פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל ספטמבר 2019

​

א.       ייעוד

בכתב-העת "פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל" מובא מידע עדכני על תכנון וביצוע של פעולות סטטיסטיות חדשות בישראל ועל פרסומים  סטטיסטיים שראו אור באחרונה. פעולות ופרסומים אלה כוללים, בין היתר, מפקדים, סקרים מדגמיים ומחקרים אמפיריים במגוון רחב של תחומים.

בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב - 1972 והתיקון לה בשנת 1978, אוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפרסמת מידע על הפעולות הנ"ל, הנערכות או הממומנות (באורח מלא או חלקי) על-ידי משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, מוסדות אקדמיים וכדומה. המטרה היא להביא לידיעת המוסדות והחוקרים וכן לידיעת הציבור הרחב בישראל ובעולם - מידע על פעולות סטטיסטיות חדשות הנעשות בישראל ומידע על הופעת פרסומים חדשים; זאת, כדי לאפשר שימוש יעיל ומרבי במידע הסטטיסטי הקיים וכדי למנוע כפילויות בעריכת סקרים ומחקרים.

ב.       היקף

המידע המופיע בכתב-העת כולל:
1.  תמציות של פרסומים הכוללים נתונים סטטיסטיים, המבוססים על מחקרים אמפיריים, מפקדים, סקרים מדגמיים וכו', שיש בהם עניין לציבור.
2.   מידע על מחקרים סטטיסטיים הנמצאים בתהליך או בתכנון.
3.  מידע על קבצים ממוחשבים ומאגרי מידע שניתן להפיק מהם סטטיסטיקה שיש בה עניין לציבור, או אשר יכולים לשמש כמסגרת סטטיסטית לעריכת מחקרים.
4.  מידע על פעולות ופרסומים בנושאים מתודולוגיים, מיפוי, גאוגרפיה וסיווגים העשויים לסייע לעריכת סטטיסטיקה או לשימוש בה.

ג.       מבנה החוברת

1.         חלוקה לפרקים
הפרסום מורכב מ-16 פרקים לפי סדר אלפביתי של הנושאים, פרט לפרק הראשון (כללי).
2.         מחקר שוטף
לגבי פעולות חדשות (מחקרים הנמצאים בשלב של תכנון או ביצוע), מוצגים פרטים כדלקמן:
שם המחקר, המוסד המזמין/המבצע, מטרת המחקר, הנושאים הנחקרים, המשתנים העיקריים, האוכלוסייה/המדגם, צורת המחקר והפרסום, מועד משוער של הפרסום ופרטים על מבצעי המחקר, כולל כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני.
3.      פרסומים
לגבי פרסומים חדשים, מובאים רישום ביבליוגרפי מלא, תקציר התוכן ומילות מפתח.
4.     החלק שבאנגלית
המידע בחלק זה הוא לגבי פעולות ופרסומים חדשים המופיעים גם או רק באנגלית:
לגבי פעולות חדשות, מובאים שם המחקר, השלב שבו נמצא המחקר, שמות החוקרים, המוסד שאליו הם שייכים, כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני; לגבי פרסומים חדשים, מובא רישום ביבליוגרפי מלא אך ללא תקציר התוכן. שמות הפרקים, סדר הפרקים ומספור הפריטים הם זהים לאלה המופיעים בחלק שבעברית.

ד.       אל החוקרים
לעומת ריבוי הפרסומים המגיעים אל מערכת כתב-העת, אנו מקבלים מעט מאוד דיווחים על פעולות סטטיסטיות חדשות (מחקרים בתכנון או בתהליך). בבקשה דווחו לנו על מחקרים המתבצעים או המתוכננים על-ידיכם, באמצעות הטופס "הודעה על פעולה סטטיסטית חדשה​".

א. כל​לי

001 שנתון סטטיסטי לישראל 2019 - מספר 70

002 עיריית תל-אביב-יפו - שנתון סטטיסטי 2018
המרכז למחקר כלכלי וחברתי, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2018. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה: https://www.tel-aviv.gov.il.

שנתון העיר תל-אביב-יפו מופיע השנה במתכונת חדשה. זאת, כדי לאפשר את ההצגה וההורדה של כל אחד מלוחות הנתונים לפי נושא. פרסום השנתון במתכונת זו הוא חלק מתהליך שיפור באופן הצגת הנתונים והנגשתם לציבור. הנתונים המוצגים בשנתון מתבססים על מקורות רבים: יחידות של העירייה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי וגופים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים. השנתון כולל שפע של נתונים במגוון תחומים הנוגעים לעיר, לתושבים ולשירותים שהם מקבלים. התחומים העיקריים הנסקרים בשנתון הם: אוכלוסייה וחברה, פעילות כלכלית, חינוך ותרבות, תשתיות, תחבורה, תיירות ושירותים עירוניים. כל פרק בשנתון נפתח בהצגת מקורות הנתונים והגדרות. בהמשך, מוצגים לוחות עם הנתונים הסטטיסטיים, תרשימים ומפות. בחלק מהלוחות מוצגים נתונים על העיר תל-אביב-יפו בהשוואה לערים ירושלים וחיפה. השנתון מורכב מ-16 פרקים, כדלקמן: שטח אקלים ואיכות הסביבה; אוכלוסייה; משקי-בית ורמת חיים; שירותים חברתיים וביטוח לאומי; שירותי בריאות; חינוך והשכלה; תרבות ופנאי; סדר ציבורי; עבודה; עסקים ותעשייה; תיירות; דיור; בנייה; תשתית; תחבורה; שירותים עירוניים.

003 שנתון סטטיסטי חיפה: 2018
האגף לתכנון אסטרטגי ומחקר, עיריית חיפה, חיפה 2018, 476 עמ' (עברית, לוחות גם באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה: https://www.haifa.muni.il.

השנתון הסטטיסטי של עיריית חיפה כולל לוחות, תרשימים ומפות, שבהם מוצגים נתונים עדכניים על העיר חיפה ותושביה ועל התפתחויות ושינויים שחלו בעיר. השנתון מורכב השנה מ-18 פרקים, כדלקמן: מבוא; החלוקה הגאו-סטטיסטית ומפות העיר; שטח, אקלים ואיכות סביבה; דמוגרפיה; עבודה; תעשייה, מסחר ושירותים; תיירות; בינוי; תחבורה; רמת חיים; חינוך והשכלה; תרבות ופנאי; בריאות; שירותי רווחה וביטוח לאומי; סדר ציבורי; תשתיות ושירותים עירוניים; עובדי העירייה; ממשל מקומי. בראשיתו של כל פרק מוצגים ההגדרות, תיאור של נושא הפרק וממצאים עיקריים. השנתון מתבסס בעיקר על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכן על נתונים שהתקבלו ממשרדי ממשלה אחרים, המוסד לביטוח לאומי ומקורות פנים-עירוניים.

004 פתח תקוה - שנתון סטטיסטי, 2017
האגף לתכנון אסטרטגי, עיריית פתח תקוה, פתח תקוה 2018, 542 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה: https://www.petah-tikva.muni.il.

שנתון העיר פתח תקווה כולל נתונים סטטיסטיים רבים ומגוונים בנושאים הקשורים לעיר ולאוכלוסייתה ולקשר של העירייה עם התושבים. השנתון מבוסס בעיקר על נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרדי ממשלה, יחידות העירייה, חברת החשמל, המוסד לביטוח לאומי, משטרת ישראל ועוד. נתוני השנתון משמשים את הנהלת העירייה, היחידות העירוניות וחברות חיצוניות לצורך קבלת החלטות בנוגע לתהליכי תכנון, פיתוח וקידום תכניות עבודה. השנתון מורכב מ-25 פרקים, כדלקמן: מידע כללי על העיר; דמוגרפיה; עולים; ילודה; תמותה; הגירה חיובית; הגירה שלילית; משקי-בית ומשפחות; שכונות; חינוך; רווחה; איכות הסביבה; בינוי; דיור; בריאות; דת; סדר ציבורי; פסולת ומחזור; קשר עם הציבור - המוקד העירוני; תחבורה; תעסוקה; תעשייה; תשתיות; קשר עירייה - תושב; תקציב.

005 המשפחות בישראל - 2017
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 175 בסדרת סטטיסטיקל, ירושלים 2019, 20 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

בעלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון רחב של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מוצגים נתונים על המשפחות בישראל ב-2017. בין הממצאים: ב-2017 היו בישראל כ-2.5 מיליון משקי בית פרטיים. מספר הנפשות הממוצע למשק בית בכלל האוכלוסייה היה 3.3 (לעומת 3.8 ב-1970) – שיעור גבוה בהשוואה לרוב מדינות ה-OECD; כ-20% ממשקי הבית היו משקי בית לא-משפחתיים; ב-2017 היו כ-2.06 מיליון משפחות בישראל – כ-1.6 מיליון משפחות יהודיות (79%) וכ-367,000 משפחות ערביות (18%); מספר הנפשות הממוצע במשפחות יהודיות היה 3.58, ובמשפחות ערביות – 4.54; באוכלוסייה היהודית כ-46.5% מהמשפחות היו חילוניות, ובאוכלוסייה הערבית – 10.9%; ב-2017 היו בישראל כ-512,000 זוגות ללא ילדים (רבע מכלל המשפחות בישראל וכ-29% מכלל הזוגות); ב-2017 היו כ-122,000 משפחות חד-הוריות (עם ילדים עד גיל 17) בישראל, ובראש 87% מהן היתה אישה; ב-2016 נישאו בישראל 52,809 זוגות והתגרשו 14,819 זוגות; גיל הנישואין הממוצע בקרב הנישאים לראשונה היה 27.5 בקרב חתנים ו-25.1 בקרב כלות; שיעור הפריון הכולל בישראל - 3.11 ילדים לאישה - היה גבוה מהשיעורים בכל מדינות ה-OECD; הגיל הממוצע של נשים בעת הלידה הראשונה היה 27.6 שנים בישראל לעומת 29 במדינות ה-OECD; ב-2017 כ-9,300 מכלל הילודים שנולדו לנשים יהודיות (6.9%) נולדו לנשים לא נשואות – 76.3% לרווקות, 23.1% לגרושות והיתר לאלמנות.

(משקי-בית; משפחה; מצב משפחתי; בני זוג; משפחות חד-הוריות; עולים; פריון [ילודה]; נישואין; גירושין; דתיות; קוהביטציה)

006 ברודסקי, ג'ני; שנור, יצחק; באר, שמואל (עורכים):
בני 65+ בישראל - שנתון סטטיסטי, 2017
משאב - מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזיקנה (משותף למאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל ולאשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל), ירושלים 2018, 424 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: https://brookdale.jdc.org.il.

שנתון זה, היוצא לאור בפעם ה-20 (בגרסתו הקודמת "קשישים בישראל"), מקיף מגוון רחב של נושאים הנוגעים לקשישים בישראל, תוך הדגשת מגמות לאורך זמן והבדלים בין קבוצות אוכלוסייה ובין אזורים גאוגרפיים שונים. הפרסום מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: 1) מאפיינים דמוגרפיים של בני 65+ (נתונים על אוכלוסייה זו לפי חתכים דמוגרפיים [גיל, מין, קבוצות אוכלוסייה] וגאוגרפיים [נפות, יישובים]); 2) מאפיינים בריאותיים של בני 65+ ודפוסי שימוש בשירותי בריאות נבחרים (תוחלת חיים, תמותה, מחלות, מוגבלויות, הרגלי בריאות, אשפוז וכו'); 3) מאפיינים חברתיים וכלכליים של בני 65+ (השכלה, תעסוקה, מצב כלכלי, דתיות ומאפיינים חברתיים); 4) מערכת השירותים לבני 65+ - היצע ודפוסי שימוש (שירותים קהילתיים ומוסדיים); 5) בני 65+ במבט בינלאומי (מספר בני 65+ באוכלוסייה, יחס תלות, פטירות, מצב משפחתי, השתתפות בכוח העבודה ועוד). השנתון מתייחס בעיקר לבני 65+, על-פי ההגדרה המקובלת בעולם לקשישים, אולם בעקבות העלייה בתוחלת החיים מוצגים נתונים גם לפי קבוצות גיל מפורטות יותר. בתחילתו של כל פרק מובאים הסברים והגדרות ללוחות וכן סיכום של הממצאים העיקריים. בתחתיתו של כל לוח מצוין מקור הנתונים, בפרק הנספחים, מובאת רשימה מלאה של המקורות, מפתח נושאים בלוחות, רשימת לוחות חדשים ורשימת נושאים ולוחות שפורסמו בשנתונים קודמים. שנתונים קודמים, לשנים 2001 עד 2016, מופיעים גם באתר האינטרנט של משאב: http://mashav.jdc.org.il.

(קשישים; תוחלת חיים; מצב משפחתי; עולים; הגירה פנימית; משקי-בית; דיור; פטירות; בריאות גופנית; בריאות הנפש; הפרעות שינה; ליקויי ראייה; ליקויי שמיעה; סרטן; מוגבלויות; בדיקות רפואיות; חיסונים; אשפוז; פעילויות פנאי; תמיכה חברתית; תמיכה משפחתית; בדידות; הכנסה; צריכה; עוני; רמת השכלה; שירותי רווחה; קצבאות; שירותי בריאות; סיעוד; ניצולי שואה; תרופות; ביטוח בריאות; טיפול ממושך; מוסדות לקשישים; דיור מוגן; הרגלי קריאה; התנדבות; מועדונים; תרבות; חופשה; נהגים; פעילות גופנית; תעסוקה; גמלאות; יהודים [תפוצות]; אלימות; שביעות רצון)

007 ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2018 - לקט נתונים

המועצה הלאומית לשלום הילד, ירושלים 2018, 25 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המועצה: https://www.children.org.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים נבחרים מתוך שנתון הילדים בישראל לשנת 2018 של המועצה הלאומית לשלום הילד. הנושאים הנסקרים הם כדלקמן: ילדים ושיעורם באוכלוסייה; מגמת שינוי בגודל ובמבנה המשפחה הישראלית; עוני; תעסוקת ילדים וכלכלה; חינוך; ילדים עם מוגבלות; רגישות למזון; ילדים נפגעי עבירה; ילדים בסיכון; פגיעות ועבירות ברשת; עוברי חוק; בריאות ותאונות; בריאות הנפש; אובדנות; תמותת תינוקות; מוות של ילדים מפגיעה חיצונית; תזונה ומשקל של ילדים; פנאי. בין הממצאים: בסוף 2017 חיו בישראל 2,908,327 ילדים, שהיוו 33% האוכלוסייה, לעומת 34% ב-2000; 860,865 ילדים חיו בעוני ב-2017; כ-422,000 בני 17-15 עבדו ב-2017; לכ-13% מהילדים (כ-365,000) היתה מוגבלות כלשהי; מ-2008 גדלה שכיחות התיקים שנפתחו בגין עבירת הטרדה מינית כלפי קטינים בשיעור של 270% - עבירות אלו היוו 17% מכלל התיקים שנפתחו ב-2017 (לעומת 6% ב-2008); ב-2017 כשליש מתלמידי מערכת החינוך העל יסודי דיווחו שהם נחשפו לפגיעות של איום או אלימות מילולית כלפיהם או כלפי מישהו אחר ברשת האינטרנט (ווטסאפ, אינסטגרם, פייסבוק, סנאפצ'ט) לפחות פעם אחת בשנה האחרונה; 18% מתלמידי כיתות א' ו-30% מתלמידי כיתה ז' סבלו ממשקל עודף ומהשמנה; בתחילת 2017 היו מוכרים לשירותי הרווחה 405,874 ילדים; מ-2005 חלה עלייה במספר התיקים שנפתחו לקטינים בגין עבירות סמים; 861 קטינים הגיעו לחדר מיון ב-2017 עקב ניסיון התאבדות.

(ילדים; שנתונים [פרסומים]; תנאי מחייה; עוני; מוגבלויות; מחלות כרוניות; בריאות הנפש; מומים מלידה; בדיקות רפואיות; תמותת תינוקות; תאונות; תאונות דרכים; אלימות; התעללות בילדים; פעילויות פנאי; התנדבות; חוגים; צפייה בטלוויזיה; אינטרנט; פעילות גופנית; תזונה; תלמידים; הישגים לימודיים; בחינות בגרות; אקלים בית-הספר; חינוך מיוחד; נשירת תלמידים; עובדים צעירים; עבריינות נוער; שתיית אלכוהול; שימוש בסמים; התאבדות; משפחות במצוקה; משפחות חד-הוריות; משפחות ברוכות ילדים; עולים; יתומים; פנימיות; שירותי רווחה; קצבאות; אימוץ ילדים)

008 ברמן, ציפי (עורכת):
ילדים עולים בישראל, מהדורה שביעית
המועצה הלאומית לשלום הילד, ירושלים 2019, 347 עמ', בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המועצה: https://www.children.org.il.

בשנתון זה מוצגים נתונים בחלוקה לשתי קבוצות: 1) ילדים שנולדו בחו"ל ועלו לישראל; 2) ילדים שהוריהם עלו לישראל מ-1990 ואילך. השנתון מורכב משבעה פרקים, כדלקמן: מאפיינים דמוגרפיים; משפחות של ילדי עולים; ילדים עולים ומערכת החינוך; בריאותם של ילדים עולים; ילדים עולים וכלכלה; ילדים עולים עוברי חוק; ילדים עם מוגבלויות. הנתונים המוצגים בשנתון הם כלל ארציים ומתבססים ברובם על מקורות ממלכתיים. הנתונים נאספו ממגוון רב של מקורות - משרדי ממשלה שונים, הלמ"ס, המוסד לביטוח לאומי, משטרת ישראל ועוד. בתחתיתו של כל לוח מצוין המקור המדויק של הנתונים, בין הממצאים: אוכלוסיית הילדים העולים וילדי העולים מנתה בתחילת 2017 כ-250,000 נפש (כ-25% נולדו בחו"ל) - 8.9% מכלל אוכלוסיית הילדים בישראל; ב-2017 כ-46% ממשפחות העולים עם ילדים היו עם ילד אחד, וכ-18.8% ממשפחות העולים היו משפחות חד-הוריות; שיעור התלמידים העולים הזכאים לתעודת בגרות בתשע"ו (2015/16) היה 60.3%, לעומת 69.7% בקרב תלמידים וותיקים; כ-13,000 ילדים עולים הגיעו לחדר מיון ב-2016, וכ-37% מהם הגיעו מ"סיבות חיצוניות" (לא מחלה); חלקם של קטינים עולים החשודים בביצוע עבירות ירד מ-15% מכלל הקטינים החשודים ב-2005 ל-4% ב-2016; שיעור התיקים הפליליים שבהם מעורבים קטינים עולים ירד מ-17% ב-2005 ל-5% ב-2016; שיעור ילדי העולים החיים במשפחות המקבלות קצבת הבטחת הכנסה ירד מ-13.6% ב-2005 ל-4.5% ב-2016; בתחילת 2017 17.7% מהילדים שחיו במשפחות המקבלות דמי מזונות היו ילדי עולים – שיעור כפול משיעורם של ילדי עולים מכלל אוכלוסיית ילדי ישראל.

(שנתונים [פרסומים]; עולים; ילדים; תכונות דמוגרפיות; מיצב חברתי-כלכלי; גודל משפחה; משפחות
חד-הוריות; הישגים לימודיים; בחינות בגרות; נשירת תלמידים; חינוך מיוחד; עבריינות נוער; שימוש בסמים; בריאות הנפש; תאונות; קצבאות; הבטחת הכנסה; שירותי רווחה; הוצאות משפחה)

009 תירוש, אורן; אייל, יונתן:
מדדים חברתיים-כלכליים של האוכלוסייה הבדואית בנגב
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, דו"ח מחקר מס' 18-774, ירושלים 2018 (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.jdc.org.il.

החברה הבדואית בנגב נמנית עם האוכלוסיות החלשות בישראל. למעשה, כל יישובי הבדואים המוכרים משתייכים לאשכול החברתי-כלכלי הנמוך ביותר. במסמך הנוכחי מוצגים מדדים חברתיים-כלכליים של האוכלוסייה הבדואית בנגב, תוך בחינת מגמות ושינויים על פני זמן. המדדים הללו נחלקים לשישה נושאים מרכזיים: 1) דמוגרפיה (שיעור גידול האוכלוסייה, פריון הילודה, התפלגות האוכלוסייה לפי גיל, יחס התלות בין אלו שאינם בגיל העבודה לבין אלו שבגיל העבודה); 2) בריאות (תוחלת החיים בלידה, שיעור תמותת התינוקות, שיעור היילודים עם מומים מלידה); 3) תעסוקה ושכר (שיעור התעסוקה, שיעור הבלתי מועסקים והמובטלים ורמת השכר); 4) חינוך והשכלה (נשירה ממערכת החינוך, ציונים במבחני המיצ"ב, זכאות לתעודת בגרות, שיעור הניגשים לבגרות במתמטיקה ובאנגלית, שיעור בעלי השכלה אקדמית ויחס הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה); 5) רשויות (ההוצאה לתושב, חיוב ארנונה למ"ר, שיעור גביית ארנונה, שיעור שטחי תעשייה ומסחר); 6) רווחה (ההכנסה לנפש, שיעור מקבלי גמלת נכות כללית ושיעור מקבלי גמלת הבטחת הכנסה). המדדים נאספו ממגוון מקורות, ובהם הלמ"ס, משרד הבריאות, משרד החינוך והמוסד לביטוח הלאומי. לגבי כל מדד מפורטים ההגדרות, מקורות הנתונים ותדירות פרסום הנתונים.

(בדואים; נגב; מיצב חברתי-כלכלי; תעסוקה; שכר; למידה; הישגים לימודיים; בחינות בגרות; תוחלת חיים; מומים מלידה; תמותת תינוקות; פריון [ילודה]; הכנסה; גמלאות; רמת חיים)

ג. בינוי ודיור

010 שימושי הקרקע בישראל
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 173 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2018, 17 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). העלון מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

בעלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון רחב של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מוצגים נתונים על שימושי הקרקע בישראל עד סוף 2013, לפי הנושאים הבאים: פרויקט שימושי הקרקע של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שימושי הקרקע במדינת ישראל; שימושי הקרקע במחוזות; שימושי הקרקע לפי רשות מקומית, מעמד מוניציפלי של הרשויות המקומיות (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות) ומטרופולין; צפיפות האוכלוסייה לשטח בנוי למגורים. בין הממצאים: שימושי הקרקע בישראל ב-2013 היו קרקע, סלע, שיחים ושטח חפור (64.7%), שטח חקלאי (20%), יער, חורש ופארקים (7.3%), שטח בנוי (5.6%) וגופי מים (2.4%); השטח הבנוי התחלק למגורים (66%), לתשתית ותחבורה (14.3%), לשטחי ציבור וקהילה (9.4%), לתעשייה (5.6%) ולמסחר ומשרדים (4.7%);  במחוז תל אביב השטח הבנוי מכלל שטח המחוז היה הגדול ביותר בהשוואה ליתר המחוזות (64.2%), במחוז ירושלים השטח של יער, חורש ופארקים היה הגדול ביותר מכלל שטח המחוז (49.1%), והשטח הגדול ביותר המוקצה לחקלאות מכלל שטח המחוז היה במחוז המרכז (42.7%); היישוב שבו צפיפות האוכלוסייה לשטח בנוי למגורים היתה הגבוהה ביותר היה בני ברק (54,075 נפשות לקמ"ר), והיישוב שבו היתה הצפיפות הנמוכה ביותר היה סביון (1,429 נפשות לקמ"ר). מתוך סך השטח של יער, חורש ופארקים בישראל, 49.5% נמצאים במחוז הצפון, ומתוך סך השטח המוקצה לחקלאות 44.5% נמצאים במחוז הדרום.

(שימושי קרקע; תכנון עירוני; תכנון כפרי; בינוי; חקלאות; תעשייה; מים; ייעור; תחבורה; תשתית; פארקים; צפיפות חברתית)

011 אביב, אייל; יעקבי, דורון; נוימן, בועז ואחרים:
מסמך מדיניות: בניה לגובה
מכון אלרוב לחקר הנדל"ן, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2018, 34 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://alrov.tau.ac.il.

קצב גידול אוכלוסייה גבוה, מצד אחד, ושטח קטן לבנייה, מצד שני, הביאו להאצה בבניית מבני מגורים גבוהים בישראל. בעבודה הנוכחית נבחנו השלכות הבנייה לגובה לטווח ארוך, ומוצעים פתרונות אדריכליים וכלכליים שיאפשרו בנייה יעילה יותר שתתאים למגוון רחב יותר של אוכלוסיות, תוך התמודדות עם בעיות הניהול והתחזוקה במבנים אלו. בין הממצאים: שיעור הדירות שניבנו ברבי קומות בישראל עלה מ-7% ב-1995 ל-30% ב-2012; ב-2005 הוחל בבנייתם של 1,326,000 מ"ר למגורים בבניינים עם 8 קומות ומעלה, וב-2014 עמד שטח זה על 2,588,000; בבניין חדש עלות התחזוקה החודשית ליחידת דיור עולה כ-250 ₪ בבניין של 4 קומות, 430 ₪ בבניין של 8 קומות, 500 ₪ בבניין של 12 קומות ו-530 ₪ בבניין של 15 קומות. בהמשך העלות יורדת: 430 ₪ בבניין של 20 קומות ו-360 ₪ בבניין של 30 קומות. בין ההמלצות: יש לשקול האם להמשיך בבניית מגדלים עם 20-11 קומות, שהם פחות יעילים מבחינת עלויות תחזוקה, בהשוואה לבניינים עם 25 קומות ומעלה; יש לשקול להגדיל את מספר הדירות בקומה ליותר מ-4 כדי להקטין את עלויות התחזוקה ליחידת דיור; יש לתכנן שילוב של קומות מסד מורחבות בתחתית פרויקטים לרווחת כלל הציבור, לרבות שימושים מסחריים, ומעליהן מגדלים עם  22 קומות לפחות; יש להקים גוף רשמי שיאגד את מלוא הטיפול בתחזוקת מבנים, בדגש על בנייני מגורים, תוך הפיכת תקן 1525 למחייב ומתן סמכויות משפטיות לאכיפתו.

(בנייה [ענף]; שוק הדירות; עלויות; תכנון עירוני; שימושי קרקע; צפיפות חברתית)

Ben-Shahar, Danny; Gabriel, Stuart; Golan, Roni: 012
Housing Affordability and Inequality: A Consumption-Adjusted Approach
Alrov Institute for Real Estate Research, Faculty of Management, Tel-Aviv University, Tel-Aviv 2018, 34 pages. The publication appears on the Institute's Website: http://alrov.tau.ac.il.

בעבודה זו מוצג כלי מחקר חדש (שיטה חדשה) להערכת יכולת הרכישה של דירות בישראל בקרב קבוצות שונות, ולשם כך נבחנו נתונים מהשנים 2015-1998. העבודה התבססה על ניתוח נתוני סקרי הוצאות והכנסות של משקי-בית של הלמ"ס עבור שנים אלו. בסך הכל התקבל מדגם של כ-235,000 תצפיות (ולאחר טיוב כ-160,000 תצפיות), שכללו מאפיינים חברתיים-כלכליים של כל משק-בית וכן נתונים דמוגרפיים, מיקום גאוגרפי ומאפייני יחידת הדיור. מניתוח הנתונים עולה, כי חלה ירידה מהותית באיכות הדיור ובבעלות על דיור בשנים אלו, וזאת בעיקר בקרב מיעוטים וקבוצות מעוטות יכולת. מנגד, חלה עלייה באיכות הדיור בקרב קבוצות אוכלוסייה מבוססות באזור תל-אביב.

(שוק הדירות; מיצב חברתי-כלכלי; הוצאות משפחה; צריכה; הכנסה; רמת חיים; יחסי מרכז - פריפריה)

ד. בריאות

013 ההוצאה הלאומית לבריאות, 2017-1962
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1735, ירושלים 2018, (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל סיכום מפורט של ההוצאה הלאומית לבריאות ב-2014 ו-2015 ואומדנים מוקדמים ל-2016 ו-2017. כמו כן, מוצגות סדרות נתונים שונות מ-1962/63 ואילך. בפרסום מוצגים נתונים על הרכב ההוצאות לבריאות לפי סוג ההוצאה, סוג השירות, המגזר המבצע והמגזר המממן (כולל מיון משולב של המגזר המספק את השירותים והמגזר המממן). כן מוצגים נתונים על תשלומים ותקבולים בשירותי הבריאות של הממשלה, הרשויות המקומיות, קופות החולים ומוסדות אחרים ללא כוונת רווח. לבסוף, מוצגת השוואה בין-לאומית של ההוצאה הלאומית לבריאות במדינות החברות בארגון ה-OECD- (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח) בשנים 1990, 2000 ו-2017. בין הממצאים: ההוצאה הלאומית לבריאות במחירים קבועים עלתה ב-2017 בכ-3.8% לעומת 2016, וההוצאה לנפש עלתה בכ-1.8%; ההוצאה הלאומית לבריאות במחירים שוטפים הסתכמה בכ-95.3 מיליארדי ₪ - כ-7.5% מהתמ"ג; תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ולשירותים רפואיים מימנו כ-22% מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2017; הוצאות משקי הבית על ביטוחים פרטיים, הוצאות של מלכ"רים פרטיים ושל בתי-חולים כלליים השייכים להם ותרומות מגופים פרטיים היוו כ-13% נוספים מההוצאה הלאומית לבריאות, כך שסך המימון הפרטי היווה כ-35% מההוצאה הלאומית לבריאות; כ-24% מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2017 מומנו באמצעות גביית מס בריאות; אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות מהתמ"ג בישראל ב-2017 (7.3%) היה נמוך יותר ממוצע ההוצאה במדינות ה-OECD (8.9%). קופות החולים סיפקו ב-2017 33% משירותי הבריאות.

(הוצאה לאומית; מימון; בריאות; שירותי בריאות; בתי-חולים; מרפאות; בריאות הנפש; בריאות השן; תרופות; רופאים; ממשלה; רשויות מקומיות; קופות חולים; מלכ"רים; משקי-בית)

014 מוסדות האשפוז והיחידות לאשפוז יום בישראל, 2017 - חלק א': מגמות באשפוז; חלק ב': נתונים סטטיסטיים על תנועת החולים לפי מוסדות ומחלקות - 2017

אגף המידע, חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר, משרד הבריאות, ירושלים 2018. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: https://www.health.gov.il.

פרסום שנתי זה מורכב משני חלקים, כדלקמן: א) המגמות באשפוז ב-2017-1950, לפי סוגיו (כללי, בריאות הנפש, מחלות ממושכות ושיקום). לגבי כל סוג מוצגים נתונים על מספר ימי האשפוז, שיעורי האשפוזים והשחרורים לאלף נפש, שיעור השחרורים לפי מחלקות, מספר המיטות ותפוסתן, התפלגות האשפוזים לפי גיל ומגדר, שהייה ממוצעת וכו'. כן מוצגים נתונים על מספר המיטות ומשך הטיפול במסגרות לאשפוז-יום, נתונים על הטיפולים והמטופלים ביחידות לדיאליזה ונתונים על העמדות לרפואה דחופה, עמדות הניתוח, עמדות ההתעוררות לאחר ניתוח ועמדות הלידה; ב) תנועת החולים בכל מחלקה של כל מוסד (בתי-חולים כלליים, בתי-יולדות, מוסדות לבריאות הנפש, מוסדות למחלות ממושכות, מוסדות לסיעוד, יחידות לאשפוז-יום בקהילה ויחידות לדיאליזה בקהילה) ב-2017. המוסדות ממוינים לפי סוג ובעלות. נוסף על כך, נעשתה התפלגות לפי אזורים (מחוזות ונפות). המשתנים שנחקרו הם: מיטות בתקן ותפוסתן, קבלות, שחרורים, העברות, פטירות, מספר ימי האשפוז, מספר הלידות, מספר הנולדים חיים ומתים, מספר הנולדים פגים ועוד. לפרסום מצורפת חוברת הכוללת את הממצאים העיקריים.

(אשפוז; בתי-חולים; בתי-אבות; מעונות [קשישים]; מרפאות; טיפול אמבולטורי; דיאליזה; בריאות הנפש; סיעוד; שיקום; פטירות; לידות; גריאטריה)

015 שני, מרדכי; אפק, ארנון; מנדלוביץ, ספי (עורכים):
עשור שלישי לחוק ביטוח בריאות ממלכתי
משרד הבריאות, ירושלים 2018, 231 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

בספר זה נדונה התפתחות חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנים שעברו והאתגרים הצפויים בעשורים הבאים. בין הנושאים הנדונים: קביעת התשתית הרעיונית לחוק; השפעת החוק על רפואת הקהילה; התוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי - הרפורמות בבריאות הנפש והשן, המימון וההתפתחות של הרפואה המונעת; כלכלת הבריאות בישראל; מערך האשפוז; הרצף הטיפולי; אופי הספקת השירותים; אתגרי המערכת. בספר נכללים 16 המאמרים הבאים: מוועדת נתניהו עד ימינו והלאה; בין הציבורי לפרטי במערכת הבריאות בישראל; חוקי התנועה - חוק ביטוח בריאות ממלכתי: מן הציבורי אל הפרטי, ובחזרה; השפעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי על הרפואה בקהילה; ניהול בתי חולים ציבוריים במערכת הבריאות; מגמות בהתפתחות עלות סל שירותי הבריאות בשנים 2014-1995; אתגרים במימון הרפואה המונעת – בריאות הציבור, 20 שנה לאחר החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי; הרפורמה בבריאות הנפש; הרפורמה בבריאות השן בחוק ביטוח בריאות ממלכתי; השפעתם של עדכונים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי על סוגיות של שוויון וצדק בשירותי בריאות; הזדקנות האוכלוסייה בישראל ומערכת הבריאות – 1995 עד 2035; שירותי בריאות כללית – 20 שנה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; 20 שנה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי בהיבט של מכבי שירותי בריאות; רצף טיפולי קהילה-אשפוז מבוסס טכנולוגיה; יזמות, מחקר ופיתוח בתחומי הרפואה והטכנולוגיה הרפואית.

(ביטוח בריאות ממלכתי; שירותי בריאות; בתי-חולים; קופות חולים; רפורמה; בריאות הנפש; בריאות הפה; רפואה מונעת; אשפוז; שירותי בריאות פרטיים; בריאות הציבור; רפואה ראשונית; קשישים; עלויות)

016 התכנית הלאומית למדדי איכות בתי חולים כללים וגריאטריים, בתי חולים לבריאות הנפש, טיפות חלב ושירותי חירום (אמבולנסים) - דוח מסכם לשנים 2017-2013
המחלקה לחקר שירותי רפואה, מינהל איכות, בטיחות ושירות, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 459 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

התכנית הלאומית למדדי איכות הוקמה ב-2013. מטרת התכנית היא לקדם טיפול רפואי איכותי בנושאים מרכזיים ונבחרים במערכת הבריאות בישראל, וזאת באמצעות תהליך של מדידת איכות הטיפול ופרסום התוצאות לציבור. התכנית כוללת כיום 83 מדדי איכות, והיא פועלת מול 137 ארגוני בריאות. בדו"ח הנוכחי מסוכמות חמש שנות הפעילות הראשונות של התכנית, 2017-2013. נמצא, כי במהלך שנים אלו חל שיפור ניכר ויציב ברוב המדדים שנבדקו, הן ברמת מוסדות הבריאות והן ברמה הלאומית.

(בתי-חולים; שירותי בריאות; תחנה לבריאות המשפחה; איכות הטיפול; בריאות גופנית; בריאות הנפש; רפואה דחופה; סוכרת; תזונה; כאב; אלימות; דיכאון; אשפוז; מחלות לב וכלי הדם; פגיעה מוחית; מחלות זיהומיות; חיסונים; תרופות; בדיקות רפואיות; טיפול אמבולטורי; ניתוחים; תינוקות; קשישים; נפילות)

017 כהן, רפאלה; דמרי, נעם:
חברות בקופת חולים, 2017
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 303 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2018, 96 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מפורטים על חברי ארבע קופות החולים בישראל. הנתונים כוללים את התפלגות המבוטחים לפי משתנים דמוגרפיים וכלכליים ולפי יישובים, מועצות אזוריות, מחוזות ונפות. הנתונים מתבססים על "קובץ הבריאות" של המוסד לביטוח לאומי, המשמש מקור הרישום היחיד על כלל תושבי ישראל החברים בקופות החולים. בין היתר, אפשר ללמוד מן הדו"ח על מעבר בין קופות החולים, על מספר המבוטחים לפי קבוצות גיל, על חברות בקופות החולים לפי גובה ההכנסה, על ביטוח בני זוג בקופות חולים שונות, על חלקן של קופות החולים בכספי ביטוח הבריאות ועוד. בסוף 2017 היו מבוטחים בקופות החולים כ-8.62 מיליוני איש - גידול של כ-1.8% לעומת 2016. התפלגות המבוטחים בין הקופות היתה כדלקמן: 52.1% ב"שירותי בריאות כללית", 25.7% ב"מכבי שירותי בריאות", 13.9% ב"קופת חולים מאוחדת" ו-8.3% ב"קופת חולים לאומית". כ-189,170 מבוטחים החליפו קופת חולים ב-2017 (ההפסד הגדול ביותר היה של "לאומית" והרווח הגדול ביותר היה של "מכבי"). בממוצע, מבוטחי "מכבי" היו בעלי הכנסה גבוהה יותר מאשר מבוטחי יתר הקופות. במהלך 2017 נרשמו 301,261 מבוטחים חדשים בקופות החולים, כ-49% מהם ב"שירותי בריאות כללית".

(קופות-חולים; ביטוח בריאות ממלכתי)

018 אברבוך, אמה; אבני שלומית:

אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו, 2018

מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות, ירושלים 2019, 135 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

דו"ח זה הוא השמיני בסדרה של דו"חות בנושא הפערים בבריאות בישראל. הדו"ח נועד לספק להנהלת משרד הבריאות, קופות החולים, בתי-החולים והציבור הרחב תמונת-מצב על אודות מוקדים של אי-שוויון במדדי בריאות ובפריסת תשתיות שירותי הבריאות בישראל. כמו כן, נסקרות בדו"ח פעילויות של משרד הבריאות, קופות החולים ורשויות מקומיות בנושא ההתמודדות עם אי-השוויון בבריאות. הדו"ח מתבסס על נתונים אפידמיולוגים ומחקרים שפורסמו בשנים האחרונות. הדו"ח מורכב משישה פרקים, כדלקמן: 1) מגמות עיקריות בתחום אי-שוויון במדדי בריאות; 2) מדדי בריאות בערים הגדולות בישראל; 3) פערים באורח חיים ובהרגלי בריאות בישראל בראי תוצאות הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; 4) פערים בפריסת תשתיות, כוח אדם ומיטות אשפוז; 5) שינויים במאפייני כוח אדם רפואי בישראל לאורך זמן ותחזית מול גידול האוכלוסייה; 6) פעילות להתמודדות עם אי-השוויון בבריאות - פעילות משרד הבריאות; פעילות קופות החולים.

(שירותי בריאות; כוח-אדם רפואי; רופאים; אחים/ות; קופות חולים; אשפוז; מחלות לב וכלי הדם; סוכרת; סרטן; קצרת; תוחלת חיים; תמותת תינוקות; מוגבלויות; השמנת-יתר; יתר לחץ דם; פעילות גופנית; עישון; שתיית אלכוהול; דיאליזה; פריפריה; שוויון חברתי; עולים; ערביי ישראל; קשישים; הכנסה; מיצב חברתי-כלכלי)

019 שרירה, עמית; כהן, אבידן; ברנר שלם, רייצ'ל:
זמינות שעות שירותי רפואה בקהילה: מיפוי גיאוגרפי
מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות, ירושלים 2019, 38 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

במחקר זה מוצגים נתונים על זמינות שעות שירותי רפואה בקהילה לפי קופות חולים ותחום מקצועי, כפי שהופיעו באתרי האינטרנט של הקופות במאי 2018. הנתונים מוצגים לפי אזורים טבעיים ולפי יישובים נבחרים. זאת, על-פי מדד של שעות רופא ל-1,000 נפש. שבעת מקצועות הרפואה שנבחנו במסגרת המחקר היו: רפואת משפחה, רפואת ילדים, רפואת נשים, אורתופדיה, אף אוזן גרון, עיניים ועור. בין הממצאים: בניתוח לפי יישובים, ל"כללית" היה יתרון מבחינת זמינות שעות השירות, במיוחד ביישובים שבהם ניתן שירות בנפח דומה בין הקופות. בניתוח לפי אזורים טבעיים, המאפשר לראות שירות הניתן ברמה רחבה יותר (ביישוב מרכזי וביישובי הלוויין הקטנים יותר מסביבו), נמצא יתרון ל"מאוחדת" ול"כללית".

(קופות חולים; שירותי בריאות; אינטרנט; אזורים גאוגרפיים; יחסי מרכז - פריפריה)

020 סילברמן, ברברה; שטיין, יניב; קינן-בוקר, ליטל:
עדכון היארעות סרטן בישראל לפי נפות , 2015-2001
משרד הבריאות, רמת-גן 2018, 30 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

גידולים סרטניים הם סיבת המוות העיקרית (כ-25% מסך התמותה) בישראל. בפרסום זה, היוצא לאור לרגל מבצע "הקש בדלת" 2018 של האגודה למלחמה בסרטן, מוצג יחס ההיארעות המתוקנן - SIR (Standardized Incidence Ratio), המתאר את היארעות סרטן חודרני (בתקנון לגיל) הנצפית באוכלוסייה / אזור מוגדרים בהשוואה להיארעות הצפויה על-פי נתוני אוכלוסיית תקן (לרוב האוכלוסייה הכללית): ערך 1 - ההיארעות הנצפית זהה לצפויה; מעל 1 - גבוהה מהצפויה; מתחת ל-1 - נמוכה מהצפויה. בפרסום מוצג מדד ה-SIR לפי מין ונפה ב-2005-2001, 2010-2006 ו-2015-2011. יש לציין, כי אין לייחס את הבדלי התחלואה הנצפים בין הנפות להבדלים בזיהומים סביבתיים. נבדקו 14 מתוך 16 הנפות בישראל (לא נבדקו נפת הגולן ונפת יהודה ושומרון). בין הממצאים: תחלואה גבוהה מהצפוי בכל תקופות הזמן נצפתה בנפת חיפה בגברים ובנשים (עודף התחלואה נע בין 14%-9%) בנפת אשקלון בגברים (9%-6%), בנפת רחובות בגברים (5%) ובנפת פתח תקווה בנשים (4%); בנפת תל אביב נצפתה תחלואה גבוהה מהצפוי בשתי תקופות זמן בנשים (6%-3%); תחלואה נמוכה מהצפוי בכל תקופות הזמן נצפתה בנפת ירושלים בגברים ובנשים (16%-5%) ובנפת עכו בנשים (8%-6%); בנפת חדרה נצפתה תחלואה נמוכה מהצפוי בשתי תקופות זמן בנשים (6%). הפרסום כולל פירוט לפי סוגי סרטן: הערמונית, השד, הריאה, המעי הגס והחלחולת, כיס השתן ולימפומה שאינה הודג'קין.

(סרטן; אזורים גיאוגרפיים; אפידמיולוגיה)

021 סרטן הערמונית בישראל: עדכון נתוני תחלואה ותמותה, ספטמבר 2018
הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2018, 9 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל: הראשון בשכיחותו בקרב יהודים (17.7% מכלל המקרים החדשים ב-2015) והשלישי בשכיחותו, אחרי סרטן הריאה וסרטן המעי הגס והחלחולת, בקרב גברים ערבים (10.4% מכלל המקרים החדשים ב-2015). ב-2015 אובחנו 2,064 חולים חדשים עם סרטן חודרני של הערמונית - 89% יהודים, 6% ערבים ו-5% אחרים (נוצרים שאינם ערבים וחסרי סיווג דת). עיקר התחלואה היה בקרב בני 65 ומעלה. שיעורי היארעות המחלה המתוקננים לגיל בקרב גברים יהודים לפי מוצא היו ב-2015 47.3/100,000 בקרב ילידי אירופה/אמריקה, 40.4/100,000 בקרב ילידי ישראל, 38.1/100,000 בקרב ילידי אפריקה ו-33.5/100,000 בקרב ילידי אסיה. קיימת מגמה עתית של עלייה בשיעור ההישרדות היחסית (הישרדות החולים ביחס להישרדות האוכלוסייה התואמת להם בגיל ובמין) בקרב גברים יהודים אך לא בקרב גברים ערבים. סרטן הערמונית הוא הרביעי בשכיחותו מכלל מקרי התמותה מסרטן בקרב גברים בישראל (8.2% מכלל התמותה מסרטן), אחרי סרטן הריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת וסרטן הלבלב. בקרב גברים יהודים הוא הסרטן השלישי בשכיחותו (9.0% מכלל התמותה מסרטן), ובקרב גברים ערבים הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו (5.8% מכלל התמותה מסרטן); ב-2015 נפטרו מהמחלה בישראל 466 גברים: 87.6% יהודים, 7.7% ערבים ו-4.7% אחרים. בהשוואה ל-20 מדינות באירופה עם שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר ב-2012, ישראל דורגה במקום ה-11 בשיעור ההיארעות ובמקום ה-20 בשיעור התמותה.

(סרטן)

022 סרטן השד בנשים בישראל: עדכון נתוני היארעות ותמותה, 2018
הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2018, 10 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל. בסקירה זו מוצגים נתונים עדכניים ל-2015 על היארעות המחלה לפי קבוצות אוכלוסייה וגיל, שיעורי הישרדות ותמותה, השוואות בין-לאומיות ועוד. בין הממצאים: ב-2015 היווה סרטן השד כשליש מכלל הגידולים החודרניים בנשים בישראל; ב-2015 אובחנו 4,846 חולות חדשות עם סרטן חודרני של השד ו-630 חולות עם גידול ממוקד; 85% מהחולות היו יהודיות, 10% ערביות ו-5% "אחרות" (נוצריות לא-ערביות וחסרות סיווג דת); שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל לכל 100,000 נפש ב-2015 היו 95.7 ליהודיות, 69.2 לערביות ו-81.1 ל"אחרות"; 78% מהחולות היהודיות החדשות שאובחנו ב-2015 עם סרטן חודרני של השד היו מעל גיל 50, (65% מהערביות ו-68% מה"אחרות") ו-41% היו מעל גיל 65 (25% מהערביות ו-35% מה"אחרות"); כיום חיות בישראל 22,481 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2015-2011 ושהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה (19,889 נשים שאובחנו עם מחלה חודרנית ו-2,592 נשים שאובחנו עם מחלה ממוקדת); התמותה מסרטן השד נמצאת במגמת ירידה בקרב יהודיות מאז 1995, ובקרב ערביות ישנה מגמת עלייה בתמותה מ-1980 עד 2015; הגיל הממוצע של הנפטרות מסרטן השד היה 70 שנים; בהיארעות סרטן השד בקרב המדינות החברות ב-OECD ישראל דורגה ב-2012 במקום ה-16 מתוך 34 מדינות, ובתמותה מסרטן השד ישראל דורגה ב-2015 במקום השמיני מתוך 41 מדינות.

(נשים; סרטן השד; אפידמיולוגיה)

023 סילברמן, ברברה; קינן-בוקר, ליטל ואחרות:
סרטן צוואר הרחם בישראל - עדכון הנתונים: ינואר 2019
הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2019, 10 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

סרטן צוואר הרחם הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו בנשים בעולם, אחרי סרטן השד, סרטן המעי הגס והחלחולת וסרטן הריאה. בישראל סוג סרטן זה אינו נפוץ ושיעורי ההיארעות של המחלה הם בין הנמוכים במדינות המערב. בפרסום הנוכחי מוצגים נתונים עדכניים על היארעות, הישרדות ותמותה מסרטן חודרני וממוקד של צוואר הרחם בישראל. כן מוצגת השוואה בין-לאומית. בין הממצאים: שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של סרטן חודרני של צוואר הרחם ב-2015 היו 5.4/100,000 בקרב נשים יהודיות, 4.4/100,000 בקרב נשים ערביות ו-12.0/100,000 בקרב נשים "אחרות" (נוצריות שאינן ערביות וחסרות סיווג דת); שיעור ההישרדות היחסית ל-5 שנים מסרטן חודרני של צוואר הרחם בקרב נשים יהודיות שאובחנו ב-2004-2000 היה 65.0% ועלה ל-65.9% בקרב המאובחנות ב-2009-2005 ול-66.6% בקרב המאובחנות ב-2014-2010; שיעורי התמותה המתוקננים לגיל של סרטן צוואר הרחם ב-2015 היו 1.40/100,000 בקרב נשים יהודיות, 1.00/100,000 בקרב נשים ערביות ו-2.35/100,000 בקרב נשים "אחרות".

(נשים; סרטן; אפידמיולוגיה; תמותה)

024 קינן בוקר, ליטל; סילברמן, ברברה:
סרטן בצעירים בישראל - עדכון הנתונים
הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2019, 8 עמ', עבור האגודה למלחמה בסרטן. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

אחד מגורמי הסיכון המובילים להיארעות סרטן הוא גיל - הסיכון למחלה עולה מאוד עם עליית הגיל, ולכן המחלה אופיינית למבוגרים ולזקנים אך נדירה בקרב צעירים. התשניות (מוטציות) בחומר הגנטי התאי, אשר מובילות בסופו של דבר לאובדן הבקרה על חלוקת תאים, בקרב צעירים הן לרוב מולדות. לאלו נוספים גורמי סיכון כגון קרינה מייננת, גורמים זיהומיים (נגיף הפפילומה האנושי, נגיף האיידס ועוד) ועישון. בפרסום הנוכחי נסקרים נתונים על מגמות עתיות בהיארעות סרטן חודרני בקרב בני 44-0, סוגי הסרטן השכיחים באוכלוסייה זו בשנים 2015-1990 והימצאות חולים בני 44-20 בעת האבחנה ב-2015. בין הממצאים: מספר החולים בני 44-20 עולה עם הזמן, בעיקר עקב גידול האוכלוסייה; הסיכון לתחלואה בסרטן עלה רק בקרב נשים – עלייה של 0.5% לשנה מ-1998 בקרב נשים יהודיות ושל 2.9% לשנה מ-1990 בקרב נשים ערביות; בין סוגי הסרטן שבהם נצפתה עלייה: סרטן שד חודרני בנשים יהודיות (0.7% לשנה מ-1998), סרטן בלוטת המגן (תריס) – 4.5% לשנה בגברים יהודים ו-4 לשנה בנשים יהודיות, 2.8% לשנה בגברים ערבים ו-5.1% לשנה בנשים ערביות. התפלגות סוגי הסרטן השכיחים בקרב בני 44-20 ב-2015 היתה כדלקמן: בקרב גברים – סרטן האשך (14.1% מהאבחנות החדשות), לימפומה שאינה הודג'קין (10.9%) ולימפומת הודג'קין (8.4%), ובקרב נשים – סרטן השד (35.4% מהאבחנות החדשות), סרטן בלוטת המגן (16.6%) ומלנומה ממארת (5.7%).

(סרטן; צעירים; אפידמיולוגיה)

025 גינת, אמציה:
עוסקים ומומחים ברפואת המשפחה - 2018
מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 12 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

במסמך זה נסקרים מאפייניהם של רופאי המשפחה העובדים במרפאות הקהילה. הנתונים מבוססים על זיווג וטיוב של שני מקורות - קובץ רישיונות רפואה של אגף רישוי רפואה במשרד הבריאות ושל מערכות זימון התורים באינטרנט של ארבע קופות החולים. בין הממצאים: בינואר 2018 היו רשומים 2,100 רופאים מומחים ברפואת המשפחה (57% נשים) לעומת 1,901 ב-2015; שיעור הרופאים המומחים ברפואת המשפחה (עד גיל 67) היה 0.22/1,000 נפש; מספר המתמחים ברפואת המשפחה גדל מ-80 ב-2008 ל-134 ב-2017; 4 קופות החולים מספקות שירותי רפואת משפחה באמצעות 5,052 רופאים, מתוכם 1,619 (32%) מומחים ברפואת משפחה, 2,242 (44%) רופאים כלליים ללא התמחות והיתר עם התמחויות אחרות (19% מומחים ברפואה פנימית); קופת חולים לאומית היא הקופה היחידה שבה חל קיטון במספר רופאי המשפחה; בחלוקה למחוזות, שיעור רופאי המשפחה הגבוה ביותר ל-1,000 נפש היה במחוז הצפון (0.74) והנמוך ביותר במחוז תל-אביב (0.48); שיעור המומחים הגבוה ביותר ברפואת המשפחה וברפואה פנימית היה בקופת חולים מכבי (65%) ולאחריה בכללית (55%), במאוחדת (35%) ובלאומית (26%).

(רפואה ראשונית; רופאי משפחה)

026 ניתוח מרחבי של טיפולי הדיאליזה בישראל
מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות, ירושלים 2019, 22 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

בישראל ישנם יותר מ-6,000 חולי כליות כרוניים הנזקקים לטיפולי דיאליזה. הרוב הגדול של החולים אינם מאושפזים אלא מטופלים במכונים בקהילה או בבתי חולים. בדרך כלל המטופל צריך לבצע 3 טיפולים בשבוע, ומשך כל טיפול הוא כ-4 שעות. במחקר המתואר בפרסום הנוכחי נעשה ניתוח מרחבי של נגישות טיפולי הדיאליזה ב-2015. לאחר ניתוח פיזור האוכלוסייה ופיזור מכוני הדיאליזה, נבדקו נתוני רשם הדיאליזה הארצי במרכז הלאומי לבקרת מחלות (ביצוע הטיפולים בפועל) וחושבו זמני הנסיעה. בין הממצאים: על-פי רוב, פיזור מכוני הדיאליזה תאם את פיזור אוכלוסיית ישראל; בפועל, ככל שמטופל גר באזור אורבני מאוכלס, כך משך הזמן להגעה לטיפול ירד; לא נמצא קשר בין הרמה החברתית-כלכלית של יישוב המגורים לבין רמת הנגישות; לא נמצאו פערים משמעותיים ברמת הנגישות לפי קופת החולים שאליה השתייך המטופל; זמן הנסיעה הממוצע לטיפול ברכב פרטי היה 13 דקות, ובתחבורה ציבורית - 29 דקות; כ-96% מבני 65 ומעלה (כ-71% ממטופלי הדיאליזה) היו במרחק של עד חצי שעת נסיעה ברכב פרטי ממכון דיאליזה (בתחבורה ציבורית השיעור היה 77% מבני 65 ומעלה); זמן ההגעה הקצר ביותר היה במחוז תל-אביב (10 דקות ברכב פרטי ו-15 דקות בתחבורה ציבורית), והארוך ביותר היה באזור השומרון (29 דקות ברכב פרטי ו-58 דקות בתחבורה ציבורית).

(דיאליזה; מערך מרחבי; תחבורה; יחסי מרכז - פריפריה)

027 טיפולי הפריה חוץ גופית: 2016-1990
אגף המידע, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 6 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים נתונים על אודות כלל הטיפולים להפריה חוץ-גופית בישראל. הפריה חוץ-גופית (IVF - In Vitro Fertilization Treatments) היא אחד הטיפולים השכיחים ביותר בטיפולי הפוריות המתקדמים. בין הממצאים: ב-2016 היו 41,143 מחזורי טיפול - עלייה של 19% לעומת 2010; מספר מחזורי הטיפול עם החזרת עוברים ב-2016 היה 34,338 - עלייה של 15% לעומת 2010; מספר ההריונות כתוצאה מטיפולי הפריה חוץ גופית ב-2016 היה 10,642 - עלייה של 31% לעומת 2010; ב-2016 היו 7,328 לידות עם לידת חי - עלייה של 31% לעומת 2010; ב-2016 נולדו 8,595 תינוקות כתוצאה מטיפולי הפריה חוץ גופית - עלייה של 31% לעומת 2010; ב-2016, 4.7% מכלל לידות החי ב-2016 היו תוצאה של טיפולי הפריה חוץ גופית, לעומת 2% באמצע שנות ה-90', 3% באמצע שנות ה-2000 ו-4% ב-2010.

028 שם טוב, דניאל (עורך):
HIV / איידס בישראל - דו"ח אפידמיולוגי תקופתי, 2017-1981
המחלקה לשחפת ואיידס, האגף לאפידמיולוגיה, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 5 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

לקראת יום האיידס הבין-לאומי, שחל ב-1 בדצמבר, מפרסמת המחלקה לשחפת ואיידס של משרד הבריאות דו"ח אפידמיולוגי תקופתי על אודות התחלואה והתמותה מאיידס. בדו"ח הנוכחי מוצגים נתונים לשנים 2017-1981. על-פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון האיידס של האו"ם (UNAIDS), מוצגים נתונים על חולים ונשאים לפי מגדר, קבוצת גיל, דרך ההעברה, שנת הדיווח והישרדות/תמותה. בין הממצאים: מ-1981 עד סוף 2017 התגלו בישראל 9,593 מקרים חדשים של נשאי איידס וחולי איידס; במהלך תקופה זו נודע למשרד הבריאות על 1,848 נפטרים או חולים/נשאים שעזבו את ישראל; בסוף 2017 היו רשומים 7,745 אנשים החיים בישראל עם HIV/איידס, וההערכה היא שהמספר מגיע בפועל (על-פי מודל חדש) ל-8,874; ב-2017 דווח על 405 מקרים חדשים של HIV/איידס; שיעור ההיארעות ב-2017 עמד על 46 מקרים חדשים לכל מיליון תושבים; הקבוצות שבהן העברת המחלה היתה השכיחה ביותר הן: "אנשים שמוצאם בארץ אנדמית ל-HIV", "גברים המקיימים יחסי מין עם גברים" ו-"משתמשים בסמים בהזרקה".

029 גולדשמיט, רבקה; ניצן, לזלי:
סקר נתרן לאומי, 2016-2014
המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, משרד הבריאות, תל-אביב 2018, 59 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

צריכת נתרן גבוהה מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם ואת שיעורי התמותה. צמצום צריכת הנתרן מפחית את לחץ הדם משמעותית, הן בקרב בעלי יתר לחץ דם והן בקרב בעלי לחץ דם תקין. צמצום צריכת הנתרן הוא אחד היעדים של התכנית הלאומית לשיפור אורחות החיים, "אפשריבריא", שהושקה ב-2011 .לשם הערכת צריכת הנתרן באוכלוסיית ישראל, בוצע סקר הרגלי צריכת הנתרן, באמצעות מילוי שאלונים ואיסוף דגימות שתן. בסקר שנערך ב-2016-2014 השתתפו בני 20+ שהיו מבוטחים בקופות החולים "שירותי בריאות כללית", "מכבי שירותי בריאות" ו"קופת חולים לאומית". נמצא, כי צריכת המלח הממוצעת בקרב הנבדקים (6.9 גרם ליום) היתה כמעט כפולה מהכמות המומלצת למבוגרים. לא נמצאו הבדלים מובהקים בצריכת הנתרן לפי לאום ולפי קבוצת גיל. גברים צרכו נתרן יותר מאשר נשים. נמצאה הערכת חסר בדיווחים על צריכת המלח (אנשים טעו בהערכתם הסובייקטיבית את כמות המלח שהם צרכו לעומת הצריכה בפועל). רוב המשתתפים דיווחו שהם לא נוהגים לבדוק את תכולת הנתרן שמצוינת בסימון התזונתי של מוצרי מזון (נשים בדקו יותר מאשר גברים). רוב המשתתפים היו מודעים לכך שמזון עתיר מלח עלול לגרום לבעיות רפואיות רציניות.

(מזון; תזונה; הרגלי אכילה; מחלות לב וכלי הדם; יתר לחץ דם; בריאות הציבור)

030 דוח סיכום שירותי בריאות לתלמיד בשנת הלימודים תשע"ח 2017 - 2018
המחלקה לסיעוד בבריאות הציבור, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 18 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

בשנת הלימודים תשע"ח ניתנו "שירותי בריאות לתלמיד" לכ-1.35 מיליון תלמידים בכיתות א'-ט'. שירותי בריאות אלה מפוקחים ומבוקרים על-ידי משרד הבריאות, באמצעות לשכות הבריאות המחוזיות. בדו"ח הנוכחי מוצג סיכום כיסוי הפעילויות שניתנו בבתי הספר בשנת הלימודים תשע"ח בהשוואה לשנים קודמות. בין הממצאים: שיעור הכיסוי הנמוך ביותר מבין החיסונים היה לחיסון שפעת בכיתה ג' (41.8%), ושיעור הכיסוי הגבוה ביותר היה לחיסון MMRV  בכיתה א' (חיסון משולב למחלות חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח - 96%); שיעור הכיסוי של בדיקת גדילה בכיתה א' היה 97.6%, ובכיתה ז' - 92.5%; שיעור הכיסוי של בדיקת ראייה בכיתה א' היה 98.2%, ובכיתה ח' - 95.1%; שיעור הכיסוי של בדיקת שמיעה לכל התלמידים עם חשד לליקוי שמיעה היה 96.8%; שיעור הכיסוי של פעילויות חינוך לבריאות בכל הכיתות היה 74.5% בממוצע.

(תלמידים; שירותי בריאות; חיסונים; בדיקות רפואיות; חינוך לבריאות)

031 Azulay, Revital; Valinsky, Liora et al:
Is the Patient Activation Measure Associated with Adherence to Colonoscopy After a Positive Fecal Occult Blood Test Result?
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 74 (2018), 9 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

סרטן המעי הגס הוא גורם מוביל לתחלואה ולתמותה ברחבי העולם. ביצוע בדיקות שנתיות של דם סמוי בצואה הוא חשוב לצורך איתור המחלה, ואם מתקבלת תוצאה חיובית, יש לבצע בדיקת קוֹלוֹנוֹסְקוֹפְּיָה. במחקרים קודמים שנעשו זוהו מספר חסמים לביצוע בדיקות מעקב, ובראשם ההתנהגויות והבחירות של המטופלים. מדד רמת הפעילות של המטופלים (PAM) נועד להערכת הידע, הכישורים, האמונות והביטחון ביכולת ניהול הבריאות. מטרתו של המחקר שמדווח עליו במאמר הנוכחי היתה להעריך את הקשר שבין מידת ההעצמה של המטופלים, לפי ציוני מדד PAM, לבין ביצוע בדיקת קולונוסקופיה בתוך 90 יום מקבלת תוצאה חיובית בבדיקת דם סמוי בצואה. במסגרת המחקר נבדקו 429 מטופלים שתוצאת בדיקת הדם הסמוי שלהם היתה חיובית. 174 מהם ביצעו בדיקת קולונוסקופיה בתוך 90 יום ו-255 לא ביצעו. המשתתפים מילאו שאלון עבור מדד PAM. לא נמצא, קשר מובהק סטטיסטית בין ציוני ה-PAM  לבין ביצוע הבדיקה. לפרסום מלווה מצגת.

(סרטן; בדיקות רפואיות)

032 Carmel, Sara; Tovel, Hava; Ravies, Victoria et al:
Is a Decline in Will to Live a Consequence or Predictor of Depression in Late Life?
"Journal of the American Geriatrics Society", 66: 7 (July 2018), pp. 1290-1295.

במחקר המתואר במאמר זה נבדקו קשרי הגומלין שבין דיכאון לבין ירידה ברצון לחיות: האם דיכאון גורם לירידה ברצון לחיות או שמא ירידה ברצון לחיות גורמת לדיכאון. המחקר נעשה במשך שנתיים בקרב 870 קשישים ישראלים בני 75 ומעלה המתגוררים בשלוש ערים גדולות בישראל. בדיקת הקשרים נעשתה שלוש פעמים. בין הממצאים: מבין משתני הבריאות והמשתנים הסוציו-דמוגרפיים, רק המשתנה של הערכת הבריאות העצמית הצליח לנבא את הרצון לחיות ואת תסמיני הדיכאון; גיל ניבא רצון לחיות; רצון לחיות ניבא תסמיני דיכאון בכל אחת משלוש נקודות המדידה; המשתנה רצון לחיות ניבא תסמיני דיכאון גם 12 חודשים מאוחר יותר, בשנה השנייה ובשנה השלישית. המסקנה המרכזית מהמחקר היא, שכיוון ההשפעה הוא מהמשתנה רצון לחיות למשתני הדיכאון ולא להיפך.

(קשישים; דיכאון; איכות חיים; בריאות גופנית; בריאות הנפש)

033 Shalom, Tamar; Shuv-Ami, Avichai:
Force-Feeding and Resuscitation of Patients with Advanced Dementia: A Public Opinion Study
"Israel Medical Association Journal" (IMAJ), 20:6 (June 2018), pp. 368-372. The article appears on the Journal's Website: https://www.ima.org.il.

במקרים רבים, בני משפחה של חולי דמנציה בשלב מתקדם צריכים להחליט לקבל החלטות לגבי הזנה בכפייה ופעולות החייאה של החולה. בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נחקרו עמדות בנוגע לביצוע פעילויות הזנה בכפייה והחייאה בחולי דמנציה בקרב 1,002 מבוגרים (בני 18 ומעלה) שליוו חולים לחדר מיון עקב בעיה רפואית כלשהי במהלך חצי השנה שקדמה למחקר. בין הממצאים: 34.5% מהנשאלים תמכו בהזנה בכפייה, 38.2% התנגדו וליתר הנשאלים לא היתה דעה; 53.7% מהנשאלים תמכו בהחייאה, 28.6% התנגדו וליתר לא היתה דעה. ככל שרמת הדתיות של המשיב היתה גבוהה יותר, דעתו נטתה יותר להיות בעד האכלה בכפייה והחייאה. משיבים שליוו חולים בני 75 ומעלה נטו יותר לתמוך בהאכלה בכפייה ובהחייאה בהשוואה למלווים של חולים צעירים יותר; ככל שהמלווה היה צעיר יותר תמיכתו בפעילויות אלו היתה גבוהה יותר.

(קשישים; תשישות נפש; דמנציה; הזנה; הארכת חיים; עמדות)

034 Hassan, Ahmad; Jaffe, Ronen, Rubinshtein, Ronen et al:
Characterization of Coronary Artery Disease in Young Adults and Assessment of Long-term Outcomes
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 20: 10 (October 2018), pp. 613-618. The article appears on the Journal's Website: https://www.ima.org.il/MedicineIMAJ.

מטרתו של המחקר המתואר במאמר זה היתה לבחון את המאפיינים הקליניים של צעירים שהופנו לצנתור לשם הערכה או טיפול בחשד למחלת לב כלילית, ולבחון את ההשלכות שיש להיסטוריה משפחתית של היפרכולסטרולמיה (מחלה תורשתית גנטית, שגורמת לעליית הכולסטרול בדם) באוכלוסייה זו. במחקר נבדקו נתונים של כל 108 המטופלים בני ה-35 ומטה שעברו צנתור בשל חשד למחלת לב כלילית במרכז הרפואי כרמל בשנים 2017-2000. בין הממצאים: מבין המטופלים, 95 (88%) היו גברים; 67 סבלו מתסמונת כלילית חדה ו-41 מכאבים בחזה ללא התסמונת; גורמי הסיכון היו דומים בשתי הקבוצות: דיסליפידמיה (הפרעה ברמת השומנים בדם - 69%), היסטוריה משפחתית (64%), עישון (61%), השמנת יתר (39%), יתר לחץ דם (32%) וסוכרת (22%); ל-8 (12%) מהמטופלים עם תסמונת כלילית חדה ול-29 (71%) מאלו שלא היתה להם תסמונת כלילית חדה היו עורקים כליליים תקינים ללא אירועי לב. היסטוריה משפחתית של היפרכולסטרולמיה נמצאה בקרב 25% מהמטופלים עם תסמונת כלילית חדה. מסקנת החוקרים היא, כי יש לבצע מעקב אחר גורמי הסיכון בקרב חולים אלה.

(מחלות לב וכלי הדם; גורמי סיכון; יתר לחץ דם; עישון; השמנת יתר; צעירים)

035 Shiber, Shachaf; Zuker-Herman, Rona; Drescher, Michael et al:
Gender Differences in the Comprehension of Care Plans in an Emergency Department Setting
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 50 (2018), 6 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

המחלקות לרפואה דחופה מתאפיינות בקצב פעילות גבוה, בחילופים תכופים של הצוות הרפואי ובצורך בקבלת החלטות בתהליך מהיר. במחקר שמדווח עליו במאמר זה נבדקה מידת הבנת המטופלים את הסברי הצוות הרפואי במחלקות לרפואה דחופה בישראל (הסברים לגבי האבחון, הטיפול וההנחיות בשחרור) ושביעות רצונם מההסברים. כן נבדק האם ישנם הבדלים בין המינים בהבנה ובשביעות הרצון מההסברים. המחקר נערך במחלקה לרפואה דחופה של המרכז הרפואי "רבין" בשנים 2016-2014. במחקר השתתפו 150 מטופלים בגילים 80-18 (75 מכל מין), אשר מילאו שאלונים. בין הממצאים: כ-80% מהמשיבים דיווחו על הבנה מספקת של תכנית הטיפול; ככלל, לא נמצאו הבדלים בין המינים במידת ההבנה ושביעות הרצון; קושי בהבנת דברי האחיות נמצא בקרב מטופלים שאינם דוברי עברית.

(חדר מיון; כוח-אדם רפואי; יחסי רופא - חולה)

036 Greenberg, Sharon A.; Halpern, Pinchas et al:
Reduced Hospitalization Rates are not Associated with Increased Mortality or Readmission Rates in an Emergency Department in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", Vol. 7: 69 (2018), 7 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

ב-2011 הוציא משרד הבריאות הנחיה להגבלת שיעור התפוסה במחלקות הפנימיות בבתי החולים ל-120%. בעבודה שמדווח עליה במאמר זה, שבוצעה במרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב) בתל-אביב, נבדקה השפעת הגברת שיעור השחרורים על שיעורי האשפוז מחדש (לאחר שבוע) והתמותה (לאחר חודש) ב-2016-2010. בין הממצאים: כ-169,000 חולים אושפזו במחלקה לרפואה פנימית לאחר שהגיעו למחלקה לרפואה דחופה בתקופה זו; במהלך התקופה הנחקרת עלה שיעור הביקורים במחלקה לרפואה דחופה בכ-11%; שיעור האשפוזים ירד מכ-46% ב-2010 לכ-35% ב-2015; משך השהות הממוצע במחלקה לרפואה דחופה עלה מ-184 דקות ב-2010 ל-262 דקות ב-2016; משך העיכוב הממוצע במחלקה לרפואה דחופה של החולים שאושפזו עלה מ-97 דקות ב-2010 ל-240 דקות ב-2016; שיעור החולים שעוכבו יותר משעתיים בחדר המיון עלה מכ-24% ב-2010 לכ-66% ב-2016. לא נמצא שינוי מובהק בשיעורי האשפוז מחדש או התמותה במהלך השנים.

(בתי-חולים; אשפוז; רפואה דחופה; חדר מיון; מדיניות בריאות; אשפוז חוזר; תמותה)

037 Schuster, Michal; Elroy, Irit; Rosen, Bruce:
How Culturally Competent are Hospitals in Israel?
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 61 (2018), 10 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

ארגוני בריאות משרתים מטופלים ממגוון דתות ורקעים תרבותיים ולשוניים. הבדלים אלו במאפייני המטופלים כרוכים בצרכים שונים ובנגישות שונה למידע בריאותי ולשירותים. כחלק ממאמציו של משרד הבריאות לצמצום פערים הקשורים לגורמים תרבותיים, אומץ ב-2011, בהוראת מנכ"ל, קוד של כשירות תרבותית. בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נבדק מצב הכשירות התרבותית בבתי החולים בישראל - היכולת לספק שירותים התפורים לצרכים תרבותיים מגוונים. שאלון המחקר כלל 75 היגדים בנושא. שיעור ההיענות היה 97% - 35 מתוך 36 בתי החולים הכלליים בישראל. הראיונות נעשו עם מתאם הכשירות התרבותית בבית החולים או עם חבר הנהלה בכיר שהיה אחראי לנושא. בין הממצאים: הציון הממוצע של בתי החולים היה 2.3 מתוך 4; רמת הכשירות התרבותית של בית החולים היתה קשורה חיובית לבעלות לא פרטית ולמיקום במחוזות הדרום והמרכז; ציונים נמוכים, בממוצע, היו בתחומי הקשר עם הקהילה (1.28), הכשרת הצוות בנושא (1.35), הסבר במהלך טיפול בשפת המטופל (1.62) והכשירות התרבותית בתחום משאבי אנוש - גיוס והערכה (1.64). בסוף המאמר מובאות מסקנות והמלצות.

(בתי-חולים; הבדלי תרבות; איכות השירות)

038 Nesher, Eviatar; Braun, Marius; Eizner, Sigal et al:
Transplantation of Livers from Old Donors: Pushing the Envelope Beyond the Seventh Decade
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 20: 12 (December 2018), pp. 765-769. The article appears on the Journal's Website: https://www.ima.org.il/imaj.

המחסור בכבד להשתלה העלה את הרעיון להרחיב את אוכלוסיית התורמים לבני 70 ומעלה. רעיון זה נתקל בביקורת בשל חשש לסיבוכים בכלי הדם ובכיס המרה ולהיארעות מחלת כבד מסוג הפטיטיס C. במחקר המתואר במאמר זה נבדקו היעלות והבטיחות של תרומות כבד מקשישים. במסגרת המחקר, נבדק מצבם של 310 מושתלי כבד בני 18 ומעלה שקיבלו את התרומה מנפטרים ב-2015-2005 - 265 מתורמים בני פחות מ-70 ו-45 מתורמים בני 70 ומעלה. המשתנים שנבדקו היו מצב השתל, שרידותם של המושתלים וסיבוכים עיקריים. בין הממצאים: לא נמצא הבדל מובהק בשיעורי השרידות של המושתלים ושל השתל לאחר שנה, חמש שנים ועשר שנים בשתי הקבוצות; שיעורי הסיבוכים בכלי הדם ובכיס המרה היו דומים בשתי הקבוצות; גורמי הסיכון המובהקים לכישלון השתל היו מחלת כבד מסוג הפטיטיס C, גיל מבוגר של התורם ומין זכר של המושתל. ניתן להתגבר על בעיית הגיל המבוגר של התורם אם מבוצעת שמירה של השתל בתנאים נאותים.

(תרומת איברים; השתלת איברים; קשישים)

039 Springer, Shmuel; Gleicher, Hadas; Hababou, Hila:
Attitudes and Beliefs about Musculoskeletal Pain and its Association with Pain Neuroscience Knowledge Among Physiotherapy Students in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 67 (2018), 8 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

לפיזיותרפיה יש תפקיד חיוני בסיוע למטופלים בהתמודדות ובטיפול בכאבי שרירים ושלד. במחקר המתואר במאמר זה נבדקו עמדותיהם וידיעותיהם של תלמידי תואר ראשון לפיזיותרפיה לגבי כאבים אלה. זאת, בשל השפעת עמדות וידיעות אלו על המטופלים. במסגרת המחקר, נבדקו שלוש קבוצות סטודנטים: 29 תלמידי שנה א' (לפני קורס כאב), 28 תלמידי שנה ב' (מיד לאחר קורס כאב ולפני התנסות קלינית) ו-28 תלמידי שנה ד' (לאחר סיום ההתנסות הקלינית). המשתתפים מילאו שאלון להערכת גישות ואמונות כלפי כאב. בין הממצאים: בקרב תלמידי שנה א' נמצאה פחות אמונה ביכולת של הסובלים מכאבי שריר ושלד לתפקד בהשוואה לתלמידי שנים ב' ו-ד' (לא נמצאו הבדלים בין תלמידי שנים ב' ו-ד'); בקרב תלמידי שנה ד' נמצא שהידע בתחום הכאב היה קשור לירידה באמונה שכאב כרוני מצדיק מוגבלות. מכאן, שההתנסות המעשית תרמה לידע ולגישות חיוביות יותר.

(פיזיותרפיה; כאב; סטודנטים; עמדות)

040 Natapov, L.; Kushnir, D.; Dichtiar, R. et al:
Dental Status, Visits, and Functional Ability and Dietary Intake of Elderly in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 58 (2018), 5 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

מחקרים אפידמיולוגיים מעידים כי התדרדרות בבריאות השן ואיבוד שיניים הם חלק מתהליך ההזדקנות. כתוצאה מאיבוד שיניים יורדת יכולת הלעיסה, וככל שמספר השיניים קטן יותר יכולת הלעיסה נפגמת יותר. באחרונה שוקלת ממשלת ישראל להכניס את טיפולי השיניים לקשישים למסגרת הטיפולים של סל הבריאות. במחקר שמדווח עליו במאמר זה מוצגים נתונים לגבי השפעת מצב השיניים של קשישים על התזונה ועל מצב הבריאות הכללי, נתונים שאמורים להילקח בחשבון בעת קבלת החלטה זו. המחקר התבסס על ניתוח משני של נתוני סקר מב"ת זהב (1,776 איש). בין הממצאים: נמצא הבדל מובהק בצריכת סיבים, קלוריות, חלבונים וירקות בין קשישים שביקרו אצל רופא שיניים בשנה האחרונה לבין אלה שלא; קשישים בעלי שיניים תותבות צרכו פחות מזון מעמיתיהם בעלי השיניים הטבעיות; קשישים עם בעיות בלעיסה צרכו פחות מזון מאשר קשישים ללא בעיות אלו. בסוף המאמר מובאות מסקנות והמלצות. מודגשת החשיבות של ביקורים סדירים אצל רופא השיניים.

(קשישים; בריאות הפה; רפואת שיניים; תזונה; זיקנה; ביטוח בריאות ממלכתי)

041 Schwartz, Ella; Khalaila, Rabia; Litwin, Howard:
Contact Frequency and Cognitive Health among Older Adults in Israel
"Journal of Aging & Mental Health", published ahead of print.

במחקר המתואר במאמר זה נבדק הקשר שבין תדירות המגעים עם הרשת החברתית של הפרט לבין בריאותו הקוגניטיבית בגיל 50 ומעלה. המחקר התבסס על נתוני החלק הישראלי של סקר SHARE (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe), ונבדקו בו שלוש קבוצות אוכלוסייה: יהודים וותיקים, ערבים ועולים ממדינות ברית-המועצות לשעבר. בין הממצאים: נמצא קשר ישיר וחיובי בין תדירות המגעים עם הסביבה החברתית הקרובה לבין תפקוד קוגניטיבי. תדירות המגעים נקשרה גם להפחתת תסמיני דיכאון. יש לציין, כי נמצאו הבדלים בהשפעות של קשרים אלו בקרב קבוצות האוכלוסייה השונות.

(מפגשים חברתיים; רשתות חברתיות; כושר קוגניטיבי; רווחה רגשית; בריאות הנפש; מבוגרים)

042 Keshet, Yael; Popper-Giveon, Ariela:
Patient Demands for Ethnic-Based Separation in Public Hospitals in Israel: Patients’ and Practitioners’ Perspectives
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 44 (2018), 11 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

בידול במערכת הבריאות נקשר בדרך כלל באי-שוויון בניצול שירותי הבריאות ובטיפול הרפואי. בישראל, הרוב היהודי והמיעוט הערבי מטופלים באותם ארגוני בריאות. מדי פעם, מועלית ממטופלים דרישה להפרדה אתנית בחדרי האשפוז, למרות עיקרון איסור אפליה בין מטופלים על רקע דת, גזע, מגדר ולאום. במחקר המתואר במאמר זה נבדקה עמדתם של מטופלים לגבי הפרדה בין יהודים לערבים בחדרי האשפוז ודרכי ההתמודדות של הצוות הרפואי. במסגרת המחקר, נערך סקר בקרב מדגם מייצג של 760 ישראלים (505 יהודים ו-255 ערבים) בני 18 ומעלה. נוסף על כך, נעשו 50 ראיונות עומק עם מנהלים, רופאים ואחיות (יהודים וערבים) ב-11 בתי חולים ציבוריים בישראל. בין הממצאים: בסקר ענו 30% מהיהודים ו-21% מהערבים שצריכה להיות לחולה האפשרות לבחור אם להיות מאושפז בחדר רק עם בני אותו מוצא (עמדה זו היתה שכיחה בקרב בעלי רמת דתיות גבוהה ורמת השכלה נמוכה); 80% מהיהודים ו-71% מהערבים היו נגד הפרדה מלאה של מערכת הבריאות לפי מוצא אתני; בראיונות העומק עלה, כי לעתים אחיות נענות לדרישה של חולה להפרדה בין חולים ערבים ליהודים וכי לעתים האחיות אף עושות את ההפרדה מיוזמתן כדי למנוע מתחים ועימותים. על פי רוב, רופאים בכירים ומנהלים לא היו מודעים להפרדה זו.

(בתי-חולים; אשפוז; אחים [סיעוד]; רופאים; יחסי ערבים - יהודים; עמדות)

043 Givon, Limor; Levi, Avi; Bloch, Boaz et al:
Immediate and Brief Intervention after Suicide Attempts on Patients without Major Psychiatric Morbidity - A Pilot Study in Northern Israel
"European Psychiatry", No. 51 (June 2018), pp. 20-24. The article appears on the Journal's Website: https://www.sciencedirect.com.

מניעת התאבדויות היא משימה מתמשכת של שירותי בריאות הנפש. במאמר הנוכחי מתוארת תכנית חלוץ שבוצעה במחוזות חיפה והצפון בשנים 2012-2009. התכנית נועדה למטופלים עם סיכון להתאבדות ללא תחלואה נפשית משמעותית או קשר קודם עם מערכת בריאות הנפש. מטופלים לאחר ניסיון התאבדות או שנחשבו כבעלי סיכון גבוה להתאבדות הופנו לתכנית. המגע הראשון נוצר עד 24 שעות לאחר ההפניה, והוא כלל פנייה טלפונית והצעה להתערבות נוספת. במקרים שבהם המטופל הסכים, הוא הוזמן לסדרה של 12-8 מפגשים עם מטפל, שהשתמש בטכניקות של התערבות במשבר. בין הממצאים: 212 מטופלים הופנו לתכנית (על-פי נתוני משרד הבריאות, בתקופה זו נרשמו במחוז חיפה 2,639 ניסיונות התאבדות בקרב בני 18 ומעלה); כ-75% מהמטופלים היו נשים; 137 מהמטופלים המשיכו בתכנית לאחר שיחת הטלפון הראשונה; 60% מהמטופלים היו יהודים, 25% היו ערבים ו-9% היו דרוזים.

(התאבדויות; מצבי לחץ; תכניות התערבות)

044 זילברשטיין, טניה; חסין, דין ואחרים:
התכנית הלאומית להערכת תהליכים ותוצאות במערך השיקום הפסיכיאטרי בקהילה: הערכת מדדי תוצאה בקרב צרכני שירותי שיקום -  ינואר 2016 - אפריל 2017
המרכז להכשרה ולחקר שירותים ומדיניות בתחום בריאות הנפש, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2018, 75 עמ'. הוגש לאגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות ולקרן לזלו נ. טאובר. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: https://www.health.gov.il.

תכנית "מדדי תוצאה" נועדה לספק תמונת מצב עדכנית על אוכלוסיית מקבלי השירותים במסגרת מערך השיקום הפסיכיאטרי בקהילה, להעריך שינויים באוכלוסייה זו, להעריך מדדי תוצאה של צרכני שירותי סל השיקום לאורך זמן ולנתח את תהליכי קבלת ההחלטות ויישומן. זאת, במטרה לשפר ולייעל את שירותי השיקום בבריאות הנפש בקהילה. בדו"ח זה, הרביעי בסדרה, מוצגים נתונים שנאספו משאלונים שמילאו 9,617 צרכני שיקום ו-8,817 אנשי צוות שליוו אותם. כמו כן, מוצגים נתוני משרד הבריאות על חולים אלה בתקופה ינואר 2016 - אפריל 2017. הדו"ח כולל מאפיינים דמוגרפיים, מאפייני צריכת שירותים, מאפייני תחלואה ואשפוזים, מאפייני תפקוד ואיכות חיים של צרכני השירותים וכו'. כן כולל הדו"ח השוואות בין התשובות בסבב א' של המחקר לתשובות בסבב ב' ובסבב ג' והשוואות בין תשובות צרכני השירותים לתשובות אנשי הצוות.

(בריאות הנפש; שירותי בריאות; שיקום; אשפוז; בריאות גופנית; תעסוקה; פעילויות פנאי; דיור; חינוך; איכות חיים; שביעות רצון)

045 שדמי, אפרת; הוכמן, לימור; זילברשטיין, טניה:
התכנית הלאומית להערכת תהליכים ותוצאות במערך השיקום הפסיכיאטרי בקהילה: הערכת תחום הבריאות הגופנית בקרב צרכני שירותי שיקום
המרכז להכשרה ולחקר שירותים ומדיניות בתחום בריאות הנפש, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2018, 29 עמ'. הוגש לאגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות ולקרן לזלו נ. טאובר. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: https://www.health.gov.il.

תכנית "מדדי תוצאה" נועדה לספק תמונת מצב עדכנית על אוכלוסיית מקבלי השירותים במסגרת מערך השיקום הפסיכיאטרי בקהילה, להעריך שינויים באוכלוסייה זו, להעריך מדדי תוצאה של צרכני שירותי סל השיקום לאורך זמן ולנתח את תהליכי קבלת ההחלטות ויישומן. זאת, כדי לשפר ולייעל את שירותי השיקום בבריאות הנפש בקהילה. בדו"ח הנוכחי מוצגים נתונים על בריאותם הגופנית של המטופלים בתקופה ינואר 2016 - אפריל 2017. הדו"ח מתבסס הן על נתונים ממאגרי המידע של משרד הבריאות והן על תשובות צרכני השירותים בשאלונים שהם מילאו. כן נערכה השוואה לתשובות צרכני השירותים שהתקבלו באפריל 2013 - ינואר 2016, ונבדק הקשר בין דיווחם של הצרכנים על הצבת והשגת מטרות בתחום הבריאות הגופנית בסבב הראשון של מילוי השאלונים לבין דיווחם על מצב בריאותם הגופנית בסבב השני של מילוי השאלון.

(בריאות הנפש; שירותי בריאות; שיקום; בריאות גופנית)

046 Miodownik, Chanoch; Friger, Michael D.; Orel, Eyal et al:
Clinical and Demographic Characteristics of Secluded and Mechanically Restrained Mentally Ill Patients: A Retrospective Study
"Israel Journal of Health Policy Research", 8: 9 (2019), 8 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

אמצעי ריסון או בידוד בטיפולי חירום פסיכיאטריים מופעלים כאשר שיטות אחרות להסרת איום גופני נכשלות. מטרתו של המחקר המתואר במאמר זה היתה לבחון את הקשר שבין הפעלת אמצעים אלה לבין מאפיינים דמוגרפיים וקליניים של המטופלים, וזאת כדי לבדוק מהם הגורמים העשויים לקצר את משך הפעלתם של אמצעים אלו. במסגרת המחקר נבדק השימוש באמצעים אלו ב-2014 בקרב גברים שאושפזו במחלקה סגורה בבית-חולים ממשלתי לבריאות הנפש בישראל. המידע כלל גיל, האבחון הפסיכיאטרי, מצב משפחתי, רמת השכלה, מוצא, משך האשפוז, אשפוז מרצון / בכפייה, האמצעי שהופעל, הסיבה שהאמצעי הופעל, מספר הפעמים ומשך הזמן שבו הופעל האמצעי ועוד. בין הממצאים: מבין 563 המטופלים שהתקבלו למחלקה ב-2014, 176 (31.3%), עברו טיפולי ריסון/בידוד; 98% ממטופלי הריסון/בידוד היו אלימים בעבר; מטופלים עם הפרעות אישיות הוגבלו גופנית למשך הזמן הארוך ביותר, ואילו מטופלים עם שסעת (סכיזופרניה) הוגבלו למשך הזמן הקצר ביותר בהשוואה ליתר האבחנות; נמצא מתאם שלילי בין משך הטיפול בכפייה לבין מספר האחיות האקדמאיות במשמרת.

(אשפוז פסיכיאטרי; טיפול כפוי)

047 Rosen, Laura J.; Rier, David A.; Schwartz, Robert et al:
Knowledge and Risk Perceptions of Israelis Towards Combustible Cigarettes: The Need for Immediate Remedial Action
"Israel Journal of Health Policy Research", 8: 10 (2019), 12 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

במחקר המתואר במאמר זה נבדקו הידע ותפיסות הסיכון לגבי עישון וחשיפה לעישון טבק בישראל. המחקר התבסס על סקר טלפוני שנערך בקרב 502 בני 18 ומעלה, שבו נשאלו שאלות בנוגע לעישון אקטיבי ולעישון פאסיבי. בין הממצאים: רק כ-40% מכלל המשיבים וכ-20% מהמשיבים המעשנים ידעו לענות במדויק על השאלות לגבי נזקי העישון; כ-30% מכלל המשיבים וכ-20% מהמשיבים המעשנים ידעו שעישון גורם ליותר נזקים מאשר תאונות דרכים; כ-30% מהמשיבים לא היו מודעים לכך שחשיפה לעשן טבק גורמת לסרטן הריאות ולמחלות לב, 27.7% מהמשיבים לא ידעו שהעישון גם מקצר את תוחלת החיים וגם פוגע באיכות החיים, ו-31.1% לא היו מודעים לכך שבעיות בריאות הקשורות לעישון פוגעות בכל או ברוב המעשנים הכבדים; עישון בפועל נמצא קשור בעקביות לרמות ידע נמוכות ולתפיסות סיכון מוטעות על נזקי העישון.

(עישון; ידע; בריאות גופנית; בריאות הציבור; עמדות)

048 בליצר, רן; טמיר, אורלי; שטראוס, יהודה ואחרים:
הערכת עלות מחלת הסוכרת בישראל והבנת המשמעויות למניעתה ולפיתוח כלי מימון חדשים לרפואה מונעת
נתמך על ידי המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות והמוסד לביטוח לאומי, 2018, 34 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

סוכרת היא מחלה כרונית נפוצה באוכלוסייה והיקף התחלואה והתמותה הקשורים במחלה מלווים בעלויות רבות היוצרות נטל כלכלי משמעותי על המטופל, מערכת הבריאות והחברה כולה. מטרתו של מחקר זה היתה להעריך את עלות מחלת הסוכרת בישראל על פני שנה קלנדרית מנקודת מבט ציבורית, הכוללת עלויות ישירות ועקיפות. במסגרת המחקר נבדקו נתוניהם של מבוטחי שירותי בריאות כללית בשנת 2013. הערכת מרכיבי עלות עקיפים נעשתה על נתוני המוסד לביטוח לאומי. מתוך כלל המבוטחים בני 18 ומעלה נלקח מדגם מזווג של 300,000 מבוטחים, שבו זווגו מבוטחים עם אבחנת סוכרת על-פי פרמטרים של גיל, מין ומגזר למבוטחים ללא אבחנת סוכרת ששימשו כקבוצת יחוס. בין הממצאים: העלות למבטח של מבוטח סוכרתי היתה גבוהה פי 1.75 ממבוטח שאינו סוכרתי; ההוצאה על חולי סוכרת היוותה 33% מההוצאה הכללית, כאשר 14% מההוצאה הכללית (כ-5.3 מיליארדי ₪) מיוחסת למחלת הסוכרת; הפגיעה השנתית הכוללת ביצרנות המתבטאת בפערים בהכנסה מעבודה נאמדת בכ-4.2 מיליארדי ₪, ומתוכם כ-1.9 מיליארדי ₪ ניתן לייחס לאי-ההשתתפות בכוח העבודה בשל נכות; הפגיעה ביצרנות המיוחסת לסוכרת בגין תמותה מוקדמת היא כ-802 מיליוני ₪; סכום קצבאות סיעוד, ניידות ושירותים מיוחדים, המיוחסות לסוכרת, היה כ-567 מיליוני ש"ח, וסכום ההוצאה על קצבת נכות, המיוחסת לסוכרת, עמד על כ-615 מיליון ₪.

(סוכרת; עלויות; מימון; שירותי בריאות; רפואה מונעת; מוגבלויות; קצבאות; סיעוד)

049 סקר חווית המטופל במחלקות אשפוז בבתי חולים כלליים: מדידה שלישית - 2018
אגף שירות, משרד הבריאות, ירושלים 2019, 58 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

במצגת זו מוצגים ממצאים מהסקר הלאומי השלישי לבחינת חווית המטופל במחלקות האשפוז בבתי החולים הכלליים. אוכלוסיית הסקר כללה מטופלים בני 18 ומעלה שאושפזו לשני לילות לפחות ברוב המחלקות (לא כולל מרפאות, נשים, טיפול נמרץ, שיקום, רפואה דחופה ומרפאות חוץ). לכל בית חולים נקבע מספר ראיונות זהה (500). הראיונות בוצעו טלפונית עם המטופלים בתוך 14 ימים מהשחרור מבית החולים במאי-אוגוסט 2018. בסך הכל רואיינו כ-11,000 מטופלים. ציון שביעות הרצון הכללית היה 81%. ציוני שביעות רצון לפי המדדים היו: יחס וכבוד למטופל - 88%, מתן מידע והסברים - 84%, רצף הטיפול - 82%, תנאים סביבתיים - 78%, יעילות - 84%; העצמה ושיתוף המטופל – 75. נוסף על כך, 88% מהמטופלים דיווחו שהם הרגישו שהם מטופלים בידיים טובות, ו-75% דיווחו על נכונות להמליץ על בית החולים. בהשוואה ל-2016 נרשם שיפור בכל המדדים. בהשוואה בין סוגי מחלקות, מחלקות פנימיות קיבלו ציונים נמוכים יותר מאשר מחלקות אחרות. בהמשך מוצגים נתונים לפי בית חולים ולפי מחלקה, ומפורטים נושאים שבהם הושגו שיפורים בולטים. כן מוצגים נתוני שביעות הרצון לפי קבוצות גיל ומשתנים נוספים.

(בתי-חולים; שביעות רצון; איכות הטיפול; עמדות)

050 Zelnik Yovel, Dana; Tal, Orna; Dicker, Dror et al:
Chairing the Internal Medicine Department- Analysis of Current State and Future Trends in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 73 (2018), 6 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק האם קיים מחסור במועמדים עתידיים להחלפת המנהלים הנוכחיים של המחלקות הפנימיות בבתי החולים בישראל ולהשוות בין המאפיינים הדמוגרפיים, המקצועיים והאקדמיים של המנהלים הנוכחיים לבין אלו של המועמדים העתידיים לתפקיד. העבודה התבססה על שאלון אנונימי מקוון שהופץ ב-2016 בקרב כל 101 המנהלים המכהנים של המחלקות הפנימיות בישראל. 67 מהם ענו על השאלון. בין הממצאים: 88% היו גברים ו-86% היו בני 50 ומעלה; ל-85% היה רקע אקדמי בדרגת מרצה ומעלה; 28% ממנהלי המחלקות סימנו יורש לתפקידם; אלו שסימנו יורש היו בעלי מעמד אקדמי גבוה יותר ומשך כהונה ארוך יותר כמנהלי מחלקות; לרופאים שסומנו לרשת את תפקידי מנהלי המחלקות היה מעמד אקדמי נמוך מזה של המנהלים הנוכחיים, ושיעור הגברים בקרבם היה 65%.

(רופאים; מנהלים; מחלקות בבתי חולים)

051 Hasadia, R.; DuBose, J.; Peleg, K. et al:
The Use of Chest Computed Tomographic Angiography in Blunt Trauma Pediatric Population
"Pediatric Emergency Care", published ahead of print.

פגיעה חזקה בחזה היא נפוצה בקרב ילדים. לעיתים נדירות לפגיעה זו נלווית פגיעה בכלי הדם של בית החזה, העלולה לגרום למוות. בדיקת אנגיוגרפיה טומוגרפית ממוחשבת היא הדרך הטובה ביותר לאבחון פגיעה זו, אולם הבדיקה כרוכה ברמת קרינה גבוהה המסוכנת לילדים. בעבודה המתוארת במאמר זה נבדקו נתוניהם של נפגעי טראומת חזה עד גיל 14 בשנים 2015-1997 (בדגש על נפגעים שעברו בדיקה זו), כפי שהופיעו ברישום הטראומה הלאומי של ישראל. בין הממצאים: מבין 433,325 נפגעי טראומה חזקה ב-2015-1997, 119,821 נפגעים היו עד גיל 14; מתוכם, 12 ילדים אובחנו עם פגיעות בכלי הדם של בית החזה; סיבת הפגיעה השכיחה ביותר היתה פגיעת מכונית בהולך רגל; 5 מתוך 12 הנפגעים הללו נפטרו כתוצאה מהפגיעה. החוקרים ממליצים לא לבצע בדיקת אנגיוגרפיה טומוגרפית ממוחשבת באופן סטנדרטי בשל סכנות הקרינה.

(ילדים; פצועים; בדיקות רפואיות)

052 Becker, A.; Peleg, K.; Olsha, O. et al:
Analysis of Incidence of Traumatic Brain Injury in Blunt Trauma Patients with Glasgow Coma Scale of 12 or Less
"Chinese Journal of Traumatology", 21: 3 (June 2018), pp. 152-155.

אבחון מוקדם של פגיעה מוחית טראומטית הוא חשוב לשיפור סיכויי ההישרדות והתפקוד הנוירולוגי של הנפגעים. מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק האם ציון 12 ומטה במדד גלאזגו (מדד נוירולוגי להערכת רמת ההכרה של אדם) יכול לנבא פגיעה מוחית טראומטית ואת החומרה של פציעות נלוות בקרב נפגעי טראומה קשים. העבודה התבססה על נתוניהם של 303,435 נפגעי טראומה קשים שנפגעו בישראל בשנים 2013-1998 ונכללו ברישום הטראומה הלאומי. בין הממצאים: מבין נפגעי הטראומה הקשים, ל-8,731 (2.9%) היה ציון 12-3 במדד גלאזגו; מתוכם, ל-5,372 (61.5%) היתה פגיעה מוחית טראומטית; בקרב 5,095 מטופלים "יציבים" עם ציון 8-3 במדד גלאזגו, ל-32.4% לא היתה פגיעה מוחית טראומטית. בקרב מטופלים "לא יציבים" עם ציון 8-3 במדד, ל-39.5% לא היתה פגיעה מוחית. אחת ממסקנות העבודה היא, שיעילותו של מדד גלאזגו היא מוגבלת בחיזוי פגיעה מוחית בקרב נפגעי טראומה מורכבים.

(פצועים; טראומה; פגיעה מוחית; חוסר הכרה; מדדים; ניבוי)

053 Palgi, Yuval; Avidor, Sharon et al:
Perception Counts: The Relationships of Inner Perceptions of Trauma and PTSD Symptoms Across Time
"Interpersonal and Biological Processes", 81: 4 (2018), pp. 361-375.

במאמר זה נבדק, באמצעות ניתוח של ממצאי שני מחקרי אורך שנעשו בישראל בקרב מבוגרים וקשישים, כיצד תפיסות פנימיות של חוויית החשיפה לאירוע טראומתי משפיעות על היארעות תסמינים פוסט- טראומטיים לאורך זמן. תפיסותיהם של המשתתפים הוערכו באמצעות שני סולמות מדידה. נמצא, כי לחשיפה לאירועים טראומתיים יש השפעה ארוכת טווח על בריאות הנפש. במאמר נדונות ההשפעות הספציפיות, ולבסוף מובאות מסקנות והמלצות.

(הפרעות פוסט-טראומטיות; בריאות הנפש)

054 Bashkin, Osnat:
Depression Among Older Adults with Diabetes in Israel: Pattern of Symptoms and Risk Factors
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 20: 4 (April 2018), pp. 222-226. The article appears on the Journal's Website: https://www.ima.org.il/imaj.

סוכרת היא מחלה מטבולית מורכבת, ששכיחותה ברחבי העולם גוברת והולכת. דיכאון היא אחת מהמחלות החמורות הנלוות לסוכרת, וישנם מספר גורמים הידועים כמגבירי סיכון. מטרתו של המחקר המתואר במאמר זה היתה לבדוק תסמיני דיכאון המאפיינים חולי סוכרת ישראלים בני 50 ומעלה ולזהות משתנים סוציו-דמוגרפיים והתנהגויות סיכון העלולים להשפיע על הגברת הדיכאון בקרב חולי הסוכרת. תסמיני הדיכאון נחקרו בקרב מדגם של 2,332 בני 50 ומעלה שהשתתפו בגל השלישי של סקר SHARE (Survey of Health, Aging and Retirement in Europe) בישראל, אשר 561 מתוכם (גיל ממוצע - 71) דיווחו שהם אובחנו כחולי סוכרת. בין הממצאים: תסמיני הדיכאון בקרב המדווחים על סוכרת היו גבוהים יותר באופן מובהק בהשוואה לאלו שלא דיווחו על סוכרת (29% ו-16% בהתאמה); נשים היו בסיכון כפול ללקות בדיכאון לעומת גברים (42.6% ו-24.8% בהתאמה); גורמי סיכון משמעותיים לפיתוח דיכאון בקרב אוכלוסייה זו היו קשיים כספיים, מיעוט בפעילות גופנית עקב בעיה בריאותית וכן מיעוט בפעילויות חברתיות ומגורים ללא בן/בת זוג.

(סוכרת; מבוגרים; דיכאון; גורמי סיכון)

055 דפרין, רות:
חקירת האינטראקציה בין גורמים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים האחראים להתפתחות כאב כרוני לאחר חבלות במערכת העצבים ולניבוי הכאב, ובדיקת יעילות הטיפול בכאב זה
החוג לפיזיותרפיה, בית הספר למקצועות הבריאות, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2018, 22 עמ', בשיתוף עם קרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח בישראל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: http://www.igudbit.org.il.

כמחצית מהנחבלים במערכת העצבים המרכזית מפתחים, בנוסף למגבלות המוטוריות, גם "כאב נוירופטי מרכזי". זהו כאב כרוני ועוצמתי, הנמשך בדרך כלל כל החיים. גורמים להחמרת הכאב הם שינויים במזג האוויר, שינויים במצב הרוח, מחלות חום ועוד. כאב זה גורם לפגיעה משמעותית באיכות החיים, לירידה בכושר העבודה, לירידה ביכולת הריכוז ועוד. בין מטרותיו של מחקר עוקבה זה: בדיקת מנגנון הכאב ויעילות הטיפול בו; חקירת השינויים החלים בתפקוד מערכת הכאב ובמיוחד במערכות האחראיות לוויסות כאב, ותרומתן להתפתחות כאב זה; חקירת השינויים בתגובת הסטרס, תרומתה להתפתחות הכאב ואפיון יחסי הגומלין בין מערכת הסטרס לבין מערכת הכאב. במסגרת המחקר נבדקו שלוש קבוצות: נפגעי חוט שידרה ותיקים (לפחות חצי שנה) הסובלים מהכאב, נפגעי חוט שידרה ותיקים שאינם סובלים מכאב כרוני ונבדקים בריאים שאינם סובלים מפגיעה או כאב כלשהם. המשתתפים עברו בדיקות שונות ומילאו שאלונים. נמצא, בין היתר, כי ליקוי בדיכוי כאב הופיע לפני התפתחות הכאב המרכזי וכי הוא ככל הנראה מהווה גורם סיכון להתפתחותו. כמו כן, ריבוי תסמינים פוסט-טראומטיים מהווה אף הוא גורם סיכון להתפתחות הכאב. בסוף הדו"ח מובאות מסקנות והמלצות.

(כאב; פצועים; שיקום)

056 Ghanem-Zoubi, Nesrin; Pessah Eljay, Silvia et al:
Reemergence of Human Brucellosis in Israel
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 21: 1 (January 2019), pp. 10-12. The article appears on the Journal's Website: https://www.ima.org.il/imaj.

בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נחקרה האפידמיולוגיה הנוכחית של ברוצלוזיס (קדחת מלטה) בישראל. במסגרת העבודה, חושבה התחלואה בישראל ב-2015-2009 בכלל ובאוכלוסייה הערבית בפרט. העבודה התבססה על נתוני האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות. מקרי התחלואה מופו לפי יישוב, בדגש על יישובים עם 10/100,000 מקרי תחלואה ומעלה. בין הממצאים: התחלואה הכוללת בישראל עלתה באופן חד מ-1.9/100,000 מקרים ב-2009 ל-7.3/100,000 ב-2014; בכל אחת מהשנים הנחקרות כמעט כל התחלואה היתה בקרב האוכלוסייה הערבית (100%-95%) - עלייה מ-10/100,000 ב-2009 ל-33.5/100,000 ב-2014; בתקופה הנחקרת ב-133 יישובים דווח על מקרה תחלואה אחד לפחות, וב-20 מהיישובים הללו היתה תחלואה גבוהה בשנה אחת לפחות; ב-2013-2010 התמקדה התחלואה הגבוהה בדרום הארץ, אולם ב-2015-2014 היא התפשטה לאזורים אחרים.

(מחלות מדבקות; אפידמיולוגיה; ערביי ישראל)

ה. חברה, תרבו​ת ופנאי

057 האפידמיולוגיה של ההתאבדות ב"יישוב" העברי ובמדינת ישראל: 2015-1933

החוקר: ד"ר ישראל אורון (אוסטריי), פסיכולוג.

המטרה: הצגת תמונת ההתאבדויות החל בעלייה החמישית (1941-1933) עד שנת 2015, השנה האחרונה שיש לגביה נתונים מעודכנים במשרד הבריאות.

הנושאים הנחקרים: ראשית, תיחקר תופעת ההתאבדות בקרב העולים שהגיעו לישראל בעלייה החמישית, תוך התמקדות בארצות שמהן באו העולים (כ-40% מגרמניה ומאוסטריה), בשנים 1941-1933. לנתוני ההתאבדויות בארצות אלו הייתה השפעה על רמת ההתאבדויות עד להקמת המדינה ואף לאחר מכן. בהמשך, ינותחו נתוני ההתאבדויות בישראל מ-1949 עד 2015, תוך בחינת התנודות בשיעורי ההתאבדות בקרב שני המינים ובקרב קבוצות גיל שונות. לבסוף, יידון הצורך להבדיל בין ניסיון לשים קץ לחיים לבין פציעה עצמית שאין בצידה כוונה למות - הבדל המחייב נקיטת צעדי התערבות מקצועיים נבדלים. כן ינותחו מכתבי פרידה ומסרים ברשתות החברתיות שכתבו אנשים ששמו קץ לחייהם. באמצעות ניתוח זה אפשר ללמוד על דרך החשיבה האובדנית והרגשות הסוערים שבבסיס ההחלטה להתאבד. במחקר מודגשת גם החשיבות שבזיהוי סמנים ביולוגיים שיש בכוחם לאתר מראש אנשים מסוימים העלולים לשים קץ לחייהם.

מקורות הנתונים: נתוני משרד הבריאות, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונתוני המנדט הבריטי.

השלב הנוכחי: עיבוד הנתונים.

פרטי התקשרות: ד"ר ישראל אורון (אוסטריי), דואר אלקטרוני: ostoris@gmail.com

(התאבדות; גורמי סיכון; מוצא אתני; בריאות הנפש)

058  מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי, 2017
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1733, ירושלים 2019. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

בדצמבר 2012 החליטה ממשלת ישראל על פיתוח מערכת מדדים לבקרה ולהערכה של איכות חייהם של תושבי ישראל. הדו"ח הנוכחי הוא הרביעי בסדרת הפרסומים של הלמ"ס בנושא (קדם להם הפרסום של ממשלת ישראל מ-2016: "מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי"). בדו"ח הנוכחי מוצגים 70 מדדים - 35 מדדים אובייקטיביים וכמותיים ו-35 מדדים סובייקטיביים - מתוך 90 מדדים שהוגדרו למדידה ב-11 תחומים: איכות התעסוקה; ביטחון אישי; בריאות; דיור ותשתיות; חינוך, השכלה וכישורים; מעורבות אזרחית וממשל; סביבה; רווחה אישית וחברתית; רמת חיים חומרית; פנאי, תרבות וקהילה וטכנולוגיות המידע. המדדים האובייקטיביים מספקים תמונת מצב על האוכלוסייה בהתבסס על נתוני סקרים ונתונים מינהליים שונים, ואילו הנתונים הסובייקטיביים מבוססים על תשובות הציבור לשאלות בסקרי הלמ"ס על עמדות ושביעות רצון (רובם מהסקר החברתי). בעבור 26 מדדים נעשתה השוואה למדינות החברות ב-OECD, ומתוכם ב-13 מדדים ישראל נמצאת במצב טוב יותר מהממוצע. מתוך 70 המדדים שנבחנו, בעבור 65 מדדים מוצגת מגמת השינוי ביחס לשנה הקודמת, ול-41 מתוכם מוצגת גם מגמת השינוי ביחס לשנת הבסיס (2002 אלא אם צוין אחרת). בעבור 5 מדדים לא התאפשר לבצע השוואות ביחס לשנה הקודמת או לשנת הבסיס מפני שאלה מדדים חדשים שפורסמו לראשונה. בהשוואה ל-2016, ב-35 מדדים נרשמה מגמה חיובית, ב-10 מדדים נרשמה מגמה שלילית, וב-20 מדדים נוספים נרשם שינוי לא משמעותי. בהשוואה לשנת הבסיס, ב-36 מדדים נרשמה מגמה חיובית וב-5 מדדים מגמה שלילית.

(איכות חיים; מדדים כלכליים; איכות הסביבה; תנאי מחייה; חוסן אישי; ביטחון אישי; הכנסה; תעסוקה; דיור; תשתיות; רמת חיים; צריכה; למידה; רמת השכלה; הישגים לימודיים; מיומנויות; בריאות; מוגבלויות; פעילויות פנאי; התנדבות; בחירות; ניקיון; רעש; אלימות; פשעים; תחבורה; תאונות דרכים; תוחלת חיים; השמנת-יתר; רווחה רגשית; דיכאון; בדידות; מחשבים; טכנולוגיה; עמדות; שביעות רצון)

059 צמרת-קרצ'ר, הגר; הרצוג, חנה ואחרות:
מדד המגדר: אי-שוויון מגדרי בישראל - 2018
שוות - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית, מכון ון ליר בירושלים, ירושלים 2018, 25 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: https://genderindex.vanleer.org.il.

פרסום זה הוא השישי בסדרה של מדד המגדר - מדד לניטור שיטתי של מגמות אי-שוויון מגדרי בישראל. המדד פותח על-ידי צוות "שוות" - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים. המדד כולל נתונים על הבדלים בין נשים לגברים ב-13 תחומים: השכלה, עבודה, מגדור מקצועי, ביטחון כלכלי ועוני, עוצמה פוליטית וכלכלית, תרבות ותקשורת, מצב משפחתי, חלוקת זמן, אלימות, בריאות, החברה הערבית, יחסי מרכז - פריפריה, החברה החרדית. כל אחד מהנושאים הללו מורכב מכמה אינדיקטורים. הנתונים מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח הלאומי, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, פיל"ת ועוד. בין הממצאים: הפער הגדול ביותר בין המגדרים נמצא בתחום עוצמה פוליטית וכלכלית (56%) והפער הקטן ביותר בתחום השכלה (4%); בהשוואה ל-1995, נמצא כי בתחומי עבודה במשרה חלקית ושכר חודשי ממוצע הפער בין המינים התרחב (מספר הנשים העובדות במשרה חלקית הוא כפול ממספר הגברים); קיים בידול מגדרי במגמות הלימוד (שיעור נשים גבוה בחינוך ושיעור נמוך בהנדסה) ובתחומי התעסוקה (שיעור נשים גבוה בסיעוד ובחינוך ושיעור נמוך בתוכנה ובהנדסה); שיעור הנשים העובדות ביותר ממשרה אחת נמצא גבוה מהשיעור בקרב גברים, וגם שיעור הנשים המשתכרות פחות משכר המינימום נמצא גבוה יותר. ב-2016 נימנו כ-5,400 מנכ"ליות במשק לעומת כ-38,900 מנכ"לים. בראש משפחות חד-הוריות נימנו כ-152,600 נשים לעומת כ-20,100 גברים. בחברה החרדית יותר נשים מגברים רכשו השכלה אקדמית והשתתפו בשוק העבודה.

(הבדלים בין המינים; אי-שוויון חברתי; שוק העבודה; תעסוקה; מעמד בעבודה; רמת השכלה; מקצועות לימוד; הכנסה; עוני; חרדים; ערביי ישראל; יחסי מרכז - פריפריה; אלימות; מצב משפחתי; בריאות; משפחות חד-הוריות; בדידות; חופשה; התנדבות; פעילויות פנאי; כנסת; רשויות מקומיות)

060 פ לגי, מיכל; אורחן, אליאט:
סקר דעת קהל בקיבוצים בשנת 2018 והצגת השינויים בעמדות לאורך השנים
המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2018, 101 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://kibbutz.haifa.ac.il.

סקר דעת הקהל תקופתי זה (ה-21) בקיבוצים נערך בינואר 2018. בסקר רואיינו 2,234 חברי קיבוצים ומועמדים. הנושאים המרכזיים של הסקר היו: הערכת המצב בקיבוץ (חוסן חברתי, שביעות רצון, מצב כלכלי ועוד); עמדות כלפי עבודה; השפעה אישית על הנעשה בקיבוץ; עמדות כלפי שינויים בקיבוץ; האמון בקיבוץ, בהנהגתו ובעתידו; קליטה בקיבוץ - בני קיבוץ ותושבים; עמדות כלפי פעילויות התנועה; נתונים דמוגרפיים של המרואיינים. הדו"ח כולל השוואות לממצאי סקרים שנעשו בשנים נבחרות. בין הממצאים: השנה המצב נתפס כטוב על ידי יותר ממחצית המשיבים בתחומים הבאים: היחס כלפי וותיקי הקיבוץ, הטיפול בביטוח הפנסיוני של החברים, מערכת החינוך, פעילות התרבות והפנאי בקיבוץ, הצמיחה הדמוגרפית, טיפול הקיבוץ בזכויות החבר/ה בעבודה והמצב הכלכלי של הקיבוץ; פחות ממחצית מהמשיבים סברו שמצבו של הקיבוץ הוא טוב מבחינת תפקודם של נושאי התפקידים הכלכליים והחברתיים וכן מבחינת קליטת בני/בנות קיבוץ ומבחינת תהליכי קבלת החלטות; המצב בקיבוץ נתפס כטוב יותר מאשר לפני 7 שנים ב-4 תחומים: המצב מבחינה חברתית, קליטת הבנים/ות לחברות, פעילויות התרבות והפנאי וטיפול הקיבוץ בזכויות החבר/ה בעבודה; כמחצית מהמשיבים סברו שיש לקלוט רק לחברות מלאה; תפקידה של התנועה נתפס בעיקר כגוף שצריך להבטיח את זכויות הקיבוצים בקרקע, לייצג את הקיבוצים כלפי מוסדות המדינה, ללוות קיבוצים במצוקה וכו'; משיבים צעירים תמכו בשינויים בקיבוצים יותר מאשר מבוגרים; משיבים מקיבוצים שהמצב הכלכלי בהם אינו טוב תמכו בשינויים יותר מאשר משיבים שמצב קיבוצם הוא טוב; 61% מהמשיבים היו נגד מכירת נכסים יצרניים של הקיבוץ.

(קיבוצים; בני קיבוצים; עמדות חברתיות; שינוי ארגוני; שינוי חברתי; התנהגות שיתופית; ביטחון סוציאלי; איכות חיים; הפרטה; תעסוקה; שכר; דיור; שירותי בריאות; שירותי חינוך; ביטחון אישי; שביעות רצון)

061 (קלינר) קסיר, ניצה; רומנוב, דמיטרי:
איכות החיים של אוכלוסיות בחברה הישראלית: לוחות נתונים ותרשימים - מבט השוואתי - חלק ב'
המכון החרדי למחקרי מדיניות, ירושלים 2018, 201 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: https://machon.org.il.

במכון החרדי למחקרי מדיניות פותחה מערכת מדדי איכות חיים עבור שלוש אוכלוסיות שמרכיבות את החברה בישראל: חרדים, יהודים שאינם חרדים וערבים. מטרת הפרויקט היתה מדידת איכות החיים של כל קבוצת אוכלוסייה לפי סולם הערכים שלה. במסגרת הפרויקט נאספו מדדים רבים המאפיינים את הפן הכמותי ואת הפן האיכותי של איכות החיים בתשעה תחומים, כדלקמן: בריאות; רווחה אישית וחיי משפחה; חינוך והשכלה; הכנסה ומצב כלכלי; תעסוקה; דיור; חיי קהילה וחברה; ביטחון אישי וחשיפה לפשיעה; רשות מקומית, תחבורה ציבורית ואיכות הסביבה. המדדים השונים משקפים את התחומים משתי זוויות שלובות ומשלימות - המצב האובייקטיבי והתפיסה הסובייקטיבית. המדדים בכל התחומים סוכמו ושוקללו לערך המדד המצרפי עבור כל אחת מהאוכלוסיות. בדו"ח הנוכחי מופיעים יותר מ-170 לוחות, שבהם נכללים נתונים מפורטים בכל המדדים, בפילוחים שונים ולאורך זמן, לגבי שלוש קבוצות האוכלוסייה. לפרטים נוספים על המדדים, ראו את הדו"ח הקודם,

(איכות חיים; מדדים; ערביי ישראל; יהודים; חרדים; תעסוקה; הכנסה; רמת חיים; דיור; בריאות גופנית; בדיקות רפואיות; עישון; רווחה רגשית; חינוך גבוה; מיומנויות; סגנונות חיים; בדידות; יחסי משפחה; מפגשים חברתיים; מיצב חברתי-כלכלי; איכות הסביבה; ניקיון; רשויות מקומיות; עבריינות; ביטחון אישי; תחבורה ציבורית; התנדבות; חינוך; אוריינות; בחינות בגרות; עמדות; שביעות רצון)

062 Rafaeli, Sheizaf; Leck, Eran; Albo, Yael et al:
An Innovative Approach for Measuring the Digital Divide in Israel: Digital Trace Data as Means for Formulating Policy Guidelines
Samuel Neaman Institute for National Policy Research, Technion, Haifa 2018, 123 pages (E, Hs). The publication appears on the Institute's Website: https://www.neaman.org.il/en.

השימוש באינטרנט משפיע באופן ניכר על הרבה מתחומי החיים, ומשנה את דרכי ההתקשרות, צריכת המידע וניהול פעילויות היומיום. באוכלוסייה קיימים הבדלים בגישה לאינטרנט, באופני השימוש בו ובסוג התוכן הנצרך. נוצר "פער דיגיטלי" בין קבוצות שונות באוכלוסייה. בשנים האחרונות גובר המחקר של פער זה לצורכי התווית מדיניות במטרה לצמצומו. מטרתו העיקרית של מחקר זה היא לספק בסיס תיאורטי ומעשי למדידה והערכה של הפער הדיגיטלי באמצעות בדיקת "עקבות דיגיטליים". במחקר נעשה שימוש ב-6 מקורות וכלים שונים של נתוני עקבות דיגיטליים, המתבססים על מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ומרחביים - נתוני לוגים של פאנל גולשים, מערכים של נתוני גלישה אגרגטיביים, נתונים שהופקו באמצעות שימוש בתוכנות הסורקות שיחות מקוונות, כלי ניטור של שימוש באתרים ספציפיים וכלי ניטור של מונחי חיפוש באינטרנט. בין הממצאים: נפח השימוש היה גבוה יותר בקרב גברים לעומת נשים, בקרב דוברי עברית לעומת דוברי ערבית ובקרב תושבי המרכז לעומת תושבי הפריפריה. צריכת תוכן של גברים נמצאה מגוונת יותר משל נשים, וכך גם של תושבי המטרופולינים תל-אביב וירושלים לעומת תושבי אזורים אחרים ושל בעלי רמת השכלה גבוהה לעומת בעלי רמת השכלה נמוכה. בניגוד למצופה, הרמה הגבוהה ביותר של גיוון בשימוש היתה בקרב משתמשי אינטרנט חרדים. הבדלים בין-דוריים בולטים בהתנהגות המקוונת נמצאו בשימוש בדואר אלקטרוני וברשתות חברתיות וכן בקנייה באינטרנט.

(אינטרנט; מחשבים; רמת השכלה; מיומנויות; תקשורת; מידע)

063 ברג-ורמן, איילת; ברודסקי, ג'ני:
הערכת צרכים בקרב הורים שכולים מבוגרים
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, דו"ח מחקר מס' 18-776, ירושלים 2018 (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם אגף משפחות והנצחה שבמשרד הביטחון, ארגון יד לבנים ואשל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdale.jdc.org.il.

בישראל יש כיום כ-7,000 משקי בית של הורים שכולים בני 65 ומעלה המטופלים בידי אגף משפחות והנצחה שבמשרד הביטחון, מכוח "חוק משפחות חיילים שנספו במערכה". הורים אלה זכאים לתגמול קבוע ולהטבות שונות (חלקן נכללות אוטומטית בהחזר החודשי וחלקן קשורות לצרכים ספציפיים). הזדקנותם של ההורים השכולים כרוכה בשינויים בצורכיהם, והזכויות וההטבות הקיימות לא מספקות מענה הולם לצרכים אלה. בשל כך, נערך סקר צרכים בקרב אוכלוסייה זו. הסקר נעשה באמצעות ראיונות פנים אל פנים עם מדגם מייצג של 310 משקי בית של הורים שכולים בני 80 ומעלה וראיונות טלפוניים עם מדגם מייצג של 416 הורים שכולים בני 79-65. בראיונות נבדקו מצבם הבריאותי והחברתי של ההורים, שימוש בשירותי בריאות ורווחה, בעיות בנגישות לשירותים, צרכים לא מסופקים ועוד בין הממצאים: להורים השכולים הייתה תחלואה עודפת בחלק מהמחלות בהשוואה לבני גילם שאינם הורים שכולים; בפריפריה שיעורי הנעזרים בשירותים פורמליים ובבני משפחה היו גבוהים יותר מאשר במרכז; שכיחותן של תחושות בדידות ודיכאון הייתה נמוכה יותר בפריפריה לעומת המרכז; בפריפריה ההורים השכולים נזקקו לעזרה נוספת בניקיון, בטיפול אישי ובליווי או הסעה לטיפולים ולקניות יותר מאשר במרכז; בעיות שינה ותחושות דיכאון היו שכיחות יותר בקרב הקבוצה המבוגרת יותר של ההורים השכולים.

(משפחות שכולות; קשישים; זיקנה; מחלות גופניות; שירותי בריאות; רווחה רגשית; דיכאון; בדידות; הפרעות שינה; שירותים חברתיים; יחסי מרכז – פריפריה)

064 Rottenstreich, Misgav; Sela, Hen Y.; Smorgick, Noam et al:
Recurrent Unintended Pregnancies among Young Unmarried Women Serving in the Israeli Military
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 42 (2018), 6 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

הריונות בלתי רצויים הם בעיה חמורה ברחבי העולם. תופעה זו שכיחה מאוד בארצות-הברית, שבה כמחצית מההריונות בשנים האחרונות היו בלתי רצויים. למרות המתאם שנמצא בין רווקות, הכנסה נמוכה, רמת השכלה נמוכה ועוד, מעט ידוע על הריונות בלתי רצויים חוזרים בקרב נשים צעירות. במאמר הנוכחי מדווח על מחקר שבו נבדק הקשר שבין הריונות חוזרים בלתי רצויים לבין רמת השכלה, רמת משכל, עלייה, ארץ מוצא, מיצב חברתי-כלכלי והיסטוריה של תחלואה פסיכיאטרית בקרב נשים לא נשואות בגילים 21-18 ששירתו בצה"ל ב-2015-2013. בין הממצאים: מבין 129,638 נשים שהתגייסו לצה"ל בתקופה זו, ל-1,720 היה הריון בלתי רצוי, ומתוכן ל-389 (22.6%) היו הריונות בלתי רצויים חוזרים. בהשוואה רב-משתנית בין נשים ללא הריון בלתי רצוי לבין נשים עם הריונות בלתי רצויים חוזרים נמצא, כי בקרב האחרונות היו יותר נשים שלא סיימו בית-ספר תיכון, יותר נשים שהיו בעלות רמת משכל (IQ) נמוכה, יותר נשים שמוצאן היה באפריקה ויותר נשים שהתגוררו בשכונות המתאפיינות במעמד חברתי-כלכלי נמוך. בהשוואה רב-משתנית בין נשים שעברו הריון אחד בלתי רצוי לבין נשים שעברו כמה הריונות בלתי רצויים נמצא, כי בקרב האחרונות היה שיעור גבוה יותר של נשים שלא סיימו בית-ספר תיכון ושהיו בעלות רמת משכל נמוכה.

(הריון מחוץ לנישואין; חיילות; רמת השכלה; מיצב חברתי-כלכלי)

065 Lissitsa, Sabina; Madar, Galit:
Do Disabilities Impede the Use of Information and Communication Technologies? Findings of a Repeated Cross-Sectional Study - 2003-2015
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 66 (2018), 17 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

במאמר זה מתואר מחקר שנועד לבחון את השינויים במידת השימוש באינטרנט ובאמצעים דיגיטליים בקרב אנשים עם מוגבלות. המחקר התבסס על נתוני הסקרים החברתיים של הלמ"ס לשנים 2003 עד 2015. מדגם הסקר כולל בכל שנה כ-7,500 בני 20+. בהתאם לכך נבנה לצורך המחקר מאגר מידע לשנים 2015-2003 הכולל 95,145 איש, מתוכם 22,290 איש עם מוגבלויות. בין הממצאים: שיעור השימוש באינטרנט ובאמצעים דיגיטליים בקרב אנשים עם מוגבלות עלה בהתמדה במהלך תקופה זו - מ-18% ב-2003 ל-55% ב-2015, בעוד שבקרב אנשים ללא מוגבלות עלה השיעור מ-45% ל-83% באותה תקופה; שיעור המחפשים מידע באינטרנט בקרב אנשים עם מוגבלות עלה בתקופה הנחקרת מ-15% ל-50%, ושיעור השימוש באי-מייל על-ידם עלה מ-12% ל-41%; שיעור השימוש ברשתות חברתיות בקרב אנשים עם מוגבלות ב-2015 היה 44%, לעומת 71% בקרב אנשים ללא מוגבלות; השימוש באינטרנט בקרב אנשים עם מוגבלות היה קשור למספר מאפיינים חברתיים-כלכליים (רמת השכלה, רמת שכר, קבוצת אוכלוסייה, רמת דתיות וכו'); משתנים חברתיים-דמוגרפיים היו חזקים בחיזוי שימוש / אי-שימוש באינטרנט בקרב כלל האוכלוסייה ופחות בחיזוי השימוש באמצעים דיגיטליים בקרב המשתמשים באינטרנט. בסוף המאמר מובאות מסקנות והמלצות.

(מוגבלויות; אינטרנט; מחשבים; פער דיגיטלי)

066 Pearlman-Avnion, Shiri; Ron, Noa; Ezekiel, Smadar:
Ageing and Theory of Mind Abilities: The Benefits of Social Interaction
"Educational Gerontology", 44: 5-6 (2018), pp. 368-377.

מטרתו של המחקר שמדווח עליו במאמר זה היתה לבדוק האם מפגשים חברתיים ממתנים את הירידה ביכולות שכליות הנובעת מעליית הגיל. אוכלוסיית המחקר כללה 65 ישראלים בגילים 102-19 עם שדיווחו על קשרים חברתיים שיש להם. השערות המחקר היו: 1) עם העלייה בגיל תרד מידת ההצלחה במילוי משימות הדורשות חשיבה; 2) רמת יחסי הגומלין החברתיים תנבא הצלחה במשימות חשיבתיות רק בקרב קשישים; 3) קשישים בעלי קשרים חברתיים רבים בתוך ומחוץ לסביבה המשפחתית ישמרו על יכולות חשיבתיות גבוהות בהשוואה לעמיתיהם שאין להם קשרים חברתיים רבים. ממצאי המחקר אימתו את שתי ההשערות הראשונות ובאופן חלקי את ההשערה השלישית. בסוף המאמר נדונות ההשלכות המעשיות של הממצאים.

(קשישים; מפגשים חברתיים; רשתות חברתיות; תמיכה חברתית; כושר קוגניטיבי)

067 Schwartz, E.; Shrira, A.; Litwin, H.:
Older Adults Exposed to Missile Attacks in Israel and the Protective Effect of Their Personal Social Networks
"Innovation in Aging", No. 2: Issue suppl (November 2018)

במאמר זה מתואר מחקר שנועד לבחון את תפקידן של רשתות חברתיות בקרב קשישים כממתנות בריאות לקויה הנובעת מאירועים מלחמתיים טראומטיים. הנתונים למחקר נאספו מהחלק הישראלי של סקר ((Survey of Health, Ageing and Retirement SHARE, שכלל את נתוניהם של 1,623 בני 50 ומעלה מישראל שהשתתפו בסקר ב-2015. נתונים אלו כללו מידע על קשרים חברתיים ועל חשיפה לאירועים טראומטיים במהלך מבצע "צוק איתן" ב-2014 והופעת תסמיני דחק פוסט-טראומטיים (PTSD). במסגרת המחקר, נעשה ניסיון לחזות, באמצעות המידע הנ"ל, מספר בעיות בריאותיות. נמצא, כי חשיפה לאירועים טראומטיים ותסמיני דחק פוסט-טראומטיים אכן הובילו להתדרדרות במצב הבריאות, אולם קשרים חברתיים מיתנו התדרדרות זו. בקרב אנשים עם קשרים חברתיים רבים לא נמצאה התדרדרות במצב הבריאות.

(קשישים; מלחמות [השפעות]; רווחה רגשית; הפרעה פוסט-טראומטית; מפגשים חברתיים; רשתות חברתיות)

068 סקר הרגלי פעילות גופנית בקרב תושבי ישראל בגילאי 21+ - 2016
המרכז הלאומי לבקרת מחלות, חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומקר, משרד הבריאות, פרסום מס' 380, רמת-גן 2018, 126 עמ', בשיתוף עם משרד התרבות והספורט. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: https://www.health.gov.il.

במחקרים נמצא קשר ישיר ומובהק בין ביצוע פעילות גופנית ותדירות הביצוע לבין הסיכון ללקות במחלות כרוניות, כגון מחלת לב כלילית, שבץ, סרטן המעי הגס והחלחולת, סרטן השד, יתר לחץ דם, סוכרת ודיכאון. מחלות אלו הן גורם מרכזי לתמותה בישראל. בפרסום הנוכחי מוצגים נתונים סטטיסטיים מסקר ארצי שנאספו בו נתונים על ביצוע פעילות גופנית, כמו גם על ידע ועמדות בנוגע לפעילות גופנית. כן נבחנו גורמים אישיים וסביבתיים המגבילים או המעודדים עיסוק בפעילות גופנית. זאת, כחלק ממאמץ לזהות קבוצות אוכלוסייה שממעטות בביצוע פעילות גופנית וכדי להתאים להן תכניות התערבות ממוקדות. בסקר רואיינו טלפונית 3,241 איש בני 21 ומעלה - 1,656 יהודים ו-1,585 ערבים. בין הממצאים: 57% מהמרואיינים דיווחו שהם עסקו בפעילות גופנית בשבוע שקדם לסקר - 57.6% מהגברים ו-56.2% מהנשים, 59.6% מהיהודים ו-41% מהערבים; הפעילויות הגופניות השכיחות בקרב מבצעי הפעילות הגופנית היו הליכה (52.9%), התעמלות (15.3%), ריצה בחוץ (12.1%), פעילות בחדר כושר (8.5%) ושחייה (8.5%); כ-30% מהמרואיינים עמדו בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי. המרואיינים שלא עמדו בהמלצות לביצוע פעילות גופנית התאפיינו במיצב חברתי כלכלי נמוך יותר ומצב בריאותי ירוד יותר בהשוואה לאחרים, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים.

(ספורט; פעילות גופנית; מחלות גופניות; תכניות התערבות)

069 מיכאל, רינת:
דוח מדעי שנתי בנושא תרומתו של השתל הקוכלארי לאיכות החיים של המושתלים
החוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2018, 44 עמ', בשיתוף עם קרן המחקרים של המוסד לביטוח לאומי. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.btl.gov.il.

ירידה בשמיעה עשויה להוביל לקושי בתקשורת אשר עשוי להשפיע על תפיסת איכות החיים. עזר שמיעה נפוץ בקרב אנשים עם ירידה חמורה (עמוקה) בשמיעה הוא השתל הקוכלארי. במחקר זה נבחנו תפיסות של איכות חיים בקרב אנשים כבדי שמיעה וחרשים (כו"ח) ושומעים. בקרב כו"ח נשאלו גם שאלות בנוגע לתרומתו של השתל הקוכלארי. במחקר השתתפו 207 בני 66-21: 94 כו"ח (מתוכם 34 עם שתל) ו-116 שומעים. בין הממצאים: כו"ח עם שתל דיווחו על אוטונומיה קוגניטיבית גבוהה מזו של אנשים שומעים ועל רמות נמוכות יותר של תפיסות אפליה בהשוואה לכו"ח ללא שתל; כו"ח נשואים עם שתל דיווחו על רמות גבוהות יותר של תמיכה בהשוואה לכו"ח ללא שתל; שומעים דיווחו על רמות גבוהות יותר של סימפטומים רגשיים ובעיות התנהגות, כמו גם על התנהגות פרו חברתית, בהשוואה לכו"ח. כמו כן, הם דיווחו על רמות גבוהות יותר של רווחה כלכלית בהשוואה לכו"ח ללא שתל.

(חירשות; ליקויי שמיעה; ניתוחים; אביזרי עזר; רווחה רגשית; תמיכה חברתית; תמיכה משפחתית; יחסים בין-אישיים; איכות חיים)

070 קסיר (קלינר), ניצה; צחור-שי, אסף; אדר, שקד:
סיוע לזולת בתרומה ובהתנדבות: דרכי סיוע משלימות או תחליפיות?
המכון החרדי למחקרי מדיניות, ירושלים 2019, 17 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: https://machon.org.il.

במחקר זה נבדקו  קשרי הגומלין שבין התנדבות לבין תרומה בקבוצות האוכלוסייה השונות המרכיבות את החברה היהודית בישראל. המחקר התבסס על נתוני הסקרים החברתיים של הלמ"ס לשנים 2015 עד 2017. במסגרת המחקר נבנה בסיס נתונים מאוחד של הסקר לשלוש השנים הללו, ונעשה פילוח לחמש קבוצות אוכלוסייה: חרדים, דתיים, מסורתיים דתיים, מסורתיים לא-דתיים וחילונים. בין הממצאים: נמצא קשר חיובי חלש בין תרומה לבין התנדבות. שיעור התרומה וגובהה נמצאו קשורים באופן מובהק לרמת הדתיות: בקרב חרדים 89.3% תרמו, ומתוכם 67.0% בסכום העולה על 500 ₪ בשנה, ואילו בקרב חילונים 53.7% תרמו ו-19.0% מתוכם בסכום העולה על 500 ₪ בשנה. גם שיעור ההתנדבות הגבוה ביותר היה בקרב חרדים (38.2%), וכמו כן, בקרב החרדים נמצא השיעור הגבוה ביותר של תורמים מתנדבים ושל תורמים שאינם מתנדבים. הקשר החזק ביותר בין תרומה לבין התנדבות היה בקבוצת הדתיים הלא-חרדים.

(תרומות; התנדבות; חרדים; חילונים; דתיים; מסורתיים)

ו. חינוך והשכלה

071 ההוצאה הלאומית לחינוך, 2017-1962
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1737, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה על ההוצאה הלאומית לחינוך מוצגים לוחות עם סדרות רב-שנתיות רציפות ל-2017-1962 ולוחות מפורטים ועדכניים ל-2017-2006. נוסף על כך, נכללים ממצאים מהשוואה בין-לאומית של ה-OECD. באמצעות הנתונים שרוכזו ניתן לבחון את הגידול בהוצאה לחינוך בשנים הנסקרות, ולקבוע איזה חלק מהגידול נובע משינוי כמותי ואיזה חלק נובע מייקור השירותים. בפרסום מובאים גם נתונים על היקף המקורות שהופנו לשירותי החינוך, לפי סוג פעילות - מגזרים מממנים ומגזרים מבצעים. בין הממצאים: ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה ב-2017 ב-102.8 מיליארדי ₪ (8.1% מהתמ"ג); ההוצאה הלאומית לחינוך במחירים קבועים עלתה ב-4.7% בהשוואה ל-2016; ב-2017, כ-80% משירותי החינוך סופקו לאוכלוסייה במוסדות חינוך של הממשלה, של הרשויות המקומיות ושל מוסדות חינוך ללא כוונת רווח, שרוב מימונם בא מהממשלה (האוניברסיטאות, רשת אורט, רשת עמל וכו'); ב-2017, כ-74% מההוצאה השוטפת של הממשלה, הרשויות המקומיות והמלכ"רים על שירותי החינוך היו עלות עבודה, כ-22% היו הוצאות על קניית סחורות ושירותים וכ-4% היו הוצאות תחשיביות על בלאי; ב-2017, כ-77.5% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך מומנו על-ידי המגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ללא כוונת רווח ממשלתיים). יתרת ההוצאה מומנה ישירות על-ידי משקי-הבית ומלכ"רים פרטיים באמצעות קניית שירותי חינוך, תשלום שכר לימוד, קניית ספרי לימוד ואמצעי כתיבה וכו' וכן מתרומות וממענקים למוסדות חינוך שהתקבלו מהארץ ומחו"ל.

(חינוך; הוצאה לאומית; שירותי חינוך; מוסדות חינוך; גני ילדים; בתי-ספר; אוניברסיטאות; מימון; ממשלה; רשויות מקומיות; מלכ"רים; משקי-בית)

072 מיצ"ב תשע"ח: מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית - מבחני הישגים
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2018, 142 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: http://rama.education.gov.il.

דו"ח שנתי זה מחולק ל-3 פרקים, כדלקמן: הישגים במבחני המיצ"ב בתשע"ח בכלל בתי-הספר ולפי מגזר שפה; הישגים במבחני המיצ"ב בתשע"ח בבתי-ספר דוברי עברית לפי סוג פיקוח; הישגים במבחני המיצ"ב בתשע"ח בבתי-ספר דוברי ערבית לפי מגזר. בסוף הפרסום מובאים נספחים, כדלקמן: מקדמי מתאם (פירסון) בין הרקע החברתי-כלכלי של נבחנים לבין הישגיהם במבחני המיצ"ב בתשע"ח; פירוט המעבר מציוני גלם לציונים בסולם רב-שנתי במבחני המיצ"ב בתשע"ח; הישגים במבחני המיצ"ב בשנים תשס"ט עד תשע"ח לפי מאפייני רקע; התפלגות הציונים במבחני המיצ"ב בשנת תשע"ח בסולם רב-שנתי. בשנת תשע"ח בכיתות ה' נרשם שיעור חריג של תלמידים שהוגדרו עם צרכים מיוחדים ונבחנו בכיתות מותאמות, ובמבחנים באנגלית ובמתמטיקה לכיתות ה' הדבר הביא לפגיעה מהותית באיכות הסטטיסטית והפסיכומטרית של הנתונים, ולפיכך גם בתוקף ובאמינות שלהם, ולכן הם אינם מדווחים. בין הממצאים: בתשע"ח נרשמה מגמה מעורבת - ב-4 מבחנים נרשמו עליות בהישגים (מתמטיקה לכיתות ח', שפת אם ערבית לכיתות ה' ולכיתות ח' ושפת אם עברית לכיתות ח'); במבחן במדע וטכנולוגיה לכיתות ח' נרשמה ירידה בהישגים, ובמבחנים בשפת אם עברית לכיתות ה' ואנגלית לכיתות ח' לא חל שינוי ברמת ההישגים; לאורך השנים נמצאו פערים גדולים בהישגיהם של תלמידים מרקעים חברתיים-כלכליים שונים, הן בקרב דוברי עברית והן בקרב דוברי ערבית (ככל שהרקע החברתי כלכלי גבוה יותר, ההישגים גבוהים יותר).

(מבחני מיצ"ב; הישגים לימודיים; בתי-ספר יסודיים; חטיבות ביניים; מיצב חברתי-כלכלי; ציונים; פיקוח)

073 מיצ"ב תשע"ח - מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית - נתוני אקלים וסביבה פדגוגית
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2018, 237 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: http://rama.education.gov.il.

בדו"ח זה מוצגת תמונת המצב הכללית של האקלים והסביבה הפדגוגית בבתי-הספר בישראל בשנת הלימודים תשע"ח, כפי שהם נתפסים ומדֻווחים על-ידי תלמידים ומורים. דיווחי התלמידים והמורים מוצגים בשני חלקים: 1) אקלים בית-ספרי - שביעות רצון; יחסים בין-אישיים בין באי בית-הספר; יחסים בין בית-הספר לבין ההורים; תחושת מוגנות וביטחון; משמעת והתנהגות; תשתיות וסביבה פיסית בבית-הספר; טיולים או סיורים מטעם בית-הספר; 2) סביבה פדגוגית - היבטים רגשיים-מוטיבציוניים בלמידה; דרכי הוראה-למידה-הערכה; תרבות בית-ספרית תומכת למידה; הסתייעות בשיעורים פרטיים; חשיבות תעודת הבגרות; חינוך חברתי-ערכי בבית-הספר. בין הממצאים: רוב התלמידים (כ-80% ביסודי וכ-70% בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות) ורוב המורים היו מרוצים מבית הספר (כ-70%) ומהיחס שניתן להם בבית הספר (כ-80%); כ-70% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים וכמחצית מהתלמידים בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות דיווחו על יחסי קרבה ואכפתיות בינם לבין מוריהם; כ-85% מתלמידי בתי הספר היסודיים וכ-70% מתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות דיווחו על אכפתיות של מחנך הכיתה לא רק בקשר ללימודים; בתשע"ח נמשכה מגמת הירידה בדיווחי התלמידים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים על אלימות; בתשע"ח נמשכה מגמת העלייה בדיווחי התלמידים על שימוש במחשב במקצועות המיצ"ב בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים; תהליכי ההוראה בבתי הספר היסודיים נתפסו כמעניינים ואיכותיים יותר מאשר בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות.

(בתי-ספר יסודיים; חטיבות ביניים; בתי-ספר תיכוניים; אקלים בית-הספר; יחסי תלמידים-מורים; משמעת; שיתוף הורים; אלימות בבית-הספר; התנהגות תלמידים; מורים; שיטות הוראה; חינוך חברתי; חינוך לערכים; העשרה; פעילויות פנאי)

074 אביטל, דנה; רז, טל:
שותפות הורים בעשייה הבית ספרית בראי מנהלים, מורים והורים, תשע"ה - תשע"ו
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה החינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2018, 95 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.education.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים ממצאי מחקר שבו נחקרו היחסים בין בית הספר לבין הורי התלמידים בבתי-ספר יסודיים, בחטיבות ביניים ובחטיבות עליונות, בחינוך העברי ובחינוך הערבי. הנושאים המרכזיים שנבדקו היו: מידת השותפות של ההורים בתכנון ובעשייה בבית הספר מנקודת מבטם של המנהלים, המורים וההורים; אופי המעורבות של ההורים בבית הספר, כולל היבטים שעלולים להפריע לצוות החינוכי; בחינת מידת ההשפעה שיש לאופי הקשר בין בית הספר לבין ההורים. לשם כך נעשה שימוש בשלושה מודלים סטטיסטיים המתבססים על נתוני מיצ"ב אקלים בית-הספר בתשע"ו וסקר הורים בתשע"ו. בין הממצאים: הגורמים העיקריים לניבוי מידת שביעות רצונם של ההורים היו אופי היחסים בין התלמיד למורה ואופי ההוראה - ככל שאלה נתפסו כטובים יותר, כך עלתה מידת שביעות הרצון של ההורים; מידת הערכת ההורים את מאמצי בית הספר למנוע אלימות השפיעה על מידת שביעות רצונם וכן על תחושתם בנוגע לשותפות שלהם בבית הספר. משקל רב במידת שביעות הרצון של ההורים היתה גם מהערכת הישגיהם של ילדיהם בהשוואה לילדים אחרים. מידת שביעות הרצון של מנהלים והורים הושפעה ממספר גורמים, שהעיקרי בהם היה טיב הקשר עם הורי התלמידים. שלושת המודלים שנעשה בהם שימוש במחקר העידו שבהשוואה לגורמים אחרים, כגון רקע חברתי-כלכלי של בית-הספר, ותק בהוראה או שלב החינוך, לאופי הקשר בין בית-הספר להורים ולמידת השותפות בינו לבינם היה משקל רב בניבוי מידת שביעות הרצון של המנהלים והמורים, ובמידה רבה גם של ההורים.

(בתי-ספר; מורים; מנהלי בתי-ספר; יחסי הורים - בית-ספר; אקלים בית-הספר; מעורבות; שביעות רצון)

075 רז, טל; גבעולי, סיגל; לפיד, חיים ואחרים:
הערכת התוכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית" בשנה"ל תשע"ז
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2018, 108 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.education.gov.il.

התכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית" החלה לפעול בבתי הספר העל-יסודיים בשנת תשע"ה, והיא מיושמת בקרב תלמידי כיתות י'-י"ב. ההשתתפות בתכנית היא חובה לכלל התלמידים בכיתות אלו והיא תנאי לקבלת תעודת בגרות. במסגרת התכנית התלמידים מתנסים במעורבות חברתית בד בבד עם למידה עיונית וליווי פרטני בבית הספר. במחקר הערכה של התכנית שנעשה על-ידי ראמ"ה נבחנו אופן יישומה והפעלתה של התכנית, מעורבותו של צוות בית הספר בהפעלתה, תפיסות בנוגע אליה ותרומתה הנתפסת בעיני המעורבים בה. במחקר שולבו שיטות כמותיות ואיכותניות. בשנה השלישית למחקר נעשתה פנייה למדגם מייצג של 267 רכזי התכנית (שיעור השבה - 82%), 1,027 מחנכים (83%) וכ-4,600 תלמידי כיתות י”ב (75%). בין הממצאים: תלמידי כיתה י”ב אינם מחויבים לעסוק בהתנסות אישית, אולם כ-60% מהם דיווחו שהם עסקו בהתנסות זו; כ-2/3 מתלמידי י”ב בבתי ספר דוברי עברית וכ-3/4 מעמיתיהם בבתי ספר דוברי ערבית עסקו בפרויקט חברתי; תלמידים בעלי הישגים לימודיים גבוהים מילאו את השעות הנדרשות יותר מאשר תלמידים בעלי הישגים בינוניים וחלשים; הרכזים דיווחו כי בתשע"ז חל שיפור בשיתוף הפעולה של המחנכים עמם בהשוואה לתשע"ו; כ-60% מהתלמידים בבתי ספר דוברי ערבית וכ-50% מהתלמידים בבתי ספר דוברי עברית דיווחו על שביעות רצון גבוהה מהתכנית; כ-60% מהתלמידים דיווחו שהם חושבים שהם ימשיכו לתרום לקהילה ולהתנדב בעתיד; קרוב למחצית מהרכזים והמחנכים סברו שהתכנית לא מתאימה לכל תלמיד, ורובם גם סברו שהיא צריכה להיות בגדר בחירה ולא חובה בגלל העומס על בתלמידים שלומדים לבחינות הבגרות.

(תלמידים; בתי-ספר תיכוניים; תכניות לימודים; מחויבות; התנדבות; מעורבות; סובלנות; מתנדבים [נוער]; מחקר הערכה)

076 אולפנים לעולים חדשים בעיני הלומדים והמורים - ממצאי מחקר הערכה תשע"ה-תשע"ו
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2018, 78 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://cms.education.gov.il.

בשנת הלימודים תשע"ד החל האגף לחינוך מבוגרים בתכנון ובביצוע תכנית לשיפור ושדרוג האולפנים לעולים חדשים. שינויים אלו כללו, בין היתר: עדכון תכניות לימודים, שימוש בחומרי לימוד מתוקשבים, עדכון תהליכי הערכת הלמידה ומדידת הישגים וביצוע השתלמויות למורים. כחלק מהתהליך, פנה האגף לראמ"ה לשם הערכת תהליכי השינוי. במסגרת זו נבדקו תפיסות, תחושות, ציפיות ועמדות של התלמידים בנוגע ללימודים, מיומנויות שימוש בשפה העברית, עמדות בנוגע לקליטה ולהשתלבות בחברה הישראלית, תפיסות ועמדות של מורים, זיהוי צרכים מקצועיים ואחרים ועוד. מחקר ההערכה התבסס על שאלונים למורים ולתלמידים. בין הממצאים: הציפיות המרכזיות של התלמידים מהלימודים באולפן היו רכישת השפה העברית ולאחריה סיוע בהתאקלמות בישראל, דרך השתלבות חברתית והשתלבות בשוק העבודה (השפה כגשר להתאקלמות); יותר מ-80% מהתלמידים העריכו שהם יצליחו לסיים את לימודיהם באולפן; רוב התלמידים הביעו שביעות רצון גבוהה מהלימודים; רק כרבע מהתלמידים סברו שהלימודים באולפן יאפשרו להם לעבוד באופן סדיר במקביל ושסל הקליטה יסייע להם להתמסר ללימודים. יתרונות האולפנים בעיני המורים היו היעדר הצורך להתמודד עם בעיות משמעת או מוטיבציה ללמידה. רוב המורים היו שבעי רצון מסביבת העבודה ומהיחסים שלהם עם המנהלים ועם התלמידים. מנגד, הם הביעו אי-שביעות רצון מרמת השכר. נוסף על כך, תכנית הלימודים נתפסה על-ידם כלא סדורה. פערים בין המורים לתלמידים נמצאו בתפיסותיהם לגבי הנגישות והיעילות של חומרי לימוד מקוונים.

(עולים; אולפנים [עברית]; חינוך מבוגרים; קליטת עלייה; מורים; תכניות לימודים; עמדות; שביעות רצון)

077 רז, טל; בן-ארצי, אלישבע; פס, לאה ואחרים:
הערכת התוכנית הלאומית למצוינות במתמטיקה בשנת הלימודים תשע"ז
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה החינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2018, 82 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.education.gov.il.

התכנית הלאומית לקידום המתמטיקה נועדה להעלות את שיעור התלמידים הניגשים לבחינת בגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד ולהעלות את מעמדה של המתמטיקה בקרב כלל התלמידים. בדו"ח הנוכחי מוצגים ממצאי מחקר ההערכה על אודות השנה השלישית להפעלת התכנית. בדו"ח נדונים, בין היתר, הנושאים הבאים: העלאת מספר התלמידים הלומדים מתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד בכל המגזרים ובכל חלקי הארץ; העלאת מספר המורים המלמדים מתמטיקה והכשרת מורים ללימוד ברמה של 5 יחידות לימוד, הדומיננטיות של התפיסה "מתמטיקה מעל לכול"; פעולות בתי הספר להגדלת הסיכויים להצלחת התכנית; חשיבות הציונים לעומת חשיבות מספר יחידות הלימוד; מידת ההצלחה של התכנית והאם יש בהצלחתה משום פגיעה בלימודים הומניים ובתלמידים הלומדים מתמטיקה ברמות של 4 ו-3 יחידות לימוד. במחקר שולבו שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות. אוכלוסיית המחקר כללה מנהלי בתי ספר, רכזי מתמטיקה, מורים למתמטיקה ותלמידים מבתי ספר המשתתפים בתכנית מאז תחילתה לפני 3 שנים, וכן מדגם ארצי מייצג של כלל בתי הספר התיכוניים המשתייכים לחינוך הרשמי. בחלק הכמותי נדגמו 81 מנהלים ו-401 מורים מבתי הספר שהתמידו בתכנית מתחילתה וכן 275 מנהלים ו-1,559 מורים ממדגם ארצי של כלל בתי הספר.

(בתי-ספר תיכוניים; מתמטיקה [הוראה]; בחינות בגרות; תכניות לימודים; ציונים; מצוינות; עמדות)

078 רטנר, דוד; שמואלי, חגית:
התוכנית "אקדמיה כיתה": ממצאי מחקר ההערכה בשנים תשע"ו - תשע"ז
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה החינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2018, 114 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.education.gov.il.

התכנית "אקדמיה כיתה" החלה לפעול בשנת הלימודים תשע"ו. במסגרת התכנית, סטודנטים להוראה בשנתם השלישית חוברים למורים מנוסים בבתי ספר לשם הוראה משותפת בכיתות. יעדי התכנית היו: שיפור תהליך הכשרת המורים באמצעות שימת דגש על הכשרה קלינית; מעבר ל"הוראה בצמד" בכיתות הלימוד באמצעות יצירת מפגשים מפרים בין הסטודנטים מהאקדמיה לבין המורים מבתי הספר. יעדי המשנה היו: שיפור איכות הכשרתם של פרחי ההוראה; צמצום נשירת מורים חדשים מהמקצוע בשנים הראשונות שלאחר סיום לימודיהם; קידום למידה משמעותית בבית הספר; הגדלת סגל ההוראה בבית הספר וצמצום מספר התלמידים למורה בכיתה; שיפור הישגי התלמידים ופתיחת מסלול קריירה נוסף למורים בתור מורים מכשירים. מחקר ההערכה התמקד בניתוח התהליכים המתרחשים בבתי הספר ובהשפעות נתפסות של התכנית על הסטודנטים, המורים המכשירים, התלמידים ובתי הספר באופן כללי. המחקר הכמותני נערך באמצעות שאלונים למנהלים, למורים, לסטודנטים ולתלמידים. בין הממצאים: שביעות הרצון מהתכנית היתה גבוהה ואף גברה בתשע"ז לעומת תשע"ו; סטודנטים ציינו עומס גבוה של המטלות האקדמיות ומטלות התכנית; נתגלו בעיות לגבי תפקידו של המדריך הפדגוגי, במיוחד לגבי מידת מעורבותו; תרומת התכנית לתלמידים הוערכה כגבוהה על-ידי השותפים בתכנית, הן בהיבט הלימודי והן בהיבט הבין-אישי; הרוב המוחלט של המנהלים, המורים והסטודנטים היו מעוניינים להמשיך בתכנית.

(בתי-ספר; מורים; מורים מאמנים; פרחי הוראה; מדריכים פדגוגיים)

079 עברית כשפה שניה לתלמידים דוברי ערבית: נתוני תשע"ח
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2018, 144 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ראמ"ה: http://rama.education.gov.il.

בשנת הלימודים תשע"ד החלה ראמ"ה בהערכת רמת השליטה בשפה העברית כשפה שנייה בקרב תלמידים דוברי ערבית בסיום כיתה ו'. המחקר הנוכחי מאפשר מעקב אחר מגמות ושינויים בשליטה בעברית כשפה שנייה ברמה הארצית וברמה המגזרית. ההערכה התמקדה בשני היבטים עיקריים: הישגים לימודיים וההקשר שבו מתקיימת הלמידה בבתי- הספר;  עמדות התלמידים כלפי לימוד השפה העברית ומידת חשיפתם לשפה זו מחוץ לבית-הספר. דו"ח המחקר מחולק לשמונה פרקים, כדלקמן: רקע; עברית לדוברי ערבית בבית-הספר היסודי; הישגים בקרב כלל דוברי הערבית (הישגים בכלל ובחלוקה לפי מגדר ולפי רקע חברתי-כלכלי); הישגים במבחן בעברית במגזרים דוברי הערבית (לפי מגזר, מגדר, רקע חברתי-כלכלי ומחוז גאוגרפי); הישגים במבחן בעברית לפי נושאים; סיכום הממצאים מפרקי ההישגים; לימודי השפה העברית - עמדות תלמידים (שימוש בשפה מחוץ לבית הספר, חשיפה לשפה בסביבה הקרובה, מסוגלות עצמית בעברית ועוד); הוראת השפה העברית - עמדות מורים (טיפוח מיומנויות בעברית, מיומנויות התקשורת של תלמידים בעברית דבורה, גורמים המקשים על הוראת עברית בבית-הספר ועוד).

(עברית; שפה זרה [הוראה]; ערביי ישראל; בתי-ספר יסודיים; הבנת הנקרא; מיומנויות; אוריינות; ציונים; דרוזים; בדואים; עמדות)

080 קשת, נועם; יגל, רחל; אורן, כרמל:
סיכום משוב נבחנים לבחינת הכניסה הפסיכומטרית למוסדות להשכלה גבוהה, לשנת 2016
מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, פרסום מס' RR 18-04 בסדרת דו"חות מחקר, ירושלים 2018, 38 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: https://nite.org.il.

שאלון המשוב לנבחנים בבחינה הפסיכומטרית נועד לסייע למרכז הארצי לבחינות ולהערכה בהבנת סוגיות הקשורות לבחינה הפסיכומטרית ולאוכלוסיית הנבחנים. בדו"ח הנוכחי נדונות התשובות לשאלות הבאות: תנאי הבחינה; ההכנה לבחינה; ההעדפות לגבי מטלת הכתיבה; מידת שביעות הרצון ממדור פניות הציבור; שליטה בשפה; עידוד הורי התלמידים להצטיינות ולהצלחה אקדמית; ותק בארץ ומקום לידה. מבין 65,679 הנבחנים בתנאים רגילים ב-2016, 65% מילאו את המשוב ו-81% הזדהו. בין הממצאים: תנאי הישיבה בבחינה קיבלו את הדירוג הנמוך ביותר, והתנהגות הבוחנים קיבלה את הדירוג הגבוה ביותר. לא נמצא קשר בין ציון הבחינה לבין הדירוג שניתן; שביעות הרצון מאמצעי ההכנה לבחינה היתה רבה, ושביעות הרצון הגבוהה ביותר היתה מקורס ההכנה (לאחר מכן, מהבחינה הממוחשבת להתנסות עצמית, מספר ההכנה, מחוברת ההסבר ומאוגדן הבחינות). ממוצע ציוני הבחינה של הלומדים בקורס ההכנה היה הגבוה ביותר. עלות קורס ההכנה היתה כ-5,000-2,000 ₪. ציונם הממוצע של הנבחנים בערבית שציינו שעברית היא השפה הראשית שבה למדו בבית הספר התיכון היה גבוה בכ-4% מזה של הנבחנים האחרים בערבית.

(בחינה פסיכומטרית; מיון סטודנטים; שפה; שביעות רצון)

081 אחדות, לאה; גוטמן, אלעד; זוסמן, נעם ואחרים:
התשואה במונחי שכר להשכלה הנרכשת באוניברסיטאות ובמכללות
חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסם מס' 2018.13 בסדרת "מאמרים לדיון", ירושלים 2018, 76 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: https://www.boi.org.il.

במחקר זה נבחנה התשואה במונחי שכר להשכלה גבוהה הנרכשת בסוגי המוסדות השונים: אוניברסיטאות, מכללות ציבוריות (מתוקצבות) ומכללות פרטיות (לא-מתוקצבות). במסגרת המחקר, נבחנו מאפיינים דמוגרפיים-חברתיים-כלכליים של כל ילידי 1978-1985 ושל משפחותיהם, הישגיהם בבחינות הבגרות ובבחינה הפסיכומטרית, השכלתם האקדמית ושכרם ברוטו ב-2015-2008. זאת, תוך בידוד התשואה להשכלה הנרכשת מהתשואה הנובעת מהכישורים האישיים (תלמידים מוכשרים בדרך כלל לומדים במוסדות איכותיים). בין הממצאים: בקרב בעלי תואר ראשון/ שני, כשיתר הדברים קבועים, השכר השנתי ברוטו של בוגרי האוניברסיטאות היה גבוה ב-2015-2008 בכ-10% משכר בוגרי המכללות הציבוריות, והשכר של בוגרי המכללות הפרטיות היה גבוה משכר בוגרי המכללות הציבוריות בכ-7%-6%. פערי השכר נותרו יציבים גם לאחר שהנתונים פולחו לפי שנת סיום התואר ומספר השנים שחלפו מאז. מדרג השכר השנתי נשמר גם כאשר הבוגרים חולקו לפי מגדר, לאום והכנסת ההורים. השכר השעתי ברוטו של בוגרי האוניברסיטאות דמה ב-2008 לשכר המקביל בקרב בוגרי המכללות הפרטיות ועלה בכ-6%-4% על שכרם של בוגרי המכללות הציבוריות. עוד נמצא, כי בכל מקצוע לימודים דורגו סוגי המוסדות אחרת מבחינת השכר, אולם נראה כי שכרם השנתי והשעתי של בוגרי הנדסה ומקצועות עזר רפואיים היה גבוה יותר אם הסטודנטים למדו באוניברסיטאות, ואילו במינהל עסקים שכרם של בוגרי המכללות היה גבוה יותר.

(תארים אקדמיים; אוניברסיטאות; מכללות; שכר)

082 לביא, ויקטור; זנד, אדית:
השפעת רשתות הקשרים החברתיים על הישגיהם הלימודיים ועל התנהגותם של תלמידים בישראל: ראיות משיבוץ חברים אקראי ומותנה בכיתות בית הספר
חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 2019.01 בסדרת "מאמרים לדיון", ירושלים 2019, 56 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: https://www.boi.org.il.

במחקר זה נבדקה השפעת שימור / ניתוק של קשרים חברתיים במהלך המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים על ההישגים הלימודיים של תלמידים בישראל. המחקר התבסס על נתונים מינהליים של תלמידים שלמדו בבתי הספר בתל אביב בתחילת שנות ה-2000, המאפשרים את בידוד השפעת ניתוק הקשרים החברתיים משינויים סביבתיים שאינם חברתיים. במסגרת המחקר, הוגדרו סוגים שונים של חברויות, המתבססים על העדפות התלמידים בבית הספר היסודי. אלו זוהו כחלק מתהליך הבקשה לבחירת בית הספר (לתלמידי כיתה ו' ניתן לבחור את חטיבת הביניים ולרשום עד 8 חברים שעימם ירצו ללמוד). רשימות אלו אפשרו הגדרת סוגים של חברויות (קשרים הדדיים - אם שני התלמידים בחרו זה את זה בתור חברים, קשרים חד-כיווניים - אם רק תלמיד אחד בחר את התלמיד השני בתור חבר ועוד). בין הממצאים: כיוון וחוזק ההשפעה של הקשרים החברתיים נמצאו תלויים ברקע החברתי-כלכלי של החברים (חברים מרקע חברתי-כלכלי גבוה יותר הביאו לשיפור ההישגים הלימודיים של התלמיד במבחני המיצ"ב ובבחינות הבגרות) ובאופי הקשר (קשרים הדדיים השפיעו באופן חיובי ומשמעותי יותר מקשרים חד-כיווניים, שלחלקם היו השפעות שליליות); ההשפעות הלימודיות החיוביות של המשכיות קבוצת חברים בבית הספר החדש נובעות, בין היתר, מהגברת שיתופי פעולה, מהפחתת התנהגות אלימה ומשיפור בשביעות הרצון מהמצב החברתי בכיתה. עוד עולה מהמחקר, שההשפעות החיוביות נמשכות עד סוף התיכון.

(תלמידים; רשתות חברתיות; הישגים לימודיים; ציונים; מעבר לחטיבת-הביניים; יחסים בין תלמידים; מיצב חברתי-כלכלי)

083 חסין, טליה; טליאס, ניקול; דולב, הילה:
מיפוי תפוקות בפנימיות השירות לילד ולנוער
מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, פרסום מס' דמ-19-785, ירושלים 2019 (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם האגף למחקר, תכנון והכשרה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: https://brookdale.jdc.org.il.

במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מתקיים תהליך חשיבה מחדש על פנימיות השירות לילד ולנוער. במסגרת התהליך, הוחלט על מיפוי מגוון התפוקות הקיים כיום בפנימיות. מטרת המיפוי המוצג בעבודה זו היתה איסוף מידע מקיף ועדכני על התפוקות, מידע שישמש בסיס לגיבוש מדיניות ולקבלת החלטות במסגרת הרפורמה בפנימיות השירות. העבודה כללה כינוס של שלוש קבוצות מיקוד מחוזיות של מפקחים ארציים, מנהלי פנימיות ורכזי טיפול לשם זיהוי התפוקות. בהמשך, נערך סקר בקרב מנהלי הפנימיות לגבי התפוקות (תפוקות הניתנות ישירות לחניכים; תפוקות מערכתיות - פעולות של הצוות שאינן כוללות השתתפות ישירה של החניכים אך משפיעות עליהם בעקיפין; תפוקות לצוות הפנימייה). הסקר נעשה באמצעות שאלון למילוי עצמי באינטרנט. השאלון הועבר ל-96 מנהלי פנימיות שבאחריות השירות לילד ולנוער במשרד העבודה והרווחה. מתוכם, השיבו 55 מנהלים (57%). נמצא, כי הפנימיות יישמו מגוון רחב של תפוקות, בייחוד בתחומים הקשורים לתהליכי העבודה של צוות הפנימייה עבור החניכים (שיעור הפעלה של 95%), השגחה והתערבות רפואית ופרה-רפואית (89%) ותפוקות רחבות השתתפות (88%), המתבצעות בקרב קבוצות גדולות של חניכים. מתוך 103 תפוקות שמופו, הפנימיות הפעילו בממוצע 66 תפוקות. נמצאו הבדלים קטנים בהיקף ההפעלה בין הסוגים השונים של הפנימיות והמודלים השונים של ההפעלה.

(פנימיות; שירותים; העשרה; פעילויות פנאי; השתלמות; ניהול)

084 Ebenstein, Avraham:
The Nature versus Nurture Debate and the Direct Effect of Parental Influence: Evidence from the Israeli Kibbutz
Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Discussion Paper No. 18.03, 27 pages. The publication appears on the Institute's Website: https://falk.huji.ac.il.

בעבודה זו נבדקה השאלה עד כמה הדמיון בין הישגי הורים (בעיקר רמת השכלה) לבין הישגי ילדיהם נובע מגנים משותפים (תכונות שעוברות בתורשה) או מהשפעת ההורים על הילדים במהלך גידולם. זאת, באמצעות בדיקת השפעת גידול הילדים ב"בתי ילדים" בקיבוצים (האם הישגיהם קרובים להישגי הוריהם או לממוצע הקבוצה), תוך מעקב אחר השפעת תהליך ביטולו ההדרגתי של הסדר זה (שבוטל כמעט סופית ב-1991) והמעבר לגידול הילדים בבתי הוריהם (כ-14% מהילדים שנולדו ב-1991 גודלו בבתי ילדים לעומת כ-80% ב-1975). במסגרת העבודה, נבדקו נתוניהם של כל הילדים שנולדו בקיבוצים ב-1993-1974 לפי נתוני מפקדי האוכלוסין של הלמ"ס מ-1983 ו-1995 (36,369 ילדים). נתון זה שולב עם נתונים מינהליים של משרדי ממשלה (הפנים, החינוך, רשות המסים ועוד). נתונים אלו סיפקו מידע מפורט על מאפיינים דמוגרפיים, רמת השכלה ושכר של ילדים אלו ושל הוריהם. נמצא, בין היתר, כי ילדים שגדלו בבתי ילדים היו פחות "דומים" להוריהם לעומת ילדים שגדלו בבית הוריהם. עוד עולה, כי לגידול בבתי הילדים היה יתרון עבור ילדים שרמת ההשכלה של הוריהם היתה מתחת לממוצע, ולהפך (חיסרון עבור ילדים שרמת ההשכלה של הוריהם היתה מעל הממוצע). הגידול בבתי הילדים אכן הביא להפחתת המתאם בין השכלת ההורים להשכלת ילדיהם. עם ביטולם ההדרגתי של בתי הילדים עלה מחדש מתאם זה, כמו בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל.

(קיבוצים; סדרי לינה בקיבוץ; ילדים; חינוך בקיבוץ; העברה בין-דורית; רמת השכלה; הישגים לימודיים; שכר)

ז. חקלאות ומשק המים

085 מדדי חקלאות-סביבה, 2015-2000
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1714, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

פרסום זה עוסק ביחסי הגומלין שבין הפעילות החקלאית לבין הסביבה ובהשפעתה של החקלאות על האדם והסביבה. המדדים שרוכזו וחושבו בלמ"ס ומוצגים בפרסום מאפשרים להשוות את המצב בישראל למצב במדינות אחרות, תוך התייחסות להיבטים הייחודים לישראל. כן נועד הפרסום לסייע בזיהוי מגמות ותהליכים במדדים השונים לצורך גיבוש מדיניות ממשלתית בנושא ולשימוש המגזר העסקי, מוסדות אקדמיים, ארגונים בין-לאומיים (כגון ה-OECD והאו"ם) והציבור הרחב. המדדים הנכללים בפרסום הם: מדד מאזן יסודות הזנה לצומח בחקלאות (חנקן וזרחן) - ההפרש שבין סך התשומות (כניסות) של חומרי ההזנה לקרקע החקלאית לבין כמות חומרי ההזנה היוצאת מהקרקע (יציאות); מדד פליטות אמוניה מחקלאות - פליטות האמוניה בענף החקלאות כחלק מסך הפליטות בישראל; מדד פליטות גזי חממה מחקלאות - פליטות גזי החממה בענף החקלאות כחלק מסך הפליטות בישראל; מדד שימוש במים לחקלאות - השימוש במים בחקלאות לפי סוגי מים; מדד חומרי הדברה בישראל - מכירות חומרי ההדברה (חומר פעיל) לפי יעדי השימוש השונים. מדדים שמתוכננים להיכלל בהמשך הם: שימושי קרקע ושטחי גידולים; פוטנציאל סחיפת קרקעות ממים ורוח; המלחת קרקעות; מגוון ביולוגי בחקלאות; שימוש באנרגיה בחקלאות.

(חקלאות; גידולים צמחיים; חומרי הדברה; שימושי קרקע; משאבי טבע; מים; זיהום הסביבה; פסולת; בעלי חיים; גזי חממה)

086 החקלאות בישראל: חשבון הענף; מדדי המחירים של תפוקה ותשומה - 2017-2016

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1740, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל מידע על הפעילות החקלאית ב-2017-2016 בהשוואה לשנים קודמות, והוא מורכב משני חלקים: בחלק הראשון מובאים נתונים על חשבון ענף החקלאות - תפוקה, תשומה, תוצר מקומי ורווחיות; בחלק השני מובאים נתונים על מדדי מחירי התפוקה והתשומה בחקלאות. נוסף על נתוני 2017-2016, מוצגים בפרסום נתונים רב-שנתיים של ההתפתחויות בענף בשנים 2017-1950. הפרסום מתייחס לענפי הגידולים הצמחיים ולגידול בעלי החיים ותוצרתם, והוא אינו כולל את השירותים לגידולים הצמחיים ולענף החי. כמו כן, תפוקת הגידולים אינה כוללת את ענף הגינון. בין הממצאים העיקריים: ערך התפוקה החקלאית ב-2017 הסתכם בכ-30.2 מיליארדי ש"ח (גידולים - כ-17.7 מיליארדי ש"ח, ובעלי חיים ותוצרתם - כ-12.5 מיליארדי ש"ח), והתוצר המקומי הנקי (ערך התפוקה החקלאית פחות התשומה הקנויה) הסתכם בכ-11.3 מיליארדי ש"ח; ההכנסה הנובעת מחקלאות הסתכמה בכ-12.3 מיליארדי ש"ח, והתמורה למשרות שכיר היתה כ-6.6 מיליארדי ש"ח; ערך התפוקה הכולל של החקלאות ב-2017 עלה בכ-0.4% בהשוואה ל-2016 (ערך תפוקת בעלי החיים עלה ב-2.9% וערך התפוקה הצמחית ירד בכ-1.3%); מחירי התשומה החקלאית (ללא שכר) ירדו ב-2017 בכ-2.4%; כמות התשומה (ללא שכר) ששימשה לייצור התפוקה החקלאית היתה דומה לכמות שנצרכה ב-2016, וערכה עמד על כ-18.9 מיליארדי ₪. ב-2017 עלתה התמורה למשרות בכ-5.3%, וההכנסה הנובעת מחקלאות עלתה בכ-3.8%, במחירים שוטפים, בהשוואה ל-2016.

(חקלאות; מחירים; תשומה-תפוקה; ייצוא; השקעות; תעסוקה; גידולי שדה; בעלי חיים; ירקות; פירות; פרחים; מטעים; מים; דלק; חומרי הדברה)

087 צבן, שאול:
אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראל: 2017
תחום כלכלת הייצור, שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2018, 36 עמ', בשיתוף עם צנובר יועצים. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.moag.gov.il.

פרסום זה הוא מהדורה מעודכנת ומורחבת של האטלס הסטטיסטי שיצא לאחרונה ב-2013. הפרסום מחולק ל-11 פרקים, כדלקמן: ממעוף הציפור (התפתחויות עיקריות בחקלאות); ענפי החקלאות; תפוקה לנפש; מחירים ליצרנים ולצרכנים; ייצוא ושוק מקומי; תשומות קנויות ותנאי סחר; מים; השקעה והון; תעסוקה והכנסה; שטחים ויבולים; אוכלוסייה ויישובים. בין הממצאים: חלקה של החקלאות בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ירד מכ-10% ב-1950 לפחות מ-2% ב-2011 ושיעור המועסקים בחקלאות ירד מכ-17% לכ-2% בהתאמה; חלקה של החקלאות בייצוא הישראלי ירד מכ-63% ב-1950 לכ-1% ב-2015; למרות תנודות לאורך השנים, כמות המים המוקצית לחקלאות הייתה דומה ב-1950 וב-2015 - כמיליארד קוב לשנה, אם כי תפוקת הגידולים גדלה עקב שימוש חסכוני יותר במים (כדוגמת הטפטפות) ואמצעים אחרים (כדוגמת החממות); שיעור העובדים בחקלאות היה כ-63,000 בשנות ה-50', הגיע לשיא של כ-121,000 ב-1961 ועמד על כ-46,000 בלבד ב-2015; חלקם של העובדים העצמאיים בחקלאות ירד מכ-54% ב-1960 לכ-10% ב-2015, ואילו חלקם של העובדים השכירים עלה מכ-38% לכ-80% בהתאמה (היתר - חברי קיבוצים); ב-1951 82% מהשטחים החקלאיים הוקדשו לגידולי שדה, 9% למטעים (ללא זיתים והדרים), 5% לירקות ו-4% להדרים, ואילו ב-2015 42% הוקדשו לגידולי שדה, 26% לירקות, 26% למטעים (ללא הדרים) ו-6% להדרים.

(חקלאות; חקלאים; גידולי שדה; מטעים; פירות; ירקות; השקעות; ייצוא; ייצור; מים; מחירים; חשבונאות לאומית)

088 חומרי הדברה בישראל: 2016-2014
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1744, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

פרסום זה מתבסס על סקר הלמ"ס לבחינת השימוש בחומרי הדברה ליעדים שונים. מטרת הסקר היא לספק מידע על כמויות הייבוא והמכירה של חומרי ההדברה, והוא נועד לסייע בזיהוי מגמות ותהליכים בשיווק חומרי ההדברה בישראל. הסקר מסייע לאמוד את פוטנציאל השימוש הארצי בחומרי ההדברה לשימוש בחקלאות, בתברואה ובווטרינריה. כמו כן, הוא מאפשר השוואת נתונים עם מדינות אחרות. הסקר מהווה חלק מסדרת פעולות המתבצעות במסגרת הצטרפותה של ישראל לארגון ה.OECD- בפרסום הנוכחי מוצגים נתונים על חומרי ההדברה שנמכרו ליעדים השונים על-פי החומר הפעיל בתכשירים. יעדי ההדברה מפורטים לפי קטגוריות יעדי הקטילה השונים (חרקים, עשבים, מכרסמים ועוד) ולפי משפחות כימיות (זרחנים אורגניים, טריאזינים ועוד). בין הממצאים: ב-2016-2008 נמכרו בישראל מדי שנה בין 6.0 ל-7.5 אלפי טונות של חומר פעיל בתכשירי הדברה לשימוש בחקלאות; יעדי השימוש העיקריים של חומרים אלו ב-2016 היו קטילת פטריות וחיידקים (46.7%), אידוי קרקע (13.1%) וקטילת עשבים ומשלכים (22.7%); ב-2016 נמכרו 616 סוגי תכשירי הדברה ליעדים שונים; ב-2016 נמכרו 2.0 טונות של חומר פעיל לכל אלף דונם שטח חקלאי - השיעור הגבוה ביותר בהשוואה בין-לאומית; גם ביחס שבין טון חומר פעיל לאלף טון תפוקה צמחית דורגה ישראל במקום הראשון; בשנים 2016-2008 נמכרו בישראל מדי שנה בין 124 ל-142 טונות של חומרי הדברה לתברואת האדם ולסביבתו.

(חומרי הדברה; חקלאות; תברואה; גידולים צמחיים; בעלי חיים)

089 דוח סיכום פעילות השקייה בקולחים לשנת 2016
המחלקה לבריאות הסביבה, משרד הבריאות, ירושלים 2018, 43 עמ', בשיתוף עם היחידה הסביבתית, רשות הטבע והגנים. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: https://www.health.gov.il.

השקיה במי קולחים שאינם עומדים באיכות הנדרשת עלולה לגרום לתחלואה רחבה כתוצאה מצריכת תוצרת חקלאית מזוהמת. לשם עמידה בכללי בריאות העם [טיהור מי שופכין המיועדים להשקיה] התשמ"א-1981, כל חקלאי המשתמש במי קולחים להשקיה מחויב להגיש בקשת היתר השקיה ממשרד הבריאות. ב-1994 הוקם ברשות הטבע והגנים (רט"ג) צוות איכות מים, המשולב בעבודת הפיקוח על ההשקיה במי קולחים. בדו"ח הנוכחי מוצגים נתונים על עבודת הפקחים ב-2016 בנושא הפיקוח על החקלאים, ביקורת על התקנת מונעי זרימה חוזרת בחיבורי מערכות המים (מניעת חדירת קולחים למי השתייה), ניטור נחלים ומאגרי קולחים, ביקורת על מתקני טיהור שפכים ועוד. בין הממצאים: ב-2016 ביצעו הפקחים 1,543 ביקורות מתואמות ו-3,167 ביקורות פתע; ב-2016 נעשה שימוש ב-394.5 מיליוני מטרים מעוקבים (מלמ"ק) מי קולחים בחקלאות - 1.1% באיכות מעולה, 27.8% באיכות להשקיה ללא מגבלות, 52% באיכות להשקיה מוגבלת ו-19.1% באיכות בינונית-נמוכה; כמות מי הקולחים שסופקה ממתקן הטיהור של גוש דן (שפד"ן) עלתה מ-131.9 מלמ"ק ב-2011 ל-153.2 מלמ"ק ב-2016; מספר ההיתרים להשקיה במי קולחים עלה מ-1,194 ב-2000 ל-2,707 ב-2010 ול-4,028 ב-2016; השטח המושקה במי קולחים עלה מ-276,871 דונם ב-2000 ל-661,131 דונם ב-2010 ול-685,831 דונם ב-2016; 277 דגימות נעשו בנחלים ב-2016, וב-19 מהן (6.8%) נמצאו חריגות מהרמה המרבית המותרת של קולי צואתי.

(חקלאות; מים; השקיה; זיהום הסביבה; בריאות הציבור)

ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

090 חשבונות לאומיים, 2017-1995

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1742, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובא סיכום מתוקן של החשבונות הלאומיים לשנת 2017. כמו כן, הוכנסו תיקונים לאומדני שנים קודמות בעקבות קבלת נתונים עדכניים וכתוצאה מהמשך התאמת החשבונות למערכת החשבונות הלאומיים SNA 2008. נוסף על הנתונים השנתיים, מוצגים גם נתונים רבעוניים על התפתחות התוצר ומרכיביו - נתונים מקוריים ונתונים לאחר ניכוי השפעת עונתיות, עד הרבע האחרון של 2017. כמו כן, מוצגים תרשימים המתארים את ההתפתחות בסעיפים העיקריים של החשבונות. הפרסום כולל 46 לוחות, לפי הפירוט הבא: לוחות 34-1 עוסקים בנתונים שנתיים על התוצר, ההכנסה הריאלית, פריון העבודה, ההוצאה הציבורית והפרטית, ההשקעות, הייצוא והייבוא של סחורות ושירותים, מלאי ההון, המועסקים, ההכנסה הלאומית הפנויה, חשבונות המגזר הממשלתי, ההכנסה הפנויה של משקי-הבית ועוד. רוב הנתונים מוצגים במחירים שוטפים וקבועים (משורשרים במחירי 2015). כן חושבו השינויים הכמותיים, השינויים הנומינליים והשינויים הנגזרים במחירים. בלוחות 40-35 מובאים נתונים רבע-שנתיים על התוצר ומרכיביו, לאחר ניכוי השפעת עונתיות, משורשרים במחירי 2015. בלוחות 46-41 מובאים נתונים רבע-שנתיים על התוצר ומרכיביו במחירים שוטפים ונתונים משורשרים במחירי 2015.

(חשבונאות לאומית; מדדים כלכליים; צריכה; השקעות; ייבוא; ייצוא; הכנסה; מסים; פריון עבודה; שירותים; מוצרים בני-קיימה; מזון; חשמל; מים; דלק; חקלאות; תעשייה; בנייה; דיור; תחבורה; מסחר; תיירות; ממשלה)

091 סקר ענפי הכלכלה, 2015
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1738, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

"סקר ענפי הכלכלה" של הלמ"ס נעשה לשם אמידת התפוקות והתפלגות התשומות במגזר העסקי. זאת, בהמשך לסדרת "סקר מסחר, שירותים, תחבורה, תקשורת ובינוי" ו-"סקר תעשייה". הנתונים המוצגים בפרסום הנוכחי הם ממצאי "סקר ענפי כלכלה" לשנת 2015. ב-2015 הוצא מדגם של עוסקים בכל ענפי הכלכלה שבמגזר העסקי מתוך מרשם העסקים שהוקם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מרשם העסקים מכיל מידע מקובץ עוסקי מע"מ ומקובץ מעסיקים של המוסד לביטוח לאומי. מדגם זה נקבע על-פי הפדיון שדווח למע"מ. אוכלוסיית העוסקים הפעילים שהתקבלה ממרשם העסקים כוללת הן מעסיקים והן עצמאים השייכים למגזר העסקי. עוסקים הפטורים ממע"מ (אלה שהמחזור השנתי שלהם לא עובר סכום מסוים שנקבע בכל שנה) אינם נכללים. הפרסום כולל לוחות שמוצג בהם חשבון הייצור (פדיון, תפוקה, תמורה למשרות וערך מוסף גולמי). הלוחות מוצגים לפי ענף כלכלי, לפי קבוצות גודל של פדיון ושל מספר משרות לעוסק ולפי סיווג מגזרי. נוסף על כך, מוצגים החשבון המאזני של ענפי הסקר ל-2015-2014 וסיכום נתוני ההשקעה הגולמית בנכסים קבועים ב-2015 לפי מרכיבים שונים.

(חשבונאות לאומית; ייצור; מסחר; שירותים; עסקים; תעסוקה; תחבורה; תקשורת; דואר; מסעדות; נדל"ן; ביטוח; בינוי; חשמל; מים; שירותי חינוך; שירותי בריאות; שירותים חברתיים; פדיון; תשומה-תפוקה; השקעות; תעשייה; חקלאות; חברות עסקיות)

092 ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, 2017-1990
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1743, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים סיכום של ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי ל-2015-1990 ואומדנים מוקדמים ל-2017-2016. בלוחות מובאים נתונים על ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי לפי מגזר מבצע ומגזר מממן, במחירים שוטפים ובמחירים קבועים והשינויים באחוזים. כן מובאים סיכומים של הוצאות משרדי הממשלה לפי סוג ההוצאה ויעדיה ועל הוצאות מלכ"רים לפי התחום המדעי. הפרסום כולל השוואות למדינות החברות בארגון ה-OECD. בין הממצאים: ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במחירים שוטפים הסתכמה ב-2017 בכ-57.8 מיליארדי ש"ח - 4.5% מהתמ"ג (4.4% ב-2016); על-פי אומדנים ראשונים, עלתה ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במחירים קבועים ב-5% ב-2017, לאחר עלייה של 8.3% ב-2016; ההתפתחות במחירים קבועים משקפת עלייה של 5.6% בהוצאות למו"פ במגזר העסקי ב-2017, בהמשך לעלייה של 9.5% ב-2016; 86% מההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במחירים שוטפים ב-2017 היו במגזר העסקי (49.8 מיליארדי ₪), 11.4% במגזר ההשכלה הגבוהה, 1.6% במגזר הממשלתי ו-1% במלכ"רים פרטיים; ב-2016 היתה ההוצאה האזרחית למו"פ בישראל (4.4% מהתמ"ג) הגבוהה ביותר מבין המדינות המפותחות החברות בארגון ה-OECD; בהשוואת המימון לפי מגזרים בין ישראל למדינות החברות בארגון ה-OECD בשנת 2016 נמצא, שהמימון הממשלתי למו"פ בישראל (13% מההוצאה הלאומית למו"פ) היה נמוך מהממוצע (32.3%), וגם מימון הוצאות המו"פ על-ידי המגזר העסקי בישראל (29.5% מההוצאה הלאומית למו"פ) היה נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD (49.4%).

(הוצאה לאומית; מחקר ופיתוח; טכנולוגיה; מדע; תעשייה; אנרגיה; חקלאות; תשתיות; שירותים חברתיים; אוניברסיטאות; משרדי ממשלה; מלכ"רים; מכוני מחקר; חברות הזנק; פטנטים)

093 ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט, 2017-1984/5

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1739, ירושלים 2018, (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובא סיכום ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט לשנים 2016-1984/85. הסיכום כולל את ערך הסחורות והשירותים שנצרכו על-ידי משקי הבית ועל-ידי המגזר הממשלתי. בין המוצרים שנכללו בהוצאה זו: מכשירי טלוויזיה ו-ווידאו, מחשבים אישיים, ספרים ומוצרי בידור וספורט. השירותים השונים כללו: תזמורות ותאטראות, ספורט ומשחקים, שימוש באינטרנט, שירותי רדיו וטלוויזיה, בתי קולנוע, מתנ"סים, מפעל הפיס, ספורט-טוטו וכו'. כן חושבו ערכי ההשקעות של המוסדות בנכסים קבועים (כולל בניינים, ציוד וכלי-רכב) והוצאותיהם על עבודה ועל קניית סחורות ושירותים. סיכום זה התבסס על נתונים שנאספו במסגרת עריכת החשבונות הלאומיים לחישוב הצריכה הפרטית, הצריכה הציבורית וההשקעות. בין הממצאים העיקריים ל-2017: ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט הסתכמה בכ-59.1 מיליארדי ₪ (4.6% מהתוצר המקומי הגולמי) - גידול של 3.7% (במחירים קבועים) בהשוואה ל-2016; משקי-הבית מימנו 85.8% מההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט, לעומת 83.7% ב-2016; 76.7% מההוצאות של משקי-הבית היו בעבור שירותי תרבות (מופעים, קונצרטים וכו'), והיתר היו בעבור רכישת מוצרים; חלקו של המגזר העסקי בהספקת שירותים ומוצרים בתחום התרבות, הבידור והספורט היה 66.8%.

(הוצאה לאומית; צריכה; תרבות; בידור; אמנות; ספורט; פעילויות פנאי; מוזיאונים; מוסיקה; קולנוע; מתנ"סים; ספרים; רדיו; טלוויזיה; אינטרנט; משחקים; הימורים; טבע; איכות הסביבה; השקעות; ממשלה; רשויות מקומיות; מלכ"רים; משקי-בית)

094 דמוגרפיה של עסקים: מקבץ נתונים סטטיסטיים ממרשם העסקים, 2016-2011
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1711, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים שנתיים של עסקים במשק הישראלי, אשר הופקו ממרשם העסקים שהוקם בלמ"ס ב-2003. המרשם מבוסס בעיקר על קובץ של רשויות מס ערך מוסף (מע"מ) ועל קובץ של המוסד לביטוח לאומי. נתונים שנתיים אלה מאפשרים ניתוח ובחינה של העסקים הפועלים במשק הישראלי: מספר העסקים הפעילים, מספר משרות השכיר של ישראלים או זרים ונתוני שכר של ישראלים או זרים לפי ענף כלכלי (ברמת סדר או ענף ראשי) ולפי מחוז; תנועות העסקים במרשם לפי ענף כלכלי (ברמת סדר) ולפי מחוז - התפלגויות ושיעורים של פתיחות וסגירות של עסקים, "לידות" של עסקים ועסקים שלא שרדו (על בסיס נתונים כמותיים); נתוני הישרדות של עסקים ואחוז אי-הישרדות של עסקים חדשים לפי ענף כלכלי (ברמת סדר). זאת, לפי הנחיות של Eurostat וה-OECD ("Manual on Business Demography Statistics 2007"). נתוני העסקים שבפרסום מוצגים על-פי "הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2011". בין הממצאים: ב-2016 פעלו בישראל 565,516 עסקים, לעומת 389,560 עסקים ב-2003; ב-2016 נפתחו 55,227 עסקים ונסגרו 41,739 עסקים; ב-2016 "נולדו" 51,433 עסקים חדשים; אחוז ה"לידות" הגבוה ביותר היה בענף שירותי אירוח ואוכל (14.5%), והאחוז הנמוך ביותר היה בענף חקלאות, ייעור ודיג (4.7%); גם שיעור אי-השרידות הגבוה ביותר של עסקים היה בענף שירותי אירוח ואוכל (12.7%), ושיעור אי-השרידות הנמוך ביותר היה בענף חקלאות, ייעור ודיג (4.2%); 55.4% ממשרות השכיר בכלל ענפי המשק ב-2016 היו בעסקים שבהם יותר מ-100 עובדים; עסקים אלה היוו 0.7% בלבד מסך העסקים הפעילים בשנה זו. בהשוואה לשנת 2015, ב-2016 חל גידול של 3.7% במספר העסקים שנפתחו וגידול של 5.7% במספר העסקים שנסגרו.

(חברות עסקיות; עסקים קטנים; תעשייה; מסחר; חקלאות; תחבורה; תקשורת; ביטוח; חשמל; מים; בינוי; דיור; מינהל ציבורי; שירותי בריאות; שירותי רווחה; שירותי חינוך; שירותים קהילתיים; שירותים חברתיים; שירותים עסקיים; תעסוקה)

095 עוסקים ופדיון בענפי הכלכלה על-פי מס ערך מוסף, 2017-2015

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1745, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

אוכלוסיית סקר "עוסקים ופדיון בענפי הכלכלה על-פי מס ערך מוסף" כוללת את כל העוסקים הפעילים בשנה הנחקרת, פרט לבנקים, חברות ביטוח, קופות גמל, מלכ"רים ומוסדות ממשלתיים. בענפי התעשייה לא נכלל ענף היהלומים. הפרסום הנוכחי כולל את נתוני 2017 ובחלק מהלוחות גם את נתוני 2015 ו-2016. יש לציין, כי ב-2012 עברה הלמ"ס לסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2011, ועקב כך הוצא מדגם מע"מ חדש על בסיס 2011. הפרסום כולל גם נתונים על עוסקים הפטורים מדיווח למע"מ (עוסקים שהפדיון שלהם לא עלה על 98,707 ₪ - נכון לינואר 2017). בלוחות מוצגים נתונים על הפדיון במחירים שוטפים ובמחירי 2011. כמו כן מוצגים, לפי ענפי כלכלה, נתונים של מספר העוסקים, שינויי מחירים, שינויים ריאליים בפדיון, התשומה כאחוז מכלל הפדיון ואחוז הפדיון שאינו חייב במע"מ מכלל הפדיון. בהמשך מוצגת דמוגרפיה של עסקים המתבססת על מרשם העסקים ולא על מדגם המע"מ. נוסף על כך, מוצגים תרשימים של ההתפלגות לענפים של הפדיון, של מספר העוסקים ושל אחוזי התשומות ושל הפדיון ששיעור המע"מ עליו היה 0% בשנת 2017. בין הממצאים: סך הפדיון של העוסקים המדווחים למע"מ במשק, ללא יהלומים, הסתכם בשנת 2017 ב-1,934 מיליארדי ש"ח, לעומת 1,817 מיליארדי ש"ח בשנת 2016. בשנת 2017 היו במשק כ-549 אלף עוסקים פעילים; מכלל העוסקים הפעילים המדווחים למע"מ, כ-49% לא העסיקו שכירים (חלקם של הלא-מעסיקים בפדיון היה 6% בלבד); ב-2017 כ-4.5% מהעוסקים במשק היו שותפויות, וחלקם בסך הפדיון היה כ-35%; ב-2017 נפתחו כ-57,000 עסקים ונסגרו כ-43,000 עסקים.

(פדיון; מס ערך מוסף; תעסוקה; עסקים קטנים; מסחר; תעשייה; חשמל; מים; חקלאות; בינוי; שירותים; בנקים; ביטוח; נדל"ן; חינוך; שירותי רווחה; שירותי בריאות; תחבורה)

096 דוח המדיניות המוניטרית (דו"ח האינפלציה): המחצית השנייה של 2018
בנק ישראל, ירושלים 2019, 52 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: https://www.boi.org.il.

בדו"ח זה נסקרים הרקע והגורמים להתפתחות המחירים, ההתפתחויות הצפויות והמדיניות הנדרשת לעמידה ביעדי האינפלציה. בין הממצאים: ב-12 החודשים האחרונים (ינואר-דצמבר 2018) עלתה האינפלציה ב-0.8%. במהלך המחצית השנייה של 2018 פעל בנק ישראל לייצוב השווקים הפיננסיים ולתמיכה בפעילות הכלכלית באמצעות העלאת שער הריבית לשיעור של 0.25% (שינוי הריבית הראשון מאז מרס 2015) ובאמצעות רכישה מצומצמת של מטבע חוץ (לקיזוז השפעת הפקת הגז); במחצית הנסקרת הציג שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התפתחות לא-אחידה - עד תחילת ספטמבר התחזק השקל ולאחר מכן חל בו פיחות. על-פי התחזיות העדכניות של חטיבת המחקר של בנק ישראל, צפוי התוצר המקומי הגולמי לעלות ב-2019 ב-3.4% וב-2020 ב-3.5%, ושיעור האינפלציה ב-2019 צפוי להסתכם ב-1.3%.

(אינפלציה; מחירים; שער חליפין; ריבית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

097 Argov, Eyal:
The Development of Education in Israel and its Contribution to Long-Term Growth
"Israel Economic Review" (published by the Bank of Israel), 16: 1 (2018), pp. 1-40. The article appears on the Bank's Website: https://www.boi.org.il/en.

בעבודה זו נדונה תרומת ההון האנושי להתפתחות התוצר ולצמיחה ארוכת הטווח, כפי שהוא נמדד על-פי מספר שנות השכלה. במסגרת העבודה נבנו סדרות עתיות למספר הממוצע של שנות ההשכלה במשק, בהתבסס על סקרי כוח-אדם של הלמ"ס מאז סוף שנות ה-60' של המאה הקודמת. זאת, תוך תיקון הנתונים, במיוחד לגבי השכלת גברים חרדים משום שבדיווח נרשמת השכלתם כהשכלה רגילה, בעוד שבפועל מדובר לרוב בלימודי ישיבה שאינם משפרים את הפריון בשוק העבודה. נוסף על כך, נכללת בעבודה תחזית לגבי התפתחות המספר הממוצע של שנות השכלה ב-50 השנים הבאות. בין הממצאים: המספר הממוצע של שנות השכלה בגילי העבודה העיקריים (64-25) עלה מ-9.5 בסוף שנות ה-60' ל-13.5 ב-2011; בהשוואה בין-לאומית, ישראל מדורגת מעל מרכז ההתפלגות של המדינות המפותחות; העלייה במספר שנות הלימוד תרמה לצמיחה שנתית של 0.8%-0.6% בממוצע, המהווים 45%-33% מהגידול השנתי הממוצע בתוצר לנפש מאז שנות ה-70'; החל מהעשור הקודם תרומת מספר שנות ההשכלה לצמיחה ארוכת הטווח הצטמצמה ל-0.5%-0.4%; התחזית ל-50 השנים הבאות היא שתרומת מספר שנות ההשכלה לצמיחה תמשיך להצטמצם ותגיע לכ-0.3%-0.1%.

(רמת השכלה; חינוך גבוה; חרדים; צמיחה כלכלית; מדדים כלכליים; פריון עבודה)

098 Tzur-Ilan, Nitzan:
LTV Limits and Borrower Risk
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2018.12, Jerusalem 2018, 59 pages (E, Hs). The publication appears on the Bank's Website: https://www.boi.org.il/en.

באוקטובר 2012 הטיל בנק ישראל מגבלות שונות על מתן הלוואות לדיור בדרגות קושי שונות לפי סוג הלווה (מהקל לכבד: רוכש דירה, משפר דיור ומשקיע), כאשר שווי ההלוואה יכול להגיע עד ל-75% מערך הדירה. בעבודה הנוכחית נבדקה השפעת מהלך זה על רמת הסיכון של הלווים. העבודה התבססה על מאגר הנתונים של בנק ישראל, הכולל נתונים על הלוואות שנתנו שבעת הבנקים למשכנתאות בישראל (כ-95% מכלל המשכנתאות שניתנו). הנתונים כללו את היקף המשכנתה הנוכחי, תאריך מתן המשכנתה, תאריך רכישת הנכס, הבנק, שיעור הריבית, משך המשכנתה, שיעור המגבלה על הלווה, ערך הנכס ומיקום הנכס. בסך הכל נעשו 34,021 תצפיות לגבי התקופה 1/9/2013-1/1/2012. נתונים אלו זווגו עם נתוני מערכת כרמ"ן (כרטסת מחירי נדל"ן) של רשות המסים, הכוללת נתונים על מכירת דירות ומאפייניהן. נמצא, בין היתר, כי רוכשי דירה ראשונה רכשו נכסים זולים יותר, נטלו משכנתאות גבוהות יותר (ומשך ההחזר היה ארוך יותר) והיו בעלי רמת הכנסה נמוכה יותר מאשר משפרי הדיור והמשקיעים. המשקיעים קנו נכסים קטנים יותר ובמרחק גדול יותר מהמרכז. בקרב המשקיעים כ-60% נטלו הלוואה מהבנק לצורך ההשקעה. כ-75% מהמשקיעים היו מהאשכולות החברתיים-כלכליים 10-6.

(שוק הדירות; הלוואות; משכנתה; בנקים; אשראי; מדיניות מוניטרית)

099 Ater, Itai; Rigbi, Oren:
Informative Advertising and Consumer Search: Evidence from a Price Transparency Regulation in Supermarkets
The Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Hebrew University, Discussion Paper No. 18.04, Jerusalem 2018, 69 pages. The publication appears on the Institute's Website: https://falk.huji.ac.il.

מאז מאי 2015 מחויבות רשתות המרכולים בישראל בסימון מחיר המוצר על גבי המוצר עצמו. בעבודה המתוארת במאמר זה נבדקה השפעת חובה זו על מחירי המוצרים. במסגרת העבודה נאספו נתונים על מחירי המוצרים לפני החלת החוק ולאחר כניסתו לתוקף, וזאת באמצעות סקרים ואתרי השוואת מחירים. כמו כן, נבדקו שינויי מחירים ב-4 קבוצות מוצרים, כדלקמן: מוצרים שנמכרו בערוצים המקוונים של רשתות המרכולים והיו זהים למוצרים שנבדקו בסקר; מוצרים שנמכרו ברשתות השיווק ומחיריהם נבדקו על-ידי המועצה הישראלית לצרכנות אך לא בסקר; מוצרים שנמכרו בבתי מרקחת שהיו פטורים מחובת הסימון; מוצרים שנמכרו בחנויות פירות וירקות שהיו אף הן פטורות מחובת סימון המוצרים. בין הממצאים: המחירים לאחר החלת חובת סימון המחיר ירדו בממוצע בכ-5%-4%, בעיקר ברשתות היקרות; המחירים ירדו גם ברשתות שבהן היתה מדיניות של תמחור אחיד בכל הסניפים; ברשתות הזולות יותר נעשה לאחר החלת חובת הסימון פרסום נרחב שכלל, בין היתר, פרסום של תוצאות סקרי שוק שהראו שהמוצרים של אותה רשת הם הזולים ביותר.

(מסחר; רשתות שיווק; מחירים; חוקים; פרסומת)

100 מבט סטטיסטי: 2018
החטיבה למידע וסטטיסטיקה, בנק ישראל, ירושלים 2019, 67 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: http://www.boi.org.il.

"מבט סטטיסטי" הוא פרסום שנתי של בנק ישראל, שמוצגים בו נתונים על הפעילות הכלכלית במשק, תוך התמקדות בתחומים הפיננסיים. הנתונים שבפרסום נאספים ומעובדים בבנק ישראל כחלק מניהול המידע והסטטיסטיקה על הפעילות במשק. הפרסום כולל הסברים למונחים המרכזיים ולמתודולוגיות המפותחות בבנק - מתודולוגיות המותאמות לתקנים בין-לאומיים מקובלים ומעודכנים, שלפיהן פועל בנק ישראל. הפרסום מורכב משני חלקים, כדלקמן: א) סקירת ההתפתחויות העיקריות ב-2018 ב-4 נושאים מרכזיים בסטטיסטיקה הפיננסית של ישראל: תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור, החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי, פעילות המשק מול חו"ל ופעילות המגזרים העיקריים במטבע חוץ. בסוף כל סקירה מובאים לוחות המכילים אינדיקטורים נבחרים, מבט על תופעות שבלטו ב-2018 והגדרות של המונחים המרכזיים והסברם; ב) הצגת שתי עבודות בתחום המתודולוגיה הסטטיסטית והמידע הכלכלי: 1) מערכת הנתונים על פעילות שוק שקל/מטבע חוץ; 2) דיווחים שוטפים של בנק ישראל למוסדות הבין-לאומיים

(בנקים; כסף; שוק ההון; מטבע חוץ; אשראי; התפתחות כלכלית; מדדים כלכליים; סדרות עתיות; מתודולוגיה סטטיסטית)

ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

101 בנק ישראל: דין וחשבון, 2018
בנק ישראל, ירושלים 2018 (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: https://www.boi.org.il.

דו"ח בנק ישראל מוגש על-פי חוק לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת. הדו"ח מורכב השנה מתשעה פרקים, כדלקמן: א) המשק והמדיניות הכלכלית - ההתפתחויות העיקריות; ההתפתחויות בעולם; המדיניות הכלכלית; צמיחת המשק בטווח הארוך ותובנות לגבי המדיניות החברתית-כלכלית; ב) הפעילות המצרפית, התוצר והתעסוקה - ההתפתחויות העיקריות ותנאי הרקע; הביקוש המצרפי והשימושים; ההתפתחויות המקרו-כלכליות בשוק העבודה; ההיצע ושיווי המשקל; ג) המדיניות המוניטרית והאינפלציה - יעדי המדיניות המוניטרית; סביבת האינפלציה; המדיניות המוניטרית; בסיס הכסף ומצרפי הכסף; ד) ההתפתחויות בשוק האשראי של המגזר העסקי ומשקי הבית - מבוא; החוב של המגזר העסקי; החוב של משקי הבית; סוגיה - מעבר של המגזר העסקי מחוב בנקאי לחוב מהגופים המוסדיים - נגישות האשראי לחברות; ה) הפריון ומיומניויות היסוד של העובדים בישראל - השוואה בין-לאומית- מבוא - פער הפריון בין ישראל לשאר המדינות ב-OECD; מאפייני מיקרו - ההון האנושי - כמות ההשכלה לעומת איכותה; מיומנויות היסוד ופערי הפריון והשכר; ו) המגזר הציבורי ומימונו - עיקרי ההתפתחויות; המצרפים הפיסקליים בישראל מפרספקטיבה בין-לאומית; הוצאות הממשלה; הכנסות הממשלה; הגירעון; החוב הציבורי ומימונו; שירותי הממשלה - התפתחות תקציב החינוך ואיכות ההוראה בשנים האחרונות; ז) סוגיה במאזן התשלומים - פתיחות לסחר בין-לאומי בישראל ובעולם - עיקרי הדברים; הליברליזציה במדיניות סחר החוץ של ישראל; השינוי במדיניות הסחר של ארצות הברית; כימות ההשפעה של שינויים בשיעורי המכס על היקף הסחר; ח) סוגיות ברווחה ומדיניות חברתית - חלק א' - ההתפתחויות בתעסוקה ובהתפלגות ההכנסות; חלק ב' - גיל הפרישה האפקטיבי כעשור לאחר העלאת גיל הפרישה הרשמי; חלק ג' - השיכון הציבורי בישראל כנקודת מוצא לשינוי במדיניות הסיוע בדיור; ט) שוק הדיור - ההתפתחויות העיקריות; הגדלת היצע הדירות בשנים קודמות; העסקאות; המחירים; תוכניות הממשלה בתחום הדיור.

(מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית; התפתחות כלכלית; מדדים כלכליים; שוק העבודה; תעסוקה; שכר; מאזן התשלומים; אינפלציה; שער חליפין; ריבית; אשראי; השקעות; מחירים; תקציב לאומי; גירעון [ממשלה]; בנקים; שוק ההון; מסים; מדיניות רווחה; פנסיה; הכנסה; חינוך; תעשייה; בנייה; דיור; מסחר; שירותים; תחבורה; טכנולוגיה)

102 וייס, אבי (עורך):
דו"ח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות - 2018
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2018 (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

פרסום שנתי זה (בגרסתו הקודמת "הקצאת משאבים לשירותים חברתיים") עוסק בנושאים מגוונים הנוגעים לסוגיות בחברה ובמשק בישראל. השנה מוצגים בפרסום מאמרים בנושאים הבאים: מצב המשק - מבט-על; מחירי הדיור והשפעתם על היכולת של משקי בית לקנות דיור; הפער בין ההכנסות להוצאות והחובות של משקי בית בישראל; מגמות שינוי ברמת הדתיות בחברה היהודית; שוק העבודה - מבט-על; באיזו מידה מדינת הסטארט-אפ יכולה לגדול?; דפוסי הגעה לעבודה (יוממות) בישראל; השתלבות נשים ערביות בשוק העבודה - השכלה, תעסוקה ושכר; מערכת החינוך - מבט-על; הוצאה לתלמיד ולכיתה בחינוך היסודי הרשמי; החינוך הטכנולוגי-מקצועי - מגמות והתפתחויות בשנים 2017-2006; אי-שוויון מתהווה בגיל הרך - על הקשר בין עוני, עקה וגירויים חושיים להתפתחות הילד ולהישגים; מערכת הבריאות - מבט-על; דפוסי הפריון יוצאי הדופן בישראל; מערכת הרווחה - מבט-על; עמותות בתחום הרווחה בישראל - תמונת מצב; מעבודה לגמלאות - הפער המגדרי בפנסיה בישראל.

(שירותים חברתיים; שירותי בריאות; שירותי רווחה; מדיניות חברתית; מדיניות חינוכית; תקציבים; גמלאות; רשויות מקומיות; משקי-בית; הכנסה; תעסוקה; שכר; הוצאות משפחה; עוני; דיור; משלחי-יד; פילנתרופיה; עמותות; דתיות; יוממות; מדדים כלכליים; מסים; מחירים; חרדים; הישגים לימודיים; ערביי ישראל; בריאות גופנית; פריון [ילודה]; הגיל הרך)

103 טור-סיני, אביעד; גולן, יולנדה; יצחקי, שלמה:
דירוג רשויות - על פי מדד חברתי-כלכלי
"הרבעון לכלכלה", 62: 4/3 (ספטמבר/דצמבר 2018), עמ' 23-13 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של הרבעון: http://www.rivon-lekalkala.org.il.

דירוג הרשויות המקומיות נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהזמנת משרד הפנים, והוא נועד, בין היתר, לשמש את המשרד כאחד הקריטריונים להקצאת משאבים לרשויות המקומיות. דירוג זה מבוסס על משתנים רבים, עלותו גבוהה ובשל כך תדירות עדכונו מוגבלת (הוא מתבסס על מפקד האוכלוסין). מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק האם ניתן לבסס את הדירוג על משתנה אחד - רמת ההכנסה, משתנה זמין בקובץ מס הכנסה, וניתן לעדכנו מדי שנה בעלויות נמוכות מאוד. הבדיקה נעשתה באמצעות השוואת דירוג הלמ"ס ב-2006 ו-2008 לדירוג על-פי משתנה הכנסה ממוצעת לנפש. נמצא, כי אין הבדל מהותי בדירוג הרשויות לפי שתי השיטות וכי עיקר ההבדלים הוא ברשויות חלשות.

(רשויות מקומיות; מיצב חברתי-כלכלי; מדדים; שיטות מחקר; הקצאת משאבים)

104 באייר-טופילסקי, טלי; שורק, יואה:
יישום חוק המהו"ת ביחידות הסיוע - מחקר ארצי
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, פרסום מס' דמ-19-792, ירושלים 2019 (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: https://brookdale.jdc.org.il.

בדו"ח זה מוצגים ממצאי מחקר לבחינת יישומו של ”חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, התשע”ה - 2014” ביחידות הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים. החוק מחייב את הצדדים להשתתף בפגישות עם עובדת סוציאלית ביחידות הסיוע טרם הגשת תובענה ליישוב סכסוך. הפגישות מכונות מהו”ת (מידע, היכרות ותיאום), וייעודן הוא לבחון עם הצדדים חלופה לניהול הסכסוך המשפחתי מחוץ לבית המשפט. החוק נכנס לתוקף ב-2016 כהוראת שעה של שלוש שנים, כשבסיומה הכנסת תכריע אם וכיצד להחיל את החוק באופן קבוע. מטרת המחקר, שהוזמן על-ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, היתה לבחון את יישום מפגשי המהו”ת ביחידות הסיוע, תוך כדי תהליכי הטמעתם ולפני פקיעת הוראת השעה לחוק. במסגרת המחקר נבחנו עמדות הלקוחות וגורמי המקצוע כלפי החוק ומטרותיו; תהליכי היישום של מפגשי המהו”ת ותוצאותיו הראשוניות וההישגים והאתגרים שעלו בתקופת ההטמעה של המפגשים ביחידות הסיוע. הנתונים התבססו על מידע מנהלי (13,593 יחידים [6,714 משפחות] שזומנו למפגשי מהו”ת ו-9,197 יחידים [4,536 משפחות] שהשתתפו בפועל) ועל סקר טלפוני שנערך בקרב 240 ממשתתפי המהו”ת. בנוסף, נערכו ראיונות עומק עם בעלי תפקידים ועם לקוחות.

(חוקים; בתי-משפט; משברים במשפחה; גירושין; יישוב סכסוכים; עובדים סוציאליים)

105 Alkalay, Sarit; Dolev, Avivit:
Public Educational Psychology Services in Israel on the Internet
"Israel Journal of Health Policy Research", 8: 31 (2019), 15 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

השירות הפסיכולוגי חינוכי ברשויות המקומיות מספק שירותי בריאות נפש לילדים ולבני נוער. השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) במשרד החינוך מממן ומפקח על מחלקות השירות הפסיכולוגי חינוכי ברשויות המקומיות האמורות לדאוג לתמוך בהתפתחות הילדים ולחזק את רווחתם הרגשית של הילדים ומשפחותיהם. בשנים האחרונות גובר הביקוש לפסיכולוגיים חינוכיים. המחסור בכוח-אדם, לצד בעיות בהקצאת משאבים ובעיות נוספות, הביאו לרעיון של שירות פסיכולוגי באינטרנט. יתרונות של שירות כזה הם זמינות גבוהה וביטול הקושי של המרחק הפיזי בין הנזקק לבין משרדי השירות. במחקר שמדווח עליו במאמר הנוכחי נסקרו שירותי פסיכולוגיה חינוכית ציבוריים בישראל המתקיימים באופן מקוון, בדגש על אוכלוסיית המגזר הערבי ועל אזורי פריפריה. העבודה התבססה על סקר שנערך ב-2016 בקרב כל 252 יחידות הפסיכולוגיה החינוכית בישראל (170 במגזר היהודי ו-82 במגזר הערבי). בין הממצאים: ב-125 מהרשויות היהודיות (73.5%) ובכל הרשויות הערביות לא היו אתרים מקוונים כלל (82.2% מכלל הרשויות); מבין 45 הרשויות היהודיות שבהן היה אתר מקוון, 42 (93.3%) לא היו ידידותיים למשתמש ורק שלושה אתרים (6.7% מהאתרים) אפשרו קשר אינטראקטיבי עם פסיכולוג; למרות זאת, יש לציין שבכל 45 האתרים הללו הוצג מידע מגוון ואיכותי.

(פסיכולוגיה חינוכית; שלטון מקומי; שירותים; אינטרנט; ערביי ישראל; יחסי מרכז - פריפריה; ייעוץ)

106 סקר שביעות רצון לקוחות מאיכות השירות של הבנקים
הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל, ירושלים 2019, בוצע על-ידי מכון המחקר רושינק. הסקר מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: https://www.boi.org.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מסקר של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל שנערך לראשונה לבחינת שביעות הרצון של הלקוחות מהמערכת הבנקאית ומהשירותים שהם מקבלים מהבנקים, סקר שנעשה באמצעות האינטרנט. הסקר מתוכנן להיערך מדי שנה. בסקר השתתפו 2,032 איש בגילים 74-18 שנים. בין הממצאים: 53.5% מהמשיבים דיווחו שהם היו ממליצים לחבר או לבן משפחה לנהל את חשבון הבנק שלהם באותו בנק שבו הם מנהלים את חשבונם; 47% מהמשיבים דיווחו שהם מרוצים מזמן ההמתנה בסניף שלהם עד לקבלת שירות מהבנקאי; 69% מהמשיבים דיווחו שהם מרוצים מהשירות שניתן להם במוקד הטלפוני של הבנק, 89% דיווחו שהם מרוצים מרמת השירות במכשירים האוטומטיים של הבנק, 92% דיווחו שהם מרוצים מרמת השירות באתר האינטרנט של הבנק, ו-91% דיווחו שהם מרוצים מרמת השירות ביישומון של הבנק. עוד עולה מהסקר, כי ערוץ התקשורת העיקרי ליצירת קשר עם הבנק הוא באמצעים דיגיטליים וישירים (אתר אינטרנט/ יישומון/ טלפון). רק כרבע מהמשיבים ציינו שהקשר העיקרי שלהם עם הבנק הוא באמצעות ביקור בסניף. יש לציין, כי נמצאה שונות במידת שביעות הרצון מהבנקים השונים. עוד עולה, כי מידת שביעות הרצון מהשירות בסניפים היתה פחותה ממידת שביעות הרצון מהאמצעים הדיגיטליים.

(בנקים; איכות השירות; שביעות רצון; מערכות מקוונות; אינטרנט)

107 סטי, עופר; שלמה, עידו:
מדמי אבטלה לחשבונות ביטוח תעסוקה: ייעול ביטוח האבטלה בישראל

"הרבעון לכלכלה", 62: 3/4 (ספטמבר/דצמבר 2018), עמ' 107-73 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של הרבעון: http://www.rivon-lekalkala.org.il.

חשבונות תעסוקה הם חשבונות חיסכון פרטיים שחלה חובה להפקיד בהם כספים שניתן להשתמש בהם רק בזמן אבטלה או יציאה לגמלאות. בניגוד לדמי אבטלה, חשבונות תעסוקה נותנים מענה לבעיית הסיכון המוסרי, אך הם אינם מעניקים לעובדים ביטוח ציבורי כלשהו. במחקר שמדווח עליו במאמר זה נבדקה שיטה משולבת שבה נכללים אלמנטים מחשבונות תעסוקה ומדמי אבטלה. על-פי שיטה זו, עובדים מועסקים חוסכים בחשבון חובה, ועובדים מובטלים מושכים מחשבון החובה כל עוד יש יתרה בחשבון, ולאחר מכן מקבלים דמי אבטלה. נמצא, כי שיטה זו יעילה יותר מדמי אבטלה מפני שבכוחה לתת תמיכה למובטלים באופן בררני. במסגרת המחקר נעשה כיול של המודל לכלכלה הישראלית, ונמצא שהשיטה המשולבת מביאה לשיפור ממוצע של 1% ברווחה במשק.

(אבטלה; דמי אבטלה; חיסכון; הכנסה; ביטוח; מודלים כלכליים; מדיניות ממשלתית)

י. סביבה, מים ואקלים

108 מרשם פליטות לסביבה: דו"ח שנתי - שנת דיווח 2017

מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2018, 31 עמ'. הוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.sviva.gov.il.

בדו"ח מרשם הפליטות והעברות פסולת לסביבה (מפל"ס) מוצגים נתונים מהמרשם על אודות פליטות של חומרים מזהמים לסביבה (לים, לאוויר, למים או לקרקע), הזרמות של שפכים ממפעלים אל מתקני טיהור שפכים והעברות של פסולת (רגילה או מסוכנת) לסילוק או לטיפול. במרשם מוצג גם מידע כללי על המפעלים ועל מיקומם הגאוגרפי (יש אפשרות לחיפוש מפעלים על גבי מפה). כמו כן, ניתן לחפש נתונים בחתכים שונים לפי שם המפעל, ענף הפעילות, סוג החומר המזהם, היישוב שהמפעל נמצא בו וכו'. נתונים אלה דווחו על-ידי המפעלים עצמם למשרד להגנת הסביבה מכוח חוק הגנת הסביבה [פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם, התשע"ב - 2012]. המידע שדווח נבדק על-ידי אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה לפני פרסומו. על המפעלים המדווחים למרשם לכלול בדיווח את כל הפליטות הקיימות במפעל, בין שהפליטה אירעה ממקור הניתן למדידה (ארובה, מוצא שפכים וכו') ובין שהיא אירעה ממקור שאינו ניתן למדידה (מיכלי אחסון, דליפות ממתקנים וכו'). חשוב לציין, כי הפליטות המתפרסמות במפל"ס הן תוצר של פעילויות מותרות ומורשות, הנעשות בהתאם להוראות הדין. הדיווחים כוללים הן פליטות צפויות והן פליטות עקב תקלות. ב-2017 דיווחו למפל"ס 568 מפעלים. הממצאים המרכזיים מלמדים על המשך הפחתת פליטות לאוויר של תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית וחומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן. כמו כן, נרשמה עלייה באחוז המחזור של פסולת עירונית מעורבת ובכמות פסולת הבניין המטופלת בתחנות מעבר.

(איכות הסביבה; זיהום הסביבה; פסולת; שפכים; זיהום אוויר; חומרי הדברה; מפעלי תעשייה)

109 חלבי סאלח, ספאא; מלסטר, אילן:
מאזן מזהמים לים, 2017
היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, המשרד להגנת הסביבה, חיפה 2019, 115 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://www.sviva.gov.il.

היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה מופקדת על מניעה וצמצום מרבי של זיהום הים ממקורות יבשתיים. פעילותה מתבססת על החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח - 1988 ותקנותיו, אשר מבוססים על אמנת ברצלונה לשמירת הים התיכון (1976) והפרוטוקול למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים. בדו"ח זה מרוכזים נתוני ההזרמות של בעלי היתר הזרמה לים התיכון, לים המלח ולים סוף ב-2017. במסגרת הדו"ח, מוצגים העומסים השנתיים (טון/שנה) למזהמים העיקריים שהוזרמו לים מכל מקורות ההזרמה בישראל. מקורות הנתונים הם מהגופים המזרימים לים (מפעלים תעשייתיים, מתקני התפלה, תחנות כוח, מכוני טיהור שפכים ועוד), הנדרשים על-פי היתר ההזרמה לים לבצע בדיקות מעבדה ובקרת עומסים. יש לציין, כי מזהמים המגיעים מנחלים הזורמים לים אשר אינם מצויים בתחום אחריותה של היחידה, לא מוצגים בדו"ח. ב-2017 היו 63 היתרי הזרמה לים התיכון, 25 היתרי הזרמה לים המלח ו-8 היתרים לים סוף. בהשוואה לשנים קודמות נמצא, כי הושגה הפחתה ניכרת בעומס של רוב המזהמים המוזרמים לים, למרות שמספר בעלי היתרי ההזרמה גדל. הפחתה זו נובעת בעיקר מהפסקת ההזרמה של שפכים וקולחים מהשפד"ן וממכוני טיהור השפכים בעכו ובנהריה. כן תרמו להפחתה פעולות פיקוח ואכיפה ושיפור איכות השפכים, הקולחים והתמלחות.

(זיהום הסביבה; שפכים; מפעלי תעשייה; משאבי טבע; הים התיכון; ים המלח; ים סוף; חוקים)

110 חרות, ברק; רהב, איל ואחרים (עורכים):
תכנית הניטור הלאומית בים התיכון - דו"ח מדעי ל-2017: I) ניטור שינויי אקלים והמערכת ההידרוגרפית; II) ניטור מגוון ביולוגי; III) ניטור זיהום ים
מרכז המידע הימי הלאומי, המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה, חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2018, חלקI - 48 עמ', חלק II - 116 עמ', חלק III - 117 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של החברה: http://www.ocean.org.il.

השנה מורכב הדו"ח משלושה חלקים עיקריים, שבהם מוצגים נתונים על איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון, על ההשפעות של שינויי האקלים ועל המגוון הביולוגי בשנת 2017. כמו כן, מנותחים מגמות ושינויים במצב מימי החופין ובמגוון הביולוגי על סמך נתונים רב-שנתיים. הנתונים מתבססים על תוצאות ניטור זיהום הים ומקורותיו ומחקרים נלווים שבוצעו על-ידי המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה של "חקר ימים ואגמים לישראל". יש לציין, כי נוסף על תכנית הניטור הכללית, מבוצעות בדיקות תקופתיות באתרים שבהם מסולקים שפכים ופסולת לים. כמו כן, נעשים מחקרים בתחום זיהום הים, שתוצאותיהם מהוות בסיס לפענוח ממצאי הניטור ולהכוונה של מתכונת הניטור. ממצאים רלוונטיים של פעולות הניטור המקומיות ושל המחקרים הנלווים משולבים בדו"ח. כן כולל הדו"ח נתונים על הזיהום בנמלים ובמעגנות, שהוזמנו על-ידי חיל הים.

(הים התיכון; אוקיאנוגרפיה; פסולת; זיהום הסביבה; נמלים; נחלים; דגים; אקולוגיה; בריאות הציבור)

י"א. סדר ציב​ורי ופשיעה

111 סקר ביטחון אישי: 2017
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1731, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית), בשיתוף עם המשרד לביטחון הפנים. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

סקר ביטחון אישי 2017 הוא הרביעי בסדרת סקרים שנתיים שמבצעת הלמ"ס לפי הזמנת המשרד לביטחון הפנים ובמימונו. מטרתו המרכזית של הסקר היא לספק מידע סטטיסטי, בלתי מוטה, על היפגעות האוכלוסייה בישראל מעבירות שונות וכן לאמוד את תחושת הביטחון האישי בקרב התושבים. סקר זה מאפשר מעקב אחר שינויים בשיעור נפגעי עבריינות בישראל, מספר וסוגי הפגיעות, דיווח לגורמים ממסדיים ועוד. מדגם הסקר כלל כ-7,000 בני 20 ומעלה. בין הממצאים: 11.9% מהמשיבים דיווחו שהם נפגעו מעבריינות ב-12 החודשים שקדמו לסקר (8.9% מהערבים ו-12.5% מהיהודים); העבירות הבולטות היו עבירות מקוונות (4%), אלימות ואיום באלימות (3.7%), גניבה (3.5%) והטרדה מינית (2.2%); 60% מנפגעי עבירת גניבה, 55% מנפגעי עבירת אלימות ואיום באלימות, 97% מנפגעי הטרדה מינית ו-86% מנפגעי עבירות מקוונות לא דיווחו על כך למשטרה; בקרב המדווחים למשטרה, רוב המשיבים לא היו מרוצים מהטיפול; 10% ממשקי-הבית של בני 20 ומעלה נפגעו מעבירת רכוש כלשהי במהלך השנה שקדמה לסקר; 86% מהמשיבים דיווחו שהם חשים בטוחים בעת לכתם בחשיכה באזור מגוריהם (92% מהגברים ו-79% מהנשים).

(פשעים; עבריינות; אלימות; ביטחון אישי)

112 איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: דו"ח שנתי, 2018
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, תל-אביב 2018, 108 עמ'. הדו"ח מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: https://www.1202.org.il.

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית נוסד ב-1990 כארגון גג, המאגד תחתיו 9 מרכזי סיוע מקומיים. בדו"ח שנתי זה מוצגת פעילות האיגוד ונתוני פגיעה מינית ב-2017 של מרכזי הסיוע, של משטרת ישראל, הפרקליטות, המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), בית הדין לעבודה, שירות בתי הסוהר, נציבות שירות המדינה וצה"ל. בהמשך, מובאים מספר מאמרים: "תפקיד האחראית למניעת הטרדה מינית", "מניעת הטרדה מינית בארגונים" ועוד. בין הממצאים: במרכזי הסיוע התקבלו ב-2017 כ-47,000 פניות, שמתוכן 11,778 היו חדשות (הפעם הראשונה שהפונה ביקש סיוע באותה שנה) – עלייה של 11% לעומת 2016 ושל 53% לעומת 2012; 89% מהנפגעים היו נשים (0.2% טרנסג'נדריות) ו-11% גברים (0.6% טרנסג'נדרים); 58% מהנפגעים היו קטינים ו-42% בגירים; סוג הפגיעה הנפוץ ביותר היה אונס / ניסיון אונס / מעשה סדום (31.8%); 27.7% מהנפגעים נפגעו מגילוי עריות; מקום הפגיעה הנפוץ ביותר היה מגורי הפוגע / נפגע / מגורים משותפים (39.7%); ב98.2% מהפניות דווח כי הפוגע הוא גבר; כ-43.2% מהפונות/ים שנפגעו עד גיל 12 פנו לראשונה לסיוע רק אחרי עשור או יותר (ב-5.8% מהפניות דווח על פגיעה בהווה). ב-2017 נפתחו בפרקליטות 4,089 תיקי עבירות מין (3,218 נסגרו בשל חוסר בראיות); 76% מתיקי עבירות המין שנגמרו בהרשעה או באי-הרשעה נחתמו בהסדר טיעון. מנתוני המשטרה המוצגים בדו"ח עולה כי ב-2017 נפתחו 6,587 תיקי עבירות מין והטרדה מינית (עלייה של 9% לעומת 2016) ושב-48% מהתיקים הנפגע היה קטין. בצה"ל התקבלו 1,482 תלונות על פגיעה מינית ב-2017, ובנוסף לאלו נפתחו במצ"ח 142 תיקי חקירה בגין תקיפה מינית.

(עבירות מין; פשעים)

113 גולן, יולנדה:
פרופיל החייב ברשות האכיפה והגבייה שנת 2017
בתוך: "אסופת מאמרים - סיכום פעילות רשות האכיפה והגבייה ומבט על אתגרי העתיד", עמ' 114-91 (2018). האסופה מופיעה באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

במחקר זה נבדקו מאפיינים חברתיים-דמוגרפיים של החייבים ברשות האכיפה והגבייה (במערכת ההוצאה לפועל ובמרכז לגביית קנסות), בהמשך למחקר קודם שנעשה לשנת 2015. נבחנו המשתנים הבאים של החייבים: אזור גאוגרפי, גיל, מגדר, מצב משפחתי, תעסוקה, מספר התיקים של החייב, הגבלות לחייב ועוד. אוכלוסיית המחקר התחלקה לשניים: 1) אוכלוסיית החייבים הפרטיים במערכת ההוצאה לפועל (בתוכם נבחנה גם אוכלוסיית החייבים המוגבלים באמצעים); 2) אוכלוסיית החייבים הפרטיים במרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. המחקר התבסס על מדגם שכבות של כ-700 חייבים, שהוצא ממערכת ההוצאה לפועל ומהמרכז לגביית קנסות. בין הממצאים: גברים היוו 61% מכלל החייבים ב-2017, בעוד שחלקם של הגברים באוכלוסייה (ב-2016) היה 49%; גרושים היוו 24% מהחייבים (8% מהאוכלוסייה) ורווקים היוו 18% מהחייבים (31% מהאוכלוסייה); יחס החייבים הארצי היה 1:11 – חייב אחד על כל 11 אנשים מהאוכלוסייה; היחס הנמוך ביותר היה באזור יהודה ושומרון (1:22) והגבוה ביותר בנפת עכו (1:07). בקרב החייבים 46% מהגברים ו-39% מהנשים עבדו בחצי השנה האחרונה שקדמה להפקת הדו"ח. יש לציין, כי ממצאי המחקר אינם מייצגים את כלל החייבים בשל חוסר במידע מספק על אודות החייבים. נכון ל-31 בדצמבר 2017 היו רשומים במערכת ההוצאה לפועל 593,340 חייבים פרטיים ייחודיים, ובמרכז לגביית קנסות – 289,261. נמצאו 167,135 חייבים כפולים, שיש להם חוב הן בהוצאה לפועל והן במרכז לגביית קנסות.

(הוצאה לפועל; אכיפת חוק)

114 אהרוני, רבקה; גולן, רפי:
פרופיל פושטי רגל שקיבלו הפטר מכונס הנכסים הרשמי וחזרו למעגל החובות בהוצאה לפועל
האגף לתכנון, מדיניות וקשרי חוץ, רשות האכיפה והגבייה, ירושלים 2018, 46 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בחוק חדלות הפירעון ושיקום כלכלי התשע"ח - 2018 עומד שיקומו הכלכלי של היחיד כערך מרכזי בהליכי חדלות הפירעון, תוך ציודו בכלים שימנעו ממנו לחזור לחדלות פירעון באמצעות הכשרה כלכלית. החוק צפוי להיכנס לתוקף בספטמבר 2019. כחלק מההכנות להפעלת החוק, נבדקו בעבודה זו מאפייניהם של פושטי רגל אשר קיבלו הפטר בעשור האחרון וחזרו למעגל החובות. זאת, כדי לבדוק האם ניתן לחזות לפי מאפיינים חברתיים-דמוגרפיים את הסיכוי לחזרה למעגל החובות. העבודה התבססה על נתוני כונס הנכסים הרשמי (כונ"ר) לגבי מקבלי הפטר מ-2009 עד יוני 2018, אשר הוצלבו עם נתוני ההוצאה לפועל. בין הממצאים: בתקופת המחקר היו 31,131 מקבלי הפטר; מתוכם, נגד 4,988 פושטי רגל נפתחו 12,411 תיקים בהוצאה לפועל לאחר קבלת ההפטר; לא-יהודים ותושבי פריפריה היו בעלי סיכויים גבוהים יותר לחזור למעגל החובות; לכ-45% ממקבלי ההפטר ב-2009 נפתח לפחות תיק אחד בהוצאה לפועל לאחר עשור (43.1% מהיהודים ו-76.5% מהלא-יהודים); החלוקה המגדרית של מקבלי ההפטר בתקופת המחקר הייתה 56.3% גברים ו-43.7% נשים; 16.2% מהגברים ו-15.8% מהנשים חזרו למעגל החובות; גילם של מקבלי הפטר (בעת קבלתו) שנגדם נפתח תיק בהוצאה לפועל היה צעיר מזה של אלו שלא נפתח נגדם תיק; כ-38% ממקבלי ההפטר היו גרושים/ות; 17% מהגרושות שקיבלו הפטר ו-13.8% מהגרושים שקיבלו הפטר חזרו למעגל החובות. ככל שמספר הילדים היה גדול יותר, כך עלה אחוז החייבים שנפתח נגדם תיק בהוצאה לפועל לאחר קבלת הפטר.

(פשיטת רגל; מיצב חברתי-כלכלי; חובות; חוקים; תכניות התערבות)

115 תויאור, עדי; בן-צבי, קתרין:
התפלגויות אורכי מאסר: דוח נשפטים לשנת 2017 ובחינת השפעת החוק המנהלי
ענף מחקר, לשכת הנציבה, שירות בתי הסוהר, רמלה 2018, 15 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים נתונים על אודות הנשפטים למאסר ב-2017 והשפעת התיקון לפקודת בתי הסוהר לקיצור מנהלי (מתוכנן להיכנס לתוקפו בסוף 2018), שבו תורחב תקופת קיצור המאסר המנהלי (המשמעות היא קיצור מהותי באורך המאסר, הן המלא והן המוקדם). בין הממצאים: ב-2017 נשפטו 11,745 אסירים (פליליים), מתוכם 6,157 היו תושבי ישראל; מבין שפוטים אלה, 83% היו עצורים בשירות בתי הסוהר (שב"ס) ו-17% היו אסירים במאסרים נדחים (נכנסו לכלא לאחר המשפט); אורך המאסר הממוצע של כלל הנשפטים היה 11 חודשים (לא כולל 9 שנשפטו למאסרי עולם) - כמחצית מכלל הנשפטים נשפטו למאסר של עד 6 חודשים; אורך המאסר הממוצע של תושבי ישראל היה 17.2 חודשים (כמחציתם עד 11 חודשים) ואורך המאסר הממוצע של תושבי יהודה ושומרון (יו"ש) ואחרים היה 4.2 חודשים (כמחציתם עד 1.3 חודשים); בקרב כלל השפוטים, 74% נשפטו לתקופה של עד שנת מאסר - 57.4% מתושבי ישראל ו-92.3% מתושבי יו"ש ואחרים; ממוצע זמן השהייה בסטטוס עצור היה 95.4 ימים - 161 ימים בקרב תושבי ישראל ו-36.7 ימים בקרב תושבי יו"ש ואחרים; התיקון לפקודת בתי הסוהר יביא לקיצור משמעותי באורך המאסר ולגידול של עד פי 3.5 במספר העצורים שיסיימו לרצות את מאסרם ביום מתן גזר הדין (התקופה הנגזרת קצרה מתקופת המעצר). כשמביאים בחשבון את תאריכי השחרור בקיצור 2/3 מנהלי, צפויה ירידה של כ-20% במספר האסירים המתאימים לטיפול. לכן, נדרשת בחינה מחדש של תהליך הטיפול בשב"ס, הן מבחינת אורך הטיפול והן מבחינת מועד תחילת הטיפול. כיום, על-פי תיקון 42 לפקודת בתי הסוהר, משך הזמן המינימלי הנדרש למתן מענה טיפולי לאסיר הוא 6 חודשים.

(בתי-סוהר; אסירים; חוקים)

116 חסייסי, באדי; וייסברוד, דיוויד; שהם, אפרת ואחרים:
הערכת תכניות השיקום התורני: מחקר להערכת תכניות תקון בשב"ס
ענף מחקר, לשכת הנציבה, שירות בתי הסוהר, דו"ח מחקר מס' RR-03-2018, רמלה 2018, 65 עמ', בשיתוף עם המכון לקרימינולוגיה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית והמכללה האקדמית אשקלון. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

ב-2012 החל שירות בתי הסוהר (שב"ס) במחקר רב שנתי להערכת יעילותן של תכניות תקון לאסירים לפי מדדים שונים, ובראשן רצידיביזם (מועדות - חזרה לביצוע עבירות). במחקר הנוכחי נבדקה יעילותן של תכניות השיקום התורני בשב"ס. ההערכה התבססה על נתוני מערכת "צוהר" בשב"ס - נתונים על כלל האסירים הפליליים תושבי ישראל ששהו בכלא ב-2012-2004, כולל מאפיינים חברתיים-דמוגרפיים, מאסרים קודמים, התנהלות בכלא, שיקום ועוד. לאחר תהליך סינון, אותרו 8,323 אסירים שהשתתפו בשתי תכניות שיקום תורניות. מולם נחקרה קבוצת בקרה של אסירים עם מאפיינים דומים שלא השתתפו בתכנית מסוג זה. בהמשך, הושווה הסיכון למועדות בין המשתתפים בתכניות אלו לבין קבוצת הבקרה. נמצא, בין היתר, כי לתכניות השיקום התורני הייתה השפעה חיובית על המשתתפים והפחתה מתונה של שיעור המעצרים החוזרים.

(בתי-סוהר; אסירים; שיקום אסירים; רצידיביזם; מועדות; דתיות)

117 חסייסי, באדי; וייסברוד, דיוויד; שהם, אפרת ואחרים:
הערכת תכניות תעסוקה: מחקר להערכת תכניות תקון בשב"ס
ענף מחקר, לשכת הנציבה, שירות בתי הסוהר, דו"ח מחקר מס' RR-02-2018, רמלה 2018, 79 עמ', בשיתוף עם המכון לקרימינולוגיה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית והמכללה האקדמית אשקלון. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

ב-2012 החל שירות בתי הסוהר (שב"ס) במחקר רב-שנתי להערכת יעילותן של תכניות תקון לאסירים לפי מדדים שונים ובראשם רצידיביזם (מועדות - חזרה לביצוע עבירות). במחקר הנוכחי נבדקה יעילותן של תכניות השיקום התעסוקתיות בשב"ס, בעיקר תעסוקה המתקיימת בתך בתי הסוהר - "תעשיות הכלא". ההערכה התבססה על נתוני מערכת "צוהר" בשב"ס, המכילה נתונים על כלל האסירים הפליליים תושבי ישראל ששהו בכלא בשנים 2012-2004. הנתונים כוללים מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, מאסרים קודמים, התנהלות בכלא, שיקום ועוד. לאחר תהליך סינון, אותרו 7,870 אסירים שהשתתפו בחמש תכניות תעסוקה במשך שלושה חודשים לפחות. מולם נחקרה קבוצת בקרה של אסירים עם מאפיינים דומים שלא השתתפו בתכנית מסוג זה. לאחר מכן הושוו נתוני המועדות (מאסרים ומעצרים חוזרים) בין המשתתפים בתכניות אלו לבין קבוצת הבקרה. נמצא, כי לא היו הבדלים בסיכון למועדות בין האסירים שהשתתפו בתכניות התעסוקה לבין האסירים בקבוצת הבקרה, למעט בשנתיים הראשונות שלאחר השחרור. בדו"ח מפורטים גם ממצאים מראיונות שהתקיימו עם אנשי סגל התעסוקה בשב"ס, ולבסוף מובאות מסקנות והמלצות.

(בתי-סוהר; אסירים; שיקום אסירים; רצידיביזם; מועדות; תעסוקה)

118 נגר, גיא; פיינמסר, ערן; כהן-אביגדור, נאוה:
סקר נוער 2018: התנהגויות אנטי-חברתיות בקרב בני הנוער - עיקרי הממצאים
מחלקת המחקר והמטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, המשרד לביטחון הפנים, ירושלים 2019, 8 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

סקר נוער 2018 נערך ביוני-יולי 2018 בקרב מדגם הסתברותי ואקראי של 933 משיבים, בני 17-12. בסקר נבחנו, בין היתר, הנושאים הבאים: מודעות ההורים להתנהגויות בני הנוער בשעות הפנאי; תחושת הביטחון האישי במקומות ציבוריים למיניהם; חשיפה לאירועים אלימים מסוגים שונים במקומות שונים (בבית הספר, במקומות ציבוריים ביישוב, באינטרנט, בבית); דפוסי דיווח על אלימות לגורמים מוסמכים; דפוסי גלישה ושימוש באינטרנט (במחשב ובטלפון הסלולרי). בין הממצאים: לגבי המרחב הפיזי, 46% מהמתבגרים דיווחו כי הם נחשפו לאלימות פיזית ו-43% לאלימות מילולית (קללות, איומים והשפלות); לגבי אלימות באינטרנט, 32% מהמתבגרים דיווחו כי הם נחשפו לאלימות מילולית, 27% לביוש (שיימינג), השפלה או חרם, 19% להטרדה מינית, 16% לגניבת זהות ו-13% לסחיטה; 48% מבני הנוער דיווחו כי הוריהם מודעים במידה מלאה למעשיהם בשעות הפנאי (44% טענו כי הוריהם מודעים חלקית ו-6% טענו כי הוריהם לא מודעים כלל); 29% מהמשיבים דיווחו כי הוריהם מודעים במידה מלאה לפעילותם באינטרנט (48% טענו כי הוריהם מודעים חלקית ו-20% טענו שהוריהם לא מודעים כלל); תחושת הביטחון האישי של בני נוער בסביבת מגוריהם היתה הגבוהה ביותר (85%), לאחר מכן בבית הספר (75%) ובמקומות ציבוריים בישוב המגורים (63%); תחושת הביטחון האישי הנמוכה ביותר היתה במרכזי בילוי (מועדונים, בתי קולנוע וכו') ובמרכזי אוכל (49%). 53% מבני הנוער שנפגעו דיווחו על כך לגורם כלשהו (הרוב דיווחו להוריהם).

(מתבגרים; אלימות; ביטחון אישי; התנהגות אנטי-חברתית; יחסים בין תלמידים; שתיית אלכוהול; שימוש בסמים; אינטרנט; פעילויות פנאי; מודעות הורים; נפגעי עבירה)

י"ב. עבודה ושכר

119 סקר כוח אדם, 2016
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1723, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל נתונים על המועסקים והבלתי-מועסקים בישראל, המתבססים על סקר כוח-אדם לשנת 2016. הנתונים מוצגים לפי תכונות דמוגרפיות (מגדר, גיל, דת, יבשת לידה, תקופת עלייה, מצב משפחתי ומספר הילדים בבית), תכונות השכלה (מספר שנות לימוד, סוג בית-הספר האחרון והתעודה הגבוהה ביותר), תכונות גאוגרפיות (צורת יישוב, מחוז ונפת מגורים) ותכונות תעסוקתיות (ענף כלכלי, משלח-יד, מספר שעות עבודה בשבוע, מעמד בעבודה, מקום העבודה, סיבות לעבודה חלקית, משך ואופן חיפוש עבודה וכו'). בלוחות נוספים בפרסום מוצגים נתונים על תעסוקת נשים, על עולי 1990 ואילך, על האוכלוסייה הערבית, על בני 15 ומעלה לפי תכונות כוח עבודה שנתיות ושבועיות ועל ישראל בהשוואה בין-לאומיות מבחינת מאפייני כוח העבודה ושיעורי התעסוקה. הפרסום כולל גם נתונים על "מתייאשים" מחיפוש עבודה, על עובדים עם מוגבלויות ועל שכירים המועסקים באמצעות חברות כוח-אדם/ קבלני כוח-אדם. כמו כן, מוצגים נתונים לפי מטרופולינים בישראל, משלחי-יד נבחרים, בעלות על דירה, רמת דתיות ולמידה בישיבה. בין הממצאים: שיעור בני 15 ומעלה שהשתתפו בכוח העבודה האזרחי ב-2016 היה 64.1% (3.925 מיליוני נפש); שיעור הנשים שהשתתפו בכוח העבודה היה 59.4% מהנשים; שיעור הגברים שהשתתפו בכוח העבודה היה 69.1% מהגברים; מספר המועסקים ב-2016 הסתכם ב-3.737 מיליוני נפש; 77.9% מהמועסקים עבדו ב-2016 במשרה מלאה; מספר המועסקים הגדול ביותר היה בענף החינוך - כ-456,000 נפש; ב-2016, מבין היהודים בני 15 ומעלה הגרים בדירתם, 47% הגדירו את אורח חייהם כ-"חילוני", 26% "מסורתי", 12% "דתי", 2% "דתי מאוד" ו-9% "חרדי". שיעור התעסוקה בקרב אלה שהגדירו את עצמם חילונים היה 71.2%, לעומת 50.8% בקרב אלה שהגדירו את עצמם חרדים.

(כוח-אדם; תעסוקה; אבטלה; עבודה חלקית; חיפוש עבודה; משלחי-יד; שעות עבודה; תכונות דמוגרפיות; עולים; ערביי ישראל; נשים עובדות; יוממות; דיור; דתיות)

120 הכנסות של בני 15 ומעלה: נתונים מסקר הוצאות משק הבית 2016
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1715, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

נתוני ההכנסות המובאים בפרסום זה הם חלק מסקר הוצאות משק-הבית של הלמ"ס לשנת 2016, שהשתתפו בו כ-8,900 משקי-בית שבהם 21,404 אנשים בני 15 ומעלה, המייצגים כ-2,497,000 משקי-בית וכ-5,902,000 איש. הפרסום כולל נתונים על ההוצאות וההכנסות השוטפות של משקי-בית ושל בני 15 ומעלה המתגוררים בהם: שכירים, עצמאים ולא-עובדים. מוצגים הן נתוני הכנסה מעבודה והן נתוני הכנסה ממקורות אחרים (המוסד לביטוח לאומי, פנסיה, קופות גמל וכו'). הנתונים מוצגים לפי ענף כלכלי, משלח-יד, קבוצת-גיל, מגדר, חמישון הכנסה, עשירון הכנסה, היקף משרה, מצב משפחתי, מספר הילדים במשק-הבית, רמת השכלה, קבוצת אוכלוסייה, יבשת לידה ואזור גאוגרפי (מחוז ונפה). מוצגות הכנסות ממוצעות וחציוניות. יש לציין, כי הפרסום כולל הכנסות כספיות לפני ניכוי מס (ברוטו). בין הממצאים: ההכנסה מעבודה היוותה 81.1% מסך הכנסתם של בני 15 ומעלה, ו-18.9% היו הכנסות ממקורות אחרים; ההכנסה הממוצעת ברוטו של שכירים מעבודה שכירה ב-2016 הסתכמה ב-9,724 ש"ח בחודש (החציון - 7,030 ש"ח בחודש); 78.4% מהשכירים היו מועסקים במשרה מלאה, ושכרם הממוצע ברוטו היה 11,128 ₪ בחודש; מספר שעות העבודה של שכיר בשבוע היה 41.0 בממוצע, וההכנסה הממוצעת לשעת עבודה היתה 57.1 ש"ח; ההכנסה הממוצעת של אקדמאים היתה גבוהה פי 2.1 מזו של לא-אקדמאים, בהתפלגות לפי משלחי-יד ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר היתה בקרב "מנהלים" (17,529 ש"ח בחודש). בכל רמות ההכנסה שכרם של גברים היה גבוה יותר מזה של נשים. ההכנסה הממוצעת של עצמאים היתה 11,480 ₪ בחודש ב-2016 (ההכנסה של עצמאים בחמישון העליון היתה 30,798 ₪). הכנסתם הממוצעת של בני 67 ומעלה הסתכמה ב-5,776 ₪ בחודש (כ-50% מהכנסה זו היו מפנסיה ומקופות גמל וכ-41% מהמוסד לביטוח לאומי).

(תעסוקה; הכנסה; משלחי-יד; הוצאות משפחה; עובדים שכירים; עובדים עצמאיים; בלתי-מועסקים; שכר; קצבאות; פנסיה;; קופות גמל; קרנות השתלמות; רמת חיים)

121 גל, איתמר:
דינמיקה של נשירה והתמדה בשוק העבודה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 108 בסדרת ניירות עבודה, ירושלים 2018, 77 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

בעבודה זו נבדקו מאפייניהם של כ-630,000 שכירים שהחלו עבודה חדשה ב-2008. במסגרת העבודה נבנה בסיס נתונים ייחודי המבוסס על קובץ עובד-מעביד של הלמ"ס (הכולל נתונים דמוגרפיים, נתוני שכר לאורך השנים, נתוני התחלה וסיום של עבודה ועוד). קובץ זה מבוסס ברובו על טפסי 126 המוגשים אחת לשנה על-ידי כל המעסיקים במשק לרשות המיסים. האוכלוסייה הנחקרת כללה את כל השכירים שהחלו עבודה ב- 2008 והשתייכו לאחת מתת-הקבוצות הבאות: 1) שכירים חדשים בשוק העבודה - שכירים שהחלו עבודה ב-2008 ולא עבדו בשנים 2007-2005 (צעירים בתחילת דרכם בשוק העבודה, מבוגרים השבים לשוק העבודה לאחר זמן רב, תושבים חוזרים ועולים חדשים); 2) שכירים ותיקים בשוק העבודה - שכירים שהחלו עבודה ב-2008 והועסקו לפחות באחת מהשנים 2007-2005 אצל מעסיק אחר. מאפייני שכירים אלה נבחנו לאורך השנים 2014-2008. בין הממצאים: שיעור גבוה של נשירה מעבודה נרשם בשנת העבודה הראשונה ובמיוחד ב-3 החודשים הראשונים; שיעור התמדה גבוה בעבודה נמצא בענפי מינהל ציבורי, בריאות וחשמל, ושיעור התמדה נמוך נמצא בענפי המסחר ובשירותי האירוח והאוכל; מעברי עבודה של צעירים היו מלווים בשיפור השכר, ואילו מעברי עבודה של מבוגרים היו כרוכים בהרעת שכר; עובדים עם שכר התחלתי גבוה התמידו בעבודה יותר מאשר עובדים עם שכר התחלתי נמוך; פערי השכר המגדריים נבעו בעיקר מפער גבוה בשכר ההתחלתי בין נשים לגברים ולא מקצב עלייה שונה של שכר גברים לעומת שכר נשים עם עליית הוותק.

(שוק העבודה; תעסוקה; ניעות תעסוקתית; שכר)

122 הנתונים מאחורי שוק העבודה בישראל: סיכום 2018 בשירות התעסוקה
שירות התעסוקה הישראלי, ירושלים 2019, 7 עמ'. הדו"ח מופיע באתר האינטרנט של השירות: https://www.taasuka.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים היבטים שונים של שוק העבודה הישראלי בכלל ושל פעילות שירות התעסוקה בפרט ב-2018. בין הממצאים: ב-2018 התייצבו בלשכות שירות התעסוקה 265,456 דורשי עבודה תובעי דמי אבטלה, 109,328 דורשי עבודה תובעי הבטחת הכנסה ו-27,946 איש שאינם תובעים קצבה כלשהי (קבוצה זו גדלה ב-41% מאז 2014); כ-55,000 איש הושמו בעבודה באמצעות השירות; כ-64,000 איש בממוצע לחודש תבעו דמי הבטחת הכנסה, לעומת כ-77,800 ב-2017; מדי חודש פוטרו / התפטרו כ-20,300 איש לעומת כ-19,600 איש ב-2017; כ-93,300 תובעי האבטלה התייצבו מדי חודש בלשכה לעומת כ-88,200 ב-2017, ומתוכם כ-21,800 היו אקדמאים, לעומת כ-20,500 ב-2017; כ-65,400 מהמתייצבים בלשכות ב-2018 השתתפו בתכניות והסתייעו בכלי תמיכה בהשמה; ב-2018 התייצבו בלשכות התעסוקה ברחבי הארץ כ-158,800 דורשי עבודה בממוצע חודשי, לעומת כ-166,000 דורשי עבודה בממוצע לחודש ב-2017; 27.6% מבין המושמים בעבודה ב-2018 היו בני 34-25, 26.8% היו בני 44-35, 23.2% היו בני 54-45, 9.5% היו בני 64-55 ו-1.3% היו בני 65 ומעלה, וזאת למרות שקבוצת הגיל המבוגרת גדולה יותר מקבוצת הגיל הצעירה. ב-2018 היו כ-69,300 תובעי הבטחת הכנסה בממוצע לחודש, לעומת כ-113,700 תובעים בממוצע לחודש ב-2014.

(שוק העבודה; אבטלה; תעסוקה; חיפוש עבודה; שירותי תעסוקה; ייעוץ; הכשרה מקצועית)

123 רוזנברג, מרק:
שכר והכנסות מעבודה לפי יישוב ומשתנים כלכליים שונים, 2016
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 301 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2018, 218 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.btl.gov.il.

פרסום זה כולל נתונים מפורטים על התפלגויות השכר וההכנסה של העובדים השכירים והעצמאיים המבוטחים במוסד לביטוח לאומי. הפירוט נעשה לפי יישובים, צורות יישוב, מועצות אזוריות, מחוזות ונפות ולפי משתנים דמוגרפיים וכלכליים של העובדים. זאת, בממוצע לחודש עבודה ולשנה. כמו כן, מובאים נתונים על העובדים לפי משך העבודה, ריבוי משרות, הענף הכלכלי הראשי, השכר הממוצע לפי עשירונים, מדד ג'יני לאי-שוויון בהתחלקות ההכנסות, אחוז המשתכרים עד שכר המינימום, ההכנסה של משפחות עובדים, ההכנסה לפי מספר הילדים במשפחה ועוד. הנתונים שבפרסום מתבססים בעיקר על קובץ הבריאות המרכזי (בעבר, קובץ מס מקביל), המנוהל על-ידי המוסד לביטוח לאומי, וכן על מודל המס של מינהל הכנסות המדינה ועל הסקרים הבאים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: סקר הכנסות, סקר הוצאות משקי-הבית וסקר כוח-אדם. חלק מהמידע שבפרסום מוצג ב-6 מפות, וזאת כדי להדגיש פערים בין אזורים. בין הממצאים: השכר הממוצע לחודש בשנה של שכירים ב-2016 היה 8,913 ₪ ושל עצמאיים - 10,362 ₪; 8.8% מהעובדים השכירים עבדו בו-זמנית אצל יותר ממעסיק אחד (10.2% מהנשים ו-7.5% מהגברים); הכנסתם של ששת העשירונים הראשונים היתה קטנה יותר מההכנסה הארצית הממוצעת; ההכנסה של משפחה מעבודה שכירה ועצמאית ב-2016 הסתכמה ב-19,905 ₪ בממוצע לחודש בשנה.

(שכר; הכנסה; פנסיה; התחלקות ההכנסות; שכירים; עובדים עצמאיים; יישובים)

124 רוזנברג, מרק:
פשיטת רגל ופירוק תאגיד: תשלומי גמלאות וגביית חובות, 2017
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 302 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2018, 36 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

בפרסום שנתי זה מוצג מידע מקיף על תשלומי הענף לזכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד וכן נתונים מרכזיים בהשוואה לשנים קודמות - חובות בדמי ביטוח של מעסיקים בכינוס נכסים ופשיטות רגל (פש"ר) וגבייתם. במסגרת הפרסום מוצגים מאפיינים שונים של המעסיקים והעובדים המטופלים בענף לפי ענף כלכלי. כמו כן, מוצגים נתונים על שינויים ביתרות חוב בדמי ביטוח של המעסיקים בכינוס נכסים ובפשיטות רגל. בין הממצאים: ב-2017 התקבלו לטיפול ענף זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד 695 תיקי מעסיקים בפירוק, שבהם הוגשו תביעות עובדים וקופות גמל - עלייה של 3.3% לעומת 2016; ב-2017 אושרו 8,324 תביעות עובדים ושולמו 269.4 מיליוני ש"ח לעובדים ולקופות גמל; 43.9% מתביעות העובדים היו בענפי שירותים, 24.7% בענף המסחר ו-13.4% בבינוי; מנתונים על טיפול ב-2,684 מעסיקים בפירוק/פש"ר ב-2017-2010 עולה, כי סך החוב המקורי היה 1,919.8 מיליוני ש"ח, ומתוכם חושב 45.9% חוב בדין קדימה (חובות שניתנה להם עדיפות על פני חובות אחרים). במהלך השנים נגבו מהמפרקים 127.3 מיליוני ש"ח, שהם 14.5% מסך החוב בדין קדימה בשנים אלו. ב-2017 נוספו 908 מעסיקים חדשים שהחלו בתהליך כינוס נכסים ופש"ר, ובסוף השנה היו 9,931 מעסיקים בכינוס נכסים ופש"ר (92.3% מהם היו לא-פעילים, כלומר מוצו לגביהם כל ההליכים לגביית חובות). ל-230 מעסיקים היתה יתרת חוב של יותר ממיליון ₪, שהיוו 44.5% מסך כל החוב.

(מעסיקים; פשיטת רגל; חברות עסקיות; חובות; גמלאות)

125 אבו-עסבה, ח'אלד:
נשים ערביות אקדמאיות לא מועסקות בישראל: תמונת מצב 2018 והצעה למודל התערבות
מסאר - מכון מחקר, תכנון וייעוץ חברתי, באקה אל ע'רביה 2018, 77 עמ', בשיתוף עם קרן המחקרים של המוסד לביטוח לאומי. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

תהליכי המודרניזציה הביאו לגידול בשיעור הנשים הערביות בישראל שהן בעלות השכלה אקדמית ובשיעור המועסקות. בדו"ח זה מוצגים ממצאי מחקר איכותני בשילוב עם ממצאי סקר כמותי. המחקר האיכותני, שהיווה בסיס לסקר הכמותי, כלל ראיונות עומק עם עובדי מדינה בתחום התעסוקה, עם אקדמאים/ות ערבים/ות העוסקים בתחום ועם אקדמאיות ערביות מועסקות ולא מועסקות. הנושאים המרכזיים שנדונו היו חיפוש עבודה, מוקדי קושי במציאת עבודה וערכים הקשורים לעבודה ולקריירה של נשים ערביות. הסקר הכמותי כלל ראיונות טלפוניים עם  מדגם של 800 נשים ערביות אקדמאיות שדיווחו שהן אינן מועסקות ולא עבדו בשלושת החודשים שקדמו לראיון. במחקר האיכותני נמצא, בין היתר, שיש למשפחה השפעה רבה על בחירת מקצוע הלימודים, שלנשים חשוב שמקום העבודה יהיה קרוב לבית ושחשוב להן שהעבודה לא תפריע לבניית משפחה ולגידול ילדים. במחקר הכמותי דיווחו 72% מהנשים שהן מחפשות עבודה בתחום התמחותן או בתחום אחר; רק 7.1% ציינו שהן אינן מעוניינות בעבודה; 21% מהנשים ציינו שהן אינן מחפשות עבודה באופן יזום כיום, ושהסיבות העיקריות לכך היו ייאוש, עייפות ונסיבות אישיות; הדרכים השכיחות לחיפוש עבודה היו שליחה יזומה של קורות חיים למעסיקים פוטנציאליים, חיפוש ברשתות חברתיות ומענה לפרסומי דרושים/ות בעיתונים ובאתרי אינטרנט; גורמים הקשורים לערכי המשפחה ולהפליה אתנית או מגדרית לא נתפסו כגורמי קושי ממשיים במציאת עבודה. בהמשך הדו"ח, מוצע מודל פעולה לעידוד תעסוקת נשים אקדמאיות ערביות בשוק העבודה הישראלי.

(נשים; ערביי ישראל; אקדמאים; שוק העבודה; חיפוש עבודה; תעסוקה)

126 קסיר (קלינר), ניצה; שהינו-קסלר, שלומית; צחור-שי, אסף:
בין בחירה לאין ברירה: מה משפיע על היקף שעות העבודה של נשים חרדיות
המכון החרדי למחקרי מדיניות, ירושלים 2018, 29 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: https://machon.org.il.

בשנים האחרונות הגבירה המדינה את מעורבותה בנושא התעסוקה במגזר החרדי, ואף קבעה יעדים לשיעורי תעסוקה במגזר זה. יעדי התעסוקה שקבעה המדינה התייחסו רק לשיעור התעסוקה ולא להיבטים אחרים המשקפים את רמת ההכנסה מעבודה כגון שכר, קידום והיקף העבודה. על פי הנתונים, נשים חרדיות עובדות בהיקפי משרה פחותים מהמקובל הן בכלל האוכלוסייה והן בקרב נשים יהודיות שאינן חרדיות. בעבודה הנוכחית נבדקו הסיבות להיקף המשרה הנמוך של נשים חרדיות, תוך בחינת השפעתם של גורמים שונים כגון טיפול בילדים וכו'. העבודה התבססה על נתוני סקרי כוח-אדם וסקרי הוצאות משקי הבית של הלמ"ס. בין הממצאים: מקורו של רוב פער השעות בין נשים חרדיות לנשים יהודיות לא חרדיות נובע מהבדל במספר השעות של המועסקות במשרה מלאה, וחלק קטן יותר נובע משיעור יחסית גבוה של חרדיות המועסקות במשרה חלקית; מבין החרדיות המועסקות במשרה חלקית, שיעור גבוה יחסית עושות זאת שלא מרצון, והן היו מגדילות את היקף המשרה שלהן אם הדבר היה מתאפשר; למרות ההשפעה הגדולה שיש להימצאותם של ילדים במשק הבית על הפחתת שעות העבודה של נשים חרדיות, השפעה זו קטנה באופן בולט מההשפעה של גורם זה על הפחתת שעות העבודה של נשים יהודיות לא חרדיות.

(חרדים; נשים עובדות; שעות עבודה; עבודה חלקית)

127 Kimhi, Ayal; Horowitz, Arik:
The Decision to Become an Entrepreneur and Entrepreneurial Success among Ethnic Minorities and Immigrants: The Case of Israel
Pinchas Sapir Center for Development, Tel Aviv University, Discussion Paper No. 4-2018, Tel Aviv 2018, 22 pages. The publication appears on the Center's Website: https://sapir.tau.ac.il.

בפרסום הנוכחי נדונה שכיחותה של היזמות והעבודה העצמאית בקרב האוכלוסייה הערבית ובקרב העולים החדשים בישראל, וזאת בהשוואה לאוכלוסייה היהודית הוותיקה. העבודה התבססה על נתוני מפקד האוכלוסין 2008 לגבי מצב התעסוקה של בני 69-25 שנים. מבין 392,589 הנפקדים שדיווחו על מצבם התעסוקתי, כ-8.6% היו עצמאים עם הכנסה מדווחת. בקרב הערבים כ-7.1% היו עצמאים, בקרב העולים כ-4.8% ובקרב היהודים הוותיקים כ-10%. רמת הכנסתם של העצמאים הערבים והעולים היתה נמוכה מזו של היהודים הוותיקים. במאמר נדונים החסמים הניצבים בפני שתי הקבוצות הראשונות, ולבסוף מובאות ההמלצות לצמצום הפערים.

(עובדים עצמאיים; יזמות; עסקים קטנים; ערביי ישראל; עולים; נשים עובדות; רמת השכלה; שכר)

128 Setty, Ofer:
The Labor Market Impacts of Mandated Savings: Evidence from a Pension Reform in Israel
The Pinchas Sapir Center for Development, Tel Aviv University, Discussion Paper No. 2-2019, Tel Aviv 2019, 20 pages. The publication appears on the Center's Website: https://sapir.tau.ac.il.

בעבודה זו נבדקה השפעת חוק פנסיית חובה מ-2008 על שוק העבודה הישראלי. העבודה התבססה על קובץ נתונים ייחודי לגבי מעסיקים (פרטיים) ומועסקים שהוכן על-ידי הלמ"ס, שבו מוזגו נתונים ממרשם האוכלוסין ומרשות המסים לגבי השנים 2012-2004. הנתונים לגבי המעסיקים כללו את המשתנים הבאים: גודל עסק, מגזר, מיקום ורווח שנתי. הנתונים לגבי המועסקים כללו את המשתנים הבאים: מאפיינים דמוגרפיים, שכר, תעסוקה, ניכויי מס, פנסיה והטבות אחרות. בין הממצאים: ב-2012-2008 עלה שיעור מקבלי הפנסיה ליותר מ-70%; השפעה חיובית של החוק היתה בעיקר על עובדים בשני חמישוני השכר הנמוכים; השפעת החוק לפי מאפיינים דמוגרפיים היתה בעיקר על נשים, עולים, יהודים, נשואים וצעירים; בהשוואת נתוני הסקר החברתי לשנת 2002 עם נתוני הסקר החברתי לשנת 2012 (בשניהם נשאלו שאלות מפורטות לגבי הסדרי פנסיה), נמצאה עלייה בשיעור מקבלי הפנסיה בכל ענפי הכלכלה.

(פנסיה; הכנסה; עובדים שכירים; חוקים; רפורמה; ביטוח פנסיוני)

129 לאו, משה; רזניקוב, אירן; הרט, אור ואחרים:
תורתם אפלייתם? ניסוי שדה לבחינת אפליה בתהליכי גיוס לעבודה של גברים חרדים
"הרבעון לכלכלה", 62: 4/3 (ספטמבר/דצמבר 2018), עמ' 126-109 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של הרבעון: http://www.rivon-lekalkala.org.il.

שילובם של גברים חרדים בשוק העבודה, כמו גם הפטור שהם מקבלים משירות בצה"ל, הם נושאים שכיחים בשיח הציבורי בישראל. בעבודה שמדווח עליה במאמר הנוכחי נעשה ניסוי שדה שבו נבדק שיעור המענה לקורות חיים (קו"ח) של מועמדים חילונים וחרדים בעלי רקע שונה של שירות צבאי, שנשלחו לחברות במקצועות שאינם דורשים השכלה ומיומנות רבה (משרות בתחומי המכירות במגזר השירותים). נמצא, כי חילונים קיבלו יותר מענים מאשר חרדים באופן מובהק, גם אם האחרונים שירתו בצבא. עוד עולה, כי לא היה פער מובהק בשיעור המענה לקורות החיים בין חרדי ששירת בצבא לחרדי שלא שירת. מכאן, שהשפעת השירות הצבאי היתה קטנה יחסית, ואילו למגזר שאליו השתייך המועמד לעבודה היתה השפעה חזקה.

(חרדים; חילונים; חיפוש עבודה; שוק העבודה; שירות צבאי; הפליה)

130 ברק, ארנון:
השפעת התחבורה הציבורית על התעסוקה בחברה הערבית
חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 2019.03 בסדרת מאמרים לדיון, ירושלים 2019, 37 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: https://www.boi.org.il.

האוכלוסייה הערבית מתאפיינת בשיעורי תעסוקה נמוכים, בעיקר בקרב הנשים, בשל מאפיינים תרבותיים וחסמים למיניהם. בעבודה זו נבדקה הטענה שאחד מהחסמים הוא היעדר גישה תחבורתית למקומות תעסוקה, בשל רמת השירות הנמוכה של התחבורה הציבורית ביישובים הערביים. במסגרת העבודה נבדק כיצד השפיעה הרפורמה בתחבורה הציבורית על יישובים ערביים רבים ב-2015-2010. לשם זיהוי השפעת הרפורמה על התעסוקה נאספו נתונים מִנהליים לגבי נסיעות  אוטובוסים ביישובים הערביים ב-2017-2010, וכן נבדק למי מהאנשים היתה גישה לרכב פרטי למי לא, מתוך הנחה שהחלטות התעסוקה של האחרונים רגישות יותר לרמת השירות. נוסף על כך, נחקרו מאפיינים דמוגרפיים, מצב התעסוקה ובעלות על רכב בקרב מדגם של כ-31,500 איש (כ-18,000 נשים וכ-13,500 גברים) שהיו בני 74-15 ב-2014 (כמו כן, לכל פרט זווגו מאפייני בן/בת הזוג, למעט נתונים על חודשי עבודה). נמצא, כי לשינויים בתחבורה הציבורית היתה השפעה קטנה בלבד על שיעורי התעסוקה, ובמיוחד בלט חוסר השינוי בקרב הנשים. עם זאת עלה, כי הרפורמה בתחבורה הציבורית סייעה לנשים משכילות בגילים 50-30 ללא גישה לרכב פרטי להמשיך לעבוד (כ-8% מהנשים בגיל העבודה). השפעה דומה היתה גם לגבי השתלבות בתעסוקה של גברים חסרי רכב בני 64-40 (כ-8% מהגברים בגיל העבודה).

(ערביי ישראל; נשים עובדות; שוק העבודה; תעסוקה; יוממות; תחבורה ציבורית)

131 רענן, רחל; קלבנוב, מרים ואחרים:
הרישום למחלות תעסוקתיות בישראל: עדכון נתוני 2016
חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מס' 378, רמת-גן 2018, 21 עמ', בשיתוף עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: https://www.health.gov.il.

הרישום למחלות תעסוקתיות הוקם ביולי 2011 ביוזמת המועצה הלאומית לבריאות העובד, לשם מתן מידע עדכני, מהימן וזמין בנוגע למחלות תעסוקתיות בישראל. מטרות יחידת הרישום הן: ניטור מגמות תחלואה על רקע תעסוקתי; איתור עובדים ועובדות בסיכון מוגבר לתחלואה לשם פעולות מניעה; הקמת בסיס מידע אמין שיהווה בסיס לתכנון אסטרטגי בתחום; שימוש כמאגר למחקרים על מחלות ייחודיות ועוד. בדו"ח הנוכחי מוצגים נתונים על התחלואה התעסוקתית בישראל ב-2016 בהשוואה לשנים קודמות. בין הממצאים: ב-2016 סווגו ביחידה 1,932 מקרים של מחלות מקצוע (2,036 ב-2015); שיעור מחלות המקצוע לכל 10,000 עובדים היה ב-2016 5.2 (5.6 ב-2015); 1,913 ממחלות המקצוע (99%) דווחו על-ידי רופא תעסוקתי (כולל רופאים מורשים ברפואה תעסוקתית שאינם מומחים בתחום); 81.4% מהמקרים דווחו עבור תחלואת גברים ו-18.6% עבור תחלואת נשים; השיעור הגבוה ביותר של המקרים (38.2%) דווח עבור קבוצת הגיל 64-55 - 15.5 מקרים לכל 10,000 עובדים; 48.5% מהמקרים התרכזו בענפי התעשייה (כרייה וחציבה ותעשייה וחרושת); 25.4% מהמקרים דווחו ממקומות עבודה שמועסקים בהם 300 עובדים ומעלה, ו-19.2% מהמקרים דווחו ממקומות עבודה שמועסקים בהם 299-100 עובדים; בהתפלגות למשלחי-יד, 60.2% מהמקרים המדווחים התקבלו עבור עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי; האבחנה השכיחה ביותר ב-2016 היתה פגיעה במערכת השמע (60.3% מהפגיעות) ולאחריה פגיעה במערכת הנשימה (11.6%),פגיעה במערכת שריר-שלד (11.1%) ופגיעה במערכת העצבים (10.4%).

(רפואה תעסוקתית; מחלות מקצוע; בטיחות בעבודה)

י"ג. רמת ​חיים, רווחה וסעד

132 הכנסות והוצאות משק הבית: נתונים מסקר הוצאות משק הבית 2016 - סיכומים כלליים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1719, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

סקר הוצאות משק-הבית לשנת 2016 הקיף מדגם של 8,903 משקי-בית מ-252 יישובים, עירוניים וכפריים, המייצגים כ-2,497,000 מיליון משקי-בית באוכלוסייה. בין הממצאים לשנת 2016: ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו לחודש למשק-בית מכל מקורות ההכנסה (עבודה, הון, קצבאות ותמיכות) הגיעה ל-19,118 ₪ (ההכנסה הכספית החציונית ברוטו היתה 14,763 ₪, וההכנסה נטו היתה 15,751 ₪); ההוצאה הממוצעת לתצרוכת, הכוללת את אומדן ההוצאה על שירותי דיור, הסתכמה ב-15,805 ₪ לחודש (ההוצאה הכספית הממוצעת לחודש היתה 12,792 ₪); במשקי-בית שהגדירו את עצמם חילוניים ההכנסות היו הגבוהות ביותר ומספר הנפשות במשק-הבית היה הנמוך ביותר; ההוצאה של משק-בית ממוצע על דיור היתה 24.3% מסל התצרוכת, ההוצאה על תחבורה ותקשורת היתה 20.3% מסל התצרוכת וההוצאה על מזון (כולל ירקות ופירות) היתה 16.7% מסל התצרוכת; אחוז ההוצאה על דיור עלה בהדרגה במשך השנים, עלייה של 2.1% משנת 1997 עד שנת 2016, ואחוז ההוצאה על בריאות בשנים אלו עלה ב-1.9%; ההבדל הגדול ביותר בתצרוכת בין חמישון ההכנסה העליון לבין חמישון ההכנסה התחתון היה בהוצאה על תחבורה ותקשורת - 5,618 ₪ בחודש בממוצע בחמישון העליון לעומת 1,367 ₪ בחמישון התחתון (פי 4.1); 48.5% מההכנסה החודשית של משקי-בית בעשירון התחתון מקורה היה בקצבאות ובתמיכות, לעומת 5.6% במשקי-בית שבעשירון העליון; ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו של משק-בית בעשירון העליון היתה 48,316 ₪ לחודש, לעומת 4,281 ₪ בעשירון התחתון (פי 11.3).

(משקי-בית; הכנסה; הוצאות משפחה; צריכה; מוצרים בני-קיימה; דיור; מזון; תרבות; בידור; חופשה; תחבורה; תקשורת; שירותי בריאות; שירותי חינוך; קצבאות; פנסיה; מסים; שכר; שכר דירה)

133 משקי-בית: תכונות כלכליות וצפיפות דיור, על-פי סקרי כוח-אדם - 2016

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1724, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מעודכנים לשנת 2016 על משקי-הבית בישראל לפי מצב התעסוקה במשק-הבית (מועסקים/ לא-מועסקים, שייכים לכוח העבודה/ לא-שייכים לכוח העבודה, היקף העבודה של המועסקים, מספר האנשים במשק-הבית שהם בגיל העבודה ועוד) ועל צפיפות הדיור במשקי-הבית. הנתונים מובאים בשילוב עם מספר משתנים, שביניהם: מספר הנפשות במשק-הבית, מספר הילדים במשק-הבית, סוג משק-הבית, מגדר ומספר שנות הלימוד של ראש משק-הבית, מספר החדרים בבית, צורת יישוב המגורים, מחוז ונפת המגורים, העסקת עוזרת/מטפלת במשק-הבית ומאפיינים דמוגרפיים של הדיירים כגון קבוצת האוכלוסייה (דת), יבשת הלידה ותקופת העלייה. כמו כן, מוצגים בנפרד נתונים על משקי-הבית שיש בהם ילדים עד גיל 17, על משקי-הבית לפי מספר המשתתפים בכוח העבודה, על משקי-הבית לפי רמת הדתיות, על משקי-הבית לפי בעלות על דירה, על משקי-הבית של עולים מ-1990 ואילך ועל משקי-הבית של ערביי ישראל. הנתונים מתבססים על סקרי כוח-אדם, הנערכים באורח שוטף על-ידי הלמ"ס. סקרים אלה הם המקור העיקרי לנתונים על צפיפות הדיור של משקי-הבית בישראל בתקופה שבין מפקד אוכלוסין ודיור אחד למשנהו. יש לציין, כי ב-2012 עבר סקר כוח-אדם ממתכונת רבעונית למתכונת חודשית. כמו כן, עודכנו ההגדרות של תכונות כוח העבודה, וכעת מוצגים נתונים על תכונות כלל כוח העבודה, כולל על המשרתים בצבא.

(משקי-בית; תעסוקה; עבודה חלקית; אוכלוסייה; עולים; ערביי ישראל; דיור; צפיפות חברתית)

134 ממדי העוני והפערים החברתיים: דוח שנתי - 2017
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2018, 82 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים ממצאים על ממדי העוני ואי-השוויון בהתחלקות ההכנסות ב-2017, המתבססים על נתונים מתוך סקר הוצאות משקי-הבית של הלמ"ס ועל עיבודים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי. בדו"ח הנוכחי נכלל לראשונה סעיף על התפתחות שכבת הביניים. בין הממצאים: ב-2017 עמדה תחולת העוני של משפחות על 18.4% (18.5% ב-2016); תחולת העוני של נפשות עמדה על 21.2% (21.9% ב-2016), ותחולת העוני של ילדים עמדה על 29.6% (31% ב-2016); ב-2017 היו בישראל כ-466,400 משפחות עניות (לעומת כ-463,300 ב-2016), שבהן חיו כ-1,780,500 נפשות (כ-1,809,200 ב-2016), ובתוכן כ-814,800 ילדים (כ-842,300 ב-2016); מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסה הפנויה ירד ב-1.6%, ותחולת העוני לפי הכנסה הכלכלית היתה 28.4% (28.8% ב-2016); תחולת העוני בקרב משפחות של קשישים היתה 21.8% (20.8% ב-2016); תחולת העוני של משפחות ערביות עמדה על 47.1% (49.2% ב-2016); תחולת העוני של משפחות עולים היתה 18.4% (17% ב-2016); משקלה של שכבת הביניים באוכלוסייה, על-פי מדד של ה-OECD , עלה מ-47.9% ב-2009 ל-53.4% ב-2017; במדרג העוני של מדינות ה- OECD ישראל המשיכה להוביל גם ב-2017.

(עוני; הכנסה; התחלקות ההכנסות; משפחות במצוקה; קצבאות; קשישים; משפחות חד-הוריות)

135 אחדות, לאה:
עושר, עוני ואי שוויון בקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל ובמבט בינלאומי: מחקר מעקב 2005 - 2015
התכנית לכלכלה וחברה, מכון ון ליר בירושלים והמחלקה לכלכלה ומנהל , המרכז האקדמי רופין, ירושלים 2018, 74 עמ', בסיוע קרן המחקרים, המוסד לביטוח לאומי. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

מטרותיו של מחקר זה, המבוסס על נתוני 4 הגלים הראשונים של סקר SHARE  בישראל ועל 5 מהגלים של הסקר באירופה, היו: בחינת תמונת העושר בקרב בני 50 ומעלה והשינויים שחלו ברמת העושר ובהרכבו במהלך של כ-10 שנים; ניתוח הגורמים הקובעים את רמת העושר ואת השינויים בהשפעתם לאורך זמן; בחינת ממדי העוני בהתחשב בעושר שיש למשפחות לפי גישות רב-ממדיות שונות; ניתוח אי-השוויון בעושר והשינויים שחלו באי-שוויון זה לאורך זמן, באמצעות מדדים לבחינת דפוסי התחלקות העושר (כולל תרומת רכיבי העושר השונים לאי-השוויון הכולל ובחינת אי-השוויון בעושר בתוך קבוצות אוכלוסייה שונות וביניהן); השוואת תמונת העושר/ עוני בישראל למדינות אחרות באירופה בהיבטים נבחרים. בין הממצאים: ב-2015-2005 לכ- 82% - 86% ממשקי הבית של בני 50 ומעלה היתה דירה בבעלותם ולכ-15%-10% היו נכסי נדל"ן אחרים, בדרך כלל בנוסף לדירת המגורים. כ-60% - 75% דיווחו שהיה להם נכס פיננסי כלשהו, לרבות מזומנים בחשבון בנק; שיעור העוני בקרב משקי הבית של בני 50 ומעלה בשנים הנסקרות היה כ-24%-20%, תוך מגמת שיפור קל במדדי העוני. להכנסה הפנויה ולקבלת ירושות היתה השפעה חיובית מובהקת על רמת העושר של משקי הבית, כמו גם לרמת ההשכלה ולמצב הבריאותי. הפערים בעושר הנקי גדלו בין 2005 ל-2010 (גידול של כ-12% במדד ג'יני), אך ירדו בהדרגה ב-2013 וב-2015. בשנים הנחקרות דורגה ישראל בשליש העליון במדרג המדינות לפי רמת אי-השוויון בהכנסה בקרב האוכלוסייה המבוגרת.

(מבוגרים; קשישים; כסף; נדל"ן; הכנסה; התחלקות ההכנסות; עוני)

136 דו"ח העוני האלטרנטיבי, ישראל 2018
ארגון "לתת" - סיוע הומניטרי ישראלי, תל-אביב 2018, 130 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הארגון: www.latet.org.il.

דו"ח העוני האלטרנטיבי מתפרסם זו השנה ה-16, ומטרתו היא להמחיש את הפן האישי והפיזי של העוני והעניים בישראל, וזאת מעבר לנתונים הסטטיסטיים המתפרסמים על-ידי גופים ממשלתיים. הדו"ח הנוכחי, לשנת 2018, מתייחס לנתונים שנאספו באמצעות 4 מחקרים וסקרים: 1) מחקר נתמכי הסיוע- ניתוח מאפיינים ודרכי התמודדות בחייהם של אנשים החיים בעוני; 2) מגמות הסיוע בעמותות המזון - מחקר שנעשה בקרב עמותות הסיוע הפועלות בשיתוף עם ארגון "לתת", אשר נועד לבחון את מגמות העוני, הצרכים והתהליכים בשטח; 3) סקר תפיסות הציבור - סקר שנעשה בקרב הציבור הרחב, ומטרתו היא לבחון את עמדות הציבור בנושאי עוני ופערים חברתיים בישראל; 4) מדד העוני הרב-ממדי - כלי למדידת העוני ועומקו (מידת המחסור של אדם ביחס לצרכים הבסיסיים הדרושים לקיומו) בקרב הציבור הרחב.

(עוני; משפחות במצוקה; מזון; ביטחון תזונתי; מוצרים בני-קיימה; תרופות; טיפול רפואי; דיור; תעסוקה; אבטלה; בריאות; איכות חיים; פער חברתי; עמותות; ארגונים וולונטריים; מלכ"רים; מימון; ממשלה)

137 סבירסקי, שלמה; ליברמן, אביב; קונור-אטיאס, אתי:
קרבת העוני: סיכון לעוני, סיכוי להצטרפות למעמד הבינוני
מרכז אדוה, תל-אביב 2019, 59 עמ', בשיתוף עם קרן המחקרים, המוסד לביטוח לאומי. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.btl.gov.il.

מטרתו של מחקר זה היתה בחינת הבדלים בדפוסי ההוצאה של משקי בית הנמצאים מתחת לקו העוני לבין אלה הנמנים עם רובד קרבת העוני. המחקר התבסס על סקרי הוצאות משקי הבית של הלמ"ס. הניתוח התמקד ב-4 קבוצות: רובד העוני - משקי בית שהכנסתם מתחת לקו העוני; כפי שהוא מוגדר על ידי המוסד לביטוח הלאומי; רובד קרבת העוני - משקי בית שהכנסתם היא בטווח שבין קו העוני ועד 25% מעל קו העוני; הרובד הבינוני - משקי בית שהכנסתם נעה בטווח בין 200%-75% מן ההכנסה החציונית לנפש תקנית במשק בית; הרובד הגבוה - משקי בית שהכנסתם מעל ל-200% מההכנסה החציונית לנפש תקנית במשק בית. בין הממצאים: ב-2016, הכנסתם של 18.5% ממשקי הבית היתה מתחת לקו העוני ושל 8.1% בקרבת קו העוני; 49.2% ממשקי הבית הערביים נמצאו מתחת לקו העוני (13.5% בקרבת קו העוני) ב-2016, לעומת 13.2% מהיהודיים (7.2%); ההוצאה של משקי בית שברובד קרבת העוני על ביטוח בריאות משלים של קופות החולים, ביטוח בריאות פרטי של חברות ביטוח, חינוך פורמלי וחינוך בלתי פורמלי היתה קרובה לרוב לזו של משקי הבית העניים יותר מאשר לזו של הרובד הבינוני הנמוך. משקל הקצבאות מההכנסה בקרב משקי בית עניים עמד על 62% ב-2003 וירד ל-43.8% ב-2016, וברובד קרבת העוני נצפתה ירידה מ-42% ב-2003 ל-30% ב-2016.

(עוני; מיצב חברתי-כלכלי; הוצאות משפחה; רמת חיים)

138 אסיסקוביץ, שרון:
היבטים בביטוח סיעוד - 2017
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 304 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2019, 52 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.btl.gov.il.

סקירה זו כוללת נתונים על תכנית ביטוח סיעוד המופעלת בידי המוסד לביטוח לאומי, על מאפייני הזכאים לגמלת סיעוד, על שינויים שנעשו בביטוח סיעוד בשנים האחרונות ועל המטפלות והמטפלים הישראליים. הסקירה מחולקת ל-9 פרקים, כדלקמן: מבוא; ביטוח סיעוד - רקע כללי; גמלת סיעוד בעשור האחרון, 2017-2008; הזכאים לגמלת סיעוד והקשישים בישראל; זכאים, זכאים חדשים וזכאים שנגרעו; זכאים שנגרעו; שינויים במבחני התלות; מטפלות ישראליות; חברות הסיעוד. בין הממצאים: בדצמבר 2017 כ-172,900 נשים וגברים מעל גיל הפרישה קיבלו גמלת סיעוד (כ-16.1% מאוכלוסיית הקשישים), לעומת כ-131,100 ב-2008); ההוצאה השנתית על גמלאות סיעוד הגיעה ב-2017 לכ-6.1 מיליארדי ₪ - גידול של כ-73.3% לעומת 2008 (במחירי 2017); כ-70% מהזכאים היו נשים; בדצמבר 2017 היו כ-82,700 מטפלות/ים ישראליות/ים שהעניקו טיפול בית סיעודי לזכאים; 112 חברות סיעוד סיפקו שירותי טיפול בבית - 66 חברות פרטיות ו-46 מלכ"רים. החברות הפרטיות סיפקו כ-75% משעות הטיפול.

(קשישים מוגבלים; טיפול בית סיעודי; ביטוח סיעוד; שירותים סיעודיים; עלויות)

139 אדר, גילה; פלגי, מיכל; אורחן, אליאט:
תגמולים וסטאטוס אישי בקיבוצים: השוואה בין שיתופים למתחדשים
המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2018, 12 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://kibbutz.haifa.ac.il.

בעשורים האחרונים עברו הקיבוצים שינויים מבניים עמוקים. כ-80% מהקיבוצים כיום הם "קיבוצים מתחדשים", שבהם האחריות לפרנסה היא בידי הפרט, ולכן עשויים להיווצר פערים ברמת החיים בין תושבי הקיבוץ. כ-20% מהקיבוצים הם "קיבוצים שיתופיים", שבהם נשמרת במידה רבה מתכונת הקיבוץ הקלאסי של שוויון ערך העבודה וסיפוק צרכי היחידים והמשפחות על-ידי הקיבוץ. בעבודה הנוכחית נבדקה השפעת השינויים בקיבוצים המתחדשים על המבנה הריבודי של החברה בקיבוץ ועל הסטטוס החברתי של יחידים (לפי הכנסתם). העבודה התבססה על ניתוח משני של נתוני סקר דעת הקהל בקיבוצים לשנת 2016. בין הממצאים: לחברים שיש להם הכנסה גבוהה יותר מוענקים תגמולים גבוהים יותר בתחומים שונים (תופעה זו קיימת ברמה פחותה גם בקיבוצים השיתופיים); החברים בקיבוצים המתחדשים זוכים לתגמולים כלכליים גבוהים יותר מאשר החברים בקיבוצים השיתופיים; החברים בקיבוצים השיתופיים זוכים יותר לתגמולים חברתיים (בעיקר מבין בעלי הכנסה הנמוכה) בהשוואה לחברים בקיבוצים המתחדשים.

(קיבוצים; שינוי ארגוני; שינוי חברתי; התנהגות שיתופית; ביטחון סוציאלי; רמת חיים; איכות חיים; הפרטה; תעסוקה; שכר; שביעות רצון)

140 ברנד לוי, אלה; מלול, מיקי:
תפיסת מקבלות שירות את הטיפול הסוציאלי במחלקות לשירותים חברתיים: הבדלים בין טיפול שגרתי לטיפול מודע עוני
"ביטחון סוציאלי", מס' 106 (ינואר 2019), עמ' 188-157 (עברית, סיכום באנגלית ובערבית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il.

ב-2014 החלו לפעול במחלקות לשירותים חברתיים בישראל תכניות ייחודיות של עבודה סוציאלית מודעת-עוני. תכניות אלו מציעות למשפחות החיות בעוני טיפול אינטנסיבי וכוללני וסל מענים גמיש, המאפשר לעובדים הסוציאליים להיענות לצורכיהן החומריים וכן לממן השתתפות בטיפולים שונים, באבחונים או בקורסים להכשרה מקצועית. אנשי המקצוע המעורבים בתכניות מקבלים הכשרה ייעודית בתיאוריה ובפרקטיקה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני וכן הדרכה מתמשכת. במחקר הנוכחי נבחנה, באמצעים כמותיים ואיכותניים, תפיסתן של מקבלות שירות החיות בעוני בנוגע לטיפול שהן מקבלות בתכניות הייחודיות של עבודה סוציאלית מודעת-עוני ובטיפול השגרתי במחלקות לשירותים חברתיים. במחקר השתתפו 235 מרואיינות, שהשתייכו ל-4 קבוצות: 97 מטופלות בתכנית "נושמים לרווחה"; 38 מטופלות בתוכנית מפ"ה, 55 המקבלות טיפול שגרתי (אינן משתתפות בתכניות ייחודיות) ומטופלות אצל עו"ס משפחה ללא הכשרה ייעודית לטיפול בעבודה סוציאלית מודעת-עוני. בין הממצאים: שביעות רצונן של משתתפות התכניות הייחודיות נמצאה גבוהה מזו של משתתפות הטיפול השגרתי; שביעות רצונן של המטופלות שהיו בטיפולה של עו"ס משפחה מודעת-עוני במסגרת הטיפול השגרתי היתה גבוהה מזו של אלו שהיו בקבוצת הטיפול השגרתי הרגיל. כמו כן, נמצא קשר בין תדירות המפגשים לבין מידת שביעות הרצון.

(לשכות לשירותים חברתיים; תכניות התערבות; עוני; איכות הטיפול; שביעות רצון; עובדים סוציאליים)

141 Weiss-Gal, Idit; Gal, John et al:
Social Workers’ Policy Practice in Israel: Internal, Indirect, Informal and Role Contingent
"European Journal of Social Work", published ahead of print.

מעורבותם של עובדים סוציאליים בתהליכי עיצוב מדיניות כחלק מפעילותם המקצועית היא מעטה. במחקר זה נבחנו הפעולות המיועדות להשפעה על מדיניות חברתית המבוצעות על-ידי עובדים סוציאליים בישראל כחלק מעבודתם המקצועית. במסגרת המחקר נבדק מדגם של 621 עובדים סוציאליים - 300 עסקו בטיפול ישיר, 106 הועסקו במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות, 109 הועסקו בבתי-חולים כלליים ו-106 הועסקו בארגוני חברה אזרחית. בין הממצאים: העובדים הסוציאליים בארבע הקבוצות עסקו בתהליכי עיצוב מדיניות במידה מצומצמת: הם בעיקר נטו לנקוט פעולות לשינוי מדיניות הארגון שבו הם הועסקו ולא פעולות הקשורות בתהליכי עיצוב מדיניות המיועדת להשפיע על מדיניות ברמה המקומית או הרמה הלאומית. מבחינת סוג הפעולות, העובדים הסוציאליים אימצו בעיקר פרקטיקת מדיניות לא ישירה ולא פורמלית. רמת המעורבות הגבוהה ביותר היתה בקרב עובדים סוציאליים קהילתיים, מעורבות שהיא תלויה בסוג התפקיד שממלאים העובדים הסוציאליים ובהקשר הארגוני שבו הם פועלים.

(עובדים סוציאליים; מדיניות חברתית)

142 Tur-Sinai, Aviad; Magnezi, Racheli; Grinvald-Fogel, Haya:
Assessing the Determinants of Healthcare Expenditures in Single-Person Households
"Israel Journal of Health Policy Research", 7: 48 (2018), 10 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

כ-20.7% ממשקי הבית בישראל הם של בודדים. במאמר זה מתואר מחקר שמטרתו היתה לבדוק את הקשר שבין מצב הבריאות לבין דפוסי ההוצאה הכספית על שירותי בריאות. העבודה התבססה על זיווג נתונים מהסקר החברתי ומסקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס עבור השנים 2006 ו-2010. בין הממצאים: בקרב משקי בית של בודדים, ההוצאה לבריאות עלתה עם הגיל; ההוצאה הגבוהה ביותר בתחום הבריאות היתה קודם כל על ביטוחי בריאות ולאחר מכן על טיפולי שיניים ושירותי בריאות; התפיסה העצמית של מצב הבריאות כטוב ירדה עם הגיל; נמצא מתאם חיובי מובהק בין גובה ההכנסה לבין ההוצאה על בריאות; נמצא קשר שלילי מובהק בין תפיסת מצב הבריאות כטוב לבין ההוצאה על בריאות; המשתנים הכנסה, מגדר, מיצב חברתי-כלכלי ותפיסה עצמית של מצב הבריאות ניבאו את ההוצאה על בריאות.

(הוצאות משפחה; שירותי בריאות; ביטוח בריאות; מיצב חברתי-כלכלי; הכנסה)

143 שאמי, לביב:
החוב של משקי הבית בישראל
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, נייר מדיניות מס' 01.2019, ירושלים 2019, 16 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

שיעור החוב של משקי הבית בישראל ביחס לתוצר הוא נמוך יחסית למדינות מפותחות אחרות בעולם, אך בעשור האחרון שיעור זה מצוי במגמת עלייה כתוצאה מסביבת ריבית נמוכה, עליית מחירי הדירות, גידול בצריכה הפרטית ועוד. במחקר הנוכחי נבחנה רמת החוב בקרב משקי הבית בישראל בחלוקה לעשירוני הכנסה. זאת, לשם בדיקת הסיכון הפוטנציאלי הגלום בהתפתות מגמת העלייה בחוב. המחקר התבסס על נתוני בנק ישראל ועל נתוני הגל הרביעי של "סקר משקי בית בישראל - סקר ארוך טווח" של הלמ"ס. נמצא, כי קיים חשש לגבי היציבות הפיננסית של משקי הבית שבעשירון התחתון. למרות ששיעור החייבים בעשירון התחתון הוא נמוך לעומת העשירונים האחרים, גובה החוב בקרבם נמצא גבוה ביחס להכנסתם השנתית. עוד עולה, כי במשקי הבית שבעשירון התחתון נמצא השיעור הנמוך ביותר של חייבים בגילי העבודה העיקריים (54-25), לצד השיעור הגבוה ביותר של חייבים מעל גיל 54. נראה, כי הם לא נוטלים הלוואה לצורך איזון ההוצאות, כפי שנעשה בקרב העשירונים הגבוהים יותר. בבחינת רמת החוב בעשירון התחתון לפי קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי היחס החציוני הגבוה ביותר בין החוב לבין ההכנסה השנתית היה בקרב חרדים.

(משקי-בית; צריכה; הוצאות משפחה; הכנסה; רמת חיים; חוב; מיצב חברתי-כלכלי)

144 דהן, מומי:
מדיניות המיקום הממוקד של מפעל הפיס והטוטו
"הרבעון לכלכלה", 62: 4/3 (ספטמבר/דצמבר 2018), עמ' 54-25 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של הרבעון: http://www.rivon-lekalkala.org.il.

בעבודה זו נבדק הקשר שבין מיקומן של נקודות המכירה של הפיס והטוטו לבין מצבם החברתי-כלכלי של התושבים הגרים בסמיכות לנקודות אלו. במסגרת העבודה, שויכו כתובות של 2,104 תחנות לוטו ושל 1,071 תחנות טוטו ל-1,581 אזורים סטטיסטיים שלגביהם קיימים נתונים זמינים על הפרופיל הכלכלי, החברתי והדמוגרפי של תושביהם (הושמטו כ-600 תחנות בשל בעיות מתודולוגיות). בין הממצאים: מפעל הפיס והטוטו נוטים להציב נקודות מכירה רבות יותר באזורים חלשים מבחינה חברתית-כלכלית בהשוואה לאזורים אמידים; שיעור ההוצאה על הימורים מתוך ההכנסה, לפי עשירון האזור, היה 4.2% בעשירון התחתון ו-0.3% בעשירון העליון; נמצא קשר שלילי ומובהק בין הפרופיל החברתי-כלכלי של תושבי האזור לבין מספר תחנות ההימורים של מפעל הפיס (יותר תחנות הימורים באזורים בעלי מדד חברתי-כלכלי נמוך, ולהפך); מספר תחנות הפיס באזורים שרוב תושביהם יהודים גבוה יותר באופן מובהק מאשר באזורים שבהם רוב התושבים מוסלמים או נוצרים; באזורים שרוב תושביהם חרדים שיעור התחנות גבוה יותר מאשר באזורים שבהם יש רוב יהודי שאינו חרדי; גם מספר תחנות ההימורים של הטוטו נמצא גדול יותר באופן מובהק ככל שהמיצב החברתי-כלכלי של התושבים נמוך יותר. תוצאות דומות התקבלו גם כאשר נבדק רק המשתנה "הכנסה לנפש סטנדרטית". בעבודה מודגשת החשיבות של החקירה לפי יחידות גאוגרפיות קטנות, קרי "אזורים סטטיסטיים".

(הימורים; מיצב חברתי-כלכלי)

145 זויה, ניסנוב:
מעמדות כלכליים בישראל, 2014-2002
"הרבעון לכלכלה", 62: 4/3 (ספטמבר/דצמבר 2018), עמ' 72-55 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של הרבעון: http://www.rivon-lekalkala.org.il.

מטרתו של מחקר זה היתה לאפיין קבוצות הכנסה בחברה הישראלית בשנים 2014-2002 בהתבסס על נתוני סקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס עבור השנים 2002, 2005, 2008, 2011 ו-2014. במסגרת המחקר, שהתבסס על מודל הערבוב, זוהו בישראל בתקופה זו ארבעה מעמדות: עניים, מעמד בינוני נמוך, מעמד בינוני גבוה ועשירים. בין הממצאים: עניים - אופיינו עם המספר הגדול ביותר של נפשות במשק בית ושל ילדים (עד גיל 18) ועם המספר הקטן ביותר של מפרנסים. עניים נטו יותר להתגורר בפריפריה, וראשי משקי הבית היו פחות משכילים בהשוואה למעמדות אחרים. 63% מכלל משקי הבית שבראשם עמדו ערבים ו-67% מכלל משקי בית שבראשם עמדו חרדים היו עניים; עשירים - אופיינו עם המספר הקטן ביותר של נפשות ושל ילדים. בקרב ראשי משקי הבית העשירים נמצא השיעור הגבוה ביותר של גברים, חילונים, בעלי משלח-יד אקדמי ומנהלים. העשירים נטו יותר להתגורר במרכז, וראשי משקי הבית היו מבוגרים יותר ומשכילים יותר לעומת קבוצות אחרות. ב-2014, 27.4% מהאוכלוסייה הישראלית היו במשקי-בית עניים (27.4% גם ב-2002), 40.9% היו במעמד בינוני-נמוך (43.1% ב-2002), 27.9% היו במעמד בינוני-גבוה (26.2% ב-2002) ו3.8% היו במשקי-בית עשירים (3.3% ב-2002). לכ-61.5% ממשקי-הבית העניים היתה דירה בבעלות, לעומת כ-80% ממשקי-הבית העשירים.

(אוכלוסייה; הכנסה; מיצב חברתי-כלכלי; אי-שוויון חברתי; הוצאות משפחה; דיור)

146 Daeem, Raida; Mansbach-Kleinfeld, Ivonne et al:
Correlates of Mental Disorders among Minority Arab Adolescents in Israel: Results from the Galilee Study
"Israel Journal of Health Policy Research", 8: 14 (2019), 12 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

במחקר זה נחקרו מתאמים של הפרעות נפשיות בקרב מתבגרים מוסלמים ודרוזים בגליל המערבי. במחקר, שנערך ב-2014-2012, נבדקו 1,639 תלמידי כיתות ט' מחמישה יישובים, אשר מילאו שאלון חוזקות וקשיים. בהמשך, רואיינו אימהות של 704 מהמשיבים, שנשאלו שאלות לגבי מצב הרווחה הרגשית, מצב הבריאות הגופנית, בעיות חברתית, אפליה ומאפיינים סוציו-דמוגרפיים. בין הממצאים: למתבגרים מוסלמים היה סיכוי גבוה פי 3.2 ממתבגרים דרוזים לסבול מהפרעות מופנמות, ואילו למתבגרים דרוזים היה סיכוי גבוה פי 2 בהשוואה למתבגרים מוסלמים לסבול מהפרעות מוחצנות; בשתי הקבוצות בנים נטו להפרעות מוחצנות יותר מאשר בנות; בשתי הקבוצות קשיים לימודיים הגדילו את הסיכוי להפרעות מוחצנות; גורמי סיכון להפרעות מופנמות בקרב מוסלמים היו מין נשי, מיצב חברתי-כלכלי נמוך מאוד, מיעוט אחים, קשיים לימודיים, ציון גבוה של האם בשאלון הבריאות הכללי וציון גבוה במדד תחושת האפליה; גורמי סיכון להפרעות מוחצנות היו מין גברי, מיצב חברתי-כלכלי נמוך (לא מאוד), קשיים לימודיים וציון גבוה של האם בשאלון הבריאות הכללי. בסוף המאמר מובאות מסקנות להמלצות.

(דרוזים; מוסלמים; גליל; מתבגרים; רווחה רגשית; הפרעות נפשיות; התנהגות אנטי-חברתית; מיצב חברתי-כלכלי; למידה; הפליה; ייעוץ; שירותים)

י"ד. תחבורה

147 תאונות דרכים עם נפגעים, 2017 - חלק א': סיכומים כלליים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1727, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

פרסום שנתי זה כולל מידע על תאונות הדרכים עם נפגעים שאירעו בישראל ב-2017 לפי משתנים שונים. כמו כן, מוצגים נתונים על הנפגעים, על כלי-הרכב המעורבים בתאונה ועל הנהגים המעורבים בתאונה. המקורות העיקריים לנתונים המוצגים בפרסום הם הקבצים "תיקי תאונות דרכים עם נפגעים" ו"כללי עם נפגעים" (תאונות שבהן הנפגעים נפצעו באורח קל) של משטרת ישראל. הפרסום כולל השוואות לשנים קודמות והשוואות בין-לאומיות. הלוחות שבפרסום מחולקים לפי סוג התיק (ת"ד או כללי) ולפי אזור יהודה ושומרון או ללא אזור יהודה ושומרון. כן כולל הפרסום פרק שבו מוצגים נתונים על נפגעי תאונות הדרכים לפי נתוני המשטרה לעומת נתוני מערך רישום הטראומה. השנה נוספו נתוני נפגעים לפי מדד MAIS, שהוא מדד רפואי למדידת חומרת פציעה, וכן נתונים של המוסד לביטוח לאומי על קצבאות ששולמו לנפגעי תאונות דרכים שנפגעו בדרכם ל/מהעבודה. בנספח מוצגים נתונים על נפגעי תאונות דרכים שהיו מעורבים בהן אופניים חשמליים, קורקינטים חשמליים וקלנועיות. בין הממצאים: ב-2017 פתחה משטרת ישראל כ-85,000 תיקי תאונות דרכים (כולל תאונות שאירעו באזור יהודה והשומרון). מתוכם, כ-59,000 תיקי תאונות דרכים עם נפגעים (היתר - תיקי נזק בלבד) - 13,335 "תיקי ת"ד" ו-45,742 "תיקי כללי עם נפגעים"; שיעור התאונות ל-100,000 תושבים ירד מ-457 ב-1997 ל-153 ב-2017; שיעור הנפגעים ל-100,000 תושבים ירד מ-868 ב-1997 ל-282 ב-2017; שיעור התאונות ל-100 מיליון ק"מ נסועה ירד מ-79 ב-1997 ל-22 ב-2017.

(תאונות דרכים; נפגעי תאונות דרכים; כלי-רכב; נהגים; עבירות תנועה)

148 כלי רכב מנועיים: 2017
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1726, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על מצבת כלי-הרכב המנועיים בסוף 2017, המבוססים על עיבודים שנערכו מתוך מרשם הרכב של רשות הרישוי שבמשרד התחבורה. המשתנים הכלולים בלוחות הם: סוג הרכב, התוצר, ארץ הייצור, שנת הייצור, מקום הרישום, סוג הבעלות ועוד. לגבי משאיות מוצגים הנתונים גם לפי סוג הדלק, המטען המורשה והמשקל הכולל. בפרסום נכללים גם נתונים על רמת המינוע (מספר כלי-הרכב ל-1,000 תושבים) בהשוואה לשנים קודמות ולארצות נבחרות. כמו כן, מדווח על מספר כלי-הרכב לפי סוג בחלוקות לפי ערים, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות, כמו גם על כלי-רכב גרורים ונתמכים שאינם כלי רכב מנועיים, נתונים על תאריך הרישום הראשון של הרכב, נתונים על כלי-רכב פרטיים לפי סוג הבעלות ונתונים על כלי-רכב שהיו מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים, לפי סוג התאונה, חומרתה וסוג הרכב. בסוף הפרסום מוצגים נתונים על פליטות של מזהמי אוויר משריפת דלק ועל ריכוזים של מזהמי אוויר כפי שנמדדו בתחנות תחבורתיות. בין הממצאים: מספר כלי הרכב המנועיים בישראל הגיע בסוף שנת 2017 ל-3,373,139 כלי רכב - עלייה של 4.1% לעומת סוף שנת 2016; ב-2017 נוספו למצבת כלי הרכב כ-375,000 כלי-רכב, (מהם כ-318,000 כלי רכב חדשים), בתקופה זו נגרעו מהמצבה כ-241,000 כלי רכב, כך שהתוספת נטו למצבת כלי-הרכב הסתכמה בכ-134,000 כלי-רכב; מתוך כלל כלי-הרכב כ-2,856,900 היו כלי-רכב פרטיים; ארצות הייצור המובילות של כלי-הרכב בישראל היו יפן (27.5%) וקוריאה הדרומית (13.8%); הגיל הממוצע של כלי-הרכב המנועיים בסוף 2017 היה 6.6 שנים; רמת המינוע היתה 384 כלי-רכב ל-1,000 תושבים; מספר כלי-הרכב ההיברידיים בישראל הגיע ב-2017 ל-78,363, לעומת 54,058 ב-2016.

(כלי-רכב; משאיות; מוניות; אוטובוסים; אופנועים; תאונות דרכים; זיהום אוויר)

149 נסועה של כלי רכב (קילומטרז'), 2017
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1734, ירושלים 2018, (עברית ואנגלית) הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים ל-2017 על הנְסוּעָה הארצית של כלי-הרכב האזרחיים ועל הנסועה הממוצעת לרכב לשנה, לפי סוגי רכב עיקריים, נפח מנוע, גיל הרכב ועוד. לגבי משאיות מובאים נתונים גם לפי משקל כולל. משנת 1969 עד 2012 נעשה סקר נסועה בקרב מדגם של מכוני רישוי, והנהגים שהשתתפו בסקר נתבקשו לדווח על מספר הקילומטרים שעבר רכבם בחודש האחרון ובשנה האחרונה. בעקבות החלטת משרד התחבורה על רישום מד המרחק במהלך מבחן הרישוי השנתי, המיושמת החל בשנת 2010, הופסק ביצוע הסקר במכוני רישוי, והחל בשנת 2011 הנתונים מתבססים על קבצים מנהליים המתקבלים בלמ"ס ממשרד התחבורה. קבצים אלה כוללים נתונים על כל כלי-הרכב הרשומים בישראל. חישוב הנסועה השנתית של הרכב נעשה על-פי הפרש נתוני מד המרחק שנרשמו בשני מבחני הרישוי של הרכב בשתי נקודות זמן, בפער של שנה. מספר כלי-הרכב חושב לפי מספר הימים שלרכב היה רישיון בתוקף באותה תקופה. נתוני הנסועה שהתקבלו הם למעשה בעבור 12 חודשים נעים, בהתאם למועדי ביצוע מבחני הרישוי. הפרסום הנוכחי כולל נתונים לשנת 2017 בהשוואה לשנים קודמות. נתוני 2017-2012 חושבו בשיטה החדשה, ונתוני 2011 חושבו בשתי השיטות, כדי לאפשר השוואה. בין הממצאים: סך הנסועה של כלי-הרכב המנועיים בישראל ב-2017 הסתכם ב-59,602 מיליוני ק"מ - עלייה של 4.2% בהשוואה ל-2016; 77.5% מהנסועה השנתית היתה של כלי-רכב פרטיים; הנסועה השנתית הממוצעת לכלל כלי-הרכב היתה 17,700 ק"מ; רכב פרטי נסע בממוצע 16,200 ק"מ, משאית נסעה בממוצע 27,100 ק"מ, אוטובוס נסע בממוצע 57,100 ק"מ, אוטובוס זעיר נסע בממוצע 50,000 ק"מ, ומונית נסעה בממוצע 73,300 ק"מ.

(נסועה; כלי-רכב; אוטובוסים; מוניות; משאיות; אופנועים)

150 מגמות - עשור של בטיחות בדרכים בישראל: 2017-2007
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2018, 105 עמ' (עברית, סיכום באנגלית ובערבית). הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בדו"ח שנתי זה מוצגים היבטים שונים של מצב הבטיחות בדרכים בישראל בעשור האחרון, כדלקמן: מאפייני ההיפגעות בתאונות דרכים, השוואה לארצות אחרות, אוכלוסיות בסיכון למעורבות בתאונות דרכים ופעולות למדידת שינויים בהתנהגות הקשורים לסיכון. במסגרת הדו"ח מוצגים נתוני התאונות והנפגעים בחתכים שונים: סדרות עתיות, התחום העירוני והתחום הלא-עירוני, קבוצות משתמשי דרך, סוגי רכב וגיל הנהג, כפי שהם מתפרסמים על-ידי הלמ"ס. בנוסף, מתבסס הדו"ח גם על מאגר מידע של ארגון ה-OECD ועל מאגר הרישום הלאומי של נפגעי טראומה במכון גרטנר. לגבי כל נושא מודגשים המגמות והגורמים העיקריים המעורבים בתאונות. הדו"ח מחולק לשישה פרקים, כדלקמן: 1) תאונות דרכים (ניתוח תאונות הדרכים על-פי חומרה, מיקום, סוג וזמן); 2) מדדי סיכון בבטיחות בדרכים (שיעור ההרוגים לפי נסועה, אוכלוסייה וכלי-רכב); 3) מעורבות כלי רכב בתאונות דרכים (מעורבות לפי חומרה ולפי נסועה, מעורבות אופנועים, מעורבות כלי רכב כבדים, מעורבות בתאונות חמורות לפי גיל הרכב ולפי נפח המנוע) 4) מעורבות נהגים בתאונות דרכים (מעורבות נהגים לפי גיל, ותק בנהיגה, מגדר ומגזר, עבירות נהיגה, מעורבות נהגים צעירים ומעורבות נהגים בני 65 ומעלה); 5) אוכלוסיות בסיכון מוגבר לפגיעה קטלנית בתאונות דרכים (ערבים; הולכי רגל; ילדים; בני 65 ומעלה; רוכבי אופנוע; רוכבי אופניים [רגילים וחשמליים בנפרד]; הרוגים במעורבות רכב כבד); 6) פצועים קשה בתאונות דרכים (פצועים קשה מתוך נתוני מערכת הטראומה, בשילוב עם נתוני המשטרה; נפגעים בתאונות דרכים הרשומים בנתוני הטראומה שלא דווח עליהם למשטרה). מהנתונים עולה, כי חלה ירידה של כ-12% במספר ההרוגים בתאונות דרכים בעשור האחרון, אולם מספר הפצועים קשה נותר ללא שינוי.

(תאונות דרכים; נפגעי תאונות דרכים; הולכי רגל; נהגים; כלי-רכב; אופנועים; משאיות; אופניים; בטיחות בדרכים; עבירות תנועה)

151 טרויצקי, אלכס; שרון, אסף:
סקר ארצי של מהירויות נסיעה בישראל 2017
רלב"ד - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2018, 33 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מבצעת סקרים ארציים תקופתיים לבחינת מהירויות הנסיעה בדרכים עירוניות ובין-עירוניות. בדו"ח זה מוצגות מהירויות הנסיעה שנמדדו ב-2017, בהשוואה למהירות שנמדדו ב-2014 וב-2016. מטרותיו של הסקר הן: הצגת תמונה מייצגת ועדכנית של מהירויות הנסיעה בתנאי הזרימה החופשית בישראל, בסביבות שונות (יום ולילה, סוגי דרך שונים, סביבה עירונית ובין-עירונית); לאפשר מעקב אחר שינויים לאורך זמן במהירויות הנסיעה בישראל; ליצור בסיס להשוואה בין-לאומית. הסקר נעשה ביוני 2017, בימי שני-רביעי, ובמסגרתו בוצעו מדידות ב-75 אתרים בין-עירוניים וב-60 אתרים עירוניים. המדידות בוצעו באמצעות מד פנאומטי במשך 24 שעות (בשיטה זו נמדדו 571,611 כלי-רכב). במאספים עירוניים ושכונתיים בוצעו המדידות ידנית באמצעות מד לייזר (ממל"ז), ובכל אתר נמדדו 100 כלי רכב בזרימה חופשית ביום ומספר זהה בלילה (בסך הכל נמדדו בשיטה זו 8,400 כלי רכב). בין הממצאים: מהירויות הנסיעה היו דומות על פני השנים 2017-2014 בכל סוגי הדרכים; קרוב למחצית מהנהגים נהגו מעל המהירות המרבית המותרת על-פי חוק, אם כי ברוב סוגי הדרכים המהירות הממוצעת היתה קרובה למהירות המותרת; בדרכים מהירות לא חל שינוי במהירות הנסיעה על אף העלאת המהירות המותרת מ-110 קמ"ש ל-120 קמ"ש; במאסף עירוני החריגה מהמהירות המותרת היתה גבוהה יחסית לשאר סוגי הדרכים בשטח העירוני. בסוף הדו"ח מובאות מסקנות והמלצות.

(נהגים; כלי-רכב; מהירות)

152 שרון, אסף:
התנהגות הולכי רגל במעברי חציה: סקר תצפיות ארצי 2018
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2018, 14 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

הולכי רגל מהווים כשליש מההרוגים בתאונות דרכים בישראל. שליש מהתאונות שבהם נהרגו או נפצעו קשה הולכי רגל אירעו במעברי חציה בדרכים עירוניות. לאור נתונים אלה, ערכה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים סקר תצפיות לבחינת התנהגויות הולכי רגל במעברי חציה מוסדרים בשטח עירוני. הסקר נועד לאמוד את שכיחותן של התנהגויות לא-בטיחותיות של הולכי רגל בעת חציית מעברי חציה, מרומזרים ולא-מרומזרים, בדרכים עירוניות. ההתנהגויות העיקריות שנבחנו היו: אי-ציות לרמזור אדום במעבר מרומזר; חציה מבלי לבחון את מצב התנועה לפני החציה ובמהלכה; שימוש באמצעים הגורמים להסחת דעת בעת החציה (טלפון נייד, אוזניות וכו'). הסקר נערך ביוני 2018 ונצפו במהלכו 4,766 הולכי רגל ב-57 מעברי חציה בדרכים עירוניות: מעברי חציה בצמתים מרומזרים, בצמתים לא-מרומזרים ובקטעי דרך. בכל אחד מסוגי האתרים נכללו אתרים בדרכים דו-מסלוליות עם הפרדה בין כיווני התנועה ואתרים ללא הפרדה בין כיווני התנועה. התצפיות נערכו בימי חול, וכל אתר נבדק בבוקר או בערב במשך 4 שעות. בין הממצאים: 30% מהולכי הרגל שהגיעו לצומת ברמזור אדום חצו באדום; 12% מהחוצים במעברי חציה לא מרומזרים חצו בלי שבדקו האם מצב התנועה מאפשר לחצות בבטחה (בצמתים ללא הפרדה בין כיווני התנועה - 27%); 18% מהולכי הרגל חצו כשדעתם מוסחת מהמתרחש בכביש (דיברו בטלפון נייד או הביטו בו תוך כדי החציה, או חצו עם אוזניות לאוזניהם); בהשוואה לסקר שנערך ב-2016, נרשמה עלייה של 10% בחצייה באור אדום בצמתים מרומזרים עם הפרדה, עלייה של 5% באי-בדיקת מצב התנועה לפני החצייה וירידה של 7% בשימוש באמצעים המסיחים את הדעת בעת החצייה.

(הולכי רגל; בטיחות בדרכים; יישובים עירוניים)

153 בלייך, חיים:
הלוך ושוב: דפוסי הגעה לעבודה (יומְֹמותּ) בישראל
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2018, 33 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

בפרסום זה נבחנת תופעת היוֹמְמוּת (Commuting) בישראל – נסיעה מדי יום מיישוב המגורים ליישוב מקום העבודה. במחקר נבדקו הגורמים המשפיעים על הבחירה באמצעי ההגעה לעבודה והשפעת מקום המגורים ותשתיות התחבורה בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות. כן נבדק הקשר בין אילוצים מרחביים לבין הזדמנויות תעסוקה. המחקר התבסס בעיקר על נתוני סקרי כוח-אדם של הלמ"ס לשנים 2016-2012 ועל נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס. בין הממצאים: רוב הנסיעות לעבודה היו למרחקים קצרים ורובן נעשו בכלי רכב פרטיים; שיעור המשתמשים ברכבת היה כ-3.5% מכלל העובדים; בשל חוסר איזון באזורי תעסוקה, אזורים מסוימים משמשים כמרכזי תעסוקה ואזורים אחרים משמשים כ"ערי שינה"; תנועת היוממים בנפת תל-אביב מתאפיינת בזרימה גבוהה של יוממות נכנסת וזרימה נמוכה של יוממות יוצאת, ומגמה זו יציבה לאורך השנים; קצב הגידול של המועסקים במחוז תל-אביב היה נמוך יותר מהעלייה בשיעור המועסקים באזור המרכז, ולכן עלה הגידול בשיעור המועסקים באזור המרכז על חשבון המועסקים במחוז תל-אביב (במיוחד נפת תל-אביב). התפלגות אמצעי ההגעה למקום העבודה נמצא דומה בקרב תושבים יהודים ביישובים גדולים (יותר מ-50 אלף תושבים) ובקרב ערבים ביישובים מעורבים, ובשתי קבוצות אלה נעשה שימוש נרחב יחסית בתחבורה ציבורית. לעומת זאת, ביישובים קטנים נמצאו הבדלים גדולים בין ערבים ליהודים באמצעי ההגעה למקום העבודה: ביישובים היהודים רוב העובדים נסעו במכוניות פרטיות, ואילו ביישובים הערבים נעשה שימוש נרחב בהסעות מאורגנות. השימוש הנמוך יחסית בתחבורה ציבורית ביישובים הערביים נובע במידה רבה מרמת תשתיות ירודה.

(יוממות; תעסוקה; שוק העבודה; כבישים; כלי-רכב; תחבורה ציבורית)

154 הדר, יעל:
שימוש בסמארטפונים בנהיגה: נתונים לקראת שבוע הבטיחות 2018
רלב"ד - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2018, 18 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

לקראת שבוע הבטיחות בדרכים 2018, הרלב"ד ערכה סקר בנוגע להתנהגות ולעמדות של הציבור ביחס לשימוש לא חוקי בסמארטפונים בעת נהיגה. ההתנהגויות שנבדקו היו: דיבור בטלפון ללא דיבורית; קריאת הודעות וכתיבת הודעות בעת הנהיגה. המדגם כלל 502 משיבים מהמגזר היהודי (באינטרנט) ו-180 משיבים מהמגזר הערבי (בטלפון). בשל שיטות ההשבה השונות, נתוני כל אחד מהמגזרים מוצגים בנפרד. הממצאים מהמגזר היהודי היו כדלקמן: ההתנהגויות שהוערכו כמסוכנות ביותר היו נהיגה תחת השפעת אלכוהול (93% מהמשיבים), כתיבת הודעה בעת הנהיגה (93%) וקריאת הודעה בעת הנהיגה (91%). רוב הנהגים סברו ששימוש לא חוקי בטלפון בעת הנהיגה הוא מסוכן. עם זאת, אחוז לא מבוטל סברו ששימוש לא חוקי בטלפון הוא נורמטיבי, ובין רבע לחצי מהמשיבים אף דיווחו על התנהגות כזו על- ידם. המשיבים העריכו שהסיכוי שלהם להיענש (אם ייתפסו) הוא גבוה, אך שהסיכוי שלהם להיתפס הוא בינוני-נמוך; 65% מהמשיבים הסכימו עם ההיגד שמידת תשומת הלב פוחתת כשמחזיקים ומדברים בטלפון נייד בעת הנהיגה; כמחצית מהמשיבים הביעו תמיכה בהכנסה וולונטרית של אמצעי טכנולוגי שלא מאפשר קריאה או כתיבת הודעות, וכן הביעו תמיכה בהטלת קנס גבוה על מי שנתפס בשימוש לא חוקי בטלפון נייד בעת הנהיגה. הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים נמצא שככל שהגיל צעיר יותר, התנהגויות הסיכון הן נפוצות יותר.

(נהגים; עבירות תנועה; טלפון סלולרי; התנהגות; עמדות)

155 טרכטנברג, מנואל; כהן, שוקי ואחרים:
להתיר את "הפקק הגורדי": מתווה תחבורתי לטווח הקצר
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2018, 27 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: https://www.neaman.org.il.

הכשל התחבורתי בישראל גובה מחירים כלכליים, סביבתיים, חברתיים ופסיכולוגיים כבדים. זאת, בשל תת-השקעה בתחבורה ציבורית, לצד פיתוח נרחב של כבישים ללא ניהול מושכל של ביקושים ותנועה. צפיפות גבוהה וגוברת (בשל גידול האוכלוסייה), צמיחה כלכלית, ריבוי כלי רכב חדשים ומחירי דיור מאמירים יוצרים לחצי ביקוש עוצמתיים אשר גוברים על קצב ההרחבה של התשתיות התחבורתיות. ב-2015-1970 גדל אורך הכבישים פי 2, הנסועה פי 9 ומספר כלי הרכב פי 12. הצפיפות התחבורתית (מספר כלי הרכב לק"מ כביש) בישראל היא גבוהה פי 3.5 מהממוצע במדינות ה-OECD. ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם, ועלויות הגודש התחבורתי למשק נאמדות ביותר מ-22 מיליארדי ₪ לשנה. בעבודה הנוכחית מוצגת תכנית לשינוי דפוסי הנסיעה ולרפורמה במיסוי על הרכב. בין היתר, מוצע כי כל המסים המוטלים כיום (בלו על הדלק, מסי קנייה על מכוניות ועוד) יבוטלו הדרגתית ושבמקומם יונהג תשלום פר ק״מ אשר ישתנה לפי מקום, שעה ומספר נוסעים ברכב. כמו כן, יינתנו תמריצים למעסיקים ולעובדים לארגון נסיעות שיתופיות אל מתחמי התעסוקה. נוסף על כך, מוצע לשפר את מערך האוטובוסים העירוניים, כך שיהפוך לתחרותי מול הרכב הפרטי. סוגיות נוספות ופתרונות אפשריים מפורטים בדו"ח.

(פקקי תנועה; כבישים; כלי-רכב; צפיפות חברתית; יוממות; אוטובוסים; מיסוי; תמריצים)

156 סוחוי, טניה; סופר, יותם:
איך מגיעים לעבודה בישראל? מאפייני יישוב וגורמי פרט
חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 2019.02 בסדרת "מאמרים לדיון", ירושלים 2019, 44 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: https://www.boi.org.il.

במחקר זה נבחנה התפלגות המועסקים בישראל לפי אופן הגעתם למקום העבודה ולפי מידת התלות ברכב פרטי. במחקר נעשה מיפוי גאוגרפי של היישובים לפי מידת נגישותם למקומות תעסוקה בתחבורה הציבורית לעומת רכב פרטי, ונבדקה השפעת הנגישות ותכונות הפרטים על בחירת אופן ההגעה לעבודה. מקורות הנתונים לעבודה היו בעיקר הסקרים החברתיים של הלמ"ס לשנים 2016-2014 (במיוחד סקר 2015 שכלל שאלות לגבי שימוש בתחבורה הציבורית. כן נעשה שימוש בנתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ובנתוני Google Maps והיישומון Moovit. בין הממצאים: לכ-60% מהמועסקים מספר מקומות העבודה הנגישים בתחבורה ציבורית הוא פחות מחצי בהשוואה לשימוש ברכב פרטי; ככל שמתרחקים מהערים המטרופוליטניות הנגישות היחסית יורדת; ברוב יישובי הפריפריה ובמיוחד ביישובים הערביים, הנגישות היחסית נמוכה בשל מגבלות בהיצע שירותי התחבורה; ביישובים יהודיים קטנים בפריפריה הנגישות נמוכה, אך רמתם החברתית-כלכלית הגבוהה של היישובים מצביעה על העדפת השימוש ברכב פרטי; בערים וביישובים חרדיים הנגישות היחסית גבוהה; ביישובים מרקע חברתי-כלכלי נמוך (במיוחד במגזר הערבי) יש הסעות מאורגנות של המעסיקים (דבר הגורם להקטנת אפשרויות התעסוקה של התושבים ולתלות במעט מעסיקים); קרבת תחנות אוטובוס/רכבת ותדירות השירות מגדילים משמעותית את סיכויי הבחירה בהם ומקטינים את השימוש ברכב פרטי; הטבות אחזקת רכב ורכב צמוד מטעם המעסיק גורמות להעדפת רכב פרטי. עוד עולה, כי שימוש באוטובוס הוא שכיח בקרב המעמד החברתי-כלכלי הנמוך, אולם לגבי שימוש ברכבת לא נמצא קשר למעמד החברתי-כלכלי.

(יוממות; כלי-רכב; יחסי מרכז - פריפריה; תחבורה ציבורית; אוטובוסים; רכבות; מיצב חברתי-כלכלי)

157 Gitelman, Victoria; Doveh, Etti; Carmel, Roby et al:
The Influence of Shoulder Characteristics on the Safety Level of Two-Lane Roads: A Case-Study
"Accident Analysis & Prevention", No. 122 (January 2019), pp. 108-118. The article appears on: https://www.sciencedirect.com.

מטרתה של עבודה זו היתה בדיקת הקשר בין מאפייני שולי הדרך לבין היארעות תאונות בדרכים כפריות בישראל שבהן יש שני נתיבים. לצורכי העבודה נבנה בסיס נתונים שהתבסס על נתוני הלמ"ס ועל נתוני חברת "נתיבי ישראל", האחראית על רוב תשתית הכבישים הבין-עירונית בישראל. בסיס הנתונים כלל מידע על מספר התאונות, נפח התנועה ומאפייני התשתית של 3,594 קטעי דרך. בין הממצאים: השפעת רוחב שולי הדרך ומאפייני דרך נוספים על התאונות היתה בדרך כלל עקבית במודלים השונים שנבחנו ובסוגי התאונות שנבחנו. באופן כללי, שוליים ברוחב של 3+ מטרים או ברוחב של פחות ממטר היו הבטוחים ביותר. הסיכון הגבוה ביותר לתאונות היה כאשר רוחב שולי הדרך היה 2.4-1.8 מטרים וכן ברוחב מטר ומעלה כאשר שולי הדרך היו לא סלולים.

(כבישים; בטיחות בדרכים; תאונות דרכים)

158 ניסן, רן; הרשקוביץ, אביטל ואחרים:
עומס תרופתי פסיכוטרופי ואנטי-כולינרגי בקשישים מעורבי תאונות דרכים בישראל
בית-חולים בילינסון, פתח-תקווה 2018, 22 עמ'. הוגש לקרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: http://www.igudbit.org.il.

שיעור הקשישים באוכלוסייה נמצא במגמת עלייה, ובהתאם לכך עולה מספרם של הנהגים הקשישים ושל הולכי הרגל הקשישים. אוכלוסיית הקשישים מתאפיינת, בין היתר, בשימוש מוגבר בתרופות בהשוואה לאוכלוסיות צעירות יותר. ככל שעולה מספר התרופות שהקשיש נוטל, עולה הסיכוי לבעיות של תגובות בין תרופתיות והשפעות לוואי אחרות (יכולות מוטוריות, פגיעה בראייה, ירידה בכושר הקוגניטיבי וכו'). מטרת המחקר המתואר בפרסום הנוכחי היתה לאפיין את בני 65 ומעלה שנפגעו בתאונות דרכים והגיעו למרכז הטראומה בבית החולים בילינסון (נהגים והולכי רגל) מבחינת מצבי חולי ונטילת תרופות פסיכוטרופיות ואחרות. זאת, כדי להעריך את שכיחות העומס התרופתי האנטי-כולינרגי והאם לעומס זה יש השפעה על תוצאים קליניים מיד לאחר התאונה. במחקר נכללו 291 מבוטחי "שירותי בריאות כללית" בני 65 ומעלה שאושפזו בבית החולים עקב תאונת דרכים ב-2015-2005. בין הממצאים: 32.3% מהנחקרים היו עם עומס תרופתי אנטי-כולינרגי גבוה (לא נמצא הבדל בין הולכי רגל לנהגים), אולם עומס זה לא ניבא תוצאים קליניים שליליים כתוצאה מתאונה; הולכי רגל נפגעו קשה יותר בתאונות בהשוואה לנהגים, אך ללא קשר לנטילת התרופות.

(קשישים; נפגעי תאונות דרכים; נהגים; הולכי רגל; תרופות)

159 היפגעות ילדים בתאונות דרכים בישראל על פי מגזר
רלב"ד - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2018, 4 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

תאונות דרכים הן הסיבה המרכזית לתמותת ילדים בישראל. ילדים עד גיל 19 מהווים כ-36% מסך אוכלוסיית ישראל - שיעור גבוה במיוחד ביחס למדינות ה-OECD. בסקירה זו מוצגים נתונים על היפגעות ילדים בתאונות דרכים בישראל לפי מגזר (ביחס ל-100,000 ילדים בכל מגזר ב-2017), סוג נפגע וקבוצות גיל. בין הממצאים: ילדים עד גיל 19 במגזר הערבי נפגעו ב-2017, בתאונות דרכים פי 2.6 מילדים במגזר היהודי (156.5/100,000 לעומת 60.7/100,000); בשני המגזרים, שיעור ההיפגעות הגבוה ביותר ל-100,000 נפש היה בקרב בני 19-15; ילדים במגזר הערבי היוו כ-25% מסך הילדים עד גיל 19 באוכלוסייה, אך חלקם בקרב הנפגעים בתאונות דרכים היה גבוה בהרבה (כמחצית מהילדים הנפגעים כהולכי רגל, כ-65% מהנהגים המתבגרים הנפגעים כנהגי רכב, כמחצית מהנפגעים כנוסעי רכב וכמחצית מהנפגעים כרוכבי אופניים); עד גיל 9 מספרם המוחלט של הולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים המוגדרות חמורות היה גדול יותר בקרב ערבים בהשוואה ליהודים ואחרים (431 לעומת 239), למרות שחלקם באוכלוסיית הילדים היה כ-25%. קבוצת הגיל הנפגעת ביותר כהולכי רגל, בשני המגזרים, היתה 9-5 שנים.

(תאונות דרכים; נפגעי תאונות דרכים; ילדים; ערביי ישראל)

160 הדר, יעל:
קלנועיות ובטיחות בדרכים: מידע והמלצות
רלב"ד - הרשות הלאומיות לבטיחות בדרכים, ירושלים 2019, 9 עמ'. הפרסום מופיע באתר המידע והשירותים הממשלתי: https://www.gov.il.

מטרתה של הקלנועית היא לסייע בניידות לאנשים המתקשים בכך מפאת גילם או בשל מצב בריאותי/פיסי לקוי. השימוש בקלנועית לא דורש רישוי או רישום. בפרסום זה נבחן תחום הקלנועיות בישראל בהקשר של בטיחות בדרכים, בהיבטים שונים, תוך סקירת נתוני תאונות הדרכים שבהן היו מעורבות קלנועיות בשש השנים האחרונות בישראל. לבסוף, מובאות המלצות של הרלב"ד להגברת הבטיחות בדרכים ולשינוי התקינה בנושא. בין הממצאים: על-פי נתוני משטרת ישראל, ב-2018-2013 נהרגו 15 אנשים בתאונות עם קלנועית (מתוכם, 76% היו בני 65+), 38 נפצעו קשה (62% בני 65+) ו-135 נפצעו קל (69% בני 65+); על-פי נתוני מכון גרטנר, ב-2018-2017 אושפזו 150 פצועי תאונות קלנועית, ו-69 מהפצועים שאושפזו היו בני 75+. בין ההמלצות: מתן פתרונות תשתית שיאפשרו נסיעה בטוחה ללא צורך בנסיעה בכבישים; הגבלת השימוש בקלנועית למי שניתן לו היתר לכך בשל מצבו הרפואי או גילו; הגבלת מהירות נסיעתה המקסימלית של קלנועית ל-6 קמ"ש (מהירות הליכה מהירה של הולך רגל) במקום 12 קמ"ש כיום; פיקוח על היעדר אפשרות לשינוי המהירות המרבית של הקלנועית; סימון הכלים לשם זיהויים.

(קשישים; כלי-רכב; תאונות דרכים; בטיחות בדרכים)

161 המובילים הישראלים בעידן מדיניות השמיים הפתוחים, 2018-2013
אגף כלכלה ויחסים בין-לאומיים, רשות התעופה האזרחית, 2019, 49 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: http://caa.gov.il.

ב-2013 נחתם בין ישראל לבין האיחוד האירופי "הסכם השמיים הפתוחים". יישום ההסכם העצים את חשיפתם של המובילים הישראלים לתחרות. בדו"ח זה נבחנה התמודדותם של המובילים הישראלים עם התחרות הגוברת ב-2018-2013 מבחינת היצע הטיסות, היקף תנועת הנוסעים, מערך הקווים שבהם מופעל שירות של טיסות ישירות, שימוש בהסדרי חכירה רטובה, צי המטוסים, נתח השוק מתנועת הנוסעים הבין-לאומיים בנמל התעופה בן-גוריון ועוד. בין הממצאים: ההסכם איפשר למובילים הישראלים לנצל זכויות טיס נוספות. חלק מזכויות אלו נוצלו על-ידי המובילים הישראלים להגדלת תדירויות במספר קווים, להשקת קווים חדשים ועוד; ההסכם הביא להגדלת החשיפה לתחרות של המובילים הישראלים, שכללה ניצול זכויות טיס נוספות על-ידי חברות זרות; המובילים הישראלים התמודדו עם הגדלת החשיפה לתחרות באמצעות השקת שירות סדיר במספר גדול יחסית של קווים חדשים, שמירה על היצע טיסות קבוע בחלק מהקווים ותגבור היצע הטיסות בקווים מסוימים; המדינה סייעה להתמודדות המובילים הישראלים עם החשיפה הגוברת לתחרות, בין היתר, באמצעות הסדר שנחתם לאחר חתימת הסכם התעופה עם האיחוד האירופי, שהוביל להגדלה מהותית במימון הוצאות הביטחון של המובילים הישראלים בתקופה זו. תנועת הנוסעים בנתב"ג הסתכמה בכ-22.3 מיליוני נוסעים ב-2018, לעומת כ-13.4 מיליון ב-2013. חלק השוק המצרפי של המובילים הישראלים ב-2018 היה 31.2%, לעומת 38.9% ב-2016. החברות אל-על וארקיע איבדו נתח שוק משמעותי, ולעומתן חברת ישראייר הגדילה את חלקה בשוק.

(מטוסים; תחרות; חברות עסקיות; אמנות בין-לאומיות; גלובליזציה)

ט"ו. תיירות ושירותי הארחה

162 תיירות, 2017
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1741, ירושלים 2019 (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד התיירות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל נתונים סטטיסטיים רבים על התיירות בישראל בשנת 2017. הפרסום מורכב משמונה פרקים, כדלקמן: תנועה של מבקרים מחו"ל ושל ישראלים בגבולות; תעופה; הכנסות והוצאות במטבע חוץ; שירותי הארחה; מלונות - הכנסות, הוצאות ורווח; שונות - ביקורים באתרי רשות הטבע והגנים, כנסים בין-לאומיים שהתקיימו בישראל, מורי דרך מורשים ועוד; תיירות בעולם; חשבון הלוויין של התיירות. בין הממצאים: ב-2017 נרשמו כ-3.6 מיליוני כניסות של תיירים לישראל, נוסף על כ-250,000 כניסות של מבקרי יום; 92.4% מכלל התיירים שהגיעו לישראל ב-2017 שהו בארץ פחות מחודש, ושהייתם הממוצעת של תיירים אלה היתה 7.6 ימים; 56.0% מהתיירים הגיעו מאירופה, 28.4% מאמריקה, 12.1% מאסיה, 2.0% מאפריקה ו-1.3% מאוקיאניה; 27% מהתיירים הגיעו במסגרת קבוצתית (2016); חלקם של התיירים הלא-יהודים בכלל התיירים ב-2016 היה 76% (73% ב-2015); חלקם של התיירים שביקרו בפעם הראשונה בישראל היה 53% (51% ב-2015); 32% מהתיירים שהגיעו לישראל ב-2016 באו למטרת חופשה, תיור וטיול, 28% הגיעו לביקור קרובים, 23% הגיעו לביקור צליינות והיתר באו למטרות אחרות (כנסים, עסקים ועוד); מספר הלינות של התיירים מחו"ל במלונות תיירות הסתכם ב-2017 בכ-10.6 מיליון (לעומת כ-13.6 מיליון לינות של ישראלים).

(תיירות; בתי-מלון; שירותי הארחה; רווחים; פדיון; אירוח כפרי; חופשה; טיולים)

163 תיירות ושירותי הארחה, 2017
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 172 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2018, 12 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית), בשיתוף עם משרד התיירות. העלון מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: https://www.cbs.gov.il.

בעלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון רחב של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מוצגים נתונים על התיירות ושירותי הארחה בישראל ב-2017: תיירות נכנסת - מספר המבקרים, מאפייני המבקרים, מאפייני הביקור, לינות תיירים והכנסות מתיירות; תיירות יוצאת – יציאות של ישראלים לחו"ל לפי מדינות יעד; תיירות פנים - טיולים ולינות; שירותי הארחה - חדרים במלונות תיירות, תפוסת החדרים, פדיון ותעסוקה, הכנסות, הוצאות ורווח של מלונות התיירות; אטרקציות תיירותיות; התרומה הכלכלית של ענף התיירות. בין הממצאים: ב-2017 נרשמו כ-3.6 מיליוני כניסות תיירים לישראל – שיא הכניסות ועלייה של 24.6% לעומת 2016; 56% מהתיירים באו מאירופה, 28.4% מאמריקה, 12.1% מאסיה, 2% מאפריקה ו-1.3% מאוקיאניה; מספר לינות התיירים במלונות תיירות הגיע ב-2017 לכ-10.6 מיליון – עלייה של 24.3% בהשוואה ל-2016; ההוצאה הממוצעת של תייר שביקר בישראל ב-2017 היתה 1,421 דולר; ב-2017 נרשם שיא של 7.6 מיליון יציאות ישראלים לחו"ל (3.8 מיליון יוצאים: 2.2 מיליון פעם אחת ו-1.6 מיליון פעמיים או יותר); מספר הלינות בשירותי הארחה של ישראלים ב-2017 היה כ-17.3 מיליון (78.7% במלונות תיירות והיתר באירוח כפרי, אכסניות נוער ומלונות אחרים); תפוסת החדרים במלונות תיירות ב-2017 היתה בשיעור של 66.6%; פדיון המלונות ב-2017 הסתכם בכ-11.1 מיליארדי ₪ (59.4% מישראלים ו-40.6% מתיירים מחו"ל); הרווח של מלונות התיירות נאמד בכ-2 מיליארדי ₪ - כ-19.5% מההכנסות.

(תיירות; בתי-מלון; חופשה; טיולים; שירותי הארחה; תיירים ישראלים)

ט"ז. תעשייה ואנרגיה

164 שותפות פורצת גבולות: תרומתן של החברות הרב-לאומיות לכלכלת ישראל
היחידה לקידום השקעות זרות, הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות, משרד הכלכלה והתעשייה, ירושלים 2018, 33 עמ'. הפרסום מופיע באתר השירותים והמידע הממשלתי: https://www.gov.il.

בדו"ח זה נסקרת פעילות החברות הרב-לאומיות בישראל. זאת, על בסיס נתוני היחידה לקידום השקעות זרות, הלמ"ס, ה-OECD ועוד. בין הממצאים: מבין החברות הרב-לאומיות שפעלו בישראל ב-2017, ל-70% היתה פעילות בתחום המו"פ (מחקר ופיתוח) ול-30% היתה פעילות הן בתחום המו"פ והן בתחום הייצור; ההשקעות הזרות הישירות בישראל הסתכמו ב-2017 בכ-18.95 מיליארדי $ לעומת כ-8.8 מיליארדי $ ב-2007; היחס בין ההשקעות הזרות לבין התוצר בישראל ב-2015-2006 עמד על 4.1% לעומת ממוצע עולמי של 3.1% וממוצעOECD  של 2.9%; מקורן של 41.6% מהחברות הרב-לאומיות שפעלו בישראל ב-2013 היה בצפון אמריקה, של 39.5% באירופה, של 10.2% באמריקה הלטינית, של 6.2% באסיה ואוקיאניה ושל 2.5% במקומות אחרים; 49.2% מההוצאה למו"פ בישראל ב-2013 מומנו על-ידי תושבי חו"ל לעומת 18.7% בבריטניה, 18.6% באירלנד, 7% בשוודיה ו-4.4% בארה"ב; ככל שנוכחותן של חברות רב-לאומיות בענף מסוים היתה גבוהה יותר, הפריון בענף היה גבוה יותר; ב-2013 עבדו בחברות רב-לאומיות בישראל כ-231,000 עובדים - כ-8% מסך המועסקים במגזר העסקי וכ-5.8% מסך המשרות במשק הישראלי; ענפי הכלכלה המובילים שהועסקו בהם עובדים בחברות בשליטה זרה היו תעשייה (28%), מידע ותקשורת (20%) ושירותי ניהול ותמיכה (14%); התוצר לעובד בחברה זרה עמד ב-2014 על כ-433,000 ₪ בממוצע לעומת כ-209,000 ₪ בממוצע לעובד בחברה מקומית; כ-25% מהייצוא ב-2014 היה של חברות רב-לאומיות.

(חברות עסקיות; השקעות; גלובליזציה; תעשייה; מחקר ופיתוח; טכנולוגיה; ייצור; ייצוא; פריון עבודה)

165 התעשייה הישראלית: תמונת מצב, מגמות, תחזיות
המחלקה למחקר כלכלי, אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים, תל-אביב 2018, 38 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההתאחדות: http://www.industry.org.il.

בסקירה זו מובא סיכום של ההתפתחויות בתעשייה הישראלית בשנת 2017, ומוצג הצפי להתפתחויות בשנת 2018. הסקירה מבוססת ברובה על נתוני הלמ"ס וכן על סקרים, אומדנים ותחזיות של האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים. בין הממצאים: תפוקת התעשייה הישראלית עלתה ב-2017 בשיעור ריאלי של כ-3.6% בהשוואה ל-2016; ב-2017 בלטה צמיחה מהירה בענפי הכרייה והחציבה (22%), המכשור האלקטרוני לבקרה ורפואי (6%), כלי ההובלה והתחבורה (6%) והרכיבים האלקטרוניים (5%). לצד זאת, נרשמה ירדה חדה של 10% בענף התרופות; הייצוא התעשייתי עלה ב-2017 ב-2.9%; מצבת עובדי התעשייה גדלה ב-2017 בכ-0.4% – בענפי הטכנולוגיה העילית חל גידול של 0.5%, בענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית חלה נסיגה של 0.5%, בענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית חלה עלייה של 0.2% ובענפי הטכנולוגיה המסורתית נרשם גידול של 0.7%; שכר העובדים בתעשייה עלה נומינלית ב-3.3%, והשכר הממוצע למשרת שכיר עמד על 14,064 ₪ לחודש, שכר שהוא גבוה בכ-39% מהשכר הממוצע במשק (השכר הגבוה ביותר נרשם בענף ציוד אלקטרוני לצריכה ולתקשורת – 24,532 ₪); ב-2017 נרשם גידול של 15% בהשקעות במכונות ובציוד מייבוא, בהמשך לגידול של 73% ב-2016.

(תעשייה; מפעלי תעשייה; תפוקה; שכר; ייצוא; השקעות; תעסוקה)

166 סיכום שנת 2017 - ענפי המתכת והמכונות והציוד
המחלקה למחקר כלכלי, אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים, תל-אביב 2018, 7 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההתאחדות: http://www.industry.org.il.

תעשיית ענפי המתכת והמכונות והציוד בישראל מונה כ-3,068 מפעלים - כ-79% בענף מוצרי המתכת בהרכבה, כ-13% בענף ייצור מכונות וציוד וכ-8% בענף המתכת הבסיסית. כ-97% מהייצור נעשה במפעלים קטנים ובינוניים, המעסיקים עד 100 עובדים. בסקירה זו, המבוססת בעיקר על סקר התעשייה של הלמ"ס, מוצגים נתונים שונים על ענפים אלה. בין הממצאים: ב-2017 נאמד התוצר של ענפים אלו בכ-18 מיליארדי ש"ח, המהווים כ-14% (במונחי ערך מוסף) מתוצר ענפי התעשייה; כ-40% מפעילות הייצור בענפי המתכת, המכונות והציוד התמקד בייצור נשק, תחמושת ומוצרי הרכבה אחרים, כ-22% בייצור מכונות לשימוש כללי, כ-15% ביצור שלדי מתכת וייצור ממתכת של מכלים, כלי אגירה ומחוללי קיטור וכ13% בייצור מכונות ייעודיות; המכירות בענפי המתכת, המכונות והציוד נאמדו ב-2017 בכ-55.6 מיליארדי ₪ (כמחצית מהמכירות היו של מוצרי המתכת בהרכבה); הייצוא של ענפים אלה הסתכם ב-2017 בכ-6.4 מיליארדי ש"ח; כ-71,600 מועסקים עבדו בענפים אלה ב-2017 (כ-19% ממצבת כוח-האדם בכלל התעשייה); ההשקעות בענפים אלה הסתכמו ב-2017 בכ-1.66 מיליארד ש"ח (ירידה ריאלית של כ-7% לעומת 2016).

(תעשייה; ייצור; יצוא; ייבוא; תפוקה; השקעות; כוח-אדם; מדדים כלכליים)

167 סיכום שנת 2017 - ענפי המזון, המשקאות והטבק
המחלקה למחקר כלכלי, אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים, תל-אביב 2018, 6 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההתאחדות: http://www.industry.org.il.

תעשיית ענפי המזון, המשקאות והטבק בישראל מונה כ-1,965 מפעלים - כ-93% בענף מוצרי המזון וכ-7% בענף ייצור המשקאות ומוצרי הטבק. כ-95% מהייצור נעשה במפעלים קטנים ובינוניים, המעסיקים עד 100 עובדים. בסקירה זו, המבוססת בעיקר על סקר התעשייה של הלמ"ס, מוצגים נתונים שונים על ענפים אלה. בין הממצאים: ב-2017 נאמד תוצר של ענפים אלה בכ-14.4 מיליארדי ש"ח, המהווים כ-11% (במונחי ערך מוסף) מתוצר ענפי התעשייה; עיקר פעילות הייצור בענפי ענפי המזון, המשקאות והטבק בישראל היה בייצור דברי מאפה (כ-17% מסך היצור), בייצור מזון מוכן (כ-16%), בייצור מוצרי חלב (כ-15%), בעיבוד ושימור בשר (כ-15%), בייצור משקאות ומוצרי טבק (כ-14%) ובעיבוד דגים/ רכיכות/ פירות וירקות (כ-10%); המכירות בענפים אלה הסתכמו ב-2017 בכ-68.2 מיליארדי ש"ח; הייצוא של ענפים אלה הסתכם ב-2017 בכ-1.05 מיליארדי ש"ח; כ-66,900 עובדים הועסקו בענפים אלה ב-2017 (כ-18% ממצבת כוח-האדם בכלל התעשייה); ההשקעות בענפים אלה הסתכמו ב-2017 בכ-763 מיליוני ש"ח (עלייה של כ-3% לעומת 2016).

(תעשייה; ייצור; יצוא; ייבוא; תפוקה; השקעות; כוח-אדם; מדדים כלכליים)

168 סיכום שנת 2017 - ענף הגומי והפלסטיק
המחלקה למחקר כלכלי, אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים, תל-אביב 2018, 6 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההתאחדות: http://www.industry.org.il.

תעשיית ענף הגומי והפלסטיק בישראל מונה כ-485 מפעלים, המהווים כ-4% מסך מפעלי התעשייה, הכרייה והחציבה. הייצור מתבצע ברובו (כ-92%) במפעלים קטנים ובינוניים, המעסיקים עד 100 עובדים. בסקירה זו, המבוססת בעיקר על סקר התעשייה של הלמ"ס, מוצגים נתונים שונים על ענף זה. בין הממצאים: ב-2017 נאמד תוצר הענף בכ-5.95 מיליארדי ₪, המהווים כ-5% (במונחי ערך מוסף) מתוצר ענפי התעשייה; ב-2017 נרשמה האטה בפעילות ענף הגומי והפלסטיק - צמיחה של כ-0.7% בלבד לעומת כ-8% ב-2016; מכירות הענף ב-2017 הסתכמו בכ-19.3 מיליארדי ₪ - כ-46% לייצוא וכ-54% לשוק המקומי; ב-2017 הסתכם ייצוא הענף בכ-2.2 מיליארדי $ לעומת כ-2 מיליארדי $ ב-2016; בשנים 2017-2004 נרשמה בענף עלייה ריאלית מצטברת של כ-23% בייצוא, לעומת עלייה ממוצעת של כ-81% בכלל ענפי התעשייה; ייבוא מוצרי הגומי והפלסטיק הסתכם ב-2017 בכ-3.1 מיליארדי $, לעומת כ-2.8 מיליארדי $ ב-2016; ב-2017 הועסקו בענף כ-23,300 איש (כ-6.1% מכלל המועסקים בתעשייה); ב-2017-2004 גדלה מצבת המועסקים בענף בכ-10%; התוצר של עובד ישראלי בענף מוערך בכ-64,000 $ בשנה לעומת ממוצע של כ-81,000 $ במדינות ה-OECD; ההשקעות בענף הסתכמו ב-2017 בכ-557 מיליוני ₪ (גידול ריאלי של כ-10% לעומת 2016) - כ-3% מכלל ההשקעות בענפי התעשייה.

(תעשייה; ייצור; יצוא; ייצוא; תפוקה; השקעות; כוח-אדם; מדדים כלכליים)

169 סקר ציפיות בתעשייה לחודשים אוקטובר-דצמבר 2018: ממצאים סופיים
תחום מחקר כלכלי, אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל, תל-אביב 2018, 5 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההתאחדות: http://www.industry.org.il.

סקר זה נעשה בספטמבר-אוקטובר 2018 והשתתפו בו כ-152 חברות תעשייתיות. על-פי דיווחי החברות, ברבע השלישי של 2018 חלה נסיגה של כ-8% בתפוקת התעשייה, בהמשך לנסיגה של כ-6% ברבע הקודם. במכירות לשוק המקומי נרשמה נסיגה של כ-13%, לאחר נסיגה של כ-8% ברבע הקודם, ובמשלוחי הייצוא חלה נסיגה של כ-4%, לאחר עלייה של כ-2% ברבע הקודם. במצבת העובדים נרשמה עלייה של כ-1%, בהמשך לעלייה של כ-4% ברבע הקודם, ובקצב ההשקעות בנכסים קבועים נרשמה עלייה של כ-8%, בהמשך לעלייה של כ-4% ברבע הקודם. חברות שיש להן פעילות יצרנית בחו"ל דיווחו על צמיחה של כ-13% בתפוקתן, לאחר עלייה של כ-14% ברבע הקודם, ועל גידול של כ- 13% בקצב ההשקעות, לאחר גידול של כ-17% ברבע הקודם. חברות התעשייה צופות, בממוצע, כי ברבע הרביעי של 2018 תירשם צמיחה של כ-10% בתפוקתן, עלייה של כ-6% במצבת העובדים, גידול של כ-6% במכירות לשוק המקומי, גידול של כ-8% במשלוחי הייצוא וגידול של כ-8% בהשקעות בנכסים קבועים. חברות שיש להן פעילות יצרנית בחו"ל צופות גידול של כ-18% בתפוקתן, גידול של כ-6% במצבת כוח-האדם וגידול של כ-21% בהשקעות.

(מפעלי תעשייה; תפוקה; השקעות; ייצוא; רווחיות; מימון; תעסוקה)

170 סקר ציפיות בתעשייה לחודשים ינואר-מרץ: ממצאים סופיים
תחום מחקר כלכלי, אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל, תל-אביב 2019, 5 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההתאחדות: http://www.industry.org.il.

סקר זה נעשה בדצמבר 2018 - ינואר 2019 והשתתפו בו 171 חברות תעשייתיות. על-פי דיווחי החברות, ברבע הרביעי של 2018 חלה צמיחה של כ-2% בתפוקת התעשייה, לאחר נסיגה של כ-8% ברבע הקודם. במכירות לשוק המקומי נרשמה נסיגה של כ-3%, לאחר נסיגה של כ-13% ברבע הקודם, ובמשלוחי הייצוא חלה צמיחה של כ-8%, לאחר נסיגה של כ-4% ברבע הקודם. במצבת העובדים לא נרשם שינוי, לאחר עלייה של כ-1% ברבע הקודם, ובקצב ההשקעות בנכסים קבועים נרשמה עלייה של כ-8%, בהמשך לעלייה דומה ברבע הקודם. חברות שיש להן פעילות יצרנית בחו"ל דיווחו על אי-שינוי בתפוקתן, לאחר עלייה של כ-13% ברבע הקודם, ועל גידול של כ-26% בקצב ההשקעות, לאחר גידול של כ-13% ברבע הקודם. חברות התעשייה צופות, בממוצע, כי ברבע הראשון של 2019 תירשם צמיחה של כ-3% בתפוקתן, עלייה של כ-2% במצבת העובדים, גידול של כ-2% במכירות לשוק המקומי, גידול של כ-3% במשלוחי הייצוא וגידול של כ-8% בהשקעות בנכסים קבועים. חברות שיש להן פעילות יצרנית בחו"ל צופות, בממוצע, כי ברבע הראשון של 2019 יהיה גידול של כ-7% בתפוקתן, גידול של כ-4% במצבת העובדים וגידול של כ-30% בהשקעות.

(מפעלי תעשייה; תפוקה; השקעות; ייצוא; רווחיות; מימון; תעסוקה)