תמונת דף
תקציר
המושג "יישוב עירוני" מוגדר בדרכים שונות במדינות שונות ובספרות המחקר בנושא. יחד עם זאת, עדיין
ישנה צפייה למצוא ביישוב כזה מאפיינים עירוניים בסיסיים, שיעניקו ליישוב ואוכלוסייתו "זכות"
להכללה בקטגוריה של אוכלוסייה עירונית. בישראל, ההגדרה של יישוב כ"עירוני" נשענת על קריטריון
בודד של אוכלוסייה מעל 2,000 נפש. קריטריון זה הביא לכך שבעשורים האחרונים, יישובים כפריים
באופיים סווגו מחדש כיישובים עירוניים, עקב הגידול באוכלוסייתם. גידול האוכלוסייה הזה נובע
מתהליכים של פרבור, הקמה ואכלוס של הרחבות קהילתיות במושבים ובקיבוצים, השתקעות של עולים
חדשים שהגיעו במסגרת גל העלייה של שנות ה- 90' ומריבוי טבעי. ברבים מהמקרים, השינוי המהותי שחל
ביישובים אלה הוא גידול באוכלוסייה שאינו כרוך במעבר למאפייני התיישבות עירונית המתבטאים
בשינויים בתוואי השטח או בחברה. לפיכך, נוצר אתגר ליצור כלי עבודה שיאפשר הבחנה בין יישובים
כפריים המפתחים מאפיינים עירוניים לבין יישובים כפריים ללא מאפיינים כאלה. העבודה הנוכחית מציגה
פיתוח של מודל סטטיסטי לסיווג יישובים. לצורך הפעלת המודל הוכן מאגר נתונים הכולל תכונות
אובייקטיביות, פיזיות בעיקרן, של כל היישובים בישראל. לאחר סריקה ממוחשבת וסטטיסטית של כל
התכונות והקשרים ביניהן, נבחרו למודל הסופי 3 תכונות: מספר נפשות ממוצע לבניין מגורים, מדד
סינתטי של מרחק בין מבנים ואחוז מצריכת המים ביישוב המופנית לחקלאות. תכונות אלה הוכחו
כעומדות בדרישות של תוקף סטטיסטי, אינן תלויות זו בזו ומייצגות מאפיינים מגוונים של עירוניות עבור
היישוב. המודל שפותח מאפשר ניבוי של סיווג היישוב הנבדק לבעל מאפיינים "עירוניים" יותר או לבעל
מאפיינים "כפריים" יותר. הפעלת המודל על קבוצת יישובים מסוימת הנכללת כעת בקטגורית היישובים
העירוניים (עד 5,000 נפש) הראתה שמרביתם נותרו בעלי מאפיינים כפריים בתכונות שנבדקו.
