בסוף חודש ספטמבר 2023 נאמדה אוכלוסיית בני 17-0 בכ-3.131 מיליון ילדים שהם 32% מכלל האוכלוסייה בישראל (מתוכם 2.393 מיליון יהודים ואחרים שהם 30.9% מכלל אוכלוסיית היהודים והאחרים ו-738.1 אלף ילדים ערבים שהם 35.7% מכלל אוכלוסיית הערבים).
בערים הגדולות (המונות יותר מ-100,000 תושבים) אחוז הילדים הוא כ-30.4%. אחוז הילדים הגבוה ביותר היה בבית שמש (52.1%), ואחריה בבני ברק (48.2%) ובירושלים (38.6%). ברוב הערים הגדולות אחוז הילדים נמוך מהרמה הארצית. אחוז הילדים הנמוך ביותר היה בבת ים (20.4%), בתל אביב-יפו (20.9%) וברמת גן (21.8%).
מספר הילדים עד גיל 17 למשק בית (במשקי בית שבהם יש ילדים בגילים אלו) היה 2.44 בממוצע ברמה הארצית. בערים הגדולות, מספר הילדים הממוצע הגבוה ביותר היה בבית שמש – 3.63, בבני ברק – 3.50 ובירושלים – 2.92. בבת ים ובתל אביב-יפו נמצא הממוצע הנמוך ביותר של ילדים עד גיל 17 למשק בית (1.83 ו-1.84, בהתאמה).
מתוך הילדים המתגוררים במשקי בית, מרביתם גרו עם שני ההורים (כ-91% מהילדים). היתר גרו עם הורה אחד בלבד. רוב הילדים במשפחה חד-הורית גרו עם אימם (כ-86%).
במהלך 2021 נישאו בישראל 262 נערות מתחת לגיל 18, כ-89% מהן היו מוסלמיות.
בשנת 2022 נולדו 181,193 יילודים. שיעור הפריון הכולל של הנשים בישראל נאמד ב-2.89 ילדים בממוצע לאישה.
בשנת 2022 מספר הנערות עד גיל 17 שילדו היה 139 נערות, מתוכן 103 מוסלמיות, 30 יהודיות ו-6 נערות ללא סיווג דת. עבור רובן (כ-94%) הייתה זו לידתן הראשונה.
בשנת תשפ"ב (2021/22) ביקרו 650,360 ילדים בגילים 7-0 בגני ילדים ציבוריים שבפיקוח משרד החינוך ובמעונות היום, מתוכם 19.5% ילדים ערבים.
בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23) למדו בחינוך היסודי והעל-יסודי כ-1.961 מיליון תלמידים.
שיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין הניגשים לבחינות בתשפ"ב (2021/22) הגיע ל-80.4%, בדומה ל-81.4% בתשפ"א.
בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) ובמעבר לתשפ"ג (2022/23) עמד אחוז נשירת התלמידים בכיתות ז-יב על 2.0%.
בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) למדו 16,586 ילדים ובני נוער בגיל 19-12 במסגרות של קידום נוער בפיקוח משרד החינוך.
יש עלייה מתמדת במספר בני הנוער הסטודנטים, פרט לשנת תשפ"ב (2021/22) שבה הייתה ירידה. בשנת תשפ"ג (2022/23), 3,197 בני נוער (בגילי 17-12, כולל) למדו לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. לאוכלוסייה זו מאפיינים ייחודיים: 78.1% למדו באוניברסיטה הפתוחה, 80.0% למדו מקצוע בתחומי המדעים וההנדסה, 61.9% היו בנים, 97.4% מהם היו יהודים ואחרים ו-43.8% מהיהודים והאחרים גרו יישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (10-8).
בשנת תשפ"ב היה אחוז הספורטאים בני 18-7 71.8% מתוך כלל הספורטאים הפעילים (95,770 ספורטאים פעילים).
בשנת 2022, 6.2% מכלל הילדים עד גיל 17 (כ-184 אלף ילדים) חיו במשקי בית ללא מועסקים – 3.4% באוכלוסייה היהודית ו-15.4% באוכלוסייה הערבית.
ההכנסה הכספית החודשית הממוצעת נטו למשק בית עם ילדים הייתה גבוהה פי 1.4 מההכנסה למשק בית ללא ילדים (20,106 ש"ח לעומת 14,032 ש"ח, בהתאמה), וההוצאה הכספית החודשית הממוצעת הייתה גבוהה פי 1.5 (15,083 ש"ח לעומת 9,939 ש"ח, בהתאמה).
בשנת תשפ"ב (2021/22) נפתחו תיקים פליליים ל-5,803 בני נוער בגילי 18-12 בשיעור כולל של 5.1 בעלי תיקים פליליים ל-1,000 בני נוער בגילים אלו.
מספר הקטינים שעמדו לדין במשפטים פליליים, הצטמצם באופן ניכר, מ-5,922 קטינים שקיבלו פסק דין ב-2005, ל-2,213 קטינים שקיבלו פסק דין בשנת 2021 (ירידה של 62.6%).
אחוז ההרשעה בקרב קטינים תושבי ישראל שעמדו לדין בגין עבירות כלפי ביטחון המדינה היה גבוה באופן ניכר מאחוז ההרשעה בקרב כלל הקטינים שעמדו לדין (81.0% לעומת 44.9%, בהתאמה).
על פי נתוני סקר ביטחון אישי 2022, ב-75.7 אלף ממשקי הבית עם ילדים בני 17-2 (6.5%), נפגע לפחות ילד אחד במשק הבית מעבריינות במהלך 12 החודשים שקדמו לסקר.
בשנת 2022, כ-14% (כ-437.7 אלף) מכלל הילדים בני 17-0 היו רשומים במשרד הרווחה והביטחון החברתי. שיעור הילדים הרשומים היה כ-140.4 ל-1,000 ילדים.
בשנת 2022, הושמו במסגרות רווחה כ-128 אלף ילדים בני 17-0. שיעורם היה כ-41.1 ל-1,000 ילדים, והם היו כ-43.8% מכלל המושמים במסגרות רווחה.
בשנת 2022 היו במרשם אנשים עם מוגבלות כ-131.8 אלף ילדים בני 17-0 עם מוגבלויות שונות.
לפי דיווחי המשטרה, בחודשים ינואר-ספטמבר 2023, נפגעו בתאונות דרכים 1,386 ילדים בגיל 14-0, שהם 11.3% מהנפגעים. במספר הילדים שנפגעו חלה ירידה של 12.3% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2022, אז נפגעו 1,581 ילדים שהיו 11.0% מהנפגעים.
