ממשלה דיגיטלית
שיעור המשתמשים בשירותי ממשלה מקוונים אומנם נמצא במגמת עלייה (כ-48.7% בשנת 2020 לעומת כ-35% בשנת 2014), אך הוא עדיין נמוך משמעותית מהממוצע במדינות הסמן העליון.
על פי מדד OSI של האו"ם, המדרג את המדינות באופן יחסי ומודד את היצע השירותים המקוונים של הממשלות, חלה ירידה במיקומה היחסי של ישראל, ואילו במדינות הסמן התחתון ובמדינות הסמן העליון חלה עלייה.
שוק העבודה
בשנת 2020 (שבה התפרץ נגיף הקורונה והוטלו הגבלות על התקהלויות) שיעור המועסקים מרחוק במדינות הסמן העליון היה כפול מהשיעור בישראל (כ-35% לעומת כ-17.8%, בהתאמה).
בשנת 2021 (שבה היקף המגבלות על התקהלויות היה נמוך משמעותית משנת 2020) נאמד שיעור של כ-16.2% המועסקים מרחוק. נתון זה מעיד שאופי תעסוקה זה יציב וייתכן שיימשך גם בסיום משבר הקורונה.
בשנת 2020, שיעור המועסקים בענפי ICT בישראל הוא הגבוה ביותר מכלל מדינות ה-OECD (כ-5.1%), וכך גם שיעור המועסקים במשלחי יד ICT העומד על כ-8.2% מסך המועסקים. נתונים חיוביים אלו נובעים מהיקפו המשמעותי של מגזר ההייטק בישראל.
השכלה, הון אנושי וכישורים
שיעור מקבלי התארים במקצועות ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) בישראל הוא מהגבוהים בקרב המדינות שנבדקו (נמוך רק מאירלנד, פינלנד ופורטוגל). בנוסף על כך, שיעור זה נמצא במגמת עלייה לאורך השנים (גידול של 16.5% בשנת 2020 לעומת שנת 2014).
חלקם היחסי של מקבלי התארים במקצועות ה-STEM מכלל בוגרי התארים עלה מ-25% בשנת 2014 לכ-30% בשנת 2020.
הכניסה הראשונה לאינטרנט בקרב ילדים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, מתרחשת בגיל מבוגר יותר מזה של אלו מרקע חברתי-כלכלי גבוה יותר, ונראה כי כבר בגיל צעיר נוצרים פערים במיומנות דיגיטלית.
שימוש אישי
בשנת 2020, כ-90% מבני ה-20 ומעלה בישראל השתמשו באינטרנט.
בין השנים 2020-2014 חלה עלייה חדה בשיעור המשתמשים באינטרנט בחברה הערבית והפער בין שיעור המשתמשים בקבוצת אוכלוסייה זו לשיעור המשתמשים בכלל האוכלוסייה הצטמצם כמעט לגמרי.
באותה שנה (2020) כ-64% מהחרדים בני 20 ומעלה השתמשו באינטרנט, עלייה משמעותית לעומת שנת 2019 שבה עמד האחוז על כ-56%.
כ-47.5% מבני 20 ומעלה רכשו מוצרים ושירותים באופן מקוון בשנת 2020. אחוז זה נמוך משמעותית מהאחוז במדינות הסמן העליון באותה שנה (כ-77%), כנראה בהשפעת השיעורים הנמוכים של שימוש זה באוכלוסייה הערבית, באוכלוסייה החרדית ובקרב בני 60 ומעלה.
שיעור המשתמשים בשירותי בנקאות מקוונים בישראל בשנת 2020 עמד על כ-63.9%. שיעור זה היה נמוך משמעותית מהממוצע במדינות הסמן העליון (כ-80.2%), וגבוה משמעותית מהממוצע במדינות הסמן התחתון (45.3%).
שיעור המשתמשים בשירותי בנקאות מקוונים בשנת 2020 בקרב בני 44-20 עומד על כ-71.7%. מגיל זה ומעלה שיעור המשתמשים יורד בהדרגה ככל שהגיל עולה.
כלכלה וצמיחה כלכלית
שיעור היצוא של סחורות ICT מכלל יצוא הסחורות בשנת 2020 היה כ-14.3% ושיעור היצוא של שירותי ICT מכלל יצוא השירותים היה 35.6%. שיעורים אלו גבוהים בהשוואה למדינות השונות באופן משמעותי ומעידים על היקפו ועוצמתו של מגזר ההייטק בישראל.
שימוש עסקי
בהשוואה בין-לאומית ניכר שרמת הדיגיטציה והיקף הטמעת מערכות תקשורת במגזר העסקי בישראל נמוכה. שיעור העסקים בישראל שיש להם אתר אינטרנט, מערכות ERP או מערכות CRM נמוך אפילו מהאומדן במדינות הסמן התחתון. בניתוח שנערך במסגרת פרסום אומדני סקר ICT[5] עולה שהשיעור הנמוך נובע מרמת דיגיטציה נמוכה מאוד בענפי השירותים, המסחר והבינוי בהשוואה לענפים אלו במדינות מתקדמות.
תשתיות
יותר מ-50% ממשקי הבית בישראל מונגשים לתשתית הסיבים המאפשרת גלישה מהירה, כ-17.9% ממשקי הבית מנויים לתשתית זו נכון לסוף שנת 2021. מספר משקי הבית המונגשים והמנויים התרחב בשנת 2021 ביותר מ-90%.
בהשוואה לסוף שנת 2018 מספר משקי הבית המונגשים לתשתית הסיבים גדלה ביותר מ-850%.
