בשנים האחרונות עולה המודעות לנושאי שימור והגנת הסביבה בכלל, והמודעות לצורך בצמצום פליטות גזי החממה בפרט. מצד אחד גוברת הקריאה להגדיל את הייצור המקומי של גידולים צמחיים על מנת להפחית את ההשפעות הסביבתיות הנגרמות משימוש בכלי תחבורה ובאנרגיה להובלת המוצרים ממדינה למדינה, ומצד שני נגרם נזק סביבתי בזמן הייצור המקומי מפליטות של גזי חממה - פליטת פחמן דו-חמצני (CO2) משריפת דלקים ופליטת חנקן תת-חמצני (N2O) משימוש בדשנים.
עבודה זו תתמקד במערכת האגרואקולוגית, דהיינו, בקשר שבין תחום החקלאות לבין תחום איכות הסביבה על ידי חישוב פליטות גזי חממה וצריכת מים מגידולים צמחיים, ופיתוח מדדים לניתוח יעילות סביבתית של פירות וירקות נבחרים, תוך שימוש בסקרי הלמ"ס השונים המבוצעים בתחום חקלאות, סביבה ואנרגיה, ובמאגרי מידע נוספים, פנימיים וחיצוניים.
בעבודה זו, ברצוננו לבחון את היחס בין הנזקים הסביבתיים הנוצרים בתהליך גידול של פירות וירקות נבחרים עקב פליטות גזי חממה וצריכת מים לבין ערכם התזונתי.
לשם כך, אמדנו את השפעת הפעילות החקלאית הנבחרת על הסביבה. חישבנו את הפליטות של גזי חממה הנוצרות בתהליך הייצור החקלאי ואת צריכת המים, והשווינו את היחס ביניהם לבין הערכים
התזונתיים של הפירות והירקות שנבחרו.
החישובים כללו:
פליטת פחמן דו-חמצני (CO2) משריפת דלקים משימוש במיכון חקלאי בעבודת השדה..
- פליטת חנקן תת-חמצני (N2O) משימוש בדשנים.
- סך הפליטות (CO2+N20) במונחי פחמן דו חמצני ביחס לערכים התזונתיים של כל גידול צריכת
המים ביחס לערכים התזונתיים של כל גידול.
לשם כך פותחו מספר מדדים חדשים עבור פירות וירקות נבחרים שמקשרים בין מאפייני הגידולים- הפליטות, צריכת מים, אנרגיה מושקעת ועלויות- לבין הערכים התזונתיים של אותם גידולים.
במסגרת ממצאי העבודה, נקבל גם אומדן משופר ועדכני של תשומות הדלקים בחקלאות, אשר מהווה מרכיב חשוב בתשומות הייצור בחשבון ענף החקלאות.
מילות מפתח: יעילות סביבתית, מדדים לפיתוח יעילות סביבתית, פירות וירקות, חקלאות, פליטות גזי
חממה, קלוריות לתזונה, פליטת פחמן דו-חמצני, חנקן תת-חמצני, ערכים תזונתיים, מאזן האנרגיה, צריכת מים.
