חשיבותה של סטטיסטיקה רשמית
כל מדינה זקוקה למידע בסיסי על אודות תושביה לצורכי תכנון, פיתוח ושיפור איכות חיי התושבים. תכנון טוב נשען על מידע אמין, מעודכן, מדויק ומפורט ככל שניתן. סטטיסטיקה רשמית נועדה למטרות דיווח לממשלה ולגופים מתכננים על מצבה של החברה במדינה. מידע זה מאפשר תכנון לטובת מתן שירותים, שיפור רמת החיים ופתרון בעיות קיימות. המידע הסטטיסטי, המשמש כבסיס לבניית תחזיות לתכנון, חיוני להליך הדמוקרטי הואיל והוא מאפשר לאזרח לבחון את החלטות הממשלה והרשויות, והאם הן משרתות את הציבור שהן אמורות לסייע לו. מסיבות אלו אוספים ומפרסמים סטטיסטיקה רשמית בכל מדינות העולם. כך לדוגמה, בעת תכנון מערכת כבישים, משתמשים המתכננים במידע על כמות האנשים ועל מספר כלי הרכב שעשויים להשתמש בכביש, שאם לא כן, התועלת שבהקמתו עלולה לא להצדיק את עלותו. באופן דומה, כאשר מתכננים מערך בתי ספר יש צורך לקבל תחזית לגבי תלמידים שיזדקקו לבתי הספר וזאת כדי להבטיח שהם ייבנו במקומות שבהם מספר תואם של תלמידים.
חשיבותו של מפקד האוכלוסין
המפקד הוא פעילות מיוחדת רחבת היקף המתבצעת פעם בעשור בכל הארץ. מטרתו היא לאסוף מידע על כלל האוכלוסייה כדי להציג תמונה מלאה ומהימנה על האוכלוסייה בארץ, על תנאי המגורים ועל תכונות דמוגרפיות, חברתיות וכלכליות. המידע הנאסף כולל נתונים על גיל, מין, ארץ מוצא, שנת עלייה, מצב משפחתי, תנאי דיור, נישואים, מספר ילדים, השכלה, תעסוקה, הרגלי נסיעה ועוד.
מפקד האוכלוסין הוא מקור המידע המפורט ביותר על האוכלוסייה ברמה של יישובים קטנים, שכונות בערים וקבוצות קטנות באוכלוסייה. הנתונים המתקבלים יוצרים בסיס מידע העומד לרשות גורמים ציבוריים ופרטיים במישור הארצי ובמישור המקומי לצורך קבלת החלטות במגוון תחומי החיים של תושבי המדינה.
למפקד האוכלוסין והדיור חמש מטרות עיקריות:
- ספירת האוכלוסייה ומשקי הבית במדינה.
- קבלת ידע דמוגרפי המשמש לבניית אומדני אוכלוסייה.
- איסוף נתונים והפקת מידע למשרדי ממשלה ורשויות מקומיות לצורך תקצוב.
- איסוף מידע חברתי כלכלי על מדגם גדול של אנשים באוכלוסייה המאפשר קבלת נתונים ומידע על קבוצות קטנות וייחודיות באוכלוסייה.
- הפקת מידע המשמש גופים, ארגונים, וגורמים שונים בתחומי החינוך, כלכלה, עסקים, מחקר ועוד.
מי יכול לעשות שימוש במידע המפקדי
כל אדם במדינה ומחוצה לה יכול להשתמש בנתוני המפקד. בהתאם לכך קיים מגוון רחב של שימושים. מידע זמין רב קיים באתר האינטרנט של הלמ"ס ובאתרי האינטרנט של ארגונים בין-לאומיים. מידע נוסף ניתן להשיג בפנייה ישירה ללמ"ס.
המידע שאותו מוסרים התושבים נשמר חסוי ומוגן בקפדנות. הנתונים הנאספים מתפרסמים אך ורק כסיכומים סטטיסטיים ואין אפשרות לזהות את האדם או העסק שפרטיו נרשמו בשאלון. אסור ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על פי חוק, למסור לגורם כלשהו - ממשלתי, ציבורי, מסחרי או פרטי - מידע שיאפשר לזהות את הפרט. החוק מחייב את כל עובדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
להלן דוגמאות למשתמשים ולשימושים אפשריים:
א. משרדי הממשלה - נתוני המפקד עומדים לרשות מקבלי ההחלטות כבסיס לקביעת מדיניות בתחומים שונים: חינוך, בריאות, רווחה, טיפול בשכבות שונות באוכלוסייה, בינוי ופיתוח, תחבורה ושירותים אחרים.
דוגמאות:
- תכנון ואספקת שירותים במערכת החינוך המותאמים לצורכי האוכלוסייה לגיל הילדים.
- תכנון תחבורה ציבורית ותשתיות תחבורה בהתאם לנפח התנועה הצפוי באיזור.
- תכנון מערכת סיוע לנזקקים.
- פיתוח תשתיות על פי צרכי האוכלוסייה.
- ניתוב תקציבים לרשויות המקומיות.
ב. רשויות מקומיות - נתוני המפקד עומדים לרשות מקבלי ההחלטות כבסיס לקביעת מדיניות מקומית בכל יישוב, בהתאם לצורכי האוכלוסייה. הנתונים מסייעים ללמוד על מאפיינים של שכונות ואוכלוסיות ביישובים.
דוגמאות:
- בחינת הצורך בהקמת שירותים לגיל הרך וגנים ציבוריים באזורים שבהם אחוז גבוה של ילדים בגיל זה.
- הסתייעות בנתונים בקביעת אזורי מיסוי עירוניים המותאמים למאפייני האוכלוסייה.
ג. גופי מחקר - ביצוע מחקרים על סמך נתוני המפקד. מפקדי אוכלוסין הם מקור חשוב למחקרים על המגמות בהרכב האוכלוסייה ובפיזורה, וכן מקור לניתוח ולהערכת השינויים שחלים באוכלוסייה ולבניית תחזיות לגבי כיווני התפתחותה.
דוגמאות למחקרים:
- אמצעי התחבורה לעבודה ומעמד חברתי-כלכלי בישראל.
- הגירה מערי פיתוח (מהפריפריה למרכז או מפריפריה לפריפריה).
- שינויים בהשכלה ובדפוסי הפריון של נשים מוסלמיות בישראל.
ד. חברות ציבוריות וחברות פרטיות - ביצוע מחקרים לצורך קבלת מידע עסקי המשמש בסיס לחקר שווקים, להערכת הביקוש למוצרים ולשירותים ולהערכת היצע כוח האדם.
דוגמאות:
- איתור ריכוזים של מבנים ישנים על ידי חברות העוסקות בשיקום מבנים.
- הקצאת גובה התמיכה של מפעל הפיס ליישובים השונים, הנקבע, בין השאר, מתוך מדדים שפותחו מנתוני המפקד.
ה. עיתונאים - הפקת מידע מנתוני המפקד על נושאים המשמשים לביצוע תחקיר וכרקע לכתבות.
דוגמאות:
- קבלת מידע על מאפיינים חברתיים-כלכליים של יישובים לצורך כתבה על מצב החינוך בהם.
- קבלת מידע על ממוצע השכר ביישובים השונים והשוואתו לרמת הפיתוח בהם.
ו. סטודנטים ותלמידים - כתיבת עבודות סמינריוניות ועבודות מחקר לתארים מתקדמים על בסיס נתונים של מפקד האוכלוסין והדיור; כתיבת עבודות במסגרת בית הספר.
דוגמא:
- שימוש בנתונים על אזורים שבהם ריכוז גבוה של משפחות מרובות ילדים לעבודות מחקר בסוציולוגיה.
ז. הציבור הרחב - שימוש בנתונים בתחומים רבים ומגוונים הרלוונטים לכל אחד.
דוגמאות:
- שימוש במידע על אזור מגורים לצורך קבלת החלטה על שינוי מקום מגורים.
- קבלת מידע בנושא תעסוקה ושכר לפי משלח יד, העשוי לכוון צעירים בהחלטתם לבחור תחום לימודים.
- איתור מקומות המתאימים לפתיחת בתי עסק בידי עצמאים.
תחומי המידע הנחקרים במפקד והשימוש האפשרי בהם
המידע המופק מהמפקד מתחלק למספר תחומי חקירה עיקריים כאשר בכל תחום חקירה נשאלות שאלות המספקות תמונה על האוכלוסייה בתחום זה. המידע הנאסף מאפשר לקבל נתונים על תכונות חברתיות-כלכליות של האוכלוסייה ושל משקי הבית.
להלן פירוט התחומים ודוגמאות לשימוש אפשרי בנתונים:
מאפיינים דמוגרפיים
א. פרטים אישיים:
שאלות בנושא דמוגרפיה מאפשרות ללמוד על גיל, מין, מצב משפחתי, ארץ לידה, שנת עלייה, ארץ הלידה של ההורים ומספר הילדים שנולדו לנשים.
דוגמאות לשימוש בנתונים הדמוגרפיים המתקבלים מהשאלון:
- אפיון אוכלוסיות העולים החדשים ביישובים השונים על פי משתנים כמו ארץ לידה, גיל ומצב משפחתי ותכנון שירותים מיוחדים לאוכלוסייה זו.
- איתור אזורים שבהם יש ריכוז גבוה של ילדים או של קשישים לצורך בניית מרכזים שישמשו אוכלוסייה זו.
ב. הגירה פנימית:
שאלות בנושא מעבר בין יישובים מאפשרות ללמוד על תנועת האוכלוסייה בין יישובים ובתוך יישובים, בפרק זמן של חמש השנים שקדמו למועד הקובע. שילוב מידע ממקורות אחרים מאפשר לאפיין את האוכלוסיות המשנות מקום מגורים.
דוגמאות לשימוש בנתונים של הגירה פנימית המתקבלים מהשאלון:
- אפיון אוכלוסיות הנכנסות/עוזבות/נשארות בערים הגדולות, עיירות פיתוח וביישובים כפריים.
מאפיינים חברתיים - כלכליים
א. השכלה:
שאלות בנושא השכלה מאפשרות ללמוד על רמת ההשכלה ברחבי הארץ בקרב האוכלוסיות שונות, ולבדוק את הקשר בין רמת ההשכלה למשתנים אחרים כגון תעסוקה, רמת חיים, צפיפות דיור ועוד ברמת אזורים בתוך יישובים.
שני סוגי שאלות נשאלים בנושא השכלה: שאלות בנוגע למספר שנות הלימוד ושאלות בנוגע לתעודה הגבוהה ביותר.
דוגמאות לשימוש בנתונים על השכלה המתקבלים מהשאלון:
- בדיקת רמת ההשכלה של האוכלוסייה בתוך אזורים/שכונות ובישובים קטנים.
- בדיקת הקשר בין רמת ההשכלה לבין דפוסים של יצירת משפחות ופריון.
- בדיקת הקשר בין סוג התעודה שקיבל הנשאל לבין העיסוק המפורט.
ב. עבודה:
שאלות בנושא עבודה מאפשרות לאתר אזורים עם אבטלה גבוהה בתוך יישובים גדולים וכן יישובי מצוקה קטנים, וכן מלמדים על אפשרויות התעסוקה בתוך היישוב ומחוצה לו. בנושא עבודה נשאלות שאלות אחדות שמטרתן לברר אם הנשאל שייך לכוח העבודה האזרחי במדינה וכן אם הוא עובד או מחפש עבודה. אנשים המועסקים בעבודה כלשהי בעת ביצוע המפקד נשאלים שאלות על מקום העבודה ועל העיסוק העיקרי של מקום העבודה ושל הנשאל במקום עבודתו, כדי לקבוע מהו משלח היד של הנשאל ומהו הענף הכלכלי שבו הוא עובד. נוסף על כך נשאלות שאלות שמטרתן ללמוד על כתובת מקום העבודה, על מספר שעות העבודה בשבוע, והאם הנשאל שכיר או עצמאי. כמו כן נשאלים על צורת ההגעה למקום העבודה העיקרי - האם ברגל או בכלי רכב כלשהו, ועל שעת היציאה לעבודה. מטרת שאלות אלו היא ללמוד על תנועת האנשים מביתם למקום עבודתם.
דוגמאות לשימוש בנתונים על עבודה המתקבלים מהשאלון:
- מיפוי האזורים על פי רמת השימוש בתחבורה ציבורית לעומת שימוש בכלי רכב פרטיים.
- למידה על אודות הרגלי העבודה של אוכלוסיות שונות מבחינת מספר שעות עבודה, מעמד בעבודה וכו'.
- מציאת הקשר בין תעסוקה לבין משתנים כמו השכלה, רמת חיים, גיל, מצב משפחתי ועוד.
ג. הכנסות משקי בית:
מטרת השאלות בנושא זה לבדוק אם קיימות הכנסות נוספות למשק הבית פרט להכנסות מעבודה, כדי ללמוד על מצבם הכלכלי של משקי הבית באזורים שונים ובקרב אוכלוסיות שונות.
במסגרת שאלות אלו נשאל המרואיין אם יש למשק הבית הכנסה קבועה ושוטפת שלא מעבודה או מקצבאות.
דוגמאות לשימוש בנתונים על הכנסות של משקי בית המתקבלים מהשאלון:
- למידה על אודות רמת ההכנסה הממוצעת ביישובים שונים.
- מציאת הקשר בין רמת הכנסה לבין משתנים אחרים כגון: השכלה, מצב משפחתי, הגירה בין ישובים וכו'.
- בדיקת רמת החיים של משפחות המקבלות קצבאות מסוגים שונים.
ד. תנאי דיור ורמת חיים:
מטרת השאלות בנושא זה היא לקבל תמונה על תנאי הדיור ועל רמת החיים ביישובים שונים ובקרב אוכלוסיות שונות. חלק זה כולל שאלות על מספר החדרים בדירה, שנת סיום בניית הדירה, האם הדירה היא בשכירות או בבעלות, ושאלות בנוגע למספר חדרי השירותים בדירה וקיומם או היעדרם של מכשירים שונים המצביעים על רמת החיים של משק הבית: טלוויזיה, וידאו או , מייבש כביסה, מדיח כלים, מיקרוגל, מזגן, דוד שמש, מחשב, חיבור לאינטרנט, מספר קווי טלפון, מספר טלפונים ניידים ורכב בבעלות או שלא בבעלות משק הבית.
דוגמאות לשימוש בנתונים על תנאי דיור ורמת החיים המתקבלים מהשאלון:
- משתנים על תנאי הדיור מסייעים בבניית המדד החברתי-כלכלי של יישובים. מדד זה משמש את משרד הפנים לקביעת ההקצבה לנפש ברשויות המקומיות.
- בדיקת הקשר בין תנאי דיור ורמת החיים לרמת השכלה.
- השוואה בין תנאי דיור ורמת חיים ביישובים שונים או בשכונות שונות באותו יישוב.
- השוואה בין תנאי דיור ורמת חיים של אוכלוסיית העולים לזו של אוכלוסיית הוותיקים בארץ.
ה. מוגבלות:
מידע על מוגבלות מאפשר לקבל תמונת מצב על אוכלוסיית המוגבלים במדינה, מה שעשוי לסייע בתכנון שירותים מיוחדים לאוכלוסייה זו. השאלות מבקשות לאתר את האנשים המוגבלים מבחינה גופנית או קוגניטיבית באמצעות כמה מאפיינים על מידת עצמאותו של הנשאל בפעילות יום-יומית ועל מוגבלות קוגניטיבית.
דוגמאות לשימוש בנתונים על מוגבלות המתקבלים מהשאלון:
- אפיון משקי בית שבהם מתגוררים אנשים בעלי מוגבלויות.
- בדיקת הקשר בין מוגבלות לתעסוקה ולהכנסות.
- התאמת שירותים מיוחדים לאוכלוסייה בעלת מוגבלות.
