פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל אוקטובר 2017

​

מבוא

​

א. כל​לי

 פרסומים

001 מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי, 2015
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1654, ירושלים 2017. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בדצמבר 2012 החליטה ממשלת ישראל על פיתוח מערכת מדדים לבקרה ולהערכה של איכות חייהם של תושבי ישראל. הדו"ח הנוכחי בא בהמשך לפרסום של ממשלת ישראל מ-2016: "מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי". בדו"ח מוצגים בפירוט 49 מדדים (27 מדדים אובייקטיביים וכמותיים, המתבססים על נתונים מינהליים וסקרים, ו-22 מדדים סובייקטיביים, המתבססים על תשובות הציבור לשאלות על עמדות ושביעות רצון בתחומים שונים) מתוך 72 שהוגדרו למדידה בתשעת התחומים הבאים: איכות התעסוקה; ביטחון אישי; בריאות; דיור ותשתיות; חינוך, השכלה וכישורים; מעורבות אזרחית וממשל; סביבה; רווחה אישית וחברתית; רמת חיים חומרית. מתוך 49 מדדים אלה, ל-39 מדדים ניתן היה לחשב שינויי מגמה ביחס לשנה הקודמת וביחס לשנת הבסיס (לרוב שנת 2002), ואילו לעשרה מדדים לא ניתן היה לבצע השוואות ביחס לשנה הקודמת או ביחס לשנת הבסיס (רובם מדדים חדשים שפותחו ב-2015). נמצא, כי בהשוואה לשנה הקודמת, ב-21 מדדים נרשמה מגמה חיובית, ב-13 מדדים נרשמה מגמה שלילית, וב-5 מדדים נרשם שינוי קטן בלבד. בהשוואה לשנת הבסיס, ב-34 מדדים נרשמה מגמה חיובית, ב-4 מדדים נרשמה מגמה שלילית ובמדד אחד נרשם שינוי קטן בלבד. לגבי 16 מדדים מוצגת השוואה למדינות ה-OECD (ב-10 מהם ישראל דורגה מעל לממוצע).

(איכות חיים; מדדים כלכליים; איכות הסביבה; תנאי מחייה; חוסן אישי; ביטחון אישי; הכנסה; תעסוקה; דיור; תשתיות; רמת חיים; צריכה; למידה; רמת השכלה; מיומנויות; בריאות; מוגבלויות; פעילויות פנאי; התנדבות; בחירות; ניקיון; רעש; אלימות; פשעים; תאונות דרכים; תוחלת חיים; השמנת-יתר; דיכאון; בדידות; עמדות; שביעות רצון)

002 הגורמים העונתיים וגורמי ההתאמה מראש ל-2017 מגמות ל-2017-2013
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

סדרות עתיות חברתיות-כלכליות משמשות לחקר ולמעקב אחרי התפתחות מגמות ולאיתור נקודות-מפנה או שינויים בפעילות החברתית-כלכלית במשק. אמידת שינויים אלה היא קשה יותר אם היא מתבססת על נתונים מקוריים, הכוללים לא רק את המגמה שבה מתעניינים אלא גם תנודות הנובעות מהשפעות עונתיות, שינויים במספר ימי הפעילות במשק ובתאריכי החגים והשפעות לא-סדירות אחרות. כדי לאמוד את המגמה בסדרות עתיות, יש לנכות את ההשפעות העונתיות ואת השתנות תאריכי החגים וימי הפעילות ולאחר מכן לנטרל את השפעת אי-הסדירות. בפרסום הנוכחי מוצגים גורמי ההתאמה מראש להשפעת החגים וימי הפעילות והגורמים לניכוי השפעת העונתיות לשנת 2017 עבור יותר מ-500 סדרות המתפרסמות באופן שוטף ב"ירחון הסטטיסטי לישראל" ובפרסומים אחרים של הלמ"ס. בהמשך מובאים נתונים מקוריים, נתונים מנוכי עונתיות ונתוני מגמה לשנים 2013 עד 2017 עבור מדדים חברתיים-כלכליים עיקריים במשק. נוסף על כך, מוצגים תרשימים של גורמי חג וימי פעילות, גורמים עונתיים וגורמים לא-סדירים ואחוז השינוי במגמה לעומת החודש (הרבע) הקודם. בנספח לפרסום מוצגים נתונים על שינויים במועדי החגים העבריים וימי הפעילות בישראל ל-2020-1995.

(מתודולוגיה סטטיסטית; סדרה עתית; עונתיות; מדדים חברתיים-כלכליים)

חושן, מאיה; אסף-שפירא, יאיר ואחרים (עורכים):

003 שנתון סטטיסטי לירושלים, מס' 31 - 2017
מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית), בשיתוף עם עיריית ירושלים. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.jiis.org.il.

שנתון זה כולל שפע של נתונים סטטיסטיים בנושאים רבים הנוגעים לעיר ירושלים ולאוכלוסייתה. בנוגע לכל נושא מוצגים הנתונים העדכניים ביותר ומתוארות מגמות לאורך זמן. השנתון מופיע לראשונה גם בערבית, ובהמשך מתוכנן לצאת כל שנתון בשני כרכים: אחד בעברית ובאנגלית ושני בערבית ובעברית. השנתון הנוכחי מורכב השנה מ-15 פרקים, כדלקמן: שטח; אקלים ואיכות הסביבה; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה ועלייה; רמת חיים ורווחה; תעסוקה; עסקים ותעשייה; בינוי ודיור; תחבורה ותשתיות; תיירות; חינוך ותרבות; בריאות; סדר ציבורי; הכנסות והוצאות העירייה. בחלק מלוחות השנתון מוצגים לצד נתוני ירושלים גם נתוני תל-אביב-יפו וחיפה ונתונים כלל-ארציים. כמו כן, רבים מן הלוחות כוללים השוואות לנתוני שנים קודמות. מקורות המידע העיקריים ששימשו לעריכת השנתון הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל, משרד הבינוי והשיכון, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות ומחלקות שונות של עיריית ירושלים. רשימה מפורטת של המקורות מופיעה במבוא של כל פרק. כמו כן, מובאים הסברים להגדרות ולשיטות החישוב.

(ירושלים; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; תעסוקה; אבטלה; שכר; קצבאות; עוני; מיצב חברתי-כלכלי; תעשייה; בינוי; תחבורה; תאונות דרכים; תרבות; ספורט; עבריינות; בתי-ספר; תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; אשפוז; חדר מיון; קופות חולים; תיירות; בתי-מלון; שירותים; מים; חשמל; תקשורת; תשתיות; מוזיאונים; אקלים; איכות הסביבה; פסולת; בחירות; תקציבים)

004 עיריית תל-אביב-יפו - שנתון סטטיסטי 2016
המרכז למחקר כלכלי וחברתי, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2016, 427 עמ' ו-13 מפות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה (ראו על העיר ◄ נתונים סטטיסטיים): www.tel-aviv.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים נבחרים מתוך השנתון הסטטיסטי מס' 55 של עיריית תל-אביב-יפו. הפרסום מורכב מ-18 פרקים, כדלקמן: שטח, אלים ואיכות הסביבה; אוכלוסייה; משקי בית ורמת חיים; שירותים חברתיים וביטוח לאומי; שירותי בריאות; חינוך והשכלה; תרבות ופנאי; סדר ציבורי; עבודה; עסקים ותעשייה; תיירות; דיור; בינוי; תשתית; תחבורה; ; שירותים עירוניים; תקציב העירייה; עובדי העירייה. בין הממצאים: בסוף 2015 מנתה אוכלוסיית תל-אביב-יפו 432,900 נפש - 393,200 יהודים ו-39,700 לא יהודים, מתוכם 18,300 ערבים; כ-69% ממשקי-הבית בעיר ב-2015 היו של נפש אחת או שתיים, לעומת 42.2% בממוצע ארצי; ערך דירה ממוצעת בבעלות בתל-אביב-יפו ב-2014 היה 2,598,000 ₪ לעומת ממוצע ארצי של 1,598,000 ש"ח; שיעור המתגוררים בדירות שכורות בעיר היה ב-2014 53.7% (27.4% בממוצע ארצי ו-40% גרו בדירות בבעלות (67.3%); ב-2015 פעלו בתל-אביב-יפו 70,222 עסקים, שהיוו כ-12.8% מכלל העסקים הפעילים בישראל; ב-2015 היו בעיר כ-406,600 מועסקים (11.2% מכלל המועסקים בישראל), וכ-62% מהם לא היו תושבי העיר; בסוף 2015 היו בתל-אביב-יפו 65 מלונות תיירות, והפדיון ממלונות אלה (כ-2 מיליארדי ₪) היה כ-20% מסך הפדיון של מלונות התיירות בישראל. השנתון כולל השוואות לערים ירושלים וחיפה והשוואות לשנים קודמות.

(תל-אביב-יפו; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; שכונות מגורים; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; מיצב חברתי-כלכלי; תעסוקה; הכנסה; הוצאות משפחה; דיור; בנייה; מסחר; שירותים; תעשייה; תשתיות; בנקים; שירותי רווחה; שירותי בריאות; אשפוז; פטירות; קצבאות; תיירות; בתי-מלון; עבריינות; חינוך; הישגים לימודיים; בתי-ספר; תלמידים; סטודנטים; תרבות; פעילויות פנאי; חוגים; מים; חשמל; תחבורה; תקציבים; אקלים; איכות הסביבה)

005 שנתון סטטיסטי חיפה: 2016
האגף לתכנון אסטרטגי ומחקר, עיריית חיפה, חיפה 2017, 500 עמ' (עברית, לוחות גם באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה: www.haifa.muni.il.

השנתון הסטטיסטי של עיריית חיפה כולל לוחות, תרשימים ומפות, שבהם מוצגים נתונים עדכניים על העיר חיפה ותושביה ועל ההתפתחויות והשינויים שחלו בעיר. השנתון מורכב מ-16 פרקים, כדלקמן: שטח, אקלים ואיכות סביבה; דמוגרפיה; עבודה; תעשייה, מסחר ושירותים; תיירות; בינוי; תחבורה; רמת חיים; חינוך; תרבות ופנאי; בריאות; שירותי רווחה וביטוח לאומי; סדר ציבורי; תשתיות ושירותים עירוניים; עובדי העירייה; ממשל מקומי. בראשיתו של כל פרק מוצגים ההגדרות, מקורות הנתונים, תיאור של נושא הפרק וממצאים העיקריים. השנתון מתבסס בעיקר על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכן על נתונים שהתקבלו ממשרדי ממשלה אחרים, המוסד לביטוח לאומי ומקורות פנים-עירוניים.

(חיפה; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; משקי-בית; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; תלמידים; גני ילדים; בתי-ספר; בחינות בגרות; סטודנטים; תארים אקדמיים; תעסוקה; תעשייה; מפעלי תעשייה; מסחר; בנייה; דיור; שירותים; תשתיות; שירותי רווחה; קצבאות; הכנסה; שכר; מוצרים בני קיימה; בתי-חולים; קופות חולים; אשפוז; מחלות זיהומיות; חיסונים; תיירות; בתי-מלון; איכות הסביבה; אקלים; תחבורה; נמלים; כלי-רכב; תאונות דרכים; עבריינות; תרבות; מוזיאונים; בחירות)

006 לוחות תמותה שלמים של ישראל, 2015-2011
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1682, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים לוחות תמותה שלמים, לגילים בודדים, המופקים לתקופות של חמש שנים קלנדריות בממוצע, וזאת לעומת לוחות תמותה מקוצרים {לקבוצות גיל של חמש שנים}, המופקים לכל שנה קלנדרית. הפרסום הנוכחי מתייחס לשנים 2015-2011. הלוחות שבפרסום מבוססים על שיטה חדשה לאמידת ההסתברות למות עד גיל 89 שנים ועל ההסתברות למות בגילים 90 עד 110+ שנים. הלוחות כוללים מידע על ההסתברות למות ועל תוחלת החיים, כולל סטיית תקן ורווחי סמך. הנתונים מוצגים לפי קבוצת אוכלוסייה, מין וגיל. בין הממצאים: תוחלת החיים בלידה של כלל אוכלוסיית ישראל ב-2015-2011 היתה 83.8 שנים בקרב נקבות ו-80.1 שנים בקרב זכרים; ב-2015-2011 תוחלת החיים של יהודים ואחרים היתה 84.2 שנים בקרב נקבות ו-80.6 שנים בקרב זכרים; באותן שנים תוחלת החיים של יהודיות הגיעה ל-84.2 שנים ושל זכרים יהודים ל-80.8 שנים, בעוד שתוחלת החיים של ערבים הגיעה ל-80.7 שנים בקרב נקבות ול-76.9 שנים בקרב זכרים. על-פי דו"ח ארגון ה-OECD לשנת 2016, תוחלת החיים של הגברים בישראל ב-2014 דורגה במקום השביעי (יחד עם אוסטרליה) עם תוחלת חיים של 80.3 שנים (במקום הראשון דורגה איסלנד עם תוחלת חיים של 81.3 שנים); הנשים הישראליות דורגו במקום ה-13 עם תוחלת חיים של 84.1 שנים (במקום הראשון דורגה יפן עם תוחלת חיים של 86.8 שנים).

(תנועה טבעית; תוחלת חיים; תמותה)

007 חליחל, אחמד:
פריון של נשים יהודיות בישראל לפי מידת הדתיות שלהן בשנים 2014-1979
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 101 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2017, 30 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

עבודה זו היא המשך ועדכון של עבודה קודמת מ-2011, שבה נבנתה סדרה רב-שנתית של שיעורי הפריון של נשים יהודיות בישראל לפי מידת דתיותן בשנים 2009-1979. העבודה הנוכחית מרחיבה את סדרת הנתונים לשנים שלאחר 2009, והיא כוללת נתונים מעודכנים על הפריון של נשים יהודיות ו"אחרות" (נשים שדתן לא סווגה או לא ידועה או נוצריות לא ערביות) לפי רמת הדתיות שלהן עד שנת 2014. העבודה מתבססת על הסקר החברתי של הלמ"ס, שבו יש שאלה על רמת הדתיות (סיווג של חמש רמות שונות של דתיות: חרדיות, דתיות, מסורתיות-דתיות, מסורתיות לא כל-כך דתיות ולא-דתיות/חילוניות). לשם חישוב האומדנים, קושרו הנשים למרשם התושבים המעודכן ל-2014, ועבור כל אישה הועתקו נתוני כל הלידות שלה על-פי סדר הלידה ושנת הלידה של הילד (כולל ילדים שנולדו חיים ונפטרו לפני מועד הסקר). בעבור נשים יהודיות חושבו אומדני הפריון לפי חמש הקבוצות  של רמת הדתיות, ואילו הנשים ה"אחרות" שויכו לקבוצה של הלא-דתיות/חילוניות. בחלק האחרון של העבודה מוצג ניסיון לתיקוף האומדנים באמצעות השוואת האומדנים שהתקבלו ישירות משימוש בסקר החברתי עם הנתונים הרשמיים שפרסמה הלמ"ס לאותן שנים. חלק זה כולל ניתוח של שיעורי אי-ההשבה לסקר, שיש להם השפעה על אומדני הסקר.

(נשים; פריון [ילודה]; דתיות)

008 ירושלים, 2016-2015
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 159 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2017, 24 עמ'. העלון מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בסדרת עלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מוצגים נתונים על העיר ירושלים ותושביה. ירושלים היא העיר הגדולה ביותר בישראל, הן בשטח והן במספר התושבים (בסוף 2015 חיו בעיר כ-865,700 איש). הנושאים הנסקרים בפרסום הם: אוכלוסייה (מקורות גידול האוכלוסייה, עלייה, ותק מגורים בעיר, מין וגיל של האוכלוסייה, מידת הדתיות של היהודים, מצב משפחתי של האוכלוסייה, גיל הנישואין, ילודה ופריון, תוחלת חיים, משקי-בית ומשפחות); חינוך והשכלה (בתי-ספר יסודיים, נבחנים בבחינות בגרות, עמדות התושבים כלפי שירותי חינוך וסטודנטים הלומדים בירושלים); עבודה (מאפייני המועסקים, עסקים ומועסקים במשקי-בית); רמת חיים (הוצאות והכנסות, בעלות על מוצרים, שביעות רצון מאזור המגורים ומהשכנים ומאפייני הדיור); בינוי; מדד חברתי-כלכלי; נתונים כספיים; מים; פסולת ומחזור; תחבורה ותאונות דרכים; תיירות; ביטחון אישי; שביעות רצון מהחיים ומהמצב הכלכלי; אקלים, שטח ושימושי קרקע; מאפייני הצבעה בבחירות לכנסת ועמדות כלפי הרשות המקומית.

(ירושלים; תכונות דמוגרפיות; פריון [ילודה]; רמת השכלה; בחינות בגרות; סטודנטים; מיצב חברתי-כלכלי; הוצאות משפחה; עולים; בנייה; דיור; שימושי קרקע; איכות הסביבה; שביעות רצון; ביטחון אישי; הכנסה; עמדות; בחירות; דתיות; תעסוקה; עסקים קטנים; תאונות דרכים; תחבורה; תיירות; בתי-מלון)

009 מבוגרים בני 55 ומעלה - 2015-2014: נתונים מתוך דוח פני החברה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 160 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2017, 16 עמ'. העלון מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בסדרת עלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי, המבוסס על דו"ח פני החברה מס' 9 של הלמ"ס, מוצגים נתונים על בני 55 ומעלה לקראת הפרישה ולאחריה. הנושאים הנסקרים הם: אוכלוסייה; חינוך והשכלה (השכלה של בני 55 ומעלה, תלמידים בני 55 ומעלה במוסדות תורניים, עובדי הוראה בגילי 55 ומעלה, שימוש במחשב ובאינטרנט, מיומנויות של בני 55 ומעלה); תעסוקה; רמת חיים (עוני והדרה חברתית); רווחת האוכלוסייה; בריאות; שירותי רווחה; תחבורה ותאונות דרכים (מורשים לנהוג ועברות נהיגה, תאונות דרכים (מורשים לנהוג ועברות נהיגה, תאונות דרכים); פשיעה ומשפט (נפגעי עבריינות, נאשמים במשפטים פליליים); סביבה. בין הממצאים: בסוף 2015, כ-20% (כ-1,693,000 נפש) מאוכלוסיית ישראל היו בני 55 ומעלה; 16.7% מעובדי ההוראה בשנת הלימודים תשע"ו היו בני 55 ומעלה לעומת 5.7% בשנת הלימודים תשנ"א; שיעור התעסוקה של בני 55 ומעלה ב-2015 היה 40.5%; ב-13.2% ממשקי הבית ב-2015 היו שתי נפשות בנות 55 ומעלה וב-11.1% ממשקי הבית היתה נפש אחת בת 55 ומעלה; כ-24.3% מהמורשים לנהוג ב-2015 היו בני 55 ומעלה.

(קשישים; רמת השכלה; כוח-אדם בהוראה; מיומנויות; רמת חיים; בריאות; נהגים; תאונות דרכים; פשעים; שוק העבודה; איכות הסביבה)

010 ברודסקי, ג'ני; שנור, יצחק; באר, שמואל (עורכים):
בני 65+ בישראל - שנתון סטטיסטי, 2016
משאב - מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזיקנה (משותף למאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל ולאשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל), ירושלים 2017, 423 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משאב: http://mashav.jdc.org.il.

שנתון זה, היוצא לאור בפעם ה-19 (בגרסתו הקודמת "קשישים בישראל"), מקיף מגוון רחב של נושאים בנוגע לקשישים בישראל, תוך הדגשת מגמות לאורך זמן והבדלים בין קבוצות אוכלוסייה ובין אזורים גאוגרפיים שונים. הפרסום מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: 1) מאפיינים דמוגרפיים של בני 65+ (נתונים על אוכלוסייה זו לפי חתכים דמוגרפיים [גיל, מין, קבוצות אוכלוסייה] וגאוגרפיים [נפות, יישובים]); 2) מאפיינים בריאותיים של בני 65+ (תוחלת חיים, תמותה, מחלות ומוגבלויות), הרגלי בריאות ודפוסי שימוש בשירותי בריאות נבחרים; 3) מאפיינים חברתיים וכלכליים של בני 65+ (השכלה, תעסוקה, מצב כלכלי ומאפיינים חברתיים); 4) מערכת השירותים לבני 65+ - היצע ודפוסי שימוש (שירותים קהילתיים ומוסדיים); 5) בני 65+ במבט בינלאומי (מספר בני 65+ באוכלוסייה, יחסי תלות, פטירות, מצב משפחתי, השתתפות בכוח העבודה ועוד). השנתון מתייחס בעיקר לבני 65+, על-פי ההגדרה המקובלת בעולם לקשישים, אולם בעקבות העלייה בתוחלת החיים מוצגים נתונים גם לפי קבוצות גיל מפורטות יותר. בתחילתו של כל פרק מובאים הסברים והגדרות ללוחות וכן סיכום של הממצאים העיקריים. בתחתיתו של כל לוח מצוין מקור הנתונים, ובסוף הפרסום מובאת רשימה מלאה של המקורות. שנתונים קודמים, לשנים 2001 עד 2015, מופיעים באתר האינטרנט של משאב: http://mashav.jdc.org.il.

(קשישים; תוחלת חיים; מצב משפחתי; עולים; הגירה פנימית; משקי-בית; דיור; פטירות; בריאות גופנית; בריאות הנפש; הפרעות שינה; ליקויי ראייה; ליקויי שמיעה; סרטן; מוגבלויות; בדיקות רפואיות; חיסונים; אשפוז; פעילויות פנאי; תמיכה חברתית; תמיכה משפחתית; בדידות; הכנסה; צריכה; עוני; רמת השכלה; שירותי רווחה; קצבאות; שירותי בריאות; סיעוד; ניצולי שואה; תרופות; ביטוח בריאות; טיפול ממושך; מוסדות לקשישים; דיור מוגן; הרגלי קריאה; התנדבות; מועדונים; תרבות; חופשה; נהגים; פעילות גופנית; תעסוקה; גמלאות; יהודים [תפוצות]; עבריינות; אלימות; שביעות רצון)

011 חליחל, אחמד:
שיפורים במצבה של האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל: נתונים נבחרים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2017, 14 עמ'.

מצגת זו הוכנה לרגל ציון העליות מאתיופיה במהלך 25 השנים האחרונות, והיא הוצגה בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת. בין הממצאים: בשנים 1984 עד 2016 עלו לישראל כ-88,252 עולים מאתיופיה; שנת השיא של העלייה היתה 1991 (מבצע שלמה), שבה הגיעו לישראל כ-21,000 עולים מאתיופיה; בסוף 2015 התגוררו בישראל כ-141,200 תושבים שמוצאם מאתיופיה (61% נולדו באתיופיה ו-39% נולדו בישראל לאב יליד אתיופיה); כ-75% מיוצאי אתיופיה מתגוררים ב-22 יישובים, נתניה היא העיר שבה מתגוררים הכי הרבה עולים יוצאי אתיופיה (כ-11,300 איש) ואחריה ראשון-לציון (כ-8,000 איש); משק-בית ממוצע של יוצאי אתיופיה מונה 4 נפשות; תחולת העוני במשקי-בית של יוצאי אתיופיה נאמדה ב-2015 ב-33.7%, לעומת 19.1% בכלל האוכלוסייה בישראל; ב-2014/15 היו במערכת החינוך כ-34,000 תלמידים ממוצא אתיופי, 48.4% בחינוך הממלכתי, 47.8% בחינוך הממלכתי-דתי ו-3.8% בחינוך החרדי; אחוז הזכאים לתעודת בגרות בקרב יוצאי אתיופיה עלה מ-43% ב-2010 ל-54% ב-2015; מספר הסטודנטים ממוצא אתיופי במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עלה מ-747 ב-2010 ל-2,966 ב-2015; מספר מקבלי התארים האקדמיים בקרב יוצאי אתיופיה עלה מ-96 ב-2010 ל-530 ב-2015.

(עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; משקי-בית; עוני; שירותי רווחה; עבריינות; הישגים לימודיים)

012 כאהן-סטרבצ'ינסקי, פאולה; לוי, דגנית; קונסטנטינוב, וצ'סלב ואחרים
השתלבות בחברה של נערים (בנים) יוצאי אתיופיה: מבט לפי מגדר, מוצא ודור עלייה
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, פרסום מס' דמ-17-728 בסדרת "דוחות מחקר", ירושלים 2017 (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

במחקר קודם שנערך ב-2010 זוהו פערים ניכרים בין נערים לנערות יוצאי אתיופיה ובין נערים יוצאי אתיופיה לנערים יהודים שאינם יוצאי אתיופיה. במחקר הנוכחי מוצגת לראשונה תמונת-מצב מקיפה על מצבם הייחודי של נערים בני 17-12 יוצאי אתיופיה, לעומת נערים יהודים שאינם יוצאי אתיופיה ולעומת נערות יוצאות אתיופיה. מטרות המחקר היו: חשיפת האתגרים העיקריים והצרכים של הנערים יוצאי אתיופיה ואת התחומים שבהם יש פערים לרעתם; בחינת הגורמים המסבירים את מצבם של נערים אלה; סקירת המדיניות הנוכחית ביחס לבני נוער יוצאי אתיופיה; זיהוי כיווני פעולה והצעות למדיניות. בין הממצאים: הישגיהם הלימודיים של הנערים יוצאי אתיופיה הם נמוכים מהישגי הנערות, ופערים אלה גדולים יותר מאשר בינם לבין נערים יהודים שאינם יוצאי אתיופיה; גם שיעורי אי-הלמידה של נערים יוצאי אתיופיה נמצאו גבוהים בהרבה משיעורי אי-הלמידה של נערות יוצאות אתיופיה; הפערים בין המינים בלטו במיוחד בקרב בני הדור השני; על אף הישגיהם הלימודיים הנמוכים של נערים אלה, נמצא שהם מעוניינים פחות לקבל עזרה בלימודים; שיעור גבוה מנערים אלה לומדים ברמה הנמוכה של המסלול הטכנולוגי; בני הדור השני הפגינו התנהגויות סיכון בשיעור גבוה; מיצב חברתי-כלכלי נמוך של המשפחה וציפיות נמוכות של ההורים מהנערים הם בין הגורמים המשפיעים על פערים אלה; ביטויים של אפליה (במציאת עבודה, בכניסה למועדונים וכו') נמצאו כמפחיתים את המוטיבציה להתאמץ ולנסות להצליח.

(אתיופיה [ארץ מוצא]; עולים; מתבגרים; הישגים לימודיים; התנהגות אנטי-חברתית; מיצב חברתי-כלכלי)

Tzur-Ilan, Nitzan: 013
The Effect of Credit Constraints on Housing Choices: The Case of LTV limit
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2017.03, Jerusalem 2017, 65 pages (E, Hs). The publication appears on the Bank's Website: http://www.boi.org.il/en.

בעבודה זו נבחנו השפעותיה של מגבלת שיעור המימון (Loan-to-Value - LTV) על בחירותיהם של משקי-הבית בשוקי האשראי והדיור בישראל. העבודה התבססה על מסד נתונים פרטני ייחודי, המכיל מידע על לווי המשכנתאות, על מאפייני המשכנתאות ועל הדירות שנרכשו באמצעותן, תוך בחינת השפעת הוראת הגבלת שיעור המימון שהטיל בנק ישראל ב-2010, שלפיה לא יינתנו הלוואות בסכום של יותר מ-800,000 ₪ שחלקן בשווי הנכס עולה על 60% (כלי להפחתת המינוף של משקי-בית). נמצא, כי מגבלת ה-LTV השפיעה על תנאי ההלוואה אך לא הובילה לקיצוב אשראי (אף מגזר באוכלוסייה לא הוחרג מן השוק). עוד נמצא, כי למגבלת ה-LTV היתה השפעה על הבחירות של הלווים בשוק הדיור: משקי-הבית שהושפעו מהמגבלה בחרו בנכסי דיור זולים יותר (במונחים ריאליים), רחוקים יותר מהמרכז וממוקמים בשכונות שהדירוג חברתי-כלכלי שלהן הוא נמוך יותר. המסקנה היא, שמגבלת ה-LTV משפיעה על הלווים לא רק מנקודת המבט של יציבות פיננסית, באמצעות הפחתת המינוף של משקי-בית, אלא משפיעה גם על הבחירות שלהם בשוק הדיור.

(שוק הדירות; הלוואות; משכנתאות; בנקים; מדיניות מוניטרית)

014 חקלאי, ציונה; מרון, ג'יל ואחרים:
תפרוסת גיאוגרפית של האשפוזים - האשפוז הכללי ללא יולדות: 2015-2013
חטיבת הבריאות, אגף המידע, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 84 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

פרסום זה מספק נתונים בהיבט גאוגרפי על האשפוזים במחלקות לאשפוז כללי בישראל, ללא יולדות. מוצגים נתונים ברמה ארצית וברמה אזורית לפי מחוז, נפה ויישוב מגורים בממוצע השנים 2015-2013. מקור הנתונים הוא מאגר האשפוזים הלאומי שבמשרד הבריאות, שבו מרוכז המידע בהתאם לדיווחי בתי-החולים. בפרסום מוצגים נתונים על שיעור האשפוזים ושיעור ימי האשפוז לפי קבוצות גיל, מגדר, שייכות לקופת חולים, מחוז, נפה ויישוב וכן שיעורים מתוקננים לגיל בממוצע השנים 2015-2013. בין הממצאים: ממוצע האשפוזים לשנה היה 1.1 מיליון, וממוצע ימי האשפוז היה 4.3 מיליון; בקרב בני 75 ומעלה שיעור האשפוזים היה גבוה פי 4.4 מהשיעור הכולל, ושיעור ימי האשפוז היה גבוה פי 6.3 מהשיעור הכולל; שיעור האשפוז המתוקנן לגיל היה 131/1,000 נפש, ושיעור ימי האשפוז היה 511.2/1,000 נפש; בנפת עכו נרשמו מספר האשפוזים ומספר ימי האשפוז הגבוהים ביותר בתִּקְנוּן לגיל; שיעור האשפוזים ומספר ימי האשפוז המתוקננים לגיל בקרב מבוטחי קופות החולים "כללית" ו"לאומית" היו גבוהים יותר מאשר בקרב מבוטחי "מאוחדת" ו"מכבי"; ככל שהמיצב החברתי-כלכלי של היישוב היה גבוה יותר, שיעור האשפוזים וימי האשפוז היה נמוך יותר, ולהפך.

(אשפוז; בתי-חולים)

015 דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל, 2016
שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 139 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

דו"ח שנתי זה, המוגש לכנסת על-פי חוק, מורכב השנה מ-10 פרקים, כדלקמן: עישון בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל; עישון בקרב בני נוער בישראל; מצב העישון בצה"ל; פעילות למניעת העישון ונזקיו בישראל; פסיקה וחקיקה בנושא העישון; אכיפת החקיקה בתחום העישון בישראל; גמילה מעישון בישראל; דיווח בדבר הוצאות על פרסום מוצרי טבק לשנת 2015; היבטים כלכליים של עישון טבק בישראל; דיווח על פגישות שנערכו עם חברות טבק בשנת 2016. בין הממצאים: ב-2016, נרשמה לראשונה מאז שנות ה-70' עלייה בשיעור המעשנים; על-פי הסקר של המרכז הלאומי לבקרת מחלות, ב-2016 עישנו 22.5% מבני 18 ומעלה (31.1% מהגברים ו-15.8% מהנשים), 23.4% מהערבים ו-22.3% מהיהודים עישנו ב-2016; שיעורי העישון המשוקללים לגיל היו 27.8% בקרב גברים יהודים ו-17.7% בקרב נשים יהודיות, 43.2% בקרב גברים ערבים ו-9.8% בקרב נשים ערביות; 24.8% מהמתגייסים ו-14.9% מהמתגייסות לצה"ל ב-2016 עישנו; 26,944 מעשנים פנו ב-2016 לסדנאות גמילה מעישון בקופות החולים; כ-8,000 ישראלים נפטרו כתוצאה מעישון ב-2016 - 7,247 מעישון אקטיבי, כ-818 מעישון פאסיבי וכ-12 משריפות מגורים בשל סיגריות; עלות הטיפול במחלות הקשורות לעישון והוצאות נלוות נאמדו בכ-3.7 מיליארדי ש"ח; הוצאות חברות הסיגריות על פרסום הגיעו ב-2015 לכ-63.5 מיליוני ₪; ב-2016 יובאו לישראל כ-280 מיליוני חפיסות סיגריות, ולהן נוספו כ-30 מיליוני חפיסות מייצור מקומי - ירידה מצטברת של כ-24% ב-5 שנים; הכנסות המדינה ממס קנייה על סיגריות ב-2016 הסתכמו בכ-6 מיליוני ₪.

(עישון; יהודים; ערביי ישראל; מתבגרים; חיילים; פרסום; עלויות; אכיפת חוק)

016 ברק, ליאור; הזנפרץ, יהושע:
דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2016
האגף לפיקוח ובקרה על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 104 עמ', בשיתוף עם "RSM - שיף הזנפרץ ושות' רואי חשבון". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ אגף לפיקוח על קופות חולים).

בדו"ח זה מוצגים נתונים כספיים של ארבע קופות החולים - "שירותי בריאות כללית", "מכבי שירותי בריאות", "קופת חולים מאוחדת" ו"לאומית שירותי בריאות" - ב-2016. הנתונים מבוססים על הדו"חות הכספיים המבוקרים של הקופות ליום 31/12/2016 וליום 31/12/2015, אשר בוקרו על-ידי רואי החשבון החיצוניים של הקופות. הדו"ח מורכב מ-11 פרקים, כדלקמן: כללי; הכנסות על-פי החוק; מבוטחים; תוצאות הפעילות; ניתוח סעיפי ההוצאות; ניתוח סעיפי ההכנסות; תרופות וציוד; הכנסות מהשתתפות עצמית; בתי-חולים של "שירותי בריאות כללית"; תקציב לעומת ביצוע - שנת 2016; ניתוח דוחות כספיים. בפרק הנספחים מוצגים דו"חות בקרה תקציביים של הקופות. בין הממצאים: עלות סל הבריאות ב-2016 הסתכמה ב-45,840 מיליוני ₪ - גידול של כ-11.22% לעומת 2014; ב-2016 היו 52.41% מהמבוטחים חברים ב"שירותי בריאות כללית", 25.14% ב"מכבי שירותי בריאות", 13.83% ב"קופת חולים מאוחדת" ו-8.62% ב"לאומית שירותי בריאות"; "כללית" סיימה את 2016 עם גירעון של 683 מיליוני ש"ח (גירעון של 575 מיליוני ש"ח ב-2015), "מכבי" עם גירעון של 78 מיליוני ש"ח (גירעון של 78 מיליוני ש"ח ב-2015), "לאומית" עם גירעון של 18 מיליוני ש"ח (גירעון של 6 מיליוני ש"ח ב-2015) ו"מאוחדת" עם גירעון של 18 מיליוני ש"ח (גירעון של 23 מיליוני ש"ח ב-2015).

(קופות חולים; עלויות; גירעון [תקציב]; רווחים; מימון; התערבות ממשלתית)

017 גולדברגר, נחמה; אבורבה, מרים; חקלאי, ציונה:
סיבות מוות מובילות בישראל: 2014-2000
אגף המידע, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 83 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בפרסום זה מוצגות המגמות בסיבות המוות המובילות בישראל מ-2000 עד 2012, לפי קבוצות גיל ומין. המידע מבוסס על קבצי "סיבות מוות" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שיעורי התמותה מוצגים עבור כל שנה ובממוצע לשנים 2014-2012. זאת, בהתאם לסיבת המוות היסודית שסומלה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על-פי המהדורה העשירית של קידוד האבחנות הבין-לאומי ICD-10 (International Classification of Diseases). כן מוצג מידע על סיבות המופיעות בהודעת הפטירה המצביעות על הימצאות תחלואה נוספת לסיבה היסודית. בין הממצאים: עשר סיבות המוות המובילות ב-2014-2012 היו כדלקמן: שאתות ממאירות (133.4 נפטרים לכל 100,000 נפש), מחלות לב (81.6), מחלות כלי-דם במוח (29.7), סוכרת (28.8), אלח דם (21.6), מחלות כליה (19.1), מחלות כרוניות במערכת הנשימה התחתונה (15.5), דמנציה (14.1) תאונות (13.1) ודלקת ריאות ושפעת (12.2); בהתפלגות לפי קבוצות גיל, סיבות המוות המובילות בקרב בני 14-0 היו סיבות סב-לידתיות (10.6) ומומים מולדים (10.0); סיבות המוות המובילות בקרב בני 24-15 היו תאונות (7.6) והתאבדות (4.5), סיבת המוות המובילה בקרב בני 44-25, 64-45 ו-74-65 היתה שאתות ממאירות (17.1, 162.4 ו-540.4 בהתאמה), ובקרב בני 75 ומעלה סיבת המוות המובילה היתה מחלות לב (1,362.1).

(תמותה; פטירות; סיבות מוות; מחלות גופניות; סרטן; סוכרת; מחלות לב וכלי הדם; מחלות מערכת הנשימה; מחלות כבד; יתר לחץ דם; שפעת; דלקת ריאות; דמנציה; אלצהיימר; מומים מלידה; תאונות; הרעלות; התאבדות)

018 רענן, רחל; קלבנוב, מרים ואחרים:
רישום מחלות תעסוקתיות בישראל: דוח 2015
הרישום למחלות תעסוקתיות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מס' 372, תל-השומר 2017, 26 עמ', בשיתוף עם מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, משרד העבודה והרווחה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il.

הרישום למחלות תעסוקתיות הוקם ביולי 2011 ביוזמת המועצה הלאומית לבריאות העובד. זאת, לשם מתן מידע עדכני, מהימן וזמין בנוגע למחלות תעסוקתיות בישראל, למשתמשים השונים - מומחים בתחום הבריאות התעסוקתית ובריאות הציבור, מקבלי ההחלטות בתחומים האלה, הקהל הרחב ועוד. מטרות יחידת הרישום, הן: ניטור מגמות תחלואה על רקע תעסוקתי; איתור עובדים ועבודות בסיכון מוגבר לתחלואה לשם פעולות מניעה; הקמת בסיס מידע אמין, אשר יהווה בסיס לתכנון אסטרטגי בתחום; שימוש כמאגר למחקרים על מחלות ייחודיות ועוד. בדו"ח זה, השלישי בסדרה, מוצגים נתונים על התחלואה התעסוקתית בישראל ב-2015 ובהשוואה לשנים קודמות. בין הממצאים: ב-2015 סווגו ביחידה 2,036 מקרים של מחלות מקצוע (1,850 ב-2014); שיעור מחלות המקצוע לכל 10,000 עובדים הגיע ב-2015 ל-5.6 (5.2); 2,005 ממחלות המקצוע (98.5%) דווחו על-ידי רופא תעסוקתי; 83.3% מהמקרים דווחו עבור תחלואת גברים ו-16.7% עבור תחלואת נשים; השיעור הגבוה ביותר של המקרים (38.2%) דווח עבור אוכלוסיית בני 64-55 - 15.1 מקרים לכל 10,000 עובדים; 45% מהמקרים התרכזו בענפי התעשייה (כרייה וחרושת); 28.1% מהמקרים דווחו ממקומות עבודה המעסיקים 300 עובדים ומעלה ו-18.4% מהמקרים דווחו ממקומות עבודה המעסיקים 299-100 עובדים; 64% מהפגיעות ב-2015 היו במערכת השמע, 10.9% במערכת הנשימה, 9.9% במערכת העצבים ו-9.6% במערכת השריר והשלד.

(רפואה תעסוקתית; מחלות מקצוע; בטיחות בעבודה)

019 אובדנות בישראל: יוני 2017
אגף המידע, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 21 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

במצגת זו מוצג היקף תופעת האובדנות בכלל האוכלוסייה בישראל ובקרב קבוצות בסיכון, ומנותחות בו מגמות בשני העשורים האחרונים. מוצגים נתוני ההתאבדות בשנים 2014-2000 ונתוני ניסיונות ההתאבדות בשנים 2016-2004. המידע על ההתאבדויות מתבסס על קובצי "סיבות מוות" של הלמ"ס, והמידע על ניסיונות ההתאבדות מתבסס על פניות למחלקות לרפואה דחופה בבתי-החולים לאשפוז כללי עקב ניסיונות התאבדות. בין הממצאים: ב-2014 היו 382 התאבדויות - 294 גברים ו-88 נשים; ב-2014-2003 ירד שיעור ההתאבדויות בקרב גברים בכלל וצעירים בפרט; בממוצע השנים 2014-2012, שיעור ההתאבדויות המתוקנן לגיל של יהודים ואחרים היה פי 2.4 מאשר בקרב ערבים; שיעור ההתאבדות בקרב נשואים נמוך מאשר בקרב גרושים; שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל של עולי ברית-המועצות לשעבר גבוה פי 2 מיהודים ואחרים ללא עולים; בקרב עולי אתיופיה שיעור ההתאבדויות גבוה פי 4.

(התאבדות; בריאות הנפש)

020 סקר חווית המטופל במרכזים לבריאות הנפש
אגף השירות, מינהל איכות, בטיחות ושירות, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 23 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

הסקר הלאומי השני לבחינת חווית המטופל במרכזים לבריאות הנפש נערך בנובמבר 2016 - מרץ 2017 ב-11 מרכזים לבריאות הנפש (במחלקות סגורות ופתוחות). בסקר נבדקו, בין היתר, הנושאים הבאים: שביעות רצון כללית מהאשפוז ונכונות להמליץ על בית-החולים, יחס צוות המחלקה, מתן מידע והסברים, העצמת המטופל ושיתופו בהחלטות טיפוליות, רצף הטיפול והכנה לקראת השחרור, מגוון הפעילויות במחלקה, סביבה ותנאים פיזיים. אוכלוסיית המחקר כללה 1,032 מטופלים בני 18 ומעלה המאושפזים יותר משבועיים ונמצאים בטווח של כשבוע לקראת שחרור. הגיל החציוני של הנדגמים היה 41, 72% אושפזו בהסכמה. עבור 23% האשפוז היה ראשון ועבור 51% רביעי ומעלה. 73% אושפזו במחלקות סגורות. משך האשפוז החציוני היה 30 יום. הסקר נערך באמצעות ראיונות פנים אל פנים עם המטופלים במחלקות פתוחות ובמחלקות סגורות (ללא נוכחות איש צוות מלווה). שיעור ההיענות היה 82%. במצגת זו, מוצגים עיקרי הממצאים. בין הממצאים: שביעות הרצון הכללית מהאשפוז עמדה על 75%, כאשר המדד שבלט לחיוב היה יחס וכבוד למטופל (92%) והמדד שבלט לשלילה היה רצף הטיפול והכנה לשחרור (51%).

(בתי-חולים פסיכיאטריים; אשפוז פסיכיאטרי; שביעות רצון; איכות הטיפול)

021 בינדר בכרך, אירנה; גרינבאום אריזון, איילת; עקה זוהר, ענת:
סקר חווית המטופל במחלקות אשפוז בבתי חולים כלליים: מדידה שנייה - 2016
מינהל איכות, בטיחות ושירות, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 114 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים ממצאי הסקר הלאומי השני לבחינת חווית המטופל במחלקות האשפוז בבתי החולים הכלליים. אוכלוסיית הסקר כללה מטופלים בני 18 ומעלה שאושפזו לשני לילות לפחות ברוב המחלקות (פרט למערך הנשים, ילדים, יולדות, טיפול נמרץ, פסיכיאטריה, שיקום, רפואה דחופה ומרפאות חוץ). לכל בית-חולים נקבע מספר ראיונות זהה (500) על-פי דגימת שכבות בחלוקה לפי מחלקות פנימיות (200 ראיונות), מחלקות כירורגיות (200 ראיונות) ויתר מחלקות בית-החולים (100 ראיונות). הראיונות בוצעו טלפונית עם המטופלים בתוך 14 ימים מהשחרור במאי-אוגוסט 2016. בסך הכל רואיינו כ-11,100 מטופלים מ-23 בתי-חולים. במסגרת הסקר נבנו משקולות לייצוג היקף הפעילות האמיתי של בית-החולים ו-6 מדדי רוחב לסיכום התכנים. ציוני שביעות רצון לפי המדדים היו: יחס וכבוד למטופל - 84%, מתן מידע והסברים (80%), רצף הטיפול (78%), תנאים סביבתיים (76%) ויעילות (80%). מדדי התוצאה - שביעות רצון כללית (73%), נכונות להמליץ על בית החולים (72%) והרגשת המטופל שהוא טופל בידיים טובות (85%). בהשוואה ל-2014, נרשם שיפור קל אך מובהק בששת מדדי הרוחב ובהרגשת הטיפול בידיים טובות וירידה בשביעות הרצון הכללית ובנכונות להמליץ. בדו"ח מוצג לראשונה ציון מסכם אחד לכל אחד מבתי החולים, שהוא ממוצע של מדדי התוצאה.

(בתי-חולים; שביעות רצון; איכות הטיפול)

022 סרטן השד בנשים בישראל: עדכון נתוני היארעות ותמותה, ספטמבר 2017
הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 8 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל. בסקירה זו מוצגים נתונים עדכניים ל-2014 על היארעות המחלה לפי קבוצת אוכלוסייה וגיל, שיעורי הישרדות ותמותה, השוואות בין-לאומיות ועוד. בין הממצאים: ב-2014 היווה סרטן השד כ-33% מכלל הגידולים החודרניים בנשים בישראל; ב-2014 אובחנו 4,412 חולות חדשות - 86% יהודיות, 9% ערביות ו-5% "אחרות" (נוצריות לא-ערביות וחסרות סיווג דת); שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל לכל 100,000 נפש ב-2014 היו 92.7 ליהודיות, 60.5 לערביות ו-84.6 ל"אחרות"; 77% מהחולות היהודיות החדשות שאובחנו ב-2014 עם סרטן חודרני של השד היו מעל גיל 50, (59% מהערביות ו-75% מה"אחרות") ו-40% היו מעל גיל 65 (21% מהערביות ו-31% מה"אחרות"); בקרב יהודיות שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר היו בקרב ילידות אירופה/אמריקה (99.1/100,000), בקרב ילידות ישראל (95.6/100,000), ילידות אפריקה (73.0/100,000) ולאחריהן ילידות אסיה (67.8/100,000); כיום חיות בישראל 21,671 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2014-2010 ושהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה (19,222 נשים שאובחנו עם מחלה חודרנית ו-2,449 נשים שאובחנו עם מחלה ממוקדת); התמותה מסרטן השד נמצאת במגמת ירידה מובהקת בקרב יהודיות מ-1995, ובקרב ערביות מגמת התמותה היא יציבה; בהיארעות סרטן השד בקרב מדינות ה-OECD ישראל דורגה במקום ה-16 מתוך 34 מדינות בשנת 2013, ובתמותה מסרטן השד ישראל דורגה במקום השמיני (מתוך 41 מדינות).

(נשים; סרטן השד)

023 סרטן הערמונית בישראל: עדכון נתוני תחלואה ותמותה, ספטמבר 2017
הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 7 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בגברים בישראל: הראשון בשכיחותו בקרב יהודים (19.5% מכלל המקרים החדשים ב-2014) והשלישי בשכיחותו, אחרי סרטן הריאה וסרטן המעי הגס, בגברים ערבים (11.2% מכלל המקרים החדשים ב-2014). ב-2014 אובחנו 2,237 חולים חדשים עם סרטן חודרני של הערמונית - 89% יהודים, 6% ערבים ו-5% אחרים (נוצרים שאינם ערבים וחסרי סיווג דת). עיקר התחלואה הוא בקרב בני 65 ומעלה. שיעורי היארעות המחלה בקרב גברים יהודים לפי מוצא היו ב-2014 51.2/100,000 בקרב ילידי אירופה/אמריקה, 45.9/100,000 בקרב ילידי ישראל, 42.9/100,000 בקרב ילי אפריקה ו-39.4/100,000 בקרב ילידי אסיה. קיימת מגמה עתית של עלייה בשיעור ההישרדות היחסית (הישרדות החולים ביחס להישרדות האוכלוסייה התואמת להם בגיל ובמין) בקרב גברים יהודים אך לא בקרב גברים ערבים. סרטן הערמונית הוא הרביעי בשכיחותו מכלל מקרי התמותה מסרטן בקרב גברים בישראל, אחרי סרטן הריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת וסרטן הלבלב. בקרב גברים יהודים הוא הסרטן השלישי בשכיחותו (8.5% מכלל התמותה מסרטן), ובקרב גברים ערבים הוא הסרטן השישי בשכיחותו (5% מכלל התמותה מסרטן); ב-2014 נפטרו מהמחלה בישראל 444 גברים: 89.2% יהודים, 6.8% ערבים ו-4% אחרים. בהשוואה ל-20 מדינות באירופה עם שיעורי ההיארעות והתמותה הגבוהים ביותר ב-2012, ישראל דורגה במקום ה-11 בשיעור ההיארעות ובמקום ה-20 בשיעור התמותה.

(סרטן)

024 סילברמן, ברברה; קינן-בוקר, ליטל ואחרים:
סרטן המעי הגס והחלחולת בישראל: עדכון הנתונים, מארס 2017
רישום הסרטן הלאומי והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 11 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il.

סרטן המעי הגס והחלחולת הוא המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל, לאחר סרטן השד בקרב נשים וסרטן הערמונית בקרב גברים (בקרב גברים ערבים - מקום שני אחרי סרטן הריאה). דו"ח זה, המבוסס על נתוני רישום הסרטן הלאומי, כולל את נתוני המגמות בהיארעות סרטן המעי הגס והחלחולת ב-2014-1990. בין הממצאים: ב-2014 אובחנו בישראל 3,009 חולים חדשים בסרטן המעי הגס והחלחולת (2,178 חולי סרטן המעי הגס והיתר חולי סרטן החלחולת); שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל (ל-100,000) של סרטן המעי הגס והחלחולת ב-2014 היו 29.8 ו-23.7 בקרב גברים ובקרב נשים יהודים, בהתאמה (28.9 בקרב גברים ערבים ו-19.5 בקרב ונשים ערביות). המחלה אופיינית לגיל המבוגר, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים, בשני המינים; שיעורי ההיארעות עולים מאוד אחרי גיל 60, והשיעורים הגבוהים ביותר הם בקרב בני 75+; בקרב היהודים נמצא, כי בקרב יוצאי אירופה/אמריקה ואפריקה היו שיעורי תחלואה גבוהים יותר מאשר בקרב ילידי אסיה וישראל; בקרב גברים יהודים נצפתה מגמת עלייה בהיארעות סרטן המעי הגס והחלחולת ב-2007-1990 ומגמת ירידה ב-2014-2007; בקרב נשים יהודיות השיעורים היו יציבים ב-2006-1990, ומגמת ירידה נצפתה ב-2014-2006; בקרב גברים ערבים נצפתה מגמת עלייה ב-1999-1990, ושיעורים יציבים נרשמו ב-2014-1999; בקרב נשים ערביות נצפתה מגמת עלייה ב-2008-1990, ושיעורים יציבים נרשמו ב-2014-2008; ב-2014 נפטרו בישראל 1,242 חולים מסרטן המעי הגס והחלחולת (1,037 חולי סרטן המעי הגס והיתר חולי סרטן החלחולת).

(סרטן; אפידמיולוגיה)

025 קינן-בוקר, ליטל; סילברמן, ברברה ואחרים:
מלנומה ממאירה של העור: עדכון נתוני תחלואה ותמותה - מאי 2017
הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, 2017, 11 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בסקירה זו, שנכתבה לרגל שבוע המודעות לסרטן העור, מוצגים נתונים על התחלואה והתמותה ממלנומה ממאירה של העור. בין הממצאים: ב-2014 אובחנו 1,580 חולים חדשים עם מלנומה ממאירה של העור (חודרנית וממוקדת); שיעורי ההיארעות של מלנומה ממאירה של העור ב-2014 היו 14.2/100,000 בקרב גברים יהודים ו-10.6/100,000 בקרב נשים יהודיות; באוכלוסייה הערבית המחלה אינה שכיחה - 2.6/100,000 בקרב גברים ו-0.5/100,000 בקרב נשים; שיעורי ההיארעות של מלנומה חודרנית של יהודים לפי מקום הלידה ב-2014 היו כדלקמן: בקרב ילידי אירופה / אמריקה (גברים - 18.0/100,000 ונשים - 13.9/100,00) ולאחריהם בקרב ילידי ישראל (גברים - 17.7/100,000 ונשים - 12.6/100,000), ילידי אסיה (גברים - 5.8/100,000 ונשים - 5.1/100,000) וילידי אפריקה (גברים - 4.7/100,000 ונשים - 2.7/100,000); שיעורי ההיארעות של מלנומה חודרנית בקרב נשים / גברים יהודים עולים עם הגיל ומגיעים לשיא בקרב גברים בני 75 ומעלה ונשים בנות 74-70; שיעורי ההישרדות היחסית ממלנומה ממאירה חודרנית של העור לחמש שנים בקרב גברים עלו מ-83.1% בקרב המאובחנים ב-2001-1997 (86.4% בקרב נשים) ל-88.3% בקרב המאובחנים ב-2011-2007 (90.6% בקרב נשים); שיעור התמותה המתוקנן לגיל עלה בקרב גברים יהודים מ-1.3/100,000 ב-1980 ל-2.4/100,000 ב-2014, ואילו בקרב נשים שיעור התמותה ירד מ-1.9/100,000 ב-1980 ל-1.3/100,000 ב-2014 ; מבין 20 המדינות שבהן שיעורי היארעות מלנומה היו הגבוהים ביותר ב-2012, ישראל דורגה במקום ה-13 בקרב גברים ובמקום ה-20 בקרב נשים.

(סרטן; אפידמיולוגיה)

026 פלג, קובי; מוסקוביץ-ברקאי, ג'ני; גבעון, עדי:
פגיעות טראומה בישראל, 2015-2010: דו"ח לאומה, 2016
המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, משרד הבריאות, רמת-גן 2016, 157 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.gertnerinst.org.il.

בדו"ח זה מוצגים נתונים על פגיעות טראומה בישראל ב-2015-2010, המתבססים על נתוני רישום הטראומה ב-19 מרכזים רפואיים. הדו"ח מורכב מ-8 פרקים, כדלקמן: מגמות לאורך השנים 2015-2010; נסיבות הפציעה ומאפיינים דמוגרפיים; מאפייני פציעה ואשפוז; נפגעי תאונות דרכים; נסיבות פציעה ומאפייני אשפוז בקרב ילדים בגילים 17-0; נפגעי אלימות; נפגעי טרור ולוחמה; נפגעי כוויות. בנספח מוצגות הסיבות המובילות לאשפוז עקב פציעות בישראל לשנת 2015. בין הממצאים: ב-2015-2010 נרשמה עליה של 8% במספר הפצועים שאושפזו בבתי-החולים שברישום הטראומה, מ-36,266 פצועים ב-2010 ל-39,038 פצועים ב-2015; הסיבות העיקריות לאשפוז עקב טראומה היו נפילות (כמחצית מהנפגעים) ותאונות דרכים (כרבע); השהייה הממוצעת של הפצועים באשפוז היתה 6.4 ימים במרכזי העל לטראומה ו-4.2 ימים במרכזים האזוריים לטראומה; חלקם של בני 75 ומעלה בקרב הפצועים היה כ-19%, פי 4 מחלקם באוכלוסייה; נצפתה עלייה משמעותית באחוז ובמספר הנפגעים המעורבים בתאונות של אופניים/קורקינט חשמליים, מ-43 פצועים ב-2013 ל-419 ב-2015; עולי אתיופיה אושפזו עקב אלימות פי 2.7 יותר מאשר חלקם באוכלוסייה, ועולי מדינות חבר העמים פי 1.8 מחלקם באוכלוסייה; בקרב ערבים שנפגעו מאלימות בולטת הפגיעה מנשק חם - 24% לעומת 9%-2% בקבוצות האחרות; אחוז התמותה בשנים 2015-2010 בקרב הפצועים קשה ואנוש היה כ-9.5% ובקרב כלל הפצועים כ-1.3%.

(פצועים; טראומה; אשפוז; פטירות; תאונות דרכים; פעולות טרור; אלימות; כוויות; נפילות)

027 סקר ידע, עמדות והתנהגויות בריאות בישראל 2013 (KAP 2013)
המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מס' 361, רמת-גן 2017, 217 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il(ראו: יחידות ◄ מרכז לאומי לבקרת מחלות)..

סקרי ידע, עמדות והתנהגויות בריאות מסייעים לקביעת המדיניות ולסדרי העדיפויות בתחום החינוך לבריאות וקידום הבריאות. בפרסום הנוכחי מוצגים ממצאי סקר 2013 שנערך בקרב מדגם של כ-6,000 בני 21 ומעלה. הפרסום מחולק ל-12 פרקים, כדלקמן: מבוא ותיאור הסקר; מאפיינים דמוגרפיים; ממצאים עיקריים; הערכת מצב הבריאות; עישון; פעילות גופנית; שימוש באמצעי הגנה מפני השמש; חיסון נגד שפעת; מדד מסת גוף (BMI); צריכת אלכוהול; הרגלי תזונה וצריכת משקאות מתועשים; תוספי תזונה. בפרק הנספחים מוצגים שאלוני הסקר בעברית ובערבית ותקציר הפרסום באנגלית. בין הממצאים: 65.1% מהמשתתפים הגדירו את מצב הבריאות הכללי שלהם כמצוין / טוב מאוד - 65.4% מהיהודים ו-63.4% מהערבים; 18.7% מהמשתתפים דיווחו שהם מעשנים - 17.9% מהיהודים ו-22.5% מהערבים; 32.3% מהמשתתפים דיווחו שהם עסקו בפעילות גופנית לפי ההמלצות - 33.2% מהיהודים -27.9% מהערבים; ל-15.6% מהמשתתפים היתה השמנת-יתר [BMI ] - 14.4% מהיהודים ו-22% מהערבים; 40.6% מהמשתתפים דיווחו על נטילת תוספי תזונה בשנה האחרונה - 42.6% מהיהודים ו-31% מהערבים; 24.8% מהמשתתפים דיווחו שהם התחסנו נגד שפעת בשנה האחרונה - 25.5% מהיהודים ו-21.1% מהערבים. הפרסום כולל השוואות לממצאי סקרים קודמים.

(בריאות הציבור; עישון; פעילות גופנית; חיסונים; שפעת; השמנת-יתר; שתיית אלכוהול; תזונה)

028 סקר מצב בריאות ותזונה לאומי - מב"ת צעיר 2: כיתות ז-י"ב, 2016-2015
המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2016, 52 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ מרכז לאומי לבקרת מחלות).

סקרי מצב בריאות ותזונה לאומיים (מב"ת) נערכים במדינות רבות לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון המזון והחקלאות (FAO). סקר "מב"ת צעיר" ראשון בישראל נעשה ב-2004-2003 בקרב תלמידי כיתות ז'-י"ב (לא כולל תלמידי פנימיות, בתי-ספר פרטיים ותלמידי החינוך העצמאי), והסקר השני נעשה ב-2016-2015. מטרותיו של הסקר הן לספק מידע עדכני על מצב התזונה והבריאות בקרב בני הנוער בישראל, כדלקמן: צריכה תזונתית יומית ממוצעת; ההתאמה בין הצריכה התזונתית לבין ההמלצות התזונתיות המקובלות ואיתור אוכלוסיות בסיכון; שכיחות הרגלים הקשורים לתזונה (אכילת ארוחת בוקר, הרגלי אכילה בבית-הספר, צמחונות, צריכת תוספי תזונה וכו'); מצב בריאותי ושכיחות הרגלים הקשורים לבריאות (פעילות גופנית, עישון, צריכת אלכוהול ועוד); מבנה הגוף של בני הנוער (משקל לגיל, גובה לגיל, משקל לגובה, BMI והיקפי מותניים, ירכיים ואמצע הזרוע); דימוי הגוף של בני הנוער; ידע ועמדות של בני הנוער בנושאי תזונה ובריאות; שכיחותן של רגישויות למזון ואפיונן.

(תזונה; מתבגרים; מזון; דיאטה; השמנת-יתר; בריאות גופנית; בריאות השן; תרופות; ויטמינים; פעילויות פנאי; ספורט; עישון; שתיית אלכוהול; הרגלי אכילה; דימוי גוף)

029 אברבוך, אמה; אבני שלומית:
אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו, 2016
מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות, ירושלים 2016, 75 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

דו"ח זה הוא השישי בסדרה של דו"חות בנושא הפערים בבריאות בישראל. הדו"ח נועד לספק להנהלת משרד הבריאות, קופות החולים, בתי-החולים והציבור הרחב תמונת-מצב על אודות מוקדים של אי-שוויון במדדי בריאות ובפריסת תשתיות שירותי הבריאות בישראל. כמו כן, נסקרות בדו"ח פעילויות של משרד הבריאות, קופות החולים ורשויות מקומיות בנושא ההתמודדות עם אי-השוויון בבריאות. הדו"ח מתבסס על נתונים אפידמיולוגים ומחקריים שפורסמו בשנים האחרונות. הדו"ח מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: 1) מגמות עיקריות בתחום אי-שוויון במדדי בריאות; 2) פערים בפריסת תשתיות, כוח אדם ומיטות אשפוז; 3) זמינות ונגישות שירותי הבריאות בעיניי המבוטח - עיבודים לממצאי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2015; 4) מיפוי גיאוגרפי של שירותי בריאות בישראל (שירותי התפתחות הילד; דיאליזה - מאפייני מטופלים ופריסת שירותים); 5) פעילות להתמודדות עם אי-השוויון בבריאות (פעילות משרד הבריאות; פעילות קופות החולים).

(שירותי בריאות; כוח-אדם רפואי; קופות חולים; אשפוז; מחלות לב וכלי הדם; סוכרת; סרטן; קצרת; תוחלת חיים; תמותת תינוקות; מוגבלויות; בריאות השן; השמנת-יתר; יתר לחץ דם; פעילות גופנית; עישון; שתיית אלכוהול; דיאליזה; פריפריה; שוויון חברתי; עולים; ערביי ישראל; חרדים; הכנסה)

030 עקה זוהר, ענת; פרידמן, לורנס; מנדל, מיכה ואחרים:
התוכנית הלאומית למדדי איכות: בתי חולים, טיפות חלב וחברות אמבולנס: דו"ח לשנים 2016-2013
המחלקה לחקר שירותי רפואה, מינהל איכות, בטיחות הטיפול ושירות, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 340 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il.

בעקבות המלצת ארגון ה-OECD, התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי-החולים החלה לפעול בינואר 2013. תכנית זו כוללת כיום כ-34 מדדי איכות ופועלת באמצעות וועדה מייעצת, הבוחנת מדי שנה מדדי איכות בתחומים שונים. המדדים נבחנים על-פי חשיבות הנושא לרפואה, בסיס הראיות הקיים בתחום, תוצא לעומת תהליך (נבחרים מדדים שיש להם יחס ישיר מול התוצא הקליני), היתכנות המדידה והיעדר פוטנציאל לנזק. הדו"ח הנוכחי כולל ממצאי מדידה לשנים 2016-2013 לגבי 34 מדדים. נוסף על בתי-החולים, השנה נכללו בדו"ח גם מרפאות טיפות חלב. כמו כן, חברות האמבולנס הצטרפו לתכנית השנה. המדדים מתייחסים ל-16 נושאים, כדלקמן: אוטם חד בלב; החייאה; שבץ מוחי; שברים בצוואר הירך; מניעת זיהומים; .מניעת פקקת ורידית; תזונה; סוכרת; כאב; דיכאון; אלימות; בטיחות הטיפול; רצף טיפול (בתי-חולים פסיכיאטריים); ניהול הטיפול (בתי-חולים פסיכיאטריים); גדילה והתפתחות (טיפות חלב); חיסונים (טיפות חלב).

(בתי-חולים; בתי-חולים פסיכיאטריים; תחנה לבריאות המשפחה; מדדים; איכות הטיפול; בריאות הנפש; סוכרת; תזונה; כאב; אלימות; דיכאון; אשפוז; מחלות לב וכלי הדם; פגיעה מוחית; מחלות זיהומיות; חיסונים; תרופות; בדיקות רפואיות; תינוקות; נפילות)

031 עקה זוהר, ענת; שרודר-זמיר, חני ואחרים:
התוכנית הלאומית למדדי איכות בבתי החולים בישראל: דו"ח זיהומים נרכשים לשנת 2015
המחלקה לחקר שירותי רפואה, מינהל איכות, בטיחות ושירות, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 76 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

אלח דם נרכש מצנתר מרכזי הוא זיהום נרכש סיסטמי שמקורו בצנתר מרכזי שמגיע לאחד מכלי הדם הקרובים ללב. במחקרים נמצא, כי אלח דם נרכש קשור להגברת התחלואה, ימי האשפוז, האשפוזים החוזרים והתמותה. כמו כן, הוא מהווה נטל כלכלי על מערכת הבריאות. התכנית הלאומית למדדי איכות הגדירה את נושא מניעת זיהומים כנושא במיקוד. החל ב-2013 נמדדים מדדים שונים במסגרת התכנית הקשורים למניעת זיהומים. ב-2014 הוחלט בוועדה המייעצת למדדי איכות לכלול בתכנית הלאומית מדד להערכת שיעורי אלח דם נרכש כתוצאה מצנתר מרכזי. המדידה במסגרת התכנית הלאומית החלה בינואר 2015 על-ידי היחידה הארצית למניעת זיהומים. הניטור נערך ביחידות טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ כירורגי או טיפול נמרץ מעורב כללי/כירורגי. בפרסום הנוכחי מוצגים הממצאים לפי בתי-חולים. יש לציין, כי השוואות בין בתי-החולים לא היו אפשריות. הסיבות לכך מפורטת בדו"ח.

(בתי-חולים; מחלות זיהומיות; מדדים; איכות הטיפול)

032 עקה-זוהר, ענת; עין-גל, יפה ואחרים:
תרבות בטיחות ארגונית, מגמות בזמן 2012-2015: סקר בבתי חולים כלליים
המחלקה לייזום וביצוע מבדקי איכות, האגף להבטחת איכות, משרד הבריאות, ירושלים 2016, 111 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

מטרתו של סקר זה היתה להעריך ולאמוד את רמת תרבות הבטיחות הארגונית בבתי-החולים הכלליים בישראל לעקוב אחר מגמות לאורך זמן. הסקר נערך ב-2012 וב-2015 ב-36 בתי-חולים כלליים בישראל. בכל בית-חולים נדגמו 500 אנשי צוות. בפועל, ענו על השאלון 3,529 אנשי צוות ב-2012 ו-2,586 ב-2015. בין הממצאים: בבתי-החולים בישראל יש מודעות ופעילות לשיפור בטיחות הטיפול במידה בינונית-גבוהה; רוב המשיבים ציינו שיש יחסי צוות טובים ותומכים בתוך מחלקות בית-החולים, אך לדעתם יש צורך לשפר את שיתופי הפעולה ורציפות הטיפול בין המחלקות; 57% מהעובדים חששו במידה רבה או רבה מאוד מגישה מענישה לדיווח על טעויות ואירועים חריגים; בבתי-חולים קטנים רוב הרכיבים דורגו גבוה יותר מאשר בבתי-חולים בינוניים וגדולים; בחלוקה לפי מחלקות/יחידות שונות בבית-החולים, ציונים גבוהים ניתנו לבית המרקחת, לשיקום ולפסיכיאטריה, והציון הגבוה ביותר לעבודת צוות בתוך המחלקה ניתן לטיפול נמרץ; הדירוג הנמוך ביותר היה בקרב עובדי מעבדה, רדיולוגיה, מלר"ד ומְיַלְּדוּת; רק 63% מהמשיבים חשו כי סביבת העבודה שלהם טובה מאוד או מצוינת בנושא בטיחות המטופל. בסוף הדו"ח מובאות מסקנות והמלצות.

(בתי-חולים; התנהגות ארגונית)

033 אובדנות בישראל: התאבדויות 2013-1981; ניסיונות התאבדות 2014-2004
אגף מידע, משרד הבריאות, ירושלים 2016, 105 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בפרסום זה מוצג היקף תופעת האובדנות בכלל האוכלוסייה בישראל ובקרב קבוצות בסיכון, ומנותחות בו מגמות בשלושת העשורים האחרונים. מוצגים נתוני ההתאבדות בשנים 2013-1981 ונתוני ניסיונות ההתאבדות בשנים 2014-2004. המידע על ההתאבדויות מתבסס על קובצי "סיבות מוות", והמידע על ניסיונות ההתאבדות מתבסס על פניות למחלקות לרפואה דחופה בבתי-החולים לאשפוז כללי עקב ניסיונות התאבדות. בפרסום מוצגים מספר ושיעור ההתאבדויות וניסיונות ההתאבדות, תוך שימת דגש בקבוצות בסיכון, במיוחד בני נוער ועולים חדשים. המשתנים המופיעים בפרסום הם: גיל, מגדר, שנה, קבוצת אוכלוסייה, עולים, אופן הביצוע, היום בשבוע, החודש בשנה, מחוז, נפה ויישוב מגורים. בין הממצאים: התאבדות מהווה כ-1% מכלל הפטירות של בני 15+ (1.5% בקרב גברים ו-0.4% בקרב נשים); בגילים 24-15 חלקן של ההתאבדויות בכלל הפטירות הוא 15% בקרב גברים ו-11% בקרב נשים; מאז אמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת ניכרת מגמה של ירידה בשיעור ההתאבדויות, הן בקרב גברים והן בקרב נשים; ב-2013 השיעור המתוקנן לגיל היה גבוה פי 3.1 בקרב יהודים ואחרים בהשוואה לערבים; בין 2011 ל-2013 21% מההתאבדויות בקרב יהודים ואחרים היו בגיל 65+ לעומת 2% בקרב ערבים; בעשור האחרון כשליש מההתאבדויות בישראל היו של עולים חדשים; בגילים 44-25 שיעור ההתאבדויות בקרב גרושים היה גבוה פי 7.2 מהשיעור בקרב נשואים; ב-2014 נרשמו 6,488 ניסיונות התאבדות (2,748 בקרב גברים ו-3,738 בקרב נשים); כמחצית מניסיונות ההתאבדות בקרב נשים היו עד גיל 24; 13% מניסיונות ההתאבדות בשנים 2016-2004 היו ניסיונות חוזרים.

(התאבדות; בריאות הנפש)

034 הפסקות הריון על פי החוק: 2015-1990
אגף המידע, החטיבה לטכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 54 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

פרסום שנתי זה מכיל נתונים סטטיסטיים מפורטים בנושא הפסקות הריון המתבצעות באישור הוועדות להפסקת הריון, הפועלות בהרשאת משרד הבריאות. הפרסום מחולק לשבעה פרקים, כדלקמן: מגמות בפעילות הוועדות להפסקת הריון (בהתאם לדיווח החודשי למשרד הבריאות על מספר הפניות לוועדות, מספר אישורי הוועדות ומספר הפסקות ההריון בפועל לפי סעיפי החוק); הפסקות הריון לפי שבוע ההריון; הפסקות הריון מאוחרות (לאחר השבוע ה-24 להריון); הפסקות הריון באמצעות מיפג'ין (עד השבוע ה-7 להריון, כולל); פעילות הוועדות לפי בעלות המוסד; אישורי הוועדות לפי משתנים דמוגרפיים, 2000 עד 2014; השוואות בין-לאומיות. בנספח לפרסום מוצגת רשימת הוועדות להפסקת הריון. ב-2015 היו 19,531 פניות לוועדות להפסקת הריון, וכ-99% מהן אושרו. בסך הכל בוצעו 18,240 הפסקות הריון ב-2015 בהתאם לאישורי הוועדות. 51% מהפסקות ההריון נעשו לאור סעיף 2 של החוק: "ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, מגילוי עריות או שהוא מחוץ לנישואין"; 20% מהפסקות ההריון נעשו לאור סעיף 4 של החוק: "המשך ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי"; 19% מהפסקות ההריון נעשו לאור סעיף 3 של החוק: "העובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי"; 9% מהפסקות ההריון נעשו לאור סעיף 1 של החוק: "האישה היא למטה מגיל הנישואין המינימלי (17) או שמלאו לה 40 שנה". ב-2015 שיעור הפסקות ההריון היה 9.3 ל-1,000 נשים בגיל הפריון. 60% מהפסקות ההריון ב-2015 היו עד השבוע ה-7 להריון (כולל), לעומת 48% ב-2000.

(הריון; הפלות)

035 עדכון נתוני היארעות ותמותה מסרטן לשנת 2014: יום הסרטן הבינלאומי, 1.2.2017
הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 7 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ מרכז לאומי לבקרת מחלות).

לרגל יום הסרטן הבין-לאומי שחל ב-1.2.2017, מוצגים בסקירה זו נתוני תחלואה ותמותה מסרטן עדכניים לשנת 2014. בין הממצאים: ב-2014 אובחנו בישראל 25,987 מקרי סרטן חודרני (12,302 בקרב גברים ו-13,685 בקרב נשים); סוגי הסרטן העיקריים בקרב גברים יהודים היו ערמונית - 19.5% (11.2% בקרב גברים ערבים), מעי גס וחלחולת - 13.2% (12.4% בקרב גברים ערבים) וריאה - 11.1% (19.9% בקרב גברים ערבים), סוגי הסרטן העיקריים בקרב נשים יהודיות היו שד - 32.4% (33.3% בקרב נשים ערביות), מעי גס וחלחולת - 11.1% (11.1% בקרב נשים ערביות) וריאה - 6.7% (לא שכיח בקרב נשים ערביות); בקרב נשים בולט גם סרטן בלוטת המגן (5.7% בקרב יהודיות ו-7.4% בקרב ערביות) וסרטן הרחם (5.5% בקרב יהודיות ו-5.8% בקרב ערביות); שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל ל-100,000 נפש של סרטן חודרני בכלל האתרים היו 243.6 בקרב גברים יהודים לעומת 195.7 בקרב גברים ערבים ו-257.9 בקרב נשים יהודיות לעומת 167.6 בקרב נשים ערביות, השנה, חושב לראשונה שיעור התחלואה בקרב "אחרים" (נוצרים שאינם ערבים וחסרי סיווג דת) - 328.1 בקרב גברים ו-269.5 בקרב נשים; ב-2014 נפטרו מסרטן 10,931 תושבים בישראל - 5,511 גברים (4,676 יהודים, 603 ערבים ו-232 "אחרים") ו-5,420 נשים (4,752 יהודיות, 435 ערביות ו-233 "אחרות"); שני סוגי הסרטן העיקריים האחראים לתמותה היו ריאה ומעי גס וחלחולת בקרב גברים (יהודים וערבים) ושד ומעי גס וחלחולת בקרב נשים (יהודיות וערביות). הפרסום כולל מגמות בתחלואה ובתמותה מ-1990 עד 2014.

(סרטן)

036 היארעות סרטן לפי מדד הפריפריאליות בישראל, 2013-2009: יום הסרטן הבינלאומי, 1.2.2017
הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 9 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ מרכז לאומי לבקרת מחלות).

גידולים סרטניים הם סיבת המוות העיקרית בישראל (כ- 25% מהתמותה). בסקירה זו מוערכת היארעות הסרטן בישראל וההישרדות ממחלה זו לפי מדד הפריפריאליות של הלמ"ס (מידת הריחוק מאזורי הפעילות הכלכלית העיקרית, ממרכזי בריאות, משירותים חברתיים וכו'). מדד הפריפריאליות נבנה כממוצע משוקלל של שני רכיבים: 1) קרבת הרשות המקומית לכל אחת מהרשויות האחרות (בשקלול לגודל האוכלוסייה שלהן); 2) קרבת הרשות המקומית לגבול מחוז תל-אביב. לכל חולה הרשום במסד הנתונים של הרישום הלאומי לסרטן, אשר אובחן עם סרטן חודרני בישראל ב-2013-2009, הותאם ערך של המדד לפי הרשות המקומית שאליה השתייך בעת האבחנה. בהמשך, חושב יחס ההיארעות המתוקנן לסרטן בעבור כלל האתרים ובנפרד בעבור סוגי הסרטן השכיחים, בכל רובד של מדד הפריפריאליות. נעשתה השוואה של מספר המקרים הנצפה למספר המקרים הצפוי לפי נתוני כלל האוכלוסייה בישראל (בתקנון לגיל ולקבוצת אוכלוסייה). כמו כן, חושב יחס הסיכון לתמותה למי שאובחנו עם סרטן חודרני ב-2013-2009 בתקנון למין, לקבוצת אוכלוסייה ולגיל. בין הממצאים: בקרב גברים היארעות הסרטן נמצאה גבוהה במובהק מהצפוי לפי נתוני כלל האוכלוסייה בישראל באזורים פריפריאליים ונמוכה במובהק מהצפוי באזורים המרכזיים ביותר; בקרב נשים היארעות הסרטן נמצאה גבוהה במקצת מהצפוי לפי נתוני כלל האוכלוסייה בישראל באזורים פריפריאליים ונמוכה במובהק מהצפוי באזורים מרכזיים יותר.

(סרטן; יחסי מרכז-פריפריה)

037 הרישום הלאומי לניתוחים בריאטרים: סיכום שנת 2015
המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2016, 19 עמ', בשיתוף עם החוג לכירורגיה בריאטרית בישראל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ מרכז לאומי לבקרת מחלות).

ניתוח בריאטרי הוא ניתוח לטיפול בהשמנת יתר חולנית, באמצעות הגבלת נפח הקיבה. בסקירה זו מוצגים נתונים על ניתוחים אלו ועל מאפייני המטופלים. בין הממצאים: ב-2015 בוצעו בישראל 9,308 ניתוחים בריאטריים (לעומת 9,056 ב-2014); שיעור המנותחים עלה מ-161 לכל 100,000 בני 18 ומעלה ב-2014 ל/163 ב-2015; גילם הממוצע של המנותחים היה 42.2 שנים; 44% מהמנותחים היו בני 39-18, 53% היו בני 64-40 ו-3% היו בני 65 ומעלה; 33.3% מהמנותחים היו גברים ו-66.7% היו נשים; מדד מסת הגוף (BMI) הממוצע לפני הניתוח היה 42.1; 63.8% מהמנותחים היו נשואים; מבין 6,645 מנותחים שהשיבו לשאלון, 64.1% העריכו את מצב בריאותם לפני הניתוח כטוב / טוב מאוד, 27.8% העריכו את מצבם כלא טוב ולא רע, ורק 8.1% העריכו שמצבם היה ירוד / ירוד מאוד; ל-25.6% מהנשאלים לא היו מחלות רקע נלוות להשמנה, ל-57.2% היו 3-1 מחלות נלוות, ל-13% היו 5-4 מחלות נלוות ול-4.2% היו יותר מ-5 מחלות נלוות; המחלות הנלוות הנפוצות ביותר היו יתר לחץ דם (29.5%), סוכרת (25.9%), דום נשימה בשינה (14.1%) ומחלות פרקים דגנרטיביות (14%).

(השמנת-יתר; ניתוחים; בריאות גופנית)

038 שדמי, אפרת; יוליס, יפית; רועה, דיויד ואחרים:
התכנית הלאומית להערכת תהליכים ותוצאות במערך השיקום הפסיכיאטרי בקהילה: הערכת מדדי תוצאה בקרב צרכני שירותי שיקום - סיכום שלב א', אפריל 2013 אפריל - 2015
המרכז להכשרה ולחקר שירותים ומדיניות בתחום בריאות הנפש, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2016, 138 עמ'. הוגש לקרן לזלו נ. טאובר ולאגף בריאות הנפש, משרד הבריאות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il.

תכנית "מדדי תוצאה" נועדה לספק תמונת מצב עדכנית על אוכלוסיית מקבלי השירותים במסגרת מערך השיקום הפסיכיאטרי בקהילה, להעריך שינויים באוכלוסייה זו, להעריך מדדי תוצאה של צרכני שירותי סל השיקום לאורך זמן, ולנתח את תהליכי קבלת ההחלטות ויישומן. כל זאת, במטרה לשפר ולייעל את שירותי השיקום בבריאות הנפש בקהילה. בדו"ח זה, השני בסדרה, מוצגים נתונים על אודות 4,548 צרכני שיקום בתקופה אפריל 2013 - אפריל 2015. הדו"ח מחולק לחמישה פרקים עיקריים, כדלקמן: מאפייני רקע ופרטים דמוגרפיים; הערכת תחומי חיים ותחומי שירות על-ידי צרכני השירותים; הערכת תחומי חיים ותחומי שירות על-ידי אנשי הצוות בהשוואה להערכות צרכני השירותים; מדדי תוצאה לפי סוג שירות ולפי מחוז; קשרים בין משתנים. בין הממצאים: 68% מהמשיבים צרכו שירותי דיור (41% בהוסטלים והיתר בדיור מוגן); 80% מהצרכנים צרכו שירותי תעסוקה, 44% צרכו שירותי פנאי וחברה, 7% צרכו שירותי השכלה, 10% צרכו שירותי חונכות וסומכות ו-2% קיבלו תיאום טיפול; 63% מצרכני השירותים לעומת 73% מאנשי הצוות דיווחו שהמטרות הושגו במלואן או בחלקן; ככל שהציון של צרכני השירותים בנוגע לשירות היה גבוה יותר, סיכוייהם להתאשפז תוך חצי שנה ושנה לאחר מילוי השאלון היה נמוך יותר.

(בריאות הנפש; שירותים; שיקום; שביעות רצון; איכות חיים)

039 בן-דוד, דן:
חיים ארוכים לצד הוצאת הנשמה: מערכת בריאות שהולכת בדרך הקשה
מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, 2017, 6 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: http://shoresh.institute.

במאמר הנוכחי נדון מצבה של מערכת הבריאות בישראל בהשוואה למדינות החברות ב-OECD. ישנם מספר תחומים שבהם הישגיה של ישראל בהשוואה למדינות החברות הארגון הם בולטים, כגון תוחלת חיים גבוהה ושיעור תמותת תינוקות נמוך. לעומת זאת, סובלת מערכת הבריאות בישראל מכמה קשיים מתגברים, ובהם: שיעור מיטות טיפוליות נמוך בבתי-החולים, תפוסת מיטות גבוהה; מספר נמוך של בוגרי לימודי סיעוד בשנה, ירידה מתמשכת במספר האחים/יות הפעילים ושיעור תמותה גבוה ממחלות זיהומיות (הגבוה ביותר במדינות ה-(OECD. נוסף על אלה, ישנן בעיות במרכיבי ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל. במבט ראשון, ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל היא נמוכה, ביחס לתמ"ג ולרוב מדינות ה-OECD, אך אחת הסיבות להוצאה הנמוכה הוא הרכבה הצעיר של האוכלוסייה בישראל (ולא יעילותה של מערכת הבריאות). ככל שהאוכלוסייה זקנה יותר, שיעורי התמותה והוצאות הטיפול גדלים. כאשר מנרמלים את ההוצאה הלאומית לבריאות על-ידי שקלול חלקן היחסי של קבוצות הגיל השונות ושיעורי התמותה בקרבן, תמונת ההוצאה מתהפכת, וההוצאה המנורמלת היא גבוהה מזו של 76% ממדינות ה-OECD. המקור העיקרי להוצאה הגבוהה בישראל הוא ההוצאה הפרטית

(שירותי בריאות; בתי-חולים; כוח-אדם רפואי; אחים [סיעוד];  מחלות מדבקות; הוצאה לאומית; עלויות)

040 בנטור, נטע; לרון, מיכל; פלח, אלונה:
רמת השירות ואיכות הטיפול במוסדות הסיעודיים בעקבות המכרז הארצי לקודים סיעודיים - דוח מסכם 2015-2008
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדיל, פרסום מס' דמ-17-752 בסדרת דו"חות מחקר, ירושלים 2017, בשיתוף משרד הבריאות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

המדינה רוכשת, באמצעות משרד הבריאות, שירותי אשפוז לחולים סיעודיים ותשושי נפש אשר נמצאו זכאים לכך. התשלום למוסד לצורך אשפוז חולה סיעודי או תשוש נפש מכונה "קוד סיעודי". עד 2007 נרכשו שירותי האשפוז שלא דרך מכרז. ב-2008 פורסם מכרז כלל-ארצי להספקת שירותי אשפוז סיעודי, המבוסס על סטנדרטים ועל תעריפים אחידים למוסדות הסיעודיים (ציבוריים ופרטיים) בעלי רישיון ממשרד הבריאות. זאת, כדי למנוע פערים שהיו קיימים עד אז בדרישות ובתגמול למוסדות. ארגון בתי האבות והמוסדות הסיעודיים עתר נגד המכרז בטענה שמציע מחירי הפסד ופוגע באיכות הטיפול. במהלך הדיונים המשפטיים, הוצא מכרז חדש עם תעריפים גבוהים יותר. במחקר הערכה זה, נבחנה היערכות המוסדות לעמידה במכרז, איכות הטיפול במוסדות ועוד. המחקר התבסס על סקרים, ראיונות וניתוח המידע מהבקרות של האגף לגריאטריה במשרד הבריאות. נמצא, בין היתר, כי ב-2015-2012 השתפרה איכות הטיפול במוסדות וסגרו פערי האיכות בין המוסדות הפרטיים והציבוריים.

(מוסדות לקשישים; שירותים סיעודיים; בריאות הנפש)

041 אשכנזי, יעל; גורדון, מיכל ואחרים:
משיכת מתמחים לפריפריה ולמקצועות רפואיים במצוקה בעקבות ההסכם הקיבוצי משנת 2011
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדיל, פרסום מס' דמ-17-744 בסדרת דו"חות מחקר, ירושלים 2017 (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית בישראל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

ישראל, כמו מדינות אחרות בעולם, מתמודדת עם שתי בעיות בתחום הרפואה הציבורית: פיזור גאוגרפי לא אחיד של רופאים - שיעור הרופאים לנפש במרכז הארץ גדול משמעותית משיעור הרופאים לנפש באזורי הפריפריה; מספר מקצועות רפואיים בישראל אינם מצליחים למשוך מתמחים ונמצאים במצוקת כוח אדם - "מקצועות רפואיים במצוקה" (רפואה פנימית, כירורגיה כללית, הרדמה ועוד). ב-2011 נחתם הסכם קיבוצי חדש בין הרופאים למעסיקים, שנועד בין היתר לטפל בבעיות אלה. במחקר הערכה זה, נבדקו: השפעת התמריצים הכספיים על בחירת מקום ההתמחות ומקצוע ההתמחות; מכלול השיקולים והסיבות לבחירת מקום ההתמחות ומקצוע ההתמחות; אמצעים משלימים למשיכת רופאים צעירים נוספים לפריפריה ולמקצועות במצוקה. המחקר התבסס על שני מקורות עיקריים - קובץ נתונים מינהליים של המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית וסקר של מכון ברוקדייל מ-2015 בקרב מתמחים שהחלו את התמחותם ב-2014-2013. נמצא, כי ההסכם תרם תרומה מהותית לגידול מספר המתמחים בפריפריה, אך היקף התרומה אינו ברור. במסגרת המחקר, מוצגים אמצעים נוספים להגדלת מספר המתמחים בפריפריה בכלל ובמקצועות במצוקה בפרט.

(הכשרת רופאים; יחסי מרכז-פריפריה; תכניות התערבות; תמריצים)

042 הרן, דפנה; נאון, דניז:
דפוסי השימוש של המתמודדים עם בעיות נפשיות קשות בשירותי בריאות הנפש: סקר צרכנים
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, פרסום מס' דמ-17-750, ירושלים 2017 (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

ביולי 2015 נכנסה לתוקפה הרפורמה בבריאות הנפש, במסגרתה הועברה האחריות על הספקת שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים. במחקר זה, נבדקה השפעת הרפורמה על אוכלוסיית המתמודדים עם בעיות נפשיות קשות (נכי נפש, אשר מקבלים בשל בעיות אלו קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי). המחקר התבסס על סקר טלפוני בקרב 350 נכי נפש (בעלי נכות רפואית של 40% לפחות בסעיף נפשי), המהווים מדגם מייצג של כ-75,000 איש. בין הממצאים: 90% מכלל נכי הנפש קיבלו טיפול קליני בשירותי בריאות הנפש בקהילה בשנה שקדמה לסקר, 30% אושפזו במחלקה פסיכיאטרית בחמש השנים שקדמו לו, ו-32% קיבלו במועד הסקר שירותי סל שיקום; לבעלי ריבוי ליקויים פחות משאבים אישיים מאשר לבעלי ליקוי נפשי בלבד (טיפול נפשי ,בקהילה - 79% לעומת 93%, אשפוז פסיכיאטרי - 23% לעומת 33%, ושיקום פסיכיאטרי - 22% לעומת 37%. זאת אף על פי שחומרת המוגבלות הנפשית של הנמנים עם שתי הקבוצות דומה); המטפל העיקרי של כשני שלישים מנכי הנפש המטופלים בקהילה הוא פסיכיאטר; יותר מ-15 שנה לאחר חקיקתו של חוק שיקום נכי הנפש בקהילה (2000), כשני שלישים מנכי הנפש אינם משתמשים בשירותי סל השיקום; בין החסמים העיקריים לשימוש בשירותים (בפרט בשירותי סל שיקום) - חוסר נגישות למידע על דרכי הגישה לשירותים, קשיים במיצוי הזכויות ובהתמצאות במערכת השירותים המפוצלת, ותיאום טיפול לוקה בחסר בין המסגרות מספקות השירותים, בייחוד בממשקים בין מגוון השירותים בבריאות הנפש.

(בריאות הנפש; פסיכיאטריה קהילתית; אשפוז פסיכיאטרי; קופות חולים; נכות)

043 אלרועי, אורית; רוזן, ברוך ואחרים:
שירותי בריאות הנפש בישראל: צורך, דפוסי שימוש וחסמים - סקר באוכלוסיית המבוגרים הכללית
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, דוח מחקר מס' דמ-17-749, ירושלים 2017 (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם משרד הבריאות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

ביולי 2015 הועברה האחריות על הספקת שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות אל קופות החולים, לאחר תהליך מעבר הדרגתי שהחל במאי 2012. כחלק מההיערכות לשינוי זה, ביצע מאיירס - גוינט - מכון ברוקדייל סקר להערכת הצורך בשירותי בריאות הנפש ואופן הפנייה לטיפול בקרב אוכלוסיית בני 22 ומעלה בישראל. הסקר נערך בפברואר-אוקטובר 2013 בקרב מדגם של 2,246 משתתפים (שיעור ההיענות - 55%). בין מטרות הסקר: תיאור היקף המצוקה הנפשית בקרב האוכלוסייה הכללית - דפוסי הפנייה לעזרה מקצועית, זמינות השירותים, נגישותם ושביעות הרצון מהם; איתור קבוצות סיכון למצוקה נפשית; זיהוי גורמים המשפיעים על פנייה לטיפול נפשי ואיתור קבוצות הנמנעות מכך. בין הממצאים: 18% דיווחו על מצוקה נפשית בשנה האחרונה, שקשה להתמודד אתה לבד; 55% מאלו שדיווחו על מצוקה נפשית בשנה האחרונה דיווחו כי המצוקה הנפשית יצרה פגיעה משמעותית בתפקודם היום-יומי; 36% מאלו שחשו מצוקה נפשית בשנה האחרונה פנו לקבלת טיפול מקצועי (מפסיכיאטר, מפסיכולוג/פסיכותרפיסט או מרופא משפחה); הסיבות העיקריות לאי-פנייה לקבלת עזרה מקצועית - רצון להתמודד לבד (49%), חוסר אמון ביעילות הטיפול (40%), חוסר נגישות למידע על אפשרויות הטיפול (32%) ועלות כספית (32%).

(שירותי בריאות הנפש; פנייה לטיפול מקצועי; קופות חולים; חוקים)

044 אופיר, יותם; וייס, אושרי:
דו"ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2016: נתונים מתוך המערך הלאומי לנתוני היפגעות ובטיחות ילדים
"בטרם לבטיחות ילדים", פרסום מס' 1099, פתח-תקווה 2017, 26 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בטרם: http://www.beterem.org.

דו"ח זה לשנת 2016 כולל נתונים על תמותת ילדים ובני נוער בגילאי 17-0 מהיפגעות בלתי מכוונת (תאונות), בהשוואה לשנים קודמות, כפי שנאספו בארגון "בטרם" לבטיחות ילדים באמצעות מאגר "תיעוד היפגעויות מהתקשורת", כחלק מהמערך הלאומי לנתוני היפגעות ובטיחות ילדים. במסגרת הדו"ח מוצגים נתונים על היקף התמותה, סוגי ההיפגעות, מקום ההיפגעות, מאפיינים חברתיים-כלכליים של הנפגעים, התפלגות לפי מחוזות, יהודים לעומת ערבים ועוד. בין הממצאים: ב-2016 אירעו 118 מקרי מוות של ילדים עקב תאונות; גורמי התמותה העיקריים ב-2016 היו תאונות דרכים (45%), טביעה (16%), חנק (7%), שכחת ילדים ברכב (6%), נפילה (5%) והרעלה / כוויה כתוצאה משריפה (5%); שיעור תמותת ילדים ובני נוער ערבים ב-2016-2014 עמד על 8.1/100,000 לעומת 2.6/100,000 בקרב ילדים ובני נוער יהודים; בניתוח השנים 2016-2012 נמצא ש-37% ממקרי המוות אירעו בבית או בחצר הבית, 37% בדרך, 16% במרחב ציבורי, 4% במוסד חינוכי, כ-1% במקום עבודה ו-5% לא ידוע; הסיכון של ילד מהאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים (אשכולות 3-1) למות כתוצאה מהיפגעות ב-2016-2012 נמצא גבוה פי 2.5 מהסיכון של ילד מהאשכולות הבינוניים (6-4) ופי 2.6 מהסיכון של ילד מהאשכולות הגבוהים (10-7).

(תאונות; תאונות דרכים; ילדים; מתבגרים; תמותה; ערביי ישראל; יהודים; מיצב חברתי-כלכלי)

045 אפטר, אלן; שורר, מעיין ואחרים:
מחקר משולב: חלק א' - חומרת סימפטומים ויעילות טיפול פסיכולוגי בקרב ילדים הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית בעקבות תאונת דרכים - השוואה בין ילדים עם mTBI לילדים ללא TBI; חלק ב' - תרומתם של הפרעת דחק פוסט טראומתית וחבלת ראש טראומתית קלה לסימפטומים מתמשכים של זעזוע מח
מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, פתח-תקווה 2017, מוגש לקרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח בישראל. המחקר מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: http://www.igudbit.org.il.

תאונות דרכים הן אחד מגורמי הסיכון הגדולים ביותר לילדים ומתבגרים, ומהוות חוויה טראומטית עבורם. פציעה בתאונה מלווה לעתים קרובות בפגיעת ראש, לרוב פגיעה קלה. על כן, תאונות דרכים מהוות את אחד הגורמים הנפוצים ביותר להתפתחות הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) ופגיעת ראש טראומטית (TBI) באוכלוסייה זו. במחקר זה, נבחנה חומרת התסמינים הרגשיים והקוגניטיביים ויעילות הטיפול הפסיכולוגי בקרב ילדים ומתבגרים עם PTSD בעקבות תאונת דרכים, עם וללא TBI. במחקר השתתפו 29 בני 16-7 - 14 עם TBI ו-15 ללא TBI, עם תסמיני PTSD מלאים או חלקיים בעקבות תאונת דרכים. חומרת הסימפטומים הוערכה באמצעות שאלונים ומבחנים נוירופסיכולוגיים. יעילות הטיפול הוערכה באמצעות השוואה בין תוצאות האבחונים והשאלונים לפני הטיפול לתוצאותיהם בסיומו. בין הממצאים: לא נמצאו טרם הטיפול הבדלים בין הקבוצות בסימפטומים הרגשיים (PTSD, חרדה ודיכאון); נמצאו הבדלים בחלק מן הסימפטומים הקוגניטיביים - קבוצת ה-TBI תפקדה פחות טוב, בתפקודי קשב וזיכרון, קשב מתמשך, גמישות מחשבתית ועוד. הטיפול הפסיכולוגי נמצא יעיל ביותר בהפחתת תסמיני PTSD, אך לא בהפחתת סימפטומים קוגניטיביים (למעט שיפור בתחום התפקודים הניהוליים).

(תאונות דרכים; ילדים; מתבגרים; הפרעות פוסט-טראומטיות; פגיעה מוחית; פסיכותרפיה)

046 בוורס, ליאורה; צ'רניחוסקי, דב:
חשיבה מחודשת של סדר העדיפויות של טיפולים רפואיים בישראל
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2017, 17 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

לצד העלייה בתוחלת החיים בלידה ברחבי העולם, קצב העלייה של תוחלת החיים בבריאות טובה היה נמוך יותר. בעבודה זו, מוצע סדר עדיפויות לקובעי מדיניות הבריאות בישראל, לשם הארכת תוחלת החיים בבריאות טובה, על-ידי הפחתת נטל התחלואה ומתן משקל רב יותר לתפקוד היום-יומי ולרווחה לאורך זמן. זאת, בעזרת מדד "שנות חיים מתוקננות לאי תפקוד" (DALYs - Disability-Adjusted Life Years), אשר בעזרתו נבדקו דפוסי נטל התחלואה בישראל ב-2015-1990, תוך השוואת הנטל בישראל בתקנון לגיל לנטל במדינות מפותחות אחרות והשוואתו לאותן מדינות ללא תקנון לגיל, לשם זיהוי ההשפעה הפוטנציאלית של הזדקנותה המהירה של אוכלוסיית ישראל, בהנחה שהתפלגות הגיל בישראל בעוד כשני עשורים תדמה לזו שבמדינות ה-OECD כיום. בין הממצאים: ועדת סל הבריאות מקצה כמחצית מהתקציב המיועד לטכנולוגיות חדשות למניעת מוות (סרטן, לב, אירועים מוחיים) ומעט למצבים התורמים לנטל התחלואה אך לא למוות (בעיות אורתופדיות למשל); בריאות החיים באיכות טובה בישראל עלתה בקצב שנתי של 2.2 חודשים ב-2015-1990 והיא נמצאת במקום העשירי בעולם; תוחלת החיים בבריאות טובה לתינוק שנולד בישראל ב-2015 היא 71.7 שנים ותוחלת החיים הכוללת שלו היא 82.1 שנים.

(מדיניות בריאות; תוחלת חיים; בריאות גופנית; הקצאת משאבים)

047 פריגר, מיכאל; גרוטו, איתמר; אניס, אמיליה:
זיהוי, הגדרה, אפיון והשוואת אזורים סביבתיים עם סיכון מוגבר לחשיפה ללישמניאזיס של העור בעזרת איתור יזום של מקרי מחלה פוטנציאליים
המחלקה לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2017, 70 עמ' (עברית סיכום באנגלית), מוגש למדען הראשי, המשרד להגנת הסביבה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה: http://www.sviva.gov.il.

לישמניאזיס של העור ("שושנת יריחו"), היא מחלה הנרכשת בעקבות עקיצה של נקבת זבוב חול הנגועה בטפיל. המחלה אינה קטלנית, אך עלולה לגרום לסיבוכים תפקודיים. מטרתו של מחקר זה, היתה אמידת שיעור החולים תוך איתור יזום של מקרי תחלואה ובחינת הקשר בין תחלואה לבין גורמים סביבתיים ודמוגרפיים. המחקר כלל שלושה חלקים - סקר בקרב מקרים שדווחו למשרד הבריאות ב-2016-2014, ניתוח סדרות עתיות, ניתוח השפעת גורמי מטרולוגיה על כל חולה. בין הממצאים: שיעור מקרי המחלה שנכללו במחקר (רישומי משרד הבריאות ומקרים שנוספו בפניות טלפוניות) גבוה במובהק ממספר המקרים על-פי רישומי משרד הבריאות בלבד; ישנם הבדלים בין אזורים שונים בגורמי התחלואה ובידע אודות המחלה; שיעורי הנפגעים בקיץ גבוה מאשר בחורף; תת-דיווח אודות המחלה נפוץ יותר בקרב ילדים, מוצא יהודי, ילידי הארץ ובעלי דירוג חברתי-כלכלי נמוך.

(מחלות עור; נגב; בריאות הציבור; אזורים גיאוגרפיים)

Mendlovic, Joseph; Gordon, Ethel-Sherry; Haklai, Ziona et al: 048
Geographic Variation in Selected Hospital Procedures and Services in the Israeli Health Care System
"Israel Journal of Health Policy Research", 6: 4 (2017), 9 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

ב-2014 פרסם ארגון ה-OECD דו"ח על יחסי מרכז-פריפריה בתחום מתן שירותי בריאות ב-13 מדינות, כולל ישראל. במאמר זה מוצגים מידע ומסקנות ממחקר שבוצע על-ידי משרד הבריאות אשר היוו חלק מדו"ח זה. המחקר התבסס על נתוני המאגר הלאומי של אשפוזים ושחרורים לשנים 2012-2002. במסגרת המחקר נבחנו ההבדלים בין המרכז לבין הפריפריה ב-8 הליכים ושירותים רפואיים: קבלה לאשפוז; שבר בצוואר הירך; ניתוחים קיסריים; צנתור לב אבחנתי; הרחבת כלי-דם מוצרים; ניתוחי מעקפים; כריתת רחם וניתוח להחלפת מפרק הברך. המידע נבדק לגבי 7 המחוזות בישראל לפי כתובת המגורים של המטופל. בין הממצאים: הפערים (מותאמים לגיל ולמגדר ל-100,000 נפש) הגבוהים ביותר בין המחוזות ב-2012 היו בניתוחי מעקפים ובניתוחי החלפת מפרק הברך; הפערים הנמוכים ביותר היו בקבלה לאשפוז ובשברים בצוואר הירך; מחוז הצפון בלט בשיעורים גבוהים יותר של אשפוזים, החלפת מפרק הברך והליכים הקשורים ללב. בין 2002 ל-2012 חלה ירידה ברוב ההליכים הרפואיים, חוץ מאשר החלפת מפרק הירך; ההבדלים בין המחוזות בישראל נמצאו דומים למדינות אחרות החברות ב-OECD, להוציא הרחבת כלי דם, שבישראל שיעורם ירד ואילו במדינות האחרות הוא עלה.

(שירותי בריאות; בתי-חולים; ניתוחים; מחלות לב וכלי הדם; יחסי מרכז - פריפריה)

Kalter-Leibovici, Ofra; Chetrit, Angela; Avni, Shlomit et al: 049
Social Characteristics Associated with Disparities in Smoking Rates in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", 5: 36 (2016), 12 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

עישון טבק קשור להגברת הסיכון לתחלואה ולתמותה ממחלות לב וכלי דם, סרטן ועוד. במחקר זה נבדקו מאפיינים חברתיים הקשורים לנטייה לעשן ולגיל התחלת העישון בישראל. המחקר התבסס על נתוני הסקר החברתי 2010 של הלמ"ס (שעסק בהרחבה בנושאי בריאות, אורח חיים ושימוש במחשב). בסקר זה השתתפו 7,524 איש בני 20 ומעלה המתגוררים בקהילה. בין הממצאים: מבין המשתתפים, 59.2% לא עישנו מעולם, 17.1% הפסיקו לעשן ו-23.7% עישנו בתקופת הסקר; שיעור הגברים המעשנים (30.9%) היה גבוה משיעור הנשים המעשנות (16.8%); 36% מהגברים שעישנו אי פעם התחילו לעשן לפני גיל 17, לעומת 27% מהנשים; שיעור המעשנים בהווה בקרב גברים ערבים היה גבוה פי 1.65 מאשר בקרב גברים יהודים, ובקרב נשים יהודיות פי 2 מאשר בקרב נשים ערביות; 27.5% מהמעשנים אי פעם בקרב גברים שעלו ממדינות ברית-המועצות לשעבר אחרי 1995 החלו לעשן בגיל 14, לעומת 12.3% בקרב גברים יהודים ילידי ישראל; עישון בהווה היה נפוץ יותר בקרב גברים ונשים לא-נשואים (בעיקר רווקים וגרושים); גברים בעלי רמת השכלה של פחות מ-13 שנות לימוד נטו לעשן יותר מאשר בעלי רמת השכלה של 13+ שנות לימוד (בעבר ובהווה); כמו כן, בעלי הכנסה נמוכה נטו לעשן יותר מאשר בעלי הכנסה גבוהה; שיעורי העישון בקרב גברים ונשים חילונים היו גבוהים יותר מאשר בקרב גברים ונשים דתיים ומסורתיים.

(עישון; מיצב חברתי-כלכלי; רמת השכלה; ערביי ישראל; עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; ילידי הארץ)

Ginsberg, Gary M.; Kaliner, Ehud; Grotto, Itamar: 050
Mortality, Hospital Days and Expenditures Attributable to Ambient Air Pollution from Particulate Matter in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", 5: 51 (2016), 7 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

ההערכה היא, שזיהום אוויר אחראי לכ-3.7 מיליון מקרי מוות בשנה ברחבי העולם. בעבודה שמדווח עליה במאמר הנוכחי חושבה החשיפה הלאומית הממוצעת בישראל לחלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) על-פי המדידות שנעשו ב-52 תחנות מדידה (לא-תחבורתיות) הפזורות ברחבי ישראל. בהמשך, חושבו נתוני התחלואה והתמותה, מספר ימי האשפוז והעלויות הכספיות שנגרמו כתוצאה מהחשיפה לחלקיקים אלו ב-2015, וזאת לפי 3 מודלים (אחד מהם של ארגון הבריאות העולמי - WHO). בין הממצאים: שיעורי התמותה לפי מודלים אלו היו 1,609 (WHO), 1,908 ו-2,253 (בין 3.6% ל-5.1% מכלל מקרי התמותה בשנה זו); מספר ימי אשפוז - 183,276, 348,039 ו-591,014 (בין 3.5% ל-11.4% מכלל האשפוזים בבתי-חולים כלליים בשנה זו); העלות הכוללת עקב החשיפה לחלקיקים אלו נאמדה בשלושת המודלים כדלקמן: 544 מיליוני $, 1,030 מיליוני $ ו-1,749 מיליוני $ (בין 0.18% ל-0.59% מהתוצר הלאומי הגולמי). לדעת החוקרים, יש להקים תכנית בין-משרדית מקיפה שתביא לצמצום מקרי התחלואה והתמותה ולהקטנת העלויות.

(זיהום אוויר; תמותה; אשפוז; מחלות גופניות; עלויות)

Hoffman, Yaakov S.G.; Shrira, Amit; Cohen-Fridel, Sara et al: 051
Posttraumatic Stress Disorder Symptoms as a Function of the Interactive Effect of Subjective Age and Subjective Nearness to Death
"Personality and Individual Differences", No. 102 (November 2016), pp. 245-251.

גיל מבוגר הוא משתנה הקשור להיארעות תסמינים רבים יותר של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) בהשוואה לגיל צעיר. תסמינים אלה בקרב קשישים עשויים להיות קשורים לתפיסת גיל סובייקטיבית ולתחושת קִרְבָה למוות. בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נבדק הקשר שבין תסמיני PTSD לבין תחושת הקִרְבָה למוות בקרב שני מדגמים: הראשון כלל 1,268 משיבים שהיו חשופים למתקפות טילים במהלך מבצע "צוק איתן" (קיץ 2014), והשני כלל 628 משיבים שהיו חשופים למתקפות טרור ב-2015. בשני המדגמים נמצא, לאחר בקרה של מידת החשיפה ומאפייני רקע, כי לגיל סובייקטיבי זקן ולתחושת קִרְבָה למוות היו השפעות מובהקות על היארעות תסמיני PTSD. תחושת ריחוק מהמוות נמצאה כגורם הממתן את תסמיני ה-PTSD  בקרב בעלי תחושת גיל זקן.

(קשישים; הפרעות פוסט-טראומטיות; בריאות הנפש)

Iecovich, Esther; Avivi, Michal: 052
Agism and Burnout among Nurses in Long-Term Care Facilities in Israel
"Aging & Mental Health", Vol. 21: 3 (2017), pp. 327-335.

בעבודה זו, נבדק הקשר בין גִּילָנוּת, חינוך מקצועי והכשרה בגריאטריה לבין שחיקה בקרב אחיות בבתי חולים סיעודיים בישראל. במסגרת העבודה נבדק מדגם נוחות של 154 אחיות מ-17 בתי-חולים סיעודיים באזור תל-אביב. נמצא, כי שחיקה מוסברת במובהק על-ידי גילנות, החינוך המקצועי של האחיות וסוג הבעלות על בית החולים. עוד נמצא, כי גילנות מהווה גורם ניבוי מובהק של דֶּפֶּרְסוֹנָלִיזַצְיָה והישג אישי.

(אחים [סיעוד]; שחיקה; קשישים; מוסדות לקשישים)

Chemtob, Daniel; Gandacu, Dan et al: 053
A National Strategic Plan for Reducing the Burden of Sexually Transmitted Infections in Israel by the Year 2025
"Israel Journal of Health Policy Research", Vol. 6: 23 (2017), 10 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

בעבודה זו, מוצגים יעדים לאומיים להפחתת התחלואה הנובעת מהידבקות עקב יחסי מין בישראל משלוש מחלות (להוציא איידס) עד שנת 2025 וכן השוואות בין-לאומיות. העבודה התבססה על נתוני המחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות לגבי התחלואה ב-2014-2002, ארגון הבריאות העולמי ועוד. בין הממצאים: שיעורי התחלואה בישראל נמוכים בהשוואה לרוב המדינות המערביות; התחלואה בקרב יהודים היתה גבוהה מאשר בקרב לא יהודים; שיעורי התחלואה הראשונית והשניונית בסיפליס נמצאו במגמת עלייה בקרב גברים שקיימו יחסי מין עם גברים; אחת ההמלצות העיקריות היתה הקמת מערכת מעקב אקטיבית על תחלואה הנובעת מהידבקות עקב יחסי מין.

(מחלות מידבקות; יחסי מין)

Press, Yan; Punchik, Boris et al: 054
Which Factors Affect the Implementation of Geriatric Recommendations by Primary Care Physicians?
"Israel Journal of Health Policy Research", Vol. 6: 7 (2017), 10 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

בעבודה זו, נבדקו הגורמים הפוגעים ביישום ההערכה הגריאטרית המקיפה של מטופלי חוץ על-ידי רופאים ראשוניים. במסגרת העבודה, נבדקו תיקיהם הרפואיים של חולים שעברו הערכה גריאטרית מקיפה במהלך 8 שנים במרכז ההערכה של שירותי בריאות כללית בבאר-שבע. הנתונים שנאספו היו מאפייני החולים, מספר ההמלצות ונתונים אודות הרופא הגריאטרי המעריך והרופא הראשוני המטפל. בין הממצאים: 3,434 המלצות ניתנו עבור 488 חולים; מתוכן, יושמו על-ידי הרופאים הראשוניים 1,634 מההמלצות (47.6%); חולים ששיעור יישום ההמלצות לגביהם עמד על פחות מ-25% סבלו יותר מתחלואה נלווית בהשוואה לחולים ששיעור יישום ההמלצות לגביהם עמד על 75% ומעלה.

(קשישים; טיפול רפואי)

Shmueli, Amir: 055
Do the Equity-Efficiency Preferences of the Israeli Basket Committee Match those of Israeli Health Policy Makers?
"Israel Journal of Health Policy Research", Vol. 6: 20 (2017), 10 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

תיעדוף טכנולוגיות רפואיות דורש ראייה רב-ממדית. במיוחד כאשר יש ליישב בין הגינות לבין ניצול משאבים. בעבודה זו, הושוו העדפותיהם של חברי וועדת סל ועדת סל הבריאות ב-2007-2006 מול העדפותיהם של קובעי המדיניות בישראל. במסגרת העבודה, נדגמו 18 טכנולוגיות שאומצו ו-16 טכנולוגיות שנדחו על-ידי חברי הוועדה בהשוואה להעדפותיהם של קובעי המדיניות. העדפות אלו נבדקו לאור 7 קריטריונים - 4 של הוגנות ו-3 של ניצול משאבים. לא נמצא מתאם בין החלטות הוועדה להעדפותיהם של קובעי המדיניות. הדירוג של הוועדה תואם חיובית לדירוג ניצול המשאבים בעוד שהעדפותיהם של קובעי המדיניות לא עמדו בכך.

(מדיניות בריאות; שירותי בריאות; קבלת החלטות; תקציבים; יעילות)

Einav, Sharon; Wacht, Oren et al: 056
Cardiopulmonary Arrest in Primary Care Clinics: More Holes than Cheese: A Survey of the Knowledge and Attitudes of Primary Care Physicians Regarding Resuscitation
"Israel Journal of Health Policy Research", Vol. 6: 22 (2017), 8 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

בעבודה זו, נבדק האם חולים הסובלים מדום לב בעת ביקור במרפאה ראשונית יקבלו טיפול החייאה מתאים מרופאים ראשוניים בישראל, בה מחויבות מרפאות אלו להחזיק ציוד החייאה הולם והרופאים לעבור תרגול החייאה תקופתי. העבודה מבוססת על ממצאי סקר שנערך ב-2015 וכלל 185 משיבים (מתוך כ-2,400 פניות). מסקנת העבודה היא, כי מרפאות ראשוניות רבות אינן מצוידות כראוי לביצוע פעולות החייאה ורוב הרופאים אינם מאומנים כיאות לביצוע פעולות אלו.

(מרפאות; רפואה ראשונית; אוטם שריר הלב)

Zhdanov, Valeria; Bilenko, Natalia; Mor, Zohar: 057
Risk Factors for Recurrent Tuberculosis among Successfully Treated Patients in Israel, 1999-2011
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 19: 4 (April 2017), pp. 237-241. The article appears on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

מטרתה של העבודה המתוארת במאמר זה היתה להעריך את שיעור התחלואה החוזרת בשחפת עד סוף שנת 2011. העבודה התבססה על נתוני רישום השחפת הלאומי שבמשרד הבריאות. נתוני המרשם כוללים את המשתנים מגדר, גיל, אזרחות, ארץ לידה, תאריך עלייה לישראל, תאריך אבחון השחפת ועוד. נתוני רישום השחפת הושוו לנתוני רישום האיידס כדי לבדוק תחלואה כפולה. נתונים נוספים נבדקו במרפאות לשחפת ובמחלקות בריאות ברחבי הארץ (עישון, שתיית אלכוהול, צריכת סמים, הקפדה על הוראות הטיפול ועוד). בין הממצאים: ב-2011-1999 אובחנו בישראל 3,515 חולי שחפת; ל-37 מהם (1.05%) היתה תחלואה חוזרת; בין גורמי הסיכון העיקריים לתחלואה חוזרת בשחפת היו תחלואה באיידס ואי-הקפדה על הטיפול נגד השחפת.

(מחלות מערכת הנשימה; אבחון רפואי; תרופות; אפידמיולוגיה)

Shotan, Avraham; Zafrir, Barak; Ben Gal, Tuvia et al: 058
The Management and Outcome of Hospitalized and Ambulatory Israeli Heart Failure Patients Compared to European Heart Failure Patients: Results from the ESC Heart Failure Long-Term Registry
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 19: 4 (April 2017), pp. 225-230. The article appears on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

הגישה הטיפולית לחולי אי-ספיקת לב שאושפזו או שטופלו אמבולטורית היא שונה בין מדינה למדינה. בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נבדקה הגישה הטיפולית בישראל בהשוואה ל-21 מדינות אירופיות וים-תיכוניות החברות באיגוד האירופי לקרדיולוגיה (ESC). העבודה התבססה על ממצאי סקר שנערך ב-2013-2011 וכלל 12,440 חולים. בישראל נכללו 467 חולים שטופלו במרכזים הרפואיים "הלל יפה" ו-"כרמל" - 178 שאושפזו ו-289 חולים אמבולטוריים. בין הממצאים: החולים שאושפזו בישראל היו מבוגרים יותר, סבלו יותר מתחלואה נלווית וכללו יותר נשים מאשר החולים האמבולטוריים; החולים המאושפזים בישראל טופלו בתרופות פחות מהמומלץ על-ידי ה-ESC בהשוואה לחולים המאושפזים ממדינות אחרות, החולים הישראלים היו מבוגרים יותר (77 שנים בממוצע לעומת 71 בממוצע במדינות אחרות), כללו יותר נשים (44% לעומת 37%) וסבלו יותר מסוכרת (56% לעומת 38%) וממחלת כליות כרונית (64% לעומת 25%); שיעורי התמותה של החולים המאושפזים בישראל היו גבוהים יותר מאלה של עמיתיהם במדינות אחרות.

(מחלות לב וכלי דם; אשפוז; תרופות; טיפול אמבולטורי)

Ginsberg, Gary Michael; Shinar, Eilat; Kopel, Eran et al: 059
Should Men who have Sex with Men be allowed to Donate Blood in Israel?
"Israel Journal of Health Policy Research", 5: 60 (2016), 7 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

מדיניות דחיית קבלת תרומות דם מגברים שקיימו יחסי מין עם גברים נקבעה בישראל ב-1977, וזאת על בסיס הנחיות מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), אשר תוקפן כבר פג. במחקר שמדווח עליו במאמר זה נותחו נתונים אפידמיולוגיים לגבי תרומות דם אלו, כדי להעריך את מידת הסיכון בהידבקות באיידס אם תשונה המדיניות. המחקר התבסס על ניתוח נתונים דמוגרפיים ואפידמיולוגיים ממרשם האיידס ומבדיקות מעבדה. המטרה היתה לחשב את הסיכון בהדבקה בשל תוצאות מעבדה שגויות של בדיקות נשאי איידס ידועים ונשאים ללא תסמינים, בחינת פרקי הזמן שבין תרומות, טעויות חישוב וכו'. כל זאת, כדי להעריך את הסיכון העתידי שבקבלת תרומת דם מגברים הומוסקסואלים. נוסף על כך, נעשתה סקירת ספרות מקיפה על המדיניות הנהוגה בארצות שונות. נמצא, כי לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים יש סיכון יחסי מוגבר פי 115 ללקות באיידס בהשוואה לגברים אחרים; מתן אפשרות לתרומה ללא תקופת השהייה (מקיום יחסי מין עם גברים) תגביר את הסיכון להעברת HIV  לנתרם. לכן, נבחנו במחקר ההשפעות של תקופות השהייה של בין שנה ל-5 שנים. בסוף המאמר מובאות מסקנות והמלצות.

(איידס; הומוסקסואליות; תרומות דם)

Natapov, Lena; Sasson, Avi; Zusman, Shlomo: 060
Does Dental Health of 6-Year-Olds Reflect the Reform of the Israeli Dental Care System?
"Israel Journal of Health Policy Research", 5: 26 (2016), 5 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

במסגרת הרפורמה בבריאות השן בישראל, ב-2010 הוכנסו טיפולי השיניים לילדים עד גיל 8 לחוק בריאות ממלכתי, וב-2013 הורחב הטיפול במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי לילדים עד גיל 12. בעבודה זו שמדווח עליה במאמר זה נבדקה יעלות הרפורמה, באמצעות השוואת מצבם הדנטלי של ילדים בני 6 לפני ואחרי החלת הרפורמה. בסקר שנערך ב-2007 נבדקו ילדים בני 5 ב-28 מתוך 70 הרשויות המקומיות שסיפקו שירותים דנטליים במוסדות החינוך. באותו סקר נמצא, ש-64.7% מהילדים סבלו מעששת. בסקר החדש, שנערך בשנת הלימודים תשע"ה (2015/2014) בקרב ילדים בני 6 מ-23 רשויות מקומיות נמצא, ש-61.7% מהילדים סבלו מעששת. ממצאים נוספים: 36.2% מהבנים היו ללא עששת לעומת 38.8% מהבנות; 78.4% מהילדים הערבים סבלו מעששת לעומת 54.7% מהילדים היהודים; 61.5% מהילדים שהשתייכו לעשירונים 10-8 היו ללא עששת לעומת 48.2% מהילדים בעשירונים 7-5 ו-27.3% מהילדים בעשירונים 4-1. נוסף על עששת, נבדקו גם מספר הסתימות, שיניים חסרות וכו'. מסקנת החוקרים היתה, כי למרות שרמת התחלואה הדנטלית נותרה דומה, חל שיפור בטיפול, ולדעתם ניתן לשפר את המצב יותר. בסוף המאמר מובאות המלצות.

(ילדים; רפואת שיניים; בריאות הפה; ביטוח בריאות ממלכתי)

Ginsberg, Gary M.: 061
Mortality, Hospital Days and Treatment Costs of Current and Reduced Sugar Consumption in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", 6: 1 (2017), 11 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

צריכת סוכר גורמת לעששת, עודף משקל ותחלואה הקשורה להשמנה ולהשמנת-יתר. לקראת מסע פרסום לאומי להפחתת צריכת הסוכר, מוצגת בעבודה זו הערכה של התמותה, התחלואה והעלות הרפואית הקשורה לצריכת סוכר בישראל ועל השפעת הפחתת צריכת הסוכר. במסגרת העבודה הוערכו לפי מגדר, דת וגיל שיעורי ההשמנה (25<=BMI<30) והשמנת-היתר (BMI>=30) ב-2016 בישראל בהתבסס על מספר סקרים לאומיים שנערכו בישראל לאורך השנים. נוסף על כך, חושבה ההוצאה הלאומית על המחלות הנובעות מכך ועל ההוצאות לטיפול בעששת בקרב בני 18 ומטה. בין הממצאים: השמנה והשמנת-יתר גורמות לכ-6,400 מקרי מוות בשנה ולכ-268,000 ימי אשפוז; הוצאות שנתיות על טיפולי שיניים הנובעים מצריכת סוכר הוערכו בכ-264 מיליוני ש"ח; השמנה, השמנת-יתר וצריכת סוכר גורמות להוצאות טיפול של כ-2.5 מיליארדי ש"ח וביחד עם הוצאות עקיפות לכ-4 מיליארדי ש"ח; הפחתת צריכת אנרגיה מסוכר מ-12.45% ל-10% תוביל לירידה של כ-1,200 מקרי תמותה ולחיסכון כספי של כ-778 מיליוני ₪ לאורך תקופה של 5 שנים.

(סוכר; קלוריות; השמנת-יתר; תמותה; אשפוז; עששת; סוכרת; בריאות השן; מחלות לב וכלי הדם; סרטן; עלויות)

Zarka, Salman; Levine, Hagai; Rozhavski, Vladislav et al: 062
Smoking Behavior Change During Compulsory Military Service in Israel, 1987-2011
"Nicotine & Tobacco Research", Vol. 19: 11 (November 2017), pp. 1322-1329.

במאמר זה מתואר מחקר שנועד לבחון את השפעתם של גורמים אישיים, משפחתיים וצבאיים כמנבאים אפשריים של עישון במהלך שירות החובה בצה"ל. במסגרת המחקר רואיינו 29,189 חיילים (15,136 גברים ו-14,053 נשים) עם גיוסם לצה"ל (ב-2008-1987) ובעת שחרורם (ב-2011-1987). מטרת המחקר היתה, בין היתר, לבדוק היארעות של תחילת עישון במהלך השירות הצבאי בקרב אלו שלא עישנו בעת גיוסם והפסקת עישון במהלך השירות בקרב אלו שעישנו כשהתגייסו. בין הממצאים: שיעור העישון עלה מ-26.2% בעת הגיוס ל-36.5% בעת השחרור - גידול של 39.4%; 18.4% מהמתגייסים שלא עישנו בעת גיוסם התחילו לעשן בתקופת השירות, ו-12.4% שעישנו בעת גיוסם הפסיקו לעשן בתקופת השירות; המנבא החזק ביותר לתחילת עישון בקרב אלו שלא עישנו בעת גיוסם היה עישון בעבר; נשים החלו לעשן במהלך השירות פחות מגברים; הן נשים והן גברים ששירתו בתפקידים שדרשו כושר גופני גבוה היו בעלי סיכוי גבוה יותר להתחיל לעשן; נשים בעלות רמת השכלה נמוכה ו/או עם אב בעל רמת השכלה נמוכה, ממעמד חברתי-כלכלי נמוך וכן אלו שהשתמשו באמצעי מניעה היו בעלות סיכוי גבוה יותר להתחיל לעשן מאשר נשים אחרות; הפסקת עישון בקרב גברים עלתה במעט לאורך השנים.

(חיילים; עישון; ניבוי; רמת השכלה; מיצב חברתי-כלכלי)

Daoud, Nihaya; Hayek, Samah; Biderman, Aya et al: 063
Receiving Family Physician's Advice and the 'Stages of Change' in Smoking Cessation among Arab Minority Men in Israel
"Family Practice", 33: 6 (December 2016), pp. 626-632.

קבלת עצה מרופא המשפחה יכולה להגדיל את ידיעותיו של המטופל על נזקי העישון ועל נכונותו של המטופל להפסיק לעשן. בעבודה המתוארת במאמר זה נבדקה השפעתה של שיחה בנושא העישון על מטופלים ערבים שהם "מעשנים כבדים". במסגרת העבודה, נבדק מדגם אקראי של 964 גברים ערבים בגילים 64-18 המעשנים בהווה או שעישנו בעבר, באמצעות ראיונות פנים אל פנים. בין הממצאים: כ-40% מהנבדקים קיבלו עצה מהרופא להפסיק לעשן; בעלי מחלות כרוניות ובעלי תלות גבוהה בניקוטין היו עם סיכוי גבוה יותר לקבל עצה זו; קבלת העצה מהרופא נמצאה קשורה להגברת המחשבה והנכונות להפסיק לעשן, אך לא נמצא שהיתה לה השפעה על לגבי הפסקת העישון בפועל.

(עישון; ערביי ישראל; יחסי רופא - חולה)

064 ערליך, ברכה; טבך, ניקולאי (נוי); דונסקי, אילת:
נפילות בקרב אזרחים ותיקים בישראל ובהשוואה בינלאומית
מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2017, 49 עמ'. הוגש למשרד לשוויון חברתי. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.gov.il/he/Departments/ministry_for_social_equality.

במחקר זה נבחנו גורמי הסיכון לנפילה ולפחד מנפילה בקרב בני 65 ומעלה בישראל. זאת, על-פי משתנים דמוגרפיים, מצב בריאותי תפקודי, איכות חיים, בדידות, נגישות לשירותים חיוניים בשכונה, השתתפות בפעילויות חברתיות ועוד. במסגרת המחקר נותחו נתוני הגלים 2 ו-3 של סקר SHARE (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe) - ישראל. נוסף על כך, הושוו ממצאי סקר SHARE  - ישראל לממצאי הסקר במדינות אירופה. בין הממצאים: מבין 11,564 בני 65 ומעלה שהשתתפו בשני גלי הסקר 11.2% דיווחו על נפילה בחצי השנה שקדמה לסקר. בישראל השיעור היה 14.8% (מקום שני בתדירות הנפילות מבין 12 המדינות שהשתתפו בסקר); פחד מנפילה נמצא כגורם סיכון העומד בפני עצמו כבעל יכולת ניבוי נפילות עתידיות; בנוגע לנפילות בעבר, נמצא שהן כמעט מכפילות את הסיכוי לנפילה כעבור שנתיים. אנשים נשואים או החולקים משק-בית זוגי וכן בעלי השכלה תיכונית ומעלה נפלו פחות פעמים בהשוואה לאנשים החיים בגפם ובעלי רמת השכלה נמוכה; בניגוד למצב במדינות אירופה, בישראל לא נמצא קשר בין מדד מסת הגוף לבין סיכון מוגבר לנפילה. כצפוי, ככל שמספר המוגבלויות והמחלות היה גבוה יותר, כך עלה שיעור הנפילות. גם דיכאון ותפקוד קוגניטיבי לקוי נמצאו קשורים לסיכון מוגבר לנפילה.

(קשישים; נפילות; רמת השכלה; מצב משפחתי; מוגבלויות; מחלות כרוניות)

Khalaila, Rabia: 065
Depression Statuses and Related Predictors in Later Life: A 10 Year Follow-Up Study in Israel
"European Journal of Ageing", 13: 4 (December 2016) pp. 311-321.

במחקר שמדווח עליו במאמר זה נבחנו הגורמים המשפיעים על מצבי דיכאון בקרב קשישים בישראל המתגוררים בקהילה. המחקר הוא מחקר-אורך שנמשך 10 שנים, והוא התבסס על נתוני הגלים 3-1 של סקר SHARE - ישראל. שלושת גלים אלו התקיימו ב-2004/5, 2009/10 ו-2014/15. במסגרת המחקר נשאלו 1,042 המשתתפים הישראלים (בני 50 ומעלה) על תסמיני דיכאון. בין הממצאים: 46.5% מהמשיבים דיווחו שהם סבלו מדיכאון מדי פעם או באופן קבוע. המנבאים העיקריים לדיכאון תקופתי היו מוגבלויות גופניות, מצב בריאות לקוי, רמת השכלה נמוכה ואבטלה (כן נמצא שדיכאון תקופתי שכיח יותר אצל נשים בהשוואה לגברים). מנבאים לסיכון ללקות בדיכאון קבוע היו לקות ביותר משתי מחלות כרוניות, לקות בתפקוד הקוגניטיבי, אלמנות/ שכול, חוסר פעילות גופנית והכנסה משפחתית נמוכה.

(מבוגרים; קשישים; בריאות הנפש; דיכאון; בריאות גופנית; מוגבלויות; כושר קוגניטיבי; מיצב חברתי-כלכלי)

Shmotkin, Dov; Shenkman, Geva; Ifrah, Kfir: 066
The Association Between Negative Attitudes Toward Aging and Mental Health Among Middle-Aged and Older Gay and Heterosexual Men in Israel
"Journal of Family Psychology", No. 30 (2017), pp. 552-561.

במאמר זה מדווח על מחקר שבו נבדק הקשר בין גישות שליליות כלפי הזדקנות לבין הבריאות הנפשית בקרב גברים מבוגרים וזקנים, הומוסקסואליים לעומת הטרוסקסואליים בישראל. במסגרת העבודה נבדק מדגם שכלל 152 גברים הומוסקסואליים ו-120 גברים הטרוסקסואליים בגילים 87-50 המתגוררים בקהילה. הנבדקים מילאו שאלונים לגבי גישות שליליות כלפי הזדקנות, תסמיני דיכאון, נוירוטיוּת ושִׂמְחָה. לאחר בקרה על המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים של הנבדקים נמצא, כי הקשר בין גישות שליליות כלפי הזדקנות לבין תסמיני דיכאון ממותן על-ידי הנטייה המינית. הקשר בין גישות שליליות כלפי הזדקנות לבין תסמיני דיכאון היה חזק יותר בקרב הגברים ההומוסקסואליים.

(הזדקנות; הומוסקסואליות; בריאות הנפש; רווחה רגשית; דיכאון)

Leitner, Yael; Mitelpunkt, AlexisPosener, Edith et al: 067
Do You See It My Way? The Clinical Evaluation of ADHD by the Different Pediatric Subspecialties
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 18: 11 (November 2016), pp. 661-664. The article appears on the Journal's Website: www.ima.org.il.

רופאים בעלי שלושה תחומי התמחות שונים הם האחראיים להערכה, לאבחון ולטיפול בסובלים מהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) בישראל: רופאים כלליים (ילדים/משפחה), נוירולוגים (ילדים/מבוגרים) ופסיכיאטרים (ילדים/מבוגרים). בעבודה המתוארת במאמר זה  נבדקו ההבדלים באבחון ADHD בקרב הרופאים משלושת תחומי התמחות אלו, כדי שאפשר יהיה לבסס גישה מאוחדת יעילה. במסגרת העבודה נשלח שאלון אינטרנטי לפסיכיאטרים עם התמחות בילדים, לנוירולוגים עם התמחות בילדים ולרופאים כלליים העוסקים באופן פעיל באבחון ADHD. בין הממצאים: מבין 104 הרופאים שמילאו את השאלונים, 42 היו רופאי ילדים, 33 היו פסיכיאטרים עם התמחות בילדים ו-29 היו נוירולוגים עם התמחות בילדים; רופאי הילדים והנוירולוגים דיווחו שהם כמעט ולא בחנו את מצבו הנפשי של הנבדק, והפסיכיאטרים דיווחו שהם כמעט ולא ביצעו בדיקה נוירולוגית או גופנית של הנבדק; התרשמות רפואית כללית של יכולות הלמידה ו/או הכישורים נוירו-התפתחותיים בוצעה בתדירות הגבוהה ביותר על-ידי הנוירולוגים עם התמחות בילדים. בסוף המאמר מובאות מסקנות והמלצות.

(הפרעות קשב וריכוז; אבחון רפואי)

Schwartzberg, Eyal; Ainbinder, Denize et al: 068
Drug Shortages in Israel: Regulatory Perspectives, Challenges and Solutions
"Israel Journal of Health Policy Research", 6: 17 (2017), 8 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

בעיית המחסור בתרופות היא בעיה לא רק בישראל אלא בהרבה מדינות בעולם. מטרתה של העבודה שמדווח עליה במאמר הנוכחי היתה ניתוח המחסור בתרופות בישראל ב-2015-2013 ובדיקת הצעדים שננקטו לנוכח המחסור. העבודה התבססה על מאגר נתונים של משרד הבריאות, הכולל מידע על התרופות החסרות, הגורם למחסור, משך המחסור, הצעדים שננקטו והחלופות שהוצעו לחולים. כמו כן, נבחנו צעדים שננקטו בעניין זה באירופה ובארצות-הברית. בין הממצאים: ב-2015-2013 אירעו 677 מקרים של מחסור בתרופות - 191 ב-2013, 240 ב-2014 ו-246 ב-2015; ב-31% מהמקרים לא היתה חלופה טיפולית; בכ-70%-60% מהמקרים הודעה על המחסור הצפוי הועברה מהספקים למשרד הבריאות עם חיסול המלאי או עד חודש קודם לכן באופן הפוגע באפשרות לנהל ולמנוע את המחסור. בעיות נוספות שנתגלו היו איכות המוצר הסופי או איכות חומרי הגלם, תהליך השדרוג של תרופה, הפסקה של שיווק התרופה לישראל בשל צני/חה במחירים של תרופות שתקופת הפטנט שלהן פגה ועוד. בסוף המאמר מובאות מסקנות והמלצות.

(תרופות; מדיניות בריאות)

Ratmansky, Motti; Hai, Nitzan; Schlossberg, Tzion et al: 069
Does Pain Take Holidays? Non-Attendance Rates at a Hospital-Based Pain Clinic are Elevated During the Jewish High-Holidays
"Israel Journal of Health Policy Research",  6: 11 (2017), 7 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

במאמר זה מדווח על מחקר שמטרתו היתה לבדוק האם לתקופת החגים (ראש השנה - סוכות) יש השפעה על שיעורי אי-ההתייצבות של חולים הסובלים מכאב לטיפולים שנקבעו במרפאת/ כאב. המחקר התמקד במרפאת הכאב של בית-החולים השיקומי "לוינשטיין". הנתונים נלקחו ממערכת קביעת התורים של בית-החולים לגבי השנים 2013-2008, וזאת תוך השוואה בין תקופת החגים לתקופה אחרת בכל שנה. בסך הכל נבדקו נתוניהם של 247 חולים בקבוצת המחקר ושל 419 חולים בקבוצת הבקרה. לגבי כל חולה נבדקו מגדר, גיל וביקור ראשון או חוזר. לא נכללו חולים שביטלו את התור בהודעה מראש. בין הממצאים: שיעור אי-ההתייצבות בתקופת החגים היה גבוה יותר לעומת תקופה אחרת (32% לעומת 24.1%);  שיעור אי-ההתייצבות בתקופת החגים היה גבוה יותר בקרב חולים בביקור חוזר לעומת חולים בביקור ראשון (28.6% לעומת 14.8%) ובקרב נשים לעומת גברים (34.6% לעומת 20.7%). בסוף המאמר מובאות מסקנות והמלצות.

(מרפאות; כאב; חגים)

Green, Manfred S.; Hayek, Samah; Tarabeia, Jalal et al: 070
A National Survey of Ethnic Differences in Knowledge and Understanding of Supplementary Health Insurance
"Israel Journal of Health Policy Research", 6: 12 (2017), 9 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

ידע והבנה של כיסויי ביטוח הבריאות הוא נושא חשוב בתחום בריאות הציבור. בישראל יש ביטוח בריאות ממלכתי, הכולל את כל האוכלוסייה, ביטוחים משלימים של קופות החולים המספקים שירותים נוספים תמורת תשלום, וביטוחים פרטיים של חברות ביטוח, המעניקים כיסויים רחבים יותר תמורת תשלום גבוה יותר. במאמר הנוכחי מדווח על מחקר שמטרתו היתה לבדוק הבדלים בין יהודים לערבים בידע ובהבנה של השירותים הניתנים בביטוח המשלים של קופות החולים. במסגרת המחקר נבדק מדגם של 814 יהודים ו-800 ערבים. בין הממצאים: 62% מהערבים ו-91% מהיהודים דיווחו שיש ברשותם ביטוח משלים; בשתי הקבוצות רמת הידע היתה נמוכה, אך בקרב יהודים רמת הידע הממוצעת היתה גבוהה יותר מזו של הערבים; ההבדלים בין שתי הקבוצות נותרו בעינם גם לאחר בקרה על המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים של הנבדקים ונתוני הבעלות על ביטוח משלים. ידע והבנה לקויים של ההטבות הנלוות לביטוח המשלים עלולות לגרור תסכול ולנגישות מוגבלת לשירותי בריאות נוספים בקרב אוכלוסיות במיצב כלכלי-חברתי נמוך. לדעת החוקרים, יש להציג את המידע לגבי כיסויי הביטוח המשלים באופן ברור יותר ומותאם תרבותית.

(ביטוח רפואי משלים; ערביי ישראל; הבדלי תרבות; מיצב חברתי-כלכלי)

Nutman, Amir; Yoeli, Naomi: 071
Influenza Vaccination Motivators among Healthcare Personnel in a Large Acute Care Hospital in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", 5: 52 (2016), 7 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

חיסון אנשי צוות רפואי נגד שפעת הוא חשוב למניעת הדבקה ותחלואה בקרב אנשי הצוות והחולים. במאמר זה מוצגים ממצאי סקר אינטרנטי שנערך בקרב אנשי הצוות במרכז הרפואי "סוראסקי" בתל-אביב ב-2015. החיסון הוצע לאנשי הצוות בחינם בחורף 2015/2014. המידע על שיעור ההתחסנות נאסף מקובצי החיסונים. שאלון הסקר כלל מאפיינים דמוגרפיים, מקצוע, מחלקה, ידע על מחלת השפעת ותפיסת הסיכון שבה, ידע על החיסון נגד שפעת ויעילותו ועוד. בסך הכל מולאו בשלמות 468 שאלונים. בין הממצאים: 42% מאנשי צוות המרכז הרפואי התחסנו - 56% מהרופאים, 41% מהאחיות 37% מעובדי העזר ו-30% מהעובדים המינהליים; בקרב המשיבים לסקר התחסנו 66% - 84% מהרופאים, 65% מהאחיות, 57% מעובדי העזר ו-59% מהעובדים המינהליים; רופאים האמינו שחיסון הוא הדרך היעילה ביותר למניעת המחלה ותפסו את החיסון כפחות מזיק בהשוואה לאחיות ולעובדי עזר; קבלת חיסון ניבאה בסבירות גבוהה מתן המלצה לחולים להתחסן - 86% מאלה שקיבלו חיסון המליצו על התחסנות לעומת 54% מאלה שלא חוסנו; הסיבות לאי-התחסנות היו פחד ממחטים (19%), פחד מתופעות לוואי (66%) וחוסר זמן (16%).

(בתי-חולים; כוח-אדם רפואי; שפעת; חיסונים; עמדות)

Bash, Lori D.; Weitzman, Dahlia; Sharon, Ofer et al: 072
Comprehensive Healthcare Resource Use among Newly Diagnosed Congestive Heart Failure
"Israel Journal of Health Policy Research", 6: 26 (2017), 10 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

אי-ספיקת לב היא אחד מהגורמים השכיחים לאשפוז ולאשפוז חוזר בעולם המערבי. בעבודה המתוארת במאמר הנוכחי נבדקו הנטל והעלויות הכרוכים בטיפול בחולים אלה הן בבתי-החולים והן במרפאות בקהילה. העבודה התבססה על נתוני "מכבי שירותי בריאות" לגבי מטופלים שסבלו מאי-ספיקת לב בשנים 2012-2006. נתוניהם של מטופלים אלה הושוו לנתוני מטופלים שלא סבלו מאי-ספיקת לב, לאחר התאמות לגיל ולמגדר. לאחר מכן, נערכה השוואה של השימוש בשירותי בריאות והעלויות בין שתי הקבוצות (חוץ מאשר שנת החיים האחרונה). קבוצת חולי אי-ספיקת הלב כללה 6,592 איש וקבוצת הבקרה כללה 32,960 איש. נמצא, כי המטופלים בקבוצת חולי אי-ספיקת הלב סבלו יותר מתחלואה נלווית וכי השימוש שלהם בשירותי הבריאות היה פי 3-2 (לפי קבוצת הגיל) יותר מאשר בקבוצת הבקרה.

(מחלות לב וכלי דם; אשפוז; טיפול אמבולטורי; שירותי בריאות; עלויות)

Tiruneh, A.; Siman-Tov, M.; Radomislensky, I. et al: 073
Characteristics and Circumstances of Injuries vary with Ethnicity of Different Population Groups Living in the Same Country
"Ethnicity & Health", 22: 1 (2017), pp. 49-64.

בעבודה המתוארת במאמר זה נבדקה השונות במאפיינים ובנסיבות של פציעות לפי המוצא האתני של הפצועים. העבודה התבססה על נתוני מרשם הטראומה הלאומי של ישראל לגבי פצועים שאושפזו בבתי-החולים ב-2011-2008. המידע כלל נתונים דמוגרפיים של הפצועים, מאפייני הפציעה, סוגי השימוש במשאבי בית-החולים לטיפול ומאפיינים בעת השחרור. נכללו 116,946 נבדקים. מתוכם, כ-1% היו ילידי אתיופיה, כ-11% היו ילידי ברית-המועצות לשעבר והיתר היו ילידי ישראל. בין הממצאים: יוצאי אתיופיה נפגעו יותר ברחוב ובמקום העבודה, ופציעותיהם היו עמוקות יותר וחמורות יותר בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות; יוצאי מדינות ברית-המועצות לשעבר נפגעו יותר בבית, ופציעות בולטות שלהם היו חבלות עקב נפילה ושברים בירך; ליוצאי אתיופיה ומדינות ברית-המועצות לשעבר היה סיכוי גבוה יותר להתאשפז עקב פציעות הנובעות מאלימות בהשוואה לילידי ישראל; לעומת זאת, לילידי ישראל היה סיכוי גבוה יותר להתאשפז עקב פציעות בתאונות דרכים; יוצאי ברית-המועצות לשעבר עברו יותר ניתוחים והופנו יותר לשיקום בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות, ואילו יוצאי אתיופיה הופנו יותר ליחידות לטיפול נמרץ.

(פצועים; אשפוז; אתיופיה [ארץ מוצא]; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; ילידי הארץ)

Rozenfeld, M.; Givon, A.; Peleg, K.: 074
Violence-related Versus Terror-related Stabbings: Significant Differences in Injury Characteristics
"Annals of Surgery", [Epub ahead of print].

לאור "אינתיפאדת הסכינים" בישראל, במחקר המתואר במאמר זה נבחנו ההבדלים במאפייני הפציעות בין פציעות כתוצאה מדקירות באירועי טרור לבין פציעות כתוצאה מדקירות על רקע אלימות בין-אישית. במסגרת המחקר נבדקו 1,615 אירועי דקירה שתועדו ברישום הטראומה הלאומי בין ינואר 2013 למרס 2016. בהמשך, סווגו הדקירות לשתי הקטגוריות ונערכה השוואה של מאפייני הפציעות, המשאבים שהופנו לטיפול בפציעות ומאפייני ההחלמה. בין הממצאים: נפגעי הטרור היו מבוגרים יותר, ושיעור גבוה מהם היו נשים; נפגעי הטרור סבלו יותר מפגיעות ראש, פנים וצוואר, בעוד שנפגעי האלימות הבין-אישית סבלו יותר מפציעות בטן; הפציעות של נפגעי הטרור היו לרוב חמורות יותר, ולכן הופנו לטיפול בהן יותר משאבים; שיעורי התמותה בבית-החולים של נפגעי הטרור היו גבוהים יותר.

(פצועים; אשפוז; פעולות טרור; אלימות)

Bodner, Ehud; Hoffman, Yaakov et al: 075
A Light in a Sea of Darkness: The Moderating Role of Emotional Complexity in the PTSD Symptoms-Successful Aging Association
"Aging & Mental Health", [Epub ahead of print].

במאמר הנוכחי מדווח על עבודה שמטרתה היתה לבדוק מהן ההשפעות הנסתרות של תסמיני הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) על הזיקנה מבחינה אובייקטיבית ומבחינה סובייקטיבית, והאם מורכבות רגשית ממתנת השפעות אלו. במסגרת העבודה נבדקו 127 קשישים המתגוררים בקהילה, אשר דיווחו מדי יום במשך 14 ימים על תסמיני PTSD רגשותיהם מבחינה אובייקטיבית ומבחינה סובייקטיבית. נמצא, כי תסמיניPTSD  ברמה גבוהה קשורים להזדקנות פחות מוצלחת הן מבחינה אובייקטיבית והן מבחינה סובייקטיבית בקרב בעלי מורכבות רגשית נמוכה אך לא בקרב בעלי מורכבות רגשית גבוהה.

(קשישים; הזדקנות; הפרעות פוסט-טראומטיות)

Robinson, Eliezer; Silverman, Barbara G.; Keinan-Boker, Lital: 076
Using Israel's National Cancer Registry Database to Track Progress in the War against Cancer: A Challenge for Health Services
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), Vol. 19: 4 (April 2017), pp. 221-224. The article appears on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

מספר חולי הסרטן השורדים את המחלה נמצא במגמת עלייה ברחבי העולם. "שורדי הסרטן" מהווים אתגר לספקי שירותי הבריאות בשל צרכיהם המיוחדים. בעבודה המתוארת במאמר זה, המבוססת על נתוני רישום הסרטן הלאומי של ישראל, מדווח על מספר "שורדי הסרטן" בישראל ב-2009-1960 ביחס למספר מקרי הסרטן החדשים, וזאת במטרה לעקוב אחרי ההתקדמות במאבק נגד הסרטן ולספק מידע על היקף האתגרים העומדים בפני מערכות הבריאות והרווחה. בין הממצאים: ב-2009-1960 אובחנו בישראל כ-600,000 חולי סרטן חודרני; במהלך תקופה זו עלה שיעור החולים החדשים שאובחנו פי חמישה ושיעור החולים ששרדו פי תשעה; שיעור השורדים 5 שנים עלה מ-34% ב-1969-1960 (שיעור השורדים מתוך האוכלוסייה הכללית - 0.5%) ל-62% ב-2009-2000 (1.9%); שיעור השורדים 10 שנים עלה מ-25% ב-1969-1960 ל-54% ב-2009-2000.

(סרטן; טיפול רפואי; שירותי בריאות; שירותי רווחה)

Levi, Baruch: 077
Perceived Health Status in a Comparative Perspective: Methodological Limitations and Policy Implications for Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", 6: 2 (2017), 11 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

מדד "הערכת מצב הבריאות", שהוא מדד סובייקטיבי, נכלל בסטטיסטיקות הבריאות ובסטטיסטיקות של איכות חיים שמפרסם ארגון ה-OECD בנוגע לכל אחת מהארצות החברות בארגון. לדעת המחבר, למדד זה יש מגבלות מתודולוגיות חמורות בשל שונות בנוסח השאלות (במיוחד שונות באפשרויות התשובה) ובגילים של האוכלוסייה הנחקרת בארצות שונות, ולכן יש עיוות בציון הבריאות הכולל של חלק מהמדינות החברות בארגון, כולל ישראל. בעבודה שמדווח עליה במאמר הנוכחי נחקר עיוות זה. נבדקו מאגר נתוני הבריאות ומדד איכות החיים של ה-OECD, נתוני הלמ"ס, דיווחים תקשורתיים ומסמכים ממשלתיים בנושא זה. נמצא, כי במדד "הערכת מצב הבריאות" בישראל יש הטיה כלפי מעלה, וכתוצאה מכך יש הטיה כלפי מעלה בציון הבריאות הכולל של ישראל במדד איכות החיים. נתונים שגויים אלה, הנובעים מהבדלים מתודולוגיים בין שאלוני הבריאות של ה-OECD לבין אלה של ישראל, מופיעים במסמכים ממשלתיים ובדיווחים תקשורתיים.

(בריאות; איכות חיים; שיטות מחקר; מחקר השוואתי; ארגונים בינלאומיים)

Kuflik Horowitz, Pamela; Shemesh, Annarosa Anat; Horev, Tuvia: 078
Is There a Doctor in the House? Availability of Israeli Physicians to the Workforce
"Israel Journal of Health Policy Research",  6: 31 (2017), 9 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

החשש ממחסור ברופאים לנוכח הצרכים הנדרשים הביא את משרד הבריאות לחקור ב-2008 וב-2012 את מאפייני כוח-האדם הרפואי בישראל. שני המחקרים התבססו על קישור בין שני קבצים מינהליים שכללו נתונים על כלל אוכלוסיית הרופאים בישראל. הראשון הוא מרשם הרופאים של משרד הבריאות שכלל מידע על רופאים בעלי רישיון בישראל (נתונים דמוגרפיים, השכלה והתמחות). השני הוא קובץ הכנסות של רשות המסים שכלל מידע לגבי תעסוקת הרופאים. במחקר 2008 נעשה גם שימוש בקובץ נתוני מפקד האוכלוסין 2008 של הלמ"ס שכלל מידע על שעות העבודה של רופאים שעסקו במקצועם. הקישור בין הקבצים איפשר גם לקבל מידע על רופאים בעלי רישיון ישראלי המתגוררים בחו"ל. בין הממצאים: ב-2012 רק 74% מכלל הרופאים בעלי הרישיון בכל הגילים היו פעילים בכוח העבודה הישראלי; בקרב הרופאים בני 70 ומטה 87% עבדו והתגוררו בישראל; רופאות נטו לפרוש מכוח העבודה מוקדם יותר מרופאים וכן נטו לעבוד פחות שעות; בשני המינים, ככל שהגיל עלה, פחת מספר שעות העבודה; כ-7% מהרופאים בגילים 44-30 היו בחו"ל, רובם לצורכי התמחות; בחלק מתחומי ההתמחות רופאים צעירים לא החליפו את הפורשים בקצב הנדרש; רופאים בתחום ההרדמה (תחום התמחות שבו יש בישראל מחסור) היו בעלי הסתברות גבוהה יותר להתגורר בחו"ל מאשר בעלי התמחויות אחרות.

(רופאים; כוח-אדם רפואי; הכשרת רופאים)

079 מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי: 2015
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 157 בסדרת סטטיסטיקל, ירושלים 2017, 16 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

ב-2015 קבעה ממשלת ישראל שעל הלמ"ס לפרסם מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי בתחומים הבאים: איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך, השכלה וכישורים, רווחה אישית וחברתית, סביבה, מעורבות אזרחית וממשל ורמת חיים חומרית. כמו כן, הוחלט על פיתוח תחומי טכנולוגיות ומידע ופנאי, תרבות וקהילה - 11 תחומי מדידה של איכות חיים, שלכל תחום נבחרו 8 מדדים מייצגים. בעלון זה מוצגת תמצית של 9 התחומים הראשונים שנכללו בפרסום מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי 2015. נתונים ומדדים אלו נלקחו מתוך מאגרי המידע של הלמ"ס, והם מתבססים על מידע מינהלי ועל סקרים שוטפים המבוצעים על-ידה. בין הממצאים: שיעור התעסוקה בישראל עלה מ-49.7% ב-2000 ל-60.7% ב-2015; ב-2015 81% מבני 20 ומעלה חשו בטוחים ללכת לבדם בשעות החשכה באזור מגוריהם; ב-2015 שיעור תמותת התינוקות (עד גיל שנה) ל-1,000 לידות חי היה 3.1 - 2.1 בקרב יהודים ו-6.4 בקרב ערבים; 33.5% ממשקי-הבית בישראל הוציאו 30% או יותר מהכנסתם על דיור - כ-55% ממשקי-הבית שבעשירון התחתון וכ-14% ממשקי-הבית שבעשירון העליון; ב-2015 כ-30% מתלמידי כיתה ז' סבלו מעודף משקל או מהשמנת-יתר; שיעור בני 30 בעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה עלה מ-44% ב-2001 ל-51.8% ב-2015; ב-2015 דיווחו 7% מבני 20 ומעלה שהם סובלים מדיכאון לעתים קרובות; 54% מבני 20 ומעלה דיווחו שהם מרוצים מרמת הניקיון באזור מגוריהם; 41% מבני 20 ומעלה דיווחו שיש להם אמון בממשלת ישראל; 89% מבני 20 ומעלה דיווחו שהם מרוצים מחייהם - 91% מהיהודים ו-82% מהערבים.

(איכות חיים; מדדים; תעסוקה; בריאות; דיור; רמת השכלה; רווחה רגשית; תוחלת חיים; תמותת תינוקות; תאונות דרכים; ביטחון אישי; אלימות; בדידות; מעורבות; צריכה; רמת חיים; הכנסה; תמיכה חברתית; התנדבות; פעילויות פנאי; מיחזור; איכות הסביבה; מיומנויות; הישגים לימודיים; שביעות רצון)

080 הסקר החברתי 2015 - נושאים שנתיים: עמדות כלפי שירותי ממשל ומעורבות אזרחית
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1670, ירושלים 2017. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

הסקר החברתי של הלמ"ס נועד לספק מידע עדכני על רווחת האוכלוסייה בישראל. שאלון הסקר מורכב משני חלקים: שאלון גרעין, הכולל כ-200 שאלות במגוון של תחומים: מצב כלכלי, בריאות, דיור, תעסוקה וכו' וחלק המוקדש בכל פעם לנושא אחר בהרחבה. בפרסום הנוכחי מוצגים ממצאים מהסקר החברתי ה-14, שנעשה ב-2015, שבו נחקרו בהרחבה הנושאים עמדות כלפי שירותי ממשל ומעורבות אזרחית. בסקר השתתפו 7,078 איש בני 20 ומעלה. בנושא שירותי ממשל (שנחקר גם בסקר לשנת 2007) נשאלו המרואיינים שאלות על נסיעה באוטובוס (תחבורה ציבורית), נסיעה ברכבת ישראל, ביקור אצל רופא בקופת חולים או פנייה לשירותי רפואה דחופה או לבתי חולים (אשפוז), חינוך ילדים בגנים ובבתי ספר, קבלת תעודת זהות ממשרד הפנים, הגשת תביעה לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, קבלת היתר בנייה מעירייה או ממועצה מקומית, פנייה לרשויות המס לצורך קבלת החזרי מס ועוד. בנושא מעורבות אזרחית נשאלו המרואיינים שאלות לגבי פעולות שהציבור נוקט כדי לחולל שינויים בתחומים של צדק חברתי, דמוקרטיה, קידום זהות, שוויון מגדרי, סחר הוגן, איכות הסביבה ועוד. זאת באמצעות השתתפות בהפגנות, כינון אגודות, קיום שיג ושיח עם השלטון בקבוצות דיון ועוד. באתר האינטרנט של הלמ"ס אפשר להפעיל מחולל לוחות, שבאמצעותו יכולים המשתמשים לשלוף מידע נרחב מבסיס הנתונים של הסקר, לרבות נתונים משנים קודמות.

(סקר חברתי; איכות חיים; שביעות רצון; דיור; צריכה; הוצאות משפחה; תעסוקה; הכנסה; בריאות גופנית; רווחה רגשית; שימוש במחשב; אינטרנט; התנדבות; דתיות; שירותים; איכות השירות; מעורבות)

081 פני החברה בישראל - דו"ח מס' 9 - בני 55 ומעלה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 9 בסדרת "פני החברה בישראל", ירושלים 2017, 265 עמ' ושבע מפות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

הדו"ח הנוכחי הוא הדו"ח התשיעי בסדרת "פני החברה בישראל", שבה מוצגים נתונים חברתיים רבים ומגוונים על האוכלוסייה בישראל. הדו"ח מתפרסם מדי שנה, והוא מתבסס, בין היתר, על נתוני סקרים של הלמ"ס ועל נתוני קבצים ממוחשבים ופרסומים המתקבלים ממשרדי ממשלה. השנה מתמקד הדו"ח באוכלוסיית בני 55 ומעלה בישראל בהיבטים של עוני, רמת חיים, דיור, תעסוקה, חינוך, תאונות דרכים ועוד. הדו"ח מחולק לתשעה פרקים, כדלקמן: 1) מאפיינים דמוגרפיים; 2) רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים; 3) עוני והדרה חברתית בהשוואה למדינות האיחוד האירופי; 4) שירותי רווחה; 5) חינוך והשכלה; 6) בריאות; 7) תחבורה ותאונות דרכים; 8) פשיעה ומשפט; 9) סביבה. כל פרק כולל מבוא, הגדרות והסברים, פירוט של מקורות הנתונים, ממצאים עיקריים, לוחות ותרשימים. הפרסום כולל השוואות למדינות האיחוד האירופי ולמדינות החברות בארגון ה-OECD. כמו כן, מוצגים נתונים בהשוואה לשנים קודמות.

(אוכלוסייה; משקי-בית; קשישים; עולים; דיור; תעסוקה; אבטלה; הכנסה; הוצאות משפחה; צריכה; איכות חיים; עוני; ביטחון סוציאלי; קצבאות; פנסיה; שירותי רווחה; בתי-משפט; עבריינות; אלימות; עבריינות נוער; נפגעי עבריינות; רמת השכלה; תארים אקדמיים; מורים; שירותי בריאות; ביטוח בריאות; תוחלת חיים; פריון [ילודה]; תמותה; סיבות מוות; מוגבלויות; נהגים; תאונות דרכים; איכות הסביבה; מיחזור; מים; חופים; זיהום אוויר; פסולת)

082 הון חברתי: נתונים מתוך הסקר החברתי 2014
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 155 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2016, 12 עמ', בשיתוף עם משרד התיירות. העלון מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בעלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון רחב של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מוצגים נתונים על ההון החברתי (משאבים בלתי חומריים העומדים לרשות אנשים החברים ברשת חברתית, מכוח שיתוף פעולה, אמון וניצול ערוצי המידע הקיימים ביניהם) בקרב בני 20 ומעלה בישראל מתוך הסקר החברתי - 2014: קשרים חברתיים ופעילות חברתית - קשרים עם חברים קרובים, קשרים חברתיים חוצי קבוצות ומגזרים, יהודים ואחרים, עמדות כלפי קשרים משפחתיים עם בני קבוצות שונות, אמון, קשרים חברתיים ותחושת בדידות, פנייה לעזרה במקרה הצורך; התנדבות; תרומות; עמדות כלפי אזור המגורים - תפיסות לגבי תושבים באזור המגורים, בעיות באזור המגורים. בין הממצאים: ל-88% יש קשר עם חברים; ל-83% יש חברים קרובים; 77% מאלה שיש להם חברים קרובים, דיווחו שיש להם חבר קרוב שאינו מהעדה או מהמוצא שלהם; ל-79% מקרב יהודים ואחרים שלהם חברים קרובים, יש חברים קרובים מעדה או ממוצא השונים משלהם; 76% נותנים אמון באנשים שמידת דתיותם שונה משלהם, 78% מהיהודים ו-66% מהערבים (בקרב היהודים - 62% מהחרדים, 88% מהדתיים, 80% מהמסורתיים ו-78% מהחילונים); אנשים שמתנדבים שמחים ואופטימיים יותר לעומת אלה שאינם מתנדבים; 80% סבורים שבאזור מגוריהם אנשים בעלי רקע שונה מסתדרים היטב זה עם זה.

(יחסים בינאישיים; תמיכה חברתית; אמון; התנדבות; תרומות)

083 וייס, אבי (עורך):
דו"ח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות - 2016
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2016, 453 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: www.taubcenter.org.il.

פרסום שנתי זה (בגרסתו הקודמת "הקצאת משאבים לשירותים חברתיים") עוסק בנושאים מגוונים הנוגעים לסוגיות בחברה ובמשק בישראל. השנה מוצגים בפרסום מאמרים בנושאים הבאים: תמונת המאקרו של המשק בשנת 2016; מגמות בצמיחת המשק; פערים מגדריים בשוק העבודה - שכר וקיטוב תעסוקתי; ההתפתחויות במערכת החינוך בעשור האחרון; בת מצווה לכוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל (ועדת דברת) - מה השתנה?; הוצאות משקי-בית על חינוך טרום-חובה; כל המוסיף - גורע? על הקשר שבין גודל הכיתה להישגים לימודיים בישראל; האתגרים בהשתלבות חרדים בלימודים אקדמיים; שוויון ורב-תרבותיות בחינוך הציבורי - מחשבות על ההווה והצעות לעתיד; התפתחויות בתחום הרווחה; ההוצאה הציבורית על רווחה; עוני ואי-שוויון בישראל - מגמות ופירוקים; מיקור חוץ של שירותי רווחה - מגמות ותמורות; מערכת הבריאות - מגמות כלליות בצרכים ובמימון; ההוצאה הפרטית על בריאות בישראל; סל מזון בריא בישראל; מדוע תוחלת החיים בישראל היא כה גבוהה?

(שירותים חברתיים; שירותי בריאות; שירותי רווחה; מדיניות חברתית; מדיניות חינוכית; מדדים כלכליים; הקצאת משאבים; משקי-בית; הכנסה; שוק העבודה; תעסוקה; שכר; הוצאות משפחה; דיור; משלחי-יד; פריון עבודה; מחירים; מסים; עוני; חרדים; מחשבים; תלמידים; הישגים לימודיים; תוחלת חיים)

084 הוכמן, אושרת:
איום נתפס, מרחק חברתי, והדרה של מבקשי מקלט מסודאן ואריתריאה בישראל
"הגירה" (בהוצאת המכון להגירה ושילוב חברתי, המרכז האקדמי רופין), גיליון 7 (2017), 22 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של המרכז: https://www.ruppin.ac.il.

מעמדם של מבקשי מקלט מאפריקה בישראל מעורר מחלוקת בחברה הישראלית. בעבודה זו, נבדקו: עד כמה מדיניות ההדרה כלפי מבקשי המקלט מאז סוף העשור הקודם, משתקפת בעמדות הציבור; המידה בה הציבור מסכים או מתנגד למתן זכויות וסיוע הומניטרי למבקשי המקלט, והגורמים המסבירים את ההתנגדויות לכך; השפעת רמת האיום החברתי-כלכלי הנתפס והמרחק החברתי הנתפס על מידת ההתנגדות של הציבור בישראל למתן זכויות וסיוע לאוכלוסייה זו; הקשר בין המעמד החברתי-כלכלי של הנחקרים, מוצאם האתנו-לאומי, מידת דתיותם, ועמדותיהם המדיניות, לבין עמדותיהם כלפי מבקשי המקלט. העבודה התבססה על ממצאי שני סקרים טלפוניים שנערכו בקרב יהודים (500 נדגמים - שיעור היענות 50%) וערבים (208 נדגמים - שיעור היענות 60%). בין הממצאים: ככל שרמת האיום החברתי-כלכלי הנתפס גבוהה יותר, והמרחק החברתי הנתפס ממבקשי המקלט עולה, כך גם עולה רמת ההדרה; נחקרים ערבים מדירים פחות בהשוואה ליהודים, גם בפיקוח על רמת האיום החברתי-כלכלי הנתפס ועל המרחק החברתי הנתפס שלהם.

(זכויות האדם; איום; יחסים בין קבוצות)

085 כרמלי, אברהם; מימון, הילה:
קולנוע בישראל: סיכום הפעילות השנתית, 2015
מינהל התרבות, משרד התרבות והספורט, פתח-תקווה 2016, 57 עמ', בשיתוף עם המועצה הישראלית לקולנוע. בוצע על-ידי המרכז למידע ולמחקרי תרבות, פילת בע"מ. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז (ראו: מחקר והערכה > המרכז למידע ומחקרי תרבות): www.pilat.co.il.

בדו"ח זה נסקרת פעילות הפקת הסרטים שהופקו בסיוע הקרנות הנתמכות מתקציב חוק הקולנוע בישראל ב-2015. הנושאים הנסקרים הם: סרטים שהופקו בסיוע הקרנות, פעילויות הסינמטקים, מספר הביקורים בבתי-הקולנוע, פסטיבלי הקולנוע בישראל, תקציב המועצה הישראלית לקולנוע ב-2015, סרטים ישראליים בפסטיבלים בחו"ל, זכייה בפרסים ופעילויות שיווק. בנספחים מופיעים רשימת הסרטים שהוקרנו לראשונה ב-2015 לפי יוצרים, שחקנים, תקציבים ומקורות תמיכה, סכומי התמיכה של הקרנות, רשימת בתי-הקולנוע החברים בהתאחדות ענף הקולנוע לפי אזורים ופסטיבלים בחו"ל שבהם הוקרנו סרטים ישראליים. בין הממצאים: ב-2015 הוקרנו לראשונה בפסטיבלים לקולנוע, בבתי-הקולנוע ובטלוויזיה 245 סרטים ישראליים חדשים שהופקו בסיוע הקרנות הנתמכות על-ידי המועצה הישראלית לקולנוע - 32 (13%) סרטים עלילתיים (סרטים המיועדים להקרנה בבתי-קולנוע, שאורכם 80 דקות לפחות), 21 (9%) סרטים קצרים, 37 (15%) סרטי תעודה, 52 (21%) סרטים ייעודיים ו-103 (42%) סרטי סטודנטים; ב-27 יישובים הוקרנו ב-2015 274 סרטים ב-38 בתי-קולנוע וב-297 אולמות (בחלק מבתי-בקולנוע יש כמה אולמות), נוסף על הסרטים שהוקרנו בסינמטקים; ב-2015 צפו כ-971,000 צופים בסרטים ישראלים שהוקרנו בבתי-הקולנוע בארץ; ב-2015 הוקרנו 80 סרטים ישראליים בפסטיבלים לקולנוע ב-57 מדינות, ו-26 מהסרטים הללו זכו בפרסים; תקציב התמיכה של מועצת הקולנוע ב-2015 היה כ-80 מיליוני ₪.

(סרטים; בתי-קולנוע; צריכה תרבותית; תקציבים)

086 כרמלי, אברהם; מימון, הילה:
התיאטרונים הציבוריים בישראל: סיכום הפעילות השנתית, 2015
מינהל התרבות, משרד התרבות והספורט, פתח-תקווה 2016, 57 עמ'. בוצע על-ידי המרכז למידע ולמחקרי תרבות, פילת בע"מ. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז (ראו: מחקר והערכה > המרכז למידע ומחקרי תרבות): www.pilat.co.il.

בדו"ח זה נסקרת פעילותם של 55 גופים בתחום התיאטרון שקיבלו מימון ממינהל התרבות ב-2015. הדו"ח מתבסס על הדיווחים השנתיים והרבעוניים של גופים אלה. בין הנתונים המוצגים: מספר ההצגות וסוגיהן, אפיון ההפקה, ניתוח הרפרטואר (מחזות מקוריים ומתורגמים, הצגות שהועלו לראשונה ופרופיל המחזאים), היקף הפעילות, העדפות הקהל (המופעים וההצגות שזכו להצלחה הגדולה ביותר), פעילויות מיוחדות, פריסה גאוגרפית של הפעילות, הופעות בחו"ל, הפצה ומכירה של מנויים וכרטיסים, נתונים על כוח-האדם האמנותי והמינהלי, מאפייני הצוות האמנותי (מחזאים, במאים ושחקנים), מספר המבקרים במופעים ועוד. בין הממצאים: הגופים הנסקרים הציגו ב-2015 1,019 מופעים (מתוכם 841 הצגות תיאטרון שהפיקו התיאטרונים הציבוריים); 200 מההצגות (24%) הועלו לראשונה ב-2015; 641 מתוך 794 המחזות שהעלו התיאטרונים (81%) היו מחזות מקוריים שנכתבו על-ידי מחזאים ישראליים; 46 מתוך 153 המחזות המתורגמים היו מחזות שהועלו לראשונה ב-2015; 48 גופי תיאטרון העלו 645 מחזות מקוריים ב-2015; 40% מההרצות (5,944 מתוך 14,639) הוצגו בתל-אביב ובסביבתה; 25 תיאטרונים יצאו לחו"ל ב-2015, והם הופיעו 191 פעמים ב-44 הצגות ב-32 מדינות.

(תיאטרונים; אמנויות; צריכה תרבותית)

087 כרמלי, אברהם; מימון, הילה:
להקות מחול בישראל: סיכום הפעילות השנתית, 2015
מינהל התרבות, משרד התרבות והספורט, פתח-תקווה 2016, 73 עמ'. בוצע על-ידי המרכז למידע ולמחקרי תרבות, פילת בע"מ. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז (ראו: מחקר והערכה > המרכז למידע ומחקרי תרבות): www.pilat.co.il.

בדו"ח זה נסקרות פעילויותיהם של 74 גופים שפעלו בתחום המחול ב-2015 ונתמכו על-ידי מינהל התרבות: 3 להקות גדולות הפועלות ב-5 מסגרות, 5 להקות בינוניות, 4 להקות קטנות, 59 קבוצות שנתמכות לפי פרויקטים (לא מקבלות תמיכה שוטפת) ו-6 מרכזי מחול. בין הנושאים הכלולים בדו"ח: מדיניות הלהקות בנוגע ליצירות של כוריאוגרפים ישראלים ולא-ישראלים, אופיין של יצירות המחול, היקף הפעילות, הפריסה הגאוגרפית של הפעילות (תוך השוואה בין המרכז לפריפריה), ממוצע הצופים בהופעות, העדפות הקהל בנוגע לסגנונות יצירה, פעילויות מיוחדות, הופעות בחו"ל, נתונים על הרקדנים והכוריאוגרפים, היקף כוח-האדם המנהלי והאמנותי, היצירות המצליחות ביותר, הכנסות והוצאות. בין הממצאים: ב-2015 הוצגו בישראל 1,308 יצירות מחול שהעלו 73 להקות מחול ממוסדות וקבוצות הנתמכות על בסיס פרויקטלי, ועוד 77 יוצרים צעירים וכן 14 יוצרים אורחים מחו"ל שהופיעו ב-6 מרכזי מחול; 1,216 מתוך 1,308 יצירות המחול (93%) חוברו על-ידי כוריאוגרפים ישראלים ו-92 (7%) חוברו על-ידי כוריאוגרפים זרים; 415 (32%) מהיצירות שהוצגו היו חדשות; 555 מהיצירות (41%) היו בסגנון מודרני עכשווי; כלל הלהקות והאמנים הנסקרים הופיעו 2,506 פעמים בפני 488,186 צופים בישראל; 53% מההופעות נערכו בתל-אביב ובסביבתה; בחו"ל התקיימו 436 הופעות (89 יצירות) של להקות מחול ישראליות ב-43 מדינות, וצפו בהן 220,042 מבקרים; ההכנסות של כל הגופים הסתכמו בכ-111.7 מיליוני ₪ וההוצאות בכ-106 מיליוני ₪.

(מחול; אמנויות; צריכה תרבותית; תקציבים)

088 כרמלי, אברהם; מימון, הילה:
גופים מוסיקליים בישראל: סיכום הפעילות השנתית, 2015
מינהל התרבות, משרד התרבות והספורט, פתח-תקווה 2016, 77 עמ'. בוצע על-ידי המרכז למידע ולמחקרי תרבות, פילת בע"מ. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז (ראו: מחקר והערכה > המרכז למידע ומחקרי תרבות): www.pilat.co.il.

בדו"ח זה נסקרת פעילותם של 74 גופים מוסיקליים שנתמכו על-ידי מינהל התרבות ב-2015: 22 גופים כליים, 16 פרויקטים, אופרה אחת, 4 מרכזי מוסיקה, 19 מקהלות מבוגרים, 7 מקהלות ילדים ו-5 כיתות אמן. הדו"ח מתבסס על הדיווחים הרבעוניים על פעילותם של הגופים המוסיקליים ועל הדו"ח השנתי שלהם בנוגע לפעילותם השוטפת. הנתונים הכספיים מתבססים על המאזנים הכספיים ל-2015. הדו"ח כולל מגוון רחב של נתונים: הרפרטואר (סגנון היצירות, יצירות ישראליות, המלחינים שהתזמורות הרבו לנגן את יצירותיהם ועוד), היקף הפעילות (מספר הקונצרטים, סדרות למנויים וכו'), מספר הביקורים בקונצרטים, התפלגות הפעילויות לפי אזורים, הופעות בחו"ל, הכנסות והוצאות, כוח-האדם האמנותי והמינהלי ועוד. בין הממצאים: גופים מוסיקליים אלה (כולל 26 מקהלות) ביצעו ב-2015 2,857 קונצרטים, שביקרו בהם כ-1.387 מיליוני איש; גופים אלה ניגנו בחו"ל 130 קונצרטים ב-79 ערים ב-32 מדינות; 632 קונצרטים (24% מסך הקונצרטים) נוגנו במסגרת סדרת המנויים של האופרה הישראלית, של 18 מהגופים הכליים; 107 קונצרטים נוגנו במסגרת סדרת המנויים לילדים ונוער של 12 גופים; 1,376 קונצרטים היו קונצרטים מיוחדים שלא נוגנו במסגרת סדרת מנויים; 482 קונצרטים היו קונצרטים מיוחדים לילדים ונוער שלא נוגנו במסגרת סדרת מנויים; ב-2015 ניגנו כל הגופים 332 יצירות שחוברו על-ידי מלחינים ישראלים; ההכנסות של כל הגופים פרט למקהלות הסתכמו בכ-316 מיליוני ₪ וההוצאות בכ-315 מיליוני ₪; ההכנסות של המקהלות ב-2015 הסתכמו בכ-10.4 מיליוני ₪ וההוצאות בכ-10.45 מיליוני ₪; 51% מהקונצרטים המוסיקליים ו-47% מהקונצרטים של המקהלות בוצעו באזור תל-אביב.

(מוסיקה; אמנויות; צריכה תרבותית; תקציבים)

089 כרמלי, אברהם; מימון, הילה:
מוזיאונים בישראל: סיכום הפעילות השנתית, 2015
מינהל התרבות, משרד התרבות והספורט, פתח-תקווה 2016,, 55 עמ'. בוצע על-ידי המרכז למידע ולמחקרי תרבות, פילת בע"מ. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז (ראו: מחקר והערכה > המרכז למידע ומחקרי תרבות): www.pilat.co.il.

בדו"ח זה נסקרת פעילותם של 56 מוזיאונים מוכרים שנתמכו על-ידי מינהל התרבות שבמשרד התרבות והספורט ב-2015 (לא נסקרה פעילותם של שני מוזיאונים מוכרים נוספים - "יד ושם" ומוזיאון "דגון"). הדו"ח מתבסס על דיווחי המוזיאונים בנוגע לפעילותם השוטפת. הנתונים הכספיים נערכו על-פי "סרגל אחיד", המאפשר להשוות בין המוזיאונים בסעיפים של ההכנסות וההוצאות. בין הנתונים המוצגים: נתונים על פריטי האוספים, סוגי התערוכות, תערוכות חדשות ותערוכות קבועות, הדרכות ופעילויות חינוכיות, מאפיינים של האמנים, מאפיינים של המוזיאונים, אמצעי תיעוד ומידע, "ציון איכות" של המוזיאונים, מספר המבקרים, הכנסות והוצאות, פרסומים של המוזיאונים, ההקצבות של מינהל התרבות למוזיאונים וכוח-האדם של המוזיאונים. בין הממצאים: בסוף שנת 2015 היו במוזיאונים כ-1.4 מיליוני פריטים, ש-71% מהם היו בבעלות המוזיאונים; 9 מוזיאונים רכשו ב-2015 פריטים בשווי כולל של כ-4.9 מיליוני ₪; ב-2015 הוצגו 335 תערוכות חדשות ב-45 מוזיאונים (81% מהן זמניות); 8 מוזיאונים הציגו יותר מ-10 תערוכות חדשות; לאוספי המוזיאונים נוספו במהלך השנה 29,366 פריטים, רובם הודות לתרומות; במוזיאונים נערכו כ-4.37 מיליוני ביקורים, 61% מהם בתשלום; 41 מוזיאונים הוציאו לאור 233 פרסומים במהלך 2015.

(מוזיאונים; תערוכות; אמנויות; צריכה תרבותית; תקציבים)

090 דולב-כהן, מיכל; לפידות-לפלר, נעם:
בריאות וחולי במרחבי הסייברספייס: בין הצקה מקוונת להצקה מסורתית בקרב בני נוער בישראל
"דברים" (בהוצאת אורנים - המכללה האקדמית לחינוך), ינואר 2017, עמ' 114-95. המאמר מופיע באתר האינטרנט של כתב העת: http://app.oranim.ac.il/dvarim.

בספרות המחקרית נמצא, כי בשנים האחרונות ההצקה המסורתית וההצקה ברשת האינטרנט הפכו לחולי חברתי, והשפעותיהן הפסיכולוגיות על המעורבים בהן עלולות להיות מורכבות וקשות. במחקר הנוכחי, נבחנו הקשרים בין שכיחות ההצקה המקוונת בישראל לבין שכיחותה פנים-אל-פנים, תוך השוואה בין המגדרים ובחינת רמת ההישגים הלימודיים. זאת, במטרה להרחיב את ההבנה ואת הידע בנוגע לכלים הנדרשים לקיום התערבות ברמה המערכתית-חינוכית-חברתית, לשם הפחתה משמעותית של תופעת ההצקה המקוונת. במחקר השתתפו 465 תלמידי כיתות ז'-י"ב ממקומות שונים בארץ (136 בנים ו-329 בנות), שגויסו למחקר באמצעות הפייסבוק. המשתתפים מילאו שאלון פרטים אישיים, שאלון לבדיקת הצקה פנים אל פנים ושאלון לבדיקת הצקה מקוונת. בין הממצאים: שיעורי הצקת פנים אל פנים נמצאו גבוהים יותר משיעורי ההצקה המקוונת, הן מבחינת מספר הצופים מהצד, הן מבחינת מספר הקורבנות והן מבחינת מספר המציקים; בהצקה מקוונת שיעור הבנים המציקים היה גבוה יותר משיעור הבנות המציקות; לתלמידים בעלי הישגים לימודיים נמוכים היתה מעורבות גבוהה יותר בהצקות מקוונות כצופים מהצד, כקורבנות וכמציקים בהשוואה לתלמידים בעלי הישגים לימודיים גבוהים ובינוניים.

(מתבגרים; אינטרנט [השפעות]; קהילות וירטואליות; אלימות; אלימות מילולית; הישגים לימודיים)

Sagie, Omer: 091
Well-Being in Older Gays and Lesbians: A Comparison of Predictors
"Social Indicators Research", 126: 1 (March 2016), pp. 395-409.

במאמר זה מדווח על מחקר שמטרתו היתה לבדוק מהם גורמי הניבוי לרווחה רגשית בקרב הומוסקסואלים ולסביות מבוגרים בישראל. במחקר השתתפו 143 הומוסקסואלים ו-66 לסביות בגילים 80-56. במסגרת המחקר הוערכו תחושת הרווחה הסובייקטיבית, ביצוע פעולות יומיומיות (ADL), שביעות רצון מסביבת המגורים ומתנאי המגורים, נגישות לשירותים קהילתיים ועוד. נמצא, כי תקווה ומצב הבריאות הם גורמי הניבוי החזקים ביותר לתחושת רווחה סובייקטיבית בקרב הומוסקסואלים ולסביות. גורמי ניבוי מובהקים נוספים בקרב הומוסקסואלים היו נגישות לשירותים קהילתיים, שביעות רצון מסביבת מגורים ושביעות רצון מתנאי מגורים. בקרב לסביות למשאבים האישיים היתה תרומה חשובה יותר לתחושת הרווחה הרגשית מאשר למשאבים הקהילתיים.

(קשישים; הומוסקסואליות; רווחה רגשית; שירותים חברתיים; ניבוי)

Munter, Gabriel; Brivik, Yehuda; Freier-Dror, Yossi et al: 092
Nicotine Addiction and Withdrawal among Orthodox Jews: the Effect of Sabbath Abstinence
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 19: 1 (January 2017), pp. 25-29. The article appears on the Journal's Website: https://www.ima.org.il/IMAJ.

עישון הוא גורם מוביל לתחלואה ולתמותה ברחבי העולם. בישראל כרבע מתושבי המדינה מעשנים, והשיעור בקרב יהודים אורתודוכסים נאמד בכ-13%. במחקר שמדווח עליו במאמר הנוכחי נבחנו דפוסי עישון, הנעה לעישון והתמכרות לניקוטין בקרב גברים יהודים דתיים בהשוואה לגברים יהודים לא-דתיים. כמו כן, נבדקו הבדלים בדחף לעשן ובתסמיני גמילה לאחר הפסקה מעישון ביום שבת לעומת הפסקה מעישון ביום חול. במחקר השתתפו 49 גברים דתיים שלמדו בישיבות ו-39 גברים חילונים שלמדו במכללות. האחרונים היוו קבוצת בקרה. בשתי הקבוצות נבחרו אנשים שעישנו 19 סיגריות לפחות ביום. הנבדקים התבקשו למלא שלושה שאלונים. נמצא, כי שתי הקבוצות היו דומות ברמת ההתמכרות לניקוטין, במניעים לעישון, בדחף לעישון ובתסמיני גמילה, אולם הדחף לעישון בקרב הדתיים היה מופחת באופן מובהק בשבת בהשוואה ליום חול.

(עישון; דתיים; חילונים; שבת)

ו. חינוך והשכלה

פרסומים

093 מערכת החינוך בישראל בראייה השוואתית בינלאומית על-פי
Education at a Glance (EAG) 2016
אגף א' כלכלה וסטטיסטיקה, מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך, ירושלים 2016, 84עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.education.gov.il.

בדו"ח זה מסוכמים נתונים מתוך הפרסום Education at a Glance (EAG) 2016 של ארגון ה-OECD לגבי מצבה של מערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות אחרות בארגון ולמדינות נבחרות נוספות. הדו"ח מחולק לחמישה פרקים, כדלקמן: שכר המורים בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD; תלמידים בישראל בהשוואה ל-OECD, שעות הוראה ונוכחות מורים בישראל בהשוואה ל-OECD; רמת ההשכלה בישראל בהשוואה ל-OECD; חשבונאות לאומית בחינוך בישראל בהשוואה ל-OECD. בין הממצאים: השכר לשעת עבודה בפועל של מורה בישראל נמצא גבוה מזה של מורה במדינות ה-OECD בשיעור של 39%-9% (מספר שעות העבודה של מורה בישראל הוא נמוך מהממוצע ב-OECD); בהשוואה למדינות ה-OECD, צפיפות התלמידים בכיתה בישראל היתה גדולה יותר בכ-27% בחינוך היסודי (26.7 תלמידים בכיתה לעומת 21.1 תלמידים בממוצע במדינות ה-OECD) וב-22% בחטיבות הביניים (28.1 תלמידים בכיתה לעומת 23.1 תלמידים בממוצע במדינות ה-OECD); התפלגות גיל המורים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים היתה נמוכה יותר מאשר הממוצע במדינות ה- OECD ודומה בשלבי חינוך גבוהים יותר; ב-2013 עמדה ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל בשלבי החינוך היסודי, העל-יסודי והעל-תיכוני על 4.3% מהתמ"ג, לעומת 3.8% בממוצע במדינות ה-OECD.

(בתי-ספר; תלמידים; מורים; שכר; שעות הוראה; הוצאה לאומית; רמת השכלה; מחקר השוואתי)

094 ליפשטט, נורית; ברצלבסקי, רון; רפ, יואל ואחרים:
פיזה 2015: אוריינות בקרב תלמידים בני 15
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, ירושלים 2016, 179 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.education.gov.il.

מחקר פיזה (PISA - Programme for International Student Assessment) נערך על-ידי ארגון ה-OECD. המחקר נועד להערכת האוריינות של תלמידים בני 15 בתחומי הקריאה, המתמטיקה והמדעים. לצד מבחני האוריינות, מועברים גם שאלוני רקע הכוללים, בין היתר, שאלות על עמדותיהם של התלמידים בנוגע לנושאי המחקר. בישראל השתתפו במחקר 6,598 תלמידים מ-173 בתי-ספר. בין הממצאים: בישראל, הממוצע בכל אחד משלושת התחומים היה נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD. כך, במדעים הציון הממוצע היה 467 בישראל לעומת 493 בממוצע ב-OECD), בקריאה הציון הממוצע היה 479 בישראל לעומת 493 בממוצע ב-OECD, ובמתמטיקה הציון הממוצע היה 470 בישראל לעומת 490 בממוצע ב-OECD; מבין 70 המדינות והישויות הכלכליות שנתוניהן דווחו במחקר, ישראל מוקמה במקום ה-40 במדעים, במקום ה-37 בקריאה ובמקום ה-39 במתמטיקה; מדד פיזור הציונים בישראל (הטווח שבין הציון המייצג את האחוזון ה-5 [הציון ש- 5% מן התלמידים החלשים ביותר במדינה נתונה מצויים מתחתיו] לבין הציון המייצג את האחוזון ה-95 [הציון ש- 5% מן התלמידים החזקים ביותר במדינה נתונה מצויים מעליו]) בשלושת התחומים היה הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD (350 נקודות לעומת 300 בממוצע במדינות ה-OECD); לאורך כל מחזורי המחקר ובכל התחומים ציוני התלמידים דוברי העברית היו גבוהים יותר מציוני התלמידים דוברי הערבית. ב- 2015 פער זה עמד על 87 נקודות במדעים, 116 בקריאה ו- 104 במתמטיקה.

(תלמידים; הישגים לימודיים; מבחנים; מחקר השוואתי; מתמטיקה; מדעים; אוריינות)

095 מחקר טימס 2015: מחקר בין-לאומי להערכת הידע והמיומנויות של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים - מבט ישראלי
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2016, 134 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד החינוך: www.education.gov.il

חינוך מתמטי ומדעי נתפס כיעד חשוב ומרכזי במדינות רבות בעולם. רכישת ידע במתמטיקה ובמדעים נחשבת בסיס להצלחתם של תלמידים במשימות לימודיות בעתיד, בחיי היום-יום ובעבודה. מחקר טימס ((TIMMS - Trends in International Mathematics and Science Study הוא מחקר השוואתי של הישגי תלמידים במתמטיקה ובמדעים בבתי-ספר במדינות שונות לאורך זמן. המחקר נערך על-ידי הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים בחינוך (IEA). המחקר החל בשנת 1995, ומאז הוא נערך כל 4 שנים. שני המחזורים האחרונים של המחקר בישראל נערכו על-ידי ראמ"ה. המחקר נעשה בקרב תלמידי כיתות ח'. בדו"ח הנוכחי מוצגים הישגי התלמידים בישראל, הן ביחס לשנים קודמות והן ביחס למדינות אחרות. כן כולל הדו"ח תיאור של המסגרת המושגית של המחקר ושיטות המחקר. בין הממצאים: הציון הממוצע של תלמידי ישראל במתמטיקה היה 511, והציון הממוצע הבין-לאומי בתחום זה היה 481; הציון הממוצע של תלמידי ישראל במדעים היה 507, והציון הממוצע הבין-לאומי בתחום זה היה 486; הישגיהם של תלמידים במגזר החינוך העברי היו גבוהים יותר באופן מובהק מהישגיהם של התלמידים במגזר הערבי; פיזור הציונים בקרב תלמידי ישראל היה גבוה - מקום שלישי בתחום המתמטיקה ומקום תשיעי בתחום המדעים; באופן כללי, ככל שהרקע החברתי-כלכלי של התלמיד היה גבוה יותר, ציוניו היו גבוהים יותר, ולהפך.

(מתמטיקה; מדעים; תלמידים; הישגים לימודיים; מבחנים; ציונים; מחקר השוואתי)

096 ליפשטט, נורית; ברצלבסקי, רון; גליקמן, חגית:
תמונת מצב: לימודי המתמטיקה בישראל: מגמות וממצאים ממערכת החינוך בישראל - דוח מס' 1
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2016, 55 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.education.gov.il.

אחד היעדים המרכזיים של מערכת החינוך בישראל הוא לקדם את לימודי המתמטיקה והמצוינות המדעית, וזאת תוך צמצום פערים בין קבוצות באוכלוסייה. בדו"ח הנוכחי מוצגים ממצאים ממגוון מקורות מידע בנוגע ללימודי המתמטיקה בישראל בבתי-ספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות. הממצאים כוללים הישגים במבחני המיצ"ב (כיתות ה' ו-ח'), מבחן טימס (כיתה ח'), מבחן פיזה (בני 15) ומבחני הבגרות (כיתה י"ב). הישגי התלמידים מוצגים לאורך השנים ובפילוחים לפי מאפיינים שונים. בין הממצאים: לאורך השנים נצפתה מגמה של שיפור בהישגים במתמטיקה בכל שלבי החינוך, אך נמצאו פערים גדולים בין ובתוך קבוצות שונות באוכלוסייה; לתלמידים בעלי מיצב חברתי-כלכלי גבוה היו ציונים גבוהים יותר מאשר לתלמידים בעלי מיצב חברתי-כלכלי נמוך, וכך גם לתלמידים בחינוך הערבי בהשוואה לתלמידים בחינוך הערבי; הישגיהן של הבנות נמצאו גבוהים יותר משל הבנים בחינוך הערבי אך לא בחינוך העברי. שיעור גדול של תלמידים שהתחילו ללמוד בכיתה י' לקראת בגרות ברמה מוגברת עברו ללמוד ברמת יחידות לימוד נמוכה יותר ב-י"א, ומגמה זו נמשכה גם ב-י"ב; בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, שיעור הנבחנים בבגרות ברמה מוגברת נמצא קטן בהשוואה לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה, גם אם ציוניהם במיצ"ב היו דומים; ככל שקבוצת הלימוד בחטיבת הביניים היתה חזקה יותר, הסיכוי שהתלמיד ייבחן בבגרות ברמה מוגברת היה גבוה יותר.

(מתמטיקה; ציונים; מיצב חברתי-כלכלי; חינוך עברי; חינוך ערבי; הבדלים בין המינים)

097 כהן קדושאי, אושרית; מחלוף, יוסי:
הישגי תלמידים יוצאי אתיופיה בראי מבחני המיצ"ב: תמונה רב-שנתית תשס"ח - תשע"ו
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2017, 45 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.education.gov.il/Rama.

בדו"ח זה, מוצגים הישגי התלמידים יוצאי אתיופיה (ילידי אתיופיה או שלפחות אחד מהוריהם יליד אתיופיה) במבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) בשנות הלימודים תשס"ח-תשע"ו (2016/2015-2008/2007) בהשוואה להישגי כלל התלמידים בבתי ספר דוברי עברית, תוך התמקדות בפערים ביניהם. הממצאים לגבי ההישגים במקצועות ההיבחנות במיצ"ב (עברית, מתמטיקה, אנגלית, ובכיתות ח' גם מדע וטכנולוגיה) מוצגים בחלוקה על פי שכבת כיתה (ה' ו-ח'), ובפילוחים על פי רקע חברתי-כלכלי, מגדר, סוג פיקוח, וסטטוס עלייה. זאת, כדי לענות על שאלות מפתח: האם חלו שינויים בגודל הפערים בהישגים הלימודיים בין תלמידים יוצאי אתיופיה לתלמידים בקבוצות ההשוואה?; האם שינויים אלו משקפים צמצום / הרחבה של הפערים בהישגים הלימודיים?; המאפיינים של השינויים בגודל הפערים בהישגים הלימודיים - באילו קבוצות חל שיפור בהישגים ובאילו קבוצות לא חל שיפור או שחלה הרעה בהישגים הלימודיים?. נמצא כי לאורך 9 שנות קיום המיצ"ב חל שיפור מתמשך בהישגי תלמידים יוצאי אתיופיה, בכל המקצועות ובשתי שכבות הכיתה - הן בקרב בנים והן בקרב בנות (מעט יותר בקרב הראשונים), הן בקרב תלמידים בבתי ספר בפיקוח ממלכתי והן בקרב אלו בבתי ספר בפיקוח ממלכתי-דתי (בעיקר בקרב האחרונים), והן בקרב עולים והן בקרב בני עולים (בכיתה ה', מעט יותר בקרב העולים). בעוד שבחלק מן המקצועות לאורך השנים חל צמצום של הפערים בהישגי תלמידים יוצאי אתיופיה בהשוואה לכלל התלמידים דוברי העברית, הרי שבשנים האחרונות במקצועות אחרים הפער נותר יציב (בעיקר אנגלית, בשתי שכבות הכיתה) ואף התרחב (מתמטיקה בכיתה ח').

(אתיופיה [ארץ מוצא]; תלמידים; מבחנים; הישגים לימודיים)

098 וינרב, אלכס; בלס, נחום:
מסלולי התקדמות של תלמידים בכיתות א'-ח': הבדלים בין מגזרים
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, נייר מדיניות מס' 05.2017, ירושלים 2017, 46 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

במחקר זה, נבחנה התקדמות התלמידים בזרמי החינוך השונים בכיתות א'-ח', לשם בדיקת שיעור התלמידים המתקדמים במסלולים בלתי רגילים (קפיצת כיתה, חזרה על כיתה, ירידה לכיתה קודמת או שילוב בין המסלולים בשנים עוקבות), לפי מגזר. במסגרת המחקר, נבדקו נתונים אלה לגבי השנים 2015-2001. בין הממצאים: מסלולי ההתקדמות החריגים שכיחים יותר במגזר החרדי (כ-20% מהבנים שהחלו את לימודיהם במוסדות הפטור נשארו כיתה, וכ-10% חזרו על כיתה וקפצו כיתה. בחינוך החרדי המוכר כ-23% מהתלמידים נשארו כיתה וכ-14% קפצו כיתה. בחינוך העצמאי כ-26% מהבנים נשארו כיתה וכ-18% חזרו על כיתה או קפצו כיתה, וברשת מעיין החינוך התורני כ-38% מהבנים נשארו כיתה, וכ-25% חזרו על כיתה או קפצו כיתה), מאשר במערכת החינוך הממלכתי (כ-5% מהבנים ו-3% מהבנות נשארו כיתה וכ-3.5% מהבנים ו-2% מהבנות קפצו כיתה), הממלכתי-דתי (כ-2% מהבנים וכ-1.3% מהבנות ירדו כיתה, כ-6.4% מהבנים וכ-3.9% מהבנות קפצו כיתה), או הערבי (כ-2.3% מהבנים וכ-1.3% מהבנות ירדו כיתה וכ-6% מהבנים וכ-3.1% מהבנות קפצו כיתה); בנים מתקדמים במסלולים בלתי רגילים בשיעור גבוה יותר מבנות - סיכוייהם של הבנים לחזור על כיתה, לרדת או לקפוץ כיתה גבוהים כמעט פי שניים מסיכוייהן של הבנות.

(תלמידים; בתי-ספר יסודיים; זרמים בחינוך; תכונות תלמידים)

099 בלס, נחום:
ההישגים הלימודיים של התלמידים הערבים
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, נייר מדיניות מס' 04.2017, ירושלים 2017, 42 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il/.

במחקרים קודמים שנערכו בישראל, נמצאו פערים גדולים בהישגיהם הלימודיים של תלמידים ערבים לעומת תלמידים יהודים. פערים אלו, נבעו מהבדלים בתקצוב, ברמת המורים, בגודל הכיתות ועוד. במחקר הנוכחי, מוצגים ממצאים עדכניים המצביעים על מגמה של צמצום פערים אלו. ממצאים אלו, מבוססים על נתוני משרד החינוך, הלמ"ס, ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) ועוד. בין הממצאים: ב-2015-2000, חל גידול של 86% בשיעור המורים בעלי תואר שני בחינוך העל-יסודי במגזר הערבי לעומת גידול של 68% במגזר היהודי; ב-2016, מספר שעות ההוראה לתלמיד במגזר הערבי בחינוך היסודי הרגיל היה 1.70 לעומת 1.67 לתלמיד במגזר היהודי; שיעורי הלמידה בקרב בני 17-14 במגזר הערבי גדלו מ-63% ב-1990 ל-93% ב-2015 (במגזר היהודי, מ-91% ל-97% בהתאמה); בין 2010 ל-2015 ניכרת מגמת ירידה בשיעור מקבלי תארים מהמגזר היהודי במכללות האקדמיות, במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות ומגמת עלייה בשיעור מקבלי התארים מהמגזר הערבי; במבחני המיצ"ב, בשנים האחרונות, שיעור השיפור של הישגי התלמידים מהמגזר הערבי במבחני המיצ"ב היה גבוה משיעור השיפור של התלמידים מהמגזר היהודי.

(ערביי ישראל; תלמידים; הישגים לימודיים)

Tzelgov, Joseph; Zohar-Shai, Bar; Goldman, Ronit et al: 100
Young Adults with Developmental Dyscalculia Do Represent and Process Number Magnitude
National Institute for Testing and Evaluation, Research Report No. 17-02, Jerusalem 2017, 36 pages. The publication appears on the Institute's Website: https://www.nite.org.il.

בעבודה זו הושווה הייצוג המנטלי של מספרים בזיכרון ארוך-טווח בין סטודנטים הסובלים מדיסקלקוליה התפתחותית (לקות למידה במתמטיקה ללא פגיעה מוחית) ותחלואה נלווית מינימלית לבין קבוצת בקרה של סטודנטים בריאים. המשתתפים נבחרו לפי ביצועיהם במבחן מת"ל (מערכת לאבחון לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז). במסגרת העבודה בוצעו שלושה ניסויים הקשורים לעיבוד מספריים טבעיים בעלי ספרה אחת (המספרים 9-1). בכל ניסוי נבדק השוני בעיבוד האוטומטי של מספרים אלה בין קבוצת הניסוי לבין קבוצת הבקרה. ממצאי העבודה לא העידו על הבדלים בין שתי הקבוצות בעיבוד האוטומטי של המספרים. השלכות ממצאים אלה על הבנת שורשי הדיסקלקוליה נדונות בעבודה.

(ליקויי למידה; דיסקלקוליה)

101 גולן, מיה; זינגר, גונן; רבין, נטע ואחרים:
הערכת האפקטיביות של התאמות הניתנות לסטודנטים לקויי למידה הלומדים לתואר הנדסה ומדעים
המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, דו"ח מחקר מס' 16-09, ירושלים 2016, 50 עמ', בשיתוף עם "אפקה המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: https://www.nite.org.il.

במחקר שמדווח עליו בפרסום זה נבדקה יעילותה של תוספת הזמן בבחינות הניתנת לסטודנטים לקויי למידה הלומדים הנדסה. הבדיקה נעשתה באמצעות השוואת ביצועיהם האקדמיים של סטודנטים לקויי למידה אשר נבחנו עם תוספת זמן לאלו של סטודנטים שאינם לקויי למידה ולא קיבלו תוספת זמן. במחקר נבדק מדגם של 2,315 סטודנטים שלמדו במכללת "אפקה" בשנים 2014-2004. המדגם חולק לשלוש קבוצות, כדלקמן: סטודנטים שאינם לקויי למידה (87%), סטודנטים לקויי למידה שקיבל התאמה לפני תחילת הלימודים (6%) וסטודנטים לקויי למידה שקיבלו התאמה במהלך הלימודים (6%). המשתנים שנבדקו היו: ממוצע ציונים סמסטריאלי, ממוצע ציונים כולל, פרופיל ציונים ואחוז שיפור. הבדיקה נעשתה בשלוש שיטות, ובשלושתן נמצא ביסוס לסברה שמתן תוספת הזמן בבחינות תורם לשיפור הישגיהם של הסטודנטים לקויי הלמידה.

(ליקויי למידה; סטודנטים; מבחנים; הישגים לימודיים; הנדסה)

Getz, Daphne; Katz Shacham, Oshrat et al: 102
U.S. - Israel Academic Collaboration: Final Report
Samuel Neaman Institute for National Policy Research, Technion - Israel Institute of Technology, Haifa 2016, 37 pages. Submitted to ICC - Israel on Campus Coalition. The publication appears on the Institute's Website: www.neaman.org.il.

בפרסום הנוכחי נסקרים שני היבטים הקשורים לשיתוף הפעולה האקדמי ארצות-הברית - ישראל בשנים 2015-2006: שיתוף פעולה מחקרי וקשרי סטודנטים. בחלק הראשון של הפרסום נדון שיתוף הפעולה המחקרי כפי שהוא בא לידי ביטוי בפרסומים אקדמיים משותפים, בהתבסס על כלי מדידה ביבליומטריים. בחלק השני של הפרסום נדונות מגמות בחילופי סטודנטים בין שתי המדינות, בהתבסס על ראיונות ובסיסי נתונים שונים. בין הממצאים: מספר הפרסומים המשותפים של חוקרים מישראל ומארצות-הברית גדל במהלך התקופה הנחקרת ב-45%, מ-3,459 ב-2006 ל-4,979 ב-2015; מספר הסטודנטים האמריקאים שלמדו בישראל עלה מ-1,981 ב-2005/2006 ל-3,317 ב-2014/2015; תחומי שיתוף הפעולה הבולטים ביותר בפרסומים אלה הם רפואה (13,230 פרסומים) פיסיקה ואסטרונומיה (7,558), ביוכימיה, גנטיקה וביולוגיה מולקולרית (7,510) ומדעי המחשב (5,730). בפרסום נסקרים גם המניעים/חסמים של סטודנטים מארצות-הברית ללמוד בישראל והמניעים/חסמים של סטודנטים מישראל ללמוד בארצות-הברית.

(אוניברסיטאות; סטודנטים; תלמידי חו"ל; ארצות-הברית; ביבליומטריקה)

103 גרובר, נעם:
גורמים להישגים ה נמוכים של תלמידי ישראל: בין הנדמה למציאות במבחן פיז"ה
מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, 2017, 36 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: http://shoresh.institute.

מטרתו של מחקר זה היתה השוואת ביצועי מערכת החינוך הישראלית בתחום המתמטיקה למקבילותיה בעולם, לשם זיהוי הבעיות הקיימות במערכת החינוך הישראלית והגורמים להן. המחקר התבסס על נתוני מחזור 2012 של מבחן PISA (Programme for International Student Assessment), שנערך על-ידי ה-OECD ב-65 מדינות, בקרב תלמידים בני 15 בתחומי המתמטיקה, האוריינות והמדעים. במסגרת המחקר, נבדקו נתוני מדינות ה-OECD (34 מדינות כולל ישראל) וכן סינגפור, הונג-קונג וטייוואן. בישראל השתתפו במבחן 5,055 תלמידים מ-172 בתי-ספר - 3,888 בעברית ו-1,157 בערבית. בין הממצאים: הישגי התלמידים הישראלים ביחס לתלמידי המדינות שנבדקו היו נמוכים, ורמת אי-השוויון בין התלמידים היתה הגבוהה ביותר; זאת, למרות רמת השכלה גבוהה יחסית של ההורים וחשיבות רבה שמייחסים ההורים והתלמידים לתחום. בין הסיבות להישגים הנמוכים בקרב התלמידים הישראלים: איכות ירודה של ההוראה הפורמלית, רמת משמעת נמוכה (על-פי נתוני איחורים והיעדרויות) וכיתות לימוד גדולות מדי. לפיכך, יש להגביר את החינוך לקשב ולמשמעת, לפעול לשיפור מעמד המורה ולמשוך כוח-אדם איכותי למקצוע ההוראה ולהקטין את מספר התלמידים בכיתה. כמו כן, יש לפעול לצמצום הפערים בין קבוצות באוכלוסייה (במיוחד בין יהודים לערבים) ולאזן בין שתי הגישות השונות לתגבור: חיזוק החלשים וטיפוח המצטיינים.

(תלמידים; מתמטיקה; ציונים; מורים; שעות הוראה; העשרה; מחקר השוואתי)

104 גל, ראובן; מורגנשטרן, יהודה; אלימלך, יעל:
מחקר על הפוטנציאל למצוינות בלימודי מתמטיקה ופיזיקה במערכת החינוך החרדית
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2017, 114 עמ', בשיתוף עם קרן טראמפ. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.neaman.org.il.

מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את מצב לימודי המתמטיקה והפיזיקה במגזר החרדי בפועל ולהציע דרכים להגברה, הרחבה והשבחת תחומים אלה בגילי בית-הספר התיכון. הדו"ח מורכב מ-10 פרקים, כדלקמן: מערכת החינוך החרדית - תיאור כללי, נתונים ומגמות; מערכת החינוך לבנים; מערכת החינוך לבנות; מצוינות במתמטיקה 5 יחידות לימוד; מצוינות בפיזיקה 5 יחידות לימוד; מצוינות במדעי המחשב 5 יחידות לימוד; לימודים מקוונים; חסמים ומנופים; סיפורי הצלחה; המלצות. בנספחים מוצגים הממצאים בהרחבה. לאור הממצאים מוצגות המלצות ב-5 תחומים: 1) הכשרת מורים -  הקמת תכנית מלגות למורים חרדים במקצועות הריאליים, הפעלת תכניות הדרכה ממוקדות למורים חרדים במקצועות הרלוונטיים, הרחבת תכניות ההכשרה למורים ומורות במקצועות הריאליים בערים החרדיות הגדולות; 2) תשתיות ומשאבים - הקמת מעבדות למדעים ולמחשבים, השקעה בתשתיות חינוך, תמיכה כספית להשלמת פערים בתחומים אלה ועוד; 3) חסמים ביורוקרטיים - גיבוש קבוצות תלמידים (גברים) חרדים ללימוד בתיכון וירטואלי ללא שיתוף פעולה מצד מוסדות הלימוד הנוכחיים שלהם, תכניות מצוינות ועוד; 4) סוציאליזציה - פיתוח אתוס מצוינות והתעניינות במדעים באמצעות חוגי העשרה וקייטנות מדע , עידוד ותגמול מורים בתלמודי תורה להשתתפות בהשתלמויות ללימודי חשבון ומדעים לילדים בגילאי תלמוד תורה; 5) מחקרי המשך - ביצוע מחקר לצורך בחינת פוטנציאל המצוינות בבתי-הספר הטכנולוגיים החרדיים; ביצוע מחקר היתכנות למיצוי פוטנציאל המצוינות בתלמודי תורה.

(חרדים; חינוך עצמאי [חרדי]; מתמטיקה; פיסיקה; מורים; תכניות התערבות)

105 ריטוב, מיכאל; קריל, זאב:
כישורי מורים במערכת החינוך
אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, ירושלים 2017, 20 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.mof.gov.il.

במחקר של חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי לגבי מאפייניהן של מערכות החינוך הטובות בעולם, נמצא כי במערכות החינוך המובילות בעולם המערכת סלקטיבית בגיוס מורים כך שהם מגיעים מהשליש העליון בכל שנתון מבחינת התפלגות הציונים. בדו"ח הנוכחי נבחנו כישורי המורים במערכת החינוך הישראלית על בסיס ציוניהם בבחינות הפסיכומטריות ועל בסיס ממצאי סקר PIAAC (סקר מיומנויות בוגרים) של ה-OECD. בין הממצאים: ב-2016-2007 חלה עלייה מסוימת בממוצע ציוני הפסיכומטרי של מורים חדשים, אך הם עדיין נמצאו באחוזון ה-43 (57% מהנבחנים האחרים קיבלו ציונים גבוהים יותר); הממוצע הפסיכומטרי של מורים חדשים עלה ככל שעלה דרג החינוך - מאחוזון 37 בחינוך היסודי לאחוזון 47 בחטיבת הביניים ולאחוזון 49 בחטיבה העליונה; ממוצע הציונים של מורים בחטיבות ביניים ובחטיבות עליונות היה גבוה יותר מזה של מורים בבתי-ספר יסודיים; ציונם הפסיכומטרי הממוצע של מורים חדשים יהודים היה 546 לעומת 464 בקרב מורים חדשים ערבים; ממוצע הציונים של מורים שלמדו במכללות אקדמיות לחינוך היה נמוך משמעותית מזה של מורים שלמדו במסגרות אחרות; בבתי-ספר שתלמידיהם משתייכים למיצב חברתי-כלכלי נמוך ציוניהם של המורים המלמדים בהם היו נמוכים מאלה של מורים המלמדים בבתי-ספר שהמיצב החברתי-כלכלי של תלמידיהם היה גבוה יותר; ציונם הממוצע של המורים הישראלים בכישורי מתמטיקה ושפה היו נמוכים בהשוואה בין-לאומית, כפי שמשתקף במבחני PIAAC הן בהשוואה למורים במדינות אחרות והן בהשוואה לכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל; על-פי נתוני ה-OECD, שכר המורים בישראל אינו נמוך ביחס לשכר הממוצע של בעלי השכלה על-תיכונית; בישראל, הפער בין שכרם של מורים ותיקים לשכרם של מורים מתחילים גבוה בהשוואה בין-לאומית ומגיע לפי 2.5.

(מורים; בחינה פסיכומטרית; ציונים; שכר; מיצב חברתי-כלכלי; מחקר השוואתי)

106 עמדות הורים כלפי מערכת החינוך: שנה"ל תשע"ו
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2017, 100 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.education.gov.il/Rama.

בשנת הלימודים תשע"ד החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים כלפי מערכת החינוך והסביבה הלימודית של ילדיהם בבית-הספר באמצעות סקר רחב היקף. הסקר נועד לשקף תמונת-מצב מייצגת ובת השוואה (בין קבוצות אוכלוסייה ולאורך זמן) במגוון נושאים, כפי שהם נתפסים בעיני ההורים, וזאת כדי לסייע בקבלת החלטות במערכת החינוך. סקר ההורים השני נערך באפריל-יולי 2016 בקרב מדגם ארצי מייצג של הורים לתלמידים בכיתות א'-י"ב בבתי-ספר בחינוך הרגיל בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי. רוב השאלות התייחסו לבית-הספר שבו לומד אחד מילדי ההורה, ובחלק קטן מהשאלות ההתייחסות היתה למערכת בכללותה. דו"ח הסקר מבוסס על שאלונים שהועברו ל- 2,755 הורים (77% השבה): 1,042 הורים לתלמידים בכיתות א'-ו', 914 הורים לתלמידים בכיתות ז'-ט' ו- 799 הורים לתלמידים בכיתות י'-י"ב. בין הממצאים: כ-77% מההורים דיווחו על שביעות רצון כללית מבית-הספר, ו-80% דיווחו על יחסים טובים בין המורים לתלמידים; ככלל, לפי דיווחי ההורים על אלימות בין תלמידים, אלימות מילולית היא הרווחת ביותר ולאחריה אלימות פיסית, אלימות חברתית ואלימות דיגיטלית; כ-70% מההורים סברו שבית-הספר מדגיש הישגים ומפעיל לחץ סביר על התלמידים כדי שיגיעו להישגים; כמחצית מההורים דיווחו שהם חשים מעורבים בבית-הספר שבו לומד ילדם; כחמישית מההורים לילדים בחטיבות העליונות והביניים וכ-12% מההורים לתלמידים בבתי-הספר היסודיים דיווחו שהם משלמים בעבור שיעורים פרטיים לילדם; כשליש מההורים לתלמידים בכיתות א'-ד' בקרב דוברי עברית וכ-10% בקרב דוברי ערבית דיווחו שילדם רשום לצהרון, וכ-60% דיווחו על שביעות רצון כללית מהצהרון.

(יחסי הורים - בית-ספר; ערכים; מצוינות; אקלים בית-הספר; אלימות בבית-הספר; שיעורים פרטיים; חופשות; בחירת בית-הספר; עמדות)

ז. חקלאות ומשק המים

פרסומים

107 חומרי הדברה בישראל: 2013-2011
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1671, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה מתבסס על סקר הלמ"ס לבחינת השימוש בחומרי הדברה ליעדים שונים. מטרת הסקר היא לספק מידע על כמויות הייבוא והמכירה של חומרי ההדברה, והוא נועד לסייע בזיהוי מגמות ותהליכים בשיווק חומרי ההדברה בישראל. הסקר מסייע לאמוד את פוטנציאל השימוש הארצי בחומרי ההדברה לשימוש בחקלאות, בתברואה ובווטרינריה. כמו כן, מאפשר הסקר השוואת נתונים עם מדינות אחרות. הסקר מהווה חלק מסדרת פעולות המתבצעות במסגרת הצטרפותה של ישראל לארגון ה.OECD- בפרסום הנוכחי מוצגים נתונים על חומרי ההדברה שנמכרו ליעדים השונים על-פי החומר הפעיל בתכשירים. יעדי ההדברה מפורטים לפי קטגוריות יעדי הקטילה השונים (חרקים, עשבים, מכרסמים ועוד) ולפי משפחות כימיות (זרחנים אורגניים, טריאזינים ועוד). בין הממצאים: ב-2013-2008 נמכרו בישראל מדי שנה בין 6.0 ל-7.5 אלפי טון חומר פעיל בתכשירי הדברה; יעדי השימוש העיקריים של חומרים אלו ב-2013 היו קטילת פטריות וחיידקים (34.7%), אידוי קרקע (25.9%) וקטילת עשבים ומשלכים (23.5%); ב-2013 נמכרו 591 סוגי תכשירי הדברה ליעדים שונים; ב-2010 נמכרו 2.58 טון חומר פעיל לכל אלף דונם שטח חקלאי - השיעור הגבוה ביותר בהשוואה בין-לאומית; גם ביחס שבין טון חומר פעיל לאלף טון תפוקה צמחית דורגה ישראל במקום הראשון; בשנים 2013-2008 נמכרו בישראל בין 111 ל-140 טון חומרי הדברה לתברואת האדם ולסביבתו.

(חומרי הדברה; חקלאות; תברואה; גידולים צמחיים; בעלי חיים)

108 חממא, זיוה:
סיכום תוצאות ניטור שאריות חומרי הדברה במזון בישראל לשנת 2016
שירות המזון הארצי, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2017, 20 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

שירות המזון הארצי מנטר באופן שוטף שאריות חומרי הדברה במוצרי מזון, בעיקר פירות וירקות טריים, המשווקים בישראל. הניטור מבוצע בהתאם לתכנית דיגום שנתית. הדיגום בשדה נעשה על-ידי משרד החקלאות ובדרכי השיווק על-ידי שירות המזון הארצי. תוצרת חקלאית טרייה המיובאת לישראל נבדקת בתחנות ההסגר טרם הכניסה לארץ, כמו גם תוצרת חקלאית המגיעה משטחי יהודה ושומרון. דיגום התוצרת החקלאית נעשה על-פי לוח זמנים לאורך כל השנה, במחסני הספקים ובדרכי השיווק, כך שמוצרי המזון הנדגמים במסגרת הניטור משקפים את המוצרים הנצרכים על-ידי הצרכן הישראלי. כמו כן, בהתאם לצורך נעשה דיגום מכוון, כגון דיגום של מוצרי חלב, דגים וכו'. בדו"ח הנוכחי נסקרת תכנית הניטור לשנת 2016 ותוצאותיה. בין הממצאים: ב-2016 נדגמו 925 דוגמאות מזון מדרכי השיווק בישראל והתקבלו 2413 ממצאים; 437 מהדוגמאות (47%) נמצאו ללא שאריות חומרי הדברה כלל; 861 דוגמאות (93.1%) נמצאו תקינות (לא נמצאה כל שארית של חומר הדברה ברמה שחרגה מהרמה המקסימלית המותרת על-פי חוק); ב-64 דוגמאות (6.92%) נמצאו ממצאים חריגים (ממצא חריג אחד לפחות של חומר הדברה כלשהו שרמתו מעל הרמה המותרת); החומר הבולט ביותר במספר הממצאים ב-2016 היה בוסקליד.

(מזון; ירקות; פירות; חומרי הדברה; בריאות הציבור)

109 שירן, יאיר:
שוק הירקות המעובדים וענף הירקות הקפואים
מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה, ירושלים 2017, 7 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

שוק הירקות המעובדים כולל ירקות המיועדים לצריכה כשאינם טריים. תהליך עיבוד הירקות מתבצע במגוון שיטות ואופנים - ייבוש, שימור, הקפאה, התססה וכבישה. שיטת ההקפאה נחשבת כעדיפה מכיוון שהיא שומרת בצורה טובה יותר על ערכיו התזונתיים של הירק. ענף הירקות הקפואים הוא הענף הגדול ביותר בשוק הירקות המעובדים וההערכה היא שהוא מתחלק 50:50 בין השוק הקמעונאי לשוק המוסדי ולתעשייה. בסקירה זו, מוצגים נתוני הענף הקפואים בישראל. בין הממצאים: שוק הירקות הקפואים (ללא צ'יפס קפוא) עומד על כ-25,000 טון בשנה בשווי 354 מיליוני ₪ בשוק הקמעוני ועוד 25,000 טון בשוק המוסדי; הירקות הקפואים המובילים בינואר-אפריל 2017 היו צ'יפס (32%), אפונה (16%) ושעועית ירוקה (15%); יבוא מהווה כשליש מהצריכה ורובו מיועד לשוק המוסדי; כיום, יצוא ירקות קפואים אינו כדאי, אך בשל הגידול העולמי בצריכה ניתן להגדיל את הייצוא על-ידי שדרוג טכנולוגי של המפעלים הקיימים, הקטנת עלויות (בעיקר דרך מחיר המים)והסדרת תשתיות הסחר עם מדינות כגון רוסיה ויפן - צרכניות גדולות יחסית של ירקות קפואים מיובאים.

(חקלאות)

110 גלבוע, אניאלה; ניב, רוני; כץ, אליס (עורכות):
השירותים הוטרינריים ובריאות המקנה: 2015-2014
השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2017, 361 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moag.gov.il.

דו"ח השירותים הווטרינרים ל-2015-2014 הוא מסמך המרכז שפע של נתונים הנוגעים למחלות של בעלי-חיים בישראל ולפעילותם של השירותים הווטרינריים בשנים אלו. הדו"ח מורכב מ-21 פרקים, כדלקמן: אפידמיולוגיה; השירותים הווטרינריים בשדה; המכון הווטרינרי ע"ש קימרון; החטיבה לבקטריולוגיה; החטיבה לווירולוגיה; החטיבה למחלות עופות ודגים; החטיבה לפרזיטולוגיה; החטיבה לפתולוגיה ובקטריולוגיה; מערך בריאות העוף; מחלות צאן; מחלות סוסים; מחלות חזירים; מחלות דבורים; הפיקוח הווטרינרי על מוצרים מן החי; היחידה לייבוא ולייצוא (נמלים והסגרים); האגף לפיקוח מזון לבעלי חיים; צער בעלי חיים; ארגון ומנהלה; המרכז הארצי לרישום כלבים; סקר שאריות במוצרים מן החי; פיקוח על תכשירים וטרינריים.

(בעלי חיים; מחלות גופניות; חיסונים; אבחון רפואי; אפידמיולוגיה; שירותים וטרינריים)

111 שנתון מועצת החלב - 2016
המועצה לענף החלב בישראל [ייצור ושיווק], יהוד 2017, 83 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המועצה: www.halavi.org.il.

שנתון מועצת החלב לשנת 2016 מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: 1) המועצה לענף החלב ייצור ושיווק [חל"צ]; 2) חלב בקר; 3) שיווק חלב בקר ומוצריו; 4) חלב צאן - כבשים ועזים; 5) בשר בקר. בסוף הפרסום מוצגת רשימת המחלבות בישראל. בין הממצאים: ב-2016 יוצרו בישראל 1,450 מיליוני ליטר חלב בקר, לעומת 1,372 מיליוני ליטרים ב-2015; ב-2016 פעלו בישראל 774 רפתות (1,010 ב-2007) - 162 מהרפתות היו במגזר השיתופי, 598 במגזר המשפחתי ו-14 בבתי-ספר חקלאיים; ייצור חלב הבקר הממוצע לרפת עמד ב-2016 על 1.873 מיליוני ליטרים (1.174 ב-2007); 58.4% מייצור חלב הבקר ב-2016 היה ברפתות המגזר השיתופי, 40.7% במגזר המשפחתי ו-0.92% במגזר בתי-הספר החקלאיים; ייצור חלב כבשים ב-2016 נאמד בכ-9.7 מיליוני ליטרים - ירידה של כ-4% לעומת 2015; ייצור חלב עזים ב-2016 נאמד בכ-14.2 מיליוני ליטרים - ירידה של כ-5.4% לעומת 2015; צריכת בשר בקר טרי בישראל ב-2016 (ללא הצריכה בשטחי הרשות הפלשתינית) נאמדה בכ-51,000 טונות - 17% עגלים מרפת החלב, 10% פרות ועגלות מרפת החלב, 9% ראשי בקר מעדרי הבקר לבשר ו-64% עגלים מייבוא.

(חלב; מוצרי חלב; בקר; צאן)

112 האוסלר, דניאל:
ענף התמרים
החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2017, 41 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moag.gov.il.

בסקירה זו מוצגים נתונים מעודכנים על ענף התמרים בעולם בכלל ובישראל בפרט. הסקירה מתבססת על נתוני הלמ"ס, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) ועוד. בין הממצאים לגבי ענף התמר בישראל: גידול (ייצור) התמר בישראל ב-2015 הסתכם בכ-41,000 טון (לעומת כ-24,000 טון ב-2009), ומתוכו הייצוא הסתכם בכ-18,000 טון (כ-10,000 טון ב-2009) ובשווי כספי של כ-400 מיליוני ₪; ב-2016 כ-74% מהתמרים שגודלו בישראל היו מזן מג'הול, וכ-94% מהנטיעות החדשות ב-2015 היו מזן זה; ישראל היא היצואנית העיקרית בעולם של תמרים מזן מג'הול (לפי הערכה, כ-70% מהיקף המסחר בעולם בזן זה); ב-2016 נספרו בישראל כ-650,000 עצי תמר בשטח של כ-54,000 דונם; צריכת התמרים לנפש בישראל עלתה מ-1.1 ק"ג ב-2007 לכ-2.7 ק"ג ב-2015; התפלגות ייצוא התמרים של ישראל ב-2015 היתה כדלקמן: כ-50% למדינות האיחוד האירופי (ללא בריטניה), 12% לבריטניה, 14% לצפון אמריקה, 9% למדינות המזרח התיכון, 5% לרוסיה, 3% למזרח הרחוק ו-7% ליעדים אחרים; שוויו הריאלי של ק"ג תמרים בשוק המקומי עלב ב-32% בין 2009 ל-2015, ולעומת זאת, ערך ייצוא התמרים בשנים אלו ירד ב-5%.

(חקלאות; ייצוא; מחירים)

113 גפן, רונן; קחל, יעל:
שיווק תפוחי אדמה לייצוא ולשוק המקומי - תמונת מצב
החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2017, 9 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moag.gov.il.

תפוח-אדמה הוא ירק בסיסי הנצרך בכמויות גדולות על-ידי רוב משקי הבית בישראל, ומחירו זול באופן יחסי. כמו כן, תפוח האדמה מהווה כ-40% מהייצוא הכמותי של ירקות טריים. יותר מ-40% מיבול תפוחי האדמה מופנה לייצוא, ולכן למה שמתרחש בשוקי הייצוא יש השפעה גדולה על רווחיות הגידול. רוב שטחי הגידול של תפוחי האדמה בישראל נמצאים באזור הנגב. בפרסום הנוכחי מוצגים נתונים על ענף תפוחי האדמה בישראל וההתפתחויות בשנים האחרונות. בין הממצאים: היבול השנתי של תפוחי-אדמה בישראל מסתכם בכ-600,000 טון, מהם כ-220,000 טון מיועדים לייצוא, רובם למדינות האיחוד האירופי; ייצוא תפוחי אדמה ב-2015/16 הסתכם בכ-230,000 טון - עלייה של כ-10% לעומת 2014/15; בשל התנודתיות ברמת המחירים ובביקוש לתפוחי-אדמה מישראל, קשה לחזות את הביקוש ורמת המחירים מראש; בעשור האחרון ניכרת מגמת ירידה ביבוא תפוחי-אדמה מישראל, ויש לבחון חלופות לגידול תפוחי-אדמה לייצוא; בישראל ניכרת מגמת ירידה בצריכת תפוחי-אדמה טריים לנפש - מ-37 ק"ג לנפש לשנה ב-2002-2000 לכ-33 ק"ג לנפש לשנה ב-2016-2014.

(חקלאות; ייצוא; מחירים; התפתחות כלכלית)

ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

פרסומים

114 חשבונות לאומיים, 2015-1995
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1668, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובא סיכום מתוקן של החשבונות הלאומיים לשנת 2015. כמו כן, הוכנסו תיקונים לאומדני שנים קודמות בעקבות קבלת נתונים עדכניים וכתוצאה מהמשך התאמת החשבונות למערכת החשבונות הלאומיים SNA 2008. נוסף על הנתונים השנתיים, מוצגים גם נתונים רבעוניים על התפתחות התוצר ומרכיביו - נתונים מקוריים ונתונים לאחר ניכוי השפעת עונתיות, עד הרבע האחרון של 2015. כמו כן, מוצגים תרשימים המתארים את ההתפתחות בסעיפים העיקריים של החשבונות. הפרסום כולל 46 לוחות, לפי הפירוט הבא: לוחות 34-1 עוסקים בנתונים שנתיים על התוצר, ההכנסה הריאלית, פריון העבודה, ההוצאה הציבורית והפרטית, ההשקעות, הייצוא והייבוא של סחורות ושירותים, מלאי ההון, המועסקים, ההכנסה הלאומית הפנויה, חשבונות המגזר הממשלתי, ההכנסה הפנויה של משקי-הבית ועוד. רוב הנתונים מוצגים במחירים שוטפים וקבועים (משורשרים במחירי 2010). כן חושבו השינויים הכמותיים, השינויים הנומינליים והשינויים הנגזרים במחירים. בלוחות 40-35 מובאים נתונים רבע-שנתיים על התוצר ומרכיביו, לאחר ניכוי השפעת עונתיות, משורשרים במחירי 2010. בלוחות 46-41 מובאים נתונים רבע-שנתיים על התוצר ומרכיביו במחירים שוטפים ונתונים משורשרים במחירי 2010.

(חשבונאות לאומית; מדדים כלכליים; צריכה; השקעות; ייבוא; ייצוא; הכנסה; מסים; פריון עבודה; שירותים; מוצרים בני-קיימה; מזון; חשמל; מים; דלק; חקלאות; תעשייה; בנייה; דיור; תחבורה; מסחר; תיירות; ממשלה)

115 דמוגרפיה של עסקים: מקבץ נתונים סטטיסטיים ממרשם העסקים, 2015-2011
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1669, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים שנתיים של עסקים במשק הישראלי, אשר הופקו ממרשם העסקים שהוקם בלמ"ס ב-2003. המרשם מבוסס בעיקר על קובץ של רשויות מס ערך מוסף (מע"מ) ועל קובץ של המוסד לביטוח לאומי. נתונים שנתיים אלה מאפשרים ניתוח ובחינה של העסקים הפועלים במשק הישראלי: מספר העסקים הפעילים, מספר משרות השכיר של ישראלים או זרים ונתוני שכר של ישראלים או זרים לפי ענף כלכלי (ברמת סדר או ענף ראשי) ולפי מחוז; תנועות העסקים במרשם לפי ענף כלכלי (ברמת סדר) ולפי מחוז - התפלגויות ושיעורים של פתיחות וסגירות של עסקים, "לידות" של עסקים ועסקים שלא שרדו (על בסיס נתונים כמותיים); נתוני הישרדות של עסקים ואחוז אי-הישרדות של עסקים חדשים לפי ענף כלכלי (ברמת סדר). זאת, לפי הנחיות של Eurostat וה -OECD("Manual on Business Demography Statistics 2007"). נתוני העסקים שבפרסום מוצגים על-פי "הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2011", אשר החליף את "הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 1993". בין הממצאים: ב-2015 פעלו בישראל 547,591 עסקים לעומת 389,561 עסקים ב-2003; ב-2015 נפתחו 53,225 עסקים ונסגרו 40,501 עסקים; ב-2015 "נולדו" 48,584 עסקים חדשים; אחוז ה"לידות" הגבוה ביותר היה בענף שירותי אירוח ואוכל (15.2%), והאחוז הנמוך ביותר היה בענף חקלאות, ייעור ודיג (4.3%); גם שיעור אי-השרידות הגבוה ביותר של עסקים היה בענף שירותי אירוח ואוכל (13.7%), ושיעור אי-השרידות הנמוך ביותר היה בענף חקלאות, ייעור ודיג (4.2%); כ-57% ממשרות השכיר בכלל ענפי המשק ב-2015 היו בעסקים שבהם יותר מ-100 עובדים; עסקים אלה היוו 0.7% בלבד מסך העסקים הפעילים בשנה זו.

(חברות עסקיות; עסקים קטנים; תעשייה; מסחר; חקלאות; תחבורה; תקשורת; ביטוח; חשמל; מים; בינוי; דיור; מינהל ציבורי; שירותי בריאות; שירותי רווחה; שירותי חינוך; שירותים קהילתיים; שירותים חברתיים; שירותים עסקיים; תעסוקה)

116 ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי, 2015-1995
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1676, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים אומדנים מפורטים של הרכב ההוצאה לצריכה פרטית, לפי ענף כלכלי ולפי סוג, במחירים שוטפים ובמחירי 2010, לשנים 1995 עד 2015. כל האומדנים מוצגים במחירי שוק, והם כוללים מס ערך מוסף נטו (מס ערך מוסף ששולם בניכוי מס ערך מוסף שהוחזר). ההוצאה לצריכה פרטית בפרסום זה חולקה לשמונה חלקים, כדלקמן: סך הכל; מזון, משקאות וטבק; מוצרי תעשייה; שירותים; שירותי דיור; דלק, חשמל ומים; מלכ"רים פרטיים; תוצר מקומי גולמי לנפש והוצאה לצריכה אינדיבידואלית לנפש, במחירים בין-לאומיים. בין הממצאים: ההוצאה לצריכה פרטית הגיעה ב-2015 לכ-636.5 מיליארדי ש"ח (54.7% מהתוצר המקומי הגולמי ו-42.8% מסך השימושים במקורות); ההוצאה לצריכה פרטית במחירים קבועים עלתה ב-2015 בכ-4.3%; ההוצאה לצריכה פרטית לנפש הגיעה ב-2015 לכ-76,000 ₪ (עלייה של 2.3% לעומת 2014); סעיפי ההוצאה העיקריים ב-2015 היו שירותים שונים (34.3%), פעילויות בנדל"ן (23%) ומזון, משקאות וטבק (19.2%).

(צריכה; הוצאות משפחה; מזון; דיור; שירותים; דלק; חשמל; מים; מוצרי תעשייה; מוצרים בני קיימה; תחבורה; מלכ"רים; שירותי בריאות; שירותי רווחה; שירותי חינוך; תרבות; חשבונאות לאומית)

117 חשבונות המגזר הממשלתי: 2015-1995
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1672, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מפורטים על ההכנסות וההוצאות של המגזר הממשלתי - הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים ומוסדות ללא כוונת רווח שעיקר מימונם מגיע מהממשלה. הנתונים מחושבים, מסוכמים ומוצגים על-פי ההגדרות וההנחיות הבין-לאומיות העדכניות במתכונת SNA2008. בעבור כלל המגזר הממשלתי ובעבור כל תת-מגזר בו בנפרד, מוצגים הסיכומים לפי שני סוגי מיון משולבים: 1) מיון לפי סוג כלכלי של ההוצאה (מיון המלמד על חלקו של כל תת-מגזר בביקוש לסחורות ולשירותים, בהספקת שירותים ובחלוקת ההכנסות); 2) מיון לפי מטרה (מיון המלמד על ייעוד הוצאות המגזר הממשלתי כולו ושל כל תת-מגזר בו בנפרד). ריכוז ההוצאות לפי שני סוגי המיון הנ"ל במשולב מראה, מצד אחד, איך הוצאה למטרה מסוימת מתחלקת לפי סוגי הוצאה שונים, ומצד שני, איך הוצאה לפי סוג כלכלי מתחלקת בין השירותים השונים שמספקת הממשלה. הפרסום כולל גם השוואות בין-לאומיות של הכנסות ממסים, הוצאות לפי מטרה וגירעון ממשלתי במדינות החברות ב-OECD.

(חשבונאות לאומית; ממשלה; רשויות מקומיות; מלכ"רים; הוצאות; הכנסות; השקעות; צריכה; תפוקה; שכר; מסים; תשלומי העברה; קצבאות; בריאות; חינוך; שירותי רווחה; ביטחון סוציאלי; ביטחון לאומי; איכות הסביבה; תרבות; שירותים; מו"פ)

118 הוצאות הביטחון בישראל, 2015-1950
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1680, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית) הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בישראל אחוז גבוה מהוצאות הממשלה מוקדש לביטחון, והדבר משתקף בצריכה ציבורית גבוהה יחסית למדינות אחרות. הוצאות נוספות לביטחון, חלקן עקיפות, נובעות מהעלויות של השירות הצבאי, בניית מקלטים, העסקת שומרים במקומות ציבוריים ועוד. בפרסום זה מוצגים סיכומים רב-שנתיים של ההוצאות לביטחון לפי שתי הגדרות: הגדרה צרה - "ההוצאה לצריכה ציבורית ביטחונית", הכוללת הוצאות ישירות לביטחון (תשלומים בפועל של מערכת הביטחון לשכר עבודה, לקניית סחורות ושירותים, לבלאי ולמסים על הייצור); הגדרה רחבה - "עלות כוללת לביטחון", הכוללת נוסף על הצריכה הביטחונית הישירה גם זקיפות (לערך העבודה של חיילי שירות החובה, לתשלומים נוספים של המעבידים להשלמת שכר המשרתים במילואים, להוצאות אחזקת מלאי חירום ועוד). בין הממצאים: ההוצאה לצריכה ציבורית ביטחונית, במחירים קבועים, עלתה ב-2015 ב- 2.7%, לאחר עלייה של 6.3% ב-2014 ושל 3.3% ב-2013. עם זאת, ההוצאה לביטחון בשלוש השנים האחרונות נמוכה בכ-6.6% (במחירים קבועים) מההוצאה ב-1975-1973, שנים שבהן היא היתה בשיאה; ההוצאה לצריכה הציבורית הביטחונית ב-2015 הסתכמה בכ-5.5% מהתמ"ג, שיעור שהוא יציב בשנים האחרונות; עלות הביטחון הכוללת למשק נמצאה גבוהה בכ-25%-21% מההוצאה לצריכה ציבורית ביטחונית, וב-2015 היא היוותה כ-6.8% מהתמ"ג.

(ביטחון לאומי; הוצאות; השקעות; צריכה; חשבונאות לאומית)

119 חשבונות המגזר הממשלתי במתכונת GFS, 2015-2000
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1681, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מפורטים על ההכנסות וההוצאות של המגזר הממשלתי, הכולל את הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים ומוסדות ללא כוונת רווח שעיקר מימונם מגיע מהממשלה. הנתונים מחושבים ומוצגים על-פי ההגדרות וההנחיות הבין-לאומיות העדכניות GFS (Government Finance Statistics) של קרן המטבע הבין-לאומית. זאת, כמערכת מקבילה ומשלימה לחשבון המגזר הממשלתי במתכונת SNA2008. הנתונים מוצגים הן בעבור כל יחידה במגזר הממשלתי והן בעבור המגזר כולו. נתונים אלה מלמדים על חלקו של המגזר הממשלתי בתוצר המקומי, על חלוקת משאבי הממשלה, על סוגי ההכנסות וההוצאות ועוד. הפרסום כולל השוואות בין-לאומיות. בין הממצאים: הוצאות המגזר הממשלתי הגיעו ב-2015 לכ-38% מהתמ"ג (446.8 מיליארדי ש"ח) וההכנסות לכ-37% מהתמ"ג (428.8 מיליארדי ש"ח); ההכנסות ממסים ומהפרשות סוציאליות הסתכמו בכ-86.2% מהכנסות המגזר הממשלתי ב-2015; הוצאות המגזר הממשלתי לפי מטרה היו כדלקמן: ביטוח סוציאלי וסעד - 27.9%, חינוך - 17.7%, ביטחון - 15.4%, שירותים כלליים וסדר ציבורי - 14.9%, בריאות - 13.0%, תשלומי ריבית - 7.2%, שירותים כלכליים - 6.0% והוצאות אחרות - 5.0% (שיכון, תרבות, דת וסביבה); הכנסות המגזר הממשלתי לפי סוג הכנסה היו כדלקמן: מסים - 70.3%, הפרשות סוציאליות - 15.9%, מענקים - 3.0% והכנסות אחרות - 10.8%; הגירעון התפעולי הגולמי הסתכם ב-2015 בכ-963 מיליוני ש"ח, והגירעון התפעולי הנקי הסתכם בכ-21.6 מיליארדי ₪ (1.9% מהתמ"ג); הגירעון הכולל של המגזר הממשלתי, המוגדר כמתן אשראי/קבלת מלוות נטו, הסתכם בכ-18.1 מיליארדי ש"ח (1.6% מהתמ"ג).

(ממשלה; המוסד לביטוח לאומי; רשויות מקומיות; מלכ"רים; הוצאות; הכנסות; השקעות; שכר; מסים; בריאות; חינוך; שירותי רווחה; ביטחון סוציאלי; ביטחון לאומי; איכות הסביבה; חשבונאות לאומית)

120 בנק ישראל: דין וחשבון, 2016
בנק ישראל, ירושלים 2017 (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: www.boi.org.il.

דו"ח בנק ישראל מוגש על-פי חוק לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת. הדו"ח מורכב השנה מתשעה פרקים, כדלקמן: 1) המשק והמדיניות הכלכלית - ההתפתחויות העיקריות; ההתפתחויות העולמיות; המדיניות הכלכלית; סוגיות בהתפתחויות השוטפות; תרומת ההון האנושי להסבר רמת החיים ואי-השוויון בישראל; 2) הפעילות המצרפית, התוצר והתעסוקה - ההתפתחויות העיקריות ותנאי הרקע; הביקוש המצרפי והשימושים; ההתפתחויות המקרו-כלכליות בשוק העבודה; ההיצע ושיווי המשקל; 3) המדיניות המוניטרית והאינפלציה - סביבת האינפלציה; תנאי רקע נוספים למדיניות המוניטרית; המדיניות המוניטרית; בסיס הכסף, המקורות לשינוי בו ומצרפי הכסף; 4) המערכת הפיננסית, המקורות והשימושים למימון הפעילות במשק - מקורות המימון במשק; השימושים; 5) סוגיות בשוק העבודה - מדוע השכר הנומינלי עולה בקצב מתון כאשר שוק העבודה מתהדק?; התפתחות השכר הנומינלי והתעסוקה בענפי המשק; 6) המגזר הציבורי ומימונו - השוואה בין-לאומית; הוצאות הממשלה; הכנסות הממשלה; הגירעון; החוב הציבורי ומימונו; הרכב החוב והגיוסים; 7) סוגיה במאזן התשלומים, גורמי היסוד לעודף בחשבון השוטף של ישראל - רקע ועיקרי הדברים; בעיית מאזן התשלומים של ישראל בעבר הרחוק; הגורמים המשפיעים על העודף בחשבון השוטף; היקף ההשקעה בישראל; היקף החיסכון בישראל; העודף בחשבון השוטף - דיון במשמעויות; 8) סוגיות ברווחה - הקדמה; החרדים; ערביי ישראל; 9) הבנייה ושוק הדיור - ההתפתחויות השוטפות; תכנית "מחיר למשתכן".

(מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית; התפתחות כלכלית; מדדים כלכליים; שוק העבודה; תעסוקה; שכר; מאזן התשלומים; אינפלציה; שער חליפין; ריבית; אשראי; השקעות; מחירים; תקציב לאומי; גירעון [ממשלה]; בנקים; שוק ההון; מסים; מדיניות רווחה; פנסיה; הכנסה; חינוך; תעשייה; בנייה; דיור; מסחר; אנרגיה; שירותים; תיירות; תחבורה; תקשורת)

121 דוח המדיניות המוניטרית (דו"ח האינפלציה): המחצית הראשונה של 2017
בנק ישראל, ירושלים 2017, 16 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.boi.org.il.

בדו"ח זה נסקרים הרקע והגורמים להתפתחות המחירים, ההתפתחויות הצפויות והמדיניות הנדרשת לעמידה ביעדי האינפלציה. בין הממצאים: ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2016 - יוני 2017) ירדה האינפלציה ב-0.2%. במהלך המחצית הראשונה של 2017 פעל בנק ישראל לייצוב השווקים הפיננסיים ולתמיכה בפעילות הכלכלית באמצעות הותרת שער הריבית בשיעור של 0.1% (רמתה הנמוכה ביותר אי פעם) ובאמצעות רכישת מטבע חוץ (5.9 מיליארדי $ בתקופה זו); בשער החליפין ש"ח-סל מטבעות נרשם ייסוף של 4.8% (ממוצע יוני מול ממוצע דצמבר), ביחס לדולר חל ייסוף של 7.7% וביחס לאירו חל ייסוף של 1.8%. על-פי התחזיות העדכניות של חטיבת המחקר של בנק ישראל, צפוי התוצר המקומי הגולמי לעלות ב-2017 ב-3.4%, ושיעור האינפלציה בארבעת הרביעים הקרובים (יולי 2017 - יוני 2018) צפוי להיות 0.8%.

(אינפלציה; מחירים; שער חליפין; ריבית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

122 מחלקת המטבע, בנק ישראל: סקירה שנתית, 2016
מחלקת המטבע, בנק ישראל, ירושלים 2017, 63 עמ' (עברית, סיכום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.boi.org.il.

פרסום שנתי זה מורכב השנה משבעה פרקים, לפי הפירוט הבא: 1) תפקידיה של מחלקת המטבע; 2) מחזור המטבע; 3) זיוף שטרות ומעות; 4) מטבעות זיכרון; 5) הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון. בנספח מוצגים בין היתר לוחות סטטיסטיים. במסגרת הדו"ח, מוצגים גם ממצאי סקרים שהחלה המחלקה לערוך מ-2016 בנושא הרגלי השימוש במזומן. בין הממצאים: ערך מחזור המטבע הסתכם בסוף 2016 בכ-76 מיליארדי ש"ח (גידול של כ-3.4% בהשוואה ל-2015); ערך מחזור השטרות היווה כ-97% ממחזור המטבע, וערך המעות כ-3%; בסוף 2016 היוו שטרות של 200 ש"ח 49.7% מהשטרות במחזור, השטרות של 100 ש"ח היוו 31.6%, השטרות של 50 ש"ח היוו 11.3% והשטרות של 20 ש"ח היוו 7.4%; בסוף 2016 ערכו של מחזור השטרות הסתכם בכ-73,800 מיליוני ₪, ומספר השטרות במחזור היה כ-534.4 מיליון; ערכו של מחזור המעות הסתכם בכ-2,000 מיליוני ש"ח, ומספר המעות במחזור היה כ-2,353 מיליון; ב-2016 הופקדו בבנק ישראל כ-210 מיליוני שטרות, ונמשכו ממנו כ-212 מיליוני שטרות; ב-2016 הופקדו בבנק ישראל כ-9 מיליוני מעות, ונמשכו ממנו כ-137 מיליוני מעות.

(כסף)

123 ברק, ארנון:
פונקציית הצריכה הפרטית בישראל
חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 2017.04 בסרת מאמרים לדיון, ירושלים 2017, 36 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: www.boi.org.il.

מטרתה של עבודה זו היה זיהוי וכימות הגורמים החשובים לקביעת רמת הצריכה הפרטית בישראל. במסגרת העבודה, נאמדה פונקציית הצריכה הפרטית המצרפית בישראל ב-2015-1995, באמצעות מודל סטנדרטי של תיקון טעות. מקורות הנתונים העיקריים לעבודה היו הלמ"ס ובנק ישראל. בין הממצאים: ישנו קשר ארוך-טווח בין רמת הצריכה לבין משתני ההכנסה והעושר; רמת הצריכה הפרטית מושפעת לחיוב בעיקר מההכנסה מעבודה ומערך הנכסים הפיננסיים; לא נמצאה השפעה של שינוי בהכנסה השוטפת על שינוי בצריכה(מלבד שינוי בהכנסה מתשלומי העברה); השינויים קצרי הטווח בצריכה מוסברים בעיקר על-ידי השינויים בתיק הנכסים הפיננסיים ומ-2008 גם מהשינויים בערך הדירות; לא נמצאה השפעה של המצב הביטחוני על הצריכה.

(הוצאות המשפחה; הכנסה; רווחים; צריכה; מסים; נכסים)

Orfaig, Dana: 124
A Structural VAR Model for Estimating the Link between Monetary Policy and Home Prices in Israel
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2017.09, Jerusalem 2017, 57 pages (E, Hs). The Publication appears on the Bank's Website: http://www.boi.org.il/en.

בשנים האחרונות, ניכרת בישראל מגמה של עלייה משמעותית במחירי הדירות (עלייה של 95% ב-2015-2008). אחד הטיעונים הנשמעים הוא שחלק מעלייה זו נובע משיעורי הריבית הנמוכים שנקבעו על-ידי בנק ישראל. בעבודה זו, נבדק באמצעות מודל VAR (Vector Autoregression) מובנה, הקשר בין מדיניות הריבית של בנק ישראל לבין מחירי הדירות בישראל. במסגרת העבודה, נבדקה התקופה שבין הרבעון השני של 1995 לרבעון הראשון של 2015. משתני המודל התבססו על נתוני בנק ישראל (שיעורי הריבית ושער החליפין) ועל נתוני הלמ"ס (תוצר מקומי גולמי, מדד המחירים לצרכן ומחירי הדירות). בין הממצאים: עלייה של 1% בשער הריבית תורם לירידה נומינלית של 2.6% ולירידה ריאלית של 1.1% במחירי הדירות, בדומה למשקים אחרים ברחבי העולם; שינויי הריבית לא היוו גורם משמעותי להברת העלייה התלולה במחירי הדירות בישראל.

(שוק הדירות; מחירים; מדיניות מוניטרית; שער ריבית)

125 בן-דוד, דן; קמחי, איל:
האתגרים האסטרטגיים העיקריים של ישראל בתחום הכלכלי-חברתי ומוקדים מרכזיים לטיפול שורש
מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, 2017, 14 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: http://shoresh.institute.

בסקירה זו, מנותחים האתגרים החברתיים-כלכליים העיקריים של ישראל וההתמודדות עמם. שני האתגרים המרכזיים הם: פריון ייצור נמוך; אי-שוויון ושיעורי עוני גבוהים מאוד. הסקירה מבוססת על נתוני הלמ"ס, ה-OECD ועוד. בין הממצאים: מאז שנות ה-70' נרשמה נסיגה מתמדת בפריון הכולל של ישראל ביחס לארה"ב, בעוד שעד לתקופה זו, קצב הגידול בישראל היה גבוה יותר; הפער בפריון העבודה בין ממוצע מדינות ה-G7 וישראל גדל מ-5.4% ב-1975 ל-17.2% ב-2015; שיעורי אי השוויון בהכנסות הפנויות ומשקי הבית מתחת לקו העוני הם מהגבוהים ביות ב-OECD. בין האמצעים לשיפור המצב: שיפור משמעותי של רמת הלימודים וצמצום ניכר של הפערים בחינוך; הנהגת ליבת לימודים אחידה ואיכותית יותר בתחומי היסוד בכל בתי הספר; הגדלת שכר המורים והיקף שעות העסקתם כדי להתחרות מול השוק הפרטי; הגברת ההשקעה בהכשרת עובדים; שדרוג משמעותי של תשתיות התחבורה; הקטנת התפוסה בבתי החולים; הכפלת מספר האחים והאחיות בבתי החולים; הגדלת השקיפות התקציבית וטיפול בכלכלה השחורה; דיור - מיסוי הכנסה משכר דירה, ריכוז הסמכויות והתקציבים לתכנון ובנייה, שדרוג תשתיות חינוך ותחבורה בפריפריה ועוד.

(פריון עבודה; עוני; חינוך; מורים; אחים [סיעוד]; בתי-חולים; תחבורה; יחסי מרכז-פריפריה; שוק הדירות)

126 מבט סטטיסטי: 2016
החטיבה למידע וסטטיסטיקה, בנק ישראל, ירושלים 2017, 78 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: http://www.boi.org.il.

"מבט סטטיסטי" הוא פרסום שנתי של בנק ישראל, שמוצגים בו נתונים על הפעילות הכלכלית במשק, תוך התמקדות בתחומים הפיננסיים. הפרסום נועד לסייע בהנגשת נתונים על המערכת הפיננסית בישראל שבנק ישראל אוסף ומנהל, תוך הפניית זרקור להתפתחויות המרכזיות שחלו בנתונים אלו. הפרסום מורכב משני חלקים, כדלקמן: א) ההתפתחויות העיקריות בנושאים מרכזיים בתחום הסטטיסטיקה הפיננסית: תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור; החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי; פעילות המשק מול חו"ל; פעילות המגזרים העיקריים במטבע חוץ. התפתחויות אלו מוצגות באמצעות גרפים, המתארים מגמות ארוכות-טווח בנתונים החשובים ביותר, בליווי תיאור מילולי קצר ובתוספת לוחות עם אינדיקטורים ונתונים נבחרים בכל נושא; ב) עבודות בתחום המתודולוגיה הסטטיסטית והמידע הכלכלי ויישומן בבנק ישראל: מדידת החשיפות של המשקיעים המוסדיים למט"ח ולנכסים זרים; ניכוי עונתיות מסדרות כלכליות ופיננסיות בבנק ישראל - הדגמה על הסדרה "ביצועי משכנתאות"; מדידת ההשקעות הישירות כחלק ממצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק מול חו"ל.

(בנקים; כסף; שוק ההון; מטבע חוץ; אשראי; התפתחות כלכלית; מדדים כלכליים; סדרות עתיות; מתודולוגיה סטטיסטית)

127 סייג, דורון; ריבון, סיגל:
קביעת המחירים בישראל: בחינה אמפירית באמצעות נתוני מיקרו
"סקר בנק ישראל", מס' 89 (יולי 2017), עמ' 47-7. המאמר מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: http://www.boi.org.il.

הקשיחות של שינויי המחירים היא גורם חשוב בהסברת השפעת המדיניות המוניטרית על הכלכלה הריאלית - ככל שהקשיחות גדלה, והתאמת המחירים לזעזועים איטית יותר, כך גדלה יכולתה של המדיניות המוניטרית להשפיע על הפעילות בטווח הקצר. בעבודה המתוארת במאמר זה נבדקה הדינמיקה של שינויי המחירים בישראל, באמצעות נתוני מיקרו של הלמ"ס על מוצרים ושירותים מסוימים הכלולים במדד המחירים לצרכן, וזאת בין ינואר 1999 ליוני 2011 (להוציא פירות, ירקות ודיור). במסגרת העבודה נותחו מאפייני קביעת המחירים: תדירות, גודל השינוי והשיעור החודשי של מוצרים שמחיריהם משתנים. כמו כן, נאמדו הגורמים המשפיעים על מאפיינים אלה (גורמים ספציפיים לכל ענף וגורמים מאקרו-כלכליים). בין הממצאים: המחירים בישראל הם קשיחים במידה מסוימת. משך הזמן הממוצע עד לשינוי מחיר הוא 11-9 חודשים; גודלו הממוצע של שינוי המחיר הוא עלייה של 3.5%; הוזלות מהוות כשליש משינויי המחירים וגודלן הממוצע הוא 11%; הגודל הממוצע של עליית מחיר הוא 12%; כל חודש משתנים כ-18% מהמחירים; סביבת אינפלציה נמוכה ובמיוחד ציפיות נמוכות יותר לאינפלציה בשנה הקרובה מאריכות את משך הזמן בין עדכוני מחירים ומקטינות את גודל השינוי הצפוי במחיר. שינויים בשיעור המע"מ, אם נעשים, מקצרים את משך הזמן בין עדכוני מחירים, אך הם משפיעים על גודל השינוי רק בקבוצת המחירים הגמישים יותר.

(מחירים; אינפלציה; ציפיות)

128 ארגוב, איל:
התפתחות ההשכלה בישראל ותרומתה לצמיחה ארוכת הטווח
חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 2016.15 בסדרת "מאמרים לדיון", ירושלים 2016, 51 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.boi.org.il.

בעבודה זו נדונה תרומת ההון האנושי להתפתחות התוצר ולצמיחה ארוכת הטווח, כפי שהוא נמדד על-פי מספר שנות השכלה. במסגרת העבודה נבנו סדרות עתיות למספר הממוצע של שנות ההשכלה במשק, בהתבסס על סקרי כוח-אדם של הלמ"ס מאז סוף שנות ה-60' של המאה הקודמת. זאת, תוך תיקון הנתונים, במיוחד לגבי השכלת גברים חרדים משום שבדיווח נרשמת השכלתם כהשכלה רגילה, בעוד שבפועל מדובר לרוב בלימודי ישיבה שאינם משפרים את הפריון בשוק העבודה. נוסף על כך, נכללת בעבודה תחזית לגבי התפתחות המספר הממוצע של שנות השכלה ב-50 השנים הבאות. בין הממצאים: המספר הממוצע של שנות השכלה בגילי העבודה העיקריים (64-25) עלה מ-9.5 בסוף שנות ה-60' ל-13.5 ב-2011; בהשוואה בין-לאומית, ישראל מדורגת מעל מרכז ההתפלגות של המדינות המפותחות; העלייה במספר שנות הלימוד תרמה לצמיחה שנתית של 0.8%-0.6% בממוצע, המהווים 45%-33% מהגידול השנתי הממוצע בתוצר לנפש מאז שנות ה-70'; החל מהעשור הקודם תרומת מספר שנות ההשכלה לצמיחה ארוכת הטווח הצטמצמה ל-0.5%-0.4%; התחזית ל-50 השנים הבאות היא שתרומת מספר שנות ההשכלה לצמיחה תמשיך להצטמצם ותגיע לכ-0.3%-0.1%.

(רמת השכלה; חינוך גבוה; צמיחה כלכלית; מדדים כלכליים; פריון עבודה)

129 אנדבלד, מירי; הלר, אורן:
הערך הכספי של עבודת עקרת הבית
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 126 בסדרת "מחקרים לדיון", ירושלים 2017, 30 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

במחקר זה נאמד הערך הכספי של עבודת עקרת-הבית. הסימולציה נעשתה על בסיס סקר הוצאות משק הבית וסקר תקצוב זמן 1991 של הלמ"ס, בין הממצאים: תרומת עבודת עקרות-הבית לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) היא כ-4.8%-2.2%; כ-70% מעקרות-בית אלו מדורגות בארבעת העשירונים הנמוכים של השכר; תחולת העוני של משפחות שיש בהן עקרת-בית בגיל העבודה הגיעה ב-2014 ל-48.8%, והכנסתן היתה רחוקה ב-39% מהכנסת משפחות שבקו העוני ובכ-35% מהכנסת המשפחות העניות בכלל האוכלוסייה; חומרת העוני בהן היתה גבוהה פי שלושה בקירוב מזו של כלל האוכלוסייה הענייה; שיעור משקי-הבית בישראל שבהם יש עקרת-בית הוא כ-15%, והשיעור הגבוה ביותר הוא בקרב משקי-בית ערבים - 49.4%. לדעת החוקרים, יש לקחת בחשבון את מצבן הכלכלי הירוד של עקרות-הבית לעומת התרומה הרבה של עבודתן ה"שקופה" כששוקלים מדיניות מיסוי רגרסיבית לאוכלוסייה זו.

(עקרות בית; הכנסה; ביטחון סוציאלי; מיצב חברתי-כלכלי; עוני; הבטחת הכנסה; מיסוי)

130 שנתון התנועה הקיבוצית מס' 14: נתוני 2015/16
אגף כלכלה, התנועה הקיבוצית, תל-אביב 2016, 36 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של התנועה: www.kibbutz.org.il.

שנתון התנועה הקיבוצית מורכב השנה מארבעה חלקים, כדלקמן: 1) הפעילות הכלכלית - אפיוני הפעילות העסקית של המגזר הקיבוצי ותוצאותיה; 2) מקורות הכנסה עיקריים - תעשייה וחקלאות; 3) דמוגרפיה - אפיונים דמוגרפיים של אוכלוסיית הקיבוצים; 4) אורחות חיים - אפיונים כמותיים להיבטים שונים של אורחות החיים, בעיקר כאלה הנגזרים מתהליכי השינוי. בין הממצאים: ב-2015 מנתה האוכלוסייה בקיבוצים כ-166,000 נפש - עלייה של כ-5.6% לעומת 2014; כ-49% מהקיבוצים היו במחוז הצפון; מודל ההתנהלות השכיח בקיבוצים היה מודל "רשת ביטחון" (75% מהקיבוצים); מכירות התעשייה הקיבוצית הסתכמו ב-2015 בכ-43.5 מיליארדי ש"ח (כולל מפעלים אזוריים); ערך התפוקה החקלאית בקיבוצים נאמד ב-2015 בכ-29.5 מיליארדי ש"ח (תפוקת ענפי הצומח - 17.2 מיליארדי ₪ ותפוקת ענפי בעלי החיים 12.3 מיליארדי ש"ח); הרווח התפעולי המצרפי גדל ב-2015 בכ-19% והגיע לכ-3.1 מיליארדי ₪; מספר המפעלים בתעשייה הקיבוצית היה 246 ב-2015 לעומת 346 ב-2000. דירוג הקיבוצים לפי מצבם הכלכלי היה כדלקמן: מצוין - 14%, טוב - 24%, בינוני - 52%, חלש - 10%; ב-24% מהקיבוצים היו שכונות הרחבה קהילתיות; ב-88% מהקיבוצים היתה קרן לעזרה הדדית.

(שנתונים [פרסומים]; קיבוצים; אוכלוסייה; תעסוקה; תעשייה; חקלאות; ייצור; ייצוא; הכנסה; רווחים; פירות; ירקות; בעלי-חיים; ביטחון סוציאלי; פנסיה; שינוי חברתי; שינוי ארגוני)

ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

פרסומים

131 הרשויות המקומיות בישראל, 2015
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1683, ירושלים 2017. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

ב-2015 היו בישראל 255 רשויות מקומיות (לא כולל שתי מועצות מקומיות תעשייתיות: נאות חובב ומגדל תפן): 76 עיריות, 125 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות. בפרסום זה מוצגים נתונים פיסיים (תשתיות, בינוי, חינוך, רווחה, דמוגרפיה וכו') ונתונים כספיים (ביצוע תקציב) של הרשויות המקומיות בישראל, המעודכנים ל-2015. נתוניה של כל רשות מוצגים במרוכז, כך שמתקבלת תמונה תמציתית ברורה של פרופיל הרשות. הפרסום מורכב מחמישה חלקים: מבוא; לוחות; תרשימים; נספחים (איגודי ערים והרשויות המקומיות המאוגדות בהם, לפי שירות; ועדות תכנון ובנייה; מפתח היישובים במועצות האזוריות לפי סדר אלפביתי; מוקדי תעסוקה וחינוך מחוץ ליישובים); פרופיל הרשויות המקומיות - פרופיל כלל-ארצי ומגזרי, פרופיל עיריות, פרופיל מועצות מקומיות ופרופיל מועצות אזוריות. פרופיל זה כולל, בין היתר, את נתוני מדד הקומפקטיות של העיריות והמועצות המקומיות, דירוג הרשויות המקומיות לפי מדד הפריפריאליות ונתוני המדד לאפיון טופוגרפיה. נוסף על כך, מוצגים ממצאים נבחרים מהסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2015 בעבור ערים שבהן 100,000 תושבים ומעלה. במפה המצורפת לפרסום מוצג אחוז ההכנסות העצמיות בתקציב הרגיל של העיריות והמועצות המקומיות.

(רשויות מקומיות; תקציבים; מסים; ארנונה; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; תמותת תינוקות; מיצב חברתי-כלכלי; דיור; עולים; רמת השכלה; תלמידים; תאונות דרכים; תחבורה; תעסוקה; קצבאות; אבטלה; שירותים; ניקיון; תשתיות; שימושי קרקע; מים; בינוי; פסולת; שביעות רצון; ביטחון אישי)

132 להבי, סיון; רומנו, גל-חגית:
כלכלת השלטון המקומי בישראל: ניתוח הפערים בין רשויות מקומיות בישראל
המינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים, ירושלים 2016, 46 עמ', בשיתוף עם ממשק - תכנית יישום מדע בממשל, מיסודה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moin.gov.il.

בישראל יש 257 רשויות מקומיות, המתפקדות כגופים כלכליים הנדרשים להגדלת מקורות הכנסתן ולשמירה על יציבותן הכלכלית כדי לספק שירותים איכותיים לתושבים. בין הרשויות קיימת שׁוֹנוּת רבה בחוסנן הכלכלי ובמצבם הכלכלי של תושביהן. בעבודה הנוכחית נבחנו מאפייני ההכנסות וההוצאות של הרשויות המקומיות, ונאמדה השפעתם של גורמים שונים (גודל הרשות, מיצב חברתי-כלכלי של התושבים, פריפריאליות, מגזר ועוד) על מצבן הכלכלי. לאור בחינה זו, גובשו הנושאים והפעולות שיש לשלב בבניית תכנית אסטרטגית לפיתוח כלכלי של הרשויות המקומיות, ובהן: 1) קביעת סל שירותים מחייב לתושב; 2) הגדלת הכנסות הרשות (מימוש ומיצוי התקציבים הממשלתיים המיועדים לרשויות, יצירת תמהיל נכון בין ההכנסות מארנונה למגורים לבין ההכנסות מארנונה שאינה למגורים, עידוד פתיחת עסקים חדשניים , הקמת אזורי מסחר ותעשייה, פיתוח סביבתי ועוד); 3) הקטנת הוצאות הרשות (התייעלות אנרגטית בתחומי התאורה, הפסולת וכו', פיתוח תשתיות לשם הפחתת ההוצאות השוטפות, שילוב כוח-אדם מקצועי בקרב עובדי הרשות); 4) שינוי גבולות בין רשויות לצורך הגדלת הכנסותיהן של רשויות חלשות; 5) זיהוי ומימוש הפוטנציאל של כל רשות.

(רשויות מקומיות; מיצב חברתי-כלכלי; יחסי מרכז - פריפריה; תקציבים; שירותים; משאבי אנוש; פיתוח אזורי; עסקים)

133 מערכת הבנקאות בישראל: סקירה שנתית 2016
הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל, ירושלים 2017, 106 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.boi.org.il.

דו"ח שנתי זה מורכב משלושה חלקים עיקריים: א) ההתפתחויות במערכת הבנקאות - התוצאות העסקיות; הלימות ההון והמינוף; ההתפתחויות העיקריות בפעילות המאזנית והחוץ-מאזנית; הסיכונים; ב) התמורות המרכזיות במערכת הבנקאות - קידום התחרות בתחום הקמעונות; יעילות תפעולית, סניפים וכוח-אדם במערכת הבנקאות; דיגיטציה וחדשנות; ג) פעילות הפיקוח על הבנקים - החזון והיעדים האסטרטגיים של הפיקוח על הבנקים, הפעולות העיקריות לחיזוק היציבות; הפעולות המרכזיות לקידום התחרות והיעילות בבנקים; הפעולות המרכזיות להעמקת ההוגנות. בנספח מוצגות הוראות הפיקוח על הבנקים שיצאו במהלך 2016.

(בנקים; פיקוח; אשראי; ריבית; שוק ההון; השקעות; רווחים; תחרות; יעילות; מטבע חוץ; פיקדונות; ניירות-ערך; איגרות-חוב; משכנתאות)

134 מערכת הביטוח הלאומי בישראל, נכון לינואר 2017
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2017, 58 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

דו"ח שנתי זה כולל מידע כללי בנוגע לכל אחת מן הגמלאות המוענקות על-ידי המוסד לביטוח לאומי: מועד תחילת תוקפה, מי מבוטח, מקורות המימון, תנאי הזכאות, מהות הגימלה ושיעור הגימלה. מידע דומה מובא גם בנוגע לאמנות בין-לאומיות (דו-צדדיות ורב-צדדיות). בסוף החוברת מוצגים נתונים סטטיסטיים על מספר המבוטחים ומקבלי הגמלאות בענפים השונים וכן נתונים כספיים על גבייה וגמלאות לפי ייעוד ועל שיעורי הגמלאות בענפים נבחרים. בין הממצאים: ב-2016 היו רשומים 4,091,000 מיליוני מבוטחים במערכת הביטוח הלאומי (לא כולל מבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי, שבו מבוטחים כל תושבי ישראל); תשלומי הגמלאות ב-2016 הסתכמו ב-75,319 מיליוני ש"ח, וסך הגבייה הסתכם ב-68,001 מיליוני ש"ח (44,415 מיליוני ש"ח לענפי הביטוח הלאומי ו-23,586 מיליוני ש"ח למערכת הבריאות).

(המוסד לביטוח לאומי; גמלאות; קצבאות)

135 רוזנברג, מרק; שרף, אבנר ואחרים:
פניות הציבור אל המוסד לביטוח לאומי, 2016
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 133 בסדרת "סקרים מנהליים", ירושלים 2017, 70 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על הפניות לאגף פניות הציבור של המוסד לביטוח לאומי ב-2016. מטרת הפרסום היא, בין היתר, לבחון את נושא השירות בכל היבטיו, לערוך השוואות והערכות וללמוד על אופן הטיפול בפנייה משלב הקליטה עד שליחת התשובה הסופית לפונה. נבדקו תאריך הפנייה, הסניף המטפל, נושא הפנייה, סוג הפונה, תוצאות הטיפול ומועד מתן התשובה הסופית (הפרסום לא כולל פניות של הציבור לנציבות שירות המדינה). בין הממצאים: ב-2016 טיפל האגף לפניות הציבור ב-8,832 פניות בכתב, ומהן 8,496 פניות היו חדשות; התפלגות הפניות לפי אופיין היתה כדלקמן: 3,456 תלונות, 2,938 בקשות, 1,875 עררים ו-227 פניות הקשורות לתיקוני חקיקה ומידע מהציבור; מאז 2011 ניכרת ירידה במספר הפניות; הענפים שבהם בלטו הפניות ב-2016 היו נכות (20.8%), נפגעי עבודה (17.9%) וזיקנה ושאירים (7.5%); 37.2% מהתלונות היו בגין ליקויים משרדיים ו-22.9% בגין עיכוב בטיפול בתביעות; 35.7% מהתלונות ו-20.3% מהעררים ב-2016 נמצאו מוצדקים (35.8% ו-19.5% בהתאמה ב-2015); זמן הטיפול הממוצע בפנייה היה 21.6 ימים.

(המוסד לביטוח לאומי; פניות הציבור; תלונות)

136 רוזנברג, מרק:
ממצאים עיקריים על פעולת אגף החקירות: 2016
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 131 בסדרת "סקרים מנהליים", ירושלים 2017, 32 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

תיקי תביעת גמלאות נשלחים לחקירה אם לדעת הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי המידע שמסר תובע הגמלה טעון אימות ובדיקה לפני שתתקבל החלטה בתביעתו. כמו כן, תיקים נשלחים לחקירה לאחר קבלת מידע בדבר חשש לקבלת גמלה במרמה או שלא כדין. בפרסום זה מוצגים נתונים סטטיסטיים הקשורים לפעולות האגף לחקירות של המוסד לביטוח לאומי. במסגרת הפרסום מובאים נתונים על היקף החקירות בשנת 2016 בהשוואה לשנים קודמות, לפי ענפי הביטוח הלאומי ולפי סניפי המוסד, תוך התייחסות למדדי זמן והספק. בין הממצאים: ב-2016 טופלו באגף החקירות כ-27,600 תיקים (ירידה של כ-3.4% בהשוואה ל-2015); בנוסף, כ-1,700 תיקים שהופנו לטיפול החוקרים הוחזרו ללא חקירה; 46.1% מהחקירות היו בענף נפגעי עבודה, 15.3% בהבטחת הכנסה ו-14.4% בתיקי ביטוח; מספר פעולות החקירה שנעשו בתיקים (ביקורים, מעקבים, תצפיות וחקירות סביבתיות) היה כ-95,700, וכ-31,600 אנשים נחקרו; משך זמן הטיפול הממוצע בתיק היה 26.4 ימים (עלייה של כ-5.2% בהשוואה ל-2015); יחידת חקירות ההונאה טיפלה ב-2016 בכ-1,700 תיקים בכל הענפים, מהם כ-34.7% בענף נפגעי עבודה; ביחידה זו בוצעו כ-9,300 פעולות חקירה ונחקרו כ-2,900 איש; זמן הטיפול הממוצע בתיק ביחידת חקירות ההונאה היה 38.7 ימים.

(המוסד לביטוח לאומי; גמלאות; הבטחת הכנסה; רמייה)

137 כהן, רפאלה; רבין, חיה:
חברות בקופת חולים, 2016
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 289 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2017, 104 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מפורטים על חברי ארבע קופות החולים בישראל. הנתונים כוללים את התפלגות המבוטחים לפי משתנים דמוגרפיים וכלכליים ולפי יישובים, מועצות אזוריות, מחוזות ונפות. הנתונים מתבססים על "קובץ הבריאות" של המוסד לביטוח לאומי, המשמש מקור הרישום הבלבדי על כלל תושבי ישראל החברים בקופות החולים. בין היתר, אפשר ללמוד מן הדו"ח על מעבר בין קופות החולים, על מספר המבוטחים לפי קבוצות גיל, על חברות בקופות החולים לפי גובה ההכנסה, על ביטוח בני זוג בקופות חולים שונות, על חלקן של קופות החולים בכספי ביטוח הבריאות ועוד. בסוף 2016 היו מבוטחים בקופות החולים כ-8.47 מיליוני איש - גידול של כ-1.8% לעומת 2015. התפלגות המבוטחים בין הקופות היתה כדלקמן: 52.2% ב"שירותי בריאות כללית", 25.4% ב"מכבי שירותי בריאות", 13.9% ב"קופת חולים מאוחדת" ו-8.5% ב"קופת חולים לאומית". כ-164,400 מבוטחים החליפו קופת חולים ב-2016. בממוצע, מבוטחי "מכבי" היו בעלי הכנסה גבוהה יותר מאשר מבוטחי יתר הקופות. במהלך 2016 נרשמו כ-299,500 מבוטחים חדשים בקופות החולים, כ-48.7% מהם ב"שירותי בריאות כללית".

(קופות-חולים; ביטוח בריאות ממלכתי)

138 ויגודה-גדות, ערן; כהן, ניסים; מזרחי, שלמה:
ביצועי המגזר הציבורי בישראל: ניתוח עמדות אזרחים והערכת מצב לאומית (2016)
המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית והמרכז לניהול ומדיניות ציבורית, בית-הספר למדע המדינה, אוניברסיטת חיפה, נייר עבודה מס' 15, חיפה 2016, 68 עמ', בשיתוף עם המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://pmpc.haifa.ac.il.

פרסום זה, היוצא לאור זו השנה ה-15, עוסק בזיהוי מגמות והתפתחויות בעמדות הציבור כלפי השירות הציבורי לאורך השנים. הפרסום הנוכחי מבוסס על סקר שנעשה במאי-ספטמבר 2016 בקרב מדגם אקראי של 453 בני 18 ומעלה (48% גברים ו-52% נשים). שאלון הסקר כלל שלושה מקבצים: שביעות רצון האזרחים מרמת השירותים הציבוריים בתחומים שונים; מידת האמון שחש הציבור כלפי מוסדות וארגונים ציבוריים וכלפי משרתי ציבור ב-33 מגזרים מקצועיים; הערכת אזרחים את ביצועי המנהל הציבורי מהיבטים שונים. כמו כן, נותחה רמת ההשתתפות הפוליטית של המשתתפים בסקר. על בסיס הממצאים נבנה מדד משולב להערכת ביצועי המגזר הציבורי ולהערכת איכותו של המינהל הציבורי. בין הממצאים: ב-2016 חלה עלייה בהערכת הציבור את רמת הביצועים של הממשל בישראל; מנגד, חלה ירידה באמון הציבור כלפי המפלגות, הכנסת, שרי הממשלה וחברי הכנסת; מידת האמון במערכת המשפט, ובמיוחד בבית המשפט העליון, עלתה; ממוצע שביעות הרצון הכללי ממגוון השירותים הציבוריים עמד על 3.03 (על רצף בין 1 ל-5); בלטה ירידה בשביעות הרצון משירותי הדואר, הרשויות המקומיות והמכס/ מס הכנסה; בלטה עלייה בשביעות הרצון מרכבת ישראל ומרשות שדות התעופה.

(מינהל ציבורי; מוסדות ציבור; משרדי ממשלה; רשויות מקומיות; משטרה; בתי-משפט; צה"ל; כנסת; פוליטיקה; שירותים; עיתונות; דעת קהל; שביעות רצון; אמון; מעורבות)

139 גולן, יולנדה:
פרופיל החייב ברשות האכיפה והגבייה: שנת 2015
רשות האכיפה והגבייה, ירושלים 2016, 35 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: http://www.eca.gov.il.

במחקר ראשוני זה נבדק הפרופיל החברתי-דמוגרפי של החייבים ברשות האכיפה והגבייה במערכת ההוצאה לפועל ובמרכז לגביית קנסות. הפרופיל של החייבים ל-2015 כולל את המשתנים הבאים: אזור גאוגרפי, גיל, מגדר, מצב משפחתי, שיוך לענף כלכלי, תעסוקה, מספר התיקים של החייב, הגבלות לחייב ועוד. נוסף על כך, נעשה ניתוח של חייבים מוגבלים באמצעים במערכת ההוצאה לפועל ושל חייבים לשתי היחידות של רשות האכיפה והגבייה. המחקר התבסס על מדגם שכבות של כ-600 חייבים שהוצא ממערכת ההוצאה לפועל ומהמרכז לגביית קנסות. בין הממצאים: החייבים היו בעיקר גברים בגילי הביניים (64-35), רובם מהפריפריה (בדגש על אזור הצפון). רק כ-50% מהחייבים עבדו. חלקם של הלא-יהודים באוכלוסיית החייבים נמצא גדול מחלקם היחסי באוכלוסייה; חלקם של הגרושים/ות מבין החייבים נמצא גדול מחלקם באוכלוסייה הכללית; בנפת עכו נמצא ריכוז גדול של חייבים הן במערכת ההוצאה לפועל והן במרכז לגביית קנסות. יש לציין, כי ממצאי המחקר אינם מייצגים את כלל החייבים בשל חוסר במידע מספק על אודות החייבים.

(אכיפת חוק)

140 גולן, יולנדה:
מחקר: הסיבות להיווצרות חוב בהוצאה לפועל
רשות האכיפה והגבייה, ירושלים 2017, 27 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: http://www.eca.gov.il.

בעקבות מחקר "פרופיל החייב ברשות האכיפה והגבייה: שנת 2015", נבדקו במחקר הנוכחי הסיבות המובילות אדם לשקוע בחובות. במסגרת המחקר נדגמו חייבים אשר התבקשו לענות על שאלון טלפוני אשר כלל 31 שאלות. מתוך 600 נדגמים, 228 נדגמים (כ-38% מכלל הנדגמים) ענו על השאלון במלואו. בין הממצאים: 61% מהחייבים היו גברים (המהווים 49% מכלל האוכלוסייה) ו-39% היו נשים (51%); 45% מהחייבים היו בגילי 64-45 (המהווים 27% מכלל האוכלוסייה); 26% מהחייבים היו גרושים (המהווים 8% מכלל האוכלוסייה; 40% מהחייבים היו לא יהודים (המהווים 25% מכלל האוכלוסייה); הסיבה הנפוצה להיווצרות חוב במערכת ההוצאה לפועל הוא אבטלה או אובדן הכנסה של אחד מבני הזוג (26% מכלל החייבים); הסיבה העיקרית לחוב בתיקים בסכום של מעל 100,000 ₪ היא כישלון עסקי; רק 26% מכלל החייבים ידעו את חובם העדכני; 54% מהחייבים העובדים הרוויחו פחות מ-6,000 ₪ בחודש; כ-27% מהחייבים היו בעלי דירה. יש לציין, כי בשל שיעור ההיענות הנמוך לסקר ייתכנו הטיות בממצאים.

(אכיפת חוק)

י. סביבה, מים ואקלים

פרסומים

141 אקלים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 162 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2017, 16 עמ', בשיתוף עם השירות המטאורולוגי, משרד התחבורה.

בסדרת עלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בצורה מתומצתת נושאים מגוונים הנוגעים למדינת ישראל ולתושביה. בעלון הנוכחי מוצגים נתונים על האקלים בישראל בפרספקטיבה של זמן. בין הנושאים הנסקרים: אקלים ארץ-ישראל - אזורי האקלים השונים (אקלים ים-תיכוני, אקלים צחיח, אקלים צחיח למחצה ואקלים מדברי); משקעים - כמות משקעים שנתית, מספר ימי שלג בירושלים ומשקעי השלג בדצמבר 2013; טמפרטורות - ממוצעים רב-שנתיים של טמפרטורות יומיות מזעריות ומרביות, מספר הימים בשנה שבהם הטמפרטורה היתה מעל 30 מעלות ומתחת ל-10 מעלות, סטיית הטמפרטורה היומית הממוצעת מהממוצע האקלימי הארצי, טמפרטורת מינימום בינואר, טמפרטורת מקסימום באוגוסט, טמפרטורות מקסימום ומינימום שנתיות ממוצעות כפי שנמדדו בתחנות נבחרות, עומס חום ואירועי מזג אוויר חריגים. הנתונים שבפרסום מתבססים על נתוני השירות המטאורולוגי הישראלי ועל עיבודים שנעשו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(אקלים; טמפרטורות; משקעים)

142 אברהם, אפרת:
הערכת טיב המיפוי של שימושי קרקע 2014 בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 100 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2016, 67 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

ב-2014 נבנה בלמ"ס בסיס נתונים מרחבי בנושא שימושי קרקע. זאת, לפי מידע ממרשמים מנהליים מעוגנים: מרשם דירות ומבנים, מרשם עסקים, מרשם התושבים ועוד. בסיס הנתונים נבנה בצורת רשת תאים ארצית רציפה בגודל 100X100 מטרים, ובה הערך של שימוש הקרקע העיקרי בכל תא שטח (שימוש הקרקע שהשטח שלו הוא הגדול ביותר מבין שימושי הקרקע המצויים בתא). המידע על שימושי הקרקע נחוץ לצורך תכנון וקביעת מדיניות במגוון נושאים. כדי שניתן יהיה להסתמך על הנתונים, יש לדעת מה מידת מהימנותם. בעבודה הנוכחית הוערכה, באמצעות מדדים סטטיסטיים, מידת ההתאמה בין המיפוי בשכבת שימושי קרקע 2014 לבין מידע ממקורות אחרים (צילומי אוויר ו-Google Street View) ששימשו לאימות תוצאות המיפוי.

(שימושי קרקע; מיפוי; מערך מרחבי; בינוי; ייעור; חקלאות; תעשייה; מוסדות ציבור; בקרת איכות)

143 אמיר שפירא, דקל:
עומסי מזהמים בנחלים, 2015
אגף מים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2016, 166 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.environment.gov.il.

במסגרת פעילותו של המשרד להגנת הסביבה בנושא שיקום נחלים, נבנה בסיס נתונים המאפשר מעקב אחר שינויים במצב זיהום הנחלים. בדו"ח זה מרוכזים הנתונים שנאספו על עומסי זיהום של פחמן אורגני, חנקן וזרחן ב-17 נחלים הנמצאים בתהליכי שיקום, ב-2015 בהשוואה לשנים קודמות. בין הממצאים: בעקבות הקמת תשתיות לטיפול בשפכים וביצוע פעולות פיקוח, ניטור ואכיפה על-ידי המשרד להגנת הסביבה, ירדו משמעותית עומסי המזהמים המוזרמים ל-12 הנחלים העיקריים (נעמן, חרוד, קישון, חדרה, תנינים, אלכסנדר, פולג, ירקון, איילון, שורק, לכיש ובשור) בהשוואה ל-1994 - פחמן אורגני כללי ב-90%, חנקן כללי ב-63% וזרחן כללי ב-95%; בנחל דליה הוסרו כל המזהמים ב-2008, בנחל ציפורי הוסרו כל המזהמים ב-2011 ובנחל פולג הוסרו כל המזהמים ב-2012; ב-1994 זוהו כ-250 גורמי זיהום, ואילו ב-2015 נותרו כ-69 גורמי זיהום, כולל שפכי הרשות הפלסטינית. שלושת הנחלים הנקיים ביותר ב-2015 היו תנינים, שקמה ולכיש, ולעומתם שלושת הנחלים המזוהמים ביותר היו בשור, שורק ומורד הירדן.

(נחלים; משאבי טבע; זיהום הסביבה)

144 אילון, אופירה; לב-און, מרים; לב-און, פריואחרים:
מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל: סיכום דיווחי שנת 2015
מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2016, 20 עמ'. הוגש למשרד להגנת הסביבה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.neaman.org.il.

ב-2010 השיק המשרד להגנת הסביבה מערך דיווח וולונטרי על פליטות גזי חממה של חברות בישראל (פליטות ישירות הנובעות מפעילותן של החברות ופליטות עקיפות הנובעות מצריכת חשמל או אנרגיה ממקורות חוץ-ארגוניים). מערך דיווח זה מנוהל על-ידי מוסד שמואל נאמן בטכניון. במוסד שמואל נאמן נבנה קובץ מיוחד המשמש ככלי עזר לכימות ולתיעוד הפליטות. בדו"ח הנוכחי מוצגים נתוני הפליטות של 51 חברות וארגונים שמסרו את נתוני הפליטות שלהם ב-2015. בין הממצאים: הפליטות של כלל החברות המדווחות הגיע ל-61% מכלל הפליטות בישראל (לפי נתוני הלמ"ס) ב-2010, ל-63% ב-2011, ל-66% ב-2012, ל-61% ב-2013, ל-57% ב-2014 ול-58% ב-2015; סך הפליטות הישירות של גזי חממה של חברות וארגונים אלה היה 42.8 מיליוני טון שווה ערך פד"ח (פחמן דו-חמצני) ב-2015 לעומת כ-43.4 מיליוני טון ב-2014.

(איכות הסביבה; זיהום הסביבה; זיהום אוויר; גז; דלק; חשמל; אנרגיה; תעשייה)

145 לב-און, מרים; לב-און, פרי; ליבס, עידן; איילון, אופירה:
הערכת עצימות פליטות גזי חממה מייצור חשמל בישראל
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2017, 8 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.neaman.org.il.

ייצור החשמל בישראל נעשה בעבר ברובו באתרי חברת החשמל לישראל (חח"י). בשנים האחרונות גדל חלקם של יצרני חשמל פרטיים (יחפ"ים) בשוק. תמהיל הדלקים המשמשים לייצור החשמל בישראל השתנה אף הוא עם עליית נתח הגז הטבעי לכ-50% מייצור האנרגיה במשק ב-2015. חברת החשמל לישראל מחשבת כל שנה בעבור מערך הדיווח הוולונטרי של המשרד להגנת הסביבה את מקדם הפליטה המשוקלל בגין ייצור החשמל באתרים המופעלים על-ידה (חישוב זה אינו כולל יחפ"ים). ההנחיות לחישוב פליטות עקיפות של גזי חממה (גז"ח) מדגישות את החשיבות של בחירת מקדם הפליטה התואם את מקור החשמל הנצרך. בהתאם לנתוני רשות החשמל, נתח ייצור החשמל הפרטי (שמקורו לא מאתרי חח"י) עלה מ-8% בשנת 2012 וצפוי להיות קרוב ל-40% ב-2020. לפיכך, עם החדירה של יחפ"ים למשק החשמל עולה החשיבות של הבדלה בין עצימות פליטות גז"ח (מקדם הפליטה) של החשמל הנרכש ישירות (על פי חוזה) מיצרן חשמל פרטי לבין עצימות פליטות גז"ח של רשת החשמל הארצית. העצימות (או מקדמי הפליטה) עשויה להיות שונה מפני שהיא תלויה בתמהיל הדלקים והטכנולוגיות המשמשות להפקת חשמל. בדו"ח הנוכחי נסקרים השינויים שחלו בפליטות גז"ח כתוצאה מחדירת היח"פים למשק החשמל, ומוצעות חלופות לחישוב מקדם פליטה משוקלל בעבור כלל החשמל המסופק ברשת החשמל הארצית.

(איכות הסביבה; זיהום הסביבה; דלק; חשמל)

146 חרות, ברק; רהב, איל (עורכים):
תכנית הניטור הלאומית של ישראל בים התיכון ל-2015: חלק I - ניטור שינויי אקלים והמערכת ההידרוגרפית; חלק II - ניטור המגוון הביולוגי; חלק III - ניטור זיהום הים
מרכז המידע הימי הלאומי, המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה, חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2016, חלק I - 59 עמ', חלק II - 137 עמ', חלק III - 122 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של החברה: www.ocean.org.il.

בשלושת החלקים של דו"ח הניטור מוצג מידע על השפעות שינויי האקלים, זיהום הים והמגוון הביולוגי בים התיכון של ישראל בשנת 2015 .הדו"ח מתבסס על התוצאות של ניטור שינויי אקלים והמערכת ההידרוגרפית, ניטור זיהום הים ומקורותיו, ניטור המגוון הביולוגי ומחקרים נלווים שנעשו על-ידי חוקרי המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה של "חקר ימים ואגמים לישראל" (חיא"ל) ושל חוקרים שותפים. במסגרת הדו"ח מוצגים גם שינויים בזמן ובמרחב על סמך נתונים רב-שנתיים. היעד הכוללני של תכנית הניטור הוא הערכת מצב הסביבה הימית ויצירת בסיס מדעי ארוך-טווח לקבלת החלטות בהקשר להגנה על הסביבה הימית, ובכלל זה אכיפת ההוראות של החקיקה הלאומית בעניין מניעת זיהום הים, שמירה על המערכת האקולוגית, יישום האמנות הבין-לאומיות הרלוונטיות ותמיכה בקבלת החלטות על שימור, ניצול בר-קיימה וניהול הסביבה הימית של ישראל ומשאביה.

(הים התיכון; אוקיאנוגרפיה; אקלים; זיהום הסביבה; נמלים; אקולוגיה)

147 גל, גדעון (עורך):
ניטור ומחקרי כנרת: דו"ח שנת 2016
המעבדה לחקר הכינרת על שם יגאל אלון, חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2017, 168 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המעבדה: http://kinneret.ocean.org.il.

המעבדה לחקר הכינרת עוסקת בפיתוח וביישום של כלים מדעיים לתמיכה בקבלת החלטות לגבי תפעול הכינרת כמרכיב חשוב של מערכת אספקת המים הארצית וניצולה לצרכים נוספים (דיג, קיט וכו'), תוך כדי שמירה על איכות מי האגם לטווח ארוך. בדו"ח הנוכחי מוצגים עיקרי הממצאים והמסקנות של הניטור השוטף של הכינרת ושל המחקרים הנלווים שנעשו ב-2016, שבמרכזם התהליכים העיקריים המתקיימים באגם המשפיעים על איכות המים. הדו"ח מורכב מהפרקים הבאים: הקדמה - שילוב פעולות הניטור והמחקר במעבדה לחקר הכינרת; ניטור הכינרת; מחקרי הכינרת; מחקרי אגן ההיקוות של הכינרת וגופי מים אחרים; נספחים - סטודנטים לתארים מתקדמים בהנחיית חוקרי המעבדה לחקר הכינרת - 2016; פרסומי המעבדה בספרות הבין-לאומית המבוקרת ב-2017-2016; דו"חות המעבדה ב-2016.

(כינרת; מים; משקעים; איכות הסביבה; זיהום הסביבה; אקולוגיה; חומרי הדברה; חיידקים; דגים)

148 שקד, יונתן; גנין, אמציה:
התוכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת: דו"ח מדעי לשנת 2016
המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, אילת 2017, 192 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום ונתוני תכנית הניטור מופיעים באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה: www.sviva.gov.il.

התכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת נועדה ליצור תשתית ידע עובדתי ארוך-טווח על מצב המערכת האקולוגית, הכימית והפיסקלית הימית בצפון מפרץ אילת. על תשתית זו לשמש בסיס מדעי לגיבוש המלצות ביצועיות לפתרון בעיות אקולוגיות, ניהול תכניות ממשק סביבתי והמשך פיתוח מושכל של אזור החוף והמים של מפרץ אילת בתחום מדינת ישראל. במסגרת התכנית, מופעל מערך מתקדם למדידה קבועה ומתמשכת של הגורמים האקולוגים המרכזיים בבתי-הגידול העיקריים במפרץ אילת: בחינת קיומן של מגמות שינוי אקולוגי ואמידת עצמתן; הערכת מצב "בריאות" המערכת והשפעתם האקולוגית של גורמי זיהום וסביבה שונים. התכנית ממומנת על-ידי המשרד להגנת הסביבה. בדו"ח הנוכחי נסקרות תוצאות הניטור ב-2016. הדו"ח מורכב מארבעה פרקים, כדלקמן: שונית האלמוגים; ניטור הסביבה החופית; עמודת המים בים העמוק; מדידות סביבתיות בתדירות גבוהה. בין הממצאים: מגמות חיוביות - עלייה בריכוז החמצן (₂O), ירידה בריכוז החנקה (₃NO) וירידה בריכוז הזרחה (₄PO); מגמות שליליות - עלייה בטמפרטורת מי הים; ירידה בצפיפות האלמוגים בלגונה (ברוב אתרי האלמוגים הצפיפות עלתה).

(ים סוף; אילת; אקולוגיה; זיהום הסביבה; איכות הסביבה; דגים)

י"א. סדר ציב​ורי ופשיעה

פרסומים

149 השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל - 2016
אגף התכנון והארגון, משטרת ישראל, ירושלים 2017, 104 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משטרת ישראל (ראו: אגף תכנון וארגון ◄ פרסומים): www.police.gov.il.

השנתון הסטטיסטי ה-46 של משטרת ישראל מורכב השנה משבעה פרקים, כדלקמן: פשיעה; תנועה; פניות אזרחים למוקד; סקרים במשטרת ישראל (עמדות, שביעות רצון ואמון כלפי המשטרה; השירות לאזרח); משאבי אנוש; מתנדבים; תקציב. בין הממצאים: ב-2016 נפתחו 329,764 תיקי חקירה - ירידה של 3.2% לעומת 2015; מספר תיקי הנוער שנפתחו היה 23,239 - ירידה של כ-8% לעומת 2015; בהשוואה ל-2015 היתה ירידה של 4.5% בעבירות פע"ר (רכוש), עלייה של 2.9% בעבירות אלימות בין בני זוג, עלייה של 8% בעבירות חקלאיות, עלייה של 12.4% בעבירות מחשב, ירידה של 3.2% בפשיעת זרים, עלייה של 1.4% בעבירות תקיפה חמורה וירידה של 0.6% בעבירות אלימות קלות; בעבירות שוד בלטה ירידה של 15.7% לעומת 2015; שיעור הפשיעה המדווחת עמד על 38.2 תיקים לאלף נפש - השיעור הנמוך ביותר בעשור האחרון; ב-2016 בוצעו 60,805 מעצרים פליליים - ירידה של 0.8% לעומת 2015; במוקד 100 של המשטרה התקבלו 6,907,081 פניות במהלך 2016 - ירידה של 7.3% לעומת 2015; ב-2016 היתה ירידה של 2% בסך תאונות הדרכים (ירידה של 1% בתאונות הדרכים הקלות וירידה של 1% בתאונות הקשות והקטלניות), אך מספר ההרוגים בתאונות דרכים עלה ב-5.9%.

(משטרה; פשעים; עבריינות; עבריינות נוער; אלימות; תאונות דרכים; שביעות רצון)

150 פיינמסר, עירן; נגר, גיא:
דוח לסקר התנהגויות אנטי חברתיות בקרב בני הנוער
מחלקת מחקר, המשרד לביטחון הפנים, ירושלים 2017, 46 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://mops.gov.il.

בתחילת 2017 נערך סקר דעת קהל בקרב בני 18-12, לבחינת הנושאים הבאים: תחושת הביטחון האישי בסביבת הבית, בית הספר, מקומות ציבוריים ביישוב, מרכזי בילוי, רשתות חברתיות ועוד; רמת החשיפה לעבירות מסוגים שונים בבית, בבית הספר, במקומות ציבוריים מחוץ לבית הספר, רשתות חברתיות ועוד; דפוסי הדיווח לגורמים שונים בקרב הנחשפים לעבירות שונות; חשיפה לאלכוהול ולסמים; היכרות עם מדריכי מוגנות, סיירת הורים ומדריכי מצילה; רמת האמון במשטרת ישראל; הערכת רמת האלימות ביישוב המגורים, והמלצות להפחתת רמת האלימות בבית הספר ומחוצה לו. במחקר השתתפו 1,434 משיבים (76% יהודים ו-24% ערבים). בין הממצאים: 47% טוענים שהוריהם מודעים במידה מלאה למעשיהם בשעות הפנאי, 45% במידה חלקית ו-8% כלל לא; תחושת הביטחון האישי הגבוהה ביותר היא בסביבת הבית (ציון ממוצע 4.62) ותחושת הביטחון במרכזי בילוי היא הנמוכה ביותר (ציון ממוצע - 3.45); 54% נחשפו לאלימות לעומת 46% ב-2016; 9% נפגעו פיסית על-ידי מבוגר בבית הספר בשנה האחרונה.

(מתבגרים; ביטחון אישי; אינטרנט; יחסים בין תלמידים; אלימות; שתיית אלכוהול; שימוש בסמים; יחסי הורים-ילדים)

151 סיכום שנה 2016: פרקליטות המדינה
פרקליטות המדינה, משרד המשפטים, ירושלים 2017, 70 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.justice.gov.il.

בדו"ח שנתי זה, השני בסדרה, מוצגת עבודת פרקליטות המדינה בשנה החולפת. הדו"ח מחולק לשלושה פרקים, כדלקמן: 1) פרקליטות המדינה - מבנה הפרקליטות; כוח האדם בפרקליטות; שילוב בני מיעוטים; התפתחויות מרכזיות בשנת 2016; 2) הפרקליטות הפלילית - עבודת המחוזות הפליליים - ערכאה ראשונה (טיפול בתיקים הממתינים לבירור דין, הליכים שיפוטיים, תוצאות ההליכים השיפוטיים בערכאה הראשונה, תוצאות ההליכים השיפוטיים - ערכאת הערעור, תיקים שנסגרו במחוזות הפרקליטות ללא הגשת כתב אישום); אכיפה כלכלית; סייבר; המחלקה לחקירות שוטרים; 3) הפרקליטות האזרחית - עבודת המחוזות האזרחיים - ערכאה ראשונה; המחלקה האזרחית; אכיפה אזרחית; מחלקת הבג"צים; המחלקה למשפט העבודה; המחלקה הפיסקאלית. בין הממצאים: בפרקליטות מועסקים כ-1,800 עובדים -1000 פרקליטים, 250 עובדים מינהליים, 350 מתמחים, 100 סטודנטים, 70 בני/בנות שירות ו-40 חוקרי מח"ש; ב-2016 הועברו מהמשטרה למחוזות הפרקליטות הפליליים 34,959 תיקים ועל בסיסם נפתחו 29,497 תיקי פרקליטות; ב-2016 נפתחו 21,382 תיקים בפרקליטות האזרחית.

(יועץ משפטי לממשלה; העמדה לדין)

152 אביב, גלי; גלון, ענבל:
בית המשפט לתביעות קטנות
מחלקת מחקר, הרשות השופטת, ירושלים 2016, 41 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: www.court.gov.il.

בית-המשפט לתביעות קטנות הוקם כדי להנגיש את בתי-המשפט ליחידים בתיקים העוסקים בסכסוכים אזרחיים שסכום התביעה בהם אינו גבוה (עד כ-33,500 ₪). בית-משפט זה מאפשר לדון בתיקים בעלות נמוכה ובסדר זמנים קצר יחסית, ובכך מאפשר גישה לערכאות באופן פשוט ומהיר יותר מאשר במסגרת ההליכים האזרחיים הרגילים. במחקר שמתואר בפרסום הנוכחי נדון פועלו של בית-המשפט לתביעות קטנות בהיבטיו השונים. במחקר נבדק מדגם של 1,000 תיקי תביעות קטנות שנסגרו ב-2014, ונערכו ראיונות עם 23 שופטים, רשמים בכירים, שופטים עמיתים העוסקים בתיקי תביעות קטנות ו-100 בעלי דין. בין הממצאים: ב-2014 נפתחו במערכת בתי-המשפט 40,212 תיקי תביעות קטנות; רוב התביעות הוגשו על-ידי תובע יחיד (95.5% ייצגו את עצמם); 49.2% מהנתבעים היו חברות, ש-30.7% מהן היו בתחום הצרכנות; 48.4% מהתיקים נשמעו על-ידי רשמים בכירים, 44.7% על-ידי שופטים ו-6.9% על-ידי שופטים עמיתים; סכום התביעה הממוצע היה 11,019 ₪; אורך חיי תיק תביעות קטנות היה כ-7 חודשים בממוצע; 48.2% מהתיקים נסגרו לאחר הגעה לפשרה; 46.3% מהתיקים היו בסוג עניין "ספק - לקוח"; הציון הממוצע של שביעות הרצון של הצדדים מההליך היה 5.4 בסולם של 7-1.

(בתי-משפט; תביעות קטנות)

153 אביב, גלי; גלון, ענבל:
בחינת הנוהל לטיפול בבקשות לשינוי מועדי דיון
מחלקת מחקר, הרשות השופטת, ירושלים 2016, 26 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: www.court.gov.il.

במאי 2014 נכנס לתוקף נוהל לטיפול בבקשות לשינוי מועדי דיון בבתי-המשפט. בנוהל זה נקבעו עקרונות מרכזיים לטיפול בבקשות לדחיית מועד דיון, שביניהם: 1) יש להגיש בקשות דחייה על גבי טופס ייעודי בלבד ובצירוף אסמכתאות רלוונטיות, כגון אישורי מחלה ומילואים וכו' (אם בקשה לא תוגש על גבי טופס זה היא תידחה על-ידי המזכירות); 2) שיקולי עומס או נוחות לא יהוו סיבה מספקת לדחייה; 3) הצהרה על קיום מו"מ לפשרה או על הליך גישור לא תהווה סיבה מספקת לדחיית דיון הוכחות; 4) החלטה בבקשה לשינוי מועד דיון תכלול את האפשרות להקדמת המועד. הנוהל הוחל על בתי-המשפט השלום, המחוזי ובתי-הדין לעבודה. במחקר הנוכחי נבדקו היישום והיעילות של הנוהל, באמצעות בדיקת שני מדגמים של בקשות דחייה: בספטמבר-דצמבר 2014 ובאפריל-יולי 2015. כן נבדק מדגם של 24 ימי דיון באוקטובר 2015 - ינואר 2016. לבסוף, נערכו ראיונות עם שופטים ועורכי דין. נמצא, בין היתר, כי לא חל שינוי מהותי באחוז הדיונים שנדחו - 23.9% לאחר יישום הנוהל לעומת 24.5% לפניו. שיעור הבקשות שהתקבלו, בשקלול כל ההליכים והערכאות, היה 81%. כשנה לאחר כניסת הנוהל לתוקף, שיעור הבקשות שהוגשו מתוך סך הדיונים שנקבעו ביומן בית-המשפט היה 8.9%, לעומת 9.6% לפני כניסת הנוהל לתוקף. רק 60% מהבקשות הוגשו על גבי הטופס הייעודי.

(בתי-משפט; נהלים בארגונים)

154 הנדלס, שוקי:
עמדות הציבור כלפי משמר הגבול - 2016
לשכת המדען הראשי, המשרד לביטחון פנים, ירושלים 2016, 66 עמ', בוצע ע"י חברת טלדור מערכות מחשבים (1986) בע"מ. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://mops.gov.il.

בדצמבר 2016 בוצע על ידי חברת טלדור, בהזמנת המשרד לביטחון פנים, סקר דעת קהל טלפוני בנושאים הקשורים להערכות ועמדות הציבור כלפי משמר הגבול. בסקר השתתפו 535 נשאלים בני 18 ומעלה (458 יהודים ו-77 ערבים), המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל הבוגרת. הסקר כלל שאלות לגבי הידע על משמר הגבול והקשר אתו, ההערכה הכוללת של משמר הגבול, תדמית משמר הגבול ושוטריו, יעילות הפעילות של משמר הגבול בטיפול בתחומים שונים, עמדות לגבי גיוס נשים לתפקידי לוחמות, חשיפה לתקשורת על משמר הגבול, נוכחות באירוע שבו היה מעורב משמר הגבול ועוד. בין הממצאים: 45% מהמשתתפים דיווחו שהם מכירים את משמר הגבול; כמעט כל המשיבים העריכו שמשמר הגבול עושה את עבודתו בצורה מוצלחת; שיעור גבוה יותר של יהודים לעומת ערבים העריכו את תפקודו של משמר הגבול כטוב (94% לעומת 86%); ברוב מדדי היעילות שנבדקו יותר מ-80% מהמשיבים העריכו את יעילות משמר הגבול כגבוהה, אך במדד "התמודדות עם גניבה חקלאית" ההערכה היתה נמוכה; ברוב מדדי התדמית שנבדקו יותר מ-80% מהמשיבים העריכו את תדמית משמר הגבול כחיובית, בממד "נותן יחס שווה ולא מפלה לכלל האזרחים" שיעור המעריכים את התדמית כחיובית היה 70% בקרב יהודים ו-46% בקרב ערבים; 76% מהמשיבים העריכו כי פעילות משמר הגבול תורמת לביטחון האישי שלהם.

(משמר הגבול; דעת קהל; עמדות)

155 נציבות תלונות הציבור על שופטים: דין וחשבון שנתי לשנת 2016
נציבות תלונות הציבור על שופטים, משרד המשפטים, ירושלים 2017, 232 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.justice.gov.il (ראו: יחידות ◄ נציבות תלונות הציבור על שופטים).

בדו"ח זה מובא סיכום של שנת פעילותה ה-13 של נציבות תלונות הציבור על שופטים. הנציבות אינה מטפלת בהחלטות השיפוטיות עצמן אלא בנושאים הקשורים למינהל השיפוטי ולדרך קבלת ההחלטות. הדו"ח מורכב מ-12 פרקים, כדלקמן: תלונות שהתקבלו בשנת 2016; סיווג ההחלטות שניתנו בשנת 2016; תלונות שהוחלט לבררן ותלונות מוצדקות; תלונות שבירורן הופסק; תלונות שאין לבררן; התפלגות התלונות על בתי-המשפט ובתי-הדין; ליקויים ותיקונם; התנהגות שופט; דרך ניהול משפט; פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי; בית-משפט לתביעות קטנות; בתי-הדין הרבניים. בפרק הנספחים מוצגים חוקים, תקנות וכללי אתיקה הנוגעים לפעילת הנציבות וכן תמציות של החלטות שפורסמו בשנת 2016. בין הממצאים: ב-2016 הוגשו לנציבות 890 תלונות; מתוך 857 התלונות שניתנה לגביהן החלטה, 334 נדחו על הסף ו-523 בוררו לגופן (לאחר הבירור נדחו 361 מהתלונות הללו); 76 מהתלונות שבוררו לגופן נמצאו מוצדקות; 38% מהתלונות שנמצאו מוצדקות היו בנוגע לליקויים בניהול משפט, 25% היו בענייני התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין, 24% היו על התנהגות בלתי ראויה, ו-13% היו בנוגע לפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי.

(שנתונים [פרסומים]; נציבי תלונות; בתי-משפט; שופטים; פסיקה; מוסריות)

156 רשות הפטנטים: דו"ח שנתי לשנת 2016
רשות הפטנטים, משרד המשפטים, ירושלים 2017, 109 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד (ראו: יחידות ◄ רשות הפטנטים): http://index.justice.gov.il.

בדו"ח שנתי זה מתוארת פעילותה של רשות הפטנטים שבמשרד המשפטים, ומוצגים בו נתונים סטטיסטיים מגוונים על אודות תחום הפטנטים בישראל. נתונים אלה מבוססים על הרישומים במאגרי הרשות ובמאגרי הארגון הבין-לאומי לקניין רוחני (World Intellectual Property Organization - WIPO). הדו"ח מחולק לשמונה פרקים, כדלקמן: הון אנושי; רשות הפטנטים במרחב הציבורי; נתונים כספיים; מחלקה משפטית; מחלקת סימני מסחר; מחלקות פטנטים ו-PCT; מחלקת מדגמים; חוק חופש המידע. בין הממצאים: ב-2016 הוגשו ברשות הפטנטים בישראל 6,425 בקשות פטנט וניתנו 4,935 בקשות (ירידה של 7% במספר הבקשות שהוגשו ועלייה של 9% במספר הבקשות שאושרו לעומת 2015); 85.7% מהפטנטים ב-2016 ניתנו למבקשים זרים ו-14.3% למבקשים ישראלים; רשות הפטנטים הישראלית עמדה ב-2015 במקום הראשון בעולם בעמידה בזמני העברת בקשות PCT ללשכה הבין-לאומית של WIPO.

(פטנטים; תעשייה; מסחר; טכנולוגיה; חדשנות; זכויות יוצרים; חוקים; ארגונים בין-לאומיים)

Ater, Itai; Givati, Yehonatan; Rigbi, Oren: 157
The Economics of Rights: Does the Right to Counsel Increase Crime?
"American Economic Journal: Economic Policy", 9: 2 (May 2017), pp. 1-27.

הזכות לייצוג משפטי הינה זכות בסיסית הניתנת לנאשמים ברוב מערכות המשפט בעולם. עד 1998 ניתנה זכות זו במערכת המשפט הישראלית לנאשמים רק לאחר הגשת כתב אישום. ב-2002-1998 הורחבה זכות זו גם להליכי המעצר (הארכת מעצר, חלופות מעצר וכיו"ב), כך שעצורים בעלי הכנסה הנמוכה מסף הקבוע בחוק זכאים להיות מיוצגים על-ידי עורך-דין שמונה ומומן על ידי הסניגוריה הציבורית. בעבודה זו נבדק האם רפורמה זו גרמה לגידול בשיעורי הפשיעה בישראל. העבודה התבססה על נתוני כלל המעצרים שביצעה משטרת ישראל בגין עבירות רכוש ב-2003-1996 ועל נתוני פשעי רכוש שדווחו למשטרה בתקופה זו. בין הממצאים: לאחר החלת הרפורמה התקצרו המעצרים ב-17%; האפשרות שבית-המשפט יאריך את המעצר מעבר ל-24 השעות הראשונות קטנה ב-5%; מספר המעצרים על עבירות רכוש ירד ב-6%; נרשמה עלייה של 3.3% בעבירות רכוש בשל ירידת ההרתעה ממעצר. מסקנת החוקרים היא, כי למרות הנזק שנגרם מהגידול בעבירות רכוש, התועלת החברתית שבהרחבת זכות הייצוג היא גבוהה יותר.

(עבירות רכוש; משטרה; מעצר; סיוע משפטי)

פרסומים

158 סקר כוח אדם, 2014
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1663, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל נתונים על המועסקים והבלתי-מועסקים בישראל, המתבססים על סקר כוח-אדם לשנת 2014. הנתונים מוצגים לפי תכונות דמוגרפיות (מין, גיל, דת, יבשת לידה, תקופת עלייה, מצב משפחתי ומספר הילדים בבית), תכונות השכלה (מספר שנות לימוד, סוג בית-הספר האחרון והתעודה הגבוהה ביותר), תכונות גאוגרפיות (צורת יישוב, מחוז ונפת מגורים) ותכונות תעסוקתיות (ענף כלכלי, משלח-יד, מספר שעות עבודה בשבוע, מעמד בעבודה, מקום העבודה, סיבות לעבודה חלקית, משך ואופן חיפוש עבודה וכו'). בלוחות נוספים בפרסום מוצגים נתונים על תעסוקת נשים, על עולי 1990 ואילך, על האוכלוסייה הערבית, על בני 15 ומעלה לפי תכונות כוח עבודה שנתיות ושבועיות ועל ישראל בהשוואה בין-לאומיות מבחינת מאפייני כוח העבודה ושיעורי התעסוקה. הפרסום כולל גם נתונים על "מתייאשים" מחיפוש עבודה ועל שכירים המועסקים באמצעות חברות כוח-אדם או קבלני כוח-אדם. כמו כן, מוצגים נתונים המתייחסים למטרופולינים תל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר-שבע ולמשלחי-יד נבחרים. החל ב-2014 נוספו לסקר שני נושאי חקירה חדשים: אורח חיים מבחינה דתית של הגרים בדירה ובעלות על דירה. בין הממצאים: שיעור בני 15 ומעלה שהשתתפו בכוח העבודה האזרחי ב-2014 היה 64.2% (3.778 מיליוני נפש); שיעור הנשים שהשתתפו בכוח העבודה היה 59.2%; שיעור הגברים שהשתתפו בכוח העבודה היה 69.5%; מספר המועסקים ב-2014 הסתכם ב-3.556 מיליוני נפש; 77.5% מהמועסקים עבדו ב-2014 במשרה מלאה; ב-2014 היו בישראל כ-151,000 דירות ריקות (37% מהן - "טרם נכנס דייר חדש"); ב-2014, מבין היהודים בני 15 ומעלה הגרים בדירתם, 48% הגדירו את אורח חייהם כ-"חילוני", 26% "מסורתי", 12% "דתי", 2% "דתי מאוד" ו-8% "חרדי".

(כוח-אדם; תעסוקה; אבטלה; עבודה חלקית; חיפוש עבודה; משלחי-יד; שעות עבודה; תכונות דמוגרפיות; עולים; ערביי ישראל; נשים עובדות; יוממות; דיור; דתיות)

159 וסרשטיין, שנטל:
מקבלי דמי אבטלה בשנת 2016
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 293 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2017, 60 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על מקבלי דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי ב-2016, תוך השוואה לשנים קודמות ותוך פירוט תכונותיהם הדמוגרפיות והתעסוקתיות, כדלקמן: סוג מובטל (כגון אקדמאי, חייל משוחרר וכו'), מין, גיל, סוג משפחה, שנת עלייה, מספר שנות לימוד וסוג בית-הספר האחרון שבו למדו, מספר שנות עבודה, השתתפות בהכשרה מקצועית, שם היישוב, צורת היישוב, סוג לשכת התעסוקה והסניף, גובה דמי האבטלה ועומק האבטלה (מספר ימי האבטלה שעבורם קיבל המובטל דמי אבטלה במשך שנת זכאותו). מקור הנתונים שבפרסום הוא "קובץ תביעות לדמי אבטלה שאושרו" של המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: ב-2016 היה שיעור הבלתי-מועסקים 5.2% מכוח העבודה, בדומה ל-2015; שיעור מקבלי דמי אבטלה מבין הבלתי-מועסקים עלה מ-34.6% ב-2015 ל-35.3% ב-2016; בממוצע לחודש, כ-66,500 איש קיבלו דמי אבטלה ב-2016, לעומת כ-69,780 איש ב-2015; עומק האבטלה הממוצע ב-2016 היה 105 ימים; בסך הכול שולמו ב-2016 כ-3.1 מיליארדי ש"ח לדמי אבטלה; דמי הביטוח שנגבו ב-2016 הסתכמו בכ-991 מיליוני ש"ח (כ-915 מיליוני ש"ח ב-2015), שהם כ-32% מהתשלומים שנגבו לענף.

(אבטלה; דמי אבטלה; הבטחת הכנסה; הכשרה מקצועית; חיילים משוחררים; עולים)

160 פורת, אלון; הריס, רונית:
תעסוקה ושביעות רצון מלימודים בקרב בוגרי מסלול הנדסאים של מה"ט כשנתיים עד שלוש מסיום הלימודים (בוגרי)2013-2014 
מינהל מחקר וכלכלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ירושלים 2017, 47 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הכלכלה: http://www.economy.gov.il.

הלימודים במסלול להנדסאים, שבפיקוח מה"ט (המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע) נערכים באמצעות רשת מכללות טכנולוגיות ובתי-ספר להנדסאים ברחבי הארץ. לימודי הנדסאים נמשכים לרוב כארבעה סמסטרים ובמהלכן נדרש הסטודנט לעמוד בהצלחה בבחינות גמר ממלכתיות שנקבעו עבור המגמה בה למד. בעבודה זו, מוצג סקר שביעות רצון מהלימודים ומהתעסוקה בקרב כ-16,000 הבוגרים ב-2014-2013. הנתונים נאספו באמצעות סקר טלפוני שנערך בדצמבר 2016 - ינואר 2017 בקרב מדגם מייצג של כ-3,200 בוגרים. בין נושאי הסקר - מצב תעסוקתי, שכר חודשי, שביעות רצון מהעבודה ומהלימודים, לימודי המשך לתואר ראשון / תואר מהנדס ועוד. בין הממצאים: 91.4% היו מועסקים בעבודה כלשהי (60.1% במקצוע שלמדו); 91% מהעובדים במקצוע הנלמד היו מועסקים במשרה מלאה; שיעורי תעסוקה גבוהים במקצוע הנלמד היו בקרב בוגרי הנדסה אזרחית (74.2%), והנדסת חשמל (72.3%) ושיעורים נמוכים בקרב בוגרי הנדסת תעשייה וניהול (39.1%) ואלקטרוניקה (41.2%); שכרם הממוצע של העובדים במקצוע הנלמד היה 10,382 ₪ ושל העובדים בתחום אחר 8,757 ₪; 63% מהבוגרים היו זכאים לדיפלומה; שביעות הרצון הכללית מהלימודים היתה 79%.

(הכשרה מקצועית; הנדסאים; שוק העבודה; שביעות רצון)

161 רענן, נועם; כהן, רן ואחרים:
דו"ח תאונות עבודה ותחלואה תעסוקתית: תמונת מצב, 2016-2012
מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ירושלים 2017, 23 עמ', בשיתוף עם מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://employment.molsa.gov.il.

דו"ח שנתי זה הורחב השנה וכולל בנוסף לנתונים מקיפים על תאונות עבודה בכלל ועל תאונות עבודה קטלניות בפרט, גם נתונים על היקפי התחלואה התעסוקתית בישראל. בדו"ח שולבו הנתונים של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים עם הנתונים של מינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי ועם נתוני רישום מחלות תעסוקתיות במרכז הלאומי לבקרת מחלות שבמשרד הבריאות. לגבי פציעות עובדים הדו"ח מתבסס על נתוני 2015-2012, ולגבי מות עובדים הדו"ח מתבסס על נתוני 2016-2012. בין הממצאים: ב-2015 נפצעו בתאונות בעבודה 48,144 עובדים, שיעור נמוך בהשוואה ל-2014-2012; ב-2016 אירעו 58 תאונות עבודה קטלניות, שבהן נהרגו 58 עובדים - עלייה של 5% במספר ההרוגים ל-100,000 עובדים לעומת שנת 2015; 36 מההרוגים ב-2016 היו בענף הבינוי, 13 בענפי התעשייה, 6 בענפי השירותים והמסחר ו-3 בענפי החקלאות; ב-2016 שולמו כ-4.5 מיליארדי ₪ גמלאות נפגעי עבודה; ב-2016 נרשמו 2,050הודעות על מקרי תחלואת עובדים; 64%-60% מהדיווחים על תחלואה תעסוקתית ב-2016-2012 היו של פגיעה בשמיעה מרעש, 29%-2-% היו עבור מחלות שריר-שלד ומערכת העצבים ההיקפיתו-13%-10% היו עבור מחלות מערכת הנשימה.

(תאונות עבודה; גמלת נפגעי עבודה; מחלות מקצוע; רפואה תעסוקתית)

162 מזוז הרפז, יעל; קריל, זאב:
המקפצה להייטק
אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, ירושלים 2017, 43 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.mof.gov.il.

לתעשייה עתירת הידע חשיבות גבוהה במשק הישראלי. למרות זאת, שיעור המועסקים בתחום נותר ללא שינוי בשנים האחרונות. מטרותיה של עבודה זו, היו: אפיון השלבים ההופכים אדם ל"הייטקיסט"; המיומנויות והכישורים הרלוונטיים להשתלבות בתחום; זיהוי חסמים מבניים ואחרים המצמצמים את צבירת ההון האנושי להשתלבות בתחום. העבודה התבססה על קובץ נתונים משולב עבור ילידי 1985-1975 שנבנה בלמ"ס וכלל נתונים על בחינות הבגרות (מספר יחידות לימוד וציון בכל מקצוע), ציוני הבחינה הפסיכומטרית, לימודים במערכת ההשכלה הגבוהה, תארים אקדמיים, שכר וענף כלכלי (לנחקרים ולהוריהם) ונתונים דמוגרפיים. לאחר ניכויים, נותרו בקובץ 910,835 פרטים. בין הממצאים: כ-5.6% מהנדגמים עבדו בענפי ההייטק (הוגדרו כעובדים בענפי ההייטק עם שכר של 16,772 ₪ ומעלה); שיעור גבוה מעובדים אלו הם אקדמאים; יש קשר חזק בין רכישת כישורים מתמטיים וכישורי תכנות במסגרת לימודי מחשבים בתיכון ובאקדמיה לבין השתלבות בהייטק; הסיכוי להפוך להייטקיסט עולה ככל שעולות היכולות (ובמיוחד המתמטיות) של הפרט גבוהות יותר; נשים, ערבים וסטודנטים להורים ממעמד נמוך אינם ממצים את פוטנציאל ההשתלבות בהייטק בשל חסמים שונים.

(תעשייה עתירת ידע; משלחי-יד; רמת השכלה; שכר; מתמטיקה; מחשבים)

163 אלפסי - הנלי, מיכל; גרינשטיין, מרים:
מאפייני תעסוקה והישגים במבחני מיומנויות קריאה, לפי מצב בריאות - ממצאים מסקר המיומנויות PIAAC בישראל
מינהל מחקר כלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2017, 43 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

סקר PIAAC (Programme for the International Assessment of Adult Competencies) מאפשר, לראשונה, לקובעי מדיניות גישה אל מידע אודות פרופיל הידע, המיומנויות הבסיסיות והכישורים של כוח העבודה בכל אחת מן המדינות שהשתתפו בסקר וכן מאפשר להעריך את ההשפעה שיש לכישורים ולמיומנויות הללו על סביבות כלכליות שונות, לרבות סביבת העבודה. ניתוח נתוני סקרי PIAAC בחו"ל ובישראל מצביע על קשר שלילי בין רמת ההישגים במבחני המיומנויות לבין מצב הבריאות. בסקירה זו נבדק, האם יש קשר גם בין מצבו הבריאותי של הפרט לבין מאפייני תעסוקתו. איסוף נתוני הסקר בישראל בוצע ב-2014 בקרב מדגם של 5,000 בני 65-16, עם תגבור של עוד 1,500 מרואיינים ערבים וחרדים. בין הממצאים: שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם מצב בריאותי לא טוב עמד על 28.7% לעומת 70.5% בקרב כלל האוכלוסייה; כ-72% מהעובדים במצב בריאותי לא טוב מדווחים כי אין צורך בתעודה כלשהי כדי לבצע את עבודתם לעומת 34% בקרב כלל האוכלוסייה; 34% מהאנשים שמצבם הבריאותי לא טוב דיווחו על שימוש במחשב במסגרת עבודתם לעומת 73% בקרב מי שמצבם הבריאותי טוב ומצוין.

(בריאות; מיומנויות; שוק העבודה)

164 אלפסי - הנלי, מיכל:
מערכת מכסות (קוואטות) ככלי לעידוד שילוב עובדים עם מוגבלות בתעסוקה - רקע היסטורי, מודלים, מידת היעילות במבחר מדינות והניסיון הישראלי
מינהל מחקר כלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2017, 23 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

כחלק מהמאמץ לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, התקבלה במדינות שונות מערכת מכסות המחייבת מעסיקים להעסיק אנשים עם מוגבלות. בסקירה זו, מוצגים מאפייני המכסות במדינות שונות, הניסיון הבין-לאומי לגבי יעילותן והניסיון בישראל - צו הרחבה מ-2014 הקובע כי עסקים במגזר העסקי המעסיקים 100 עובדים שכירים ומעלה, מחויבים להעסיק לפחות 2% עובדים עם מוגבלות בתום השנה הראשונה לכניסתו של הצו לתוקף (אוקטובר 2015) ו-3% בתום השנה השנייה (אוקטובר 2016). זאת, על בסיס סקר של מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה שבוצע במחצית הראשונה של 2016. בין הממצאים: 31% מהעסקים עמדו בפעימה הראשונה של הצו - ענפי הפיננסים, ביטוח ונדל"ן (61.6%), אומנות, בידור ופנאי (57%), שירותי אירוח ואוכל (38.4%) ומסחר סיטוני וקמעוני (38%), שירותי הבריאות, רווחה, סעד וחינוך (8.1%); מבין היתר, 34.5% העסיקו עובדים עם מוגבלות אך לא עמדו במכסה הנדרשת ו-35% לא העסיקו עובדים עם מוגבלות כלל; 16% מהעסקים עמדו ביעדי הפעימה השנייה - ענפי הביטוח, פיננסים ונדל"ן (41.1%), אומנות, בידור ופנאי (32.2%), מסחר סיטוני וקמעוני (27.9%), שירותי הבריאות, רווחה, סעד וחינוך (8.1%); מבין היתר, 51.1% העסיקו עובדים עם מוגבלויות, אך לא עמדו במכסה הנדרשת ו-32.% לא העסיקו עובדים עם מוגבלות כלל.

(שוק העבודה; חוקים; מוגבלויות)

165 מלחי, אסף; ליס-גינסבורג, גלי:
ייצוג וגיוון תעסוקתי במגזר העסקי בישראל: העסקת עובדים מהאוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר העסקי
מינהל מחקר כלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2017, 34 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

בעבודה זו נבחנה מידת שילובם וייצוגם של עובדים ערבים וחרדים, אוכלוסיות שלגביהן נקבעו יעדי תעסוקה ממשלתיים לשנת 2020, במגזר העסקי בישראל. העבודה ייחודית בכך שאופיינו בה עסקים בהם מועסקים עובדים מאוכלוסיות אלו, שאינם בבעלות של מעסיקים ערבים או חרדים במגזר העסקי. הנתונים על תעסוקת ערבים וחרדים, בעסקים בבעלות יהודים במגזר העסקי, נלקחו מסקר המעסיקים הרבעוני השוטף במגזר העסקי של מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה העבודה כוללת את הנתונים שנאספו לאורך שבעה רבעונים - מהרבעון האחרון של 2014 ועד הרבעון השני של שנת 2016, במדגם של עסקים המעסיקים שני עובדים ויותר, בניכוי עסקים שהם בבעלות ערבית או חרדית. בין הממצאים: 15.8% מהעסקים במגזר העסקי העסיקו עובדים ערבים (כ-127,000) וכ-8.7% העסיקו עובדים חרדים (כ-33,000); עובדים ערבים בלטו בענפי החקלאות (14.3%), התחבורה (13.4%), הבנייה (10.6%) והשירותים (10.1%), בעוד שיעור ייצוגם של עובדים חרדים בענפים השונים נמוך בהרבה ומגיע לשיעור בולט רק בענף המידע והתקשורת (3.5%). הייצוג והגיוון התעסוקתי של עובדים חרדים וערבים במספר מצומצם של משרות ומשלחי-יד בתחומים בעלי מעמד נמוך יחסית בשוק העבודה.

(שוק העבודה; ערביי ישראל; חרדים; חברות עסקיות; משלחי-יד)

166 קושינירוביץ', נונה; רייכמן, רבקה:
השפעתם של הסכמים בילטרליים על הגירת עבודה בישראל: השוואה בין מהגרי עבודה שהגיעו לפני ואחרי החלת ההסכמים הבילטרליים - דו"ח מחקר 2017
המרכז האקדמי רופין, בשיתוף עם מטב - עמותה לשירותי טיפול ורווחה, המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה (CIMI) ורשות האוכלוסין וההגירה. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

עד סוף 2012, הגיוס הרשמי של מהגרי העבודה התבצע באמצעות סוכנויות גיוס פרטיות (הן בישראל והן בארצות המוצא), אשר גבו עמלות מופקעות ממהגרים שרצו לעבוד בישראל. כדי להיאבק בתופעה זו, חתמה ממשלת ישראל על הסכמים בילטרליים עם כמה מדינות שמהן גויסו מהגרי עבודה לענפי הבנייה והחקלאות (בתחום הסיעוד הגיוס נעשה עדיין על-ידי חברות פרטיות). הסכמים אלו נחתמו עם תאילנד, סרי לנקה, בולגריה, מולדובה ורומניה. מטרותיה של עבודה זו היו בחינת: יישום ההסכם עם תאילנד (חקלאות) ומולדובה (בנייה); השפעת ההסכמים על תשלומי העובדים לפני יציאתם לישראל; השפעת ההסכמים על תנאי העבודה בישראל; בחינת דרכי הגיוס ותנאי העבודה של העובדות בתחום הסיעוד. זאת, לאור תחילת הסדר פיילוט של הגעת עובדות במסגרת הסכם עם סרי לנקה. העבודה מבוססת על ראיונות עם 55 עובדים תאילנדים שהגיעו לפני יישום ההסכם ו-75 עובדים שהגיעו לאחריו, עם 55 עובדים מולדובים לאחר יישום ההסכם ועם 59 עובדות מסרי לנקה שהגיעו ללא הסכם בילטרלי. בין הממצאים: ההסכמים הביאו להפחתה דרמטית בעלויות ההגעה לישראל של העובדים; בתחום תנאי העבודה השפעת ההסכמים מעורבת (בענף הבנייה המצב טוב יותר מאשר בענף החקלאות) ויש להגביר את הפיקוח בתחום; בתחום הסיעוד, עלויות ההגעה לישראל עלו, שעות העבודה נותרו ממושכות (כ-12 שעות ביום) ומספר ימי המנוחה פחת.

(שוק העבודה; עובדים זרים; תנאי עבודה)

167 בר רבי, קלוד; שרברמן, קיריל; ירין, שירלי:
מגמות בשוק העבודה
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, נייר מדיניות מס' 2017.03, ירושלים 2017, 30 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

בעבודה זו, נבחנו מגמות הסיכון התעסוקתי (סיכון לאוטומציה ולמחשוב של תהליכי ייצור) בשוק העבודה הישראלי ב-2013 ו-2015 - מעבר מכלכלה מסורתית (התעשייה המסורתית והייצור הם הקטר של המשק), לכלכלת טכנולוגיות מידע ושירותים (ענפי ההיי-טק והשירותים הופכים למנועי הצמיחה העיקריים). במסגרת העבודה, נבדק האם חלקם היחסי של העובדים במשרות בסיכון גבוה מצטמצם, ואם השינויים בהתפלגות משלחי-היד לכיוון מסוכן פחות חלו במידה שווה על עובדים ממגזרים שונים בחברה הישראלית. העבודה התבססה על נתוני סקר כוח-אדם של הלמ"ס, כאשר המקצועות דורגו לפי רמת סיכון. בין הממצאים: נשים עוברות למקצועות בסיכון נמוך בשיעור גבוה יותר מגברים; עולים עובדים במשלחי-יד בלתי מקצועיים, ולכן חשופים לסיכון גבוה לאוטומציה; פערי השכר מתרחבים, במידה רבה בשל העלייה בתשואה להשכלה; ב-2015-2013 עלה חלקן של מספר שעות העבודה בתחומים המצויים בסיכון נמוך יחסית לאוטומציה ולמחשוב, וירד מספר השעות בתחומים המצויים בסיכון גבוה,  במיוחד בקרב נשים, ופחות בקרב ערבים ועולים (בהשוואה ליהודים שאינם עולים).

(שוק העבודה; משלחי-יד; מיכון; מיחשוב; נשים עובדות; עולים; ערביי ישראל; רמת השכלה; שכר)

168 מדד הגיוון: ייצוג ושכר בשוק העבודה הפרטי בישראל
נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה, ירושלים 2016, 56 עמ', בשיתוף עם משרד העבודה והרווחה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הכלכלה: www.economy.gov.il.

"מדד הגיוון" הוא כלי חדשני וראשון מסוגו בישראל ובעולם, שפותח בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בשיתוף עם הלמ"ס והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. במסגרת המדד מתוארים הייצוג והשכר של קבוצות שונות בחברה שאין להן ייצוג הולם או שבאופן היסטורי הודרו  משוק העבודה ומעמדות הכוח וההשפעה בו. המדד מתמקד ב-5 קבוצות הבאות, שלגביהן קיימים נתונים מנהליים (בקובץ מס הכנסה משרות שכיר, שהופק בלמ"ס): נשים, ערבים, ילידי אתיופיה, חרדים (לפי זיקה לזרם החינוך החרדי) ובני 45 ומעלה. המדד נועד לקדם שימוש במידע לשם הנחיית פעילותם של עסקים, ארגונים חברתיים ומשרדי ממשלה למען הגברת העסקה ושכר שוויוניים של קבוצות מגוונות בשוק העבודה. מדידה של המצב הקיים תאפשר למעסיקים לבחון את מידת הגיוון בעסק שלהם ביחס לענף שאליו הם משתייכים ולגבש תכניות לקידום הגיוון בעסק. הפרסום מחולק לשני פרקים, כדלקמן: בפרק הראשון (המדד) מדורגים הענפים מבחינת הייצוג ומבחינת שוויוניות השכר של הקבוצות במשולב. בהמשך לדירוג המשולב מובאים ציוני הייצוג ושוויוניות השכר בעבור כל אחת מן הקבוצות בכל ענף בטבלה מסכמת. לבסוף מדורגים הענפים מבחינת ייצוג ושוויוניות שכר בעבור כל אחת מחמש הקבוצות בנפרד. בפרק השני (המיפוי) נסקרים בצורה מקיפה ההבדלים בייצוג ובשוויוניות השכר בין גברים לנשים ובין מבוגרים לצעירים בתוך כל אחת מהקבוצות ובארגונים בגדלים שונים בתוך הענפים.

(שוק העבודה; שכר; שוויון חברתי; הפליה; נשים עובדות; ערביי ישראל; עולים; אתיופיה [ארץ מוצא]; חרדים)

169 קונור-אטיאס, אתי; ליברמן, אביב:
עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית: דו"ח לשנת 2016
מרכז אדוה לחקר החברה בישראל, תל-אביב 2017, 30 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: www.adva.org.

בדו"ח זה מוצגים נתונים על מצב התעסוקה והשכר וחלוקת ההכנסה בין העובדים למעסיקים. מקורות הנתונים העיקריים ששימשו להכנת הדו"ח הם הלמ"ס, המוסד לביטוח לאומי, מינהל הכנסות המדינה ואיגודי עובדים. בין הממצאים: חלוקת ההכנסה הלאומית בין העובדים למעסיקים ב-2016 היתה 19% למעסיקים ו-56% לעובדים (רוב החלק הנותר הוא מסים המשולמים למדינה), והמגמה בשני העשורים האחרונים היא של ירידה בחלקם של העובדים (ב-2000 חלקם של העובדים היה 65%); ב-2015, 29.4% מכלל השכירים במשק קיבלו שכר נמוך - 2/3 מהשכר החציוני במשק; 37.1% ממקבלי השכר הנמוך היו נשים, 37.6% היו ערבים, 38% היו חסרי תעודת בגרות ו-26.9% היו עולים ממדינות חבר העמים; ב-2014, שיעור המשתכרים יותר מהשכר הממוצע לשכיר עמד על כ-30%; השיעור הממוצע של המשתכרים פי שלושה או יותר מהשכר הממוצע לשכיר היה 4%; ב-2016, המנהלים הבכירים במשק השתכרו פי 79 משכר המינימום באותה שנה.

(שוק העבודה; תעסוקה; שכר; פריון עבודה; תעשייה; מנהלים; משלחי-יד; חלוקת ההכנסות; מדיניות ממשלתית)

170 פיכטלברג-ברמץ, אסנת:
פערים מגדריים בשוק העבודה בשנת 2016 - השוואה בינלאומית
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2017, 24 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים נתונים על מיקומה של ישראל ביחס למדינות מפותחות אחרות בנושא פערים מגדריים בשוק העבודה, ומתוארים דפוסי ההשתתפות של נשים וגברים בשלושה היבטים מרכזיים: השתתפות בכוח העבודה, תגמול וקידום בעבודה. ההשוואה מתייחסת למדינות החברות ב-OECD ולמדינות המשתייכות ל-G8, והיא מתבססת על דו"ח פערי המגדר השנתי של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) לשנת 2016. בין הממצאים: בדירוג הכולל של הפער המגדרי דורגה ישראל במקום ה-22 מתוך 36 (ציון 0.678 מ-1, בעוד שממוצע מדינות ה-OECD  היה 0.689 וממוצע מדינות ה-G8 היה 0.687); בדירוג הפורום הכלכלי העולמי דורגה ישראל במקום ה-62 מתוך 144 מדינות; שיעור השתתפותן של נשים בכוח העבודה בישראל היה 69% (ממוצע ה-OECD - 66.83% וממוצע ה-G8 - 67.38%); שיעור השתתפותם של גברים בכוח העבודה בישראל היה 76% (ממוצע ה-OECD - 79.26% וממוצע ה-G8 - 79.5%; השכר הממוצע בישראל, הן של נשים והן של גברים, נמצא נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD וה-G8; בין 2006 ל-2016 נרשם שיפור במצבה של ישראל בתחום רמת השוויון התעסוקתי בין נשים לגברים.

(שוק העבודה; תעסוקה; שכר; הזדמנויות תעסוקה; הבדלים בין המינים; מחקר השוואתי)

171 הנדלס, שוקי:
מאפייני עסקים בבעלות ערבים
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2017, 31 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

סקר המעסיקים בעסקים שבבעלות ערבים הוא סקר שנועד לספק מידע על הביקושים ומצב התעסוקה במשלחי-היד השונים בעסקים, בענפי המשק השונים ובאזורים השונים בארץ. סקר זה נעשה במקביל לסקר העסקים הכללי במגזר העסקי (שכולל אף הוא עסקים רבים בבעלות ערבית) של מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה. אוכלוסיית הסקר כוללת כ-27,000 עסקים (לא נכללים עסקים במזרח ירושלים) ובמדגם הסקר נכללים כ-900 עסקים הנבדקים אחת לרבעון. הסקר החל ברבעון הראשון של 2011, באמצעות ראיונות עם בעלי עסקים ומנהלים. בין הממצאים: מבין העסקים בבעלות ערבים, 31% היו בענפי הבינוי ו-26% בענפי המסחר; 64% מהעסקים בבעלות ערבית היו במחוז הצפון, 16% במחוז חיפה, 14% במחוז המרכז, 6% במחוז הדרום ו-0.3% במחוז תל-אביב; 18% מהמועסקים בעסקים בבעלות ערבים עבדו בעסקים שהעסיקו 50 עובדים ומעלה, לעומת 61% בעסקים בבעלות יהודים; 16% מהעסקים בבעלות ערבים העסיקו נשים לעומת 40% מהעסקים בבעלות יהודים (ככל שהעסק היה גדול יותר, שיעור העסקת הנשים היה גבוה יותר); 37% מהמשיבים העריכו את מצב העסק שלהם כטוב/טוב מאוד, 29% כלא טוב ו-34% כבינוני.

(ערביי ישראל; מעסיקים; שוק העבודה; תעסוקה; משלחי-יד; עסקים קטנים; נשים עובדות)

172 פיכטלברג-ברמץ, אסנת:
האם ישנם מקצועות בהם נשים משתכרות בדומה לגברים? פערי שכר בין נשים לבין גברים לפי משלחי יד
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2016, 40 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו- 1996 נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה. החוק קובע כי עובדת ועובד אצל אותו מעביד זכאים לשכר שווה עבור עבודה שווה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות-ערך. למרות זאת, הפערים בין נשים לבין גברים בשכר, בסיכויי שכירה וקידום ובהזדמנויות הפתוחות בפניהם בשוק העבודה, נותרו גדולים. בסקירה זו נבחנים פערי השכר בין נשים לבין גברים לפי משלחי יד (ניכוי השפעת בחירתן של נשים רבות במקצועות "נשיים"), ונבדקים הפערים בשכר באותו משלח-יד, במגמה לאתר האם קיימים משלחי-יד בהם שכר הנשים דומה לשכר הגברים. הסקירה התבססה על עיבוד נתוני סקר הכנסות 2014 של הלמ"ס. פערי השכר נבחנו לפי סיווג משלחי-יד בספרה אחת ובשתי ספרות, ובנפרד ליהודים ולערבים ולעובדים במשרה מלאה ולעובדים במשרה חלקית. מגדר המקצועות הוגדר לפי מספר המועסקים בכל מקצוע לפי סקר כוח-אדם 2015 של הלמ"ס. נמצא, בין היתר, כי ישנם פערי השכר המגדריים גדולים במשלחי-יד בעלי רמת שכר גבוהה ופערים נמוכים במשלחי-יד בעלי רמת שכר נמוכה.

(שוק העבודה; שכר; מגדר; משלחי-יד)

173 אלפסי-הנלי, מיכל:
מיומנויות ותעסוקה לפי מצב הבריאות: ניתוחים מיוחדים מתוצאות סקר המיומנויות PIAAC
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2016, 33 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

סקר המיומנויות PIAAC - Programme for the International Assessment of Adult Competencies הוא הסקר הבין-לאומי המקיף ביותר בתחום הערכת מיומנויות של מבוגרים, הנערך מטעם ארגון ה-OECD ב-40 מדינות. בסקר זה נבחנו הישגי בני 65-16 בשלושה כישורי מפתח, הנחוצים להשתתפות מלאה בחברה ובכלכלה המודרנית: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות טכנולוגיות (מתוקשבות). מינהל מחקר וכלכלה של משרד הכלכלה סייע בכתיבת דו"חות נלווים ל"דו"ח הלאומי של ישראל" בנושא מיומנויות של אנשים בעלי מצב בריאות ירוד ביחס לאנשים בריאים ולכלל האוכלוסייה (על-פי דיווח עצמי בשאלון הרקע) ובחינת קשרי הגומלין בין מצב הבריאות לבין התוצאות במבחני המיומנויות והמצב התעסוקתי. בין הממצאים: שיעור המדווחים על מצב בריאות לא טוב היה 54.3% בקרב הגברים ו-45.7% בקרב הנשים; שיעור התעסוקה בקרב המדווחים על מצב בריאות לא טוב היה28.7% לעומת 70.5% בקרב כלל האוכלוסייה; שיעור האבטלה בקרב אנשים במצב בריאות לא טוב היה כ-11% לעומת 5.9% בכלל האוכלוסייה, 6.9% בקרב אנשים במצב בריאות מצוין ו- 4.4% בקרב אנשים במצב בריאות סביר; נמצא ייצוג-יתר לאנשים במצב בריאות לא טוב במשלחי-יד בלתי-מקצועיים (21.7%) בהשוואה לעוסקים במשלחי-יד אלו בכלל האוכלוסייה (4.2%); הציון הממוצע של אנשים במצב בריאות לא טוב היה נמוך מהציון הממוצע של כלל האוכלוסייה בכל שלושת נושאי הסקר; כמו כן, ציוניהם של מועסקים היו גבוהים יותר מאלה של מובטלים.

(מיומנויות; ידע; אוריינות; מחשבים; מתמטיקה; תעסוקה; משלחי-יד; בריאות גופנית)

174 פורת, אלון; הריס, רונית:
מצבם התעסוקתי של בוגרי הכשרה מקצועית במסלול מבוגרים יום כשנתיים בממוצע מסיום הקורס (בוגרי 2014-2015)
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2017, 47 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

הכשרה מקצועית מהווה כלי חשוב להחזרת מובטלים למעגל התעסוקה, וזאת באמצעות הקניית כישורים ולימוד מקצועות חדשים או שיפור את מיומנות קיימת. ההכשרה המקצועית במסגרת מסלול מבוגרים יום מופעלת באמצעות האגף להכשרה ופיתוח כוח-אדם במשרד העבודה והרווחה, והיא מיועדת בעיקר לדורשי עבודה בלתי-מקצועיים או לבעלי מקצוע שמקצועם אינו נדרש במשק או שהם חסרי תעודת מקצוע ומבקשים לשפר את מעמדם בשוק העבודה. בפרסום הנוכחי מוצגים ממצאי סקר שהשתתפו בו בוגרי הכשרה מקצועית, כשנתיים בממוצע לאחר סיום קורס ההכשרה. הסקר נערך בנובמבר-דצמבר 2016 בקרב מדגם של 2,410 בוגרים (שנדגמו מתוך כ-4,800 בוגרים), שסיימו את לימודיהם ב-2015-2014. בין הממצאים: 77.5% מהנסקרים היו מועסקים (45% במקצוע שלמדו בקורס ו-32.5% במקצוע אחר) ו-22.5% לא עבדו כלל במועד הריאיון; שיעור העובדים במקצוע הנלמד הגבוה ביותר נמצא בקרב בוגרות תחום מטפלות (66.3%) ואחריו חשמל ואלקטרוניקה והארחה (52%); שיעורי העובדים במקצוע הנמוכים ביותר היו בקרב בוגרי ענפי מינהל ואופנה וטקסטיל (13.8% ו-26% בהתאמה); 72.6% מהבוגרים ציינו כי ימליצו על הקורס לחבר; שביעות הרצון מההכשרה היתה 79%-73%; רק 57.4% מהבוגרים שסיימו קורס ב"מקצוע נדרש" ידעו או שמעו על אפשרות לקבלת מענק כספי להתמדה בעבודה במקצוע הנלמד, ו-24.4% מהם הגישו בקשה למענק וקיבלו אותו. הדו"ח כולל השוואות לסקר קודם שנעשה ב-2013.

(הכשרה מקצועית; מבוגרים; שוק העבודה; תעסוקה; משלחי-יד)

175 גרינשטיין, מרים:
מיומנויות ותעסוקה באוכלוסיה החרדית: ניתוחים מיוחדים מתוצאות סקר המיומנויות PIAAC - אוגדן נתונים
מינהל מחקר כלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2017, 29 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

באוגדן זה מוצגים נתונים על האוכלוסייה החרדית בישראל על-פי ממצאי סקר מיומנויות בוגרים שנערך ב-2015-2014, שבו נבדקו שלוש מיומנויות יסוד בקרב בני 65-16 - אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת. זהו סקר השוואתי שנערך בקרב 34 מדינות ה-OECD, ובישראל על-ידי הלמ"ס. האוגדן מחולק לחמישה פרקים, כדלקמן: אוכלוסיית החרדים - מאפייני רקע ומאפייני השכלה והכשרה; מצבם התעסוקתי של חרדים, תנאי העסקה ומאפיינים של העבודה; ציוני החרדים במבחני מיומנויות; ציוני החרדים במבחני המיומנויות והקשר למצב תעסוקתי; מדדי מיומנויות והקשר לשעות עבודה ומגזר כלכלי. בין הממצאים מספרם של בני 65-16 בקרב האוכלוסייה החרדית נאמד בכ-393,000 נפש (48.2% גברים ו-51.6% נשים) - כ-11.2% מכלל האוכלוסייה היהודית; כמחצית מהגברים החרדים לא היו בכוח העבודה, לעומת 13.2% מהגברים החילונים והמסורתיים; 66.3% מהנשים החרדיות היו מועסקות, לעומת 78% מהנשים החילוניות; ציונם הממוצע של גברים חרדים בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת היה 262.3 (260.5 בקרב נשים חרדיות) לעומת 284.8 בקרב גברים חילונים (283.2 בקרב נשים חילוניות); בעוד שבקרב חילונים מיומנותם של אלה שאינם בכוח העבודה נמצאה נמוכה באופן משמעותי בהשוואה למועסקים בכל סוגי המיומנויות, הרי שבקרב חרדים הציונים הממוצעים של אלה שאינם מועסקים היו דומים או אפילו עולים על אלה של המועסקים.

(חרדים; מיומנויות; מתמטיקה; אוריינות; מחשבים; רמת השכלה; תעסוקה)

176 הנדלס, שוקי:
ביקוש לעובדים בעסקים בבעלות ערבים: סיכום מדדים עיקריים, שנים 2016-2011
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2017, 24 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

סקר המעסיקים בעסקים שבבעלות ערבים הוא סקר שנועד לספק מידע על הביקושים ומצב התעסוקה במשלחי-היד בעסקים השונים, בענפי המשק השונים ובאזורי הארץ השונים. סקר זה נעשה במקביל לסקר העסקים הכללי במגזר העסקי (שכולל אף הוא עסקים רבים בבעלות ערבית) של מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה. אוכלוסיית הסקר כוללת כ-27,000 עסקים (ללא מזרח ירושלים), ובמדגם הסקר נכללים כ-900 עסקים הנבדקים אחת לרבעון. הסקר החל ברבעון הראשון של 2011, באמצעות ראיונות עם בעלי עסקים ומנהלים. בפרסום הנוכחי מובאים ממצאים על הביקוש לעובדים בתקופה 2011 עד 2016. בין הממצאים: הביקוש לעובדים במגזר העסקי בעסקים שבבעלות ערבים, במונחי משרות פנויות, עמד בממוצע רב-שנתי ב-2016-2011 על 9,600 בממוצע יומי; בהתפלגות לפי ענפי המשק, הביקוש הרב ביותר לעובדים, בממוצע רב-שנתי, היה בענפי הבנייה – 5,000 (53% מכלל הביקוש לעובדים בשנים אלו); מספר העובדים שנקלטו לעבודה בממוצע חודשי על-ידי מעסיקים ערבים ב-2016-2011 היה כ-3,200, ומספר העובדים שנפלטו היה כ-4,385; מאזן התעסוקה (מספר האיושים פחות מספר הפליטות) היה שלילי לאורך כל התקופה שנבדקה ועמד בממוצע על 1,185-. מאזן תעסוקה חיובי היה רק בענפי החינוך, הבריאות והרווחה.

(שוק העבודה; תעסוקה; עובדים מהמגזר הערבי; מעסיקים; תחלופת עובדים; משלחי-יד)

177 בנטל, בנימין; פלד, דן:
האם קיים מחסור בבעלי תארים אקדמיים במדע וטכנולוגיה?
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2016, 51 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.neaman.org.il.

בדו"ח זה נבדקה אמיתות התחושה הקיימת בציבור בישראל, שקיים מחסור בבעלי תארים אקדמיים בתחומי המדע והטכנולוגיה. הדו"ח מורכב מ-4 פרקים, כדלקמן: 1) מקבלי תארים אקדמיים בתחומי מדע וטכנולוגיה בישראל – מבוא; מקבלי תארים לפי תחומים ומוסדות; השוואה לחו"ל; 2) נתוני תעסוקת כוח-אדם בתחומי המדע והטכנולוגיה; מבנה שוק העבודה; מבנה תעסוקתי על-פי תארים; עובדי מחקר ופיתוח; 3) לחצי שוק העבודה והתפתחות השכר – מצב שוק העבודה; התפתחות השכר; נתוני שכר בענפי המו"פ והמחשוב; סיכום; 4) האם קיים מחסור בבעלי תואר אקדמי במדע וטכנולוגיה? – תרחיש של תוספת של 5% לכוח-האדם הנדרש; סיבות אפשריות לתחושת המחסור. הדו"ח מבוסס על נתוני הלמ"ס, הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) שליד המועצה להשכלה גבוהה, ה-OECD ועוד. מסקנת המחברים היא, בניגוד לדעה הרווחת, כי אין בישראל מחסור גורף במקבלי תארים אקדמיים בתחומי המדע והטכנולוגיה, אך בתחומים מסוימים, כגון הנדסת חומרה ופיתוח תוכנה, יש אינדיקציה להיווצרות מחסור.

(תארים אקדמיים; מדעים; טכנולוגיה; שוק העבודה; תעסוקה; שכר; מהנדסים; תעשייה עתירת-ידע)

178 אלוני, צליל; קריל, זאב:
מוביליות בין דורית בשכר בישראל: השוואה בינלאומית ובין קבוצות אוכלוסייה
אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, ירושלים 2017, 44 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.mof.gov.il.

מדדים למוביליות בין-דורית בשכר מתארים את הקשר שבין הרקע הכלכלי של ההורים להצלחת ילדיהם בשוק העבודה. בפרסום הנוכחי מתוארים מדדים אלה, תוך השוואה בין המצב בישראל למצב במדינות מפותחות אחרות. העבודה התבססה על קובץ ייחודי של הלמ"ס המבוסס על נתונים מינהליים שהתקבלו ממקורות שונים. הקובץ כולל נתוני שכר לכלל ילידי 1985-1975 בשנים 2014-2011 וכן לשכר המצרפי של הוריהם בהיות הפרטים בני 20 ו-24. לאחר התאמות למגבלות הנתונים, נמדדה המוביליות על-פי שכר הילדים בהיותם סביב גיל 32 והוריהם סביב גיל 49. הקובץ כלל גם נתונים דמוגרפיים, ציוני בגרות, מקצועות לימוד בתיכון ובמערכת ההשכלה הגבוהה, ציוני המבחן הפסיכומטרי ומספר שנות הלימוד של ההורים. בין הממצאים: המוביליות הבין-דורית של השכר בישראל נמצאה גבוהה בהשוואה בין-לאומית; ילדים של יוצאי אתיופיה ושל ערבים חוו מוביליות נמוכה ביחס לכלל האוכלוסייה; ילדים של יוצאי מדינות ברית-המועצות לשעבר חוו מוביליות גבוהה יחסית לכלל האוכלוסייה; רמת המוביליות בקרב יתר האוכלוסייה (משפחות עולי אירופה ואמריקה, צפון אפריקה ואסיה והמשפחות הוותיקות בישראל) היתה דומה.

(שכר; ניעות בין-דורית; עולים)

179 רענן, נועם; כהן, רן; גיטלסון, נטליה ואחרים;:
דו"ח תאונות עבודה ותחלואה תעסוקתית : תמונת מצב, 2016-2012
מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ירושלים 2017, 23 עמ', בשיתוף עם מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה,: www.economy.gov.il.

בדו"ח שנתי זה מוצגים נתונים מקיפים על תאונות עבודה בכלל ועל תאונות עבודה קטלניות בפרט. בדו"ח שולבו הנתונים של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים עם הנתונים של מינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי. לגבי פציעות עובדים הדו"ח מתבסס על נתוני 2015-2012, ולגבי מות עובדים הדו"ח מתבסס על נתוני 2016-2012. ניתוח נתוני תאונות העבודה מתייחס לתאונות שאירעו בעבודה עצמה, והוא אינו כולל תאונות שאירעו בדרך לעבודה או ממנה. בין הממצאים: ב-2015 נפגעו כ- 48,000 איש בתאונות עבודה; ב-2016 אירעו 58 תאונות עבודה קטלניות, שבהן נהרגו 58 עובדים (17 מקרי מוות נוספים אירעו במקומות העבודה, שנקבע שהגורמים להם אינם תחת סמכות מינהל הבטיחות); בניגוד למגמה בשנים האחרונות, נרשמה ב-2016 עלייה בשיעור ההרוגים ל-100,000 עובדים (מ-1.37/100,000 ב-2015 ל-1.44/100,000 ב-2016); 36 מההרוגים ב-2016 היו בענף הבינוי, 13 בענפי התעשייה, 6 בענפי השירותים והמסחר ו-3 בענפי החקלאות; ב-2016 נרשמו 2,050 מקרים של תחלואה תעסוקתית; כ-60% מהדיווחים על תחלואה תעסוקתית ב-5 השנים האחרונות היו בגין פגיעה בשמיעה; ב-2016 שולמו כ-4.5 מיליארדי ₪ גמלאות לנפגעי עבודה.

(תאונות עבודה; בריאות תעסוקתית; גמלת נפגעי עבודה)

180 נתוני זרים בישראל: סיכום שנת 2016
האגף לתכנון מדיניות, רשות האוכלוסין וההגירה, ירושלים 2016, 32 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בסקירה זו מוצגים נתונים סטטיסטיים המתייחסים לסוגיות עיקריות בנושא הזרים בישראל. אומדן היקף השוהים הבלתי-חוקיים מושפע מסדרי גודל של תיירים שאשרתם פגה, של עובדים זרים לא-חוקיים ושל מסתננים. בין הממצאים: בסוף 2016 שהו בישראל 40,274 מסתננים, כ-84,000 עובדים זרים חוקיים, כ-15,600 עובדים זרים לא-חוקיים וכ-78,500 תיירים ללא אשרה בתוקף (נתון אחרון זה עדכני לסוף 2015); מסתננים מסודן ואריתראה היוו כ-92% מכלל המסתננים; 3,246 מסתננים ממדינות אפריקה עזבו את ישראל בהסדר עזיבה מרצון ב-2016; 66.9% מהתיירים ללא אשרה בתוקף באו ממדינות ברית-המועצות לשעבר; ב-2016 הורחקו מישראל 3,221 שוהים זרים לאי-חוקיים (1,836 תיירים, 505 עובדים זרים ו-880 זרים אחרים); מתוך כ-21,800 עובדים זרים חוקיים בענף החקלאות, 99% הגיעו במסגרת הסכמים בילטרליים עם ממשלת תאילנד; ב-2016 נפתחו 887 תיקים נגד מעסיקים בגין העסקת עובדים לא-חוקיים, והוטלו קנסות בסך של כ-11.6 מיליוני ש"ח.
(עובדים זרים; חוקים; אכיפת חוק)

Cohen-Mansfield, Jiska; Jensen, Barbara; Golander, Hava  et al: 181
Recommended Vs. Reported Working Conditions & Current Satisfaction Levels among Migrant Caregivers in Israel
"Journal of Population Ageing", [Epub ahead of print].

במחקר המתואר במאמר זה נבדקו תנאי העבודה והמגורים של עובדים זרים המטפלים בקשישים סיעודיים וגרים בבתיהם. המחקר התבסס על ראיונות פנים אל פנים עם 111 מטפלים. הנשאלים התבקשו לענות על שאלות בנוגע להסדרי המגורים והמזון, תנאי העבודה והטבות, שכר וימי חופשה ועוד. הנשאלים התבקשו לדרג את דרגת החשיבות ואת מידת הסיפוק שלהם (הסיפוק הרב ביותר והסיפוק המועט ביותר) בהיבטים שנחקרו. נמצא, באופן כללי, כי שביעות הרצון היתה גבוהה בהיבטים של תנאי המגורים, הסדרים לגבי מזון ותנאי העבודה. ההיבט שבו בלטה אי-שביעות רצון היה השכר. היבטים של נוחות ושליטה נתפסו כחשובים מאוד.

(עובדים זרים; טיפול בית סיעודי; קשישים)

182 נאון, דניז; הרן, דפנה; פינטו, אופיר ואחרים:
גורמים המקדמים ומעכבים השתלבות בעבודה של מקבלי קצבת נכות כללית לאחר תיקון 109 לחוק הביטוח הלאומי (חוק לרון)
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 124 בסדרת "מחקרים לדיון", ירושלים 2017, 72 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

ב-2009 נכנס לתוקפו תיקון מס' 109 לחוק הביטוח הלאומי - שינוי במבנה קצבת נכות כללית ובתנאי הזכאות לקצבה. מטרת השינוי היתה לעודד אנשים עם מוגבלות שמסוגלים לעבוד להשתלב בעבודה או להרחיב את היקף תעסוקתם. כדי להעריך את השלכות התיקון בחוק על מצב התעסוקה של בעלי מוגבלויות, נעשה מחקר מעקב על-ידי המוסד לביטוח לאומי ומאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל. בדו"ח הנוכחי מוצגים ממצאי השלב השני של המחקר, שנערך כחמש שנים לאחר החלת החוק. מטרות המחקר היו בדיקת הגורמים לכך שרוב אוכלוסיית היעד לא מימשה את זכויותיה לפי התיקון לחוק, ומאפייניהם של מי שהשתלבו בעבודה בעקבותיו. במסגרת המחקר נבחנו המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים והרפואיים הקשורים לתעסוקה, משאבים וחסמים לתעסוקה, עמדותיו של הפרט בנוגע לטיפול שהוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי, בקיאותו בתיקון לחוק וציפיות הסביבה בנוגע להשתלבותו בעבודה. בין הממצאים: בקרב חסרי הניסיון בעבודה, השתתפות בשיקום תעסוקתי הגדילה את הסיכוי להשתלב בעבודה פי 2.5; בקרב חסרי הניסיון בעבודה, ככל שהפרט היה סבור יותר שבני משפחתו וחבריו מצפים ממנו לעבוד, סיכוייו להשתלב בעבודה גדלו פי שלושה לעומת מי שלא סבר שיש ציפיות ממנו לעבוד (בקרב מי שהיה בעל ניסיון בעבודה סיכוייו גדלו פי 20); רק כשליש ממקבלי הקצבה הכירו את חוק לרון; כ-3/4 מהמועסקים הביעו שביעות רצון כללית מעבודתם.

(מוגבלויות; תעסוקה; הכנסה; הנעה לעבודה; קצבאות; קצבת נכות; חוקים)

183 דויטש, צביקה:
השפעת "חוק טל" על היצע העבודה של גברים חרדים
"סקר בנק ישראל", מס' 89 (יולי 2017), עמ' 124-89. המאמר מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: http://www.boi.org.il.

חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ("חוק טל") הוחל בפברואר 2003. בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נבדקה השפעת החוק על היצע העבודה של גברים חרדים. החוק אפשר לראשונה לתלמידי ישיבות ואברכי כוללים בני 22 ומעלה "שנת הכרעה" של התנסות בשוק העבודה ללא "האיום" של חובת שירות צבאי. בתום שנה זו היה עליהם לבחור בין חזרה למעמד "תורתו אומנותו" והמשך דחיית השירות הצבאי לבין שירות צבאי. העבודה התבססה על נתוני סקרי כוח-אדם של הלמ"ס לגבי השנים 2011-1996. משק-בית הוגדר כ-"חרדי" אם מוסד הלימודים האחרון שבו למד אחד מבני הבית היה ישיבה בשנה הרלוונטית בלבד. בין הממצאים: ההסתברות להיות מועסק ולהשתתף בכוח העבודה בקרב חרדים בני 29-25 גדלה בכ-15%-10% בהשוואה לחרדים בני 34-30 שהחוק כמעט לא השפיע עליהם; החוק לא השפיע על תעסוקת בני 30 ומעלה גם בקרב אלה שהושפעו ממנו בצעירותם; לא נמצאה השפעה מהותית של הקיצוץ בקצבאות הילדים שבוצע בשנים אלו על שיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים.

(שוק העבודה; תעסוקה; חרדים; ישיבות; צה"ל; חוקים)

פרסומים

184 הכנסות והוצאות משק הבית: נתונים מסקר הוצאות משק הבית 2015 - סיכומים כלליים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1677, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

סקר הוצאות משק-הבית לשנת 2015 הקיף מדגם של 8,550 משקי-בית מ-251 יישובים, עירוניים וכפריים, המייצגים כ-2,413,000 מיליון משקי-בית באוכלוסייה. בין הממצאים לשנת 2015: ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו לחודש למשק-בית, מכל מקורות ההכנסה (עבודה, הון, קצבאות ותמיכות) הגיעה ל-18,671₪ (ההכנסה הכספית החציונית ברוטו היתה 14,359 ₪, וההכנסה נטו היתה 15,427 ₪); ההוצאה הממוצעת לתצרוכת, הכוללת את אומדן ההוצאה על שירותי דיור, הסתכמה ב-15,407 ₪ לחודש (ההוצאה הכספית הממוצעת לחודש היתה 12,323 ₪); במשקי-בית שהגדירו את עצמם חילוניים ההכנסות היו הגבוהות ביותר ומספר הנפשות במשק-הבית היה הנמוך ביותר; ההוצאה של משק-בית ממוצע על דיור היתה 24.7% מסל התצרוכת, ההוצאה על תחבורה ותקשורת היתה 20.1% מסל התצרוכת וההוצאה על מזון (כולל ירקות ופירות) היתה 16.3% מסל התצרוכת; אחוז ההוצאה על דיור עלה בהדרגה במשך השנים, עלייה של 2.6% משנת 1997 עד שנת 2015, ואחוז ההוצאה על בריאות בשנים אלו עלה ב-1.9%; ההבדל הגדול ביותר בתצרוכת בין חמישון ההכנסה העליון לבין חמישון ההכנסה התחתון היה בהוצאה על תחבורה ותקשורת - 5,511 ₪ בחודש בממוצע בחמישון העליון לעומת 1,400 ₪ בחמישון התחתון (פי 3.9); 45.9% מההכנסה החודשית של משקי-בית בעשירון התחתון מקורה היה בקצבאות ובתמיכות, לעומת 4.2% בקרב משקי-בית בעשירון העליון.

(משקי-בית; הכנסה; הוצאות משפחה; צריכה; מוצרים בני-קיימה; דיור; מזון; תרבות; בידור; חופשה; תחבורה; תקשורת; שירותי בריאות; שירותי חינוך; קצבאות; פנסיה; מסים; שכר; שכר דירה)

185 משקי-בית: תכונות כלכליות וצפיפות דיור, על-פי סקרי כוח-אדם - 2014
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1664, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מעודכנים לשנת 2014 על משקי-הבית בישראל לפי מצב התעסוקה במשק-הבית (מועסקים/ לא-מועסקים, שייכים לכוח העבודה/ לא שייכים לכוח העבודה, היקף העבודה של המועסקים, מספר האנשים במשק-הבית שהם בגיל העבודה ועוד) ועל צפיפות הדיור במשקי-הבית. הנתונים מובאים בשילוב עם מספר משתנים, שביניהם: מספר הנפשות במשק-הבית, מספר הילדים במשק-הבית, סוג משק-הבית, מגדר ומספר שנות הלימוד של ראש משק-הבית, מספר החדרים בבית, צורת יישוב המגורים, מחוז ונפת המגורים, העסקת עוזרת/מטפלת במשק-הבית ומאפיינים דמוגרפיים של הדיירים כגון קבוצת האוכלוסייה (דת), יבשת הלידה ותקופת העלייה. כמו כן, מוצגים בנפרד נתונים על משקי-הבית שיש בהם ילדים עד גיל 17, על משקי-הבית לפי מספר המפרנסים במשק-הבית, על משקי-הבית של העולים מ-1990 ואילך ועל משקי-הבית של ערביי ישראל. הנתונים מתבססים על סקרי כוח-אדם, הנערכים באורח שוטף על-ידי הלמ"ס. סקרים אלה הם המקור העיקרי לנתונים על צפיפות הדיור של משקי-הבית בישראל בתקופה שבין מפקד אוכלוסין ודיור אחד למשנהו. יש לציין, כי ב-2012 עבר סקר כוח-אדם ממתכונת רבעונית למתכונת חודשית. כמו כן, עודכנו ההגדרות של תכונות כוח העבודה, וכעת מוצגים נתונים על תכונות כלל כוח העבודה, כולל על המשרתים בצבא. כן נכללים נתונים על רמת הדתיות ובעלות על דירה.

(משקי-בית; תעסוקה; עבודה חלקית; אוכלוסייה; עולים; ערביי ישראל; דיור; צפיפות חברתית)

186 שטיינברג, נעמה:
ניתוח השפעת העברות בעין של המגזר הממשלתי והמלכ"רים על משקי הבית, בחלוקה לעשירוני הכנסה, ניתוח רב שנתי 2013-2007
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 102 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2017, 86 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

מצב המשק ושגשוגו נבחן כיום באמצעות התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) - הערך הכספי של כלל המוצרים והשירותים המופקים במדינה. התמ"ג ומערכת החשבונאות הלאומית מאפשרים בחינה והשוואה בין כלכלות. חשבונות הלוויין מהווים חלק חשוב במערכת החשבונות הלאומיים. אחד הפרמטרים הנמדדים בחשבון לוויין הוא העברות בעין - ערך הייצור של שירותים הניתנים למשקי-בית בחינם על-ידי המעביד או הממשלה. מטרותיה של עבודה זו היו: בניית מסד נתונים חדש, שיאפשר לפרסם נתוני העברות בעין בתחומי חינוך ובריאות (ובהמשך רווחה); פילוח של העברות בעין לפי לאום ומידת דתיות, אזורי פריפריה, חמש הערים הגדולות ועוד; ביצוע השוואות בין-לאומיות ובדיקה אלו פילוחים טרם נעשו בישראל ומה ניתן לפתח בעתיד; בדיקת הקשר שבין סך העברות בעין שמקבל משק-בית מהממשלה ומהמלכ"רים לשירותי חינוך ושירותי בריאות לבין סך ההכנסות שלו, והאם ככל שהעשירון שאליו משתייך משק-הבית נמוך יותר, סך ההעברות בעין גדל. העבודה התבססה על שילוב בין נתוני מאקרו כלכלה, מחשבונות הלוויין של חינוך ובריאות לבין נתוני מיקרו כלכלה מסקר הוצאות משק-הבית. נמצא, שמספר הנפשות במשק-הבית השפיע על גודל ההעברות בעין, הן לשירותי חינוך והן לשירותי בריאות; בהתפלגות העברות בעין לפי דרג חינוך נמצא, שסך ההעברות בעין הגבוה ביותר לתלמיד היה במוסדות להשכלה גבוהה ובחינוך היסודי; עוד נמצא, שערבים וחרדים קיבלו סך העברות בעין גבוה יותר מיהודים שאינם חרדים; ירושלים היא העיר שקיבלה את סך ההעברות בעין הגבוה ביותר; ההעברה בעין בתחום שירותי בריאות גדלה ככל שעלה הגיל.

(חשבונאות לאומית; שירותי בריאות; שירותי חינוך; הוצאה לאומית; ממשלה; מלכ"רים; משקי-בית)

187 הכנסות והוצאות משק הבית: נתונים מתוך סקר הוצאות משק הבית 2015
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 158 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2017, 12 עמ'. העלון מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בעלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון רחב של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מוצגים נתונים מתוך סקר הוצאות משק-הבית לשנת 2015: הכנסות משקי-הבית; הוצאות משקי-הבית; הכנסות והוצאות משקי-הבית לפי עשירונים וחמישונים; אי-שוויון בהכנסות משקי-הבית; עוני של משקי-בית; הכנסות והוצאות לפי קבוצות אוכלוסייה; הכנסות של שכירים ועצמאים; הרגלי צריכה ובעלות על מוצרים בני-קיימה. בין הממצאים: ב-2015 היתה ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו של משק-בית (מכל מקורות ההכנסה: עבודה, הון, קצבאות ותמיכות) 18,671 ₪ - עלייה ריאלית של 2.5% לעומת 2014; ב-2015 היתה ההוצאה הכספית החודשית הממוצעת של משק-בית 12,323 ₪, וההוצאה הממוצעת לנפש היתה 3,760 ₪; ב-2015 בשלושת העשירונים התחתונים ההוצאות עלו על ההכנסות, והחל מהעשירון הרביעי ההכנסות עלו על ההוצאות בהדרגה; אי-השוויון בהכנסות משקי-הבית לפי מדד ג'יני הצטמצם מעט ב-2015 לעומת 2014, אך השינוי אינו מובהק סטטיסטית; הכנסתם של משקי-בית יהודים היתה גבוהה כמעט פי שניים משל משקי-בית ערבים; הכנסתם הממוצעת ברוטו של שכירים היתה ב-2015 9,503 ₪ לחודש, ושל עצמאיים - 10,472 ₪ לחודש; ב-2015 היתה ההוצאה הממוצעת לתצרוכת בחמישון העליון פי 2.4 מאשר בחמישון התחתון (22,806 ₪ לעומת 9,594 ₪); 67.6% ממשקי-הבית ב-2015 חיו בדירות בבעלות.

(משקי-בית; הוצאות משפחה; הכנסה; שוויון חברתי; עובדים שכירים; עובדים עצמאיים; דיור; מזון; צריכה)

188 גוטליב, דנאיל; אנדבלד, מירי; גיטלסון, נטליה ואחרים:
עוני, תעסוקה, שכר וקצבאות של מקבלי נכות כללית
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 125 בסדרת "מחקרים לדיון", ירושלים 2017, 26 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

בעבודה זו נבדק מצבם החברתי-כלכלי ובמיוחד מצב העוני של מקבלי קצבת נכות כללית ב-2014. זאת, תוך התייחסות לסוגי הליקויים, גובה הקצבאות השונות, דפוסי העבודה, הרגלי העבודה ומידת היציבות במקום העבודה של מקבלי הקצבה וההשלכות של כל אלה על מצבם החברתי כלכלי. העבודה התבססה על מאגר נתונים שנבנה במינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי על מקבלי קצבת נכות כללית. בין הממצאים: מדי חודש משולמת קצבת נכות כללית לכ-230,000 אנשים בגיל הזכאות (גיל 18 עד גיל הפרישה מעבודה); קצבת הנכות הכללית תרמה לצמצום ממדי העוני של נכים בצורה דיפרנציאלית לפי סוג הליקוי ולפי האחוז הרפואי שנקבע; גובה קצבת הנכות עלה ככל שעלה אחוז הנכות, ולכן השפעתה הממתנת של הקצבה על העוני גדלה עם אחוזי הנכות; בנכות הנובעת מליקוי נפשי או שכלי לא נמצא קשר בין תחולת העוני לבין אחוז הנכות; סוגי הליקוי העיקריים של מקבלי הקצבה היו נפשי (34%), פנימי (25%), נוירולוגי (14%), שכלי (11%) ולוקומוטורי (8%); לכ-80% ממקבלי הקצבה נקבעה דרגת אי-כושר להשתכרות מלאה, ו-90% נמצאו זכאים לקצבה לצמיתות; בעלי ליקוי נוירולוגי היו זכאים גם לקצבאות תפקודיות, שבממוצע סכום התשלום שלהן הוא כפול מזה של קצבת נכות. כמו כן, גדלו התשלומים לסובלים מהליקויים ראייה, לוקומוטורי, פנימי ושכלי. מנגד, הסובלים מליקויים נפשיים ושמיעתיים כמעט ולא היו זכאים לקצבאות נוספות. בסוף הפרסום מובאות מסקנות והמלצות.

(נכות; קצבאות נכות; עוני)

189 גיטלסון, נטליה:
תלויים בנפגעי עבודה - 2015
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 286 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2017, 30 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים מאפייניהם של מקבלי גמלת תלויים בנפגעי עבודה - בני משפחה של עובדים שמתו כתוצאה מפגיעה בעבודה (תאונת עבודה או מחלת מקצוע): היקף התשלומים ששולמו למשפחות אלו ונתונים על התביעות למוסד לביטוח לאומי. הדו"ח מתבסס על נתונים מינהליים הקיימים במינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: בסוף 2015 4,717 תלויים של נפגעי עבודה קיבלו גמלה (מספר התלויים עלה עם השנים עקב העלייה במספר המועסקים והעלייה במספר הנפגעים וההרוגים בתאונות עבודה) - 86% בני משפחה של מי שהיה שכיר בעת הפגיעה ו14% של מי שהיה עצמאי; תשלומי המוסד לביטוח לאומי עבור תלויים הסתכמו ב-2015 בכ-388 מיליוני ₪ (כ-9% מסך תשלומי ענף נפגעי עבודה ב-2015); ב-2015 הוגשו 271 תביעות לגמלאות תלויים (קצבה או מענק); ב-2015 אושרו 57% מהתביעות לגמלאות תלויים.

(נפגעי עבודה; גמלאות)

190 גיטלסון, נטליה:
מקבלי גמלאות נכות מעבודה - 2015
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 287 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2017, 40 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

ביטוח נפגעי עבודה נועד לפצות מבוטחים שנפגעו בעבודה (בתאונה או שחלו במחלת מקצוע), בגין אובדן שכר או הכנסה בתקופה שלאחר הפגיעה שבה נעשו בלתי כשירים לעבוד או בגין הנזק הגופני או הנפשי שנגרם מהפגיעה. ביטוח נפגעי עבודה גם מסייע לאותם נפגעים לחזור לעבודה בעזרת שיקום מקצועי. בדו"ח זה מוצגים מאפייניהם של נפגעי עבודה שבגלל הפגיעה נפגע כושרם להשתכר: מאפיינים דמוגרפיים ורפואיים, היקף התשלומים ונתונים על התביעות למוסד לביטוח לאומי. הדו"ח מתבסס על נתונים מינהליים הקיימים במינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: בסוף 2015 כ-47,300 מבוטחים קיבלו קצבת נכות מעבודה; ב-2015 שילם המוסד לביטוח לאומי כ-4.5 מיליארדי ₪ לנפגעי תאונות עבודה (לעומת כ-4.3 מיליארדי ₪ ב-2014), מתוכם כ-3.2 מיליארדי ₪ עבור תגמולי נכות, כ-483 מיליוני ₪ עבור הוצאות ריפוי, כ-444 מיליוני ₪ עבור דמי פגיעה, כ-389 מיליוני ₪ עבור גמלאות תלויים וכ-31 מיליוני ₪ עבור שיקום; ב-2015 הוגשו למוסד לביטוח לאומי כ-28,000 תביעות לגמלאות נכות מעבודה, ובאותה שנה אושרו 91.5% מהתביעות.

(נפגעי עבודה; נכות; גמלאות; שיקום)

191 וסרשטיין, שנטל:
מקבלות גמלאות אִמָּהוּת בשנת 2016
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 288 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2017, 90 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

פרסום זה כולל נתונים על נשים שקיבלו אחת מגמלאות האִמָּהוּת - מענק לידה, שמירת הריון, דמי לידה, קצבת לידה, קצבה מיוחדת ותגמול מיוחד - וכן על נשים ששולם בעבורן מענק אשפוז לבתי-החולים ועל גברים שקיבלו דמי לידה לאב. בפרסום נסקרים מאפיינים דמוגרפיים של מקבלי הגמלאות וכן מאפייני עבודה ושכר והתפלגויות לפי מחוזות ולפי סניפים של המוסד לביטוח לאומי. לגבי נשים שקיבלו גמלה לשמירת הריון מובאים גם מאפיינים רפואיים. בין הממצאים: מספרן של הנשים שקיבלו מענק לידה ב-2016 היה כ-179,000, שכ-71% מהן קיבלו דמי לידה; מספרן של הנשים שקיבלו מענק אשפוז היה 179,677, ומתוכן 2,759 נשים קיבלו את המענק בגין לידת פג; מספרן של הנשים המקבלות גמלה לשמירת הריון המשיך לעלות וב-2016 הוא הגיע ל-13,097; שיעורן של הנשים שקיבלו גמלה לשמירת הריון מתוך כלל הנשים שקיבלו דמי לידה ב-2016 היה 10.4%; 520 גברים קיבלו דמי לידה ב-2016 - 0.41% מכלל מקבלי דמי לידה בשנה זו (לעומת 281 ב-2008); כ-79% מגברים אלה קיבלו דמי לידה ליום בסכום העולה על השכר הממוצע במשק.

(גמלאות; לידה; הריון)

192 ברקלי, נתנאלה:
נשים המקבלות דמי מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי בשנת 2016
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 290 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2017, 56 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

לתשלום דמי מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי זכאית אישה גרושה או נפרדת או ידועה בציבור אשר יש ברשותה פסק-דין למזונות שניתן על-ידי בית-משפט או בית-דין מוסמך מכוח חוק המזונות (הבטחת תשלום). בפרסום זה מוצגים נתונים על הנשים שקיבלו דמי מזונות ב-2016 לפי גיל, מצב משפחתי, דת, יבשת הלידה, מספר הילדים, יישוב המגורים, מצב התעסוקה, סוג התשלום שהן מקבלות (לפי תקנות או לפי פסק-דין), סוג בית-הדין שקבע את דמי המזונות, גובה התשלום ועוד. נוסף על כך, מובאים נתונים על נשים שקיבלו השלמת הכנסה כתוספת לדמי המזונות, על הבעלים החייבים והיקף חובותיהם ועל פעולות אכיפה שננקטו נגד החייבים. הדו"ח כולל השוואות לנתוני שנים קודמות וכן פירוט לפי יישובים וסניפים של המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: בסוף 2016 היו כ-48,000 תיקי מזונות פעילים במוסד לביטוח לאומי - כ-15,000 תיקים של נשים שקיבלו דמי מזונות בתקופה זו וכ-33,000 תיקים של נשים שחדלו לקבל תשלום אך נשאר חוב של בני הזוג; ב-2016 שילם המוסד לביטוח לאומי כ-409 מיליוני ש"ח דמי מזונות, וסך התקבולים מבני הזוג החייבים לתקופה זו היה כ-154 מיליוני ש"ח, שהם כ-38% מסך התשלומים ששולמו לנשים בשנה זו; סך החוב שהצטבר מאז הפעלת חוק המזונות ב-1972 הסתכם בכ-5.2 מיליארדי ש"ח, שכשליש מהם הוא "חוב אבוד".

(מזונות; הבטחת הכנסה; בתי-משפט; המוסד לביטוח לאומי)

Tsur, Shay: 193
Liquidity Constraints and Human Capital: The Impact of Welfare Policy on Arab Families in Israel
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2017.01, Jerusalem 2017, 35 pages (E, Hs), The publication appears on the Bank's Website: .http://www.boi.org.il/en

מגבלות נזילות עלולות להביא ילדים ובני נוער להפסיק את לימודיהם, גם אם התשואה להמשך הלימודים היא גבוהה, לדוגמה, מהתשואה על כניסה לשוק העבודה. במחקר הנוכחי נבחן קיומה של מגבלת נזילות כזו באמצעות בדיקת השפעת העלאת קצבאות הילדים, שממנה נהנו משפחות ערביות בישראל באמצע שנות ה-90' על שיעור הלמידה של ילדיהם. שיטת הזיהוי התבססה על כך שהגדלת הקצבאות למשפחות עם4  ילדים מתחת לגיל 18 היתה משמעותית בהרבה מההגדלה למשפחות עם 3 ילדים בגילים אלה. זאת, במיוחד לנוכח העובדה שב-2014 53% מהמשפחות הערביות היו מתחת לקו העוני. באמצעות שימוש בשיטת הפרש ההפרשים נמצא, שהגדלת הקצבאות הגדילה באופן מובהק את שיעור הלמידה של נערות בנות 17-16 מרקע חברתי- כלכלי נמוך, חלקית הודות לירידה בשיעור התעסוקה שלהן: עלייה של 1% בהכנסה המשפחתית הודות לעליית קצבת הילדים הובילה לעלייה של 2% בשיעורי הלמידה. הממצאים מלמדים, שתשלומי העברה ישירים למשפחות עניות במדינות מפותחות כישראל עשויים להאיץ את צבירת ההון האנושי, גם אם הם אינם מותנים בלמידה של הילדים.

(ערביי ישראל; מתבגרים; קצבאות ילדים; למידה)

194 סבו-לאל, רחל:
ילדים ונוער בסיכון בישראל
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדיל, פרסום מס' דמ-17-748 בסדרת דו"חות מחקר, ירושלים 2017 (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם יוזמת 360⁰ - התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

בישראל קיימים כמה מאגרי מידע במשרדי הממשלה, המרכזים מידע על ילדים ונוער בסיכון, על היקף האוכלוסייה ועל צרכיה. מידע זה הוא חלקי, אינו מתייחס להגדרות אחידות ואינו מקושר. בעקבות החלטת ממשלה מ-2008, נוסדה תכנית 360⁰ - התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, אשר אפשרה קבלת אומדן מקיף ומלא יותר על מספר הילדים ובני הנוער בסיכון בישראל, על מאפייניהם ועל צורכיהם. זוהי תכנית בין-משרדית המשותפת למשרדי הרווחה, החינוך, הבריאות, העלייה והקליטה וביטחון הפנים. את התכנית מוביל משרד הרווחה, והיא פועלת כיום בכ-180 רשויות מאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים והבינוניים שבהן חיים כ-2/3 מהילדים ומבני הנוער בישראל. בדו"ח זה, מוצג המידע שנאסף בתהליך איתור ומיפוי הילדים ובני הנוער בסיכון ביישובי התכנית. בין הממצאים: ביישובי התכנית אותרו כ-261,000 ילדים ובני נוער בסיכון המהווים כ-16% מסך כל הילדים ובני הנוער בישראל; ביישובים חרדיים, היוו הילדים ובני הנוער בסיכון כ-12% מכלל הילדים ובני הנוער החרדיים ביישובים אלו, ילדים ובני נוער ערביים היוו כ-23% מכלל הילדים ובני הנוער הערבים ביישובים אלו וילדים ובני נוער עולים היוו כ-27% מכלל בני הנוער והילדים העולים ביישובים אלו.

(נוער במצוקה; ילדים; תכניות התערבות)

195 לוי, ניר; דויטש, צביקה:
דוח מחקר: הערכת עלות-תועלת של תכנית אשת חיל
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, פרסום מס' דמ-17-720 בסדרת דו"חות מחקר, ירושלים 2017 (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם משרד העבודה והרווחה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

תכנית "אשת חיל" של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, נועדה לסייע לשילובן בעבודה של נשים מרוחקות משוק העבודה שאינן מקבלות קצבת הבטחת הכנסה. זאת, כדי להוות מנוף להעצמתן ולהתפתחותן האישית והמשפחתית. התכנית פעלה בקרב ארבע קבוצות נשים: ערביות, יהודיות ותיקות (ילידות הארץ או עם ותק של 15 שנה), יוצאות אתיופיה ויוצאות קווקז ובוכרה. במחקר הערכה זה, נבדקו יחסי העלות-תועלת של התכנית מבחינת המשק (הגדלת המשאבים העומדים לרשות החברה), של הממשלה (חיסכון בתקציב הממשלתי נטו) ושל המשתתפות (שיפור מצבן הכלכלי). המחקר התבסס בין היתר על נתוני סקר כוח-אדם של הלמ"ס (בניית קבוצת השוואה של בעלות מאפיינים דומים שלא השתתפו בתכנית). מנקודת המבט של המשק ושל המשתתפות נמצאה תועלת חיובית (תועלת פחות עלות) ומנקודת המבט של הממשלה נמצאה תועלת שלילית (עלות התכנית גבוהה מהתועלת של הגברת השתלבותן של נשים אלו בשוק העבודה).

(נשים עובדות; שוק העבודה; תכניות התערבות; העצמה; ניתוח עלות-תועלת)

196 סולומון, זהבה; יצחקי, ליאת; לוין, יפית:
חיים בצל טילים - הערכת צרכים ויעילות התערבות
מרכז המצוינות לחקר טראומה המונית, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2017, 138 עמ', מוגש לקרן המחקרים של המוסד לביטוח לאומי. המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

מאז שנת 2000, חשופה אוכלוסיית הדרום לירי רקטות ופצצות מרגמה מעזה. כתוצאה מכך, סבלו תושבי האזור, מפגיעות גופניות ונפשיות וכן מפגיעה ברכוש. מטרותיו של מחקר זה היו: הערכת ואפיון תגובתם הרגשית של התושבים החשופים באופן ממושך לירי; הערכת תפקודם ואמידת שיעור הנזקקים לסעד נפשי; בחינת יעילות ההתערבות במסגרת מרכזי חוסן בקבוצות גיל שונות. במסגרת המחקר, נאספו נתונים ב-4 נקודות זמן: 2010, 2014 (לפני מבצע "צוק איתן"), 2014 (לאחר המבצע) ו-2015, בקרב האוכלוסייה הכללית הבוגרת בדרום וכן נאספו נתונים לפני ובסיום ההתערבות הטיפולית במרכזי החוסן הממוקמים באזורים החשופים לירי. בין הממצאים: עד למבצע "צוק איתן" תושבי שדרות דיווחו על יותר חשיפה אישית, יותר פגיעה כלכלית, כמו גם חוויית איום גבוהה יותר מתושבי עוטף עזה. לאחר המבצע תמונה זו התהפכה ותושבי עוטף עזה דיווחו על חשיפה אישית רבה יותר וחווית חוסר אונים חמורה במיוחד; בבחינת ההתערבות הטיפולית במרכזי החוסן עלה כי שיעור כל אחד מהתסמינים עליהם דיווחו המטופלים לפני הטיפול פחת משמעותית לאחר הטיפול (למעט הפרעת קשב וריכוז).

(נגב; פעולות טרור; טראומה; פסיכיאטריה קהילתית)

197 סבירסקי, שלמה; קונור-אטיאס, אתי:
תמונת מצב חברתית - 2016
מרכז אדוה לחקר החברה בישראל, תל-אביב 2017, 40 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: www.adva.org.

בדו"ח שנתי זה מוצגות התפתחויות בתחומים חברתיים-כלכליים בישראל, תוך הדגשת פערים הקיימים בחברה והשוואה לשנים קודמות ולארצות אחרות. בדו"ח הנוכחי נסקרים הנושאים הבאים: שכר והכנסה (פערים בין עשירונים, פערים לפי מגדר, פערים בין קבוצות מוצא ודיון בשכרם של המנהלים הבכירים במשק); פנסיה (פערים הפרשות לפנסיה ואי-שוויון גם בדור הבא של הקשישים); עוני (אי-שוויון בחלוקת ההכנסות ופערים בשיעורי העוני בין קבוצות אוכלוסייה); אבטלה (דורשי עבודה לפי יישוב); תקציבים (הוצאות הממשלה הרחבה); חינוך והשכלה גבוהה (פערים בין קבוצות אוכלוסייה בזכאות לתעודת בגרות, בנגישות להשכלה גבוהה ובקבלת תארים); שירותי בריאות (פערים בתשלומי משקי-הבית לקופות חולים ולחברות ביטוח ולפיכך פערים בקבלת שירותי בריאות); תמותת תינוקות ותוחלת חיים (פערים לפי דת וקבוצות מוצא).

(פער חברתי; צמיחה כלכלית; השקעות; הכנסה; שכר; שכר מינימום; אבטלה; עוני; פנסיה; בחינות בגרות; סטודנטים; תארים אקדמיים; שירותי בריאות; ביטוח בריאות; תרופות; עלויות; תוחלת חיים)

198 צ'רניחובסקי, דב; קפלן, אביגדור; רגב, איתן; שטסמן, יוחנן:
טיפול סיעודי בישראל: סוגיות מימון וארגון
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2017, 26 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

בעשורים הקרובים צפויה להתגבר המגמה של שינוי ביחסי הגודל בין קבוצות הגיל בישראל: עלייה בחלקן של קבוצות הגיל המבוגרות וירידה בחלקן של קבוצות הגיל הצעירות. לשינוי זה יש השלכות רבות בתחומי התפקוד וההזדקקות לעזרה. שיעורי התחלואה והמוגבלויות יעלו, וכתוצאה מכך יגדל הנטל על משקי-הבית ויגדל הצורך בטיפול סיעודי. בעבודה הנוכחית נבחן נושא מימון הטיפול הסיעודי בישראל וביצועו בהשוואה למדינות אחרות, ומוצעים פתרונות לסוגיות השונות. העבודה מתבססת, בין היתר, על נתוני הלמ"ס, המוסד לביטוח לאומי, ארגון ה-OECD ועוד. בין הממצאים: בישראל שיעור המימון הפרטי של הטיפול הסיעודי הוא גבוה מאוד (45%) בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD (16%); שיעור צרכני הטיפול הסיעודי הממושך בקרב בני 65 ומעלה המטופלים בבית, גם הוא גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD. בין הפתרונות המוצעים בעבודה להסדרת נושא הטיפול הסיעודי בישראל: קביעת סל בסיסי אוניברסלי לטיפול סיעודי, סל שימומן מאיגום כל המשאבים הציבוריים המוקצים כיום לתחום במשרד הרווחה, במוסד לביטוח לאומי ובמשרד הבריאות בחשבון המיועד לכך; הנהגת ביטוח סיעודי ממלכתי שינוהל בידי גוף ייעודי שיוקם למטרה זו; הסדרת הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים שנמכרים בקופות החולים, שיהפכו לביטוחים משלימים לביטוח הממלכתי; הגדרה מחדש של המונח "חולה סיעודי"; הפעלת מנגנון מקצועי מטעם הגוף הייעודי הנ"ל שיבחן את זכאותם של חולים סיעודיים לקבל גמלת סיעוד ועוד.

(קשישים; זיקנה; סיעוד; הספקת שירותים; טיפול בית סיעודי; ביטוח סיעוד; טיפול ממושך; מימון)

פרסומים

199 תאונות דרכים עם נפגעים, 2016 - חלק ב' : תאונות בדרכים לא-עירוניות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1692, ירושלים 2017, בשיתוף עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים, במשולב, מספר תאונות הדרכים עם נפגעים, נפח התנועה ושכיחות התאונות בכל קילומטר ובכל צומת בדרכים הלא-עירוניות בישראל בשנת 2016. הנתונים מפורטים לפי סוג התאונה וחומרתה, ולצד נתונים אלה מובא פירוט של מספר התאונות שאירעו באותו מקום ב-2015-2013. כן חושב מדד למספר התאונות למיליון קילומטר נסיעה בכל קטע וצומת. הנתונים שבפרסום מבוססים על עיבודים שנעשו מתוך קובץ "תיקי תאונות דרכים עם נפגעים" של משטרת ישראל, והוא כולל נתונים על תאונות שאירעו ביהודה ובשומרון. עיבודים אלה נערכו לפי הזמנת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. כמו כן, מובאים בפרסום נתוני תאונות דרכים עם נפגעים באורח קל שדווחו למשטרה ושנרשמו על-ידה בתיקי "כללי עם נפגעים" (בפרסום האינטרנטי בלבד ולא בפרסום המודפס). נתוני נפח התנועה לקוחים מסקר "ספירות תנועה בדרכים לא-עירוניות" של הלמ"ס. נמצא, כי ב-2016 חלה עלייה במספר הכולל של התאונות בדרכים לא-עירוניות (3,277 ב-2016 לעומת 3,266 ב-2015), במספר התאונות הקשות (464 ב-2016 לעומת 456 ב-2015) ובמספר התאונות הקטלניות (168 ב-2016 לעומת 165 ב-2015), ואילו במספר התאונות הקלות נרשמה ירידה (2,595 ב-2016 לעומת 2,645 ב-2015).

(תאונות דרכים; נפגעי תאונות דרכים)

200 מורשים לנהוג, 2016
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1687, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

הנתונים המוצגים בפרסום זה מבוססים על נתוני מרשם הנהגים של רשות הרישוי שבמשרד התחבורה. הפרסום כולל נתונים על מספר המורשים לנהוג בישראל לפי מגדר, קבוצת אוכלוסייה, קבוצת גיל, סוגי כלי-הרכב שבהם הם מורשים לנהוג, שנת הוצאת הרישיון והגבלות נהיגה (חובת הרכבת משקפיים או עדשות מגע, סידורים מיוחדים לנכים, "נהג חדש" וכו'). כמו כן, מוצגות התפלגויות של המורשים לנהוג לפי יישוב, מחוז, נפה ואזור טבעי של מקום מגוריהם. בין הממצאים: מספר המורשים לנהוג ברכב מנועי הגיע בסוף 2016 לכ-4,113,700 - עלייה של כ-2.3% לעומת סוף 2015; כ-86% מהמורשים לנהוג היו בעלי ותק בנהיגה של 5 שנים ומעלה; שיעור הנשים בקרב כלל הנהגים היה כ-43%; כ-73,628 נהגים ב-2016 היו בני 18 ומטה (כ-1.8% מהנהגים) וכ-476,300 נהגים היו בני 65 ומעלה (11.6% מהנהגים), כשמתוכם כ-127,800 היו בני 75 ומעלה (119,400 ב-2015); כ-80% מהתושבים בני 54-25 היו מורשים לנהוג, לעומת כ-50% מבני 65 ומעלה; מספר הנהגים הממוצע לרכב מנועי היה 1.3; לכ-39% מהנהגים היתה הגבלת נהיגה כלשהי, וההגבלה השכיחה ביותר היתה חובה להרכיב משקפיים או עדשות מגע בעת הנהיגה (כ-32% מכלל המורשים לנהוג).

(נהגים; נהיגה; כלי-רכב)

201 כלי רכב מנועיים: 2016
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1688, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על מצבת כלי-הרכב המנועיים בסוף 2016, המבוססים על עיבודים שנערכו מתוך מרשם הרכב של רשות הרישוי שבמשרד התחבורה. המשתנים הכלולים בלוחות הם: סוג הרכב, התוצר, ארץ הייצור, שנת הייצור, מקום הרישום, סוג הבעלות ועוד. לגבי משאיות מוצגים הנתונים גם לפי סוג הדלק, המטען המורשה והמשקל הכולל. בפרסום נכללים גם נתונים על רמת המינוע (מספר כלי-הרכב ל-1,000 תושבים) בהשוואה לשנים קודמות ולארצות נבחרות. כמו כן, מדווח על מספר כלי-הרכב לפי סוג בחלוקות לפי ערים, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות, כמו גם על כלי-רכב גרורים ונתמכים שאינם כלי רכב מנועיים, נתונים על תאריך הרישום הראשון של הרכב, נתונים על כלי-רכב פרטיים לפי סוג הבעלות ונתונים על כלי-רכב שהיו מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים, לפי סוג התאונה, חומרתה וסוג הרכב. בסוף הפרסום מוצגים נתונים על פליטות של מזהמי אוויר משריפת דלק ועל ריכוזים של מזהמי אוויר כפי שנמדדו בתחנות תחבורתיות. בין הממצאים: מספר כלי הרכב המנועיים בישראל הגיע בסוף שנת 2016 ל-3,239,305 כלי רכב - עלייה של 4.8% לעומת סוף שנת 2015; ב-2016 נוספו למצבת כלי הרכב כ-372,000 כלי-רכב, (מהם כ-321,000 כלי רכב חדשים), בתקופה זו נגרעו מהמצבה כ-224,000 כלי רכב, כך שהתוספת נטו למצבת כלי-הרכב הסתכמה בכ-148,000 כלי-רכב; מתוך כלל כלי-הרכב כ-2,726,800 היו כלי-רכב פרטיים; ארצות הייצור המובילות של כלי-הרכב בישראל היו יפן (29.0%) וקוריאה הדרומית (13.7%); הגיל הממוצע של כלי-הרכב המנועיים בסוף 2016 היה 6.7 שנים; רמת המינוע היתה 383 כלי-רכב ל-1,000 תושבים; מספר כלי-הרכב ההיברידיים בישראל הגיע ב-2016 ל-54,058, לעומת 43,185 ב-2015.

(כלי-רכב; משאיות; מוניות; אוטובוסים; אופנועים; תאונות דרכים; זיהום אוויר)

202 ספירות תנועה בדרכים לא-עירוניות, 2016-2011
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1638, ירושלים 2017. הסקר הוזמן ומומן על-ידי חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

הנתונים המתקבלים מספירות התנועה מיועדים בעיקר למהנדסי תנועה ולאנשי הפיקוח המשטרתי בדרכים. הנתונים משמשים לתכנון ולאחזקת דרכים בהתאם לתנועה העוברת בהם, לביצוע מחקרים כלכליים ותחבורתיים ולחקר תאונות הדרכים. בפרסום זה מוצגים נתוני ספירות תנועה בקטעי הדרך הלא-עירוניים שבוצעה בהם ספירה ב-2016-2011. הפרסום כולל שני לוחות עיקריים, שבהם מופיעים נתוני הספירות מכל הקטעים הסטטיסטיים: בלוח 1 מוצגים נתוני ספירה יומיים, ובלוח 2 מוצגים נתוני ספירה לפי שעות היממה. נוסף על כך, כולל הפרסום מפה שבה מוצג ממוצע נפח התנועה היומי בקטעי דרך נבחרים בדרכים לא-עירוניות, בימים ראשון עד חמישי, בשנת 2016. המפה כוללת נתונים שהתקבלו כתוספת מחברת נתיבי ישראל. בפרק הנספחים מפורטים אירועים העשויים להשפיע על נפח התנועה בדרכים (כגון שינויים במחירי הדלק, שינויים במחירי התחבורה הציבורית וכו') וספירות תנועה מיוחדות (נפח התנועה מסביב לכינרת, בנגב ובדרכים לאילת בחג הפסח ובחג הסוכות).

(כלי-רכב; כבישים; תחבורה; תחבורה ציבורית; נסועה; דלק; מחירים)

203 תרבות הנהיגה בישראל - 2017: ממצאים ראשוניים בקרב נהגים מהמגזר היהודי
חטיבת המידע והמחקר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2017, 32 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט: https://www.gov.il/he/Departments/israel_national_road_safety_authority.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עורכת באופן שוטף סקרי התנהגות וסקרי עמדות בקרב משתמשי הדרך בישראל. סקר זה הוא חלק מבדיקה מתמשכת של תרבות הנהיגה בישראל, והוא משמש גם כמדד השוואה להערכת מיזם "שומרי הדרך" (תיעוד עבירות תנועה באמצעות יישומון המותקן בטלפון הסלולרי והעברת הנתונים למשטרה). מטרות הסקר היו: בחינת המודעות, העמדות וההתנהגות (דיווח עצמי) של נהגים במגזר היהודי בישראל; יצירת בסיס להשוואה למדידות חוזרות ונוספות; השוואה בין קבוצות שונות באוכלוסייה. הסקר שמדווח עליו בפרסום הנוכחי נערך בפברואר 2017 בקרב מדגם של 451 נהגים בני 18 ומעלה. בין הממצאים: 91% מהמשיבים ייחסו את האחריות לגרימת תאונות דרכים במידה רבה או רבה מאוד להתנהגות מסוכנת של נהגים, 47% מהמשתתפים סברו שיש סיכוי גבוה או גבוה מאוד שהם יהיו מעורבים בתאונות דרכים אם לא ינהגו כמעט תמיד לפי חוקי הנהיגה; רק 26% מהמשיבים סברו שיש להם סיכוי להיענש באופן אישי בגין עבירות תנועה; 96% מבני 65 ומעלה לעומת 84% מבני 64-25 ו-73% מבני 24 ומטה דיווחו על כוונה לנהוג על-פי חוק תמיד; 59% מבני 24 ומטה דיווחו על ביצוע עבירת תנועה אחת לפחות בקביעות ב-6 החודשים האחרונים, לעומת 16% מבני 65 ומעלה; 79% מהנהגים דיווחו כי עצם המודעות לקיומם של אמצעי אכיפה תשפיע על אופן הנהיגה שלהם, ו-74% סברו שמודעות זו תשפיע על אופן הנהיגה של הנהגים בישראל באופן כללי.

(נהגים; עבירות תנועה; ציות לחוק; עמדות)

204 שנתון סטטיסטי: ספנות ונמלים, 2016
רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, חיפה 2017, 112 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: http://asp.mot.gov.il (ראו: הודעות ופרסומי רספ"ן ◄ שנתון סטטיסטי).

השנתון הסטטיסטי של רשות הספנות והנמלים מקיף את הנושאים הבאים: 1) פעילות נמלי הים - תנועת מטענים ונוסעים בנמלים, תנועת מכולות, מדדי ביצוע (רמת שירות) של הנמלים, כוח-אדם בנמלים, לוחות סיכום של תנועות מטענים ומדדי רמת שירות בנמלי המסחר; 2) מבנה הספנות הישראלית ופעילותה - ניתוח מגמות בעולם והספנות בישראל, צי הסוחר, חברות הספנות הישראליות, כוח-אדם ימי, ביקורי אניות בנמלי המסחר, ביקורות על אניות זרות הפוקדות את נמלי ישראל (P.S.C), כלי שייט קטנים ומשיטים; 3) רשות הספנות והנמלים - תפקידיה, סמכויותיה ועיקרי הפעילות של כל אגף ברשות. הנתונים שבשנתון מתבססים על מאגר הנתונים הסטטיסטיים של הרשות, על נתוני הלמ"ס ועוד. בין הממצאים: כ-99% מכמות המטענים לישראל וממנה עברו דרך נמלי הים; הסחר הימי הישראלי הסתכם ב-2016 בכ-57 מיליוני טונות מטען - עלייה של כ-6% בתנועת המטענים לישראל וממנה לעומת 2015; פילוח המטענים ששונעו בנמלי ישראל ב-2016 - מכולות (47%), מתקנים אוטומטיים (35%), צובר חופנים (11%) ומטען כללי (7%); ב-2016 עברו בנמלי ישראל 189,660 נוסעים - ירידה של 10% לעומת 2015; צי האניות שבבעלות ובשליטה ישראלית כלל בסוף 2016 33 אניות, ש-17 מהן הן אניות מכולה; המעמס הכולל של אניות אלו היה כ-1,944,420 טונות; גילן הממוצע של האניות היה 9.5 שנים.

(תחבורה ימית; נמלים; אניות; ימאים; מסחר בין-לאומי; שנתונים [פרסומים])

205 רז, יצחק:
אירועי בטיחות בתעופה האזרחית: סיכום פעילות משרד החוקר הראשי – שנת 2015
משרד החוקר הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לוד 2016, 43 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://aiai.mot.gov.il.

בדו"ח שנתי זה נסקרת הפעילות בתחום בטיחות התעופה האזרחית ב-2015 והמגמות בעשור האחרון. בין הממצאים: ב-2015 דווח על 1,784 אירועי בטיחות אווירית לעומת 936 אירועים ב-2006; מתוך אירועים אלה היו 38 תאונות, 47 תקריות חמורות, 48 תקריות אחרות ו-4 תאונות שאירעו בחו"ל עם זיקה לישראל; לאחר מגמת עלייה בשיעור אירועי הבטיחות החמורים והבינוניים, נרשמת בשנתיים האחרונות ירידה מ-320 אירועים ב-2013 ל-300 ב-2014 ול-237 ב-2015; ב-2015 נהרגו שישה אנשים בתאונות אוויריות: שני טייסים ונוסע בשתי תאונות אז"מ (אווירון זעיר ממדים) ושלושה מרחפים ישראלים במהלך תחרויות ואימונים בחו"ל; ב-2015 אירעו שבע תאונות כטב"ם (כלי טייס בלתי מאויש) לעומת שלוש ב-2014; בתעופה הספורטיבית אירעו 22 תאונות, בדומה ל-2014 שבה אירעו 21 תאונות (13 תאונות אז"מ ו-8 תאונות דאונים, מצנחי רחיפה ומצנחים ממונעים למיניהם); בתעופה המסחרית (הובלת מטען ונוסעים) אירעו שתי תאונות, ובתעופה החקלאית אירעה תאונה אחת.

(תאונות; תעופה; מטוסים)

206 שרון, אסף:
השפעת השימוש בתנועות יד (ג'סטות) מצד הולכי רגל על מתן זכות קדימה במעברי חצייה לא מרומזרים
חטיבת המידע והמחקר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2017, 26 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות (קטלוג הספרייה הלאומית לבטיחות בדרכים): www.rsa.gov.il.

תנועות יד מצד הולכי רגל (ג'סטות) לצורך איתות על כוונתם לחצות כביש מתוארות בספרות המקצועית כאמצעי לשיפור התקשורת בין נהגים להולכי רגל. במחקרים קודמים נמצא, כי שיטה זו שיפרה את שיעורי מתן זכות הקדימה להולכי רגל החוצים במעברי חצייה. במחקר הנוכחי נבחנה לראשונה בישראל השפעת תנועות היד על מתן זכות קדימה להולכי רגל מבוגרים במעברי חצייה לא-מרומזרים, ובמיוחד נבדק האם ניתנת זכות קדימה כשקשישים עושים את תנועות היד. המחקר התבסס על שני מחקרי שדה שנעשו בבת-ים ובמודיעין ב-2016. במחקר הראשון נבדקה השפעת השימוש בתנועות יד בקרב הולכי רגל בני 25 ומעלה; במחקר השני נבחנה השפעת תנועות היד בקרב הולכי רגל בני 70 ומעלה. במחקר הראשון נאספו נתונים על 1,059 כלי-רכב ובמחקר השני על 521 כלי-רכב. בין הממצאים: במחקר הראשון נמצא שהשימוש בתנועות יד הוביל לשיפור משמעותי של 55% במתן זכות הקדימה להולכי הרגל (53% כשלא נעשו תנועות יד ו-82% כשנעשו תנועות יד), ובמחקר השני נמצא שהיה שיפור קטן בלבד ולא משמעותי במתן זכות הקדימה, שהיה בשיעור של כ-80%. לא נמצאו הבדלים משמעותיים במתן זכות הקדימה בין נהגים לנהגות

(הולכי רגל; נהגים; עבירות תנועה; קשישים)

207 גיטלמן, ויקטוריה:
בחינת יעילות בטיחותית של שיפורי תשתית שבוצעו במוקדי סיכון בדרכים הלא-עירוניות, בשנים 2010-2013
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2017, 61 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הספרייה הלאומית לבטיחות בדרכים: www.infocenters.co.il/rsa.

בעבודה זו, נבחנה יעילותם ותרומם הבטיחותית של שיפורים בטיחותיים בתשתית שבוצעו בדרכים הלא עירוניות על-ידי חברת נתיבי ישראל (נת"י). שיפורים אלה מבוצעים לרוב במוקדי סיכון קטעי דרך וצמתים, בהם נצפו תאונות דרכים רבות והעונים לקריטריונים שנקבעו על ידי הועדה הבין-משרדית של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אגף התנועה במשטרת ישראל ומשרד התחבורה. יעילותם הבטיחותית של שיפורי התשתית נמדדת על-פי תרומתם לצמצום שכיחות ו/או חומרת התאונות באתרים שטופלו. במסגרת העבודה, נבדקה השפעת שיפורי התשתית ב-2013-2010, תוך התמקדות בפיתוח ובשדרוג של דרכים חד-מסלוליות לדו-מסלוליות. השיפורים בוצעו ב-37 קטעי דרך וכללו: 1) הוספת מעקה מפרדה; 2) שיפור עקום אופקי; 3) שיפורים גאומטריים; 4) רִמְזוּר; 5) שיפור במערכת רמזורים; 6) הקמת מעגלי תנועה; 7) שדרוג לדו מסלולי של קטע דרך חד מסלולית. נמצא, כי שיפורים 3-1, 5 ו-7 תרמו לירידה בשיעור התאונות עם נפגעים ולגבי שיפורים 4 ו-6 נתקבלו תוצאות מעורבות.

(כבישים; מניעת תאונות; בטיחות בדרכים)

208 גורדוני, יפתח:
מניעת תאונות חצר בקרב החברה הבדואית בנגב: ממצאי מחקר מקדים לתכנון והערכה של תכנית מניעה
חטיבת המידע והמחקר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2016, 17 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט: https://www.gov.il/he/Departments/israel_national_road_safety_authority.

בישראל, מתרכזת בעיית תאונות החצר בעיקר במגזר הערבי. ב-2015-2008 נהרגו 53 פעוטות ערבים בתאונות חצר. למעלה ממחצית המקרים התרחשו בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. לתאונות חצר שני גורמים עיקריים - נהיגה מסוכנת בשטח החצר והתנהגות מסוכנת של ילדים בשטח החצר. בספרות המקצועית מוצעים פתרונות לתאונות אלו - חנייה מחוץ לחצר, בדיקה היקפית לרכב לפני תחילת הנסיעה, מכשול פחסי להפרדה בין הילדים לבין הרכבים, שמירה על הילדים בחצר וחינוך הילדים להתנהגות בטוחה. מטרתו של מחקר זה היתה אמידת מוכנותה של החברה הבדואית להתמודדות עם בעיה זו. הסקר נערך בקרב 332 משיבים בקרב האוכלוסייה הבוגרת בחברה הבדואית בנגב. בין הממצאים: 91% מודעים לכך שבישראל מתרחשות תאונות חצר, 77% יודעים את היקף הילדים ההרוגים ו-90% יודעים כי לפחות כמחצית מההרוגים הם מהחברה הבדואית בנגב; 84.3% מודעים לחומרת הבעיה ו-74.2% סבורים כי הסיכוי לתאונת חצר גבוה; אחריות לתאונות - 82.7% אחריות אישית, 71.6% אחריות החברה הבדואית ו-39.6% אחריות המדינה.

(נגב; ערביי ישראל; נהגים; תאונות דרכים; ילדים)

209 כהן-אתגר, מאריה; שרון, אסף:
ניסוי פיילוט לבחינת השפעת סימון אזור התקרבות למעבר חציה (סימון זיג-זג) על מדדי בטיחות במעברי חציה
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2017, 53 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט: https://www.gov.il/he/Departments/israel_national_road_safety_authority.

מעברי חציה לא מרומזרים נחשבים למוקדי סיכון להיפגעות הולכי רגל בשל החיכוך התדיר בין הולך הרגל לבין כלי הרכב. ב-2015-2010, כרבע מהולכי הרגל שנהרגו או נפצעו קשה בדרכים עירוניות בישראל, נפגעו במעברי חציה לא מרומזרים. מהירות הנסיעה באזורים בהם חוצים הולכי רגל, נחשבת לגורם מרכזי לתאונות הולכי רגל חמורות. בעבודה זו, נבחנה השפעת סימון קווי זיג-זג כאמצעי התרעה לנהגים על התקרבות למעבר חציה בקטע דרך עירוני. זאת, באמצעות מדידת שינויים במהירות נסיעה באזור ההתקרבות למעבר, במתן זכות קדימה להולכי רגל ובהתנהגויות הולכי רגל באזור מעבר החציה המטופל, שבועיים וחודשיים לאחר ביצוע הסימון. הניסוי בוצע ב-3 מעברי חצייה לא מרומזרים בחולון. בין הממצאים: לאחר חודשיים, לא נמצאה השפעה של הסימונים על מהירות הנסיעה; ברחוב דו-מסלולי, נרשם לאחר חודשים שיפור של 14% במתן זכות קדימה להולכי רגל וברחוב חד-מסלולי לא נרשם שינוי; בשלושת האתרים לא נרשם שינוי בהתנהגויות הולכי הרגל ובמצבי הקונפליקטים בין כלי-רכב לבין הולכי רגל. מסקנת העבודה היא כין אין להמליץ על אמצעי זה בישראל.

(יישובים עירוניים; כבישים; הולכי רגל; נהגים; מהירות; מניעת תאונות)

210 יוסמן, נעמי; קיצוני, רחלי:
הערכת כשירות הנהיגה של נהגים קשישים ישראליים
החוג לריפוי בעיסוק, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2017, 26 עמ', מוגש לקרן מחקרים שליד איגוד חברות הביטוח בישראל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: http://www.igudbit.org.il.

במחקר זה נערכה השוואה בין התנהגות הנהיגה של קשישים במסגרת תצפית טבעית על ביצוע הנהיגה, לבין הערכת נהיגה מובנית סטנדרטית. זאת, לשם בחינת מידת ההתאמה של התצפית הטבעית להערכת כשירות הנהיגה של הקשיש. במחקר השתתפו 70 בני 65 ומעלה, בעלי רישיון נהיגה תקף. הנבדקים עברו הערכות נהיגה באמצעות מבחנים משרדיים (שאלות הערכה עצמית של הנהיגה והערכה מוטורית סנסורית וקוגניטיבית). כמו כן, הנבדקים השתתפו בשתי הערכות נהיגה בפועל: הערכת נהיגה מובנית המדמה מבחן נהיגה מעשי בנוכחות מורה לנהיגה; תצפית טבעית על נהיגת הנבדק בסביבת מגוריו. מדדי התוצאה אשר חושבו להשוואה בין שני סוגי הערכות הנהיגה כללו ציון כללי של ביצוע הנהיגה, מספר טעויות קריטיות שעלולות היו לגרום לתאונה ומספר טעויות באחוזים בקטגוריות נהיגה שונות, כגון טעויות צומת, מעבר נתיב, איתות, שמירת כללים ומהירות. בין הממצאים: בתצפית הטבעית נצפו יותר טעויות מאשר בנהיגה המובנית; עם העלייה בגיל רמת הביצוע במבחן נהיגה מובנית יורדת; כדי להעריך את כשירות הנהיגה של האדם הקשיש באופן מהימן, חשוב לערוך הערכות נהיגה בפועל ולשלב בתוכן תצפית טבעית על הנהיגה.

(קשישים; נהגים; כושר קוגניטיבי; מבחנים; הדמיה)

211 סולברג, עדית:
מאפייני הנהיגה של קשישים ורמת המודעות שלהם לקשיים שבדרך
אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל 2017, 43 עמ', מוגש לקרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח בישראל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: www.igudbit.org.il.

שיעור בעלי רישיון נהיגה בני 65 ומעלה בישראל עלה מכ-6.9% מכלל הנהגים ב-2005 לכ-10.3% ב-2015. בקבוצת הגיל 74-65, עלה שיעור בעלי רישיון הנהיגה מ-43.1% ב-2005 ל-63.5% ב-2015 ובקרב בני 75 ומעלה הוא עלה מ-19% ל-28.8% בהתאמה. במחקר זה, נבחנו מאפייני הנהיגה של בני 65 ומעלה ורמת מודעותם העצמית לקשיים בנהיגה. המחקר התבסס על ניתוח נתוני הלמ"ס ועל סקר ייחודי, שכלל העדפות מוצהרות, של 205 נהגים בני 80-70. בין הממצאים: 64% מבעלי רישיון הנהיגה בני 65 ומעלה הם גברים (גברים מהווים 44% מסך בני 65 ומעלה); הנשאלים בסקר לא ראו בגיל כמגבלה לנהיגה, אלא רק במגבלות פיסיות; למרות כי רוב הקשישים הסכימו כי יש קשיים טכניים הכרוכים בנהיגת קשישים, 60% לא הסכימו עם ההיגד "אנשים מבוגרים שולטים פחות טוב על הרכב בדרך כלל"; שתי המגבלות הבולטות שהציגו משיבי הסקר לנהיגה הם נהיגה בשעות החשיכה ונהיגה במזג אוויר גרוע. אחת ממסקנות המחקר היא כי רמת המודעות של הקשישים הנוהגים לגבי טיב הנהיגה שלהם. לכן, מומלץ לחזק את רמת הדיווחים שרופאים מחויבים להעביר ביחס למגבלות הנהיגה של קשישים המטופלים על ידם.

(נהגים; קשישים; מוגבלויות)

212 אורון-גלעד, טל; פרמט, ישראל; תפירו, חגי ואחרים:
השפעתן של הסחות דעת על ביצועי חציית כביש של הולכי רגל, ילדים ובוגרים
המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2017, 78 עמ'. הוגש לקרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: www.igudbit.org.il.

רוב תאונות הדרכים שמעורבים בהן הולכי רגל מתרחשות באזורים עירוניים ובמרכזי ערים. במחקר זה, שנערך במעבדה לחקר התנהגות הולכי רגל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, נבדקו הגורמים לריבוי תאונות הולכי רגל באזורים עירוניים. המחקר כלל 4 ניסויים שבהם השתתפו בסך הכל 280 בוגרים וילדים בני 13-7. מטרות המחקר היו: בחינת השפעתם של גורמים בסביבה העירונית הישראלית על הולכי רגל מבחינת הסריקה החזותית של הסביבה, תפיסת הבטיחות וההחלטה האם לחצות את הכביש; סיווג הגורמים מסיחי הדעת וניתוח מאפייניהם; בחינת ההשפעה שיש לגילו של הולך הרגל; בחינת השפעת השימוש בטלפון סלולרי על הולכי רגל בוגרים וילדים. בין הממצאים: סביבות שיש בהן עומס חזותי גדול משפיעות לשלילה על תפיסת הבטיחות, על טיב סריקת האזור ועל התנהגות החצייה, במיוחד אם בה בעת נעשה שימוש בטלפון הסלולרי; עצמים דינמיים, בולטים, קרובים, גדולים, הנמצאים מעל גובה העיניים ושלטי וידיאו עלולים להסיח את דעתם של הולכי הרגל באופן משמעותי בכל קבוצות הגיל; בני 13-7 העריכו את בטיחות הסביבה לחצייה בעיקר על בסיס ייעוד המקום לחצייה (האם יש בו מעבר חצייה או רמזור להולכי רגל), ואילו בוגרים שקללו גורמים נוספים כגון רוחב הכביש ומבנה הדרך.

(בטיחות בדרכים; ילדים; טלפון סלולרי; מעבר חצייה; תשתיות; פרסומת)

213 מרציאנו, הדס; סתר, פארלי:
פיתוח אמצעי סימון מיטבי למעברי חצייה
המוקד לארגונומיה וגורמי אנוש, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2016, 45 עמ'. הוגש לקרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח בישראל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: www.igudbit.org.il.

להולכי רגל יש חלק נכבד בכלל ההרוגים והפצועים קשה בתאונות דרכים בישראל. רבים מהם נפגעים במעברי חצייה ללא רמזור. במחקר זה נבדקו פתרונות לשיפור סימון מעברי חצייה באמצעות רמזורים שימשכו את תשומת הלב של הנהג ממרחק גדול יותר. המשתנים שנבחנו היו: צבע, גודל, מיקום וקצב הבהוב הרמזורים. בשלב ראשון נערך ניסוי תיאורטי שבו נבדקה השפעת המשתנים השונים על תגובות הנבדקים. נמצא, כי זמן התגובה הגבוה ביותר ואחוז ההחמצות הנמוך ביותר היו כאשר לנבדקים הוצג עיגול כתום, גדול, בעל קצב הבהוב מהיר שהופיע למעלה בשדה הראייה. בשלב השני נעשה ניסוי בסימולטור נהיגה שבו רמזורים מדומים וסביבת נהיגה. בניסוי השתתפו 40 נבדקים, בעלי ותק נהיגה של 5 שנים לפחות. הנבדקים נהגו בסימולטור במשך כשעה, בשני תרחישים, לאורך 18 ק"מ כל אחד. בשני התרחישים יחד מוקמו 36 מעברי חצייה בקבוצות של 6 מעברים רצופים: 5 סומנו באמצעות 5 סוגי רמזורים והשישי לא סומן כלל. בשני התרחישים יחד התרחשו 6 אירועים "קריטיים" של אדם שחצה את הכביש באופן פתאומי. אירוע קריטי התרחש פעם אחת בכל סוג סימון מעבר חצייה, פעם אחת ליד מעבר חצייה ללא רמזור ופעם אחת ליד כל אחד מ-5 סוגי הרמזורים. בין הממצאים: הרמזור השכיח ביותר בישראל (עיגול קטן, הבהוב איטי ומיקום למעלה בשדה הראייה) לא הביא להפחתת מהירות הנסיעה בהשוואה למעבר חצייה לא מרומזר; הרמזור היעיל ביותר היה בקוטר של 45 ס"מ לפחות (פי 1.5 מהרמזור השכיח כיום), עם קצב הבהוב גבוה פי 10, שמיקומו בגובה 4 מטרים במרכז הכביש.

(בטיחות בדרכים; נהגים; הולכי רגל; מעבר חצייה; מניעת תאונות; הדמיה)

214 אלברט, גילה; לוטן, ציפי ואחרים:
היסח דעת של נהגים צעירים מהסמארטפון: דפוסי שימוש וטכנולוגיות מסייעות להפחתה
מכון רן נאור לקידום מחקר בטיחות בדרכים בע"מ (חל"צ) מיסודה של עמותת אור ירוק, הוד השרון 2017, 373 עמ'. הוגש לקרן מחקרים שליד איגוד חברות הביטוח בישראל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: http://www.igudbit.org.il.

היסח דעת בנהיגה הוא אחד הגורמים המובילים לתאונות דרכים קשות וקטלניות. מטרתו של מחקר זה היתה להעריך את דפוסי השימוש של נהגים בני 23-17 בטלפון חכם בזמן הנהיגה ולבחון דרכים להפחתת השימוש. במסגרת המחקר נבדקו הן דפוסי השימוש והן נכונותם של נהגים צעירים לקבל טכנולוגיות להפחתת השימוש. כן נבחנה שיטה חדשנית לניטור דפוסי השימוש וגיבוש מדדים להצגתם, ונבדקה הישימות והיעילות של התערבויות טכנולוגיות להפחתת השימוש. במחקר שנערך במהלך 2016 השתתפו 260 נהגים צעירים, אשר התקינו על הסמארטפון שלהם יישומון ייעודי (® ProtextMe) לניטור השימושים במכשיר במהלך 4 חודשים. הנבדקים חולקו לקבוצות שבכל אחת מהן היתה טכנולוגיה אחרת להגברת הבטיחות בדרכים, כגון ממשק קולי, השקטת צלילי התראות והעלמת חלונות קופצים. בין הממצאים:68% מהנבדקים לא הכירו יישומונים להגברת הבטיחות בנהיגה, אך 91% סברו שאפשר להשפיע על נהגים צעירים להפחית את השימוש בטלפון בזמן הנהיגה; 86% מהנבדקים סברו שהודעה "אני בנהיגה ואינני יכול לענות כרגע" תתקבל בהבנה על-ידי צעירים; כ-80% ציינו שהם לא היו שולחים הודעות לחבר אם הם היו יודעים שהוא נוהג; מספר הנגיעות הממוצע במסך היה 1.6 לדקה בחודש הראשון, 1.2 בחודשיים הבאים ו-1.3 בחודש הרביעי. השימוש השכיח בקרב הנהגים היה באפליקציית ווטסאפ. כמחצית מהנגיעות במסך היו במהלך נסיעה.

(צעירים; נהגים; בטיחות בדרכים; טלפון סלולרי)

215 סתר, פארלי; מרציאנו, הדס:
השפעת סימון הגבלת המהירות על גבי הכביש על המודעות למהירות המותרת ועל מהירות הנהיגה
המוקד לארגונומיה וגורמי אנוש, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2017, 30 עמ', הוגש לקרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח בישראל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: www.igudbit.org.il.

במחקרים נמצא, שאחת הסיבות לנהיגה במהירות מופרזת בישראל ובעולם היא אי-ידיעת המהירות המותרת (מ"מ). מטרתו של המחקר הנוכחי היתה לבחון פתרון פשוט וזול יחסית לסימון המ"מ, בנוסף לתמרור, כדי להגדיל את המודעות אליה מתוך הנחה שבמקביל להעלאת המודעות יעלה גם הציות למ"מ בקרב נהגים הרוצים לציית לחוק. באמצעות ניסוי יישומי בסימולטור נהיגה, נבדקה ההשפעה שיש להוספת סימון המהירות באמצעות שרטוט ערך המ"מ בספרות ברורות על הכביש. נבדקו שני תנאים לסימון הספרות על הכביש: 1) סימון בצבע לבן בלבד; 2) סימון בצבעים שחור, לבן ואדום, בדומה לתמרור המהירות. שתי קבוצות נבדקים נהגו בכל אחד משני תנאי הסימון, ובנוסף בתנאי ללא סימון על הכביש (נהיגת בסיס), שכלל נוכחות של תמרור רגיל בלבד. הושוו מדדי נהיגה שונים בין התנאים שכללו הוספת סימון על הכביש לבין תנאי נהיגת הבסיס. כמו כן, נבחנו שני תנאים של תדירות סימוני המהירות: 1) תנאי בסיס – סימון המהירות הופיע פעם אחת בתחילת מקטע המ"מ (כפי שמקובל כיום בכבישי ישראל); 2) תדירות מוגברת – סימון כל 500 מטר. נמצא, שהסימון הלבן על הכביש לא היווה פתרון יעיל לוויסות המהירות, גם כשהופיע כמה פעמים. לעומת זאת, הסימון הצבעוני שחור-לבן-אדום דמוי תמרור שחזר על עצמו כמה פעמים השפיע לחיוב.

(נהגים; מהירות; בטיחות בדרכים)

Siman-Tov, Maya; Radomislensky, Irena et al: 216
The Casualties from Electric Bike and Motorized Scooter Road Accidents
"Traffic Injury Prevention", 18: 3 (2017), pp. 318-323.

במחקר המתואר במאמר זה נבחנו מאפייני הפציעה והמאפיינים הדמוגרפיים של נפגעי תאונות דרכים שבהן היו מעורבים אופניים חשמליים וקטנועים, ברמה הלאומית בישראל בקרב שתי קבוצות של משתמשי דרך: רוכבים והולכי רגל. המחקר התבסס על נתוני רישום הטראומה הלאומי ב-2015-2013. במחקר נכללו כל המאושפזים עקב היפגעות בתאונות אלו. בסך הכל אותרו 795 נפגעים. בין הממצאים: בין 2013 ל-2015 עלה שיעור הנפגעים פי 6; 92% מהנפגעים היו רוכבים ו-8% היו הולכי רגל; 33% מכלל הנפגעים היו ילדים בגילים 14-0; בקרב הנפגעים הולכי הרגל 42% היו ילדים ו33% היו בני 60 ומעלה; חמישה מהנפגעים נפטרו במהלך אשפוזם (שלושה רוכבים ושני הולכי רגל).

(תאונות דרכים; אופנועים; אופניים; נפגעי תאונות דרכים; נהגים; הולכי רגל)

Gitelman, Victoria; Doveh, Etti; Bekhor, Shlomo: 217
The Relationship between Travel Speeds, Infrastructure Characteristics, and Crashes on Two-Lane Highways
"Journal of Transportation Safety & Security", [Epub ahead of print].

בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נבדק הקשר שבין מהירות הנסיעה לבין היארעות תאונות דרכים בכבישים מהירים שבהם שני נתיבי נסיעה, תוך בקרה על צפיפות התנועה ועל מאפייני התשתית. מאגר הנתונים ששימש לצורך העבודה כלל 179 קטעי דרך בישראל ובו המשתנים מהירות נסיעה, נפגעי תאונות דרכים במהלך 3 שנים, עומס תעבורתי ומאפייני תשתית. קטעי הדרך סווגו לקבוצות לפי מאפייניהם. באמצעות מודלים סטטיסטיים נבדקו מספר נפגעי תאונות הדרכים לפי שעת הפגיעה, מהירות הנסיעה, אורך קטע הדרך, צפיפות התנועה ועוד. כל אלה שיקפו את תנאי הדרך. נמצא, כי קיים קשר חיובי בין מהירות הנסיעה הממוצעת לבין היארעות התאונות, תוך בקרה על מאפייני התנועה והתשתית. השינוי בשיעור התאונות בעקבות הגברת מהירות הנסיעה בלט במיוחד בשעות הלילה. כמו כן, בדומה לממצאי מחקרים קודמים, נמצא שמבנה כביש רעוע, אורך קטע הדרך וצפיפות התנועה משפיעים על מספר תאונות הדרכים.

(כבישים; תאונות דרכים; תשתיות; מהירות; בטיחות בדרכים)

פרסומים

218 סקר תיירות נכנסת: דו"ח שנתי, 2016
"מרטנס-הופמן יועצים לניהול בע"מ", תל-אביב 2017, 509 עמ'. הוגש למשרד התיירות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד התיירות: https://info.goisrael.com.

בדו"ח זה מוצגים ממצאי סקר התיירים בישראל לשנת 2016, המהווה המשך לסקרים שהוחל בביצועם ב-1993. מטרות הסקר הן: איסוף נתונים על מאפייני התייר והביקור בישראל; בחינת מידת שביעות הרצון משירותים שונים בישראל; אמידת הוצאות התיירים שביקרו בישראל; בחינת השינויים בהשוואה לשנים קודמות. הנתונים נאספו בעת יציאתם של התיירים מישראל, בנמלי התעופה בן-גוריון, אילת ועובדה ובמעברי הגבול היבשתיים טאבה, נהר הירדן, גשר אלנבי ומסוף הערבה (נתוני תיירים שהגיעו בשיוט/ תיירים שיצאו דרך הים ונתוני מבקרים חד-יומיים מוצגים בנפרד). מתחנות אלו יצאו בתקופת הסקר (ינואר-דצמבר 2016) 2,872,581 תיירים. המדגם כלל 14,181 תיירים שלנו בישראל ו-822 מבקרים חד-יומיים. בין הממצאים: 24% מהתיירים היו יהודים ו-53% נוצרים; 27% מהתיירים הגיעו בטיול מאורגן, 64% באופן עצמאי ו-8% קנו חבילות תיור; 47% מהתיירים ביקרו בישראל בעבר; 63% מהתיירים לנו בבתי-מלון או בכפרי נופש, ו-23% לנו בבתי קרובים וחברים; השהייה הממוצעת בישראל היתה 11.4 לילות (בעבור תיירים ששהו בישראל עד 30 יום ממוצע השהייה היה 8.3 לילות); 77% מהתיירים ביקרו בירושלים, 67% בתל-אביב-יפו, 51% בים המלח ו-36% בטבריה/ הכינרת; ההוצאה הממוצעת של תייר היתה 1,492 $; 93% מהתיירים העריכו את הביקור בישראל כטוב עד מצוין (הציון הממוצע של שביעות הרצון היה 4.3 מתוך 5).

(תיירות; חופשה; בתי-מלון; הוצאות; שביעות רצון)

פרסומים

219 מחקר ופיתוח עסקי, 2014
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1675, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד הכלכלה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים ממצאי סקר מחקר ופיתוח (מו"פ) במגזר העסקי לשנת 2014. הפרסום כולל השוואה לשנים קודמות והשוואה בין-לאומית. הסקר נעשה על-ידי הלמ"ס לפי הזמנת משרד הכלכלה. הנתונים סווגו לפי ענפי כלכלה ראשיים בהתאם לפעילות העיקרית של החברות, על-פי הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2011 (נתוני 2009-2002 מבוססים על סיווג 1993). הסקר הקיף את כלל המגזר העסקי (ללא חקלאות ויהלומים), הכולל את ענפי התעשייה, הכרייה והחציבה ואת ענפי השירותים, והוא נערך על בסיס מדגם חברות הפעילות במגזר העסקי שבהן 10 משרות ומעלה ושנכללו באוכלוסיית הסקר. עד לשנת 2008 נחקרו בסקרי מו"פ עסקי ענפי התעשייה, הכרייה והחציבה, ענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים וענף מחקר מדעי ופיתוח (הכולל מכוני מחקר, מרכזי מו"פ, חממות טכנולוגיות, חברות פאבלס וחברות הזנק). פעילות המו"פ בשאר ענפי השירותים נאמדה במסגרת ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי. לכן, נתונים מלפני שנת 2009 בעבור ענפים אלה לא מובאים בפרסום זה. המטרות העיקריות של סקרי מו"פ עסקי הן :הערכת ההוצאות, התשומות והתפוקות של העסקים בתחום המו"פ, כדי לספק מידע על פעילות זו ולאפשר חישוב של ההוצאה הלאומית למו"פ; יצירת סדרת נתונים על מו"פ שתאפשר הערכה רצופה של פוטנציאל הצמיחה הנובע מחידושים טכנולוגיים; שימוש ככלי עזר לממשלה, למוסדות מחקר ולגופי תכנון לשם הכוונת המחקר והפיתוח. ב-2014 הוציאו חברות במגזר העסקי כ-44.5 מיליארדי ₪ על מו"פ, כ-9% יותר מאשר ב-2013.

(מחקר ופיתוח; מפעלי תעשייה; תעשייה עתירת-ידע; טכנולוגיה; חדשנות; מחשוב; מימון; הוצאות; השקעות; פדיון; ייצוא; משרות; כוח-אדם)

220 הוצאות לשמירה על הסביבה בענפי התעשייה והחשמל: 2014
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1686, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגות הוצאות ענפי התעשייה והחשמל לשמירה על הסביבה, לצורכי גיבוש מדיניות סביבתית, לשימוש המגזר העסקי, מוסדות אקדמיים וארגונים בין-לאומיים. נתוני ההוצאות שבפרסום מתייחסים להוצאות של החברות בגין ביצוע פעולות לשמירה על הסביבה (כגון הקמת מתקן לטיפול בשפכים, תחזוקת ארובה, פינוי פסולת וכו') ב-2014. הנתונים שבפרסום מסווגים לפי ענפי הכלכלה של התעשייה והחשמל, בהתאם לחלוקה המקובלת בפרסומי ארגון ה-OECD. כמו כן, מסווגים הנתונים לפי תחום ההשפעה הסביבתית שבו התבצעה הפעילות (שפכים, פסולת וכו'), לפי סוג ההוצאה (השקעות או הוצאות שוטפות) ולפי האופי הטכנולוגי של הפעילות (פתרון קצה או טכנולוגיה נקייה). בין הממצאים: ב-2014 הסתכמו ההוצאות לשמירה על הסביבה בענפי התעשייה והחשמל בכ-3 מיליארדי ₪, מהם 47% בנכסים קבועים ו-53% הוצאות שוטפות; 51.6% מההוצאה התרכזה בהגנה על איכות האוויר והאקלים, 17.0% בטיפול בשפכים, 10.4% בטיפול בפסולת מסוכנת, 10.9% בטיפול בפסולת ו-10.1% בהוצאות אחרות; 89% מההוצאה היתה על פתרונות קצה (טיפול בזיהום לאחר שנוצר) ו-11% על פתרונות טכנולוגיה נקיה (מניעת זיהום); סך ההוצאות לשמירה על הסביבה בענפי התעשייה והחשמל בישראל היוו כ-0.3% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ב-2012. במדינות האיחוד האירופי ממוצע ההוצאות לשמירה על הסביבה בענפי התעשייה והחשמל (כולל ענף הגז ואספקת המים) ב-2012 עמד על כ-0.4% מהתמ"ג.

(איכות הסביבה; שפכים; פסולת; איכות אוויר; תעשייה; מפעלי תעשייה; חשמל; השקעות)

221 סקר ציפיות בתעשייה לחודשים יולי-ספטמבר 2017: ממצאים סופיים
תחום מחקר כלכלי, אגף כלכלה ורגולציה, התאחדות התעשיינים בישראל, תל-אביב 2017, 5 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההתאחדות: http://www.industry.org.il.

סקר זה נעשה ביני-יולי 2017 והשתתפו בו כ-160 חברות תעשייתיות. על-פי דיווחי החברות, ברבע השני של 2017 חלה נסיגה של 6% בתפוקת התעשייה, לאחר עלייה של 7% ברבע הקודם, במכירות לשוק המקומי נרשמה נסיגה של 12% לאחר צמיחה של 3% ברבע הקודם, ובמשלוחי הייצוא חלה נסיגה של 6%, לאחר נסיגה של 1% ברבע הקודם; במצבת העובדים נרשמה עלייה של 4%, בהמשך לעלייה של 6% ברבע הקודם; בקצב ההשקעות בנכסים קבועים נרשמה עלייה של כ-8%, בהמשך לעלייה של כ-10% ברבע הקודם. חברות שיש להן פעילות יצרנית בחו"ל דיווחו על צמיחה של 15% בתפוקתן, לאחר צמיחה של 5% ברבע הקודם, ועל גידול של 10% בקצב ההשקעות, לאחר גידול של 13% ברבע הקודם. חברות התעשייה צופות, בממוצע, כי ברבע השלישי של 2017 תירשם צמיחה של 9% בתפוקתן, גידול של כ-7% במצבת העובדים, גידול של 8% במכירות לשוק המקומי, אי-שינוי במשלוחי הייצוא וגידול של כ-4% בהשקעות בנכסים קבועים. חברות שיש להן פעילות יצרנית בחו"ל צופות גידול של כ-18% בתפוקתן, גידול של כ-3% במצבת כוח-האדם וגידול של כ-14% בהשקעות.

(מפעלי תעשייה; תפוקה; השקעות; ייצוא; רווחיות; מימון; תעסוקה)

​