממוצע) ואחריהם בהפרש קטן הדרוזים ולאחר מכן הנוצרים. בקרב היהודים משקי הבית קטנים ואינם מגיעים ל- 4 נפשות בממוצע, הבדלים אלה נשמרים לאורך השנים.​



 משקי בית הגרים בדירות שכורות – מפקדים 1961, 1972, 1983 ו - 1995

הסבר לדיאגרמה דלעיל:

במהלך השנים ניכרת מגמה של ירידה באחוז משקי הבית הגרים בדירות שכורות. מהנתונים עולה כי שיעור משקי הבית שהתגוררו בדירות שכורות ירד בכשליש בתקופה שבין המפקדים.


משקי בית שיש ברשותם מכונית - מפקדים 1972, 1983 ו 1995


הסבר לדיאגרמה דלעיל:

הנתונים מצביעים על תופעה של עלייה במספר משקי הבית שעומדת לרשותם מכונית. במהלך שני עשורים בלבד הפכה המכונית ממוצר שעומד לרשותם של פחות מרבע מאוכלוסיית המדינה, למוצר מקובל שעומד לרשותם של יותר ממחצית מהאוכלוסייה (למעלה מ- 56%). גידול זה חל במעבר ממפקד 1972 למפקד 1983, כאשר הנתון כמעט מכפיל את עצמו מ-22% ל-39.6% וממשיך לגדול במידה ניכרת גם במפקד 1995.

אינדיקציה נוספת לעלייה ברמת החיים ניתן למצוא גם בגידול הרב שבמספר משקי הבית שיש ברשותם שתי מכוניות או יותר, תופעה שכמעט שלא ניצפתה במפקד 1983 וקיימת במפקד 1995. במשך עשור אחד בלבד עלה מספרם של משקי הבית שיש ברשותם 2 מכוניות או יותר, מחצי אחוז עד למעלה מ- 12% בכלל האוכלוסייה  - זהו גידול בשיעור של פי 24.

ראוי לציין כי הנתונים מתייחסים לאחוז משקי הבית שברשותם מכונית, ואין הכרח שהמכונית היא בבעלותם


משקי בית ללא אמבטיה וללא מקלחת - מפקדים 1961, 1972, 1983 ו – 1995  

הסבר לדיאגרמה דלעיל:

מהנתונים עולה כי במהלך התקופה שנבדקה שיעור משקי הבית ללא אמבטיה וללא מקלחת ירד בהתמדה. השינוי העיקרי הוא בעשור שבין מפקד 1961 למפקד 1972, שבו נצפית ירידה חדה (למעלה מ-60%) במספר משקי הבית שאין לרשותם אמבטיה או מקלחת. מגמה זו נמשכת גם אחר כך ובמפקד 1995, פחות מ- 2% ממשקי הבית הם ללא אמבטיה וללא מקלחת.  ​


מועסקים בכוח עבודה אזרחי שנתי, לפי מין - מפקדים 1961, 1972, 1983 ו – 1995

הסבר לדיאגרמה דלעיל:

בנתוני סך כל המועסקים, לאורך השנים נצפית מגמה כללית של יציבות יחסית בשיעור המועסקים במשק. בארבעת המפקדים שנערכו שיעור המועסקים בכוח עבודה אזרחי שנתי נע סביב 50 אחוזים, עם עלייה קלה במפקדים 1983 ו - 1995. מגמה כללית זו היא תוצאה של שתי תופעות מנוגדות המתרחשות במקביל: שיעור הנשים המועסקות בכוח העבודה עולה בהתמדה, ואף מכפיל את עצמו במהלך התקופה, ובמקביל, בקרב הגברים המועסקים בכוח העבודה יש ירידה מתונה.

התמונה הכללית שמתקבלת מההשוואה בין המינים היא של התקרבות מבחינת שיעור המועסקים בכוח העבודה. במפקד 1961, 73% מהגברים היו מועסקים בכוח העבודה לעומת 25.3% מהנשים בלבד. במהלך השנים, כתוצאה משתי המגמות שהוזכרו, התרחש צמצום ניכר של הפער בין המינים, מפער של 47.7% במפקד 1961, ל - 16% במפקד 1995.  


בני 15 ומעלה בעלי 13 שנות לימוד ומעלה, לפי מין - מפקדים 1961, 1972, 1983 ו –1995

הסבר לדיאגרמה דלעיל:

השוואה לאורך השנים מצביעה על עלייה עקיבה במספר בעלי ההשכלה העל-תיכונית בקרב כלל האוכלוסייה. זוהי עלייה תלולה, שמקבלת תאוצה לאחר מפקד 1972. במהלך תקופה של ארבעה עשורים גדל פי 3 מספר בעלי 13 שנות לימוד ומעלה, מכ-10% במפקד 1961 לכ-30% במפקד 1995. 

כן נראה כי בקרב הנשים השינוי גדול מזה שבקרב הגברים. ההשוואה בין המינים מראה כי במפקד 1961 שעור הגברים בעלי השכלה על-תיכונית היה גבוה פי 1.5 משיעור הנשים: 11.9% מהגברים לעומת 7.8% מהנשים, אולם מגמה מואצת של רכישת השכלה בקרב נשים גרמה לצמצום הפער ולסגירתו. יתר על כן במפקד 1995 נצפית תופעה חדשה של היפוך פער המינים - שיעור הנשים בעלות השכלה על-תיכונית בקרב הנשים עולה על השיעור המקביל בקרב הגברים. 


בני 15 ומעלה שלא למדו כלל בבית הספר, לפי מין  - מפקדים 1961, 1972, 1983 ו – 1995

הסבר לדיאגרמה דלעיל:

ניתן להבחין כי מספר האנשים שלא למדו כלל בבית ספר יורד בהתמדה. השינוי מתבטא בירידה מכ-16% במפקד 1961 עד לפחות מ-5% במפקד 1995. היקף התופעה מצטמצם באופן ניכר עבור שני המינים: בקרב הגברים הוא יורד מ-9.9% במפקד 1961 ל-3.2% בלבד במפקד 1995, ואצל הנשים הירידה גדולה אף יותר: מ-22.4% במפקד 1961 ל-6.4% במפקד 1995. יחד עם זאת קיימים פערים גדולים בין המינים, שחוזרים ונצפים באופן עקיב בכל המפקדים. היקף הפער נשמר לאורך השנים, כשבכולן שיעור הנשים שלא למדו כלל כפול משיעורם של הגברים ואף למעלה מכך.