דוח זה הוא השלושה עשר בסדרת הדוחות החברתיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).
הדוח הנוכחי בוחן את האוכלוסייה בהיבטים של רווחה, בריאות, תעסוקה, חינוך, תאונות דרכים, סביבה ועוד.
השנה התמקד הדוח בשינויים החברתיים-כלכליים שחלו באוכלוסיית ישראל בשנת 2020 על רקע פרוץ מגפת הקורונה. הדוח מתמקד בניתוח מאפייני האוכלוסייה בשנת 2020 (ובחלק מהנושאים גם בחודשים הראשונים של 2021) בהשוואה לשנת 2019.
הדוח מספק ניתוח של המאפיינים החברתיים-כלכליים של האוכלוסייה בישראל, מציג את ההבדלים והפערים בין קבוצות באוכלוסייה ומספק לקובעי המדיניות ולכלל הציבור מבט נרחב על נושא זה במגוון תחומים.
בפרסום שמונה פרקים:
פרק 1 – מאפיינים דמוגרפיים: פרק זה כולל תיאור של האוכלוסייה בישראל בשנים 2020–2021 ובהשוואה ל-2019, וכן תיאור של אוכלוסיית המאומתים לקורונה מפרוץ המגפה עד סוף מרץ 2021.
האוכלוסייה מוצגת לפי מאפיינים דמוגרפיים: מין, גיל, קבוצת אוכלוסייה, מידת דתיות, מחוז מגורים ויישוב מגורים, מצב משפחתי וילודה. בפרק זה מוצגים גם נתונים על עלייה לישראל והגירת עבודה בזמן מגפת הקורונה, וכן מאפיינים של משקי בית ומשפחות.
הפרק כולל גם תיבה המציגה נתונים על אוכלוסיית דיור משותף ומוסדות בשנת 2020, ומהם שיעור המאומתים לקורונה והמאושפזים עקב קורונה.
פרק 2 – רווחת האוכלוסייה ותעסוקה: פרק זה מתאר את התמונה החברתית של ישראל משני היבטים ומציג נתונים השוואתיים הבוחנים את השפעות הקורונה בשנת 2020.
ההיבט הראשון מתאר את רווחת האוכלוסייה בעזרת סדרת מדדים סובייקטיביים: שביעות רצון (מהחיים ומהמצב הכלכלי), קשרים חברתיים, תחושת בדידות ועוד. השימוש במדדים אלו מאפשר לבחון את רווחת האוכלוסייה באופן רב-ממדי.
ההיבט השני מציג השוואה של מדדי התעסוקה בשנים 2019 ו-2020, וכן נתונים בנוגע לשוק העבודה על רקע מגפת הקורונה ממרץ 2020 עד יוני 2021.
הפרק כולל חמש תיבות בנושאים האלה: החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני 21 ומעלה – ממצאים מארבעת הגלים של הסקר שנערכו בשנת 2020; אמון צרכנים – סיכום שנתי על רקע משבר הקורונה, 2018–2020; הכנסות של בני 20 ומעלה, מתוך הסקר החברתי 2020; רכישות של צרכנים פרטיים בכרטיסי אשראי; תיירות ושירותי הארחה, 2019–2021.
פרק 3 – שירותי רווחה: בפרק זה מוצגים נתונים על הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים של משרד הרווחה והביטחון החברתי ועל בעלי הנזקקות המוגדרת מתוכם, לפי מאפיינים דמוגרפיים נבחרים ושיעורי התחלואה בנגיף הקורונה, התפלגות המוּשמים במסגרות רווחה (מסגרות בקהילה או מסגרות חוץ-ביתיות) של משרד הרווחה והביטחון החברתי, לפי שיעורי התחלואה בנגיף הקורונה.
כמו כן מוצגת התפלגות של אנשים עם מוגבלות, לפי מאפיינים דמוגרפיים ושיעורי התחלואה בנגיף הקורונה.
פרק 4 – חינוך והשכלה: בפרק זה מוצגים מאפייני רמת ההשכלה של האוכלוסייה בישראל בשנים תש"ף (2019/20) ותשפ"א (2020/21) וכן מאפיינים של מערכת החינוך. הנושאים הכלולים בפרק: חינוך קדם-יסודי, יסודי ועל-יסודי; חינוך רגיל וחינוך מיוחד; נשירת תלמידים מבתי ספר; הישגים של תלמידי כיתות יב בבחינות הבגרות; עובדי הוראה; השכלה גבוהה; הכשרה מקצועית למבוגרים.
לפרק מצורפות שתי תיבות: הוראה ולמידה מרחוק; מענים רגשיים-חברתיים.
פרק 5 – בריאות: בפרק זה מוצגים מדדים בהיבטים שונים של בריאות והם מחולקים לכמה תחומים. הפרק מתמקד בהצגת נתוני הבריאות לשנת 2020, שנת התפשטות מגפת הקורונה בישראל ובעולם.
המדדים המוצגים בפרק: תמותה (נתונים על תמותה ועל פטירות מנגיף הקורונה), תוחלת חיים ותמותת תינוקות; הפסקות היריון (נתונים על פניות לוועדות להפסקת הריון בקרב נשים בנות 15–49); הערכה עצמית של מצב הבריאות; תחושת דיכאון; אמון במערכת הבריאות; משאבים פיזיים במערכת הבריאות (מוסדות אשפוז, מיטות אשפוז ותפוסת מיטות); שימוש בשירותי בריאות (ביקורים אצל רופאים כלליים ומומחים).
פרק 6 – תחבורה ותאונות דרכים: פרק זה עוסק בניתוח מצב התחבורה ותאונות הדרכים בישראל בשנת 2020, יחסית לשנים קודמות, על רקע התפרצות מגפת הקורונה והמגבלות השונות שהוטלו על המשק.
הנושאים הנבחנים בפרק: תחבורה בישראל; כלי רכב מנועיים; מורשים לנהוג; נפגעים בתאונות דרכים (ת"ד מורחב); נהגים המעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים (ת"ד מורחב); שביעות רצון מהתחבורה ומהתשתיות באזור המגורים; התנהגות אלימה בכביש.
הפרק כולל גם תיבה בנושא תאונות דרכים עם נפגעים במהלך הסגרים שננקטו בתקופת מגפת הקורונה.
פרק 7 – פשיעה ומשפט: הפרק מציג נתונים על הפשיעה במדינת ישראל בשנת 2020, ונערכת השוואה לשנת 2019, מתוך התמקדות בשינויים שחלו מאז פרוץ מגפת הקורונה. המדדים המובאים כוללים הן נתונים אובייקטיביים על הפשיעה המדווחת למשטרת ישראל (נתונים על פתיחת תיקים במשטרה ונתונים על מקרי רצח) והן מדדים סובייקטיביים (מסקר ביטחון אישי), שהם רכיב משלים וחשוב לתמונה של נפגעי העבריינות ושל תחושת הביטחון של הציבור.
הפרק כולל גם תיבה בנושא אלימות בין בני זוג.
פרק 8 – סביבה ואנרגיה: הפרק מציג נתונים לשנת 2020 ובהשוואה לשנת 2019. נתונים אלו כוללים מדדים סובייקטיביים של תפיסות, עמדות והרגלים הנוגעים לסביבת המגורים ולנושאים סביבתיים (מתוך הסקר החברתי לשנת 2020); נתונים סביבתיים של ישראל בנושאי מִחזור פסולת ופליטות משימוש בבנזין וסולר בתחבורה; מדדים סביבתיים ברשויות המקומיות, המשקפים את איכות השירותים הסביבתיים ברשות ואת מצב הסביבה באזור המגורים; מדדי תשתיות הקשורים לרמת הפעילות הכלכלית ביישוב, המעידים על רמת החיים בו ועל יכולתן של הרשויות לספק מענה לצורכי תשתית בסיסיים.
נוסף על כך, בפרק מוצגים נתונים על צריכת האנרגיה במשק כאחד המדדים להשפעת הקורונה על הפעילות במשק בשנת 2020.
