תמונת דף
תקציר
פיתוח
בר-קיימה הוא פיתוח הממלא את צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולת לספק את צורכי הדורות
הבאים. מדיניות של פיתוח בר-קיימה נועדה להבטיח השגת צמיחה כלכלית, שוויון
פנים-דורי ושוויון בין-דורי תוך התחשבות במגבלות הסביבה והתייחסות להיבטים
סביבתיים, חברתיים וכלכליים. המדדים לפיתוח בר-קיימה המוצגים בפרסום הנוכחי
מבוססים על העקרונות, ההגדרות והמאפיינים המקובלים של מדדים לפיתוח בר-קיימה
בעולם, על-פי המלצות האו"ם, תוך התאמתם למאפיינים/בעיות הייחודיים של ישראל
והשוואת מצבה של ישראל ביחס למדינות אחרות. הפרסום מתמקד ב-26 מדדים, לפי הפירוט
הבא: מליחות ומפלס מי תהום באקוויפר ההר ובאקוויפר החוף; אוכלוסייה המחוברת למערכת
איסוף וטיפול בשפכים עירוניים; איכות מי חופי רחצה; צפיפות אוכלוסייה באזור חוף
הים התיכון; פליטות גזי חממה; פליטות תחמוצות חנקן משריפת דלק; פליטות תחמוצות
גופרית משריפת דלק; עצימות פליטות של תחמוצות חנקן ושל תחמוצות גופרית; פליטות
מזהמי אוויר מרכב מנועי; שטח יערות; שטח חקלאות אורגנית; רמת מינוע; שיעור הוצאה
למזון לפי עשירוני הכנסה; תוחלת חיים בלידה; תמותת תינוקות; קצב גידול האוכלוסייה;
אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה האזרחי; מספר הנשים למאה גברים בכוח העבודה
האזרחי; הפקת מים לנפש; פסולת ביתית לנפש; צריכת אנרגיה לנפש; עצימות אנרגטית;
תוצר מקומי גולמי לנפש (תמ"ג); יחס חוב חיצוני לתמ"ג; הוצאה לאומית
למחקר ופיתוח אזרחי כאחוז מהתמ"ג; הכנסה פרטית פנויה של משקי-בית. לגבי כל
אחד מהמדדים מובאים הסברים על המדד ועל הרלוונטיות שלו לפיתוח בר-קיימה, ומוצגים
נתונים ומגמות בישראל. השוואות בין-לאומית נעשו בהתאם לזמינות הנתונים.
