בהודעה מוצגים ממצאים ראשוניים על היקף ההוראה לשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23) ומגמות רב-שנתיות על היקף ההוראה, תחלופת עובדי הוראה, מאפיינים נבחרים של עובדי הוראה, שכר חודשי ממוצע ואינדיקטורים נבחרים.
בשנת הלימודים תשפ"ג מספרם של עובדי הוראה בכלל המערכת היה כ-203 אלף לעומת כ-198 אלף בשנת הלימודים תשפ"ב (גידול של 2.1%).
במהלך השנים תשע"א-תשפ"ג (2022/23-2010/11), קצב השינוי השנתי במספרם של עובדי ההוראה, היה 3.1% בממוצע לשנה, בחינוך העברי – 3.3% ובחינוך הערבי – 2.6%.
בשנת הלימודים תשפ"ג מספר שעות העבודה השבועיות היה כ-6.23 מיליון שעות לעומת כ-6.10 מיליון שעות בתשפ"ב (גידול של 2.1%).
במהלך השנים תשע"א-תשפ"ג, קצב השינוי השנתי בשעות העבודה השבועיות במערכת, היה 4.8% בממוצע לשנה, בחינוך העברי – %5.1 ובחינוך הערבי – %3.8.
במהלך השנים תשע"א-תשפ"ג, חל גידול מואץ בהיקף ההוראה בכלל המערכת והתווספו כ-62.8 אלף עובדי הוראה וכ-2.6 מיליון שעות עבודה שבועיות.
בשנת הלימודים תשפ"ג נוספו למערכת 14,094 עובדי הוראה, מהם 12,266 עובדי הוראה חדשים ו-1,828 עובדי הוראה חוזרים (לאחר הפסקה של 3 שנים ומעלה).
בשנת הלימודים תשפ"ג מספרם של עובדי הוראה חדשים עמד על 12,266 לעומת 13,266 בשנת תשפ"ב, ירידה של כ-7.5%.
שיעורם של עובדי הוראה חדשים בחינוך העברי ירד מכ-7.4% בשנת תשפ"ב לכ-6.7% בשנת תשפ"ג, ובחינוך הערבי מכ-4.3% בשנת תשפ"ב לכ-3.7% בשנת תשפ"ג.
בשנת הלימודים תש"ף (2019/20) עזבו את מערכת החינוך 8,265 עובדי הוראה לעומת 9,529 עובדי הוראה בשנת הלימודים תשע"ט (ירידה של 13.3%).
במהלך השנים תשס"א-תש"ף (2019/20-2000/01), שיעורי העזיבה השנתיים של עובדי הוראה היו יציבים – כ-4.4% בממוצע לשנה. שיעורי העזיבה בחינוך הערבי בשנים אלו היו נמוכים (4.0% בממוצע) בהשוואה לחינוך העברי (4.8% בממוצע).
במהלך שני העשורים האחרונים, מספר התלמידים גדל ב-50% בחינוך היסודי, ב-31% בחטיבות הביניים וב-48% בחטיבות העליונות, ומספר הכיתות גדל ב-63%, 52% ו-62%, בהתאמה.
בתקופה זו מספר המורים גדל ב-74% בחינוך היסודי, ב-96% בחטיבות הביניים וב-64% בחטיבות העליונות ובהתאם לכך מספר המשרות המלאות גדל ב-88%, 58% ו-52%, בהתאמה.
במהלך שני העשורים האחרונים ירד ממוצע התלמידים למורה. ירידה בולטת במיוחד הייתה בחינוך היסודי הערבי – מ-15.7 תלמידים למורה בשנת תש"ס (1999/00) ל-11.6 תלמידים למורה בשנת תשפ"ב (ירידה של 4.1 תלמידים למורה).
ירידה בולטת חלה בממוצע התלמידים למשרה מלאה, בחינוך היסודי הערבי – מ-18.9 תלמידים למשרה מלאה בשנת תש"ס ל-13.6 תלמידים למשרה מלאה בשנת תשפ"ב (ירידה של 5.3 תלמידים למשרה מלאה).
ממוצע התלמידים לכיתה ירד אף הוא, ובאופן בולט בחטיבות הביניים בחינוך הערבי מ-32.9 תלמידים לכיתה בשנת תש"ס ל-26.4 תלמידים לכיתה בשנת תשפ"ב (ירידה של 6.5 תלמידים לכיתה).
בחינוך העברי בשני העשורים האחרונים עלה שיעורם של עובדי הוראה עם 40-31 שעות עבודה שבועיות מ-9.8% בשנת תשס"א ל-48.5% בשנת תשפ"ג. בנוסף על כך, שיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגות שכר לא אקדמיות ירד מ-32.2% בשנת תשס"א ל-7.4% בשנת תשפ"ג, ושיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגת שכר תואר שני ומעלה עלה מ-19.3% ל-40.1%, בהתאמה.
בחינוך הערבי בשני העשורים האחרונים, עלה שיעורם של עובדי הוראה עם 40-31 שעות עבודה שבועיות מ-11.1% בשנת תשס"א ל-61.2% בשנת תשפ"ג. שיעור הנשים עלה מ-61.2% בשנת תשס"א ל-76.2% בשנת תשפ"ג. שיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגות שכר לא אקדמיות ירד מ-42.6% בשנת תשס"א ל-2.3% בשנת תשפ"ג, ובמקביל שיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגת שכר תואר שני ומעלה עלה מ-8.5% ל-45.6%, בהתאמה.
השכר החודשי הממוצע של עובדי הוראה עמד בשנת תשפ"א (2020/21) על 12,460 ש"ח לעומת 8,954 ש"ח בשנת תש"ע (2009/10) ו-6,380 ש"ח בשנת תש"ס (1999/00), גידול של כ-95% במהלך השנים תש"ס-תשפ"א.
השכר השנתי לשעת עבודה שבועית עמד בשנת תשפ"א (2020/21) על 5,001 ש"ח לעומת 4,341 ש"ח תש"ע (2009/10) ו-3,479 ש"ח בשנת תש"ס (1999/00), גידול של כ-44% במהלך השנים תש"ס-תשפ"א.
השכר השנתי למשרה מלאה עמד בשנת תשפ"א (2020/21) על כ-173 אלף ש"ח לעומת כ-130 אלף ש"ח בשנת 2010 וכ-100 אלף ש"ח בשנת תש"ף (2019/20) (גידול של כ-73% במהלך השנים 2021-2000); בקרב עובדי הוראה צעירים (בני 34-25): כ-118 אלף ש"ח ב-2021 לעומת כ-87 אלף ש"ח ב-2010 וכ-70 אלף ש"ח ב-2000 (גידול של כ-70%); ובקרב עובדי הוראה ותיקים (בני 64-55): כ-248 אלף ש"ח לעומת כ-171 אלף ש"ח וכ-134 אלף ש"ח, בהתאמה (גידול של כ-84%).
פערי השכר בין גברים לנשים פחתו מ-13% בשנת 2000 ל-10% בשנת 2021. לעומת זאת, באותן שנים פערי השכר בין ותיקים (בני 64-55) לצעירים (בני 34-25) התרחבו מ-93% ל-109%, בהתאמה.
בין השנים 2022-2012 חלה עלייה בכלל המערכת בשיעור המורים להוראת עברית, מתמטיקה ואנגלית בעלי רקע השכלתי/הכשרתי מתאים להוראת המקצוע, למעט ירידה קלה בשיעור המורים להוראת עברית בחטיבת הביניים.
בשיעורי ההתאמה למקצועות עברית, מתמטיקה ואנגלית לאורך השנים 2022-2012, קיים פער שלילי מתמשך בין בתי ספר שבהם תלמידים בעשירוני מדד חברתי-כלכלי נמוכים לבין בתי ספר שבהם תלמידים בעשירוני מדד חברתי-כלכלי בינוניים וגבוהים.
בשנים 2020-2011, חלה עלייה בשיעורם של עובדי הוראה במערכת החינוך בעלי תואר ראשון ממכללות אקדמיות לחינוך (מכ-43% לכ-48%), לעומת ירידה בשיעורם של עובדי הוראה בעלי תואר ראשון מאוניברסיטאות (מכ-39% לכ-32%).
