תמונת דף
תקציר
- בסוף שנת 2016 מנתה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל 144.1 אלף תושבים.[1] כ-85.5 אלף ילידי אתיופיה ו-58.6 אלף ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה.
- בשנת 2016 הגיעו מאתיופיה לישראל 214 איש (מהם 40 עולים ו-174 דרך איחוד משפחות).
- מרבית האוכלוסייה ממוצא אתיופי מתגוררת בשני מחוזות עיקריים: מחוז המרכז (כ-39%) ומחוז הדרום (כ-24%). בסוף שנת 2016, מבין היישובים העירוניים היישוב שבו מספר התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר היה נתניה (כ-11.6 אלף איש), ואילו היישוב שבו אחוז התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר מכלל אוכלוסיית היישוב, היה קריית מלאכי (16.6%).
- בני האוכלוסייה ממוצא אתיופי נישאים בגיל מבוגר יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית.
- 88% מהנישאים ממוצא אתיופי נישאו לבן/בת זוג מאותו המוצא, גברים יותר מנשים (92% ו-85%, בהתאמה).
- שיעור הגירושין בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי גבוה בהשוואה לשיעור הגירושין באוכלוסייה היהודית (16 מכל אלף נשואים, לעומת 9 מכל אלף בקרב כלל היהודים).
- לידות חי - בשנת 2016 נולדו 3,580 תינוקות לנשים ממוצא אתיופי. באותה שנה, היה מספר הילדים הממוצע שאישה ממוצא אתיופי צפויה ללדת במהלך חייה 2.9 ילדים.
- אחוז המשפחות החד-הוריות בקרב המשפחות ממוצא אתיופי גבוה במיוחד - כ-29%, יותר מפי שניים מאחוז המשפחות החד הוריות בכלל הארץ ובקרב המשפחות היהודיות והאחרות.
- בחינוך היסודי והעל-יסודי למדו בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16)33,184 תלמידים ממוצא אתיופי, שהם 2.6% מכלל התלמידים בחינוך העברי.
- בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) 46.7% מהתלמידים ממוצא אתיופי למדו בפיקוח הממלכתי-דתי, שיעור זה נמצא במגמת ירידה בעשור האחרון (לעומת 57.3% בשנת הלימודים תשס"ו).
- שיעור הזכאים שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות בקרב התלמידים ממוצא אתיופי, והם המועמדים הפוטנציאליים להמשך לימודים במוסדות להשכלה גבוהה, היה גבוה יותר בקרב בני הדור השני והגיע ל-39.2%, בהשוואה ל-27% בקרב אלו אשר נולדו באתיופיה.
- בשנת תשע"ו (2015/16) היו 1,649 ספורטאים פעילים[2] ממוצא אתיופי -157 ספורטאים יותר משנת תשע"ה.
- אחוז הנשים מכלל הספורטאים ממוצא אתיופי הוא 9.4%. זהו אחוז גבוה מהשנה הקודמת שבה היוו הנשים 7.6%, אך עדיין נמוך בהשוואה לאחוז הנשים בכלל אוכלוסיית הספורטאים הפעילים העומד על 20.5%.
- ההכנסה הכספית נטו למשק בית בקרב יוצאי אתיופיה הסתכמה ב-11,294 לעומת 15,751 ש"ח בכלל משקי הבית באוכלוסייה, ואילו ההוצאה הכספית עמדה על 7,037 ש"ח, לעומת 12,792 ש"ח בכלל האוכלוסייה.
- אחוז ההוצאה של יוצאי אתיופיה על סעיפי מזון (כולל פירות וירקות) ודיור גבוה יותר מכלל האוכלוסייה - 49.4% לעומת 41.0% בהתאמה, ואילו אחוז ההוצאה על סעיף הבריאות אצל יוצאי אתיופיה נמוך מכלל האוכלוסייה (2.7% לעומת 5.7%, בהתאמה) וכן על סעיף תחבורה ותקשורת (15.3% לעומת 20.3% בהתאמה).
[1] האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל כוללת גם את ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה.
[2] ישנם שני קריטריונים המגדירים ספורטאי פעיל: השתתפות במינימום תחרויות וסף עליון של שנת לידה (שניהם תלויי ענף).
