תמונת דף
תקציר
בני 20 ומעלה עם מוגבלות תפקודית חמורה[1] (לפי דיווח עצמי)
- ל-17% מהאוכלוסייה בגיל 20 ומעלה יש מוגבלות תפקודית חמורה כלשהי, 43% בקרב בני 65 ומעלה.
- 11% מתקשים מאוד או שאינם יכולים ללכת או לעלות במדרגות כלל, 34% מבני 65 ומעלה.
- 6% מתקשים מאוד או שאינם יכולים לזכור או להתרכז כלל, 11% מבני 65 ומעלה.
- 4% מתקשים מאוד בראייה או שאינם יכולים לראות כלל (גם אם מרכיבים משקפים), 13% מבני 65 ומעלה.
- 3% מתקשים מאוד בשמיעה, או שאינם שומעים כלל (גם אם מרכיבים מכשיר שמיעה), 11% מבני 65 ומעלה.
- 4% מתקשים מאוד או שאינם יכולים להתלבש או להתרחץ בעצמם כלל, 14% מבני 65 ומעלה.
אנשים עם מוגבלות תפקודית חמורה לפי מאפיינים שונים
- 54% מהאנשים עם מוגבלות חמורה בגיל 54-25 מועסקים, לעומת 83% בשאר האוכלוסייה.
- 38% מהאנשים עם מוגבלות חמורה בגיל 54-25 אינם בכוח העבודה, לעומת 13% בשאר האוכלוסייה.
- 28% מהמועסקים עם מוגבלות חמורה משתכרים עד 4,000 ש"ח בחודש, לעומת 15% משאר המועסקים.
- 25% מהמועסקים עם מוגבלות חמורה חוששים לאבד את מקום עבודתם, לעומת 12% מקרב יתר המועסקים.
- 16% מהמועסקים עם מוגבלות חמורה חוששים שאם יאבדו את מקום עבודתם, אין כל סיכוי שימצאו מקום עבודה אחר, לפחות באותה רמת הכנסה שיש להם היום, לעומת 6% בקרב שאר המועסקים החושבים כך.
- בגיל 64-20, 21% מהאנשים עם מוגבלות חמורה חשים בדידות לעתים קרובות, לעומת 6% בקרב השאר.
- בגיל 64-20, 23% מהאנשים עם מוגבלות חמורה חשים דיכאון לעתים קרובות, לעומת 6% בקרב השאר.
[1] אדם עם מוגבלות תפקודית חמורה הוא מי שמתקשה קושי רב, או שכלל אינו יכול לעשות לפחות אחת מהפעולות הבאות: לראות, לשמוע, ללכת או לעלות במדרגות, להתלבש או להתרחץ בעצמו, לזכור או להתרכז.
שיעור האנשים עם מוגבלות באוכלוסייה גבוה יותר בפועל, מכיוון שהנתונים לא כוללים דיירי מוסדות טיפוליים וסיעודיים שלא נכללו בסקר, וכן נדגמים שלא יכלו להתראיין לסקר בשל מוגבלותם.