י"ב אייר, תשס"ה
21 מאי 2005
 


 

בעשורים האחרונים נהיה מקובל לבסס השוואה בינלאומית של שירותי הבריאות על ההוצאה לבריאות, הנמדדת כאחוז מהתוצר מקומי גולמי או כהוצאה לנפש. ישנן מספר סיבות לכך, כולל זמינות הנתונים על הוצאה לאורך זמן, נוחיות ההשוואה של יחידת מדידה מקובלת  אחת (שבה מתאחדים הנתונים על הוצאה) והתמקדות מדינות ה-OECD וממשלות אחרות בבלימת עלויות של שירותי הבריאות. יחד עם זאת, הסתכלות כוללנית על ההוצאה לאומית לבריאות לא מתחשבת בגורמים שונים שמשפיעים על היקף ההוצאה ולכן יכולה להיות מטעה. ניתן להגדיל את התועלת מהשוואות בינלאומיות על ידי צירוף מדדים זמינים של משאבים ריאליים לנתונים על הוצאה. כמו כן, כדאי לנסות לשפר את איכות הנתונים על ההוצאה עצמה.

במהלך השנים השתמשו חוקרים בניתוחי רגרסיות המבוססות על נתוני פאנל ונתוני חתך על מנת להסביר את ההבדלים הבינלאומיים בהוצאה לבריאות. תוצאה משותפת של כל המחקרים הנ"ל הייתה כי הכנסה מצרפית הינה הגורם החשוב ביותר שמסביר את השונות בהוצאה לבריאות בין המדינות וגמישות ההכנסה הנאמדת גבוהה ואפילו גדולה מאחת. תוצאות נוספות מראות כי שימוש בשירותי בריאות של רפואה מונעת מוריד את ההוצאה לבריאות וגם דרך תגמול של הרופאים במרפאות משפיעה על ההוצאה לבריאות.​כמו כן, שיטת תשלום קבוע כל תקופה מביאה להוצאה נמוכה יותר בהשוואה לשיטת תשלום פר שירות.תוצאות של חלק מהמחקרים הצביעו על השפעה משמעותית של גורמים דמוגרפיים ומוסדיים על ההוצאה לבריאות במדינות ה- OECD.

בישראל נערכה השוואה בינלאומית של ההוצאה לבריאות בפרסום מיוחד של ההוצאה הלאומית לבריאות שמפרסמת הלמ"ס. ההסתכלות בהשוואה הינה כללית ובוחנת הבדלים בהיקף ההוצאה לנפש ובאחוז ההוצאה מהתמ"ג. החישוב במונחי כוח הקנייה מביא בחשבון את ההבדלים במחירי התוצר במדינות השונות. יחד עם זאת, עד כה לא הובאו בחשבון הבדלים בגורמים אחרים שעשויים להשפיע על ההוצאה כמו הרכב הגילים, מבנה התעסוקה ועוד.

בעבודה הנוכחית נערכה השוואה בינלאומית של ההוצאה לנפש מתוקננת לפי גיל ושל אחוז ההוצאה מהתמ"ג  מתוקננת לפי גיל במדינות ה- OECD ובישראל. כמו כן, נוספה השוואה של גורמים נוספים אשר משפיעים על ההוצאה לבריאות, כמו מספר הרופאים ואחיות, חלק ההוצאה הציבורית מסך ההוצאה לבריאות והמימון של משקי בית.

לאחר התחשבנות בהרכב הגילים, ההוצאה לבריאות לנפש בישראל מתקבלת כאחת מהגבוהות בהשוואה למדינות ה- OECD, ומיקומה של ישראל עולה מ- 17 ל- 11. זאת, משום שאוכלוסיית ישראל צעירה יחסית לאוכלוסיות במדינות אחרות בעולם. החישוב נעשה לשנת 2001 בלבד, אך תוצאות העבודה מצביעות על כך שחשוב לערוך השוואה זו כל שנה, על אף שהדבר כרוך בהשקעה נוספת באיסוף וניתוח נתונים הנדרשים לכך.

השוואה בינלאומית של מרכיבי ההוצאה מראה כי החלק הציבורי בהוצאה לבריאות גדול מ- %60 ברב המדינות. בישראל אחוז ההוצאה הציבורית גבוה מ- %60 , אך הינו נמוך יחסית לממוצע וחציון של מדינות ה- OECD. תשלומים “out of pocket” בישראל מהגבוהים בין מדינות מפותחות. ישראל נמצאת במקום השלישי אחרי שוויץ וארה"ב. מבחינת מספר הרופאים, ישראל נמצאת אחרי בלגיה ויוון, במקום ששי מתוך 18 מדינות.



{{subject.CbsPublishingDocSubjectOWSTEXT}}

{{subject.CbsPublishingDocSubjectEngOWSTEXT}}

{{ 'CbsExpandCollaspseOpenAll' | toResource }} {{ 'CbsExpandCollaspseCloseAll' | toResource }}

{{ 'ErrataCtrl_linkText' | toResource }}
{{ 'ErrataCtrl_TH_DateTxt' | toResource }} {{ 'ErrataCtrl_TH_UpdateReason' | toResource }} {{ 'ErrataCtrl_TH_ChapterNumTxt' | toResource }} {{ 'ErrataCtrl_TH_ChapterNameTxt' | toResource }} {{ 'ErrataCtrl_TH_BoardNumTxt' | toResource }} {{ 'ErrataCtrl_TH_BoardNameTxt' | toResource }} {{ 'ErrataCtrl_TH_FileTypeTxt' | toResource }}
{{ item.date | date : 'dd/MM/yyyy' }} {{ item.CbsErrataUpdateReasonOWSMTXT }} {{ item.CbsErrataUpdateChapterNumOWSTEXT }} {{ item.CbsErrataUpdateChapterNameOWSTEXT }} {{ item.CbsErrataUpdateBoardNumOWSTEXT }} {{ item.CbsErrataUpdateBoardNameOWSTEXT }}

{{Pagetitle}}

{{ items[0].date |getDisplayDate}}
{{ item.LinkTitle }}