פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל נובמבר 2018

059 דת והגדרה עצמית של מידת דתיות, 2016-2015: נתונים מתוך דוח פני החברה מס' 10
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 169 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2018, 20 עמ'. העלון מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

בסדרת עלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון נושאים בתחומי המשק והחברה בישראל. בעלון זה, המבוסס על דו"ח פני החברה מס' 10 של הלמ"ס, מוצגים נתונים סטטיסטיים בתחומים שונים תוך התייחסות לדת ולהגדרה עצמית של מידת ה של הפרט. הנושאים הנסקרים הם: חינוך והשכלה, תעסוקה, רמת חיים ורווחה, בריאות; התנדבות, עבריינות, ביטחון אישי, תאונות דרכים, שימוש בשירותי רווחה ועוד. בין הממצאים: ב-2016, 45% מהיהודים הגדירו עצמם כחילונים, 25% כמסורתיים, 16% כדתיים/ דתיים מאוד ו-14% כחרדים; בקרב הערבים, 11% הגדירו עצמם כחילוניים, 57% כמסורתיים ו-31% כדתיים/ דתיים מאוד; שיעורי התעסוקה בקרב יהודים וערבים הם נמוכים יותר ככל שרמת הדתיות היא גבוהה יותר; בקרב יהודים, אחוז בני 65-16 שיש להם רמות מיומנויות גבוהות (באוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת) הוא נמוך יותר ככל שרמת הדתיות היא גבוהה יותר; במשקי בית יהודים וערבים, רמת ההכנסה היא נמוכה יותר ככל שרמת הדתיות היא גבוהה יותר; חרדים נמצאים בסיכון לעוני פי 6 מחילונים; 30.2% מהנפגעים בתאונות דרכים (35.2% מההרוגים) ב-2016 היו ערבים, בעוד שחלקם של הערבים באוכלוסייה היה 20.8%; ב-2016 23% מבני 20+ היהודים דיווחו שהם עסקו בפעילות התנדבותית (חרדים ודתיים יותר מאשר מסורתיים וחילונים), לעומת 6% מהערבים; שיעור התחלואה בסרטן הערמונית בקרב יהודים היה גבוה פי 1.9 מאשר בקרב ערבים, ובסרטן הריאה שיעור התחלואה בקרב ערבים היה גבוה פי 1.7 מאשר בקרב יהודים.

(אוכלוסייה; דתיות; חרדים; ערביי ישראל; מוסלמים; דרוזים; נוצרים; רמת השכלה; בחינות בגרות; מיומנויות; רמת חיים; הכנסה; הוצאות משפחה; בריאות גופנית; תוחלת חיים; עישון; ספורט; נהגים; תאונות דרכים; עבריינות; פשעים; תעסוקה; משלחי-יד; התנדבות; ניקיון; פסולת; שביעות רצון)

060 וייס, אבי (עורך):
תמונת מצב המדינה: תרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל - 2018
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2018, 98 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

בחוברת זו מוצגים נתונים בסוגיות חברתיות-כלכליות מרכזיות בישראל. הנתונים כוללים מגמות לאורך שנים והשוואות בין-לאומיות. רוב הנושאים מפורטים בהרחבה ב-"דו"חות מצב המדינה" ובפרסומים אחרים של מרכז טאוב, הכוללים מחקרי עומק של חוקרי המרכז. החוברת מחולקת לנושאים הבאים: דמוגרפיה (מבט דמוגרפי על ישראל; שינויים בשיעורי הפריון במגזרים השונים; שינויים במספר הנרשמים לכיתות א' ועוד); מאקרו-כלכלה (רמת החיים בישראל ביחס לארצות ה-OECD; מחירי השכירות ומחירי הדירות; התמ"ג לנפש בישראל לעומת מדינות מפותחות אחרות; הפריון בתעשייה העילית לעומת הצמיחה בשאר המשק ועוד); רווחה (העוני בהכנסות פנויות הצטמצם אך הוא עדיין הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות; קצבאות הזקנה והנכות לעומת קצבאות אחרות; חלקו של התקציב המוקדש להוצאה חברתית ממשיך לעלות אבל לאט; הפילנתרופיה בישראל מתרחבת ועוד); בריאות (ההוצאה הלאומית והציבורית על בריאות בישראל לעומת מדינות אחרות; הפחתת המימון הציבורי והרחבת המימון הפרטי במימון טיפולי בריאות; תוחלת החיים של ערבים בהשוואה ליהודים ועוד; השכלה ותעסוקה – גידול במספר הלומדים מתמטיקה ברמה מוגברת; עלייה בשיעור הלומדים בחינוך מקצועי; התשואה להשכלה היא גבוהה יותר בקרב נשים ונמוכה יותר בקרב עולים; שינויים גדולים בחוגים הנלמדים במוסדות להשכלה גבוהה; שכיחות החרמות והאלימות בבתי ספר; עלייה בשיעור הלמידה בתיכון בקרב ערבים; שיפור בציוני המיצ"ב וצמצום פערים; דפוסי התקדמות חריגים בין כיתות בזרם החרדי ועוד).

(הקצאת משאבים; חינוך; תלמידים; הישגים לימודיים; נשירה מלימודים; סטודנטים; תעסוקה; משלחי-יד; שעות עבודה; פריון עבודה; הכנסה; עוני; קצבאות; מסים; צריכה; מזון; דיור; קשישים; ילדים; חרדים; בריאות; ביטוח בריאות; שירותי בריאות; שירותי רווחה; תוחלת חיים; תקציבים; מחירים; מדדים כלכליים)

061 (קלינר) קסיר, ניצה; רומנוב, דמיטרי:
איכות החיים של אוכלוסיות בחברה הישראלית: מבט השוואתי
המכון החרדי למחקרי מדיניות, ירושלים 2018, 123 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: https://machon.org.il.

בדו"ח זה מוצג פרויקט פיתוח מערכת מדדי איכות חיים עבור שלוש אוכלוסיות שמרכיבות את החברה בישראל: חרדים, יהודים שאינם חרדים וערבים. מטרת הפרויקט היתה מדידת איכות החיים של כל קבוצת אוכלוסייה לפי סולם הערכים שלה. במסגרת הפרויקט נאספו מדדים רבים המאפיינים את הפן הכמותי ואת הפן האיכותי של איכות החיים בתשעה תחומים, כדלקמן: בריאות; רווחה אישית וחיי משפחה; חינוך והשכלה; הכנסה ומצב כלכלי; תעסוקה; דיור; חיי קהילה וחברה; ביטחון אישי וחשיפה לפשיעה; רשות מקומית, תחבורה ציבורית ואיכות הסביבה. המדדים השונים משקפים את התחומים משתי זוויות שלובות ומשלימות - המצב האובייקטיבי והתפיסה הסובייקטיבית. המדדים בכל התחומים סוכמו ושוקללו לערך המדד המצרפי עבור כל אחת מהאוכלוסיות. משקלי התחומים הופקו מנתוני סקר מיוחד שביצע המכון החרדי למחקרי מדיניות בקרב כ-1,055 משיבים. נמצא, כי ערך המדד המצרפי (הנע בין 0 ל-1) הוא 0.69 בקרב יהודים שאינם חרדים, 0.64 בקרב יהודים חרדים ו-0.16 בקרב ערבים.

(איכות חיים; מדדים; ערביי ישראל; יהודים; חרדים; תעסוקה; הכנסה; רמת חיים; דיור; בריאות גופנית; רווחה רגשית; מיומנויות; סגנונות חיים; בדידות; יחסי משפחה; מפגשים חברתיים; מיצב חברתי-כלכלי; איכות הסביבה; ניקיון; רשויות מקומיות; עבריינות; ביטחון אישי; תחבורה ציבורית; התנדבות; חינוך; אוריינות; בחינות בגרות; עמדות; שביעות רצון)

062 גל, ראובן:
מה קורה בבית היהודי פנימה? - מבט על מספר היבטים הנוגעים לחיי היום יום של החרדים
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2018, 19 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.neaman.org.il.

בעבודה זו, המתבססת על ממצאים של מספר מחקרים שנעשו בין 2013 ל-2017, נבדקו השינויים שהתחוללו בשנים האחרונות בקרב הקהילה החרדית בארבעה תחומים: 1) התמודדות עם קשיים כלכליים; 2) הרגלי בריאות, תזונה ופעילויות פנאי; 3) שימוש באינטרנט, במחשב וברכב; 4) עמדות כלפי חילונים. נראה, שעל אף תחולת העוני הגבוהה במגזר החרדי, אין המצב הכלכלי ורמת החיים החומרית נתפסים בקרב רוב הציבור החרדי כמצוקה חריפה. האמונה בקב"ה והאופטימיות הנובעת ממנה הם מקור להתמודדות יעילה עם המצב. לעומת זאת, הממצאים מעידים על יציאה הדרגתית של חלק גדול מהציבור החרדי בישראל מאורח חיים אולטרה-אורתודוכסי מובהק (מסוגר, מתבדל ומתנגד לעולם החילוני) לעבר דפוסי החיים המקובלים בחברה הישראלית הרחבה. גם הממצאים על הרגלי הבריאות והפנאי, על הרגלי השימוש במחשב ועל הנהיגה, כמו גם התשובות של הנשאלים בנוגע ליחסם לחילונים, מעידים על התקרבות לעולם החילוני. מכל מקום, מצטיירת תמונה מאוד מגוונת של האוכלוסייה המרכיבה את המגזר החרדי.

(חרדים; עמדות; רמת חיים; דתיות; פעילות גופנית; תזונה; אינטרנט; מחשבים; נהגים; פעילויות פנאי; דיור; סגנונות חיים; יחסי דתיים-חילונים)

063 וינרב, אלכס; בלס, נחום:
מגמות שינוי ברמת הדָּתִיּוּת בחברה היהודית
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, נייר מדיניות מס' 02.2018, ירושלים 2018, 39 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

בחברה הישראלית יש דיון לגבי השינויים ברמת הדָּתִיּוּת / חילון, במיוחד לאור שיעורי הפריון הגבוהים המאפיינים את החברה הדתית בכלל ואת החברה החרדית בפרט. הנתונים הקיימים כיום על רמת הדתיות בישראל לוקים בחסר. בעבודה הנוכחית נבדקו מגמות השינוי ברמת הדתיות בחברה היהודית בישראל בשנים האחרונות. זאת, בשתי דרכים: השוואת מספר התלמידים בכיתות א'-ב' ב-2015-2001 בכל תת-מערכת למספר התלמידים שאמור היה להיות בה לו הייתה מתפתחת בהתאם לקצב הריבוי הטבעי שלה; בחינת היקפי המעברים בין זרמי החינוך השונים בכיתות א'-ח' באמצעות מעקב אחרי תנועת תלמידים. נמצא, בין היתר, כי מספר התלמידים בכיתה ח' בחינוך הממלכתי גדול ב-5.9% מהצפוי, מספר התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי קטן ב-8.2% מהצפוי, ומספר התלמידים בחינוך החרדי קטן ב-7.7% מהצפוי לפי קצב הגידול הטבעי של מגזר זה.

(רמת דתיות; פריון [ילודה]; תלמידים; זרמים בחינוך)

064 קסיר (קלינר), ניצה:
מיהו עני? חובות בחברה החרדית: היבטים שונים של עוני ודרכי התנהלות פיננסית בקרב הציבור החרדי
בתוך: "אסופת מאמרים - סיכום פעילות רשות האכיפה והגבייה ומבט על אתגרי העתיד", עמ' 76-57. האסופה מופיעה באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

למרות שיעורי העוני הגבוהים במשקי בית חרדיים, שיעור החרדים הנמצאים בחובות הוא נמוך יחסית ושיעור החוסכים הוא גבוה. כמו כן, למרות שבדרך כלל יש מתאם גבוה בין מיצב חברתי-כלכלי לבין שיעור החייבים להוצאה לפועל, בחברה החרדית לא נמצא קשר זה. במאמר הנוכחי נדונים העוני והחובות בחברה החרדית; דרכי ההתמודדות של חברה זו; השפעת ההכנסות ודרכי ההתמודדות על ההתנהלות הכלכלית היומיומית של משקי הבית והפתרונות הנפוצים (תופעת הגמ"חים, לדוגמה). לצורך העבודה נאספו נתונים סטטיסטיים מסקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס, מנתוני רשות האכיפה והגבייה ועוד. בין הממצאים: למרות רמת ההכנסה הנמוכה, העוני בחברה החרדית לא נובע מכשלים, אלא מבחירה באורח חיים המותאם לכך, ואין בהכרח שיעור גבוה של נוטלי הלוואות וחייבים. במקרים של קושי כלכלי יש נגישות גבוהה להלוואות זולות, ויש אפיקים נוספים שניתן לפנות אליהם חוץ מהלוואות - ארגוני חסד, מתנדבים, מוסדות קהילתיים ועוד. במקרה של חייב שאינו עומד בהחזר הלוואותיו, הנושים פונים לאפיקים רלוונטיים בקהילה כדי שיסייעו בהחזר החוב - ערבים ובני משפחה, רבני הקהילה ומוסדותיה וכו'. השכיחות של רתיעה מפנייה לרשויות משפיעה על תחום זה, והיא מהווה גורם נוסף לכך ששיעור החייבים להוצאה לפועל הוא נמוך.

(חרדים; מיצב חברתי-כלכלי; הכנסה; הוצאות משפחה; עוני; חיסכון; צריכה; תרומות; הלוואות)

065 גולן, רפי:
אפיון החייבים של הוצאה לפועל לפי המעמד החברתי-כלכלי של מקום מגוריהם
בתוך: "אסופת מאמרים - סיכום פעילות רשות האכיפה והגבייה ומבט על אתגרי העתיד", עמ' 135-115. האסופה מופיעה באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בעבודה זו נעשה ניסיון לאפיין את החייבים במערכת ההוצאה לפועל בהיבטים חברתיים-כלכליים, וזאת באמצעות נתוני קבצים מנהליים המצויים ברשות האכיפה והגבייה (הכוללים את כתובת החייב, סכום החוב בפתיחת התיק, סוג התיק ועוד) והקבלתם לנתונים מצרפיים של הלמ"ס על יישוב המגורים של החייב (המדד החברתי-כלכלי של היישוב ונתונים נוספים). בין הממצאים: ביישובים שבאשכולות החברתיים-כלכליים 4-1 (הנמוכים), 14% מבני 20 ומעלה היו חייבים, לעומת 4.2% באשכול 9 ו-5.8% באשכול 10 (הגבוה ביותר); בכל אשכול חברתי-כלכלי אחוז החייבים במגזר הלא יהודי היה גבוה יותר מאשר במגזר היהודי (באשכול 1, פי 5); ביישובים חרדיים, הנמצאים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים, אחוז החייבים היה נמוך; ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של היישוב היה גבוה יותר, גיל החייבים היה גבוה יותר; ממוצע גיל החייבים נע בין 33 שנים ומעלה באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים ל-42 שנים ומעלה באשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים. במגזר הלא יהודי, ככל שהאשכול החברתי-כלכלי היה גבוה יותר, כך סכום החוב בפתיחת התיק היה גבוה יותר. לעומת זאת, במגזר היהודי נמצא שבאשכולות 3-1 סכום החוב בפתיחת התיק היה גבוה יותר מאשר באשכולות 6-4.

(חובות; הוצאה לפועל; אכיפת חוק; מיצב חברתי-כלכלי; ערביי ישראל; חרדים)

066 ורנר, שירלי:
תפיסות של חיילים ללא מוגבלות שכלית כלפי שילובם בצה"ל של אנשים עם מוגבלות שכלית
"ביטחון סוציאלי", מס' 104 (יוני 2018), עמ' 161-123 (עברית, סיכום באנגלית ובערבית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

תכנית "שווים במדים" נועדה לאפשר שילוב של אנשים עם מוגבלות שכלית בשירות צבאי בצה"ל. במחקר זה נבדקו עמדותיהם של חיילים ללא מוגבלות שכלית בנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלות שכלית בצה"ל. מבין 239 משתתפי המחקר, 154 שירתו עם חיילים שהשתתפו בתכנית ו-82 ביחידות אחרות שלא השתתפו בתכנית (3 לא סימנו פריט זה והוצאו מהמחקר). לא נמצאו הבדלים מובהקים במאפייני הרקע של המשתתפים משתי הקבוצות. המשתתפים השיבו על שאלון מובנה בנוגע לעמדותיהם כלפי שילוב חיילים עם מוגבלות שכלית בצבא, שכלל 19 שאלות סגורות ושתי שאלות פתוחות. בין הממצאים: באופן כללי, למשתתפי המחקר היו עמדות חיוביות לגבי שילוב אנשים עם מוגבלות שכלית בצה"ל, והעמדות החיוביות ביותר היו בקרב החיילים ששירתו עם משתתפי התכנית; ציונים גבוהים היו להיגדים "חשוב לשלב חיילים עם מוגבלות בצה"ל" ו-"השילוב בצה"ל מכין אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה"; תמיכה נמוכה היתה להיגדים "אנשים עם מוגבלות שכלית יכולים להשתתף בכל פעילות ביחידה בצה"ל" ו-"חיילים עם מוגבלות שכלית מפריעים לפעילות השגרתית בצה"ל".

(צה"ל; שירות צבאי; מוגבלויות; פיגור שכלי; עמדות; תכניות התערבות)

067 אופיר, יותם; ניר, נטלי:
דו"ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2017: נתונים מתוך המערך הלאומי לנתוני היפגעות ובטיחות ילדים
"בטרם לבטיחות ילדים", פרסום מס' 1104, פתח-תקווה 2018, 28 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בטרם: http://www.beterem.org.

דו"ח זה לשנת 2017 כולל נתונים על תמותת ילדים ובני נוער בגילאי 17-0 מהיפגעות בלתי מכוונת (תאונות) בהשוואה לשנים קודמות, כפי שנאספו בארגון "בטרם" לבטיחות ילדים באמצעות מאגר "תיעוד היפגעויות מהתקשורת", כחלק מהמערך הלאומי לנתוני היפגעות ובטיחות ילדים. במסגרת הדו"ח מוצגים נתונים על היקף התמותה, סוגי ההיפגעות, מקום ההיפגעות, מאפיינים חברתיים-כלכליים של הנפגעים, התפלגות לפי מחוזות, יהודים לעומת ערבים ועוד. בין הממצאים: ב-2017 אירעו 144 מקרי מוות של ילדים ובני נוער עקב תאונות (5.1/100,000 ילדים ובני נוער), וזוהי עלייה של 18.4% בהשוואה לממוצע בשנים 2016-2014; גורמי התמותה העיקריים ב-2017 היו תאונות דרכים (47%), טביעה (10%), נפילה (10%), חנק (8%) והרעלה / כוויה כתוצאה משריפה (7%); שיעור תמותת ילדים ובני נוער ערבים ב-2017-2015 עמד על 8.8/100,000 לעומת 2.6/100,000 בקרב ילדים ובני נוער יהודים; בניתוח השנים 2017-2013 נמצא ש-38% ממקרי המוות אירעו בבית או בחצר הבית, 38% בדרך, 14% במרחב ציבורי, 4% במוסד חינוכי, 2% במקום עבודה ו-4% לא ידוע; כ-30% מהילדים ובני הנוער שנהרגו עקב היפגעות בלתי מכוונת ב-5 השנים האחרונות היו ממחוז הדרום (חלקם של הילדים ובני הנוער ממחוז הדרום הוא כ-15% מכלל הילדים ובני הנוער בישראל); הסיכון של ילד מהאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים (אשכולות 3-1) למות כתוצאה מהיפגעות ב-2017-2013 נמצא גבוה פי 2.4 מהסיכון של ילד מהאשכולות הבינוניים (6-4) ופי 2.7 מהסיכון של ילד מהאשכולות הגבוהים (10-7).

(תאונות; תאונות דרכים; ילדים; מתבגרים; תמותה; ערביי ישראל; יהודים; מיצב חברתי-כלכלי)

068 אבו-עסבה, ח'אלד:
השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בקרב סטודנטים ערבים במוסדות אקדמאים בישראל 2017: דו"ח מחקר מסכם
הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, ירושלים 2017, 97 עמ'. בוצע על-ידי מסאר - מכון מחקר, תכנון וייעוץ חברתי. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: http://www.antidrugs.org.il.

במחקר זה נבחן היקף השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים (סמים, תרופות שלא במרשם רופא, טבק ומשקאות אלכוהוליים) בקרב סטודנטים ערבים בשנת לימודיהם הראשונה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. זאת, תוך השוואה בין 3 סוגי מוסדות: אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות ומכללות להוראה. המחקר נערך ביולי-אוגוסט 2016 בקרב מדגם של 1,500 סטודנטים (1,295 בפועל) - 45% מאוניברסיטאות, 33% ממכללות אקדמיות ו-22% ממכללות להוראה. בין הממצאים: יותר מ-20% מהנשאלים דיווחו שהם עישנו סיגריות בשנה האחרונה, ללא הבדל מובהק בין סוגי המוסדות; 33.5% דיווחו שהם עישנו נרגילה (במכללות לחינוך יותר מאשר במוסדות האחרים); כ-18% מהנשאלים דיווחו שהם צרכו משקאות אלכוהוליים בשנה האחרונה, ללא הבדל בין סוגי המוסדות; 12.5% מהגברים ו-1.8% מהנשים דיווחו שהם השתמשו בקנביס בשנה האחרונה; 6.4% מהנשאלים דיווחו שהם השתמשו בסמים בשנה האחרונה, ללא הבדל בין סוגי המוסדות; עישון סיגריות בקרב סטודנטים מועסקים היה גבוה יותר באופן מובהק לעומת סטודנטים לא מועסקים; ככל שהכנסת המשפחה היתה גבוהה יותר, שיעור המשתמשים בחומרים השונים היה גבוה יותר, למעט בקטגוריה "סמים אחרים"; ככל שצפיפות הדיור היתה נמוכה יותר, צריכת האלכוהול היתה גבוהה יותר.

(סטודנטים; ערביי ישראל; שימוש בסמים; צריכת אלכוהול; עישון)

Rafaeli, Sheizaf; Leck, Eran; Albo, Yael et al: 069
An Innovative Approach for Measuring the Digital Divide in Israel: Digital Trace Data as Means for Formulating Policy Guidelines - Final Report
Samuel Neaman Institute for National Policy Research, Technion, Haifa 2018, 123 pages (E, Hs). The publication appears on the Institute's Website: https://www.neaman.org.il.

השימוש ההולך וגובר באינטרנט משפיע באופן ניכר על מרבית תחומי החיים, והוא משנה את הדרך שבה בני האדם מתקשרים, צורכים מידע ומנהלים את פעילויות היומיום שלהם. עם זאת, טכנולוגיות המידע לא אומצו במידה שווה על-ידי כל חלקי האוכלוסייה, וקיימים הבדלים בגישה לאינטרנט, באופני השימוש בו ובסוגי התוכן המקוון הנצרך. תופעה זו, המכונה "הפער הדיגיטלי", חשובה להבנה לשם הערכה והתוויה של מדיניות לצמצום פערים דיגיטליים. במחקר המתואר בפרסום הנוכחי, נותחו נתונים המתעדים את ההתנהגות המקוונת (לוגים של שימוש באינטרנט, שיחות מקוונות, מילות מפתח במנועי חיפוש ועוד). היתרון העיקרי של נתונים אלו הוא שהם נתוני אמת ולא נתוני דיווח עצמי. בין הממצאים: נפח השימוש נמצא גבוה יותר בקרב גברים לעומת נשים, גבוה פי 2 בקרב דוברי עברית לעומת דוברי ערבית ופי 2.4 לעומת דוברי רוסית; נפח השימוש באינטרנט נמצא גבוה פי 5 בקרב תושבי מחוז תל-אביב לעומת תושבי מחוזות הדרום והצפון; מגוון התוכן - צריכת התוכן בקרב גברים נמצאה מגוונת יותר מאשר בקרב נשים, וכך גם צריכת התוכן של תושבי מטרופולינים תל-אביב וירושלים לעומת תושבים מאזורים אחרים. הבדלים בשימוש בתוכן (סוג הפעילות המקוונת או התוכן הנצרך) נמצאו לפי מגדר, לפי גיל, לפי רמת השכלה ולפי רמת הכנסה. בסוף הפרסום מובאות המלצות לצמצום הפערים הדיגיטליים.

(אינטרנט; מחשבים; פער דיגיטלי; מיומנויות)

070 רגב, ליאור; שטרן, מריק; גנן, אראלה:
חברה אזרחית בירושלים - מחקר מתודולוגי ומיפוי
מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ירושלים 2018, 51 עמ', בשיתוף עם קרן לייכטאג. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://jerusaleminstitute.org.il.

בירושלים קיימת פעילות ענפה של ארגוני חברה אזרחית. מטרותיו של ה הנוכחי היו: הצגת רקע תיאורטי על החברה האזרחית - הגדרות, מאפיינים ונקודת מבט מקומית של התפתחות החברה האזרחית בעיר; מיפוי וניתוח של ארגונים חברתיים הפועלים בירושלים, בהתבסס על מאגר המידע הרשמי של ארגוני המגזר השלישי בישראל (גיידסטאר) ומיפויים עצמאיים מקומיים. נוסף על כך, רואיינו אנשי מקצוע מהשטח, ממוסדות ציבור ומהאקדמיה. בין הממצאים: בירושלים פעילים כ-23% מכלל המלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח) בישראל - ב-2017 היו בעיר 4,077 מלכ"רים פעילים, לעומת 1,600 בתל-אביב-יפו; התקציב השנתי המוערך של כלל העמותות בעיר מוערך בכ-25-15 מיליארדי ₪, ומועסקים בהם כ-200,000-100,000 עובדים; תחומי הפעילות המובילים של המלכ"רים בירושלים הם דת, חינוך ורווחה. לארגונים העוסקים בפעילות קהילתית, חברתית ופוליטית יש ייצוג גדול בעיר (כרבע מכלל הארגונים בישראל), אולם הביטוי המספרי הכולל שלהם הוא נמוך בהשוואה לארגונים הפעילים בתחומים המובילים.

(ירושלים; מלכ"רים; עמותות; ארגונים וולונטריים; שירותי דת; שירותי חינוך; שירותי רווחה; איכות הסביבה; שכונות מגורים; שירותים קהילתיים)

071 גרא, רמסיס (עורך):
ספר החברה הערבית בישראל, 9: אוכלוסייה, חברה, כלכלה
מכון ון-ליר בירושלים, ירושלים 2018, 234 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.vanleer.org.il.

מטרתו של ספר זה, התשיעי והאחרון בסדרה, הוא תיאור מאפייניה של החברה הערבית בישראל והשינויים המתחוללים בה. הספר נועד לאפשר הבנה מעמיקה של החברה הערבית בישראל ושל תהליכי השינוי המתרחשים בה, לשירותם של חוקרים, מתכננים ומקבלי החלטות. הספר מחולק לשישה פרקים, כדלקמן: דמוגרפיה; עבודה; רמת חיים; חינוך והשכלה גבוהה; שלטון מקומי; עמדות כלפי סביבת המגורים ובית המגורים. בראש כל פרק מוצגים מקורות הנתונים, הגדרות, ממצאים נבחרים ולוחות סטטיסטיים. הנתונים הם מתחילת שנות ה-2000 עד היום (הנתונים העדכניים ביותר), וחלקם מוצגים תוך השוואה לאוכלוסייה היהודית. נמצא, כי נמשכת מגמת השיפור במצבם של הערבים אזרחי ישראל בכל ממד: עלייה ברמת ההשכלה, עלייה בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה, ירידה בשיעורי האבטלה וירידה בשיעורי העוני ובהיקפו. עוד נמצא, כי מגמת השיפור איננה נחלתן של השכבות החזקות בחברה הערבית בלבד וכי בולט שיפור במצבן של הנשים ובמצבה של האוכלוסייה הערבית בדרום הארץ. עם זאת, למרות המגמה החיובית, עדיין קיימים פערים גדולים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בישראל.

(ערביי ישראל; אוכלוסייה; תנועה טבעית; תעסוקה; אבטלה; עוני; הכנסה; גמלאות; מיצב חברתי-כלכלי; תלמידים; בתי-ספר; סטודנטים; אוניברסיטאות; הישגים לימודיים; רמת השכלה; משלחי-יד; דיור)

ו. חינוך והשכלה

פרסומים

072 השכלה גבוהה, תשע"ז - 2016/17
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 168 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2018, 20 עמ'. העלון מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בסדרת עלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מוצגים נתונים על ההשכלה הגבוהה בישראל. הנושאים הנסקרים בפרסום הם: ההשכלה הגבוהה בישראל; נשים; ערבים; חרדים; יוצאי אתיופיה; גיל; לימודי הנדסה; מדעי הרוח; הביקוש להשכלה גבוהה (מועמדים); ציוני הבחינה הפסיכומטרית של הסטודנטים; שיפור מיומנויות במהלך שנת הלימודים הראשונה לתואר הראשון; נשירה לאחר שנת לימודים אחת; מדד מוביליות חברתית; שהייה ממושכת בחו"ל; בני מהגרים בהשכלה גבוהה. בין הממצאים: לקראת שנת הלימודים תשע"ז (2016/17) נרשמו לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות 76,100 מועמדים ללימודי השנה הראשונה לתואר ראשון, כ-68% מהם התקבלו ולמדו. בשנה זו למדו במוסדות להשכלה גבוהה 313,400 סטודנטים, ו-76,000 קיבלו תארים אקדמיים - 50,800 קיבלו תואר ראשון, 22,600 קיבלו תואר שני ו-1,500 קיבלו תואר שלישי; על כל סטודנט אחד לתואר ראשון היו 1.4 סטודנטיות, ועל כל סטודנט אחד לתואר שני היו 1.6 סטודנטיות; מספר החרדים שלמדו לקראת תואר אקדמי עלה מ-560 בתש"ס ל-9,400 בתשע"ז. מתוך הסטודנטים החרדים שלמדו בתשע"ז, 7,870 למדו לתואר ראשון, 1,455 לתואר שני ו-70 לתואר שלישי; בקרב בני 30 שלהוריהם אין תואר אקדמי 23% בלבד קיבלו תואר ב-2017, לעומת 51.9% מבני 30 שלפחות לאחד מהוריהם יש תואר; שיעור הסטודנטים הערבים מכלל הסטודנטים בהשכלה גבוהה עלה מ-8.3% בתש"ס ל-15.2% בתשע"ז; אחוז הסטודנטים למדעי הרוח מכלל הסטודנטים בהשכלה גבוהה ירד מ-12% בתש"ס ל-7% בתשע"ז.

(אוניברסיטאות; מכללות; סטודנטים; תארים אקדמיים; מקצועות לימוד)

073 קירש, אורי:
אוניברסיטאות ישראל - היבטים ייחודיים בעולם המשתנה: תהליכים, סוגיות מגמות והערכות
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2018, 166 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.neaman.org.il.

בעבודה זו נדון עתיד האוניברסיטאות בישראל, לאור תהליכים ייחודיים לישראל ומגמות המתרחשות בעולם. הפרסום מורכב מ-8 פרקים, כדלקמן: התפתחות האוניברסיטאות; היבטים אקדמיים וניהוליים; מעמדן האקדמי ותרומתן הלאומית של האוניברסיטאות; התפתחות ההשכלה הגבוהה בישראל; רגולציה של ההשכלה הגבוהה; משאבים לאומיים, מימון ותקצוב; העולם המשתנה - היבטים כלליים וכלכליים; העולם המשתנה - הוראה, מחקר, יזמות וחדשנות. בין הממצאים: מיקומה של ישראל בעולם על-פי מספר הפרסומים בתחומים רבים הוא 30-20, והמיקום נמצא במגמת ירידה; מיקומה של ישראל על-פי מדד איכותי של ממוצע הציטוטים לפרסום במספר תחומים הוא בין 10 המדינות הראשונות בעולם; שלוש אוניברסיטאות ישראליות היו מדורגות בין 100 הראשונות ב-2013-2012, שתיים ב-2016-2014 ואחת בלבד ב-2017; ב-2000-1990 גדל מספר הסטודנטים ב-120% - גידול של כ-500% במכללות ושל כ-65% באוניברסיטאות; ב-2016-2015 היו 264,000 סטודנטים - 47.5% באוניברסיטאות ו-52.5% במכללות; ב-2015 היה שיעור בעלי השכלה על-תיכונית לסוגיה בקרב בני 64-25 בישראל 49%, לעומת 35% בממוצע במדינות ה-OECD.

(אוניברסיטאות; מחקר; תפוקה מדעית; פרסומים; מכללות; סטודנטים; חינוך גבוה; תקציבים; יזמות; חדשנות; טכנולוגיה; מדע)

074 ניטור רמת האלימות בבתי הספר לפי דיווחי תלמידים: נתונים מתוך סקרי ניטור אלימות תשס"ט-תשע"ז
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2018, 140 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ראמ"ה: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Rama.

החל משנת הלימודים תשס"ט, מעבירה ראמ"ה שאלונים בתדירות דו-שנתית למדגם מייצג של תלמידי כיתות ד'-י"א לשם בדיקת תופעת האלימות בבתי-הספר. בדו"ח זה, הרביעי בסדרה, מפורטים ממצאים מהשאלונים שהועברו עד כה במגזר היהודי (בחלוקה לשכבות גיל: כיתות ד'-ו', ז'-ט' ו-י'-י"א) ובמגזר הערבי, תוך השוואה על פני זמן. מטרתו המרכזית של המחקר היא לברר מהו היקף האלימות (לסוגיה) ובקרב אלו קבוצות אוכלוסייה וקבוצות גיל היא שכיחה. מטרה נוספת היא יצירת בסיס מידע הכולל, מלבד משתני האלימות, גם משתנים העשויים להסביר את הסיבות לאלימות. הנתונים המופיעים בדו"ח הנוכחי נאספו בינואר-מרס 2017, והם מוצגים בהשוואה לנתוני 2015, 2013, 2011 ו-2009. במחקר השתתפו 24,145 תלמידים. על בסיס התשובות חושבו מדדים לשבעה סוגי אלימות: מילולית, מתונה, קשה, חברתית, אלימות תוך שימוש באמצעי תקשורת דיגיטליים, אלימות מינית, אלימות מצד הצוות או כלפי הצוות. בין הממצאים: ארבע תופעות האלימות המתרחשות בבתי-הספר בשכיחות הגבוהה ביותר בתשע"ז היו: מילולית (34%), חברתית (19%), מתונה (%17) ומינית (13%); ככל שרמת האלימות היתה גבוהה יותר, שיעורי הדיווח עליה היו נמוכים יותר; ברוב המדדים נתגלתה מגמת שיפור בהשוואה לשנים קודמות; ככלל, בשלוש השנים האחרונות למדידה (תשע"ג, תשע"ה ותשע"ז) נרשמה במדדי האלימות בעיקר יציבות בכל שלבי הגיל ובשני מגזרי השפה, כלומר בשנים אלו לא נרשמו שינויים משמעותיים בהיקף ובשכיחות של רוב התופעות.

(תלמידים; אלימות בבית-הספר; בריונות; שימוש בסמים; שתיית אלכוהול)

075 כהן קדושאי, אושרית; מחלוף, יוסי; ליפשטט, נורית:
הישגי תלמידים יוצאי אתיופיה בראי מבחני המיצ"ב: תמונה רב-שנתית תשס"ח - תשע"ז
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2018, 26 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.education.gov.il/Rama.

בדו"ח זה מוצגים הישגי התלמידים יוצאי אתיופיה (ילידי אתיופיה או שלפחות אחד מהוריהם יליד אתיופיה) במבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) בשנות הלימודים תשס"ח-תשע"ז (2017/2016-2008/2007) בהשוואה להישגי כלל התלמידים בבתי-ספר דוברי העברית, תוך התמקדות בפערים ביניהם. הממצאים לגבי ההישגים במקצועות ההיבחנות במיצ"ב (עברית, מתמטיקה, אנגלית, ובכיתות ח' גם מדע וטכנולוגיה) מוצגים בחלוקה על-פי שכבת כיתה (ה' ו-ח') ובפילוחים על-פי רקע חברתי-כלכלי, מגדר, סוג פיקוח וסטטוס עלייה. נמצא, כי לאורך 10 שנות קיום המיצ"ב חל שיפור מתמשך בהישגי תלמידים יוצאי אתיופיה, בכל המקצועות ובשתי שכבות הכיתה (במתמטיקה ח' נרשם שיפור קל מאוד בלבד). בעוד שבחלק מן המקצועות לאורך השנים חל צמצום של הפערים בהישגי תלמידים יוצאי אתיופיה בהשוואה לכלל התלמידים דוברי העברית, בשנים האחרונות במקצועות אחרים הפער נותר יציב (בעיקר באנגלית בכיתה ה' ובמדע וטכנולוגיה בכיתה ח') ואף התרחב (במתמטיקה בכיתה ח'). לפיכך, יש להמשיך ולבחון את הפעולות הנעשות בשלב החינוך היסודי ובחטיבות הביניים על מנת להוביל לצמצום נוסף של הפערים.

(אתיופיה [ארץ מוצא]; עולים; תלמידים; מבחנים; ציונים; הישגים לימודיים)

076 עמדות הורים כלפי מערכת החינוך בבתי ספר לחינוך מיוחד, שנה"ל תשע"ו
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2018, 139 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ראמ"ה: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Rama.

בשנת הלימודים תשע"ו החלה ראמ"ה בניטור עמדות הורי תלמידים בבתי הספר בחינוך המיוחד. הסקר הועבר למדגם מייצג של הורים לילדים בבתי ספר כוללניים של החינוך המיוחד ועסק בנושאים מגוונים הקשורים למערכת החינוך בכלל ולהיבטים ייחודיים למערכת החינוך המיוחד בפרט. 1,843 הורים ענו לסקר (61% השבה) - 1,520 דוברי עברית ו-323 דוברי ערבית. בין הממצאים: כ-85% מההורים דיווחו שהם מרוצים באופן כללי מבית הספר; כ-90% מההורים דיווחו כי יש יחסים חיוביים בין המורה לתלמיד; כ-85% מההורים סברו שההוראה מעניינת וברורה; כ-90% מההורים דיווחו כי לדעתם הסביבה הפיזית של בית הספר מטופחת ונקייה; כ-80% מההורים דיווחו כי יש שיתוף של ההורים בבית הספר; כ-90% מההורים סברו כי בית הספר עושה מאמצים למנוע אלימות, אך רק כ-70% מההורים סברו שילדם לא חווה אלימות פיזית; רוב ההורים דיווחו שילדם עבר ועדת השמה במהלך השנתיים האחרונות, וכ-85% מהם הביעו שביעות רצון מהחלטת הוועדה ודיווחו על שיבוץ הילד בבית ספר בהתאם לצרכיו; כ-90% מההורים דיווחו כי יש הסעות לבית הספר וחזרה הביתה, אך רק כ-65% מהם הביעו שביעות רצון מהן. הדו"ח כולל גם ממצאים לפי קבוצות גיל של התלמידים ולפי סוג המוגבלות.

(חינוך מיוחד; יחסי הורים – בית-ספר; יחסי מורים – תלמידים; אקלים בית-הספר; שביעות רצון; עמדות)

077 קריל, זאב; פישר, יובל; הקט, יונה:
השפעת מידת הסלקטיביות של מוסד הלימודים על שכרם של אקדמאים צעירים
אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, ירושלים 2018, 36 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.mof.gov.il.

האוניברסיטאות והמכללות האקדמאיות נבדלות ביכולתן לברור מועמדים ללימודים. יכולת הברירה מושפעת מיוקרת המוסד, מיקומו ועוד. בעבודה זו נאמדה הפרמיה בשכר (שיעור השינוי בשכר הממוצע) לבוגרי תואר ראשון לפי רמת הסלקטיביות של המחלקה ומוסד הלימודים, שנמדדה לפי הציון הפסיכומטרי הממוצע של בוגרי המחלקה. בנוסף, נבדקו הבדלים בפרמיה בין ערבים לבין יהודים, בין בוגרים להורים בעלי הכנסות נמוכות לבין בוגרים להורים בעלי הכנסות גבוהות והאם הפרמיה לסלקטיביות השתנתה לאורך השנים הראשונות בקריירה. העבודה התבססה על קובץ נתונים מינהלי שכלל מידע על כ-184,000 ילידי 1985-1975 שלמדו במוסדות אקדמיים בישראל עד 2011. הקובץ כלל משתני גיל, מאפיינים דמוגרפיים, אשכול חברתי-כלכלי של יישוב המגורים עד גיל 17, רמות השכלה ושכר של ההורים, תעודת בגרות, ציון פסיכומטרי לפי פרקים (ומספר הפעמים שהפרט ניגש לבחינה) ומקצוע הלימודים באקדמיה. בין הממצאים: ככל שמוסד הלימודים היה סלקטיבי יותר בבחירת התלמידים, כך ההשפעה על השכר היתה חיובית יותר; לימודים במחלקה שבה הציון הפסיכומטרי הממוצע של הלומדים היה גבוה ב-10% מהציון הפסיכומטרי הממוצע של בוגרי מחלקה אחרת ניבא עליית שכר של כ-11% בתחום מדעי המחשב ובהנדסת חשמל, של 8% בהנדסת תעשייה וניהול ובחשבונאות, 6% במשפטים, 4.5% במתמטיקה ובכלכלה, אך לא ניבא עלייה בשכר ללומדים ביולוגיה, מדעי הרוח ומנהל עסקים. עוד נמצא, כי השפעת סלקטיביות מוסד הלימודים על השכר היתה שונה לפרטים מרקעים שונים: הפרמיה לסלקטיביות לערבים היתה חיובית אך נמוכה מהפרמיה ליהודים, וכך גם הפרמיה לילדים להורים ממיצב חברתי-כלכלי נמוך או בינוני בהשוואה לילדים להורים ממיצב חברתי-כלכלי גבוה.

(סטודנטים; אוניברסיטאות; מכללות; מיון סטודנטים; בחינה פסיכומטרית; מיצב חברתי-כלכלי; שכר)

078 ברוך-קוברסקי, רות; קונסטינטינוב, וצ'סלב; בן רבי, דליה:
קציני הביקור הסדיר (הקב"סים) בישראל - ניתוח מידע מעשר שנות עבודה עם תלמידים נושרים ונושרים סמויים (קובץ הקב"ס-נט 2015-2005)
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, פרסום מס' דמ-18-766, ירושלים 2018 (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.jdc.org.il.

קציני הביקור הסדיר (קב״סים) הם דמויות מפתח במערך הסיוע הניתן לתלמידים עם קשיי הסתגלות, כדי למנוע את נשירתם. קב״ס הוא עובד רשות מקומית ששר החינוך הסמיכו לעניין זה, ותפקידו להבטיח את החלת חוק חינוך חובה ואת התמדת התלמידים במוסדות החינוך במשך 15 שנות לימוד. מחקר זה הוא חלק ממיזם רחב להבניית מקצוע הקב״ס ולחיזוק פעילות הקב״סים, המשותף לאגף א׳ לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך ולג׳וינט-אשלים. במסגרת המחקר נותח תפקיד הקב"ס בהתבסס על נתוני מערכת הקב״ס-נט ב-2015-2005. במערכת זו מדווחים הקב״סים על עבודתם עם התלמידים. הניתוח מאפשר לראשונה ללמוד על דרכי עבודת הקב״סים, על מאפייני התלמידים המטופלים ועל מצב התלמידים בתום הטיפול. זאת, כבסיס להבניית תפקידם ולשיפור מערכת הקב״ס-נט. בין הממצאים: בכל שנה מטפלים הקב״סים בכ-4%-3% מהתלמידים הרשומים בקובץ התלמידים של משרד החינוך; בבחינת שנתון גיל שלם נמצא, שהקב״סים יצרו קשר לאורך השנים עם כחמישית מתלמידי השנתון, ומתוכם עם כ-77% (כ-16.5% מתלמידי השנתון) נמשך הטיפול מעבר לקשר יחיד; עם כ-5.5% מתלמידי השנתון (26% מהתלמידים המטופלים) נמשך הקשר כשנתיים (10+ רשומות במערכת קב"ס-נט); בתום תקופת מעורבות הקב״ס, 38% מהתלמידים שהקב״ס החל את טיפולו בעניינם כשהיו מחוץ למסגרת לימודים חזרו למסגרות אלו; מבין התלמידים שהיו במסגרות פורמליות בתחילת מעורבות הקב״ס והתמודדו עם קשיים שונים, כ-90% נשארו במסגרות פורמליות בתום מעורבות הקב״ס.

(תלמידים; למידה; נשירת תלמידים; נוער בסיכון; הסתגלות)

079 פוקס, הדס:
השכלה ותעסוקה בקרב צעירים ערבים
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2017, 44 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

בעבודה זו נותחו דפוסי ההשכלה והתעסוקה בקרב הצעירים הערבים בישראל בשנים האחרונות. העבודה התבססה בעיקר על בסיס נתונים של הלמ"ס שכלל נתוני השכלה תיכונית, ציוני פסיכומטרי, השכלה אקדמית ונתוני תעסוקה עבור הלומדים במערכת החינוך הישראלית ב-2010-1996. בין הממצאים: גורם מרכזי לפערי ההשכלה בין יהודים לערבים הוא רקע חברתי-כלכלי חלש יותר של האוכלוסייה הערבית. בפיקוח על הרקע החברתי-כלכלי, שיעורי הזכאות לתעודת בגרות בקרב נשים ערביות היו גבוהים יותר מאשר בקרב יהודיות (או שווים להם) בכל הקבוצות, אך בקרב הגברים הערבים נמצאו פערים לטובת היהודים, שאף גדלו בעשור האחרון; 39% מהיהודיות הזכאיות לתעודת בגרות ב-2013 למדו במגמה מדעית-הנדסית, לעומת 71% מהבדואיות ו-84% מהנוצריות (במגזר הערבי יש רוב נשי ברוב המגמות המדעיות-הנדסיות); שיעור הפנייה לאקדמיה עלה בכ-50% בקרב נשים ערביות, במיוחד בקרב בדואיות ודרוזיות בשנים 2013-2008. בקרב גברים השיפור היה קטן בהרבה (הנתונים אינם כוללים גברים ערבים הלומדים לתואר אקדמי בחו"ל); פערי השכר בין יהודים לערבים נמצאו קטנים בקרב בוגרי תארים בתחומי הבריאות והחינוך, אך גדולים בקרב מי שלמדו הנדסה, מחשבים, מינהל עסקים וניהול; האוכלוסייה הנוצרית הגיעה להישגים הגבוהים ביותר בקרב ערביי ישראל בכל המדדים - ציוני הבגרות, שיעורי בעלי תואר אקדמי ומשלחי-היד- והפערים בינה לבין האוכלוסייה היהודית קטנו עם השנים.

(ערביי ישראל; רמת השכלה; הישגים לימודיים; מקצועות לימוד; חינוך גבוה; תעסוקה; משלחי-יד)

080 וייסבלאי, אתי:
החינוך הבדואי בנגב: נתונים נבחרים
מרכז המחקר והמידע, הכנסת, ירושלים 2017, 5 עמ'.המסמך מופיע באתר האינטרנט: www.knesset.gov.il/mmm

במסמך זה מרוכזים נתונים נבחרים על החינוך במגזר הבדואי בשנת הלימודים תשע"ז (2016.17) בהשוואה לשנים קודמות. בין הממצאים: בתשע"ז למדו בנגב כ-95,400 תלמידים בדואים (מהם כ-19,200 בגני ילדים); מאז שנת 2000 גדל מספר התלמידים בגני הילדים ביותר מפי 3, בבתי הספר היסודיים מספרם כמעט הוכפל, ובחינוך העל-יסודי גדל מספרם פי 3; לפי הלמ"ס, כ-11% מהילדים הבדואים בנגב (11,582 ילדים) לא למדו במסגרות שבפיקוח משרד החינוך בתשע"ז (כמחציתם ילדים בגילאי חטיבת הביניים או התיכון); שיעור בני ה-17 שלא למדו מתוך כלל בני ה-17 נאמד בכ-30%, לעומת כ-13% בכלל החינוך הערבי וכ-5% בכלל האוכלוסייה (ללא בדואים וחרדים); שיעורי הזכאות לתעודת בגרות עלו עם השנים, ובתשע"ז הם עמדו על 32.7% מהשנתון בחינוך הבדואי, לעומת 50.3% בכלל החינוך הערבי ו-68.6% בכלל האוכלוסייה (ללא בדואים וחרדים).

(בדואים; נגב; למידה; נשירה מלימודים; בחינות בגרות)

081 גונן, עמירם; כהן, בצלאל; היון, אליעזר:
פוטנציאל הביקוש ללימודים בישיבות תיכוניות חרדיות
המרכז לחקר החברה החרדית, מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 2018, 77 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: https://haredisociety.org.

בשנים האחרונות גובר הביקוש ללימודים בישיבות תיכוניות חרדיות, המשלבות לימודי קודש ולימודים כלליים המכינים לבחינות הבגרות. הביקוש הביא לפתיחת ישיבות נוספות מסוג זה. בעבודה הנוכחית נבדק פוטנציאל הביקוש העתידי ללימודים בישיבות תיכוניות חרדיות לשם תכנון ההיצע שלהן. העבודה התבססה על סקר אינטרנטי לאיתור ראשוני של הביקוש ללימודים בישיבות אלו (421 משיבים) ועל סקר מדגמי בקרב הציבור החרדי בישראל (320 משיבים). בין הממצאים: השילוב בין לימודי קודש וחול נראה לחלק גדול בציבור החרדי כדרך נכונה להשתלבות הצעירים בכלכלה, תוך שמירה על אורח חיים אמוני-חרדי; 17% מהמשיבים בסקר המדגמי הביעו נכונות לשלוח את בנם לישיבה מסוג זה אולם 41% הביעו התנגדות מוחלטת (בסקר האינטרנטי השיבו בחיוב 83% מהנשאלים); בקרב חרדים ספרדים היתה נכונות רבה יותר ללימודים בישיבות אלו בהשוואה לליטאים ולחסידים; בתשע"ח למדו בישיבות אלו כ-2,000 תלמידים, וקיים ביקוש לעוד כ-2,000; הנתונים מצביעים על צורך לחזק את המוסדות הקיימים ולהקים 5-2 מוסדות חדשים; רוב המשיבים טענו שיוכלו לעמוד בשכר לימוד של עד כ-1,000 ₪ בחודש.

(חרדים; צעירים; ישיבות; ישיבות תיכוניות)

082 תלמידים ומחשבים: נתונים מתוך מחקר פיזה 2015
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2018, 71 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ראמ"ה: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Rama.

מאז 2006 ישראל משתתפת בשאלון העוסק באמצעי תקשוב של תלמידים במסגרת מחקר PISA (Programme for International Student Assessment) של ארגון ה-OECD. במחזור 2015 של מחקר פיזה, 31 מדינות מה-OECD וביניהן ישראל, יחד עם 16 מדינות וישויות כלכליות שותפות, בחרו לתת לתלמידים לענות גם על השאלון העוסק באמצעי תקשוב: זמינות ושימוש באמצעי תקשוב (בבית ובבית הספר); גיל תחילת השימוש במחשב ובאינטרנט; אופן ומטרות השימוש באמצעי תקשוב; משך השימוש היומי באינטרנט; עמדות ותפיסות בנוגע לאמצעי תקשוב. בין הממצאים: ל-95% מהתלמידים בישראל היתה זמינות של אמצעי תקשוב בבית המגורים (בדומה לממוצע בארצות ה-OECD); ל-80% מהתלמידים היתה גישה למחשב נייח בבית הספר (בדומה לממוצע בארצות ה-OECD) ול-85% היתה גישה לאינטרנט בבית הספר (90% ב-OECD); 54% מהתלמידים בישראל דיווחו שהם עושים שימוש בפועל במחשב בבית הספר (58% ב-OECD); ל54% מהתלמידים בישראל היתה תיקייה לשמירת קבצים אישיים בשרת בית הספר (73% ב-OECD); בעוד שבזמינות אמצעי תקשוב בבית המגורים נמצאו הבדלים לפי הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים, בזמינות בבית הספר לא נמצא פער זה; 68% מהתלמידים בישראל דיווחו שהם פעילים ברשתות חברתיות (83% ב-OECD).

(תלמידים; מחשבים; אינטרנט; הוראה בסיוע מחשב; מחקר השוואתי)

Attar, Itay; Cohen-Zada, Danny: 083
The Effect of School Entrance Age on Educational Outcomes: Evidence Using Multiple Cutoff Dates and Exact Date of Birth
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Discussion Paper No. 18.01, Jerusalem 2018, 46 pages. The publication appears on the Institute's Website: https://www.falk.huji.ac.il.

עד 2015 תאריך הלידה האחרון לכניסה לבית הספר בישראל היה א' בטבת. מכיוון שלוח השנה העברי אינו חופף ללועזי, לאורך השנים, ילדים שנולדו באותו יום בחודש דצמבר - חלקם היו עולים לכיתה א' בשנה הבאה וחלקם היו נשארים עוד שנה בגן. בעבודה זו נבדקה השפעת הדחייה בשנת הכניסה לבית הספר על הישגיהם הלימודיים של תלמידים אלה. העבודה התבססה על נתונים מקבצים מינהליים של משרד החינוך לגבי תלמידי כיתות ה' ו-ח' שהתגוררו ביישובים יהודיים ב-2006-2002. כל רשומה הכילה מידע לגבי תאריך הלידה המדויק של התלמיד, שנת הכניסה לבית הספר, מגדר, השכלת ההורים, מספר אחים, יבשת לידה, יבשת לידה של ההורים, זרם החינוך (ממלכתי / ממלכתי-דתי) והאם התלמיד ו/או הוריו ילידי ישראל. נתונים אלו קושרו לציוני התלמידים בבחינות המיצ"ב בעברית ובמתמטיקה. בין הממצאים: דחיית הכניסה לבית הספר תרמה לשיפור הישגי התלמידים בבחינות בעברית (2.87% מעל הממוצע) ובמתמטיקה (1.83%) בכיתה ה'; בכיתה ח' נמצא שרמת השיפור בעברית ירדה (1.70%) ואילו ובמתמטיקה היא עלתה (2.53%).

(תלמידים; דרג חינוך; בתי-ספר יסודיים; הישגים לימודיים)

Abramitzky, Ram; Lavy, Victor; Perez, Santiago: 084
The Long-Term Spillover Effects of Changes in the Return to Schooling
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Discussion Paper No. 18.02, Jerusalem 2018, 52 pages. The publication appears on the Institute's Website: https://www.falk.huji.ac.il.

הרפורמה בקיבוצים, שהחלה בשנות ה-90' של המאה שעברה, כללה, בין היתר, מעבר להכנסה דיפרנציאלית בחלק גדול של הקיבוצים. חברי קיבוץ החלו לקבל שכר לא-שוויוני, וזאת בהתאם לרמת כישוריהם ולרמת השכלתם. במחקר הנוכחי נבדקה השפעת רפורמה זו על תלמידי תיכון שאינם בני קיבוצים שלמדו יחד עם בני קיבוצים. במסגרת המחקר נערך מעקב אחר תלמידים אלו מתקופת הלימודים בתיכון עד ללימודים גבוהים ולהשתלבות בשוק העבודה. במחקר נעשה שימוש בקבצים מינהליים של משרד החינוך לגבי הישגים לימודיים של תלמידים שהחלו את לימודיהם התיכוניים ב-2000-1994 ובקבצים מינהליים של המוסד לביטוח לאומי לגבי השכלה על-תיכונית ולגבי תעסוקה והכנסה עד גיל 30, לגבי השנים 2014-2000. המדגם כלל 4,529 תלמידים מ-31 בתי-ספר תיכוניים. בין הממצאים: בטווח הקצר, עמיתיהם של התלמידים מהקיבוצים שיפרו את ציוניהם (עלייה של 2.8% בציוני הבגרות ושל כ-9.5%-9% בשיעור תעודות הבגרות העומדות בדרישות הסף של האוניברסיטאות) ועברו ללמוד מקצועות מתגמלים יותר. בטווח הבינוני והארוך, תלמידים אלו השלימו יותר שנות לימוד על-תיכוניות והגדילו את הכנסותיהם (עלייה של כ-8% בהכנסה השנתית וירידה של 1.5% בהסתברות לקבלת דמי אבטלה); השפעת השינוי היתה גבוהה יותר בקרב בנים ובקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך.

(קיבוצים; תלמידים; חינוך גבוה; רמת השכלה; שכר)

085 סער, יונתן; ליפשטט, נורית:
השוואה בין רכיבי ציון הבגרות: ציון שנתי וציון בחינה, מחזור בגרות 2013
מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, דו"ח מחקר מס' 18-01, ירושלים 2018, 78 עמ', בשיתוף עם ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: https://www.nite.org.il.

במחקר זה נבחנו הקשרים והפערים בין ציון הבגרות השנתי, הניתן על-ידי בית-הספר, לבין הציון בבחינת הבגרות עצמה והאופן שבו משתנים פערים אלו בחתכים שונים של משתני רקע ומקצועות. המחקר התבסס על ציוני הבגרות של שנת 2013. שאלות המחקר היו: הקשר שבין ציון הבגרות השנתי לבין הציון בבחינת הבגרות; הפערים שבין ציון הבגרות השנתי לבין ציון בחינת הבגרות; הקשר שבין ציון הבגרות השנתי וציון בחינת הבגרות לבין ציון הבחינה הפסיכומטרית; השתנות הקשרים והפערים לפי מקצועות שונים וקבוצות אוכלוסייה שונות. במסגרת המחקר נבדקו 735,238 רשומות (מקצוע לתלמיד) המשויכות ל-91,689 תלמידים שנבחנו בבחינות הבגרות ב-2013. בין הממצאים: נמצא מתאם גבוה בין ממוצע הבגרות הכללי הניתן על-ידי בית-הספר לבין ממוצע ציוני בחינת הבגרות לכלל התלמידים ובפילוח לפי משתני רקע; נמצא פער של 6.4 נקודות בין ציון בית-הספר לציון הבחינה – 5.8 נקודות במגזר השפה העברית (5.1 נקודות בפיקוח הממלכתי ו-7.9 נקודות בפיקוח הממלכתי-דתי) ו-8.7 נקודות במגזר השפה הערבית; 15.7% מבתי-הספר נמצאו מקלים (הפער בין ציון בית-הספר לציון הבחינה עמד על 10 נקודות לפחות) – 10.6% במגזר השפה העברית ו-34% במגזר השפה הערבית במקצוע המתמטיקה נמצא שיעור גבוה מאוד של בתי-ספר מקלים – 42.5% (38.2% במגזר השפה העברית ו-58% במגזר השפה הערבית). המתאם בין הציון הפסיכומטרי הכללי לבין ממוצע הבגרות המחושב על-פי ציון הבחינה מעבר למגזרי שפה (0.68) היה גבוה במקצת מהמתאם המקביל בין הציון הפסיכומטרי לממוצע המבוסס על הציון השנתי (0.62). בקרב כל אחד ממגזרי השפה הפער בין המתאמים היה קטן יותר.

(בחינות בגרות; בחינה פסיכומטרית; ציונים; חינוך עברי; חינוך ערבי)

086 בנטור, ארנון; זוננשיין, אביגדור; דיין, תמר:
חינוך מהנדסים במאה ה-21: היבטים גלובליים ונגזרות למדינת ישראל
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2018, 122 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.neaman.org.il.

בדו"ח זה מתואר הפרופיל הנדרש למהנדס במאה ה-21, בדגש על תכניות ודרכי הכשרה. זאת, תוך התייחסות לצרכי מדינת ישראל על רקע ההתפתחויות הגלובליות בתחום. בין שאלות המחקר הנדונות בדו"ח: אפיון פרופילים של המהדס במאה ה-21; מבנה ואופי החינוך ההנדסי באקדמיה; הבדלים בהכשרה בין אוניברסיטאות לבין מכללות; התאמת תכניות הלימודים לשינויים בתעשייה ובטכנולוגיה; הבדלים בין חינוך מהנדסים לחינוך מדענים, קשרי אקדמיה – תעשייה, התעדכנות מתמדת בהתאם לצורכי השוק ועוד. הדו"ח מתבסס על ראיונות, ממצאי סקרים, תובנות מתכניות אסטרטגיות של אוניברסיטאות מובילות בעולם, נתונים רלוונטיים של הלמ"ס ועוד. בין הממצאים: בעשור האחרון גדל מספר הסטודנטים להנדסה באוניברסיטאות, במקביל למגמת קיטון במכללות (רוב הגידול, מקורו במעבר מכללת אריאל לקטגוריה של אוניברסיטה); תחומי הלימוד המובילים בהנדסה ב-2015/16 היו חשמל ומחשבים (40.2%), תעשייה וניהול (16.3%), מכונות (14.8%) והנדסה אזרחית (12%); ברוב התחומים ההפרש בציוני המבחן הפסיכומטרי בין המתקבלים ללימודי הנדסה באוניברסיטאות לבין המתקבלים ללימודי הנדסה במכללות היה כ-100 נקודות; ברוב התחומים כ-80%-60% מהמתקבלים ללימודי הנדסה באוניברסיטאות למדו 5 יחידות מתמטיקה בעוד שבמכללות שיעורם עמד על 20% ומטה. הנקודה המרכזית העולה מהדו"ח היא הצורך בחיזוק כישורי המנהיגות של המהנדסים להובלת תהליכים למימוש פיתוחים בחזית המדע במגוון תעשיות, תוך שימור וטיפוח הליבה של מדעי ההנדסה.

(מהנדסים; תכניות לימודים; מנהיגות; יזמות; טכנולוגיה; חדשנות; מו"פ; תעשייה; תעשייה עתירת ידע)

087 ברנרון, מאיר; גולדצווייג, איילת:
על הקשר בין אמצעי הכנה לבחינה הפסיכומטרית לבין הציון בבחינה
מרכז הארצי לבחינות ולהערכה, דוח מחקר מס' 18-02, ירושלים 2018, 36 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: https://nite.org.il.

בדו"ח זה נבדק הקשר בין חלק ממאפייני ההכנה לבחינה הפסיכומטרית (מכפ"ל) לבין הציון בבחינה. הדו"ח התבסס על סיכום נתוני 10 שאלות שהופיעו בשאלוני המשוב שהועברו לנבחנים בתום הבחינה ב-2016-2013. הנושאים שנבדקו היו: מספר שעות ההכנה לבחינה; עלות קורס ההכנה; מספר הסימולציות שהנבחן התנסה בהן; מידת ההשקעה בהכנה לכל אחד מתחומי הבחינה; מידת מעורבות הורי הנבחן בהכנה. על כל שאלה ענו בין 61,622 ל-86,866 נבחנים (37% ו-52% בהתאמה מהמדגם של הנבחנים לראשונה). בין הממצאים: 64% דיווחו שהם התכוננו לבחינה יותר מחודשיים מראשו - 56% מהם דיווחו שהם הקדישו להכנה יותר מ-3 שעות ביום; 94% מהמשיבים דיווחו שהם נכחו ברוב השיעורים של קורס ההכנה ו-65% מהם דיווחו שהם התנסו ביותר מ-5 בחינות תרגול; ההשקעה הממושכת ביותר היתה בחלק הכמותי של הבחינה, וההשקעה הקצרה ביותר היתה בתחום מטלת הכתיבה (חיבור); 38% מהמשיבים דיווחו שהם שילמו יותר מ-5,000 ש"ח עבור קורס ההכנה; כמחצית מההורים מימנו את עלות הקורס של ילדם; בנות דיווחו על השקעת זמן רבה יותר לקראת הבחינה בהשוואה לבנים; רוב הקשרים בין משתנים אלו לבין הציון בבחינה היה חלשים.

(בחינה פסיכומטרית; ציונים; מיון סטודנטים)

088 "למידה משמעותית": תפיסות של תלמידים, מורים ומנהלים בשנים תשע"ד-תשע"ז, דו"ח מחקר
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2018, 216 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ראמ"ה: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Rama.

החל משנת הלימודים תשע"ה מיושמת במערכת החינוך בישראל התכנית הלאומית "למידה משמעותית". מטרות העל של הלמידה המשמעותית הן: הנחלת שיח של אמון והעצמה בין כלל המשתתפים בעשייה החינוכית; הנחלת בסיס של ידע, של ערכים ושל מיומנויות הנדרשים במאה ה-21 והמאפשרים לבוגר מערכת החינוך מימוש אישי ומקצועי ולמדינת ישראל להמשיך להוביל בתחומי החדשנות והיזמות; וקידום ערכי סולידריות ושוויון ויצירת שיח בנושא זהות תרבותית ולאומית בגישה רב-תרבותית וליברלית. הלומד פעיל בתהליך הלמידה ושותף בהבניית הידע כחלק מחוויית הלמידה. ההיערכות ליישום התכנית החלה בתשע"ד, ובמסגרתה פיתחה ראמ"ה מתווה למחקר מלווה של תהליך הטמעת התכנית. מחקר זה נערך מדי שנה והוא כולל רכיבים כמותיים ואיכותניים. בדו"ח הנוכחי מוצגים נתונים כמותיים שנאספו בתשע"ד-תשע"ז באמצעות שאלונים למורים, שאלונים למנהלים ושאלונים לתלמידים. כמו כן, מובא בדו"ח ניתוח של שאלות פתוחות ששולבו בפרקים השונים של השאלונים.

(תכניות לימודים; שיטות הוראה; יחסי מורים - תלמידים; למידה; מיומנויות; מעורבות; אקלים בית-הספר; אוטונומיה בחינוך; עמדות)

ז. חקלאות ומשק המים

פרסומים

089 פאנוס, דיאנה:
ענף החקלאות בישראל: תמונת מצב כלכלית לשנת 2017
החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2018, 114 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.moag.gov.il.

בדו"ח זה מוצגת סקירה כלכלית של ענף החקלאות בישראל ב-2017. הדו"ח מחולק ל-8 פרקים, כדלקמן: הייצור החקלאי; חשבון ענף החקלאות; מדד מחירי תשומות בחקלאות; מדד מחירי צרכן לתוצרת חקלאית טרייה; מרווחי השיווק הקמעוניים בירקות ופירות טריים; ירקות ופירות טריים ברשתות השיווק; ייצוא תוצרת חקלאית (ערך הייצוא בדולרים; כמויות ייצוא ימי של ירקות, פירות ופרי הדר) ; סחר של ירקות, פירות והדרים עם שטחי האוטונומיה - הרשות הפלסטינית ועזה. בין הממצאים: ערך התפוקה של התוצרת החקלאית בישראל ב-2017 הסתכם בכ-30 מיליארד ש"ח, עלייה של 0.9%% בהשוואה ל-2016; ערך התפוקה ב-2017 התחלק ל-59% גידולים צמחיים ו-41% גידולי בעלי חיים; במדד מחירי התשומות בחקלאות נרשמה עלייה של 0.5%, בעיקר עקב העלייה במדד מחירי התשומות בגידולים צמחיים (1.4%+); במדד מחירי הצרכן לתוצרת חקלאית טרייה נרשמה עלייה של 0.5%, לעומת עלייה של 0.2% במדד המחירים לצרכן הכללי. זאת, בעיקר כתוצאה מעלייה של 2.4% במדד המחירים של ירקות ופירות טריים; ב-2017 סופקו לשוק המקומי מייצור מקומי כ-214 ק"ג פירות וירקות לנפש, ירידה של כ-20% לעומת 2000; ערך הייצוא החקלאי הסתכם בכ-1.19 מיליארדי דולרים ב-2017, לעומת כ-1.15 מיליארדי דולרים ב-2016 - עלייה של 3.2%.

(חקלאות; מדדים; מחירים; פירות; ירקות; בעלי חיים; ייבוא; ייצוא; צריכה)

090 מאזן אספקת המזון: 2016
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1721, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

מאזן אספקת המזון הוא רישום מרוכז של סוגי המזון לפי מקורותיו לצורך חישוב הערכים התזונתיים - קלוריות, חלבון, שומן, מינרלים ו-ויטמינים - העומדים לרשות הצרכן בשנה הנסקרת. המאזן מתייחס לכמות המוצעת של המוצרים בחנויות ובשווקים ולא לכמות שאותה קונה או צורך הציבור בפועל. מאזן זה מאפשר לקובעי המדיניות לקבל מידע על כמויות האספקה העצמית של מזון בישראל, ובהתאם לכך להסיק מסקנות לגבי מידת התלות ביבוא של מוצרי מזון. כמו כן, משמש המאזן את קובעי המדיניות לשם קביעת מדיניות סבסוד למוצרי מזון בסיסיים, קבלת החלטות לגבי גובה תשלום המכס על ייבוא, הכנת מכסות ייבוא הנקבעות על-ידי משרד החקלאות וקביעת תוספים של ויטמינים או מינרלים למוצרים בסיסיים. המאזן נערך לפי הנחיות הארגון הבין-לאומי למזון ולחקלאות (FAO), תוך התאמה לתנאים בישראל. הפרסום הנוכחי כולל ממצאים עיקריים על אספקת קלוריות, חלבון, שומן, מינרלים ו-ויטמינים ב-2016. כמו כן, נסקרות ההתפתחויות של אספקה זו מ-1950 עד 2016, ומוצג מידע על הרכב אספקת המזון ויעודה. בין הממצאים: הערך הקלורי של המזון שעמד לרשות האוכלוסייה הממוצעת בישראל ב-2016 היה 3,795 קילו קלוריות לנפש ליום (לעומת 3,666 ק"ק לנפש ליום ב-2015); 92% מאספקת הדגנים ומוצריהם, 71% מאספקת הקטניות ו-88% מאספקת הדגים של ישראל, מקורם ביבוא; לעומת זאת, כ-100% מבשר העוף ומבשר ההודו העומדים לרשות הציבור, מקורם בישראל; במשך השנים חלו שינויים בולטים במקורות אספקת החלבון מן החי: חלקו היחסי של הבשר עלה פי 3 (61% ב-2016 לעומת 20.5% ב-1950), ואילו חלקם היחסי של כל אחד מהמקורות חלב ומוצריו, ביצים ודגים, ירד במידה ניכרת.

(מזון; ייצור; ייצוא; ייבוא; תזונה; ויטמינים; מינרלים; קלוריות; פירות; ירקות; בשר; חלב)

091 טוכמן, עומר; קחל, יעל:
שוקי הגזר בישראל ובעולם - סקירה תקופתית מזווית ישראלית
החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2018, 14 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.moag.gov.il.

בפרסום הנוכחי נסקרות ההתפתחויות בשנים האחרונות בגידול הגזר בישראל, בייצוא שלו ובצריכה המקומית שלו. בין הממצאים: בשנים 2016-2011 גודלו בישראל כ-280,000 טון גזר בשנה בממוצע, מתוכם כ-65% לייצוא; ב-2017 יוצאו כ-140,000 טון גזר, לעומת כ-180,000 טון בממוצע לשנה ב-2016-2011; כ-60% מהייצוא ב-2017 יועד לרוסיה, 20% לאיחוד האירופי ו-20% לארה"ב ולקנדה; כמחצית מייבוא הגזרים לרוסיה מקורו מישראל; שטחי גידול הגזר בישראל (כולל גזר אורגני) צומצמו ב-2018 בכ-25% והם עומדים על כ-25,000 דונם (נתוני מועצת הצמחים); הייצוא ב-2018 צפוי להצטמצם לכ-110,000 טון; התנודות בייצוא מושפעות, בין היתר, משינויים בשערי המטבע ומפיתוחים טכנולוגיים המאפשרים את הארכת חיי המדף של גזרים מגידול מקומי; ב-2016-2009 שווקו לשוק המקומי כ-86,000 טון בממוצע לשנה, למרות שבתקופה זו גדלה האוכלוסייה בכ-14%; ערך הייצור הריאלי לשוק המקומי נאמד בכ-170 מיליון ₪ (ערך שהוא יציב בעשר השנים האחרונות); מחיר הגזר הארוז ברשתות השיווק היה זול יותר בהשוואה לחנויות הפרטיות, ואילו הגזר בתפזורת היה זול יותר בחנויות הפרטיות; 86% מהגזר לשוק המקומי נמכר באריזות, 13.5% בתפזורת, ו-0.5% מהגזר הנמכר היה גזר אורגני, גזר גמדי וגזר בשקים.

(חקלאות; גידולים צמחיים; גזר; ייצוא; מחירים; צריכה)

092 הרשקוביץ, רוני:
דגי אמנון - סיכום שנת 2017: תמורות על פני הזמן
החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2018, 23 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.moag.gov.il.

עד תחילת שנות ה-2000 התבססה צריכת דגי האמנון בישראל על דגים טריים מגידול מקומי. בעקבות שינוי מדיניות, הוזלו המכסים והוחל בייבוא דגי אמנון קפואים מסין. בסקירה הנוכחית נדונים השינויים שחלו בצריכת ובייצור הדגים בישראל מתחילת שנות ה-2000 בעקבות מדיניות המכסים. הסקירה מתבססת על נתוני משרד החקלאות, הלמ"ס ומל"ם. בין הממצאים: ישנה מגמת ירידה באספקת הדגים ממדגה הבריכות, לעומת עלייה בייבוא פילה אמנון קפוא ודגים טריים - ב-2002 נתח הייצור המקומי עמד על 30% וב-2017 עמד על 13%; האספקה לנפש של דגי מאכל בישראל בקילוגרמים גדלה בין 2009-2002 ל-2017-2010 ב-7% מ-15.4 ק"ג ל-16.6 ק"ג - בתקופה זו גדל ייבוא הדגים ב-19% ואספקת הדגים מגידול מקומי קטנה ב-30%; בין 2007 ל-2017 ירדה כמות הדגים המיוצרת בבריכות מכ-19,000 טון לכ-15,000 טון, והתמורה למגדלים ירדה מכ-15.2 ₪ לק"ג לכ-12.5 ₪ לק"ג; הדגים המובילים בגידול בבריכות ב-2017 היו אמנון (45% מהכמות ו-39% מההכנסות), קרפיון (27% מהכמות ו-18% מההכנסות) ובורי (15% מהכמות ו-21% מההכנסות); ייבוא פילה אמנון קפוא גדל מ-200 ק"ג ב-2004 (בעלות של 16.3 ₪ לק"ג) ל-16,300 טון ב-2017 (בעלות של 9.5 ₪ לק"ג).

(חקלאות; דגים; בעלי חיים; ייבוא; מחירים; צריכה)

093 הרשקוביץ, רוני:
שמן זית- סיכום שנת 2017: תמורות על פני הזמן
החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2018, 22 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.moag.gov.il.

בסקירה זו מנותח שוק שמן הזית בישראל ב-2017. הסקירה כוללת רקע כללי על ענף הזית, מבנה השוק בישראל וניתוח נתוני המכר ברשתות השיווק. בין הממצאים: תחזית ייצור שמן הזית העולמי בעונת 2017/18 היא של 2,717,000 טון, מתוכם 1,805,000 טון במדינות האיחוד האירופי; ייצור שמן הזית הצפוי בישראל ב-2017/18 הוא של כ-18,000 טון; צריכת שמן הזית בישראל לנפש לשנה (מייצור מקומי ומייבוא) עלתה מ-1.9 ק"ג ב-2003-2000 ל-2.8 ק"ג ב-2017-2015; היצע שמן הזית בישראל ב-2017 היה כ-23,500 טון - 46% מכרמי זיתים מושקים, 28% מכרמי זיתים ללא השקיה ו-26% מייבוא; ב-2017 יובאו 5,518 טון שמן זית, מתוכם 902 טון מירדן הפטורים ממכס, 295 טון ממדינות האיחוד האירופי בפטור ממכס והיתר ברובו ממדינות האיחוד האירופי במכס מלא (ב-2020 צפויה המכסה הפטורה ממכס לעמוד על כ-2,000 טון, וזאת נוסף על המכסה הקיימת בסך 1,200 טון מהאיחוד האירופי ומירדן); מכר שמן הזית ברשתות השיווק עולה בהתמדה ועמד ב-2017 על 244 מיליון ₪; בעשור האחרון נצפתה ירידת מחירי שמן זית ברשתות השיווק (ירידה של 10% בהשוואה ל-2007); מחירו הממוצע של שמן הזית ב-2017 ברשתות השיווק עמד כ-39 ₪ לליטר; 92% משמן הזית שנמכר ברשתות השיווק ב-2017 היה מסוג כתית מעולה, 4% כתית, 1% מתובל, 1% מזוכך ו-2% אחר.

(מזון; שיווק; ייבוא)

ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

פרסומים

094 ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, 2016-1989
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1706, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים סיכום של ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי ל-2014-1989 ואומדנים מוקדמים ל-2016-2015. בלוחות מובאים נתונים על ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי לפי מגזר מבצע ומגזר מממן, במחירים שוטפים ובמחירים קבועים והשינויים באחוזים. כן מובאים סיכומים של הוצאות משרדי הממשלה לפי סוג ההוצאה ויעדיה ועל הוצאות מלכ"רים לפי התחום המדעי. הפרסום כולל השוואות למדינות החברות בארגון ה-OECD. בין הממצאים: ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במחירים שוטפים הסתכמה ב-2016 בכ-52 מיליארדי ש"ח (4.3% מהתמ"ג, בדומה ל-2015); על-פי אומדנים ראשונים, עלתה ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במחירים קבועים ב-0.7% ב-2016, לאחר עלייה של 7.0% ב-2015; ההתפתחות במחירים קבועים משקפת עלייה של 0.6% בהוצאות למו"פ במגזר העסקי ב-2016, בהמשך לעלייה של 8.0% ב-2015; 86% מההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במחירים שוטפים ב-2016 היו במגזר העסקי, 12% במגזר ההשכלה הגבוהה, 2% במגזר הממשלתי ו-1% במלכ"רים פרטיים; ב-2015 היתה ההוצאה האזרחית למו"פ בישראל (4.3% מהתמ"ג) הגבוהה ביותר מבין המדינות המפותחות החברות בארגון ה-OECD; בהשוואת המימון לפי מגזרים בין ישראל למדינות החברות בארגון ה-OECD בשנת 2015 נמצא, שהמימון הממשלתי למו"פ בישראל (12.8% מההוצאה הלאומית למו"פ) היה נמוך מהממוצע (34%), וגם מימון הוצאות המו"פ על-ידי המגזר העסקי בישראל (34.3% מההוצאה הלאומית למו"פ) היה נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD (47.8%).

(הוצאה לאומית; מחקר ופיתוח; טכנולוגיה; מדע; תעשייה; אנרגיה; חקלאות; תשתיות; שירותים חברתיים; אוניברסיטאות; משרדי ממשלה; מלכ"רים; מכוני מחקר; חברות הזנק; פטנטים)

095 בנק ישראל: דין וחשבון, 2017
בנק ישראל, ירושלים 2018 (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: http://www.boi.org.il.

דו"ח בנק ישראל מוגש על-פי חוק לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת. הדו"ח מורכב השנה מתשעה פרקים, כדלקמן: 1) המשק והמדיניות הכלכלית - ההתפתחויות העיקריות; ההתפתחויות בעולם; המדיניות הכלכלית; סוגיות שונות בהתפתחויות הכלכליות; סוגיות חברתיות-כלכליות במדיניות הממשלה; 2) הפעילות המצרפית, התוצר והתעסוקה - ההתפתחויות העיקריות ותנאי הרקע; הביקוש המצרפי והשימושים; ההתפתחויות המקרו-כלכליות בשוק העבודה; ההיצע ושיווי המשקל; 3) המדיניות המוניטרית והאינפלציה - יעדי המדיניות המוניטרית; סביבת האינפלציה; המדיניות המוניטרית; בסיס הכסף ומצרפי הכסף; 4) המערכת הפיננסית: המקורות והשימושים למימון הפעילות במשק - מבוא; הנכסים הפיננסיים של המגזר הפרטי; ההתחייבויות הפיננסיות של המגזר הפרטי; החשבון הפיננסי במאזן התשלומים; המתווכים הפיננסיים; 5) התפתחות שיעור התמורה לעבודה בישראל לאורך זמן - רקע והסברים להתפתחות שיעור התמורה לעבודה; התפתחות שיעור התמורה לעבודה בישראל בשנים האחרונות בהשוואה למדינות OECD; פירוק התפתחותו של שיעור התמורה לעבודה בתוצר לרכיביו; ניתוח תהליכים שהתרחשו בישראל בשנים האחרונות ויכלו להשפיע על שיעור התמורה לעבודה בתוצר; 6) המגזר הציבורי ומימונו - עיקרי ההתפתחויות; השוואה בין-לאומית; הוצאות הממשלה; הכנסות הממשלה; הגירעון; החוב הציבורי ומימונו; 7) סוגיה במאזן התשלומים: צמיחת הייצוא של ענפי הטכנולוגיה העילית - מבוא; השינוי המבני והתמחות בייצוא שירותי טכנולוגיה; תרומת ענפי הטכנולוגיה העילית להעלאת רמת החיים במשק; השינוי המבני והשכר; היבטים נוספים של השינוי המבני; 8) סוגיות ברווחה - הכנסות משקי הבית וההתפתחויות בתעסוקה; האבטלה והתעסוקה באזורים השונים בישראל; 9) שוק הדיור - הרקע וההתפתחויות העיקריות; העסקאות; המחירים; התערבות הממשלה בשוק הדיור.

(מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית; התפתחות כלכלית; מדדים כלכליים; שוק העבודה; תעסוקה; שכר; מאזן התשלומים; אינפלציה; שער חליפין; ריבית; אשראי; השקעות; מחירים; תקציב לאומי; גירעון [ממשלה]; בנקים; שוק ההון; מסים; מדיניות רווחה; פנסיה; הכנסה; חינוך; תעשייה; בנייה; דיור; מסחר; שירותים; תחבורה; טכנולוגיה)

096 מערכת הבנקאות בישראל: סקירה שנתית 2017
היחידה הכלכלית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל, ירושלים 2018, 167 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: http://www.boi.org.il.

דו"ח שנתי זה מורכב משלושה חלקים עיקריים: א) ההתפתחויות במערכת הבנקאות - התוצאות העסקיות; היעילות התפעולית; הלימות ההון והמינוף; ההתפתחויות העיקריות בפעילות המאזנית והחוץ-מאזנית; הסיכונים; חברות כרטיסי האשראי; ב) התמורות המרכזיות במערכת הבנקאות; ג) פעילות הפיקוח על הבנקים - החזון והיעדים האסטרטגיים של הפיקוח על הבנקים, הטיפול בפניות הציבור ובתלונותיו; הטיפול בהגבלת חשבונות ולקוחות. בנספח לדו"ח מוצגות פעולות האסדרה ב-2017 ובתחילת 2018 וכן מבנה הפיקוח על הבנקים.

(בנקים; פיקוח; אשראי; ריבית; שוק ההון; השקעות; רווחים; תחרות; יעילות; מטבע חוץ; פיקדונות; ניירות-ערך; איגרות-חוב; הלוואות; משכנתאות)

097 דוח המדיניות המוניטרית (דו"ח האינפלציה): המחצית הראשונה של 2018
בנק ישראל, ירושלים 2018, 22 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: http://www.boi.org.il.

בדו"ח זה נסקרים הרקע והגורמים להתפתחות המחירים, ההתפתחויות הצפויות והמדיניות הנדרשת לעמידה ביעדי האינפלציה. בין הממצאים: ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2017 - יוני 2018) עלתה האינפלציה ב-1.3% (בתחום יעדי האינפלציה לראשונה מזה כארבע שנים). במהלך המחצית הראשונה של 2018 פעל בנק ישראל לייצוב השווקים הפיננסיים ולתמיכה בפעילות הכלכלית באמצעות הותרת שער הריבית בשיעור של 0.1% (הרמה הנמוכה ביותר אי פעם) ובאמצעות רכישת מטבע חוץ; לאחר מגמת ייסוף בשער החליפין האפקטיבי, חל בתקופה הנסקרת פיחות מתון של 1.2% (ממוצע דצמבר מול ממוצע יוני), בדומה לפיחות במחצית השנייה של 2017. על-פי התחזיות העדכניות של חטיבת המחקר של בנק ישראל, צפוי התוצר המקומי הגולמי לעלות ב-2018 ב-3.7% וב-2019 ב-3.5%, ושיעור האינפלציה ב-2018 צפוי להסתכם ב-1.2%.

(אינפלציה; מחירים; שער חליפין; ריבית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

098 אילק, אלכס; אלקיים, דוד:
אמידת שיעור האבטלה התואם אינפלציה יציבה למשק הישראלי, 1992 עד 2013
"הרבעון לכלכלה", 62: 4-3 (ספטמבר-דצמבר 2017), עמ' 22-7. המאמר מופיע באתר האינטרנט של הרבעון: http://www.rivon-lekalkala.org.il.

בעבודה זו נאמד שיעור האבטלה התואם אינפלציה יציבה (NAIRU - Non Accelerating Inflation Rate of Unemployment) בישראל ב-2013-1992. אמידת האינפלציה הצפויה נעשתה בשתי שיטות: 1) אומדנים לציפיות לאינפלציה לשנה הנגזרים מנתוני שוק איגרות החוב בישראל; 2) שימוש בפיגורים של האינפלציה כקירוב לציפיות. בין הממצאים: פער האבטלה משפיע על האינפלציה בפיגור של שנה; לשינויים במחיר הריאלי של הייבוא יש השפעה משמעותית ומתמשכת על האינפלציה (ביטוי לפתיחות של המשק); ה-NAIRU הנאמד אינו קבוע והתפתחותו תואמת את מגמת שיעור האבטלה בפועל – בשנים 2013-2004 ירד שיעור האבטלה בפועל ב-7.8%, ורוב הירידה (6.2%) משקפת ירידה ב-NAIRU; ל-NAIRU יש תרומה חשובה בזיהוי הקשר בין שיעור האבטלה לבין שיעור המשרות הפנויות.

(אינפלציה; אבטלה; מדדים כלכליים; ניבוי)

099 אלסטר, יעל; זוסמן, אסף; זוסמן, נעם:
רקטות: השפעותיו של איום טרור על שוק הדיור
חטיבת המחקר, בנק ישראל, מאמר לדיון מס' 2018.02, 38 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: http://www.boi.org.il.

בעבודה זו נבחנו העלויות הכלכליות של סכסוך באמצעות ניסוי ייחודי. בעבודה נותחו השפעותיה של מתקפת הרקטות המסיבית על צפון ישראל שאירעה במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006 (שניחתה בהפתעה וכללה כ-4,000 רקטות לטווח של כ-75 ק"מ מגבול לבנון) ושל האיום המתמשך הנשקף ממאגר הרקטות הגדול של ארגון חיזבאללה על שוק הדיור, על שוק העבודה ועל דפוסי ההגירה הפנימית וההתמיינות (sorting). העבודה התבססה על שילוב בין נתונים על מיקום נפילת הרקטות עם נתונים על שוק הדיור, שוק העבודה והאוכלוסייה באזורים אלו ב-2012-2000. בהסתמך על שיטה הדונית ושיטת מכירות חוזרות, ובאמצעות אסטרטגיית זיהוי של הפרש ההפרשים עבור השנים 2012-2000, נמצא כי בעקבות מתקפת הרקטות חלה ירידה של כ-7%-6% במחירי הדירות וכי חלה גם ירידה בשכר הדירה ביישובים שבהם היו הפגיעות הקשות ביותר בהשוואה ליישובים אחרים בצפון המדינה. השפעות אלו נמשכו עד שנת 2012, מה שמעיד על האפשרות שהציבור המשיך לראות את איום הרקטות כאיום אמין. מנגד, לא נמצאו השפעות על ההשתתפות בשוק העבודה, על שיעור האבטלה ועל השכר וגם לא על דפוסי ההגירה הפנימית וההתמיינות.

(גליל; פעולות טרור; חיזבאללה; מלחמות [השפעות]; שוק הדיור; שוק העבודה)

100 גראם-רוזן, מיטל; מיכלסון, נועם:
להיענות או לא להיענות? שיקולים במתן ביטוח אשראי
חטיבת המחקר, בנק ישראל, נייר תקופתי מס' 2018.03, 33 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: http://www.boi.org.il.

ביטוח אשראי נועד לבטח חברות מלקוחות המקבלים סחורה / שירות ובסופו של דבר אינם משלמים. לחברה המבטחת פונים יצואנים וספקים מקומיים, והיא יכולה לבטח אותם מפני סיכונים מסחריים (את היצואנים גם מפני סיכונים פוליטיים). כשיצואן / ספק מקומי מבקש פוליסת ביטוח הוא פונה לחברה המבטחת ומבקש סכום ככיסוי ביטוחי לכל עסקה מול כל לקוח. לאחר תהליך חיתום, החברה המבטחת משיבה אם היא מסכימה לבטח את העסקה ומהו הכיסוי הביטוחי אותו היא מעניקה. הסכום המכוסה חלקי הסכום המבוקש מוגדר כ"שיעור המענה" - האופן שבו החברה המבטחת תופסת את הסיכון הנשקף מלקוחות המבוטח. במחקר הנוכחי נבדקו הגורמים המשפיעים על שיעור המענה בשוק ביטוח האשראי בישראל ב-2017-2010. זאת, באמצעות מסד נתונים של חברת בססח (ביטוח סיכוני סחר חוץ), החברה הגדולה ביותר בישראל לביטוח אשראי. בין הממצאים: כ-15% מהייצוא הישראלי מבוטח בביטוח אשראי; בביטוח אשראי לספקים מקומיים יש מתאם גבוה בין רמת סיכון האשראי בביטוח לבין הפעילות הריאלית שבאה לאחר מכן; שיעור המענה לייצואנים מושפע בעיקר ממידת החשיפה של החברה המבטחת למדינת הקונה וכן מגודל המבוטח, מסיכון הקונים, מהפיזור הגאוגרפי של פעילותה ומהמצב הריאלי בעולם.

(אשראי; ביטוח; מסחר; מסחר בין-לאומי; חברות עסקיות)

101 שהרבני, רן:
מאפייני התחרות בין תחנות התדלוק בשוק הסולר בישראל
בתוך: "לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות" (בהוצאת חטיבת המחקר, בנק ישראל), ירושלים 2018, עמ' 16-4. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: http://www.boi.org.il.

בעבודה זו נאמדה השפעת מאפייני השוק המקומי של תחנת תדלוק על מחירי הסולר שהיא מוכרת. העבודה התבססה על נתונים של תחנות התדלוק בישראל ומודל שפותח לסוגיה זאת. מסד הנתונים הכיל את מאפייניהן של 1,245 תחנות התדלוק (השתייכות למותג גדול / קטן, מחיר, מיקום ועוד) ואת מחירי הסולר הממוצעים ב-16 רבעונים (2013-2010). בין הממצאים: 83% מהתחנות השתייכו לארבעת המותגים המובילים (דור אלון, דלק, פז וסונול) והיתר למותגים קטנים; תחנות סמוכות זו לזו מאותו מותג משתפות פעולה והדבר גורם להעלאת המחיר; לפי המודל, פיצול מותג גדול לתחנות עצמאיות תורם להורדת המחיר ב-2.5%, בעוד שמיזוג בין שני מותגים גדולים תורם לעלייה של 0.5% במחיר (מרווח השיווק מהווה רק 10% ממחיר הסולר); ככל שהתחנה נמצאת במיקום מרכזי יותר, המחיר שהיא גובה הוא גבוה יותר; באזור שבו צפיפות התחנות גבוהה, המחיר יורד.

(דלק; תחרות; שיווק; מחירים; רווחים)

102 לוי, דניאל; יכין, יוסי:
מדד המחירים לצרכן וסעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים
בתוך: "לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות" (בהוצאת חטיבת המחקר, בנק ישראל), ירושלים 2018, עמ' 27-18. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: http://www.boi.org.il.

ב-1999 אימצה הלמ"ס את שיטת "המקבילה לשכר דירה", לקביעת סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן. על-פי שיטה זו, נאמדו השינויים בשכר הדירה החודשי שבעלי הדירה היו משלמים בגין שירותי הדיור שמספקת דירתם אילו שילמו על-פי חוזה שכירות (חוזים חדשים ומתחדשים, כמקובל ברבות ממדינות ה-OECD). בעשור האחרון עלו מחירי הדירות בשיעור גבוה יותר משיעור העלייה בשכר הדירה. לאור זאת, נבדקה בעבודה הנוכחית השאלה כיצד היה מתפתח מדד המחירים לצרכן אם סעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים היה נמדד באמצעות מחירי הדירות. נמצא, כי כאשר אומדים את סעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים באמצעות מחירי הדירות מתקבלת בעשור האחרון אינפלציה גבוהה מזו שנמדדה בפועל, אך עדיין ניכרת בה מגמת ירידה מ-2011. כאשר אומדים את הסעיף באמצעות מחירי הדירות תוך התחשבות בתשואה המשתנה במשך הזמן, מתקבל אומדן קרוב מאוד לאינפלציה בפועל. המסקנה היא, כי השינוי בשיטת המדידה לא השפיע מהותית על התפתחות האינפלציה שנמדדה בפועל.

(אינפלציה; מחירים; שוק הדירות; שיטות מחקר)

103 טינברג, נדב:
בולטות הסיכון וזרמי ההשקעות בקרנות הנאמנות בישראל: המקרה של סימן הקריאה
בתוך: "לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות" (בהוצאת חטיבת המחקר, בנק ישראל), ירושלים 2018, עמ' 50-42. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: http://www.boi.org.il.

השקעה בקרנות נאמנות היא אחד מכלי ההשקעה המרכזיים של הציבור בישראל. בסוף 2017 ניהלו 1,437 קרנות נאמנות 243 מיליארדי ₪ - כ-6.6% מסך הנכסים הפיננסיים של הציבור. על קרנות הנאמנות בישראל מפקחת הרשות לניירות ערך. ב-1 במרס 2010 פרסמה הרשות הוראה לקרנות להוסיף לשמותיהן סימן קריאה (!) עד סוף אותו חודש, אם מדיניות ההשקעה שלהן מאפשרת להחזיק אגרות-חוב (אג"ח) ללא דירוג "השקעה" (אג"ח בלתי מדורגות או אג"ח בדירוג נמוך מ-BBB בסולם הדירוג המקומי) בשיעור גבוה מחשיפתן המרבית למניות. בעבודה המתוארת במאמר הנוכחי נבדקה השפעת ההוראה על החלטות המשקיעים. במסגרת העבודה נבדקו ההשקעות היומיות (inflows) והפדיונות (outflows) בקרנות אלו במרס 2010 (25,278 תצפיות) ובספטמבר 2009, החודש שבו טיוטת הרפורמה הוצגה לראשונה (18,472 תצפיות). נמצא, כי ההחלטה הובילה להפחתת ההשקעות בקרנות אלו.

(שוק ההון; השקעות; קרנות נאמנות; ניירות ערך; התערבות ממשלתית)

104 תל-אביב-יפו - עיר הסטארטאפ: נתונים ומגמות, 2018
המרכז למחקר כלכלי-חברתי, עיר עולם ותיירות, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2018, 44 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה: https://www.tel-aviv.gov.il.

בפרסום הנוכחי מוצגים נתונים סטטיסטיים על תעשיית ההיי-טק בתל-אביב-יפו והמגמות בהתפתחותה: מספר החברות והמועסקים, שלבי החברות, מקורות המימון של החברות, סוג עסקאות האקזיט ועוד. כמו כן, עוסק הפרסום בהשוואה של חברות ההיי-טק בעיר תל-אביב-יפו לחברות שבמטרופולין תל-אביב-יפו בפרט ובישראל בכלל. הנתונים מתבססים על מאגר הנתונים של חברת IVC. העיבודים והעריכה נעשו במרכז למחקר כלכלי וחברתי בעיריית תל-אביב-יפו. בין הממצאים: ב-2016-2012, גדל שיעור חברות ההיי-טק בישראל ב-58% והגיע ל-7,435 חברות - בתקופה זו גדל מספר חברות ההיי-טק בעיר תל-אביב-יפו ב-73% והגיע ל-1,883 חברות; מספר חברות ההזנק (סטארטאפ) בישראל גדל ב-2016-2012 ב-48% והגיע ל-3,962 חברות - בתקופה זו גדל מספר חברות ההזנק בתל-אביב-יפו ב-71% והגיע ל-1,189 חברות; ב-2016-2012 גדל מספר המועסקים בחברות הזנק בישראל ב-36% והגיע ל-21,938 - בתקופה זו גדל מספר המועסקים בחברות אלו בתל-אביב-יפו ב-65% והגיע ל-6,983; 32.8% מכמות גיוסי ההון ו-36.4% משווי גיוסי ההון של חברות היי-טק בישראל ב-2015 היו בתל-אביב-יפו; 29.4% מעסקאות האקזיט ו-17.9% משווי עסקאות האקזיט בישראל ב-2015 היו בתל-אביב-יפו.

(תעשייה עתירת-ידע; תל-אביב-יפו; התפתחות כלכלית; השקעות; טכנולוגיה; היי-טק; מחקר ופיתוח; חברות עסקיות; חברות הזנק)

ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

מחקר מתמשך

(ירושלים; רשויות מקומיות; פלסטינים; שכונות מגורים; שירותי רווחה; שירותים חברתיים; שירותים עירוניים; שירותי בריאות; תשתיות; מים; חשמל; כבישים; בינוי; דיור; ניקיון; מוסדות חינוך; מיצב חברתי-כלכלי; תעסוקה; שכר; רמת השכלה)

 פרסומים

106 הרשויות המקומיות בישראל, 2016
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1722, ירושלים 2018. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

ב-2016 היו בישראל 255 רשויות מקומיות (לא כולל שתי מועצות מקומיות תעשייתיות: נאות חובב ומגדל תפן): 77 עיריות, 124 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות. בפרסום זה מוצגים נתונים פיסיים (תשתיות, בינוי, חינוך, רווחה, דמוגרפיה וכו') ונתונים כספיים (ביצוע תקציב) של הרשויות המקומיות בישראל, המעודכנים ל-2016. נתוניה של כל רשות מוצגים במרוכז, כך שמתקבלת תמונה תמציתית ברורה של פרופיל הרשות. הפרסום מורכב מחמישה חלקים: מבוא; לוחות; תרשימים; נספחים (איגודי ערים והרשויות המקומיות המאוגדות בהם, לפי שירות; ועדות תכנון ובנייה; מפתח היישובים במועצות האזוריות לפי סדר אלפביתי; מוקדי תעסוקה וחינוך מחוץ ליישובים); פרופיל הרשויות המקומיות - פרופיל כלל-ארצי ומגזרי, פרופיל עיריות, פרופיל מועצות מקומיות ופרופיל מועצות אזוריות. השנה עודכן בפרסום המדד הפריפריאלי, ל-2015 (המדד הקודם היה ל-2004) ונוספו נתונים של שטח וצפיפות אוכלוסין, ובקובץ הנתונים לעיבוד נוספו נתוני הכנסות אחרות בתקציב הבלתי רגיל, חיובי ארנונה נוספים והוצאה לנפש בתקציב הרגיל. מפות המרקם העירוני בפרופילים של הרשויות הוחלפו השנה במפות שימושי קרקע, עם סימון מיקום הרשות על גבי מפה של מדינת ישראל ("מפת התמצאות").

(רשויות מקומיות; תקציבים; מסים; ארנונה; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; תמותת תינוקות; מיצב חברתי-כלכלי; דיור; עולים; רמת השכלה; תלמידים; תאונות דרכים; תחבורה; תעסוקה; קצבאות; אבטלה; שירותים; ניקיון; תשתיות; שימושי קרקע; מים; בינוי; פסולת; שביעות רצון; ביטחון אישי)

107 אגמון, תמיר:
תיאור וניתוח תקציבי הרשויות המקומיות
מרכז המחקר והמידע, הכנסת, ירושלים 2017, 14 עמ'. הוגש לוועדה לענייני ביקורת המדינה. המסמך מופיע באתר האינטרנט: www.knesset.gov.il/mmm

מסמך זה כולל תיאור וניתוח של משקל תקציבי רשויות מקומיות בתוצר בישראל ובמדינות מפותחות אחרות, ניתוח של חוסר בארנונה מעסקים ותלות של רשויות מקומיות מאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים בישראל במענקי איזון ממשלתיים וניתוח הוצאות הרשויות המקומיות לרווחה למטופל לפי אשכולות ומגזרים. בין הממצאים: משקל תקציב השלטון המקומי בישראל בתוצר (5.5%) ומשקל הכנסות השלטון המקומי ממסים מסך הכנסות המדינה ממסים (9.7%) הם נמוכים משמעותית מהממוצע של מדינות ה-OECD (11.1% ו-14.8% בהתאמה). משקל תקציב השלטון המקומי בתוצר מהווה סמן לרמת הריכוזיות של השלטון המקומי (ככל שהמשקל גבוה יותר, רמת הריכוזיות נמוכה יותר), ומכאן שרמת הריכוזיות בישראל היא גבוהה יחסית. עוד עולה, כי משקל הארנונה למגורים ברשויות הערביות בישראל מסך ההכנסות מארנונה למגורים עומד על כ-5.5%, משקל הארנונה שלא למגורים עומד על כ-1.9% ומשקל ההכנסות מסך הארנונה עומד על כ-3.5%, וזאת לעומת משקל של 14.3% באוכלוסייה. מצב זה לתלות גבוהה של רשויות ערביות במענקי איזון - יחס מענקי איזון לארנונה ברשויות ערביות עומד על כ-132.5%, לעומת כ-10.4% ברשויות יהודיות. עוד נמצא, כי ההוצאה לרווחה למטופל ברשויות ערביות היא כ-48% מההוצאה הממוצעת למטופל בממוצע ארצי. מחסור בשטחי תעשייה, תעסוקה ומסחר מוביל לארנונה שלא למגורים נמוכה יחסית, וכתוצאה מכך לקשיים של הרשות המקומית לממן את פעילויותיה. כלי מדיניות אפשריים להגדלת ההכנסות מארנונה שלא למגורים ולשיפור מצבן של רשויות מאשכולות נמוכים הם הרחבת אזורי העסקים והתעסוקה, קיום שטחי תעסוקה משותפים, חלוקת ארנונה ממשלתית ותקצוב ממשלתי דיפרנציאלי.

(רשויות מקומיות; מיצב חברתי-כלכלי; ערביי ישראל; שירותי רווחה; ארנונה; תקציבים; עלויות; התערבות ממשלתית)

108 קונור אטיאס, אתי; סבירסקי, שלמה:
השתתפות ממשלתית במימון תקציבי הרשויות המקומיות, 2016-1997
מרכז אדוה, תל-אביב 2018, 14 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://adva.org.

הממשלה משתתפת במימון של חלק מהשירותים שהרשויות המקומיות מספקות לתושביהן. השתתפות זו מיועדת לסעיפי הוצאה מסוימים, כגון שירותי חינוך, שירותי רווחה, תברואה וכו', והיא חשובה במיוחד ברשויות המקומיות מעוטות המשאבים. במסמך הנוכחי נבחנת ההקצאה הממשלתית ("הכנסה מיועדת") ב-4 קבוצות של יישובים: היישובים המבוססים ("פורום ה-15"), עיירות הפיתוח, היישובים הערביים וההתנחלויות (בחלוקה להתנחלויות חרדיות ולהתנחלויות לא חרדיות). בין הממצאים: תקציב ההקצאה הממשלתית גדל ב-2016-1997 ב-132%, מ-8 מיליארדי ש"ח ל-18.5 מיליארדי ש"ח; בחישוב לנפש, ההשתתפות הממשלתית המיועדת ביישובים הערביים גדלה ב-108% (מ-1,311 ש"ח ל-2,722 ש"ח), בהתנחלויות החרדיות ב-91% (מ-780 ש"ח ל-1,486 ש"ח), ביישובי "פורום ה-15" ב-52% (מ-1,259 ש"ח ל-1,915 ש"ח), בהתנחלויות הלא חרדיות ב-53% (מ-2,119 ש"ח ל-3,248 ש"ח) ובעיירות הפיתוח ב-25% (מ-1,777 ש"ח ל-2,220 ש"ח). יש לציין, כי נוסף על ההשתתפות הממשלתית הנ"ל, נוהגת הממשלה לסייע גם ב"מענקי איזון" לרשויות חלשות כלכלית כדי שאלה יוכלו לספק לתושבים סל מינימלי של שירותים מוניציפליים.

(רשויות מקומיות; תקציבים; שירותים; התערבות ממשלתית; מימון)

109 סקירת פניות הציבור - טיפול הפיקוח על הבנקים בפניות הציבור ובתלונותיו בשנת 2017
היחידה לפניות הציבור, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל, ירושלים 2018, 25 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: http://www.boi.org.il.

לקוחות הבנקים והחברות לכרטיסי האשראי יכולים לפנות אל הפיקוח על הבנקים לבירור תלונות. זאת, אם פנייתם לנציבי פניות הציבור בתאגידים הבנקאיים לא נענתה לשביעות רצונם. בפרסום זה נסקרת פעילותה של היחידה לפניות הציבור באגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. הסקירה נחלקת לשלושה פרקים, כדלקמן: נתונים על אודות הטיפול בפניות הציבור; נתונים על התלונות שהוגשו ליחידות פניות הציבור של התאגידים הבנקאיים; דוגמאות לתלונות שטופלו ביחידה לפניות הציבור של הפיקוח על הבנקים. בנספחים מוצגים נתונים על כלל המערכת הבנקאית. בין הממצאים: ב-2017 טיפלה היחידה לפניות הציבור ב-6,941 פניות ותלונות - עלייה של 35% בהשוואה ל-2016; נושאי התלונות הבולטים היו אמצעי תשלום (22%), איכות השירות הבנקאי (21%), חשבונות עובר ושב (19%), פעילות נוספת של התאגיד הבנקאי (13%) ואשראי בנקאי (11%); 12.3% מהתלונות שבהן הכריעה היחידה לפניות הציבור נמצאו מוצדקות (תלונות רבות אחרות הגיעו לפתרון או הסתיימו ללא הכרעה ומתוך נכונות למציאת פתרון לשביעות רצונו של הלקוח); 35,545 פניות ותלונות טופלו על-ידי נציבי תלונות הציבור בתאגידים הבנקאיים; 12.6% מהתלונות שטופלו בתאגידים הבנקאיים נמצאו מוצדקות. ב-34% מהמקרים (1,099 תלונות ובקשות) שבהם היחידה לפניות הציבור החליטה לערוך בירור עם התאגיד הבנקאי, המתלונן קיבל סעד בעקבות פנייתו לפיקוח על הבנקים.

(בנקים; נציבי תלונות)

110 מחלקת המטבע, בנק ישראל: סקירה שנתית, 2017
מחלקת המטבע, בנק ישראל, ירושלים 2018, 65 עמ' (עברית, סיכום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.boi.org.il.

פרסום שנתי זה מורכב השנה משישה פרקים, כדלקמן: 1) תפקידיה של מחלקת המטבע; 2) מחזור המטבע; 3) זיוף שטרות ומעות; 4) מטבעות זיכרון; 5) שיווק מטבעות זיכרון בהנפקת בנק ישראל; 6) הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון. כן מוצגים ממצאים מסקרים בנושא הרגלי השימוש במזומן בקרב הציבור. בנספחים מוצגים, בין היתר, כללי בנק ישראל להפעלה סדירה של מערכת המטבע ולוחות סטטיסטיים. בין הממצאים: שווי מחזור המטבע בסוף 2017 עמד על כ-82 מיליארדי ש"ח (גידול של כ-8% לעומת 2016); ערך מחזור השטרות היווה כ-97% ממחזור המטבע, וערך המעות כ-3%; בסוף 2017 היוו שטרות של 200 ש"ח 50% מהשטרות במחזור, השטרות של 100 ש"ח היוו 31%, השטרות של 50 ש"ח היוו 12% והשטרות של 20 ש"ח היוו 8%; בסקר שערכה מחלקת המטבע ב-2017 על הרגלי השימוש במזומן נמצא, כי עם העלייה בסכום הקנייה קטֵנה תדירות השימוש במזומן; כ-90% מהאוכלוסייה נוהגים להחזיק בארנק פחות מ-500 ₪ באופן שוטף; כ-13% מהמשיבים קנו בחודש שקדם לסקר מוצר יקר ערך במזומן, ומתוכם כ-30% קנו בסכום העולה על 10,000 ש"ח.

(כסף)

111 ברק, ליאור; הזנפרץ, יהושע:
דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2017
האגף לפיקוח ובקרה על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 113 עמ', בשיתוף עם "RSM - שיף הזנפרץ ושות' רואי חשבון". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ אגף לפיקוח על קופות חולים).

בדו"ח זה מוצגים נתונים כספיים של ארבע קופות החולים - "שירותי בריאות כללית", "מכבי שירותי בריאות", "קופת חולים מאוחדת" ו"לאומית שירותי בריאות" - ב-2017. הנתונים מבוססים על הדו"חות הכספיים המבוקרים של הקופות ליום 31/12/2017 וליום 31/12/2016, אשר בוקרו על-ידי רואי החשבון החיצוניים של הקופות. הדו"ח מורכב מ-11 פרקים, כדלקמן: כללי; הכנסות על-פי החוק; מבוטחים; תוצאות הפעילות; ניתוח סעיפי ההוצאות; ניתוח סעיפי ההכנסות; תרופות וציוד; הכנסות מהשתתפות עצמית; בתי-חולים של "שירותי בריאות כללית"; תקציב לעומת ביצוע - שנת 2017; ניתוח דוחות כספיים. בפרק הנספחים מוצגים דו"חות בקרה תקציביים של הקופות. בין הממצאים: עלות סל הבריאות ב-2017 הסתכמה ב-48,643 מיליוני ש"ח - גידול של כ-5.97% לעומת 2016; ב-2017 היו 52.34% מהמבוטחים חברים ב"שירותי בריאות כללית", 25.40% ב"מכבי שירותי בריאות", 13.85% ב"קופת חולים מאוחדת" ו-8.41% ב"לאומית שירותי בריאות"; "כללית" סיימה את 2017 עם גירעון של 1,288 מיליוני ש"ח, כולל גירעון בתי החולים (לעומת גירעון של 683 מיליוני ש"ח ב-2016), "מכבי" עם גירעון של 128 מיליוני ש"ח (גירעון של 78 מיליוני ש"ח ב-2016), "לאומית" עם גירעון של 226 מיליוני ש"ח (גירעון של 18 מיליוני ש"ח ב-2016) ו"מאוחדת" עם גירעון של 67 מיליוני ש"ח (גירעון של 18 מיליוני ש"ח ב-2016).

(קופות חולים; עלויות; גירעון [תקציב]; רווחים; מימון; התערבות ממשלתית)

112 הרן רוזן, מאיה; כהן קובץ', גלעד; רמות ניסקה, תמר:
הביטוח הסיעודי בישראל
חטיבת המחקר, בנק ישראל, נייר תקופתי מס' 2018.01, 63 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: http://www.boi.org.il.

ההוצאה של משקי הבית על טיפול סיעודי היא גבוהה, והיא צפויה לגדול יותר בשל הצמצום הצפוי בהיצע המטפלים הלא פורמליים (בעיקר בני משפחה) ומהתייקרות השירותים הפורמליים בתשלום. בעבודה זו נדונות האפשרויות לרפורמה במערכת הסיעוד בישראל. במסגרת העבודה נסקר מערך הסיעוד בישראל, מוצגת השוואה למדינות ה-OECD, נבדקות קבוצות אוכלוסייה שאינן מסוגלות לרכוש שירותי סיעוד בקהילה במחיר ובאיכות סבירים, מוצגת תחזית להתפתחות ההוצאה הלאומית לסיעוד, נדון הצורך בהתערבות המדינה בתחום זה, ומוצגות עלויות וחלופות לשינויים במסגרת המימון של הביטוח הסיעודי. בין הממצאים: ההוצאה הלאומית על סיעוד בישראל ב-2015 נאמדה בכ-14.5 מיליארדי ₪, כ-1.2% מהתוצר, וזאת בלי לקחת בחשבון טיפול לא פורמאלי (של בני משפחה); ההוצאה הציבורית בישראל היתה 0.7% מהתוצר, לעומת ממוצע של 1.3% מהתוצר במדינות ה-OECD; עבור חלק נכבד מהקשישים בקהילה ההוצאות למימון טיפול סיעודי הן גבוהות ביחס ליכולתם לממנו; כ-60% מאוכלוסיית ישראל מחזיקים בפוליסת ביטוח סיעוד פרטית כלשהי, לעומת כ-15%-5% במדינות ה-OECD; לכמחצית מהמבוטחים בקופות החולים יש פוליסת ביטוח סיעודי קבוצתי; שיעור המבוטחים בקרב ערבים וחרדים הוא נמוך משמעותית מיתר האוכלוסייה; דרישות ההכשרה של כוח האדם הסיעודי לטיפול בקהילה הן מן הנמוכות במדינות ה-OECD, בעוד שהנהלים באשפוז קובעים דרישות מחמירות מדי לאיכות כוח האדם הרפואי; הפיקוח על מתן שירותי הסיעוד בקהילה הוא חלקי, ויש פער גדול בין מספר שעות הטיפול המדווחות לבין המספר בפועל. בסוף הדו"ח מובאות מסקנות והמלצות.

(ביטוח סיעוד; קשישים מוגבלים; טיפול בית סיעודי; עלויות; מימון; מעורבות ממשלתית; רפורמה)

113 רוזנברג, מרק:
פעולות אגף האכיפה וההוצאה לפועל, 2017
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 136 בסדרת "סקרים מינהליים", ירושלים 2018, 36 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.btl.gov.il.

תפקידו של אגף האכיפה והוצאה לפועל במוסד לביטוח לאומי הוא לאתר את החייבים דמי ביטוח ולאכוף עליהם להסדיר את חובם. זאת, בשתי דרכים: 1) עיקול נכסי החייבים בידי גובים, בבתיהם ובעסקיהם - אם החייב לא הסדיר את חובותיו במועד, המוסד רשאי ליטול את נכסיו שעוקלו כדי למוכרם ולכסות חלק מהחוב; 2) דרישה מגורם שלישי המחזיק נכס של החייב לעקל נכס זה (כגון בנקים, חברות אשראי ומשרד התחבורה) - דרישה זו מתבצעת בצורה ממוכנת במשרד הראשי. בפרסום מובאים נתונים על היקף הפעילות בתחום האכיפה וההוצאה לפועל בשנת 2017 ועל תוצאותיה, כולל נתונים השוואתיים לשנים קודמות. בין הממצאים: ב-2017 עשו הגובים כ-130,400 פעולות בקרב החייבים (כולל שיחות טלפון) - עלייה של 1.5% במספר הפעולות לעומת 2016; ב-2017 גבו הגובים ישירות מן החייבים 723.5 מיליוני ש"ח - עלייה של 33.8% לעומת 2016; ב-2017 נמכרו 113 חפצים, ובהם 104 כלי-רכב; ההכנסות מעיקולים באמצעות צד שלישי הגיעו ב-2017 לכ-72.4 מיליוני ₪ - עלייה של 26.7% לעומת 2016.

(המוסד לביטוח לאומי; אכיפת חוק)

114 רוזנברג, מרק ואחרים:
פניות הציבור אל המוסד לביטוח לאומי, 2017
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 138 בסדרת "סקרים מנהליים", ירושלים 2018, 64 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על הפניות לאגף פניות הציבור של המוסד לביטוח לאומי ב-2017 (כולל פניות באמצעות האינטרנט). מטרת הפרסום היא, בין היתר, לבחון את נושא השירות בכל היבטיו, לערוך השוואות והערכות וללמוד על אופן הטיפול בפנייה משלב הקליטה עד שליחת התשובה הסופית לפונה. נבדקו תאריך הפנייה, הסניף המטפל, נושא הפנייה, סוג הפונה, תוצאות הטיפול ומועד מתן התשובה הסופית (הפרסום לא כולל פניות של הציבור לנציבות שירות המדינה). בין הממצאים: ב-2017 טיפל האגף לפניות הציבור ב-9,686 פניות בכתב, ומהן 9,421 פניות היו חדשות; התפלגות הפניות לפי אופיין היתה כדלקמן: 3,894 תלונות, 3,503 בקשות, 1,846 עררים ו-178 פניות הקשורות לתיקוני חקיקה ומידע מהציבור; מאז 2011 חלה ירידה במספר הפניות, אולם ב-2017 היתה עלייה של 9.7% לעומת 2016; הענפים שבהם בלטו הפניות ב-2017 היו נכות (21.0%), נפגעי עבודה (19.3%) וזיקנה ושאירים (7.1%); 37.4% מהתלונות היו בגין ליקויים משרדיים ו-23.9% בגין עיכוב בטיפול בתביעות; 41.3% מהתלונות ו-19.6% מהעררים ב-2017 נמצאו מוצדקים; זמן הטיפול הממוצע בפנייה היה 23.5 ימים.

(המוסד לביטוח לאומי; פניות הציבור; תלונות)

115 רפל, י'; גרניט, ר'; הן, ע' ואחרים:
איכותם התברואית של מי השתייה במערכות האספקה ברשויות המקומיות בישראל: דו"ח בדיקות מיקרוביאליות וכימיות ברשת האספקה לשנים 2016-2014
המערך הארצי לבריאות הסביבה, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 40 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

ספקי המים, האחראים לאספקת מי השתייה ביישובים, דוגמים את המים באופן שוטף לגילוי חיידקים אינדיקטורים לגורמי מחלות, ולמרכיבים כימיים - כדי לעקוב אחר תרומה אפשרית של מערכת האגירה וההולכה על איכות המים וכן כדי לעקוב אחר ריכוז חומרי טיפול המוספים למים. הדיגום מתבצע בהתאם לתקנות בריאות העם [איכותם התברואית של מי השתייה] נוסח משולב התשע"ג - 2013, שבהן נקבעו הדרישות המינימליות להיקף הדיגום ולרמת החריגות המותרת .בדו"ח הנוכחי מובא סיכום של הבדיקות שנעשו, העמידה בתקנים ואיכות מי השתייה ב-2016-2014. בין הממצאים: בשנים האחרונות בוצעו יותר מ-87,000 בדיקות מיקרוביאליות בשנה, עם ביצוע של עד 97% ביחס לתכנית הדיגום; ב-2015-2014 עמדו 99.4% מהבדיקות בדרישות התקנות, וב-2016 – 99.5%; במספר יישובים קטנים נמצאו חריגות שנתיות מיקרוביאליות גבוהות מ-5%; בוצעו 4,686 בדיקות למתכות ברשת ההולכה (עופרת, ברזל ונחושת) ב-2016-2014, ושיעור הביצוע נע בין 61% ביישובים הקטנים ל- 93% ביישובים הבינוניים והגדולים. במקרים בודדים נמצאה חריגה וספקי המים נדרשו לבצע דיגום חוזר ובמקרה הצורך לנקוט פעולות לתיקון.

(מים; רשויות מקומיות; בריאות הציבור)

י. סביבה, מים ואקלים

פרסומים

116 חלבי סאלח, ספאא; מלסטר, אילן:
מאזן מזהמים לים, 2016
היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, המשרד להגנת הסביבה, חיפה 2017, 102 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.sviva.gov.il.

היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה מופקדת על מניעה וצמצום מרבי של זיהום הים ממקורות יבשתיים. פעילותה מתבססת על החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח - 1988 ותקנותיו, אשר מבוססים על אמנת ברצלונה לשמירת הים התיכון (1976) והפרוטוקול למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים. בדו"ח זה מרוכזים נתוני ההזרמות של בעלי היתר הזרמה לים התיכון, לים המלח ולים סוף ב-2016. במסגרת הדו"ח, מוצגים העומסים השנתיים (טון/שנה) למזהמים העיקריים שהוזרמו לים מכל מקורות ההזרמה בישראל. מקור הנתונים הוא מהגופים המזרימים לים (מפעלים תעשייתיים, מתקני התפלה, תחנות כוח, מכוני טיהור שפכים ועוד), הנדרשים על-פי היתר ההזרמה לים לבצע בדיקות מעבדתיות ובקרת עומסים. יש לציין, כי מזהמים המגיעים מנחלים הזורמים לים אשר אינם מצויים בתחום אחריותה של היחידה, לא מוצגים בדו"ח. בין הממצאים: לים התיכון היו ב-2016 59 היתרי הזרמה, לים המלח 23 ולים סוף 8; מקור הזיהום הגדול ביותר של הים התיכון הוא בוצת השפד"ן, למרות ספיקה מוזרמת לים המהווה 9.3% מסך הספיקה לים התיכון (ללא ספיקת מתקני ההתפלה ומי הקירור של תחנות הכוח); בהשוואה ל-2004, הושגה הפחתה מהותית בעומס המזהמים, למרות שמספר בעלי ההיתר גדל.

(זיהום הסביבה; מפעלי תעשייה; משאבי טבע; הים התיכון; ים המלח; ים סוף; חוקים)

117 קורדובה-ביז'ונר, לבנה (עורכת):
דוח מצב איכות האוויר בישראל - לשנת 2016
אגף איכות אוויר ושינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2018, 56 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.sviva.gov.il.

בדו"ח זה מוצגת תמונת מצב של איכות האוויר בישראל לשנת 2016. במסגרת הדו"ח מוצגות מפות שבהן מתוארת הפריסה המרחבית של מזהמי האוויר שנמדדים בתחנות הניטור כשילוב בין נתוני הניטור למודל החיזוי של המשרד. כמו כן, מוצגות תוצאות של הבדיקות הסביבתיות של חומרים שאין להם ניטור רציף, ומוצג מידע על הטיפול במטרדי ריח. הדו"ח מחולק ל-3 פרקים, כדלקמן: סיכום הממצאים של תחנות הניטור; סיכום תוצאות בדיקות סביבתיות ארציות לשנת 2016; השוואה בין ערכי איכות האוויר בישראל לתקינה האירופית. בין הממצאים: ריכוזי החלקיקים הנשימים העדינים (חלקיקי PM_2.5) ברוב תחנות הניטור הכלליות והתחבורתיות בישראל ב-2016 היו נמוכים מערך הסביבה השנתי של 25 מק"ג/מ"ק לפי תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר), אך נרשמו כמה עליות מערך הסביבה היממתי עקב סופות אבק. ריכוזים גבוהים של אוזון נרשמו בפנים הארץ. חריגה מערך הסביבה השמונה-שעתי של אוזון נרשמה בתחנת הניטור גליל מערבי. ב-24 מתוך 51 תחנות הניטור המודדות אוזון נרשמה עלייה אחת לפחות מערך הסביבה השמונה-שעתי. ריכוזים הגבוהים מערך היעד היממתי של פורמאלדהיד נרשמו בכל נקודות הדיגום; בחמש נקודות דיגום התקבלו ריכוזים שנתיים של בנזו-א-פירן הגבוהים מערך היעד השנתי. בבחינת זיהום אוויר מתעשייה בלטו מספר חריגות באזור התעשייה הצפוני של אשדוד ובניר גלים.

(איכות הסביבה; זיהום אוויר; בריאות הציבור; מפעלי תעשייה; אנרגיה; תחבורה; אבק; אוזון)

118 איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד - חבל יבנה: דו"ח לשנת 2017
איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד - חבל יבנה, אשדוד 2008, 79 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של האיגוד: http://www.env.org.il

איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד - חבל יבנה משרת אוכלוסייה של כ-300,000 תושבים ב-8 רשויות מקומיות. בדו"ח הנוכחי מובאים סיכומי הפעילויות של האיגוד והממצאים העיקריים של הפעילויות. הדו"ח מחולק ל-14 פרקים, כדלקמן: איכות אוויר; חומרים מסוכנים; חינוך והסברה; לחימה במזיקים; מיחזור; נחל לכיש; סביבה חקלאית; פניות הציבור; פסולת; קרקעות מזוהמות ומי תהום; רישוי עסקים; רעש; שפכים ומט"שים; תכנון סביבתי. בין הממצאים: 5 עסקים בתחום האיגוד פינו ב-2017 20,164 טון פסולת מסוכנת לטיפול בנאות חובב; במהלך השנה טיפלו כונני האיגוד ב-20 אירועי חומרים מסוכנים, לעומת 14 אירועים ב-2016; במהלך 2017 התקבלו 320 פניות מהציבור, לעומת 359 פניות ב-2016, ו-74% מהפניות היו בתחום העיר אשדוד (הנושאים העיקריים שהטרידו את הציבור היו זיהום אוויר וריח, רעש, קרינה ופסולת); במהלך 2017 טופלו 88 בקשות לרישיון עסק, ו-71% מהן היו באשדוד; ב-2017 פינה האיגוד 1.45 טון פסולת סוללות מ-222 תחנות; במהלך 2017 התקבלו 82 פניות בנושא רעש, לעומת 121 פניות ב-2016; מתוך 209 דיגומי שפכים שנערכו בעסקים באשדוד, 58% נמצאו תקינים, 25% נמצאו חריגים ו-17% נמצאו אסורים.

(אשדוד; יבנה; זיהום אוויר; זיהום הסביבה; רעש; מים; נחלים; פסולת; אבק; קרינה; חקלאות; מפעלי תעשייה; תכנון סביבתי; מיחזור)

119 אילון, אופירה; לב-און, מרים; לב-און, פרי ואחרים:
מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל: סיכום דיווחי שנת 2016
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2017, 26 עמ'. הוגש למשרד להגנת הסביבה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.neaman.org.il.

ב-2010 השיק המשרד להגנת הסביבה מערך דיווח וולונטרי על פליטות גזי חממה של חברות בישראל (פליטות ישירות הנובעות מפעילותן של החברות ופליטות עקיפות הנובעות מצריכת חשמל או אנרגיה ממקורות חוץ-ארגוניים). מערך דיווח זה מנוהל על-ידי מוסד שמואל נאמן בטכניון. במוסד שמואל נאמן נבנה קובץ מיוחד המשמש ככלי עזר לכימות ולתיעוד הפליטות. בדו"ח הנוכחי מוצגים נתוני הפליטות של 63 חברות וארגונים שמסרו את נתוני הפליטות שלהם ב- 2016 (51% מכלל הפליטות במצאי הפליטות הלאומי). בין הממצאים: מספר החברות המדווחות עלה מ-21 ב-2010 ל-63 ב-2016; הפליטות של כלל החברות המדווחות הגיע ל-61% מכלל הפליטות בישראל (לפי נתוני הלמ"ס) ב-2010, ל-63% ב-2011, ל-66% ב-2012, ל-61% ב-2013, ל-57% ב-2014, ל-53% ב-2015 ול-51% ב-2016; סך הפליטות הישירות של גזי חממה של חברות וארגונים אלה היה 38.8 מיליוני טון שווה ערך פד"ח (פחמן דו-חמצני) ב-2016 לעומת כ-42.8 מיליוני טון ב-2015. ירידה זו נובעת, בין היתר, מהגברת השימוש בגז טבעי.

(איכות הסביבה; זיהום הסביבה; זיהום אוויר; גז; דלק; חשמל; אנרגיה; תעשייה)

120 בארי-שלוין, ירון (עורך):
ניטור ומחקרי כנרת: דו"ח שנת 2017
המעבדה לחקר הכינרת על שם יגאל אלון, חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2018, 194 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המעבדה: http://kinneret.ocean.org.il.

המעבדה לחקר הכינרת עוסקת בפיתוח וביישום של כלים מדעיים לתמיכה בקבלת החלטות לגבי תפעול הכינרת כמרכיב חשוב של מערכת אספקת המים הארצית וניצולה לצרכים נוספים (דיג, קיט וכו'), תוך כדי שמירה על איכות מי האגם לטווח ארוך. בדו"ח הנוכחי מוצגים עיקרי הממצאים והמסקנות של הניטור השוטף של הכינרת ושל המחקרים הנלווים שנעשו ב-2017, שבמרכזם התהליכים העיקריים המתקיימים באגם המשפיעים על איכות המים. הדו"ח מורכב מהפרקים הבאים: הקדמה - שילוב פעולות הניטור והמחקר במעבדה לחקר הכינרת; ניטור הכינרת; מחקרי הכינרת; מחקרי אגן ההיקוות של הכינרת וגופי מים אחרים; נספחים - סטודנטים לתארים מתקדמים בהנחיית חוקרי המעבדה לחקר הכינרת - 2017; פרסומי המעבדה בספרות הבין-לאומית המבוקרת ב-2018-2017; דו"חות המעבדה 2017.

(כינרת; מים; משקעים; איכות הסביבה; זיהום הסביבה; אקולוגיה; חומרי הדברה; חיידקים; דגים)

121 מרשם פליטות לסביבה: דו"ח שנתי - שנת דיווח 2017
מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2018, 43 עמ'. הוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.sviva.gov.il.

בדו"ח מרשם הפליטות וההעברות לסביבה (מפל"ס) מוצגים נתונים מהמרשם על אודות פליטות של חומרים מזהמים לסביבה (לים, לאוויר, למים או לקרקע); הזרמות של שפכים ממפעלים אל מתקני טיהור שפכים והעברות של פסולת (רגילה או מסוכנת) לסילוק או לטיפול. במרשם מוצג גם מידע כללי על המפעלים ועל מיקומם הגאוגרפי (יש אפשרות לחיפוש מפעלים על גבי מפה). כמו כן, ניתן לחפש נתונים בחתכים שונים לפי שם המפעל, ענף הפעילות, סוג החומר המזהם, היישוב שהמפעל נמצא בו וכו'. נתונים אלה דווחו על-ידי המפעלים עצמם למשרד להגנת הסביבה מכוח חוק הגנת הסביבה [פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם, התשע"ב - 2012]. המידע שדווח נבדק על-ידי אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה לפני פרסומו. על המפעלים המדווחים למרשם לכלול בדיווח את כל הפליטות הקיימות במפעל, בין שהפליטה אירעה ממקור הניתן למדידה (ארובה, מוצא שפכים וכו') ובין שהיא אירעה ממקור שאינו ניתן למדידה (מיכלי אחסון, דליפות ממתקנים וכו'). חשוב לציין, כי הפליטות המתפרסמות במפל"ס הן תוצר של פעילויות מותרות ומורשות, הנעשות בהתאם להוראות הדין. הדיווחים כוללים הן פליטות צפויות והן פליטות עקב תקלות. ב-2017 דיווחו למפל"ס 568 מפעלים, לעומת 583 ב-2016..

(איכות הסביבה; זיהום הסביבה; פסולת; שפכים; זיהום אוויר; חומרי הדברה; מפעלי תעשייה)

122 הן, עירית; ברמן, תמר; ברנט-יצחקי, זהר ואחרים:
סקר מתכות במי שתיה במוסדות חינוך בישראל 2018
בריאות הסביבה, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 15 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

המחסור המתמשך במי שתיה ממקורות טבעיים בישראל הביא להגברת השימוש במים מותפלים לשתייה. שיעור המים המותפלים מכלל מי השתייה עלה מ-2.5% ב-2005 ליותר מ-50% ב-2018. מים מותפלים נחשבים בטוחים לשתייה, אך הרכבם המינרלי השונה עלול להביא להאצת השחיקה של הצינורות ולתופעות של שִׁתּוּךְ (קורוזיה) ולעלייה בריכוזי המתכות במי השתייה. בדו"ח זה מוצגים ממצאי בדיקת ריכוזי עופרת, נחושת וברזל במי השתייה שנעשתה במוסדות חינוך ב-2016. במסגרת הבדיקה נלקחו 1,379 דגימות מ-900 מוסדות חינוך. בין הממצאים: 99.6% מדגימות ריכוזי העופרת, 99.7% מדגימות ריכוזי הברזל ו-99.9% מדגימות ריכוזי הנחושת נמצאו תקינות. במקרים של חריגות בוצעה חקירה, נדרש תיקון הליקויים ובוצע דיגום חוזר עד לקבלת תוצאות תקינות. מים לפני הזרמה (מים ששהו בצנרת במהלך הלילה) הכילו ריכוזים גבוהים יותר של מתכות בהשוואה למים שנדגמו לאחר הזרמה. לא נמצאו הבדלים משמעותיים מבחינת תכולת העופרת במים מותפלים או מותפלים מהולים במי תהום בהשוואה למים ממקורות אחרים. נמצא מתאם חיובי בין עכירות המים לבין תכולת מתכות כבדות. אחוז החריגות בעופרת במוסדות החינוך בישראל נמצא נמוך יחסית למדינות אחרות. בנספח לסקר מוצגות תוצאות מפורטות.

(מים; בריאות הציבור; זיהום הסביבה; רשויות מקומיות; בתי-ספר; גני ילדים; מוסדות חינוך)

123 ברמן, תמר; ברנט-יצחקי, זהר; קינן-בוקר, ליטל ואחרים:
חשיפה לחומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים בקרב מבוגרים בישראל 2015-2016 - חלק א': מגמות והשוואה בינלאומית
המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם) ושירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, רמת-גן 2018, 7 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים הם חומרי הדברה שמשמשים בחקלאות לשם הגנת הצומח. חשיפה כרונית לחומרים אלו עלולה להשפיע על התפתחות העובר והתפתחות קוגניטיבית של ילדים. בשנים האחרונות רוב חומרי ההדברה מסוג זה יצאו משימוש, והשימוש בחומרים אחרים צומצם. בסקר שמדווח עליו בפרסום הנוכחי נבדקו רמת החשיפה לזרחנים אורגניים של האוכלוסייה בישראל, הן בהשוואה לאוכלוסיות אחרות בעולם והן בהשוואה לממצאים מסקר קודם שנעשה ב-2011 , לפני תחילת צמצום השימוש בחומרים אלו בישראל. אוכלוסיית הסקר כללה 187 משתתפים בני 56-23 (80% יהודים ואחרים, 20% ערבים; 54% נשים ו-46% גברים). זאת, במסגרת בסקר מב"ת (סקר לאומי בנושא תזונה ובריאות) שבו, מלבד מענה על שאלון, נמסרו דגימות שתן. בין הממצאים: רמת ה-DMTP וה-DEDTP בקרב ערבים היתה גבוהה יותר מזו שבקרב יהודים באופן מובהק; הרמות של רוב תוצרי הפירוק של הזרחנים האורגניים שנבדקו היו גבוהות יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים (לא באופן מובהק); בהשוואה לסקר מ-2011 ,נמצאה ירידה בכל תוצרי הפירוק של הזרחנים האורגניים שנבדקו, למעט DEP. עם זאת, הריכוזים הממוצעים שנמדדו היו גבוהים יחסים לממצאים שהתקבלו בדנמרק, בארצות-הברית ובקנדה.

(חומרי הדברה; זיהום הסביבה; בריאות הציבור)

124 Israel's Third National Communication on Climate Change
Ministry of Environmental Protection, Jerusalem 2018, 114 pages. Submitted to the United Nations Framework Convention on Climate Change. The publication appears on the Ministry's Website: www.environment.gov.il.

דו"ח זה הוא הדו"ח הלאומי השלישי על שינויי אקלים, שהוכן במסגרת מחויבויותיה של ישראל לאמנת האקלים ולהסכם פריז מ-2016. במסגרת הדו"ח, המוגש אחת לארבע שנים, נסקרים המאפיינים הלאומיים של ישראל (כולל מאפיינים פיסיים, מאפייני האקלים, מאפייני האוכלוסייה, מדדים כלכליים, משאבים, תשתיות וכו'), מצאי פליטות גזי החממה, המדיניות הממשלתית בנושאי איכות הסביבה ויישום צעדים להפחתת פליטות גזי החממה, צעדי היערכות לשינויי האקלים ועוד.

(אקלים; איכות הסביבה; מים; משקעים; טמפרטורה; זיהום אוויר; אנרגיה; דלק; חשמל; שימושי קרקע; ייעור; חקלאות; תעשייה; תחבורה; מדדים כלכליים)

י"א. סדר ציב​ורי ופשיעה

פרסומים

125 השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל - 2017
אגף התכנון והארגון, משטרת ישראל, ירושלים 2018, 104 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי (ראו: מחוזות ואגפים ◄ אגף תכנון וארגון ◄ פרסומים): https://www.gov.il.

השנתון הסטטיסטי ה-45 של משטרת ישראל מורכב השנה משבעה פרקים, כדלקמן: פשיעה; תנועה; פניות אזרחים למוקד; סקרים במשטרת ישראל (עמדות, שביעות רצון ואמון כלפי המשטרה; השירות לאזרח); משאבי אנוש; מתנדבים; תקציב. בין הממצאים: ב-2017 נפתחו 330,294 תיקי חקירה - עלייה של 0.4% לעומת 2016; מספר תיקי הנוער שנפתחו היה 24,688 - עלייה של כ-7.3% לעומת 2016; ירידה של 8.2% בעבירות פע"ר (פשיעה - עבריינות רכוש) נצפתה בהשוואה ל-2016, ואילו בעבירות אלימות בין בני זוג לא חל שינוי, ובעבירות מחשב חלה עלייה של 4.5%; עוד עולה, כי חלה ירידה של 6.5% בפשיעת זרים, עלייה של 2.7% בעבירות אלימות חמורה ועלייה של 8.5% בעבירות מין חמורות; בעבירות שוד חלה עלייה של 8.8% לעומת 2016; שיעור הפשיעה המדווחת עמד על 37.6 תיקים לאלף נפש; ב-2017 בוצעו 60,198 מעצרים פליליים – ירידה של 1% לעומת 2016; במוקד 100 של המשטרה התקבלו 7,062,772 פניות במהלך 2017 – עלייה של 2.2% לעומת 2016; ב-2017 היתה עלייה של כ-5% בסך תאונות הדרכים (עלייה של 3.9% בתאונות הדרכים הקלות ועלייה של 10.4% בתאונות הקשות והקטלניות); לעומת זאת, מספר ההרוגים בתאונות דרכים היה קטן ב-3.4% בהשוואה ל-2016.

(משטרה; פשעים; עבריינות; עבריינות נוער; אלימות; תאונות דרכים; שביעות רצון)

126 הרשות השופטת בישראל: דו"ח שנתי - 2017
מחלקת כלכלה וסטטיסטיקה, אגף פיתוח, תכנון ותקציבים, הנהלת בתי-המשפט, הרשות השופטת בישראל, ירושלים 2018, 44 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בדו"ח שנתי זה נסקרת פעילותה של מערכת בתי-המשפט בישראל בהיבטים שונים. הדו"ח מורכב משישה פרקים, כדלקמן: פעילות כלל בתי-המשפט; פעילות בית-המשפט העליון; פעילות בתי-המשפט המחוזיים; פעילות בתי-משפט השלום; פעילות בתי-הדין לעבודה; פעילות בתי-המשפט לאורך זמן. בין הממצאים: ב-2017 נפתחו 858,813 תיקים (לעומת 810,685 ב-2016) ונסגרו 859,321 תיקים (לעומת 793,371 ב-2016); 83.9% מהתיקים נפתחו בבתי-משפט השלום, 8.5% בבתי-המשפט המחוזיים, 6.4% בבתי-הדין לעבודה ו-1.2% בבית-המשפט העליון; מלאי התיקים שנותרו פתוחים עמד בסוף 2017 על 459,549 לפי הפירוט הבא: 329,858 תיקים בבתי-משפט השלום, 78,699 תיקים בבתי-המשפט המחוזיים, 46,508 תיקים בבתי-הדין לעבודה ו-4,484 תיקים בבית-המשפט העליון; לאורך השנים נצפתה עלייה גדולה במספר תיקי פשיטות רגל - מ-7,850 ב-2010 לכ-22,000 ב-2017, והם היוו כ-50% מהתיקים שנפתחו בבתי-המשפט המחוזיים ב-2017.

(בתי-משפט)

127 נציבות תלונות הציבור על שופטים: דין וחשבון שנתי לשנת 2017
נציבות תלונות הציבור על שופטים, משרד המשפטים, ירושלים 2018, 256 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.justice.gov.il (ראו: יחידות ◄ נציבות תלונות הציבור על שופטים).

בדו"ח זה מובא סיכום של שנת פעילותה ה-14 של נציבות תלונות הציבור על שופטים. הנציבות אינה מטפלת בהחלטות השיפוטיות עצמן אלא בנושאים הקשורים למינהל השיפוטי ולדרך קבלת ההחלטות. הדו"ח מורכב מ-12 פרקים, כדלקמן: תלונות שהתקבלו בשנת 2017; סיווג ההחלטות שניתנו בשנת 2017; תלונות שהוחלט לבררן ותלונות שנמצאו מוצדקות; תלונות שבירורן הופסק; תלונות שאין לבררן; התפלגות התלונות על בתי-המשפט ובתי-הדין; ליקויים ותיקונם; התנהגות שופט; דרך ניהול משפט; פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי; בית-משפט לתביעות קטנות; בתי-הדין הרבניים. בפרק הנספחים מוצגים חוקים, תקנות וכללי אתיקה הנוגעים לפעילת הנציבות. בין הממצאים: ב-2017 הוגשו לנציבות 834 תלונות על שופטים; מתוך 855 התלונות שניתנה לגביהן החלטה ב-2017, 321 נדחו על הסף ו-534 בוררו לגופן (לאחר הבירור, 81 נמצאו מוצדקות וב-39 תלונות נוספות מוצה הבירור לאחר שנמצאה תקלה בהתנהלות בית המשפט והיא תוקנה לפני השלמת הבירור בתלונה); 39% מהתלונות שנמצאו מוצדקות היו בנוגע לליקויים בניהול משפט, 37% היו בענייני התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין, 15% היו על התנהגות בלתי ראויה, ו-9% היו בנוגע לפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי.

(שנתונים [פרסומים]; נציבי תלונות; בתי-משפט; שופטים; פסיקה; מוסריות)

128 רוטשילד, טלי:
מדידת הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת ישראל 2016
בתוך: "העיקר במחקר 2017" (בהוצאת מדור מחקר ומדיניות, מחלקת אסטרטגיה, אגף תכנון וארגון, משטרת ישראל), עמ' 148-135. כתב העת מופיע באתר האינטרנט של אתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

סקר "הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת ישראל" לשנת 2016 כלל 193 יחידות דגימה בפריסה ארצית על-פי 69 תחנות המשטרה (תחנת נתב"ג לא נכללה). בסקר השתתפו 24,912 מרואיינים, המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית בני 18 ומעלה בישראל. הסקר נועד לבחון את רמת אמון הציבור במשטרה ואת מידת שביעות הרצון מתפקוד המשטרה, באופן כללי ובאזור המגורים. כמו כן, נבחנה תפיסת התושבים את אופן טיפול המשטרה בעבירות נבחרות, ונבחנה העדפתם המקומית - באילו תחומים לדעתם על המשטרה להתמקד בפעילותה באזור מגוריהם. הסקר נועד לשמש כלי עבודה למפקדי התחנות על מנת שיפעלו לשיפור השירות ותחושת הביטחון האישי של התושבים, ובסופו של תהליך - להגברת האמון במשטרה. בין הממצאים ברמה הארצית, 52% מהמשיבים היו שבעי רצון באופן כללי מתפקוד המשטרה ו-54% הביעו בה אמון; קרוב למחצית מהמשיבים סברו שהשוטרים מכבדים את זכויות האזרח ומפעילים כוח פיזי באופן סביר; 70% מהמשיבים דיווחו שהם חשים ביטחון אישי באזור מגוריהם, אך רק 45% מהם ייחסו זאת למשטרה; 18% מהמשיבים ציינו שהם נפגעו מפריצה לביתם בשנה שקדמה לסקר ו-12% דיווחו שהם נפגעו מאלימות; 76% מהנפגעים ציינו שהם התקשרו למשטרה לדווח על הפגיעה. בעיני התושבים, העבירות המועדפות לטיפול, בסדר יורד, הן: פריצות לבתים (33%), בריונות בכבישים (31%) ואלימות (24%).

(משטרה; עמדות; ביטחון אישי; יעילות; עבריינות; אלימות; תאונות דרכים; יחסי משטרה - קהילה)

129 מילר-כהן, מיכל:
סקר השירות של משטרת ישראל - ממצאים וכיוונים עתידיים
בתוך: "העיקר במחקר 2017" (בהוצאת מדור מחקר ומדיניות, מחלקת אסטרטגיה, אגף תכנון וארגון, משטרת ישראל), עמ' 162-149. כתב העת מופיע באתר האינטרנט של אתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

סקר שביעות רצון הוא כלי מדידה חשוב לצורך קבלת תמונת מצב על שביעות הרצון משירותי הארגון. ממצאי הסקר מאפשרים למפקדים להתמקד בנושאים הדורשים שיפור ולפעול בהתאם. ב-2008 פותח מודל ייחודי להערכת "איכות השירות" המשטרתי באמצעות סקר לבחינת שביעות רצון האזרחים מהשירות שקיבלו מהמשטרה ("סקר השירות"). במאמר זה מנותחים ממצאי סקר השירות לשנת 2016. הסקר נערך בקרב כ-11,000 בני 18 ומעלה שקיבלו שירות מתחנות המשטרה (פגשו שוטרי סיור או הגישו תלונה במרכז השירות לאזרח - מש"ל), או שפנו למוקדי 100, למוקד המידע הארצי של המשטרה (110) או למרכז פניות נהגים ארצי (מפנ"א). שביעות הרצון נבחנה ב-3 תחומים עיקריים: מקצועיות השוטר (45%), זמן המתנה וטיפול (37%) והתנהגות השוטר (18%). בין הממצאים: 81% מהנשאלים הביעו שביעות רצון גבוהה מאיכות השירות שקיבלו (לעומת 58% בלבד ב-2008); בחלוקה למגזרים, קיבל מוקד 100 את ציון איכות השירות הגבוה ביותר (86%), לאחריו הסיור (81%) ולבסוף המש"ל (77%). ציוני שביעות הרצון הכללית היו 85% ממוקד 100, 80% מהסיור ו-70% מהמש"ל. מודגש בדו"ח, כי ניתן להשיג שיפור ברמת שביעות הרצון על-ידי עדכון האזרח לגבי מצב הטיפול בעניינו. בסוף הדו"ח מוצגים השינויים הצפויים בסקר השירות לשנת 2017.

(איכות השירות; משטרה; יחסי משטרה - קהילה; שביעות רצון)

130 הולנברג, אלון:
מצלמות גוף במשטרת ישראל - ההיבט המחקרי
בתוך: "העיקר במחקר 2017" (בהוצאת מדור מחקר ומדיניות, מחלקת אסטרטגיה, אגף תכנון וארגון, משטרת ישראל), עמ' 104-87. כתב העת מופיע באתר האינטרנט של אתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

לשימוש במצלמות גוף על-ידי שוטרים יש מספר מטרות: הפחתת שימוש בכוח על-ידי כוחות המשטרה, הפחתת התנגדות למעצר והתנהגות אלימה של אזרחים (בידיעה שהם מצולמים), שימוש לצורכי חקירה, איסוף ראיות ועוד. במאמר זה מתואר מחקר חלוץ (פיילוט) שבוצע כחלק מעבודת ההכנה לקראת שימוש במצלמות אלו במשטרת ישראל. המחקר החל באוגוסט 2016 והסתיים בינואר 2017. במחקר השתתפו 138 שוטרים מ-4 יחידות סיור ומיחידת תנועה מרחבית אחת. שאלות המחקר היו: האם שימוש במצלמות גוף מסייע בחיזוק אמון הציבור בשוטרי התחנה או בשיפור השירות שמספקים השוטרים לאזרחים; מהי תפיסתם של שוטרי הסיור המשתמשים במצלמות בנוגע למצלמות הגוף. המחקר כלל גם סדרת סקרים שנעשו בקרב שוטרים ואזרחים בתקופה שלפני המחקר, במהלכו ולאחר סיומו. בין הממצאים: הכנסת המצלמות למערך הסיור הביאה להפחתת האלימות בעת מפגשים בין שוטרים לאזרחים; השימוש במצלמות הביא לשליטה טובה יותר של שוטרים באירועים; נוכחות המצלמות הביאו ל"נרמול' התקשורת בין שוטרים לאזרחים, כולל שפת הגוף, אינטונציית הדיבור וכו'.

(שוטרים; יחסי משטרה - קהילה; טכנולוגיה)

131 יז'מסקי, יקטרינה:
ירידה רב-שנתית בעבירות הרכוש בעשור האחרון: ניתוח מגמות סטטיסטיות
בתוך: "העיקר במחקר 2017" (בהוצאת מדור מחקר ומדיניות, מחלקת אסטרטגיה, אגף תכנון וארגון, משטרת ישראל), עמ' 84-61. כתב העת מופיע באתר האינטרנט של אתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בשנים האחרונות ניכרת מגמה של ירידה משמעותית במספר התיקים הפליליים שנפתחו במשטרת ישראל. במאמר הנוכחי מנותחות 4 עבירות הרכוש הנכללות בסל עבירות הפע"ר: התפרצות לדירה, התפרצות לעסק, גניבה מרכב וגניבת רכב בשנים 2015-1993. נבחנו מאפיינים של החשודים, הנפגעים, הסביבה החברתית-כלכלית, העשייה המשטרתית וכן מדיניות מערכות המשפט והכליאה. בין הממצאים: הירידה בעבירות רכוש מוסברת, בין היתר, בסיבות הבאות: שיפור אמצעי המיגון בכלי רכב ובעסקים; המשך הצמיחה הכלכלית בישראל ועליית שיעורי התעסוקה וההכנסה של משקי הבית; שימוש מוגבר בכרטיסי אשראי כתחליף למזומנים (הסיכוי למצוא מזומנים בבתים פרטיים או במוסדות הוא קטן מאשר בעבר); שיפור הפעילות המודיעינית של המשטרה בכל הנוגע לעבירות סמים (רבים מעברייני הסמים הם גם עברייני רכוש); הקמת יחידה ייעודית לאיתור ותפיסת כלי רכב גנובים; עלייה בתפוקות החקירתיות של המשטרה, בניית גדר ההפרדה והגדר לאורך גבול מצרים, המקשים/ מונעים סחר ברכוש גנוב, שיפורים טכנולוגיים בתחומי האבטחה.

(עבירות רכוש; פשעים; רציבידיזם; משטרה; בתי-משפט; אסירים)

132 אהרוני, רבקה:
עשור לפעילות הרשות - סקירת נתוני מערכת ההוצאה לפועל
בתוך: "אסופת מאמרים - סיכום פעילות רשות האכיפה והגבייה ומבט על אתגרי העתיד", ירושלים 2018, עמ' 89-77. האסופה מופיעה באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

רשות האכיפה והגבייה הוקמה בינואר 2009 כיחידת סמך של משרד המשפטים. הרשות אחראית על מערכת ההוצאה לפועל, על גביית תשלומים עבור המדינה ועל גביית פיצויים בהליכים פליליים והעברתם לקורבנות העבירה. בסקירה זו מוצגים נתונים על פעילות הרשות בתחום ההוצאה לפועל. בין הממצאים: מספר תיקי ההוצאה לפועל פחת מכ-3.5 מיליון ב-2009 לכ-2.43 מיליון ב-2017, בעיקר עקב סגירת תיקים ישנים ולא פעילים, הפסקת פתיחת תיקים על-ידי רשות השידור (כ-50,000 מדי שנה עד 2014) וירידה בפתיחת תיקים על-ידי בתי-חולים וחברות תקשורת; ממוצע החוב בפתיחת תיק עלה מכ-21,000 ₪ ב-2006 לכ-29,000 ₪ ב-2017, והחוב החציוני עלה מכ-4,800 ₪ לכ-6,600 ₪ בהתאמה; מספר תיקי החייבים במלאי ירד מכ-1,280,000 ב-2009 לכ-665,280 ב-2017 ומספר הזוכים בתיקי המלאי ירד מכ-474,900 לכ-277,600 בהתאמה; רישום עיקול על רכבים עלה מכ-571,000 ב-2009 לכ-872,300 ב-2017; מספר הליכי עיכוב יציאה מהארץ ירד מכ-69,000 ב-2009 לכ-24,300 ב-2017; מלאי תיקי כינוס נכסים הצטמצם מכ-33,500 ב-2009 לכ-10,500 ב-2017.

(הוצאה לפועל; אכיפת חוק)

133 גולן, רפי:
אפיון החייבים של הוצאה לפועל לפי המעמד החברתי-כלכלי של מקום מגוריהם
רשות האכיפה והגבייה, ירושלים 2018, 23 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

מטרתה של עבודה זו היתה אפיון אוכלוסיית החייבים הפרטיים במערכת ההוצאה לפועל לפי המעמד החברתי-כלכלי של מקום המגורים, על-פי נתוני הלמ"ס. אוכלוסיית החייבים (בני 20 ומעלה) שנבדקו במסגרת העבודה נחלקו לשני סוגים: חייבי המלאי - חייבים פרטיים שהיו להם תיקים פתוחים במערכת ההוצאה לפועל בסוף 2016, אשר, בניכוי חייבים שנפטרו, כללו 582,371 חייבים; חייבי הזרם - כלל החייבים הפרטיים אשר נפתח נגדם תיק במערכת ההוצאה לפועל ב-2013 (תקופה מייצגת מאחר שהמדד החברתי-כלכלי האחרון של הלמ"ס מתבסס על נתוני 2015) - 300,436 חייבים. בין הממצאים: באופן כללי, ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של יישוב המגורים היה גבוה יותר, שיעור החייבים בו היה נמוך יותר (תופעה זו בולטת במגזר הלא-יהודי); בכל אשכול חברתי-כלכלי, אחוז החייבים במגזר הלא-יהודי היה גבוה יותר מאחוז החייבים במגזר היהודי; שיעור החייבים ביישובים חרדיים המצויים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים היה נמוך, הן בהשוואה לכלל המגזר היהודי והן בהשוואה לחייבים במגזר הלא-יהודי המתגוררים ביישובים באותם אשכולות; ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של היישוב היה גבוה יותר, כך עלה גיל החייבים שנגדם נפתח תיק ב-2013; לא ניתן להצביע על מגמה במספר התיקים לחייב לפי האשכול החברתי-כלכלי של היישוב; ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של היישוב היה גבוה יותר, אחוז תיקי המשכון היה גבוה יותר; באשכול 1 (הנמוך ביותר) תיקי אגרה היו שכיחים יותר מאשר ביתר האשכולות.

(הוצאה לפועל; אכיפת חוק; מקום מגורים; מיצב חברתי-כלכלי)

134 סיוע משפטי לנפגעי עבירות המתה במסגרת תוכנית סנ"ה - נתונים והישגים מרכזיים לשנת 2016
הנהלת הסיוע המשפטי, משרד המשפטים, ירושלים 2017, 18 עמ'. הפרסום מופיע באתר המידע והשירותים הממשלתי: https://www.gov.il.

בדו"ח זה נסקרת פעילותו של הסיוע המשפטי במסגרת מערך ייצוג נפגעי עבירות המתה (רצח/הריגה) מטעם תכנית סנ"ה, שנוסדה לפי החלטת ממשלה מ-2009. התכנית מרוכזת בידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, וההיבט המשפטי מטופל במשרד המשפטים. הסיוע למשפחות כולל, מלבד טיפולים נפשיים לתקופה של עד שנתיים מיום תחילת הטיפול, ייצוג משפטי בהליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע וסיוע וייצוג משפטי בהליכים אזרחיים הנובעים מעבירת ההמתה. הסיוע הטיפולי-תמיכתי והסיוע המשפטי ניתנים ללא תשלום לאחר אישור של "ועדת זכאות" המורכבת מנציגי משרד הרווחה, המשטרה ומשפטנים. בין הממצאים: ב-2016 היו בישראל 107 נרצחים שלא על רקע פעילות עבריינית, ומספר הזכאים לסיוע היה 89 (הפער נובע, בין היתר, מכך שלעתים לא נמצאו בני משפחה או שבני משפחה היו חשודים/נאשמים בביצוע העבירה); 57 מהנרצחים היו בגילים 45-19, 7 בגילים 18-0 ו-23 בגילים 46 ומעלה (2 – גיל לא ידוע); 67% מהנרצחים היו גברים, 26% היו נשים ו-7% היו ילדים; 60% מהנרצחים היו ערבים, 39% יהודים ו-1% ממוצא אחר; ב-2016 נפתחו בסיוע המשפטי 128 תיקים במסגרת התכנית, מתוכם 76 תיקי ליווי בהליכים פליליים ו-52 תיקי ייצוג בהליכים אזרחיים. ב-13 תיקים ניתן ליווי בהליכי הערעור וכן הוגשו 3 עתירות לבית המשפט העליון; כמחצית (66) מהתיקים נפתחו במחוז תל-אביב. מאז תחילת התכנית נפתחו בסיוע המשפטי כ-600 תיקים, ויותר מ-500 משפחות קיבלו סיוע משפטי במסגרת התכנית.

(רצח; בתי-משפט; סיוע משפטי; תכניות התערבות; מדיניות ממשלתית)

135 הנהלת בתי המשפט: דוח תלונות הציבור לשנת 2017
האגף לביקורת פנימית, הנהלת בתי המשפט, ירושלים 2018, 74 עמ'. הפרסום מופיע באתר המידע הממשלתי: https://www.gov.il.

אגף הביקורת הפנימית ותלונות הציבור בהנהלת בתי המשפט פועל מכוח חוק הביקורת הפנימית [התשנ"ב – 1992], המחייב קיום ביקורת פנימית על-ידי מבקר פנימי בכל גוף ציבורי. תפקידי האגף, הם: בחינת הפעילויות ודרכי העבודה בארגון, איתור והצבעה על ליקויים ונקודות תורפה העלולים לגרום לטעויות או מחדלים, המלצה על דרכים לתיקון הליקויים ומעקב אחר תיקון הליקויים. נוסף על אלה, אגף הביקורת הפנימית בהנהלת בתי המשפט משמש גם כנציבות תלונות הציבור. בדו"ח שנתי זה, מתוארת פעילותו של האגף בתחום תלונות הציבור. בין הממצאים: ב-2017 התקבלו וטופלו באגף 824 תלונות (763 ב-2016); התלונות המובילות, בחלוקה לקטגוריות היו: מקצועיות (27%), בקשה (16%), התנהגות (13%), שיפוט (13%) ורמת שירות (12%); התלונות סווגו לארבעה סוגים: רגילות (התנהגות או פעולה של המערכת – 91%), דרישות פיצוי (2%), תביעות אזרחיות (3%) ותלונות השגה (פנייה חוזרת של המלין לאחר שקיבל תשובה מהאגף או מגורם אחר במערכת – 4%); 76% מהתלונות נמצאו לא מוצדקות, 16% נמצאו מוצדקות ו-8% נמצאו מוצדקות חלקית. לציין, כי לעומת תלונות "רגילות", שבהן אחוז התלונות שנמצאו מוצדקות או מוצדקות חלקית נמוך (כרבע מהתלונות), רוב התביעות האזרחיות (63%) וקרוב למחצית מדרישות הפיצוי (43%) נמצאו מוצדקות או מוצדקות חלקית.

(בתי-משפט; ביקורת פנים; נציבי תלונות)

פרסומים

136 עובדים עצמאים בישראל, 2014-2003: נתונים מסקר הוצאות משק הבית, סקר כוח אדם והסקר החברתי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1673, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

מטרתו של פרסום זה היא תיאור של מגזר העצמאים בישראל ושל השינויים שחלו בו בשנים האחרונות. בפרסום מוצגים נתונים מהשנים 2014-2003 מתוך שלושה סקרים שוטפים של הלמ"ס: סקר הוצאות משק-הבית, סקר כוח-אדם והסקר החברתי. הפרסום מחולק לשני חלקים, כדלקמן: בחלק הראשון מוצגים 44 לוחות רב-שנתיים (2014-2003), הכוללים נתונים על מאפיינים והכנסות של משקי-בית שבראשם עצמאי, ונתונים של פרטים עצמאים בהתפלגות לפי מין (מספר הפרטים העצמאים המועסקים ושעות העבודה שלהם בשבוע) והכנסה חודשית ממוצעת וחציונית ברוטו. הנתונים הללו מוצגים לפי ענף כלכלי, משלח-יד, מספר שנות לימוד, גיל, קבוצת אוכלוסייה, צורת יישוב, מצב משפחתי ו-ותק בארץ. נוסף על כך, מוצגים נתונים על שיעור המפרישים לקרנות פנסיה, שביעות רצון של עצמאים מהעבודה ומההכנסה וחשש של עצמאים לאבד את מקום עבודתם. הנתונים המוצגים בחלק זה כוללים השוואה בין כלל העצמאים לכלל השכירים. בחלק השני, הכולל 11 לוחות, מוצגים נתונים נבחרים לשנת 2014 של פרטים עצמאים לפי מגדר, ענף כלכלי, משלח-יד, מספר שנות לימוד, גיל, קבוצות אוכלוסייה, צורת יישוב, מצב משפחתי ו-ותק בארץ. ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו של משק-בית שבראשו היה עצמאי ב-2014 הסתכמה ב-21,694 ₪, ולאחר ניכוי תשלומי החובה – 17,320 ₪.

(עובדים עצמאיים; הכנסה; משלחי-יד; רמת השכלה; שביעות רצון בעבודה; הבדלים בין המינים)

137 הסקר החברתי 2016 - נושאים שנתיים: תנאי עבודה והתארגנויות עובדים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1712, ירושלים 2018. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

הסקר החברתי של הלמ"ס נועד לספק מידע עדכני על רווחת האוכלוסייה בישראל. שאלון הסקר מורכב משני חלקים: שאלון גרעין, הכולל כ-200 שאלות במגוון של תחומים: מצב כלכלי, בריאות, דיור, תעסוקה וכו' וחלק המוקדש בכל פעם לנושא אחר בהרחבה. בפרסום הנוכחי מוצגים ממצאים מהסקר החברתי ה-15, שנעשה ב-2016, שבו נחקרו בהרחבה הנושאים תנאי עבודה והתארגנויות עובדים. בסקר השתתפו 7,048 איש בני 20 ומעלה. בסקר נבדקה רווחתו של הפרט במסגרת עבודתו - מילוי צרכים בתחום הפיזי ובתחום הרגשי ושמירה על זכויותיו, סביבת העבודה, אופי העבודה, זמני העבודה, מידת האיזון בין העבודה ליתר תחומי החיים, בריאות ובטיחות בעבודה ועוד. כמו כן, נבדקו היבטים אישיים של הפרט במקום העבודה - תחושת אפליה, לחץ נפשי וחשיפה לאלימות. לבסוף, נבדק נושא התארגנויות עובדים - חברות של עובדים בארגון עובדים / אי-חברות בארגון והסיבות לכך, שביעות הרצון של מועסקים החברים בארגון עובדים מפעילות הארגון (כגון הגנה על זכויות העובד ודאגה לרווחתו), הסכמי העסקה, הפרת זכויות, תפקידיו ופעילותו של ועד העובדים במקום העבודה ושביעות הרצון מתפקודו.. באתר האינטרנט של הלמ"ס אפשר להפעיל מחולל לוחות, שבאמצעותו יכולים המשתמשים לשלוף מידע נרחב מבסיס הנתונים של הסקר, לרבות נתונים משנים קודמות.

(סקר חברתי; איכות חיים; שביעות רצון; דיור; צריכה; הוצאות משפחה; תעסוקה; הכנסה; בריאות גופנית; רווחה רגשית; שימוש במחשב; אינטרנט; התנדבות; דתיות; תנאי עבודה; איגודים מקצועיים)

138 ברקלי, נתנאלה:
מקבלי דמי אבטלה בשנת 2017
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 300 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2018, 62 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על מקבלי דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי ב-2017, תוך השוואה לשנים קודמות ותוך פירוט תכונותיהם הדמוגרפיות והתעסוקתיות, כדלקמן: סוג מובטל (כגון אקדמאי, חייל משוחרר וכו'), מין, גיל, סוג משפחה, שנת עלייה, מספר שנות לימוד וסוג בית-הספר האחרון שבו למדו, מספר שנות עבודה, השתתפות בהכשרה מקצועית, שם היישוב, צורת היישוב, סוג לשכת התעסוקה והסניף, גובה דמי האבטלה ועומק האבטלה (מספר ימי האבטלה שעבורם קיבל המובטל דמי אבטלה במשך שנת זכאותו). מקור הנתונים שבפרסום הוא "קובץ תביעות לדמי אבטלה שאושרו" של המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: ב-2017 היה שיעור הבלתי-מועסקים 4.2% מכוח העבודה (4.8% ב-2016); שיעור מקבלי דמי אבטלה מבין הבלתי-מועסקים עלה מ-35.3% ב-2016 ל-39.6% ב-2017; בממוצע לחודש, כ-67,000 איש קיבלו דמי אבטלה ב-2017, לעומת כ-66,500 איש ב-2016; כ-212,000 מובטלים שונים קיבלו דמי אבטלה בעבור יום אחד לפחות ב-2017; בסך הכול שולמו ב-2017 כ-3.2 מיליארדי ש"ח לדמי אבטלה; דמי הביטוח שנגבו ב-2017 הסתכמו בכ-1,054 מיליוני ש"ח (כ-991 מיליוני ש"ח ב-2016), שהם כ-33% מהתשלומים שנגבו לענף.

(אבטלה; דמי אבטלה; הבטחת הכנסה; הכשרה מקצועית; חיילים משוחררים; עולים)

139 הביקוש לעובדים במגזר העסקי: סיכום שנת 2017 בראייה רב-שנתית
מינהל מחקר וכלכלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ירושלים 2018, 20 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://employment.molsa.gov.il.

דו"ח זה מתבסס על "סקר מעסיקים במגזר העסקי" - סקר רבעוני של מינהל מחקר, תכנון וכלכלה במשרד הכלכלה. בדו"ח מוצגים נתונים שנתיים בעבור השנים 2017-2002. בסקר נכללים עסקים שבהם מועסקים שני עובדים ומעלה, והוא מקיף את כל המגזר העסקי, לרבות ענפי הבריאות והחינוך, והוא אינו כולל את המגזר הציבורי. מדגם הסקר הוצא ממאגר המעסיקים של המוסד לביטוח לאומי, הכולל כ-150,000 מעסיקים במגזר העסקי. המדגם מקיף כ-2,000 מעסיקים הנבדקים אחת לרבעון. בין הממצאים: מספר המשרות במגזר העסקי עמד ב-2017 בממוצע יומי על 97,600 (לעומת 103,200 ב-2016); מספר המשרות שאוישו ב-2017 עמד על 81,800 בממוצע חודשי (88,600 ב-2016); מספר העובדים שנפלטו ב-2017 עמד על 85,000 בממוצע חודשי (87,200 ב-2016); מאזן התעסוקה ב-2017 (מספר העובדים שנקלטו פחות מספר העובדים שנפלטו) היה שלילי 3,200- (ב-2016 נרשם מאזן חיובי של 1,400+).

(שוק העבודה; כוח-אדם; תעסוקה; אבטלה; משלחי-יד; תחלופת עובדים; המגזר העסקי; עובדים שכירים)

140 וולף, אמי:
פגיעות עבודה - בין קשר סיבתי משפטי לקשר סיבתי רפואי: השפעת חוות דעת מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין על החלטות השופטים
"ביטחון סוציאלי", מס' 104 (יוני 2018), עמ' 86-35 (עברית, סיכום באנגלית ובערבית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

קשר סיבתי בין ליקוי רפואי לעבודה הוא אחד המרכיבים שעל מבוטח להוכיח, כדי שיוכר כנפגע עבודה. זהו אחד מסלעי המחלוקת העיקריים בין התובע לבין המוסד לביטוח לאומי ואחת משאלות המפתח המונחות לפני בית הדין לעבודה בבואו לדון בתביעות מסוג זה. במחקר הנוכחי נבחנה מידת השפעתה של חוות דעת מומחה-יועץ רפואי הממונה מטעם בית הדין על הכרעת השופטים בנוגע להימצאו או היעדרו של קשר סיבתי בין ליקוי רפואי לעבודה. במסגרת המחקר נבחן מדגם של 229 פסקי דין שעסקו בשאלת הקשר הסיבתי בין ליקוי רפואי לעבודה ונעזרו במומחה רפואי כדי לענות עליה: 144 פסקי דין שניתנו ב-2014 (מדגם קצר טווח) ו-90 פסקי דין שעסקו במחלת הסרטן וניתנו ב-2015-2008 (מדגם ארוך טווח), כאשר 5 מקרים הופיעו בשני המדגמים. בין הממצאים: ברוב המקרים בית הדין הכריע לפי חוות דעתו של המומחה; רוב התובעים היו גברים בני 40 ומעלה; רוב התביעות במדגם קצר הטווח נדחו, ואילו במדגם ארוך הטווח עלה מספר התביעות שנדחו רק במעט על אלו שהתקבלו.

(מחלות מקצוע; תאונות עבודה; בתי-דין לעבודה; עדים מומחים; פסק-דין)

Green, Ohad; Ayalon, Liat: 141
Violations of Workers' Rights and Exposure to Work-Related Abuse of Live-in Migrant and Live-Out Local Home Care Workers - A Preliminary Study: Implications for Health Policy and Practice
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 32 (2018), 11 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

במחקר שמדווח עליו במאמר זה נבדקו חיי היום-יום של מטפלים בקשישים סיעודיים: הסכם העבודה ותנאי עבודתם וכן מידת השכיחות של ניצול והתעללות כלפיהם. במחקר נכללו מטפלים עובדים זרים המתגוררים בתוך או מחוץ לבית המטופל. על בסיס מדגם אקראי של בני 70 ומעלה שהיו זכאים לטיפול בית סיעודי על-פי חוק, נדגמו 338 מטפלים זרים שהתגוררו בבית המטופל ו-185 מטפלים מקומיים שהתגוררו מחוץ לבית המטופל. בראיונות פנים אל פנים נשאלו המטפלים על יחסיהם עם המטופל ועל מידת חשיפתם להפרת זכויות ולהתעללויות הקשורות לעבודתם. בין הממצאים: כמעט כל המשתתפים דיווחו על הפרות של חוקי עבודה; 58% מהמתגוררים בבית המטופל דיווחו שהם לא קיבלו ימי חופשה מעבר ליום שבועי ו-30% דיווחו שהם לא קיבלו אפילו יום שבועי על בסיס קבוע; כמו כן, 79% טענו שהם לא קיבלו תשלום עבור ימי מחלה; 58% מהמתגוררים מחוץ לבית המטופל דיווחו שהם לא קיבלו ימי חופשה מעבר ליום השבועי ו-66% דיווחו שהם לא קיבלו תשלום עבור ימי מחלה; 20% מהמתגוררים מחוץ לבית המטופל ו-15% מהמתגוררים בבית המטופל טענו שהם לא קיבלו חוזה חתום; 7.4% מהעובדים הזרים ו-2.5% מהמקומיים דיווחו על התעללות כלשהי כלפיהם הקשורה לעבודה. בסוף המאמר מובאות מסקנות והמלצות.

(טיפול בית סיעודי; קשישים; סיעוד; עובדים זרים; זכויות העובד; הסכם עבודה)

142 קדם-קדיש, ליאור; אלמוג, יהונתן:
תכניות ההכשרה לפיתוח מנהלים, עתודות ניהוליות וסגל בכיר במשרד האוצר: סיכום ששת המחזורים הראשונים
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, דו"ח מחקר מס' 18-763, ירושלים 2018 (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם יחידת ההדרכה והפיתוח הארגוני, משרד האוצר ועם המכון למנהיגות וממשל, ג'וינט ישראל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של מכון ברוקדייל: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

בדו"ח זה נבחנו 6 המחזורים הראשונים של תכניות ההכשרה הבין-אגפיות לפיתוח מנהלים, עתודות ניהול וסגל בכיר במשרד האוצר. ההכשרה כללה תכניות נפרדות לשני דרגי ניהול: דרג ביניים (דרגים ראשון ושני) ודרג בכיר (סגנים בכירים ועתודה ניהולית). בכל תכנית הוגדרו המטרות בהתאם לצרכיו של קהל היעד. הנושא העיקרי שנבחן במחקר היה ראיית הבוגרים את תרומת התכניות, הפרויקטים והפעילויות המשלימות להתפתחותם המקצועית בפרספקטיבה של זמן (התרומה הנתפסת). המידע נאסף ביוני-אוגוסט 2016 באמצעות ראיונות עומק עם 11 מהבוגרים ב-6 המחזורים, שאלון מקוון שמילאו 106 בוגרי 6 המחזורים (בשל היענות נמוכה בקרב הבוגרים שעזבו את המשרד, המחקר התמקד בבוגרים שעבדו במשרד בעת מילוי השאלון) וראיונות עם הצוות המוביל של התכנית, עם אנשי יחידת ההדרכה והפיתוח הארגוני במשרד האוצר ועם נציגים ממכון אלכא למנהיגות וממשל. כמו כן, נאספו ונותחו מסמכי התכנית. נמצא, כי תכניות ההכשרה תרמו לדרג הביניים בניהול בסיסי ולדרג הבכיר בניהול אסטרטגי. בעיקר דווח שהתכניות הועילו בתחומים של רכישת ידע, מנהיגות, מסוגלות, שיתופי פעולה והובלת שינוי. באופן כללי, הבוגרים מהדרג הבכיר דיווחו על תרומה גדולה יותר מאשר הבוגרים מדרג הביניים. בין האתגרים שצוינו: חיזוק הקשרים בין המשתתפים מאגפי המשרד השונים וחיזוק הזהות המשותפת בין האגפים.

(עובדי מדינה; מנהלים; הכשרת מנהלים; תכניות התערבות)

143 נציבות קבילות השוטרים והסוהרים: דו"ח שנתי, 2017-2016
נציבות קבילות השוטרים והסוהרים, המשרד לביטחון הפנים, ירושלים 2018, 142 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

נציבות קבילות השוטרים והסוהרים הוקמה ב-1980. תפקידיה העיקריים של הנציבות הם: בירור כל קבילה וקביעת ממצא לגביה; טיפול, מתן המלצות וגיבוש דרכים להבאת כל קבילה מוצדקת לתיקונה ולמניעת הישנות הליקוי או העוול שהעלו ממצאי הבירור; מתן הודעה מנומקת על תוצאות הבירור לכל קובל ונקבל; הגשת דו"ח שנתי לשר לביטחון הפנים ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. בין ממצאי הדו"ח העיקריים ל-2017-2016: ב-2016 התקבלו לטיפול בנציבות 395 קבילות (מתוך 1,564 פניות לנציבות; היתר טופלו כהתייעצויות) - 260 של שוטרים ו-135 של סוהרים; ב-2017 התקבלו לטיפול בנציבות 450 קבילות (מתוך 1,687 פניות) - 306 של שוטרים ו-144 של סוהרים; 33% מקבילות השוטרים ו-32% מקבילות הסוהרים ב-2016 נמצאו מוצדקות; 41% מקבילות השוטרים ו-20% מקבילות הסוהרים ב-2017 נמצאו מוצדקות; נושאי הקבילות המובילים ב-2017-2016, כמו בשנים קודמות, היו: שכר, יחסי מפקד-פקוד, תנאי השירות וסדרי השירות.

(נציבי תלונות; שוטרים; סוהרים; מינהל תקין; תנאי עבודה; זכויות העובד; יחסי מפקד - פקוד)

144 סוחוי, טניה; סופר, יותם:
האפשרות להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית מיישובים שונים בישראל: מדד לנגישות יחסית
בתוך: "לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות" (בהוצאת חטיבת המחקר, בנק ישראל), ירושלים 2018, עמ' 41-28. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: http://www.boi.org.il.

כ-60% מהעובדים בישראל מועסקים מחוץ ליישוב מגוריהם. מתוכם, כ-2/3 מגיעים לעבודה ברכב פרטי, כ-20% מגיעים בתחבורה ציבורית וכ-10% - בהסעה מאורגנת של המעסיק. במחקר המתואר במאמר זה חושב: מדד אפשרות הגעה למקומות העבודה בתחבורה ציבורית לעומת אפשרות הגעה ברכב פרטי (נגישות לתחבורה ציבורית, זמני נסיעה, דפוסי שימוש וכו'). המחקר התבסס על נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנים 2016-2014. בין הממצאים: בין היישובים השונים קיימים הבדלים גדולים באפשרות להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית; ככל שהמרחק מהערים המטרופוליטניות גדול יותר, הנגישות פוחתת בפריפריה (במיוחד ביישובים הערביים) הנגישות היחסית היא נמוכה ונובעת מהיצע מוגבל של תחבורה ציבורית; בערים וביישובים חרדיים הנגישות היחסית היא גבוהה; ביישובים יהודיים קטנים בפריפריה הנגישות היא נמוכה, אך רמתם החברתית-כלכלית של התושבים היא גבוהה יחסית והנגישות הנמוכה נובעת מהעדפת התושבים להשתמש ברכב פרטי; ביישובים שבהם הרקע החברתי-כלכלי הוא נמוך, הנגישות היחסית היא נמוכה, אך ביישובים אלה שכיחות הסעות מאורגנות של המעסיקים. ההסעות הן יעילות ומאפשרות לעבור מרחק רב בזמן נתון, אולם בגלל היעדר חלופות נוצרת תלות בהסעות. תלות זו מקטינה את אפשרויות התעסוקה הפתוחות בפני התושבים ויוצרות אצלם תלות במעט מעסיקים.

(תעסוקה; יוממות; תחבורה ציבורית; פריפריה; יחסי מרכז - פריפריה; מיצב חברתי-כלכלי)

Deutsch, Zvika: 145
The Effect of the "Tal Law" on the Supply of Labor among Ultra-Orthodox Men
"Israel Economic Review", 15: 1 (2018), pp. 35-71. The article appears on the Bank of Israel's Website: http://www.boi.org.il/en.

חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ("חוק טל") הוחל בפברואר 2003. בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נבדקה השפעת החוק על היצע העבודה של גברים חרדים. החוק אפשר לראשונה לתלמידי ישיבות ואברכי כוללים בני 22 ומעלה "שנת הכרעה" של התנסות בשוק העבודה ללא "האיום" של חובת שירות צבאי. בתום שנה זו היה עליהם לבחור בין חזרה למעמד "תורתו אומנותו" והמשך דחיית השירות הצבאי לבין שירות צבאי. העבודה התבססה על נתוני סקרי כוח-אדם של הלמ"ס לגבי השנים 2011-1996. משק-בית הוגדר כ-"חרדי" אם מוסד הלימודים האחרון שבו למד אחד מבני הבית היה ישיבה בשנה הרלוונטית בלבד. בין הממצאים: ההסתברות להיות מועסק ולהשתתף בכוח העבודה בקרב חרדים בני 29-25 גדלה בכ-15%-10% בהשוואה לחרדים בני 34-30 שהחוק כמעט לא השפיע עליהם; החוק לא השפיע על תעסוקת בני 30 ומעלה גם בקרב אלה שהושפעו ממנו בצעירותם; לא נמצאה השפעה מהותית של הקיצוץ בקצבאות הילדים שבוצע בשנים אלו על שיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים.

(שוק העבודה; תעסוקה; חרדים; ישיבות; צה"ל; חוקים)

146 פלג, קובי; סביצקי, בלה; רדומיסלנסקי, אירה ואחרים:
גורמים המנבאים את משך ההיעדרות מהעבודה לאחר פציעה
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2018, 55 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.btl.gov.il.

במחקר זה נבחנו גורמים המעכבים את החזרה לעבודה לאחר פציעה. המחקר התבסס על שילוב בין נתוני רישום הטראומה הלאומי ב-2013-2008 לגבי 45,291 פצועים בני 67-21 אזרחי ישראל, שעבדו לפני הפציעה כשכירים ואושפזו באחד מ-20 בתי החולים, ונתוני המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: הסיכוי של בני 50 ומעלה לא לחזור לעבודה לאחר שנתיים של היעדרות היה גבוה ב-64% לעומת בני 28-21, והסיכוי לא לחזור לעבודה לאחר חודש היעדרות היה גבוה ב-30%; הסיכוי של גברים לא לחזור לעבודה תוך חודש, תוך שנה ותוך שנתיים מהפציעה היה כפול מזה של נשים; הסיכוי של ערבים לא לחזור לעבודה תוך חודש מהפציעה היה גבוה כמעט ב-50%, לא לחזור תוך שנה גבוה ב-66% ותוך שנתיים גבוה ב-74%; ככל ששכר הפצועים היה נמוך יותר, הסיכוי לא לחזור למסגרת התעסוקה היה גבוה יותר - פי 8 בין קבוצת השכר הגבוה והנמוך בכל משתני התוצאה; כאשר הפציעה התרחשה בעבודה הסיכוי לא לחזור לעבודה תוך חודש היה גבוה פי 4 בהשוואה לפציעות מחוץ לעבודה; הסיכוי לא לחזור לעבודה אחרי חודש ואחרי שנה מהפציעה היה דומה בקרב בעלי נכות קודמת ואנשים ללא נכות קודמת, אך הסיכוי לא לחזור אחרי שנתיים היה גבוה ב-40% בקרב בעלי נכות קודמת.

(תעסוקה; היעדרות מעבודה; פצועים; נכות; מוגבלויות)

147 הנדלס, שוקי:
הביקוש לעובדים בעסקים בבעלות ערבים - סיכום המדדים העיקרים, שנים 2011 - 2017
אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ירושלים 2018, 27 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://employment.molsa.gov.il.

סקר המעסיקים בעסקים שבבעלות ערבים הוא סקר שנועד לספק מידע על הביקושים ומצב התעסוקה במשלחי-היד השונים בעסקים, בענפי המשק השונים ובאזורים השונים בארץ. סקר זה נעשה במקביל לסקר העסקים הכללי במגזר העסקי (שכולל אף הוא עסקים רבים בבעלות ערבית) של אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אוכלוסיית הסקר כוללת כ-27,000 עסקים (לא נכללים עסקים במזרח ירושלים), ובמדגם הסקר נכללים כ-1,000 עסקים הנבדקים אחת לרבעון באמצעות ראיונות עם בעלי עסקים ומנהלים. בין הממצאים: מספר המשרות הפנויות שהציעו מעסיקים ערבים, בממוצע רב שנתי ב-2017-2011, היה כ-9,300 בממוצע יומי; מספר העובדים שנקלטו בממוצע חודשי על-ידי מעסיקים ערבים בממוצע רב=שנתי ב-2017-2011 היה כ-3,200; 77% מהעובדים נקלטו באזור הצפון, 10% באזור המרכז, 6% באזור הדרום ו-7% בערים המעורבות ובישובים מעורבים; בהבחנה על פי ענפי המשק, נרשם בממוצע רב שנתי ב-2017-2011 מאזן תעסוקה שלילי בכל ענפי המשק חוץ מאשר בענפי החינוך, הבריאות והרווחה. מספר העובדים שנפלטו מדי חודש בממוצע רב-שנתי בשנים 2017-2011 היה כ-4,400. שיעורי הביקוש, הקליטה והפליטה הגבוהים ביותר בשנים הללו היו בענף הבנייה.

(ערביי ישראל; מעסיקים; שוק העבודה; תעסוקה; משלחי-יד; עסקים קטנים)

148 מזר, יובל; ריינגוורץ, יניב:
השפעת גובה קצבאות הילדים על היצע העבודה: עדויות מתחילת שנות ה-2000
חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 2018.07 בסדרת "מאמרים לדיון", ירושלים 2018, 29 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: http://www.boi.org.il.

בעבודה זו נבדקה השפעת ההפחתה של קצבאות הילדים בישראל שנעשתה ב-2003 על שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. העבודה התבססה על שיטת "הפרש ההפרשים" (difference-in-differences) ועל בדיקת מאפייניהם האישיים של העובדים, לשם אמידת השינויים בהיצע העבודה של נשים וגברים מרובי ילדים בהשוואה לשינויים בהיצע העבודה של נשים וגברים מעוטי ילדים, וזאת תוך נטרול מרבי של השפעתם האפשרית של גורמים אחרים. העבודה התבססה על נתוני המוסד לביטוח לאומי, על סקרי כוח-אדם של הלמ"ס ועל עיבודים של בנק ישראל ושל המחברים. בין הממצאים: הפחתת הקצבאות הביאה לעלייה משמעותית בהיצע העבודה של משפחות מרובות ילדים - עלייה של כ-3.6% בשיעור ההשתתפות של נשים מרובות ילדים ושל כ-2.3% בשיעור ההשתתפות של גברים מרובי ילדים, ביחס לנשים וגברים מעוטי ילדים; עיקר ההשפעה היתה על משפחות מרובות ילדים ביישובים מוחלשים וכן בעיקר עבור נשים או גברים מעוטי השכלה (הקבוצות שהפחתת הקצבאות הקטינה את הכנסתן בשיעור הגבוה ביותר); לא נמצאה השפעה של הקיצוץ בקצבאות על שיעורי ההשתתפות בקרב האוכלוסייה החרדית והנשים הערביות.

(משפחות מרובות ילדים; תעסוקה; קצבאות ילדים; מדיניות ממשלתית)

149 בוורס, ליאורה; פוקס, הדס:
מעבודה לגמלאות: הפער המגדרי בפנסיה בישראל
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2018, 33 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

בפרסום זה מוצגים פערים בין נשים לגברים בתחום הפנסיה, תוך התמקדות במי שנמצאים כיום בקבוצת הגיל הצעירה והעיקרית בשוק העבודה (גילאי 45-25). קבוצה זו צפויה להיות מושפעת במידה הרבה ביותר מהמגמות הנוכחיות בשוק העבודה ומהמדיניות במערכת הפנסיה כיום. הפרסום מתבסס בעיקר על נתוני אחת מקרנות הפנסיה החדשות המובילות בישראל וכן על נתוני המוסד לביטוח לאומי, הלמ"ס ועוד. כמו כן, נבחנו נתונים השוואתיים בין-לאומיים. בין הממצאים: על-פי סימולציות שנעשו, הכנסות הפנסיה של אישה נשואה ממוצעת שתפרוש בגיל 62 צפויות להיות נמוכות בכ-38% מהכנסות הפנסיה של גבר שיפרוש בגיל 67 (אם אישה תפרוש בגיל 67, הפער המגדרי בפנסיה יצטמצם לכ-13%); גבר שאינו נשוי שיפרוש בגיל 67 ייהנה מהכנסה הגבוהה בכ-43% משל אישה רווקה שתפרוש בגיל 62 (דחיית פרישת האישה לגיל 67 תצמצם את הפער המגדרי לכ-20%); במגזר החרדי, פערי הפנסיה הם לטובת הנשים; בהשוואה למדינות באירופה, ישראל מדורגת באמצע מבחינת הפערים המגדריים בפנסיה.

(פנסיה; פרישה מעבודה; הבדלים בין המינים; קצבאות; ביטוח; הכנסה)

פרסומים

150 מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי: 2016
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 165 בסדרת סטטיסטיקל, ירושלים 2018, 20 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

ב-2015 קבעה ממשלת ישראל שעל הלמ"ס לפרסם מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי בתחומים הבאים: איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך, השכלה וכישורים, רווחה אישית וחברתית, סביבה, מעורבות אזרחית וממשל ורמת חיים חומרית. כמו כן, הוחלט על פיתוח תחומי טכנולוגיות ומידע ופנאי, תרבות וקהילה - 11 תחומי מדידה של איכות חיים, שלכל תחום נבחרו 8 מדדים מייצגים. בעלון זה מוצגים מבחר נתונים מ-11 התחומים הללו שנכללו בפרסום "מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי 2016". הנתונים נאספו מתוך מאגרי המידע של הלמ"ס, והם מתבססים על מידע מינהלי ועל סקרים שוטפים הנעשים על-ידי הלמ"ס. עד כה פותחו 61 מדדים. מתוכם, 14 מדדים חדשים פותחו ב-2016, לפי הפירוט הבא: בריאות - מקרים חדשים של שאתות ממאירות (סרטן), התנהגויות בריאות, שנות חיים בריאים, מידת אמון במערכת הבריאות; חינוך - הסיכוי לרכוש השכלה גבוהה לפי השכלת הורים, שביעות רצון מהחינוך לגיל הגן, שביעות רצון ממערכת החינוך; מעורבות אזרחית - מעורבות אזרחית, הערכת יכולת ההשפעה על מדיניות הממשלה; רווחה אישית וחברתית - תחושת אפליה, אמון כללי; רמת חיים חומרית - רמת העושר הפיננסי של משקי הבית; פנאי, תרבות וקהילה - שביעות רצון מהאיזון בין העבודה לתחומי חיים אחרים; טכנולוגיות המידע - מועסקים בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT).

(איכות חיים; מדדים; עמדות; בריאות גופנית; בריאות הנפש; רווחה רגשית; תוחלת חיים; תאונות דרכים; ביטחון אישי; אלימות; בדידות; מעורבות; צריכה; דיור; רמת חיים; הכנסה; תעסוקה; תמיכה חברתית; התנדבות; פעילויות פנאי; רמת השכלה; גני ילדים; מיומנויות; הישגים לימודיים; איכות הסביבה; תחבורה; שביעות רצון)

151 מדהלה, שביט; אלמוג-בר, מיכל; גל, ג'וני:
עמותות בתחום הרווחה בישראל: תמונת מצב
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, נייר מדיניות מס' 03.2018, 25 עמ' (עברית, סיכום נפרד באנגלית), בשיתוף עם המרכז לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה בישראל, ביה"ס לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של מרכז טאוב: http://taubcenter.org.il.

במחקר זה נבדק מקומה של החברה האזרחית בתחומי הרווחה בישראל באמצעות בחינת מאפייניהם ודפוסי פעילותם של ארגונים המספקים שירותים חברתיים או עוסקים בסנגור בתחום החברתי. אוכלוסיית המחקר כללה ארגוני חברה אזרחית הרשומים בישראל ועוסקים ברווחה שהכנסותיהם גבוהות מ-500,000 ₪ בשנה - 761 ארגונים. ארגונים אלו מאוגדים כעמותות, חברות לתועלת הציבור והקדשים (קרנות) הרשומים במרשם התאגידים במשרד המשפטים. הנתונים שנאספו הם מהדו"חות הכספיים והמילוליים של הארגונים מהשנים 2016-2013. הנתונים שנאספו מהדוחות הכספיים היו ערך סך ההכנסות של הארגונים (הכנסות מהספקת שירותים [פעילות העמותה], ממקורות ציבוריים [משרדי ממשלה, ביטוח לאומי ומוסדות ציבור אחרים], מתרומות [מהארץ ומחו"ל], תרומות בשווי כסף, עיזבונות, סכומים ששוחררו לפעילות והכנסות אחרות). הנתונים שנאספו מהדו"חות המילוליים היו מספר המועסקים בארגון ומספר המתנדבים בו. בין הממצאים: ארגונים אלו היוו כ-15% מכלל ארגוני החברה האזרחית, והיקף פעילותם השנתית נאמד בכ-13.8 מיליארדי ₪; התרומות שהועברו לארגונים אלה הגדילו את ההוצאה על רווחה בכ-3.45 מיליארדי ₪ - כ-28% מסך ההוצאה השנתית על שירותי רווחה בישראל; כ-370,000 איש עבדו בארגונים אלה, כ-1/3 בשכר וכ-2/3 בהתנדבות; כ-7% מהארגונים פעלו בחברה הערבית וכרבע פעלו במגזר החרדי; מקורות המימון של ארגונים וותיקים היו בעיקר מהספקת שירותים וממקורות ציבורים, ואילו בקרב ארגונים חדשים חלק גדול מההכנסות היה מתרומות; כ-85% מההכנסות שמקורן מהממשלה הגיעו אל הארגונים הגדולים, שהיוו כשליש מכלל הארגונים.

(מלכ"רים; עמותות; שירותי רווחה; הספקת שירותים; מימון; תרומות; התנדבות; מעורבות ממשלתית)

152 שרברמן, קיריל:
הפער בין ההכנסות להוצאות והחובות של משקי בית בישראל
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2018, 35 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

בעבודה זו נותחו הגורמים והמאפיינים שמשפיעים על מצבם הכספי השוטף של משקי הבית. במיוחד נבחן הקשר שבין מאזן ההכנסות וההוצאות לבין המאפיינים החברתיים-כלכליים של משקי הבית והתפלגות ההוצאות שלהם. זאת, כדי ללמוד מהם הגורמים לפער שלילי בין ההכנסות להוצאות ("פער שוטף שלילי"), שעלול לפגוע באיזון הכלכלי של משקי הבית. העבודה התבססה על נתוני סקר הוצאות משק בית של הלמ"ס ועל נתוני ארגון "פעמונים", המסייע למשקי בית להתנהלות כלכלית נכונה. בין הממצאים: סוג ההוצאה על דיור היא הגורם המשמעותי ביותר בקביעת הפער בין ההכנסות להוצאות בקרב לא-נשואים, והמעמד החברתי-כלכלי (חמישון ההכנסה) הוא הגורם המשמעותי בקביעת הפער בקרב נשואים; מניתוח מצבת החובות של משקי בית לפי נתוני ארגון "פעמונים" עולה, כי אין הבדלים מובהקים בגורמים שמשקי הבית חייבים להם: מקור האשראי המרכזי של משקי בית חזקים כלכלית הוא הבנקים, ואילו אצל משקי בית חלשים כלכלית - משפחה וחברים; עוד נמצא, כי מאז 2007 חלה עלייה מהירה בסך האשראי שלקחו משקי הבית, אך בבחינת האשראי הכולל של משקי בית ביחס לתמ"ג מצבה של ישראל הוא טוב בהשוואה בין-לאומית (41% מהתוצר בישראל לעומת 66% בממוצע במדינות ה-OECD).

(הוצאות משפחה; הכנסה; דיור; אשראי; מיצב חברתי-כלכלי)

153 אחדות, לאה:
עושר, עוני ואי שוויון בקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל ובמבט בינלאומי: מחקר מעקב 2015-2005
התכנית לכלכלה וחברה, מכון ון ליר בירושלים והמחלקה לכלכלה ומנהל, המרכז האקדמי רופין, בסיוע מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2018, 74 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.btl.gov.il.

במחקר זה נבדק, על בסיס פרויקט SHARE (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe), מצב העושר בקרב בני 50 ומעלה בישראל ב-2015-2005. מטרות המחקר כפי שהוגדרו היו: בחינת תמונת העושר והשינויים שחלו בו בעשור הנחקר בהתייחס לרמת העושר והרכבו; ניתוח הגורמים הקובעים את רמת העושר ובחינת השינויים בהשפעתם של גורמים אלה לאורך זמן; בחינת ממדי העוני בהתחשב בעושר שיש למשפחות לפי גישות רב-ממדיות שונות; ניתוח אי השוויון בעושר והשינויים בו על פני זמן באמצעות מדדים לבחינת דפוסי התחלקות העושר ובחינת תרומת מרכיבי העושר השונים לאי השוויון הכולל בעושר ואי השוויון בעושר בתוך קבוצות אוכלוסייה וביניהן; השוואת נתוני ישראל למדינות אחרות בפרויקט SHARE בהיבטים נבחרים. בין הממצאים: כ-86%-82% ממשקי הבית גרו בדירות בבעלותם, ל-15%-10% היו נכסי נדל"ן נוספים ול-75%-60% היה נכס פיננסי כלשהו; העושר הנקי של האוכלוסייה המבוגרת גדל נומינלית בשיעור גדול בין 2005 ל-2010 ונותר יציב בין 2013 ל-2015; הפער בין עושרם של משקי בית שקיבלו ירושה לבין אלה שלא קיבלו היה בשיעור של כ-18% בממוצע; למשקי בית של נשים יחידות היה עושר נמוך יותר מזה של משקי בית של זוגות (לא נמצא הבדל כזה בין משקי בית של גברים יחידים לבין משקי בית של זוגות); חלקם של היהודים הוותיקים בעושר נמצא גדול מחלקם באוכלוסייה; רמת העושר היתה גבוהה יותר במשקי בית שבהם בריאות טובה ורמת השכלה גבוהה; בשנים הנחקרות שיעור העוני לפי הכנסה פנויה בהתבסס על קו העוני של 50% מההכנסה החציונית נע בין 20% ל-24%; ישראל דורגה בשליש העליון של מדרג המדינות לפי רמת אי השוויון בהכנסה בקרב האוכלוסייה המבוגרת.

(מבוגרים; הכנסה; רמת חיים; עושר; עוני; התחלקות ההכנסות)

154 אנדבלד, מירי; הלר, אורן ואחרים:
סקר ביטחון תזונתי 2016: ממצאים סוציו כלכליים עיקריים
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 127 בסדרת "מחקרים לדיון", ירושלים 2018, 56 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.btl.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים ממצאים מסקר הביטחון התזונתי השלישי שעשה המוסד לביטוח לאומי ב-2016 (הסקר הראשון נעשה ב-2011 והשני ב-2012). הסקר התבסס על פנייה חוזרת לנדגמים שהשתתפו בשני הסקרים הקודמים. זאת, כדי ללמוד על מידת ההמשכיות של תופעת אי-הביטחון התזונתי. הדו"ח כולל השוואה לממצאי דו"ח ממדי העוני והפערים החברתיים של המוסד לביטוח לאומי, המתבסס על סקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס. בנוסף, נבדקה בסקר הנוכחי גם איכות התזונה מבחינה בריאותית. בין הממצאים: 17.8% מהמשפחות חיו באי-ביטחון תזונתי ב-2016 (שיפור לעומת הסקרים הקודמים), כאשר בקרב משפחות עם ילדים ירדה רמת אי הביטחון התזונתי מ-30% ל-20%; 92.4% מהמשפחות שחיו בביטחון תזונתי ב-2012-2011 חיו בביטחון תזונתי גם ב-2016; מנגד, רק 44.7% מהמשפחות שחיו באי-ביטחון תזונתי ב-2012-2011 המשיכו לחיות באי-ביטחון תזונתי גם ב-2016; בקרב ערבים ובקרב מקבלי קצבאות קיום ומשפחות חד-הוריות, שיעור הנמצאים באי-ביטחון תזונתי היה גבוה יחסית; לא נמצאו הבדלים ניכרים בדפוסי התזונה בין משפחות שחיו בביטחון תזונתי לבין אלו שלא.

(ביטחון תזונתי; קצבאות; עוני; הבטחת הכנסה; מזון; משפחות ברוכות ילדים; משפחות חד-הוריות)

155 שרף, אבנר:
האוכלוסייה המבוטחת במוסד לביטוח לאומי: תנאי הזכאות ודרכי הביטוח, 2017-2005
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 135 בסדרת "סקרים מינהליים", ירושלים 2018, 182 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

בשנים האחרונות חלו שינויים תכופים ומקיפים בשיעורי דמי הביטוח שנקבעו לסוגים השונים של המבוטחים ושינויים בהגדרת בסיסי הגבייה לצורך חישוב דמי הביטוח לאותם מבוטחים. בפרסום הנוכחי נסקר נושא זה באופן מקיף בהתייחס לשנים 2017-2005. הפרסום כולל חמישה חלקים עיקריים, כדלקמן: הגדרות סוגי המבוטחים במוסד לביטוח לאומי ומספר המבוטחים בכל סוג; שיעורי דמי הביטוח החל ב-1.1.2005 עד 1.1.2017; שיטות חישוב דמי הביטוח ועדכון בסיסי הגבייה לאוכלוסיות מבוטחים שונות תוך התבססות על הסעיפים והתקנות המצויים בחוק; סיווג מבוטחים וקביעת מעסיקים; מקורות ואסמכתאות בחוק הנוגעים לעניין דמי הביטוח. נוסף על כך, נערכה השוואה בלוחות נפרדים בין סוגי מבוטחים בעלי מכנה משותף כגון עולים, מבוטחים בגיל הפרישה, סטודנטים ועוד, מבחינת מעמדם במוסד לביטוח לאומי לעניין תשלום דמי ביטוח במקרים מסוימים.

(המוסד לביטוח לאומי; ביטוח סוציאלי; קצבאות; גמלאות)

156 ברקלי, נתנאלה:
נשים המקבלות דמי מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי בשנת 2017
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 297 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2018, 56 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

לתשלום דמי מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי זכאית אישה גרושה או נפרדת או ידועה בציבור אשר יש ברשותה פסק-דין למזונות שניתן על-ידי בית-משפט או בית-דין מוסמך מכוח חוק המזונות (הבטחת תשלום). בפרסום זה מוצגים נתונים על הנשים שקיבלו דמי מזונות ב-2017 לפי גיל, מצב משפחתי, דת, יבשת הלידה, מספר הילדים, יישוב המגורים, מצב התעסוקה, סוג התשלום שהן מקבלות (לפי תקנות או לפי פסק-דין), סוג בית-הדין שקבע את דמי המזונות, גובה התשלום ועוד. נוסף על כך, מובאים נתונים על נשים שקיבלו השלמת הכנסה כתוספת לדמי המזונות, על הבעלים החייבים והיקף חובותיהם ועל פעולות אכיפה שננקטו נגד החייבים. הדו"ח כולל השוואות לנתוני שנים קודמות וכן פירוט לפי יישובים וסניפים של המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: בסוף 2017 היו כ-47,000 תיקי מזונות פעילים במוסד לביטוח לאומי - כ-15,000 תיקים של נשים שקיבלו דמי מזונות בתקופה זו וכ-32,000 תיקים של נשים שחדלו לקבל תשלום אך נשאר חוב של בני הזוג; ב-2017 שילם המוסד לביטוח לאומי כ-417 מיליוני ש"ח דמי מזונות, וסך התקבולים מבני הזוג החייבים לתקופה זו היה כ-188 מיליוני ש"ח, שהם כ-45% מסך התשלומים ששולמו לנשים בשנה זו; סך החוב שהצטבר מאז הפעלת חוק המזונות ב-1972 הוא כ-5.4 מיליארדי ש"ח, שיותר משליש מהם הוא "חוב אבוד" (חלק מהחייבים מתו או שלא יכלו לשלם).

(מזונות; הבטחת הכנסה; בתי-משפט; המוסד לביטוח לאומי)

157 ברקלי, נתנאלה:
מקבלי גמלאות ילדים בשנת 2017
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 298 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2018, 178 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על משפחות שקיבלו גמלאות ילדים ב-2017 בהשוואה ל-2016-2011: קצבאות ילדים, מענק לימודים ותוספת משפחה. כמו כן, נבחנה השפעת שינויי החקיקה ב-2013 וב-2015 על רמת קצבת הילדים והשוואה בין-לאומית של גמלאות ילדים ככלל. הנתונים שבפרסום מתבססים על קבצים מינהליים של המוסד לביטוח לאומי, קובץ תושבים לפי יישוב של הלמ"ס ל-2017 ובסיסי הנתונים של ה-OECD ושל ה-MISSOC. בחלק הראשון של הפרסום מוצגת סקירה היסטורית של התפתחות גמלאות המשפחה מאז החלתן בחוק ב-1959 עד היום. לאחר מכן מובא סיכום של הנתונים הסטטיסטיים העיקריים בנוגע לכל גמלה ומוצגות השוואות בין-לאומיות. בחלק השלישי מוצגים הלוחות הסטטיסטיים. בין הממצאים: ב-2017 קיבלו כ-1.167 מיליון משפחות קצבאות ילדים בגין כ-2.8 מיליון ילדים; חלקן של המשפחות עם שלושה וארבעה ילדים גדל בהתמדה בשנים האחרונות, מ-29.9% ב-2013 ל-30.5% ב-2017; ב-2017 הגיע מספר המשפחות שקיבלו מענק לימודים לכ-120,000; כ-18,500 משפחות קיבלו ב-2017 תוספת משפחה (כ-60% מהן היו משפחות עם ארבעה ילדים ומעלה); בכ-8.3% מהמשפחות בישראל היו ב-2017 חמישה ילדים ומעלה (עד גיל 18).

(קצבאות ילדים; משפחות חד-הוריות; משפחות ברוכות ילדים)

158 שטסמן, יוחנן; כהן, אהרון; סיימוס, משה ואחרים:
גורמים רפואיים, חברתיים וקוגניטיביים המנבאים זכאות לגמלת סיעוד
המכון לחקר הזקנה, המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה הר הצופים, ירושלים והמרכז לשיקום וגריאטריה הוד עמל, מעלה אדומים, בסיוע מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2018, 18 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

חוק ביטוח סיעוד נועד לתת לקשישים המתקשים בפעולות היום יום עזרה כדי שיוכלו לתפקד בביתם ולא יזדקקו למסגרות מוסדיות. עיקר העזרה הניתנת במסגרת החוק היא טיפול אישי בהתאם לצורכי הקשיש וסיוע למשפחה שבה הוא חי. הזכאות לגמלת סיעוד נקבעת בשני מבחנים: מבחן תלות - לקביעת יכולת תפקודו של הקשיש בביתו; מבחן הכנסות - בדיקת הכנסות הקשיש ו/או בן/בת זוגו. בפרסום הנוכחי מתואר מחקר שנועד לבדוק קשרים אפשריים בין מאפיינים / גורמי סיכון רפואיים, חברתיים וקוגניטיביים לבין הזכאות לגמלת סיעוד. כמו כן, נבחן הקשר שבין זכאות לגמלת סיעוד לתמותה. המחקר התבסס על נתוני מחקר האורך על הזיקנה בירושלים. בין הממצאים: מצב כלכלי רע, רמת השכלה נמוכה, חיים ללא בן זוג, דיכאון, בדידות, בעיות שינה וכאב כרוני נמצאו קשורים באופן מובהק לזכאות עכשווית לגמלת סיעוד (נוסף על ירידה קוגניטיבית, ירידה בראייה ובשמיעה, קשיים בביצוע תפקודי יום יום ותלות בזולת). מחלות קשות מסכנות חיים כשלעצמן לא נמצאו קשורות לזכאות לגמלת סיעוד, לעומת מצבים חברתיים- כלכליים, תחושתיים ותפקודיים שגורמים לתלות תפקודית ולנכות. עוד נמצא, כי עצם קבלת גמלת סיעוד מהווה גורם סיכון מובהק לתמותה בתוך 5 שנים, הן בגיל 85 והן בגיל 90.

(קשישים; סיעוד; גמלאות; טיפול בית סיעודי; מחלות גופניות; רווחה רגשית; כושר קוגניטיבי; מוגבלויות)

159 לוי סרי, עדי:
פעילות אגף השיקום בשנת 2017
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 299 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2018, 38 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

אגף השיקום במוסד לביטוח לאומי עוסק בפיתוח, הפעלה והספקת שירותי שיקום מקצועי, הכוללים הכשרה מקצועית והשמה בעבודה לזכאים שנפלטו משוק העבודה או שהם נעדרי ניסיון תעסוקתי, וזאת במטרה לשלבם בעבודה המתאימה לכישוריהם המקצועיים וליכולתם התפקודית. רוב הפונים לאגף השיקום הם מקבלי קצבת נכות. אחד האמצעים העיקריים בעבודת השיקום הוא הקשר האישי בין המשתקם לפקידי השיקום. כמו כן, עוסקים פקידי השיקום במתן חוות דעת מקצועיות לאגפי הגמלאות בנושאים שונים, והם מסייעים לאוכלוסיות שונות במיצוי הטבות כספיות. נוסף על כך, הם מטפלים בעת משבר בנכים ובאלמנות, מתוקף היותם עובדים סוציאליים. הפרסום הנוכחי נועד לתאר את פעילות אגף השיקום בקרב האוכלוסיות השונות ולהציג את מאפייני המשתקמים. בין הממצאים: 23,772 איש פנו לאגף השיקום ב-2017, ובסך הכל טיפל האגף בשנה זו בכ-29,000 זכאים, שכ-82% מהם השתייכו לענף נכות כללית. 3,033 איש, שהם כ-73% מהאנשים שסיימו בהצלחה תוכנית שיקום ב-2017, הצליחו להשתלב בשוק העבודה החופשי (לא כולל אלו שהטיפול בהם הופסק), וכ-13% נוספים סיימו תהליך הכשרה וחלקם צפויים להשתלב בעבודה בשנה הבאה.

(מוגבלויות; נכות; המוסד לביטוח לאומי; שיקום מקצועי; הכשרה מקצועית; תעסוקה)

160 רוזנברג, מרק:
ממצאים עיקריים על פעולות אגף החקירות: 2017
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 139 בסדרת "סקרים מנהליים", ירושלים 2018, 28 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

תיקי תביעת גמלאות נשלחים לחקירה אם לדעת הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי המידע שמסר תובע הגמלה טעון אימות ובדיקה לפני שתתקבל החלטה בתביעתו. כמו כן, תיקים נשלחים לחקירה לאחר קבלת מידע בדבר חשש לקבלת גמלה במרמה או שלא כדין. בפרסום הנוכחי מוצגים נתונים סטטיסטיים הקשורים לפעולות האגף לחקירות של המוסד לביטוח לאומי. במסגרת הפרסום מובאים נתונים על היקף החקירות בשנת 2017 בהשוואה לשנים קודמות, לפי ענפי הביטוח הלאומי ולפי סניפי המוסד, תוך התייחסות למדדי זמן והספק. בין הממצאים: ב-2017 טופלו באגף החקירות כ-26,300 תיקים (ירידה של כ-4.8% בהשוואה ל-2016); בנוסף, כ-1,840 תיקים שהופנו לטיפול החוקרים הוחזרו ללא חקירה; 44% מהחקירות היו בענף נפגעי עבודה, 15.9% בתיקי ביטוח ו-14.3% בתיקי הבטחת הכנסה; מספר פעולות החקירה שנעשו בתיקים (ביקורים, מעקבים, תצפיות וחקירות סביבתיות) היה כ-93,400, וכ-24,600 אנשים נחקרו; משך זמן הטיפול הממוצע בתיק היה 28.9 ימים (עלייה של כ-9.5% בהשוואה ל-2016); יחידת חקירות ההונאה טיפלה ב-2017 בכ-1,060 תיקים בכל הענפים, מהם כ-37% בענף נפגעי עבודה; ביחידה זו בוצעו כ-6,070 פעולות חקירה ונחקרו כ-487 איש; זמן הטיפול הממוצע בתיק ביחידת חקירות ההונאה היה 60 ימים.

(המוסד לביטוח לאומי; גמלאות; הבטחת הכנסה; רמייה)

161 מאיר, עדי; מוגרמן, יבגני; שדה, אורלי:
אוריינות פיננסית לפרישה
"הרבעון לכלכלה", 62: 4-3 (ספטמבר-דצמבר 2017), עמ' 42-23. המאמר מופיע באתר האינטרנט של הרבעון: http://www.rivon-lekalkala.org.il.

עליית תוחלת החיים והשינויים בשוק הפנסיוני ובשוק העבודה, מחייבים את אזרחי ישראל לתכנן היטב את חסכונותיהם לטווח הארוך. בעבודה המתוארת במאמר הנוכחי נבדק האם יש קשר בין רמת האוריינות הפיננסית של הפרט לבין שיפור בתהליך קבלת ההחלטות הכלכליות. העבודה התבססה על נתוני שאלון ייחודי בנוגע לקבלת החלטות הנוגעות לחיסכון לטווח ארוך. השאלון הופץ למדגם אקראי של 501 נדגמים - נשים וגברים יהודים בני 61-46, ילידי ישראל או שעלו עד 1990. בין הממצאים: נמצא קשר חיובי בין ההתנהגויות של חיפוש מידע פיננסי ומעקב אחר חשבונות משק הבית לבין אומדן אוריינות פיננסית לפרישה, וזאת גם לאחר נטרול משתנים דמוגרפיים והתנהגותיים. באופן מפתיע, לא נמצא קשר ישיר בין רמת הבקיאות במונחים פיננסיים והיכולת החשבונית לבין אומדן אוריינות פיננסית לפרישה.

(פנסיה; חיסכון)

162 הרבסט-דבי, ענת; קפלן, עמית:
אוטונומיה שברירית: השלכות של גירושין על שכרן של אימהות בישראל בראי מדיניות הרווחה
"ביטחון סוציאלי", גיליון 103 (מרס 2018), עמ' 135-113 (עברית, סיכומים באנגלית ובערבית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

במחקר זה נבחנו השלכות הגירושין על שכרן של אימהות בישראל, וזאת בהקשר לשינויים שהתרחשו במדיניות הרווחה הנוגעת למשפחות חד-הוריות. המחקר התבסס על נתוני קובץ מיפקד האוכלוסין המשולב 2008-1995 של הלמ"ס, שהוצלבו עם נתונים שנתיים של המוסד לביטוח לאומי ורשות המסים על היסטוריית העבודה של הנשים ועם נתונים שנתיים על המצב המשפחתי. נתונים אלה אפשרו השוואה בין שכרן של אימהות גרושות לשכרן של אימהות נשואות, לאורך תקופה שבה ניתן לאתר שני דפוסים של מדיניות רווחה בנוגע למשפחות חד-הוריות: בדפוס הראשון, ב-2003-1996, התחזקה האוטונומיה של אימהות חד-הוריות באמצעות הסדרי מדינת הרווחה, ובדפוס השני, ב-2008-2004, התחזק מודל השוק. מכאן, שהיכולת של אימהות גרושות להשתכר יותר לאחר גירושין ב-2003-1996 היתה גבוהה מזו שב-2008-2004; שנות הדפוס השני התאפיינו בפגיעה במנגנוני מדינת הרווחה שכוננו אוטונומיה מסוימת של נשים. בעוד שבשתי התקופות השתכרו אימהות נשואות שכר גבוה יותר מאימהות גרושות, עלתה יכולתן של אימהות גרושות לשפר את שכרן על זו של אימהות נשואות, במיוחד בתקופת הדפוס הראשון.

(גירושין; אימהות; משפחות חד-הוריות; שכר; מדיניות רווחה)

163 קרש, נעם:
בחזרה לעצמי: מוסיקה מותאמת אישית בעבודה עם חולי אלצהיימר - תכנית של עמותת עמדא
"דורות",מס' 183 (פברואר 2017), עמ' 32-30.

בעשורים האחרונים החלו להצטבר מחקרים המעידים, כי להאזנה למוסיקה מותאמת אישית (מוסיקה מוכרת ואהובה) יש תרומה רבה בהפחתת תסמינים רגשיים והתנהגותיים בקרב חולי אלצהיימר. עמותת עמדא פיתחה תכנית ליצירת אלבום מוסיקלי מותאם אישית בעבור חולי אלצהיימר וחולי דמנציה מסוגים אחרים, הכוללת שירים שהחולים מכירים ואוהבים. ההאזנה לשירים נעשית באמצעות נגן mp3 ואזניות מותאמות. הערכת התכנית, שמדווח עליה במאמר הנוכחי, בוצעה בין חודשיים לשלושה חודשים לאחר ההדרכה שניתנה למטפלים העיקריים בחולים אלה. בסך הכל נאספו נתונים על 166 חולים שהתנסו בתכנית. השאלון שמילאו המטפלים כלל שאלות על תדירות ואופן השימוש בנגני המוסיקה, הערכה של תסמינים התנהגותיים, רגשיים וקוגניטיביים, וכן מספר שאלות פתוחות בנוגע לחוויות האישיות והאתגרים במהלך הפעלת התכנית. נמצא, על-פי דיווחי המטפלים, שההאזנה למוסיקה הביאה לשיפור ניכר במצב הרוח של החולים וכן לשיפור בתסמינים קוגניטיביים ומוטוריים. עם זאת, זמן קצר לאחר ההאזנה חזרו החולים למצבם הקודם.

(אלצהיימר; תכניות התערבות; רווחה רגשית)

164 ברג-ורמן, איילת; ברודסקי, ג'ני:
הערכת צרכים בקרב הורים שכולים מבוגרים
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, דוח מחקר מס' 18-776, ירושלים 2018 (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון, ארגון יד לבנים ואשל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.jdc.org.il.

בישראל יש כ-7,000 משקי בית של הורים שכולים בני 65 ומעלה, המטופלים על ידי אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון מכוח חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. במסגרת החוק, זכאים ההורים לתגמול קבוע ולהטבות שונות. עקב הזדקנותם של אותם הורים שכולים, צורכיהם משתנים, והזכויות וההטבות הניתנות להם לא בהכרח נותנות מענה לצרכים אלה. בפרסום הנוכחי מתואר מחקר שנועד לבחון מהם הצרכים של אוכלוסייה זו, כדי לסייע בהיערכות לקראת מתן מענה מתאים לצרכים. המחקר נערך על-ידי מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל בשיתוף עם משרד הביטחון וארגון יד לבנים. המחקר התבסס על ראיונות פנים אל פנים עם מדגם מייצג של 310 משקי בית של הורים שכולים בני 80 ומעלה ועל ראיונות טלפוניים עם מדגם מייצג של 416 הורים שכולים בני 79-65. בין הממצאים: ישנה תחלואה עודפת בקרב ההורים השכולים המבוגרים בחלק מהמחלות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית המקבילה; תחושת דיכאון ובעיות שינה הן שכיחות יותר בקרב ההורים השכולים המבוגרים; בפריפריה שיעורי הנעזרים בשירותים הפורמליים ובעזרת בני משפחה הם גבוהים יותר מאשר במרכז, והשכיחות של תחושות בדידות ודיכאון היא נמוכה יותר; בפריפריה זקוקים ההורים השכולים לעזרה נוספת בניקיון, בטיפול אישי ובליווי או הסעה לטיפולים ולקניות.

(קשישים; משפחות שכולות; חוקים; מחלות גופניות; דיכאון; רווחה רגשית; הפרעות בשינה; מוגבלויות)

165 רבינוביץ', מריה:
סיוע של המדינה לנשים הרות ולנשים אחרי לידה החיות בעוני: דוגמאות מהעולם והמצב בישראל
מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל, ירושלים 2018, 46 עמ', בסיוע המוסד לביטוח לאומי. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של https://main.knesset.gov.il.

בפרסום זה נדונים השירותים והסיוע הכספי שנשים הרות או נשים אחרי לידה המצויות במצב של עוני מקבלות (או עשויות לקבל) מרשויות המדינה, במדינות שונות בעולם (כמה מדינות באירופה, אוסטרליה, ניו זילנד, ארצות-הברית וקנדה) ובישראל. יש לציין, כי בישראל אין בנמצא סיוע ייעודי לקבוצת הנשים ההרות או הנשים שלאחר לידה החיות בעוני. סיוע עבור קבוצת נשים זו ניתן, בדרך כלל, במסגרת סיוע רחב יותר המיועד למשפחות עם ילדים עד גיל 18 המתמודדות עם מצבי סיכון, מצוקה ועוני.

(נשים; הריון; לידה; אימהות; עוני; התערבות ממשלתית; קצבאות; שירותי רווחה; שירותי בריאות; ביטחון תזונתי; משפחות במצוקה)

פרסומים

166 מורשים לנהוג, 2017
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1725, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

הנתונים המוצגים בפרסום זה מבוססים על נתוני מרשם הנהגים של רשות הרישוי שבמשרד התחבורה. הפרסום כולל נתונים על מספר המורשים לנהוג בישראל לפי מגדר, קבוצת אוכלוסייה, קבוצת גיל, סוגי כלי-הרכב שבהם הם מורשים לנהוג, שנת הוצאת הרישיון והגבלות נהיגה (חובת הרכבת משקפיים או עדשות מגע, סידורים מיוחדים לנכים, "נהג חדש" וכו'). כמו כן, מוצגות התפלגויות של המורשים לנהוג לפי יישוב, מחוז, נפה ואזור טבעי של מקום מגוריהם. השנה נוספו שני לוחות חדשים, הכוללים נתונים על גילו הנוכחי של המורשה לנהוג לעומת גילו בעת הוצאת הרישיון לנהוג בכלי רכב פרטי ועל גילו של המורשה לנהוג בעת הוצאת הרישיון הראשון ומספר השנים שעברו עד להוצאת הרישיון בסוג רכב אחר. בין הממצאים: מספר המורשים לנהוג ברכב מנועי הגיע בסוף 2017 לכ-4,254,200 - עלייה של כ-3.4% לעומת סוף 2016; 80,134 נהגים ב-2016 היו בני 18 ומטה (כ-1.9% מהנהגים) וכ-517,000 נהגים היו בני 65 ומעלה (12.2%), ומהם כ-137,500 היו בני 75 ומעלה (3.2%); כ-81% מהתושבים בני 54-25 היו מורשים לנהוג, לעומת כ-52% מבני 65 ומעלה; כ-18% מכלל הנהגים מחזיקים ברישיון ליותר מסוג רכב אחד - כ-29% מהגברים המורשים לנהוג וכ-4% מהנשים המורשות לנהוג; לכ-38% מהנהגים היתה הגבלת נהיגה כלשהי, וההגבלה השכיחה ביותר היתה חובה להרכיב משקפיים או עדשות מגע בעת הנהיגה (כ-33% מכלל המורשים לנהוג).

(נהגים; נהיגה; כלי-רכב)

167 תאונות דרכים עם נפגעים, 2017 - חלק ב' : תאונות בדרכים לא-עירוניות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1728, ירושלים 2018. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים, במשולב, מספר תאונות הדרכים עם נפגעים, נפח התנועה ושכיחות התאונות בכל קילומטר ובכל צומת בדרכים הלא-עירוניות בישראל בשנת 2017. הנתונים מפורטים לפי סוג התאונה וחומרתה, ולצד נתונים אלה מובא פירוט של מספר התאונות שאירעו באותו מקום ב-2016-2015. כן חושב מדד למספר התאונות למיליון קילומטר נסיעה בכל קטע וצומת. הנתונים שבפרסום מבוססים על עיבודים שנעשו מתוך קובץ "תיקי תאונות דרכים עם נפגעים" של משטרת ישראל, והוא כולל נתונים על תאונות שאירעו ביהודה ובשומרון. כמו כן, מובאים בפרסום נתוני תאונות דרכים עם נפגעים באורח קל שדווחו למשטרה ושנרשמו על-ידה בתיקי "כללי עם נפגעים" (בפרסום האינטרנטי בלבד ולא בפרסום המודפס). נתוני נפח התנועה לקוחים מסקר "ספירות תנועה בדרכים לא-עירוניות" של הלמ"ס. נמצא, כי ב-2017 חלה עלייה במספר הכולל של התאונות בדרכים לא-עירוניות (3,456 ב-2017 לעומת 3,277 ב-2016), במספר התאונות הקשות (585 ב-2017 לעומת 464 ב-2016) ובמספר התאונות הקלות (2,723 ב-2016 לעומת 2,595 ב-2016), ואילו במספר התאונות הקטלניות נרשמה ירידה (148 ב-2017 לעומת 168 ב-2016).

(תאונות דרכים; נפגעי תאונות דרכים)

168 שנתון סטטיסטי: ספנות ונמלים, 2017
רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, חיפה 2018, 117 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: http://asp.mot.gov.il (ראו: הודעות ופרסומי רספ"ן ◄ שנתון סטטיסטי).

השנתון הסטטיסטי של רשות הספנות והנמלים כולל את נושאים הבאים: 1) פעילות נמלי הים - תנועת מטענים ונוסעים בנמלים, תנועת מכולות, מדדי ביצוע (רמת שירות) של הנמלים, כוח-אדם בנמל, לוחות סיכום של תנועות מטענים ומדדי רמת שירות בנמלי המסחר; 2) מבנה הספנות הישראלית ופעילותה - ניתוח מגמות בעולם והספנות בישראל, צי הסוחר, חברות הספנות הישראליות, כוח-אדם ימי, ביקורי אוניות בנמלי המסחר, ביקורות על אוניות זרות הפוקדות את נמלי ישראל (P.S.C), כלי שייט קטנים ומשיטים; 3) רשות הספנות והנמלים - תפקידיה, סמכויותיה ועיקרי הפעילות של כל אגף ברשות. הנתונים שבשנתון מתבססים על מאגר הנתונים הסטטיסטיים של הרשות, על נתוני הלמ"ס ועוד. בין הממצאים: כ-99% ממטעני סחר החוץ עברו דרך נמלי הים; הסחר הימי הישראלי הסתכם ב-2017 בכ-58 מיליוני טונות מטען (כ-29 מ' טונות בנמל חיפה, כ-23.6 מ' טונות בנמל אשדוד, כ-2.2 מ' טונות בנמל אילת וכ-2.9 מ' טונות במספנות ישראל) - עלייה של כ-1.6% בתנועת המטענים לישראל וממנה לעומת 2016; פילוח המטענים ששונעו בנמלי ישראל ב-2017 - מכולות (47%), מתקנים אוטומטיים (35%), צובר חופנים (11%) ומטען כללי (7%); ב-2017 עברו בנמלי ישראל 176,347 נוסעים - ירידה של 7% לעומת 2016; צי האניות שבבעלות ובשליטה ישראלית כלל בסוף 2017 34 אניות, ש-17 מהן הן אניות מכולה; המעמס הכולל של אניות אלו היה כ-1,960,295 טונות; גילן הממוצע של האניות היה 10.9 שנים.

(תחבורה ימית; נמלים; אניות; ימאים; מסחר בין-לאומי; שנתונים [פרסומים])

169 בכור, שלמה; טולדו, תומר; מוריק, סמדר:
מערכת מידע גיאוגרפית לניתוח נתונים תחבורתיים: דו"ח מסכם
המכון לחקר התחבורה, הטכניון, חיפה 2018, 88 עמ'. הוגש ליחידת המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. הפרסום מופיע באתר המידע הממשלתי: https://www.gov.il.

מטרותיו של מחקר זה היו: בחינת מדדי תנועה, תשתית ובטיחות אשר יאפשרו ניטור רחב ורצוף של רשת הדרכים הבין-עירונית, מיפוי אזורי תורפה ומתן כלים למתכנני תחבורה לעקוב ולנהל את רשת הדרכים בצורה יעילה ובטוחה; בחינת שיטת איסוף נתוני המהירות על-פי GPS ובדיקת מהימנותם באמצעים סטטיסטיים, תוך השוואתם לשיטות מדידה קונבנציונאליות וחדשניות. לשם השגת מטרות אלו, בוצעו במסגרת המחקר הפעולות הבאות: הקמת בסיס נתונים גאוגרפי המשלב נתוני תחבורה ובטיחות - נתוני תשתית ונפחי תנועה, מהירויות נסיעה, תאונות דרכים עם נפגעים ואירועי נהיגה; אימות נתוני מהירות - השוואת מהירויות נסיעה מבוססי GPS למהירויות שנמדדו בשיטות סטנדרטיות (גלאים ומצלמות) ובשיטות חדשניות (google api); פיתוח מודל סטטיסטי לקשר בין התפלגות המהירות ממדידות לבין מאפייני הדרך (סוג דרך, מהירות מותרת ועוד); פיתוח מדדים לבחינת הקשר בין מהירויות נסיעה לנתוני תשתית תחבורה ובטיחות על פי זמני הנסיעה בשבוע - מהירויות ממוצעת, סטיית תקן, אחוזון 85 ועוד. בין הממצאים: ניתן להשתמש באוסף תצפיות GPS לחישוב מהירויות בכבישים, כאשר מספר התצפיות עומד על 300 לפחות לכל קטע דרך; ברוב הכבישים בארץ, כ-50% מהנהגים בכלי-רכב פרטיים נוסעים מעל המהירות המותרת, במיוחד בסופי שבוע; הכביש העמוס ביותר בישראל הוא נתיבי איילון.

(כבישים; מהירות; פקקי תנועה; כלי-רכב; נהגים; מערכות מידע גאוגרפיות)

170 הדר, יעל:
היפגעות רוכבי אופנוע בישראל: תמונת מצב ותוכנית עבודה
חטיבת המידע והמחקר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2017, 31 עמ'. הפרסום מופיע באתר המידע והשירותים הממשלתי: https://www.gov.il.

רוכבי אופנוע היו מעורבים ב-2016 ב-19% מכלל התאונות החמורות. זאת, למרות שאופנועים היוו רק 4.1% ממצבת כלי הרכב, ונסועת אופנועים היוותה רק 1.6% מכלל הנסועה. במצגת זו מתוארת תכנית של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים להפחתת ההיפגעות והמעורבות של רוכבי אופנוע ואופנועים בתאונות. במסגרת זו, נותחו נתוני תאונות הדרכים החמורות שבהן היו מעורבים אופנועים, שאירעו בישראל בשנים 2016-2010. כמו כן, נותחו נתוני עבירות רוכבים בתאונות אופנועים בתקופה זו, ונערך סקר ספרות בנושא פתרונות להפחתת התאונות. בין הממצאים: חלקם של אופנועים בתאונות חמורות בשנים 2016-2010 נע בין 17% ל-21%; הערים המובילות במספר תאונות דרכים חמורות של אופנועים היו תל-אביב-יפו וירושלים; הכבישים הבין-עירוניים שבהם אירעו תאונות חמורות בשיעורים הגבוהים ביותר היו מחלף חולון - מחלף קיבוץ גלויות ומחלף השבעה - מחלף גנות; רוב התאונות, הן בדרכים עירוניות והן בדרכים בין-עירוניות, היו בקטעי דרך ולא בצמתים; ב-58% מהתאונות החמורות היתה עבירת נהיגה של רוכב האופנוע, והעבירות המובילות היו מהירות מופרזת (17%) וסטייה מנתיב (15%); חלקם של רוכבי אופנוע ערבים בתאונות חמורות נמצא במגמת עלייה. בהמשך, מובא פירוט של תאונות אופנועים ב-2017, ולבסוף מוצג מתווה התכנית לשיפור המצב (הכשרות, הסברה, אמצעי מיגון ועוד).

(תאונות דרכים; אופנועים; עבירות תנועה; תכניות התערבות)

171 שרון, אסף:
התנהגות הולכי רגל במעברי חציה - סקר תצפיות ארצי 2016
"תנועה ותחבורה", מס' 124 (מרס 2018), עמ' 32-30. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של תירוש הוצאה לאור: http://www.tirosh-site.co.il.

הולכי רגל מהווים כשליש מההרוגים בתאונות דרכים בישראל. שליש מהתאונות שבהם נהרגו או נפצעו קשה הולכי רגל אירעו במעברי חציה בדרכים עירוניות. לאור נתונים אלה, ערכה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים סקר תצפיות לבחינת התנהגויות הולכי רגל במעברי חציה מוסדרים בשטח עירוני. הסקר נועד לאמוד את שכיחותן של התנהגויות לא-בטיחותיות של הולכי רגל בעת חציית מעברי חציה, מרומזרים ולא-מרומזרים, בדרכים עירוניות. ההתנהגויות העיקריות שנבחנו היו: אי-ציות לרמזור אדום במעבר מרומזר; חציה מבלי לבחון את מצב התנועה לפני החציה ובמהלכה; שימוש באמצעים הגורמים להסחת דעת בעת החציה (טלפון נייד, אוזניות וכו'). הסקר נערך ביוני 2016 ונצפו במהלכו 4,529 הולכי רגל ב-57 מעברי חציה בדרכים עירוניות: מעברי חציה בצמתים מרומזרים, בצמתים לא-מרומזרים ובקטעי דרך. בכל אחד מסוגי האתרים נכללו אתרים בדרכים דו-מסלוליות עם הפרדה בין כיווני התנועה ואתרים ללא הפרדה בין כיווני התנועה. התצפיות נערכו בימי חול, וכל אתר נבדק בבוקר או בערב במשך 4 שעות. בין הממצאים: בצמתים מרומזרים עם הפרדה בין כיווני התנועה כ-20% מהולכי הרגל חצו באור אדום, ובצמתים מרומזרים ללא הפרדה כשליש חצו באדום; מבין החוצים באדום כ-40% לא עצרו לפני החציה; בצמתים לא-מרומזרים עם הפרדה כ-35% מהולכי הרגל לא עצרו לפני החציה וכ-9% לא בחנו את מצב התנועה לפני שחצו; בצמתים לא-מרומזרים ללא הפרדה כ-60% לא עצרו לפני החציה וכרבע לא בחנו את מצב התנועה לפני שחצו; כרבע מהולכי הרגל השתמשו בטלפון נייד או באוזניות בעת החציה.

(הולכי רגל; בטיחות בדרכים; יישובים עירוניים)

172 טרויצקי, אלכסנדר:
מדדי סיכון בבטיחות בדרכים בערים גדולות ובינוניות בישראל
"תנועה ותחבורה", מס' 124 (מרס 2018), עמ' 37-35. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של תירוש הוצאה לאור: http://www.tirosh-site.co.il.

בעבודה שמדווח עליה במאמר זה דורגה רמת הסיכון בבטיחות בדרכים בערים הגדולות (יותר מ-100,000 תושבים בתחילת 2016) והבינוניות (100,000-30,000 תושבים בתחילת 2016) על-פי שני מדדים: מדד סיכון לתאונה עם נפגעים בשטח היישוב ומדד סיכון לתאונה עם נפגעים של אוכלוסיית היישוב (ללא התייחסות למקום התאונה). העבודה התבססה על ניתוח קובצי תאונות דרכים (קובצי "ת"ד" וקובצי "כללי עם נפגעים") של משטרת ישראל. בין הממצאים: תאונות בשטח העיר - מבין 15 הערים הגדולות, העיר הבטוחה ביותר היתה בית שמש (2.30 תאונות ל-1,000 נפש) והמסוכנת ביותר היתה אשקלון (12.07). מבין 41 הערים הבינוניות, העיר הבטוחה ביותר היתה ביתר עילית (1.39) והמסוכנת ביותר היתה טייבה (12.49); תאונות במעורבות תושבי הערים ללא התחשבות במקום התאונה - מבין 15 הערים הגדולות, העיר שתושביה היו מעורבים הכי פחות בתאונות היתה בית שמש (4.79) והעיר שתושביה היו מעורבים הכי הרבה בתאונות היתה אשקלון (14.12). מבין 41 הערים הבינוניות, העיר שתושביה היו מעורבים הכי פחות בתאונות היתה מודיעין עילית (2.35) והעיר שתושביה היו מעורבים הכי הרבה בתאונות היתה עכו (15.76). חשוב לציין, כי כדי לאפיין את רמת הבטיחות בצורה מקיפה יש לבחון מדדים רבים נוספים.

(בטיחות בדרכים; תאונות דרכים; ערים)

173 שליסלברג, רבקה; גבעוני, משה:
תועלות מרביות מחדשנות ויישומים טכנולוגיים בתחבורה: הרחבת מסגרת ההערכה - תרומת ניעות לשגשוג הפרט כתועלת תחבורתית מסגרת תיאורטית, ממצאים אמפיריים, והקשר למדיניות תחבורה בעידן של חדשנות טכנולוגית
היחידה למחקר תחבורה, החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, הפקולטה למדעים מדויקים, אוניברסיטת תל אביב, תל-אביב 2018, 132 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הוגש ללשכת המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. הפרסום מופיע באתר המידע הממשלתי: https://www.gov.il.

מטרתו של מחקר זה היתה זיהוי תועלות שאינן נלקחות בחשבון בדרך כלל בהגדרת יעדים למדיניות תחבורתית ובדיקה האם הצבת יעדים נוספים עשויה לשפר הטמעת חידושים שונים בענף התחבורה שתיטיב עם הקשרים ותועלות חברתיות רחבות יותר. עיקר המחקר היה סקר שנעשה בקרב 1,116 נשים בנות 65-25, בחלוקה לקבוצות גיל ולמחוזות, אשר ענו על שאלות ביחס למרכיבי ניעות, כולל החלטות אסטרטגיות (כגון מקום מגורים), ניסיון עבר (כגון שירות צבאי קרוב/רחוק מהבית), לבין הנכונות לגשת לסוגי נסיעה שונים וגישתן של המשתתפות לעסוק בפרויקטים שונים של ניידות מסוגים שונים. לדעת החוקרים, אלה הם כמה מהצעדים המתבקשים במדיניות התחבורתית כדי לקדם ניעות: הערכה של מאפיינים אישיים ולא רק מדדי נסועה או נסיעות; שימת דגש במערכות מכילות; הורדת חסמים לשימוש באמצעי תחבורה שונים; קידום תכניות לנסיעות קצרות והגברת תהליכים משתפים; נתינת קול לנוסעים שאינם נשמעים דרך "מדדי ביקוש" בתוך תהליכי תכנון; שימוש בסטנדרטים, תקנים וספי כניסה כדי להבטיח ניידות ללא קשר לרמת הביקוש; פעילות ייעודית להגברת השימוש בכלי תחבורה מגוונים.

(תחבורה; תחבורה ציבורית; תכנון תחבורתי; אופניים; מוניות; אוטובוסים; הולכי רגל; נשים; עמדות; חדשנות; טכנולוגיה)

174 הדר, יעל:
תאונות אופניים חשמליים: נתונים, גורמי סיכון, התנהגויות ואמצעים להתמודדות עם התופעה
רלב"ד - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2018, 17 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

השימוש באופניים חשמליים מתרחב בשנים האחרונות. על-פי ההערכות, ישנם כיום בישראל מאות אלפי רוכבים. בפרסום הנוכחי מוצגים נתונים בנוגע לבטיחותם של רוכבי האופניים החשמליים. בטיחות זו ניתנת לכימות בשתי דרכים עיקריות: 1) מדידת בטיחות כללית - דירוג בטיחות הרוכבים לפי 5 קריטריונים (אחוז רוכבי האופניים כאמצעי תחבורה, יחס ההרוגים לרוכבים, מספר רכיבות ביחס לגודל האוכלוסייה, מכירות אופניים ביחס לגודל האוכלוסייה ומספר האנשים השייכים לקבוצות הרוכבים ביחס לגודל האוכלוסייה); 2) מדידת היפגעות - לרוכבי האופניים החשמליים אין רישיון ולאופניים אין רישוי, ולכן הנתונים אינם מלאים ותאונות רבות אינן מדווחות. לפיכך, מדידת ההיפגעות נעשתה על-פי שני מקורות, שנתוניהם הוצלבו בלמ"ס: נתוני משטרת ישראל (תאונות שדווחו למשטרה עם ובלי חקירה) ונתוני מכון גרטנר לגבי נפגעים שאושפזו בבתי חולים. בין הממצאים: ב-2015 נהרג רוכב אופניים חשמליים אחד, ב-2016 - 10, ב-2017 - 7 ובינואר-ספטמבר 2018 - 16; סך כל הנפגעים בתאונות במעורבות אופניים חשמליים עלה מ-1,473 ב-2015 ל-2,185 ב-2017. בהמשך הדו"ח מתוארים גורמי סיכון והתנהגויות סיכון של הרוכבים ומוצגים ממצאי מחקרים בנושא זה, ולסוף מובאות המלצות להגברת הבטיחות.

(אופניים; תאונות דרכים; נפגעי תאונות דרכים)

Gitelman, Victoria; Bekhor, Shlomo; Doveh, Etti et al: 175
Exploring Relationships between Driving Events Identified by in-Vehicle Data Recorders, Infrastructure Characteristics and Road Crashes
"Transportation Research Part C: Emerging Technologies", Vol. 91 (June 2018), pp. 156-175.

בשנים האחרונות פותחו אמצעים טכנולוגיים שיסייעו לנהגים בהפחתת מעורבותם בתאונות דרכים. בעבודה המתוארת במאמר זה נערכה בדיקה משולבת של יעילותה של מערכת IVDR (in-Vehicle Data Recorders) לבדיקת דפוסי ההתנהגות של נהגים אשר ברכבם הותקנה המערכת ולבדיקת נתוני התשתיות ותאונות הדרכים ב-3,500 קטעי דרך בין-עירוניים בישראל. מטרת העבודה היתה לבדוק האם יש קשר בין מאפייני הדרך לבין מאפייני הנהיגה. נמצא, בין היתר, כי בקטעי דרך שבהם התשתית היא טובה היה מיעוט של אירועי בלימה אך גידול באירועי מהירות מופרזת. לעומת זאת, בקטעי דרך שבהם התשתית היא רעועה התקבלו ממצאים הפוכים. מספר אירועי הבלימה וסך האירועים היוו מדד טוב לחיזוי תאונות בקטעי דרך חד-נתיביים. בקטעי דרך מסוגים אחרים, מהירות מופרזת נמצאה קשורה לריבוי תאונות.

(תאונות דרכים; נהגים; כבישים; טכנולוגיה; ניבוי)

176 מגזר ההובלה האווירית של נוסעים לישראל וממנה: צד הביקוש, צד ההיצע ורמת התחרות בין חברות התעופה - דו"ח שנתי, 2017
רשות התעופה האזרחית, משרד התחבורה, קריית שדה התעופה 2018, 62 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: http://caa.gov.il.

בדו"ח זה נסקרת תנועת הנוסעים בטיסות בין-לאומיות אל ישראל וממנה ב-2017. בין הממצאים: תנועת הנוסעים הבין-לאומיים בנמל התעופה בן-גוריון (נתב"ג) במהלך 2017 הסתכמה בכ-20.2 מיליון נוסעים, לעומת 17.3 מיליון נוסעים ב-2016 ו-15.6 מיליון נוסעים ב-2015; בשנים 2016-1997 שיעור הגידול השנתי ביציאות התושבים היה בדרך כלל גבוה משמעותית משיעור הגידול בכניסות התיירים - אחוז התיירים מחו"ל הטס דרך נתב"ג היה באמצע שנות ה-90' כ-50% מסך תנועת הנוסעים הבינ"ל בנמל, בעוד שב-2017 אחוז התיירים מחו"ל היה כ-30% ואחוז הישראלים היה כ-70%; תנועת הנוסעים הבינ"ל בנמל התעופה "עובדה" במהלך 2017 הסתכמה בכ-210 אלף נוסעים (1% מתנועת הנוסעים הבינ"ל בישראל), לעומת כ-128 אלף נוסעים ב-2016 וכ-65 אלף נוסעים ב-2015; מספר הנוסעים המצרפי שהוטסו על-ידי 3 חברות התעופה הישראליות אל-על, ישראייר וארקיע בטיסות בינ"ל בנתב"ג במהלך 2017 הסתכם בכ-7.1 מיליון נוסעים, לעומת 6.7 מיליון ו-5.9 מיליון נוסעים ב-2016 וב-2015 בהתאמה; מגמת הגידול בחלק השוק של הנוסעים בטיסות ישירות לטווח קצר ובינוני על חשבון הנוסעים בטיסות ישירות לטווח ארוך נמשכה ב-2017 - שיעור הגידול השנתי הממוצע שנרשם לתנועת הנוסעים בטיסות הישירות לטווח קצר ובינוני ב-2017-2013 הגיע ל-11.9%, לעומת שיעור גידול שנתי ממוצע של 4.0% שנרשם לתנועת הנוסעים בטיסות הישירות בנתיבים לטווח ארוך.

(תעופה; חברות תעופה; תחבורה אווירית)

177 רשות התעופה האזרחית: תמונת הבטיחות לשנת 2017
רשות התעופה האזרחית, משרד התחבורה, קריית שדה התעופה 2018, 51 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: http://caa.gov.il.

בדו"ח שנתי זה מוצגים נתונים על בטיחות התעופה האזרחית בישראל ב-2017. הדו"ח כולל השוואה לשנים קודמות והשוואה בין-לאומית. בין הממצאים: ב-2017 התקבלו ברשות 2,334 דיווחים על 2,137 אירועי בטיחות - עלייה של 14% לעומת 2016; 1,427 אירועים אירעו בקרב מובילים אוויריים (חברות תעופה), 528 אירועים בתעופה הכללית, 134 אירועים בתעופה הספורטיבית ו-47 אירועים בכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים); בתחום המובילים האוויריים לא אירעו תאונות אוויריות, בתחום התעופה הכללית אירעו 3 תאונות (הממוצע החמש-שנתי הוא 10 תאונות בשנה) ובתחום התעופה הספורטיבית אירעו 21 תאונות, 4 מהן קטלניות; 162 מהאירועים ב-2017 היו במעורבות של גורמים אזרחיים וצבאיים (120 אירועים ב-2016). חלק ניכר מהדו"ח עוסק בניתוח הבטיחות האווירית בעולם.

(תעופה; תחבורה אווירית; בטיחות)

פרסומים

178 סקר תיירות נכנסת: דו"ח שנתי, 2017
"מרטנס-הופמן יועצים לניהול בע"מ", תל-אביב 2018, 577 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הוגש למשרד התיירות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד התיירות: https://info.goisrael.com.

בדו"ח זה מוצגים ממצאי סקר התיירים בישראל לשנת 2017, המהווה המשך לסקרים שהוחל בביצועם ב-1993. מטרות הסקר הן: איסוף נתונים על מאפייני התיירים והביקור בישראל; בחינת מידת שביעות הרצון משירותים שונים בישראל; אמידת הוצאות התיירים שביקרו בישראל; בחינת השינויים בהשוואה לשנים קודמות. הנתונים נאספו בעת יציאתם של התיירים מישראל, בנמלי התעופה בן-גוריון, אילת ועובדה ובמעברי הגבול היבשתיים טאבה, נהר הירדן, גשר אלנבי ומסוף הערבה (נתוני תיירים שהגיעו בשיוט/ תיירים שיצאו דרך הים ונתוני מבקרים חד-יומיים מוצגים בנפרד). לראשונה, נעשה הסקר באמצעות שני שאלונים: אחד באמצעות סוקר מול התייר והשני שאלון למילוי עצמי של התייר. המדגם של השאלון הראשון כלל 15,214 משיבים, והמדגם של השאלון השני - 5,935 משיבים. נוספו אליהם 770 שאלונים לתיירים חד-יומיים. מתחנות אלו יצאו בתקופת הסקר (ינואר-דצמבר 2017) 3,614,143 תיירים. בין הממצאים: 22.4% מהתיירים היו יהודים ו-55.9% נוצרים; 24.4% מהתיירים הגיעו בטיול מאורגן, 66.2% באופן עצמאי ו-9.4% קנו חבילות תיור; 18.7% מהתיירים הגיעו למטרות צליינות, 24.6% לתיור וטיול, 25% לביקור קרובים וידידים, 17% לבילוי והנאה, 9.4% לעסקים ושליחויות ו-5.4% למטרות אחרות; 58.6% מהתיירים התאכסנו בבתי מלון או בכפרי נופש; הציון הממוצע של שביעות רצון התייר מהביקור היה 4.3 מתוך 5, בדומה לשנים קודמות; ההוצאה הממוצעת של תייר היתה 1,421 $.

(תיירות; חופשה; בתי-מלון; הוצאות; שביעות רצון)

179 קולינס-קריינר, נגה; דמסקי, מיכל:
"שביל ישראל": ביקוש ופוטנציאל תיירותי
החוג לגאוגרפיה ולימודי הסביבה, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2016, 93 עמ'. הוגש למשרד התיירות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד התיירות: https://info.goisrael.com.

מטרתו של מחקר זה היתה לבדוק את הביקוש לטיולים ב"שביל ישראל" ואת הפוטנציאל התיירותי הגלום בו. המחקר נעשה באמצעות שאלונים מקוונים שהופצו ברשתות חברתיות באינטרנט, בפורומים ייעודיים למטיילים ובדואר אלקטרוני. 276 איש השיבו לשאלונים. בין הממצאים: שכבת הגיל הגדולה ביותר מבין הצועדים היתה של בני 25-18 (כ-30% מהצועדים); שיעור בעלי השכלה אקדמית בקרב הצועדים נמצא גבוה פי 2.5 מהשיעור באוכלוסייה הכללית; קרוב למחצית מהצועדים התגוררו ביישובים לא עירוניים; יותר ממחצית מהנשאלים דיווחו שהם צעדו את השביל כולו (חלקם ברציפות בטיול אחד); שלושת המניעים העיקריים לצעידה ב"שביל ישראל" היו: 1) "טבע ונוף, סקרנות והנאה"; 2) "אידיאולוגיה ציונית ואהבת הארץ"; 3) "פעילות פנאי ובילוי זמן איכות עם המשפחה/ חברים". מבין 16 תשתיות שנחקרו, רק 5 זכו לשביעות רצון גבוהה בקרב המטיילים; שביעות הרצון היתה גבוהה יותר מהתשתיות שבצפון לעומת התשתיות שבדרום. באופן כללי, צועדים צעירים היו שבעי רצון מהתשתיות יותר מאשר צועדים מבוגרים. בסוף הדו"ח מובאות מסקנות והמלצות.

(טיולים; פעילויות פנאי; תיירות בת-קיימה)

פרסומים

180 תעשייה, כרייה וחציבה: מדדים וסיכומים שנתיים - 2015
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1720, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספת נתונים חודשיים ממדגם של כ-2,700 מפעלי תעשייה (כולל כרייה וחציבה). נתונים אלה משמשים להכנת מדדי התעשייה השוטפים, שהם אינדיקטור להתפתחות התעשייה והמשק בכלל. בפרסום זה מוצגים מדדי התעשייה לשנת 2015, שחושבו על-פי הנתונים שנאספו מהמדגם החדש מ-2012 והמבוססים על הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה - 2011. הנתונים השנתיים כוללים את מספר השכירים בתעשייה, עלות העבודה והפדיון לפי ענף ומגזר ולפי גודל המפעל. כמו כן, מוצגים נתונים על מפעלי תעשייה המייצאים סחורות בשווי של יותר מ-50% מערך המכירות שלהם או מפעלים המייצאים סחורות בשווי של יותר מ-10 מיליוני ש"ח כשהייצוא מהווה יותר מ-25% מערך המכירות. לבסוף, מפורטים מדדי הייצור התעשייתי, מדדי מספר השכירים ומדדי שעות העבודה למעשה של השכירים (לפי ענפי משנה מקובצים), מדדי פדיון התעשייה במחירים קבועים (המאפשרים חישוב של השינוי הריאלי בפדיון) ונתונים על ניידות עובדים בתעשייה. נוסף על כך, מפורטים הנתונים על הפדיון והתעסוקה לפי עוצמה טכנולוגית. בין הממצאים: פדיון התעשייה, הכרייה והחציבה ב-2015 הסתכם בכ-410 מיליארדי ש"ח; המכירות לשוק המקומי היוו 58% מהפדיון; המפעלים שמכירותיהם הגיעו ל-100 מיליוני ש"ח ומעלה היוו 4.3% מכלל מפעלי התעשייה, והועסקו בהם 52% מכלל העובדים בתעשייה; המכירות של מפעלים אלה היוו 79% מכלל הפדיון בתעשייה; מספר המשרות בתעשייה ב-2015 נאמד בכ-366,000 בממוצע בחודש; העלות הממוצעת לשעת עבודה בתעשייה היתה 85 ש"ח, לעומת 83 ש"ח ב-2014; הייצוא בתעשייה, כרייה וחציבה ב-2015 הסתכם בכ-168 מיליארדי ₪; הפדיון ממכירות מקומיות הסתכם בכ-226 מיליארדי ₪.

(תעשייה; מפעלי תעשייה; מדדים כלכליים; ייצור; ייצוא; פדיון; תעסוקה; שכר; טכנולוגיה)

181 מחקר ופיתוח עסקי, 2015
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1716, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים ממצאי סקר מחקר ופיתוח (מו"פ) במגזר העסקי לשנת 2015. הפרסום כולל השוואה לשנים קודמות והשוואה בין-לאומית. הנתונים סווגו לפי ענפי כלכלה ראשיים בהתאם לפעילות העיקרית של החברות, על-פי הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2011 (נתוני 2009-2002 מבוססים על סיווג 1993). הסקר הקיף את כלל המגזר העסקי (ללא חקלאות ויהלומים), הכולל את ענפי התעשייה, הכרייה והחציבה ואת ענפי השירותים, והוא נערך על בסיס מדגם חברות הפעילות במגזר העסקי שבהן 10 משרות ומעלה ושנכללו באוכלוסיית הסקר. המטרות העיקריות של סקרי מו"פ עסקי הן :הערכת ההוצאות, התשומות והתפוקות של העסקים בתחום המו"פ, כדי לספק מידע על פעילות זו ולאפשר חישוב של ההוצאה הלאומית למו"פ; יצירת סדרת נתונים על מו"פ שתאפשר הערכה רצופה של פוטנציאל הצמיחה הנובע מחידושים טכנולוגיים; שימוש ככלי עזר לממשלה, למוסדות מחקר ולגופי תכנון לשם הכוונת המחקר והפיתוח. ב-2015 הוציאו חברות במגזר העסקי כ-47.5 מיליארדי ש"ח על מו"פ, כ-7% יותר מאשר ב-2014. העלייה נצפתה בכל הענפים. עלייה של 12% בלטה בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים. ב-2015 היוותה ההוצאה למו"פ בענף זה כ-38% מההוצאה למו"פ במגזר העסקי. מספר המשרות במו"פ ב-2015 עמד על 76,200, מהן 70,700 במשרה מלאה. בישראל המגזר העסקי אחראי לכ-85% מההוצאה הלאומית למו"פ, השיעור הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. גם ההוצאה הלאומית למו"פ כאחוז מהתמ"ג בישראל היא הגבוהה ביותר מבין מדינות ה-OECD, וזאת בלי לכלול את המו"פ הביטחוני.

(מחקר ופיתוח; מפעלי תעשייה; תעשייה עתירת-ידע; חברות הזנק; טכנולוגיה; חדשנות; מימון; הוצאות; השקעות; פדיון; ייצוא; משרות; כוח-אדם)

182 סקר מוצרים וחומרים בתעשייה, 2014
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1713, ירושלים 2018. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בסקר מוצרים וחומרים בתעשייה 2014 מובא פירוט של ערך המכירות לפי סוגי מוצרים וערך הקניות לפי סוגי חומרים. הסקר הוא סקר הרחבה של סקר תעשייה, כרייה וחציבה 2014, הכולל נתונים על תעסוקה, תמורה למשרות, פדיון, תפוקה, ערך מוסף גולמי, תשומות ועוד. הסקר הוא אחד הסקרים המלווים את הכנת לוח תשומה-תפוקה למשק הישראלי. הסקר הקודם בסדרה זו נעשה ב-2006. בסקר הנוכחי פורטו מכירות המוצרים לפי ערך המכירות לשוק המקומי, ערך המכירות לייצוא, ערך המכירות של סחורות ללא עיבוד נוסף (נקנו לצורך מכירה) והכנסות מביצוע עבודות, שירותים ותיקונים. כמו כן, נחקרו נתוני הקניות של מפעלי התעשייה וסוגי הדלק שבהם הם השתמשו לייצור. מקורות הנתונים היו הדו"חות הכספיים לשנת המס 2014 ונספחיהם ודו"חות פנימיים, שבהם מפורטות המכירות והקניות לפי סוגי מוצרים וסוגי חומרים. מדגם הסקר זהה למדגם סקר תעשייה 2014. בין הממצאים: ב-2014 הסתכם ערך המוצרים שיוצרו במפעלי התעשייה בכ-353 מיליארדי ש"ח; בסקר נתקבלו נתונים על 614 מוצרים - 38 מוצרים עם מכירות בסכום של יותר מ-2 מיליארד ש"ח לכל מוצר (כ-52% מסך המכירות בתעשייה), 163 מוצרים עם מכירות בסכום של יותר מ-400 מיליוני ש"ח לכל מוצר (כ-86% מסך המכירות בתעשייה); ערך החומרים הקנויים בתעשייה הסתכם בכ-169 מיליארדי ש"ח (כ-68% מסך התשומות).

(תעשייה; ייצור; תשומה-תפוקה; ייבוא; ייצוא; פדיון; דלק)

183 סקר ציפיות בתעשייה לחודשים אפריל - יוני 2018: ממצאים סופיים
תחום מחקר כלכלי, אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל, תל-אביב 2018, 5 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההתאחדות: http://www.industry.org.il.

סקר זה נעשה במרס-אפריל 2018 והשתתפו בו כ-162 חברות תעשייתיות. על-פי דיווחי החברות, ברבע הראשון של 2018 חלה נסיגה של כ-2% בתפוקת התעשייה, לאחר צמיחה של כ-2% ברבע הקודם. במכירות לשוק המקומי נרשמה נסיגה של כ-2%, לאחר נסיגה דומה ברבע הקודם, ובמשלוחי הייצוא חלה עלייה של כ-1%, לאחר עלייה של כ-2% ברבע הקודם. במצבת העובדים נרשמה עלייה של כ-1%, בהמשך לעלייה של כ-2% ברבע הקודם, ובקצב ההשקעות בנכסים קבועים נרשמה עלייה של כ-1%, בהמשך לעלייה של כ-12% ברבע הקודם. חברות שיש להן פעילות יצרנית בחו"ל דיווחו על צמיחה של כ-4% בתפוקתן, לאחר עלייה של כ-11% ברבע הקודם, ועל גידול של כ- 7% בקצב ההשקעות, לאחר גידול של כ-11% ברבע הקודם. חברות התעשייה צופות, בממוצע, כי ברבע השני של 2018 תירשם צמיחה של כ-9% בתפוקתן, עלייה של כ-5% במצבת העובדים, גידול של כ-2% במכירות לשוק המקומי, אי-שינוי במשלוחי הייצוא וגידול של כ-5% בהשקעות בנכסים קבועים. חברות שיש להן פעילות יצרנית בחו"ל צופות גידול של כ-13% בתפוקתן, גידול של כ-6% במצבת כוח-האדם וגידול של כ-19% בהשקעות.

(מפעלי תעשייה; תפוקה; השקעות; ייצוא; רווחיות; מימון; תעסוקה)

184 סקר ציפיות בתעשייה לחודשים יולי-ספטמבר 2018: ממצאים סופיים
תחום מחקר כלכלי, אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל, תל-אביב 2018, 5 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההתאחדות: http://www.industry.org.il.

סקר זה נעשה ביוני-יולי 2018 והשתתפו בו כ-181 חברות תעשייתיות. על-פי דיווחי החברות, ברבע השני של 2018 חלה נסיגה של כ-6% בתפוקת התעשייה, בהמשך לנסיגה של כ-2% ברבע הקודם. במכירות לשוק המקומי נרשמה נסיגה של כ-8%, לאחר נסיגה של כ-2% ברבע הקודם, ובמשלוחי הייצוא חלה עלייה של כ-2%, לאחר עלייה של כ-1% ברבע הקודם. במצבת העובדים נרשמה עלייה של כ-4%, בהמשך לעלייה של כ-1% ברבע הקודם, ובקצב ההשקעות בנכסים קבועים נרשמה עלייה של כ-4%, בהמשך לעלייה של כ-1% ברבע הקודם. חברות שיש להן פעילות יצרנית בחו"ל דיווחו על צמיחה של כ-14% בתפוקתן, לאחר עלייה של כ-4% ברבע הקודם, ועל גידול של כ- 17% בקצב ההשקעות, לאחר גידול של כ-7% ברבע הקודם. חברות התעשייה צופות, בממוצע, כי ברבע השלישי של 2018 תירשם צמיחה של כ-5% בתפוקתן, עלייה של כ-6% במצבת העובדים, גידול של כ-8% במכירות לשוק המקומי, גידול של כ-4% במשלוחי הייצוא וגידול של כ-7% בהשקעות בנכסים קבועים. חברות שיש להן פעילות יצרנית בחו"ל צופות גידול של כ-7% בתפוקתן, גידול של כ-4% במצבת כוח-האדם וגידול של כ-4% בהשקעות.

(מפעלי תעשייה; תפוקה; השקעות; ייצוא; רווחיות; מימון; תעסוקה)

185 סיכום שנת 2017 - ענפי הטקסטיל, ההלבשה והעור
המחלקה למחקר כלכלי, אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל, תל-אביב 2018, 5 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההתאחדות: http://www.industry.org.il.

בדו"ח זה נסקרת פעילות המפעלים בענפי הטקסטיל, ההלבשה והעור בישראל, על בסיס נתוני הלמ"ס וגופים נוספים. בין הממצאים: ב-2017 היו 895 מפעלים פעילים בענפים אלה (כ-55% בענף ההלבשה, כ-32% בענף הטקסטיל וכ-13% בענף העור); תפוקתם של מפעלים אלה נאמדה ב-2017 בכ-7.3 מיליארדי ₪ - כ-2% מתפוקת כלל התעשייה בשנה זו; מכירות המפעלים נאמדו ב-2017 בכ-7.5 מיליארדי ₪ (כ-3.9 מיליארדי ₪ בענף הטקסטיל, כ-2.8 מיליארדי ₪ בענף ההלבשה וכ-780 מיליוני ₪ בענף העור); הייצוא של ענפים אלה הסתכם ב-2017 בכ-842 מיליוני $ (ירידה של כ-27% לעומת 2004, בעוד שכלל ייצוא התעשייה בתקופה זו עלה בכ-81%); מספר המועסקים בענפים אלו עמד ב-2017 על כ-10,800, לעומת כ-18,600 ב-2005; פריון ענפים אלה בישראל נמצא נמוך בכ-27% לעומת הממוצע במדינות ה-OECD; ההשקעות במכונות ובציוד בענפים אלה הסתכמו ב-2017 בכ-77 מיליון ₪ (כ-19 מיליארדי ₪ בכלל התעשייה) - ירידה של 67% לעומת 2016; על-פי ההערכות, חדירת השימוש בגז טבעי בענפים אלה צפויה לתרום באופן ניכר להתייעלותם ולהוזלה משמעותית בעלויות הייצור.

(מפעלי תעשייה; ייצור; תפוקה; יצוא; כוח-אדם; השקעות)

186 Diamonds, Precious Stones & Jewelry: Facts & Figures, 2017
Diamonds, Precious Stones & Jewelry Administration, Ministry of Economy and Industry, Ramat Gan 2018, 8 pages. The publication appears on the Government Services and Information Website: https://www.gov.il.

בעלון זה מוצגים נתונים על הייבוא והייצוא של יהלומים, אבני-חן ותכשיטים ב-2017 בהשוואה לשנים קודמות. בין הממצאים: ב-2017 הסתכם ייצוא יהלומים מלוטשים מישראל בכ-12.2 מיליארדי $, לעומת כ-12.6 מיליארדי $ ב-2016; ייבוא יהלומים מלוטשים הסתכם בכ-3.4 מיליארדי $, לעומת כ-3.5 מיליארדי $ ב-2016; 47% מיצוא היהלומים המלוטשים היו לארצות-הברית, 27% להונג-קונג, 8% לבלגיה, 8% לשוויץ, 3% לאנגליה ו-6% לארצות אחרות; ייבוא אבני-חן גולמיות הסתכם בכ-4.3 מיליוני $, לעומת כ-6.8 מיליוני דולרים ב-2016; ייבוא אבני חן מלוטשות הסתכם בכ-56.2 מיליוני $, לעומת כ-45.2 מיליוני $ ב-2016; ייצוא אבני-חן מלוטשות הסתכם בכ-174 מיליוני $, לעומת כ-166 מיליוני $ ב-2016; ייבוא יהלומים גולמיים הסתכם בכ-4.3 מיליארדי $, לעומת כ-6.8 מיליארדי $ ב-2016.

(יהלומים; תכשיטים; ייבוא; ייצוא)