בסוף חודש ספטמבר 2022 נאמדה אוכלוסיית בני 17-0 בכ-3.088 מיליון ילדים שהם 32.2% מכלל האוכלוסייה בישראל (מתוכם 2.355 מיליון יהודים ואחרים שהם 31.1% מכלל אוכלוסיית היהודים והאחרים ו-733 אלף ילדים ערבים שהם 36.1% מכלל אוכלוסיית הערבים).
בערים הגדולות (המונות יותר מ-100,000 תושבים) אחוז הילדים הוא כ-30.5%. אחוז הילדים הגבוה ביותר היה בבית שמש (51.9%), ואחריה בבני ברק (48.1%) ובירושלים (39.0%). בשאר הערים הגדולות אחוז הילדים נמוך מהרמה הארצית. אחוז הילדים הנמוך ביותר היה בבת ים (20.5%), בתל אביב-יפו (21.0%) וברמת גן (21.9%).
מספר הילדים עד גיל 17 למשק בית (במשקי בית שבהם יש ילדים בגילים אלו) היה 2.44 בממוצע ברמה הארצית. בערים הגדולות, מספר הילדים הממוצע הגבוה ביותר היה בבית שמש - 3.86, בבני ברק - 3.73 ובירושלים - 2.90. ברמת גן נמצא הממוצע הנמוך ביותר של ילדים עד גיל 17 למשק בית - 1.87.
מרבית הילדים גרו עם שני ההורים (כ-92% מהילדים). היתר גרו עם הורה אחד בלבד. רוב הילדים במשפחה חד-הורית גרו עם אימם (כ-87%).
במהלך 2020 נישאו בישראל 327 נערות מתחת לגיל 18, כ-95% מהן היו מוסלמיות.
בשנת 2021 נולדו 185,040 יילודים. שיעור הפריון הכולל של הנשים בישראל נאמד ב-3.00 ילדים בממוצע לאישה.
בשנת 2021 מספר הנערות עד גיל 17 שילדו עמד על 185 נערות, מתוכן 138 מוסלמיות ו-41 יהודיות. עבור רובן (כ-94%) הייתה זו לידתן הראשונה.
בשנת תשפ"א (2020/21) ביקרו 652,528 ילדים בגילים 7-0 בגני ילדים ציבוריים שבפיקוח משרד החינוך ובמעונות היום, מתוכם 18% ערבים.
בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) למדו בחינוך היסודי והעל-יסודי כ-1.915 מיליון תלמידים.
שיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין הניגשים לבחינות הגיע בתשפ"א (2021/22) ל-81.4%, לעומת 79.3% בתש"ף.
בשנת תשפ"א (2020/21) היו 21,866 תלמידים בפנימיות, מגיל גן ועד כיתה יב, שהם 1.1% מכלל תלמידי ישראל בשנה זו.
כ-4.5% מכלל תלמידי בית הספר מטופלים על ידי קציני ביקור סדיר (קב"סים).
בשנת הלימודים תשפ"א (2020/21) ובמעבר לתשפ"ב (2021/22) עמד אחוז נשירת התלמידים בכיתות ז-יב על 1.9%.
בשנת הלימודים תשפ"א (2020/21) 15,532 ילדים ובני נוער למדו במסגרות של קידום נוער בפיקוח משרד החינוך.
בשנת תשפ"ב (2021/22), 2,931 בני נוער (בגילי 17-12, כולל) למדו לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. לאוכלוסייה זו מאפיינים ייחודיים: 96.0% מהם היו יהודים ואחרים, 62.7% למדו מקצוע בתחומי המדעים וההנדסה, 62.5% היו בנים, 77.0% למדו באוניברסיטה הפתוחה ו-43.8% גרו יישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (10-8).
57.8% מבני 17-12 שהם יהודים לא חרדים הם ילדים להורים שלפחות לאחד מהם השכלה גבוהה. בקרב יהודים חרדים עמד האחוז על 22.6% ובקרב ערבים – על 26.1%.
בשנת תשפ"א (2020/21) עמד מספר הספורטאים הפעילים בגיל 18-7 על 81,708 שהם 68.3% מכלל הספורטאים הפעילים בכל הגילים.
בשנת 2021, 8.1% מכלל הילדים עד גיל 17 (כ-237 אלף ילדים) חיו במשקי בית ללא מועסקים – 4.2% באוכלוסייה היהודית ו-21.0% באוכלוסייה הערבית.
בשנת תשפ"א (2020/21) נפתחו תיקים פליליים ל-6,629 בני נוער בגילי 18-12, בשיעור כולל של 6 בעלי תיקים פליליים לכל 1,000 בני נוער.
בשנים 2020-2005, מספר הקטינים שעמדו לדין במשפטים פליליים, הצטמצם באופן ניכר, מ-5,922 קטינים שקיבלו פסק דין ב-2005, ל-2,116 קטינים שקיבלו פסק דין ב-2020 (ירידה של 64.3%).
על פי נתוני סקר ביטחון אישי 2021, ב-59.1 אלף ממשקי הבית עם ילדים בני 2–17 (5.2%), נפגע לפחות ילד אחד במשק הבית מעבריינות במהלך 12 החודשים שקדמו לסקר.
בשנת 2021, כ-12% (כ-381.5 אלף) מכלל הילדים בין 0–17 היו רשומים במשרד הרווחה והביטחון החברתי. שיעור הילדים הרשומים היה כ-124.3 ל-1,000 ילדים.
בשנת 2021, הושמו במסגרות רווחה כ-121.7 אלף ילדים בני 0–17. שיעורם היה כ-39.6 ל-1,000 ילדים, והם היו כ-43.8% מכלל המושמים במסגרות רווחה.
בשנת 2021, השתתפו בתוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון (360°) 57,827 ילדים ובני נוער.
בשנת 2021 היו בישראל כ-114.4 אלף ילדים בני 17-0 שהוכרו כבעלי מוגבלויות על ידי מוסדות המדינה.
לפי דיווחי המשטרה, בחודשים ינואר-ספטמבר 2022, נפגעו בתאונות דרכים 1,517 ילדים בגיל 14-0, שהם 10.9% מהנפגעים. במספר הילדים שנפגעו חלה ירידה של 6.5% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2021, אז נפגעו 1,623 ילדים שהיו 10.5% מהנפגעים.
