תמונת דף
תקציר
בשנים האחרונות עלתה הסברה כי המדדים המקרו כלכליים (בעיקרם התמ"ג), אינם מציגים תמונה
רחבה מספיק של רמת החיים בקרב אנשים במדינה. מכאן, הגיע הצורך בפיתוח מדדי איכות, הכוללים מדידה של תחומים רבים בחיים. אחד המדדים העיקריים במדדי איכות החיים הינו האושר, אשר נמדד על ידי דיווח של הפרט על שביעות רצון כללית מחייו. הספרות הרחבה בנושא כלכלת אושר מפרטת את הגורמים המשפיעים על אושר הפרט. אחד הגורמים המרכזיים בקרב חוקרים לאמידת אושר הפרט, הינו מצבו הכלכלי של הפרט, וזו נאמדת באמצעות ההכנסה. יחד עם זאת, נמצא כי בטווח הארוך אין השפעה משמעותית של ההכנסה על אושר הפרט. זאת לפי Paradox Easterlin הטוען שככל שרמת ההכנסה עולה, כך עולות הציפיות ומכאן רמת האושר נשארת קבועה.
בעבודה זו הוצעו פתרונות לפרדוקס זה, על ידי ניתוח אמפירי של השפעת מצבו הכלכלי היחסי של הפרט על אושרו. מצבו של הפרט משווה למצב הפרטים בקבוצת הייחוס כפי שהגדרנו בעבודה. קבוצה זו משקפת את הפרטים אליהם הפרט משווה עצמו. בדיקת ההשפעה של המצב היחסי על אושר הפרט בוצעה על ידי שימוש בשלושה מדדים, מלבד ההכנסה המוחלטת של הפרט. בסיס הנתונים בעבודה זו הינו מנתוני הסקר החברתי לשנים 2010-2014.
המדד הראשון שנבדק הינו ההכנסה היחסית של הפרט המשקפת את מצב הפרט ביחס לקבוצת הייחוס שלו. המדד השני הינו מכפלת מדד אי השוויון בחלוקת הכנסות וההכנסה היחסית. מדד זה משקף את הרגשת הפרט ביחס למצבו בקבוצת הייחוס, בנוסף מכפלה זו מכילה את שאיפות הפרט ביחס לאלו המקבלים נתח גדול מ"עוגת ההכנסות" של קבוצת הייחוס. בבדיקת מדד זה, נרצה לבדוק את תקיפותה של תיאוריית "אפקט המנהרה" הקיימת בספרות. תיאוריה זו מתארת את רגשות הפרט ביחס לפרטים הנמצאים סביבו. המדד השלישי אותו נבדוק הינו מדד הקיפוח היחסי, המשקף את הקיפוח אותו חש הפרט מההפרש בין אי השוויון הרצוי למצוי.
להלן הממצאים והמסקנות העיקריים העולים ממחקר זה: להכנסה השפעה חיובית על אושרו של הפרט. בנוסף, ככל שמצבו הכלכלי היחסי (הנמדד על ידי ההכנסה) טוב יותר, הפרט מאושר יותר. עוד עולה, כי תיאוריית "אפקט המנהרה" אכן פועלת. ככל ששאיפות הפרט בנוגע להכנסתו גבוהה יותר, כך אושרו "נפגע" פחות מאי השוויון הקיים בקבוצת הייחוס. פרט מרגיש מקופח, ככל שהפער בין המצוי לרצוי (לפי רמת הכנסתו ודירוגו בקבוצת הייחוס) גדל. ולכן, ככל שפער זה גדל, הפרט יהיה פחות מרוצה מחייו וממצבו הכלכלי.
מילות מפתח: אושר, שביעות רצון, Paradox Easterlin , קבוצת ייחוס, אפקט המנהרה, אי שוויון, קיפוח יחסי.
