עוני הוא תופעה בינלאומית והסטורית, חוצה יבשות, ארצות וחברות. המשמעות וההקשר של העוני דומים בכל חברה ותרבות. כל חברה מודרנית ומערבית פועלת לצימצום ומיגור תופעת העוני בתוכה. היכולות לאבחן, להכיר, לאפיין ולמדוד את העניים בחברה מהוות אמצעי וכלי מדיניות לטיפול וצמצום בעיית העוני ועוזרת בהפעלת תוכניות מדיניות במגמה להפחית ממספר העניים. כאן באה לידי ביטוי חשיבותה הלאומית הכללית של חקירת העוני .
בנייר זה יוצג אינדיקטור חדש למדידת העוני שפותח בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומתבסס על סל הצריכה וההוצאות של משקי בית בישראל והצרכים הבסיסיים של אדם בארץ. האינדיקטור משלב בין השיטות המרכזיות הקיימות למדידת העוני, השיטה האבסולוטית (מוחלטת), השיטה היחסית והשיטה המוסכמתית. דרך מדידתו היא באמצעות השיטה המוחלטת.
ההנחה העומדת בבסיס המדידה האבסולוטית היא שאדם המוגדר כאדם עני, הוא אדם אשר קיומו הפיזי והדאגה לצרכיו הפיזיים הבסיסיים יעמדו בראש מעיניו, ולכן דאגותיו הבסיסיות ומרבית אמצעיו הכלכליים יופנו לצריכת מזון לאכול ומקום לגור. עם זאת את האדם באשר הוא לא ניתן לנתק מהחברה בה הוא חי, ופה מגיעה המדידה היחסית. אדם עני לפי ההגדרה היחסית מוגדר כאדם הסובל מקיפוח בתנאי החיים המאפיינים את החברה בה הוא חי. השילוב בין השיטות במדידה החדשה שתוצג יתבטא הן דרך ההנחות העומדות מאחורי המדידה והן בשלבי המדידה.
המדידה החדשה מתיחסת למרכיבים וצרכים בסיסיים בסל הצריכה. שלבי המדידה יוצגו בהמשך כאשר בכל שלב מדידה תוסבר גם דרך מדידתו והשיקולים המנחים העומדים מאחוריו. בנוסף, לצורך הכנת האינדיקטור וחישובו יש צורך בעבודה עם מספר טבלאות בסיס ונתוני עזר כמו סולמות שקילה. כל אלה ועוד, יוצגו בהמשך.
הנתונים לצורך המדידה נלקחו מסקר הוצאות משק הבית לשנת 2001. הממצאים שיוצגו בהמשך ישוו לממצאי ביטוח לאומי לשנת 2001 ולממצאי סקר הוצאות משק הבית לכלל האוכלוסייה.
המדידה המוחלטת שתוצג בנייר זה מצביעה על היבטים רב מימדיים בהסתכלות על עניים שאינם מוצגים לפי השיטה היחסית, כמו בעלות על מוצרים, הוצאות של עניים, סדרי עדיפויות, איזורי עוני ועומק עוני.
לפי המדידה המוחלטת שתחושב בנייר זה, בשנת 2001 נמצאו 418,709 משקי בית עניים אשר הכנסתם פחותה מהכנסת הסף. כלומר שיעור משקי הבית העניים באוכלוסייה לפי ממצא זה הוא 23%.
מספר הנפשות העניות לפי מדידה זו הוא 1,456,919 ושיעורן באוכלוסייה הוא 24.5%. על פי נתוני ביטוח לאומי, בשנת 2001 נמצאו 318,560 משפחות עניות ששיעורן באוכלוסייה עומד על 18%. מספר הנפשות העניות היה 1,164,518 ששיעורן באוכלוסייה הוא 20%.
קו העוני (הכנסת הסף) למשפחת הבסיס (שלוש נפשות – שני מבוגרים וילד) עומד על 5,956 ₪ למשק בית וההכנסה נטו לנפש סטנדרטית היא 2,248 ₪.
ב- 2001 על פי ממצאי ביטוח לאומי קו העוני עמד על 1,384 ₪ לנפש סטנדרטית, לפי מיון של הכנסה כספית נטו.
מספר הילדים העניים לפי שיטת המדידה המוחלטת עומד על 604,083 (30% מתוך אוכלוסיית הילדים מתחת לגיל 17) ולפי ממצאי הביטוח הלאומי על 526,595 (כ-26% מתוך אוכלוסיית הילדים מתחת לגיל 17).
על פי המדידה המוחלטת כ-50% מהמשפחות החד הוריות מוגדרות כעניות, ו-60% מכלל משקי הבית בישובים הערביים הם עניים.
ברצוני להודות למספר אנשים שתמכו ונתנו בי את האמון לפתח נושא זה: חוה הלר, טום קפלן ויואל פינקל על החופש המחקרי והעידוד לפתח ולחקור נושאים בלשכה. כמו כן, לרבקה גולדשמיט ולדוקטור דורית ניצן-קלוסקי מהאגף לתזונה במשרד הבריאות אשר ספקו את נתוני התזונה ולמירב יפתח ולאנה רחמילביץ' ממדד המחירים לצרכן אשר עזרו וענו במהרה לבקשותיי.
