תמונת דף
תקציר
אנשים בעלי מוגבלות נתקלים
במכשולים רבים בניסיונם להשתלב בחברה. זאת בפרט בשוק העבודה, כאשר היקף ודפוסי
השתתפותם בשוק העבודה משפיעים באופן ישיר ועקיף על תנאי ואיכות חייהם .המטרה
העיקרית של מחקר זה הינה ללמוד ולהסביר את דפוסי המעברים בין מצבי תעסוקה בקרב
אנשים בעלי מוגבלות. בנוסף נבחנה השאלה האם אנשים בעלי מוגבלות המועסקים במשרה
חלקית בזמן נתון נוטים יותר לעסוק במשרות חלקיות מספר שנים לאחר מכן, זאת בהשוואה
לאנשים שאינם בעלי מוגבלות. לשם כך נעשה שימוש במסד נתונים העוקב אחר דפוסי תכונות המוגבלות והתעסוקה בקרב בני 25 עד 54 בשתי תקופות
חקירה בלתי תלויות .
המחקר מלמד כי דפוסי המוגבלות
בקרב אוכלוסיית המחקר נשמרים לאורך זמן .הרעה ברמת המוגבלות מקטינה את שיעור
המועסקים בשתי תקופות החקירה ומגדילה את שיעור המועסקים בחקירה הראשונה אשר אינם
מועסקים בחקירה השנייה ;כמו כן ,הרעה ברמת המוגבלות מקטינה את שיעור האנשים שאינם
מועסקים בחקירה הראשונה ומועסקים בחקירה השנייה ומגדילה את שיעור האנשים שאינם
מועסקים בשתי החקירות - כל אלה כפונקציה ישירה של מידת השינוי ברמת המוגבלות בין
שתי החקירות. לחילופין, הטבה ברמת המוגבלות אינה מגדילה את שיעור המועסקים בשתי
החקירות ואת שיעור האנשים שאינם מועסקים בשתי החקירות.
שלא כצפוי, נתברר כי שיעור
האנשים שאינם מועסקים בחקירה הראשונה ומועסקים בחקירה השנייה נותר כמעט ללא שינוי.
במילים אחרות, מיעוט מהאנשים שלא הועסקו וחלה הטבה ברמת מוגבלותם, הצליחו להשתלב
בשוק העבודה עם ההטבה ברמת מוגבלותם. כמו כן, נמצא כי הטבה ברמת המוגבלות אינה
מקטינה את שיעור המועסקים במשרה חלקית באופן מובהק ואינה מגדילה את שיעור העוברים
לעסוק במשרה מלאה באופן מובהק. במילים אחרות, מיעוט מהאנשים שהועסקו במשרה חלקית
וחלה הטבה ברמת מוגבלותם, הצליחו להגדיל את היקף משרתם עם ההטבה ברמת המוגבלות .