תמונת דף
תקציר
נתוני דיור כלליים לשנת 2016
- אחוז הגרים בדירות שבבעלותם הוא 67.6% בממוצע הארצי, 67.3% במשקי הבית היהודיים ו-78.3% במשקי הבית הערביים.
- בפילוח לפי רמת דתיות,[1] האחוז הגבוה ביותר של גרים בדירות בבעלות בקרב יהודים הוא בקרב דתיים (74.1%), והנמוך ביותר - בקרב חילונים (62.3%). במשקי בית ערביים, האחוז הגבוה ביותר הוא בקרב משקי בית דתיים מאוד (97%), והנמוך ביותר גם הוא אצל משקי בית חילונים (69.3%).
- אחוז הגרים בדירות שבבעלותם בקרב עולים מבריה"מ (לשעבר) הוא 49.2%, ובקרב יוצאי אתיופיה[2] - 60.5%.
- אחוז הגרים בדירות שכורות הוא 27.2% בממוצע הארצי, 28.5% במשקי הבית היהודיים ו-11.2% במשקי הבית הערביים.
- בקרב עולים מבריה"מ (לשעבר) אחוז הגרים בדירות שכורות הוא 48.3%, ואילו בקרב יוצאי אתיופיה - 38.6%.
- הערך הממוצע של דירה בבעלות המתקבל מהערכה עצמית[3] עמד על 1,723 אלפי ש"ח, וההוצאה החודשית הממוצעת לשכר דירה עמדה על 3,079 ש"ח.
- אחוז הגרים בדירות בבעלות בישראל (67.6%) בשנת 2016, נמוכים מממוצע האיחוד האירופי (69.1%), ומדורגים בשליש התחתון בהשוואה לשאר מדינות האיחוד האירופי.
- 38.6% מבין הגרים בדירות בבעלות משלמים משכנתא, וההחזר החודשי הממוצע של משכנתא למשלמים משכנתאות הוא 3,244 ש"ח.
- התשלום הממוצע על משכנתא בעשירון העליון[4] (4,851 ש"ח) גבוה פי 2.7 מהתשלום בעשירון התחתון (1,773 ש"ח).
נתוני דיור לשנים 2016-1997
- אחוז הגרים בדירות בבעלות בקרב כלל משקי הבית ירד מ-70.2% ב-1997 ל-67.6% ב-2016.
- אחוז הגרים בשכירות בקרב כלל משקי הבית עלה מ-%24.3 ב-1997 ל-27.2% ב-2016.
- בשנים 2016-2003 חלה עלייה באחוז הבעלות של משקי בית על שתי דירות או יותר - מ-3.2% ל-9.7%, בהתאמה. עיקר העלייה הייתה משנת 2008. ואולם לראשונה מאז 2008, ב-2016 חלה עצירה בהשוואה ל-2015.
- בפילוח מספר דירות בבעלות לפי חמישוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית ב-2016, ניתן לראות כי אחוז משקי הבית שאין בבעלותם דירה, גבוה פי 5 בחמישון התחתון (46.3%) מאשר בחמישון העליון (9.2%), ואחוז משקי הבית שבבעלותם שתי דירות או יותר, גבוה פי 18 בחמישון העליון (29.1%) בהשוואה לחמישון התחתון (1.6%).
- מתוך בעלי שתי דירות או יותר ב-2016, לכ-50 אלף משקי בית שלוש דירות או יותר. זוהי עלייה של כשלושת אלפים משקי בית מדי שנה מאז 2014.
[1] החל מסקר הוצאות משק הבית 2014, התווספה שאלה על אורח החיים העיקרי מבחינה דתית של האנשים השייכים למשק הבית. הקטגוריות סווגו לפי: חילוני, מסורתי, דתי, דתי מאוד (חרדי) ואורח חיים מעורב ואחר (או לא ידוע). הקטגוריות סווגו הן ליהודים והן לערבים. פילוח זה נעשה לפי הגדרה עצמית וחשוף לטעויות דגימה באוכלוסייה הערבית, בעיקר מפאת גודל המדגם.
[2] יהודים ואחרים שנולדו באתיופיה או שאחד מהוריהם נולד באתיופיה
[3] הנתונים על שווי הדירות בבעלות מתוך סקר הוצאות משק הבית מתקבלים מהערכת נציגי משק הבית את שווי דירתם, בתשובה על השאלה: "אילו יכולתם למכור את דירתכם כיום, איזה סכום הייתם מקבלים עליה?". אם נתון זה חסר, מתבצעת זקיפה (השלמת נתונים) לשווי הדירה לפי כמה פרמטרים קבועים (ליתר פירוט, ראו פרסום
הדיור בישראל - נתונים מסקר הוצאות משק הבית 2012-1997).
[4] בעשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית. עשירון הכנסה נטו לנפש סטנדרטית הוא קבוצה הכוללת 10% מהאוכלוסייה הנחקרת. כאן משקי הבית ממוינים בסדר עולה לפי גובה ההכנסה נטו לנפש סטנדרטית. עשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית מעידים בין היתר על רמת החיים.