24/04/2023: נוספו תרשימים 6 ו-7.
בסוף 2022 מנתה אוכלוסיית הדרוזים בישראל כ-150 אלף נפש (נתון ארעי) – גידול של יותר מפי עשרה מאז קום המדינה (14.5 אלף נפש ב-1949).
בסוף 2021 היישובים עם מספר הדרוזים הגבוה ביותר היו דאלית אל-כרמל (17.5 אלף) וירכא (17.3 אלף).
בסוף 2021 כרבע (24.2%) מהאוכלוסייה הדרוזית היו ילדים בני 14-0. לשם השוואה, באוכלוסייה היהודית 27.6% הם ילדים, באוכלוסייה המוסלמית – כשליש (32.7%), ואילו באוכלוסיית הנוצרים הערבים – כחמישית (20.9%).
במהלך העשור האחרון ירד שיעור הגידול של האוכלוסייה הדרוזית בהדרגה, ובשנת 2021 הוא עמד על 1.2%.
שיעור הפריון הכולל לאישה דרוזית ב-2021 עמד על 2.00 ילדים בממוצע, בהשוואה ל-1.94 בשנה הקודמת. שיעור הפריון הכולל בקרב הנשים הדרוזיות נמצא במגמת ירידה מאמצע שנות ה-60, אז נאמד שיעור הפריון הכולל ב-7.92 (ב-1964).
ב-2022 היו בישראל כ-42 אלף משקי בית שבראשם עמד דרוזי, כ-1.5% מכלל משקי הבית בישראל.
81.2% ממשקי בית הבית של הדרוזים היו משקי בית עם מועסקים, גבוה מהאחוז בקרב המוסלמים (75.4%) ומהאחוז בקרב הנוצרים (79.8%).
39.8% מהדרוזים המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך 8 שנים מסיום התיכון, לעומת 34.1% מתוך כלל מסיימי התיכון בחינוך הערבי.
בשנת תשפ"ב (2021/22) למדו 5,873 סטודנטים דרוזים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל (לא כולל סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה). בהשוואה לשנה הקודמת (תשפ"א – 2020/21) עלה מספרם ב-1.6%. בראייה רב-שנתית, גדל מספר הסטודנטים הדרוזים פי 3.6 מאז שנת תש"ס (1999/00) שבה עמד מספרם על 1.6 אלף סטודנטים.
בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23) מספרם של עובדי ההוראה הדרוזים היה 3,633, לעומת 3,574 בשנת הלימודים תשפ"ב, גידול של 1.7%.
בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) מספרם של אנשי סגל אקדמי דרוזים במוסדות להשכלה הגבוהה היה 183 לעומת 151 בשנת הלימודים תשפ"א (2020/21), גידול של 21.0%.
בשנת 2021, 22.5 אלף דרוזים היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווחה והביטחון החברתי. שיעור הרשומים בכלל האוכלוסייה הדרוזית עמד על 152.4 ל-1,000 נפש, לעומת 111.1 ל-1,000 נפש בכלל אוכלוסיית ישראל.
בשנת פסק דין 2020 שיעור המורשעים במשפטים פליליים בקרב האוכלוסייה הדרוזית היה כ-213 ל-100,000 נפש. שיעור זה נמוך באופן ניכר מהשיעור בקרב כלל תושבי ישראל שאינם דרוזים (כ-240 ל-100,000 נפש).
העבירות השכיחות ביותר היו: עבירות כלפי הסדר הציבורי (26.5%), עבירות מוסר (19.7%) ועבירות כלפי גופו של אדם (13.7%).
