22/03/2022: תיקונים בעמ' 18 בקובץ ההודעה והחלפת תרשים 4.
בשנת הלימודים תשפ"ב מספרם של עובדי הוראה בכלל המערכת היה כ-198 אלף לעומת כ-193 אלף בשנת הלימודים תשפ"א (גידול של 2.7%). במהלך השנים תשע"א-תשפ"ב (2021/22-2010/11), קצב השינוי השנתי במספרם של עובדי ההוראה, היה 3.2% בממוצע לשנה, בחינוך העברי - 3.4% ובחינוך הערבי - 2.8%.
בשנת הלימודים תשפ"ב מספר שעות העבודה השבועיות היה כ-6.11 מיליון שעות לעומת כ-5.96 מיליון שעות בתשפ"א (גידול של 2.4%). במהלך השנים תשע"א-תשפ"ב, קצב השינוי השנתי בשעות העבודה השבועיות במערכת, היה 5.1% בממוצע לשנה, בחינוך העברי - %5.4 ובחינוך הערבי - %4.7.
במהלך השנים תשע"א-תשפ"ב, חל גידול מואץ בהיקף ההוראה בכלל המערכת והתווספו כ-58.8 אלף עובדי הוראה וכ-2.6 מיליון שעות עבודה שבועיות.
בשנת הלימודים תשפ"ב מספרם של עובדי הוראה חדשים עמד על 10,755 לעומת 12,192 בשנת תשפ"א, ירידה של כ-12%.
שיעור הגיוס של עובדי הוראה חדשים בחינוך העברי ירד מכ-6.9% בשנת תשפ"א לכ-6.1% בשנת תשפ"ב. בחינוך הערבי שיעור הגיוס של עובדי הוראה חדשים ירד מ-4.5% בשנת תשפ"א ל-3.0% בשנת תשפ"ב.
בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) עזבו את מערכת החינוך 8,641 עובדי הוראה לעומת 6,984 עובדי הוראה בשנת הלימודים תשע"ח (גידול של 23.7%).
במהלך השנים תשס"א-תשע"ט (2018/19-2000/01), שיעורי העזיבה השנתיים היו יציבים - כ-4.1% בממוצע לשנה. עם זאת, שיעורי העזיבה בחינוך הערבי בשנים אלו היו נמוכים באופן ניכר (3.0% בממוצע) מהשיעורים בחינוך העברי (4.5% בממוצע).
במהלך שני העשורים האחרונים, מספר התלמידים גדל ב-46% בחינוך היסודי, ב-24% בחטיבות הביניים וב-45% בחטיבות העליונות, ומספר הכיתות גדל ב-43%,57% ו-59%, בהתאמה. בתקופה זו מספר עובדי הוראה גדל ב-69% בחינוך היסודי, ב-87% בחטיבות הביניים וב-56% בחטיבות העליונות ובהתאם לכך מספר המשרות המלאות גדל ב-88%, 58% ו-52%, בהתאמה.
במהלך שני העשורים האחרונים ירד ממוצע התלמידים למורה. ירידה בולטת במיוחד הייתה בחינוך היסודי הערבי - מ-15.7 תלמידים למורה בשנת תש"ס (1999/00) ל-11.1 תלמידים למורה בשנת תשפ"א (ירידה של 4.6 תלמידים למורה).
ירידה בולטת חלה בממוצע התלמידים למשרה מלאה, בחינוך היסודי הערבי מ-18.9 תלמידים למשרה מלאה בשנת תש"ס ל-13.0 תלמידים למשרה מלאה בשנת תשפ"ב (ירידה של 5.9 תלמידים למשרה מלאה).
ממוצע התלמידים לכיתה ירד אף הוא, ובאופן בולט בחטיבות הביניים בחינוך הערבי מ-32.9 תלמידים לכיתה בשנת תש"ס ל-26.5 תלמידים לכיתה בשנת תשפ"א (ירידה של 6.4 תלמידים לכיתה).
בחינוך העברי בשני העשורים האחרונים עלה שיעורם של עובדי הוראה עם 31 שעות עבודה שבועיות מ-13.6% בשנת תשס"א ל-57.5% בשנת תשפ"ב. כמו כן, שיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגות שכר לא אקדמיות ירד מ-32.2% בשנת תשס"א ל-7.2%בשנת תשפ"ב, ושיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגת שכר תואר שני ומעלה עלה מ-19.3% ל-39.4%, בהתאמה.
בחינוך הערבי בשני העשורים האחרונים, עלה שיעורם של עובדי הוראה עם 31 שעות עבודה שבועיות מ-13.8% בשנת תשס"א ל-68.3% בשנת תשפ"א. שיעור הנשים עלה מ-61.2% בשנת תשס"א ל-75.6%בשנת תשפ"א. שיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגות שכר לא אקדמיות ירד מ-42.6% בשנת תשס"א ל-2.5% בשנת תשפ"א, ובמקביל שיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגת שכר תואר שני ומעלה עלה מ-8.5% ל-42.0%, בהתאמה.
השכר החודשי הממוצע של עובדי הוראה עמד בשנת תש"ף (2019/20) על 12,907 ש"ח לעומת 8,954 ש"ח בשנת תש"ע (2009/10) ו-6,380 ש"ח בשנת תש"ס (1999/00), גידול של כ-90% במהלך השנים תש"ס-תש"ף.
השכר השנתי לשעת עבודה שבועית עמד בשנת תש"ף (2019/20) על 4,907 ש"ח לעומת 4,341 ש"ח תש"ע (2009/10) ו-3,479 ש"ח בשנת תש"ס (1999/00), גידול של כ-41% במהלך השנים תש"ס-תש"ף.
השכר השנתי למשרה מלאה עמד בשנת 2020 על כ-172 אלף ש"ח לעומת כ-130 אלף ש"ח בשנת 2010 וכ-100 אלף ש"ח בשנת 2000 (גידול של כ-72% במהלך השנים 2020-2000); בקרב עובדי הוראה צעירים (בני 34-25): כ-115 אלף ש"ח ב-2020 לעומת כ-87 אלף ש"ח ב-2010 וכ-70 אלף ש"ח ב-2000 (גידול של כ-75%), ובקרב עובדי הוראה מבוגרים (בני 64-55): כ-246 אלף ש"ח לעומת כ-171 אלף ש"ח וכ-134 אלף ש"ח, בהתאמה (גידול של כ-84%).
פערי השכר בין גברים לנשים פחתו מ-13% בשנת 2000 ל-10% בשנת 2020. לעומת זאת, באותן שנים פערי השכר בין מבוגרים (בני 64-55) לצעירים (בני 34-25) התרחבו מ-93% ל-114%, בהתאמה.
לאורך העשור האחרון, חלה ירידה בשיעורי ההתאמה למקצוע של מורים לעברית בחינוך העברי (למעט החינוך הממלכתי היסודי) לעומת עלייה בשיעורי ההתאמה בחינוך הערבי.
לאורך העשור האחרון, חלה עלייה בשיעורי ההתאמה למקצוע בקרב מורים למתמטיקה ואנגלית בכל שלבי החינוך וזרמי החינוך השונים.
