תמונת דף
תקציר
מטרת העבודה היא להציג גישה חדשה של רגרסיה אי-פרמטרית, אשר מבוססת על מדידת פיזור לפי ג'יני מורחב ((Extended Gini (EG) ומאפשרת לעקוב אחר צורתו של עקום הרגרסיה. הגישה מבוססת על אמידה של סדרה של קירובים ליניאריים לעקום הרגרסיה, דבר שמאפשר להדגיש חלקים שונים לאורך משתנה בלתי תלוי מסוים, ללא שינוי ההתייחסות למשתנים בלתי תלויים אחרים.
הגישה מבוססת על שימוש במדדי פיזור התלויים בפרמטר אחד בלבד, ν. ככל ש-v גבוה יותר כן מודגש במדידת הפיזור החלק התחתון של ההתפלגות. ממדד הפיזור גוזרים מקדמי מתאם ומקדם רגרסיה – כך שמכל מדד פיזור ניתן ליצור אומדן חלופי לעקום הרגרסיה. עד כמה שידוע לנו – גישה זו היא הגישה היחידה המאפשרת לשקלל את שיפועי עקום הרגרסיה על פי תחומים של המשתנה הבלתי תלוי.
ההבדל בין האומדנים נובע מצורת שקלול של שיפועי עקום הרגרסיה. באמצעות בחינת דפוסי השינוי של מקדמי הרגרסיה ניתן לנתח את צורת העקמומיות של עקום הרגרסיה.
יישום השיטה נעשה על בחינה של דפוסי אי-השבה על שאלוני סקר הוצאות משקי הבית. מוקד העניין הוא בבדיקת קיום הקשר בין אי-ההשבה להכנסה של משק הבית וההשפעה של קשר זה על הטיות במדידת אי שוויון בהכנסות.
הניתוח האמפירי מגלה כי שיעור ההשבה עולה עם הגידול בהכנסה ועם גודל משק הבית. בנוסף, שיעור ההשבה בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה יותר מאשר בקרב האוכלוסייה היהודית, ואילו הקהילה החרדית נוטה להשיב פחות מאשר שאר האוכלוסייה. שני הממצאים האחרונים תקפים, ללא תלות בהכנסה ובגודל משק הבית. בגלל שאי ההשבה קטן עם ההכנסה, אי התחשבות באי השבה תטה להגדיל את אומדן ההכנסה הממוצעת ולהקטין את אי השוויון בהכנסות במשק.
