תמונת דף
תקציר
- מספר המוסדות המעניקים תואר ראשון משפטים גדל באופן ניכר, מ-3 מוסדות בשנת תש"ן (1989/90) ל-14 מוסדות בשנת תשע"ז.
- משנות ה-80 עד סוף שנות ה-2000, מספר מקבלי תואר ראשון במשפטים גדל באופן ניכר, מ-305 בתשמ"ג (1982/83) ועד לשיא של 4,026 בשנת תשס"ט (2008/09). מאז ירד מעט מספרם, ובשנת תשע"ז הוא עמד על 3,547.
- 79% מכלל מקבלי תואר ראשון במשפטים בשנת תשע"ז, למדו במכללות האקדמיות, רובן אינן מתוקצבות.
- אחוז המסיימים לימודי תואר ראשון במשפטים בישראל ב-2015 (7.0%) היה גבוה באופן ניכר ממדינות אחרות החברות בארגון ה-OECD (4.1% בממוצע), למעט בלטבייה, במקסיקו, בצרפת ובלוקסמבורג.
- במקביל לגידול במספר הסטודנטים למשפטים במכללות האקדמיות, חלה בהן ירידה באחוז הנבחנים בפסיכומטרי, מ-81.5% בתשנ"ז (1996/97) ל-49.5% בתשע"ז.
- בשנת תשע"ז הציון הפסיכומטרי הממוצע בקרב הסטודנטים לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטאות (667) היה גבוה באופן ניכר מאשר בקרב הסטודנטים במכללות האקדמיות (536).
- נמצאו פערים ניכרים בציון הפסיכומטרי הממוצע של הסטודנטים במכללות השונות, והוא נע בין 456 ל-617.
- בתשע"ז, אחוז בוגרי תואר ראשון במשפטים הגרים ביישובים פריפריאליים[1] (9.4%) נמוך מהאחוז בקרב כלל מקבלי תואר ראשון (16.8%) ומאחוז הגרים ביישובים אלה בכלל האוכלוסייה בישראל (17.7%).
- בתשע"ז, רובם המוחלט של המוסדות שבהם נלמד תואר ראשון במשפטים היו ממוקמים ביישובים מרכזיים ביותר (גוש דן), ו-83% מהבוגרים למדו במוסדות אלו.
- אחוז המוסלמים בקרב מקבלי תואר ראשון במשפטים, בשנים 2017-2000 (4.8%-3.7%), גבוה יותר מאשר בשנות ה-80 וה-90 (2.7%-1.6%). עם זאת, הוא עדיין נמוך באופן ניכר ביחס לייצוגם באוכלוסייה (17.7% ב-2017).
- אחוז הנשים בקרב מקבלי תואר ראשון במשפטים נמצא במגמת עלייה הדרגתית, מ-37.4% בשנת תשמ"ג (1982/83) ל-53.5% בשנת תשע"ז, אך הוא עדין נמוך מהאחוז בקרב כלל מקבלי תואר ראשון (57.1%).
בשנת 2016 השכר החודשי הממוצע של בוגרי תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטאות עם שנתיים ותק היה 11,626 ש"ח, לעומת 8,447 ש"ח בממוצע בקרב בוגרי המכללות.
[1] על פי מדד פריפריאליות של היישוב שבו התגורר מקבל התואר בגיל 18.
