שינויים ריאליים בשנת 2017 לעומת 2016
בתקציב הרגיל (ניהול שוטף)
עלייה של 7.6% בתקבולים ושל 7.8% בתשלומים. העלייה בתקבולים נובעת מעלייה של 10.7% בהשתתפות הממשלה ושל 5.8% בהכנסות העצמיות. יחד עם זאת, ב-52 מהרשויות חלה ירידה ריאלית בהכנסות העצמיות, בדומה ל-53 ב-2016.
ב-83 מתוך 255 הרשויות המקומיות נרשם גירעון תקציבי בתקציב הרגיל בשנת 2017, לעומת 69 רשויות מקומיות ב-2016 ובדומה ל-86 רשויות בשנת 2015.
יחס גביית ארנונה למגורים מסך החיובים למגורים בשנת 2017 היה 75.0%, גבוה יותר מהיחס בשנת 2016 (73.4%).
שיעור ארנונה לא למגורים מסך הארנונה הכללית היה 55.7%, בדומה ל-56.4% בשנת 2016.
בתקציב הבלתי רגיל (מימון פעילויות פיתוח)
עלייה של 15.0% בתקבולים ושל 17.1% בתשלומים. העלייה בתקבולים נובעת בעיקר מעלייה של 35.0% בהשתתפות הממשלה.
נתונים פיזיים נבחרים של הרשויות המקומיות
בשנת 2017 היו בישראל 255 רשויות מקומיות. הן כללו 77 עיריות, 124 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות.
בסוף שנת 2017 מנתה האוכלוסייה בישראל 8,797.9 אלף תושבים, 74.8% מתוכה התגוררה בתחומי העיריות. צפיפות האוכלוסייה עמדה על 387.4 לקמ"ר. העיר הצפופה ביותר הייתה בני ברק (26,368 תושבים לקמ''ר).
בשנת 2017 עלה היקף ההגירה הפנימית ב-2.2% לעומת 2016 ועמד על 267,045 נכנסים/יוצאים. חריש הובילה עם שיעור הגירה פנימית של 847 לאלף תושבים - גידול אוכלוסייה של 160% לעומת השנה הקודמת.
בשנת 2017 צריכת המים למגורים לנפש בעיריות ובמועצות המקומיות הייתה 52.6 מ"ק. צריכת המים הנמוכה ביותר נמדדה בערערה בנגב - 29.0 מ"ק לנפש, והגבוהה ביותר בכפר שמריהו - 325.4 מ"ק לנפש, פי 11.2.
אחוז השינוי הריאלי הארצי בשכר בשנת 2016 לעומת 2015 היה 1.0%. השינויים הריאליים הגבוהים ביותר חלו במועצות המקומיות הערביות שבהן היה השכר נמוך יחסית.
65.2% מתלמידי יב היו הזכאים בשנת תשע"ז לתעודת בגרות, לעומת 63.5% בשנה הקודמת. האחוז הגבוה ביותר של זכאים נמצא במעיליא (94.1%) ובהר אדר (92.7%).
