פני החברה בישראל, דוח מס' 14, חשוון תשפ"ד, נובמבר 2023 – פערים בין יהודים לערבים

​

דוח זה הוא הארבעה עשר בסדרת הדוחות החברתיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).

הדוח הנוכחי בוחן את האוכלוסייה מהיבטים של רווחה, תעסוקה, רמת חיים, חינוך, בריאות, תחבורה ותאונות דרכים, סביבה ועוד.

השנה התמקד הדוח בפערים בין יהודים לערבים. הדוח מנתח את המאפיינים החברתיים-כלכליים של אוכלוסיית הערבים ואוכלוסיית היהודים והאחרים בישראל בשנים 2020–2021, מציג את ההבדלים והפערים בין קבוצות באוכלוסייה ומספק לקובעי המדיניות ולכלל הציבור מבט נרחב על נושא זה במגוון תחומים.

בפרסום תשעה פרקים:

פרק 1 – מאפיינים דמוגרפיים: פרק זה כולל תיאור של האוכלוסייה בישראל בשנת 2021 לפי קבוצות האוכלוסייה יהודים ואחרים וערבים. נבחנים בו הפערים החברתיים בין שתי הקבוצות לפי המאפיינים הדמוגרפיים העיקריים של כל אחת מהן, כגון מבנה האוכלוסייה, עלייה והגירה פנימית, מצב משפחתי כולל נישואין וגירושין, פיזור גאוגרפי, ילודה ופריון כולל הפסקות היריון, ומאפיינים של הסדרי המגורים במשקי הבית ובמשפחות, באמצעות השוואה בין קבוצות האוכלוסייה ובין הדתות המרכיבות אותן.

לפרק מצורפת תיבה ובה מוצגים המאפיינים הדמוגרפיים של מוסלמים במחוז הדרום.

פרק 2 – רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים: בפרק זה מתואר מצב החברה בישראל משלושה היבטים, ומוצגים נתונים השוואתיים שבהם נבחנים הפערים בין יהודים לערבים.

בהיבט הראשון מתוארת רווחת האוכלוסייה בעזרת סדרת מדדים סובייקטיביים במגוון תחומים: שביעות רצון מהחיים ומהמצב הכלכלי, קשרים חברתיים, מצבים רגשיים, תנאי דיור ואזור המגורים ועוד. השימוש במדדים אלו מאפשר בחינה רב-ממדית של רווחת האוכלוסייה.

בהיבט השני מוצגים מדדי תעסוקה, הכוללים נתונים על תכונות כוח העבודה ומדדים של שוק העבודה כמו השתתפות בכוח העבודה, בלתי מועסקים ושיעור התעסוקה.

בהיבט השלישי מוצגים מדדי רמת חיים. רמת החיים משקפת את הרווחה הכלכלית של האדם ומבוססת על הכנסותיו, על הוצאותיו ועל הונו. הנתונים כוללים את ההכנסות וההוצאות של משקי הבית ואת הרכב ההוצאה לתצרוכת.

לפרק מצורפות שלוש תיבות בנושאים אלו: היבטים תעסוקתיים של מוסלמים במחוז הדרום; ערבים בערים מעורבות; מדד הגיוון התעסוקתי לשנים 2015–2020 בקרב הערבים בישראל.

פרק 3 – עוני והדרה חברתית בהשוואה למדינות האיחוד האירופי: בפרק מוצגת השוואה בין-לאומית מקיפה של מדדי העוני וההדרה החברתית. מדדים אלו פותחו באיחוד האירופי, והם מציגים סדרה של אינדיקטורים המצביעים על אוכלוסיות בסיכון לעוני ועל מאפייניהן.

פרק 4 – שירותי רווחה: בפרק זה מוצגים נתונים על רשומים ובעלי נזקקות מוגדרת במחלקות לשירותים חברתיים של משרד הרווחה והביטחון החברתי, מתוך התמקדות בפערים בין יהודים לערבים. הפרק מציג גם התפלגות מוּשמים במסגרות רווחה (מסגרות בקהילה או מסגרות חוץ-ביתיות) של משרד הרווחה והביטחון החברתי. כמו כן מוצגת ההתפלגות של אנשים עם מוגבלות לפי מאפיינים דמוגרפיים נבחרים.

פרק 5 – חינוך והשכלה: בפרק זה מוצגים מאפייני רמת ההשכלה של האוכלוסייה בישראל על פני שנים ובפריסה גאוגרפית וכן מאפיינים של מערכת החינוך כגון הישגים ונשירה של תלמידים, מאפיינים של עובדי הוראה, נתוני השכלה גבוהה והכשרה מקצועית למבוגרים, לפי קבוצת אוכלוסייה.

פרק 6 – בריאות: בפרק זה מוצגים מדדים בהיבטים שונים של בריאות – מצב בריאות, התנהגויות בריאות ומשאבים, והם מחולקים לעשרה תחומים. על פי נושא הדוח הפרק מציג במידת האפשר נתוני בריאות לפי קבוצת אוכלוסייה. אין אחידות בשנים הנסקרות בפרק, והנתונים מוצגים לפי זמינותם בלמ"ס. אלה המדדים בפרק: תמותה, תוחלת חיים ותמותת תינוקות, סיבות מוות (עיקריות או נבחרות), תחלואה בשאתות ממאירות (סרטן), הערכה עצמית של מצב הבריאות, מוגבלות, גורמי סיכון והתנהגויות בריאות, תחושת דיכאון, תפקוד מערכת הבריאות, כוח אדם במערכת הבריאות וביטוחי בריאות.

פרק 7 – תחבורה ותאונות דרכים: פרק זה עוסק בפערים בין יהודים לערבים מהיבטים הקשורים בתחבורה. אלה הנושאים הנבחנים בפרק: תחבורה בישראל, נסועה, כלי רכב מנועיים, מורשים לנהוג, תאונות דרכים עם נפגעים מסוג ת"ד מורחב, נפגעים בתאונות דרכים, נהגים המעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים מסוג ת"ד מורחב, כלי רכב המעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים, בעלות על רכב, שביעות רצון מהתחבורה הציבורית וממצב הכבישים והמדרכות באזור המגורים והתנהגות אלימה בכביש.

לפרק מצורפת תיבה בנושא בטיחות בדרכים בקרב בני 20 ומעלה, מתוך הסקר החברתי 2021.

פרק 8 – פשיעה ומשפט: הפרק מציג נתונים על הפשיעה במדינת ישראל כיום, מתוך התמקדות בקבוצות האוכלוסייה יהודים ואחרים וערבים ובפערים ביניהן. המדדים בפרק כוללים הן נתונים אובייקטיביים על הפשיעה המדווחת למשטרת ישראל (נתוני פתיחת תיקים במשטרה, נאשמים ומורשעים) והן מדדים סובייקטיביים (מסקר ביטחון אישי), שהם רכיב משלים וחשוב בתמונת המצב של נפגעי העבירות ובתחושת הביטחון של הציבור.

לפרק מצורפת תיבה בנושא ערבים וחובות, ממסמך מדיניות לפרויקט ממשלתי.

פרק 9 – סביבה: הפרק מציג נתונים סובייקטיביים על תפיסות, על עמדות ועל הרגלים הנוגעים לאזור המגורים ולנושאים סביבתיים שבהם נבחנים הפערים בין יהודים לערבים (מתוך הסקר החברתי לשנת 2021), נתונים סביבתיים על מִחזוּר פסולת בישראל, מדדים סביבתיים ברשויות המקומיות המשקפים את איכות השירותים הסביבתיים בכל רשות ואת מצב הסביבה באזור המגורים, וכן מדדים תשתיתיים הקשורים לרמת הפעילות הכלכלית ביישוב ומעידים על רמת החיים בו ועל יכולתן של הרשויות לספק מענה לצורכי תשתית בסיסיים.

קובץ נתונים לעיבוד – כאן