תמונת דף
תקציר
בקרב בני 20 ומעלה
פניות למוסד לביטוח לאומי
- 28% מהאוכלוסייה בישראל (שהם כ-1.5 מיליון איש) השתמשו בשנה האחרונה בשירותי המוסד לביטוח לאומי, כגון הסדרת אישורי זכאות, אוכלוסין, קבלת קצבאות, ועדות רפואיות (לא כולל קצבאות המשולמות באופן אוטומטי). יהודים[1] וערבים פנו בשיעור דומה.
- מרבית הפונים, 69%, קיבלו את השירות באמצעות מפגש אישי עם פקיד.
- שיעור הפונים למוסד לביטוח לאומי בערים הגדולות[2] נע בטווח שבין 24% בירושלים (יהודים וערבים בשיעור דומה), ל-28% בפתח תקווה, אשדוד ונתניה.
הערכת איכות השירות של המוסד לביטוח לאומי
- 63% מהפונים היו מרוצים מהשירות שקיבלו. 37%, שהם כ-541 אלף איש, לא היו מרוצים מהשירות.
- כשני שלישים (67%) מעידים כי קיבלו מידע ברור ומדויק לגבי תהליך קבלת השירות במוסד לביטוח לאומי (הכוונה לתנאים מוקדמים לקבלת השירות, המסמכים הנדרשים וכדומה).
- 31% מהיהודים ו-36% מהערבים לא קיבלו מידע מדויק[3] לגבי תהליך קבלת השירות.
- ל-41% מהפונים הפריע זמן ההמתנה לקבלת השירות.
- 36% לא היו מרוצים משעות הפעילות של משרדי המוסד לביטוח לאומי - 38% מהיהודים ו-27% מהערבים.
- 63% מהפונים היו מרוצים מיחס עובדי המוסד לביטוח לאומי, יהודים וערבים בשיעור דומה. כשליש - 32%, שהם 474 אלף פונים - לא היו מרוצים מיחס העובדים נותני השירות.
- פחות ממחצית מהציבור (42%) מעריכים באופן חיובי את תפקוד המוסד לביטוח לאומי, ערבים יותר מיהודים (53% לעומת 39%, בהתאמה).
- מבין המשתמשים בשירותי המוסד לביטוח לאומי, שיעורי המעריכים באופן חיובי גבוהים יותר - 62% מהערבים ו-53% מהיהודים מעריכים את שירותיו באופן חיובי.
- כמחצית (48%) מהאוכלוסייה סבורים כי המוסד לביטוח לאומי נותן שירותים באופן שוויוני ללא הבדל מין, גיל ומגזר לכל קבוצות האוכלוסייה. ערבים ויהודים סבורים כך בשיעור דומה.
- מבין הפונים למוסד לביטוח לאומי, 57% סבורים כי הוא נותן שירות באופן שוויוני לכלל האוכלוסייה.
המחלקות לשירותים חברתיים
7% מהאוכלוסייה, כ-367 אלף איש, השתמשו בשנה האחרונה בשירותי הרווחה, כגון מפגש עם עובד, קבלת אישורים. השיעור בקרב הערבים (11%) גבוה מהשיעור בקרב היהודים (6%). לשאלה האם השירות שקיבלו עזר להם להתמודד עם הבעיה שבגללה פנו ללשכת הרווחה, קצת יותר ממחצית (57%) ענו בחיוב, 42% ענו בשלילה.
[1] בהודעה זו, בכל מקום שמוזכרים יהודים, הכוונה ליהודים ו'אחרים' – נוצרים שאינם ערבים וחסרי סיווג דת.[2] ערים המונות 200 אלף תושבים ויותר: ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה, אשדוד, נתניה ובאר שבע.[3] 'לא כל-כך' או 'בכלל לא'.
