תמונת דף
תקציר
בשנת 2013 (במחירים שוטפים)
|
- סך ההוצאה[1] למחקר ופיתוח במגזר העסקי בשנת 2013 הסתכמה ב-40.9 מיליארד ש"ח, עלייה של 2.9% בהשוואה לשנת 2012.
- שיעור ההוצאה למו"פ פנימי[2] של המגזר העסקי מהתמ"ג הנו 3.5%. פעילות מרכזי המו"פ תרמה 1.8% לשיעור זה.
- עלייה של 8.9% בסך ההוצאה למו"פ של מרכזי המו"פ של חברות רב-לאומיות.[3] חלקם בהוצאה זו גדל בהשוואה לשנת 2012 ב-2.5% ועמד על 45.4% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי.
- לאחר עלייה בשנת 2012, חלה ירידה של 2.3% בסך ההוצאה למו"פ בתעשייה.
- עלייה של 7.5% לעומת 2012 בהוצאה למו"פ בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים (לשעבר ענף שירותי מחשוב).
- מספר המשרות המלאות במו"פ עמד על 64 אלף, כמעט ללא שינוי לעומת שנת 2012.
- בענפי התעשייה עשרה מפעלים מבצעים 43.3% מהמו"פ.
- מכלל החברות הפעילות בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים והשירותים האחרים ובענף מחקר מדעי ופיתוח מבצעות עשרים חברות 42% מהמו"פ.
מימון ההוצאה למו"פ
- 53% מסך ההוצאה למו"פ מומנה ממקורות שונים בחו"ל. בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים והשירותים האחרים ובענף מחקר מדעי ופיתוח מגיע שיעור זה לכדי 72% ו-62%, בהתאמה. הסיבה לכך היא שבענפים אלו מתרכזים רוב מרכזי המו"פ של חברות רב-לאומיות, הממומנים על ידי חברת האם בחו"ל.
- 6.4% מסך ההוצאה למו"פ מומנה מקרנות הון סיכון והון פרטי (כגון אנג'לים ובעלים).
|
לראשונה מתפרסם אומדן של סך ההוצאות השוטפות לשנת 2014 המבוסס על צפי של החברות. בשנת 2014 סך ההוצאות השוטפות למחקר ופיתוח במגזר העסקי גדלו ב-4.1% ועמדו על 40.4 מיליארד ש"ח.[4]
[1] סך ההוצאה מורכבת מההוצאות השוטפות (עלות עבודה, תשלומים לגורמי חוץ, חומרי גלם, אחרות ותקורה) ומההשקעות בנכסים קבועים לשם מו"פ.
[2] מו"פ פנימי כולל: עלות עבודה, הוצאות אחרות כולל תקורה, הוצאות על חומרי גלם וחומרי עזר למו"פ והשקעות במבנים ובציוד למו"פ. הוצאה זו אינה כוללת תשלומים לגורמי חוץ עבור עבודות מחקר ופיתוח.
[3] מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות: חברות אשר עיקר שירותי המו"פ של יחידת המו"פ שלהן מסופקים לקבוצת החברות בחו"ל שאליה הן משתייכות.
[4] נתון המבוסס על צפי החברות לסך הוצאות המו"פ השוטפות לשנת 2014.
