בשנת תשע"ח (2017/18) היו 62 מוסדות להשכלה גבוהה ובהם למדו לקראת תואר או תעודה אקדמית 314.5 אלף סטודנטים (כולל 47.7 אלף סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה).
מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון ירד ב-3,055, ירידה של 5.7% לעומת השנה הקודמת. באוניברסיטאות הייתה ירידה של 5.7%, במכללות האקדמיות המתוקצבות - ירידה של 6.0%, במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות - ירידה של 3.6% ובמכללות האקדמיות לחינוך הייתה ירידה של 7.8%.
לעומת השנה הקודמת, מספר הסטודנטים לתואר ראשון ירד ב-0.7%, במיוחד במכללות האקדמיות לחינוך (-2.6%) ובאוניברסיטאות (-2.5%). לעומת זאת, מספר הסטודנטים לתואר השני עלה ב-0.3%, במיוחד במכללות האקדמיות לחינוך (6.6%) ובמכללות האקדמיות (3.6%; 17.0% במכללות מתוקצבות).
מספר הסטודנטים הכללי באוניברסיטאות ירד ב-2.0%. בתואר הראשון והשני ירד מספרם ב-2.5% וב-2.0%, בהתאמה, ואילו מספר לומדי התואר השלישי עלה ב-3.5%.
בתשע"ח כ-55% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון למדו מדעי החברה או מדעי הרוח, כ-70% מכלל הסטודנטים לתואר שני למדו מדעי החברה או מדעי הרוח (39.0% ו-30.1%, בהתאמה), והסטודנטים לתואר שלישי למדו בעיקר מדעי הטבע ומתמטיקה (39.6%) ומדעי הרוח (24.8%).
נשים היוו רוב (59.3%) בסך כל התארים. אחוז הנשים בקרב הערבים היה גבוה במיוחד - פי שניים מאחוז הגברים, כלומר על כל סטודנט ערבי היו שתי סטודנטיות ערביות.
בין השנים תש"ע (2009/10) ותשע"ח עלה אחוז הסטודנטים הערבים באופן משמעותי בכל התארים: בתואר ראשון - מ-13.2% ל-17.4% (18.0% בסטודנטים החדשים), בתואר שני - מ-7.5% ל-14.2% ובתואר שלישי - מ-5.3% ל-7.0%, בהתאמה.
בשנת תשע"ח למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה 11.6 אלף סטודנטים חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי). הם למדו בעיקר מקצועות מתחום החינוך וההכשרה להוראה (32.3%), ורק 30.4% מהם היו גברים.
בשנה זו, 24.9% מהסטודנטים לתואר ראשון היו מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (אשכולות 10-8). בקרב סטודנטים לתואר שני עמד חלקם היחסי על 31.7% ובתואר שלישי - על 38.9%. חלקם היחסי של הסטודנטים מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 3-1) היה 23.5% בתואר הראשון, 20.1% בתואר השני ו-15.0% בתואר השלישי.
