תמונת דף
תקציר
- בסוף שנת 2010 מנתה הקהילה האתיופית בישראל 119.7 אלף תושבים[1]. כ- 78.9 אלף ילידי אתיופיה ו 40.8 אלף ילדי ישראל שאביהם נולד באתיופיה ( " צברים", שהם כשליש מבני הקהילה). לשם השוואה בסוף שנת 2005 מנתה אוכלוסייה זו 105.5 אלף תושבים , גידול של 2.6% בשנה.
- מרבית אוכלוסיית יוצאי אתיופיה מתגוררת בשני מחוזות עיקריים: במחוז המרכז (כ- 39% מהאוכלוסייה האתיופית) ובמחוז הדרום ( כ-24% מאוכלוסיית יוצאי אתיופיה).
- 91% מהנישאים ממוצא אתיופי נישאו לבן/בת זוג מאותו המוצא, גברים יותר מנשים (89%-92% בהתאמה).
- לידות חי: בשנת 2010 נולדו 2,419 תינוקות לנשים ממוצא אתיופי[2]. באותה שנה, היה מספר הילדים הממוצע שאישה ממוצא אתיופי צפויה ללדת במהלך חייה 2.55 ילדים.
- 74.5% מתלמידי החינוך היסודי והעל-יסודי שנולדו באתיופיה לומדים בחינוך הממלכתי-דתי לעומת זאת, בקרב ילידי ישראל שאביהם יליד אתיופיה רק 40.0% מהתלמידים ממוצא אתיופי לומדים בחינוך הממלכתי-דתי, ורובם (56.8%) נמצאים בפיקוח הממלכתי/כללי.
- רובם הגדול של תלמידי כיתות יב ממוצא אתיופי – 85% - נגשו לבחינות הבגרות, וכשליש – 36%, עמדו בכל דרישות וקבלו תעודת בגרות, בהשוואה ל-82% ניגשים לבחינות הבגרות ו-54% זכאים לתעודה מבין כלל תלמידי כיתות יב' בחינוך העברי.
- מקרב כלל הסטודנטים האתיופים, 90.4% למדו לקראת תואר ראשון (29.6% למדו בשנה הראשונה), 8.9% למדו לקראת תואר שני, 0.5% למדו לקראת תואר שלישי ו-0.2% למדו לקראת תעודה אקדמית.
- שיעור הנשים מקרב הסטודנטים האתיופיים הלומדים לתואר ראשון היה גבוה יותר בהשוואה לשיעור הנשים מקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון - 64.5% לעומת 55.9% בהתאמה.
- 66% ממשקי הבית של יוצאי אתיופיה גרים בדירות בבעלות, לעומת 69% משקי בית בישראל.צפיפות הדיור בקרב משקי הבית של יוצאי אתיופיה הוא 1.3 נפשות לחדר, לעומת 0.9 בקרב כלל האוכלוסייה.
במשקי בית של יוצאי אתיופיה אחוזי הבעלות על מוצרי התקשורת נמוכים יותר מאחוזי הבעלות בקרב כלל משקי הבית בישראל, למעט אחוזי הבעלות על די.וי.די. אחוזי הבעלות על טלפון נייד במשקי בית של יוצאי אתיופיה ובכלל משקי הבית בישראל הם מעל ל- 90%.
[1] האוכלוסייה האתיופית בישראל כוללת גם את ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה.
[2] נשים ילידות אתיופיה או נשים ילידות ישראל שאביהן יליד אתיופיה.
